‫שיעור ‪20.1.

08 -1‬‬
‫תיפקודי מערכת העצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬תקשורת עם העולם החיצון ‪ -‬לצורך הענין ה’עולם החיצון’ הוא כל מה שאיננו אני‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫המרצה המלומד מדבר ומעביר מסר אל קהל שומעיו‪.‬‬
‫‪ .2‬תקשורת עם העולם הפנימי ‪ -‬וויסות או שליטה מלאה על פעולות שונות של הגוף כגון ‪ :‬ל‪.‬ד‪,.‬‬
‫דופק‪ ,‬נשימה וכו’‪.‬‬
‫‪ .3‬פונקציות עילאיות ‪ -‬כגון ‪ :‬זיכרון‪ ,‬למידה וכושר דיבור‪..‬‬

‫כיצד מתבצעת פעילות המערכת‪:‬‬

‫קלט ‪ -‬גירוי על איבר כלשהוא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התמרה ‪ -‬מתבצע ‘תירגום’ של אותו גירוי לאות שמערכת העצבים ‘מבינה’‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עיבוד ‪ -‬במערכת המרכזית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פלט ‪ -‬שלב לא הכרחי‪ .‬באם יש צורך בעקבות עיבוד המידע תשלח הוראה ל ‪.effector cell -‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ PNS‬ו‪CNS -‬‬

‫נהוג לחלק את מערכת העצבים למערכת עצבים מרכזית(‪ )CNS‬והקפית‪/‬פריפרילית(‪:)PNS‬‬

‫‪ - PNS .1‬הזרוע שמזרימה את המידע פנימה והחוצה ממערכת העצבים המרכזית‪.‬‬

‫‪ - affernt‬הזרוע שמעבירה מידע ‘פנימה’‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - effernt‬הזרוע שמעבירה מידע ‘החוצה’‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - CNS .1‬המרכז שבו יתבצע עיבוד הנתונים‪.‬‬

‫ה ‪ CNS -‬מורכב מהמוח וחוט השדרה‪ .‬מערכת זו נתונה בתוך מערכות גרמיות (מוח ‪ -‬גולגולת‪ ,‬חוט‬
‫השדרה ‪ -‬עמוד השדרה)‪ .‬ה ‪ PNS -‬מורכב מהעצבים היוצאים ממערכת העצבים המרכזית‪ .‬מהמוח‬
‫יוצאים ‪ 12‬עצבים קרינאליים ומחוט השדרה יוצאים ‪ 31‬עצבים ספינאליים‪ .‬כל העצבים הנ”ל למעט‬
‫העצב הקרינאליי ה‪ )Optic nerve(2 -‬שייכים ל ‪ .PNS -‬ה ‪ optic nerve -‬הינו י וצא דופן ונדבר עליו‬
‫רבות בהמשך הקורס‪.‬‬

‫המרכיב התאי של מערכת העצבים‪:‬‬

‫מערכת העצבים הינה רקמה המורכבת משני סוגיי תאים‪:‬‬

‫‪ .1‬הנוירונים ‪ -‬תאי העצב אשר תפקידם הינו העברת מידע ועיבדו‪ .‬ביכולתם ליצור אות חשמלי‬
‫ולכן הם נקראים אקסיטבילים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי גליה ‪ -‬תאים יחודיים למערכת העצבים אשר אינם תאי עצב‪ .‬בין תפקידיהם‪ :‬התפתחות‬
‫מערכת העצבים‪ ,‬תחזוקת מערכת העצבים ומעורבות במצבי מחלה‪( .‬תפקידיהם ילמדו‬
‫בהרחבה בהמשך הקורס)‬

‫סוגיי תאי גליה‪ :‬ב ‪ - CNS -‬אוליגודנדרוציטים‪ ,‬אסטרוציטים‪ ,‬אפדימה‪ ,‬מיקרוגליה(תאים ממערכת‬
‫החיסון ממוצא מזודרמלי)‪ .‬ב ‪ - PNS -‬שוואן‪ .‬בנוסף נמצא ב ‪ PNS -‬תאים אשר אינם יחודיים‬
‫למערכת העצבים כדוגמת תאי פיברובלסטים ותאים מקרופאגים‪.‬‬
 ‫קריטריונים לסיווג תאי עצב‪:‬‬
‫קימות שני סוגיי חלוקה לתאי עצב‪:‬‬

‫חלוקה ע"פ מבנה‪:‬‬

‫תאים פסאודויוניפולרים ‪ -‬גוף תא ממנו יוצאת בהתחלה שלוחה אחת שממנה יוצאים שתי‬ ‫‪‬‬
‫שלוחות אחת לאקסון ואחת לקבות הדנדריטים‪.‬‬

‫תאים ביפולרים ‪ -‬גוף תא שממנו יוצאים שני שלוחות שלוחת אקסון ושלוחת דנדריטים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תאים מולטיפולרים ‪ -‬גוף תא שאליו מתחברים הרבה דנדריטים ויוצאת שלוחות אקסון‬ ‫‪‬‬
‫אחת‪.‬‬

‫לעיתים ישנם תאים מולטיפולרים בהגדרה אך בעלי צורה שונה המעניקה להם יחודיות‪ .‬דוגמאות‪:‬‬

‫‪ .1‬תאי פרימידאילים שבמוח‪.‬‬

‫‪ .2‬תאי הפורקנייה שבמוח ‪ -‬תאים אלו הינם בעלי רשת דנדריטים סבוכה בצורת דף כלומר‬
‫חסרי עובי אך בעלי אורך ורוחב גדולים‪.‬‬

‫חלוקה לפי צורת העברת המידע‪:‬‬

‫תאים סנסוריים ‪ - affernet -‬ברובם תאים פסאדויוניפולרים וביפולרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תאים מוטורים ‪ - efferent -‬תאים מולטיפולרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי אינטר‪-‬נוירונים ‪ -‬התאים המצועיים בתווך בין שני המערוכות הנ”ל‪ .‬נמצאים בעיקר‬ ‫‪‬‬
‫במוח ומספרם גדול יותר ממספר התאים האחרים‪.‬‬

‫העברת מידע‬
‫(דברי רקע כללים ‪ -‬הנושא ילמד בהרחבה בפיזיולוגיה)‬

‫מערכת העצבים משתמשת בפוטנציאל חשמלי להעברת מידע‪.‬‬

‫פוטנציאל ממברנה ‪ -‬הינו מתח (הפרש פוטנציאלים) בין שני חלקי הממברנה‪.‬‬

‫על מנת ל’העביר’ מידע יוצרת המערכת העיצבית אירוע חשמלי הנקרא “הכל או לא כלום” (או‬
‫שתצא לפועל הפעולה או שהיא לא תצא בכלל)‪ .‬אירוע זה מתבטא בעליה חדה במתח ירידה ושוב‬
‫חזרה למצב הנורמלי‪ .‬תנועת האות ע”פ ממברת התא‪/‬אקסון מתבצעת בצורה גלית כלומר האות ‘נע’‬
‫ממקום אחד לאחר ע”י שינוי המתח על ממברת התא‪ .‬האות המתואר לעיל הינו היחיד במערכת‬
‫העצבים ומכאן החשיבות הגדולה של המיקום האנטומי של העצבים!!‬

‫לדוגמא ‪ :‬קרן אור שתפגע בעין תתורגם לאות חשמלי ותיצור גרוי מסויים‪ ,‬אשר הינו שונה בתכלית‬
‫מגל קול שיפגע באוזן יתורגם לאות חשמלי ויגרום לגירוי אחר‪( .‬בקיצור האות אותו אות הגירוי‬
‫שונה עקב המיקום האנטומי)‪.‬‬

‫כיצד נבנים מסלולי מערכת העצבים?‬

‫העברת מידע דרך מערכת העצבים אפשרית תודות למספר גורמים‪:‬‬
 ‫מבנה מיוחד של תאי העצב ‪ :‬אורך‪ ,‬צד אקסון צד דנדריט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סינפסות בין תא עצב לתא אחר ‪ -‬כאשר תא עצב אחד רוצה להעביר מידע לתא שכן הוא‬ ‫‪‬‬
‫יוצר איתו סינפסה‪ .‬בסינפסה מופרשים חמרים כלשהם (יונים‪ ,‬חלבונים ועוד) הגורמים‬
‫לגירוי העצב השכן ולהעברת הגירוי העצבי‪.‬‬

‫{ש‪ :‬ת‪ :‬האקסונים אינם מתפצלים הם מתחילים כגוף אחד ולאחר מכן כל אחד הולך לו לדרכו}‬
‫העצב בנוסף לקבלת‪/‬שליחת אותות חשמליים גם ‘מחליט’ האם להעביר את הגירוי‪ .‬בצביעה‬
‫פלוריסנטית בשקף ניתן לראות שישנם על כל עצב עשרות אם לא מאות של סינפסות של דנדריטים‪.‬‬
‫על העצב ל’החליט’ האם לקבל את הגירוי או לא‪.‬‬

‫מיאלין ‪ -‬האקסונים עטופים בחומר הנקרא מיילין‪ .‬מילין הינו מעטפות של ממברנת תאי‬ ‫‪‬‬
‫שוואן (ב ‪ )PNS -‬עם מרווחים בינהם הנקראים ‪ .node of ranvier‬תא השוואן מסתובב סביב‬
‫האקסון וזה מה שיוצר את המיאלין‪ .‬המיאלין יוצר בידוד חשמלי‪.‬‬

‫מיאלין‪:‬‬

‫ב ‪ node of Ranvier -‬ממוקמים תעלות נתרן‪-‬אשלגן‪ .‬משמעות קיום המיאלין הינו שיצירת‬
‫הפוטנציאל החשמלי מתבצע רק ב ‪ .node of Ranvier -‬וזאת בעזרת משאבות הנתרן‪-‬אשלגן‪ .‬נוצר‬
‫כאן בעצם מבנה מיוחד מורפולוגית‪ ,‬וניתן ללמוד על יחסים מיוחדים בין תאי השוואן לתאי העצב‪.‬‬

‫ישנם אקסונים השקועים בשוואן ללא מעטפת המיאלין‪ .‬הם נקראים ‪.non myelinated‬‬ ‫‪‬‬
‫מניסויים שנערכו נלמד שהקביעה האם תא עצב יהיה עטוף‪/‬לא עטוף מיאלין נקבעת ע”פ‬
‫האינטרקציה בין השוואן לעצב ולא ע”פ סוגי שאוון שונים‪.‬‬

‫במערכת העצבים המרכזית (‪ )CNS‬התאים אף הם עטופים בשמיאלין‪ .‬ההבדל הינו בכך שהתאים‬
‫האחראים על יצירת המיאלין הינם תאי האוליגודנדרוציטים‪ .‬ההבדל בין התאים הללו הוא בכך‬
‫שבניגוד לתאי השוואן תאי האוליגודנדרוציטים עוטפים מספר רב של תאי עצב בו זמנית‪.‬‬

‫ישנם מחלות של דה‪-‬מיאלנזציה ‪ -‬בהם מבנה המיאלין עובר הרס‪ .‬לדוגמא טרשת נפוצה ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מחלה אוטואימונית בה נפגע המיאלין של ה ‪.CNS -‬‬

‫‪ - saltaory conduction‬פוטנציאל ההפעלה “קופץ” בין ‪ node of Ranvier‬ל ‪node of -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Ranvier‬כך שכאש ישנה פגיעה במיאלין ישנה פגיעה בהעברת המידע לאורך האקסון‪.‬‬

‫שיעור ‪22.1.08 -2‬‬

‫הסינפסות‬
‫הסינפסה הנו מבנה יחודי מבחינה ביולוגית ומולקולרית המאפשר העברת מידע בין תא העצב לתא‬
‫המטרה ‪ .‬התא המעביר את המידע ( תא עצב) יקרא תא פרה סינפטי והתא המקבל את המידע(שריר‪,‬‬
‫עצב וכו) נקרא תא פוסט סינפטי‪.‬‬

‫נעסוק בשני סוגי סינפסות‪:‬‬

 ‫סינפסה חשמלית ‪ -‬שני התאים מחוברים באופן ישיר ע”י תעלות הנקראות ‪.cnnexon‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מגיע המידע אל התא הפרה סינפטי יש שינוי פוטנציאל באיזור התעלה והיא נפתחת‬
‫למעבר יונים‪ .‬כתוצאה מכך יש שינוי בפוטנציאל הממברנה של התא הפוסט סינפטי‬
‫וכשהמתח החשמלי מגיע לערך הסף מתקבל פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫סינפסה כימית‪ -‬יש רווח סינפטי (‪ )synaptyc gap\synaptic cleft‬בין שני התאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התקשורת נעשית ע”י העברת נוירוטרנסמיטורים מתא אחד אל השני‪ .‬הנוירו‪-‬‬
‫טרנסמיטורים הנם חומרים כימיים המיוצרים בעצב ונאגרים בריכוז מאוד גדול בוזיקולות‬
‫סינפטיות‪ .‬כאשר אירוע פוטנציאל הפעולה מגיע לקצה העצב‪ ,‬הוזיקולות הסינפטיות נפתחות‬
‫והנוירוטרנסמיטורים משתחררים בפעילות אקסוציטוטית (שזה אומר שהן פשוט מופרשות‬
‫החוצה)‪ .‬הנוירוטרנסמיטורים עוברים בדיפוזיה אל התא הפוסט סינפטי‪ ,‬מאקטבים את‬
‫הרצפטור(‪ -‬לעיתים הרצפטור הנו תעלה כימית בעצמו)וכך בעצם נוצר לנו שינוי מתח‬
‫בתעלותיו של התא הפוסטסינפטי ונוצר בהן פוטנציאל המוביל לביצוע הפעולה המבוקשת‪.‬‬
‫במנגנון הסינפסה הכימית קיים מנגנון(אוטוטו נרחיב) המרחיק את הנוירוטרנסמיטורים כך‬
‫שלא תיווצר פעולה מתמשכת‪.‬‬

‫תפקוד הסינפסה‬

‫נדגים תפקוד של סינפסה כימית בין תא עצב לתא שריר כאשר הנוירוטרנסמיטור הנו אצטילכולין‪.‬‬
‫ניתן לראות בשקף(‪ )4‬שהאקסון מתפצל למספר שלוחות בקצות העצב הטרמינלים(הקרובים לשריר)‪.‬‬
‫תא השוואן ממשיך לעטוף את קצות העצב הטרמינלים‪ -‬ללא יצירת מעטפת מיאלין‪ ,‬אך אינו נכנס‬
‫למרווח הסינפטי‪ .‬עוד ניתן לראות בשקף את הוזיקות המכילות את האצטילכולין‪ ,‬אשר ממוקמות‬
‫ליד ה‪ active zone‬אזור הצבוע בשקף בחום ( כיוון שבמקרוסקופ אלקטרונים איזור זה נראה כהה)‪.‬‬
‫ה‪ active zone‬ממוקם סמוך לתא השריר‪ .‬ממברנת תא השריר הנמצאת ממול לקצה העצב‬
‫הטרמינלי נקראת ‪ .post synaptic membrane‬לממברנה זאת ישנם קיפולים רבים המגיעים‬
‫לעומק השריר ונקראים ‪junctional folds‬או ‪.post synaptic folds‬‬

‫ב ‪ post synaptic membrane -‬ישנם רצפטורים לאצטילכולין ‪.‬הרצפטורים נמצאים בריכוז גבוה‬
‫בפתחי ה ‪, junctional folds‬ולכן מול נקודות אלו יתבצע שחרור האצטילכולין ‪.‬‬
 ‫בשקף (‪ )5‬ניתן לראות תעלות סידן המצויות בקצה העצב הטרמינלי‪ .‬יוני הסידן חיוניים לתהליך‬
‫השחרור הכימי‪ :‬האות החשמלי המגיע אל העצב גורם ראשית להכנסה של יוני סידן בתעלות‪ ,‬ויוני‬
‫הסידן מתחילים שרשרת פעולות שבסיומה מתאחות וזיקולות האצטילכולין עם הממברנה של תא‬
‫העצב‪ .‬עוד בשקף‪ ,‬ניתן לראות את ה ‪( basement membrane‬ממברנה בזאלית‪ -‬רשת של‬
‫מאקרומולקולות)אשר לה תפקיד חשוב באיזור הסינפתי‪ :‬בתוך ה‪ basement membrane‬מעוגן‬
‫האנזים אצטילכולין אסתרז המפרק את האצטילכולין‪ .‬האצטילכולין עובר ראשית ב‪basement‬‬
‫‪ , membrane‬מה שלא מתפרק בנגלה הראשונה משמש לשפעול הרצפטורים ולאחר מכן חוזר בשנית‬
‫אל ה‪ basement membrane‬ומתפרק סופית‪.‬‬

‫גז העצבים הידוע לשמצה משמש לחסימת פעילות האצטילכולין אסתרז כך שיש עודף‬ ‫‪‬‬
‫אצטילכולין‪ ,‬והסוף ידוע‪..‬‬

‫מיקומים בצבעים‬

‫שקופיות ‪6-7‬‬

‫ניתן להדגים את מיקום האצטילכולין אסתרז בעזרת צבע ולראות שהוא מצוי רק בקצות‬ ‫‪‬‬
‫העצב (אם יש לכם במקרה מיקרוסקופ אלקטרונים‪ .‬אם לא‪ -‬ניתן לראות בשקף)‬
‫ניתן להדגים את הרצפטורים לאצטילכולין בעזרת רעלן הנקרא אלפא‪ BTX‬הנקשר‬ ‫‪‬‬
‫לרצפטור‪ .‬אלפא‪ BTX‬צבוע מדגם כיצד הרצפטורים מתפרסים בצורה התואמת את צורת‬
‫הסינפסה‪ ,‬ואת צפיפות הרצפטורים באיזור ה‪.junctional folds‬‬
‫ניתן להדגים את הסינפסות באמצעות יוד רדיואקטיבי‬ ‫‪‬‬
‫וגם בעזרת הזלפת אצטילכולין בפיפטה באיזורים שונים ומדידת המתח החשמלי כך שנראה‬ ‫‪‬‬
‫איפה מתבצעת פעילות לקליטתו‪.‬‬
‫מיקום תעלות הסידן לעומת הרצפטורים לאצטילכולין ‪ :‬רואים בשקף (‪ -)7‬התעלות‬ ‫‪‬‬
‫מודגמות בשיטה אימונוהיסטוכימית‪ ,‬כאשר ניתן לראות כל מיקום לחוד(אדום‪+‬ירוק) ואת‬
‫החפיפה בין הצביעה הפלורסנטית של כל מיקום בצהוב‪.‬‬

‫שקף (‪ :)8‬ניתן לראות בשקף זה בהגדלה מאוד גדולה את ה‪ active zone‬ואת הוזיקולות הסינפטיות‬
‫המסודרות בשורה מוארכת לצידו‪ -‬כאן יתבצע איחוי הוזיקולות בבוא הזמן‪ .‬בשיטת ה ‪freeze‬‬
‫‪ fracture‬בה מוצגת התמונה הממברנה מחולקת לשכבות וניתן לראות גם מאקרומולקולות‬
‫המעוגנות בממברנה ושותפות להליך שחרור הוזיקולות וכן ניתן לראות את צפיפות הרצפטור‬
‫לאצטיכולין‪.‬‬

‫מחזור הוזיקולות הסינפטיות‬

‫ישנן מספר דרכים בהן משוחזרות הוזיקולות שהתאחו עם ממברנת התא‪:‬‬

‫‪ :clathrine mediated endocytosis‬הממברנה הוזיקולית עצמה מזוהה‪,‬וחוזרת בעזרת‬ ‫‪‬‬

‫קלטרין(להזכיר מביולוגיה‪ -‬החלבון שמתחבר בצורת כוורת)כ‪ coated vesicle-‬אל התא‪.‬‬
‫וזיקולות אתה יכולות לאבד את הקלטרין ולהתמלאות מחדש או להתמזג עם אנדוזום‪,‬‬
‫להתמלא ולהניץ ממנו‪.‬‬
‫‪ :kiss and run‬וזיקולה משחררת את התוכן אך לא מתאחה עם הממברנה אלא מיד חוזרת‬ ‫‪‬‬
‫חזרה פנימה‪.‬‬

‫את תהליך השחרור והאיחוי של הוזיקולות זיהו ע”י החלבון ‪ HRP‬שניתן לעקוב אחריו בשיטות‬
‫כימיות‪ .‬שלבי הניסוי עם ה ‪:HRP‬‬

‫‪ .1‬ניסוי א’‪:‬שמו ‪ HRP‬בתמיסה עם תאי עצב ושריר‪ .‬התוצאה‪ -‬באיזור הסינפתי נמצאה נוכחות‬
‫יחסית גבוהה שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסוי ב’‪ :‬גירו עצב בנוכחות ‪ . HRP‬התוצאה‪ -‬שוב נוכחות באיזור הסינפסה‪ .‬מסקנה‪:‬החלבון‬
‫מגיע לאיזור יצירת הסינפסה בתהליך יצירת הוזיקולות ‪,‬בו יש הכנסה של ממברנה חיצונית‪.‬‬
‫‪ .3‬ניסוי ג’‪ :‬הפעם בלי ‪ .HRP‬גירו את העצב מהניסוי הקודם‪ .‬תוצאה‪ :‬ה‪ HRP‬נעלם‪ .‬מסקנה‪ :‬ה‬
‫‪ HRP‬יצא בתהליך שחרור הוזיקולה‪ ,‬מה שמראה לנו שיש שחרור וזיקולות‪.‬‬

‫עוד פנינים‬

‫‪ .1‬בתהליך האיחוי והשחרור של הוזיקולות מעורבות מלא מולקולות שהפרופסור מדגים בשקף‬
‫‪ .12‬לא צריך לזכור אותן אלא אם כן נרחיב על מי מהן בעתיד ואז נאלץ לזכרה‪.‬‬

‫חידקים שונים‪ ,‬כמו לדוגמא הסטרפטוקוק‪ ,‬משחררים טוקסינים הפוגעים באחד הגורמים‬ ‫‪‬‬
‫לתהליך הנ”ל‪ ,‬מה שעלול לגרום לשיתוק‪.‬‬
‫‪ -maysthenia gravis‬מחלה אוטואימונית בה מתפתחים נוגדנים לרצפטור של האצטילכולין‬ ‫‪‬‬
‫ובשלב מתקדם עלולה אף להביא לישנוי מורפולוגי במבנה התאים‪ .‬מתבטאת בחולשה עד‬
‫שיתוק בשרירים‪.‬‬
‫גם הנוירוטרנסמיטור משוחזר‪ .‬אנזים בשם‪ cholin acetyle transferase‬מייצר‬ ‫‪‬‬
‫מהאצטילכולין המפורק‪,‬אצטיל כולין חדש וטרי!‬

‫סינפסות בין תאי עצב ב‪CNS‬‬

 ‫בשקף (‪ )14‬ישנה תמונה ממקרוסקופ אלקטרונים של סינפסות ב‪ . CNS‬אפשר לזהות בתמונה‬
‫וזיקולות‪ -‬מכאן שהסינפסות כימיות‪ ,‬וניתן לזהות (היכן שהחץ) איזור כהה המזכיר את ה‪active‬‬
‫‪ -zone‬וזהו גם ביטוי למיקומם של הרצפטורים (למרות שאם נרצה נוכל להוכיח שהם שם ע”י סימון‬
‫של נוגדנים‪ ,‬סימון של נוירוטרנסמיטורים‪ ,‬ועוד)‪.‬‬

‫ב ‪ CNS‬ניתן כמובן למצא גם סינפסות חשמליות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בשקופית (‪ )15‬הודגשו בכחול תאי הגליה וניתן לראות את הצמידות שלהם אל איזורי הסינפסות‪.‬מה‬
‫שמעורר בוודאי בקרבכם את השאלה‪ :‬מה תפקידם של תאי הגליה בסינפסה? התשובה היא שמעבר‬
‫המידע בסינפסות משנה את ריכוז היונים בתא העצב‪ ,‬מה שיכול לפגום בהתנהלותו התקינה‪ .‬תאי‬
‫הגליה דואגים לויסות ריכוז היונים בסביבה החוץ תאית וכך מאפשרים לכלל המערכת להתאזן‪.‬‬
‫בנוסף תאי הגליה אוספים נוירוטרנסמיטורים מיותרים שנשארו במרווח הסינפטי‪.‬‬

‫השוני בין סינפסות שונות נובע מ‪:‬‬

‫סינפסה כימית\חשמלית‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬נוירוטרנסמיטורים שונים‪- .‬בשקף(‪ )16‬יש רשימה של נורוטרנסמיטורים שמתוכם צריך‬

‫לזכור רק כאלה שיזכו להרחבה‪.‬‬
‫‪ .2‬רצפטורים שונים‪ -‬הרצפטור יחודי לנוירוטרסמיטור‪ ,‬ובמקרים רבין יש יותר מרצפטור אחד‬
‫לנוירוטרנסמיטור מסויים‪.‬‬
‫‪ .3‬סינפסות יכולות להיות אקסיטטוריות‪-‬המובילות ל דה פולריזציה (יצירת פוטנציאל פעולה)‪,‬‬
‫או אינהיבטוריות המובילות להיפו פולריזציה (כלומר‪,‬גורמות לכך שלא יתפתח פוטנציאל‬
‫פעולה)‪.‬‬

‫האקסון ומרכיביו‬
‫חכיוון ציר האורך של האקסון מצויה מערכת הפילמנטים המורכבת מ‪-‬מיקרוטובולים‪,‬‬
‫נוירופילמנטים ומיקרופילמנטים‪ .‬הפילמנטים בונים את שלד התא‪ -‬הציטוסקלטון‪ .‬הציטוסקלטון‬
‫מאפשר לתא העצב‪:‬‬

‫‪ .1‬לשמר את מבנהו מבחינה מכנית‪ -‬כציר ארוך‪.‬‬

‫‪- exonal transport .2‬שלד התא מסייע בהעברת מולקולות או אורגנלות (=אברונים) מגוף התא‬
‫אל הקצה וההפך‪ .‬לולא המערכת הנ”ל לא היה ניתן להעביר אורגנלות בקצב המניח את‬
‫הדעת‪.‬‬

‫העברה מגוף התא אל הקצה נקראת ‪anterograde exonal trasport‬‬

‫העברה הפוכה נקראת ‪. retrograde exonal transport‬‬

‫כתלות בחומר המועבר ובסוג ההעברה ישנן מהירויות העברה שונות (פירוט בשקף ‪ )20‬לדוגמא‪ :‬ב‬
‫‪ anterograde exonal trasport‬המסלול המהיר הוא ‪ 400‬מילימטר ל‪ 24‬שעות וב‪retrograde exonal‬‬
‫‪ transport‬המסלול המהיר הוא ‪ 300‬מילימטר ב‪ 24‬שעות‪ .‬האחראים על ההעברה המהירה הנם‬
‫המיקרוטובולים‪ .‬העברה איטית של חומרים מסיסים(כגון חלבונים) מתרחשת במנגנון אחר ללא‬
‫מיקרוטובולים ויכולה להיות בקצב של ‪ 0.2-2.5‬מ”מ ב‪ 24‬שעות‪ ,‬או בקצב של ‪ 3-5‬מ”מ ב‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫שני היבטים מרכזיים בתקשורת של תא העצב עם תא המטרה‪:‬‬

‫‪ .1‬העברת המידע האלקטרו פיזיולוגי‪ -‬כלומר פוטנציאל הפעולה בו עסקנו עד עתה‪.‬‬
 ‫‪ .2‬האלמנט הנוירוטרופי‪ -‬מצב בו תאי העצב ותאי המטרה משפיעים האחד על השני‪ ,‬השפעה‬
‫שיכולה אף להיות קריטית לקיום תאי העצב במצב בו ביטויים תקין (אם התקשורת אינה‬
‫קיימת העצב עלול למות או שהפנוטיפ שלו משתנה‪ ,‬כיוון שקיימת אף השפעה על הגרעין)‪.‬‬
‫התקשורת בין התאים נעשית על ידי ה ‪. exonal trasport‬דוגמא‪ :‬אם משתחרר חומר‬
‫נוירוטרופי (=חומר הנחוץ לעצב) הוא יכול להיקלט בוזיקולה בתא העצב‪ ,‬ומשם לעבור ב‬
‫‪ neural transport‬אל תוך גרעין התא שם הוא ישנה ביטוי של גנים‪.‬‬

‫גם השפעת העצב על התא הפוסט סינפטי תהיה טרופית (חיונית) ונפרט על כך בהרצאות הבאות‪.‬‬

‫שיעור ‪27.1.08 -3‬‬

‫האירגון האנטומי של חוט השדרה והעצב הפיריפרי‪:‬‬

‫סמנט בחוט שדרה הוא אזור (פרוסה) ממנו יוצאים זוג עצבים ספינליים‪ .‬נהוג לחלק את הסגמנטים‪:‬‬

‫‪ 8‬סגמנטים צוואריים שיסומנו (‪cervical ( C1-C8‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 12‬סגמנטים צוואריים שיסומנו (‪thoracic (T1-T12‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 5‬סגמנטים של המותניים שיסומנו (‪Lumbar (L1-L5‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 5‬סגמנטים של האגן שיסומנו (‪Sacral (S1-S5‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סגמנט זנבי (‪)Coccygeal‬‬ ‫‪.5‬‬

‫בחוט השדרה החומר האפור בפנים והלבן בפנים (בניגוד למוח שם המצב הפוך)‪ .‬האפור מכיל בעיקר‬
‫גופי תאים‪ .‬הלבן נראה לבן בגלל שעוברים בו המון אקסונים‪ .‬החלק הלבן מתחלק ל‪ :‬קרן‬
‫פוסטריורית‪ ,‬קרן אנטריורית ובחלק מהאזורים יש גם קרן לטראלית‪.‬‬

‫האזורים המוטוריים‪ :‬גופי התאים ממוקמים בחלק הקדמי ‪ -‬האנטריורי ‪ -‬הונטרלי‪ .‬האזוריים‬
‫הסנסוריים‪ :‬השלוחות הסנסוריות נכנסות דרך הקרן האחורית ‪ -‬הפוסטריורית ‪ -‬הדורסלית ‪ .‬ה ‪-‬‬
‫‪ - Ventral root‬מכיל את האקסונים המוטוריים‪ .‬ה ‪ - dorsal root -‬מכיל את השלוחות הסנסוריות‪.‬‬

‫ה ‪ - dorsal root ganglion (DRG( -‬צבר גופי תא הממוקם מחוץ לערכת העצבים המרכזית ומכיל‬
‫את גופי התאים הסנסורים הפסאודו יוני פולריים‪ - Spinal nerve .‬מכיל גם את העצבים המוטוריים‬
‫וגם את העצבים הסנסוריים‪ .‬ולכן נקרא גם ‪.mixed spinal nerve‬‬

‫הדגמה של המערכת אשר עוברת דרך החלקים שהוזכרו‪:‬‬

‫רקע כללי על מערכת השרירים ‪:‬‬

‫כל השרירים שפעולתם גורמת לכיפוף נקראים ‪.flexor‬‬ ‫‪‬‬

‫כל השרירים שפעולתם גורמת ליישור נקראים ‪. extensor‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Flexion withdrawal crossed extension‬רפלקס אוטמטי בעקבות כאב‪:‬‬

‫כאב‬ ‫‪.1‬‬
‫‪sensory afferent‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪inter neuron‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪motor efferent‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עיצבוב של ה ‪( flexor -‬עלייה של הרגל )‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בנוסף מופעלת מערכת הפעלה אינהיביטורית על ה ‪ extensor -‬על מנת להבטיח שפעילות הרמת הרגל‬
‫תתרחש‪ .‬ברגל הנגדית ‪ -‬תתבצע הפעלה של ה ‪ extensor -‬ואינהיביציה על ה ‪ . flexor -‬כלומר ישור‬
‫הרגל ויציבה חזקה של הרגל‪ .‬זוהי דוגמא כיצד מיושמים העקרונות שנלמדו עד כה‪.‬‬

‫בחומר האפור ‪ - Rexed lamina -‬החלוקה התבססה ביסודה על מראה היסטולוגי‪ .‬עם השנים‬
‫התברר שהחלוקה מתבססת גם על תפקודים שונים‪ .‬בחומר הלבן ‪ - columns & fascicles -‬גם‬
‫בחלק בלבן ישנה חלוקה‪ ,‬ונראה שהתפקודים הולכים בקבוצות‪ ,‬כלומר יש נטייה לאקסונים בעלי‬
‫תפקוד זהה להצטבר ביחד‪.‬‬

‫החוליות יוצרות בתוכם חלל‪ .‬בנוסף בחוליות יש חורים שדרכם העצבים הספיניליים יוצאים החוצה‪.‬‬
‫בחוט השדרה כמו במוח קיימות המעטפות ( ‪.)dura, arcnoid, pia‬‬

‫בחתך היסטולוגי של מערכת העצבים ניתן להבחין ב‪:‬‬

‫תאים בעלי מיאלין או לחלופין חסרי מיאלין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פיברו בלסטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלי דם וקפילרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חומר שמרכיב את ה‪- extracellolar‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.endoneuriom .1‬‬
‫‪.Perineurium .2‬‬
‫‪.Epineurium .3‬‬

‫סיווג ההעצבים‪:‬‬

‫העצבים השונים יסווגו ע”פ הקריטריונים הבאים‪ :‬מיאלין ‪ -‬עם‪/‬בלי‪ .‬קוטר סיב העצב ‪ -‬כידוע‬
‫מהירות ההולכה הולכת וגדלה ביחס ישר לקוטר האקסון‪.‬‬

‫מתברר שישנו קשר ישיר בין המורפוליה האנטומיה והתפקוד‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫אלפא מוטור נוירון ‪ -‬תאים מוטורים שמפעילים שרירים סקלטניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תחושת כאב תועבר ע”י יותר מקבוצת סיבים אחת‪ .‬כאשר מקבלים כאב אנו חווים את הכאב בשני‬
‫גלים וזה נובע מהפרש קצב ההעברה בינהם‪.‬‬

‫קבוצת הניורונים חסרי המיאילין ‪ -‬היא הקבוצה הדקה ביותר ועקב כך מעבירה מידע בצורה‬
‫האיטית ביותר‪ .‬סוגי הנוירונים השונים שמותיהם ותפקידם מופיעים בפירוט בטבלה שבמצגת‪.‬‬

‫חלוקות שונות למערכת העצבים‬

‫מרכזית הקפית‬

‫עד כה חילקנו את מערכת העצבים למערכת מרכזית (‪)CNS‬והקפית (‪.)PNS‬‬

‫סומטית וויסצרלית‬
 ‫בנוסף קיימת חלוקה ל‪:‬‬

‫‪ .1‬סומטיק ‪ - SOMATIC -‬גופני ‪ -‬תחושות ופעולות מודעות‪.‬‬

‫‪ .2‬וויסרלי ‪ - - Visceral‬החלק הלא מודע ולא נשלט‪.‬‬

‫המערכת האוטונומית הינה הזרוע ה ‪ efferent -‬המוטורית בעצבוב ה ‪.VISCERAL -‬‬

‫ב ‪ - somatic -‬יוצא אקסון אחד מקבוצת ה ‪ -‬אלפא ‪ A‬אל איבר המטרה‪ .‬באוטונומית ‪ -‬יוצא אקסון‬
‫אל הגנגליון האוטונומי ומשם מעצבב את השריר הרצוי‪ .‬בסדרה זו התא הראשון נקרא ‪ -‬בטא‬
‫מיאלין ‪ preganglionic‬והשני נקרא ‪ C -‬ללא מיאלין ‪ .postganglionic‬המערכת האנטומית מתחלקת‬
‫ל‪:‬‬

‫מערכת סימפטטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מערכת פראסימפטטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החלוקה היא על בסיס אנוטומי ובנוסף על פי חלוקה תיפקודית‪ .‬מערכת נוספת ששיכות למערכת‬
‫הויסצרלית ‪ -‬מערכת העצבים האנטרית ‪ -‬חלק של מערכת העצבים ששייך למערכת העיכול‪ .‬כמות‬
‫תאי עצב עצומה‪ .‬עם מערכת זו לא נתעסק בקורס‪.‬‬

‫המערכת הסימפטטית ‪-‬‬

‫גוף התא ה ‪ -‬מצוי בסגמנטים ‪ T1 - T12 -‬וב‪ L1-L2 -‬בתוך החומר האפור בקרן הלטראלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נקרא גם ‪.thoraco - lumbar‬‬
‫הגנגליונים נמצאים בסמך לעמוד השדרה ולכן נקראים בשמות ‪ ,paravertebral -‬והרחוקים‬ ‫‪‬‬
‫יותר מכונים ‪.prevertebral‬‬
‫הנוירוטרנסימטורים בסינפסות בין תאי העצב הם בעיקר אצטיל כולין‪ ,‬ומיעוטם‬ ‫‪‬‬
‫‪.neuropeptides‬‬
‫הטרנסמיטורים בין התאים הפוסט גנגליונים לתאי המטרה הם ‪ epinephrine‬ו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ norepineprine‬ולכן למערכת הסימפטטית קוראים גם ‪ .adrenergic‬קיימים טרנסמיטורים‬
‫יוצאי דופן למשל בבלוטות הזיעה ‪ -‬אצטיל כולין‪.‬‬

‫המערכת הפרא סימפטטית ‪-‬‬

‫גוף התא ה ‪ preganglionic -‬בגזע המוח ובסגמנטים ‪ .S2 - S4‬האקסונים שעוזבים את גזע‬ ‫‪‬‬
‫המוח נקראים ‪. cranio - sacral‬‬
‫הגנגליונים נקראים ‪ parasympathetics‬והם ממוקמים בצמידות לאיברים שאותם הם‬ ‫‪‬‬
‫מעצבבים‪.‬‬
‫הנוירוטרנסמיטור בכל הסינפסות הוא אצטיל כולין ולכן יש המכנים את המערכת‬ ‫‪‬‬
‫הפראסימפטטית כ ‪.cholinergic‬‬

‫פירוט המהלך האנטומי של המערכת הסימפטטית‪:‬‬

‫‪ - Thoracic segment‬התא ה ‪ preganglionic -‬ממוקם בקרן הלטראלית והאקסון יוצא דרך ה ‪-‬‬
‫‪ ventral root‬ומגיע לגנגליון ‪ paravertebral‬ומשם הוא מסוגל לבצע מספר מהלכים‪:‬‬

‫‪ .1‬יצירה של קשר סינפסי עם עם תא פוסטגנגליוני‪.‬‬

‫‪ .2‬ירידה או עלייה אל גנגליונים ‪ paravertebral‬אחרים‪.‬‬
 ‫המשך של האקסון אל הגנגליונים ה ‪.prevertebral -‬‬

‫בעקבות העלייה והירידה של ואל גנגליונים ‪ paravertebral‬נוצר ה ‪.chain/sympathetic trunk -‬‬

‫מבחינה תיפקודית תא ‪ preganglionic‬אחד מעצבב מספר תאי ‪ postganglionic‬והמשמעות היא‬
‫שאנחנו מפעילים הרבה מערכות בו זמנית‪ .‬החלק שדרכו הסיבים ה ‪ preganglion -‬נכנסים נקראים‬
‫‪ - white‬אלו סיבים עטופים במיאלין‪ .‬החלק שדרכו הסיבים ה ‪ postganglion -‬נכנסים נקראים ‪gray‬‬
‫‪ -‬אלו סיבים חסרי במיאלין‪ .‬לכל סגמנט יש צמד גנגליונים שמתאימים לו‪ .‬אבל ישנם שלושה‬
‫גנגליונים סימפטטים בצואר שמקבלים את התאים ה ‪ preganglionic -‬שלהם מעצבים בחזה‪ .‬גם‬
‫באזור הסקרום קיימת תופעה דומה‪.‬‬

‫פירוט המהלך האנטומי של המערכת הפראסימפטטית‪:‬‬

‫התאים ה ‪ preganglionic -‬נמצאים בצברים‪/‬קבוצות בגזע המוח ובסקרום‪ .‬צבר של תאים נקרא‬
‫גרעין או ‪. noucleus‬ישנם שמות לכל צבר תאים שכזה‪ .‬המספרים הרומיים הם המספרים של‬
‫העצבים הקראניילים‪ .‬העצבים מצטרפים אל העצב הקראנילי‪ .‬הווגוס מורכב כמעט כולו מעצבים‬
‫אוטונומיים פאראסימפטטים‪.‬‬

‫למעשה שתי המערכות הסיפטטית והפראסימפטטית מעצבבות את אותם האיברים‪ .‬המערכת‬

‫הסימפטטית היא ‪ .fight or flight‬והמערכת הפראסיפטטית ‪.rest & digest‬‬

‫דוגמא ‪ :‬עיצבוב הקשתית האיריס של העין (החלק שנותן צבע) הקשתית מורכבת ממערכת של‬
‫שרירים כאשר במרכז יש את האישון‪ .‬רדיאלים ‪ -‬מרחיבים את האישון‪ .‬צרקולרים ‪-‬מכווצת את‬
‫האישון‪ .‬הסימפטטית תעצבב את ה ‪ -‬רדילים והפראסימפטטית תעצבב את הצרקולריים‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת ‪ :‬הלב מופעל באופן עצמאי ‪ -‬כלומר אם ננתק את הלב ממערכת העצבים הוא ימשיך לעבוד !!!‬
‫כל זאת בעקבות קיומם של ה ‪ .SA node -‬המערכת האוטונומית יכולה לווסת את פעילות הלב‪ .‬ושוב‬
‫הסימפטטית תגביר את קצב הלב והפראסימפטטית תפחית את קצב הלב‪ .‬חשוב להדגיש ששתי‬
‫המערכות פועלות על אותם התאים!!!‬

‫שיעור ‪29.1.08 -4‬‬

‫תגובת מערכת העצבים לחבלה‬
‫בשיעורים הקרובים נלמד על פציעות בעצב‪ ,‬ומתוך כך נראה כיצד האינטראקציות שבין תאי עצב‬
‫לבין תאי מטרה הינה התשתית המאפשרת את התפתחות מערכת העצבים ותחזוקתה כמערכת‬
‫מתפקדת שעל בסיסה ניתן לבצע את כל הפעילויות העצביות‪.‬‬

‫נעסוק ראשית במקרה בו האקסון נחתך‪ -‬אקסוטומיה‪ ,‬ישנם שני סוגים של ניוון עצבי‪ * :‬ניוון‬
‫ולריאני מהיר ‪rapid wallerian degeneration -‬‬

‫ניוון הלוקח שבוע עד עשרה ימים‪ .‬ראשית תאי השוואן מנתקים את עצמם מאיזור האקסון הפגוע כך‬
‫שאין יותר מיאלין‪ -‬תהליך הדרוש להחלמה בשל מאוחר יותר‪ ,‬והאיזור עובר נמק‪ .‬לאחר מכן מגיעים‬
‫לאיזור מאקרופאגים של מערכת החיסון‪ ,‬אשר במצב בריא וטוב נדיר מאוד למצא אותם מסתובבים‬
‫לתומם באיזור העצבים‪,‬והם מעכלים את האיזור שעבר נמק עם כל שברי הרקמה‪ .‬גם תאי השוואן‬
‫עוזרים מעט בעיכול וניקוי המקום‪.‬למעמיקים‪ -‬בשקף ‪ 4‬של המצגת הראשונה ניתן לראות‬
‫מאקרופאגים שבלעו מיאלין וכן טבלה של קצב סילוק המיאלין‪.‬יש לציין כי כל התהליך הנ”ל הוא‬
‫בעצם תגובה דלקתית‪ ,‬ותגובה דלקתית היא בד”כ דבר חיובי שעוזר בתהליך הריפוי‪.‬גיוס‬
‫המאקרופגים וכן בליעת המיאלין מתוזמנים ע”י מולקולות שונות (חלקן הן צטוקינים)המופרשות‬
‫מתאי הסביבה כגון‪ TNFα, IL-1α & IL-1β‬היכולים גם לגרום לכך שתאים אחרים יפרישו ‪NGF‬‬
‫‪ ((nerve growth factor‬המשפיע השפעה נוירוטרופית על העצב הפגוע‪ ,‬או לגרום לכאב נוירופתי‪-‬‬
‫‪ neuropathic pain‬כאב כתוצאה מגירוי שאינו מכאיב בד”כ (ראו שקף ‪ 8-9‬במצגת א)‪ .‬במקרה שלנו‪,‬‬
‫נוצרים ציטוקינים בתאי השוואן והם גורמים לפיברובלסטים (תאי רקמת חיבור) לייצר ‪.NGF‬‬

‫ניוון ולריאני איטי ‪slow wallerian degeneration‬‬ ‫‪‬‬

‫התגלה בשלב מאוחר יותר בעכבר מוטנתי‪ .‬פעם חשבו שכל הניוון העצבי ‪ ,‬גם של חלקי אקסון‬
‫הרחוקים ממקום הפגיעה‪,‬נובע מניתוק האקסון מוגף התא‪ .‬התגלית המרעישה בעכבר הייתה‬
‫שבאיזור הפציעה יש ניוון ולריאני מהיר ובאקסונים ההמשכיים הרחוקים מאיזור הפגיעה התרחש‬
‫ניוון ולריאני איטי‪ :‬במשך שבוע עד שלושה שבועות האקסונים נמצצאים במצב בריא לחלוטין ורק‬
‫לאחר מכן הם נכנסים לתהליך ניוון‪ .‬המסקנה מכך היא שאם האקסון יכול להתקיים זמן ממושך‬
‫ללא קשר עם גוף התא‪ ,‬הניוון שלו אינו נובע מהניתוק אלא מסיגנל מסויים אשר “מסמן” לאקסונים‬
‫המנותקים לעבור ניוון בסדרה של שינויים מולקולריים שיובילו בסופו של דבר לתוצאה הזהה לניוון‬
‫המהיר‪.‬‬

‫שינויים החלים בגוף התא כתוצאה מאירוע החבלה‬

‫השינוי הכי גרוע‪ -‬מוות התא כתוצאה מחיתוך האקסון(ככל שהמערכת יותרצעירה יש יותר סיוכי‬
‫למוות)‪ .‬אם התא לא מת‪ ,‬יכולים להיות שינויים‪:‬‬

‫מורפולוגיים‪ -‬לדוגמא ‪ - chromatolysis‬היעלמות צבע‪ .‬הצביעה הבאזופילית שאמורה‬ ‫‪‬‬

‫להופיע בציטופלזמה אינה מופיעה‪ .‬משמע‪:‬הריבוזומים החופשיים לא נמצאים‬
‫באנדופלזמטיק רטיקולום‪ ,‬ועקב כך שינוי משמעותי בסוג החלבונים שביכולתם לייצר‪.‬‬
‫יכולים להיות שינויים מורפולוגיים נוספים כגון שינוי בגודל התא‪ ,‬גודל הגרעין‪ ,‬גודל‬
‫הגרעינון וכו’ אך לא נפרט עליהם‪.‬‬

‫ביוכימיים‪ -‬לדוגמא ‪: CAT‬הסינטזה של הכולין אצטיל טרנספרז יורדת כי אין צורך בו‬ ‫‪‬‬
‫לקשר שלא קיים עם השריר‪,‬ועם זאת גדילה בייצור טובולין ואקטין הבונים את שלד התא‪,‬‬
‫על מנת לבנות את האקסון הנדרש לקשר‪(.‬אם וכאשר הקשר מתחדש הכל חוזר לנורמה)‪.‬‬

‫פיזיולוגיים‪-‬לדוגמא(כפי שניתן לראות בשקף ‪ 15‬של המצגת השניה) ‪– synapse retraction‬‬ ‫‪‬‬
‫הרחקה של הסינפסה‪.‬‬

‫הדוגמא שתינתן היא הדוגמא שמתרחשת במערכת הפארה‪-‬סימפתטית‪ ,‬למרות שהיא אינה יחודית‬
‫לה‪ .‬כאשר רושמים פעילות סינפטית באמצעות אלקטרודה בגנגליון‪ ,‬כתוצאה מגירוי הסיבים‬
‫הפרה‪-‬גנגליונרים‪ ,‬ניתן לקבל אמפליטודה מסוימת‪ .‬כאשר חותכים את האקסון הפוסט גנגליוני‪,‬‬
‫אנחנו רושמים אמפליטודה מופחתת‪ .‬דבר זה נובע מכך שהתא הפרה‪-‬גנגליונרי מרחיק את הקצוות‬
‫שלו מגוף תא העצב הפוסט‪-‬גנגליונרי‪ ,‬ותאי הגליה נכנסים למרווח בין התאים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר מגרים את‬
‫העצב‪ ,‬הנוירוטרנסמיטור צריך לעבור מרחק רב יותר ודרך מחסום תאי הגליה כך שכמות‬
‫הנוירוטרנסמיטור המגיע אל התא הפוסט‪-‬גנגליונרי היא קטנה‪ .‬מקרה כזה יכול להיות גם תוצאה של‬
‫חוסר‪ NGF‬באקסון אחר אשר משפיע השפעה משנית גם על תאי עצב אחרים וגורם לנסיגה של‬
‫השלוחות שלהם‪.‬‬

‫יש לציין שבמהלך ההתפתחות העוברית מתרחש מוות נורמלי של גופי תאים‪.‬ניתן לראות בשקופית ‪3‬‬
‫של המצגת השניה שאנו בעצם נולדים עם חצי מהכמות המכסימלית של תאים מוטוריים בעובר‪.‬‬
‫מכאן אנו עוברים למספר ניסויים לגבי השינויים שקורים‪/‬קרו‪/‬יקרו‪:‬‬

‫ניסויים שנעשו בראשנים של צפרדע‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬לראשנים הורד “ניצן הגפה”‪ -‬החלק שאמור להתפתח לרגל‪ ,‬ומספר תאי העצב בולד ירד‬
‫בצורה משמעותית‪.‬‬
 ‫‪ .2‬לראשנים אחרים הושתל “ניצן גפה” נוסף‪.‬מספר תאי העצב שלהם עלה לעומת המצב‬
‫הנורמלי‪.‬‬
‫‪ .3‬לראשנים שותקה פעילות סינפטית מסויימת‪ .‬גם במקרה זה מספר תאי העצב שלהם עלה‬
‫לעומת המצב הנורמלי‪.‬‬

‫ניתן להסביר את תוצאות הניסויים ע”י‪ :‬התיאוריה הנוירוטרופית‪ -‬קיומם של האקסונים תלוי‬
‫בחומר המופרש מתאי המטרה‪ .‬יש מעין תחרות בין התאים המעצבבים על כמות מוגבלת של חומר‬
‫נוירוטרופי‪ .‬אותם תאי עצב שיקבלו את החומר הנוירוטרופי ישרדו ואילו אלה שלא יקבלו את‬
‫החומר סופם שימותו‪ .‬כפי שניתן לראות במצגת ב בשקופיות‪ ,5-6‬אם כמות החומר הנוירוטרופי של‬
‫תא המטרה (כדוגמא השתמשנו בשריר) מספיקה רק לחצי מהתאים‪ ,‬זה מסביר מדוע בסוף התהליך‬
‫אנחנו מגיעים למצב שבו רק כ‪ 50%‬מהתאים המוטורים שורדים‪.‬בניסוי שנעשה בראשנים הורחק‬
‫לחלוטין איבר מטרה שבו תאים המייצרים חומרים נוירוטרופים ולכן ישארו רק מעט נוירונים ( יש‬
‫גם תאי שריר אחרים שמפרישים)‪,‬וכשהוסף איבר‪-‬היו יותר נוירונים כי יותר חחומריםנוירוטרופים‬
‫גרמולכך שיותר תאי עצב ישארו‪ .‬כשר שיתקו את השריר הוא ייצר יותר חומר נוירוטרופי ולכן קיים‬
‫מס’ רב יותר של תאי עצב‪.‬‬

‫בקצה העצב יש רצפטורים יחודיים לחומרים הנוירוטרופים‪.‬האינטראקציה בין הקולטן‬ ‫‪‬‬

‫לחומר הנוירוטרופי תביא לקליטה של החומר הנוירוטרופי אל תוך קצה תא העצב בפעילות‬
‫אנדוציטוטית‪.‬‬

‫הואזיקולה שנוצרה מועברת אל גוף התא‪ ,‬שם החומר משתחרר מהואזיקולה‪ ,‬פועל ברמת הגרעין של‬
‫תא העצב ומשפיע על הביטוי של הגנים של תא העצב המעצבב‪ .‬בהעדר החומר הנוירוטרופי מופעלים‬
‫גנים של מוות אפופטוטי‪.‬‬

‫בשקופית ‪ 7‬של מצגת ב’ ניתן לראות ניסויים שנעשו על ה‪, NGF‬כאשר ה‪ NGF‬הוא דוגמא‬ ‫‪‬‬
‫לאפקט נוירוטרופי‪.‬בניסוי הראשון רואים את השפעת ה‪ NGF‬על גדילה בתרבית רקמה‪,‬‬
‫ובנסוי השני רואים שאם מזריקים למערכת הסימפתתית בעובר חומר שסותר את פעילות ה‬
‫‪ NGF‬הגנגיליונים יוצאים קטנים‪ ,‬ואחוז גדול מהתאים הפוסטגנגיליונים הסימפתתיים מת‪.‬‬

‫עוד דבר חשוב הוא שה ‪ NGF‬משפיע רק על תת אוכלוסיה של עצבי ולשאר העצבים יש עוד חומרים‬
‫עם אפקט נוירוטרופי והשפעה דומה‪.‬‬

‫בשקופיות ‪ 8-9‬ניתן לראות עוד ניסוי שנעשה כדי להדגים שוב את אותם עקרונות על ‪ :NGF‬בניסוי‬
‫זה לוקחים תאים סימפתטיים מעובר ומכניסים אותם לתוך מדור מרכזי של צלחת תרבית‪ ,‬שבנוסף‬
‫למדור הנ”ל ישנם שני מדורים צידיים‪ .‬מדורים אלה נקראים ‪ .Campenot chamber‬מה שרואים‬
‫הוא שתאי עצב סימפטתיים שמצויים במדור המרכזי שבו מוסיפים ‪(NGF‬מסומן ב ‪ )+‬חיים במדור‬
‫המרכזי ויכולים גם להצמיח אקסונים שנשארים במסגרת המדור המרכזי‪ .‬אם אנחנו מרחיקים את‬
‫ה‪ NGF‬התאים מתים‪ .‬אנו מוכיחים שקיום התאים הסימפטיים מותנה בקיום ‪!NGF‬‬

‫אנחנו יכולים לחילופין להוסיף ‪ NGF‬למדורים הצידיים ולצפות בתופעה הבאה‪ :‬התאים שבמדור‬
‫המרכזי שולחים את האקסונים שלהם למדורים הצידיים‪ .‬חומרים לא יכולים לעבור בדיפוזיה‬
‫ממדור אחד למשנהו אך האקסונים יכולים לעבור ממדור אחד לשני‪ .‬כאמור‪ ,‬רואים צמיחה של‬
‫אקסונים למדורים בהם נמצא החומר‪ .‬כאשר מרחיקים את החומר מהמדור המרכזי‪ ,‬ומשאירים רק‬
‫במדורים הצידיים‪ ,‬התאים נשמרים בחיים‪ .‬אם מרחיקים את ה‪ NGF‬מאחד המדורים הצידיים‪ ,‬כל‬
‫אותם התאים ששלחו את האקסונים שלהם לאותו מדור ימותו‪ ,‬ורק מי ששלח שלוחות למדור השני‬
‫ישאר חי‪.‬‬
 ‫אם מרחיקים את ה‪ NGF‬גם מהמדור השני‪ ,‬גם אותם תאי העצב מתים‪ .‬קיום התאים הללו תלוי ב‬
‫‪ ,NGF‬והתלות הזו תלויה באינטראקציה בין קצוות העצב ל‪ .NGF‬בקצות העצב ישנם קולטנים‬
‫המגיבים ל‪.NGF‬‬

‫כעת נדגים תופעה נוספת בעזרת אותו ניסוי‪ .‬שוב אנחנו מתחילים עם תאים במדור המרכזי עם‬
‫‪ .NGF‬שוב מוסיפים ‪ NGF‬גם למדורים הצדיים‪ .‬אם כעת נרחיק את ה‪ NGF‬מהמדור הצדי הימני‪,‬‬
‫השלוחות נסוגות למדור המרכזי‪ .‬אם נעשה את אותו הדבר למדור השמאלי‪ ,‬התמונה תהיה דומה‪.‬‬
‫תופעה זו יכולה להיות רברזיבלית לשני הכיוונים‪ .‬אנחנו למדים כאן שלא רק החיות של תאי העצב‬
‫תלויה ב‪ ,NGF‬אלא גם הצמיחה שלהם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המשך הנוכחות של קצה העצב במקום תלויה ב‬
‫‪ .NGF‬כלומר‪ ,‬העובדה שהם הגיעו למקום מסוים איננו מבטיח את הישארותם במקום הזה‪ .‬ה‪NGF‬‬
‫צריך להמשיך להיות נוכח במדור מסוים כדי להמשיך קיום של אקסונים‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬ל‪ NGF‬יש תפקידים של תלות קיומית‪ ,‬צמיחה ותחזוקה של האקסון במקום בו הוא נמצא‪.‬‬

‫מתי במהלך ההתפתחות מופיעה התלות ב‪?NGF‬‬

‫נבדוק באמצעות ניסוי ‪ ,‬האם תאי המטרה הם אלו שמייצרים את ה‪ NGF‬והאם ומתי יש עדות ל‬
‫‪ NGF‬בתאי העצב‪.‬‬

‫‪ .1‬מתחילים ביום ה‪ 9‬להתפתחות עובר האפרוח‪ .‬בשלב זה האקסונים התחילו לצמוח אך עוד‬
‫לא הגיעו אל העור(תאי המטרה בניסוי)‪ .‬בשלב הזה אין עדות ל‪ mRNA‬מקודד ל‪ NGF‬בעור‬
‫ולא לרצפטורים בגוף תאי העצב הסנסורי‪.‬‬

‫‪ .1‬מתקדמים יום אחד מאוחר יותר‪ ,‬ביום העשירי‪ .‬ביום זה האקסונים כבר הגיעו אל העור‪,‬‬
‫אפשר לזהות את הרצפטור הייחודי ל ‪ NGF‬באקסון‪ ,‬וניתן לזהות בעור את ה‪mRNA‬‬
‫המקודד אך לא את החלבון‪ . NGF‬משהו אחר‪ ,‬שונה‪ ,‬אמר לתא העצב לייצר ולמקם את‬
‫הרצפטורים בקצוות‪ ,‬עוד לפני שהופיע החלבון שמגיב עם הרצפטור הזה‪.‬‬
‫‪ .2‬בשלב מתקדם יותר‪ ,‬יום ‪,11‬יש לנו כבר את החלבון‪ NGF‬עצמו‪.‬‬

‫‪ .1‬ביום ה‪ ,12‬יש לנו את התמונה האנטומית הזהה מהיום הקודם‪ ,‬אך עכשיו אנו מזהים את ה‬
‫‪ NGF‬בגוף תא העצב הסנסורי מבלי שיש‪ ,‬כמובן‪ ,‬בתא העצב‪ ,‬ביטוי של ה‪ mRNA‬ל‪.NGF‬‬

‫אם כן‪ ,‬ראינו שיש שלב בהתפתחות תאי ה ‪ dorsal root ganglion‬בו הם אינם תלויים ב‪, NGF‬‬
‫ולמרות זאת מהרגע בו מתחילה התלות ועד הלידה‪ ,‬התלות ממשיכה‪ .‬מיד לאחר הלידה ועד כשלושה‬
‫שבועות לאחריה ‪ ,‬התלות ב‪ NGF‬פוחתת בהדרגה‪ ,‬ובבגרות כבר אין תלות ב ‪ NGF‬מבחינה קיומית‪,‬‬
‫אבל צמיחת אקסונים עדיין מושפעת ממנו‪.‬‬

‫עבור תאים עצביים מסוגים אחרים העקרונות דומים אך לא זהים‪ ,‬לדוג’ תאיםסימפתתיים תלויים‬
‫ב‪ NGF‬מבחינה קיומית גם בבגרות (אם כי ברגישות נמוכה יותר)‪.‬‬

‫גם אצל חומרים בעלי השפעה דומה ל‪ NGF‬יש תלות בהתפתחות העוברית וכמעט ומאבדים את‬
‫התלות בבגרות (לדוגמא‪ -‬בתאי עצב מוטוריים התלויים בחומר אחר)‪.‬‬

‫ניתן לראות בשקף ‪ 12‬במצגת ב’ מיני חומרים נוטרופינים שונים‪ ,‬ודוגמא לכך בשקף ‪- 13‬ניתן לראות‬
‫את איזור ה‪ muscle spindle‬מעין איזור חישה בשריר שאחראי גם לרפלקסים ומושפע מ‪. NT3‬‬
‫לשריר מגיעים אקסונים שונים עם תלות במגוון של נוירוטרופינים‪.‬‬
 ‫רגנרציה‪ -‬החלמה במערכת‬
‫החלמה אפשרית אם האקסון יצמח מחדש ויצור סינפסה מחודשת‪ .‬במערכת העצבים יש לכך‬
‫משמעות שונה ביחס לשאר המערכות‪ .‬לא יכולים להיווצר תאי עצב חדשים‪ ,‬כך שרק האקסון יכול‬
‫להשתקם‪.‬‬

‫צמיחת האקסון מאופיינת בצורה יחודית‪ -‬ה ‪ growth cone‬או חרוט הצמיחה (שקופית ‪ 3‬במצגת‬
‫השלישית)‪.‬כל שלוחונת של החרוט נקראת ‪ .flipodium‬חרוט הצמיחה‪ -‬יחד עם המיקרוטובולים‬
‫הבונים‪,‬מתקדמים קדימה כאשר כל פעם חלק נוסף עובר דיפרנציאציה לתפקוד כאקסון‪.‬יש קשר‬
‫באמצעות רצפטורים עם ה‪( ECM‬אקסטרה סלולר מטריקס‪-‬חומר חוץ תאי)שעוזרת בבניית פילמנטי‬
‫האקטין‪ .‬בנוסף ישנן וזיקולות שמגיעות לקצה התא ומשמשות להוספת ממברנה ל‪ flipodium‬כך‬
‫שהאקסון יוכל להמשיך לצמוח‪ .‬הפילמנטים של האקטין‪ ,‬שכבר הזכרנו הם ממאפיני ומבוני ה‬
‫‪.flipodium‬‬

‫(ניתן לראות בשקף ‪ 4‬מצגת ג’ הדגמה במקרוסקופ אור של האקטין והמיקרוטובולים ע”י נוגדנים‬
‫מיוחדים ולראות את ההבדל המיקומי של המיקרוטובולוס הממוקמים במרכז לבין האקטין‪ ,‬הנמצא‬
‫יחד עם הפילופודיות ומרוכז בקצוות הנוצרות‪).‬‬

‫הכוונת הצמיחה‬
‫צריך שהאקסון יגיע אל המקום הנכון בדיק מירבי! הכוונת הצמיחה שלו מתקבלת באמצעות שתי‬
‫השפעות מרכזיות‪:‬‬

‫השפעה המושכת את האקסון למקום הנכון‬ ‫‪‬‬

‫השפעה שדוחה את האקסון ממקום לא נכון‬ ‫‪‬‬

‫ההשפעה יכולה להתבצע ע”י מולקולות מקובעות או מסיסות‪.‬‬

‫מולקולות מושכות ‪: Attraction‬‬

‫מולקולות מקובעות‪:‬‬

‫הקטגוריה הראשונה היא זו של מולקולות המצויות ב‪ ,ECM‬ומיוצרות ע”י התאים‬ ‫‪‬‬

‫הלא‪-‬עצביים‪ ,‬הן מופרשות מהתאים האלה ונאחזות במארג הכללי של ה‪ ECM‬ולכן‬
‫מקובעות בתוכו‪.‬‬

‫בחרוט הצמיחה עצמו בפילופודיה הנוצרת ‪ ,‬יש את הרצפטורים‪ ,‬שהם האינטגרינים‪ ,‬היוצרים‬
‫איטרקציה עם קולגן‪ Laminin ,‬או ‪ Fibronactin‬הנמצאים ב ‪ECM‬‬

‫קבוצה שניה של מולקולות מקבעות הן מולקולות הנמצאות בממברנות של תאים‪ ,‬עצביים‬ ‫‪‬‬
‫או לא‪-‬עצביים‪ .‬הכוונה היא שאקסונים יכולים לצמוח על פני השטח של תאים אחרים‪,‬‬
‫תאים לא עצביים או אפילו תאי עצב אחרים‪ .‬כדי שתהליך זה יתקיים שוב חייבת להתקיים‬
‫אינטראקציה בין המולקולות שעל פני שטח התאים לבין הרצפטורים‪ .‬בד”כ מדובר כאן‬
‫במולקולות שהן רצפטורים בפני עצמן ומדובר בריאקציות הומופיליות –ריאקציה בין שני‬
‫רצפטורים זהים‪.‬‬

‫שני מולקולות כאלה הינן‪:‬‬

‫‪N-CAM –Nerve Cell adhesion molecule‬‬ ‫‪‬‬

 ‫‪Ng-CAM-Nerve Glia cell adhesion molecule‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתן לראות קישור בין ה ‪ Growth cone‬לבין תאי ‪ – Glia‬קישור זה מתבצע באמצעות ה‪Ng-CAM‬‬
‫כמו כן ישנו קישור עם אקסונים אחרים וזה נעשה באמצעות מולקולות ה ‪.N-CAM‬‬

‫כמובן‪ ,‬שבו זמנית ניתן לחרוט צמיחה אחד לקיים קשרים משני הסוגים הנ”ל תוך כדי תהליך‬
‫ההכוונה שלו‪.‬‬

‫שיעור ‪3.02.08 -5‬‬

‫הרצאה עיונית חמישית‪ -‬המשך תגובת מערכת העצבים לחבלה‬
‫תודה רבה למיכל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממשיכים מאמצע המצגת פציעה ג ( מקושרת להרצאה ‪)4‬‬ ‫‪‬‬

‫הכוונת הצמיחה‬

‫דיברנו על צמיחה באמצעות ‪ growth cone‬ועל הכוונת הצמיחה‪ .‬הכוונת הצמיחה נעשית באמצעות‬
‫מולקולות אשר תומכות בה ויכולות להיות במצב מקובע או במצב מסיס‪ ,‬ובאמצעות מולקולות‬
‫שדוחות את הצמיחה וגם הן יכולות להיות מקובעות או מסיסות‪.‬‬

‫מולקולות מסיסות אשר תומכות בצמיחה – ‪:Attraction by diffusible molecules‬‬

‫‪ – NGF .1‬באמצעות ה‪ receptor TrkA-‬ב‪.growth cone-‬‬

‫‪ – Netrin-1 .1‬פועלת באמצעות רצפטור ב‪ growth cone-‬שנקרא ‪.DCC‬‬

‫במהלך התפתחות חוט השדרה באחד השלבים נראה כמו בשקף‪ 11‬במצגת חבלה שלישית‪ ,‬צינור עם‬
‫החלק הדורזלי (למעלה) והוונטרלי (למטה)‪ .‬יש קבוצת תאים שממוקמים בחלק הדורזלי‬
‫ובהתפתחות שולחים אקסונים לחלק הוונטרלי וחוצים את קו האמצע ולכן נקראים ‪commissural‬‬
‫‪ .interneurons‬כיצד מוצאים האקסונים את דרכם בשלב הראשון מהחלק הדורזלי לוונטרלי? בחלק‬
‫הוונטרלי של חוט השדרה יש קבוצת תאים שמתמיינת למבנה – ‪ .floor plate‬התאים שם מפרישים‬
‫את החומר המסיס ‪ ,Netrin-1‬וב‪ growth cone-‬קיים הרצפטור ‪ DCC‬אשר מגיב ל‪ .netrin-1-‬ה‪-‬‬
‫‪ growth cone‬צומח לכיוון מקור ה‪ ,Netrin-1-‬כלומר לריכוז הגבוה של החומר המושך‪ .‬ניסויים‬
‫המאששים זאת‪:‬‬

‫• שמאל בשקף ‪ -‬חתך של חוט שדרה ובמרחק ממנו אזור ה‪ .floor plate-‬רואים צמיחת‬ ‫‪‬‬
‫אקסונים מכיוון חוט השדרה לכיוון ה‪ ,floor plate-‬ללא צמיחה לאזורים אחרים‪.‬‬
‫• מרכז השקף – חוט שדרה ולמטה תאים שעשו להם טרנספקציה עם הגן שמקודד ל‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Netrin-1‬וכעת הם מפרישים אותו‪ .‬שוב צמיחת האקסונים מחוט השדרה היא לכיוון‬
‫התאים הללו שמייצרים ‪.Netrin-1‬‬
‫• ימין השקף– ביקורת לניסוי שבמרכז‪ .‬אותה קבוצת התאים שבאופן נורמלי לא מייצרת‬ ‫‪‬‬
‫את ה‪ ,Netrin-1-‬מבלי שהוכנס להם הגן הרלוונטי‪ .‬גם אם מקרבים את מסת התאים קרוב‬
‫לחוט השדרה אין צמיחת אקסונים אליהם‪.‬‬

‫‪– Repulsion by Fixed Molecules‬דחיה על‪-‬ידי מולקולות מקובעות‪:‬‬

‫• ‪ .‬במיאלין עצמו זוהו שלוש מולקולות אשר יכולות למנוע צמיחה של אקסונים –‬
 ‫‪ ,MAG . .1‬הנמצאת ב‪ CNS‬וגם ב‪.PNS‬‬
‫‪ . .2‬ה‪ ,Nogo‬הנמצא ב‪.CNS‬‬
‫‪ . .3‬וה‪ ,OMgp‬הנמצא גם ב‪ CNS‬וגם ב‪.PNS‬‬

‫מולקולות נוספות שאנו מכירים נוצרות לאחר חבלה בבוגר ע”י האסטרוציטים‪ ,‬ויש משפחה שלמה‬
‫של מולקולות כאלה – ‪.chondroitin sulfate proteoglycans‬‬

‫להזכיר‪ ,‬האקסונים ב‪ CNS‬עטופים במיאלין שמספקים האוליגודנדרוציטים‪ .‬המילאין בקטע‬

‫הדיסטלי עובר תהליך של דגנרציה‪ ,‬אך בניגוד למה שקורה ב‪ ,PNS‬המיאלין אינו מסולק בתהליך‬
‫פאגוציטוזה‪ ,‬וזאת למרות שיש לנו תאי מיקרוגליה‪ ,‬בעלי יכולות של פאגוציטוזה‪(.‬מכיוון שהם אינם‬
‫משופעלים הם לא מתפקדים) באופן כזה‪ ,‬ב‪ ,CNS‬המילאין הדגנרטיבי נשאר למשך זמן רב (חודשים‬
‫ואף שנים)‪ ,‬ולא מתפרק‪ .‬נוכחותו של המיאלין עם המולקולות האינהיביטוריות מונעת את הרגנרציה‬
‫של האקסונים‪.‬‬

‫לפני שידעו את כל זה‪,‬בעבודה בשנת ‪ 1981‬של ‪ David and Aguayo‬ניסו לענות על השאלה האם‬
‫הסיבה לכך שאין רה‪-‬גנרציה ב‪ CNS-‬היא שהתאים במערכת זו איבדו את היכולת להצמיח שלוחות‪,‬‬
‫או האם הסביבה מונעת את התהליך למרות שפוטנציאל הרה‪-‬גנרציה קיים בתאים הללו‪ .‬הם עשו‬
‫ניסוי כדי לבדוק זאת‪ .‬המדענים יצרו חתך בחוט שדרה וחתך בגזע המוח‪ .‬הם לקחו גדם של עצב‬
‫פריפרי שחתכו אותו והשאירו אותו בחיה לתקופה של כשבוע‪-‬שבועיים‪ .‬גדם זה עבר ‪wallerian‬‬
‫‪ .degeneration‬כל המיאלין סולק והתחוללו שינויים מולקולריים נוספים שעל חלקם דיברנו‪ .‬את‬
‫גדם זה השתילו בשתי נקודות במערכת העצבים המרכזית – בחוט השדרה ובגזע המוח‪ .‬בעצם‬
‫המדענים יצרו את מודל הגשר‪ ,‬כשהכוונה היא לגשר של גדם עצב פריפרי בין שני מקומות שונים‬
‫במערכת העצבים המרכזית‪( .‬הגשר הכיל‪ :‬מקרופג’ים‪,‬אסטרוציטים אך לא מיאלין) ‪ .‬גדם זה מאפשר‬
‫צמיחה ותומך בצמיחה‪ ,‬כי מקורו ב‪ .-PNS‬אנו נותנים את אותה הסביבה ל‪ CNS-‬על‪-‬ידי הגשר‬
‫ובודקים מה המשפיע‪ .‬התוצאה היתה שאומנם אקסונים צמחו אל תוך השתל‪ ,‬לאורכו‪ ,‬עד שהם‬
‫הגיעו שוב אל רקמת מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬ושם הגדילה נפסקה‪.‬‬

‫המסקנה היא שלאקסונים של ‪ CNS‬יש יכולת לעבור רה‪-‬גנרציה‪ ,‬אך הסביבה של ה‪ CNS-‬מונעת‬
‫רה‪-‬גנרציה‪ ,‬ואת מימוש הפוטנציאל שקיים בתהליך‪.‬לעומת זאת‪ ,‬המערכת הפריפרית מאפשרת את‬
‫צמיחת האקסון לאחר ה‪.wallerian degeneration-‬‬

‫אם כן‪ ,‬היה צורך לבדוק מה בסביבת מערכת העצבים המרכזית מונע את ה‪ :regeneration-‬התאים‬
‫עם האקסונים‪ ,‬אוליגודנדרוציטים‪ ,‬אסטרוציטים ותאי מיקרוגליה שנמצאים במצב נייח‪ .‬כאשר‬
‫חותכים את האקסון המרכזי יכולים לחלק את החלק הדיסטלי לשני אזורי משנה –‬

‫‪ .1‬האזור בו בוצע החתך‪,‬כלומר אזור החבלה עצמו‪ ,‬בו רואים חדירת מאקרופאגים ושפעול‬
‫מיקרוגליה וסילוק של מיאלין‬
‫‪ . .2‬החלק הדיסטלי יותר שעובר תהליך שנקרא ‪ CNS-walleridan degeneration‬בשונה‬
‫מהניוון הוולריאני במערכת הפריפריאלית‪.‬‬

‫האקסונים והמיאלין עוברים דה‪-‬גנרציה אך המיאלין לא מסולק על‪-‬ידי תאי המיקרוגליה‪.‬‬

‫המאקרופאגים שב‪ PNS-‬מסלקים את מיאלין באופן יעיל מאוד‪ .‬לעומת זאת בגלל אי שפעולם ב‬
‫‪ CNS‬המיאלין נשאר וכאמור אתו נשארות גם המולקולות שמונעות רה‪-‬גנרציה‪ ,‬ולכן אקסונים לא‬
‫צומחים‪.‬‬

‫באזור החבלה מתפתח ‪ ,glia scar‬צלקת של תאי הגליה‪ .‬צלקת זו מורכבת מכמה סוגי תאים –‬
‫אסטרוציטים‪ ,‬תאים שמקורם במעטפות המוח ועוד‪ .‬הצלקת של הגליה מהווה מחסום פיזי וגם‬
‫ביוכימי כי התאים שנמצאים באזור הפגיעה מייצרים מולקולות שגם הן מונעות רה‪-‬גנרציה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אסטרוציטים יכולים לייצר ‪ chondrotin sulfate proteoglycans‬באזור זה‪ ,‬וגם זה מונע רה‪-‬גנרציה‪.‬‬
‫הצלקת של תאי הגליה לא נוצרת באופן מיידי אלא במהלך של שבועיים או יותר לאחר החבלה‪.‬‬
‫המיאלין הוא המחסום הראשון ווהמחסום הביוכימי בא לידי ביטוי מאוחר יותר‪ .‬כיום חוקרים‬
‫מנסים לתקוף את הבעיה הראשונה של המיאלין ולהגיע לרה‪-‬גנרציה לפני שהבעית ההצתלקות‬
‫תופיע‪.‬‬

‫סיכום הבדלים בין מערכת העצבים המרכזית וההיקפית –‬

‫• ‪ – PNS‬תאי שוואן‪ .‬פיברובלסטים‪ .‬לאחר חבלה יש ‪ wallerian degeneration‬שמאופיין בגיוס‬

‫מאקרופאגים ובסילוק מיאלין‪ – CNS • .‬תאי אוליגודרדוציטים‪ .‬אסטרוציטים‪ .‬לאחר חבלה יש‬
‫תהליך של ‪ CNS wallerian degeneration‬בו יש הרס מיאלין ללא סילוקו‪ .‬וכן‪ ,‬מתפתחת צלקת ה‪-‬‬
‫‪ glia scar‬ויחד עם המיאלין מייצרים את המחסום שמונע את תהליך הרה‪-‬גנרציה‪.‬‬

‫‪ Repulsion by Diffusable Molecules‬דחה ע"י מולקולות מסיסות‬

‫‪ – SEMAPHORINS‬הן מולק’ הנוצרות בצלקת הגליה ב‪ .CNS-‬הרצפטורים המגיבים למולק’ אלו‬

‫נמצאים בחרוט הגדילה ונקראים ‪ .NEUROPILIN‬בשקף ‪ 16‬של מצגת ג’ משמאל רואים תאי עצב‬
‫ליד תאים שלא מפרישים את ה‪ .semophorin III-‬מהמרכז בו מצויים התאים יש צמיחה לכל‬
‫הכיוונים במידה שווה‪ .‬מימין בשקף‪ ,‬רואים מה קורה כשלוקחים את התאים ועושים להם‬
‫טרנספקציה עם הגן שמקודד ל‪ semophorin III:-‬רואים שאין צמיחת אקסונים לכיוון מקור ייצור‬
‫ה‪ semophorin III-‬אלא רק הרחק מכיוון זה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש תהליך של דחייה של הצמיחה הלאה‬
‫ממקום ייצור ה‪.semophorin III-‬‬

‫בסרטון שבמצגת (הכינו את הפופקורן!)רואים אקסון שבא מצד ימין וצומח לכיוון שמאל‪ .‬מסביב יש‬
‫גרגירים שחורים – מיאלין‪ .‬יש נתיב נקי מהמיאלין‪ .‬רואים את תהליך הצמיחה עם ה‪growth cone-‬‬
‫הדינאמי‪ .‬הוא שולח כל הזמן פילופודיה ובכל פעם שמגיעים לאזור עם חלקיקי המיאלין‪,‬הפילופודיה‬
‫נמנעים מלצמוח על אותו האזור‪ .‬כאשר הם מגיעים למבוי סתום יש עצירה מוחלטת של הצמיחה‪,‬‬
‫ותמת מוחלט של האקסון אשר נסוג לאחור‪ .‬זוהי דוגמא של תרביות רקמה של הצמיחה ועצירתה‬
‫על‪-‬ידי המיאלין‪ .‬מסקנות –‬

‫א‪ .‬חרוט הצמיחה מוביל את תהליך הצמיחה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬מתוך חרוט הצמיחה יוצאים פילופודיה שיוצאים וחוזרים‪ ,‬בוחנים את הסביבה‪ ,‬ועל‪-‬פי‬ ‫‪‬‬
‫מה שהם נתקלים בו מתבצעת ההחלטה האם לצמוח ואם כן‪ ,‬לאיזה כיוון‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאקסון אחד יכולים להיות יותר מאשר ‪ growth cone‬אחד אשר יכולים לצמוח לכיוונים‬ ‫‪‬‬
‫שונים‪ .‬מכך אנו למדים שההחלטות לגבי הצמיחה וכיוונה הן מקומיות ב‪growth cone-‬‬
‫עצמו‪ ,‬כי כל אחד מה‪ growth cones-‬מבצע את ההחלטות בפני עצמו‪ ,‬ולא פקודות שמגיעות‬
‫ממרכז וגוף התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסביבה בה מתבצעת הצמיחה יכולה לתת פקודות של לצמוח‪ ,‬לעצור ואפילו‬ ‫‪o‬‬
‫לסגת‪ .‬לסביבה השפעה רבה על תהליך הרה‪-‬גנרציה‪.‬‬

‫רואים דוגמא שמראה את תא העצב‪ ,‬אותות שאומרים לא לצמוח ואותות שאומרים לצמוח‪.‬‬
‫הצמיחה מכוונת בנתיב אחד‪ .‬התנהגות האקסונים בחיה דומה לתרבית‪ ,‬כפי שמודגם בסרטון נוסף‬
‫במצגת‪ in vivo ,‬בדג‪ ,‬איך צמיחת האקסונים מכוונת לכיוון מסויים‪.‬‬

‫ההתרחשות ברמה המולקולרית‬

 ‫המולקולות ‪ MAG, NOGO66, OMGP‬הינן המולקולות האינהיבטוריות של המיאלין‪ .‬בחרוט‬
‫הצמיחה ישנו רצפטור בשם ‪( Ng receptor-Ngr1‬נקרא כך משום שזוהה לראשונה כרצפטור של ה‬
‫‪ .)Nogo‬למולקולות אלה‪ .‬הוא מורכב משלוש תת יחדות‪,LINGO1,NgR1:‬ו‪ troy‬או ‪ .p75‬שתי‬
‫היחידות האחרונות(‪ troy‬או ‪, p75‬בכל רצפטור קיימת אחת מהן)הן שאחראיות לתיווך עם תוך התא‬
‫והעברת האות להפסקת צמיחה לכיוון מסויים‪ ,‬שכן לרצפטור עצמו אין שייר ציטופלזמתי‪ .‬העברת‬
‫האות גורמת בתוך התא להפעלת מולקולה בשם ‪ RhoA‬ומולקולה זו גורמת לשינויים בבניית‬
‫האקטין(פגיעה ב‪ turn over‬שלו ובעצם בשיווי המשקל בין בניית ופירוק הפילמנטים) כך שהפעלת‬
‫יתר שלה תפסיק את צמיחת האקסון‪.‬‬

‫אם אחת מהמולקולות הנ”ל מוצאת מן המערכת ‪,‬יש שיפור של הרגנרציה אך לא באופן מלא‪.‬‬

‫משלושת המולקולות האינהבטוריות ה ‪ NOGO 66‬הוא האחראי העיקרי והוא זה שנקשר לרצפטור‬
‫בחרוט הצמיחה‪.‬יש לו חלק מסויים הנקרא אמינו נוגו‪( A NOGO -‬מי שיתאמץ יוכל למצא אותו‬
‫באדום במצגת)וחלק זה יכול להיות בחלק החוץ תאי או התוך תאי‪ .‬בחוץ ה‪( Nogo-66‬וכן ‪OMGP‬‬
‫או ‪) MAG‬נקשר לרצפטור שהזכרנו עד עכשיו‪ ,‬אך כאשר האמינו ‪ Ng‬נמצא בחוץ‪ ,‬הוא לא נקשר‬
‫אליו‪ ,‬ולמרות זאת יש הפסקה של הצמיחה‪ .‬דבר זה מלמד אותנו שחייב להימצא רצפטור נוסף על זה‬
‫שכבר זיהינו במערכת שמתווך את הפעילות של ה‪ .Amino Ng‬כלומר‪ -‬מסתבר שאין רצפטור אחיד‬
‫לחלוטין‪.‬‬

‫נויטרופינים יכולים למנוע את התופעה האינהיבטורית הנ”ל‪ .‬דוגמא משקף ‪ 21‬במצגת ‪ :3‬לקחו תאים‬
‫מהצרבלום וזרעו אותם בנוחכות או בלי נוכחות ‪( MAG‬אינהיבטורי)‪ .‬עם ה ‪ MAG‬אין צמיחה כלל‬
‫ובלעדיו יש קצת צמיחה‪ .‬אח”כ ניסו לבדוק את השפעת ה ‪ MAG‬בהשפעת ‪ 3‬נויטרופינים שונים‪:‬‬

‫‪ BDNF .1‬יצר צמיחה‬

‫‪ GDNF .2‬יצר צמיחה‬
‫‪ NGF .3‬בקושי בקושי השפיע‪.‬‬

‫כנראה שלגבי קבוצת התאים שנבדקה לא כל חומר נויטרופיני מתקבל‪.‬‬

‫חזרו על הניסוי עם תאי דורסל רוט גנגיליון‪ DRG-‬כיוון שהשלוחה המרכזית שלהם יוצאת מחוט‬
‫השדרה ולכן גם להם יכולה להיות בית התחדשות דומה‪:‬‬

‫‪ BDNF .1‬יצר צמיחה‬

‫‪ GDNF .2‬יצר צמיחה‬
‫‪ NGF .3‬הפעם יצר צמיחה‬

‫פעולת הנויטרופינים הנה ע”י כך שהם מעלים את רמות ה ‪ cyclicAMP‬בתא‪ ,‬והוא מונע את פעולת‬
‫ההשפעה האינהיבטורית( כלומר נוצרת דיסאינהיבציה שמשמעותה עצירת מסלול האותות) ‪,‬ובנוסף‬
‫מעודד רגנרציה‪.‬‬

‫כאשר השוו תאים מה‪ DRG‬לתאים עובריים‪ ,‬גילו שתאי העצב העובריים דווקא מצליחים לצמוח‬
‫בנוכחות ‪. MAG‬זאת כיוון שבתאים עובריים רמות ה ‪ cAMP‬גבוהות באופן טבעי‪ ,‬בניגוד למצב‬
‫בתאים בוגרים‪ .‬אם באמצעים פארמקולוגיים מעלים בתאים בוגרים את רמות ה‪ cAMP‬אפשר‬
‫להביא גם אותם למצב של צמיחה למרות ה ‪.MAG‬‬

‫נסכם את הקטע הזה‪ ,‬של הכוונת הצמיחה‪ ,‬בתיאור מערכת שתוארה קודם ‪,‬ונמצאת בשקף האחרון‬
‫של המצגת‪ :‬נעקוב אחרי התהליך של צמיחת האקסון ממקום תאי העצב ועד שהוא מגיע ליעדו‬
‫הסופי‪ .‬נראה כאן את הדוגמא כיצד אותה מערכת עצמה יכולה לשנות את התנהגותה בשלבים שונים‬
‫כך שנקבל תוצאה רצויה של גדילה לכיוון מסוים‪ .‬המטרה לדברי הפרופסור הנה הבנת הצןרך‬
‫בתזמון נכון ומדוייק לכל המערכת‪:‬‬

‫התאים ממוקמים בחלק הדורזלי של חוט השידרה וצמיחת האקסונים לכיוון הונטרלי הוא‬ ‫‪‬‬
‫תולדה של הפרשת ניטרין מה‪ ,floor plate‬חומר מסיס שעובר לכיוון דורזלי‪ .‬חרוט הצמיחה‬
‫מזהה באמצעות הרצפטור המתאים את הניטרין ואז הוא צומח לכיוון ונטרלי‪ ,‬הוא צומח‬
‫אל גובה מפל הריכוזים‪ ,‬אל המקום בו הניטרין נמצא בריכוז הגבוה ביותר‪.‬‬
‫‪ o‬חרוט הצמיחה מגיע בסופו של דבר אל הצד הונטרלי ביותר‪ .‬אנחנו רואים התפתחות‬
‫של ריאקציה חדשה‪ ,‬אינטראקציה של מולקולות מקובעות על הממברנה של תאי ה‬
‫‪ .floor plate‬מתפתח ה‪ ,NgCAM‬ויש לנו רצפטור חדש – ‪ ,TAG-1‬שמאפשר‬
‫אינטראקציה בין התאים לרצפטורים‪ .‬זהו לא עניין דיפוזי אלא צמיחה של תאים‬
‫לאורך ובצמוד ל‪ .floor plate‬במילים אחרות‪ ,‬החרוט נשאר בעמדה ונרטלית כל‬
‫הזמן והאינטראקציה היא מקומית‪ ,‬מאפשר צמיחה לכיוון לא דורזלי‪-‬ונטרלי אלא‬
‫לכיוון לטרלי‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נוצרת אינטראקציה מסוג אחר‪ ,‬בין ה‪ floor plate‬לחרוט הצמיחה‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫אינטראקציה של דחייה‪ .‬מולקולות מסיסות מופרשות מה‪ ,floor plate‬ונקלטות ע”י‬
‫רצפטור חדש‪ ,‬והאינטראקציה היא כזו של דחייה‪ .‬האקסון נדחה ע”י ה‪floor plate‬‬
‫ונמשך לגורמים אחרים‪ .‬אז אנחנו יכולים לקבל את התופעה של החצייה‬
‫וההתרחקות לצד השני‪.‬‬

‫‪ .‬אין לנו תשובה מוחלטת וברורה בנוגע לסיבה של כל התהליך‪ .‬יכולות להתרחש טעויות בעצבוב‪,‬‬
‫משמע‪ ,‬תאי עצב יכולים לעצבב תאים לא נכונים וגם להפריע להם‪ .‬התוצאה התפקודית ליצירת‬
‫קשרים לא נכונים יכולה להיות גרועה יותר מאשר העדר ניסיון להחלמה בכלל‪.‬‬

‫שיעור ‪5.02.08 -6‬‬

‫המשך תגובת מערכת העצבים לחבלה‬
‫יצירת הסינאפסה‬
‫דיברנו בהרצאה הקודמת על צמיחת האקסון‪ ,‬ועכשיו נדבר על יצירת הסינאפסה‪.‬‬

‫במהלך ההתפתחות העוברית נוכל לזהות מיבלסטים( תאי שריר)שעדיין לא התפתחו אתם סינפסות‪.‬‬
‫בזמן זה של ההתפתחות‪ -‬כל מקום בשריר זמין לעצבוב‪ ,‬כלומר בכל מקום יכולה להתפתח סינפסה‪.‬‬

‫למרות הזמינות לסינפסות יווצרו לבסוף סינפסות במקומות הרגילים אצל בוגר‪.‬‬

‫ניתן לראות בשקף ‪ 2‬במצגת דגם של שני תאי שריר‪.1 :‬תא שריר אמבריונלי שהרצפטורים‬
‫האמבריונלים שלו (נקודות אדומות בשקף) לאצטיל כולין מפוזרים בכל השריר ‪,‬ובכל גרעיני התא יש‬
‫ביטוי של ‪ mrna‬ליצירת הרצפטורים האלו ‪.2‬תא שריר בוגר בו יש רצפטורים בוגרים לאצטיל כולין‬
‫רק באיזור הסינפסה (נקודות סגולות בשקף)‪,‬וה‪ mrna‬ליצירתם נמצא רק בגרעינים השכנים‬
‫לסינפסה‪.‬‬

‫בשקף ‪ 3‬ניתן לראות שאם נחתך אקסון לתא שריר בוגר ‪ ,‬ונוצר חוסר עצבוב‪,denervation -‬מתקבל‬
‫שינוי בשריר ומופיעים רצפטורים משני הסוגים שמפוזרים ברחבי השריר‪ ,‬ובכל זאת בתהליך‬
‫הרגנרציה יש העדפה ליצירת הסינפסה במקום המקורי שלה‪.‬‬
 ‫עשו ניסוי על מנת לבדיק האם בשאר הממברנה יש איזה שהוא גורם שהופך אותה לבלתי זמינה‬
‫לעצבוב (שקף‪:)4‬‬

‫בניסוי העבירו עצב מוטורי משריר אחד אל שריר אחר שנקודת הסינאפסה המקורית שלו תפוסה‬
‫(ע”י העצב המקורי שלו)‪ ,‬וראו שהעצב לא מייצר סינפסה‪ .‬לאחר מכן חתכו את העצב המקורי לשריר‬
‫וגילו שבמצב זה תיווצר סינפסה חדשה גם במקום אחר‪ .‬כלומר‪ :‬ממברנת השריר זמינה לעצבוב‬
‫בתנאי שהשריר חסר עצבוב! העצבוב עצמו הוא שחוסם את שאר הממברנה לעצבוב‪.‬‬

‫בדקו על ידי ניסוי נוסף אם גם פעילות השריר עצמה אינה מאפשרת לאיזורים חוץ סינפטיים‬
‫להשתתף בתהליך העצבוב(שקף ‪:)5‬‬

‫בניסוי זה בדקו שריר מעוצבב‪ ,‬שהשתילו לו עצב נוסף באיזור הרחוק מהאיזור הסינפטי המקורי‪ .‬אל‬
‫העצב המקורי העבירו‪ TTX‬שחסם את יכולתו להפעיל את השריר ‪ -‬כך שיצרו שריר מעוצבב אך ללא‬
‫פעילות‪ ,‬ובמצב זה נוצרה סינפסה אקטופית(סינפסה שאינה באיזור המקורי נקראת סינאפסה‬
‫אקטופית) עם העצב הנוסף ששתלו‪.‬‬

‫לאחר מכן בדקו מצב בו העצב המרוקי אינו פועל אך מפעילים את השריר בעזרת אותות חשמליים‪.‬‬
‫מכיוון שהריר פעל‪ -‬לא נוצרה סינפסה אקטופית‪.‬‬

‫יחודיות בעצבוב‬
‫דיברנו בשיעורים קודמים על הצורך שהסינפסה תהיה דווקא בין תאים מסויימים על מנת ליצור‬
‫מעגל חשמלי בעל משמעות‪ .‬עשו ניסוי (איך לא‪ )...‬על מנת לבדוק האם גם ברגנרציה יש חשיבות‬
‫דווקא לקשר המקורי בין אותם תאים‪.‬‬

‫בניסוי(שקופית‪ )7‬הצליבו שני אקסונים‪ -‬כל אחד אל הסעיף הלא מקורי שלו‪ ,‬והמעגלים אכן פעלו!‬

‫הסתבר מכך שאין סעיפי דרך שמכוונים אקסון מסויים דווקא אל מקום מסויים‪ ,‬ולכן במידה‬
‫ונחתכו כמה אקסונים טעויות של כיוון יכולות לקורת והעצבוב יגיע אל המקום הלא נכון! ניתן‬
‫להיתקל במקרים כאלה בעיקר בחבלות באיזור גבוה ליד חוט השדרה‪ ,‬לפני ההתפצלויות הסופיות‬
‫של העצבים‪ ,‬והתוצאה של טעות כזאת במקום בסינפסה יכולה לגרום להפעלה לא יעילה ואף‬
‫בעייתית של השריר‪.‬‬

‫מבחינה מבנית‪,‬במערכת הסימפתתית יש חיבור בגנגיליונים(גופי התא נמצאים בחוט השדרה‬

‫והאקסונים שלהם מגיעים אל המערכת הפריפרית למפגש בגנגליון) בין סיבים פרה ופוסט גנגיליונים‪.‬‬
‫יש כמה מפגשי סיבים בגנגליון אחד‪ .‬גם כאן השאלה היא אם אין אפשרות לבלבול בתוך הגנגליון‪.‬‬
‫בדקו (שקופיות‪ )8-9‬וגילו שברגנרציה האקסונים מהגנגליון יגיע אל התאים המקוריים! אבל האם‬
‫היחודיות הזאת היא באמת אבסולוטית? מסתבר שאם נחתכים כמה אקסונים אך לא כולם‬
‫מחלימים ומגיעים בחזרה אל הגנגליון‪ ,‬אצל האקסונים שכן הגיעו יווצרו גם הסינפסות המקוריות‬
‫שלהם וגם סינפסות מוטעות שהיו אמורים לעשות האקסונים החסרים!‬

‫אמנם יש העדפה ברורה ליצירת הסינפסות המקוריות אך אם מורד עצב כך שאין תחרות יבן‬
‫סינפסות מקוריות ולא מקוריות‪ ,‬יווצרו גם לא מקוריות‪.‬‬

‫פלסטיות בקשרים עצביים‬

‫מדובר על שינויים בקשרים סינפטיים שניתן להדגים גם באופן מורפולוגי (שינוי מבני בעל השלכה‬
‫תפקודית)‪ .‬ניתן לקבל ‪- sprouting‬הנבטה‪ ,‬כלומר יצירצ סינפסות חדשות או הגדלת קיימות‪,‬וכן‬
‫‪ -elimination‬הפחתה של סינפסות‪ .‬העברה סינפטית יכולה לעבור שינויים שונים גם ללא שינוי‬
‫ברמה המיקרוסקופית‪ .‬נפרט‪:‬‬
 ‫‪sprouting‬‬

‫מתחלקת לשלושה מצבים‪:‬‬

‫‪parietal denarvation .1‬‬ ‫‪‬‬

‫(שקף ‪ )12‬מצב של נזק חלקי לעצב פריפרי‪ .‬לדוג’ פגיעה חלקית ב‪-motor unit) motor unit‬מס’‬
‫התפצלויות של נוירון מוטורי עם כל תאי השריר שהן מעצבבות) שגורמת לחוסר עצבוב חלקי בשריר‪.‬‬
‫במצב זה אקסונים לא פגועים נובטים (‪)sprout‬כלומר מצמיחים שלוחות שעוברות לתאי השריר‬
‫שאבדו את עצבובם‪ ,‬ויוצרים אתם קשרים סינפטיים‪ .‬הנביטה מתחילה לעיתים מאזור ה‪ node‬על שם‬
‫רנוויה ולעיתים מקצוות העצב‪.‬תהליך ההנבטה מעודד ע”י הפרשה מוגברת של נויטרופינים ע”י התא‬
‫שנותק מהאקסון(מה שיכול גם להביא לגדילת שטח הסינפסה בתא המנותק‪ -‬למרות שהיא לא‬
‫פעילה)‪ .‬המחיר הוא שהיחידה המוטורית גדלה והאקסון עובד עכשיו הרבה יותר קשה‪.‬‬

‫יש לציין בהקשר זה שלעיתים גם רגנרציה רגילה אפשרית‪ ,‬אבל תלוי איזה מהתהליכים יקרה קודם‪.‬‬
‫הנביטה היא יחסית מהירה‪-‬תוך יומיים שלושה‪ ,‬ולכן היא בד”כ “משיגה” את הרגנרציה‪ -‬שהצורה‬
‫הכי מהירה שלה היא ‪ 5‬מ”מ ביום‪ ( ...‬בעצם הכל תלוי במרחק שצריך לעבור)‪ .‬לעיתים יש מצב בו רק‬
‫נביטה יכולה להביא להחלמה מסויימת‪ ,‬לדוגמא בפוליו‪ -‬אשר תוקף את גופי העצב ואין להם‬
‫אפשרות לרגנרציה‪ .‬במקרה כזה התאים ששרדו יוכלו לעזור בשיקום ע”י הנבטה‪.‬‬

‫‪contralateral sprouting .2‬‬ ‫‪‬‬

‫אם יש שני שרירים קונרלטרליים (אותו שריר בצד השני)‪,‬ובאחד מהם נותק האקסון‪ ,‬הסינפסה של‬
‫השריר הקונטרלטרלי תגדל‪ .‬לא ברור לחלוטין למה זה קורה‪:‬גודל הסינפסה הנו תהליך דינמי ביחס‬
‫לרמת התפקוד הדרושה שלה‪ ,‬וכאן כביכול לא היה שום שינוי‪ ,‬אך כנראה שיש קשר להעברת‬
‫האותות העצביים‪ .‬מסקנתנו החשובה מכאן היא שאירוע חבלה במערכת יכול להשפיע גם על עצבים‬
‫מרוחקים שכלל לא היו מעורבים בו‪.‬‬

‫‪anterograde/ retrograde sprouting.3‬‬ ‫‪‬‬

‫השפעה על רצף של עצבים‪ ,‬לדוגמא במערכת הראיה‪(.‬כשנדון במערכת הראיה נבין יותר)‪.‬‬

‫‪elimination‬‬

‫ראינו כבר שיכולה להיות נביטה לא תקינה בגנגיליון‪ ,‬אבל אם העצב המקורי של הסינפסה יצליח‬
‫לבסוף לעשות רגנרציה ולשוב אל הגנגיליון‪ -‬השלוחה שנבטה קודם ואינה תקינה‪ ,‬תיסוג‪ .‬זוהי‬
‫אלימינציה‪ -‬הפחתה במערכת‪ .‬כאשר יש תחרות בין סינפסות נכונות ללא נכונות‪ -‬יש העדפה לנכונות‬
‫והשאר יעברו אלימינציה‪.‬מהלך דומה יתרחש גם בשריר‪ ,‬באם העצב המקורי יעבור רגנרציה‪-‬‬
‫הסינפסה האקטופית תעלם לה‪ ,‬אך בתנאי שהמרחק אל הסינפסה החדשה אינו עולה על ‪ 2‬מ”מ‪ .‬אם‬
‫המרחק גדול יותר‪ -‬היא תישאר בכל זאת‪ ,‬ולא ידוע עדיין למה ומדוע היא מסרבת להעלם‪.‬‬

‫אלימינציה של סינפסות קיימת גם בתהליך ההתפתחות‪ .‬בשיעור הודגם הדבר על שריר‪ :‬אם אצל‬
‫תינוק בודקים בתקופה שאחרי הלידה את עצבוב השרירים‪ ,‬מגלים שמספר גדול של תאי שריר‬
‫מעוצבבים ע”י מספר גדול יחסית של תאי עצב מוטוריים (שקף‪ )23‬ולאט לאט עוברים לדגם של בוגר‪-‬‬
‫עם הרבה פחות קשרים‪ .‬תופעה זאת אינה נובעת ממוות של תאי עצב מוטוריים אלא מהפחתה של‬
‫סינפסות לאקסונים‪(.‬כשעצב מוטורי עובר רגנרציה לתוך השריר נקבל בהתחלה תמונה כמו בולד עד‬
‫ששאר הסינפסות יעברו אלימינציה)‪.‬‬
 ‫ראינו בשיעורים קודמים שמוות תאי העצב בשלב ההתפתחות מושפע מגודל תא המטרה‪ ,‬וכך‬
‫למעשה יש למערכת אפשרות להתאים את מספר התאים המעוצבבים למספר התאים המעצבבים‪,‬‬
‫וכן לווסת את גודל הסינפסות (משמעות תי)פקודית‪ -‬בהעדר הפעלה מספקת הסינפסה תגדל וכו’)‬

‫לסיכום הנושא הפלסטי‪ -‬הפלסטיות מרחיקה סינפסות פחות טובות לטובת סינפסות טובות‪ .‬כל זה‬
‫כחלק מהענין של יצירה וזיכרון בגוף‪.‬‬

‫מה קורה לשריר במצב של חוסר עצבוב‬

‫יכולות לקרות מספר תופעות‪:‬‬

‫‪(:extrajunctional sensitivity‬מצגת‪ 2‬שקופיות ראשונות) רגישות יתר לנוירוטרנסמיטור‪ .‬דוגמא‬

‫לכך בשריר‪ :‬במצב רגיל יש רצפטורים לאצטיל כולין רק באיזור הסינפסה‪ .‬במצב של חוסר עצבוב‬
‫תהיה רגישות לאצטיל כולין גם באיזורים חוץ סינפטיים‪ .‬יתכנו לכך גם השלכות קליניות‪ -‬לדוגמא‬
‫באנשים שמקבלים תרופות המדמות נוירוטרנסמיטור‪-‬אם באנשים כאלה תהיה פגיעה באקסון ואז‬
‫רגישות בכל שהשריר‪ ,‬התרופה יכולה להכניס את החולה לתגובת יתר מסוכנת‪.‬‬

‫‪-fibrilation‬פיברלציה‪ ,‬התכווצויות ספונטנית של תאי שריר בודדים (תופעה שניתן למצא גם בתאי‬
‫שריר בתרבית ובתאים אמבריונלים שעוד לא עוצבבו)‪ .‬הסיבה לפיברלציה היא שבתאי שריר חסרי‬
‫עצבוב מופיעה תעלת אשלגן השונה מהתעלה הרגילה‪ ,‬ודבר זה יוצר תגובות אוסצילציות במצב‬
‫המנוחה של השריר‪ ,‬לעיתים האוסצילציות עוברות את פוטנציאל הסף לפעולה ונוצרת התכווצות של‬
‫השריר‪.‬יש לציין שתדר ההפעלה של הפיברילציה אינו מונע את הופעת הרצפטורים האמבריונלים‬
‫בכל השריר‪ ,‬וזאת בניגוד לתדר הפעולה הרגיל של השריר שאינו מאפשר כך‪ ,‬כפי שראינו בניסוי‬
‫שהוזכר בתחילת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ :TTX resistant action potential‬כבר ראינו ש ‪ TTX‬יכול לחסום פעילות תא עצב‪ .‬הוא יכול גם‬
‫לחסום פעילות שריר‪ .‬בשריר לא מעוצבב מתפתחות תעלות נתרן בעלות רגישות נמוכה ל ‪- TTX‬‬
‫כלומר נוצרת עמידות ל ‪ TTX‬והוספתו לא תשפיע כמו על תעלות הנתרן כמו בשריר בריא‪.‬‬

‫‪ :synapse formation‬בממברנה נוצרת זמינות גבוהה ליצירת סינפסה ‪.‬בשקופית מס’ ‪ 3‬של מצגת ‪2‬‬
‫ניתן לראות גרף עם איפיון פוטנציאל רגישות סינפסה נורמלית(אדום) מול רגישות לסינפסה במצב‬
‫של חוסר עצבוב (כחול) וניתן לראות שהריגישות גבוהה בהרבה בכל איזור השריר כפי שכבר הזכרנו‬
‫בחלק הראשון של ההרצאה‪.‬בשריר הפגוע מתקבלים בין ‪ 10‬ברביעית עד ‪ 10‬בשביעית רצפטורים‬
‫לאצטיל כולין בכל מיקרון מרובע‪...‬‬

‫‪ :atrophy‬לאורך זמן הניתוק מהעצב יגרום לדלדול במסת השריר‪ ,‬אפילו עד כדי מוות של תאי‬
‫השריר בניתוק לפרקי זמן ממושכים ממש‪.‬‬

‫בסיס מולקולרי ועוד‪...‬‬

‫במצב של עצבוב יש כאמור‪ ,‬קידוד בעצב לרצפטור הבוגר‪.‬מסתבר שמה שמוביל לכך הוא‬ ‫‪‬‬
‫תהליך בו העצב המוטורי מפריש בסינפסה חומר בשם ‪ neurogulin‬והוא נקשר לרצפטור‬
‫תואם בשריר שיוצר רצף אותות( פירוט במצגת שקף‪ ,8‬לדברי המרצה אין צורך לזכור את‬
‫הפירוט) שגורם בסוםו של דבר ליצור ‪ mrna‬לרצפטור בוגר‪ .‬ההשפעה היא מקומית‪ :‬על‬
‫גרעינים באיזור הסינפסה‪,‬והפעם יש לנו השפעה טרופית של תא העצב על תא השריר!‬

‫הסיבה שאין גם רצפטורים אמבריונלים היא שיצירת רצפטורים כאלה מחייבת נוחכות של מיוגנין‪:‬‬
‫חומר הגורם לגרעיני התא לבטא את הגנים המקודדים לרצפטור האמבריונלי‪ .‬כאשר מפעילים את‬
‫השריר נפתחות תעלות סידן ‪ ,‬וריכוז הסידן העולה גורם לפוספורילציה למיוגנין באמצעות ‪. PKC‬‬
‫במצב זה המיוגנין אינו יכול לגרום לרצפטורים העובריים לבוא לידי ביטוי‪(...‬מרגע שמתחילים להזיז‬
‫את השרירים לאחר לידה קורה האפקט הנ”ל)‪ .‬במצב של חוסר קשר עם עצב‪ ,‬ולכן חוסר פעילות‬
‫השריר נוצרים לנו גם רצפטורים אמבריונלים ובמקביל‪ -‬מכיוון של‪ neurogulin‬יש אורך חיים ארוך‪,‬‬
‫ימשיכו להיווצר גם רצפטורים בוגרים‪.‬‬

‫מה מכוון את מיקום הרצפטורים לאצטיל כולין אל אתר הסינפסה עצמו?‬ ‫‪‬‬

‫סביב השריר יש ממברנה בזאלית וגם תא השוואן יוצר ממברנה בזאלית‪ .‬אם מקפיאים והורסים את‬
‫תאי השריר ‪ ,‬השוואן ‪,‬וקצות העצב‪ ,‬תאי ‪ satellite‬יתחילו להתחלק כתאי שריר חדשים‪ .‬במצב זה‬
‫(שקף‪ )9‬נוכל לזהות את הממברנה הבזאלית הסינפטית!(היא לא עברה שינויים בתהליך)‪.‬כעת ניתן‬
‫לשאול‪ ,‬כאשר סיב השריר החדש נוצר‪ ,‬היכן ממוקם הרצפטור לאצטיל‪-‬כולין בסיב החדש? לא זו‬
‫בלבד‪ ,‬אלא ניתן לשאול היכן ימקם סיב השריר את הרצפטור לאצטיל‪-‬כולין כאשר אין עצב במקום‪.‬‬
‫לא מאפשרים רגנרציה של עצב בניסוי‪ ,‬ולכן יש רק רגנרציה של סיב השריר‪.‬‬

‫התוצאה שמתקבלת היא שתא השריר ממקם את הרצפטורים ממול הממברנה הבאזלית הסינפטית‪.‬‬
‫יש לזכור שכאשר דנו במבנה הסינפטי אמרנו שהממברנה הבאזלית הסינפטית מיוחדת מבחינת‬
‫ההרכב המולקולרי‪ .‬כאשר הסיב חוזר ועובר רגנרציה רואים שהריכוז המקסימלי של הרצפטורים‬
‫לאצטיל כולין מתקבל בדיוק בממברנה הפוסט סינפטית‪ ,‬באותו קטע שנמצא ממול הממברנה‬
‫הבאזלית הסינפטית‪ .‬דבר זה הוביל למחשבה שבממברנה הבזאלית יש אפקט המכוון ליצירת‬
‫הסינפסה במקום מסויים‪.‬מה יש באותה ממברנה באזלית הגורם לתהליכים אילו? מתוך הממבנרה‬
‫הבאזלית בודד חומר בשם ‪( Agrin‬מתוך המילה אגרגציה)‪ ,‬היחודי רק לה‪ .‬בשקף ‪ 10‬ניתן לראות‬
‫ניסוי שבו ישנם סיבי שריר בתרבית‪ ,‬ומה שמדגימים הם הרצפטורים לאצטיל‪-‬כולין‪ .‬ניתן לראות את‬
‫המצב בהעדר אגרין ובהימצאו‪ .‬הכמות הכללית של הרצפטורים כמעט ולא השתנתה בין המצבים‪,‬‬
‫אבל מה שכן קרה הוא שנוצרו צברים של הרצפטורים בריכוז גבוה במקומות מסוימים‪ .‬זוהי למעשה‬
‫הדגמה של יכולת האגרין לבצע אגרגציה לרצפטורים‪ .‬ניתן להוכיח בצורה דומה שאותו אגרין אחראי‬
‫למתן האות לעצב לעשות דיפרנציציה ולהתמקם במקום המתאים‪.‬‬

‫המקור של האגרין הוא מהעצב עצמו‪ ,‬כלומר תא העצב המוטורי המגיע אל תא השריר האמבריונלי‬
‫מייצר את האגרין‪ ,‬הוא מוביל אותו אל קצה העצב ושם הוא משתחרר‪ .‬בנוסף השריר מייצר את‬
‫הממברנה הבאזלית במקום החיבור‪ ,‬ובמצב של ההתפתחות הראשונית של הסינפסה‪ ,‬האגרין‬
‫שמשתחרר מעוגן בממברנה הבאזלית ונשאר שם‪ .‬כאשר עושים את הניסוי ומקבלים את הממברנה‬
‫לבדה‪ ,‬מקבלים גם את האגרין‪ ,‬המעוגן בה‪ .‬עם תהליך זה העצב גם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מפריש ניורוגולין‬
‫שמפתח סינפסות בוגרות‪ .‬הפעילות החשמלית הבוגרת מביאה לכך שכל גרעיני התא מפסיקים לייצר‬
‫את הרצפטורים העובריים באותו מנגנון שהזכרנו קודם‪.‬‬

‫שיעור ‪10.02.08 -7‬‬

‫מערכות סנסוריות כלליות‬
‫אלו אותן מערכות סנסוריות שמעבירות תחושה מאזורי הגוף החיצוניים והפנימיים אל המוח‪ .‬כאשר‬
‫אנחנו מדברים על מערכות אלה אנחנו מחלקים אותם לשניים‪ ,‬על בסיס אנטומי‪:‬‬

‫‪Medial lemniscus system‬‬

‫‪ .‬שמות נוספים‪dorsomedial • posterior column • dorsal column • -‬‬

‫‪Spinothalamic system‬‬

‫‪ .‬שמות נוספים‪ventrolateral • anterolateral • -‬‬

 ‫לכל מערכת יש סוג תחושה מסוים אותה היא מעבירה ‪:modalities -‬‬

‫• ה‪- M.L.S‬מעבירה‪. ,discriminative touch (fine touch) , vibration, proprioception‬‬ ‫‪‬‬

‫• המערכת הספינותלמית מעבירה ‪ Pain & temperature :‬ו ‪Non-discriminative touch‬‬ ‫‪‬‬

‫נסביר כעת כמה מושגים שהזכרנו או שלא הזכרנו‪:‬‬

‫שדה רצפטיביהשדה הרצפטיבי הוא שטח העור המעוצבב על ידי תא סנסורי בודד‪ ,‬תא‬
‫פסאדויוניפולרי‪ .‬שטח העור המעוצבב על ידו =השדה הרצפטיבי של אותו התא‪ .‬אם השדות‬
‫הרצפטיבים נפרדים זה מזה ברור שיש לנו כושר הבחנה משום שמדובר בשני תאי עצב שונים‪ .‬אבל‪,‬‬
‫אם תהיה חפיפה בין השדות‪ ,‬כשיש שטח עור שמעוצבב על ידי שני תאים‪ ,‬ברור שאם נשים את‬
‫נקודות המגע בשטח הזה‪ ,‬לא נדע להפריד בינהם‪ ,‬שני התאים יופעלו יחד‪ .‬גודל ‪ -‬יכול להיות לנו מצב‬
‫שבו יש לנו שדה רצפטיבי גדול מאוד‪ .‬אם נשים שתי סיכות באותו שדה‪ ,‬מבחינת העצב זוהי נקודה‬
‫אחת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם נחלק את השדה לשלוש‪ ,‬נגיעה באזור מסוים תוכל להיבדל מאזור אחר‪ .‬ככל‬
‫שהשדה הרצפטיבי קטן יותר‪ ,‬כושר האבחון גדול יותר‪ .‬נקודה נוספת היא מה המשמעות של שדות‬
‫רצפטיבים קטנים יותר – הצפיפות של העצבוב על אותו שטח עור גבוה יותר‪ .‬יש לזה משמעות‬
‫מבחינת הטיפול במידע סנסורי‪.‬‬

‫‪ ( discriminative touch‬מועבר ע”י ה‪-)MLS‬זהו מגע עם כושר אבחון גבוה‪ ,‬כלומר כשהשטח‬
‫הרצפטיבי קטן‪ .‬ההסבר הפשוט לדבר הזה ניתן על ידי סוג הבדיקה הבאה‪ :‬לוקחים מחוגה עם שני‬
‫חודים‪ ,‬שאפשר לקבוע את המרחק בין החודים‪ ,‬ובאמצעותם נוגעים מגע עדין בחלקי עור שונים‬
‫ושואלים את הנבדק מה הוא מרגיש‪ ,‬נקודת מגע אחת או שתיים‪ .‬מסתבר שאם לוקחים את שתי‬
‫נקודות המגע במרחק גדול‪ ,‬תמיד ובכל מצב הנבדק יאמר שתי נקודות מגע‪ ,‬אך אם נלך ונקרב‪ ,‬נגיע‬
‫לנקודה שבו באזורים מסוימים נדע לומר שאלה שתי נקודות נפרדות ואילו באזורים אחרים לא נדע‬
‫לומר שאלה שתי נקודות נפרדות‪ .‬אלה הן תחושות שמגיעות מאזורי הגוף החיצון‪ .2 .‬ויברציות‪-‬‬
‫לוקחים קולן‪ ,‬מכים על הקולן‪ ,‬ומניחים אותו על חלקים גרמיים‪ ,‬ושואלים את הנבדק אם הוא‬
‫מרגיש את הרעד מהויברציות של הקולן‪ .‬אם המערכת מתפקדת כמו שצריך‪ ,‬מרגישים בכך‪ .‬התחושה‬
‫של הויברציה מועברת מרקמות עמוקות יותר ומועברת באותו תת‪-‬מסלול ששייך ל‪ ,mls‬למרות‬
‫שהויברציה‪ ,‬מבחינות רבות‪ ,‬שונה מהמגע העדין‪.‬‬

‫מקור המגע הדיקרימיניטיבי ברצפטורים שנמצאים בעור ומתחתיו‪.‬שלבי ההעברה‪ .1:‬גוף התא‬
‫הראשון במסלול‪( ,‬תא פסאודויוניפולרי) נמצא ב‪ .DRG. 2‬הוא יוצר קשר עם תא שנמצא ב ‪medulla‬‬
‫‪ ( , oblongata‬צבר של גופי תאים כאלו במדולה אובלונגטה נקרא ‪ .3 .) nucleus gracilis‬משם‬
‫ממשיכים דרך הסיבים שמטפסים אל התלמוס‪ -‬ה‪, medial leminiscus‬והקשר הבא הוא לתא‬
‫שממוקם בתלמוס והאקסון שלו מגיע בקורטקס אל הפוסט סנטרל גירוס‪.‬‬

‫ניתן לראות בשקף ‪ 4‬תיאור של המהלך‪ :‬אינפורמציה (קו אדום) שמקורה ברגלים‪ ,‬נכנסת בעזרת‬
‫התא הפסאודויוניפולרי אל חוט השדרה‪ ,‬והאקסונים מטפסים מעלה בעמדה דורסלית בחומר הלבן‬
‫(מכאן שם המערכת‪:‬המערכת הדורסומדיאלית ) עד למדולה אובלונגטה שם נוצר לנו הקשר עם תא‬
‫מס’‪, 2‬במדיאל למיניסקוס אפשר לראות שהאקסונים חוצים לצד השני כיוון שכל המיספרה מטפלת‬
‫במידע התחושתי של הצד הנגדי בגוף‪.‬משם לפוסט סנטרל גירוס‪ -‬שבשקף ‪ 5‬ניתן לראות עליו מעין‬
‫מפה של כל חצי הגוף‪ -‬בייצוג לא פרופורציונלי כתלות בגודל השדה הרצפטיבי באיבר עצמו ובמהופך‬
‫‪-‬ראש למטה ורגלים למעלה‪ ...‬בשקף ‪ 6‬ניתן לראות את המח במבט לטרלי עפ”י מפת ברודמן שחילק‬
‫את המח על בסיס היסטולוגי‪ -‬בקורטקס יש ‪ 6‬שכבות עם הבדלים ברורים‪ ,‬אך מאוחר יותר התגלה‬
‫שיש לכך משמעות תפקודית‪ .‬הפוסט סנטרל גירוס‪ -‬התחנה האחרונה ‪ ,‬נקרא גם ‪ S1‬בספרות והטא‬
‫מחולק לשלושה איזורי משנה עפ”י ברודמן מיודענו‪.‬‬

‫‪ (proprioception‬מועבר ע”י ה‪ )MLS‬הכוונה היא ליכולת שלנו למקם את עצמנו או איברים שלנו‬
‫במרחב‪ .‬האדם יכול לדעת היכן נמצאים איבריו השונים למרות שאינו משתמש בחושיו‬
‫( לדוגמא‪-‬ניתן לגעת באף גם אם עוצמים עיניים)‪.‬מקור התחושות הנ”ל ברצפטורים הנמצאים‬
 ‫בגידים‪ ,‬שרירים ‪,‬ועוד‪ .‬המסלול הפרופריוצפטיבי מורכב משלושה תאים‪ ,‬סדרה של שלושה תאים‪,‬‬
‫ובמקרה מסוים ארבעה תאים‪.1 .‬התא הראשון בסדרה הוא התא הפסאודויוניפולרי‪.‬גוף התא ממוקם‬
‫ב‪ ,DRG‬השלוחה הפריפרית ההיקפית מגיעה לאיברי הגוף השונים‪ ,‬השלוחה המרכזית נכנסת לחוט‬
‫השדרה ומטפסת כלפי מעלה עד ל ‪ .2‬מדולה אובלונגטה‪ .‬שם היא פוגשת את תא מספר שתיים‪,‬‬
‫והאקסון שלו חוצה לצד הנגדי‪ ,‬ולאחר החצייה הוא מטפס כלפי מעלה אל התלמוס‪ .3.‬התא השלישי‬
‫בסדרה שולח את האקסון שלו אל הקורטקס הסומטוסנסורי‪ ,‬אל ה‪ ,post-central gyros‬בדיוק כמו‬
‫במסלול למגע דיסקרימינטיבי‪ .‬יכולה להתווסף בגפיים תחתונות תחנה נוספת בדרך למדולה‬
‫אובלונגטה‪ .‬בשקופיות ‪ 11 ,12‬ניתן לראות את התחנות שציינו‪ -‬החל מהיד (צבע כחול)‪,‬כאשר בדרך‬
‫האקסונים מצטרפים לצרור בשם ‪ , cuneate faciculus‬ובמדולה אובלונגטה מתקבצים ל ‪cuneate‬‬
‫‪ nucleus‬שם יש מפגש עם תא ‪ 2‬שחוצה לצד הנגדי ומטפס כלפי מעלה לתלמוס‪ ,‬ומצטרף למבנה‬
‫המדיאל למניסקוס‪ .‬האקסונים הללו מהווים עם האקסונים של הדיסקרימיניטיבית את המבנה של‬
‫הלמיניסקוס‪ .‬בתלמוס הם פוגשים את תא מספר ‪ ,3‬והאקסונים של התא מגיעים ל‪post-central‬‬
‫‪ .gyros‬ההבדל בניקוז האינפורמציה הרצפטיבית מהרגליים‪ :‬השלוחה המרכזית מגיעה לחוט השדרה‬
‫לעמדה דורזו מדיאלית ומצטרפת ל‪ cuneate faciculus‬אבל אז ‪ ,‬במקום שהמהלך יהיה רציף עד‬
‫למדולה אובלונגטה‪ ,‬האקסונים האלה נכנסים שוב לחומר האפור של עמוד השדרה‪ ,‬לקרן האחורית‪,‬‬
‫ושם הם יוצרים סינפסה עם תא נוסף‪ -‬תא מס‪ ., 2 .‬האקסונים של התאים האלה יוצאים החוצה‬
‫לחומר הלבן שוב‪ ,‬הפעם בעמדה שהיא דורזולטרלית יותר‪ ,‬והאקסונים הזה עולה כלפי מעלה ‪,‬כאשר‬
‫בעמוד השדרה מ‪ L3‬ועד ‪ C8‬האקסונים והחיבורים עם תאי ‪2‬יוצרים את ה‪ nucleus dorsalis‬ע”ש‬
‫קלארק ‪ ,‬ולאחר מכן מטפסים עד למדולה‪ .‬שם האקסונים יוצרים גרעין יחודי‪z nucleus -‬‬
‫ומתחברים לתא נוסף בדרך לפוסט סנטרל גירוס‪.‬‬

‫בשקף ‪ 13‬ניתן לראות את הקורטקס של מכרסם‪ -‬רב התחושה אצל מכרסמים מגיעה משערות השפם‬
‫והקורטקס ממוקם ברובו בקדמת הפנים ליד האף‪ .‬בצביעה הסטולוגית רגילה ניתן לראות שלכל‬
‫שערה יש איזור משלה בקורטקס‪.‬כמו כן היחס הטופוגרפי והיחסים בין המסלולים נשמרים בצורה‬
‫קבועה‪.‬‬

‫ראינו כבר שגם אצל בני אדם יש מפה קורטיקלית‪ ,‬ותהינו בשיעור האם גם כאן המפות קבועות‪.‬‬
‫מסתבר שיש תופעה בשם ‪ syndactyly‬כאשר אם לדוגמא שתי אצבעות לא הופרדו בלידה‪ ,‬בהתחלה‬
‫איזור אחד במח יהיה אחראי על שתי האצבעות‪ ,‬אבל אם הן יופרדו באופן כירורגי‪ ,‬לאחר זמן מה‬
‫יהיה איזור יחודי לכל אצבע‪ .‬גם בניסויים שבדקו אנשים שמבצעים במיוחד וג מסויים של פעילות‪-‬‬
‫למשל נגינה‪ ,‬מצאו הגדלה יחסית של החלק במח האחראי על אותה פעולה‪ -‬ואם הפעילות הופסקה‬
‫החלק קטן בחזרה‪ .‬כלומר‪ -‬המפות אכן ניתנות לשינוי! יש לציין שהאחריות על חלק מהפעילות‬
‫המוטורית היא בחוט השדרה ונפרט על כך בשיעורים הבאים‪.‬‬

‫כאב אקוטי מועבר במערכת הספינותלמית(מצגת ‪ .)2‬כאב לא כתוצאה ממחלה של פגיעה בעצבים‪.‬‬
‫הכוונה היא לכאב אקוטי‪ ,‬לא כאב פתולוגי‪ .‬מדובר בכאב חד‪ ,‬חריף‪ ,‬כמו דקירה‪ .‬הבדיקה של מסלול‬
‫זה נעשית ע”י דקירות קלות בעזרת מחט‪ ,‬לעומת אותה פעולה עם הצד הכהה‪ .‬ההבדל צריך להיות‬
‫בין תחושה של כאב לבין מגע‪/‬לחץ עם ראש הסיכה‪ .‬בודקים גם יכולת חישת טמפרטורה ע”י כך‬
‫שנוגעים עם מבחנות חמות או קרות בעור הנבדק ובצורה זו בודקים את יכולת החישה‪.‬‬

‫המסלול‪ :‬מסלול זה מורכב לפחות משלושה תאי עצב‪ .‬התא הראשון הוא תא הפסאודויוניפולרי‪ .‬יש‬
‫לשים לב שהסיבים הם מסוג ‪-a‬דלתא ו‪ c-fibers‬שהינו סיב חסר מיאלין‪ .‬בחוט השדרה יש קשר‬
‫סינפטי עם תא ‪ 2‬בסדרה‪ ,‬ששולח את האקסון שלו לצד הנגדי של חוט השדרה‪ .‬לאחר החצייה הוא‬
‫מתחיל לטפס מעלה‪ .‬החצייה לכיוון הקונטרה לטרלי הפעם היא ברמת הסגמנט של חוט השדרה ‪,‬‬
‫בצמוד לתעלה המרכזית‪ .‬הסיבים עולים למעלה בעמדה אנטרולטרלית במהלך שנקרא גם המערכת‬
‫הספינותלמית או המערכת האנטרולטרלית‪ .‬הסיבים מגיעים לתלמוס‪ ,‬שם הם מגיעים את תא מספר‬
‫‪ 3‬בסדרה‪ .‬אקסון זה מגיע ל‪, post-central gyros‬לקבוצת תאים נפרדת מאלו שקיבלו את התחושות‬
‫הקודמות‪ . .‬ניתן לראות בשקף ‪ 2‬תרשים זרימה כאשר הצבע האדום מייצג רגל וכחול מייצג יד‪.‬‬
‫בשקף ‪ 3‬יש תרשים זרימה מסוג שונה המדגים לנו גם כיצד ניתן להשתמש בידע שרכשנו באופן‬
‫פרקטי‪ -‬למשל אם הייתה פגיעה בסגמנט ‪ 10‬ימין של עמוד השדרה ‪-‬מעל הכניסה של עצבוב הרגלים‬
 ‫אך מתחת לכניסת עצבוב הידיים‪ -‬התוצאה תהיה איבוד תחושה לכאב ברגל שמאל‪ .‬דוגמא נוספת‪-‬‬
‫פגיעה במדולה אובלונגטה בצד ימין תפגע בתחושת כאב ביד ורגל שמאל וגם בהעברת אינפורמציה‬
‫דיסקרימיניטיבית משני הצדדים כיוון שהו איזור חציית הסיבים הדיסקרימיניטיבים‪.‬‬

‫‪ -Non-discriminative touch‬במערכת הספינותלמית‪ .‬תחושות מגע‪ ,‬כאלה שאינן דיסקרימנטיביות‪,‬‬

‫ללא כושר הפרדה גבוה כמו במערכת ה‪ .mls‬כושר ההבחנה נמוך כיוון שיש מס’ רב של סגמנטים‬
‫שמעצבבים כל דרמטום (אזור מסוים בעור המעוצבב כולו ע”י עצב שדרתי אחד)‪ .‬לא ניתןלהשתמש‬
‫במסלול זה לצורך אבחנות כי ריבוי הסגמנטים לא מאפשר לדעת מי מהם נפגע‪.‬‬

‫אינטראקציה בין מסלולים‬

‫בשקף ‪ 4‬ניתן לראות חתך רחב במחצית מעמוד השדרה ושלוחה של תא ‪ DRG‬שבמקום ללכת‬
‫למדולה אובלונגטה מתחברת ישירות לשריר שלד ליצירת קשת רפלקס‪.‬‬

‫ניתן דוגמא למסלול הדיסקרמיניטיבי והמסלול לכאב‪ :‬אנחנו יודעים שתחושת כאב ניתנת לויסות‪:‬‬
‫כשמישהו מקבל מכה‪ ,‬ניתן להרגיש הקלה לאחר שיפשוף העור של האזור‪ .‬כדי להבין את תחושת‬
‫ההקלה יש להבין חלק מרשת העצבים שמתקיימת בחוט השדרה‪.‬‬

‫למדנו על התאים הסנסורים המעבירים את התחושה במסלול הספינותלמי‪ ,‬התאים הראשונים הם‬
‫הפסאודויוניפולרים‪ ,‬היוצרים קשר עם תא מספר ‪ .2‬נכניס לעניין שחקן נוסף – תא הג’לטינוזה‪ .‬שמו‬
‫בא מכך שהם יושבים בשכבה השניה הקרויה ‪ .subs‬ג’לאטינוזה‪(.‬יש ‪ 10‬שכבות משנה ע”ש רקסלב‬
‫בחומר האפור‪ .‬התאים האחראים לכאב יושבים בשכבות ‪ )5-6‬תא הג’לטינוזה מקבל סעיפים מתא‬
‫מספר ‪,1‬ויוצר בעצמו קשר עם תא מספר ‪ 2‬במסלול הכאב‪ .‬כלומר‪,‬בנוסף למסלול שהכרנו‪ ,‬סעיפי‬
‫משנה מגיעים גם לג’לטינוזה וגם לכאב‪ .‬המסלולים “מדברים” אחד עם השני‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאורך‬
‫המסלול הם תורמים קשר סינפטי עם תאים ששייכים למסלול האחר‪ .‬התאים הדיסקרימיניטיבים‬
‫עושים אינהיביציה לתא הג’לטינוזי ותא הג’לטינוזה מבצע כתוצאה מכך אינהיבציה לתא ‪ ,2‬וכאשר‬
‫הוא מופעל הוא מפחית את תחושת הכאב‪ .gate control theory=,‬ולהפך‪ -‬כאשר מפעילים את‬
‫המסלול של המגע בצורה חזקה‪ ,‬הסינפסה השניה (המסלול הרגיל) שולטת‪ ,‬ואנחנו מרגישים כאב‪.‬‬
‫ידוע‪ ,‬כאשר מפעילים רצפטורים של תחושת מגע בעוצמה רבה מאוד אנחנו מפרשים את זה לא כמגע‬
‫אלא ככאב‪.‬‬

‫מסלולים יורדים‬
‫אפשרות נוספת לווסת כאב באמצעות מסלולים יורדים‪(:‬שקף‪ • )6‬מסלולים שמתחילים ברמות‬
‫גבוהות של חוט השדרה ויורדים מטה‪ :‬באזור ה‪ periaquaductal gray‬יש תאים ששולחים שלוחות‬
‫לרמה נמוכה יותר‪ ,‬לגרעין שנמצא במסגרת ה‪ .Reticular formation‬בתוכם יש גרעין הנקרא ה‬
‫‪ .Raphae nucleus‬התא בגרעין זה מפעיל את תא הג’לטינוזה‪ .‬תא הג’לטינוזה פועל על הקשר בין‬
‫התא הראשון לתא השני במסלול הכאב‪ .‬זה אומר לנו שאם מגרים את המסלול הזה ניתן לגרום‬
‫להפחתה בתחושת הכאב‪ ,‬לעיתים ברמות של העדר תחושת כאב מוחלטת‪ .‬הדיכוי עקב הפעלת‬
‫המסלול הזה יכולה למנוע כל העברה סינפטית בין תא ‪ 1‬לתא ‪.2‬‬

‫בשקף ‪ 7‬ניתן לראות ניסוי בו שמים אלקטרודה בתא ומודדים את פוטנציאל הפעולה (כחול בגרף)‪.‬‬
‫תא הג’לאינוזה משחרר קבוצה של טרנסמיטורים בשם אן‪ -‬קפלינים(‪ ) ENK‬ואלה מגיעים לקצה‬
‫העצב של תא מס’ ‪ .1‬התוצאה היא הפוטנציאל המצוייר כקו כתום בגרף‪ ,‬כלומר קיצור משך זמן‬
‫הפעולה‪ ,‬זאת מכיוון שהשחרור של הנוירוטרנסמיטורים תלוי בכמות יוני הסידן ובעקבות השפעת‬
‫הג’לטינוזה כמות יוני הסידן שמגיעים יורדת ואז משתחרר פחות נוירוטרנסמיטור מתא מס’ ‪ 1‬אל‬
‫תא מס’ ‪ 2‬ונוצרה לנו אינהיביציה פרה‪ -‬סינפטית ‪,‬כלומר אינהיביציה על התא הפרה סינפטי‪.‬‬

‫יש לציין שהאן קפלינים שייכים לקבוצת האופיאטים‪ -‬כמו אופיום‪ ,‬משכך כאבים ידוע שאף ממסטל‬
‫קמעה‪ ...‬הגוף בעצם מייצר בעצמו משכחי כאבים‪.‬‬
 ‫הקרנת כאב‪referred pain -‬‬

‫במסגרת העצבים האפרנטים הסנסוריים‪ .‬נהוג לחלק ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬

‫כאבים פיזיולוגיים‪ -‬קשורים בד”כ למערכת הפרהסימפתתית (שאחראית על ויסות‪ ,‬לדוג’ של‬ ‫‪‬‬
‫ל”ד)‬
‫כאבים פתולוגיים ‪-‬קשורים בד”כ למערכת הסימפתתית‪ ,‬שמקושרת למערכת הפיזיולוגית‬ ‫‪‬‬
‫ומופעלת בשעת מחלה‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאב עויתי עקב פריסטלטיקה (תנועתיות) של המעי ‪ ,‬או‬
‫במצב של התקף לב‪ -‬מועקה בקדמת החזה וכאב שמקרין בצד הפנימי של יד שמאל עד‬
‫לזרת‪.‬‬

‫ההסבר לכך הוא שהעצבים ה‪ afferent‬שמגיעים לקרן הדורסלית בחוט השדרה ‪,‬מגיעים לאותו מקום‬
‫של התאים המעצבבים את העור‪ .‬שני סוגי התאים מופעלים ומגיעים שניהם לאותו מקום בקורטקס‪,‬‬
‫שיכול לפרש את האות גם ככאב בלב וגם ככאב ביד‪ ,‬ולכן הוא מפרש את שניהם! במקרה של התקף‬
‫לב העצבוב מגיע מאיזור ‪ T1,T4‬בצד שמאל‪ -‬בהתאמה לעצבוב במקומות אליהם מוקרן הכאב‪.‬‬

‫נתאר שתי תופעות נוספות‪:‬‬

‫‪:phantom pain- reffered pain‬באיזור הקטיעה של איבר יכול להיווצר קומפלקס‬ ‫‪‬‬
‫אקסונים שמנסים לצמוח= ‪ ,neuroma‬ו עקב פעילות חשמלית שהם יוצרים נשלחים אותות‬
‫כאב אל הקורטקס והם מפורשים ע”י האדם ככאבים של החלק הקטוע‪ .‬הכאב מפורש על פי‬
‫החלק בקורטקס אליו הגיע‪ ,‬אפילו אם הוא מעצבב מקום שכבר איננו‪.‬‬
‫שינוי במפת העצבוב שנגרם מכך שמסלול שאינו פגוע פולש לאזור סומטוסנסורי פגוע‬ ‫‪‬‬
‫בקורטקס‪ ,‬וכאשר מגרים את האיזור התקין מרגישים כביכול גירוי באיזור השני‪ -‬שפגוע או‬
‫איננו‪.‬‬
 ‫שיעור ‪12.02.08 -8‬‬
‫‪ -‬מערכות תחושתיות כלליות‬
‫ניקוז המידע הסנסורי מאזור הפנים והראש‬

‫(שלושת השקופיות האחרונות במצגת כאב וטמפ’ משיעור שעבר)‬

‫בתמונה רואים את ה‪ midbrain, pons-‬ו‪ medulla oblongata-‬במבט אחורי‪ .‬הכחול שמימין מייצג‬
‫את העצב הטריגמינלי‪ .‬האקסונים האדומים מייצגים את החלק המוטורי של העצב‪ .‬הגרעין שבו תאי‬
‫העצב ששולחים את האקסונים האלה נמצא גם‪ .‬בכחול רואים את האקסונים הסנסוריים ואת גופי‬
‫תאי העצב ה‪ pseudounipolar-‬שיושבים בגנגליון מחוץ למערכת העצבים המרכזית‪ (,‬הגנגליון של‬
‫העצב הטריגמינלי אנלוגי ל‪ .)DRG-‬ניתן להבחין בכניסה של העצב החמישי‪ ,‬הטריגמינלי אל ה‪.pons-‬‬
‫באפור מה‪ midbrain-‬ל‪ pons-‬ול‪ medulla oblongata-‬ואל סגמנטים סרביקליים של עמוד השדרה‬
‫ניתן לראות גרעין גדול שמתמשך בכל האזור‪ .‬גרעין הוא גופי תאי עצב‪ .‬גופי תאי העצב הללו הם‬
‫תאים מספר ‪ 2‬בסדרה של המסלולים התחושתיים‪.‬‬

‫על המסלולים התחושתיים דיברנו בהרצאה הקודמת‪ ,‬הם מורכבים מסדרה מינימלית של שלושה‬
‫תאי עצב כאשר התא השני בסדרה היה במקומות שונים על‪-‬פי המסלול בו דנו‪ .‬בניקוז מידע סנסורי‬
‫– הגרעין הזה באפור של תאים מספר ‪ 2‬מקבל שמות שונים באזורים שונים – באזור ה‪midbrain –-‬‬
‫‪ ,mesencephalic nucleus‬באזור ה‪ pons – pontine trigeminal nucleus-‬ובאזור המדולה‬
‫אובלונגטה – ‪ .spinal trigeminal nucleus‬בכיתוב כחול במצגת(משום מה הכיתוב הכחול סרב‬
‫להופיע בתמונה שהעתקנו אבל שאר המיקומים כאן וזה מה שחשוב‪ )...‬כתובים שמות סוגי התחושה‬
‫בהם נדון‪ ,‬ה‪ .modalities-‬השמות מופיעים בהתאמה עם אזורים שונים בגרעין הזה‪ .‬כלומר‪ ,‬אזורים‬
‫שונים בגרעין מטפלים ב‪ modalities-‬שונים‪.‬‬

‫כאב וטמפרטורה‬
‫נדון בניקוז המידע לכאב וטמפרטורה מאזור הפנים‪ .‬המסלול בנוי משלושה תאי‪-‬עצב‪:‬‬

‫התא הראשון‪ pseudounipolar-‬שגופו ממוקם בגנגליון של העצב הטריגמינלי החמישי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השלוחה ההיקפית שלו הולכת לאזורי הפנים השונים ‪,‬השלוחה המרכזית נכנסת ל‪pons-‬‬
‫(לגזע המוח)והאקסון שלה יורד מטה למדולה אובלונגטה‪ ,‬שם הוא קושר קשר סינפטי עם‬
‫תא מספר ‪ 2‬בסדרה‪.‬‬
‫האקסון של תא מספר שתיים חוצה לצד הקונטרלטרלי‪ ,‬עולה מעלה אל התלמוס ושם הוא‬ ‫‪‬‬
‫יוצר קשר עם תא תא מספר שלוש‪.‬‬
‫תא מס’ ‪ 3‬בסדרה מגיע ל‪ postcentral gyrus-‬כמו שהכרנו מאזור הגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫בתמונה כאן עם ציור המוח רואים את זה – גנגליון טריגמינלי עם שתי שלוחות (היקפית לפנים‬
‫ומרכזית לגזע המוח ב‪ ,)pons-‬ירידה כלפי מטה והגעה לשליש תחתון של ה‪spinal trigeminal-‬‬
‫‪ nucleus‬וגם למקטעים עליונים של חוט השדרה (הצרביקליים)‪ .‬הם נכנסים לגרעין‪ ,‬יוצרים קשר‬
‫סינפטי עם תא שתיים (ירוק)‪ ,‬אקסונו עובר לצד קונטרלטרלי ועולה לתלמוס שם נוצר קשר עם התא‬
‫השלישי שהולך ל‪.post central gyrus-‬‬

‫תחושה למגע דיסקרימינטיבי‪:‬‬

‫התא הראשון‪ ,‬הפסאודויוניפולרי עם גוף התא בגנגליון‪ ,‬שלוחה היקפית ושלוחה מרכזית‬ ‫‪‬‬
‫שנכנסת ל‪ .pons-‬הפעם ברמת ה‪ pons-‬יש קשר עם תא מספר שתיים‪.‬‬
‫האקסון של תא מס’ ‪ 2‬חוצה לצד הקונטרלטרלי ברמת ה‪ ,pons-‬עולה מעלה לתלמוס ויוצר‬ ‫‪‬‬
‫קשר עם התא השלישי‪.‬‬
‫האקסון של תא ‪ 3‬מגיע ל‪.postcentral gyrus-‬‬ ‫‪‬‬

‫רואים בציור המוח שוב את הגנגליון הכחול‪ ,‬אך הפעם ברמת ה‪ pons-‬יש יצירת קשר עם התא השני‬
‫הירוק (בעיגול האפור)‪ .‬חלק הגרעין שנמצא ב‪ pons – pontine trigeminal nucleus-‬מטפל בתחושה‬
‫דיסקרימינטיבית מאזור הפנים‪.‬‬

‫תחושה פרופריוצפטיבית‬

‫מקרה יוצא דופן בו התאים הפסאודויוניפולריים נמצאים בגזע המוח עצמו‪ ,‬ב‪ ,midbrain -‬ולא‬
‫בגנגליון‪.‬‬

‫התא הראשון בסדרה ממוקם בגזע המוח עצמו במערכת העצבים המרכזית‪ .‬השלוחה‬ ‫‪‬‬
‫ההיקפית הולכת אל ה‪ pons-‬והולכת דרך העצב הטריגמינלי לאזורי הפנים‪ .‬השלוחה‬
‫המרכזית יוצרת קשר עם תא מספר שתיים ברמת ה‪midbrain.-‬‬
‫האקסון של תא מס ‪ 2‬חוצה לצד הקונטרלטרלי ברמה זו‪ ,‬מטפס לתלמוס‪ ,‬ויוצר קשר עם‬ ‫‪‬‬
‫התא השלישי‪.‬‬
‫התא השלישי מגיע ל‪.postcentral gyrus-‬‬ ‫‪‬‬

‫בתמונת המוח רואים את התאים הראשונים שממוקמים ב‪( midbrain-‬כחולים למעלה) שלוחה‬
‫היקפית שמצטרפת לעצב הטריגמינלי‪ ,‬ושלוחה מרכזית שיוצרת קשר עם תא שתיים בסדרה וכו’‪.‬‬

‫הגרעין האפור הארוך‪ ,‬כאמור‪ ,‬מטפל בתחושות שונות באזורים שונים‪ .‬למטה – כאב וטמפרטורה‪,‬‬
‫מעבר הדרגתי לתחושה לא דיסקרימינטיבית‪ ,‬אז דיסקרימינטיבית ואז פרופריוצפטיבית‪.‬‬

‫פגיעות‬
‫נסכם את שלוש התחושות עליהן דיברנו באזור הפנים‪ ,‬וננסה לראות את משמעויות הכרת תרשימי‬
‫הזרימה הללו לגבי יכולת הבחנה של פגיעה באזורים השונים של המוח וגזע המוח‪ ,‬באשר לחסמים‬
‫הנוירולוגים שמתפתחים בעקבות זה‪:‬‬
‫כל מה שקורה בחוט השדרה (למעט הסגמנטים העליונים) לא משפיע על התחושות שמגיעות‬ ‫‪‬‬
‫מאזור הפנים‪.‬‬

‫ניתן לעשות אינטגרציה של הפגיעות באופן כולל‪:‬‬

‫פגיעה באחד מצידי המדולה אובלונגטה תיצור מגיעה דו צדדית לתחושת כאב וטמפ’‬ ‫‪‬‬
‫מהפנים‪ ,‬כי שם הסיבים חוצים‪.‬‬

‫פגיעה חד צדדית ב‪ PONS-‬תגרום לפגיעה איפסילטרלית של התחושה הפרופריוצפטיבית‬ ‫‪‬‬

‫ואילו היא תגרום לפגיעה דו צדדית בתחושת כאב ומגע דיסקרימיניטיבי‬
‫פגיעה חד צדדית ב‪ MIDBRAIN-‬תגרום לפגיעה דו צדדית בתחושה הפרופריוצפטיבית‬ ‫‪‬‬
‫ולפגיעה קונטרו‪-‬לטרלית בתחושת כאב ומגע דיס’‪.‬‬
‫כל פגיעה חד צדדית ברמת ה‪ THALAMUS-‬והקורטקס תצור פגיעה קונטרו‪-‬לטרלית של‬ ‫‪‬‬
‫שלוש התחושות‪.‬‬

‫מסלולים תחושתיים יחודיים‪ -‬מערכת הראייה‬

‫(מצגת הקדמה למערכת הראיה)‬

‫מערכת הראיה היא שלוחה של המוח‪ .‬בשלב מוקדם בהתפתחות הצינור העצבי יש את שלוש‬
‫השלפוחיות המרכזיות (אמצע) ואז שלב מתקדם עם חלוקה נוספת (ימין)‪ .‬מבנה הדיאנצפלון עתיד‬
‫לספק את כל המבנים שבירוק מצד ימין‪ ,‬אך כרגע נתעניין ביצירת השלוחה מתוך הדיאנצפלון משני‬
‫הצדדים ‪ .‬המבנים הללו עתידים להתפתח לעצב הראיה ולרטינה‪.‬‬

‫בשקופית השניה בצד שמאל ‪,‬רואים את הצינור העצבי בחתך רוחב‪ .‬רואים חדר ויצירת שלוחה‬
‫שבקצה שלה יש מבנה שהוא מעין שלפוחית – ה‪ optic vesicle-‬שעתיד להתפתח לחלקים של מערכת‬
‫הראיה‪ .‬בשלב מתקדם יותר (התמונה האמצעית בשקף) יש התקפלות פנימה של העלה החיצוני של‬
‫הכדור ומתקבל מבנה שצורתו מעין כוס – ‪ .optic cup‬בשלב מתקדם עוד יותר( תמונה ימנית בשקף)‬
‫ניתן לזהות את המבנה המוקדם של העין‪ .‬רואים את העדשה‪ ,‬הרטינה‪ ,‬ואת שכבת הפיגמנט שמגיעה‬
‫מהצד הפנימי ביותר‪.‬‬

‫בשקופית ‪ 3‬מתוארות שכבות הרטינה‪ ,‬ואפשר להבחין כי מקורם הינו כולו – מהמוח המתפתח‪,‬‬
‫כלומר אילו הן שלוחות של קורטקס‪ ,‬אבל חלק מקורטקס פרימיטיבי מאוד‪ ,‬כיוון שהוא מורכב רק‬
‫משלוש שכבות ולא משש שכבות כמו רוב הקורטקס ‪ .‬כל החלקים של הרטינה נחשבים מערכת‬
‫עצבים מרכזית‪ .‬בחלק התחתון בשקופית רואים את הרטינה‪ ,‬כך שהמנח שלה דומה לתמונה‬
‫העליונה‪ .‬האור מגיע מצד ימין‪ ,‬עובר את העדשה‪ ,‬פוגע ברטינה‪ .‬בתרשים למטה בשחור משמאל –‬
‫שכבת הפיגמנט‪ .‬לאחר‪-‬מכן שכבת תאי החוש משני הסוגים – ‪ Cones and Rods‬אשר מתמירים את‬
‫אנרגית האור לשינויים באנרגיה חשמלית ויצירת פעילות סינפטית ופוטנציאל פעולה‪ .‬בקשר סינפטי‬
‫עם התאים הללו נמצאים התאים הביפולריים (שייכים למערכת הסנסורית) אשר באים בקשר‬
‫סינפטי עם תאי גנגליון (לא תאים בגנגליונים‪ ,‬אלא תאי גנגליון ששייכים לרטינה עצמה)‪ .‬האקסונים‬
‫שלהם בסופו של דבר יבנו את עצב הראיה כאשר יתאגדו‪ .‬יש תאים שנמצאים ברשתית ומקשרים‬
‫הוריזונטלית אזורים שונים של הרשתית אחת עם השניה (‪ .)horizontal cell‬כבר ברשתית יש עיבוד‬
‫של נתוני הראיה‪ .‬הרשתית היא חלק מהקורטקס ‪ .‬האור צריך לעבור את כל הרטינה עד שמגיע לתאי‬
 ‫ה‪ ,cones and rods-‬התמרת המידע וזרימת המידע חזרה עד לניקוז לאזורים אחרים של מערכת‬
‫העצבים המרכזית‪.‬‬

‫בשקופית ‪ 4‬רואים את חלקי העין‪ :‬ה‪( cornea-‬זגוגית)‪ ,‬העדשה‪ ,‬הרשתית שמתוארת בצבע וורוד‪,‬‬
‫שכבת הפיגמנט בשחור‪ ,‬ועצב הראיה‪ .‬כשממקדים את המבט לאינסוף‪ ,‬נקודת אור באינסוף תיפול על‬
‫מרכז הרשתית‪ ,‬אזור שנקרא ה‪ .fovea-‬אזור זה נמצא מימין בהגדלה‪ .‬רואים את תאי החוש‪ ,‬התאים‬
‫הביפולריים‪ ,‬תאי הגנגליון‪ ,‬ובמרכז ה‪ fovea-‬מתאפיינת בכך שהיא שקועה מעט פנימה‪ .‬באזור זה יש‬
‫את העושר הגדול ביותר של רצפטורים‪ .‬סוג הרצפטורים שמאפיין אזור זה הוא ה‪ cones-‬אשר‬
‫מתמחים בראיית צבעים‪ ,‬ובראייה ביום‪ .‬בפריפריה של הרשתית יש פחות רצפטורים ליחידת שטח‬
‫אך יותר מהסוג השני של ה‪ rods-‬שהם חד‪-‬צבעיים ומשמשים לראיית לילה בעיקר‪.‬‬

‫בשקופית ‪ 5‬רואים את קרקעית העין‪ .‬רואים את ה‪ fovea centralis-‬במרכז‪ .‬הוא נמצא בתוך מבנה‬
‫שנקרא ‪ ,Macula lutea‬גם חלק של הרשתית שמאפיין אותו הצבע הצהוב‪ .‬יש מבנה נוסף מימין‬
‫באמצע – ‪ – optic disk/ papilla‬האזור לתוכו מתכנסים כל האקסונים של תאי הגנגליון ונכנסים‬
‫פנימה ועוזבים את גלגל העין ויוצרים את עצב הראיה‪ .‬באמצעות אזור זה נכנסים ויוצאים כלי הדם‬
‫שמספקים דם לרשתית (עורקים וורידים)‪ .‬כשמסתכלים על קרקעית העין מסתכלים על המוח‪ ,‬כי‬
‫הרשתית היא חלק מהמוח‪ ,‬ואפשר ללמוד מכך על דברים שמתחוללים במוח‪.‬‬

‫שקופית ‪-6‬האופטיקה בעין דומה לזו של מצלמה‪ .‬במצלמה יש עדשה וצמצם ואת לוח הצילום עליו‬
‫נופלת התמונה‪ .‬העדשה מסייעת להביא את התמונה כך שהפוקוס יהיה על הלוח המצלם‪ .‬כמות‬
‫האור נקבעת על‪-‬ידי קוטר הצמצם‪ .‬התמונה נופלת במהופך על לוח הצילום (מעלה‪-‬מטה‬
‫וימין‪-‬שמאל)‪ .‬כל הכללים האלה חלים על העין‪ .‬אישון – צמצם‪ .‬עדשה – ממקמת תמונה על רשתית‪.‬‬
‫התמונה על הרשתית נופלת במהופך (מעלה‪-‬מטה וימין‪-‬שמאל)‪.‬‬

‫לסיכום – הרטינה היא חלק מהמוח‪ ,‬שלוחה של המוח וה‪ ,CNS-‬והיא מהווה קורטקס בעל שלוש‬
‫שכבות‪ .‬עצב הראיה‪ ,‬ה‪ optic nerve-‬הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית (העצב הקרניאלי היחיד‬
‫שאינו חלק מה‪ .)-PNS‬האופטיקה של העין פועלת כמו מצלמה‪.‬‬

‫מסלול הראיה‬
‫( מצגת מערכת הראיה א)‬

‫בשקופית ‪ 1‬רואים את המוח במבט אינפריורי‪ .‬רואים את ה‪ optic chiasma-‬וה‪optic nerves-‬‬

‫שמהלכם הוא כמו של האולפקטורי‪ N‬אל העיניים‪ .‬רואים את ה‪ optic tract-‬משני הצדדים‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ lateral geniculate body‬משני הצדדים‪ ,‬ה‪ optic radiation-‬שמגיעים לאונה האוסיפיטלית ל‪-‬‬
‫‪ .calcarine sulcus‬מערכת הראיה משתרעת מהחלק הקדמי ביותר של המוח ועד לחלקו האחורי‬
‫ביותר‪ .‬באמצעות פגיעות במערכת הראיה לומדים לא רק על דברים שמתחוללים בחלקי המערכת‬
‫השונים‪ ,‬אלא גם בחלקים שונים של המוח בגלל שהם משיקים לאזורים שונים של מערכת זו‪.‬‬

‫בתרשים בשקופית ‪ 2‬רואים את שתי העיניים‪ ,‬את העצבים האופטיים‪ ,‬הכיאזמה‪optic tract, ,‬‬
‫‪ lateral geniculate body‬והאונות האוקסיפיטליות‪ .‬שדה הראיה הוא העולם עליו מסתכלים‪ .‬נתאר‬
‫את שדה הראיה לכל עין בנפרד (למרות שבפועל הוא משותף לשתיהן)‪ .‬את שדה הראיה של עין ימין‬
‫נחלק למחצית ימנית ולמחצית שמאלית‪ ,‬ונשתמש במינוחים מחצית טמפורלית (קרובה לרקה)‬
‫ומחצית נזאלית (קרובה לאף בקו האמצע)‪ .‬כנ”ל לגבי עין שמאל‪ ,‬אך המחצית הימנית היא הפעם‬
‫הנזאלית והשמאלית היא הטמפורלית‪ .‬המחצית הימנית של שדה הראיה נופלת על המחצית‬
‫השמאלית של הרשתית בשתי העיניים‪:‬‬
 ‫המחצית השמאלית של הרשתית בעין ימין‪ :‬שולחת את המידע שזורם בעצב האופטי לכיוון‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ ,optic chiasma-‬המידע חוצה לצד הקונטרהלטרלי ומגיע לבבסוף ל ‪. LGB‬‬
‫המחצית השמאלית של הרשתית בעין שמאל – המידע שמתנקז ממנה זורם ב‪optic nerve-‬‬ ‫‪‬‬
‫עד לכיאזמה‪ ,‬אין חציה לצד השני אלא כניסה ל‪ optic tract-‬באותו הצד וסיום ב‪LGB-‬‬
‫השמאלי‪.‬‬

‫המהלך מהרשתית ועד ל‪ LGB-‬הוא מהלך רציף באמצעות אקסונים של תאי הגנגליון‪ .‬למרות‬
‫שאזורים שונים נקראים בשמות שונים (‪ ,)optic tract, chiasma, nerve‬האקסון הוא אותו האקסון‬
‫וקצהו נמצא ב‪ LGB-‬ויוצר קשר סינפטי עם תאים שם‪ .‬התאים של ה‪( LGB-‬שנמצא בתלמוס)‬
‫שולחים את האקסונים שלהם אל ה‪ calcarine sulcus-‬בצד שמאל‪ .‬משמעות הדבר – המחציות‬
‫הימניות של שדה הראיה מגיעות למחציות שמאליות של הרשתית‪ LGB ,‬שמאלי‪ ,‬מרכז ראיה ב‪-‬‬
‫‪ calcarine sulcus‬מצד שמאל‪ .‬כלומר‪ ,‬המחצית הימנית של שדה הראיה מטופלת על‪-‬ידי המחצית‬
‫השמאלית של המוח‪ .‬הכל נכון והפוך לגבי המחציות השמאליות של שדה הראיה‪.‬‬

‫למעט האיזורים בקיצוניים מימין ומשמאל‪ ,‬שדה הראיה משותף לשצי העיניים‪.‬‬

‫לרשתית יש מבנה של כוס‪ .‬אם משטחים את הרשתית מקבלים מבנה שהוא בערך עגול‪ ,‬ולכן‬
‫התרשימים במצגת עגולים‪.‬‬

‫בשקופית‪ 3‬יש חלוקה לאזור מרכזי שבא ליצג את האזור המרכזי של הרשתית‪macula leuta/ ,‬‬
‫‪ fovea centralis‬שם קיימת הצפיפות הגבוהה ביותר של הרצפטורים לאור‪ .‬יש גם חלוקה של‬
‫הרשתית לרבעים‪ ,‬ואם נוסיף את העיגול המרכזי זוהי חלוקה לשמיניות‪ .‬רואים את הכללים שהזכרנו‬
‫– מחציות שמאליות של שדה ראיה על מחציות ימניות של הרשתית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הרבעים העליונים‬
‫נופלים במהופך ולהפך ברשתית‪ .‬בחלק התחתון של שקף ‪ 3‬רואים חלק מחתך מיד‪-‬סגיטלי ב‪-‬‬
‫‪ . calcarine sulcus‬השפה התחתונה של ה‪ calcarine sulcus-‬מטפלת במידע שמקורו ברביע הימני‬
‫התחתון של הרשתית‪ ,‬כלומר הרביע השמאלי העליון של שדה הראיה‪ ,‬והשפה העליונה מטפלת ברביע‬
‫עליון ימני של הרשתית ‪,‬כלומר ברביע שמאלי תחתון של שדה הראיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רואים שהחלק המרכזי‬
‫של הרשתית מתנקז לחלק אחורי של מרכז הראיה והצדדים לחלק קדמי‪.‬‬

‫הגודל היחסי של האזור שמטפל במידע ממרכז הרשתית הוא גדול לעין ערוך מהגודל היחסי של‬
‫מרכז הרשתית ביחס לשטח הרשתית כולה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש ייצוג של טופוגרפית הרשתית על‪-‬גבי מרכז‬
‫הראיה והיא לא פרופורציונלית‪,‬כי במרכז הרשתית יש רצפטורים רבים יותר ליחידת ח ולכן גודל‬
‫השדה הרצפטיבי במרכז הרשתית קטן יותר‪ ,‬וככל שהשדות הרצפטיביים קטנים יותר‪ ,‬יותר תאי‬
‫עצב מטפלים במידע שמגיע מיחידת שטח באזור זה‪.‬‬

‫גם כאן התלמוס משמש תחנה בדרך‪ .‬יש מיפוי של הרטינה על‪-‬גבי הקורטקס הראייתי –‬
‫‪ retonotopic representation‬אשר נובע מהעקרונות של ‪ :point to point projection‬אזורים‬
‫הומולוגיים ברשתית מובילים מידע לאזורים הומולוגיים בקורטקס הראיה‪ .‬זה מבטיח ששתי‬
‫התמונות משתי העיניים תתאחדנה לתמונה אחת‪.‬‬

‫פגיעות במסלול הראיה‬

‫במו שהזכרנו מסלול הראיה הוא בעצם מהחלק הקדמי ביותר לאחורי ביותר במח‪ ,‬ופגיעות בראיה‬
‫עוזרות לנו לזהות פגיעות באיזורים שונים במח‪.‬‬

‫בדיקה מול רופא יכולה לזהות דברים פשוטים‪ :‬יושבים מול החולה ומסתכלים עין בעין‪ .‬מביאים‬
‫חפץ מהפריפריה ושואלים את החולה מתי הוא מתחיל לראות את האצבע בפריפריה שלנו‬
‫כשהעיניים שלנו מהוות נקודת ייחוס‪ .‬בפועל בבדיקה רואים את הרשתיות ושמים את הנבדק מול‬
‫מסך עם עין אחת סגורה‪ .‬נקודת אור מרצדת באזורים שונים של שדה הראיה והנבדק מתבקש להגיד‬
‫מתי הוא רואה ולא רואה את נקודת האור תוך שמירה על מיקוד המבט לנקודה אחת בלבד‪ ,‬ואז ניתן‬
‫למפות את שדה הראיה ולומר האם יש חסר‪.‬‬

‫מיני פגיעות חמורות שיכולות להיות‪:‬‬

‫א‪ - Blindness of Right Eye .‬ניקח לדוגמא את עין ימין‪ .‬אחת מהסיבות לכך יכולה להיות‬ ‫‪‬‬
‫גידולים בארובת העין שעלולים ללחוץ על ה‪ optic nerve-‬ולגרום להרס מוחלט‪ .‬בודקים את‬
‫החולה‪ .‬כשבודקים את שדה הראיה לעין ימין אין ראיה בכלל ולכן כל שדה הראיה מופיע‬
‫בשחור‪ .‬בעין השמאלית שדה הראיה תקין‪ .‬ולכן ההבחנה היא שמדובר בעוורון לעין ימין‪.‬‬
‫ב‪ – Bitemporal Hemianopsia .‬חצי העדר ראיה בשתי המחציות הטמפורליות‪ .‬פגיעה‬ ‫‪‬‬
‫מרכזית ב‪ optic chiasma-‬במקום שבו האקסונים חוצים מצד לצד‪ .‬פגיעה זו יכולה לנבוע‬
‫מגידולים בהיפופיזה שנמצאת באזור זה‪ .‬פעמים רבות גידולים בהיפופיזה ששייכת למערכת‬
‫האנדוקרינית יגרמו להפרעה אחרים של מערכת העצבים אשר פוגעים במסלול הראיה‪,‬ולא‬
‫רק לשינויים ההורמונליים שהם התוצאה של הגידול בהיפופיזה‪ .‬בבדיקת שדה הראיה‬
‫במקרה זה נראה שהמחצית הימנית של שדה הראיה בעין ימין והמחצית השמאלית של שדה‬
‫הראיה בצד שמאל יפגעו‪ .‬פגיעה בי‪-‬טמפורלית‪ .‬המחציות הטמפורליות של שדות הראיה‬
‫נופלות על המחציות הנזאליות של הרשתית‪.‬‬

‫ג‪ – Left homonymous hemianopsia .‬חסר ראיה ממחצית של שדה הראיה שמאלית‬ ‫‪‬‬
‫מאותו הצד‪ .‬פגיעה ב‪ optic tract-‬בצד ימין‪ .‬שתי המחציות השמאליות של שדה הראיה‬
‫נפגעות כי המידע שזורם ב‪ optic tract-‬מצד ימין נופל על שתי המחציות הימניות של‬
‫הרשתית – שתי המחציות השמאליות של שדה הראיה‪.‬‬
‫ד‪ - Left homonymous upper quadrantic anopsia .‬פגיעה ב‪.Meyer’s Loop-‬‬ ‫‪‬‬
‫בתרשים עם העיגולים הסיבים שמצויירים בחיצים העגולים הם שבונים את ה‪meyer’s-‬‬
‫‪ ,loop‬אלה שמובילים לשפה התחתונה של שדה הראיה‪ .‬מעבר לאזור זה מהלך הסיבים‬
‫קרוב יותר‪ .‬מידע שמגיע מהרבעים העליונים השמאליים מגיעים ל‪( meyer’s loop-‬לגבי צד‬
‫ימין)‪ .‬זה קורה למשל כשיש גידול באונה הטמפורלית בחלק הקדמית‪ .‬זה יפגע בסיבי ה‪-‬‬
‫‪ Meyer’s loop‬ומהסיבות האופטיות‪.‬‬
‫ה‪ - Left homonymous hemianopsia with sparing of macular vision .‬פגיעה ב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ optic radiation‬קרוב למרכז הראיה‪ .‬מתקבלת תמונה שצריכה להיות כמו פגיעה ב‪optic-‬‬
‫‪( tract‬כמו ג’)‪ .‬אך באופן מעשי זה לא המצב‪ .‬מקבלים אזור מקולה שלא נפגע‪ .‬הסבר לתופעה‬
‫– רוב הפגיעות באזור זה נובעות מחסימה של כלי דם שמספקים דם לאזורים הללו‪ .‬אזור‬
‫המוח שמנקז את המידע מהמקולה ומטפל בה מקבל אספקה דואלית – גם ממקורות של ה‪-‬‬
‫‪ middle cerebral artery‬וגם מה‪ .posterior cerebral artery-‬לכן‪ ,‬לרוב אחד נפגע ולא‬
‫שניהם בבת‪-‬אחת ומתקבלת תמונה זו‪.‬‬

‫ו‪ - Nasal hemianopsia of right eye .‬פגיעה נוספת‪ ,‬בתרשים הבא‪ .‬פגיעה דומה לפגיעה‬ ‫‪‬‬
‫באופטיק טראקט‪ ,‬אבל איזור המאקולה לא נפגע‪ .‬זה מתקבל כאשר פוגעים ב‪optic‬‬
‫‪ -chiasma‬מהצד‪ .‬כלומר‪ ,‬פוגעים באופן סלקטיבי קודם באקסונים שבאים מהמחצית‬
‫הימנית של הרשתית‪ ,‬הטמפורלית‪ .‬אלה לא האקסונים שחוצים אלא אלה ששומרים על הצד‬
‫שלהם‪ .‬מקבלים פגיעה מסוג זה כאשר יש תהליך פתולוגי בכלי דם= אנוריזמה‪ .‬ה‪internal-‬‬
‫‪ carotid artery‬נכנס למוח ונותן את סעיפיו (‪.)middle cerebral and so on‬יכול לקרות מצב‬
‫פתולוגי של יצירת מפרצת בכלי דם בו בגלל חולשת דופן מקבלים “כניסה” הצידה‪ .‬כשיש‬
‫מפרצת באזור ה‪ optic chiasma-‬היא לוחצת על הסיבים שמהלכם באזור זה ולכן הם‬
‫הראשונים להפגע‪ .‬כך מקבלים את התמונה הזו‪.‬‬
 ‫שיעור ‪17.02.08 -9‬‬
‫הרצאה ‪ 9‬רופ' רוטשנקר‪ -‬רפלקסים במערכת הראיה‬
‫מערכת הראיה ג‬

‫רב תודות למיכל חלק!‬

‫רפלקס האור‬

‫(סוף המצגת הקודמת)‬

‫כאשר רואים פגיעות באמצעות הרפלקס זה מרמז על תהליך שיכול לפגוע בחלקים אחרים של‬
‫מערכת כלי הדם והנשימה המיוצגים בגזע המוח‪.‬‬

‫בתמונה ניתן לראות את מהלך העצבים בכיאזמה וה‪ .LGB‬חלק מהסיבים איננו נעצר ב‪ LGB‬ולא‬
‫יוצרים קשרים סינפטיים עם תאים ב‪ ,LGB‬אלא ממשיכים ישר אל גזע המוח‪ ,‬לאזור של גרעינים‬
‫שנקראים בשם ה‪ .pre-tectal nuclei‬אקסונים אלה מגיעים לשם‪ ,‬ויוצרים קשרים סינפטיים עם תאי‬
‫עצב‪ ,‬האקסונים של תאי העצב הללו יוצרים קשרים סינפטיים עם תאים הממוקמים בגרעין על שם‬
‫אדינגר‪-‬ווסטפל‪ ,‬משני הצדדים‪ .‬האקסונים עוזבים את הגרעין‪ ,‬מצטרפים למהלך של העצב הקרניילי‬
‫השלישי ומגיעים יחד איתו אל ארובת העין‪ ,‬בסמוך לגלגל העין‪ .‬שם הם עוזבים את העצב ונכנסים‬
‫לגנגליון הציליארי שלהם‪ . Ciliary ganglion -‬האקסונים של התאים הפוסט גנגליונרים חודרים‬
‫לגלגל העין ומעצבבים את השרירים הטבעתיים בקשתית‪ .‬בהפעלה של המסלול הזה אנחנו מצמצמים‬
‫את גודל האישון‪ ,‬משום שהשרירים הטבעתיים ברשתית מתכווצים‪ – .‬צמצום של קוטר האישון יבוא‬
‫כתגובה להקרנת אור על העין‪ .‬זוהי תגובה ישירה ותגובת ‪ .consensual‬תגובה ישירה – צמצום‬
‫האישון באותה העין עליה מקרינים את האור‪ -consensual .‬התגובה בעין השניה‪ -‬גם שם מצטמצם‬
‫האישון‪.‬‬

‫יש שתי סיבות לכך שהתגובה מופיעה בשתי העיניים‪– :‬‬

‫‪ .1‬החציה בגזע המוח‬

‫‪ .2‬העובדה שחלק מהמידע מגיע לצד הקונטרלטרלי בגלל חציית האקסונים ב‪optic chiasma-‬‬

‫דבר נוסף שרואים זה שילוב של המערכת הסומטית עם המערכת האוטונומית בקיום הרפלקס‪.‬‬
‫כשהתחלנו לדבר אמרנו שיש מערכת סומטית ואוטונומית כביכול נפרדות‪ .‬למעשה זהו לא המצב ויש‬
‫מקומות בהם יש חפיפה והשתלבות של המערכות הללו‪ .‬שימוש קליני ברפלקס זה נעשה כדי לבדוק‬
‫אפשרות של פגיעה במסלול הראיה‪:‬‬

‫אם יש פגיעה בעצב אופטי (אדום) ונקרין אור על העין לא תהיה תגובה באף אחד מהעיניים‬ ‫‪‬‬
‫אם ייפגע ה‪ ciliary ganglion-‬בעין שמאל בשקף ונקרין עליה אור‪ ,‬תהיה תגובה בעין‬ ‫‪‬‬
‫הקונטרלטרלית אך לא בעין עם ה‪ciliary-‬‬

‫‪ ganglion‬הפגוע‪ ,‬ובאותו מקרה גם להפך – אם נקרין אור על העין הלא פגועה רק היא תגיב‪.‬‬
‫בפגיעות מוחיות‪ ,‬בתהליכי פתולוגיה מוחית‪ ,‬משתמשים ברפלקס האור כדי לבדוק מה קורה ב איזור‬
‫גזע המוח‪ .‬כשיש פגיעה במסלול זה באזורי גזע המוח זה יכול להצביע גם על אפשרות פגיעה גם‬
‫במרכזים שמווסתים את הפעילויות החיוניות כגון נשימה‪ ,‬ל”ד‪ ,‬וכו’‪ .‬מעקב צמוד אחר שינויים‬
‫ברפלקס זה‪ ,‬קל לבדיקה‪ ,‬יכול להיות בחוסר‪-‬הכרה ולא מצריך שיתוף פעולה ולכן משתמשים בו‬
‫באופן סדיר‪.‬‬

‫רפלקס האקומודציה – ‪accommodation reflex‬‬

‫מבקשים מהנבדק למקד את מבטו בחפץ ומקרבים את החפץ בקו מרכזי אל עיני הנבדק ומבקשים‬
‫ממנו למקד את המבט על נקודה בחפץ כל הזמן‪ .‬בתהליך זה אמורים להתרחש כמה דברים –‬

‫‪ . .1‬העדשה צריכה לקבל קמירות הולכת וגדלה כדי שדמות החפץ תיפול באופן ממוקד על‬
‫הרשתית‪ .‬זה נובע מכך שה‪ ciliary muscles-‬שפעילותם מקמרת ומקערת את העדשה‪,‬‬
‫מתכווצים והעדשה נהיית קמורה יותר‪ .‬זוהי תגובה שלא ניתן לראות כיון שהיא מזערית‬
‫ופנימית‪.‬‬
‫‪ – Convergence . .2‬מסיטים את שתי העיניים לקו האמצע‪ .‬בניסיון לעקוב עם שתי העיניים‬
‫אחרי החפץ המתקרב‪ ,‬כדי שזה יתרחש במקולות של שתי העיניים עלינו להסיט את שתי‬
‫העיניים אל קו האמצע‪ .‬ניתן לעשות זאת עד לנקודה מסוימת‪ .‬ניתן לעקוב אחרי תופעה זו‬
‫בבדיקה חיצונית‬
‫‪ – Miosis . .3‬צמצום האישון‪ .‬קוטר האישון מצטמצם‪ .‬ניתן לעקוב אחרי תגובה זו במבט‬
‫חיצוני‪.‬‬

‫האישון על‪-‬שם ‪ – Argyll Robertson‬שלב של פגיעה במחלת הסליפיליס אשר מחולקת לשלושה‬
‫שלבים‪ .‬השלב השלישי בהעדר טיפול היא פגיעה ב‪ CNS-‬שהמאפיין שלה הוא שבמצב של סיפיליס‬
‫אין תגובה בצמצום האישון לאור‪ ,‬אך יש תגובה בצמצום האישון במהלך תהליך האקומודציה‪ .‬מכך‬
‫נובע שכנאה שיש הפרדה בין שני הרפלקסים‪ ,‬והסיפיליס פוגעת בצורה סלקטיבית בעצב‪.‬‬

‫ראיה בינוקולרית – ‪binocular vision‬‬

‫כל עין מקבלת תמונה זהה משדה הראיה‪ .‬מתקבלות שתי תמונות אך בסופו של דבר אנו רואים רק‬
‫תמונה אחת‪ .‬היכן מתאחדות התמונות משתי העיניים? ברשתיות אין איחוי תמונות‪ .‬התחנה‬
‫הסינפטית הראשונה בה יש פגישה לש הסיבים היא ה ‪ LGB‬ובדקו האם הדבר יכול להתרחש שם‪:‬‬

‫‪ LGB‬בשקופית הראשונה רואים חתך שבו אפשר לזהות מבנים שונים וביניהם את ה‪lateral-‬‬
‫‪ .geniculate body‬רואים שה‪ LGB-‬בנוי מכמה שכבות‪ ,‬שניתן להבחין בהן בחתך ההסטולוגי רגיל‬
‫כמו בשקופית ‪ . 2‬בניסוי הוחדרה אלקטרודה אל כל חלקי ה ‪ LGB‬ובה בעת הקרינו לסירוגין על עין‬
‫ימין ועין שמאל ובדקו איזו עין מעוררת פעילות בכל איזור‪ .‬מצאו שיש תאים יחודיים לכל עין ואין‬
‫תאים שמגיבים בו זמנית לתמונה משתי העיניים‪ .‬כדי לאחד תמונה תאי העצב צריכים לקבל תמונה‬
‫משתי העיניים ולכן המסקנה הייתה שאין איחוד תמונה ב ‪ LGB‬כיוון שכל התאים שם הם‬
‫מונוקולריים‪ -‬כלומר מקבלים מידע מעין אחת בלבד‪.‬‬

‫שקופית ‪-3‬כדי לבדוק את ה ‪ LGB‬גם באופן מורפולוגי – חתכו את העצב האופטי מצד אחד (ימין‬
‫במקרה זה) והסתכלו על התאים ב‪ LGB-‬כעבור זמן‪ .‬התאים שאיבדו את עצבובם הם במצב של‬
‫דה‪-‬נרווציה‪ .‬תאי שריר למשל עוברים תהליך של אטרופיה‪ .‬גם תאי עצב שאיבדו את עצבובם יעברו‬
‫אטרופיה‪ .‬גודלם יקטן והם ישנו את צורתם‪ .‬ואז נוכל לראות תאים נורמליים (בשחור) ואטרופיים‬
‫(באפור)‪ .‬השכבות שעברו אטרופיה הם שקיבלו מידע מעין ימין‪ .‬ואז ניתן לומר שהשכבה הראשונה –‬
‫המידע מגיע מהעין הקונטרלטרלית‪ .‬שכבה ‪ – 2‬מידע איפסילטרלי‪ – 3 .‬מידע איפסילטרלי‪ .‬שכבה – ‪4‬‬
‫– קונטרה‪ – 5 .‬איפסי‪ – 6 .‬קונטרלטרלי‪ .‬כך אפשר לראות את ההפרדה בין השכבות השונות כאשר‬
‫כל שכבה שייכת לעין אחרת‪.‬‬
 ‫שקופית ‪-4‬ניסוי נוסףל ‪ : LGB‬מבצעים הזרקה של חומרים רדיואקטיביים לגלגל העין (השמאלי)‪,‬‬
‫שנכנסים לתאי הגנגליון ומשמשים כ ‪=( precursors‬חומרים שמשמשים ליצירת תרכובות אחרות )‬
‫לסינתזה של חלבונים של תא העצב המצוי ברשתית‪ .‬באמצעות ה‪anterograde axonal transport -‬‬
‫הם מועברות ל‪ LGB -‬משום שקצוות האקסון נמצאים שם‪ .‬אנו רואים כי למרות שהזרקנו בעין‬
‫שמאל אזי יש ביטוי של החלבונים בעין ימין‪ -‬בדיוק אותה תמונה כמו שראינו בניסוי הקודם‪.‬‬

‫‪ primary visual area‬ב‪ calcarine sulcus-‬התחנה הבאה שנבדקה היא ה‪primary visual area-‬‬
‫ב‪ .calcarine sulcus-‬הקורטקס מחולק לשש שכבות‪ .‬החומר הלבן הוא מתחת לשכבה ‪ 6‬וקצה‬
‫הקורטקס מעל שכבה ‪ .1‬בניסוי לוקחים מיקרואלקטרודה ומחדירים לקורטקס בשכבות שונות‪.‬‬
‫שכבה ‪ 4‬היא השכבה בקורטקס אליה מגיעים אקסונים מה‪ .LGB-‬גם במערכות סנסוריות אחרות‬
‫שכבה ‪ 4‬היא תמיד השכבה אליה מגיע המידע‪ .‬בדקו גם כאן אם תאים בשכבה הרביעית הם‬
‫מונוקולריים או בינוקולרים ומאחדים את התמונה‪.‬‬

‫החדירו מיקרואלקטרודה לתוך שכבה ארבע והלכו לרוחב השכבה‪ .‬בשקופית ‪ 5‬רואים שיש אזור‬
‫ששייך רק לעין ימין‪ ,‬אזור ששייך רק לעין שמאל וכן הלאה‪ .‬כלומר – יש אזורים חדים וברורים‬
‫ששייכים לעין ימין ולעין שמאל‪ .‬מסקנה – בשכבה ‪ 4‬יש רק תאים מונוקולריים ואין איחוד תמונה‬
‫בשכבה זו‪.‬‬

‫נבדוק את השכבות האחרות ונגלה שבכל שאר השכבות בקורטקס – מעל ומתחת לשכבה הרביעית‬
‫במקום שמקבלים רק מעין ימין – יש תאים שמקבלים מידע משתי העיניים אך יש העדפה למידע‬
‫מעין ימין‪ .‬זוהי עמודה עם העדפה לעין ימין‪.‬‬

‫מעל ומתחת למקום שבשכבה ארבע שייך לעין שמאל יש תאים בינוקולריים שמקבלים יותר מידע‬
‫מעין שמאל מאשר מימין‪ .‬זוהי עמודה עם העדפה לעין שמאל‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬

‫לכן מדברים על ‪ – ocular dominance columns‬עמודות העדפה עינית‪ .‬תאים בינוקולריים קיימים‬
‫בכל השכבות מלבד שכבה ארבע‪ ,‬כלומר איחוד התמונות משתי העיניים נעשה בשכבות ‪.6 ,5 ,3 ,2 ,1‬‬

‫ניתן להדגים זאת מורפולוגית‪.‬בשקופית ‪ 6‬יש המשך של הניסוי בו הזריקו חומר רדיואקטיבי לעין‬
‫אחת שהשתתף ביצירת חלבונים שנוצרו בתאי הגנגליון ברשתית והועברו ל‪ LGB-‬ב‪anterograde-‬‬
‫‪ .axonal transport‬החומרים משתחררים מקצות העצב‪ ,‬נקלטים על‪-‬ידי תאי ה‪ LGB-‬ועוברים עם‬
‫ה‪ anterograde axonal transport-‬לאורך האקסונים מה‪ LGB-‬לשכבה ‪ 4‬בקורטקס‪,‬וניתן לראות‬
‫באמצעות אוטורדיוגרפיה את החלוקה בין שתי העיניים בשכבה ‪ ,4‬מה שיוצר את הפספוס‪.‬‬

‫התפתחות עמודות ההעדפה העינית‬

‫העמודות מתפתחות לאחר הלידה‪.‬ניתן לראות בשקף ‪ 7‬שבזמן הלידה יש אזורים בקורטקס בשכבה‬
‫ארבע שמקבלים מידע מהעיניים השונות‪ .‬במהלך הזמן‪ ,‬עד שישה שבועות‪ ,‬יש באופן הדרגתי הפרדה‬
‫בשכבה ארבע בין אזורים שמקבלים מידע מעין ימין ושמאל‪ ,‬עד שבשישה שבועות מגיעים למצב בו‬
‫רואים אזורים ששייכים רק לעין אחת‪.‬‬

‫אם נזריק צבע לאקסונים מה‪ LGB-‬ונסתכל עליהם נראה שהתפצלויות האקסונים מ‪ LGB‬שמאל‬
‫וימין בקורטקס בשכבה ארבע חופפות באזורים שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬נוצרים קשרים סינפטיים כך‬
‫שהתאים בשכבה ארבע מקבלים מידע משתי העיניים‪ .‬במהלך הזמן ההתפצלויות של האקסונים‬
‫מצטמצמות כך שמקבלים אזור שבלעדי לעין שמאל ולעין ימין‪ .‬התהליך שמוביל לתופעה זו הוא‬
‫‪ synapse elimination‬בו דנו‪ .‬בשקופית ‪ 8‬ניתן לראות הדגמה מורפולוגית לתהליך‪.‬‬

‫התפתחות ההפרדה ב ‪LGB‬‬

 ‫הדגם ב‪ LGB-‬נוצר במהלך ההתפתחות האמבריונלית‪ .‬עד שלקראת הלידה רואים את הדגם בו כל‬
‫אזור מקבל מידע מעין אחת בלבד‪ .‬קבלת דגם הבוגר עוברת שלב מוקדם בו יש עצבוב משתי העיניים‬
‫בכל מקום ב‪.LGB-‬‬

‫‪Monocular deprivation‬‬

‫כשסוגרים עין אחת מיד לאחר הלידה נוצר מצב בשם ‪ – monocular deprivation‬המצב הנורמלי‬
‫מתואר בשקף ‪ 10‬למעלה כאשר אזורים בקורטקס מעוצבבים על‪-‬ידי עין ימין או שמאל לסירוגין‪.‬‬
‫לאחר ה‪ monocular deprivation-‬כאשר מזריקים חומר רדיואקטיבי לעין הרואה רואים (שקף ‪10‬‬
‫למטה) שרוב הקורטקס נשלט על‪-‬ידי העין הרואה‪ .‬העין הלא‪-‬רואה‪ ,‬שהיה לה חסך‪-‬ראייתי‪ ,‬מאבדת‬
‫קשרים קורטיקליים ‪,‬ואם נאפשר לה שוב להפתח‪ ,‬נקבל מצב של עוורון בעין עם החסך הראייתי‪.‬‬

‫עוורון זה אינו בשל פגמים ברשתית העין‪ ,‬ב‪ optic nerve-‬או ב‪ ,LGB-‬אלא בגלל שהאקסונים של‬
‫תאי ה‪ LGB-‬שמופעלים על‪-‬ידי העין עם החסך הראייתי – איבדו את הקשרים הסינפטיים שלהם עם‬
‫תאים קורטיקליים בשכבה ארבע‪ .‬לכן מצב זה נקרא עוורון קורטיקלי‪ .‬אם (עוד בשקף ‪)...10‬‬
‫מזריקים צבע לאקסונים מה‪ LGB-‬של העין הרואה רואים את ההסתעפויות של האקסונים הללו‬
‫בשכבה ארבע‪ ,‬לעומת הזרקת אקסונים ב‪ LGB-‬שמקבלים מידע מהעין עם החסך הראייתי‪.‬‬

‫השפעת ה‪ monocular deprivation-‬מוגבלת בזמן‪ .‬בקופים‪ ,‬יש תקופה מאז הלידה בה אם סוגרים‬
‫עין אחת מקבלים עוורון קורטיקלי‪ .‬תקופה זו – ‪ 12-16‬חודשים‪ .‬מעבר לתקופה זו‪ ,‬אם נסגור עין‬
‫אחת לא נקבל את העוורון הקורטיקלי‪ .‬זוהי תקופה קריטית בה המערכת מגלה רגישות לחסך‬
‫ראייתי שמוביל לעוורון קורטיקלי‪ .‬הרגישות מקסימלית עם הלידה ופוחתת עד לסיום התקופה‬
‫הקריטית‪ .‬זה בא לידי ביטוי בכך שאם נסגור את העין לשבוע מיד לאחר הלידה או בסוף התקופה‬
‫הקריטית‪ ,‬האפקט יקטן‪ .‬כדי לקבל את אותו האפקט של העוורון נדרש משך גבוה יותר בתקופה‬
‫מאוחרת‪ .‬במודלים של חיות שונות התקופה הקריטית שונה‪ .‬למשל‪ ,‬אצל חתולים התקופה הקריטית‬
‫קצרה יותר מאשר בקופים‪.‬‬

‫‪Reverse sutured‬‬

‫אפקט ה‪ monocular deprivation-‬ניתן לשינוי ע”י ‪( Reverse sutured‬שקף ‪ .)12‬אם בשלושה‬

‫שבועות אחרי שהתהליך כבר התפתח נסגור את העין שראתה ונפתח את זאת שלא ראתה נוכל להפוך‬
‫את התמונה (עד כדי כך שעכשיו בעין השניה יהיה עיוורון קורטיקלי)‪.‬‬

‫הסיבה למה שתארנו היא שתאי ה‪ LGB-‬שאקסוניהם איבדו קשרים סינפטיים – יעשו ‪sprouting‬‬
‫ויפתחו קשרים חדשים‪ ,‬ואילו תאי ה‪ LGB-‬בעין שקודם רואה מאבדים קשרים סינפטיים בתהליך‬
‫ה‪ .synapse elimination-‬תהליך זה אפשרי רק במהלך התקופה הקריטית כשיש עדיין פלסטיות‬
‫למערכת‪ .‬יש למערכת יכולת להגיב לשינויים בקשרים סינפטיים‪ .‬יכולתנו לבצע את ה‪reverse‬‬
‫‪ -sutured‬פוחתת עם הזמן ככל שמתקדמים מזמן הלידה לסיום התקופה הקריטית‪.‬‬

‫ה ‪ sprouting‬ב ‪ Reverse sutured‬הוא דוגמא קלאסית ל‪ sprouting‬המושפע מתאים שאינם קשורים‬

‫ישירות לאיזור הסינאפסה‪.‬‬

‫תרומת הפעילות במערכת לשינויים בעצבוב‪ :‬עמודות מתפתחות רק כששתי העיניים רואות או‬
‫ששתיהן לא רואות‪ ,‬אך הן לא מתקבלות כשעין אחת סגורה‪ ,‬כפי שתואר‪ .‬העיניים הן כאילו במצב‬
‫של תחרות אחת עם השנייה‪ .‬כשיש הזדמנות שווה לשתי העיניים מתקבלות עמודות וכשאין אחת‬
‫נמצאת בנחיתות לעומת השניה‪ ,‬היא לא יכולה לעצבב את הקורטקס ורק העין הרואה מעצבבת את‬
‫הקורטקס‪ .‬שוויון כששתיהן רואות או לא רואות‪.‬‬
‫דרך נוספת כדי להראות את משמעות הפעילות היא הזרקת ‪ TTX‬לגלגל העין‪ ,‬או לתאים בקורטקס‪.‬‬
‫הזרקה לעין אחת או לקורטקס בהמיספרה אחת לא תיצור את התפתחות העמודות הללו מאון‬
‫סיבות שציינו‪.‬‬

‫למה כשסוגרים את שתי העיניים מתקבלות העמודות? יש פעילות ספונטנית קבועה ברשתיות‪ ,‬ולכן‬
‫סגירת העיניים אינה כמו שיתוק פעילות ב‪ TTX-‬למשל‪.‬‬

‫במצב של פזילה –( ‪ – )squint /strabismus‬בבני אדם אם לא מטפלים בפזילה מקבלים עיוורון‬

‫קורטיקלי של העין או חלקים משדה הראיה של העין הפוזלת‪ .‬בחיות‪-‬ניסוי כשבודקים פזילה לא‬
‫מקבלים עוורון קורטיקלי אך כן מקבלים מצב שבו אין תאים בינוקולרים‪.‬‬

‫במצב של פזילה קורה שאותם איזורים בקורטקס מקבלים אינפורמציה שונה‪ ,‬זאת כיוון שאיזורים‬
‫הומולוגיים בשתי הרשתיות אמורים להגיע אל אותם איזורים בקורטקס‪ ,‬והתאים הבינוקולריים‬
‫המאחדים את העמודות לא מקבלים עכשיו את אותה תמונה‪ .‬במצב של פזילה ה ‪fovea centralis‬‬
‫מקבלת אינפורמציה שונה ולכן כל התאים הופכים למונוקולריים‪ .‬תוצאה זו של הפזילה הכניסה‬
‫ביטוי חדש אל הלקסיקון הנוירואנטומי‪ :‬פעילות סינכרונית משתי העיניים הכרחית כדי לייצב את‬
‫הקשרים הסינפטיים או “‪ – ”fire together wire together‬תאים שיורים יחד יוצרים קשרים‬
‫משותפים‪ .‬אם הפעילות לא סינכרונית מאבדים את הקשרים הבינוקולריים לטובת הקשר‬
‫הדומיננטי‪ ,‬ולכן מקבלים עמודות מונוקולריות במצב זה‪ .‬פעילות זאת עושה רגולציה של ייצור‬
‫חומרים טרופיים שבאמצעותם מקיימים את הסינפסות‪ .‬אם נוסיף חומרים נוירוטרופיים לתאים‬
‫בקורטקס במצב זה נוכל למנוע את ניתוק הסינפסות‪.‬‬

‫המשמעות הקלינית‬
‫זוהי אחת הדוגמאות בהן נעשתה השלכה ישירה מהמעבדה לקליניקה‪:‬‬

‫ידע בהתפתחות מערכת העצבים (היום יודעים כמה חשוב לגרות את חושי התינוק ע”י‬ ‫‪‬‬
‫צבעים‪ ,‬מוביילים וכו’)‪.‬‬
‫טיפול בקטרקט אצל יילודים (קטרקט= עכירות העדשה‪ .‬כתוצאה מכך אין כניסת אור בעין‬ ‫‪‬‬
‫בה יש קטרקט)‪ .‬בעבר נהגו לחכות שהתינוק יגדל ואז עשו ניתוח בעין אחת‪ ,‬נתנו לו לנוח‬
‫ועשו ניתוח בעין השניה ונתנו לו לנוח‪ .‬התוצאה היתה עוורון קורטיקלי פעמים רבות‪.‬‬
‫בעקבות מה שלמדנו הגיעו למסקנה שצריך לנתח כמה שיותר מוקדם ובו זמנית‪ .‬ורק כך‬
‫נבטיח את ההתפתחות התקינה של העמודות בקורטקס הוויזואלי ומניעת עוורון קורטיקלי‪.‬‬
‫לפעמים יש מצבים שצריך לסגור עין של תינוק לשם טיפול‪ .‬היום יודעים שצריך לסגור את‬ ‫‪‬‬
‫שתי העיניים‪,‬גם אם השניה בסדר גמור‪ ,‬אחרת נגרום לעוורון קורטיקלי‪.‬‬
‫טיפול בפזילה‪ :‬בבני‪-‬אדם לא רק שמאבדים בינוקולריות אלא עלולים לאבד ראיה לגמרי‬ ‫‪‬‬
‫בעין הפוזלת או לפחות בחלקים שלה‪ .‬לכן צריך לעשות טיפול מוקדם בפזילה ושימוש‬
‫בטכניקה של ה‪ reverse suture-‬כדי ליצור העדפה לעין שהיתה בפזילה ותוקן המנח‬
‫האנטומי שלה‪ ,‬ולאפשר לה העדפה וחידוש קשרים ורק אז לפתוח את העין האחרת‪ .‬עושים‬
‫את זה במינונים הנכונים כך שמגיעים למצב של ראיה עם שתי העיניים‪ ,‬ובלי לפגוע בעין‬
‫השניה‪.‬‬

‫נציין גם ש‪:‬‬
‫יש בקורטקס תאים עם העדפה לא רק לעין ימין או שמאל אלא לאוריינטציה מסוימת של‬ ‫‪‬‬
‫הקווים‪ .‬יש תאים שמעדיפים תנועה מימין לשמאל ואחרים שמעדיפים תנועה הפוכה‪ ,‬מעלה‬
‫מטה ומטה‪-‬מעלה‪ .‬יש תאים עם העדפות שונות לעין‪ ,‬לזווית‪ ,‬לתנועתיות מכיוון מסוים‪.‬‬
‫כשנעבד מידע מתאים שונים עם התמחויות שונות נוכל לקבל מידע על זוויות וצורות שלמות‬
‫וכו’‬
‫בבני‪-‬אדם הפזילה יכולה להיות למשך מספר שנים‪ ,‬ויש פלסטיות בהקשר זה שגבוהה מאשר‬ ‫‪‬‬
‫בחלק מחיות הניסוי‪.‬‬

‫הרצאה ‪17.03.08 -10‬‬

‫מערכת השמיעה‬
‫מערכת השמיעה מתחילה באוזן‪ .‬יש מבנים חיצוניים כמו אפרכסת‪ ,‬עור התוף‪ ,‬ועצמות השמע מעבר‬
‫לעור התוף‪.‬‬

‫תנודות של האוויר שהן תוצאה של דיבור או צליל שמפיקים גורמות לתזוזה בעור התוף‪ .‬עצמות‬
‫השמע מעבירות את התנודות האלה אל המבנה שרואים בשקופית ‪ – bony labyrinth – 1‬מבנה גרמי‬
‫בעל שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬שלוש תעלות ‪ semicircular‬ששייכות למערכת הווסטיבולרית( שאחראית בין היתר על שיווי‬

‫משקל)‬
‫‪ – Cochlea .2‬מבנה דמוי‪-‬שבלול ששייך למערכת השמע‪ .‬הקוכלאה מבצעת שניים וחצי‬
‫סיבובים‪.‬בשקופית ‪ -2‬חתך בקוכלאה מראה חללים שהם תוצאה של שניים וחצי הסיבובים‪.‬‬

‫עוד בשקופית‪ : 2‬רואים את העצב הקוכלארי והעצב הווסטיבולרי‪ .‬ניתן לראות את מבנה הגנגליון‪,‬‬
‫ובו תאי עצב‪ -‬תאים בי‪-‬פולריים‪ ,‬שהם תאי העצב הראשונים במסלול השמע‪ ,‬השולחים שלוחה אחת‬
‫שמגיעה לאיבר החוש עצמו‪ ,‬והשלוחה המרכזית מתכנסת ומגיעה לגזע המוח‪ .‬הגנגליון הזה נקרא על‬
‫שם העצב – ‪ ,cochlear or spiral ganglion‬והוא מבצע אותה תנועה סיבובית כמו כל המבנה‪ .‬מבנה‬
‫נוסף שמופיע משמאל למעלה נקרא ה‪ -Organ of Corti-‬בשקף ‪ 3‬הוא מופיע בהגדלה‪ .‬המבנה שמופיע‬
‫למטה בשקופית ‪ 3‬הוא הממברנה הבזאלית ‪ .Basilar membrane‬כתוצאה מהצלילים שאנו שומעים‬
‫היא נכנסת לתנודה‪ ,‬וויברציה‪ ,‬בציר מעלה‪-‬מטה‪.‬‬

‫יש שתי קבוצות תאים שנקראים תאי שערה – ‪ inner and outer hair cells‬בשל מיקומם‪ .‬המאפיין‬
‫אותם הוא שבחלקם האפיקלי הממברנה בונה מעין שלוחות דמויי שיערה והשלוחות הללו נכנסות‬
‫לממברנה אחרת‪ .Tectorial membraine ,‬כתוצאה מהתנודות של הממברנה הבזאלית‪ ,‬תאי השיערה‬
‫נלחצים כלפי ה‪ tectorial membrane-‬שלא זזה‪ ,‬וכתוצאה מכך תאי השיערה מתכופפים‪ ,‬והשינוי‬
‫המכני שמתחולל עקב ההתכופפות גורם לשינויים במוליכות ליונים ולכן לשינויים בפוטנציאל‬
‫ממברנה‪ .‬זה מתורגם להעברה לתאים הביפולריים שיושבים בגנגליון ה‪( spiral-‬משמאל למטה)‪.‬‬
‫השלוחות ההיקפיות של התאים הללו נמצאים בקשר עם תאי השיערה ולכן השינוי במוליכות היונים‬
‫מתורגם לפוטנציאלי פעולה בשלוחות ההיקפיות של התאים הביפולריים והמידע זורם לעצב‬
‫הווסטיבולרי ולמערכת העצבים המרכזית (שמאלה)‪.‬‬
‫שקופית ‪-4‬אם פורשים את הממברנה הבזאלית כך שתהיה שטוחה לחלוטין‪ ,‬ניתן לראות שכשנותנים‬
‫תדרים שונים של צליל‪ ,‬אזורים שונים בממברנה הבזאלית נכנסים לתנודה עם אמפליטודה‬
‫מקסימלית‪ .‬רואים הדגמה לכך בתרשים (מאה הרץ‪ ,‬מאתיים וכן הלאה)‪ .‬יש מיפוי של הצלילים‬
‫על‪-‬פני הממברנה הבזאלית‪ .‬זהו ‪ Tonotopic representation‬על‪-‬פני הממברנה הבזאלית‪ .‬המשמעות‬
‫המעשית של כך היא שאם אזור מסוים בממברנה הבזאלית נכנס לתנודה באמפליטודה המקסימלית‬
‫בתדר המתאים לאזור מסוים‪ ,‬הרי שתאי השיער שנמצאים באזור זה הם אלה שיגיבו ולא אלה‬
‫שנמצאים בצדדיו‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מיפוי בררני של הצלילים לא רק בממברנה הבזאלית אלא במסלול‪,‬‬
‫בהמשך בכיוון המוח‪.‬‬

‫שקופית ‪ :5‬המסלול עצמו – מצד ימין רואים את ה‪ cochlear ganglion-‬עם העצב הקוכלארי שנכנס‬
‫לגזע המוח בנקודת החיבור בין ה‪ medulla oblongata-‬לבין ה‪ .pons‬האקסונים נכנסים לשני‬
‫גרעינים – ‪ .dorsal and ventral cochlear nuclei‬שם יש קשר סינפטי‪ ,‬והגרעינים הממוקמים‬
‫בתאים הללו ברובם‪ ,‬אך לא כולם‪ ,‬חוצים באקסוניהם את קו האמצע במבנה שנקרא ה‪trapezoid-‬‬
‫‪ body‬ולאחר החציה עולים כלפי מעלה אל ה‪ .inferior colliculus-‬בדרכם לשם חלקם יכול לבצע‬
‫קשר סינפטי בגרעין נוסף שנקרא ה‪ .superior olivary nucleus-‬קבוצת האקסונים שעולה אל ה‪-‬‬
‫‪ inferior colliculus‬בונה את מבנה ה‪ lateral leminiscus-‬שראינו בדיסקציות‪ .‬מה‪inferior-‬‬
‫‪ colliculus‬מגיעים לאחד מגרעיני התלמוס‪ ,‬ה‪ .medial geniculate body – MGB-‬ממנו‪ ,‬אקסונים‬
‫עוזבים באמצעות ה‪ auditory radiation-‬אל ה‪ primary auditory cortex-‬שנמצא באונה‬
‫הטמפורלית במקום בו נמצא ה‪ .Heschl’s convolutions-‬במערכת השמיעה יש גם ייצוג‬
‫איפסילטרלי משמעותי למרות שרוב המשקל הוא קונטרלטרלי‪ .‬לא מתוארת בתרשים העובדה שיש‬
‫קשרים בי‪-‬לטרליים רבים בתחנות של גזע המוח (בין הגרעינים – קווים אופקיים) וגם שיש מסלולים‬
‫יורדים מה‪ auditory cortex-‬לגרעינים השונים ואפילו עד לתאי השיערה עצמם ב‪.cochlea-‬‬
‫המשמעות המעשית של כך היא שיש ניתוח נתונים שקשורים לשמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ועוד‪ ,‬כבר ברמה של‬
‫גרעיני גזע המוח‪.‬‬

‫שקופית ‪ :6‬מבט מהצד על הקורטקס מראה שה‪ primary auditory area-‬נמצא בחלקו באזור עם‬
‫החץ למטה של האונה הטמפורלית‪ ,‬וחלקו נמצא בשפה התחתונה של ה‪ lateral sulcus-‬ולא נראה‬
‫במבט מהצד אלא יש להכנס פנימה ולראות את ה‪ heschel’s convolution-‬מבפנים‪.‬‬

‫‪Cortex‬‬
‫שקופיות ‪(1,2‬המצגת שהועלתה מחוברת ולכן בה אלו שקופיות ‪ 7,8-‬צריך פשוט להוסיף ‪ 6‬כדי למצא‬
‫את המספר‪ -)...‬הקורטקס מחולק לאזורים ראשוניים‪ ,primary cortical areas :‬כאשר אזור‬
‫ראשוני יכול להיות מוטורי או סנסורי‬

‫אזורים סנסוריים ראשוניים‬

‫לדוגמא‪ – primary somatosensory area-‬אזורים ‪ 2 ,1 ,3‬לפי ברודמן (‪ ,)postcentral gyrus‬ה‪-‬‬

‫)‪ ,primary visual area – 17 (calcarine sulcus‬וה‪ ( primary auditory area – 41, 42-‬טרונסורס‬
‫טמפורל גירוס)‪ .‬אלה אזורי הקורטקס שמהווים תחנה קורטיקלית ראשונה למידע הסנסורי בו‬
‫מדובר‪ .‬מהאזורים האלה המידע עובר לאזורים אחרים בקורטקס‪ ,‬אך זוהי התחנה הקורטיקלית‬
‫הראשונה‪ .‬את האזור המוטורי‪,‬אנחנו מכנים גם כן כ‪ ,primary‬כי זוהי נקודת מוצא למידע שמגיע אל‬
‫גזע המוח‪ ,‬אל חוט השדרה‪ ,‬להפעלה של תאים מוטוריים לצורך ביצוע של תנועה‪ .‬לכן אנחנו מכנים‬
‫את האזור – ‪( primary motor area‬אזור ‪.)4‬‬

‫ה‪ primary cortical areas-‬מצויים בשתי ההמיספרות במקביל – מה שיש באחת יש גם בשניה‪ .‬כל‬
‫המיספרה שולטת או מקבלת מידע מהמחצית הקונטרלטרלית של הגוף‪ ,‬או של העולם החיצון לנו‬
‫(כמו במערכת הראיה למשל)‪ .‬האזורים האלה יוצרים ארגון האנטומי‪-‬פונקציונלי למפות (מפה‬
 ‫סומטוסנסורית‪ ,‬סומטומוטורית‪ ,‬רטינוטופית‪ ,‬ועכשיו – טונוטופית)‪ .‬לאזורים האלה יש מפות שכל‬
‫אחת רלוונטית לתחושה או לפעילות שאזור זה מעורב בה‪.‬למשל במערכת הראיה ‪,‬יש עמודות –‬
‫עמודות להעדפה עינית של עין ימין או שמאל‪ .‬ארגון זה לעמודות מאפיין את האזורים הקורטיקליים‬
‫הראשוניים בכל מקום‪ .‬מה שמאפיין תאים שנמצאים בעמודה הוא שהם שותפים לתפקוד דומה‪.‬‬
‫בעמודה סמוכה יהיו תאים ששותפים לתפקוד מעט אחר‪ .‬למשל‪ ,‬במערכת הראיה יש ארגון בעמודות‬
‫לתאים שמגיבים בעיקר לקווי אור עם אורינטציה אנכית‪ ,‬בעמודה שכנה לקווים עם אוריינטציה‬
‫בזווית מסוימת וכו’‪ .‬יש עמודות עם העדפה לתנועה בכיוון אחד או אחר וכו’‪ .‬למפות האלה יש‬
‫תכונות פלסטיות‪-‬מפות סומטוסנסוריות יכולות להשתנות ‪ .‬הפלסטיות במפה יכולה להיות תלויה‬
‫בזמן ובגיל כפי שלמדנו‪.‬‬

‫ומה עם שאר הקורקס?‬

‫מרבית שטח הקורטקס לא שייך לאזורים שהם ראשוניים‪ ,primary ,‬אלא לאזורים אסוציאטיבים‬
‫שנקראים ‪ .higher order sensory and motor cortices and association cortices‬בחלק העליון של‬
‫שקופית‪ 1‬רואים שככל שעולים בסולם הפילוגנטי מחולדה‪ ,‬חתול‪ ,‬קוף ובן‪-‬אדם – הדבר המשמעותי‬
‫ביותר שמתפתח הוא האזורים האסוציאטיבים יחסית לאזורים הראשוניים‪.‬‬

‫לכל אחד מהאזורים ה‪ primary -‬יש אזור אסוציאטיבי שצמוד אליו‪:‬‬

‫ל‪ primary motor area-‬שנמצא באזור ‪ 4‬של ברודמן מוצמד ה‪ premotor-‬שנמצא באזור ‪ 6‬ו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .8‬אזור זה מיועד בעיקר לתנועות מיומנות (לא תנועות אוטומטיות שמבצעים אלא תנועות‬
‫מורכבות עם האצבעות‪ ,‬וגם תנועות שלא עשינו מעולם כמו בשימוש במכשיר חדש)‪ .‬זהו‬
‫אזור באמצעותו ניתן לתכנן תנועה מיומנת לא אוטומטית שבעקבות התכנון יש הפעלה של‬
‫אזורים באזור ה‪ primary-‬והם מפעילים את ה‪.motorneurons-‬‬
‫)‪ Primary somatosensory area (3, 1, 2 – postcentral gyrus‬מוצמד אליו ה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ somatosensory area – 5, 7‬על‪-‬פי ברודמן‪ .‬כאשר אזורים אלה פגועים מקבלים מצב של‬
‫אגנוזיה – אם נחזיק חפץ ביד או יהיה גירוי‪ ,‬נהיה מודעים לקיום הגירוי אך לא נדע לפענח‬
‫את משמעותו‪ .‬למשל אם יודעים בעיניים עצומות להחזיק מקל יודעים שזה מבנה דמוי גליל‪.‬‬
‫אך אם אזורים אסוציאטיביים אלה פגומים לא נדע מה צורת החפץ שמרגישים ביד‪.‬‬
‫‪ Primary visual area‬שנמצא באזור ‪ )calcarine sulcus( 17‬של ברודמן ושם חלק מעיבוד‬ ‫‪‬‬
‫הנתונים נעשה (העובדה שיש תאים בינוקולריים מאפשר למשל לאחד תמונה)‪ .‬אך ככל‬
‫שמפענחים תמונות באופן מורכב יותר צריך להכנס לאזורים סמוכים – ‪ 19 ,18‬שמיידיים‬
‫לאזור ‪ 17‬כדי לפענח משמעות של תמונות וצבעים‪.‬‬
‫)‪ Primary auditory area – 41, 42. (transverse temporal gyrus‬האזור שצמוד אליו הוא‬ ‫‪‬‬
‫האזור על שם ‪ Wernicke‬החלק הפוסטריורי של ה‪ superior temporal gyrus-‬וה‪planum-‬‬
‫‪.temporale‬‬

‫במפה על שם ברודמן כל אזור ‪ primary‬צמוד לאזור האסוציאטיבי‪.‬‬

‫לטרליזציה של תפקודים בהמיספרות הצרברליות‬

‫האם שתי ההמיספרות זהות זו לזו?‬

‫כשמתייחסים לאזורים ה‪ primary-‬הראשוניים‪ ,‬אין הבדל מהותי בין אזור ראשוני בהמיספרה ימנית‬
‫או שמאלית למעט העובדה שאחת מטפלת במחצית האחרת של הגוף‪ ,‬אך היכולות התפקודיות שוות‪.‬‬

‫כאשר מסתכלים על האזורים האסוציאטיביים‪ ,‬חלקם מגלה יכולות תפקודיות זהות בשתי‬
‫ההמיספרות ללא הבדל מהותי ביניהן‪ ,‬אך קיימים אזורים אסוציאטיביים בהם יש הבדל תפקודי בין‬
‫המיספרה ימין לבין המיספרה שמאל ‪ ,‬מצב הנקרא‪ ,lateralization of function:‬כלומר‪ ,‬תפקודים‬
‫יכולים להיות בהעדפה או באופן מוחלט בהמיספרה אחת או באחרת‪.‬‬
 ‫לדוגמא‪ :‬יש תופעה בעקבות פגיעה באונה פריאטלית מצד ימין שנקראת ‪.left neglect‬בשקופית ‪(3‬‬
‫‪9‬במצגת שהועלתה) מצד שמאל רואים חולה שיש לו פגיעה באונה הפריאטלית הימנית‪ ,‬והוא רואה‬
‫את הציורים ומתבקש להעתיק אותם‪ .‬התוצאה נראית מצד ימין‪ .‬הוא מצייר חצי תמונה‪ ,‬רק את‬
‫המחצית הימנית‪ .‬הוא מתעלם לחלוטין מהמחצית השמאלית של התמונה‪ .‬בצד ימין של השקף‬
‫רואים ‪ portrait‬של צייר שנפגע באונה הפריאטלית‪ .‬הוא מצייר את דמותו שמופיעה במראה‪ .‬סדר‬
‫התמונות שהוא מצייר – שמאל למעלה בשיא הפגיעה שיש החלמה ממנה‪ .‬ניתן לראות שבשיא‬
‫הפגיעה רואים חלקים מהצד הימני של הפנים וככל שמתקדמים לכיוון של החלמה (ימין למטה)‬
‫הפרטים מתמלאים ובעיקר מופיעה המחצית השמאלית של הפנים‪ .‬מי שלוקה ב‪ left neglect‬עקב‬
‫פגיעה באונה טמפורלית ימנית מתעלם גם מהמחצית השמאלית של העולם החיצון וגם מהמחצית‬
‫השמאלית של הגוף שלו! למשל‪ ,‬אם האנשים האלה מתלבשים הם לא מכניסים את יד שמאל‬
‫לשרוול החולצה‪ ,‬מגלחים מחצית ימנית בלבד של הפנים‪ ,‬פונים רק לחדרים שנמצאים מצד ימין של‬
‫הפרוזדור (אך אם הוא יסתובב הוא ייכנס רק לחדרים שעכשיו נמצאים בצד ימין)‪ .‬כל זה לא קורה‬
‫כשיש פגיעה באונה הפריאטלית השמאלית‪ .‬לכן התפקוד עליו אנו מדברים מאפיין את האונה‬
‫הימנית‪.‬‬

‫שפה‬

‫השימוש בשפה הוא גם דוגמא בולטת ל‪ lateralization-‬של פונקציות‪.‬‬

‫השימוש בשפה הוא היכולת שלנו להשתמש בדיבור כדי להעביר רעיונות‪ .‬לוקחים רעיונות שיש לנו‬
‫ומקודדים אותם לשפת דיבור‪ ,‬למילים שאנו מפיקים והן בעצם סמלים שמשתמשים בהם כדי לסמל‬
‫רעיונות‪ .‬כשאנו קולטים את הסמלים הללו אנו יכולים לתרגם אותם חזרה לאותם הרעיונות‪ .‬זוהי‬
‫הדרך שלנו לתקשר באמצעות השפה המדוברת‪ .‬כנראה שיכולות אלה התחילו להתפתח לפני‬
‫כמאה‪-‬אלף שנה‪ .‬בעבר התייחסו לכתיבה ולקריאה כאל חלק אינהרנטי של הדיבור אך בשנים‬
‫האחרונות נוטים להפריד את הדברים למרות שיש ביניהם קשר גדול מאוד‪ .‬התפתחות הכתיבה‬
‫והקריאה מאוחרת יותר והיא חדשה יחסית‪ ,‬כ‪ 5000-‬שנה‪.‬‬

‫על הלטרלזיציה של הדיבור למדו באמצעות חולים בעלי פגיעה בדיבור=‪ , aphasia‬בין אם פגיעה‬
‫בהבנת הדיבור ובין אם פגיעה של חוסר יכולת לדבר‪ .‬מדובר על ‪ aphasia‬כתוצאה מפגיעה בהמיספרה‬
‫בה ממוקמים המרכזים שאחראיים על השימוש בשפה‪ .‬אצל רוב האנשים זוהי ההמיספרה‬
‫השמאלית ובחלק קטן מהאוכלוסיה זו ההמיספרה הימנית‪.‬‬

‫כאן המקום לציין בכוכבית שההמיספרה שמכונה “המיספרה דומיננטית” היא זו בה‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים הקישורים לשימוש בשפה! כלומר‪ -‬בד”כ שמאל‪.‬ההמיספרה השניה נקראת‬
‫“מינורית“‪.‬‬

‫מכאן והלאה נאמר “המיספרה שמאלית” למרות שבאנשים מסוימים ההמיספרה הדומיננטית היא‬
‫ההמיספרה הימנית‪.‬‬

‫יש צורות שונות של ‪ aphasia‬ונדבר רק על שתיים מהן –‬

‫א‪ – Motor Aphasia – Expressive Aphasia .‬נובעת כתוצאה מפגיעה באזורים על‪-‬שם‬ ‫‪‬‬
‫‪ broca‬ואזורים עמוקים לו‪ .‬צורה זו של ‪ aphasia‬מאופיינת בכך שאנשים לא מסוגלים לדבר‬
‫או לבטא את עצמם בשפה ובדיבור‪ .‬אנשים אלה יודעים מה הם רוצים לומר אך יש להם‬
‫קושי להפיק את המילים שאמורות לבטא את הרעיונות שהם רוצים לבטא‪ .‬בנוסף‪ ,‬חוסר‬
‫היכולת לבטא את המילים לא נובע משיתוק של השרירים (יש מצבים בהם השרירים האלה‬
‫לחלוטין עובדים וניתן להשתמש בשרירים האלה לצרכים אחרים – שרירים בלוע‪ ,‬שפתיים –‬
‫בליעה‪ ,‬לעיסה וכו’)‪ .‬אך כשמדובר בשימוש בשפה להפקת מילים הם אינם מסוגלים לעשות‬
‫זאת‪ .‬בשקף ‪ 13(7‬במצגת שהועלתה) יש תוצאה של בדיקות שנעשו ב חתך הוריזונטלי‬
‫במוחות של אנשים שסבלו מרמות שונות של אפזיה‪.‬בסיכום של התוצאות מצאו שב‪100%‬‬
 ‫מהמקרים הפגיעה הייתה בחלק הקדמי של האינסולה‪ ,‬ב‪ 80-90%‬הייתה פגיעה גם בחלק‬
‫הקדמי של ה‪ prietal operculum‬וב ‪ 60-80%‬הייתה פגיעה גם באיזור ע”ש ברוקה‪ .‬ברוקה‬
‫לא דייק במקום הפגיעה כיוון שהוא ראה בעיקר פגיעות מאסיביות שכללו את הכל‪ .‬ניתן‬
‫לראות גם בשקופית ‪ 8‬בהדמיה את הפעילות שמופיעה בחלק הקדמי של האינסולה וב‪-‬‬
‫‪ .frontal operculum‬מניחים שהאזורים הללו ואזורי ברוקה באופן כללי‪ ,‬קשורים בתכנות‬
‫של פעילות השרירים שבאמצעותם מפיקים את המילה המדוברת‪ .‬יש תכנות של שרירי‬
‫הדיבור כך שהתוצאה תהיה מילה או אות מסוימת‪ ,‬חיבור אותיות למילים וחיבור מילים‬
‫למשפטים‪ .‬התכנות הזה מקורו באזורים האלה מהם יוצאים ל‪ primary motor area-‬בו‬
‫מיוצגים השרירים אותם מפעילים לצורך הדיבור ובהפעלתם מקבלים את תוצר הדיבור‪.‬‬
‫ברגע שהאזורים הללו פגועים ולא ניתן להפיק את המילים‪ ,‬לא מדברים‪ .‬אם הפגיעה היא‬
‫באזורים האלה בלבד‪,‬בשרירי הדיבור שמשמשים גם למטרות אחרות כמו ללעיסה או‬
‫לבליעה‪ ,‬ניתן להשתמש ללא בעיה‪.‬פעם חשבו שהאזור על‪-‬שם ברוקה נועד רק להפקת‬
‫המילים והמשפטים‪ .‬אך בשנים האחרונות מבינים שגם חלק מההבנה של הדברים יכולה‬
‫להעשות באזור על‪-‬שם ברוקה‪ ,‬כנראה בגלל היכולת לתכנן את הרצף הנכון של המילים‬
‫למשמעות ולכן גם כשעושים פירוק של רצף מילים להבנה יכולה להיות פגיעה מסוימת בכך‬
‫כשפוגעים בברוקה‪.‬‬

‫בעיה זאת שונה לחלוטין מבעית הגמגום‪ .‬יש גמגום שהוא פסיכולוגי ויש כזה שהוא תוצאה של‬
‫פגיעות במערכת העצבים בצרבלום וב‪ dentate nucleus-‬ובמקומות אחרים וכלל לא באזורים עליהם‬
‫אנו מדברים‪.‬‬

‫ב‪ – Sensory Aphasia – Receptive Aphasia .‬מאפיין אותה פגיעה באזור על שם‬ ‫‪‬‬
‫‪ Wernicke‬בהמיספרה השמאלית‪ .‬אנשים לא מבינים את מה שנאמר להם‪ .‬מדברים אליהם‬
‫והם לא מבינים‪ .‬הם בעצמם יכולים לדבר‪ ,‬אך לרוב אומרים דברים לא רלוונטיים‪ .‬כושר‬
‫הדיבור שלהם טוב אך יכולת ההבנה שלהם פגועה לחלוטין‪.‬‬

‫בשקף מופיעה גם אפאזיה קונדוקטיבית לכן למרות שלא דיברנו עליה בשיעור הנה היא כאן‪:‬אפזיה‬
‫קונדקטיבית – ‪ :conduction aphasia‬נובעת מפגיעה ב ‪ , arcuate fibers‬המחברים בין שני‬
‫המרכזים על שם ורניקה וברוקה‪ .‬אנשים אלה מסוגלים לדבר ולקלוט‪ ,‬אבל בחלק מהמקרים הם לא‬
‫מסוגלים לחזור בבקשה על מילים שנאמרות להם‪.‬במבחן של חזרה על מילים‪ ,‬יהיה להם קושי לבצע‬
‫זאת‪ ,‬למרות שהם מבינים גם את הבקשה וגם את המילה הנאמרת‪.‬‬

‫קצת על אישים חשובים (לא ברור איך הם הגיעו להרצאה בלי לקבל פרס נובל)‪ :‬ברוקה וורניקה‬
‫ששניהם היו נוירולוגים שעשו תצפיות על חולים‪ ,‬ראו את חסריהם הנוירולוגיים ובדקו את‬
‫מוחותיהם וגילו איזה חלקים פגועים‪.‬על שמם אזורי השמע הקשורים לשימוש בשפה באמצעות‬
‫הדיבור ‪ -‬האזור של וורניקה‪,‬האזור של ברוקה‪ ,‬ואתם מרכז השמיעה‪.‬‬

‫המודל על שם ‪ Wernicke‬ו‪Gerschwind -‬‬

‫(שקופית‪11‬או ‪ 17‬במצגת שהועלתה) המודל קשור ביכולת שלנו לדבר (המודל ישן ולא מדויק אך הוא‬
‫נוח להצגת הדברים)‪ .‬המודל הזה טוען שאם מבקשים מנבדק לחזור על מילה או משפט שמושמעים‬
‫לו –‬

‫‪ .1‬המידע מגיע קודם כל ל‪ .primary auditory cortex – 41, 42-‬תחנה זו לא יודעת לומר לנו‬
‫אם מדובר במילה מדוברת או בצליל שאינו קשור למילים‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי להבחין באיזה סוג של צליל מדובר עלינו מופעל האיזור ע”ש וורניקה אשר מקבל את‬
‫המידע מאזור הקורטקס האודיטורי הראשוני‪.‬לדוגמא‪ -‬האיזור ע”ש ורניקה יבחין שהצליל‬
‫ששמענו הוא בעצם מילה‪.‬‬
‫‪ .3‬משמעות המילה כנראה מחייבת את השימוש באזור אחר‪ ,‬ה‪.angular gyrus-‬‬
 ‫‪ .4‬כשרוצים לחזור על המילה עלינו להוציא את המידע באמצעות ה‪superior arcuate fibers-‬‬
‫אל האזור על‪-‬שם ברוקה אשר יתכנת‪ ,‬יעביר ל‪,primary motor area-‬ומשם ל‪lower motor-‬‬
‫‪ neurons‬שיפעילו את השרירים ויפיקו את הצלילים הרלוונטיים‪.‬‬

‫שקופית ‪ :12‬בהדמיה רואים שיש שני אזורים פעילים‪ primary auditory area :‬והאזור על שם‬
‫ורניקה‪ .‬כאשר מורידים את האלמנט של השמיעה עצמה‪ ,‬אנחנו יכולים לבודד את האזור על שם‬
‫ורניקה כפעילות נפרדת שהיא ייחודית רק להבנה של הצליל כמילה מדוברת‪ .‬הרצף של שמיעת‬
‫המילה והחזרה עליה(שקופיות‪ – )13-14‬שומעים באזור המרכז האודיטורי‪ ,‬מבינים שזאת מילה‬
‫בוורניקה‪ ,‬מפעילים את ברוקה ואת האזורים ה‪ somatosensory-‬להפעלת הדיבור עצמו – האזורים‬
‫המוטוריים להפעלת הדיבור‪ .‬יש הזנה חוזרת של מידע סנסורי על הפעילות המוטורית ולכן יש גם‬
‫הפעלה של אזורים מוטוריים וסנסוריים בו‪-‬זמנית‪.‬‬

‫ראייה של מילים (קריאה)‬

‫שקופית‪-15‬כשמסתכלים על מילים‪ ,‬מופעלים אזורים של ה‪ visual area-‬הראשוני והסמוכים עליו ‪,‬כי‬

‫מקבלים מידע חזותי‪ .‬אך ההבנה שמדובר במילה ולא בציור (גם ההבנה הזאת ממוקמת בהמיספרה‬
‫השמאלית)‪,‬מתרחשת ב‪ , inferior temporal gyrus-‬ולפעמים רואים גם השתתפות של האזור על‪-‬שם‬
‫וורניקה (בו תמיד משתמשים כדי להבין שמדובר במילה מדוברת)‪ .‬בעיקרון יש הפרדה בין המקום בו‬
‫מבינים שמדובר במילה כתובה או במילה מדוברת‪ ,‬וניתן לראות את ריחוק האיזורים בשקף‪ .‬יש‬
‫לציין שחשיבה על מילים נעשית באיזורים מאוד נרחבים של המח‪ ,‬כיוון שאנו חושבים על מילים‬
‫בהקשרים שונים‪.‬‬

‫כאשר רוצים לומר מילה שרואים אותה‪ ,‬מתחילים באזור בו המילה הכתובה מוכרת כמילה כתובה‪,‬‬
‫משם עוברים לאזור על‪-‬שם וורניקה כדי לומר את המילה‪ ,‬משם מפעילים את האזורים שאחראים‬
‫לתכנות הדיבור והלאה‪ .‬ניתן לראות את המכלול – ראיתי את המילה ‪ ,visual‬הבנה שזוהי מילה‬
‫‪ ,inferior temporal‬וורניקה‪ ,‬ברוקה‪ ,‬אזורים סומטוסנסוריים‪ ,‬הפקת המילה ושמיעתה באזור ה‪-‬‬
‫‪.auditory‬‬

‫‪ – Alexia‬דיסלקציה – אזורים בהם רואים מילים ויש קושי להבין את המובן שלהם‪ .‬זה כשיש‬
‫פגמים בקשר בין מרכז הראיה לאזורים בהם מתרגמים את התמונה שנראתה או מבינים שהיא‬
‫בעצם מילה כתובה‪.‬‬

‫מה קורה בצד ימין של המוח באותם האיזורים?‬

‫כשיש פגיעות בצד ימין(בהמיספרה המינורית) מקבלים ‪ .aprosidia‬אחד המקרים הראשונים שהובילו‬
‫לתיאור ה‪ aprosidia‬היה של מורה שחלתה בדלקת קרום המח‪ ,‬ומאז שהחלימה וחזרה ללמד נהיו‬
‫בכיתה חוסר קשב ובעיתיות במתן השיעורים‪ .‬בדקו וגילו שמבחינה אינטלקטואלית המורה בסדר‬
‫גמור‪ ,‬אך ה”ניגון” שבדיבור‪ -‬הדגשה‪ ,‬נימות שונות‪ ,‬וכו וכו’ אבד לה‪ .‬לכן השיעור היה מונוטוני‬
‫והתלמידים לא התרכזו‪.‬‬

‫בדקו והשוו למקרים דומים ומצאו שפגיעה באיזור המקביל לברוקא בהמיספרה המינורית פוגע‬
‫באפשרות ל”ניגון” המילים‪ ,‬ופגיעה באיזור המקביל לורניקה פוגעת באפשרות להבנת ה”ניגון”‪-‬‬
‫כלומר לא מבחינים בנימת כעס וכו’‪.‬‬

‫האם יש מקביל אנטומי לשימוש בשפה? ראו שה‪ planum temporale-‬בהמיספרה הדומיננטית‬
‫בממוצע גדול יותר מאשר האזור המקביל בהמיספרה הלא‪-‬דומיננטית‪ .‬זה התחיל להתפתח לפני‬
‫‪ 300,000‬שנה לפי תצפיות בגולגלות שמתארכים אותם לשנים הללו‪ .‬רואים את הסימנים בגולגולת בו‬
‫העצם בולטת לכיוון של סולקוסים‪.‬‬
 ‫פלסטיות באיזורי השפה‬

‫באנשים מבוגרים שסובלים מאפזיה מוטורית (שכיח בשל חסימה של אספקת דם‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ middle meningeal artery‬וסעיפיו וכו’)‪ ,‬רואים הרבה פעמים שיתוף של האיזורים‬
‫המוטוריים ואז יכולות להופיע גם בעיות בשרירים‪.‬לחולה מבוגר עם אפזיה מוטורית שאיבד‬
‫את יכולת הדיבור אין יכולת שיקום‪.‬‬
‫בפגיעה אצל תינוקות או אצל ילדים קטנים מאוד שהתחילו לדבר ‪ ,‬כאשר מסיבות שונות‬ ‫‪‬‬
‫ההמיספרה הדומיננטית נפגעת או שצריך להרחיק אותה‪ ,‬ההמיספרה הלא דומיננטית‬
‫רוכשת את הכושר לדבר‪ .‬יש פלסטיות באזורים הללו והפלסטיות הזאת מוגבלת בזמן וזה‬
‫מזכיר את שלמדנו במערכות עצביות אחרות‪.‬‬

‫‪split brain‬‬
‫מצב בו חותכים את הקשר בין שתי ההמיספרות‪ .‬מדובר בהפרדה בין ההמיספרות בקורפוס קלוזום‬
‫בראש ובראשונה אך גם באזורים נוספים בהם יש העברת סיבים מצד ימין לצד שמאל ‪,‬למעט מערכת‬
‫הראיה‪ ,‬ה‪.optic chiasma-‬‬

‫במצב כזה הפעילות היומיומית של האנשים כמעט ולא נפגעת ואי אפשר לראות שיש בעיה‪ .‬יש‬
‫מחצית ימנית ושמאלית של שדות הראיה‪ -‬מידע ויזואלי יעבור באופן ברור‪.‬נזכיר שהמחצית הימנית‬
‫מטופלת על‪-‬ידי ההמיספרה השמאלית והמחציות השמאליות של שדה הראיה על‪-‬ידי ההמיספרה‬
‫הימנית‪.‬‬

‫אפשר לבצע בדיקות שונות כדי לראות דברים שייחודיים להמיספרה אחת מול השניה‪ -‬אחת הדרכים‬
‫שניתן לעשות את זה זה על ידי שימוש במערכת הראיה‪ :‬אנחנו מחלקים את שדות הראיה למחציות‬
‫ימניות ושמאליות‪ ,‬ואז מה שנופל על המחצית השמאלית הולך למחצית הימנית של המוח והמחציות‬
‫הימניות הולכות להמיספרה השמאלית‪ .‬זה אומר שאם באופן סלקטיבי מקרינים תמונות למחציות‬
‫ימניות של הרשתית‪ ,‬הן נופלות באופן בלעדי על ההמיספרה השמאלית ואז אפשר לבדוק מה אותו‬
‫אדם יעשה עם האינפורמציה‪ .‬ולהיפך‪ ,‬ניתן לבצע את אותו הליך במחציות השמאלית‪ .‬כאשר מבצעים‬
‫ניסוי כזה אצל אנשים עם מוח חצוי‪ ,‬ניתן לראות שאפשר לדבר ולכתוב עם ההמיספרה השמאלית‬
‫ולצייר עם הימנית‪ :‬אם נקרין מילה על מחציות ימניות של הרשתית‪,‬המידע מגיע להמיספרה‬
‫שמאלית‪ ,‬ואותו אדם יוכל לומר את המילה‪ .‬אם נבקש מאותו אדם לכתוב‪ ,‬הוא יוכל גם לכתוב את‬
‫המילה‪ .‬אם נקרין את המילה על מחציות שמאליות של הרשתית ‪,‬המידע מגיע להמיספרה ימנית‪,‬‬
‫האיש איננו יכול לומר את משמעות המילה! אבל אם נקרין תמונה של משמעות אותה המילה‪ ,‬הוא‬
‫יוכל לצייר אותה אבל לא לכתוב‪ .‬אם תוקרן תמונה של מבנה והאדם יצטרך לחזור ולהרכיב את‬
‫אותו מבנה בקוביות‪ -‬הוא יעשה זאת הרבה יותר טוב אם המידע יהיה בהמיספרה הימנית‪ .‬גם‬
‫מוסיקה מובנת יותר בהמיספרה ימין‪.‬‬

‫נלמד מכך גם שהמושג “דומיננטי” הוא רק לצורך דיבור! ההמיספרה השניה דומיננטית בדברים‬
‫אחרים‪...‬אין לכך גם קשר לשימוש ביד ימין אן שמאל‪.‬‬

‫בשקף האחרון‪ -‬תיאור של אדם שעבר חיתוך של הקורפוס קלוזום בשני שלבים‪ .‬הוקרנה לו המילה‬
‫“אביר” והוא היה צריך לחזור עליה ולדעת את משמעותה‪ .‬לפני הניתוח‪ ,‬בהקרנה על עין ימין‪,‬לא‬
‫הייתה בעיית זיהוי‪ .‬אחרי הורדת חצי מהקורפוס קלוזום הוא ידע שיש לו תמונה במח אך לא זיהה‬
‫אותה‪,‬ועלתה לו קונוטציה של לוחמים עם קסדות וסוסים ולבסוף הוא הבין שאלו אבירים‪ .‬כשחתכו‬
‫לחלוטין את הקורפוס קלוזום ושוב הקרינו את המילה‪ -‬הוא לא ראה כלום‪.‬‬

‫תם ונשלם‪ -‬בהצלחה לכולם!!!!‬