1 ‫ יעל‬- 11 ‫הרצאה‬

4:34 PM Wednesday, December 12, 2018

ECC

Page 1‫פיזיולוגיה‬
 ‫איך וצרים פוט ציאלי פעולה‪:‬‬
‫קבל ‪ -‬תכו ות ממבר ה‬
‫גד ‪-‬תעלות )הת גדות משת ה בזמן(‪.‬‬
‫מקור זרם חיצו י‬
‫כדי למצוא זרמים או מתחים השתמש ו בחוקי קירכהוף‪.‬‬

‫מה שראי ו בביופיזיקה‪ :‬פוט' פעולה של אקסון‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 2‬‬
 ‫הודג'קין והאקסלי‪:‬‬
‫השתמשו בסיב אקסון‪.‬‬
‫הראשו ים שמדדו זרם‪.‬‬
‫היו להם כמה בעיות‪:‬‬
‫אי אפשר למדוד עבור תא בודד ‪ -‬מדדו כמה תאים ) קיבוע מרחב(‪.‬‬
‫קיבוע מתח כדי לאפס את ה גזרת של ‪ VM‬בזמן‪.‬‬
‫כדי למדוד זרם ‪ -‬לא מש ה באיזה תא‪:‬‬
‫שתמש ב יסוי ‪ ) H&H‬קיבוע מתח(‬
‫כדי למדוד זרם ספציפי צריך להשתמש בחסמים‪.‬‬
‫אם יש יותר מש י זרמים ‪ :‬יש צורך ביותר מחסם אחד‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 3‬‬
 ‫קרא מהיר בגלל פאזה ‪ 0‬מהירה‪.‬‬
‫מתאר את החדר‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 4‬‬
 ‫פאזה ‪:4‬‬
‫שיווי משקל ‪ -‬גולדמן הודג'קין כץ‪.‬‬
‫משחק המוליכות והריכוזים‪.‬‬
‫‪ 2‬פקטורים משפיעים על הזרם‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחק ממתח ר סט‪.‬‬
‫‪ .2‬מוליכות‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 5‬‬
 ‫פו ק' ה תרן עולה ויורדת לכן צריך ‪ 2‬פו ק' לתאר אותה‪:‬‬
‫‪ .1‬פו ק' שמעלה את הזרם ) אקטיבציה(‪m - .‬‬
‫‪ .2‬פו ק' שמורידה את הזרם ) אי אקטיבציה(‪h - .‬‬

‫בגלל פתיחה של תעלות תרן ) אקטיבציה( מקבלים עליה מהירה במתח‪.‬‬

‫)רמז‪ :‬בתאים איטיים כמות ה תרן יותר קט ה(‪.‬‬
‫בגלל סגירה‪ :‬לכן ה תרן תורם רק לפאזה ‪.0‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 6‬‬
 ‫פאזה ‪:0‬‬
‫‪ - A‬ממש בהתחלה ‪ m :‬לא משפיע ‪.m^3h =0 -‬‬
‫‪ - B‬שהיא מתחילה ‪ m‬משפיע‪ h ,‬עוד לא עובד ‪ m^3h,‬גדל‪.‬‬
‫‪ - C‬בסוף ‪ m^3h‬קטן עד שהוא שווה ‪.0‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 7‬‬
 ‫פאזה‪:1‬‬
‫המתח יורד קצת‬
‫זרם חיובי ‪ <--‬אשלגן‬
‫זרם אשלגן שיוצא החוצה‬
‫פתח רק במתח מסוים‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 8‬‬
 ‫פאזה ‪:2‬‬

‫פאזה ‪:3‬‬
‫תעלות אשלגן משפיעות‬
‫יש ירידה במוליכות של תעלות סידן‪.‬‬
‫אם יש בעיה בפאזה ‪ 2‬בלבד ‪ -‬הבעיה היא בתעלות סידן‪.‬‬
‫אם יש בעיה ב‪ 2‬ו‪ - 3‬תעלות אשלגן מעורבות‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 9‬‬
‫הבדלים בין תאים שו ים ורקמות שו ות מבחי ת פו''פ‪:‬‬
‫• צפיפות שו ה של תעלות‪.‬‬
‫• קי טיקה שו ה של תעלות‪.‬‬

‫‪ .1‬פו''פ‪ ) .‬בכחול(‬
‫‪ .2‬פתיחת תעלות סידן ‪ -‬פאזה‪) .‬בירוק(‬
‫‪ .3‬וצר כוח‪) .‬באדום(‬

‫פיזיולוגיה‪Page 10‬‬
 ‫מהיכן מגיע סידן?‬
‫• בפאזה ‪ 2‬פתחות תעלות סידן ‪) .L-type‬תלוי מתח‪ ,‬תלוי בזמן ‪-‬‬
‫קי טיקת סגירה ופתיחה(‪.‬‬
‫• כ ס סידן ממחוץ לתא לתא‪.‬‬
‫• הסידן גורם לשחרור של סידן מהמאגרים שבתא ) ‪.(SR‬‬
‫• סידן מה ‪ SR‬מגיע ליחידות המתכווצות‪.‬‬
‫סידן גורם לשחרור סידן‬

‫פיזיולוגיה‪Page 11‬‬
 ‫בעיה‪:‬‬
‫סידן עובר בדיפוזיה בתא‪.‬‬
‫כדי שסידן ישתחרר מהמאגר )‪ (SR‬חייב הסידן להגיע אליו בדיפוזיה ‪-‬‬
‫התהליך לוקח זמן‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כדי שהתהליך יהיה מהיר יותר ‪ -‬תעלת סידן צריכה להיות קרובה ל ‪.SR‬‬
‫אזור ‪ : t-tuble‬גומחה בתא שקרובה ל ‪ - SR‬טריק לגרום לצימוד חשמלי‬
‫מכא י להיות מהיר‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 12‬‬
‫פיזיולוגיה‪Page 13‬‬
‫פיזיולוגיה‪Page 14‬‬
 ‫אר ב = ב י אדם‬
‫‪ 30%‬מהסידן התוך תאי מגיע מבחוץ‪.‬‬
‫‪ 70%‬מתוך ה‪.SR‬‬
‫חולדה‬
‫‪ 7-10%‬מגיע מחוץ לתא‪.‬‬
‫‪ - 90%‬מתוך ה‪.SR‬‬

‫בא שים חולים זה יהיה בדר''כ ‪50% - 50%‬‬

‫לרוב הבעיה תהיה כ יסה של יותר מידי יו ים‪ .‬הוצאת סידן מה‪SR‬‬
‫בא שים חולים דורש יותר א רגיה‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 15‬‬
‫פיזיולוגיה‪Page 16‬‬
‫בגלל הבדלים בצימוד חשמלי מכא י בין שריר לב לשלד שריר השלד יכול‬
‫לצבור כמה פולסים של כוחות‪ ,‬בשריר לב ‪ -‬תמיד חוזרים למצב מ וחה‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 17‬‬
 2 ‫ יעל‬- 12 ‫הרצאה‬
5:16 PM Sunday, December 16, 2018

Pacemaker

Page 1‫פיזיולוגיה‬
 ‫יש ש י רצפטורים ש מצאים על גבי הממבר ה של התא‪:‬‬
‫אצטיל כולין משפיע חיובית על ‪ -Gi‬אי היבציה‪.‬‬
‫וראפי פרין ) אדר לין(משפיע חיובית על ‪ -Gs‬סטימולציה‪.‬‬
‫‪ Gi‬ו ‪ Gs‬ש יהם מגיעים למולקולה וספת ‪ -‬אד ילציקלאז‪.‬‬
‫‪ (1‬תמיד ש יהם עוברים אקטיבציה ‪ -‬הרצפטורים השליליים מופעלים‬
‫בצורה חיובית‪) .‬ברמות שו ות(‪.‬‬
‫‪ (2‬המוח יכול לשלוט על הקצב ע''י שליטה ברמת הזרחון בתא ) ברמת‬
‫‪.(PKA‬‬

‫שים לב בפו''פ איטי חסרות פאזה ‪ - 1‬דפולריזציה ופאזה ‪ - 2‬פלאטו‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 2‬‬
 ‫פאזה ‪4‬‬
‫ספו ט ית ויוצרת את פריצת פוט צאיל הפעולה‪.‬‬
‫ההבדלים בפאזה ‪ 4‬בין תאי קוצב לתאי חדר‪:‬‬
‫‪ .1‬זרמים שו ים בין תאי קוצב לתאי חדר‪.‬‬
‫‪ .2‬צפיפות שו ה של תעלות‪.‬‬
‫‪ .3‬קי טיקה שו ה של תעלות )צימוד(‪.‬‬
‫‪(If) Funny current‬‬
‫• זרם שלילי )יכול לגרום לדפולריזציה(‪.‬‬
‫• מכ יס תרן ואשלגן‪.‬‬
‫• עובר אקטיבציה במתחים שליליים‪.‬‬
‫• אין זרם כזה בתא חדר‪.‬‬
‫• בעיות‪:‬‬
‫○ המתח מקסימלי ב ‪ -120mV‬אבל המתח המי ימלי של התא‬
‫הוא ‪.-70mV‬‬
‫○ פאזה ‪ 4‬בערך משכת ‪ 0.2-0.3s‬בב י אדם‪ .‬במדידות המקוריות‬
‫מדדה אחרי ‪.2s‬‬
‫○ חסימה של תעלות ‪ If‬לא גורמת לתאי קוצב להפסיק לפעול‬
‫ספו ט ית )רק לירידה ב‪ 10%‬בקצב(‪.‬‬
‫לכן ‪ If‬הוא אחד המ ג ו ים‪.‬‬

‫תא חדר ‪:‬‬

‫פוט ציאל פעולה‬
‫פתיחת תעלות סידן ע''ג הממבר ה‬
‫שחרור סידן מה‪SR‬‬
‫תאי קוצב‪:‬‬
‫שחרור מקומי של סידן מה ‪SR‬‬
‫פוט ציאל פעולה‬
‫כל התהליכים שקורים גם בתא חדר‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 3‬‬
 ‫בתאי קוצב ‪ -‬יון הסידן עושה אקטיבציה של ‪.(Calmodulin) AC‬‬
‫‪ ) IR + INCM‬שחרור סידן מקומי(‬ ‫‪(1‬‬
‫פאזה ‪ 4‬מתחילה להיווצר‪.‬‬
‫פתיחת תעלות סידן ע''ג הממבר ה‬ ‫‪(2‬‬
‫תהליך ‪ (Calcium Induce Calcium Realese) CICR‬משתחרר סידן‬ ‫‪(3‬‬
‫מה‪.SR‬‬
‫סידן עושה אקטיבציה של ‪ AC‬ו וצר ‪.PKA‬‬ ‫‪(4‬‬
‫יון הפוספט עובד על תעלות ע''ג הממבר ה ועל מ ג ו ים ב‪SR‬‬ ‫‪(5‬‬
‫שעון ממבר ה ) קרא שעון כי מייצר קצב בצורה עצמאית( ‪ -‬תעלות ‪,‬‬
‫משחלפים משאבות ורצפטורים‪.‬‬
‫שעון סידן ‪.SR -‬‬

‫וכיח שיש סידן‪:‬‬

‫‪ SR‬יכול בצורה עצמאית לשחרר סידן לפ י פאזה ‪.4‬‬
‫משתמשים בספו ין ) סבון( לקלף את הממבר ה‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 4‬‬
 ‫ברגע שהורד ו את הממבר ה אין ל ו פו''פ ‪.‬‬
‫משתמשים בחומר פלואורס טי שצובע סידן‪.‬‬
‫כדי להוכיח מחזוריות שתמש בהתמרת פוריה‪.‬‬
‫תאי אר ב עם ממבר ה עובדים בתדר ‪ = 3Hz‬תדר הירי העצמי של תאי‬
‫קוצב‪.‬‬
‫יסוי ללמה הזרחון חשוב לתזמון ‪:‬‬
‫חסם של זרחון ‪:‬‬
‫‪ - PKI‬חוסם ‪PKA‬‬
‫עם חסם פחות שחרור של סידן מקומי‪ ,‬אין ס כרון‪.‬‬
‫‪ - AIP‬חוסם מולקולה מזרח ת וספת‪.‬‬

‫יסוי‪ :‬להראות ששחרור סידן מקומי קורה בתחילת פאזה ‪:4‬‬

‫מה עושים‪ :‬גורמים לפו''פ ‪ +‬שחרור סידן‪.‬‬
‫מוצאים שחרור סידן מקומי קורה בתחילת פאזה ‪.4‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 5‬‬
 ‫איך אפשר לגרום לקצב מהיר יותר או איטי בקוצב?‬
‫‪ (1‬להעלות את ‪If‬‬
‫‪ (2‬לשחרר סידן מקומי מהר יותר ‪ <-‬קצב מהיר יותר )והפוך(‪.‬‬
‫למלא את ה‪ SR‬מהר יותר‬
‫עליה בפוספורילציה גורמת לקצב שאיפה מהיר יותר‪.‬‬

‫מתי מתחיל הפו''פ‪:‬‬

‫• בתאים מהירים ‪ :‬כשיוצאים מ ‪.dv/dt =0‬‬
‫• בתאי קוצב‪.dv/dv > 0.15 V/sec :‬‬
‫• זרם ‪ INCX‬מקסימלי ‪ -‬פתיחה של תעלות ‪ ) L-type‬תעלות סידן ע''ג‬
‫הממבר ה(‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 6‬‬
‫פאזה ‪ 4‬משפיעה על קצב יצירת פו''פ בתאי קוצב‪.‬‬

‫מה תורם לפאזות אחרות?‬

‫פאזה ‪ - 0‬תעלות סידן‪.‬‬
‫פאזה ‪ - 3‬תעלות אשלגן‪.‬‬
‫פאזה ‪If + INCS - 4‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 7‬‬
‫שחרור סידן מקומי הוא תופעה או יברסלית‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 8‬‬
 3 ‫ יעל‬- 13 ‫הרצאה‬
12:47 PM Wednesday, December 19, 2018

Electrophys
iology

Page 1‫פיזיולוגיה‬
‫מי ששולט בקצב הכי גבוה הוא זה ששולט בקצב הלב‪ ,‬לכן ה‪ SA‬הוא זה‬ ‫•‬
‫שמתחיל את הקיצוב‪ .‬אין קשר למיקום או הגודל שלו‪.‬‬
‫אזורים עצמאיים וספים שעובדים בלב הם ‪ AV‬וה ‪.hiss bundle‬‬ ‫•‬
‫‪ SA‬עובד בקצב של ‪ 60-100‬פעימות לדקה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ AV‬עובד בקצב של ‪ 45-50‬פעימות לדקה‪.‬‬ ‫•‬
‫סיבי פורק ייה עובדים בקצב של ‪ 35-40‬פעימות לדקה‪.‬‬ ‫•‬

‫השתלטות על הקצב‬
‫לוקחים ‪ - AVN‬בהתחלה עובד לבד בקצב מ וחה ואז מקצבים בקצב‬
‫יותר גבוה‪.‬‬
‫מסק ה‪ :‬כאשר מקצבים ‪ AVN‬הוא עובד בקצב הגבוה יותר‪) .‬כ ''ל‬
‫לפורק ייה(‪.‬‬

‫‪ ) SAN‬עליה ימ ית(‬ ‫‪(1‬‬

‫הקיצוב מגיע לעליה שמאל ע''י ה ‪ ) .Bachmann's bundle‬זרם קצר(‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪ - inter nodal pathway‬מורכב מ ‪ 3‬סיבים שמעבירים את הפעילות‬ ‫‪(3‬‬
‫החשמלית מה ‪ SAN‬ל ‪.AVN‬‬
‫הזרם מגיע ל ‪ AVN‬ש מצא בין העליות לחדרים‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫הזרם עובר דררך ה‪ - bundle brynch‬ומעצבב את דופן הלב ומרכזו(‬ ‫‪(5‬‬
‫העצבוב של דופן הלב עשה ע''י סיבי פורק ייה‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫העליות עובדות ביחד והחדרים עובדים ביחד‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 2‬‬
‫‪ AVN‬הוא האיזור שיוצר השהייה ‪-‬דואג שהעליות והחדרים לא יתכווצו‬
‫בו''ז‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 3‬‬
 ‫פוט ציאל איטי‪ SAN :‬ו ‪.AVN‬‬
‫פוט ציאל מהיר‪ :‬עליות ‪ ,‬חדרים‪ ,‬סיבי פורק ייה‪.‬‬

‫אות ‪ - ECG‬חיבור בזמן של כל האותות החשמליים באזורים שו ים‬

‫בלב‪.‬‬
‫הקוצב קובע את קצב הלב אבל אם העליות לא יסיימו את ההתכווצות‬
‫שלהן לא יוכל להתחיל פוט ציאל חדש‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 4‬‬
 ‫‪ - P‬דפולריזציה של העליות‬
‫‪AV delay - PR‬‬
‫‪ - QRS‬דפולריזציה של החדרים‬
‫‪ - T‬רפולריזציה של החדרים‬
‫הסברים‪:‬‬
‫• העליות וה‪ SAN‬עוברים דפולריזציה בזמ ין זהים ומכיוון שהעליות‬
‫גדולות מ‪ SAN‬האות שלהם יותר משמעותי‪.‬‬
‫• לא רואים רפולריזציה של העליות כי זה קורה בזמן הדפולריזציה‬
‫של החדרים‪ ,‬החדרים גדולים מהעליות‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 5‬‬
 ‫‪ (1‬מגיע גירוי חשמלי לתא ‪.1‬‬
‫‪ (2‬מתחיל פו''פ בתא ‪.1‬‬
‫‪ (3‬גירוי חשמלי של ‪.2‬‬
‫יש הולכה בכיוון אחד כי פוט' לא יכול לחזור‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 6‬‬
‫בעיה‪ :‬מעבר מתא לתא אמ ם ותן כיוו ייות אבל איטי ) כל הפולס צריך‬
‫להסתיים ב‪ 0.8‬ש יות בבן אדם במצב מ וחה(‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 7‬‬
 ‫בלב יש ‪ GJ‬חשמלי‪.‬‬
‫יתרון‪ :‬הולכה מהירה‪.‬‬
‫חסרון‪ :‬איבוד אות )ע''י גירוי של אזורים שו ים מו עים איבוד אות(‪.‬‬
‫כל תעלה ב ויה מ‪ 2‬קו קסו ים כאשר כל קו קסון ב וי מ‪ 6‬קו קסי ים‪.‬‬
‫ה‪ GJ‬הוא דו כיוו ים ‪ ,‬אבל יש כיוו יות מועדפת ) הת גדות שו ה לכל‬
‫כיוון(‪.‬‬

‫‪ GJ‬באזורים שו ים‪:‬‬
‫באמצע של ה ‪ SAN‬אין ‪ GJ‬ובשוליים )ש וגעים כבר בעליה עצמה ‪.(CX45‬‬
‫לא צריך לזכור את המספרים‪ ,‬רק את העובדה שיש סוגים שו ים‪.‬‬

‫מהירות ההולכה גבוהה יותר בכיוון האורכי מאשר הרוחבי‪.‬‬

‫בכיוון האורכי יש רק תאים ובכיוון הרוחבי יש גם חומר בין תאי ) שרובו‬
‫מבודד(‪.‬‬
‫כיווץ בכיוון האורכי מאפשר אוריי טציה מסוימת לזרימת הדם‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 8‬‬
‫במצבים של מחלות יתון לראות העלמות של ‪.GJ‬‬
‫‪ 2‬שאלות פתוחות ברמת הקוצב‪:‬‬
‫‪ (1‬למה אין ל ו ‪?GJ‬‬
‫‪ (2‬איך תאים מדברים אחד עם הש י בקוצב?‬

‫‪ 2‬דברים שחשוב לזכור‪:‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 9‬‬
 4 ‫ יעל‬- 14 ‫הרצאה‬
3:44 PM Monday, December 24, 2018

Arrhythmia

Page 1‫פיזיולוגיה‬
‫פיזיולוגיה‪Page 2‬‬
 ‫א‬
‫איסכמיה‬
‫חסימה בהחזר דם ללב‬ ‫•‬
‫אין מספיק א רגיה ) אין חמצון חיזור א רגיה‬ ‫•‬
‫במיטוכו דריה(‬
‫אין מספיק א רגיה למשאבות תרן אשלגן‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ K‬בתא ירד כלומר אפקטיביות ‪ K‬עולה‪.‬‬ ‫•‬
‫היפרקלמיה ‪ -‬פוט' מ וחה עולה‪.‬‬ ‫•‬
‫מעקב של ריכוז אשלגן באק''ג יכול לאפשר זיהוי מוקדם‬ ‫•‬
‫של איסכמיה‪.‬‬

‫• אות אק''ג הכי דומי טי בגוף ) מבחי ה חשמלית(‬

‫• קל היום למדוד אותו‪.‬‬
‫• קל יחסית לזהות את גל ה‪ QRS‬ובגל ה‪ QRS‬קל‬
‫לזהות את אות ‪.R‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 3‬‬
 ‫‪ ECG‬תמיד מקודד‪.‬‬ ‫•‬
‫ירידה בקצב הלב ‪ <-‬מקווחים בין ‪ R‬יותר רחוקים‪.‬‬ ‫•‬
‫קצב תקין הוא בין ‪ 60‬ל‪ 100‬פעימות בדקה ) במ וחה(‪.‬‬ ‫•‬
‫קצב קטן מ‪ 50‬קרא בראדיקרדיה‪.‬‬ ‫•‬

‫מעל ‪ 100‬פעימות לדקה מ וחה ‪ -‬קרא טאכיקרדיה‪.‬‬

‫מזהים לפי גל ‪.R‬‬
‫קורולציה בין עליה בקצב הלב למוות‪.‬‬

‫בראדי‪-‬טאכיקרדיה חלק מהביטים בקצב גבוה וחלק בקצב‬

‫מוך‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 4‬‬
 ‫הפרעת קצב בעליה‬
‫הכי שכח‬
‫לא מסו כרן בפ י עצמו אבל גורם מספר ‪ 1‬לשבץ‪.‬‬
‫באוכלוסיה מעל גיל ‪ 60‬ל ‪ 10%‬יש את הפרעות הקצב‪.‬‬
‫חלק מהם לא יודעים מזה‪.‬‬
‫אפיון ‪-‬‬
‫• גל ‪ P‬עלם‬
‫• הקצב עולה‬
‫המקרה ‪ -‬עליה משתלטת על הקוצב‪.‬‬

‫קוצב לא תקין‬
‫עולה אחוז השכיחות ככל שעולה הגיל‪.‬‬
‫אפיון‪-‬‬
‫• אין גל ‪P‬‬
‫• קצב לב איטי‬

‫קוצב מלאכותי‬
‫קצב קבוע ‪.‬‬
‫אפיון‪:‬‬
‫• גל ‪ P‬מלאכותי‬
‫• כל הגלים האחרים משת ים‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 5‬‬
 ‫כיווץ מוקדם של החדרים‬
‫יכול לקרות פעם ביום לאדם רגיל‪.‬‬
‫יכול לקרות בתקופה רפרקטורית‪ ,‬פעימה אחת איטית יותר‬
‫)‪ R-R‬ארוך ולא פיזיולוגי(‪.‬‬

‫הפרעות קצב בחדרים‬

‫אפיון‪-‬‬
‫קצב מאוד מהיר‪.‬‬
‫אין גל ‪.P‬‬
‫גל ‪ T‬כמעט ולא קיים‪.‬‬

‫‪AV BLOCK‬‬
‫השהייה בכיווץ החדרים ‪ -‬מרווח ‪ PR‬לא תקין‪.‬‬
‫כל ‪ P‬תקין‬
‫הבעיה‪ -‬הדם עומד ויכול להיווצר קריש‬
‫קשה לעלות על הקצב‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 6‬‬
 ‫עליה גדולה יותר ‪ <--‬יותר פעילות חשמלית ‪ <--‬לכן גל ‪P‬‬
‫גדול יותר‪.‬‬

‫החדרים גדולים יותר ‪ <--‬יותר שדה חשמלי ‪ QRS <--‬גדול‬

‫יותר‪.‬‬
‫מצא אצל א שים באס''ק לב וגם אצל ספורטאים שהלב‬
‫מעלה את ההחזר הורידי‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‪Page 7‬‬
‫פיזיולוגיה‪Page 8‬‬
‫פיזיולוגיה‪Page 9‬‬