‫‪17/11/2021‬‬

‫מבנה הנוירון‬

‫מדידת מתח חשמלי באקסון‬

‫במדידת מתח חשמלי באקסון של הדיונון הענק נראה כי פנים האקסון טעון שלילית ביחס לנוזל‬ ‫‪‬‬
‫החוץ תאי‪.‬‬
‫פוטנציאל הממברנה ‪70mV- -‬‬ ‫‪‬‬

‫פוטנציאל הממברנה הוא הפרש המתח בין פנים התא לחלקו החיצוני‪ ,‬ז"א בין האזורים‬ ‫‪‬‬
‫הצמודים לשני צידי הממברנה‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫מדידת מתח לאורך זמן‬

‫כדי למדוד שינויי מתח לאורך זמן נשתמש באוסילוסקופ (מודד תנודות)‪ ,‬מכשיר המציג תרשים‬ ‫‪‬‬
‫של המתח כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫פוטנציאל הממברנה איזון בין כוחות‬

‫כוח הדיפוזיה – תנועת מולקולות מאזור בו ריכוזן גבוה‪ ,‬לאזור בו ריכוזן נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כוח אלקטרוסטטי – כוח המשיכה בין חלקיקים בעלי מטענים מנוגדים‪ ,‬או כוח הדחייה בין‬ ‫‪‬‬
‫חלקיקים בעלי מטענים זהים (למשל‪ -‬מגנט)‪.‬‬

‫אלקטרוליטים הם חומרים המתפרקים במים לשני חלקים בעלי מטען מנוגד (‪ )+/-‬הנקראים‬ ‫‪‬‬
‫יונים‪ .‬לדוגמה – ‪( NaCl‬נתרן כלורי) כאשר מערבבים מלח במים‪ ,‬היונים יתפרקו ליונים של נתרן‬
‫ויונים של כלור)‪.‬‬
‫קטיון נושא מטען חיובי ואניון נושא מטען שלילי‬ ‫‪‬‬

‫יונים בנוזל החוץ‪-‬תאי והפנים‪-‬תאי‬

‫‪2‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫ריכוזי יונים‬
‫אניונים אורגניים (‪ :) -A‬חלבונים ותוצרי ביניים של תהליכים מטבוליים‪ .‬טעונים שלילית‪ ,‬ומצויים‬ ‫‪‬‬
‫רק בתוך התא‪ .‬אינם יכולים לחדור את הממברנה (אין להם תעלות)‪.‬‬
‫יוני כלור (‪ :)Chlorine( )-Cl‬טעונים שלילית‪ .‬נמצאים בשני צידי הממברנה‪ .‬ריכוזם גבוה יותר‬ ‫‪‬‬
‫בנוזל החוץ תאי‪( .‬לא נראה תנועה בין הפנים לחוץ מכיוון שכוח הדיפוזיה והכוח האלקטרוסטטי‬
‫נוגדים זה את זה)‪ .‬מתח שיווי המשקל הוא ‪.-70‬‬

‫יוני נתרן (‪ :)sodium( )Natrium( )+Na‬בעלי מטען חיובי‪ .‬נמצאים בשני צידי הממברנה (בפנים‬ ‫‪‬‬
‫ובחוץ)‪ .‬ריכוזם גבוה יותר בנוזל החוץ תאי‪( .‬שני הכוחות מושכים אותו לתוך התא)‪ .‬מתח שיווי‬
‫המשקל הוא בערך ‪.+40‬‬
‫יוני אשלגן (‪ :)potassium( )Kalium( )+K‬בעלי מטען חיובי‪ .‬נמצאים בשני צידי הממברנה‪ .‬ריכוזם‬ ‫‪‬‬
‫גבוה יותר בנוזל התוך תאי‪( .‬כוח הדיפוזיה ימשוך את האשלגן מחוץ לתא‪ ,‬והכוח האלקטרוסטטי‬
‫ימשוך אותו לתוך התא)‪ .‬מתח שיווי המשקל הוא בערך ‪.-75‬‬

‫משאבת נתרן – אשלגן‬

‫ריכוזו של הנתרן בתוך התא נשאר קבוע‬ ‫‪‬‬

‫למרות חדירות הממברנה‪.‬‬

‫כוח הדיפוזיה והכוח האלקטרוסטטי‬ ‫‪‬‬

‫דוחפים את הנתרן לתוך התא‪.‬‬
‫משאבת נתרן אשלגן מחליפה שלושה יוני‬ ‫‪‬‬
‫נתרן (מוציאה) בשני יוני אשלגן (מכניסה במקומם)‪ ,‬היא‬
‫פועלת בניגוד לכוחות הפיזיקליים‪.‬‬

‫פעולת המשאבה דורשת אנרגיה – עד‬ ‫‪‬‬

‫‪ 40%‬ממשאבי הנוירון!‬
‫גורמת לכך שתוך התא יהיה טעון שלילית‬ ‫‪‬‬
‫לעומת חוץ התא‪.‬‬

‫פוטנציאל המנוחה ‪ -‬סיכום‬

‫‪3‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫גירוי חשמלי של האקסון‬

‫כדי לגרות את האקסון באופן חשמלי נוסיף למערכת גם סטימולטור חשמלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כשפוטנציאל הממברנה עולה מעבר לסף מסוים ‪ ,55mv-‬נוצרת עליה קצרה וגדולה (מעבר‬ ‫‪‬‬
‫לעוצמת הגירוי)‪ ,‬ואחריה ירידה מהירה‪ ,‬מתחת לפוטנציאל המנוחה של התא‪.‬‬
‫זהו פוטנציאל הפעולה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫פוטנציאל הפעולה‬
‫מה יכול לגרום לדפולריזציה (מתח ממברנה פחות קוטבית‪ ,‬קרוב‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ 0-‬אך גם לחיובי יותר מעבר ל‪ )0-‬פתאומית של הממברנה?‬
‫יציאת יונים שליליים או כניסת יונים חיוביים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מסקנה – הדפולריזציה נגרמת מכניסת נתרן לתא (כניסת יונים‬ ‫‪‬‬

‫חיוביים לתא)‪.‬‬
‫מה גורם לפתיחת התעלות?‬ ‫‪‬‬

‫תעלות יונים‬
‫תעלות אלו יכולות להיות במצב סגור או במצב פתוח‪.‬‬
‫תעלות יונים מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫תעלות תלויות מתח או תעלות תלויות טרנסמיטר‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫פוטנציאל הפעולה‬
‫כאשר מתח הממברנה מגיע ל‪ ,- 55‬הוא בעצם מגיע לסף העירור שלו ושם מתחילה עלייה חדה‪ ,‬זה‬
‫פוטנציאל הפעולה‪.‬‬

‫שלב ‪ :1‬הממברנה מגיעה לסף העירור (ב‪ ,)-55‬תעלות נתרן תלויות מתח נפתחות‪ ,‬נתרן נכנס לתא‬ ‫‪‬‬
‫וגורם דפולריזציה נוספת ומוגברת יותר (עלייה לוגריתמית של הנתרן)‪.‬‬
‫פתיחת תעלות נתרן תלויות מתח‪ -‬הן לא שוות‪ ,‬חלקן יפתח ב ‪ ,-55‬חלקן ב ‪ -50‬וחלקן אף‬
‫ב ‪.-45‬‬

‫שלב ‪ :2‬תעלות האשלגן מתחילות גם הן להיפתח (בערך ב‪.)0‬‬ ‫‪‬‬

‫שלב ‪ :3‬השיא הוא באזור ה ‪ ,+30‬תעלות הנתרן מנוטרלות הן עוברות למצב רפרקטורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ‪ : 4‬אשלגן ממשיך לצאת מן התא‪ ,‬אך התעלות מתחילות להסגר בשל ירידת המתח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שלב ‪ : 5‬תעלות הנתרן חוזרות למצב מנוחה – סגור (ולא יפתחו)‪ ,‬אך הוא עדיין יוצא דרך משאבות‬ ‫‪‬‬
‫הנתרן‪-‬אשלגן‪.‬‬
‫שלב ‪ :6‬כל תעלות האשלגן סגורות‪ ,‬ועודפי האשלגן החוץ‪-‬תאי מתפזרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הירידה החדה נגרמת בגלל שהאשלגן (‪ )+‬יוצא מהתא וכך גם הנתרן (‪( )+‬דרך משאבת‬ ‫‪‬‬
‫הנתרן‪-‬אשלגן)‪ ,‬והממברנה יורדת לאזור ה‪.-75‬‬

‫‪https://davidson.weizmann.ac.il/stub-51‬‬

‫מכון דוידסון‪:‬‬
‫לצורך העברה מהירה ויעילה של מידע בין תאי עצב או‬
‫תאי שריר‪ ,‬הגוף משתמש בתהליך חשמלי שנקרא‬
‫"פוטנציאל פעולה"‪ ,‬שבמסגרתו המידע עובר בצורה של‬
‫אות חשמלי מקצה אחד של התא אל קצהו השני (מרחק‬
‫שיכול במקרים מסוימים להגיע ליותר ממטר)‪ .‬האות‬
‫החשמלי מחזיק מעמד במעבר שלו לכל אורך התא בזכות‬
‫שינויים שחלים בתח בממברנה של התא‪ ,‬בעקבות מעבר‬
‫יונים (אטומים טעונים חשמלית) דרך תעלות יונים‬
‫מיוחדות שנפתחות ונסגרות באופן מתואם‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪17/11/2021‬‬

‫פתיחת תעלות בפוטנציאל פעולה‬

‫הולכת פוטנציאל הפעולה‬

‫אם נגרום לפוטנציאל פעולה בקצה אחד של האקסון‪ ,‬נראה כי הוא שומר על גודל קבוע במהלך‬ ‫‪‬‬
‫התקדמותו‪.‬‬
‫חוק ‪ : all or none‬כשנוצר פוטנציאל פעולה הוא מתפשט ללא דעיכה עד קצוות האקסון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪7‬‬