‫סיכום חומר לימוד בפיסיקת ‪ – MRI‬קורס ‪ MRI‬שיבא תל השומר ‪ /‬סוכם ע"י ורוניקה יעקבלב‬

‫קצת מידע ומושגים ‪:‬‬

‫שדה מגנטי נוצר על ידי שדה חשמלי נע (הפרוטונים נמצאים תמיד בתנועה סביב הציר –‬ ‫‪-‬‬
‫‪ , SPIN‬גוף בתנועה בעל מטען חשמלי יוצר זרם חשמלי‪ ,‬וזרם חשמלי יוצר שדה מגנטי)‪.‬‬

‫קיימים כמה סוגים של שדות מגנטים ‪:‬‬

‫שדה מגנטי קבוע – מורכב ממתכת‬ ‫‪‬‬

‫שדה אלקטרו מגנטי – סליל נחושת המוזרם דרכו זרם חשמלי‬ ‫‪‬‬
‫מגנט אל מוליך – נחושת טבולה בתוך תרמוס הליום נוזלי בטמפ' ‪ -269‬מעלות צלזיוס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסליל מורכב מסגסוגת של מתכות שונות‪.‬‬

‫קירות חדרי ה ‪ MRI‬מצופים בלוחות נחושת כדי להגן על מערכת המדידה מתדירויות ורעשים‬ ‫‪-‬‬
‫חיצוניים‪.‬‬
‫הומוגניות השדה המגנטי יהיה טוב יותר ככל שקדח הכניסה צר יותר ואורך המחילה ארוך‬ ‫‪-‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ – QWENCH‬בריחת הליום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ריכוז המים הוא ‪ 2‬מולר‪ ,‬כאשר בחומרים אחרים מדובר ביחידות של מילי‪ -‬מולר‪ .‬משתמשים‬ ‫‪-‬‬
‫במולקולת המימן במגנט שכן הוא בעל ריכוז גבוה ויוצר מומנט מגנטי‪.‬‬
‫‪ – B0‬הציר האורכי של השדה המגנטי (ציר ‪.) Z‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪( – Precession‬נקיפה) תנועה תמידית של הפרוטונים סביב עצמם כתוצאה מהגרביטציה‬ ‫‪-‬‬
‫(=ספינים)‪.‬‬
‫משוואת לרמור – משוואה שבעזרתה ניתן לחשב את תדירות הנקיפה של הפרוטונים‬ ‫‪-‬‬

‫ישנו יחס ישר בין התדירות לעוצמת המגנט‪.‬‬

‫להמשך הסבר נשתמש בצירים ‪.Z ,Y ,X‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪AXIAL – X-Y PLANE‬‬

‫‪SAGITAL – Y-Z PLANE‬‬

‫‪CORONAL – X-Z PLANE‬‬

 ‫מדידת האינפורמציה ייעשו על ציר ‪ Y , X‬בלבד‪ .‬על ציר ‪ Z‬יש את כח השדה המגנטי של‬ ‫‪-‬‬
‫המגנט וכן לא ניתן למדוד ממנו אינפורמציה‪.‬‬
‫‪ – RF‬גל אלקטרומגנטי בתחום הרדיו הנשמע‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫המערכת המסתובבת – נבנתה רק כדי להקל את ההבנה של הסיבובים של הפרוטונים‬ ‫‪-‬‬

‫ולתאר את הוקטור השקול‪ .‬המערכת מסתובבת סביב ציר ה – ‪ Z‬בתדירות לרמור וכך‬
‫מוחקים את סיבוב הספין סביב השדה המגנטי הקבוע‪ .‬כדי לא להתבלבל מכל הסיבובים‬
‫שהפרוטונים עושים סביב עצמם בתהליך הנקיפה ובמקביל סביב ציר ה‪ Z -‬של השדה‬
‫המגנטי אנו נבטל זאת בעזרת מערכת מסתובבת ‪.‬‬

‫נתחיל ‪-‬‬

‫כל רעיון התהודה המגנטית מתבסס בהבדל החומרים בין הרקמות הרכות‪ .‬מתמרנים את הספינים‬
‫של הפרוטונים על מנת לקבל את התמונה שאנחנו מחפשים‪ .‬סדרת האירועים בבניית תמונת ‪: MRI‬‬

‫מכניסים אדם למכשיר וכך נוצרת מגנטיזציה‬ ‫‪-‬‬

‫משדרים תדר ‪ RF‬הגורם לערעור הפרוטונים‬ ‫‪-‬‬
‫רושמים את תגובת הנבדק בעזרת גרדיאנטים(ליצירת תמונה תלת מיימדית)‬ ‫‪-‬‬
‫רכישת תמונה(בעזרת משדר ומקלט הנמצאים על הסלילים)‬ ‫‪-‬‬

‫כשחושפים פרוטונים לשדה מגנטי הם עוברים קיטוב‪ ,‬כלומר מתחילים להסתובב סביב ציר ‪ B0‬של‬
‫השדה המגנטי בתדר לרמור‪ .‬בנוסף ‪ ,‬הפרוטונים בתוך השדה המגנטי מתחלקים לשתי רמות‬
‫אנרגיה‪:‬‬

‫‪ – PARALEL‬רמת אנרגיה נמוכה (עם כיוון המגנט)‪.‬‬

‫‪ – ANTIPARAEL‬רמת אנרגיה גבוה (נגד כיוון המגנט)‪.‬‬

‫חלוקת הפרוטונים בין שתי רמות האנרגיה היא בערך חצי חצי‪ ,‬כשבכל זאת יש מספר מזערי של‬
‫פרוטונים שיותר נוטים ללכת עם כיוון השדה המגנטי יותר מאלו שהולכים נגד הכיוון‪ .‬דבר שיוצר לנו‬
‫שקול מגנטי (=וקטור)על ציר ה – ‪ Z‬שאיתו אנחנו עובדים‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬נוצר פה פער בין רמות האנרגיה‪ ,‬ואת הפער הזה אנחנו מערערים בגל רדיו ליצירת‬
‫מגנטיזציה‪.‬‬
 ‫‪ – RELAXATION‬תהליך שקורה אחרי הפסקת שידור ה – ‪ RF‬וכתוצאה מהחזרה לשיווי המשקל‬
‫הטבעי‪ .‬ברלקסציה של ציר ה – ‪ Z‬קבוע הזמן הוא ‪ T1‬וברלקסציה של ציר ה – ‪ X‬קבוע הזמן הוא ‪.T2‬‬
‫קבועי זמן אלו הם קבועי תדר‪ ,‬לכן‪ ,‬ערכי הקבועים שונים בשדות מגנטים שונים‪.‬‬

‫נבדק נכנס למכשיר ה – ‪ MRI‬ושוכב בכיוון ציר ה –‪ , Z‬על מנת לקבל סיגנל ניצור ערעור של‬
‫הפרוטונים על ידי פולס גל רדיו ‪ . RF‬אז מה קורה ?‬

‫‪T1 –spin lettis relaxation = longitudinal relaxation.‬‬

‫‪ .1‬הפרוטונים נכנסים לפאזה (הופכים למסונכרנים ומתוזמנים )‪.‬‬

‫‪ .2‬מעבר פרוטונים לרמת אנרגיה גבוה יותר – ירידת הוקטור השקול שבציר ה‪ Z -‬לטובת הציר‬
‫האנכי (נוצר שדה מגנטי חדש בציר ה – ‪.)TRANSVERSAL‬‬

‫ברגע שנשדר תדר עם אנרגיה המשתווה למפל שתי רמות האנרגיה ‪ ,‬הספינים עולים לרמת אנרגיה‬
‫גבוה יותר ולאחר סיום השידור הספינים באופן טבעי חוזרים למצבם המקורי תוך כדי פליטת אנרגיה‬
‫שהמקלט קולט‪ .‬כל מערכת תמיד שואפת לרמת אנרגיה הנמוכה ביותר ולכן הפרוטונים חוזרים‬
‫למצבם המקורי – חזרה לשיווי משקל בציר ה – ‪.Z‬‬

‫תהליך זה מושפע מקצב התנועה המולקולרית המבטא את יעילות העברת האנרגיה לסביבה‪ ,‬ועל כן‬
‫נקבעים זמני החזרה לשיווי משקל‪ .‬ככל שהתנועה המולקולרית מהירה יותר אנרגיה תשתחרר בצורה‬
‫יעילה יותר וכך תיווצר רלקסציה מהירה יותר‪.‬‬

‫זמן רלקסציה אורכית– זמן שבו המגנטיזציה חוזרת ל – ‪ 63%‬מערכה ההתחלתי (תהליך ארוך)‪.‬‬

‫בתמונות ‪ T1‬נקבל תמונות אנטומיות טובות‪.‬‬

 ‫‪T2 – spin spin relaxation = transversal relaxation‬‬

‫חזרה לשיווי משקל בציר ה – ‪ X‬המתבצעת ללא פליטת אנרגיה‪ .‬זהו בעצם תהליך ‪– DEPHASING‬‬
‫יציאה מפאזה‪ .‬ככל שתהליך היציאה מפאזה מהיר נקבל יותר סיגנל‪ .‬ולכן‪ ,‬זמן הרלקסציה בתהליך זה‬
‫הוא הזמן שבו המגנטיזציה חוזרת ל – ‪ 37%‬מערכה ההתחלתי‪.‬‬

‫מה שמעניין אותנו בתמונה זה זמני הדעיכה של הפרוטונים של הרקמה עצמה‪ .‬תהליך‪ ,‬זה מושפע‬
‫מאי הומוגניות של השדה המגנטי ומאינטרקציה של הספינים‪ .‬המטרה בעצם לבטל את אי‬
‫ההומוגניות של השדה המגנטי על מנת למדוד את התכונות האופיניות לרקמה עצמה‪.‬‬

‫*‪ – T2‬נמדוד את הדעיכה של אי הומגניות של השדה המגנטי – הספינים מתפזרים וכל אחד מסתובב‬
‫בתדר שלו‪ T2* .‬תמיד קיים ועליינו לנטרלו לקבלת ‪ T2‬אמיתי ואופייני לרקמה‪.‬‬
‫‪ T2 , T1‬הם שני תהליכים שונים ולא תלויים אחד בשני ומתרחשים בו זמנית כשבסופו של דבר נקבל‬
‫‪ 4‬קונטרסטים עיקריים ‪:‬‬

‫‪( PD – proton density .1‬מייצרים תמונה בעזרת שיטת כמות הפרוטונים)‬

‫‪T1 relaxation waited .2‬‬
‫‪T2 relaxation waited .3‬‬
‫‪T2* - susceptibility effects .4‬‬

‫רצף ה – ‪: SPIN ECHO‬‬

‫‪TE – time to echo‬‬

‫‪TR – time to repid‬‬

‫‪TI – time to invert‬‬

‫נותנים פולס ‪ 90‬מעלות על מנת לערער את הפרוטונים ‪ ,‬מיד יש לנו ‪ t2* dephasing‬בגלל אי‬
‫הומוגניות קבועה של השדה המגנטי‪ .‬לאחר זמן ‪ TE/2‬ניתן פולס ‪ 180‬מעלות ‪ ,‬כך נבטל את אי‬
‫ההומוגניות ונקבל הד‪ .‬ושוב חוזרים חלילה‪.‬‬

‫את הקונטרסטים אנחנו משיגים על ידי משחק עם ‪ TR‬ו – ‪ TE‬על מנת לבטא את הקונטרסט שאנו‬
‫בוחרים‪ .‬לקבלת תמונה משוכללת ‪ T1 WAITED‬נשמש ב – ‪ TE‬קצר כי לא נרצה תמונת ‪ . T2‬ו – ‪TR‬‬
‫קצר לקבלת סיגנל טוב המאפיין את הרקמה וכן ‪ ,‬לא ניתן לרלקסציה האורכית להגיע לערכה המלא‬
‫וכך נקבל קונטרסט טוב‪ .‬חלק מהרקמות לא יגיעו ל – ‪ RECOVERY‬מלא כלומר לא יהיה סיגנל וזה‬
‫יראה שחור כמו המים למשל‪ .‬לקבלת תמונה משוכללת של ‪ T2‬נשתמש ב‪ TR -‬ארוך כדי לא לקבל‬
‫תמונת ‪ T1‬וב‪ TE -‬ארוך להדגשת היציאה הרקמות השונות מפאזה‪.‬‬

‫ולקבלת תמונת ‪ PD‬נשתמש ב‪ TR -‬ארוך ו‪TE -‬קצר וכך לא נקבל שכלול של ‪ T 1‬ו‪.T2-‬‬
 ‫‪ – INVERSION RECOVERY‬היפוך מגנטיזציה‬

‫זהו מנגנון מדידה נוסף ל‪ .T1 -‬ניתן פולס מקדים של ‪ 180‬מעלות לקבלת מגנטיזציה בציר ה‪Z -‬‬
‫השלילי‪ ,‬כשהחזרה למצב הטבעי יהיה בציר החיובי‪ .‬בבחירת ‪ TI‬נכון ניתן לאפס סיגנל של חומר‪/‬‬
‫רקמה מסויימת(דיכוי)‪ .‬לאחר זמן ‪ TI‬ניתן פולס של ‪ 90‬מעלות ונמשיך כמו בסדרת ‪.SPIN ECHO‬‬

‫‪STIR – SHORT TIME INVERSION RECOVERY‬‬

‫‪FLAIR – FLUID ATTENUATION INVERSION RECOVERY‬‬

‫כדי ליצור תמונת ‪ MR‬נשתמש גם בגרדיאנטים‪ .‬הגרדיאנטים הם בעצם סלילים קבועים מנחושת‪,‬‬
‫ובהם נזרים זרם חשמלי שיוצר שינוי‪ /‬מפל – הבדל בערך המגנטי לאורך הציר שבו הוא נמצא באופן‬
‫מלאכותי‪ .‬למעשה הרעש ב‪ MRI -‬בא מויברציות שנוצרות מהפעלת הגרדיאנטים הללו‪ .‬כאשר אנו‬
‫בוחרים ב‪ , AX/SAG/CORO -‬אנחנו בעצם בוחרים בכיוון פעילות הגרדיאנטים‪.‬‬

‫הגרדיאנטים משנים את השדה המגנטי כפונקציה של מקום‪.‬‬

 ‫קיימים גרדיאנטים בשלושה מרחבים ‪:‬‬

‫‪Z – SELECTIVE EXCITATION .1‬‬

‫‪X – FREQUENCY ENCODING .2‬‬
‫‪Y – PHASE ENCODING .3‬‬

‫על ידי ערעור סלקטיבי בעזרת גרדיאנט ‪ SELECTIVE‬וגל רדיו מתאים רק פרוסה אחת בתמונה‬
‫המבוקשת יהיה ערעור ובצורה זו נקבל את התמונה במרחב‪ .‬כך בעצם נפתור את הבעיה התלת‬
‫מיימדית בעזרת לוקלציה‪ .‬כדי למיין ולעשות קידוד לגבי שאר הפרוסות במישור נשתמש בגרדיאנטים‬
‫של ‪ PHASA‬ו‪ FREQWENCY -‬במרחב הדו מיימדי‪.‬‬

‫במפות הדו מיימדיות מציינים נקודה מסויימת על ידי מיקומה בציר ה‪ .Y , X -‬הגרדיאנטים פועלים‬
‫בזמן המדידה שלנו על ידי שינוי השדה המגנטי‪.‬‬

‫‪ - Frequency encoding‬לכל נקודה באיבר הנבדק יש תדר משלו הנותן סיגנל שונה‪ ,‬כשהשינוי‬
‫בגרדיאנט הוא ‪ GAUSS 4‬לס"מ‪ .‬אם יודעים מה התדר ניתן לראות גם מה המיקום בתמונה במרחב‬
‫הדו מיידי‪ .‬את הקידוד של מקור הסיגנל לאורך ציר התדר (ציר ה‪ )X -‬עושים על ידי חישוב מתמטי‪.‬‬

‫‪ – Phase encoding‬בין הנקודות השונות על ציר ה‪ Y -‬יהיה הבדל מבחינת פאזה‪ .‬בתוך השדה‬
‫המגנטי יש לספינים סיבוב קבוע ‪ ,‬ברגע שנפעיל את הגרדיאנט הספינים יסתובבו לא בפאזה‬
‫ובמהירות שונה‪ .‬וכשנכבה את הגרדיאנט כל הספינים יסתובבו בפאזות שונות אך במהירות שווה –‬
‫וכך ניצור קידוד על ידי הבדל במקומות השונים במרחב‪.‬‬

‫יש שליטה על הפאזה בעזרת עוצמת הגרדיאנט‪ .‬על ידי כיבוי השדה המגנטי נשאיר תדר שווה רק‬
‫שנוצר שינויי הפאזות שאותם ניתן לקודד‪.‬‬
 ‫לסיכום ‪ ,‬בעזרת גרדיאנט ה‪ SLICE SELECTION -‬נמצא את המיקום הפרוסה של האיבר הנבדק‬
‫במרחב התלת מיימדי‪ .‬כעט עוברים בפרוסה שמצאנו למרחב הדו מיימדי ונמצא את מיקומה במרחב‬
‫זה בעזרת ה‪ FREQUENCY -‬גרדיאנט ואת התדר התואם של אותה הפרוסה על ציר ה‪( X -‬בעזרת‬
‫חישוב מתמתי)‪ .‬ולבסוף כדי למצוא את מיקום אותה הפרוסה הנבדקת על ציר ה‪ Y -‬נשתמש ב‪-‬‬
‫‪ PHASE‬גדיאנט על ידי הדלקתו וכיבויו ליצירת הבדלים בפאזות באותה המהירות (כל זה נעשה באותו‬
‫התדר)‪.‬‬

‫ועל כן ‪ ,‬כך יראה הגרף שלנו ב‪: SPIN ECHO SEQUENCE -‬‬

‫חוזרים שוב ושוב על הגרף הזה כשהשינוי הוא רק ב‪-‬‬

‫‪ PHASE ENCODING‬מהצד השלילי לצד החיובי וכל‬

‫סיגנל כזה ממלא לנו קו‪/‬פרוסה ב‪K-SPACE -‬‬

‫עד לקבלת תמונה‪.‬‬

‫‪– GRE‬‬

‫היתרון של הגרדיאנט אקו שהוא יותר קצר וניתן להשתמש בזויות‬

‫יותר קטנות‪ .‬ניתן להשתמש בו בהדמיית בניית נפח‪ .‬ניתן לראות‬

‫שלא נותנים פולס של ‪ 180‬מעלות וזאת כי אנחנו לא רוצים לבטל‬

‫את אי ההומגניות של השדה המגנטי לקבלת שקלול *‪.T2‬‬

‫‪– FAT SUPPRESSION‬‬

‫איפוס שומן‪ ,‬כשהחסרון הוא ‪ TR‬ארוך‪ .‬ניתן פולס מקדים המדכא סלקטיבית‬

‫את השומן לפי ההבדלים בתדרי המרכיבים הכימיים בינו לבין חומרים‬
 ‫אחרים בגוף‪ .‬שכן מולקולת המים קרובה אליו – הבדל של ‪. 3.5PPM‬‬

‫‪ - DIXSON‬סידרה תלת מימדת ‪ ,‬ניתן לבצע ב‪ T2‬וב ‪ T1‬אשר מאפשרת לנו לקבל ‪ 4‬סוגי תמונות ‪:‬‬

‫‪– Wather .1‬דיכוי שומן‬

‫‪ -Fat .2‬דיכוי המים‬
‫‪In phase‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪Out phase .4‬‬

‫‪: K- SPACE‬‬

‫פונקציית הצגת תמונה בעזרת תדירויות בתחום מרחב התדר‪ .‬זוהי בעצם מטריצה דיגיטלית‬
‫שמייצגת תמונה לפני אנליזה של פורייה טרנספורם‪ .‬כל הנקודות ב – ‪ K-SPACE‬מכילות את כל‬
‫האינפורמציה של האיזור הנדגם ומייצגוץ אורך של תדרים מרחביים‪ .‬כל שורה כזו היא צעד של‬
‫קידוד‪ ,‬וכל נקודה בשורה היא בהפרש זמן קבוע מנקודה אחרת‪ .‬לכל שורה קידוד פאזה שונה‪ ,‬ואורך‬
‫שורה מביע את זמן המדידה‪.‬‬

‫‪FOURIER TRANSFORM :‬‬

‫מטפל במעבר ממיימד הזמן למיימד התדר‪ .‬ממיין את‬

‫רכיבי התדר של תהליך שהוא תלוי זמן של דעיכה של‬

‫מגנטיזציה‪ .‬בעזרת פורייה טרנספורם נבנה תמונה‬

‫בעזרת מפות של תדירויות מרחביות (מין גלי סינוסים‬

‫שככל שהמרחב בנייהם גבוה יותר עוצמת התדר גדולה‬

‫יותר)‪.‬‬

‫אז מה קורה – עושים פורייה טרנספורם במרחב הדו מיימדי – קודם על ציר ה‪( X -‬לקידוד תדר‬
‫הנקודה הנבדקת) ‪ ,‬ואחר כך גם על אורך ציר ה‪( Y -‬לקידוד הפאזה של אותה הנקודה)‪.‬‬
 ‫ניתן לרכוש את ה‪ K-SPACE -‬בצורות שונות ‪ ,‬כשבמרכזה נקבל את הסיגנל הכי חזק (גם גרדיאנט‬
‫הפאזה וגם גרדיאנט התדר = ‪ ,)0‬ודגימה מעבר למרכז נקבל יותר פרטים בתמונה( הגרדיאנטים‬
‫חזקים יותר – נקבל אקו עם עוצמה נמוכה בגלל תהליך דעיכה גדול שנעשה)‪.‬‬

‫ולכן‪,‬מרכז ה‪ K-SPACE -‬מתאפיין בקונטרסט שך התמונה ‪ ,‬בעוד שהייקפו מתאפיין בחדות‪.‬‬

‫צורות הרכישה של ה –‪: K-SPACE‬‬

‫‪ – Fourier imaging‬שיטת הרכישה הקלאסית ויעילה ביותר‪ .‬רכישה ליניארית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ – Echo planar imaging‬שיטת רכישת התמונה מכיוון אחד לכיוון השני‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – Spiral imaging‬שיטת רכישה בצורה ספירלית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – Projection reconstruction‬שיטת רכישה אמורפית בצורת "כוכב"‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – Proppelor‬שיטת רכישה בצורת סיבובים כשמרכז ה‪ K-SPACE -‬נדגם כל הזמן בחפיפות‬ ‫‪-‬‬
‫כשהמערכת מתקנת אוטומטית אם קיימים איזהשהם שינויים תזוזתיים‪ .‬שיטה יעלה ב‪TR -‬‬
‫ארוך וכשנבדק לא משתף פעולה‪.‬‬
 ‫ארטיפקטים ‪:‬‬

‫‪ – Chemical shift artifact‬נגרם בגלל הבדל בין מים לשומן‪ ,‬הנמצאים באותה סקאלת תדרים קרובים‬
‫אחד לשני‪.‬‬

‫המכשיר בעצם ממקם את התדר לא נכון ‪ .‬הרי ההבדל בין הספינים של המים לשומן הוא כ‪220 -‬‬
‫הרץ לטובת השומן‪ .‬נוצרת בתמונה מן מסגרת של מים מסביבה ובאמצע תדר השומן שהמכשיר‬
‫קלט‪.‬‬

‫‪ – Motion‬ארטיפקט התנועה תלוי בשיתוף פעולת הנבדק‪ .‬ובאזורים שהתזוזה בהם הם בלתי נמנעת‬
‫נקטין את הארטיפקט בעזרת ‪( BENDWITCH‬רוחב התדר)‪ .‬ככל שה‪ BW -‬יהיה גבוה יותר‪,‬‬
‫הארטיפקט יהיה פחות בולט לעין‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשתמש ב‪breathhold , gating , presaturation , short -‬‬
‫‪ TR‬ושינוי הקידוד שגם הוא יכול לסלק את הארטיפקט‪.‬‬

‫קיפולים – על מנת להתגבר על ארטיפקט הקיפולים נגדיל ‪, OVERSAMPLING , FOV , BW‬‬

‫‪.FREQUENCY‬‬

‫‪ – Eddy currents‬זהו ארטיפקט זרימה‪ .‬זרמים חשמליים קטנים הנגרמים מהדלקה וכיבוי‬
‫הגרדיאנטים‪ ,‬דבר הגורם ל – ‪ DEPHASING‬והקטנת עוצמת הסיגנל‪ .‬זה קורה כשיש החלפה מהירה‬
‫בין הגרדיאנטים בעיקר בשיטות סריקה מהירות כמו בדיפוזיה‪ .‬הדרך להימנע מארטיפקט זה הוא‬
‫פנייה לחברה ‪ .‬הם עושים פעולות למכשיר כמו ‪ shielding , eddy current calibration‬ועוד‪.‬‬

‫‪: Hardware artifacts‬‬

‫‪ – Spiking‬קורה כשיש נקודה בהירה ב‪ , K-SPACE -‬קוראים לטכנאי שירות במקרה כזה‪.‬‬

‫‪ – Gibbs ringing‬הפרעה זו נקבל כשיש רזולוציה נמוכה מדי ואין תדירויות גבוהות מספיק‪.‬‬
‫להתגברות הארטיפקט יש להגדיל מטריצה‪.‬‬

‫‪ – Moire fringes‬אי הומוגניות ב‪ BODY COIL -‬בקצה שלו‪ .‬קשה מאוד להתגבר על ארטיפקט זה ולכן‪,‬‬
‫חשוב מאוד להשכיב את הנבדק לאורך השדה במגנטי בצורה כמה שיותר מדויקת‪.‬‬

‫‪ – Zebra strings‬עוד ארטיפקט שנוצר בהשפעה של ‪.HARDWARE ARTIFACTS‬‬

‫‪ – Zipper artifact‬ארטיפקט שנוצר בגלל שנכנסת לתמונה איזושהיא תדירות רדיו לא רלוונטית בגלל‬
‫דלת פתוחה למשל‪ ,‬או מנורה מרצדת ועוד‪ .‬במקרה כזה נבדוק אפשרויות שבגללם נכנסות לנו‬
‫לתמונה תדירויות לא קשורות לבדיקה‪.‬‬

‫‪ – Slice overlap artifact‬נוצר בגלל חתכים לא מקבילים ‪ ,‬וחלקם חותכים אחת את השני כמו למשל‪,‬‬
‫בבדיקת עמוד השדרה‪ .‬נקבל אובדן בסיגנל וזה יתבטא בפס שחור‪.‬‬
‫‪ – Cross talk = cross excitation‬איבוד סיגנל בגלל גלי ‪ RF‬לא טובים כלכך‪ .‬ניתן להתגבר על הפרעה‬
‫זו בעזרת ‪ TE, TR ,GAP‬מתאימים‪ .‬אם ההפרעה ממש גרועה נשתמש בתמונת ‪ 3D‬במקום ‪.2D‬‬

‫‪MRS – magnetic resonance spectroscopy‬‬

‫נותן אינפורמציה על תכולה כימית של הדגימה‪.‬‬

‫לוקחים דגימה‪ ,‬ולקבלת תמונה מרחבית מפעילים‬

‫גרדיאנטים המשנים את תדר הרזוננס ומקודדים‬

‫את המרחב בצורה מבוקרת וניתן לתרגם זאת במקום‪.‬‬

‫לכל מולקולה מבנה שונה‪ .‬אנחנו בודקים את הגרעין‬

‫שיש לו שדה אישי משלו המושפע מענן האלקטרונים‬

‫שלו‪ ,‬דבר שיוצר לכל מולקולה תדר משלה‪ .‬מדובר ביחידות ‪ PART RER MILION‬בתחום ההרץ‪.‬‬

‫תחום המיימן הוא ‪ 10PPM‬ולכן את הספקטרוסקופיה עדיף לעשות בשדה המגנטי הגבוה ביותר – כך‬
‫קל יותר להפריד בין החומרים השונים‪.‬‬

‫בבדיקות ‪ MRI‬נחפש אינפורמציה של התכולה הכימית של הרקמות בגוף המתבטאים בספקטרום‪.‬‬

‫דוגמים בקוביות של כל ‪ 10-20‬מילימטר ‪ ,‬בגלל בעיית של ‪ SIGNLA TO NOISE‬במוצרת מריכוז גבוה‬

‫של מימנים שאותם אנחנו דוגמים‪.‬‬

‫דוגמים בשיטת ‪ PRESS‬וכן בדיכוי מים בשיטת ‪.CHESS – CHEMICAL SHIFT‬‬

‫החומרים שדוגמים בספקטרוסקופיה של המוח ‪:‬‬

‫‪ – NAA‬מארקר לביטוי תכולת הנוירונים‪ ,‬שלמותם ותפקודם‪ .‬חומר זה בדרך כלל יותר גבוה בחומר‬
‫האפור מאשר בחומר הלבן בספקטרום התקין‪.‬‬

‫‪ – CREATIN‬מארקר אנרגיה‪ .‬משתמשים בו בתור קונטרול ביחסים שלו למטבוליטים אחרים‪.‬‬

‫‪ – CHOLINE‬מארקר למצב ממברנת התא ומטבוליזציה של פוספוליפידים שאחראים על שלמות‬

‫הממברנה‪ ,‬גדל ברוב הפאתולוגיות‪ .‬הוא סמן לפתולוגיה ברוב המקרים‪.‬‬

‫‪ – MYOINOSITOL‬נמצא בקשצה השמאלי של הספקטרום‪ ,‬וזהו סמן אנדוקריני‪ .‬הוא מאפיין רגולציה‬
‫אסמולרית לא תקינה‪.‬‬

‫‪ – LACTATE‬קרוב לאיזור הליפידים בספקטרום‪ .‬זהו תוצר לוואי של פעילות אנאירובית‪.‬‬

‫‪– ALANINE‬‬

‫‪- GLUTAMATE\GLUTAMINE‬‬
 ‫‪ – TMS‬נראה בקצה הימני של הספקטרום וביחס אליו עושים את הספקטרוסקופיה‪.‬‬

‫‪ – HUNTERS ANGLE‬זוהי אינדיקציה המאפשר לראות אם הספקטרום הוא של מח תקין או לא‪.‬‬

‫נסתכל על השיפוע בין ה‪ NAA -‬ל‪ .CHO -‬שיפוע עולה=מח בריא ולהפך‪.‬‬