‫‪The Heart and the cardiovascular system‬‬

‫‪Excitation-contraction coupling‬‬
‫‪ -‬הפעילות החשמלית של לב נורמאלי מתחילה מנקודה הנקראת קוצב ‪ ,pacemaker‬בלב תקין הפעילות‬
‫החשמלית מתחילה מ ‪.SA node‬‬
‫‪ -‬ההתפשטות תמיד במסלולים קבועים ‪ .conduction propagation‬מתחילה בעליות וממשיכה לחדרים‪.‬‬
‫‪ delay -‬ב ‪ AV Node‬משמעותו אי רצף בהתפשטות‪.‬ה‪ delay -‬מיועד כדי לאפשר לעליות למלא את החדרים‬
‫בדם (כי הדם זורם מהלחץ הגבוה ללחץ הנמוך)‪ .‬אם העליות והחדרים מתכווצים ביחד הדם לא יוכל לזרום‬
‫מהעליות לחדרים‪.‬‬
‫התפלגות הלחצים בחדרים ובעליות מקיים את חוק מעבר הדם ע"פי מפל לחצים‪.‬‬

‫מבחינה אנטומית‪ ,‬העליות מופרדות מהחדרים מבחינה אנטומית ע"י ‪. AV Node‬‬

‫‪:Cardiac electrophysiology‬‬
‫‪ :Automaticity )1‬תכונה של הלב‪ ,‬ל ‪ SA Node‬היכולת ליצור פוטנציאל הפעולה ללא גירוי חיצוני‪ ,‬בצורה‬
‫עצמאית‪ ,‬אוטונומית‪.‬‬
‫‪ :Excitability )2‬אפשרות לייצר פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ :Conduction )3‬ההולכה והוא נושא חשוב ומרכזי בלב‪.‬‬
‫תא עצב הוא אקסיטבלי (או תא שריר) אבל לא אוטומטי‪ ,‬תא אוטומטי הוא אקסיטבלי (אבל ההפך לאו‬
‫דווקא נכון)‪.‬‬

‫ההולכה של פוטנציאל פעולה בלב‪:‬‬

‫פוטנציאל הפעולה מתחיל ב ‪ ,SA Node‬העליות עוברות אקטיבציה חשמלית והחדרים עדיין נמצאים בדה‪-‬‬
‫אקטיבציה (אין אקטיבציה)‪.‬‬
‫אח"כ יש לנו מעבר ל ‪ AV Node‬ואחריו לחדרים שעוברים אקטיבציה חשמלית ועליות נמצאות כבר בהרפיה‪,‬‬
‫בעקבות האקטיבציה יש שינויים מיכאניים‬

‫השוני בין פוטנציאל הפעולה של שריר הלב לפוטנציאל הפעולה של תא עצב‪:‬‬

‫‪ -‬אורך התקופה הרפרקטורית‪.‬‬
‫‪ -‬פוטנציאל הפעולה של תא שריר יותר ארוך‪ (.‬נמשך כמעט ‪ ,400ms‬לעומת של שריר שלד נמשך ‪)2ms‬‬
‫‪ -‬סוג המידע שעובר בפוטנציאל פעולה של תא עצב הוא בינארי‪.‬עומתו‪ ,‬פוטנציאל הפעולה של תא לב‬
‫נותן מידע על משך ועוצמת התכווצות‪ .‬עבור פ"פ רחב ונמשך יותר זמן יש יותר סידן ולכן ההתכווצות‬
‫תהיה יותר חזקה‪.‬או לחלופין‪,‬פוטנציאל פעולה קצר יותר ‪ ‬פחות סידן יכנס ‪ ‬התכווצות חלשה‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪ -‬אציטיל כולין הוא ה ‪ NT‬הפרה‪-‬סימפטטי אשר מקצר את פוטנציאל הפעולה‪ ,‬ובכך ההתכווצות נהיית יותר‬
‫חלשה כי נכנס פחות סידן ‪.‬‬

‫טטנוס בלב‪:‬‬
‫בשריר לב אין ואסור שיהיה טטנוס‪ ,‬אז הלב יתכווץ ולא תהיה הרפייה ואז הלב אינו כול להתמלא בדם‪.‬לכן‬
‫נוכל לראות חפיפה טמפורלית או חפיפה טמפורלית בין פוטנציאל הפעולה לבין זמן ההתכווצות‪.‬‬
‫בשריר שלד תסתיים התקופה לפני הכיווץ לכן כאשר נותנים עוד פוטנציאל פעולה יהיה עוד כיווץ חזק יותר‪,‬‬
‫וכאשר קצב פוטנציאל הפעולה גבוה אנחנו יוצרים משהו שנקרא איחוי כלומר לא רואים את השינויים‪ ,‬נוצר‬
‫כוח קבוע‪(.‬זהו הטטנוס)‬
‫להתמלא בדם‪ ,‬לכן אפשר להבחין בחפיפה בין התקופה הרפרקטורית לאירוע המכאני‪.‬‬
‫צימוד חשמלי – מיכאני‬
‫פוטנציאל פעולה גורם להפעלה מיכאנית‪ ,‬הרפייה‪ ,‬פוטנציאל הפעולה הבא‪.‬‬
‫שלב ראשון זה אקסיטטציה (פ"פ)‪ ,‬ובמהלכו יש ‪ plateau‬שהוא תמיד ישר (בתא עלייה אין ‪ plateau‬בתא חדר‬
‫יש ‪ plateau‬משמעותי)‪.‬במהלך ה ‪ plateau‬נפתחות תעלות סידן תלויות מתח כתוצאה מהדה‪-‬פולרזציה‬
‫והסידן חודר לתוך התא‪.‬‬
‫חלק מהסידן מתקשר ישי רות לחלבוני התכווצות וחלק נקשר לרצפטורים תוך תאיים על גבי ה ‪ ,SR‬מה שגורם‬
‫לפתיחת תעלות סידן על גבי ה ‪ SR‬ושחרור סידן נוסף מתוך ה ‪( SR‬מתוך הציטופלזמה לעצמה)‪.‬‬
‫כלומר הסידן מקורו מבחוץ ובעיקר סידן היוצא מה ‪ SR‬ומצטרף לסידן שבא מחוץ לתא (‪ 07%‬מהסידן מקורו‬
‫ב ‪)SR‬‬

‫מרכיבי המערכת המיכאנית‪:‬‬

‫‪ )1‬תעלות סידן שנקראת ב ‪ DHPR‬על שם החסם שלה‪.‬‬
‫‪ )2‬תעלת סידן ‪ Ca‬בעלת שני סוגים ‪( L-Type‬שנשארת פתוחה לזמן ארוך ‪ )long lasting‬והשנייה ‪T-type‬‬
‫שנשארת פתוחה לזמן קצר‪ .‬התעלה המרכזית היא מסוג ‪.L‬‬
‫‪ )3‬תעלות אשלגן ‪ -‬עשרות סוגים של תעלות‪.‬‬
‫‪ )4‬משחלף נתרן – סידן ‪.NCX‬‬
‫‪ )5‬משאבת הנתרן אשלגן ‪.Na-K-ATPase‬‬
‫‪ )6‬מדור תוך תאי שנקרא ‪ .SR‬מחסן של סידן‪ .‬ריכוז הסידן בתוכו תמיד יותר גבוה מריכוזו בציטופלזמה אבל‬
‫הרבה יותר נמוך מהריכוז מחוץ לתא‪ .‬חלבונים שונים על גבי ה ‪ SR‬המבקרים את ריכוז הסידן‪ .‬חלבון‬
‫‪ phospholamban PLB‬נמצא בצמוד למשאבת סידן‪ ,‬מצב הזרחון של ה ‪ PLB‬עושה מודולציה של ה ‪Ca-‬‬
‫‪.ATPase‬‬
‫חלבון נוסף‪ calsequstrin ,‬בעל אפיניות גבוה לסידן ופעילותו קובעת כמה סידן ישוחרר מה ‪ .SR‬תעלת ‪( RYR‬‬
‫‪ ,)Ryanodin Receptor‬על שם הצבע שחוסם אותה‪.‬‬
‫כאשר נקשר הסידן ל ‪ RYR‬נפתחות תעלות ‪ RYR‬וסידן יוצא מתוך ה ‪ SR‬על פי כוח הדיפוזיה‪.‬‬
‫השוואה בין ריכוזים‪:‬‬
‫ריכוז הנתרן בחוץ ‪ 147‬ובפנים ‪ 5‬כלומר ההבדל של ‪.1:37‬לעומתו‪,‬ריכוז הסידן מחוץ לתא ‪[Ca2+]=2mM‬‬
‫והריכוז בתוך התא הוא ‪ ,[ca2+]=10^-7M‬כלומר יש הבדל של ‪, 1:17777‬זהו היון שיש לו הבדל הריכוזים‬
‫הגבוה ביותר‪.‬‬
‫סידן נכנס פנימה נקשר לחלבוני התכווצות וגם סידן משתחרר מתוך ה ‪ SR‬ומפעיל את החלבונים האלו‪.‬‬
‫ה ‪ SR‬קרוב ל ‪ T-tubule‬כדי שהתהליך של היציאה של הסידן יהיה מהיר ויותר יעיל‪.‬‬
‫במצב מנוחה לא כל תעלות ה ‪ RYR‬סגורות‪ ,‬כי ריכוז הסידן הפנימי ‪ 10^-7‬והוא מספיק לפתיחת כמה‬
‫מהתעלות‪ ,‬אולם כאשר נכנס סידן מבחוץ זה יגרום לפתיחה של פי מאות או יותר תעלות‪.‬‬
‫מנגנון החזרת הסידן‪:‬‬
‫המערכת יודעת להחזיר בדיוק ‪ 07%‬ל ‪ SR‬ובדיוק ‪ 37%‬לחוץ התא‪ ,‬בהסתמך על הפעימה הבאה‪ .‬נמצא כי‬
‫הפעימה הבאה תהיה שווה בגודלה לקודמת‪ ,‬אבל אם נוציא ‪ 47%‬מחוץ לתא הפעימה הבאה תהיה יותר קטנה‪,‬‬
‫ולכן הסידן חוזר למקום ממנו בא‪.‬‬
‫‪ -‬משאבת סידן ‪ ATPase‬מכניסה אותה כמות של סידן לתוך ה ‪ SR‬כנגד מפל הריכוזים לכן יש צורך בהשקעת‬
‫אנרגיה מטאבולית להכנסת הסידן‪.‬‬
‫‪ -‬הכמות האחרת מוצאת החוצה ע"י משחלף נתרן סידן‪ .‬המשחלף מוציא ‪ 22%‬מהסידן שנכנס ושאר הסידן‬
‫מוצא באמצעות ‪ Ca-ATPase‬שנמצא גם על הממברנה החיצונית (מוציאה סידן כנגד מפל הריכוזים)‪.‬‬
‫הסידן יוצא כנגד מפל הריכוזים‪ ,‬זאת לא משאבה שמשתמשת ב ‪ ATP‬באופן ישיר‪ ,‬אולם יש שימוש במפל‬
‫הריכוזים של נתרן(מבחוץ לתוך התא)‪.‬‬
‫התהליך עדיין לא הסתיים וצריך להחזיר יוני הנתרן והאשלגן למקומם‪.‬‬
‫הנתרן נכנס לתא‬
‫‪ )1‬בזמן פריצת פ"פ‪ .‬פריצת פ"פ או דה‪-‬פולרזציה מהירה נובעת מפתיחת תעלות נתרן תלויות מתח‪.‬‬
‫‪ )2‬נכנס ע"י משחלף סידן‪ -‬נתרן‪.‬‬
‫הנתרן יוצא ע"י משאבת (שימוש ב ‪ )ATP‬נתרן –אשלגן‪.‬‬
 ‫הגדרות‪:‬‬
‫כניסת קטיונים לתוך התא מוגדרת כזרם שלילי שגורם לדה‪-‬פולרזציה‪.‬‬
‫יציאת קטיונים מהתא (למשל אשלגן) מוגדרת כזרם חיובי שגורם לרה‪-‬פולריזציה‪.‬‬
‫אלקטרוגיניות‪:‬רכיב המייצר מטען חשמלי‪ .‬משחלף נתרן הוא אלקטרוניגטיבי‪ :‬יון סידן יוצא עם ערכיות ‪ 2+‬ו‬
‫‪ 3‬יוני נתרן נכנסים סה"כ קטיון אחד נכנס ויוצר זרם שלילי שגורם לדה‪-‬פולריזציה‪.‬‬

‫שיעור ‪2‬‬

‫אקטיבציה נורמאלית‪:‬‬

‫זה הוא חתך אורך של הלב‪ .‬נשים לב כי יש דהמיון בצורת פוטנציאל‬ ‫‪-‬‬
‫הפעולה ב‪ AV node -‬לזה של ה‪.SA node-‬‬

‫מעיד על דה‬ ‫איזור הדה פולרהזציה המשורטט בתרשים כחץ‬ ‫‪-‬‬

‫פולרהזציה ספונטנית או פוטנציאל הקצב‪ ,‬כלומר התחלת פ"פ חדש‬
‫ללא גירוי =‪. Automaticity‬‬

‫ההבדל בין תא עלייה\תא חדר לקוצב זה למעשה הפ"פ‪ :‬בקוצב לב אין‬ ‫‪-‬‬
‫פוטנציאל מנוחה‪.‬‬

‫בעת פגיעה ב‪ ,SA node -‬משתילים קוצב אלקטרוני‪ ,‬אחת הבעיות שלו‬ ‫‪-‬‬
‫הוא חוסר בקרה (אינו מקבל עצבוב) במיוחד כאשר הגוף אינו במצב מנוחה‪.‬‬

‫‪:overdrive suppression‬‬

‫ברגע נתון‪,‬מי שמכתיב את קצב הלב הוא הקוצב המהיר ביותר‪ ,‬בלב נורמאלי זה ה ‪.SA node‬‬

‫הקוצבים הפוטנציאלים (כלומר ‪ AV node‬וסיבי פורקנייה) נכנסים להרדמה או לרפרקטורהות‪ .‬כי אסור שיהיו שני‬
‫קוצבים באותו זמן אחרת תיווצר הפרעת קצב‪.‬‬

‫קצב ה‪ SA node -‬זה קצב הפעימות שלנו (נקח יד שמאל ונשים אותה על שורש כף יד ימין)‪.‬‬

‫‪AV node‬‬

‫‪ AV node -‬הוא קוצב עצמאי וביכולתו לתפוס פיקוד במקרה של תקלה ב ‪ .SA node‬הבעייתיות שלו הוא הקצב הנמוך‬
‫שלו ולא מיקומו כי אפשר להסתדר בלי העליות‪ ,‬כי רוב מילוי החדרהם בדם נעשה בזמן מנוחה ורק ‪ %01‬מהמילוי נעשה‬
‫בזמן התכווצות העליות‪.‬‬

‫‪ -‬ל‪ AV node-‬יש בקרה סימפטטית ופרה‪-‬סימפטטית‪.‬‬

‫‪-‬תפקיד ה‪ AV node-‬יצירת ‪ delay‬כדה שלא תיווצר בעיה במעבר הדם‪.‬‬

 ‫‪:Slow and Fast response‬‬

‫ל‪ SA node -‬ו‪ AV node-‬פוטנציאל פעולה דומה ושייכים למשפחת ‪.slow response‬‬

‫עליות ‪,‬חדרהם (לא פעילות קצבית)וסיבי פורקנייה שייכים למשפחת ‪.fast response‬‬

‫שוני פ"פ בין תא עלייה\ חדר לתא קוצב‪:‬‬

‫כל תא לב יכול להיות קוצב‪ .‬במצב נורמאלי‪ ,‬לאחר סיום פ"פ‪ ,‬תא חדר\עליה נמצאים בפוטנציאל מנוחה ( ‪resting‬‬
‫‪ )potential‬עד שמגיע גירוי מה‪ SA node -‬ומפעיל אותם מחדש‪.‬‬

‫סיבי פורקניי ‪:‬אנטומית נמצאים בצמוד לדופן החדר‪ .‬למרות ששיך למשפחת המהירהם הם רקמת לב בעלת פעילות‬
‫קצבית מאוד איטית או קוצבים בקצב של ‪ 01‬פעימות בדקה‪ .‬בעלי מהירות הולכה גבוהה‪ ,‬מתפקדהם כמערכת הולכה‬
‫כלומר מפזרהם במהירות את פוטנציאל הפעולה בכל רקמת הלב‪.‬‬

‫אק"ג‪:‬‬

‫עיקרון‪:‬הרהשום הבסיסי לאק"ג מתבסס על נקודות ייחוס של שתי ידהים ורגל‪ .‬ברגע אות חשמלי בגוף‪ ,‬מתפשט עד‬
‫לנקודת המדהדה‪ .‬הרהשום נכתב בעזרת אלקטרודות‬

‫מבנה‪ :‬הרהשום האלמנטרה מכיל את הרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪ :P wave‬דה‪-‬פולרהזציה של העליות‪.‬‬ ‫‪)0‬‬

‫‪ :QRS complex )2‬לדה‪-‬פולרהזציה של החדרהם‪.‬‬

‫‪ :T wave )3‬רה‪-‬פולרהזציה של החדרהם‪.‬‬

‫פוטנציאל הפעולה מתחיל ב‪ SA node-‬וזאת מוגדרת כנקודת זמן אפס‪.‬‬

‫תכונות‪:‬‬

‫‪-‬אק"ג רושם רק את השינוי בפוטנציאל הממבראנה ולא את ערך המתח של הממבראנה‪ .‬אם אין שינוי פוטנציאל‬
‫ממבראנה אז האק"ג רושם אפס‪.‬‬

‫‪-‬גל ‪ P‬ו ‪ T‬באותו כיוון למרות שאחד מבטא דה‪-‬פולרהזציה והשני נובע מרה פולריזציה‪.‬‬

‫הבדלים ‪Slow and Fast response‬‬

‫‪Slow response (SAN, AVN):‬‬

‫ההבדל המהותי הוא במהירות ההולכה‪ – slow response ,‬מהירות‬ ‫‪dV/dtmax = 1-10 volt/sec‬‬ ‫‪)0‬‬
‫איטית‪ fast response ,‬מהיר יותר‪.‬‬ ‫‪Conduction velocity = 0.02-0.05 m/sec‬‬
‫הולכה‬

‫הפרעות הקצב בלב ובעיקר פרפור חדרים נובעים בגלל הפרעות‬ ‫רוב‬
‫‪Fast response (Atria, PF, Ventricles):‬‬

‫‪dV/dtmax = 500-1000 volt/sec‬‬

‫‪Conduction velocity = 1-4 m/sec‬‬

 ‫בהולכה‪.‬‬

‫‪ )2‬הבדל שיפוע בפאזה אפס שהוא שינוי המתח עם הזמן‪ .‬השיפוע ב‪ fast -‬הוא הרבה יותר גבוה מהשיפוע ב‪slow -‬‬
‫‪ , response‬כלומר קצב שינוי המתח עם הזמן גבוה יותר ב ‪ .fast response‬המתח בזמן פריצת פוטנציאל הפעולה‬
‫מתפתח מהר יותר ב‪. fast response-‬‬

‫וזה בגלל ‪ :‬השיפוע של הדה‪-‬פולרהזציה )‪ (dv/dt‬נובע מצפיפות הזרם‪ ,‬ככל שהזרם הדהפוליזטורי צפוף יותר אז שיפוע‬
‫פוטנציאל הפעולה יהיה גבוה יותר(מהירות ההולכה גדולה יותר)‪.‬‬

‫התקדמות פ"פ‪:‬‬

‫כיוון‪:‬מתקדם ימינה‪ ,‬כי מעבר פ"פ מנקודה אחת לשכנה תלוי במפל המתחים בין שתי נקודות‪ .‬זורם זרם מהפלוס‬
‫למינוס‪.‬‬

‫מהירות‪ :‬צפיפות הזרם תקבע כמה מהר אזור פעיל יגרה את שכנו המנוח‪ .‬ככל שצפיפות הזרם יותר גדולה פוטנציאל‬
‫הפעולה יתקדם מהר יותר‪.‬‬

‫הסבר על מהירות ההולכה ‪:‬‬

‫זרם דרך ממבראנה מושפע משלושה פקטורים‪:‬‬

‫‪ – N‬כמה תעלות יש בממבראנה‪ ,‬התעלות שונות אחת מהשנייה בצפיפות התעלות‪.‬‬ ‫‪)0‬‬
‫‪ probability – P‬הסתברות התעלה להיות פתוחה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫גמה‪ -‬מוליכות‪ ,‬או הספיקה ליחידת זמן‪ 0111( .‬מולים לשנייה או ‪ 011‬מולים לשניה)‬ ‫‪)3‬‬

‫הבדלים בין זרם הנתרן (שגורם לדה‪-‬פולרהזציה ב‪ )fast response -‬לבין זרם קלציום (שגורם לפריצת פוטנציאל‬
‫הפעולה ב‪:) slow response -‬‬

‫ע"י רישום מתעלות בודדות‪ single channel recording-‬הצליחו להראות שכאשר מסתכלים על תעלה של סידן לעומת‬
‫תעלה של נתרן אז ראו ש‪:-‬‬

‫‪ )0‬מוליכות תעלת הנתרן הרבה יותר גבוהה מתעלת הסידן‪.‬‬

‫‪ )2‬ההסתברות שתעלת נתרן תיפתח היא הרבה יותר גדולה‪.‬‬

‫בשיטות אחרות הצליחו גם להראות שצפיפות תעלות הנתרן יותר גבוהה מצפיפות תעלות הסידן‪.‬‬

‫וזה מסביר את העובדה שצפיפות זרם הנתרן יותר גבוהה מצפיפות זרם הסידן ולכן מהירות ההולכה של ‪slow‬‬
‫‪ response‬יותר נמוכה מההולכה של ‪.fast response‬‬
 ‫שיעור ‪3‬‬
‫אקסיטביליות‬

‫היכולת ליצור פוטינציאל פעולה‪ .‬תאים אקסיטבילים באופן כללי הם תאי עצב‪ ,‬תאי שריר חלק‪ ,‬תאי שריר שלד‪,‬‬
‫תאי לב ויש גם תאי בלוטה מסויימים‪ ,‬למשל בלבלב‪ ,‬הפרשת אינסולין מלווה ביצירת פוטינציאל פעולה‪ ,‬יש תאי‬
‫בלוטה נוספים שבהם הפרשת ההורמונים מדווחת ע"י השינוי בקצב פוטינציאלי הפעולה‪.‬‬

‫פוטינציאל פעולה בלב הוא מסוג ‪ ,fast response‬אין בו פוטנציאל‬

‫מנוחה‪ ,‬אין בו ‪.peacemaker potential‬‬

‫בפאזה אפס‪ :‬עשינו את ההבחנה בין ‪ fast response‬לבין ‪slow‬‬

‫‪ ,response‬ואמרנו ש ‪ fast response‬זה זרם נתרן מהיר ו‪slow -‬‬
‫‪ response‬זה זרם סידן מסוג ‪ ,L‬וההבדלים ביניהם אחראים על‬
‫ההבדלים במהירות ההולכה בין ‪ FR‬לבין ‪.SR‬‬

‫‪ rapid depolarization‬או ‪ phase zero depolarization‬זאת הפאזה‬

‫שגורמת לפריצת פוטינציאל הפעולה שנובעת מפתיחת תעלות נתרן‬
‫תלויות מתח‪ .‬הזרם הזה חשוב כי אם צפיפות הזרם הזה תקטן‪ ,‬מהירות ההולכה גם היא תקטן‪ ,‬וירידה במהירות‬
‫ההולכה היא‬
‫הדבר העיקרי‬
‫ביצירת‬ ‫הפרעות קצב‬ ‫מהירות ההולכה תקטן‬ ‫צפיפות הזרם תקטן‬
‫הפרעות קצב‬
‫בין השאר מסוג פרפור חדרים‪.‬‬

‫פאזה אפס‬

‫על מנת שיפרוץ פוטינציאל פעולה אנחנו דורשים סכום הזרמים היוניים צריך להיות קטן‬
‫‪ ∑ Ii < 0‬זרם נתרן פנימה הוא זרם שלילי‪ ,‬וזרם האשלגן החוצה הוא‬ ‫מאפס‪ .‬כי‬
‫וכדי שיפרוץ פוטינציאל פעולה צריך שזרם נתרן פנימה יהיה‬ ‫זרם חיובי‬
‫גדול יותר מזרם אשלגן החוצה‪ .‬למשל בנקודה מתחת לנקודת הסף זרם האשלגן‬
‫החוצה גדול מזרם הנתרן פנימה‪ ,‬סכום הזרמים היוניים גדול מאפס ולכן לא יפרוץ‬
‫פוטינציאל פעולה‪.‬‬

‫בפלאטו של פוטינציאל הפעולה סכום הזרמים יהיה שווה לאפס‪.‬עבור ‪ ∑ Ii = 0‬אין שינוי‬
‫במתח עם הזמן‪.‬‬
 ‫קיבוע מתח‪:Voltage clamp -‬‬

‫פח ות מה יר ות ה ולכהידוע ש‬ ‫הת נ גד ות גד ולה י ותר‬ ‫ק וטר קט ן‬

‫המטרה של קיבוע מתח‪ :‬לחשב בצורה כמותית זה כיצד משתנות המוליכויות של‬
‫התעלות השונות במתחים השונים של פוטינציאלי הפעולה‪ .‬או בעצם רצו לדעת איך בכל‬
‫מתח ומתח מתנהגת מוליכות הנתרן והאשלגן‪.‬‬

‫ברור לנו‪ ,‬שאי אפשר להחזיק את הממברנה במתח למשל ‪ ,03‬כי אז יווצרו זרמים‬
‫שיחזירו אותנו למתח ההתחלה‪ .‬ולכן הזדקקנו לשיטה של קיבוע מתח‪.‬‬

‫כיצד עושים זאת? אנחנו צריכים לשמור שכל האקסון יהיה איזופוטינציאלי (אין הפרש מתחים לאורך התא) וזה‬
‫מה שנקרא קיבוע מרחבי‪ .‬בניסוי בתא קטן למשל בתא עצב קטן כדורי אין משמעות גדולה לקיבוע המרחבי כי‬
‫התא הזה הוא קטן והפרשי המתחים בין שתי הנקודות בטלים‪ .‬החדירו "חוט" נחושת (מתכת בעלת מוליכות‬
‫גבוהה) שתפקידו לעשות קצר תוך תאי‪ ,‬ברגע שהמתח משתנה בתחילת התא ישר המתח משתנה בכל התא וכך‬
‫פתרנו את הבעיה‪.‬‬

‫מערכת של קיבוע מתח נראית מהצורה ‪ :‬אלקטרודה רושמת (‪)recording electrode‬‬

‫אשר נכנסת לתוך המגבר שמודד את מתח הממבראנה‪ .‬כלומר המתח בפנים התא‬
‫לעומת החוץ (‪{ )measure Vm‬כאן נקבל קריאה במצב מנוחה של(‪ .})-60‬ה ‪output‬‬
‫של המגבר הזה נכנס למגבר נוסף שמקבל את מתח הממבראנה בכניסה אחת‬
‫ובכניסה השניה הוא מקבל את מתח הפקודה‪ ,‬שזה המתח אליו אנחנו רוצים להביא את הממבראנה וכך מגבר זה‬
‫מרגיש בהפרש בין מתח הפקודה לפוטינציאל הממבראנה ואז הוא מזרים זרם ששווה והפוך לזרם שנובע מהפרש‬
‫המתחים‪ .‬הזרם מרגיש הפרש בין ‪ -60‬ל ‪ -30‬ואז הוא מזרים זרם שמביא את הממבראנה ל ‪ .-30‬המגבירים הלאה‬
‫מאוד מהירים כך שמרגיש שינוי קטן מאוד במתח ‪,‬למשל ‪ 0.5‬מילי וולט‪ ,‬ואז ישר יכנסו לפעולה‪.‬‬

‫כתוצאה מסדרת הזרמים שהמערכת נותנת לי‪,‬אפשר לצייר עקומת זרם‪-‬מתח‪ .‬כאשר אין מתח אז אין זרם‪,‬‬
‫והשיפוע של העקומה הוא (‪ )I\V‬או המוליכות (המוליכות ‪ G‬שווה ל‪.)1\R-‬‬

‫אפיון תוצאות קיבוע מתח‪:‬‬

‫ננסה לאפיין את תעלת הנתרן שקובעת את מהירות ההולכה‪ .‬למשל למה כששמים חומר הרדמה מקומי על היד‬
‫אין תחושה? זה מפני שהחומר חוסם את תעלות הנתרן ומונע את ההולכה של פוטינציאל הפעולה ואת ההיווצרות‬
‫שלו גם‪ .‬נראה עכשיו מה קורה בתא לב‪ ,‬הדבר ביחיד ששונה זה הסכמות האלה (המספרים והגדלים לא בדיוק‬
‫חשובים‪ ,‬מה שחשוב זה הצורה וההתנהגות)‪.‬‬

‫מעל למתח של נתר ן‬

‫ניקח עכשיו את הלב‪ ,‬למשל תא חדר‪ ,‬ונבצע בו ניסוי‬

‫קיבוע מתח כלומר להחזיק את התא ב‪ -90 -‬שזה‬
‫מתח המנוחה לתא זה ובכל פעם נקפיץ אותו למתח‬
‫אחר‪ ,‬ובכל מתח נרשום את זרם הממבראנה‪ .‬נקבע‬
‫‪ -40‬את הממבראנה למשל ב ‪ -30‬ואז מקבלים זרם מסוים‬
‫שמתאים לערך הזה ונשים אותו (הגרף הוא זרם‬
‫לעומת מתח) וכאן זה ‪ -40‬ו ‪ ,-20‬ומה ההבדל בין ‪-30‬‬ ‫‪-30‬‬
‫‪-20‬‬
‫ו ‪ ?-20‬והתשובה היא שהמשרעת גדולה יותר ב ‪-20‬‬ ‫‪-10‬‬
‫ומגיעה למקסימום מהר יותר‪ ,‬עכשיו בואו נגיד שזה ‪ ,-10‬אז רואים שככל שהדיפולריזציה עולה‪ ,‬משרעת הזרם‬
‫גדלה והקיניטיקה של האקטיבציה יותר מהירה‪ .‬עכשיו נמשיך לעלות‪ ,‬למשל ל ‪ +50,+30,+20,+10‬ונצייר את‬
‫הזרם של כל מתח‪ ,‬ובמתח מסוים יש לנו זרם אפס‪ ,‬וזה קורה ב ‪( Vnernist‬מתח נירנסט)‪ ,‬כאשר קבעתי את‬
‫הממבראנה לנרנסט של נתרן קיבלתי אפס זרם למרות שכל התעלות פתוחות‪ ,‬המוליכות כאן מקסימלית (תכף‬
‫תראו) אבל מאחר ואין כוח אלקטרומניע הזרם הוא אפס‪ .‬אנחנו זוכרים שהמשוואה של הזרם היא‬
‫‪ I i = qVm  Vnernist‬וכשאני נמצא ב‪ Vm = Vnernist -‬כלומר ‪ ∆V=0‬אז למרות שהמוליכות היא "בשמיים" אין‬
‫זרם‪.‬‬

‫קיבענו את הממבראנה מעבר (חיובי) למתח של נתרן ואז יהיה זרם החוצה‪ ,‬וככל שאני מעבר למתח של נתרן‬
‫יותר הזרם יהיה גדול יותר‪ .‬הסיבה לזרם החוצה היא ‪ ∆V>0‬כלומר זרם החוצה‪ ,‬הסימן של ‪( ∆V‬במשוואת הזרם)‬
‫קובע את כיוון הזרם‪.‬‬

‫כשזרם הנתרן הוא החוצה יש לנו בעיה והיא שהנתרן זורם בניגוד למפל הריכוזים (ריכוז הנתרן מחוץ לתא גבוה‬
‫מריכוזו בפנים וזה קורה כי הכוח החשמלי מתגבר על מפל הריכוזים)‬

‫אחר שלקחנו את המדידות של הזרם עבור מתח אנחנו רוצים לאפיין‬

‫את הזרם‪ ,‬ואת זה נעשה ע"י עקומת זרם‪-‬מתח‪.‬‬

‫בכל נקודה ונקודה נצייר את שיא הזרם במתחים השונים ולא את ה‬

‫‪ steady state‬כי האחרון קרוב לאפס‪.‬‬

‫בנינו עקומת זרם‪-‬מתח של תעלת הנתרן המהירה שאחראית על‬

‫פוטינציאל הפעולה בתא לב‪.‬‬
‫אפשר לראות שיש איזשהו בעייתיות בעקומה הזאת‪ ,‬התנהגות לא צפויה‪( .‬לזכור שזו אינה עקומת זרם‪-‬זמן אלא‬
‫הזרם במתחים השונים)‪ .‬הבעיה הראשונה היא שבחלק מהגרף כשמקטינים את הכוח האלקטרומניע הזרם גדל‬
‫ובחלק כשמגדילים את הכוח הזרם קטן‪ ,‬וזה הפוך למה שמצפים בדרך כלל (היינו מצפים שהגדלת הכוח‬
‫האלקטרומניע תגדיל את הזרם‪ ,‬והקטנתו תקטין את הזרם)‪.‬‬

‫מעבר לנקודה מסוימת מקבלים עקומה שמתנהגת לפי חוק אוהם מה שאומר שככל שמקטינים את הכוח‬
‫האלקטרומניע הזרם קטן‪ ,‬ואז מקבלים עקומת זרם‪-‬מתח ליניארית‪ ,‬מה שאומר שהמוליכות בחלק זה היא קבועה‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬למה בחלק שדיברנו עליו קודם הזרם גדל למרות שאנחנו מקטינים את הכוח האלקטרומניע?‬

‫והתשובה היא מפני שהמוליכות גדלה‪ ,‬כשאנחנו קופצים מ ‪ -60‬ל ‪ -20‬אנחנו עושים שני דברים‪ ,‬מצד אחד מקטינים‬
‫את הכוח האלקטרומניע‪ ,‬מצד שני פותחים עוד תעלות נתרן‪ ,‬וההגדלה בתעלות הנתרן שנפתחות יותר גדולה‬
‫מאשר הקטנת הכוח האלקטרומניע ולכן הזרם גדל למרות שמקטינים את הכוח האלקטרומניע‪.‬‬

‫מעבר לנקודה מסוימת אנחנו כבר לא יכולים לפתוח את התעלות ולכן מה שקובע אך ורק הקטנת הכוח‬
‫האלקטרומניע‪ ,‬מעבר לנרנסט של נתרן הזרם הוא כלפי חוץ‪ ,‬זרם חיובי‪ ,‬האיזור הזה נקרא איזור בעל התנגדות‬
‫שלילית מה שאומר שהזרם גדל למרות שהכוח האלקטרומניע קטן‪ .‬במציאות אין דבר כזה התנגדות שלילית וזה‬
‫מושג חסר משמעות‪.‬‬

‫תחשבו על פוטינציאל פעולה! מה קורה כשפורץ פוטינציאל פעולה? עברנו את הסף מה שגורם לפתיחת תעלות‬
‫נתרן ואז הכוח האלקטרומניע בזמן דיפולריזציה הולך וקטן‬
‫ולמרות זאת הזרם הולך וגדל כל עוד המוליכות הולכת וגדלה!‬
‫כאשר המוליכות תפסיק לגדול או כאשר תפתחנה תעלות‬
‫אשלגן זה אומר שפוטינציאל הפעולה הסתיים ובסופו של דבר‬
‫אתם זוכרים שהזרם גדל אבל עובר אינאקטיבציה‪.‬‬

‫מודל של ‪:Hodgkin and Huxley‬‬

‫מודל מתמטי מדבר על שלושה שערי ‪ m‬ושער אחד ‪ ,h‬כאשר ‪m‬‬

‫זה אקטיבציה ו‪ h -‬זה אינאקטיבציה‪.‬‬

‫במצב מנוחה‪ H :‬גבוה (קרוב ל ‪ ) 1‬ו ‪ m‬נמוך‪ .‬אז זאת ההסתברות ששערי ‪ h‬יהיו פתוחים ושערי ‪ m‬יהיו פתוחים‪.‬‬

‫נסתכל על זרם הנתרן ‪ I Na = hm3 g Na V :‬כאשר ‪ gNa‬זה המוליכות כאשר כל התעלות פתוחות‪.‬‬

‫ניקח שני מצבים‪ :‬במנוחה פרמטר ‪ m‬יהיה קרוב לאפס ופרמטר ‪ h‬אחד‪ ,‬כלומר אין אינאקטיבציה וכל שערי ‪h‬‬
‫פתוחים‪ ,‬אז למה אין זרם למרות שהכוח האלקטרומניע אינו אפס? והסיבה היא שהשערים סגורים‪.‬‬
 ‫נקפיץ את הממבראנה ל ‪ ,10mV‬האם בקטע הזה אמור להיות‬
‫זרם? לפי עקומת הזרם‪-‬מתח אמור להיות זרם גדול‪ ,‬ונראה איך זה‬
‫מסתדר לנו‪ ,‬נסתכל עוד פעם על משוואת זרם נתרן‪:‬‬
‫‪ I Na = hm3 g Na V‬ונציב את הערכים של המצב שלנו‪h=0 , m=1 :‬‬
‫כלומר לפי המשוואה הזרם צריך להיות אפס!!‬

‫הסבר‪ :‬הסיבה היא הבדלים בקבועי הזמן בין ה‪ m -‬וה‪,h -‬‬

‫כשעוברים מ ‪ -80‬ל‪, +10 -‬בעצם התעלות האלו עושות זה שהן מטיילות על פני העקומה מ ‪ -80‬ל ‪ ,+10‬אם היו‬
‫הולכים באותו קצב היינו מקבלים ‪.steady state‬‬

‫כשמשנים את המתח כל אחד משני השערים מקבל את ערכו החדש במתח החדש כפונקציה של קבוע הזמן שלו‪,‬‬
‫קבועי הזמן של ההשתנות תלויים במתחי הממבראנה‪ .‬קבוע ההשתנות של ‪ m‬מהיר פי ‪ 10‬מזה של ‪ ,h‬כלומר‬
‫כשקופצים למתח חדש ‪ m‬מיד מקבל את הערך החדש ואלו ‪ h‬עדיין נמצא בערכו ההתחלתי‪ .‬כלומר כשאני עושה‬
‫קיבוע מתח ואני פותח תעלות‪ ,‬התעלה נפתחת בזכות ה‪ mnew=1 -‬וה‪ hold=0.9 -‬ולכן יש לי זרם פנימה‪ .‬עם‬
‫ההתקדמות בזמן ‪ h‬מתחיל ללכת ולקבל את הערך החדש ואז הזרם מתפתח ועובר אינאקטיבציה (קבוע הזמן של‬
‫האינאקטיבציה פחות או יותר הוא קבוע הזמן של ‪ )h‬התהליך הזה הוא בעצם הזמן שלוקח ל ‪ h‬לעבור מהמתח‬
‫הישן למתח החדש‪ ,‬וחשוב לשים לב שזה ב ‪.steady state‬‬

‫‪Hyperkalemia‬‬

‫זה מצב שבו החולה מגיע לבית חולים עם ריכוז אשלגן גבוה בדם‪ ,‬וניקח את הדוגמה הזו‪ :‬פוטינציאל פעולה‬
‫נורמלי וריכוז אשלגן מחוץ לתא של ‪ 3mM,7mM,10mM,14mM,16mM‬ורואים שככל שמעלים את ריכוז האשלגן‬
‫משרעת פוטינציאל הפעולה קטנה והשיפוע של פאזה אפס קטן‪ .‬אם היינו מודדים את מהירות ההולכה של‬
‫פוטינציאל פעולה זה היינו רואים שהיא קטנה וכפי שהזכרנו קודם ירידה במהירות ההולכה היא סיבה עיקרית‬
‫להפרעות קצב בלב‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬למה ‪ Hyperkalemia‬גרמה לירידה באמפליטודה ובשיפוע של פאזה אפס וגם לירידה במהירות ההולכה?‬
‫כשהעלינו את ריכוז האשלגן מחוץ לתא פוטינציאל הממבראנה יהיה יותר דהפולריזטורי כלומר מתקרב לאפס מה‬
‫שאומר שיש דהפולריזציה כלומר במקום שפוטינציאל הממבראנה יהיה ‪ -90‬הוא יהיה עכשיו ‪ ,-80‬וכאשר אנחנו‬
‫נמצאים ב ‪ -80‬אנחנו מעבירים ‪ h‬יותר נמוך‪ ,‬במקום שיהיה לנו ‪ h=1‬יהיה ‪ h=0.8‬למשל‪ ,‬ואז במכפלה בנוסחת ‪INa‬‬
‫נקבל זרם נתרן קטן יותר מה שגורם לכל התופעות שהזכרנו למעלה‪.‬‬

‫דוגמה שניה שנזכיר במהירות‪:‬‬

‫הפרעות קצב‬ ‫פחות ‪ATP‬‬ ‫מקרה של‬

‫פחות זרם נתרן‬ ‫ד יפ ולר י זצ יה‬
‫פחות חמצן‬