‫דניאל בר‪2026 ,‬‬

‫שיעור ‪ – 9‬ביו‪-‬אנרגיה – ד"ר רונית רותם – ‪23.03.2020‬‬

‫תזכורת – אבות המזון מפורקים בגוף בתהליך הקטבולי לתרכובות פשוטות‪ ,‬שמהן נוצר‬
‫‪ – ATP‬מעין "מטבע" אנרגיה שניתן להשתמש בו על מנת לייצר תרכובות אחרות‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬ניתן להשתמש במטבעות אחרים שהם שווי ערך אנרגטי ל‪ ,ATP-‬ונפלט חום‬
‫לסביבה‪ .‬המולקולות שמחוץ לתא מרגישות את החום הזה ובתגובה יוצרות אינטראקציות‬
‫ומפעילות לחצים על האזור בתאים שיצרו אותם‪ .‬את אנרגית החום שנפלטה לא נוכל לנצל‬
‫– היות שלא ניתן להמיר חום לעבודה‪.‬‬
‫החוק הראשון – חוק שימור האנרגיה‪ :‬אנרגיה יכולה לשנות צורה או להיות מועברת‬
‫מאזור לאזור‪ ,‬אבל לא יכולה להיווצר יש מאין או להיהרס‪ .‬האנרגיה הכוללת בתחילת‬
‫התהליך שווה לאנרגיה הכוללת בסוף התהליך‪.‬‬
‫השינוי באנרגיה של מערכת תלוי רק במצב ההתחלתי ובמצב הסופי ולא בדרך‬
‫שבה נעשה המעבר ממצב למצב‪.‬‬
‫אנרגיה פנימית = אנרגיה פוטנציאלית ‪ +‬אנרגיה קינטית‪.‬‬
‫‪E=pE +kE‬‬
‫האנרגיה הפנימית אינה ניתנת למדידה באופן ישיר‪ ,‬מה שנוכל למדוד זה את‬
‫הפרשי האנרגיות‪ .‬במהלך התגובה נפלטת אנרגיה בצורה של חום‪ ,‬וההפרש בין‬
‫המצב ההתחלתי למצב הסופי שווה לחום שנפלט בתוספת העבודה שהושקעה‪.‬‬
‫היות שהגוף גדול בהרבה ממערכת התגובה‪ ,‬העבודה לא תחולל בו שינוי משמעותי‪,‬‬
‫לכן ניתן להזניח אותה ולומר שהחום שנפלט מהווה קירוב טוב להפרש האנרגיה‬
‫הפנימית של המערכת‪.‬‬

‫מסקנה – חום ועבודה הם דרכים להעברת אנרגיה והם קיימים רק איפה שיש שינוי‬
‫באנרגיה הפנימית של המערכת‪.‬‬
‫סימן כמות החום הנפלט מעיד על כיוון העברת האנרגיה‪:‬‬
‫‪∆H‬זהו החום שעבר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫הבהרה‪ :‬אנתלפית התגובה ‪-‬‬
‫‪ Q‬שלילי – נפלטה אנרגיה מהמערכת לסביבה‪ .‬האנתלפיה יורדת = תגובה‬
‫אקסותרמית‪∆H < 0 .‬‬
‫‪ Q‬חיובי – נקלטה אנרגיה למערכת מהסביבה = תגובה אנדותרמית‪∆H > 0 .‬‬

‫ההבדל בין עבודה לחום – עבודה זו אנרגיה ישירה שמסודרת ומכוונת למקום מסוים‪,‬‬
‫לעומת חום – שמתפזר לכל הכיוונים‪ ,‬ולכן איננו יכולים להשתמש בו‪ .‬החום שמתפזר‬
‫מעלה את האנרגיה של הסביבה שמחוץ למערכת והיא לא ניתנת לאיסוף‪.‬‬
‫החוק הראשון של התרמודינמיקה לא מאפשר ניבוי של התרחשות ספונטנית של‬ ‫‪‬‬
‫ריאקציה או את כיוונה‪.‬‬
‫החוק השני – חוק אי הסדר ‪ -‬המערכת שואפת למצב של מינימום אנרגיה ומקסימום אי‬
‫סדר‪ .‬הגוף מצליח לייצר מערכות מסודרות‪ ,‬אך לשם כך הוא משקיע אנרגיה – ביצירת‬
‫סדר בתא ובשמירה עליו משתחררת אנרגית חום מהתא לסביבה‪.‬‬
 ‫סך כל האנרגיה בין המערכת לסביבה לא משתנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בכל שלב במערכת‪ ,‬האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה נהיית קטנה יותר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היות שחלק מהאנרגיה נפלטת בצורה חום‪.‬‬
‫בכל שלב המערכת‪ ,‬אי הסדר שלה עולה‪ ,‬והתא משקיע אנרגיה כדי לייצר סדר ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫ממולקולות המפוזרות באופן אקראי למצב מסודר ויותר יציב‪.‬‬
‫אנטרופיה = מדד לאי סדר במערכת (מתאר את פיזור אנרגיה של המערכת ומיקום‬
‫החלקיקים)‪ .‬זהו גודל פיסיקלי המודד כמות האנרגיה שאותו לא ניתן להפוך לעבודה‬
‫(נפלטת כחום)‪.‬‬
‫‪ ‬קיומו של תא כרוך בירידה מתמדת באנטרופיה שלו – עליו לווסת את העליה באי‬
‫הסדר שקורית תמידית‪.‬‬

‫‪ -‬השינוי באנטרופיה שווה לתכולת החום במערכת חלקי‬ ‫‪‬‬

‫הטמפרטורה שבה קורה התהליך‪.‬‬
‫ההבדל בין חום לטמפרטורה – טמפרטורה זהו גודל פיזיקלי שמבטא אנרגיה קינטית או‬
‫יכולת להעביר חום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חום היא ביטוי של אנרגיה שמועברת ממקום למקוםץ‬
‫תהליך ספונטני = תהליך שמתרחש ללא הצורך להשקיע אנרגיה‪ ,‬ולכן הוא לרוב‬
‫אקסותרמי ומעלה את האנטרופיה‪ ,‬שהרי המערכת שואפת למינימום אנרגיה ולמקסימום‬
‫אי סדר‪.‬‬
‫‪ ‬תהליך ספונטני הוא בלתי הפיך – המערכת לא יכולה להחזיר לעצמה את האנרגיה‬
‫שאיבדה‪ ,‬אם היא אינה מצומדת לתהליך אנדותרמי (לא ספונטני‪ ,‬שמקוטלז‬
‫במכוון) שישקיע בה בחזרה את האנרגיה שאיבדה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬התא נדרש להשקיע‬
‫אנרגיה על מנת לייצב את עצמו או את סביבתו‪.‬‬
‫‪ ‬נשים לב שגם בתג' אנדותרמית שבה מושקעת אנרגיה במערכת – יש "איבוד" חום‬
‫ואנרגיה זמינים לשימוש‪ ,‬לכן התא יצטרך לאבד אנרגיה בכל מצב שבו שהוא‬
‫שואף לייצר לעצמו סדר‪.‬‬
‫האנרגיה החופשית על שם גיבס – ‪ - Gibbs free energy‬מסומנת ב‪ .G-‬זוהי כמות‬
‫האנרגיה המסוגלת לעשות עבודה בלחץ וטמפ' קבועים‪.‬‬
‫ניתן לחשב את ההפרש באנרגיה חופשית עבור תגובה‪:‬‬

‫למעשה‪ ,‬ההפרש באנרגיה החופשית בין התוצרים למגיבים (=שבאמת ניתנת לניצול‬
‫לביצוע עבודה) שווה לתכולת האנרגיה הכוללת במערכת פחות החום שנפלט לסביבה‬
‫(=הטמפרטורה כפול אנטרופיה)‪.‬‬
‫‪ ‬הריאקציה ספונטנית כאשר ‪ ∆ G‬שלילי‪.‬‬
‫לכל ריאקציה ישנה העדפה תרמודינמית מסוימת‪ ∆ G .‬שלילי משמעו שהחום‬
‫ששואף להיפלט מהמערכת כ"כ חזק (בהתאם לנוסחה) – שהיא בהכרח תתקיים‬
‫ספונטנית לאותו כיוון‪.‬‬
‫‪ ‬ידיעת ה‪ ∆ G -‬מאפשרת לקבוע האם התגובה תהיה ספונטנית או לא‪ ,‬אך אינה‬
‫מספיקה כדי לנבא האם היא תתקיים או מה יהיה הקצב שלה‪.‬‬

‫‪ ‬תצורה נוספת ‪-‬‬

 ‫שאלות לתרגול‪:‬‬
‫‪ .1‬איזו קביעה אינה נכונה ?‬
‫א‪ .‬ריאקציות מועדפות תרמודינמית הינן רברסביליות‬
‫ב‪ .‬במצב שיווי משקל אין שינוי באנרגיה החופשית‬
‫ג‪ .‬אנזימים מקטלזים ריאקציות עיי הורדת אנרגיית השפעול‬
‫ד‪ .‬בטבע עדיפות לאנרגיה נמוכה ואנתרופיה גבוהה‬

‫‪ .2‬אנטרופיה המגיעה במערכת לגודל מקסימלי‪:‬‬

‫א‪ .‬המערכת תגיע לשווי משקל‬
‫ב‪ .‬לא מאפשרת חיים‬
‫ג‪ .‬מאפשרת רק תהליכים ספונטניים‬
‫ד‪ .‬המערכת מקטינה אותה ע"י התקררות‬
‫הסבר‪ :‬תשובה ב' היא התשובה הנכונה‪ .‬כאשר האנטרופיה מקסימלית‪ ,‬משמעות הדבר‬
‫שיש אי סדר טוטאלי בתוך התא – והדבר לא מאפשר חיים‪ .‬הטבע אמנם שואף להגדיל את‬
‫האנטרופיה אך הגוף‪ ,‬כזכור‪ ,‬צריך לווסת את שינוי האנטרופיה על ידי השקעת אנרגיה‪ ,‬על‬
‫מנת לשמור על הסדר הפנימי שלו – וכן על עצם קימו‪.‬‬
‫פסילת תשובה א – אדרבה‪ ,‬אנטרופיה מגדילה את אי הסדר ומונעת כל מצב של שיווי‬
‫משקל כלשהו‪.‬‬
‫פסילת תשובה ד – להיפך‪ ,‬צריך להיכנס חום למערכת על מנת להוריד את האנטרופיה‬
‫שלה – כלומר‪ ,‬היא מתחממת והאנרגיה הפנימית שלה גדלה‪.‬‬

‫לריאקציה מסוימת ‪ ΔG‬שלילי ו‪∆G 0 -‬חיובי‪ .‬האם הריאקציה תתרחש באופן ספונטני?‬
‫א‪ .‬כן‬
‫ב‪ .‬לא‬
‫ג‪ .‬אין מספיק נתונים‬
‫ד‪ .‬רק ב ‪37°-‬‬
‫הסבר ‪ :‬הספונטניות של התגובה לא תלויה בהפרש האנרגיה החופשית ההתחלתי‪ ,‬אלא‬
‫בהפרש הסופי – רק כך נוכל לנבא האם הריאקציה ספונטנית או לא‪.‬‬

‫‪ -‬ההפרש התחלתי רק עוזר לנו‬ ‫גם בתצורה הבאה של הנוסחה‪:‬‬

‫לחשב את ההפרש הסופי‪ ,‬ומה שקובע בסופו של דבר אם הריאקציה תהיה ספונטנית זהו‬
‫הסימן של ‪.ΔG‬‬
 ‫לסיכום‪ ,‬כדי שריאקציה תתרחש יש צורך‪:‬‬
‫‪ ‬שתהיה אפשרית מבחינה תרמודינמית ותתרחש ספונטנית בתנאים השוררים‬
‫בתא‪.‬‬
‫‪ ‬ריאקציה שאינה מקיימת תנאי זה תוכל להתרחש רק בהיותה מצומדת לריאקציה‬
‫אחרת האפשרית מבחינה תרמודינמית‪ .‬מנגנון הצימוד עובד כך – תגובה‬
‫אנדותרמית (=לא ספונטנית) יכולה להיות משופעלת על ידי כך האנרגיה שנפלטה‬
‫בתגובה אקסותרמית עוברת אליה – וזהו התנאי לאפשרות של קיומה‪.‬‬

‫‪ ‬ריאקציות אקסותרמיות (משחררות חום) מצומדות לתהליכים יוצרי סדר‪.‬‬

‫‪ ‬ידיעת ‪ ∆ G‬מאפשרת לקבוע אם הריאקציה ספונטנית אך לא ניתן לקבוע‬
‫האם תתקיים בתנאים הנתונים ומה הקצב שלה‪.‬‬
‫‪ ‬התא הוא מערכת פתוחה‪ ,‬והמצב היציב שלו (( ‪ steady state‬נשמר הודות‬
‫לאנרגיה שהתא קולט מסביבתו שמבטיחה שריכוזי המגיבים והתוצרים יהיו‬
‫נמוכים בהרבה מריכוזם בשיווי משקל‪.‬‬
‫_______________________________________________________________‬
‫הפקת האנרגיה ביצור החי‪:‬‬
‫מטבעות האנרגיה בתא‪:‬‬
‫מעבר האנרגיה בגוף מבוסס על שני פרמטרים התלויים זה בזה‪:‬‬
‫מעבר אלקטרונים כמקור לאנרגיה‪.‬‬
‫יצירת מולקולות עתירות אנרגיה המשמשות כמטבעות אנרגיה – ‪ATP,‬‬
‫‪ ,NADH‬וכו'‪.‬‬
‫כיצד זה עובד? – המזון שאנחנו אוכלים מורכב מפחמנים‪ ,‬שקשורים למימנים‪ .‬יש בגוף‬
‫מולקולות שיודעות לאסוף מימנים ואלקטרונים ‪ -‬כגון ‪ ,NADH‬ולאחר מכאן להעביר‬
‫אותם לתהליך הנשימה התאית‪.‬‬

‫זרימת המימנים והאלקטרונים לשרשרת הנשימה יוצרת מטבעות אנרגיה – או שנוצר‬

‫‪ ATP‬באופן ישיר‪ ,‬או שנוצרות מולקולות שוות ערך אנרגטי – כלומר‪ ,‬כשהמולקולה‬
‫המוליכה תגיע לשרשרת הנשימה‪ ,‬היא תהיה שוות ערך אנרגטי ל‪ , ATP-‬ושם היא תוכל‬
‫למסור מימנים ואלקטרונים‪ .‬חשוב להבין שמסירת האלקטרונים היא לא בבת אחת‪ ,‬אלא‬
‫כל פעם האלקטרונים נמסרים בשלבים‪ ,‬ונוצרות מס' מולקולות ‪.ATP‬‬
‫מסקנה –‬
‫‪ ‬במערכות חיות‪ ,‬זרימת ה‪ e-‬מתועלת ליצירת כוח אלקטרומניע המנוצל להתמרות‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫‪ ‬מפלי ריכוזים של פרוטונים הם מטבעות המרה של אנרגיה במערכת ביולוגית‪.‬‬
 ‫‪ -‬מסיבה זו‪ ,‬יש משמעות למה שאנחנו אוכלים מבחינת כמות המימנים שיש במולקולה –‬
‫מולקולה שומנית כוללת ‪ 20-30‬פחמנים‪ ,‬ולפיכך ‪ 40-60‬מימנים‪ ,‬לעומת גלוקוז שיש בו ‪12‬‬
‫מימנים‪ .‬מכל מימן נוכל להפיק ‪ ,ATP‬כזכור (ע"י מפלי מימנים) – משמעות הדבר היא‬
‫בשומנים מופק בערך פי ‪ 2‬יותר ‪ ATP‬מסוכרים – לכן‪ ,‬כמות האנרגיה שנוכל להפיק‬
‫מאבות המזון השונים משתנה כתלות בכמות המימנים שנמצאות באותו מטבוליט ביחס‬
‫ישר‪.‬‬
‫_______________________________________________________________‬
‫טיפוסי העברת אלקטרונים‪:‬‬
‫‪+3‬‬ ‫‪+2‬‬
‫‪eF.‬‬ ‫ל‪-‬‬
‫‪eF‬‬ ‫א‪.‬העברה ישירה של אלקטרונים – מתאפשרת באמצעות חיזור‬
‫ב‪ .‬העברה של אטום מימן – מתאפשרת באמצעות מולקולת ‪ FAD‬שמניידת אלקטרונים‬
‫ומימנים‪ .‬היא מעבירה בשלמות שני אטומי מימן יחד עם שני אלקטרונים לקבלת‬
‫‪.FADH2‬‬

‫ג‪ .‬העברה של יון הידריד ( ¿ ¿ ‪ –H) −‬הנשא ‪ +NAD‬מקבל שני אלקטרונים ויון הידריד‪,‬‬
‫והפך ל‪.NADH -‬‬

‫ד‪ .‬קישור קוולנטי – שיתוף קבוע של אלקטרונים בין שני אטומים‪ .‬כמעט ולא קורה‬
‫במערכות המטבוליות בגוף‪ ,‬לרוב מדובר בקישורים זמניים‪.‬‬
‫כלל האוקטט‪ :‬אטומים מגיבים זה עם זה על מנת להשיג ‪ 8‬אלקטרונים בקליפה החיצונית‬
‫שלהם‪ ,‬בדומה לסידור בקליפה החיצונית של גזים אציליים – היות שמדובר ברמה‬
‫האנרגטית הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫‪-‬זרם חשמלי נוצר מהבדלים בנטייה לקבלה או נתינה של אלקטרונים‪:‬‬
‫‪ 1-3 ‬אלקטרונים בקליפה החיצונית – נטייה למסור אלקטרונים להשלמת אוקטט‪.‬‬
‫‪ 5-7 ‬אלקטרונים בקליפה החיצונית – נטייה לקבל אלקטרונים להשלמת אוקטט‪.‬‬
‫‪ 4 ‬אלקטרונים בקליפה החיצונית (פחמן) – לא מוסר או מקבל אלקטרונים‪ ,‬אלא‬
‫משתתף בקשרים קוולנטיים‪.‬‬
‫*הבסיס ליחסי קרבה ומרחק ‪ -‬תנועה ושינוי דרך קשרים כימיים‪.‬‬
 ‫ריאקציות חמצון חיזור‪:‬‬
‫מחמצן – קולט אלקטרונים ‪ /‬מקבל מימן (=פרוטון) ‪ /‬מאבד חמצן = עובר תהליך חיזור‪.‬‬
‫מחזר – מוסר אלקטרונים ‪/‬מוסר מימן (=פרוטון) ‪ /‬מקבל חמצן = עובר תהליך חמצון‪.‬‬
‫עקרון חשוב – איפה שנמסר אלקטרון‪ ,‬חייב שיהיה מי שיקבל אותו – כלומר‪ ,‬איפה שיש‬
‫חומר מחזר‪ ,‬חובה גם שיהיה חומר מחמצן‪ .‬אחרת יווצרו רדיקלים‪ ,‬שהם מאד הרסניים‪,‬‬
‫ונטפלים לכל מה שאפשר‪.‬‬

‫בשרשרת הנשימה – האטום המחמצן והכי אלקטרושלילי (=בעל נטייה לקבל‬

‫אלקטרונים) נמצא בסוף השרשרת ומקבל את האלקטרונים שעוברים בה‪ .‬המחמצן הנפוץ‬
‫ביותר הוא אטום החמצן‪.‬‬
‫‪-‬במערכות ביולוגיות‪ ,‬אלקטרונים קשורים לאטומי מימן ולכן מורחקים איתם בתהליך‬
‫שנקרא דהידרוגנציה – שהיא למעשה מצב של חמצון‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הידרוגנציה = חיזור‪ ,‬כלומר‪ ,‬כניסת מימנים לחומר‪.‬‬
‫חמצון מוריד את תכולת האנרגיה של המולקולה‪ .‬כלומר‪ ,‬מימנים מעלים את‬ ‫‪‬‬
‫האנרגיה במערכת‪ .‬לכן‪ ,‬מולקולה בעלת מימנים רבים לרוב תתחמצן‬
‫בדהידרוגנציה עד לקבלה של מצב חמצון מקסימלי – שלא ניתן להשתמש בו‬
‫ליצירת אנרגיה כלשהי במערכת והוא אינו אקטיבי כלל‪.‬‬
‫המימנים ימסרו ל‪ – acceptor -‬שיעשה שימוש באותם המימנים ליצירת אנרגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו למעשה החומר המחמצן‪ ,‬שמקבל את המימנים – וזה מסביר את הסיבה לכך‬
‫שהמחמצן האלקטרושלילי נמצא בסוף שרשרת הנשימה‪ .‬הוא נמצא ברמת‬
‫אנרגיה נמוכה יותר‪ ,‬וככל שמתווספים לו מימנים – הוא מעלה את רמת האנרגיה‬
‫שלו‪.‬‬
 ‫ה‪ ATP -‬כמטבע של אנרגיה‪:‬‬
‫מדובר במולקולת אדנוזין שמורכבת משלד נוקלאוטידי (קיימים ‪ 4‬נוקלאוטידים – אדנין‪,‬‬
‫גואנין‪ ,‬ציטוזין וטימין)‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר באדנין‪ ,‬שהוא בסיס חנקני‪ ,‬אשר קשור אליו ריבוז‬
‫(סוכר) ועוד ‪ 3‬קבוצות פוספטיות‪ ,‬ולכן היא נקראת אדנוזין‪-‬טריפוספט‪.‬‬

‫‪-‬ה‪ ATP -‬עתיר אנרגיה תודות לקשר הפוספו‪-‬אנהידרידי – נוכל להשתמש באנרגיה‬
‫שאצורה ב‪ ATP -‬כאשר תהיה הידרוליזה של הקשר בין הפוספט השלישי לפוספט השני‬
‫ובין הפוספט הראשון לפוספט השני – כלומר‪ ,‬לכל מולקולת ‪ ATP‬יש אך ורק שני‬
‫מסלולים אפשריים ליצירת אנרגיה‪.‬‬
‫עבור כל הידרוליזה של קשר כזה‪ ,‬המערכת תפלוט ‪ 7.3‬קק"ל‪.‬‬
‫‪-‬הקשרים לא עוברים הידרוליזה במקביל‪ ,‬אלא כל קשר בנפרד‪ .‬בפעם הראשונה נשארים‬
‫עם אדנוזין‪-‬דיפוספט ‪ ,ADP -‬ובפעם השניה (והסופית) נשארים עם אדנוזין מונו‪-‬פוספט –‬
‫‪.AMP‬‬

‫*** ‪ ADP‬יהיה המדד לרמת האנרגיה בתא‪ .‬לא נשתמש ב‪ ATP -‬כמדד‪ ,‬היות ש‪ AMP -‬לא‬
‫שמיש מבחינה אנרגטית (אף על פי שהוא מטבוליט שמיש בריאקציות מסוימות)‪ ,‬ואם‬
‫נשתמש ב‪ ATP -‬ובכל האנרגיה האגורה בו – נוכל לקבל תמונת מצב שגויה ו‪-‬‬
‫‪ overassessment‬של רמת האנרגיה שבתא‪ .‬כלומר‪ ,‬לא כל תכולת האנרגיה של ה‪ATP -‬‬
‫ניתנת לניצול בתא‪.‬‬
‫לסיכום – ה‪ ATP -‬משמש כמתווך האנרגיה של התא‪ .‬הוא זמין‪ ,‬אוניברסלי ונוצר בכל עת‪,‬‬
‫והוא זה שמניע את כל הריאקציות בתא‪ .‬הוא נוצר על ידי פירוק של חומרים מורכבים‪,‬‬
‫ומתווך אנרגטית יצירה של חומרים חדשים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫‪ = GTP‬גואנין טרי‪-‬פוספט‪ ,‬מאד דומה ל‪ ATP -‬במבנהו‪ ,‬למעט העובדה שהבסיס‬
‫הנוקלאוטידי שלו הוא גואנין‪ .‬ה‪ GTP -‬שווה ערך אנרגטי ל‪ ,ATP -‬ומתווך את האנרגיה‬
‫בדיוק באותו אופן (ע"י הידרוליזת הקשר הפוספטי) – לכן‪ ,‬נתייחס אליהם בצורה זהה‬
‫(במעגל קרבס למשל נוצר דווקא ‪ GTP‬ולא ‪.)ATP‬‬

‫הסיבות לשימוש ב‪ ATP -‬כמטבע אנרגיה מועדף‪:‬‬

‫יש בגוף רמות ביניים ל‪ ATP -‬שהם יותר אנרגטיים מ‪ ,ATP -‬אך הגוף בכל זאת בוחר‬
‫להשתמש בו כמטבע אנרגיה מועדף‪ .‬זאת מפני שיש שני גורמים המסייעים להעברת‬
‫האנרגיה שאצורה בה‪:‬‬
‫א‪ .‬פרוק ה‪ ATP -‬כרוך בירידה במספר המטענים השליליים על המולקולה מ ‪ 4 -‬ל ‪3 -‬‬
‫ולכן פוחתת הדחייה האלקטרוסטטית במולקולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחד מתוצרי הפירוק – פוספט אנאורגני – מיוצב רזונטיבית‪.‬‬
‫כתוצאה משני גורמים אלו‪ ,‬הפירוק של ‪ ATP‬מועדף ונוטה להיות ספונטני ומהיר –‬
‫במטרה להוריד את הדחייה החשמלית בין מטענים שליליים על החמצנים שבקשר‬
‫הפוספטי‪ ,‬ובמטרה לקבל ייצוב רזונטיבי – לכן היא מאד יעילה עבור הגוף לשימוש‬
‫מתמיד‪ ,‬מהיר ופשוט‪.‬‬

‫היבטים אנרגטיים של ‪:ATP‬‬

‫המטען האנרגטי המשוקלל של רוב התאים נע בין ‪.0.8-0.95‬‬
 ‫‪-‬מטען אנרגטי גבוה מעכב מסלולים יוצרי ‪ – ATP‬הגוף ירצה לאזן את רמות האנרגיה‬
‫לרמה הסטנדרטית‪.‬‬
‫‪-‬מטען אנרגטי נמוך מזרז מסלולים יוצרים ‪ – ATP‬מאותה סיבה‪ .‬לפני שבכלל נייצר‬
‫חומרים מורכבים במסלולים אנאבוליים‪ ,‬עלינו לדאוג שיש לנו מספיק אנרגיה שתסופק על‬
‫ידי ייצור ‪.ATP‬‬

‫גרף אדום – גרף אנאבולי – העלייה ביצור ‪ ATP‬קורית‬

‫כאשר הגוף צריך לייצר חומרים‪.‬‬
‫גרף ירוק – קרף קטבולי – כשמפרקים את אבות המזון‪,‬‬
‫עוד לא נדרש שימוש ב‪ ATP-‬לכן קצב ייצורו יורד‪.‬‬

‫שאלות לתרגול‪:‬‬
‫‪ .1‬מה נכון לומר על ‪?ATP‬‬
‫א‪ ATP .‬הוא מולקולה המשמשת לאגירת אנרגיה לטווח ארוך‪.‬‬
‫ב‪ ATP .‬מתווך בין תהליכים קולטי אנרגיה לבין תהליכים משחררי אנרגיה‪.‬‬
‫ג‪ ATP .‬נוצר רק בבעלי‪-‬חיים הטרוטרופים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל האנרגיה שבתא אגורה ב‪. ATP -‬‬
‫הסבר‪ :‬כל היצורים משתמשים ב‪ ,ATP -‬כולל צמחים – שהם מונוטרופים‪.‬‬
‫תשובה ד' נפסלת כי יש מטבעות אנרגיה נוספים – ‪ NADH, FADH‬וכו'‪.‬‬

‫‪.2‬ככל שהמטען האנרגטי בתא קטן יותר‪:‬‬

‫א‪ .‬קטן קצב הריאקציות שצורכות ‪ ATP‬וגדל קצב הריאקציות שמייצרות ‪ATP‬‬
‫ב‪ .‬גדל קצב הריאקציות שצורכות ‪ ATP‬וקטן קצב הריאקציות שמייצרות ‪ATP‬‬
‫ג‪ .‬אין השפעה על קצב הריאקציות שצורכות ‪ , ATP‬אך גדל קצב הריאקציות שמייצרות‬
‫‪ATP‬‬
‫ד‪ .‬אין השפעה על קצב הריאקציות שצורכות ‪ , ATP‬אך קטן קצב הריאקציות שמייצרות‬
‫‪ATP‬‬

‫קו‪-‬פקטורים ונשאים במערכת מטבולית‪:‬‬

‫קופקטור = פקטור לא חלבוני הדרוש לסיוע לפעולת האנזים‪ :‬קואנזימים וקב'‬
‫פרוסטטית‪.‬‬
‫קואנזימים = מולקולות לא חלבוניות המתקשרות לאנזים בקשרים לא קוולנטיים ובניגוד‬
‫לאנזים עוברים שינוי ( ‪ .)ATP,NAD,FAD‬רוב הקואנזימים הם נגזרת של ויטמין‪.‬‬
‫קב' פרוסטטית = מולקולה לא חלבונית שצמודה לאנזים בקשרים קוולנטיים ומהווה‬
‫חלק ממנו‬
‫לסיכום יצירת האנרגיה בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬רוב האנרגיה נוצרת בתהליכי חמצון בעזרת ‪.O2‬‬
‫‪ ‬אם יש חמצון חייב להיות חיזור – הכוח המחזר הוא לרוב ‪.NADH‬‬
‫‪ ‬האנרגיה שנוצרת נאצרת ב‪ – ATP -‬שמשמש כמתווך בין תהליכים יוצרי אנרגיה‬
‫(קטבוליים) לתהליכים קולטי אנרגיה (אנאבוליים)‪.‬‬

‫‪ – NADH / NADPH‬נשאים של כוח מחזר‪:‬‬

‫‪ = NADH‬ניקוטין אדנין דינוקלאוטיד‪ .‬אלו מולקולות שמורכבות משני נוקלאוטידים‬
‫שמחוברים בקשרים פוספטיים‪ .‬לאחד מהנוקלאוטידים קשור בסיס אדנין‪ ,‬ולשני‬
‫ניקוטין‪-‬אמיד‪ .‬טבעת הניקוטין כוללת פרוטון‪ ,‬והיא מסיעה את המימנים ואת‬
‫האלקטרונים‪ ,‬ולמקרה הצורך מוסרת אותם‪.‬‬

‫‪-‬מדובר במולקולה ענקית שלא יכולה לעבור בין ממברנות של מדורים שונים ואברונים‪.‬‬
‫המסירה היא מבחוץ‪.‬‬
‫‪ NADH -‬שוות אנרגיה ל‪ .ATP*3 -‬בשרשרת הנשימה והחמצון הזרחוני – שהוא‬
‫התליך הסופי של הנשימה התאית – נוכל לייצר מכל ‪ NADH 3‬מולקולות ‪.ATP‬‬

‫‪ – FADH2‬נשא של כוח מחזר‪:‬‬

‫‪ = FADH2‬פלווין אדנין דינוקלאוטיד‪ .‬מדובר במולקולה גדולה שיכולה לשאת שני‬
‫מימנים ושני אלקטרונים בטבעות שלה‪ .‬גם כאן מדובר במולקולה ענקית שלא עוברת דרך‬
‫הממברנה ולכן היא מוסרת אלקטרונים ‪ /‬מימנים מבחוץ‪ .‬כלומר – חציית הממברנה אינה‬
‫תנאי מחייב למסירת אלקטרונים‪.‬‬
‫‪ – Coenzyme A‬נשא של קבוצות אציליות‪ :‬כולל קבוצות ציקליות מרובות פחמנים‪.‬‬
‫יורחב עליו במהלך הקורס‪.‬‬

‫טבלת סוגי נשאים במטבוליזם‪ :‬נרחיב על כל אחד מהם במהלך הקורס‪.‬‬

 ‫מחלות מטבוליות‪:‬‬
‫נתייחס לשני סוגי מחלות מטבוליות‪.‬‬
‫א‪.‬חוסר בתרכובת ‪ -‬צפדינה למשל‪ ,‬שנובעת ממחסור בויטמין ‪ – C‬גורמת לבעיות עור‪,‬‬
‫בניית עצמות וכו'‪ .‬ניתן לרפא מחלות כאלה על ידי צריכת התרכובת החסרה – במקרה של‬
‫צפדינה‪ ,‬תפוזים ולימונים – שעשירים בוטמין ‪.C‬‬
‫ב‪ .‬אי מסוגלות של הגוף לפרק תרכובת מסוימת – לרוב מדובר במחלות תורשתיות‪,‬‬
‫ונגרמות ממחסור בגן או באנזים שיודע לפרק את התרכובת המסוימת – לרוב לא ניתנות‬
‫לריפוי‪ ,‬שכן כרגע לא ידוע על דרכים לגרום לגוף לייצר אנזימים או הורמונים‪ .‬הטיפול‬
‫המקובל מתייחס להימנעות מצריכת אותן תרכובות או לחילופין הזרקת חומרים‬
‫שמסייעים בפירוק – למשל‪ ,‬הזרקת אינסולין לחולי סוכרת‪.‬‬
‫פניל קטלמיה – החולים לא יכולים לצרוך פניל אלנין לפחות עד גיל העשרה‬
‫וניזונים מנוסחה מאד מסוימת – אם לא תטופל מיד עלולה לגרום לפיגור שכלי‪.‬‬
‫נדרשת דיאטה קפדנית וקבלה של החומרים הנחוצים מתרכובות חלופיות‪.‬‬