‫שווי משקל‬

‫ד"ר דורותה צ'רקי‪ ,‬ערן שמואלי וכימיה ברשת©‬

 ‫ניסוי מפתיע‬
‫■ ‪ 50‬מ"ל תמיסה מימית ‪ A‬המכילה סידן כלורי‪ CaCl2 , ,‬בריכוז ‪1M‬‬
‫■ ‪ 100‬מ"ל תמיסה מימית ‪ B‬המכילה נתרן הידרוקסיד‪,Na0H ,‬‬
‫בריכוז ‪1M‬‬
‫ניסוח התגובה‪:‬‬
‫)‪Ca2+(aq) + 2OH-(aq)  Ca(OH)(s‬‬

‫מיהם היונים הממויימים שנשארו‬

‫בתמיסה?‬
‫הנחה‪ :‬כל יוני הסידן הגיבו עם כל יוני ההידרוקסיד ובתמיסה נותרו רק יוני נתרן ויוני‬
‫‪.‬כלור‬

‫הנייר הכחיל‬ ‫בדיקה ‪ 1‬לתמיסה המסוננת‪:‬‬

‫יש בתמיסה יוני הידרוקסיד‬ ‫נייר לקמוס ורוד‬

‫התקבל משקע של ‪CaCO3‬‬ ‫בדיקה ‪ 2‬לתמיסה המסוננת‪:‬‬

‫הוספת תמיסת ‪Na2CO3‬‬
‫נשארו בתמיסה גם יוני סידן‪.‬‬

‫???הכיצד‬
 ‫■ תגובות שיווי משקל ‪ -‬תגובות כימיות שלא מגיעות לידי גמר‪.‬‬
‫שני התהליכים המנוגדים מתרחשים בו זמנית‪.‬‬
‫■ כתוצאה מכך‪ ,‬לא מתחולל שינוי ניכר לעין‪ ,‬ונותרות כמויות מדידות של‬
‫מגיבים ותוצרים‪.‬‬

‫סרטון‬
‫‪ube.com/wa‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תגובות שווי משקל מסומנות על ידי חץ כפול‬
‫‪wBy4‬‬
 ‫פעילות – אנלוגיה לתגובות הפוכות‬

‫סרטון של הפעילות‬
‫מהלך הפעילות (הנחיות בעמוד ‪ 114‬בספר הלימוד "אנרגיה בקצב הכימיה")‬

‫לוקחים ‪ 2‬מכלים שקופים זהים בגודלם וצורתם‪ .‬את האחד ממלאים במים עד סופו ואת השני מותירים ריק‪.‬‬
‫שני מתנדבים מקבלים כוס פלסטיק בגודל זהה‪ ,‬וכל אחד מהם מעביר בו זמנית כוס מים (מלאה עד כמה שהוא יכול)‬
‫לכלי השני‪ .‬מסמנים את גובה פני המים בכל אחד מן הכלים לפני ההעברה הראשונה‪ ,‬וכל ‪ 10‬העברות מסמנים את גובה‬
‫פני המים בכלים‪.‬‬
 ‫כלי סגור ובו ברום‪Br2 (l) ,‬‬
‫ברום גז‬
‫לפנינו כלי ובו ברום נוזל‪ .Br2(l) -‬מעל הנוזל נמצא גז חום‪.Br2(g) ,‬‬

‫הכלי סגור‪ .‬חומר אינו יוצא ואינו נכנס‪.‬‬

‫ַמ קרוסקופית‪ ,‬אין שינוי בגובה הנוזל‪ ,‬צבע הגז מעל הנוזל אינו משתנה‪.‬‬

‫אפשר להגיע למצב זה בעזרת הכנסת ברום נוזל לכלי‪ ,‬או בדחיסת גז ברום‬
‫עד שחלק ממנו יהפוך נוזל‪.‬‬

‫מיקרוסקופית‪ ,‬על שטח הפנים של הנוזל‪ ,‬יש כל הזמן מעבר מולקולות ברום‬
‫מן הנוזל לגז ולהפך‪.‬‬

‫התהליך המתרחש‪Br2(l) <===> Br2(g) :‬‬

‫ברום נוזל‬
‫מסקנה‪ :‬במערכת מתקיים מצב‬
‫שיווי משקל!‬
‫בשנת ‪ 1812‬נוצרה לראשונה התרכובת פוסגן‪ ,COCl2(g) ,‬על ידי כימאי בריטי בשם‬
‫ג'והן דייבי‪ .‬תרכובת זו רעילה מאוד ושימשה כגז רעיל במלחמת העולם ה‪.I -‬‬

‫‪John Davy‬‬
‫)‪CO(g) + Cl2(g) → COCl2(g‬‬ ‫‪1790-1868‬‬
‫תנאי התגובה‪ 1:‬ליטר מגיב‪800ºK, 28.7 atm ,‬‬
‫‪ 0.25‬מול של כל מגיב‬
 ‫)‪CO(g) + Cl2(g) → COCl2(g‬‬
‫ריכוז התחלתי‬ ‫ריכוז סופי (‪)M‬‬
‫( ‪)M‬‬
‫צפוי‬ ‫נמדד‬

‫)‪CO(g‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.115‬‬

‫)‪Cl2(g‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.115‬‬
‫)‪COCl2(g‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.135‬‬
‫מסקנה‪ :‬לא כל המגיבים הפכו לתוצרים ובנוסף לתוצרים‪ ,‬נוכחים‬
‫במערכת גם מגיבים מכל הסוגים‪ .‬במילים אחרות התגובה לא‬
‫התרחשה עד תום‪.‬‬
 ‫תגובת הפירוק של פוסגן היא‪:‬‬

‫)‪COCl2(g)→ CO(g) + Cl2(g‬‬

‫תהליכי היצירה והפירוק יכולים להתרחש כל אחד בנפרד אך גם‬

‫בו זמנית באותו כלי‪.‬‬
‫במידה ומתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬המערכת סגורה – אין חילופי חומר עם הסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוכחים כל החומרים והתנאים הדרושים להתרחשות שתי‬
‫התגובות‪.‬‬
 ‫קצב תגובה ושיווי משקל‬
‫בהתחלה יש רק מגיבים ולכן התגובה המתרחשת היא הישירה בלבד‬
‫בה נוצרים התוצרים‬
‫ככל שהתגובה מתקדמת‪ ,‬ריכוז המגיבים יורד ואיתם גם המהירות‪.‬‬

‫אבל במקביל‪ ,‬עולים ריכוזי התוצרים ולכן קצב התגובה ההפוכה‬

‫עולה‪.‬‬

‫בזמן מסוים מגיעות התגובות למצב ייחודי בו משתווה קצב‬

‫התרחשותן‪.‬‬
‫מצב זה נקרא שיווי משקל ומסמנים אותו בחץ כפול‪.‬‬

‫→ )‪CO(g) + Cl2(g‬‬
‫)‪← COCl2(g‬‬
 ‫)‪←COCl2(g‬‬
‫→ )‪CO(g) + Cl2(g‬‬
‫במהלך הזמן קצב התגובה הישירה יורד וקצב התגובה ההפוכה עולה‪.‬‬

‫קצב תגובה ישירה = קצב תגובה הפוכה‬

‫כאשר יש בכלי רק מגיבים – קצב התגובה גבוה‪.‬‬

‫עם הזמן‪ ,‬קטן ריכוז המגיבים וקצב התגובה הישירה קטן‪.‬‬

‫במקביל נוצרים תוצרים – קצב התגובה ההפוכה עולה‪.‬‬

‫בשלב מסויים משתווה קצב התגובה הישירה לקצב התגובה‬

‫ההפוכה‪.‬‬
 ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬‫ש‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫ר‬‫ת‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫חשות‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ג‬‫ת‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫צ‬‫ק‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כו‬
‫ו וה‬
 ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬‫ו‬‫י‬‫ש‬ ‫ב‬ ‫במצ‬
‫י‬ ‫ו‬‫נ‬ ‫י‬‫ש‬ ‫ן‬‫י‬ ‫א‬ ‫שקל‬ ‫ב‬
‫ה‬ ‫י‬‫ז‬‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ג‬‫ת‬
‫חומרים‬ ‫י‬‫ז‬ ‫ו‬‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ן‬‫י‬ ‫חס ב‬
‫כ‬‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬‫י‬ ‫המג‬ ‫צ‬ ‫התו‬
‫וזי‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬
‫ר קבוע)‬
 ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫ת‬‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫ק‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ב‬
‫ס‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ע‬‫מ‬
‫גורה‬
 ‫שיווי משקל דינאמי‬
‫• שיווי משקל יכול להתקיים רק במערכת סגורה‬
‫• במצב שווי משקל מתרחשות תגובות הפיכות בקצב שווה‬
‫• במצב שיווי משקל אין שינוי בריכוזי החומרים בתגובה (היחס‬
‫בין ריכוזי המגיבים וריכוזי התוצרים נשאר קבוע)‬
‫• אין הכרח שבמצב שו"מ ריכוזי המגיבים שווים לריכוזי‬
‫התוצרים‪ .‬רק שהריכוזים נשמרים (קבועים)‪.‬‬

‫דינאמי?‬
‫התגובה מתרחשת לשני הכיוונים בו זמנית‬

‫סרטון‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=dUMmoPdwBy4‬‬
 ‫שיווי משקל דינאמי ‪ -‬המשך‬
‫על פי תיאורית ההתנגשויות מתרחשים כל הזמן שינויים ברמה המיקרוסקופית‪:‬‬
‫מולקולות מתנגשות‪ ,‬נוצרים ומתפרקים תצמידים משופעלים‪ ,‬נוצרים ומתפרקים‬
‫תוצרים‪.‬‬
‫עד לנקודה בה אין העדפה אנרגטית לתגובה להתקדם לאחד הכיוונים‪.‬‬
‫ריכוז המגיב והתוצר נשארים קבועים ‪ -‬ברמה המאקרוסקופית‬
 ‫מצב של שיווי משקל כימי זהו מצב של שיווי משקל דינמי – התגובות בשני‬
‫הכיוונים ממשיכות להתרחש‪ ,‬אך הקצב שלהן זהה וריכוז המגיבים‬
‫והתוצרים נשאר קבוע‪.‬‬

‫)‪CaCO3(s‬‬ ‫)‪CaO(s) + CO2 (g‬‬

‫כעת‪ ,‬לא נסמן בחץ‬

‫יחיד מעבר ממגיבים‬
‫לתוצרים‪ ,‬אלא ‪2‬‬
‫חיצים ל ‪ 2‬כיוונים‪.‬‬

‫*מוצקים ונוזלים הם בעלי ריכוז‬

‫קבוע‪ .‬רק גזים ותמיסות‬
‫משפיעים על שיווי משקל‪.‬‬
 ‫דוגמה נוספת לשווי משקל כימי‬
‫תגובה בין חנקן ומימן לקבלת אמוניה בתהליך הבר‪-‬בוש‬
‫)‪N2 (g) + 3H2 (g‬‬ ‫)‪2NH3 (g‬‬

‫מערבבים גז חנקן (‪ )N2‬וג מימן (‪ )H2‬בטמפרטורה גבוהה (כ‪)500C-‬‬

‫חלק מהמולקולות מתנגשות בהתנגשות פוריה לקבלת ‪NH3‬‬

‫בהתחלה ‪ -‬קצב התגובה ההתחלתי מהיר‪ ,‬משום שריכוז‬

‫המגיבים גבוה‪ .‬ככל שהתגובה מתקדמת‪ ,‬ריכוז המגיבים קטן‪ .‬בה בעת ריכוז‬
‫התוצר‪ ,‬אמוניה‪ ,‬גדל‪.‬‬
‫במצב שיווי המשקל ‪ -‬קצב התכלות המימן והחנקן שווה לקצב התכלות‬
‫האמוניה‪.‬‬

‫התגובה נמשכת ללא הפסקה (היא דינמית)‪ ,‬אבל ריכוז התוצרים והמגיבים‬
‫קבוע (שיווי משקל)‪ .‬זהו שיווי משקל דינמי‪.‬‬
 ‫הפיכות‬
N2(g) + 3H2(g)  2NH3(g) 2NH3(g)  N2(g) + 3H2(g)

21
‫בתגובות הטרוגניות (תגובות בהן החומרים אינם באותו מצב‬

‫צבירה)‪ ,‬שבהן יש‪ ,‬בנוסף לגז‪ ,‬גם חומרים במצב צבירה מוצק‬

‫או נוזל‪ ,‬לא כוללים בביטוי קבוע שוו"מ את החומרים שמצב‬

‫צבירתם נוזל או מוצק‪.‬‬

‫ע"מ ‪123‬‬
 ‫תרגיל‬

‫במצב שווי משקל בתגובה‪:‬‬

‫)‪H2(g) + I2(g‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪2HI(g‬‬

‫נמצא כי ריכוז היוד ‪ ,0.05M‬ריכוז המימן ‪ 0.25M‬וריכוז ‪.HI 0.9M‬‬

‫מהם ריכוזיהם ההתחלתיים של המימן והיוד אם ידוע שהריכוז‬
‫ההתחלתי של ‪ HI‬הוא ‪? 0‬‬

‫)‪H2(g‬‬ ‫)‪+ I2(g‬‬ ‫החומר )‪2HI(g‬‬

‫‪X+0.025‬‬ ‫‪X+0.05‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ריכוז התחלתי‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪2X‬‬ ‫שינוי הריכוז‬
‫‪0.25M‬‬ ‫‪0.05M‬‬ ‫‪0.9M‬‬ ‫ריכוז בשיווי משקל‬
 ‫תיאור גרפי למערכת המגיעה לשיווי משקל‬
‫הכניסו לכלי סגור בנפח ‪ 1‬ליטר ‪ 0.8‬מול )‪ .HI(g‬לאחר זמן‪-‬מה לא נצפה שינוי ריכוזים‪ .‬נמצאו בכלי‬
‫)‪2HI(g)  H2(g) + I2(g‬‬ ‫‪ 0.1‬מול מכל אחד מן התוצרים ו‪ 0.6 -‬מול מגיב‪.‬‬

‫[‪]I2‬‬ ‫[‪]H2‬‬ ‫‪]]HI‬‬

‫מצב התחלתי ‪ -‬הוכנסו לכלי (‪)M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫הגיבו ‪ /‬נוצרו (‪)M‬‬ ‫‪0.1+‬‬ ‫‪0.1+‬‬ ‫‪0.2-‬‬
‫מצב שיווי משקל ‪ -‬נמצאים בכלי (‪)M‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.6 = 0.8-0.2‬‬

‫ריכוז‬ ‫בתחילה הוכנס לכלי רק ‪ HI‬והחלה תגובה ישירה‬

‫מולר‬ ‫מהירה להיווצרות ‪ H2‬ו‪ .I2-‬כשנוצרו מעט מן התוצרים‬
‫‪0.8‬‬
‫‪ H2‬ו‪ ,I2-‬החלה בו בזמן תגובה הפוכה ליצירת ‪.HI‬‬
‫‪0.2-‬‬
‫)‪HI(g‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫ככל שריכוז "התוצרים" גדל‪ ,‬הלך וגבר הקצב של‬
‫התגובה ההפוכה‪ .‬בו בזמן‪ ,‬קטן קצב התגובה הישירה‪,‬‬
‫כי ריכוז "המגיב" קטן‪ .‬כאשר קצב התגובה הישירה‬
‫וההפוכה משתווים‪ ,‬הגרפים מתיישרים‪ ,‬ומושג מצב‬
‫)‪H2(g), I2(g‬‬ ‫שיווי משקל‪.‬‬
‫‪0.1‬‬ ‫החומרים מגיבים ונוצרים על פי יחסי האיזון‪.‬‬
‫‪0.1+‬‬
‫זמן‬
 ‫מאפיינים‬

‫■ חוסר השתנות הרכב התגובה‪.‬‬

‫– ריכוז‪.‬‬
‫– לחץ‪.‬‬

‫■ הפיכות ודינמיות‪.‬‬
‫– קצב התגובה הישירה זהה לקצב התגובה ההפיכה‪.‬‬
 ‫קבוע שווי משקל כימי‬
‫לכל תגובה בטמפ' מסוימת יש קבוע ש"מ‪ ,Kc ,‬קבוע שווי משקל זהו גודל חסר‬
‫יחידות אשר נותן את הקשר הכמותי בין ריכוזי המגיבים לריכוזי התוצרים‬
‫במערכת ומבטא את נטיית התגובה להתרחש‪.‬‬

‫‪a A + bB‬‬ ‫‪c C + dD‬‬

‫‪[C]c [D]d‬‬
‫= ‪K eq‬‬
‫‪[A]a [B]b‬‬

‫קבוע שיווי המשקל – מבטא את הקשר בין ריכוז המגיבים והתוצרים במצב‬
‫של שווי משקל והוא תלוי בניסוח התגובה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫שאלה‪:‬‬
‫)‪N2(g) + 3H2(g) <==> 2NH3(g‬‬ ‫השאלה עוסקת בתגובה‪:‬‬
‫לכלי בנפח ‪ 2‬ליטר הכניסו ‪ 2‬מול מולקולות חנקן ו‪ 6 -‬מול מולקולות מימן‪ .‬התקבלו ‪ 1.6‬מול מולקולות אמוניה‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הלחץ במערכת יעלה‪/‬ירד‪/‬לא ישתנה במהלך התגובה‪ .‬נמקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ‪ Kc‬למצב שיווי המשקל‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬הלחץ במערכת ירד היות שבמהלך התרחשות התגובה נוצרים מ‪ 4 -‬מול גז מגיבים רק ‪ 2‬מול תוצרים‪ .‬הלחץ‬
‫מושפע מכמות החלקיקים בכלי התגובה‪.‬‬
‫[‪]N2‬‬ ‫[‪]H2‬‬ ‫‪]]NH3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫ב‪ .‬מהטבלה רואים ש‬
‫מצב התחלתי ‪ -‬הוכנסו לכלי (‪)M‬‬
‫‪2X = 0.8M‬‬
‫הגיבו ‪ /‬נוצרו (‪)M‬‬ ‫‪-X‬‬ ‫‪-3X‬‬ ‫‪+2X‬‬ ‫‪X = 0.4M‬‬
‫מצב שיווי משקל ‪ -‬נמצאים בכלי (‪)M‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪[NH 3 ] 2‬‬ ‫‪0.8 2‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.183‬‬
‫‪1‬‬
‫] ‪[N 2 ] [H 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.6  1.8‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫‪ ‬ביטוי לקבוע שיווי המשקל הוא נכון רק כאשר המשוואה הכימית נכונה‬
‫ומאוזנת‪.‬‬
‫‪ ‬הסוגריים המרובעים מייצגים ריכוז מולרי‪.‬‬
‫‪ ‬קבועי שיווי המשקל הינם חסרי יחידות‪.‬‬
‫‪ ‬ביטוי נכון של קבוע שיווי המשקל כולל רק ריכוזי גזים וחומרים המצויים‬
‫בתמיסה‪ .‬איברי הריכוז של הנוזלים והמוצקים אינם מוצגים‪.‬‬

‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬
‫]‪[C] [D‬‬
‫= ‪K eq‬‬
‫‪[A]a [B]b‬‬
‫‪ ‬לכל תגובה כימית‪ ,‬הערך של קבוע שיווי המשקל בטמפרטורה נתונה הוא‬
‫ייחודי‪ Keq .‬תלוי בטמפרטורה‪ .‬הוא ישתנה רק אם תשתנה הטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ ‬ערך ‪ Keq‬קבוע גם כאשר הריכוזים ההתחלתיים שונים‪ .‬לאחר הגעה לשווי‬
‫משקל מתקבל אותו קבוע‪.‬‬
‫‪33‬‬
 ‫‪ ‬קבוע שיווי המשקל הוא מאפיין של תגובה‪.‬‬
‫‪ ‬אם הקבוע הוא מספר גדול מאוד‪ ,‬פירוש הדבר שהתגובה מתרחשת במידה רבה ‪-‬‬
‫מתקבל מצב שיווי משקל עם ריכוז תוצרים גבוה יחסית למגיבים‪.‬‬
‫‪ ‬אם הקבוע הוא מספר קטן מאוד (שבר קטן)‪ ,‬פירוש הדבר שהתגובה מתרחשת מעט‬
‫ומגיעה למצב שיווי משקל שבו ריכוז המגיבים גבוה יחסית לריכוז תוצרים‪.‬‬
‫‪ ‬אם לקבוע ערך ביניים‪ ,‬סביב ‪ ,1‬פירוש הדבר שבשיווי משקל יימצאו תוצרים‬
‫ומגיבים בריכוזים דומים‪.‬‬

‫שימו ‪ !‬אין קשר בין גודלו של הקבוע (המבטא את מידת התרחשות התגובה) לבין מהירות התגובה!‬

‫דוגמה – אפשרי מצב שהתגובה תתרחש במהירות כלומר‪ ,‬היא תגיע מהר למצב שיווי משקל‪ ,‬אך קבוע‬

‫שיווי המשקל יהיה קטן ‪,‬כלומר‪ ,‬יהיו במערכת מעט תוצרים‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
 ‫תרגיל‪ :‬קבוע שיווי המשקל ביצירת האמוניה‬
‫ננתח את גרף התגובה (ע"מ ‪:)122‬‬

‫)‪N2(g) + 3H2(g‬‬ ‫)‪2NH3(g‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התחלה‬

‫‪-0.079‬‬ ‫‪-0.237‬‬ ‫‪+0.157‬‬ ‫תגובה‬

‫‪0.921‬‬ ‫‪0.763‬‬ ‫‪0.157‬‬ ‫שוו"מ‬

‫[‪]NH3‬‬
‫‪2‬‬
‫[‪]0.157‬‬
‫‪2‬‬

‫‪= Kc‬‬ ‫=‬ ‫‪=0.06‬‬

‫[‪]H2[ ]N2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫[‪]0.763[ ]0.921‬‬
 ‫ננתח את גרף התגובה‪:‬‬

‫)‪N2(g) + 3H2(g‬‬ ‫)‪2NH3(g‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫התחלה‬

‫‪+0.399‬‬ ‫‪+1.197‬‬ ‫‪-0.797‬‬ ‫תגובה‬

‫‪0.399‬‬ ‫‪1.197‬‬ ‫‪0.203‬‬ ‫שוו"מ‬

‫[‪]NH3‬‬
‫‪2‬‬
‫[‪]0.203‬‬
‫‪2‬‬

‫‪= Kc‬‬ ‫=‬ ‫‪=0.06‬‬

‫[‪]H2[ ]N2‬‬
‫‪3‬‬
‫[‪]1.197[ ]0.399‬‬
‫‪3‬‬
 ‫ננתח את גרף התגובה‪:‬‬

‫)‪N2(g) + 3H2(g‬‬ ‫)‪2NH3(g‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התחלה‬

‫‪+0.59‬‬ ‫‪+1.77‬‬ ‫‪-1.18‬‬ ‫תגובה‬

‫‪2.59‬‬ ‫‪2.77‬‬ ‫‪1.82‬‬ ‫שוו"מ‬

‫[‪]NH3‬‬
‫‪2‬‬
‫[‪]1.82‬‬
‫‪2‬‬

‫‪= Kc‬‬ ‫=‬ ‫‪=0.06‬‬

‫[‪]H2[ ]N2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫[‪]2.77[ ]2.59‬‬
 ‫ניתן להגיע לאותה תגובה הנמצאת בשו"מ מנתונים התחלתיים שווים‬

‫ערכו של קבוע שוו"מ – ‪ – Kc‬קבוע‪ ,‬כל עוד הטמפ' בה התרחשה‬

‫התגובה היא קבועה‪.‬‬
 )136 ‫קבוע שוו"מ תלוי בניסוח התגובה (ע"מ‬

]CH3OH[
CO(g) + 2H2(g) CH3OH(g) = Kc
]H2[ ]CO[
2

]H2[ ]CO[
2

CH3OH(g) CO(g) + 2H2(g) = Kc ]CH OH[

3

]CH3OH[
2
2CO(g) + 4H2(g) 2CH3OH(g) = Kc 2
[H2]4]CO[
2
[H2]4]CO[
2CH3OH(g) 2CO(g) + 4H2(g) = Kc 2]CH OH[
3
 ‫תרגיל‬

‫עבור תגובה‪ H2 (g) + I2 (g) 2HI (g) :‬נתון‪:‬‬

‫‪ ,Kc = 49‬בטמפ' ‪.ºC 445‬‬
‫לכלי בעל נפח ‪ 1‬ליטר הוכנסו ‪ 0.0206‬מול )‪ H2 (g‬וגם ‪ 0.0206‬מול )‪.I2 (g‬‬
‫חשב את הריכוזים של כל המרכיבים במצב שיווי משקל‪.‬‬
‫נציב בביטוי קבוע שיווי משקל ונמצא את ‪X‬‬

‫)‪H2(g‬‬ ‫)‪+ I2(g‬‬ ‫החומר )‪2HI(g‬‬

‫‪0.0206M‬‬ ‫‪0.0206M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ריכוז התחלתי‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪2X‬‬ ‫שינוי הריכוז‬
‫‪0.0206-X‬‬ ‫‪0.0206-X‬‬ ‫‪2X‬‬ ‫ריכוז בשיווי משקל‬
 ‫חישובי קבוע שווי משקל‬

‫)‪2NO2(g‬‬ ‫)‪N2O4(g‬‬ ‫הגודל של קבוע שיווי המשקל של‬

‫תגובה כימית נקבע בניסוי‪.‬‬
‫■ התגובה הנחקרת מתרחשת עד‬
‫שריכוז התוצרים והמגיבים אינו‬
‫משתנה ונשאר קבוע‪.‬‬
‫■ התערובת נבדקת לשם קביעת‬
‫הריכוז המולרי (המולריות) של כל‬
‫מגיב ותוצר‪.‬‬
‫■ הריכוזים מוצבים בביטוי לקבוע‬
‫שיווי המשקל‪ ,‬ומתקבל ערכו של‬
‫קבוע שיווי המשקל‪.‬‬
 ‫תרגיל‬

‫‪46‬‬
 ‫כיוון התגובה ‪ -‬משמעות מנת התגובה ‪Q‬‬
‫מנת הריכוזים ‪ - Q -‬היא יחס הריכוזים במערכת התגובה ברגע נתון‪ .‬היא מתקבלת על ידי הצבת ריכוזי החומרים בביטוי של קבוע‬
‫שיווי המשקל‪ ,‬גם כאשר המערכת אינה בשיווי משקל‪.‬‬

‫‪ Q‬משמש לזיהוי מצב המערכת ‪ .‬בעזרתו אפשר לקבוע אם המערכת נמצאת במצב שיווי משקל‪ .‬אם היא אינה בשיווי משקל‪ ,‬לאן‬
‫היא ִּת ֶּט ה‪ ,‬למגיבים או לתוצרים?‬

‫■ ‪:Q=K‬‬ ‫■ ‪:Q>K‬‬
‫זהו הרכב ש"מ‪.‬‬ ‫כמות התוצרים גבוהה מכפי‬
‫שהיה‬
‫בש"מ‪ ,‬לכן התגובה תיצור עוד‬
‫מגיבים‪.‬‬

‫■ ‪:Q<K‬‬
‫כמות התוצרים נמוכה מכפי‬
‫שהיה בש"מ‪,‬‬
‫לכן התגובה תיצור עוד תוצרים‪.‬‬
 ‫תרגיל‬

‫)‪PCl3(g) + Cl2(g‬‬ ‫)‪PCl5(g‬‬ ‫■ קבוע ש"מ של התגובה‬

‫ב‪ C250-‬הוא ‪ .Kc = 0.56‬באנליזה של תערובת תגובה בטמפ' זו נמצאו ‪ 1.5‬מול‬

‫‪ PCl5(g) , 3.0‬מול )‪ PCl3(g‬ו‪ 1.5-‬מול )‪ Cl2(g‬בכלי תגובה שנפחו ‪ 0.5‬ליטר‪.‬‬

‫א‪ .‬האם התגובה נמצאת בש"מ?‬

‫ב‪ .‬אם לא‪ ,‬לאיזה כיוון היא נוטה להתקדם?‬
 ‫פתרון‬

‫א‪ .‬נמצא את ‪ ,Q‬מנת התגובה‪.‬‬

‫התגובה אינה נמצאת בש"מ‪ ,‬כי ‪ Q‬אינו שווה ל‪.Kc-‬‬

‫ב‪ Q < Kc .‬ולכן התגובה תתקדם לכיוון התוצרים‪.‬‬

‫הפרעות לשיווי משקל‬
 ‫הפרעה למצב שיווי משקל הוא שינוי הגורם למערכת לצאת ממצב‬
‫שיווי משקל‪ .‬כאשר המערכת נמצאת במצב שיווי משקל‪ ,‬אפשר לבצע‬
‫בה הפרעות שונות‪.‬‬

‫קיימות ‪ 3‬הפרעות לשיווי משקל‪:‬‬

‫‪ .1‬שינוי בריכוז של אחד ממרכיבי המערכת‪.‬‬

‫‪ .2‬שינוי טמפרטורה בסביבה של המערכת (חימום או הוצאת‬

‫אנרגיה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספת זרז לתגובה‬
https://www.youtube.com/watch?
v=o1_D4FscMnU
 ‫עקרון לה שטלייה – כאשר מפעילים הפרעה על מערכת‬
‫המצויה בשיווי משקל‪ .‬שיווי המשקל נוטה להשתנות בדרך‬
‫הממזערת את השפעת ההפרעה‪.‬‬
 ‫הפרעה ראשונה‬
‫שינוי ריכוז של אחד המרכיבים בטמפרטורה קבועה‬

‫שינוי בריכוז מגיב – משנה את קצב התגובה הישירה‬

‫שינוי בריכוז תוצר – משנה את קצב התגובה ההפוכה‬

 ‫המערכת )‪ CO(g) + Cl2(g)  COCl2(g‬נמצאת במצב שיווי משקל‪.‬‬
‫מוסיפים לכלי התגובה כמות נוספת של )‪ .CO(g‬כתוצאה מכך מתרחשים‬
‫שינויים מקרוסקופיים במערכת‪.‬‬

‫א‪ .‬השינוי הראשון הוא‪ :‬רק ריכוז )‪ CO(g‬עולה כי זה החומר שהוסף‪.‬‬

‫ב‪ .‬השינוי השני הוא ירידה כלשהי בריכוז ‪ CO‬ו‪ Cl2 -‬בד בבד עם עלייה‬
‫ריכוז‬
‫‪.‬‬ ‫בריכוז ‪COCl2‬‬
‫מולר‬
‫‪CO‬‬
‫‪COCl2‬‬
‫‪Cl2‬‬

‫זמן‬

‫‪55‬‬
 ‫ריכוז ‪M‬‬

‫מנת הריכוזים ‪.Q‬‬

‫שינוי בריכוז משנה זמנית את ‪CO‬‬

‫החדש הריכוזים‬
‫למרות שבמצב שווי המשקל ‪COCl‬‬
‫‪2‬‬

‫שונים מהריכוז ההתחלתי‪ClKc ,‬לא משתנה!‬

‫‪2‬‬

‫הערכים של הריכוזים ישתנו כך שהיחס ישמר‪.‬‬

‫זמן‬
 ‫הסבר‪ :‬בעקבות העלייה בריכוז ‪ ,CO‬קצב התגובה הישירה‬
‫גובר‪ .‬עקב כך‪ ,‬נוצרים יותר "תוצרים" ואז קצב התגובה‬
‫ההפוכה עולה בהדרגה‪ .‬שינוי זה חל עד אשר קצב התגובה‬
‫הישירה משתווה לקצב התגובה ההפוכה‪ .‬מושג מצב שיווי‬
‫משקל חדש‪ ,‬השונה מן הקודם‪ .‬קבוע שיווי המשקל ‪ Kc‬החדש‬
‫שווה לקודם‪.‬‬
‫ריכוז‬
‫מולר‬
‫‪CO‬‬
‫‪COCl2‬‬
‫‪Cl2‬‬

‫זמן‬
 ‫לדוגמא‪:‬‬
‫מצב שווי משקל של התגובה להכנת אמוניה‪:‬‬

‫)‪N2 (g) + 3H2 (g‬‬ ‫)‪2NH3 (g‬‬

‫בהוספת כמות של ‪( NH3‬תוצר)‪ ,‬ההפרעה מופעלת על המערכת ושיווי‬

‫המשקל הופר‪ .‬כעת‪:‬‬

‫‪ ‬המערכת תמזער את ההפרעה על ידי המרת חלק מכמות ‪NH3‬‬

‫למגיבים ‪ H2‬ו‪N2-‬‬
‫‪ ‬מצב שווי המשקל מוסט שמאלה לכיוון המגיבים‪ ,‬עד שהמערכת‬
‫מגיעה לשיווי משקל חדש‪.‬‬
 ‫לדוגמא‪:‬‬
‫מצב שווי משקל של התגובה להכנת אמוניה‪:‬‬

‫)‪N2 (g) + 3H2 (g‬‬ ‫)‪2NH3 (g‬‬

‫הוספת כמות של ‪ H2‬או ‪( N2‬המגיבים)‪ ,‬ההפרעה מופעלת על המערכת‬

‫ושיווי המשקל הופר‪ .‬כעת‪:‬‬

‫‪ ‬המערכת תמזער את ההפרעה על ידי המרת חלק מכמות המגיבים ‪H2‬‬

‫ו‪N2 -‬ל ‪NH3 -‬‬
‫‪ ‬מצב שווי המשקל מוסט ימינה לכיוון התוצרים‪ ,‬עד שהמערכת‬
‫מגיעה לשיווי משקל חדש‪.‬‬
 ‫השפעת הריכוז‪ ,‬לסיכום‪:‬‬

‫• הוספה של תוצר או מגיב לנפח תגובה נתון היא דרך אחרת לומר שריכוז התוצר או המגיב‬
‫גדל‪.‬‬
‫• סילוק חומר מנפח קבוע פירושה שהריכוז קטן‪.‬‬
‫• שינוי הריכוז של מרכיב אחד או יותר בתערובת תגובה הוא דרך לשנות את הרכב שיווי‬
‫המשקל של תערובת המצויה בשיווי משקל‪.‬‬
 ‫שינוי נפח‪/‬לחץ המערכת בטמפרטורה קבועה‬
‫העלאת לחץ במערכת‪ :‬פעולה זו נעשית ע"י הקטנת נפח הכלי או תוספת חומר‬
‫גזי לכלי‪ .‬כתוצאה מכך יש יותר חלקיקים בכלי והלחץ גדל‪.‬‬
‫המערכת תפצה ע"י ביצוע תגובה לכיוון יצירת פחות מולקולות גז‪ .‬ולהיפך‪.‬‬

‫כאשר גורמים לשינוי נפח במערכת הנמצאת במצב שיווי משקל המכילה גזים‪,‬‬
‫משנים למעשה את הלחצים החלקיים ואת הריכוזים של כל מרכיבי המערכת‬
‫(ריכוז מוגדר כמול ליחידת נפח)‪.‬‬
‫שינוי בריכוזים מהווה הפרעה בשיווי המשקל‪ .‬עפ"י עיקרון לה‪-‬שטלייה‪,‬‬
‫המערכת תתקן את עצמה ע"י הגברת התגובה לכיוון שיש בו פחות מולים במצב‬
‫גזי ‪ ,‬עד לקבלת ש"מ חדש‪.‬‬
 ‫תרגיל‬

‫)‪ 2B(g‬קבוע שו"מ הוא ‪ 10‬בטמפרטורה ‪.T 1‬‬ ‫עבור התגובה ‪A(g) :‬‬

‫לתוך כלי שנפחו ‪ 1‬ליטר‪ ,‬הוכנסו ‪ 0.05‬מול ‪ A‬ו‪ 0.08 -‬מול ‪ B‬בטמפרטורה ‪.1T‬‬
‫א‪ .‬איזו תגובה מתרחשת בקצב גדול יותר עד הגעה למצב שיווי משקל? נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הלחץ בכלי עד למצב שיווי משקל גדל‪ ,‬קטן או לא משתנה? נמק‬

‫‪= 10Kc‬‬
‫‪Q = 0.05/ 0.08 2 = 7.81  Q<Kc‬‬

‫א‪ .‬עד לשו"מ‪ ,‬קצב התגובה הישירה גבוה מקצב התגובה ההפוכה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הלחץ בכלי יקטן ‪ ,‬כי מספר החלקיקים בכלי קטן‪ ,‬מכל שתי מולקולות של ‪ B‬גזי‪ ,‬נוצרת מולקולה אחת‬
‫של ‪ A‬גזי‪ .‬מספר ההתנגשויות של המולקולות עם דפנות הכלי יקטן‪.‬‬
 ‫תרגיל‪:‬‬
‫מה תגרום הקטנת הנפח פי‪ 2 -‬במערכת הבאה‪ ,‬הנמצאת במצב שיווי משקל? נמקו‬
‫בהסתמך על חישוב מנת הריכוזים ועל עיקרון לה‪-‬שטלייה‪ .‬שרטטו גרף מתאים‪.‬‬

‫)‪A2(g) + B2(g)  2AB(g‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫הקטנת הנפח פי‪ 2 -‬גרמה להגדלת כל הריכוזים פי‪ .2 -‬מבדיקת הערך ‪ Q‬ניתן לראות‬
‫כי ‪Q=Kc‬‬

‫על פי לה שטליה‪-‬בתהליך שבו ישנה מערכת בש"מ‪ ,‬וב‪ 2-‬צידי התהליך אותו מס'‬
‫מולים של גז‪ ,‬כל שינוי בנפח או בלחץ בכלי לא יגרום להפרעה בש"מ‪ .‬מכיוון שלא‬
‫משנה לאן נקדם את התהליך‪ ,‬מכל ‪ 2‬מול גז נקבל תמיד ‪ 2‬מול גז‪.‬‬
 ‫ריכוז ‪M‬‬

‫שינוי בנפח מגדיל‪/‬מקטין את לחץ וריכוז החומרים במערכת‪.‬‬

‫למרות שבמצב שווי המשקל החדש הריכוזים שונים‬
‫מהריכוז ההתחלתי‪ Kc ,‬לא [‪]AB‬‬
‫משתנה!‪.‬‬

‫]‪[A2]=[B2‬‬

‫זמן‬
 ‫תרגיל‬
‫נתונה המערכת הבאה הנמצאת במצב שיווי משקל‪A(g) + B(g)  C(g) :‬‬
‫לאחר שהמערכת היגיעה לשיווי משקל הגדילו את נפח הכלי פי – ‪.2‬‬
‫הסבירו מה יקרה במערכת‪:‬‬
‫א‪ .‬התבססו בהסבר על מנת הריכוזים‪Q ,‬‬
‫ב‪ .‬התבססו בהסבר על עקרון לה‪-‬שטלייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטטו גרף מתאים‬
‫]‪[C‬‬ ‫‪c‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל הראשון היה‪:‬‬
‫‪[A]  [B] a b‬‬

‫נבדוק את ‪ - Q‬הגדלת הנפח פי‪ 2 -‬גרמה להקטנת כל הריכוזים פי‪.2 -‬‬

‫]‪[C‬‬ ‫‪0.5 c‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪2c‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪[A]  [B] 0.5 a  0.5 b‬‬ ‫‪0.5 a  b‬‬ ‫‪a b‬‬

‫אפשר לראות ש‪ Q -‬גדול מ‪ .K -‬לכן המערכת ִּת ֶּט ה למגיבים‪ .‬ריכוז ‪ֵ C‬ירד מעט והריכוזים של ‪ A‬ו‪B -‬‬
‫יגדלו מעט‪.‬‬
 ‫ריכוז ‪M‬‬

‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬

‫זמן‬

‫ההפרעה‪ :‬ירידה בלחץ בעקבות הגדלת נפח הכלי‪.‬‬

‫לפי עיקרון לה‪-‬שטלייה – תגבר התגובה שתעלה את הלחץ‪ .‬במקרה זה תגבר‬
‫התגובה ההפוכה‪ .‬השינוי הראשוני גרם לירידה בלחץ‪ ,‬ולכן המערכת ִּת טה לכיוון‬
‫שיקטין את ההפרעה כלומר‪ ,‬לכיוון שבו תיווצרנה יותר מולקולות שייצרו יותר‬
‫לחץ‪ .‬במקרה זה ‪ -‬למגיבים!‬
 ‫הוספת גז אציל על מערכת שיווי משקל‬

‫הוספת גז אציל לא תשפיע על זמן ההגעה לשיווי משקל‬

‫או על קבוע שיווי המשקל‬
 ‫הפרעה שנייה‬
‫שינוי טמפרטורת המערכת‬
‫אנחנו יודעים כי הטמפ' היא מדד לאנרגיה קינטית‪ .‬כל תוספת אנרגיה אשר‬
‫תביא לעליה בטמפרטורה גורמת לעליה באנרגיה הקינטית של החלקיקים‪.‬‬

‫האם תוספת אנרגיה תגרום לתהליך אחד‬

‫לקרות יותר מהשני ?‬

‫תוספת האנרגיה למערכת במצב שיווי משקל ‪ -‬משפיעה‬

‫באופן שונה על כל כיוון של התהליך‬
 ‫יש לי ‪ 2‬תגובות ‪ :‬אחת אקסו' ואחת אנדו'‪ .‬על מי העלאת‬
‫הטמפ' משפיעה יותר?‬

‫‪Ea‬‬

‫מגיבים‬

‫‪H‬‬

‫באנדותרמית – אנרגית השפעול גבוהה‬ ‫בתהליך אקסותרמי מספיקה אנרגיה‬

‫קטנה לשם התרחשות התגובה ונפלטת‬
‫אנרגיה שמשפעלת את כל המולקולות‬
‫האחרות‬
 ‫התהליך האנדותרמי "צריך" את‬
‫האנרגיה הזו – תהליך אנדו' דורש‬
‫אנרגיה ← לכן העלאת טמפ' במערכת‬
‫נותנת דחיפה לתהליך האנדותרמי‬
‫זיכרו!!!‬
‫להוספת אנרגיה יש ‪ 2‬מימדים ‪:‬‬
‫‪ .1‬תגרום לתהליך לקרות מהר יותר‬
‫‪ .2‬תגרום להתגברות התהליך האנדותרמי‬
 ‫יש לי ‪ 2‬תגובות‪ :‬אחת אקסו' ואחת אנדו'‪ .‬על מי‬
‫מהתגובות קירור המערכת משפיעה יותר?‬

‫הורדת הטמפ' גורמת להאטת התהליך‬

‫האנדותרמי והגברת התהליך האקסותרמי‬

‫על פי עיקרון לה‪-‬שטליה‬

‫בחימום‪ -‬המערכת תוריד את הטמפ‪ .‬ע”י שימוש החום וסטייה לכיוון אנדותרמי‪.‬‬
‫בקירור‪ -‬המערכת תיצור חום ע”י סטייה לכיוון האקסותרמי‪.‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=7zuUV455zFs‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=XhQ02egUs5Y‬‬
 ‫חשוב מאוד מאוד!!!‬
‫העלאת או הורדת טמפ' המערכת גורמת ליציאה‬
‫מש"מ‪.‬‬
‫שינוי בטמפ' התגובה משנה את מנת הריכוזים‪,‬‬
‫ומכאן שקבוע ש''מ שונה בטמפ' שונות‬
 ‫שינוי טמפרטורה‬

‫חימום = הוספת אנרגיה‬ ‫קירור = איבוד אנרגיה‬

‫לכלי התגובה‬ ‫מכלי התגובה‬

‫הגברת התגובה האנדותרמית‬ ‫הגברת התגובה האקסותרמית‬

‫להקטנת השינוי החיצוני‬ ‫להקטנת השינוי החיצוני‬

‫תגובה‬ ‫תגובה‬ ‫תגובה‬ ‫תגובה‬

‫אקסותרמית‬ ‫אנדותרמית‬ ‫אקסותרמית‬ ‫אנדותרמית‬

‫הגברת התגובה‬ ‫הגברת התגובה‬ ‫הגברת התגובה‬ ‫הגברת התגובה‬

‫ההפוכה ‪ Kc‬‬ ‫הישירה ‪ Kc‬‬ ‫הישירה ‪ Kc‬‬ ‫ההפוכה ‪ Kc‬‬
‫קטן‬ ‫גדל‬ ‫גדל‬ ‫קטן‬
‫שינוי התנאים במערכת שיווי משקל‬ ‫‪74‬‬
 ‫תרגיל‬
‫נתונה התגובה האנדותרמית הבאה‪. A(g) + 2B(g)  C(g) :‬‬
‫לאחר שהמערכת הגיעה לשיווי משקל הורידו את הטמפרטורה בסביבה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבירו את השינויים שחלו במערכת בעזרת עיקרון לה‪-‬שטלייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציירו גרף מתאים‪.‬‬

‫ריכוז‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫מולר‬ ‫לפי עיקרון לה‪-‬שטלייה‪ ,‬הורדת הטמפרטורה‬
‫תגרום למערכת לסטות לכיוון האקסותרמי‬
‫ותפלוט אנרגיה לסביבה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬התגובה‬
‫‪C‬‬ ‫הישירה היא אנדותרמית‪ ,‬לכן התגובה תסטה‬
‫לכיוון "המגיבים"‪ .‬כלומר‪ ,‬ריכוז ‪ C‬יקטן וריכוז‬
‫‪B‬‬
‫‪ B‬ו‪ A -‬יגדלו‪ ,‬כאשר ‪ B‬גדל פי ‪ 2 -‬יחסית ל‪A. -‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ Kc‬יקטן‪.‬‬
‫זמן‬
 ‫שאלה‪:‬‬
‫לפניכם נתונים על ערכו של ‪ Kc‬בטמפרטורות שונות עבור תגובה כלשהי‪:‬‬
‫‪Kc‬‬ ‫טמפרטורה במעלות צלזיוס‬
‫‪0.002‬‬ ‫‪-20‬‬
‫‪0.03‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.21‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪110‬‬

‫האם התגובה הישירה היא אקסותרמית או אנדותרמית? נמקו‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫התגובה הישירה היא אנדותרמית‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בטבלה אפשר לראות שעם עליית הטמפרטורה‪ ,‬גדל קבוע שיווי המשקל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ריכוז התוצרים עלה (התוצרים במונה)‪ ,‬והתגובה הישירה התגברה‪ .‬לפי עקרון לה‪-‬שטלייה‪,‬‬
‫בחימום‪ ,‬התגובה האנדותרמית מתגברת‪ ,‬לכן התגובה הישירה היא אנדותרמית‪.‬‬
 ‫שינוי ריכוז‬ ‫שינוי נפח‬ ‫שינוי‬
‫טמפרטורה‬
‫השינוי הראשוני‬ ‫שינוי בריכוז של‬ ‫שינוי בריכוז כל מרכיבי המערכת‬ ‫שינוי טמפרטורה‬
‫אחד ממרכיבי‬ ‫בהתאמה לשינוי הנפח‬ ‫בסביבת המערכת‬
‫המערכת‬ ‫– חימום או קרור‬
‫צריך לדעת‬ ‫א‪ .‬עיקרון‬ ‫א‪ .‬עיקרון לה שטלייה‬ ‫א‪ .‬עיקרון‬
‫להסביר על פי‬ ‫לה‪-‬שטלייה‬ ‫לה‪-‬שטלייה‬
‫ב‪ .‬מנת הריכוזים‬ ‫ב‪ .‬מנת הריכוזים‬
‫ג‪ .‬קצב התגובות‬
‫ההפיכות‬
‫‪Kc‬‬ ‫אינו משתנה‬ ‫אינו משתנה‬ ‫משתנה תמיד‬

‫מהווה הפרה‬ ‫תמיד‬ ‫מסוג‪A  B :‬‬ ‫מסוג‪A  2B :‬‬ ‫תמיד‬

‫לשיווי משקל‬ ‫לא מהווה הפרה‬ ‫מהווה הפרה‬
‫מאפייני הגרף‬ ‫רואים שינוי ראשוני‬ ‫רואים שינוי‬ ‫רואים שינוי‬ ‫לא רואים את‬
‫באחד הריכוזים‬ ‫ראשוני בכל‬ ‫ראשוני בכל‬ ‫השינוי הראשוני‪,‬‬
‫הריכוזים ‪ -‬עלייה ובעקבותיו שינויים‬ ‫הריכוזים ‪ -‬עלייה‬ ‫רק שינויים‬
‫הדרגתיים בכל‬ ‫או ירידה בכולם‬ ‫או ירידה בכולם‬ ‫הדרגתיים‬
‫בלא שינוי הדרגתי הריכוזים לפי יחסי‬ ‫ובעקבותיו שינוי‬
‫האיזון‬ ‫הדרגתי בכולם‬
 ‫הפרעה שלישית‬

‫השפעת זרז על מערכת שיווי משקל‬

‫הוספת זרז תגרום להגדלת הקצב של התהליך הישיר‬

‫והן של התהליך העקיף‪ .‬לפיכך‪ ,‬זרז יוכל לזרז את קצב‬
‫הגעת התגובה לשיווי משקל אך לא לשינוי קבוע שיווי‬
‫המשקל‪.‬‬
 ‫?כיצד ישפיע זרז על מערכת בשיווי משקל‬

‫זרז – מוריד את אנרגיית השפעול של התגובה‪ ,‬כי הוא גורם לתגובה להתרחש במנגנון*‬
‫אחר‪ .‬בנוכחותו‪ ,‬ליותר חלקיקים תהיה אנרגיה מספיקה כדי לעבור את מחסום אנרגיית‬
‫השפעול‪ .‬התגובה תגיע מהר יותר למצב שיווי משקל‪ .‬שיווי המשקל שאליו תגיע המערכת‬
‫זהה לשיווי המשקל בלא זרז‪ ,‬מבחינת ריכוז מרכיבי המערכת‪.‬‬
‫*מנגנון התגובה ‪ -‬השלבים שבהם התגובה מתרחשת‬

‫‪H‬‬
‫אנרגיית השפעול‬
‫בנוכחות זרז‬
‫אנרגיית השפעול‬ ‫בתגובה ההפוכה‬
‫בתגובה הישירה‬ ‫תוצרים‬
‫אנרגיית‬
‫מגיבים‬ ‫השפעול‬

‫זמן‬

‫‪79‬‬
 ‫סיכום ותיאור גרפי של מערכת עם זרז ובחימום‬

‫חימום‬ ‫זרז‬
‫קצב תגובה‬ ‫מגדיל את קצב התגובה הישירה‬ ‫מגדיל את קצב התגובה הישירה‬
‫וההפוכה כאחד‬ ‫וההפוכה כאחד‬
‫אנרגיית שפעול‬ ‫אנרגיית השפעול אינה משתנה‬ ‫אנרגיית השפעול קטנה גם לתגובה‬
‫הישירה וגם לתגובה ההפוכה‬
‫אנרגיה קינטית של‬ ‫האנרגיה הקינטית גדלה‬ ‫האנרגיה הקינטית אינה משתנה‬
‫החלקיקים‬
‫מצב שיווי משקל‬ ‫א‪ .‬שיווי המשקל יושג מהר יותר‬ ‫א‪ .‬שיווי המשקל יושג מהר יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬יושג מצב שיווי משקל אחר ובו ריכוז‬ ‫ב‪ .‬יושג מצב שיווי משקל זהה עם ריכוז‬
‫חומרים שונה‬ ‫חומרים שווה‬

‫ריכוז‬
‫גרף שינוי ריכוז כפונקציה של הזמן בתגובה‪:‬‬

‫‪2X-‬‬ ‫‪2A(g)  B(g) DH>0‬‬

‫בטמפרטורת החדר‬
‫עם זרז‬
‫‪X+‬‬ ‫בטמפרטורה גבוהה‬
‫זמן‬
 ‫כיצד מזהים גרפים?‬
‫אם יודעים איזה קצב מתגבר‪ ,‬יודעים לאיזה כוון התגובה הולכת‪.‬‬
‫הגרף תמיד יראה שינויים‪.‬‬
‫שינוי ריכוזים – קפיצות‬
‫שינוי נפח ‪ -‬קפיצות‬
‫השינוי בטמפ' לא יראה כ"קפיצה" ‪ /‬עליה חדה ‪ ,‬אלא עליה הדרגתית‬

‫ריכוז‬ ‫ריכוז‬
‫מולר‬

‫‪A‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪A‬‬

‫זמן‬
‫זמן‬
‫‪A(g) + B(g)  C(g) ΔH<0‬‬ ‫)‪. A(g) + B(g)  C(g‬‬
 ‫שיווי משקל דינמי‬
‫ברמה ַמ קרוסקופית‪:‬‬
‫שיווי משקל מתקבל רק במערכת סגורה‪.‬‬
‫במערכת חייבים להיות גם מגיבים וגם תוצרים‪.‬‬
‫הריכוז של כל אחד ממרכיבי המערכת קבוע לאורך זמן ‪.‬‬
‫ברמה מיקרוסקופית‪:‬‬
‫מתקיימות שתי תגובות הפוכות זו לזו בו‪-‬בזמן ובקצב שווה‪.‬‬
‫קיימת דינמיות –כל הזמן יש התנגשויות בין מולקולות‪ .‬כל המולקולות‬
‫והתצמידים המשופעלים מתפרקים ונוצרים כל הזמן‪ ,‬אף שריכוזם קבוע‪.‬‬

‫ישנן מערכות המגיעות במהירות לשווי‪-‬משקל (תוך זמן קצר)‪ ,‬ויש מערכות המגיעות‬
‫לשווי‪-‬משקל באיטיות‪ .‬הדבר תלוי בטיב התגובה ובטיב הסביבה בה היא מתקיימת‪.‬‬
 ‫פתירת שאלה – בתגובות של שווי משקל‬
‫‪:‬יש לשים לב לפרמטרים הבאים‬
‫מספר המולים הכולל של גזי המגיבים לעומת גזי התוצרים‬ ‫•‬
‫סוג התגובה אקסותרמית או אנדותרמית‬ ‫•‬

‫ההפרעה‬ ‫לאיזה כיוון תוסט המערכת?‬

‫העלאת הלחץ‬ ‫לכיוון בו מספר מולי הגז קטן*‬

‫העלאת הנפח‬ ‫לכיוון בו מספר מולי הגז גדול*‬

‫העלאת ריכוזי המגיבים‬ ‫לכיוון התוצרים‬

‫הוספת קטליזטור‬ ‫ללא שינוי‬

‫במצב שמספר המולים של הגזים במגיבים ובתוצרים זהה לא יהיה שינוי *‬

 ‫‪:‬תרגיל‬

‫נתונה התגובה האנדותרמית הבאה‪:‬‬

‫)‪H2(g) + CO2(g) H2O(g) + CO(g‬‬

‫לאיזה כוון יוסט שווי המשקל עקב השינויים שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת נפח כלי התגובה‬
‫ב‪ .‬הוספת מעט )‪H2O(g‬‬
‫ג‪ .‬הוצאת מעט )‪H2(g‬‬
‫ד‪ .‬העלאת הטמפרטורה‬
‫ה‪ .‬הגדלת הלחץ‬
‫ו‪ .‬הוספת קטליזטור‬
‫ז‪ .‬קירור המערכת‪.‬‬
 ‫‪:‬תרגיל‬

‫נתונה תגובה הנמצאת בש"מ‪:‬‬

‫)‪4NH3(g) +5O2(g‬‬ ‫)‪4NO(g) + 6H2O(g‬‬
‫מבוצעים שינויים על המערכת הנמצאת בש"מ על‪-‬פי הנתון בטבלה‪ .‬כיצד ישפיע השינוי (עלייה‪,‬‬
‫ירידה או היעדר השפעה) על הגודל המופיע בעמודה השנייה שבטבלה?‬

‫גודל‬ ‫שינוי‬
‫כמות ‪H2O‬‬ ‫הוספת ‪NO‬‬ ‫א‬
‫כמות ‪O2‬‬ ‫הוספת ‪NO‬‬ ‫ב‬
‫כמות ‪NO‬‬ ‫הרחקת ‪H2O‬‬ ‫ג‬
‫כמות ‪NH3‬‬ ‫הרחקת ‪O2‬‬ ‫ד‬
‫‪K‬‬ ‫הוספת ‪NH3‬‬ ‫ה‬
‫כמות ‪NH3‬‬ ‫הרחקת ‪NO‬‬ ‫ו‬
‫כמות ‪O2‬‬ ‫הוספת ‪NH3‬‬ ‫ז‬
 ‫תרגיל‪:‬‬
‫ביצעו חמישה ניסויים (‪ )5(-)1‬במטרה לחקור מערכת המכילה גז מימן חסר צבע ‪ ,‬גז ברום בצבע אדום‪-‬חום‪ ,‬וגז מימן‬
‫ברומי חסר צבע‪.‬‬
‫בכל אחד מהניסויים המערכת הוחזקה בכלי סגור שנפחו ליטר אחד ובטמפרטורה קבועה‪.‬‬
‫בכל אחד מהניסויים התרחשה תגובה והמערכת הגיעה למצב שיווי‪-‬משקל‪ .‬בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על שני‬
‫ניסויים (‪.)2(-)1‬‬

‫נתון הביטוי לקבוע הריכוזים עבור התגובה שהתרחשה בניסוי (‪ )1‬וידוע כי במצב שיווי‪-‬משקל נמצאו בכלי ‪HBr(g) 1.8‬‬
‫‪.‬‬
 ‫שאלות‪:‬‬
‫א‪ .i .‬נסח ואזן את התגובה שהתרחשה בניסוי מספר ‪.1‬‬
‫‪ .ii‬חשב את ערכו של קבוע הריכוזים ‪ Kc‬עבור התגובה שהתרחשה בניסוי מספר ‪ .1‬פרט חישובים‪.‬‬
‫ב‪ .i .‬תאר ברמה המאקרוסקופית את השינויים שהתרחשו בניסוי מספר ‪ 2‬מרגע הכנסת המימן הברומי לכלי ועד ההגעה‬
‫למצב ש"מ‪.‬‬
‫‪ .ii‬קבע אם במהלך התגובה בכלי מספר ‪ 2‬חל שינוי בלחץ בכלי‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫ג‪ .i .‬נסח את התגובה המתרחשת בניסוי ‪ 2‬מרגע הכנסת המימן הברומי לכלי עד השגת ש"מ‪.‬‬
‫‪ .ii‬קבע אם ‪ Kc‬עבור התגובה שניסחת בסעיף ג‪ i‬שווה ל ‪ Kc‬שחישבת בסעיף א‪ .ii‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬קבע עבור כל אחת מהטמפרטורות ‪ TII‬ו ‪ TIII‬אם היא גבוהה נמוכה או שווה לטמפרטורה ב ‪ .TI‬נמק‬
‫ה‪ .i .‬הסבר את ההבדל בזמן של הגעת המערכת לש"מ בניסויים ‪.3,4‬‬
‫‪ .ii‬הסבר את ההבדל בזמן הגעת המערכת לש"מ בניסויים ‪.3,5‬‬
‫‪:‬תשובות‬
‫‪:‬תרגיל‬
‫‪:‬תשובות‬