‫בגרות לבתי ספר על–יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬

‫קיץ תשס"ד‪2004 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫‪043001‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬
‫גיליון תשובות‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעה וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 72‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 28‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪ :‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬
‫בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה )ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה(‪.‬‬
‫רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫נושא ‪ — 1‬האורגניזם בסביבתו‬

‫באזור מדברי נ ְצַ‪ֶt‬ה למצוא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫צמחים ששטח העלים שלהם קטן‪ ,‬ובעלי חיים שהשתן שלהם מרוכז או מוצק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צמחים ששטח העלים שלהם גדול‪ ,‬ובעלי חיים שהשתן שלהם דליל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צמחים ששטח העלים שלהם גדול‪ ,‬ובעלי חיים שהשתן שלהם מרוכז או מוצק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צמחים ששטח העלים שלהם קטן‪ ,‬ובעלי חיים שהשתן שלהם דליל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חיידקים קושרי חנקן מקבעים מולקולות של חנקן אטמוספרי )‪.(N2‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אטומי החנקן שמקורם במולקולה של חנקן אטמוספרי יכולים להימצא לאחר זמן‪:‬‬
‫בחומצות הגרעין של צמחי קטניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בחלבונים של החיידקים קושרי החנקן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בשתן של בעלי חיים אוכלי צמחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בדרך כלל אפשר לומר ששיווי–משקל דינמי לאורך זמן מאפיין‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חברה שנמצאת בתחילת תהליך סוקצסיה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חברת שיא שעברה תהליך סוקצסיה ממושך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חברה שמספר בעלי החיים שבה קרוב למספר הצמחים שבה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חברה שמספר מיני בעלי החיים שבה גדול ממספר מיני הצמחים שבה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪2‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫‪.II-I‬‬ ‫שני מינים של יצורים‪ ,‬א'‪-‬ב'‪ ,‬חיים בבתי גידול דומים‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לבית גידול ‪ ,I‬שהיו בו יצורים ממין א' ולא היו בו יצורים ממין ב'‪ ,‬הכניסו יצורים ממין ב';‬
‫ולבית גידול ‪ ,II‬שהיו בו יצורים ממין ב' ולא היו בו יצורים ממין א'‪ ,‬הכניסו יצורים ממין א'‪.‬‬
‫העקומים שלפניך מתארים את מספר הפרטים כתלות בזמן‪ ,‬לפני הכנסת המין האֵחר לבית‬
‫הגידול ולאַחר הכנסתו‪.‬‬

‫סביר להניח שיחסי הגומלין בין שני המינים הם‪:‬‬

‫סימביוזה מסוג הדדיות )שבה שני המשתתפים מפיקים תועלת(‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סימביוזה מסוג קומנסליזם )שבה משתתף אחד מפיק תועלת‪ ,‬והשני אינו ניזוק(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫טריפה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תחרות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נושא ‪ — 2‬תהליכים וחילוף חומרים בתא‬

‫מה נכון לומר על המולקולות שאינן מסיסות בליפידים )שומנים(?‬ ‫ה‪.‬‬

‫הן עוברות דרך קרום התא בעיקר באמצעות נשאים ותעלות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הן עוברות דרך קרום התא רק בהעברה פעילה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הן עוברות דרך קרום התא רק בדיפוזיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הן אינן עוברות דרך קרום התא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪3‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫איזה מבין העקומים ‪ 4-1‬שלפניך מתאר נכון את הקשר הכללי בין פעילות אנזים לטמפרטורה‪,‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫בטווח הטמפרטורות שבו האנזים פעיל?‬

‫לפניך שרשרת של תגובות אנזימטיות )שבה חומר ‪ D‬מתקבל מחומר ‪:(A‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫כאשר רמת חומר ‪ D‬עולה מעל סף מסוים‪ ,‬מולקולות של החומר נקשרות למולקולות של‬
‫אנזים ‪ I‬ומעכבות את פעולתו‪.‬‬
‫זוהי דוגמה ל‪:‬‬
‫משוב שלילי‪ ,‬שמווסת את כמות חומר ‪.D‬‬ ‫‪.1‬‬
‫משוב חיובי‪ ,‬שמווסת את כמות חומר ‪.D‬‬ ‫‪.2‬‬
‫משוב שלילי‪ ,‬בתנאי שכמות אנזים ‪ II‬גדולה מכמות אנזים ‪.I‬‬ ‫‪.3‬‬
‫משוב חיובי‪ ,‬בתנאי שכמות אנזים ‪ II‬גדולה מכמות אנזים ‪.I‬‬ ‫‪.4‬‬

‫צריך לקבוע אם תא מסוים הוא תא של בעל חיים‪ ,‬של צמח או של חיידק‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫בבדיקה נמצא שיש לתא דופן‪ ,‬ויש בו מיטוכונדריה‪.‬‬
‫מהי הקביעה הנכונה?‬
‫התא הוא תא של בעל חיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התא הוא תא של צמח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התא הוא תא של חיידק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התא הוא או תא של צמח או תא של חיידק‪ ,‬אך נתוני הבדיקה אינם מספיקים כדי‬ ‫‪.4‬‬
‫לקבוע איזה מהם‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪4‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫נושא ‪ — 3‬מערכות תיווך והובלה ומערכות הכרה בבעלי חיים ובצמחים‬

‫אצל אדם מסוים נמדד לחץ דם של ‪) 120/80‬מ"מ כספית(‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫מה פירוש הדבר?‬
‫לחץ הדם בעורקים הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בוורידים הוא ‪.80‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות‬ ‫‪.2‬‬
‫החדרים הוא ‪.80‬‬
‫לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן הרפיית‬ ‫‪.3‬‬
‫שריר הלב הוא ‪.80‬‬
‫לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא ‪ ,120‬ולחץ הדם בעורקים בזמן‬ ‫‪.4‬‬
‫מנוחה הוא ‪.80‬‬

‫אחד הטיפולים במחלת דם‪ ,‬המתבטאת בייצור פגום של תאי דם אדומים‪ ,‬הוא השתלה של‬ ‫י‪.‬‬
‫מוח עצם בגוף החולה‪.‬‬
‫טיפול זה מתאים מפני ש‪:‬‬
‫תאי הדם האדומים נוצרים במוח העצם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הדם העובר דרך מוח העצם מתנקה מגורמי מחלה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במוח העצם יש תאים בלעניים הבולעים תאים פגומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא טיפול המחזק את המערכת החיסונית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬מה נכון לומר על מעבר חומרים בעצה ובשיפה?‬

‫בעצה מוּבלים מים ומינרלים דרך תאים חיים‪ ,‬ובשיפה מועברים מוטמעים‬ ‫‪.1‬‬
‫דרך תאים מתים‪.‬‬
‫בעצה מובלים מים ומינרלים דרך תאים מתים‪ ,‬ובשיפה מועברים מוטמעים‬ ‫‪.2‬‬
‫דרך תאים חיים‪.‬‬
‫בעצה מובלים מוטמעים דרך תאים מתים‪ ,‬ובשיפה מועברים מים ומינרלים‬ ‫‪.3‬‬
‫דרך תאים מתים‪.‬‬
‫בעצה מובלים מוטמעים דרך תאים מתים‪ ,‬ובשיפה מועברים מים ומינרלים‬ ‫‪.4‬‬
‫דרך תאים חיים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪5‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫יב‪ .‬לפניך גרף המתאר את ריכוז הנוגדנים לאנטיגן מסוים בגופו של אדם‪ ,‬כתלות בזמן‪.‬‬
‫בגרף‪ ,‬נקודת זמן מסוימת מסומנת בחץ‪.‬‬

‫מהו האירוע שסביר שקרה בנקודת הזמן המסומנת בחץ?‬

‫מתן תרופה אנטיביוטית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חשיפה לַאנטיגן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התחלת ייצור של תאי זיכרון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התפרצות המחלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נושא ‪ — 4‬תקשורת‪ ,‬ויסות ותיאום בבעלי חיים ובצמחים‬

‫יג‪ .‬מעבר של מידע במסלול עצבי כרוך בהתרחשות של תהליכים כימיים ושל תהליכים חשמליים‪.‬‬
‫מידע יכול לעבור דרך סינפסות רבות בזו אחר זו או דרך סינפסות מעטות‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬מידע יעבור מהר יותר כאשר‪:‬‬
‫אטיים מתהליכים חשמליים‪.‬‬
‫יש סינפסות רבות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם ִ‬ ‫‪.1‬‬
‫יש סינפסות רבות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם מהירים מתהליכים חשמליים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אטיים מתהליכים חשמליים‪.‬‬
‫יש סינפסות מעטות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם ִ‬ ‫‪.3‬‬
‫יש סינפסות מעטות‪ ,‬כי תהליכים כימיים הם מהירים מתהליכים חשמליים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬אילו תהליכים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתרחשים בכליה של יונק בריא?‬

‫הפרשה וספיגה של מלחים‪ ,‬הפרשת גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרשה וספיגה של מלחים‪ ,‬הפרשת עודפי מים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סינון הדם‪ ,‬הפרשת חלבונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סינון הדם‪ ,‬יצירת ‪.ADH‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪6‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫טו‪ .‬העקומות שלפניך מתארות תגובות של גבעול ושורש בצמח מסוים‪ ,‬לריכוזים שונים של אוקסין‪.‬‬

‫איזו מסקנה נובעת מן העקומות?‬

‫ריכוז אוקסין שמזרז צמיחת גבעול מעכב צמיחת שורש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מנגנון הפעולה של אוקסין בשורש הפוך מזה של אוקסין בגבעול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סיבת העיכוב בצמיחת השורש היא כמות האוקסין בגבעול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סיבת העיכוב בצמיחת הגבעול היא כמות האוקסין בשורש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬לְמה הכוונה בביטוי "הכול או לא כלום" בהעברה עצבית?‬

‫רק גירוי שעצמתו מתחת לסף מסוים יגרום לתגובה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רק גירוי שעצמתו מעל סף מסוים יגרום לתגובה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫או שכל גירוי יגרום לתגובה או שאף גירוי לא יגרום לתגובה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫או שכל העצבים שנחשפו לגירוי יגיבו לו‪ ,‬או שאף אחד מהם לא יגיב לגירוי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נושא ‪ — 5‬מנגנוני רבייה בצמחים ובבעלי חיים‪ ,‬בדגש על האדם‬

‫לזוג נולדו תאומים‪ ,‬בן ובת‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬

‫סביר להניח שהתאומים נוצרו לאחר ש‪:‬‬
‫ביצית אחת חרגה מן השחלה והופרתה על ידי שני תאי זרע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ביצית אחת חרגה מן השחלה והופרתה על ידי תא זרע אחד‪ ,‬והזיגוטה שנוצרה‬ ‫‪.2‬‬
‫התחלקה לשני עוּ ָ‪Xa‬ים‪.‬‬
‫שתי ביציות חרגו מן השחלה והופרו על ידי תא זרע אחד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שתי ביציות חרגו מן השחלה והופרו על ידי שני תאי זרע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪7‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫יח‪ .‬מה נכון לומר על ההפריה אצל כל הצמחים ובעלי החיים המתרבים ברבייה מינית?‬
‫היא פנימית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היא מתרחשת בסביבה לחה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היא מתרחשת מחוץ לשחלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬בבית גידול מסוים מתרחשים כל הזמן שינויים‪.‬‬

‫אבַ‪J‬ה שלהלן לפי מידת היתרון שהן מקנות לצמחים‬
‫אם נסדר את שלוש דרכי הרבייה ‪ /‬הַה ֲ‬
‫בבית גידול זה‪ ,‬מן הגבוה אל הנמוך‪ ,‬מה יהיה הסדר הנכון?‬
‫רבייה וגטטיבית; האבקה זרה; האבקה עצמית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האבקה עצמית; האבקה זרה; רבייה וגטטיבית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האבקה זרה; האבקה עצמית; רבייה וגטטיבית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אי–אפשר לדרג‪ ,‬כי אין קשר בין דרך הרבייה ‪ /‬ההאבקה ובין סיכויי ההישרדות‬ ‫‪.4‬‬
‫בבית הגידול‪.‬‬

‫מערכת הרבייה של האדם מושפעת בעיקר משני הורמונים המשתחררים מן ההיפופיזה‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬
‫מה נכון לומר על הורמונים אלה?‬
‫‪ .1‬הם שונים אצל הגבר ואצל האישה‪ ,‬ומשפיעים על איברי מטרה שהם שונים אצל הגבר‬
‫ואצל האישה‪.‬‬
‫‪ .2‬הם זהים אצל הגבר ואצל האישה‪ ,‬ומשפיעים על איברי מטרה שהם שונים אצל הגבר‬
‫ואצל האישה‪.‬‬
‫‪ .3‬הם שונים אצל הגבר ואצל האישה‪ ,‬ומשפיעים על איברי מטרה שהם זהים אצל הגבר‬
‫ואצל האישה‪.‬‬
‫‪ .4‬הם זהים אצל הגבר ואצל האישה‪ ,‬ומשפיעים על איברי מטרה שהם זהים אצל הגבר‬
‫ואצל האישה‪.‬‬

‫נושא ‪ — 6‬מיקרואורגניזמים‬
‫כא‪ .‬אילו מהאורגניזמים שלפניך יכולים להיות פונדקאים של נגיפים?‬
‫בעלי חיים‪ ,‬צמחים וחיידקים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בעלי חיים וצמחים‪ ,‬אך לא חיידקים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חיידקים ובעלי חיים‪ ,‬אך לא צמחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעלי חיים‪ ,‬אך לא חיידקים ולא צמחים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪8‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫כב‪ .‬מה משותף לכל הנגיפים ולכל החיידקים?‬

‫‪ .1‬הם גורמים למחלות‪.‬‬
‫‪ .2‬הם חודרים לתוך תא של אורגניזם אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬הם מכילים חומר תורשתי‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להם דופן‪.‬‬

‫הכניסו כמויות שווֹת של התרחיף לשני כלים פתוחים‪,‬‬‫כג‪ֵ .‬הכינו תרחיף של שמרים במיץ ענבים‪ִ .‬‬
‫כלי א' וכלי ב'‪ ,‬השונים בצורתם‪ :‬כלי א' שטוח מאוד‪ ,‬וכלי ב' צר וגבוה )ראה תרשים(‪.‬‬
‫שני הכלים נשמרו בתנאים שווים‪.‬‬

‫באיזה כלי ייווצר יותר אלכוהול?‬

‫‪ .1‬בכלי א'‪.‬‬
‫‪ .2‬בכלי ב'‪.‬‬
‫‪ .3‬כמות האלכוהול תהיה שווה בשני הכלים‪.‬‬
‫‪ .4‬בכלי א' — אם שני הכלים מוחזקים בטמפרטורה נמוכה‪ ,‬ובכלי ב' — אם הם מוחזקים‬
‫בטמפרטורה גבוהה‪.‬‬

‫כד‪ .‬בניסוי גידלו חיידקים בתרבית נוזלית‪ ,‬ומדדו את מספר החיידקים החיים ואת רמת העכירות‬
‫)מדד למספר החיידקים החיים והמתים( כתלות בזמן‪.‬‬
‫לפניך שלוש עקומות‪ ,‬א‪-‬ג‪ ,‬אך רק שתיים מהן מציגות את התוצאות בניסוי זה‪.‬‬

‫מהו המשפט הנכון?‬

‫‪ .1‬עקומה א מייצגת את רמת העכירות‪ ,‬ועקומה ב מייצגת את מספר החיידקים החיים‪.‬‬
‫‪ .2‬עקומה א מייצגת את רמת העכירות‪ ,‬ועקומה ג מייצגת את מספר החיידקים החיים‪.‬‬
‫‪ .3‬עקומה א מייצגת את מספר החיידקים החיים‪ ,‬ועקומה ב מייצגת את רמת העכירות‪.‬‬
‫עקומה ג מייצגת את מספר החיידקים החיים‪ ,‬ועקומה ב מייצגת את רמת העכירות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫‪9‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫נושא ‪ — 7‬דרווין והתאוריות השונות על אודות מוצא המינים )אבולוציה(‬

‫כה‪ .‬באי א' הייתה אוכלוסייה גדולה של ארנבים‪ ,‬ובאי ב' לא היו ארנבים כלל‪ .‬העבירו זוג אחד של‬
‫אכלסו צאצאיו את כל האי‪.‬‬ ‫ארנבים מאי א' לאי ב'‪ .‬הזוג התרבה באי ב'‪ ,‬ובתוך זמן קצר ִ‬
‫סביר להניח שמאגר הגנים של האוכלוסייה באי ב'‪:‬‬
‫‪ .1‬גדול ממאגר הגנים של האוכלוסייה באי א'‪.‬‬
‫‪ .2‬קטן ממאגר הגנים של האוכלוסייה באי א'‪.‬‬
‫‪ .3‬זהה למאגר הגנים של האוכלוסייה באי א'‪.‬‬
‫‪ .4‬קטן ממאגר הגנים של האוכלוסייה באי א'‪ ,‬רק אם אי א' גדול מאי ב'‪.‬‬

‫כו‪ .‬מהכלאה בין סוסה לחמור מתקבל פרד‪ .‬הפרדים עצמם אינם מעמידים צאצאים‪.‬‬
‫האם סוסים וחמורים שייכים לאותו מין )‪?(species‬‬
‫כן‪ ,‬כי הם יכולים להעמיד ביחד צאצאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כן‪ ,‬כי הם דומים מאוד בכל תכונותיהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא‪ ,‬כי פרדים אינם פוריים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא‪ ,‬כי פרדים חזקים יותר מסוסים ומחמורים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כז‪ .‬מוטציה מסוימת‪ ,‬שהתרחשה אצל יצור מסוים בתא סומטי )תא שאינו תא מין‪/‬זוויג(‪,‬‬
‫תורמת להישרדותו של היצור‪ .‬מעבר של מוטציה כזאת לדור הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬מתאים יותר להסבר האבולוציה על פי ממשיכי למרק מאשר להסבר האבולוציה על פי‬
‫ממשיכי דרווין‪.‬‬
‫‪ .2‬מתאים יותר להסבר האבולוציה על פי ממשיכי דרווין מאשר להסבר האבולציה על פי‬
‫ממשיכי למרק‪.‬‬
‫‪ .3‬מתאים לשני ההסברים באותה מידה‪.‬‬
‫‪ .4‬אינו מתאים לאף אחד מההסברים‪ ,‬מפני שמדובר בשינוי שמשפיע על סיכויי ההישרדות‬
‫של היצור‪.‬‬
‫כח‪ .‬לפרפרים‪ ,‬כמו לציפורים‪ ,‬יש כנפיים גדולות בצדי הגוף‪ .‬נכון לומר ש‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחינה אבולוציונית‪ ,‬פרפרים קרובים לציפורים יותר מאשר לחרקים אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנפיים של הפרפרים ושל הציפורים התפתחו ממקור שונה‪ ,‬והם איברים אנלוגיים‬
‫המותאמים לסביבת חיים דומה‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנפיים של הפרפרים ושל הציפורים התפתחו באופן דומה‪ ,‬והם איברים הומולוגיים‬
‫שמקורם באיבר של אב קדמון משותף‪.‬‬
‫‪ .4‬לכנפיים של הפרפרים תפקוד שונה מתפקוד הכנפיים של הציפורים‪ ,‬והוא קשור לעובדה‬
‫שהפרפרים מאביקים צמחים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬
‫‪10‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫נושא ‪ — 8‬תורשה‬

‫כט‪ .‬בגן המקודד לחלבון מסוים התרחשה מוטציה של החלפת בסיס בחלק המתועתק של הגן‪.‬‬
‫מה נכון לומר על ה– ‪ m-RNA‬המתאים ועל החלבון?‬
‫ב– ‪ m-RNA‬יוחלף בסיס אחד‪ ,‬ואי–אפשר לדעת אם החלבון יהיה תקין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ב– ‪ m-RNA‬יוחלף בסיס אחד‪ ,‬והחלבון יהיה תקין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בחלבון תוחלף חומצה אמינית אחת‪ ,‬ואי–אפשר לדעת אם ה– ‪ m-RNA‬ישתנה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ה– ‪ m-RNA‬לא ישתנה‪ ,‬ובחלבון תוחלף חומצה אמינית אחת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הילד הראשון שנולד במשפחה מסוימת‪ ,‬שבה שני ההורים בריאים‪ ,‬הוא חולה במחלה תורשתית‬ ‫ל‪.‬‬
‫רצסיבית‪ .‬למשפחה נולד ילד שני‪ ,‬והוא בריא‪.‬‬
‫מה הסיכוי שהילד הבריא הוא הומוזיגוט?‬
‫‪0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לא‪ .‬מדוע בנישואי קרובים הסיכוי למחלות תורשתיות אצל הצאצאים גדול יותר מהסיכוי‬
‫למחלות תורשתיות בכלל האוכלוסייה?‬
‫בגלל עלייה בשכיחות ההומוזיגוטים הדומיננטיים אצל צאצאים אלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בגלל עלייה בשכיחות ההומוזיגוטים הרצסיביים אצל צאצאים אלה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בגלל עלייה בשכיחות ההטרוזיגוטים אצל צאצאים אלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בגלל ירידה בשכיחות ההומוזיגוטים הדומיננטיים אצל צאצאים אלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לב‪ .‬מהי התוצאה של פעולת אופרון הלקטוז אצל חיידקים?‬

‫כאשר אין בסביבת החיידקים לקטוז‪ ,‬הם מייצרים לקטוז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החיידקים מייצרים אנזימים מפרקי לקטוז רק כאשר יש בסביבתם לקטוז‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החיידקים מייצרים גנים של אופרון הלקטוז רק בנוכחות לקטוז‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כאשר מכניסים את החיידקים לסביבה שיש בה לקטוז‪ ,‬כמות הלקטוז בסביבה גדלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪11‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫נושא ‪ — 9‬גלגולי אנרגיה ביצורים חיים‬

‫לג‪ .‬איזה תהליך אצל יונקים מסייע לשחרור חום מהגוף לסביבה?‬
‫סימור שערות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כיווץ שרירים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הזרמת דם רב לעור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגברת הפעילות המטבולית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לד‪ .‬מה נכון לומר על מולקולות ‪?ATP‬‬

‫הן נמצאות בכל התאים החיים ומשתתפות בתהליכים משחררי אנרגיה ובתהליכים‬ ‫‪.1‬‬
‫צורכי אנרגיה‪.‬‬
‫הן נמצאות בכל התאים החיים ומשתתפות רק בתהליכים משחררי אנרגיה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הן נמצאות בכל התאים החיים ומשתתפות רק בתהליכים צורכי אנרגיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ארוביים( משחררי אנרגיה וצורכי אנרגיה‪,‬‬
‫הן משתתפות בתהליכים אווירניים ) ֵ‬ ‫‪.4‬‬
‫ארוביים(‪.‬‬
‫אך לא בתהליכים אל–אווירניים )אנ ֵ‬

‫לה‪ .‬כמות האנרגיה המופקת מגרם אחד של גלוקוז בשריר‪:‬‬

‫גדולה יותר בנשימה אווירנית מאשר בנשימה אל–אווירנית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גדולה יותר בנשימה אל–אווירנית מאשר בנשימה אווירנית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שווה בנשימה אווירנית ובנשימה אל–אווירנית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גדולה יותר בנשימה אווירנית כאשר השריר נמצא במאמץ‪ ,‬ובנשימה אל–אווירנית כאשר‬ ‫‪.4‬‬
‫הוא במנוחה‪.‬‬

‫לו‪ .‬עציץ ובו צמח ירוק שגדל באור מועבר לחדר חשוך‪.‬‬
‫מה יקרה לכמות העמילן בעלי הצמח לאחר כמה ימים?‬
‫היא תעלה‪ ,‬כי עמילן הוא חומר תשמורת הנוצר במצבי חירום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היא לא תשתנה‪ ,‬כי בניית עמילן מגלוקוז תמשיך להתרחש כל הזמן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היא תרד‪ ,‬כי האנזימים המרכיבים עמילן מגלוקוז אינם פעילים בחושך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫היא תרד‪ ,‬כי חלק מן העמילן יתפרק לגלוקוז‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪12‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫)‪ 28‬נקודות(‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה תשע שאלות )‪ (10-2‬בתשעה נושאים‪.‬‬
‫בכל אחת מן השאלות נתון היגד‪ ,‬שיש להסביר או לנמק מדוע הוא נכון‪.‬‬
‫בחר בארבע שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה )לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות(‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 2‬האורגניזם בסביבתו‬

‫כאשר הדבר אפשרי‪ ,‬רצוי להשתמש בהדברה ביולוגית ולא בהדברה כימית‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 3‬תהליכים וחילוף חומרים בתא‬

‫בתאי שריר יש כמות גדולה של מיטוכונדריה‪ .‬הסבר מהו היתרון בכך‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 4‬מערכות תיווך והובלה ומערכות הכרה בבעלי חיים ובצמחים‬

‫כאשר יש לאדם דלקת ורוצים לדעת אם מקור הדלקת הוא בזיהום שנגרם על ידי מיקרואורגניזמים‪,‬‬
‫עושים לאדם בדיקת דם‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 5‬תקשורת‪ ,‬ויסות ותיאום בבעלי חיים ובצמחים‬

‫אצל חולים במחלות מסוימות נפגעה מעטפת המיאלין של תאי העצב‪ ,‬ובשל כך התגובות המוטוריות‬
‫אטיות‪.‬‬
‫אטיות‪ .‬הסבר מדוע תגובותיהם ִ‬
‫שלהם ִ‬

‫שאלה ‪ — 6‬מנגנוני רבייה בצמחים ובבעלי חיים‪ ,‬בדגש על האדם‬

‫חסימה בחצוצרות של אישה )חצוצרה = צינור מוביל ביצים( עלולה להביא לעקרוּת‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 7‬מיקרואורגניזמים‬
‫לא סביר שהנגיפים היו היצורים הראשונים שהתפתחו על פני כדור הארץ‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪13‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫שאלה ‪ — 8‬דרווין והתאוריות השונות על אודות מוצא המינים )אבולוציה(‬

‫חרק טורף מסוים דומה מאוד לענפים שעליהם הוא חי‪ ,‬וקשה להבחין בו כאשר הוא עומד על ענף‪.‬‬
‫הצע הסבר כיצד התפתח הדמיון בין החרק לענפים‪ ,‬על פי תורת האבולוציה של דרווין‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 9‬תורשה‬
‫תסמונת דאון היא תוצאה של שגיאה מסוימת בתהליך המיוזה אצל אחד ההורים‪.‬‬
‫הסבר מה השתבש בתהליך‪.‬‬

‫שאלה ‪ — 10‬גלגולי אנרגיה ביצורים חיים‬

‫אם יאירו צמח ירוק באור ירוק בלבד‪ ,‬הצמח לא יבצע פוטוסינתזה‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫‪14‬‬
 ‫בגרות לבתי ספר על–יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשס"ה‪2005 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‪043001‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא ‪ -‬מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעה וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 24‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 16‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬מחשבון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪ (1) :‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני והשלישי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬
‫)‪ (2‬בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה )ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה(‪.‬‬
‫רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪15‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬טו‪.‬‬

‫יונק קטן יתקשה לשרוד בטמפרטורות סביבה נמוכות מאוד‪ ,‬בגלל‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ירידה בקצב הנשימה התאית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫איבוד חום מן הגוף אל הסביבה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התכווצות כלי דם היקפיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ירידה בצריכת המזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על ההורמון אינסולין?‬ ‫ב‪.‬‬

‫הלבלב הוא איבר המטרה היחיד של האינסולין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אינסולין מעלה את רמת הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אינסולין מגביר את כניסת הגלוקוז לתאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אצל אדם בריא ריכוז האינסולין בדם יורד לאחר ארוחה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫היכן מתרחש תהליך של פירוק גלוקוז?‬ ‫ג‪.‬‬

‫בתאים שבפה‬ ‫‪.1‬‬
‫בתאים שבמעי הדק‬ ‫‪.2‬‬
‫בתאים שבדם‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.4‬‬

‫מה משותף למיטוכונדריון ולמעי?‬ ‫ד‪.‬‬

‫שניהם בנויים מתאים רבים וצפופים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשניהם שטח פנים גדול מאוד יחסית לנפח שלהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בשניהם מתרחשים תהליכים של עיכול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שניהם נמצאים בכל היצורים האאוקריוטים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪16‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫העמילן בפקעת תפוח–אדמה בנוי מתרכובות אורגניות פשוטות יותר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫תרכובות אלה נוצרות בעיקר‪:‬‬
‫בקרקע שבה הפקעת ג‪B‬לה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במיטוכונדריה שבתאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בעלים של צמח תפוח–האדמה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בזרעים של צמח תפוח–האדמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בתאי גוף האדם‪ ,‬מתרחש כל הזמן תהליך של הפקת אנרגיה זמינה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫תהליך זה‪:‬‬
‫יכול להעלות את ריכוז ה–‪ CO2‬בסביבת האדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יכול להעלות את ריכוז ה–‪ O2‬בסביבת האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יכול להוריד את הטמפרטורה בסביבת האדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אינו יכול להשפיע על סביבת האדם‪ ,‬כי גורם ביוטי אינו משפיע על גורם אביוטי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חוקר הכניס לכלי זכוכית שקוף וסגור שני חגבים‪ ,‬ושתל באדמה שבכלי צמחים שחגבים‬ ‫ז‪.‬‬
‫אוכלים‪ .‬לפני שהחוקר הכניס את אחד החגבים לכלי‪ ,‬הוא האכיל אותו במזון שהיה בו‬
‫פחמן מסומן )סימון רדיואקטיבי(‪.‬‬
‫באילו מן האורגניזמים שבכלי יימצא פחמן מסומן לאחר שבועיים?‬
‫רק בחגב אחד‬ ‫‪.1‬‬
‫רק בצמחים‬ ‫‪.2‬‬
‫בצמחים ורק באחד החגבים‬ ‫‪.3‬‬
‫בשני החגבים ובצמחים‬ ‫‪.4‬‬

‫לעתים נדירות נולדים תינוקות שאינם יכולים לעכל סוכר חלב )לקטוז(‪ .‬אצל תינוקות אלה רצף‬ ‫ח‪.‬‬
‫החומצות האמיניות באנזים המפרק סוכר חלב שונה מהרצף באנזים אצל תינוקות בריאים‪.‬‬
‫סביר להניח שהשינוי בהרכב האנזים נובע מ‪:‬‬
‫חוסר בחומצות אמיניות בתאי התינוק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אי–יכולתו של האנזים לעבור דרך קרום התא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שינוי ברצף הבסיסים ב–‪ DNA‬המקודד לאנזים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫)‪.(t-RNA‬‬ ‫שינוי ברצף הבסיסים ב–‪ RNA‬המוביל‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫‪17‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫התפריט של אנשים צמחוניים עשיר בתאית‪ ,‬שאינה מתפרקת במערכת העיכול‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫מדוע אכילה של אנזימים מפרקי תאית אינה יכולה לשפר בהרבה את ניצול התאית‬
‫בגוף האדם?‬
‫כי האנזימים הם חלבונים זרים ויעוררו תגובה חיסונית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כי האנזימים מפרקי התאית יפורקו במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כי אנזימים יכולים לפעול רק בתוך תאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כי לכל אדם יש אנזימים הייחודיים רק לו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מדוע מחלת האיידס נקראת "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש"?‬ ‫י‪.‬‬

‫כי עד היום נכשלו במציאת חיסון יעיל נגדה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כי ההידבקות בה נעשית על ידי מעבר של נוגדנים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כי היא נגרמת על ידי חיידק שמערכת החיסון שלו כשלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כי היא נגרמת על ידי נגיף שפוגע במערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬ציפורים נודדות חוצות אוקיינוסים בלי לחנות למנוחה ולאכילה‪.‬‬

‫ממה מופקת האנרגיה המאפשרת את תעופתן הממושכת?‬
‫משומנים שנאגרו בגופן לפני הנדידה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעמילן‪ ,‬שהוא חומר תשמורת בגופן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מחום הגוף שנוצר על ידי תנועת כנפיהן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מאנרגיית השמש הנקלטת בגופן בזמן הנדידה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪18‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫יב‪ .‬איזו מן הרשימות הבאות מסודרת נכון על פי גודל — מהגדול ביותר אל הקטן ביותר?‬
‫מולקולת חלבון‪ ,‬מיטוכונדריון‪ ,‬רקמה‪ ,‬מולקולת גלוקוז‪ ,‬תא‬ ‫‪.1‬‬
‫רקמה‪ ,‬תא‪ ,‬מיטוכונדריון‪ ,‬מולקולת חלבון‪ ,‬מולקולת גלוקוז‬ ‫‪.2‬‬
‫רקמה‪ ,‬תא‪ ,‬מיטוכונדריון‪ ,‬מולקולת גלוקוז‪ ,‬מולקולת חלבון‬ ‫‪.3‬‬
‫רקמה‪ ,‬מולקולת חלבון‪ ,‬תא‪ ,‬מיטוכונדריון‪ ,‬מולקולת גלוקוז‬ ‫‪.4‬‬

‫יג‪ .‬מה יכול לגרום להגברת קצב הצמיחה של אצות באגם?‬

‫ירידה בלחות האוויר שבסביבת האגם‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה בריכוז תרכובות חנקן וזרחן במי האגם‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בריכוז ה–‪ CO2‬במי האגם‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה בריכוז החמצן במי האגם‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬במהלך ההתמיינות של התאים היוצרים את הגפיים בעוּ ָ‪a‬ר האדם‪ ,‬סדר התהליכים עשוי להיות‪:‬‬
‫מיטוזה‪ ,‬אפופטוזיס )מוות תאי מתוכנן מראש(‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיטוזה‪ ,‬מיוזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אפופטוזיס‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מיוזה‪ ,‬אפופטוזיס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו‪.‬‬
‫במסלולו‪ ,‬תא זה היה חייב לעבור דרך‪:‬‬
‫הראש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הריאות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המעי הדק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הכבד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪19‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫)‪ 24‬נקודות(‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה חמש שאלות )‪.(6-2‬‬
‫בחר בשלוש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה )לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות(‪.‬‬

‫)‪ 8‬נקודות(‬ ‫הסבר באמצעות דוגמה כיצד משוב שלילי מסייע לקיום הומאוסטזיס‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הסבר כיצד השמדת החיידקים קושרי החנקן בבית גידול מסוים יכולה להשפיע על‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫בעלי החיים באותו בית גידול‪.‬‬
‫ציין שני חומרים שונים החיוניים לכל היצורים החיים‪ ,‬שחנקן דרוש כדי לייצר אותם בגוף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬

‫תאים של בעל חיים הועברו מתמיסה אחת לתמיסה אחרת‪ .‬העקומה שלפניך מתארת באופן‬ ‫‪.4‬‬
‫תנות הנפח של כלל התאים‪ ,‬מרגע ההעברה‪.‬‬
‫סכמתי את ִהש ַ‬
‫)‪ 8‬נקודות(‬ ‫הצע הסבר לשינויים בנפח התאים‪ .‬בהסברך התייחס להבדלים בין התמיסות‪.‬‬

‫אים בדופן הקיבה לאחר אכילה‪ ,‬ומגרה תאים אחרים בדופן‬

‫ת ִ‬
‫מ ַ‬
‫גסטרין הוא הורמון המופרש ִ‬ ‫‪.5‬‬
‫הקיבה להפריש תמיסה חומצית לחלל הקיבה‪.‬‬
‫הסבר מדוע סביר להניח שלאחר אכילה יימצא גסטרין במקומות שונים בגוף‪ ,‬ולא רק‬ ‫א‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫בקיבה‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫מדוע תאים במקומות אחרים בגוף אינם מגיבים לגסטרין?‬ ‫ב‪.‬‬

‫לעתים פעילות האדם פוגעת בסביבה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫הבא שתי דוגמאות לפגיעה של פעילות האדם בסביבה‪ :‬דוגמה אחת שבה הגורם לנזק הוא‬
‫גורם אביוטי‪ ,‬ודוגמה אחת שבה הגורם לנזק הוא גורם ביוטי‪.‬‬
‫)‪ 8‬נקודות(‬ ‫בכל דוגמה הסבר כיצד נגרם הנזק לסביבה‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪20‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫)‪ 16‬נקודות(‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שתי בעיות )‪ ,(II-I‬ובכל בעיה ארבע שאלות‪.‬‬
‫בחר בבעיה אחת וענה על כל השאלות בבעיה שבחרת‪) .‬מספר הנקודות לכל שאלה רשוּם בסופ‪(.d‬‬

‫‪I‬‬ ‫בעיה‬
‫בערוצי נחלים רבים בישראל ניכרים הבדלים ברורים בין הצמחייה שבמפנה הצפוני של הנחל לבין‬
‫הצמחייה שבמפנה הדרומי של הנחל‪.‬‬
‫במחקרים שונים נבדק קשר אפשרי בין תנאים אביוטיים מסוימים ובין הצמחייה בשני המפנים‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים חלק מממצאי מחקר שנערך במשך כמה שנים באחד מנחלי הארץ‪.‬‬

‫המפנה הדרומי‬ ‫המפנה הצפוני‬

‫‪555‬‬ ‫‪554‬‬ ‫כמות הגשם הממוצעת‬

‫)מ"מ לשנה(‬
‫גבוהה‬ ‫נמוכה‬ ‫עוצמת הקרינה היחסית‬

‫‪70‬‬ ‫‪86‬‬ ‫אחוז כיסוי הצומח )ממוצע(‬

‫על פי הממצאים המוצגים בטבלה‪ ,‬הצע הסבר להבדלים באחוז כיסוי הצומח בשני המפנים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬

‫ָ‪a‬דקו את ֶהר‪ֵk‬ב הצמחייה בשני המפנים‪ ,‬והתברר שבמפנה הדרומי שיעור הגאופיטים )צמחי בצל‬ ‫‪.8‬‬
‫ופקעת( מתוך כלל הצמחים גבוה משיעורם במפנה הצפוני‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫הצע הסבר לכך‪.‬‬

‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫הסבר כיצד מיעוט מים משפיע על כמות החומר האורגני בצמח‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪ .10‬כמו הצמחים‪ ,‬גם בעלי החיים שחיים בסביבה מעוטת מים מותאמים לסביבתם‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫הסבר התאמה אחת של בעל חיים לסביבה מעוטת מים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪21‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪II‬‬ ‫בעיה‬

‫לפניך טבלה המציגה את קצב הלב הממוצע ואת נפח הפעימה הממוצע ברמות שונות של‬
‫פעילות גופנית‪.‬‬
‫נפח הפעימה הממוצע‬ ‫קצב הלב הממוצע‬ ‫רמת הפעילות‬
‫)מ"ל(‬ ‫)פעימות לדקה(‬
‫‪80‬‬ ‫‪75‬‬ ‫מנוחה‬
‫‪95‬‬ ‫‪100‬‬ ‫פעילות קלה‬
‫‪100‬‬ ‫‪180‬‬ ‫פעילות נמרצת‬

‫חשב את תפוקת הלב הממוצעת )במ"ל לדקה( בכל אחת מרמות הפעילות הגופנית‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫)‪ 2‬נקודות(‬ ‫המוצגות בטבלה‪.‬‬
‫באיזו רמת פעילות תפוקת הלב היא הגבוהה ביותר‪ ,‬ומהי החשיבות של תפוקת לב גבוהה‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪ 2‬נקודות(‬ ‫ברמת פעילות זאת?‬

‫‪ .12‬הסבר מדוע בזמן פעילות גופנית יורדת כמות הדם המוזרמת לאיברים פנימיים‪ ,‬כמו איברי‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫מערכת העיכול‪.‬‬

‫‪ .13‬בתאי שריר יכולה להתקיים נשימה ארובית‪ ,‬ויכולה להתקיים גם נשימה אנארובית‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫מהו היתרון בכך שבתא שריר יכולים להתקיים שני סוגי הנשימה?‬

‫‪ .14‬מטיילים העוֹברים מגובה פני הים להרים גבוהים מאוד )יותר מ–‪ 3,000‬מטר מעל פני הים(‬
‫חייבים לשהות זמן–מה בגבהים במנוחה‪ ,‬לפני שהם מתחילים בפעילות גופנית נמרצת כמו‬
‫טיפוס‪.‬‬
‫)‪ 2‬נקודות(‬ ‫הסבר מדוע יש קושי לעשות פעילות גופנית בהרים גבוהים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין תהליך אחד המתרחש בגוף בזמן המנוחה בהרים גבוהים ומסייע להתגבר על הקושי‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪ 2‬נקודות(‬ ‫לעשות שם פעילות גופנית‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫‪22‬‬
 ‫בגרות לבתי ספר על–יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשס"ו‪2006 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‪043001‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא ‪ -‬מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫)‪ (1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬
‫)‪ (2‬הבחינות בשאלון זה )‪ (043001‬ובשאלון ‪) 043002‬ניתוח מחקר מדעי( נערכות‬
‫בזו אחר זו בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה וחצי לשאלון זה )‪ ,(043001‬ושעה אחת לשאלון ‪.043002‬‬
‫)‪ (3‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה לבוחן‪,‬‬
‫וקבל את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה )ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה(‪.‬‬
‫רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪23‬‬
 ‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫ליצור חד–תאי יש מנגנון שמוציא ברציפות מים מן התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מנגנון זה מקנ ֶה ליצור יתרון בסביבה שבה‪:‬‬
‫ריכוז המומסים נמוך מריכוזם בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ריכוז המומסים גבוה מריכוזם בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הטמפרטורה נמוכה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כאשר אדם נמצא במקום קר‪ ,‬צבע עורו חיוור יותר מצבע עורו כאשר הוא במקום חם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כיצד אפשר להסביר זאת?‬
‫רעד הגוף גורם לעור להחוויר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בסביבה חמה יש יותר כלי דם בעור‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בסביבה חמה זרימת הדם מהירה יותר מזרימתו בסביבה קרה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בסביבה קרה מצטמצמת זרימת הדם אל העור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מדוע אפשר ל‪A‬מוֹת שיווי–משקל דינמי בבית גידול להומאוסטזיס בגוף האדם?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מפני שבשניהם כל חריגה מהמצב פירושה אבדן של כל מרכיבי המערכת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מפני שבשניהם כמות האנרגיה הנצרכת על ידי המערכת שווה לכמות האנרגיה הנאגרת בה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מפני שבשניהם המערכת נשארת פחות או יותר יציבה‪ ,‬למרות שינויים המתרחשים בה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מפני שפגיעה בשיווי–המשקל הדינמי בבית הגידול תפגע בהומאוסטזיס בגוף האדם ולהפך‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אנרגיה עוברת מגורם ביוטי אחד לגורם ביוטי אחר באמצעות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫נשימה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הזנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪24‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫‪z‬חוּם על ידי קרום‪.‬‬

‫הליזוֹזוֹם הוא אברון בתא‪ַ ,‬ה ָ‬ ‫ה‪.‬‬
‫מה תהיה התוצאה הישירה של פגיעה בקרומי הליזוזומים בתא?‬
‫ייצור יתר של חלבונים בתא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציות בחומר התורשתי בתא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פירוק של חלבוני התא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגברה של קצב חלוקת התא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מדוע חלק מהוויטמינים הכרחיים לאדם?‬ ‫ו‪.‬‬

‫כי הם משמשים מקור חלופי ל–‪.ATP‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כי הם חומרי תשמורת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כי הם נוצרים בגוף בכמויות זעירות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כי הם נחוצים בתגובות אנזימטיות מסוימות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כאשר שורפים גלוקוז במעבדה‪ ,‬משתחרר לסביבה חום רב‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫בפירוק גלוקוז בתא‪:‬‬
‫אין שחרור חום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חלק מן האנרגיה משתחרר כאנרגיית חום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נקלט חום מן הסביבה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל האנרגיה המשתחררת משמשת לבניית ‪.ATP‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יחסי הגומלין בין טורף לנטרף הם הבסיס הביולוגי העיקרי ל‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫חישוב כושר הנשיאה של בית גידול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הכרת התפוצה של שני האורגניזמים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תכנון הדברה ביולוגית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הכרת התנאים האביוטיים הדרושים לשני האורגניזמים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪25‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫מה נכון לומר על הכלורופלסטים ועל המיטוכונדריה?‬ ‫ט‪.‬‬

‫בשניהם יש אנזימים שמפרקים גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשניהם קרום פנימי ששטח הפנים שלו גדול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כלורופלסטים יש רק בתאי צמחים‪ ,‬ומיטוכונדריה יש רק בתאי בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכלורופלסטים יש ‪ DNA‬ואין ‪ ,RNA‬ובמיטוכונדריה יש ‪ RNA‬ואין ‪.DNA‬‬ ‫‪.4‬‬

‫באיזה מבתי הגידול שלפניך צפוי שיימצאו צמחים שנובטים‪ ,‬פורחים ויוצרים פירות‬ ‫י‪.‬‬
‫בזמן הקצר ביותר?‬
‫גדות נחל‬ ‫‪.1‬‬
‫יער–עד טרופי‬ ‫‪.2‬‬
‫חורש ים–תיכוני‬ ‫‪.3‬‬
‫מדבר‬ ‫‪.4‬‬

‫אילוּ קרום התא היה בנוי רק מפוספוליפידים‪:‬‬

‫יא‪ִ .‬‬
‫אנזימים היו יכולים לעבור דרכו‪ ,‬וחומצות אמיניות לא היו יכולות לעבור דרכו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומצות אמיניות היו יכולות לעבור דרכו‪ ,‬ואנזימים לא היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גם אנזימים וגם חומצות אמיניות היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גם אנזימים וגם חומצות אמיניות לא היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬מטיילים בשמורת הטבע של איי הגלפגוס נדרשים לשטוף את סוליות נעליהם‪ ,‬לפני שהם עולים‬
‫על הספינה שמסיעה אותם מאי אחד לאי אחר‪.‬‬
‫הדבר נעשה כדי למנוע‪:‬‬
‫הכנסה של גורמי מחלה לספינה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התפתחות של מינים אנדמיים חדשים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שינוי במגוון המינים הטבעי באיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שינוי בהרכב המינרלים באיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪26‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫יג‪ .‬רצפי החומצות האמיניות בחלבונים שבגוף האדם נקבעים על ידי‪:‬‬

‫האנזימים המופרשים במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החלבונים המרכיבים את המזון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החומצות האמיניות הנספגות לדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המידע ב–‪ DNA‬שבתאים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬מה מאפיין משוב שלילי?‬

‫התהליך נמשך בלי הגבלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצטברות התוצר היא שמגבירה את התהליך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הצטברות התוצר היא שמפסיקה את התהליך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רעילות התוצר היא שמפסיקה את התהליך‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬כמות המים המופרשת בשתן קטנה בהרבה מכמות המים המגיעה עם הדם אל הכליות‪.‬‬
‫מהי הסיבה לכך?‬
‫לגוף מספיקה כמות קטנה של שתן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מרבית המים נספגים בחזרה לדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מרבית המים נספגים בחזרה למעי הגס‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התדירות שבה שלפוחית השתן יכולה להתרוקן מוגבלת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬אצל אדם בריא‪ ,‬רמת הגלוקוז בדם לאחר לילה של שינה מווּסתת על ידי הורמונים ונשמרת‬
‫פחות או יותר קבועה‪.‬‬
‫הוויסות ההורמונלי גורם ל‪:‬‬
‫דיכוי צריכת האנרגיה של התאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניצול מאגרי העמילן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניצול מאגרי הגליקוגן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ניצול מאגרי החלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪27‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫איזה מהתהליכים שלפניך מתרחש במערכת גולג'י בתא אאוקריוטי?‬ ‫יז‪.‬‬

‫אריזה של חלבונים בתוך שלפוחיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בניית חלבונים על בסיס הצופן הגנטי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הרס מבוקר של חלבונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יצירת ‪ ATP‬מחלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יח‪ .‬איזה מהתהליכים שלפניך מסייע לשמור על הומאוסטזיס?‬

‫תנודות יומיות ועונתיות בטמפרטורת האוויר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בליעת האור הכחול‪-‬אדום והחזרת האור הירוק על ידי הכלורופלסטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגברת קצב הפעילות המטבולית בקור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התארכות שׂער הראש והציפורניים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬כאשר הטמפרטורה של גוף האדם מתקרבת ל–‪ ,42oC‬יש לנסות להוריד מיד את החום‪.‬‬
‫מדוע חשוב להוריד את החום?‬
‫חום גבוה עלול להפוך את כיוון הראקציות האנזימטיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חום גבוה עלול לפגוע באנזימים‪ ,‬ובשל כך ישובשו תהליכים חיוניים בתא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חום גבוה עלול להגביר את פירוק הסוכר בדם‪ ,‬ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חום גבוה עלול להגביר את פירוק הגליקוגן שבכבד‪ ,‬ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה משותף לצמחים ירוקים ולחיידקים קושרי חנקן?‬ ‫כ‪.‬‬

‫שניהם נמצאים ברמה הראשונה )רמת היצרנים( במארג המזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשניהם תפקיד חיוני בהפיכת חומרים אנאורגניים לחומרים אורגניים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שניהם הופכים גורמים ביוטיים לגורמים אביוטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שניהם קולטים ‪ CO2‬ופולטים חנקן וחמצן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪28‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫)‪ 40‬נקודות(‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות )‪.(9-2‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה )לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות(‪.‬‬

‫החולים במחלת הכולרה סובלים משלשולים חמורים‪ ,‬ועלולים לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגורם למחלה הוא חיידק‪ ,‬שנכנס לגוף בעת שתיית מים מזוהמים‪ ,‬חודר למערכת העיכול‬
‫ומפריש בה רעלן‪ .‬הרעלן פוגע בתאים המרפדים את דופן המעי‪ ,‬וגורם להם להפריש לנוזל‬
‫שבחלל המעי יוני כלור ויוני נתרן )מינרלים(‪.‬‬
‫הסבר מדוע הפרשת יוני הכלור והנתרן מביאה לאיבוד מים מהתאים‪.‬‬

‫ציין עובדה אחת שעליה מסתמכת ההשערה שגם המיטוכונדריון וגם הכלורופלסט היו בעבר‬ ‫‪.3‬‬
‫יצורים עצמאיים‪ .‬הסבר את תשובתך‪.‬‬

‫מין מסוים מעמיד בכל דור מספר גדול מאוד של צאצאים‪ .‬אם כל הצאצאים יעמידו אף הם‬ ‫‪.4‬‬
‫מספר דומה של צאצאים‪ ,‬תגדל אוכלוסיית המין בלי גבול‪ .‬אבל למעשה‪ ,‬בטבע אוכלוסיות‬
‫אינן גדלות בלי גבול‪.‬‬
‫ציין והסבר שתי סיבות מתחום האקולוגיה לכך שאוכלוסיות בטבע אינן גדלות בלי גבול‪.‬‬

‫ציין עיקרון אחד המשותף למבנה הנפרונים בכליה ולמבנה הנאדיות בריאה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הסבר בקצרה את הקשר בין המבנה לתפקוד בשני המקרים‪.‬‬

‫חרקים מסוימים מטילים ביצים בתוך פירות‪ .‬מן הביצים בוקעים זחלים‪ ,‬והזחלים ניזונים‬ ‫‪.6‬‬
‫מהפרי‪ .‬בגני חיות מאכילים חיות )שהן אוכלות–כול( בפירות‪ ,‬שחלקם נגועים בזחלים אלה‪.‬‬
‫מאילו פירות )נגועים או לא נגועים( תפיק החיה האוכלת אותם יותר אנרגיה? נמק את‬
‫תשובתך‪.‬‬

‫הלבלב מפריש גם אינסולין וגם אנזימי עיכול‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫היכן בגוף פועל האינסולין‪ ,‬והיכן פועלים אנזימי העיכול?‬ ‫א‪.‬‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫כיצד מגיע האינסולין ליעדו‪ ,‬וכיצד מגיעים אנזימי העיכול ליעדם?‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪29‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ו‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫הקצב ההתחלתי של תגובה אנזימטית מסוימת נמדד בסדרה של מבחנות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪pH‬‬ ‫בכל המבחנות היה אותו ריכוז של האנזים ואותם תנאים מיטביים )אופטימליים( של‬
‫וטמפרטורה‪ ,‬אך הריכוז ההתחלתי של הסובסטרט במבחנות היה שונה‪.‬‬
‫העקומה שלפניך מציגה את הקצב ההתחלתי של התגובה‪ ,‬כתלות בריכוז ההתחלתי של‬
‫הסובסטרט במבחנה‪.‬‬

‫הסבר את העקומה‪ .‬בתשובתך השתמש במושג "גורם מגביל"‪.‬‬

‫הכניסו כמות קטנה של יצור חד–תאי ממין א' לכלי שבו תמיסת מזון‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫לאחר שבוע הוסיפו לכלי כמות קטנה של יצור חד–תאי ממין ב'‪.‬‬
‫התנאים בכלי נשמרו קבועים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 16‬ימים נבדקו דגימות מן התמיסה‪ ,‬ונספרו בהן היצורים ממין א' והיצורים ממין ב'‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות מוצגות בעקומות שלפניך‪.‬‬

‫מה הם יחסי הגומלין בין יצור א' ליצור ב'? נמק על פי העקומות‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫‪30‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשס"ז‪2007 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫—‬ ‫סה"כ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪31‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫באיזה תהליך יש בנייה של מולקולות גדולות ממולקולות קטנות יותר?‬ ‫א‪.‬‬

‫עיכול פחמימות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫העברה באמצעות נשאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נשימה תאית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בפירמידה אקולוגית המייצגת בית גידול‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בכל אחת מרמות ההזנה יש רק מין אחד של אורגניזמים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מין מסוים של אורגניזמים יכול להימצא ביותר מרמת הזנה אחת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מספר האורגניזמים ברמה השנייה אינו יכול להיות גדול ממספרם ברמה השלישית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יש תמיד ארבע רמות הזנה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ריכוז ה–‪ CO2‬בדרך כלל‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫גבוה יותר בתאי הגוף מאשר בנימי הדם‪ ,‬כי ‪ CO2‬נוצר בתאים כל הזמן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גבוה יותר בנימי הדם מאשר בתאי הגוף‪ ,‬כי הדם מוביל כל הזמן ‪ CO2‬אל הריאות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שווה בתאי הגוף ובנימי הדם‪ ,‬כי מתרחשת דיפוזיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שווה בתאי הגוף ובנימי הדם‪ ,‬הודות להומאוסטזיס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫החמצן הנשאף דרך האף מגיע לריאות‪ ,‬ומשם הוא‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ממשיך בצינורות אוויר ללב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ממשיך בוורידים ללב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ממשיך בעורקים ללב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ממשיך בעורקים לכל הגוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪32‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫בבית גידול מסוים מולקולות של חנקן אטמוספרי (‪ )N2‬קּובעו על ידי חיידקים קושרי חנקן‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫היכן בבית הגידול יימצאו כעבור זמן–מה אטומי החנקן של מולקולות אלה?‬
‫בתאית (צלולוז) שבצמחי קטניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בחומצות גרעין של צמחים ובעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בפחמימות הנוצרות בפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשומנים בגופם של הצרכנים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בתהליך הנשימה התאית‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫בבעלי חיים הפקת ‪ ATP‬מתרחשת רק במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בבעלי חיים מופק ‪ ATP‬במשך היממה כולה‪ ,‬ובצמחים מופק ‪ ATP‬רק בלילה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תרכובות אורגניות מתחמצנות וכתוצאה מכך משתחררת אנרגיה המשמשת‬ ‫‪.3‬‬
‫לבניית ‪.ATP‬‬
‫תרכובות אורגניות מתפרקות למרכיביהן‪ ,‬והתא משתמש במרכיבים אלה‬ ‫‪.4‬‬
‫לבניית ‪.ATP‬‬

‫האוויר הנמצא בקרקע דרוש לצמחים‪ ,‬כי ממנו הם קולטים ישירות‪:‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫את הפחמן הדו–חמצני הדרוש לפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫את החמצן הדרוש לנשימת השורשים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫את תרכובות החנקן הדרושות לגידול הצמח‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫את המימן הדרוש לוויסות רמת ה–‪ pH‬בתאים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הצבען (פיגמנט) שבסלק מומס בנוזל שבחלולית‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫חתכו סלק אדום לקוביות‪ ,‬שטפו אותן‪ ,‬והניחו אותן בכלי שבו מים בטמפרטורה של ‪.15oC‬‬
‫לאחר מכן חיממו את המים ל– ‪ ,75oC‬והמים האדימו מאוד‪.‬‬
‫מהי הסיבה להאדמת המים?‬
‫החימום גרם לתנועה מהירה של מולקולות הצבען‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החימום גרם להתכווצות החלולית ולפליטת הנוזל שבתוכה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החימום גרם להרס דופנות התאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫החימום גרם להרס קרומי התאים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪33‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫התאים בגופו של סוס דומים בגודלם לתאים בגופה של נמלה‪ ,‬והסוס גדול יותר מפני שיש‬ ‫ט‪.‬‬
‫בגופו יותר תאים‪.‬‬
‫מהו היתרון בכך שגודל התאים של היצורים הרב–תאיים מוגבל?‬
‫בתא קטן חילוף החומרים עם הסביבה יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לתא קטן סיכוי קטן יותר להתפוצץ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תא קטן יכול להתחלק ביתר קלות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בתא קטן יש סיכוי קטן להיווצרות מוטציות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על עיכול המזון והובלתו בדם?‬ ‫י‪.‬‬

‫רוב תוצרי העיכול מסיסים במים‪ ,‬וכך מתאפשרת העברתם בדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הדם מוביל את חלבוני המזון לתאים‪ ,‬ושם הם מתפרקים לחומצות אמיניות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאריות המזון הבלתי מעוכל מועברות על ידי הדם למערכת ההפרשה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ספיגת תוצרי העיכול נעשית במידה שווה בכל חלקי מערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬אדם שלא היה צמחוני החליט להיות צמחוני‪ ,‬והחל לאכול דיאטה צמחונית שמכילה את‬
‫כל מרכיבי המזון הנחוצים לו‪.‬‬
‫מה השתנה בנוגע לאותו אדם?‬
‫רצף הבסיסים ב–‪ DNA‬שלו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הרכב החלבונים המרכיבים את התאים שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מבנה מערכת העיכול שלו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המיקום שלו במארג המזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬מה היתרון של גליקוגן כחומר תשמורת?‬

‫העברתו ממקום האגירה בכבד ובשריר לדם מהירה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא מולקולה קטנה החודרת בקלות לתאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אגירתו בתא אינה משנה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא יכול להפוך בשעת הצורך לעמילן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪34‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫יג‪ .‬בחממה מוארת ומושקית כמות החמצן הנפלטת ביממה גדולה מכמות החמצן הנקלטת‬
‫ביממה‪.‬‬
‫מהו הסבר אפשרי למצב זה?‬
‫מספר הצרכנים בחממה קטן ממספר היצרנים בה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר הצרכנים בחממה גדול ממספר היצרנים בה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הביומסה של הצרכנים בחממה קטנה מהביומסה של היצרנים בה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הביומסה של הצרכנים בחממה גדולה מהביומסה של היצרנים בה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬חוקר הגיע לשתי חורשות בכרמל‪ ,‬שנשרפו בזמנים שונים בעבר‪ .‬החוקר מצא שהחורשות‬
‫דומות זו לזו בתנאים האַביוטיים‪ ,‬אך בכל אחת מהן יש חברת צמחים אחרת‪.‬‬
‫איזו מן ההשערות הבאות אינה יכולה להיות הסבר סביר לממצאיו של החוקר?‬
‫באחת החורשות לא התקיימה סוקצסיה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫באחת החורשות החברה הייתה חברת שיא‪ ,‬ובאחרת חברת חלוץ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חברת הצמחים שהתפתחה בכל חורשה תלויה בזמן שעבר מאז השרפה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רק באחת מן החורשות כרתו את שרידי העצים שנשרפו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬כמות החומר האורגני בצמחי תירס בשדה נמדדה במדויק בשני זמנים שונים‪:‬‬
‫בשעת השקיעה ביום מסוים‪ ,‬ובשעת הזריחה ביום שלמחרת‪.‬‬
‫מה סביר להניח על כמות החומר האורגני שנמדדה?‬
‫היא גבוהה יותר בשעת השקיעה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היא גבוהה יותר בשעת הזריחה ביום שלמחרת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היא זהה בשני הזמנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בחלק מן הצמחים היא גבוהה יותר בשעת השקיעה‪ ,‬ובאחרים היא גבוהה יותר‬ ‫‪.4‬‬
‫בשעת הזריחה ביום שלמחרת‪.‬‬

‫טז‪ .‬עכבר הושם בכלוב שהטמפרטורה בו היא ‪ . 30o C‬אם לאחר זמן–מה תרד הטמפרטורה‬
‫בכלוב ל– ‪ , 5o C‬מה יקרה לשיעור הנשימה התאית בגופו של העכבר?‬
‫י ֵרד‪ ,‬כי קצב פעילות האנזימים בגופו י ַָרד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫י ֵרד‪ ,‬כי טמפרטורת גופו ירדה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יעלה‪ ,‬כי העכבר ישתמש ביותר אנרגיה כדי לשמור על חום גופו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא ישתנה‪ ,‬כי העכבר הוא יצור הומֵאותרמי (אנדותרמי)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪35‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫אדם נפצע באוזנו בתאונה ושמיעתו נפגעה‪ .‬לאחר זמן–מה התברר שקשה לו לעמוד על‬ ‫יז‪.‬‬
‫רגל אחת‪ .‬האם סביר שגם קושי זה נובע מן הפגיעה באוזן?‬
‫לא‪ .‬כנראה שבתאונה נפגעה גם הרגל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לא‪ .‬כל טראומה‪ ,‬כמו תאונה‪ ,‬עלולה לגרום לבעיות שיווי–משקל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כן‪ .‬פגיעה בשמיעה מורידה את כושר הריכוז‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כן‪ .‬איבר שיווי–המשקל נמצא באוזן וייתכן שהוא נפגע בתאונה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יח‪ .‬במה דומים העור וקרום התא?‬

‫שניהם מפרידים בין סביבה פנימית לסביבה חיצונית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החדירות של שניהם אינה מושפעת מטמפרטורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לשניהם יש שטח פנים ואין נפח‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שניהם נמצאים ביצורים אאוקריוטים‪ ,‬אך אינם נמצאים ביצורים פרוקריוטים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬תלמיד גידל דגים באקווריום‪ .‬בגלל תקלה‪ ,‬עלתה הטמפרטורה באקווריום‪.‬‬
‫התלמיד הבחין שעם עליית הטמפרטורה נעשו הדגים פחות פעילים‪.‬‬
‫איזה מבין ההסברים הבאים הוא ההסבר הסביר ביותר לירידה בפעילות הדגים?‬
‫עם עליית הטמפרטורה עלתה עכירות המים‪ ,‬והעכירות הקשתה על תנועת הדגים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עם עליית הטמפרטורה ירדה מסיסות החמצן במים‪ ,‬ולכן הואטה נשימת הדגים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עליית הטמפרטורה גרמה לתנודה מהירה של מולקולות המים‪ ,‬שהפריעה למעבר‬ ‫‪.3‬‬
‫המים במערכת הנשימה של הדגים‪.‬‬
‫הדגים ניצלו את רוב האנרגיה שלהם לשמירה על טמפרטורת הגוף שלהם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בשנים האחרונות עלה ריכוז הפחמן הדו–חמצני באטמוספרה‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬

‫סביר שהעלייה נגרמה בין השאר בגלל‪:‬‬
‫פגיעה בשכבת האוזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה של הטמפרטורה הממוצעת באטמוספרה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כריתה נרחבת ביערות–עד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הפשרת הקרחונים בקטבים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪36‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות (‪)9-2‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫הגלוקוז עובר מן הדם‪ ,‬שבו ריכוזו גבוה יחסית‪ ,‬אל התא‪ ,‬שבו ריכוזו נמוך יחסית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ריכוז הגלוקוז בתא נשאר נמוך למרות הקליטה המתמדת מן הדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫אצל חולי סוכרת עלול להיווצר מחסור בגלוקוז בתאים‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫חקלאים מבקשים לייבא ארצה מין של עוף הניזון מחרקים‪ ,‬כדי להדביר חרקים המזיקים‬ ‫‪.3‬‬
‫לחקלאות‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫מהי הסכנה בהכנסת מין עוף חדש לארץ?‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין שני נתונים על העוף שצריך לברר לפני שמחליטים לייבא אותו ארצה‪ ,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫כדי להימנע מהסכנה שהזכרת בסעיף א‪.‬‬

‫כאשר שותים משקה אלכוהולי‪ ,‬האלכוהול מגיע במהירות לכבד‪ ,‬שם הוא מתפרק לתוצרים‬ ‫‪.4‬‬
‫שחלקם רעילים‪ .‬אם כמות האלכוהול אינה גדולה מדי‪ ,‬הכבד מסלק את התוצרים‬
‫הרעילים‪ ,‬אולם כאשר שותים כמויות גדולות של אלכוהול‪ ,‬התוצרים הרעילים מצטברים‬
‫בכבד‪ ,‬וגורמים עם הזמן להרס תאי הכבד‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מה מלמדות עובדות אלה על יכולתו של הגוף לקיים הומֵאוסטזיס?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ציין שני נזקים שעלולים להיגרם לגוף בגלל הרס תאים רבים בכבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫שני יצורים חד–תאיים ניזונים רק מתמיסת סוכר‪ .‬היצור האחד הוא אווירני (אֵרובי)‬ ‫‪.5‬‬
‫והאחר הוא אל–אווירני‪ .‬שני היצורים מייצרים ביחידת זמן אותה כמות של ‪.ATP‬‬
‫מי מהם משתמש בכמות גדולה יותר של גלוקוז? נמק‪.‬‬

‫ספורטאי המתאמן לאורך זמן ואדם שאינו עוסק בפעילות ספורטיבית מתבקשים לבצע‬ ‫‪.6‬‬
‫אותה פעילות נמרצת‪ .‬בבדיקת קצב הלב בזמן הפעילות מתברר שהדופק של הספורטאי‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫הסבר מדוע‪ .‬בתשובתך התייחס להשפעה של אימון גופני על נפח הפעימה של הלב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪37‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ז‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫עדר כבשי בר‪ ,‬שרובן בעלות פרווה סמיכה ומיעוטן בעלות פרווה דלילה‪ ,‬חי באזור שבו‬ ‫‪.7‬‬
‫האקלים קריר ויציב‪ .‬במשך השנים השתנה האקלים‪ ,‬והטמפרטורות עלו בשיעור ניכר‪.‬‬
‫בתוך כמה דורות הפכו הכבשים בעלות הפרווה הדלילה לרוב המכריע באוכלוסייה‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבר בקצרה כיצד התרחש השינוי באוכלוסיית הכבשים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫האם שינוי זה הוא דוגמה להתאמה או להסתגלות? נמק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הבא שתי דוגמאות הממחישות כיצד היחס בין שטח פנים לנפח מהווה התאמה בין מבנה‬ ‫‪.8‬‬
‫לתפקוד‪ ,‬והסבר את ההתאמה בכל אחת מהדוגמאות שהבאת‪.‬‬

‫ציסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית‪ ,‬המתבטאת בין השאר בהצטברות של ריר סמיך‬ ‫‪.9‬‬
‫ּבַריאות‪.‬‬
‫הסבר כיצד המחלה יכולה להשפיע על קצב הנשימה התאית בגופו של החולה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪38‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשס"ח‪2008 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪39‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫בתוך תא חי ריכוז היונים שונה מריכוזם מחוץ לתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ההבדל בריכוזים נשמר בעיקר הודות לתכונות של‪:‬‬
‫דופן התא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גרעין התא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קרום התא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הריבוזומים שבתא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על אנזימים?‬ ‫ב‪.‬‬

‫כולם פעילים באותו ‪. pH‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם פעילים בתאים אאוקריוטים ולא בתאים פרוקריוטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הם פעילים רק בתוך התאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם משפיעים על קצב ההתרחשות של תהליכים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ ATP‬מנוצל בתא בתהליך של‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫מעבר מים בין התאים לנוזל הבין–תאי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוצאת יוני נתרן מהתא באמצעות משאבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעבר ‪ CO2‬מהתאים לדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יציאת חמצן מתא המבצע פוטוסינתזה לחלל העלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על ההבדל בין עורקים לוורידים?‬ ‫ד‪.‬‬

‫יש מעבר חומרים בין העורקים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין הוורידים‬ ‫‪.1‬‬
‫ובין הרקמות‪.‬‬
‫יש מעבר חומרים בין הוורידים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין העורקים‬ ‫‪.2‬‬
‫ובין הרקמות‪.‬‬
‫לחץ הדם בוורידים גבוה מלחץ הדם בעורקים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דופנות העורקים עבות וגמישות מאלה של הוורידים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪40‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫מה נכון לומר על אורגניזם‪ ,‬שבגופו מתקיים הומאוסטזיס?‬ ‫ה‪.‬‬

‫כל התאים בגוף האורגניזם מייצרים אותה כמות של ‪. ATP‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כמות המזון הנכנסת לגוף האורגניזם זהה לכמות החומרים המסולקת ממנו‬ ‫‪.2‬‬
‫באותו פרק זמן‪.‬‬
‫הסביבה הפנימית בגוף האורגניזם אינה זהה לסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התהליכים הפנימיים בגוף האורגניזם אינם מושפעים מן הסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫העבירו לצנצנת זכוכית סגורה צמח יחד עם האדמה שבה גדל‪ ,‬המכילה מים ומינרלים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫מה חייבים לספק למערכת מבחוץ‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬כדי שהצמח ימשיך להתקיים בה?‬
‫חמצן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הורמונים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אנרגיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אצל איזה מבעלי החיים הבאים‪ ,‬תושפע טמפרטורת הגוף במידה הרבה ביותר מירידת‬ ‫ז‪.‬‬
‫טמפרטורת הסביבה ל– ‪? 10oC‬‬
‫אדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תרנגולת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עכבר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לטאה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על האנרגיה המשמשת לבניית גופו של בעל חיים ולקיום התהליכים‬ ‫ח‪.‬‬
‫המתרחשים בגופו?‬
‫היא קטנה מהאנרגיה האצורה במזונו‪ ,‬בין השאר כי חלק מן האנרגיה שבמזון נפלט‬ ‫‪.1‬‬
‫כחום‪.‬‬
‫היא גדולה מהאנרגיה האצורה במזונו‪ ,‬בין השאר כי מתווספת לו אנרגיה בתהליך‬ ‫‪.2‬‬
‫הנשימה‪.‬‬
‫היא גדולה מהאנרגיה האצורה במזונו‪ ,‬בין השאר כי מתווספת לו אנרגיה מן המים‬ ‫‪.3‬‬
‫שהוא שותה‪.‬‬
‫היא שווה לאנרגיה האצורה במזונו‪ ,‬כי יש עיכול מלא של המזון בגוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪41‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫האם תהליך הנשימה התאית בצמחים דומה לתהליך הנשימה התאית בבעלי חיים?‬ ‫ט‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כי בשניהם נוצרות מולקולות ‪ ATP‬בנוכחות חמצן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כן‪ ,‬כי בשניהם נוצרות שתי מולקולות ‪ ATP‬לכל מולקולת גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא‪ ,‬כי בצמחים התהליך מתבצע רק בלילה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא‪ ,‬כי בצמחים זהו תהליך הזנה‪ ,‬ואילו בבעלי חיים זהו תהליך להפקת אנרגיה זמינה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫גוף האדם הוא גוף רב–תאי הבנוי מאיברים ומערכות‪ .‬על מנת שגוף כזה יפעל ביעילות‬ ‫י‪.‬‬
‫נדרש תיאום בין חלקיו‪.‬‬
‫אחת המערכות המבצעות תיאום זה בגוף האדם היא‪:‬‬
‫מערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת הנשימה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת ההורמונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מערכת ההגנה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬מה מאפיין את כל היצורים החיים?‬

‫פירוק וסינתזה של תרכובות באמצעות אנרגיית אור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פירוק וסינתזה של תרכובות באמצעות אנזימים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קליטת ‪ CO2‬מן האוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המרת אנרגיית חום לאנרגיה כימית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬פחמימות מתחילות להתפרק בפה על ידי האנזים עמילאז שנמצא ברוק‪ ,‬וממשיכות‬
‫להתפרק במעי הדק‪.‬‬
‫מדוע פירוק הפחמימות על ידי עמילאז אינו מתרחש בקיבה?‬
‫כי עמילאז אינו פעיל ב– ‪ pH‬שבקיבה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כי בקיבה מתרחש רק פירוק מכני באמצעות שרירי הקיבה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כי הטמפרטורה בקיבה אינה אופטימלית לפעילות עמילאז‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כי בקיבה כבר לא נשאר מצע (סובסטרט) לפעילות עמילאז‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪42‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יג‪ .‬מה מהווה התאמה של צמח לתנאי מדבר?‬

‫שטח עלים גדול ביחס לשטח הספיגה של השורשים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שטח עלים קטן ביחס לשטח הספיגה של השורשים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שטח עלים גדול‪ ,‬וריכוז כלורופיל גבוה בעלים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שטח עלים קטן‪ ,‬וריכוז כלורופיל נמוך בעלים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬במשוב חיובי‪:‬‬

‫התוצר של תהליך מגביר את התהליך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התוצר של תהליך מעכב את התהליך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האטת תהליך אחד גורמת להגברת תהליך אחר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגברת תהליך אחד מעכבת תהליך אחר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬במדינה מסוימת‪ ,‬ששטחי החקלאות שלה מוגבלים‪ ,‬יש בעיה של רעב‪.‬‬
‫כדי לפתור את בעיית הרעב‪ ,‬עדיף להשתמש במרבית שטחי החקלאות‪:‬‬
‫לשֵם גידול צמחים למאכל על ידי ּפָרות‪ ,‬והפרות ישמשו למאכל האדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשֵם גידול צמחים למאכל על ידי עופות‪ ,‬וביצי העופות ישמשו למאכל האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לשֵם גידול צמחים ממינים שונים אשר ישמשו למאכל האדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל הפתרונות טובים באותה מידה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬איזו מההתאמות הבאות היא התאמה לתנאים ביוטיים?‬

‫העלים של עצים הגדלים בתנאי קור נושרים בשלכת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לצבאים רגליים ארוכות ודקות המאפשרות ריצה מהירה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לגמל יש תאי דם אדומים העמידים בטווח רחב של ריכוזי מלחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לצמחי מים שהעלים שלהם צפים על פני המים יש עלים גדולים ורחבים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪43‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫מתי עדיף להזריק נוגדנים במקום להזריק גורם מחלה מוחלש?‬ ‫יז‪.‬‬
‫תמיד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אף פעם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לפני החשיפה לגורם המחלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחר החשיפה לגורם המחלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יח‪ .‬לְתאים הבונים את המעי הדק יש קרום מפותל מאוד‪.‬‬

‫מהו היתרון בכך?‬
‫הגברת הספיגה של תוצרי הפירוק מהמעי לדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגברת ההעברה של חומרים מהדם אל חלל המעי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגברת הפירוק המכני של חומרי המזון במעי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגברת הפירוק האנזימטי של חומרי המזון במעי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬מה מבין הבאים אינו מועבר באמצעות הדם?‬

‫הורמונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומרי מזון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.ATP‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חום‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אנשים העומדים ללא תנועה במסדר במשך זמן רב‪ ,‬עלולים להתעלף‪ .‬מה הסיבה לכך?‬ ‫כ‪.‬‬
‫האטה בפעילות של מערכת הנשימה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החזרה מעטה מדי של דם מן הרגליים ללב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ירידה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪44‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫בים המלח חיות אצות ממין מסוים שתאיהן חסרי דופן‪ .‬בשנה מסוימת זרמה מהכינרת‬ ‫‪.2‬‬
‫לים המלח כמות גדולה מאוד של מים‪ ,‬שריכוז המלחים בהם נמוך‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזרימה המוגברת של מי הכינרת עשויה להשפיע על תאי האצות ממין זה‬
‫החיות בים המלח‪.‬‬

‫יש קשר בין מערכת ההובלה למערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ציין שני חומרים שעוברים ממערכת העיכול למערכת ההובלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין שני חומרים שלא ציינת בתשובתך לסעיף א‪ ,‬שעוברים ממערכת ההובלה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫לתאי מערכת העיכול‪.‬‬ ‫ ‬

‫בדרך כלל פירמידה אקולוגית (פירמידת ביומסה) נעשית צרה יותר עם העלייה מרמת הזנה‬ ‫‪.4‬‬
‫אחת לרמה שמעליה‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫הסבר מדוע פגיעה במיטוכונדריה עלולה לפגוע בפעילות של קרום התא‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪˙ÂÙÂÚ‬‬ ‫לפניך סכמה של מארג מזון במערכת אקולוגית מסוימת‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫„‪ÌÈÒ¯Â‬‬

‫ˆ‪ÌÈÚ„¯Ù‬‬ ‫ˆ‪¯È˘ ȯÂÙÈ‬‬

‫‪ÌȘ¯Á‬‬ ‫˙‪ÌÈÚÏÂ‬‬

‫מה יקרה לאוכלוסיית החרקים‪ ,‬אם יסולקו מהמערכת כל העופות הדורסים? נמק‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪45‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫קבוצת רוכבי אופניים מישראל הגיעה למקסיקו סיטי הנמצאת בגובה ‪ 2,240‬מטר מעל פני‬ ‫‪.7‬‬
‫הים‪ ,‬ומיד יצאה לאימון‪ .‬הישגי הרוכבים היו פחות טובים מהישגיהם בארץ‪.‬‬
‫הסבר מדוע‪.‬‬

‫הדופן של החדר השמאלי של הלב עבה יותר מהדופן של החדר הימני‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫הסבר כיצד ההבדל בעובי הדופן של החדרים קשור להזרמת הדם מכל אחד מהם‪.‬‬

‫אקולוגים ממליצים להשתמש בפסולת אורגנית שהצטברה בבית (למשל קליפות של פירות‬ ‫‪.9‬‬
‫וירקות) לשם דישון הגינה הביתית‪.‬‬
‫הסבר כיצד הצמחים יכולים לנצל את החנקן שבפסולת האורגנית הביתית‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪46‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשס"ט‪2009 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪920601 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫‪ 2‬יחידות לימוד‬
‫חלק מבחינת ‪ 3‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — (‪ 37.5 — )37.5#1‬נקודות‬
‫— ‪ 22.5‬נקודות‬ ‫— (‪)7.5#3‬‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שלישי — (‪)15#1‬‬
‫‪ 25‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק רביעי — (‪)25#1‬‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬ ‫ ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬סמן את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בשלושת הפרקים האחרים כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪47‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬טו‪.‬‬

‫איזה מהתרשימים שלפניך מייצג נכון זרימת אנרגיה במערכת אקולוגית?‬ ‫א‪.‬‬
‫נץ‪.‬‬ ‫חתול‬ ‫זרעים‬ ‫עכבר‬ ‫‪.1‬‬
‫עכבר‪.‬‬ ‫חיידקים‬ ‫זרעים‬ ‫חתול‬ ‫‪.2‬‬
‫חיידקים‪.‬‬ ‫חתול‬ ‫עכבר‬ ‫זרעים‬ ‫‪.3‬‬
‫נץ‪.‬‬ ‫עכבר‬ ‫חתול‬ ‫זרעים‬ ‫‪.4‬‬

‫רוב ה– ‪ ATP‬בתאים של בעלי חיים נוצר‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בגרעין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בציטופלסמה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בריבוזומים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בשנים האחרונות יש כריתה מוגברת של עצים ביערות באסיה‪ .‬אחת התוצאות הסבירות‬ ‫ג‪.‬‬
‫של הכריתה המוגברת היא‪:‬‬
‫ירידה בכמות הפחמן הדו–חמצני באוויר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ירידה בכמות החמצן באוויר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלייה בלחות האוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הקטנת החור באוזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כדי שאדם לא יחלה במחלה זיהומית אם ייחשף בעתיד לגורם המחלה‪ ,‬יש לתת לו‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫חיסון פעיל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חיסון סביל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תרופה שהורגת חיידקים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תרופה שהורגת נגיפים (וירוסים)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪48‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫מה נכון לומר על יצורים פויקילותרמיים (אקטותרמיים)?‬ ‫ה‪.‬‬

‫הם מתקיימים רק בבתי גידול ימיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם בעלי מנגנונים פנימיים לצינון גופם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫טמפרטורת גופם דומה לטמפרטורת הסביבה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫טמפרטורת גופם נמוכה מזו של ההומֵאותרמיים (אנדותרמיים)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על החיידקים במערכת אקולוגית?‬ ‫ו‪.‬‬

‫הם ניזונים בעיקר מטורפי–על‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חשיבותם במערכת קטנה‪ ,‬כי הם טפילים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הם הבסיס לפירמידה האקולוגית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם ניזונים מכל רמות ההזנה במערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מזוגות האורגניזמים שלפניך סביר שמקיים יחסי תחרות?‬ ‫ז‪.‬‬

‫כבש — אריה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עז — עץ חרוב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דבורה — צמח דבורנית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זאב — נמר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מחסור בתאי דם אדומים באדם יפגע קודם כול‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫בתגובה החיסונית בגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫באספקת החמצן לתאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בזרימת הדם בוורידים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בזרימת הדם בעורקים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪49‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫בנשימה תאית‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫נצרכים גלוקוז ומים‪ ,‬ונפלט חמצן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נצרך חמצן‪ ,‬נוצר גלוקוז‪ ,‬ונפלט חֹום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נוצרים מים ופחמן דו–חמצני‪ ,‬ונפלט חֹום‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוצרים מים וחמצן‪ ,‬ונפלט חֹום‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהחומרים שלפניך צריך לעבור פירוק במערכת העיכול כדי להיספג לדם?‬ ‫י‪.‬‬
‫‪ .1‬חלבון‬
‫‪ .2‬חומצה אמינית‬
‫‪ .3‬גלוקוז‬
‫‪ .4‬מים‬

‫יא‪ .‬המידע התורשתי בתא מוצפן‪:‬‬

‫‪ .1‬בחלבונים שבציטופלסמה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחלבון שבקרום התא‪.‬‬
‫ב–‪ RNA‬מוביל שבציטופלסמה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ב–‪ DNA‬שבגרעין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬אנזימים הם‪:‬‬

‫‪ .1‬חלבונים‪.‬‬
‫‪ .2‬שומנים (ליפידים)‪.‬‬
‫‪ .3‬חד–סוכרים‪.‬‬
‫‪ .4‬רב–סוכרים‪.‬‬

‫יג‪ .‬מה יקרה בגוף האדם אם טמפרטורת הסביבה תרד מאוד?‬

‫‪ .1‬כלי הדם בעור יתרחבו מאוד‪.‬‬
‫‪ .2‬כלי הדם בעור יתכווצו מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬תופרש זיעה‪.‬‬
‫‪ .4‬הטמפרטורה של האיברים הפנימיים תרד מאוד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪50‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫איזה מהגרפים שלפניך מתאר את השינוי בכמות האנזים במהלך תגובה אנזימטית?‬ ‫יד‪.‬‬

‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪˙ÂÓÎ‬‬

‫‡‪ÌÈÊ‬‬ ‫‡‪ÌÈÊ‬‬ ‫‡‪ÌÈÊ‬‬ ‫‡‪ÌÈÊ‬‬

‫‪ÔÓÊ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫טו‪ .‬מה יקרה אם יזריקו אינסולין לאדם בריא לפני ארוחת הבוקר?‬
‫רמת הגלוקוז בדמו תעלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רמת הגלוקוז בדמו תרד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא יחול שינוי ברמת הגלוקוז בדמו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא יחלה בסוכרת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪51‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫(‪ 22.5‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה חמש שאלות (‪ )6-2‬בנושאי הליבה‪.‬‬
‫בחר בשלוש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬

‫חולי איידס מתים בדרך כלל מדלקת ריאות או ממחלה זיהומית אחרת‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫לאדם שמאבד הרבה דם נותנים לפעמים עירוי של תמיסה שריכוז המלחים בה דומה‬ ‫‪.3‬‬
‫לריכוזם בדם‪.‬‬
‫מה יקרה לתאי הדם של אדם אם במקום תמיסה כזאת ייתנו לו עירוי של מים מזוקקים‪,‬‬
‫שריכוז המלחים בהם נמוך הרבה יותר? נמק‪.‬‬

‫אם רוב הזאבים ימותו ממחלה‪ ,‬מה יקרה למרכיבים האחרים בשרשרת המזון שלפניך?‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ÌÈ·‡Ê‬‬ ‫הסבר‪.‬‬
‫ ‬
‫ˆ·‡‪ÌÈ‬‬

‫‪ÌÈ·˘Ú‬‬

‫בדקו את כל ה– ‪ DNA‬ואת כל החלבונים בתא כבד ובתא עור של אדם מסוים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬האם ה– ‪ DNA‬בשני התאים זהה? נמק‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬האם החלבונים בשני התאים זהים? נמק‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫באיור שלפניך מסומנים חמישה איברים בגוף האדם‪ :‬כל איבר מסומן במספר‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫לכל אחד מן האיברים הבאים‪ :‬קיבה‪ ,‬כבד‪ ,‬מעי דק‪ ,‬מעי גס — ציין איזה מספר‬ ‫א‪.‬‬
‫באיור מסמן אותו‪ 4( .‬נקודות)‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בחר באחד האיברים שבסעיף א וציין מה תפקידו בגוף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪52‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪.‬‬
‫בחר בנושא אחד וענה על שלוש שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות שבאותו נושא‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬התנהגות בעלי חיים‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 7‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,9-8‬ועל אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫חנקן גדול הוא ציפור שיר הניזונה מחסרי חוליות‪ ,‬מלטאות‪ ,‬מנחשים קטנים וגם מציפורים קטנות‪.‬‬
‫לכל חנקן זכר יש טריטוריה משלו‪ ,‬והוא נוהג לשפד את טרפו על עצמים חדים בשטח‪ .‬הנקבות‬
‫נוהגות להגיע אל הטריטוריה של הזכר ולאכול את המזון המשופד‪.‬‬
‫בניסוי שנערך בנגב נבדקה ההשפעה של כמות המזון המשופד בטריטוריה של הזכר על הצלחתו‬
‫בחיזור ובהעמדת צאצאים‪ .‬החוקרים חילקו חנקנים זכרים לשלוש קבוצות א‪-‬ג‪ ,‬ולכל קבוצה נתנו‬
‫טיפול שונה‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪:‬‬

‫המספר‬ ‫המספר‬ ‫מועד הגעת הנקבות‬ ‫הטיפול‬ ‫הקבוצה‬

‫הממוצע‬ ‫הממוצע‬ ‫הראשונות לטריטוריה‬
‫של גוזלים‬ ‫של נקבות‬
‫בכל קן‬ ‫שקיננו‬
‫בטריטוריה‬ ‫בטריטוריה‬
‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בחודש הראשון של הניסוי‬ ‫הוספת מזון משופד‬ ‫א‬
‫אין‬ ‫אין‬ ‫הסרת כל המזון המשופד לא הגיעו‬ ‫ב‬

‫‪5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫בחודש השני של הניסוי‬ ‫בלי התערבות‬ ‫ג‬

‫ענה על שאלה ‪( 7‬חובה)‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק מתוצאות הניסוי על החשיבות של כמות המזון המשופד‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫לחיזור? נמק על פי הנתונים שבטבלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫להעמדת צאצאים? נמק על פי הנתונים שבטבלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪53‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.9-8‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫תאר את ההבדלים בין גוזל לאפרוח מהבחינות האלה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫גודל הביצה‬ ‫—‬
‫משך הדגירה‬ ‫—‬
‫מראה הצאצא הבוקע מהביצה‬ ‫—‬
‫הטיפול ההורי‬ ‫—‬

‫הבא שתי דוגמאות להעברת מסר באמצעות פרומונים על ידי יונקים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫בכל דוגמה ציין מהו המסר‪ ,‬ומה חשיבותו עבור היונק‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫‪ .10‬חרקים יכולים להפריש פרומוני שביל‪ ,‬וכן הם יכולים להפריש פרומוני אזהרה‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫מהי תגובת החרקים לכל אחד מהפרומונים האלה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהי החשיבות של הפרשת כל אחד מהפרומונים האלה עבור החרקים? (‪ 2‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .11‬אצל בעלי חיים רבים הקול משמש ערוץ תקשורת‪.‬‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין שני מאפיינים של הקול כערוץ תקשורת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תאר דוגמה אחת של בעל חיים המשתמש בקול לתקשורת תוך–מינית‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ודוגמה אחת של בעל חיים המשתמש בקול לתקשורת בין–מינית (סה"כ —‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫שתי דוגמאות)‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪54‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫נושא ‪ — II‬מזרע לזרע‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,14-13‬ועל אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬
‫חקלאי מעוניין לקבל בחממה צמחים אחידים ככל האפשר‪ .‬יש לו שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫הוא יכול להרבות את הצמחים באמצעות שלוחות או לגדל אותם מזרעים שמקורם‬
‫מאותו צמח‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫איזו מבין שתי האפשרויות יעדיף החקלאי? הסבר‪.‬‬ ‫ ‬
‫בין צמחים הגדלים בשדה אף פעם אין אחידות מלאה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציין שלושה גורמים אביוטיים שבגללם עשויים להיות הבדלים בין הצמחים‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.14-13‬‬

‫לפניך ארבע תכונות של פרחים‪:‬‬ ‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫— פרח חד–מיני (חד–זוויגי)‬ ‫ ‬
‫— פרח שאינו נפתח‬ ‫ ‬
‫— פרח שמייצר צוף‬ ‫ ‬
‫— מועד הבשלה שונה של צלקות ואבקנים באותו פרח‬ ‫ ‬
‫ציין אילו מהתכונות האלה מתאימות במיוחד לצמחים שאינם מואבקים‬ ‫ ‬
‫בהאבקה עצמית‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫בחר בתכונה אחת שציינת בסעיף א‪ ,‬והסבר כיצד היא מתאימה להאבקה זרה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין שתי דרכים להפצת זרעים‪.‬‬ ‫‪ .14‬א‪.‬‬

‫מה מאפיין את הזרעים המופצים בכל אחת מן הדרכים שציינת בסעיף א?‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בתשובתך ציין מאפיין אחד לכל דרך‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫‪ .15‬הסבר מדוע חיוני לצמח שהנבט יגיע אל פני הקרקע לפני שייגמרו חומרי התשמורת שבזרע‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .16‬צמח טבק מזן מסוים הוא צמח יום קצר‪.‬‬

‫הסבר את היתרון שמקנ ָה לַצמח העובדה שמועד הפריחה שלו נקבע על פי אורך היום‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪55‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫נושא ‪ — III‬מיקרואורגניזמים‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 17‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,19-18‬ועל אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 17‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .17‬חיידקים מזן א גורמים למחלה בעכברים‪.‬‬
‫חיידקים מזן ב אינם גורמים למחלה בעכברים‪.‬‬
‫כאשר הזריקו לעכברים בריאים תערובת של חיידקים חיים מזן ב עם חיידקים מומתים‬
‫מזן א‪ ,‬העכברים חלו‪.‬‬
‫כאשר בדקו את דמם של העכברים שחלו‪ ,‬מצאו בו חיידקים חיים מזן א‪.‬‬
‫תאר מה קרה בתערובת החיידקים‪ ,‬והסבר מדוע העכברים חלו‪ 5( .‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.19-18‬‬

‫‪ .18‬מדענים גילו בים סוף יצור חד–תאי לא מוכר‪ ,‬ורצו לדעת אם הוא חיידק או בעל חיים חד–תאי‪,‬‬
‫כגון סנדלית‪.‬‬
‫אילו מבין התכונות שלפניך‪ ,‬אם יימצאו ביצור‪ ,‬יתמכו בהשערה שהיצור הוא חיידק ולא‬
‫בעל חיים חד–תאי?‬
‫היצור חסר קרום גרעין‪.‬‬ ‫—‬
‫היצור בעל דופן‪.‬‬ ‫—‬
‫היצור מכיל מיטוכונדריה‪.‬‬ ‫—‬
‫היצור מכיל ציטופלסמה‪.‬‬ ‫—‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .19‬אדם שנדבק באיידס יכול להיות נשא תקופה ארוכה‪ ,‬בלי שיתגלו בו סימני המחלה‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר באיזה מצב מתקיים נגיף האיידס בגופו של הנשא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מה צריך לקרות בתאי גופו של הנשא לפני שיהפוך לחולה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫‪ .20‬הבא דוגמה אחת לשימוש במיקרואורגניזמים בתעשיית המזון‪ ,‬וציין מהו התהליך הביולוגי‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫ששימוש זה מתבסס עליו‪.‬‬

‫‪ .21‬ייבוש והקפאה הן שתי שיטות לשימור מזון‪ .‬הסבר כיצד כל אחת מהשיטות משמרת את‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫המזון‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪56‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 25‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שני קטעים‪.II-I ,‬‬
‫בחר באחד הקטעים וענה במחברת הבחינה על כל השאלות הנוגעות לקטע שבחרת‪.‬‬
‫(מספר הנקודות לכל שאלה‪/‬סעיף רשּום בסופם‪).‬‬

‫קטע ‪ — I‬שבץ מוחי‬

‫המוח (מוח הגולגולת) הוא מרכז הבקרה בגוף האדם‪ .‬הוא מעבד את הגירויים‪ ,‬מווסת את הפעולות‬
‫הפשוטות שאנו עושים‪ ,‬ואחראי גם לפעולות המורכבות‪ .‬המוח מוגן על ידי עצמות הגולגולת‪ ,‬על ידי‬
‫קרום קשה המחבר אותן‪ ,‬ועל ידי שני קרומים פנימיים דקים יותר שביניהם נוזל‪.‬‬
‫מוח הגולגולת מורכב למעשה מכמה מוחות‪ ,‬וביניהם המוח הגדול‪ .‬המוח הגדול אחראי לרגשות ולכל‬
‫הפעולות השכליות — חשיבה‪ ,‬למידה‪ ,‬דיבור ועוד‪ ,‬וכן הוא אחראי לשליטה הרצונית באיברי הגוף‪.‬‬
‫המוח הגדול בנוי משני חצאי כדור‪ ,‬שמאלי וימני‪ :‬החצי השמאלי אחראי לחלק הימני של הגוף‪ ,‬והחצי‬
‫הימני אחראי לחלק השמאלי של הגוף‪.‬‬
‫המוח זקוק לאספקה מרובה וקבועה של חמצן‪ .‬בלי חמצן ימותו תאי העצב במוח‪ .‬אף שמשקל המוח‬
‫הוא פחות מ– ‪ 5%‬ממשקל הגוף‪ ,‬הוא צורך בכל רגע נתון כ– ‪ 15%‬מכמות החמצן המגיעה לרקמות הגוף‬
‫במנוחה‪ .‬צריכת החמצן במוח היא קבועה (פחות או יותר)‪ ,‬בין אם הגוף נמצא במנוחה ובין אם הוא‬
‫נמצא בפעילות נמרצת‪.‬‬
‫רוב הדם המוזרם למוח זורם בשני עורקים גדולים‪ ,‬הנמצאים בצִדי הצוואר ונקראים עורקי התרדמה‪.‬‬
‫שבץ מוחי הוא מצב שבו יש הפרעה באספקת הדם למוח‪ .‬במקרים רבים הסיבה לשבץ המוחי היא‬
‫הצטברות משקעים על הדפנות של עורקי התרדמה‪ .‬המשקעים גורמים לעורקים להיות צרים יותר‪ ,‬וכן‬
‫הם גורמים ליצירת קרישי דם‪ .‬לעתים החומרים המצטברים על דופנות העורקים ניתקים וגם הם‪ ,‬כמו‬
‫הקרישים‪ ,‬עלולים להיסחף בדם‪ .‬הקרישים והחומרים עלולים לחסום את עורקי התרדמה שהוצרו‪ ,‬או‬
‫לעבור עם הדם אל תוך כלי דם במוח‪ ,‬ולגרום שם לסתימה‪.‬‬
‫תזונה עשירה בשומנים‪ ,‬עישון וחוסר פעילות גופנית תורמים להצטברות המשקעים על דופנות‬
‫העורקים‪.‬‬
‫שבץ מוחי מדורג כיום כגורם המוות השלישי בשכיחותו בעולם המערבי‪ ,‬אחרי מחלות לב וסרטן‪ .‬גם‬
‫כאשר החולים שורדים‪ ,‬יש לעתים נזקים בלתי הפיכים כתוצאה ממוות של תאי עצב במוח‪ .‬מידת‬
‫הנזק תלויה במקום שבו אירעה חסימת כלי הדם ובפרק הזמן שנמשכה החסימה‪ .‬יש מקרים שבהם‬
‫חסימה קלה משתחררת בלי כל טיפול‪ ,‬ויש מקרים שבהם מתן תרופות בסמוך מאוד לאירוע משחרר‬
‫את החסימה‪ ,‬למשל על ידי המסת קריש דם חוסם באמצעות תרופות ממיסות קרישים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪57‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , I‬ענה על חמש השאלות ‪.26-22‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫‪ .22‬על פי הקטע‪ ,‬כיצד המוח מוגן מפני פגיעות חיצוניות?‬

‫‪ .23‬אדם לקה בשיתוק של יד ורגל שמאל כתוצאה משבץ מוחי‪ׁ .‬שַער היכן אירעה חסימת‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫כלי הדם אצלו‪ .‬נמק‪.‬‬

‫‪ .24‬ילדה קופצת בחבל‪ ,‬ולאחר מכן אוכלת גלידה‪ .‬האם כמות הדם המוזרמת אל מוחה תהיה‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫גדולה יותר בזמן הקפיצה בחבל? נמק‪.‬‬

‫‪ .25‬הסבר מדוע הצטברות משקעים על הדפנות של עורקי התרדמה עלולה לגרום למותם של‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫תאי עצב במוח‪.‬‬

‫כיום מדגישים את החשיבות של מניעת מחלות והקטנת הסיכוי להופעתן‪.‬‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬

‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין שלוש דרכים להקטנת הסיכוי ללקות בשבץ מוחי‪.‬‬ ‫ ‬
‫מדוע חשוב שאדם שלקה בשבץ מוחי יּובא מהר ככל האפשר לבית החולים?‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪58‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫קטע ‪ — II‬צב הים החום‬

‫צב הים החום הוא מין של צב ים החי בים התיכון ומטיל ביצים בחול שבחוף הים‪ .‬עונת ההטלה היא‬
‫בקיץ‪ .‬בעשורים האחרונים פחת מאוד מספר ההטלות של צבי הים‪.‬‬
‫ב– ‪ 1982‬הוכרז המין צב הים החום מין בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫לצב הים החום יש חשיבות רבה במארג המזון בים‪ .‬הצבים אוכלים חלזונות וצדפים הניזונים מצמחי‬
‫ים זעירים‪ .‬הצבים שוברים את הקונכיות של החלזונות והצדפות‪ ,‬ובכך הם מעשירים את הים בחלקי‬
‫שריון עשירים בסידן שבעלי חיים אחרים צורכים‪ .‬כמו כן הצבים הצעירים משמשים מקור מזון‬
‫לעופות‪ ,‬כמו שחפים‪.‬‬
‫בעונת ההטלה נקבת צב הים החום עולה בלילה לחוף כדי להטיל ביצים‪ .‬הנקבה מטילה את ביציה‬
‫בדיוק באותו קטע חוף שבו היא עצמה בקעה מן הביצה‪ .‬היא חופרת בור קטן המשמש קן‪ ,‬ומטילה‬
‫לתוכו כמות גדולה של ביצים‪ .‬לאחר ההטלה היא מכסה את הקן בחול וחוזרת מיד לים‪.‬‬
‫נמצא כי הטמפרטורה בסביבת הביצה קובעת אם יבקע ממנה זכר או תבקע ממנה נקבה‪ .‬בטמפרטורה‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫של ‪ 30 C‬ומעלה יבקעו בעיקר נקבות‪ ,‬ובטמפרטורה נמוכה מ–‪ 30 C‬יבקעו בעיקר זכרים‪ .‬ככל שהביצה‬
‫נמצאת עמוק יותר בקן‪ ,‬הטמפרטורה בסביבתה נמוכה יותר‪ .‬הטמפרטורה בקן נעה בדרך כלל בין‬
‫‪o‬‬
‫‪ 25oC‬ל– ‪.35 C‬‬
‫בקיעת הביצים מתרחשת בלילה‪ .‬לאחר שהצבים הצעירים בקעו מן הביצים הם מתחילים לנוע לכיוון‬
‫הים‪ .‬חשוב שצבי הים הצעירים יגיעו במהירות אל קו המים כדי שלפחות חלק מהם ישרדו‪ ,‬שכן אין‬
‫להם שריון‪ ,‬ומחוץ למים הם חשופים לסכנות טריפה והתייבשות‪ .‬הצבים מכוונים את תנועתם אל עבר‬
‫אור הירח והכוכבים המשתקפים בים‪ .‬אורות חזקים של מבנים וכבישים לאורך החוף עלולים להטעות‬
‫אותם ולגרום להם לנוע אל עבר האורות‪ ,‬ולהתרחק מן הים‪.‬‬
‫הבנייה הצפופה לאורך החופים שינתה את אופיו של מקום ההטלה הטבעי של הצבים — כעת רצועת‬
‫החול צרה יותר משהייתה‪ ,‬והיא סמוכה מאוד למקומות יישוב מוארים‪ .‬הנקבות שעולות להטיל על‬
‫החוף מתקשות כיום למצוא תנאים מתאימים להטלה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫גם התחממות כדור הארץ מהווה סכנה ממשית לצב הים החום‪ .‬עלייה של ‪ 2 C‬בלבד עלולה לשנות‬
‫את היחס בין המינים‪ ,‬ולהקטין את מספר הזכרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬הוקם המרכז הארצי להצלת צבי ים‪ .‬המרכז הקים עבור צבי הים חוות דגירה מוגנות‬
‫בחופים הרחוקים יחסית ממקום יישוב‪ .‬בעונת ההטלה פקחי המרכז סורקים את החופים‪ ,‬וכאשר הם‬
‫מוצאים קן עם ביצים הם מעבירים אותן לקן דומה שנחפר בחוות הדגירה‪ .‬בקן זה בוקעים הצבים‬
‫הצעירים‪ ,‬וממנו הם יוצאים אל הים‪.‬‬
‫פעולות המרכז כבר העלו את מספר ההטלות של צבי הים בארץ‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪59‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , II‬ענה על חמש השאלות ‪.31-27‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .27‬תאר שרשרת מזון שבה צב הים החום מהווה חוליה אחת בשרשרת‪.‬‬

‫‪ .28‬הסבר מה מבטיח שבתנאים טבעיים יבקעו מן הקן של צב הים גם זכרים וגם נקבות‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .29‬הסבר מדוע תאּורה חזקה ליד החוף עלולה לסכן את קיומו של המין צב הים החום‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .30‬אם תחול התקררות קיצונית של כדור הארץ‪ ,‬כיצד ישפיע הדבר על קיומו של המין‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫צב הים החום? הסבר‪.‬‬

‫‪ .31‬אנשי המרכז להצלת צבי הים מקווים שבמשך הזמן לא יהיה צורך להעביר ִקנים‪,‬‬
‫ורוב ההטלות יתרחשו באופן טבעי בחוות הדגירה‪ .‬הסבר על מה מסתמכת תקווה זו‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪60‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשס"ט‪2009 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל ממנו את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪61‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫מדוע בשר פרה יכול לשמש מקור טוב לחלבונים בתזונת האדם?‬ ‫א‪.‬‬
‫חלבוני הפרה זהים לחלבוני האדם כי גם האדם וגם הפרה הם יונקים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חלבוני הפרה אינם מעוררים תגובה חיסונית באדם בגלל דמיונם לחלבוני האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במערכת העיכול של האדם חלבוני הפרה הופכים לחלבוני האדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חלבוני האדם וחלבוני הפרה נבנים מאותן חומצות אמיניות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהתרשימים שלפניך מייצג נכון מעבר אנרגיה במערכת אקולוגית?‬ ‫ב‪.‬‬
‫← נץ‬ ‫עכבר ← זרעים ← חתול‬ ‫‪.1‬‬
‫חתול ← זרעים ← חיידקים ← עכבר‬ ‫‪.2‬‬
‫← חיידקים‬ ‫← חתול‬ ‫זרעים ← עכבר‬ ‫‪.3‬‬
‫← נץ‬ ‫← עכבר‬ ‫זרעים ← חתול‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהתהליכים שלפניך אינו מכּוון על ידי האור כאות סביבתי?‬ ‫ג‪.‬‬
‫נדידת עופות מצפון לדרום‬ ‫‪.1‬‬
‫פריחה‬ ‫‪.2‬‬
‫ייחום‬ ‫‪.3‬‬
‫סילוק מזון שלא עוכל‬ ‫‪.4‬‬

‫דם עשיר בחמצן זורם‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫בעורקי הריאות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בוורידי הריאות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בוורידים הכליליים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בוורידי הרגליים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪62‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫איזה מהמשפטים שלפניך מתאר הסתגלות?‬ ‫ה‪.‬‬

‫לגרביל החולות (מכרסם) צבע חום בהיר הדומה לצבע החולות בסביבתו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר תאי הדם האדומים אצל אדם עולה לאחר שהייה ממושכת בגבהים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לריאות האדם יש שטח מגע גדול עם האוויר הודות למספר הגדול של נאדיות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ברוב צמחי היבשה מרבית הפיוניות נמצאות בצד התחתון של העלים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהתהליכים שלפניך צורך אנרגיה?‬ ‫ו‪.‬‬

‫הוצאת חלבון מהתא על ידי אקסוציטוזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעבר חמצן מן הדם לתאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעבר מים מהקרקע לשורשי הצמח‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התכווצות תא דם אדום בתמיסת מלח מרוכזת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מהי הדברה משולבת?‬ ‫ז‪.‬‬

‫שימוש בכמה חומרים כימיים בסדר קבוע מראש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שימוש בו–זמני בכמה אורגניזמים הטורפים מזיקים שונים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שימוש בחיטוי סולרי לאחר דישון הקרקע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שימוש בטורפים יחד עם שימוש מזערי בחומרי הדברה כימיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ ATP‬נוצר‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫בריבוזומים ובמיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בגרעין ובמיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במיטוכונדריה ובציטופלסמה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בגרעין‪ ,‬בריבוזומים ובציטופלסמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהחומרים שלפניך יכול לשמש מקור אנרגיה לתהליכים המתרחשים בתא?‬ ‫ט‪.‬‬
‫חמצן‬ ‫‪.1‬‬
‫מינרלים‬ ‫‪.2‬‬
‫חלבונים‬ ‫‪.3‬‬
‫מים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪63‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫איזה מהתהליכים שלפניך ייּפָגע פחות אצל צמח הסובל ממחסור בחנקן?‬ ‫י‪.‬‬
‫דיות‬ ‫‪.1‬‬
‫יצירת פירות‬ ‫‪.2‬‬
‫בניית חלבונים בתאים‬ ‫‪.3‬‬
‫חלוקות תאים‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬אדם נמצא בחדר שבו הטמפרטורה היא ‪ .25oC‬מה יקרה לרמת ההורמון ‪ ADH‬בדמו אם‬
‫הוא לא ישתה במשך ‪ 24‬שעות?‬
‫תעלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תרד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא תשתנה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תעלה ותרד לסירוגין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬איזה מהחומרים שלפניך אינו מועבר באמצעות הדם?‬

‫הורמון‬ ‫‪.1‬‬
‫נוגדן‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ATP‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פחמן דו–חמצני‬ ‫‪.4‬‬

‫יג‪ .‬בשנים האחרונות יש כריתה מוגברת של עצים ביערות באסיה‪.‬‬

‫אחת התוצאות הסבירות של הכריתה המוגברת היא‪:‬‬
‫ירידה בכמות הפחמן הדו–חמצני באוויר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הכחדת מינים של בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלייה בלחות האוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הקטנת החור באוזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪64‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יד‪ .‬בעבר‪ ,‬נהגו להזריק נגיף מוחלש לסוס‪ ,‬כדי להשתמש בנוגדנים שייווצרו בדמו ולהזריקם‬
‫לאדם‪.‬‬
‫איזה חיסון קיבל הסוס‪ ,‬ואיזה חיסון קיבל האדם?‬
‫הסוס קיבל חיסון פעיל‪ ,‬והאדם קיבל חיסון סביל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הסוס קיבל חיסון סביל‪ ,‬והאדם קיבל חיסון פעיל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שניהם קיבלו חיסון פעיל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שניהם קיבלו חיסון סביל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬מה נכון לומר על גלוקוז?‬

‫הוא משמש מקור אנרגיה רק אצל צמחים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא תוצר פירוק של חלבונים מסוימים במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הוא יכול לשמש חומר מוצא בתהליכים מטבוליים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא אינו עובר דרך קרום התא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬בתאי הגוף של חולה חסר לחלוטין אנזים ‪ ,X‬המפרק חומר ‪ A‬שנוצר בתאים‪.‬‬
‫הצטברות חומר ‪ A‬מזיקה מאוד לגוף‪.‬‬
‫איזה טיפול יכול לעזור במקרה כזה?‬
‫אספקת אנזים ‪ X‬במזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הזרקת אנזים ‪ X‬לדם החולה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הימנעות מאכילת מזונות שחומר ‪ A‬נוצר מהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מתן חומר ‪ A‬לחולה בכמויות קטנות כדי לחסן אותו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כיצד מועבר בדרך כלל מידע במערכת העצבים?‬ ‫יז‪.‬‬

‫נוירוטרנסמיטר עובר מסינפסה אחת לסינפסה הבאה דרך תא עצב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫דחף חשמלי עובר דרך תא עצב‪ ,‬וגורם להפרשת נוירוטרנסמיטר לסינפסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נוירוטרנסמיטר מופרש על ידי תא עצב‪ ,‬וגורם למעבר דחף חשמלי בסינפסה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דחף חשמלי עובר לאורך תא עצב‪ ,‬ומועבר לתא הבא בלי תיווך של נוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪65‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫יח‪ .‬שניים מהתפקידים של הכליה בגוף הם‪:‬‬
‫פירוק חלבונים וסילוק פסולת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ויסות הלחץ האוסמוטי בדם וסילוק פסולת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ויסות הטמפרטורה ּוויסות רמת ה–‪ pH‬בדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ויסות רמת ה–‪ּ ADH‬וויסות ה–‪ pH‬בדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬בתא של בעל חיים מסוים נמדדה רמה גבוהה מאוד של ‪ RNA‬שליח‪.‬‬
‫סביר להניח שהרמה הגבוהה מעידה על‪:‬‬
‫שכפול של ה–‪.DNA‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קליטה מוגברת של ‪ RNA‬שליח מהנוזל הבין–תאי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התרחשות מוטציות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סינתזה מוגברת של חלבון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דג הוא יצור פויקילותרמי (אקטותרמי)‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬

‫איזו מהעקומות א‪-‬ד שלפניך עשויה לתאר נכון את טמפרטורות הגוף של דג בטמפרטורות‬
‫שונות של הסביבה החיצונית?‬
‫‪˙¯Â˯ÙÓË 50‬‬
‫‪®oC© Û‚‰ 45‬‬
‫א‬

‫‪40‬‬ ‫ב‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬ ‫ג‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬ ‫ד‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪˙¯Â˯ÙÓË‬‬
‫‪®oC© ‰·È·Ò‰‬‬

‫עקומה א‬ ‫‪.1‬‬
‫עקומה ב‬ ‫‪.2‬‬
‫עקומה ג‬ ‫‪.3‬‬
‫עקומה ד‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪66‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫נהוג לדשן צמחים על ידי פיזור גרגירים של מלחים חיוניים על הקרקע שמסביב לצמח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מה יקרה לצמח שדישנו אותו באופן זה והשתמשו בכמות גדולה מדי של דשן? הסבר‪.‬‬

‫חוקרים הרכיבו במעבדה שני חלבונים שונים‪ .‬לשם כך הם הכניסו לכל אחת משתי מבחנות‬ ‫‪.3‬‬
‫כמות גדולה של כל החומצות האמיניות‪ ,‬וכן מרכיבים נוספים‪ ,‬וביניהם‪ :‬מולקולות של‬
‫‪ RNA‬שליח‪ ,‬מולקולות של ‪ RNA‬מוביל ואנזימים‪.‬‬
‫ציין לכל אחד משלושת המרכיבים הנוספים האלה אם הוא יכול להיות זהה‬
‫בשתי המבחנות‪ ,‬או שהוא חייב להיות שונה‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬

‫לפניך שני איורים‪ ,‬שבכל אחד מהם מצוירים חלק מן האיברים בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כל איבר מסומן במספר‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫לכל אחד מן האיברים הבאים‪ :‬קיבה‪ ,‬כליה‪ ,‬כבד‪ ,‬ריאה‪ ,‬מעי דק‪ ,‬מעי גס — ציין‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫איזה מספר באיורים מסמן אותו‪.‬‬
‫אילו מהאיברים שבסעיף א הם חלק מן הסביבה הפנימית של הגוף? (‪ 2‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪67‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשס"ט‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫רופא הזריק חומר לווריד ברגל השמאלית של אדם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫כמה פעמים יעבור החומר בלב עד שיגיע בפעם הראשונה לאצבע יד ימין?‬
‫הסבר את תשובתך‪.‬‬

‫שני תאים‪ ,‬תא ‪ 1‬ותא ‪ ,2‬עוברים חלוקה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫בגרפים שלפניך מוצגת כמות ה– ‪ , DNA‬החל בשלב שלפני החלוקה (שלב א) עד‬
‫סיום החלוקה‪ .‬בכל אחד מן השלבים בגרפים מוצגת כמות ה– ‪ DNA‬בתא בודד‪.‬‬
‫תא ‪2‬‬ ‫תא ‪1‬‬

‫‪ 4‬כמות‬ ‫‪ 4‬כמות‬
‫‪ 3‬ה־‪DNA‬‬ ‫‪ 3‬ה־‪DNA‬‬
‫)יחידות‬ ‫)יחידות‬
‫‪ 2‬שרירותיות(‬ ‫‪ 2‬שרירותיות(‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬
‫שלבים‬ ‫שלבים‬

‫איזה סוג של חלוקה עובר תא ‪ ,1‬ואיזה סוג של חלוקה עובר תא ‪ ? 2‬נמק את תשובתך‬
‫על פי הגרפים‪.‬‬

‫קבוצת צמחים אחת (קבוצה א') טופלה בטיפול מסוים‪ ,‬הגורם לפיוניות להישאר סגורות‬ ‫‪.7‬‬
‫תמיד‪ .‬קבוצת צמחים אחרת (קבוצה ב') טופלה בטיפול אחר‪ ,‬הגורם לפיוניות להישאר‬
‫פתוחות תמיד‪ .‬בשתי הקבוצות מתו הצמחים זמן מה לאחר הטיפול‪.‬‬
‫הסבר מה הייתה הסיבה למות הצמחים בקבוצה א'‪ ,‬ומה הייתה הסיבה למותם‬
‫בקבוצה ב'‪.‬‬

‫ילד נגע בתנור לוהט‪ .‬הילד הרחיק מיד את היד‪ ,‬ורק לאחר מכן צעק מכאב‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫הסבר מדוע הרחקת היד ָקְדמָה לצעקה‪.‬‬

‫צמחים חד–שנתיים וצמחי בצל ופקעת (גאופיטים) גדלים בארץ בבתי גידול דומים‪ ,‬אך הם‬ ‫‪.9‬‬
‫מותאמים אליהם באופן שונה‪.‬‬
‫מה מאפיין את בתי הגידול של צמחים חד–שנתיים וצמחי בצל ופקעת בארץ?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫כיצד כל אחד מסוגי הצמחים מותאם לתנאים של בית הגידול?‬ ‫ב‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪68‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תש"ע‪2010 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪920601 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫‪ 2‬יחידות לימוד‬
‫חלק מבחינת ‪ 3‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — (‪ 37.5 — )37.5#1‬נקודות‬
‫— ‪ 22.5‬נקודות‬ ‫— (‪)7.5#3‬‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שלישי — (‪)15#1‬‬
‫‪ 25‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק רביעי — (‪)25#1‬‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬ ‫ ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬סמן את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בשלושת הפרקים האחרים כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪69‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬טו‪.‬‬

‫למערכות השונות בגופו של יצור רב–תאי יש‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫תפקידים שונים‪ ,‬ואין תלות ביניהן‬ ‫‪.1‬‬
‫תפקידים שונים‪ ,‬ויש תלות ביניהן‬ ‫‪.2‬‬
‫תפקידים דומים‪ ,‬ואין תלות ביניהן‬ ‫‪.3‬‬
‫תפקידים דומים‪ ,‬ויש תלות ביניהן‬ ‫‪.4‬‬

‫תאי דם לבנים נמצאים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בעיקר בוורידים‬ ‫‪.1‬‬
‫בעיקר בעורקים‬ ‫‪.2‬‬
‫בכל כלי הדם‬ ‫‪.3‬‬
‫רק בכלי דם המגיעים לרקמה שחדר לתוכה גוף זר‬ ‫‪.4‬‬

‫אדם שסבל מחולשה קשה וממושכת קיבל עירוי דם‪ .‬קרוב לוודאי שהעירוי ניתן כדי‬ ‫ג‪.‬‬
‫להוסיף לו‪:‬‬
‫המוגלובין‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי דם לבנים‬ ‫‪.2‬‬
‫פלסמה (נוזל דם)‬ ‫‪.3‬‬
‫טסיות (לוחיות) דם‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על אנזימים?‬ ‫ד‪.‬‬

‫פגיעה באתר הפעיל שלהם משבשת את פעילותם‬ ‫‪.1‬‬
‫דרגת ה–‪ pH‬אינה משפיעה על פעילותם‬ ‫‪.2‬‬
‫כל אנזים פועל על יותר מסוג אחד של סובסטרט‬ ‫‪.3‬‬
‫פעילותם גוברת ככל שהטמפרטורה יורדת‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪70‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫מה נכון לומר על תא אאוקריוטי‪ ,‬אך לא נכון לומר על תא פרוקריוטי?‬ ‫ה‪.‬‬

‫מתרחשת בו נשימה תאית‬ ‫‪.1‬‬
‫יש בו גם ‪ DNA‬וגם ‪RNA‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש בו ריבוזומים‬ ‫‪.3‬‬
‫יש בו גרעין מוגדר‬ ‫‪.4‬‬

‫בנשימה תאית‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫כל האנרגיה המופקת מנוצלת על ידי התא‬ ‫‪.1‬‬
‫כל האנרגיה המופקת נפלטת כאנרגיית חום‬ ‫‪.2‬‬
‫חלק מן האנרגיה המופקת מנוצל על ידי התא‪ ,‬וחלקה נפלט כחום‬ ‫‪.3‬‬
‫לא מופקת אנרגיה‪ ,‬אלא רק נצרכת אנרגיה‬ ‫‪.4‬‬

‫אילו חומרים יכולים לשמש מקור אנרגיה לתא?‬ ‫ז‪.‬‬

‫פחמימות‪ ,‬מים‪ ,‬חלבונים‬ ‫‪.1‬‬
‫שומנים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬חלבונים‬ ‫‪.2‬‬
‫חמצן‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ ,ATP ,CO2‬חלבונים‬ ‫‪.4‬‬

‫בין שני יצורים יש יחסי גומלין של סימביוזה מסוג הדדיות‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫סביר להניח שיחסי הגומלין‪:‬‬
‫משפיעים לרעה על שני היצורים‬ ‫‪.1‬‬
‫משפיעים לטובה על אחד היצורים ולרעה על השני‬ ‫‪.2‬‬
‫משפיעים לטובה על שני היצורים‬ ‫‪.3‬‬
‫אינם משפיעים על אף אחד מן היצורים‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪71‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫השקיה באמצעות טפטפות‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫משפרת את איכות המים‬ ‫‪.1‬‬
‫מביאה לחיסכון במים‬ ‫‪.2‬‬
‫מתאימה רק למים מליחים‬ ‫‪.3‬‬
‫מתאימה רק לאזורים מדבריים‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו המשפט הנכון?‬ ‫י‪.‬‬

‫גורמים אביוטיים משפיעים על גורמים ביוטיים‪ ,‬אך לא להפך‬ ‫‪.1‬‬
‫גורמים ביוטיים משפיעים על גורמים אביוטיים‪ ,‬אך לא להפך‬ ‫‪.2‬‬
‫גורמים אביוטיים וגורמים ביוטיים משפיעים אלה על אלה‬ ‫‪.3‬‬
‫גורמים אביוטיים משפיעים רק על גורמים אביוטיים‪ ,‬וגורמים ביוטיים משפיעים רק‬ ‫‪.4‬‬
‫על גורמים ביוטיים‬

‫יא‪ .‬עוצמת הפוטוסינתזה עשויה לעלות כתוצאה מ‪:‬‬

‫עלייה בריכוז ה–‪CO2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רוח חזקה‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בלחות האוויר‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה בריכוז החמצן‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬כתוצאה ממחלה‪ ,‬אדם נאלץ לעבור טיפולים שבהם מסולקים חומרי פסולת מדמו‪.‬‬
‫סביר שאצל אדם זה נפגע תפקוד‪:‬‬
‫הכבד‬ ‫‪.1‬‬
‫הלבלב‬ ‫‪.2‬‬
‫הכליות‬ ‫‪.3‬‬
‫הריאות‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪72‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יג‪ .‬מהו סדר השלבים שעובר עמילן שנאכל‪ ,‬עד שמרכיביו מנוצלים להפקת אנרגיה בתא שריר?‬
‫עיכול‪ ,‬חדירה לתא השריר‪ ,‬ספיגה‬ ‫‪.1‬‬
‫עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא השריר‬ ‫‪.2‬‬
‫ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא השריר‬ ‫‪.3‬‬
‫ספיגה‪ ,‬חדירה לתא השריר‪ ,‬עיכול‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬מהו התהליך המתרחש בריבוזום?‬

‫בניית חלבונים‬ ‫‪.1‬‬
‫שכפול ‪DNA‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בניית ‪ RNA‬שליח‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרדת ‪ DNA‬מ–‪RNA‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬בתהליך חלוקת התא (מיטוזה) יש שכפול של ה–‪ DNA‬וחלוקה לשני תאי בת‪.‬‬
‫התהליך מבטיח‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקה שווה של החומר התורשתי בין שני תאי הבת‬
‫‪ .2‬יצירת שני תאים הפלואידים מכל תא דיפלואידי‬
‫‪ .3‬יצירת תא דיפלואידי משני תאים הפלואידים‬
‫יצירת חלבונים על פי תבנית ה–‪DNA‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪73‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫(‪ 22.5‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה חמש שאלות (‪ )6-2‬בנושאי הליבה‪.‬‬
‫בחר בשלוש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬

‫הסבר מדוע הזרקת אינסולין מורידה את רמת הסוכר בדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הבא שתי דוגמאות לשימוש בגורמים אביוטיים מבוקרים לייעול של הייצור החקלאי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכל אחת מהדוגמאות שהבאת הסבר כיצד השימוש בגורם האביוטי מועיל לחקלאי ‪.‬‬

‫הסבר מדוע תאים חיים נהרסים כאשר מחממים אותם עד לטמפרטורה גבוהה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ציין איבר אחד שהזרמת הדם אליו מוגברת בזמן פעילות גופנית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מדוע לא מומלץ לאכול ארוחה עשירה זמן קצר לפני ביצוע פעילות גופנית מאומצת?‬ ‫ב‪.‬‬

‫האם ייתכן קיומו של תא צמח שיש לו דופן‪ ,‬אך אין לו קרום תא? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪74‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪.‬‬
‫בחר בנושא אחד וענה על שלוש שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬התנהגות בעלי חיים‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 7‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,9-8‬ועל אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 7‬חובה)‪.‬‬

‫ירגזי מצוי הוא ציפור יער החיה בזוגיות קבועה ובטריטוריה קבועה‪ .‬הירגזים מקננים‬ ‫‪.7‬‬
‫פעם אחת בשנה‪ ,‬ומשך הדגירה הוא ‪ 14‬יום‪ .‬הגוזלים בוקעים עצומי עיניים‪ ,‬ושוהים בקן‬
‫‪ 19‬יום‪ .‬בתקופה זו שני ההורים מתחלקים בטיפול בגוזלים‪.‬‬
‫נערך מחקר שבו נבדק הקשר בין גודל התטולה לבין משקל הגוזלים בזמן עזיבת הקן‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫הקשר בין מספר הביצים בתטולה‬

‫לבין משקל הגוזלים בזמן עזיבת הקן‬
‫משקל ממוצע של גוזל‬
‫בזמן עזיבת הקן ©‚¯‪®Ì‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪18.0‬‬ ‫מספר הביצים‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בתטולה‬

‫במחקר נוסף נמצא כי ככל שמשקל הגוזלים בזמן עזיבת הקן היה גבוה יותר‪ ,‬כך גדלו‬
‫סיכויי ההישרדות שלהם מחוץ לקן‪.‬‬
‫כיצד משפיע גודל התטולה על סיכויי ההישרדות של הגוזלים? נמק את תשובתך על‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫סמך התוצאות של שני המחקרים‪.‬‬
‫ׁשעֵר אם הוא בעל חד–פרצופיות מינית‬
‫על סמך תיאור אורח החיים של הירגזי המצוי‪ַ ,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫או בעל דו–פרצופיות מינית‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪75‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.9-8‬‬

‫תקשורת חזותית יכולה להתבטא בהתנהגות או בצורה חיצונית‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ציין שתי דוגמאות לכל אחד מביטויים אלה של תקשורת חזותית (סה"כ — ארבע דוגמאות‪,‬‬
‫בעל חיים אחד עשוי להדגים את שני הביטויים)‪ .‬בכל אחת מהדוגמאות ציין מי הוא מוסר‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫המסר‪ ,‬מי הוא מקבל המסר‪ ,‬ומהי משמעות המסר‪.‬‬

‫ציין שני סוגים שונים של מסרים‪ ,‬היכולים להיות מועברים על ידי הטלת שתן‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫של בעל חיים‪.‬‬
‫בחר באחד המסרים שציינת בסעיף א‪ ,‬והבא דוגמה להעברה של אותו סוג של מסר‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫בדרך אחרת (על ידי אותו בעל חיים או על ידי בעל חיים אחר)‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫‪ .10‬רועה לקח אליו גדי מיד לאחר ההמלטה‪ ,‬והחזיר אותו לאמו לאחר כמה שעות‪,‬‬
‫אולם האֵם דחתה את הגדי ולא טיפלה בו‪ .‬איזה תהליך טבעי לא התרחש אצל האם‪,‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫וכיצד הדבר מסביר את התנהגותה?‬

‫‪ .11‬במחקר על התנהגות בעלי חיים מבצעים לעתים ניסויי אימוץ‪.‬‬

‫הסבר כיצד ניסוי אימוץ עשוי לענות על השאלה אם הסביבה משפיעה על התנהגות הפרט‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫תוכל לענות בעזרת דוגמה מתאימה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪76‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫נושא ‪ — II‬מזרע לזרע‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,14-13‬ועל אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .12‬הִשרו במים זרעים של שני מיני צמחים‪ ,‬א ו–ב‪ ,‬במשך ‪ 9‬שעות‪ .‬לאחר מכן הנביטו את‬
‫הזרעים בחושך‪ .‬אחוז הנביטה של שני מיני הצמחים מתואר בגרף שלפניך‪.‬‬

‫נביטה בחושך‬
‫©•®‬ ‫‪100‬‬ ‫‪‡ ÔÈÓ‬‬
‫‪75‬‬
‫‪50‬‬
‫‪25‬‬
‫‪· ÔÈÓ‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8 10 12‬‬

‫מספר הימים מתחילת ההנבטה‬ ‫ ‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫על פי הגרף‪ ,‬מה אפשר להסיק על הנביטה של זרעים ממינים א ו–ב?‬ ‫א‪.‬‬
‫צמח זקוק לאור כדי לגדול‪ ,‬אך זרע בדרך כלל אינו זקוק לאור כדי לנבוט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע האור אינו הכרחי לנביטת הזרע‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.14-13‬‬

‫כיום מצויים בשוק פירות חסרי זרעים‪.‬‬ ‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫כיצד גורם החקלאי להיווצרות פירות כאלה?‬
‫חקלאים מעדיפים לפעמים עצים שבהם רוב הפירות נושרים עם סיום ה ֲחנָטָה‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫משום שאז הפירות הנותרים גדולים יותר‪ .‬הסבר מדוע נשירת רוב הפירות גורמת‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫לפירות שנותרו להיות גדולים יותר‪.‬‬

‫‪ .14‬ציין שתי דרכים לטיפוח זני צמחים חדשים‪ .‬תאר יתרון אחד לכל אחת מהדרכים שציינת‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪77‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫‪ .15‬סדר את המושגים הבאים לפי סדר התרחשותם‪:‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הפצת זרעים‪ ,‬האבקה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬התפתחות פרי‪ ,‬הפריה‪.‬‬

‫ציין שתי תכונות של צמחים המואבקים על ידי חרקים‪ ,‬ושתי תכונות של צמחים‬ ‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫המואבקים על ידי הרוח‪.‬‬
‫מבין התכונות שציינת‪ ,‬בחר בתכונה אחת של צמחים המואבקים על ידי חרקים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ותכונה אחת של צמחים המואבקים על ידי הרוח‪ ,‬והסבר כיצד כל אחת מהן‬
‫מתאימה לדרך ההאבקה‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪78‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬מיקרואורגניזמים‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 17‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,19-18‬ועל אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 17‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .17‬באיור שלפניך מוצג קצב הגידול של חמישה מיני חיידקים‪ ,‬החיים בטווחי טמפרטורה שונים‪.‬‬
‫קצב‬
‫הגידול‬ ‫חיידק‬ ‫חיידק‬ ‫חיידק‬
‫ממין ‪3‬‬ ‫ממין ‪4‬‬ ‫ממין ‪5‬‬
‫חיידק‬
‫ממין ‪2‬‬
‫חיידק‬
‫ממין ‪1‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪100 110‬‬
‫טמפרטורה )‪(oC‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫מהו טווח הטמפרטורות שבו חיידק ממין ‪ 4‬יכול להתקיים?‬ ‫א‪.‬‬
‫האם יכול להיות בית גידול שגדלים בו‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )1‬גם חיידק ממין ‪ 2‬וגם חיידק ממין ‪ ?4‬נמק‪.‬‬
‫(‪ )2‬גם חיידק ממין ‪ 2‬וגם חיידק ממין ‪ ?3‬נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫ציין תנאי נוסף אחד (מלבד הטמפרטורה)‪ ,‬שמאפיין בתי גידול קיצוניים שחיידקים‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסוגלים להתקיים בהם‪( .‬נקודה אחת)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.19-18‬‬

‫‪ .18‬בכרס הפרה יש מיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫א‪ .‬מה סוג יחסי הגומלין בין הפרה למיקרואורגניזמים? (‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬תאר את ההשפעה של יחסי הגומלין על הפרה ועל המיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫‪ .19‬רופא בדק חולה‪ ,‬וחשד שייתכן שהוא חולה במחלה ‪ .A‬הרופא בודד מדמו של החולה חיידק‪,‬‬
‫ומצא בספרי הרפואה שהחיידק הזה נמצא בכל החולים במחלה ‪.A‬‬
‫האם הרופא יכול להסיק שהאיש אכן חולה במחלה ‪ ?A‬הסבר את תשובתך על פי‬
‫העקרונות של קוך‪ 5( .‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .20‬הסבר מדוע אי–אפשר להשתמש בתרופה פניצילין נגד נגיפים‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .21‬הסבר מדוע מיקרואורגניזמים חיוניים לחיים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪79‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫(‪ 25‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שני קטעים‪.II-I ,‬‬
‫בחר באחד הקטעים וענה במחברת הבחינה על כל השאלות הנוגעות לקטע שבחרת‪.‬‬
‫(מספר הנקודות לכל שאלה‪/‬סעיף רשּום בסופם‪).‬‬

‫קטע ‪ — I‬סרטנים ב"הסגר"‬

‫בראשית השנה פורסמו המלצות של משרד הבריאות‪ ,‬שנועדו לצמצם את ההדבקה בשפעת החזירים‪.‬‬
‫מלבד ההמלצה לקבל חיסון‪ ,‬הומלץ גם להימנע מהצטופפות במקומות סגורים‪ ,‬להימנע מלשלוח ילדים‬
‫חולים לגנים ולבתי הספר‪ ,‬ולא להגיע לעבודה כאשר מרגישים סימני מחלה‪.‬‬
‫מתברר כי את מה שיודע משרד הבריאות‪ ,‬כבר יודעים מזמן סרטנים ממין מסוים‪ .‬הסרטנים ממין זה‬
‫הם יצורים חברתיים החיים על קרקעית הים‪ .‬הם ניזונים מצמחים ומשאריות‪ ,‬נטרפים על ידי דגים‬
‫שונים‪ ,‬וכן ניצודים על ידי האדם‪ .‬סרטנים אלה הם בעלי חיים ליליים‪ ,‬וביום הם מסתתרים במחילות‬
‫בקרקעית הים‪ .‬בדרך כלל בכל מחילה כזאת יש כמה סרטנים‪ .‬הסרטנים‪ ,‬ובמיוחד הצעירים שבהם‪,‬‬
‫רגישים לפגיעתו של נגיף הנקרא ‪ .PaV1‬הנגיף גורם למחלה קטלנית המתבטאת בהאטה בתנועה‬
‫ובאי–קרישת דם‪ .‬הנגיף מועבר מפרט לפרט באמצעות מגע פיזי‪ .‬כ–‪ 7%‬מן הסרטנים החיים בטבע‬
‫נושאים את הנגיף‪ .‬חוקרים שעקבו אחר הסרטנים האלה גילו כי רוב הסרטנים הנושאים את הנגיף‬
‫חיים לבדם ואינם חולקים מחילה עם סרטנים אחרים‪.‬‬
‫כדי לבדוק אם הסרטנים החולים הם אלה שנמנעים מחיי חברה או שהסרטנים הבריאים "מנדים"‬
‫אותם‪ ,‬ערכו החוקרים ניסוי בתנאי מעבדה‪ .‬בניסוי יצרו מחילות מסתור מלאכותיות‪ .‬בחלקן שיכנו‬
‫סרטנים בריאים‪ ,‬בחלקן שיכנו סרטנים שנשאו את הנגיף‪ ,‬ואת חלקן השאירו ריקות‪ .‬לאחר מכן נתנו‬
‫לסרטנים אחרים‪ ,‬חלקם בריאים וחלקם נושאי הנגיף‪ ,‬לבחור מחילה להשתכן בה‪ .‬הסרטנים הבריאים‬
‫העדיפו מחילות ריקות‪ ,‬או כאלה שיש בהן סרטן בריא‪ ,‬ואילו הסרטנים נושאי הנגיף לא גילו העדפה‬
‫בבחירת המחילה‪.‬‬
‫(מעובד על פי צבי עצמון‪ ,‬גלילאו‪ ,‬יולי ‪)2006‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪80‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , I‬ענה על חמש השאלות ‪.26-22‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .22‬הסבר כיצד חיסון עשוי למנוע הידבקות ְבּמחלה‪.‬‬

‫‪ .23‬הסבר מדוע האטה בתנועה ואי–קרישת דם יכולות להיות קטלניות עבור הסרטנים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .24‬החוקרים ערכו את הניסוי במעבדה כדי לבדוק איזו משתי השערות המוזכרות בקטע היא‬
‫ההשערה הנכונה‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫מה הן שתי ההשערות?‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .25‬באיזו משתי ההשערות המוזכרות בקטע תומכות תוצאות הניסוי? נמק‪.‬‬

‫‪ .26‬כפי שנאמר בקטע‪ ,‬בטבע רק ‪ 7%‬מן הסרטנים נושאים את הנגיף‪ .‬לעומת זאת התברר‬
‫שבמקומות שבהם מחזיקים סרטנים בריאים עם סרטנים חולים באותו אקווריום‪,‬‬
‫‪ 60%‬מן הסרטנים הבריאים נדבקים‪.‬‬
‫האם תוצאות הניסוי המתואר בקטע יכולות להסביר ממצאים אלה? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪81‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫קטע ‪ — II‬מה דומעות עינייך?‬

‫כולנו מזילים דמעות בהזדמנויות שונות‪ .‬הדמעות מורכבות בעיקר ממים‪ ,‬והן מכילות מלחים שונים‬
‫(ביניהם גם מלח בישול)‪ ,‬נוגדנים‪ ,‬וכן אנזימים שונים‪ ,‬ביניהם האנזים ליזוזים‪ ,‬הפוגע בדפנות של‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫אפשר לחלק את הפרשת הדמעות לשני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫הפרשת דמעות קבועה‪ ,‬והפרשת דמעות בתגובה לגירוי מסוים‪.‬‬
‫הפרשת דמעות קבועה מתרחשת כל הזמן‪ .‬הדמעות מתפשטות בצורה אחידה על פני הקרנית (החלק‬
‫הכיפתי החיצוני של קדמת העין) בכל פעם שאנחנו ממצמצים (מניעים את העפעפיים)‪ .‬המצמּוץ חשוב‬
‫כי הקרנית חייבת להישאר חלקה ולחה כדי לאפשר ראייה תקינה‪.‬‬
‫הפרשת דמעות בתגובה לגירוי מתרחשת כאשר גוף זר או חומר צורב (כמו זה המופרש כשחותכים בצל)‬
‫מגיע לעין‪ .‬הדמעות שוטפות החוצה את הגורם המפריע‪ .‬עודפי הדמעות מתנקזים אל שקי הדמעות‬
‫שבצִדי האף‪ ,‬ומשם הם זורמים החוצה או עוברים לחלל האף‪.‬‬
‫אולם הגירוי להפרשת הדמעות הוא לא תמיד גירוי פיזי כמו גוף זר או חומר צורב‪ .‬גם גירוי נפשי יכול‬
‫לגרום להפרשת דמעות‪.‬‬
‫אנחנו בוכים עם דמעות כאשר אנחנו עצובים או נסערים‪ .‬מעניין לציין כי הפרשת דמעות בתגובה‬
‫לגירוי פיזי מופיעה אצל בעלי חיים שונים‪ ,‬אולם הפרשתן כתגובה לגירוי נפשי ייחודית כנראה לאדם‪.‬‬
‫חשיבותן של הדמעות כתגובה לגירוי פיזי ברורה — אך מה חשיבותן כתגובה לגירוי נפשי? לשאלה זו‬
‫הוצעו תשובות שונות‪ ,‬למשל‪ :‬הדמעות הן סוג של תקשורת המשדרת מצוקה‪ ,‬וגורמת לאנשים בסביבה‬
‫לסייע לאדם המזיל דמעות; או‪ :‬הדמעות מסייעות לסלק מן הגוף חומרים לא רצויים הנוצרים בגוף‬
‫במצבים רגשיים קיצוניים כמו מצוקה או מתח‪.‬‬
‫חוקרים שעסקו בשאלה זו הקרינו לקבוצה של מתנדבים סרט "סוחט דמעות"‪ ,‬ואספו את דמעותיהם‪.‬‬
‫כמו כן חשפו את המתנדבים לבצל חתוך‪ ,‬ואספו את הדמעות שהופרשו בתגובה לבצל‪ .‬החוקרים השוו‬
‫את הרכב הדמעות בשני המצבים‪ ,‬ומצאו שהרכבן היה שונה‪ :‬הדמעות שהופרשו בתגובה לסרט הכילו‬
‫ריכוזים גבוהים הרבה יותר של חומרים לא רצויים שרמתם עולה בגופם של אנשים הנמצאים במצוקה‬
‫או במתח‪.‬‬
‫(מעובד על פי צבי עצמון‪ ,‬גלילאו מרץ‪)2003 ,‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪82‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , II‬ענה על חמש השאלות ‪.31-27‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .27‬מדוע אפשר לומר שהדמעות הן חלק ממערכת ההגנה של הגוף?‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מה גורם לדמעות להיות מלוחות?‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬

‫הסבר מדוע לעִתים כאשר אנחנו בוכים‪ ,‬אנחנו מרגישים צורך לקנח את האף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪ .29‬לעתים קרובות קריאה מרובה או עבודה מול מסך המחשב לזמן ממושך גורמות לתחושה‬
‫של יובש בעיניים‪ .‬האם העובדה שבשעה שאנחנו מתרכזים אנחנו ממצמצים פחות עשויה‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫להסביר את תחושת היובש? נמק‪.‬‬

‫‪ .30‬הצג‪ ,‬על פי הקטע‪ ,‬שתי תשובות לשאלה 'מה חשיבותן של דמעות כתגובה לגירוי נפשי?' ‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫איזו משתי התשובות שהצגת רצו לבדוק החוקרים שערכו את הניסוי המתואר‬ ‫‪ .31‬א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫בקטע?‬ ‫ ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫האם תוצאות המחקר תומכות בתשובה זו? נמק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪83‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תש"ע‪2010 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל ממנו את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪84‬‬
 ‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫אילו חומרים יכולים לשמש מקור אנרגיה לתא?‬ ‫א‪.‬‬

‫פחמימות‪ ,‬מינרלים‪ ,‬חלבונים‬ ‫‪.1‬‬
‫ויטמינים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‬ ‫‪.2‬‬
‫שומנים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬חלבונים‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ ,ATP‬פחמימות‪ ,‬מינרלים‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו ההסבר לכך שהורמון פועל רק באיברי מטרה מסוימים‪ ,‬ולא בכל האיברים שהוא‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגיע אליהם?‬
‫הורמון יכול להשפיע רק על איברים הרחוקים ממקום הפרשתו‬ ‫‪.1‬‬
‫רק לתאים באיברי המטרה יש קולטנים הקושרים את ההורמון‬ ‫‪.2‬‬
‫לא כל האיברים זקוקים לפעילותו של ההורמון‬ ‫‪.3‬‬
‫רק איברים המפרישים את ההורמון מזהים אותו‬ ‫‪.4‬‬

‫אלכוהול גורם להרחבת כלי דם היקפיים‪ .‬מה עדיף לשתות בתנאים של קור קיצוני —‬ ‫ג‪.‬‬
‫כוס של משקה אלכוהולי או כוס מים?‬
‫כוס של משקה אלכוהולי‪ ,‬כי מים יצננו את הגוף עוד יותר‬ ‫‪.1‬‬
‫כוס של משקה אלכוהולי‪ ,‬כי אלכוהול מספק יותר אנרגיה‬ ‫‪.2‬‬
‫כוס מים‪ ,‬כי אלכוהול יוריד את טמפרטורת הגוף‬ ‫‪.3‬‬
‫כוס מים‪ ,‬כי כמות המומסים במים קטנה יותר‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪85‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שני מיני יצורים גּודלו‪ ,‬בנפרד וביחד‪ ,‬בבֵרכת מים‪ .‬העקומים שלפניך מייצגים את השינוי‬ ‫ד‪.‬‬
‫בכמות היצורים משני המינים מרגע הכנסתם לברכה‪ ,‬בכל אחד מן המצבים‪.‬‬
‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪˙ÂÓÎ‬‬ ‫‪‡ ÔÈÓ‬‬
‫‪Ìȯˆȉ‬‬ ‫‪‡ ÔÈÓ‬‬ ‫‪Ìȯˆȉ‬‬ ‫‪· ÔÈÓ‬‬ ‫‪Ìȯˆȉ‬‬ ‫‪· ÔÈÓ‬‬
‫··¯‪‰Î‬‬ ‫··¯‪‰Î‬‬ ‫··¯‪‰Î‬‬

‫‪ÔÓÊ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬

‫‪‡ ÔÈÓ‬‬ ‫‪· ÔÈÓ‬‬ ‫˘‪ÌÈÈÓ‰ È‬‬
‫˘‚‪„¯Ù· Ï„Â‬‬ ‫˘‚‪„¯Ù· Ï„Â‬‬ ‫˘‚‪„ÁÈ ÂÏ„Â‬‬

‫איזה סוג של יחסי גומלין יכול להסביר את התוצאות?‬

‫סימביוזה מסוג הדדיות‬ ‫‪.1‬‬
‫סימביוזה מסוג קומנסליזם‬ ‫‪.2‬‬
‫תחרות‬ ‫‪.3‬‬
‫יחסי טורף‪-‬נטרף‬ ‫‪.4‬‬

‫החשיבות העיקרית של תהליך הנשימה התאית היא‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫שבמהלכו נוצרות מולקולות מים המונעות את התייבשות התא‬ ‫‪.1‬‬
‫שבמהלכו נוצר חמצן המאפשר לקיים תהליכים צורכי אנרגיה בתא‬ ‫‪.2‬‬
‫שהוא מאפשר לתא לבנות חומרים ולקיים את תהליכי החיים‬ ‫‪.3‬‬
‫שהוא מאפשר את חילוף הגזים בין התא לסביבתו‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו סדר השלבים שעובר עמילן שנאכל‪ ,‬עד שמרכיביו מנוצלים להפקת אנרגיה‬ ‫ו‪.‬‬
‫בתא שריר?‬
‫ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא שריר‬ ‫‪.1‬‬
‫ספיגה‪ ,‬חדירה לתא שריר‪ ,‬עיכול‬ ‫‪.2‬‬
‫עיכול‪ ,‬חדירה לתא שריר‪ ,‬ספיגה‬ ‫‪.3‬‬
‫עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא שריר‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מבין הבאים הוא ביטוי של תהליך המסייע לשמירה על הומיאוסטזיס?‬ ‫ז‪.‬‬
‫עלייה בריכוז הסוכר בדם לאחר אכילת פחמימות‬ ‫‪.1‬‬
‫שינוי בצבע עור הפנים בתגובה לשינוי בטמפרטורת הסביבה‬ ‫‪.2‬‬
‫שינוי בצבע הזיקית בתגובה לשינוי בצבע הרקע‬ ‫‪.3‬‬
‫יציאת מים מתא שהוכנס לתמיסה היפרטונית‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪86‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫מטרת ההשקיה במי קולחין היא‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫‪ .1‬להפחית את זיהום הנחלים‬
‫‪ .2‬להגדיל את כמות המים הזמינים לשתייה‬
‫‪ .3‬להגדיל את המגוון הביולוגי‬
‫‪ .4‬לשפר את איכות התוצרת החקלאית‬

‫לסוכרת ולאנורקסיה (הפרעת אכילה שהלוקים בה אוכלים מעט מדי) יכולות להיות‬ ‫ט‪.‬‬
‫השפעות דומות‪ ,‬מפני שבשתיהן‪:‬‬
‫‪ .1‬יש ירידה בכמות האנרגיה המסופקת לתאים‬
‫‪ .2‬יש עודף גלוקוז בדם‬
‫‪ .3‬יש חסימה של קולטנים בתאים‬
‫‪ .4‬אין פירוק של חומרי תשמורת בתאים‬

‫במיוזה‪ ,‬בניגוד למיטוזה‪:‬‬ ‫י‪.‬‬

‫‪ DNA .1‬מוכפל לפני תחילת התהליך‬
‫‪ DNA .2‬מוכפל לקראת סוף התהליך‬
‫‪ .3‬יש שתי חלוקות של ‪DNA‬‬
‫‪ .4‬יש שתי הכפלות של ‪DNA‬‬

‫יא‪ .‬לאנשים שבגופם חסר האנזים לקטאז‪ ,‬המפרק את הסוכר לקטוז שבחלב‪ ,‬מומלץ שלפני‬
‫אכילת מוצרי חלב ייקחו גלולה המכילה לקטאז‪ .‬אדם התקשה לבלוע את הגלולה‪ ,‬ולכן‬
‫שם אותה בתה מתוק ורותח‪ ,‬ולאחר שהגלולה נמסה‪ ,‬שתה את התה‪ .‬התברר שהגלולה‬
‫שנלקחה בדרך זו לא הייתה יעילה‪ .‬מה יכולה להיות הסיבה לכך?‬
‫‪ .1‬הסוכר שבתה פירק את הלקטאז שבגלולה‬
‫‪ .2‬הסוכר שבתה התחרה עם הלקטאז על האתר הפעיל של הלקטוז‬
‫‪ .3‬הופרש אינסולין שפירק את הלקטאז שבגלולה‬
‫‪ .4‬השתנה המבנה המרחבי של הלקטאז שבגלולה‬

‫יב‪ .‬מה יכול להיות מדד אפשרי לקצב הפוטוסינתזה?‬

‫‪ .1‬כמות החמצן הנקלטת ביחידת זמן‬
‫‪ .2‬כמות החום הנפלטת ביחידת זמן‬
‫‪ .3‬כמות האור הנבלעת ביחידת זמן‬
‫‪ .4‬כמות הפחמן הדו–חמצני הנפלטת ביחידת זמן‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪87‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יג‪ .‬יש חשיבות להימצאות של המוגלובין בתאי דם אדומים‪ ,‬כי‪:‬‬

‫מסיסות החמצן בנוזל הדם (פלסמה) נמוכה מדי‬ ‫‪.1‬‬
‫ריכוז החמצן באוויר נמוך מאוד‬ ‫‪.2‬‬
‫ריכוז הפחמן הדו–חמצני באוויר נמוך מאוד‬ ‫‪.3‬‬
‫הגוף זקוק לכמויות גדולות מאוד של ברזל‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬חיידקים קושרי חנקן מקבעים מולקולות של חנקן אטמוספרי (‪.)N2‬‬

‫אטומי חנקן שמקורם במולקולה של חנקן אטמוספרי יכולים להימצא לאחר זמן‪:‬‬
‫בהפרשות של בעלי חיים‬ ‫‪.1‬‬
‫בתאית שבצמחי קטניות‬ ‫‪.2‬‬
‫במאגרי העמילן שבצמחים‬ ‫‪.3‬‬
‫במאגרי הגליקוגן שבבעלי החיים‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬חילוף חומרים (מטבוליזם) בתא של יצור חי הוא בעיקרו‪:‬‬

‫פעולה של ויסות חום בתא‬ ‫‪.1‬‬
‫פירוק והרכבה של תרכובות בסיוע אנזימים‬ ‫‪.2‬‬
‫מעבר מומסים מריכוז גבוה לריכוז נמוך‬ ‫‪.3‬‬
‫העברה פעילה דרך קרומים בניגוד למפל הריכוזים‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬לפניך שני גרפים‪ ,‬המתארים פעילות אנזים כתלות בשני גורמים שונים‪ A ,‬ו– ‪.B‬‬
‫מה יכולים להיות ‪ A‬ו– ‪ B‬בגרפים?‬
‫‪ — A‬טמפרטורה; ‪pH — B‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ — B ; pH — A‬ריכוז סובסטרט‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ — A‬ריכוז סובסטרט; ‪ — B‬ריכוז אנזים‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ — A‬ריכוז סובסטרט; ‪ — B‬טמפרטורה‬ ‫‪.4‬‬
‫‪˙ÂÏÈÚÙ‬‬ ‫‪˙ÂÏÈÚÙ‬‬
‫‡‪ÌÈÊ‬‬ ‫‡‪ÌÈÊ‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪88‬‬
 ‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫אחת המטרות של חקלאות אורגנית היא‪:‬‬ ‫יז‪.‬‬

‫הגבלת מגוון המינים במערכת האקולוגית‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדלת כמות החומר האורגני בתוצרת החקלאית‬ ‫‪.2‬‬
‫הגברת העמידות של גידולים בפני מזיקים‬ ‫‪.3‬‬
‫הגנה על היצורים הניזונים מן התוצרת החקלאית‬ ‫‪.4‬‬

‫יח‪ .‬גם אצל האדם וגם בצמחים עילאיים יש מערכת הובלה‪.‬‬

‫בשני המקרים מערכת ההובלה חיונית מפני ש‪:‬‬
‫בשניהם נחוצה בקרה על תהליכי ההובלה‬ ‫‪.1‬‬
‫בשניהם מדובר ביצורים רב–תאיים‬ ‫‪.2‬‬
‫זמינות החמצן בקרקע ובאוויר נמוכה יחסית‬ ‫‪.3‬‬
‫בשניהם מעבר הגלוקוז תלוי בפעילות של הורמונים‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬מה סביר למצוא בצמח שבית הגידול שלו חם ויבש?‬

‫עלים קטנים המכוסים שערות צפופות‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת שורשים לא מפותחת‬ ‫‪.2‬‬
‫ריכוז מומסים נמוך בתאי השורש‬ ‫‪.3‬‬
‫פיוניות בשני צדי העלה‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר על נשימת צמחים ועל נשימת בעלי חיים?‬ ‫כ‪.‬‬
‫התהליכים נבדלים באברונים שבהם הם מתבצעים‬ ‫‪.1‬‬
‫התהליכים נבדלים בשעות היממה שבהן הם מתבצעים‬ ‫‪.2‬‬
‫התהליכים נבדלים בגזים שנפלטים בהם‬ ‫‪.3‬‬
‫אין הבדל עקרוני בין התהליכים‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪89‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫האם מומלץ לאכול ארוחה דשנה זמן קצר לפני ביצוע פעילות גופנית מאומצת? הסבר‬ ‫‪.2‬‬
‫את תשובתך‪.‬‬

‫חישבו ומצאו כי אדם שמשקלו ‪ 70‬ק"ג מייצר במצב מנוחה כ– ‪ 40‬ק"ג ‪ ATP‬ביממה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫האם אפשר להסיק מכך שיותר ממחצית גופנו מורכבת מ– ‪ ? ATP‬הסבר‪.‬‬

‫דם האדם שונה מדם הדג‪ .‬קוטר תאי הדם האדומים באדם הוא ‪ 7‬מיקרון‪ ,‬ואילו קוטר‬ ‫‪.4‬‬
‫תאי הדם האדומים בדג הוא ‪ 32‬מיקרון‪.‬‬
‫באיזה משני היצורים ייקשר יותר חמצן באותה יחידת נפח של דם? נמק‪.‬‬

‫פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן למדע זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת ‪ 2009‬על פענוח‬ ‫‪.5‬‬
‫מבנה הריבוזום‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫באיזה מן השלבים במסלול מ– ‪ DNA‬לחלבון פועל הריבוזום?‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין שני סוגים של מולקולות ‪ RNA‬המשתתפות בשלב שציינת בסעיף א‪ ,‬והסבר את‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫תפקידה של כל אחת מהן ביצירת החלבון‪.‬‬ ‫ ‬

‫לאחרונה נמצאו בנחלים ברמת הגולן מדוזות של מים מתוקים‪ ,‬שמקורן בסין‪ .‬המדוזות הן‬ ‫‪.6‬‬
‫זעירות‪ ,‬ניזונות מזואופלנקטון (בעלי חיים זעירים החיים במים) ואינן מזיקות לבני האדם‪,‬‬
‫אולם יש חשש שאם המדוזות יגיעו לכינרת ויתרבו בה‪ ,‬יגדל מאוד מספר האצות‪ ,‬והדבר‬
‫יפגע באיכות המים‪.‬‬
‫הצע הסבר לקשר בין חדירת המדוזות לכינרת לבין עלייה בכמות האצות בה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע לעתים קרובות מין פולש מתרבה במהירות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪90‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ע‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫עדר פרות רועה באופן קבוע בשדה מסוים‪ .‬אטום פחמן במזון שאכלה פרה אחת הגיע‬ ‫‪.7‬‬
‫בסופו של דבר לגופה של פרה אחרת‪ .‬תאר מסלול אפשרי של אטום הפחמן מהמזון של‬
‫הפרה הראשונה עד הגוף של הפרה השנייה‪.‬‬

‫גם הדברה כימית וגם הדברה ביולוגית הן דוגמאות להשפעת האדם על מגוון המינים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫השווה בין הדרך שבה הדברה כימית משפיעה על מגוון המינים לבין הדרך שבה‬
‫הדברה ביולוגית משפיעה על מגוון המינים‪.‬‬

‫הבא שתי דוגמאות לשימוש שחקלאים עושים בתאורה מלאכותית‪ .‬בכל אחת מהדוגמאות‬ ‫‪.9‬‬
‫תאר את השפעת ההתערבות על תהליך ביולוגי‪ ,‬וציין מה התועלת שלה לחקלאי‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪91‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"א‪2011 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪920601 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫‪ 2‬יחידות לימוד‬
‫חלק מבחינת ‪ 3‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — (‪ 37.5 — )37.5#1‬נקודות‬
‫— ‪ 22.5‬נקודות‬ ‫— (‪)7.5#3‬‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שלישי — (‪)15#1‬‬
‫‪ 25‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק רביעי — (‪)25#1‬‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬ ‫ ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬סמן את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בשלושת הפרקים האחרים כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪92‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬טו‪.‬‬

‫בכל תא חי יש‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מיטוכונדריה‬ ‫‪.1‬‬
‫דופן‬ ‫‪.2‬‬
‫ציטופלסמה‬ ‫‪.3‬‬
‫גרעין‬ ‫‪.4‬‬

‫מי הם המפרקים בבית גידול?‬ ‫ב‪.‬‬

‫חרקים ומכרסמים‬ ‫‪.1‬‬
‫מכרסמים ופטריות‬ ‫‪.2‬‬
‫חיידקים ונגיפים‬ ‫‪.3‬‬
‫חיידקים ופטריות‬ ‫‪.4‬‬

‫ירידה בכמות טסיות (לוחיות) הדם תגרום באופן מיידי ל‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עלייה בלחץ הדם‬ ‫‪.1‬‬
‫פגיעה בייצור הנוגדנים‬ ‫‪.2‬‬
‫האטה בקרישת הדם‬ ‫‪.3‬‬
‫פגיעה בהובלת החמצן‬ ‫‪.4‬‬

‫בתאים בלבלב של אדם מיוצר החלבון אינסולין‪ ,‬ובתאי דם לבנים של אותו אדם‬ ‫ד‪.‬‬
‫לא מיוצר אינסולין‪.‬‬
‫מהו ההסבר לכך?‬
‫ה– ‪ DNA‬המקדד (מהווה צופן) לאינסולין נמצא רק בתאים בלבלב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ה– ‪ DNA‬המקדד לאינסולין נמצא גם בתאי דם לבנים‪ ,‬אך אינו מתבטא בהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תאי הדם הלבנים הורסים את ה– ‪ DNA‬המקדד לאינסולין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בתאי דם לבנים אין ייצור של חלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪93‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫איזה מהתיאורים שלפניך הוא דוגמה ליחסים בין צרכן ליצרן?‬ ‫ה‪.‬‬
‫אריות אוכלים צבאים‬ ‫‪.1‬‬
‫צמחים ניזונים מן המינרלים שבקרקע‬ ‫‪.2‬‬
‫חיידקים מפרקים בעלי חיים שמתו‬ ‫‪.3‬‬
‫צבאים אוכלים עשב‬ ‫‪.4‬‬

‫רמת גלוקוז נמוכה בדם יכולה להיות תוצאה של‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫רמה גבוהה של אינסולין בדם‬ ‫‪.1‬‬
‫רמה נמוכה של אינסולין בדם‬ ‫‪.2‬‬
‫אכילת ארוחה עשירה בפחמימות‬ ‫‪.3‬‬
‫אכילת ארוחה עשירה בחלבונים‬ ‫‪.4‬‬

‫מה משותף להשתלת איברים ולמחלות הנגרמות על ידי חיידקים?‬ ‫ז‪.‬‬

‫בשני המקרים יש הפרעה בתהליך קרישת הדם‬ ‫‪.1‬‬
‫בשני המקרים יש תגובה שמעורבים בה תאי דם לבנים‬ ‫‪.2‬‬
‫בשני המקרים יש דיכוי של מנגנון ההגנה של הגוף‬ ‫‪.3‬‬
‫בשני המקרים יש ירידה במספר תאי הדם האדומים‬ ‫‪.4‬‬

‫כאשר אדם מבצע פעילות גופנית מאומצת עור פניו נעשה אדום‪ .‬מהו ההסבר לכך?‬ ‫ח‪.‬‬
‫נימי הדם הקרובים לעור מתפוצצים בגלל המאמץ‬ ‫‪.1‬‬
‫מוזרם יותר דם לנימי הדם בעור‪ ,‬כאמצעי לקירור הגוף‬ ‫‪.2‬‬
‫בזמן מאמץ עולה מספר תאי הדם האדומים בגוף‬ ‫‪.3‬‬
‫החום הנפלט אל הסביבה גורם לעור להיעשות אדום‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪94‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫תהליך המיוזה (חלוקת הפחתה) מבטיח ש‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫מספר הכרומוזומים יישאר קבוע מדור לדור‬ ‫‪.1‬‬
‫בכל אחד מן התאים שייווצרו יהיה אותו ‪DNA‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החלבונים בתא ייבנו על פי המידע המוצפן ב–‪DNA‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הכרומוזומים לא יכילו מוטציות מזיקות‬ ‫‪.4‬‬

‫מה יקרה במהלך תגובה שבה האנזים עמילאז מזרז פירוק של עמילן לגלוקוז?‬ ‫י‪.‬‬
‫‪ .1‬ריכוז העמילן יעלה‪ ,‬ריכוז הגלוקוז יעלה וריכוז האנזים יעלה‬
‫‪ 2‬ריכוז העמילן ירד‪ ,‬ריכוז הגלוקוז יעלה וריכוז האנזים ירד‬
‫‪ .3‬ריכוז העמילן ירד‪ ,‬ריכוז הגלוקוז יעלה וריכוז האנזים יישאר קבוע‬
‫‪ .4‬ריכוז העמילן יישאר קבוע‪ ,‬ריכוז הגלוקוז יעלה וריכוז האנזים ירד‬

‫יא‪ .‬רצף מסוים של שלושה בסיסים נמצא ב–‪ DNA‬של שני יצורים שונים‪.‬‬
‫בשני היצורים הרצף הזה יקדד (יהווה צופן)‪:‬‬
‫‪ .1‬לאותה חומצה אמינית‬
‫‪ .2‬לחומצות אמיניות שונות‬
‫‪ 3‬לאותה חומצה אמינית רק אם שני היצורים אאוקריוטים‬
‫‪ .4‬לאותה חומצה אמינית רק אם שני היצורים פרוקריוטים‬

‫יב‪ .‬מה נכון לומר על הנגיף (וירוס) הגורם למחלת הצהבת?‬

‫‪ .1‬הוא מקיים יחסי גומלין של הדדיות עם האדם‬
‫‪ .2‬הוא מקיים יחסי גומלין של תחרות עם האדם‬
‫‪ .3‬הוא מקיים יחסי גומלין של טפילות עם האדם‬
‫‪ .4‬אין לו צורך ביחסי גומלין עם יצורים אחרים‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪95‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יג‪ .‬בחממה שמגדלים בה צמחים הכפילו את ריכוז ה– ‪ .CO2‬כל שאר התנאים לא השתנו‪.‬‬
‫מה יכול לקרות כתוצאה מכך?‬
‫קצב הפוטוסינתזה של הצמחים יעלה‬ ‫‪.1‬‬
‫קצב הִדיּות של הצמחים ירד‬ ‫‪.2‬‬
‫טמפרטורת האוויר בחממה תרד‬ ‫‪.3‬‬
‫כמות המים בקרקע הגידול תעלה‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬אור השמש כמעט שאינו חודר למעמקי האוקיינוס‪ .‬שכבת המים העליונה באוקיינוס‬
‫עשירה בבעלי חיים יותר משכבות המים העמוקות שבאוקיינוס כי‪:‬‬
‫טמפרטורת המים בשכבה העליונה נמוכה יותר‬ ‫‪.1‬‬
‫כמות המזון בשכבה העליונה גדולה יותר‬ ‫‪.2‬‬
‫כמות החמצן בשכבה העליונה קטנה יותר‬ ‫‪.3‬‬
‫כמות ה– ‪ CO2‬בשכבה העליונה גדולה יותר‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬לקרום התא יש תכונה של חדירּות בֵררנית‪ .‬בגלל תכונה זו‪:‬‬

‫חומרים יכולים לחדור אל התא רק כאשר מושקעת אנרגיה‬ ‫‪.1‬‬
‫כל החומרים יכולים להיכנס לתא‪ ,‬אך לא כולם יכולים לצאת ממנו‬ ‫‪.2‬‬
‫כל החומרים יכולים לצאת מן התא‪ ,‬אך לא כולם יכולים להיכנס לתוכו‬ ‫‪.3‬‬
‫הכניסה והיציאה של חומר אל התא וממנו תלויות בסוג החומר‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪96‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬
‫(‪ 22.5‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה חמש שאלות (‪ )6-2‬בנושאי הליבה‪.‬‬
‫בחר בשלוש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬
‫אם יכניסו עכבר לכלי שקוף וסגור‪ ,‬המכיל כמות מספקת של מזון‪ ,‬הוא ימות כעבור זמן לא‬ ‫‪.2‬‬
‫רב‪ .‬אם יכניסו לכלי הזה גם צמח‪ ,‬העכבר ימשיך לחיות זמן רב יותר‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫לבית גידול שחיים בו יצורים ממין א הוכנסו יצורים ממין ב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫העקומים שלפניך מתארים את השתנות מספר הפרטים של כל אחד מהמינים בבית‬
‫הגידול‪.‬‬
‫מספר‬
‫הפרטים‬

‫מקרא‪:‬‬
‫מין א‬
‫מין ב‬

‫זמן‬
‫הכנסת מין ב‬
‫מה הם יחסי הגומלין בין שני המינים? נמק‪.‬‬

‫שני אנשים נחשפו לנגיף שפעת החזירים‪ .‬לאחר החשיפה‪ ,‬אצל אדם א רמת הנוגדנים‬ ‫‪.4‬‬
‫לשפעת החזירים עלתה מהר עד לרמה גבוהה מאוד‪ ,‬ואילו אצל אדם ב רמת הנוגדנים‬
‫עלתה באִטיות‪ ,‬והגיעה לרמה גבוהה פחות‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ׁשעֵר מה הסיבה להבדל בתגובת מערכת החיסון אצל שני האנשים‪.‬‬
‫ַ‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫מי משני האנשים עלול לחלות בשפעת החזירים? נמק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ספורטאי זכה בתחרות ריצה‪ ,‬ולאחר מכן התברר שהוא קיבל מנת דם לפני התחרות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫השופטים פסלו את הזכייה‪ ,‬מפני שמנת הדם עשויה להקנות לספורטאי יתרון על פני‬
‫המתחרים האחרים‪ .‬הסבר מדוע מתן מנת דם עשוי להקנות יתרון לספורטאי‪.‬‬

‫תא דם אדום ותא צמח הוכנסו למים מזוקקים‪ .‬אחד מן התאים התפוצץ‪ ,‬ואחד מן התאים‬ ‫‪.6‬‬
‫לא נפגע‪ .‬ציין איזה תא התפוצץ ואיזה תא לא נפגע‪ ,‬ונמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪97‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪.‬‬
‫בחר בנושא אחד וענה על שלוש שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬התנהגות בעלי חיים‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 7‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,9-8‬ועל אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 7‬חובה)‪.‬‬

‫חוקר אסף ביצים של דרורים לבני כתר‪ ,‬שהם ציפורי שיר‪ ,‬וגידל במשך ‪ 100‬ימים את‬ ‫‪.7‬‬
‫הגוזלים הזכרים שבקעו‪ .‬כל גוזל גּודל בכלוב נפרד‪ ,‬שֶקֹולות מבחוץ אינם חודרים לתוכו‪.‬‬
‫הגוזלים חולקו לשתי קבוצות‪.‬‬
‫הגוזלים בקבוצה א נחשפו במשך ‪ 100‬ימי הניסוי לשירת זכרים בוגרים מאותו מין‪ ,‬שהושמעה‬
‫בתוך הכלוב‪.‬‬
‫הגוזלים בקבוצה ב לא נחשפו לשירת זכרים בוגרים‪.‬‬
‫כאשר הגיעו הגוזלים לגיל שבו מתחילים הזכרים לשיר בטבע התגלה כי הזכרים שהשתייכו‬
‫לקבוצה א שרו שירה מלאה ונכונה המאפיינת בוגרים בני מינם‪ ,‬ואילו הגוזלים בקבוצה ב‬
‫שרו "תת–שיר"‪ ,‬שירה לא מפותחת שלא הפכה לשירת בוגר‪.‬‬

‫האם שירת הדרורים הזכרים היא נלמדת או מּולדת? נמק את תשובתך על פי הניסוי‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫המתואר‪.‬‬
‫ׁשעֵר מה היו תוצאות הניסוי בקבוצה ב אילו הגוזלים בקבוצה זו היו נחשפים‬
‫ַ‬ ‫ב‪.‬‬
‫לשירת זכרים בוגרים לאחר ‪ 100‬הימים הראשונים לגידולם‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪98‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.9-8‬‬

‫זנבנים הם ציפורי שיר החיות בקבוצה‪ .‬כאשר פרט בקבוצה מבחין בעוף דורס הוא עומד על‬ ‫‪.8‬‬
‫צמרת עץ וקורא בקול‪.‬‬
‫אל מי מופנית קריאה זו‪ ,‬ומהו המסר שלה? ציין שתי תשובות אפשריות‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫עכביש מהסוג ענבלן מושיט לנקבה "מתנת חיזור"‪ ,‬חרק עטוף בקורים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר יתרון אחד לנקבה בהתנהגות זו ויתרון אחד לזכר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הבא דוגמה למתנת חיזור בבעלי חיים אחרים (מלבד בני אדם‪ ,‬עכבישים או חרקים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(נקודה אחת)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫‪ .10‬בשני מיני עופות נבדקו גודל (קוטר) הביצים ומספרן בתטולה‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬

‫קוטר ביצים ממוצע מספר ביצים ממוצע‬

‫(ס"מ)‬
‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מין א‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מין ב‬

‫על סמך התוצאות בטבלה‪ ,‬למי מהמינים — א או ב — יש אפרוחים ולמי מהם‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫יש גוזלים? הסבר‪ .‬בתשובתך התייחס לגודל הביצים ולמספרן‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין שני הבדלים במראה בין גוזלים לאפרוחים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין שלושה מסרים שיונקים מעבירים באמצעות בלוטות ריח‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫הבא דוגמה אחת לשימוש בחומרי ריח להעברת מסרים על ידי בעל חיים אחר‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫שאינו יונק‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪99‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫נושא ‪ — II‬מזרע לזרע‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,14-13‬ועל אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .12‬משך הנביטה של זרעי שעורה‪ ,‬עד להצצת הנצרון‪ ,‬הוא כ– ‪ 8‬ימים‪ .‬במשך ימי הנביטה יורדת‬
‫רמת העמילן בנבט‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מהו התהליך הגורם לירידה ברמת העמילן‪ ,‬ומה חשיבותו לנביטה?‬ ‫א‪.‬‬
‫ביום השמיני כמות העמילן בנבט קטנה מאוד‪ .‬הסבר כיצד מתאפשר המשך הצמיחה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ללא עמילן‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.14-13‬‬

‫‪ .13‬יש לפרחים דו–מיניים (דו–זוויגיים) דרכים שונות למניעת האבקה עצמית‪.‬‬
‫ציין דרך אחת למניעת האבקה עצמית‪ ,‬והסבר כיצד דרך זו מונעת האבקה עצמית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫מה היתרון לקיום המין במניעת האבקה עצמית?‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .14‬לעתים זרעים אינם נובטים מיד לאחר הבשלתם‪.‬‬

‫ציין שני גורמים‪ ,‬אחד פנימי ואחד חיצוני‪ ,‬המשפיעים על מועד הנביטה‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר יתרון אחד לזרע בדחיית מועד הנביטה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪100‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫‪ .15‬יש צמחים שיכולים להתרבות גם ברבייה זוויגית (מינית) וגם ברבייה אל–זוויגית (וגטטיבית)‪.‬‬
‫איזו מדרכי הרבייה האלה יכולה להתרחש רק בשלב מסוים במחזור חיי הצמח‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ואיזו מהן יכולה להתרחש בשלבים שונים במחזור חיי הצמח? נמק‪.‬‬
‫באיזו דרך רבייה השֹונּות התורשתית בין הצאצאים גדולה יותר‪ :‬ברבייה זוויגית‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫או ברבייה אל–זוויגית? הסבר‪.‬‬

‫‪ .16‬חקלאי מגדל זן של תירס מתוק‪ ,‬אך לזן זה אין ביקוש מפני שלפעמים קשה להפריד‬
‫את גרגירי התירס מן הקלח שהם מחוברים אליו‪ .‬יש זנים שבהם קל יותר להפריד‬
‫את הגרגירים‪.‬‬
‫החקלאי מעוניין לטפח זן מתוק שקל להפריד בו את הגרגירים‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫כיצד יוכל לעשות זאת באמצעות הכלאות?‬ ‫א‪.‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫כיצד יוכל לעשות זאת באמצעות הנדסה גנטית?‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציין יתרון אחד של טיפוח באמצעות הנדסה גנטית על פני טיפוח באמצעות הכלאות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪101‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫נושא ‪ — III‬מיקרואורגניזמים‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 17‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,19-18‬ועל אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 17‬חובה)‪.‬‬

‫שימוש מרּובה בתרופה אנטיביוטית במשך זמן רב מעלה את מספר החיידקים‬ ‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫העמידים לתרופה זו‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫תרופה אנטיביוטית א פוגעת ביצירת הדופן של תאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תרופה אנטיביוטית ב פוגעת בפעילות התקינה של קרום התא‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫באיזו תרופה עדיף להשתמש לטיפול בבני אדם? נמק‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.19-18‬‬

‫(נקודה אחת)‬ ‫מדוע מפסטרים את החלב?‬ ‫‪ .18‬א‪.‬‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫כיצד נעשה תהליך הפסטור של החלב?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה יקרה לחלב מפוסטר שיישמר במקרר זמן ממושך אחרי תאריך התפוגה שלו?‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .19‬יש מינים של חיידקים שהם הטרוטרופים ויש מינים שהם אוטוטרופים‪.‬‬

‫הסבר מה החשיבות של כל אחד מהמינים למערכת האקולוגית שבה הוא מתקיים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪102‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫הבא דוגמה ליחסי גומלין מסוג הדדיות שבהם חיידקים הם אחד הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫תאר את תרומתו של כל אחד מהצדדים‪.‬‬
‫החיידקים משמשים גם כפונדקאים ביחסי גומלין מסוג טפילות‪ .‬מיהו הטפיל‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ביחסי גומלין אלה‪ ,‬וכיצד הוא מנצל את החיידק?‬

‫‪ .21‬בעקום שלפניך מתואר מהלך הגידול של אוכלוסיית חיידקי ‪ E. coli‬על מצע גידול‪.‬‬

‫כמות‬
‫החיידקים‬
‫ג‬

‫ב‬

‫א‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫זמן‬
‫©˘‪®˙ÂÚ‬‬

‫הסבר את השינויים בכמות החיידקים עם הזמן‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫בתשובתך התייחס לשלושת השלבים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪103‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ 25‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שני קטעים‪.II-I ,‬‬
‫בחר באחד הקטעים וענה במחברת הבחינה על כל השאלות הנוגעות לקטע שבחרת‪.‬‬
‫(מספר הנקודות לכל שאלה רשּום בסופה‪).‬‬
‫קטע ‪ — I‬שנת העטלף‬
‫שנת ‪ 2011‬הוכרזה על ידי האו"ם כשנת העטלף‪ ,‬ובמהלכה‬
‫מתקיימות בכל רחבי העולם פעילויות לשימור היונקים‬
‫המעופפים האלה‪ .‬כיום יש בעולם יותר מאלף מיני עטלפים‪,‬‬
‫אך כמחציתם נמצאים בסכנת הכחדה בגלל זיהום והרס‬
‫בתי הגידול שלהם‪ ,‬וכן משום שבעבר הדבירו אותם מפני‬
‫שחשבו שהם מעבירים מחלות ומזיקים לחקלאות‪.‬‬
‫העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים‪ .‬הם פעילים‬
‫עטלף פירות‪ .‬צילום‪ :‬יובל בר‬ ‫בלילה‪ ,‬והראייה של רבים מהם אינה מפותחת‪ .‬ביום הם‬
‫מסתתרים במקומות חשוכים ולחים כמו מערות‪ ,‬חורבות‪ ,‬וגזעי עצים‪ .‬רוב המינים חיים בקבוצות‬
‫המונות מאות פרטים ואף יותר‪ .‬משקלו של העטלף נמוך מזה של יונקים אחרים בגודל דומה‪ .‬כנף‬
‫העטלף גדולה מאוד ביחס לגופו‪ ,‬והיא בנויה מקרום גמיש המחבר בין הגפיים והזנב‪ .‬שכבת השומן‬
‫וש ֹער הפרווה שלו קצר‪.‬‬
‫שלו דקה יחסית‪ְ ,‬‬
‫עטלפים צורכים כמויות גדולות של מזון‪ ,‬שכן הם זקוקים לאנרגיה רבה כדי לעוף‪ .‬הם מעכלים את‬
‫המזון במהירות‪ ,‬וממהרים להפריש את העודפים הלא מעוכלים המכבידים על התעופה‪.‬‬
‫לעטלפים יש חוש התמצאות מפותח ביותר‪ ,‬המאפשר להם לפעול בלילה‪ .‬העטלף משמיע קולות‬
‫גבוהים מאד (רובם מעבר לכושר שמיעתו של האדם) וקולט באוזניו את הקולות המוחזרים מעצמים‬
‫שנמצאים בדרכו‪ .‬כך מסוגל העטלף להתמצא בסביבה שבה הוא נמצא וגם לאתֵר טרף או גורמי סכנה‪.‬‬
‫במינים מסוימים מנגנון ההתמצאות כה מפותח עד שהם מסוגלים לעוף בין חוטים דקיקים שקוטרם‬
‫פחות ממילימטר אחד‪.‬‬
‫בישראל חיים ‪ 32‬מיני עטלפים‪ .‬רוב מיני העטלפים החיים בישראל הם אוכלי חרקים‪ ,‬פרט למין‬
‫אחד‪ ,‬עטלף הפירות המצוי‪ ,‬הניזון מפירות‪ .‬עטלפי הפירות מעדיפים פירות בשלים מאד‪ .‬כיום הפירות‬
‫נקטפים לפני שהבשילו‪ ,‬אך בעבר היו קוטפים את הפירות כשהפרי היה כבר בשל‪ ,‬והעטלפים פגעו‬
‫ביבול עוד לפני שנקטף‪ .‬לכן ננקטו בעבר פעולות הדברה במערות העטלפים במטרה לצמצם את‬
‫אוכלוסיית עטלפי הפירות בארץ‪ .‬פעולות אלה פגעו גם באוכלוסיית עטלפי החרקים שחיים באותן‬
‫מערות‪ .‬עטלפים אלה אוכלים גם חרקים המזיקים לחקלאות‪ .‬עטלף מסוג זה יכול לאכול בלילה אחד‬
‫חרקים במשקל המתקרב למשקל גופו‪.‬‬
‫כיום ננקטות פעולות להגנה על אוכלוסיות העטלפים‪ :‬נאסרה הכניסה למערות שבהן אתרי לינה של‬
‫עטלפים‪ ,‬ובאזורים עירוניים הותקנו תיבות לינה שנקבות העטלפים יכולות לשהות בהן בעת גידול‬
‫הגורים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫‪104‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , I‬ענה על חמש השאלות ‪.26-22‬‬

‫‪ .22‬ציין שתי סיבות לכך שהעטלפים נמצאים בסכנת הכחדה‪ ,‬ותאר פעולה אחת הנעשית כדי‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫למנוע סכנה זו‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .23‬אפשר לומר שהעטלף "רואה" באמצעות אוזניו‪ .‬הסבר משפט זה‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .24‬כיום עטלפי הפירות אינם נחשבים מזיקים לחקלאות‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .25‬הסבר מדוע פעולות הדברה במערות העטלפים גורמות נזק לחקלאות‪.‬‬

‫‪ .26‬הסבר כיצד גופו ואורח חייו של העטלף מותאמים לתעופה‪.‬‬

‫בתשובך התייחס לשתי התאמות מבניות (מורפולוגיות) של גוף העטלף ולהתאמה אחת‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫פיזיולוגית או התנהגותית‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪105‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫קטע ‪ — II‬רימון מוסיף המון‬

‫פרי הרימון ידוע עוד מימי קדם כבעל סגולות רפואיות רבות‪.‬‬
‫במחקרים שונים שנערכו בעולם נמצא כי הרימון עשיר בוויטמינים ובברזל‪ ,‬והוא מסייע בריפוי פצעים‬
‫ובטיפול במחלות של מערכת העיכול‪ .‬קבוצת חוקרים מהטכניון הראתה כי למיץ הרימונים תכונה חשובה‬
‫נוספת — מניעת טרשת עורקים‪ ,‬שהיא גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי‪.‬‬
‫התפתחות הטרשת קשורה בהצטברות כולסטרול (חומר שומני) בדופנות העורקים‪ .‬הצטברות זו עלולה‬
‫לגרום לחסימת העורקים המובילים דם אל הלב או אל המוח‪ ,‬וכתוצאה מכך לגרום לאוטם שריר הלב‬
‫(התקף לב) או לשבץ מוחי‪.‬‬
‫הכולסטרול מגיע לדם משני מקורות עיקריים‪ :‬מהמזון ומייצור בתאי הגוף‪ ,‬בעיקר בכבד‪ .‬הכולסטרול‬
‫בדם מובל בחלקיקים קטנים משני סוגים‪"( HDL :‬כולסטרול טוב") ו–‪"( LDL‬כולסטרול רע")‪.‬‬
‫לפעמים חלק מחלקיקי ‪ LDL‬עוברים שינוי כימי‪ ,‬בעיקר חִמצון‪ ,‬הגורם לכולסטרול לשקוע על דופנות‬
‫העורקים‪ ,‬וכך מתפתחת טרשת‪ .‬תהליכי החמצון מזורזים על ידי גורמים מחמצנים כמו חומרים המצויים‬
‫בעשן סיגריות‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬קרינה‪ ,‬נגיפים‪ ,‬חיידקים ועוד‪.‬‬
‫מתברר כי לא רק רמת הכולסטרול הכללית בדם חשובה‪ .‬נמצא כי אצל חולים רבים שלקו באוטם‬
‫שריר הלב רמת הכולסטרול הכללית בדם הייתה תקינה‪ ,‬אך רמת ה–‪ LDL‬הייתה גבוהה‪ ,‬והוא היה‬
‫מחומצן‪.‬‬
‫מיץ רימונים מכיל כמה חומרים הידועים כנוגדי חמצון‪ ,‬כלומר הם מסוגלים לעכב תהליכי חמצון‪.‬‬
‫החוקרים מהטכניון שיערו שמיץ רימונים יעכב גם את תהליך החמצון של ה–‪ ,LDL‬ולכן הוא עשוי לעכב‬
‫הצטברות של כולסטרול בעורקים‪ .‬הם ערכו ניסוי שבו השתתפו ‪ 19‬מטופלים שסבלו מהִיצָרּות בעורק‬
‫התרדמני‪ ,‬שהוא העורק המוליך דם למוח‪ .‬כל החולים טופלו בתרופות מוכרות‪ ,‬ו–‪ 10‬מתוך ה–‪ 19‬קיבלו‬
‫בנוסף לכך גם מיץ רימונים מִדי יום‪.‬‬
‫אחרי שנה נצפתה בקבוצה שלא קיבלה מיץ רימונים עלייה של כ– ‪ 9%‬בהיצרות העורק התרדמני‪ ,‬ואילו‬
‫אצל שותי המיץ נצפתה ירידה של כ– ‪ 30%‬בהיצרות העורק‪.‬‬
‫בנוסף לפעילות נוגדת חמצון‪ ,‬ייתכן שמיץ רימונים יעיל גם בריפוי מחלות הנגרמות על ידי חיידקים‬
‫ונגיפים‪ .‬חוקרים בארצות הברית הראו שהוספת חומר שהופק ממיץ רימונים לתרבית של תאים הנגועים‬
‫בנגיף שפעת החזירים מנעה את הִתרבות הנגיפים בתרבית‪ .‬בחורף ‪ 2010‬נערך בבית החולים "הלל יפה"‬
‫בחדרה ניסוי שבו נתנו לחולים בשפעת החזירים לשתות מיץ רימונים מִדי יום‪ .‬חולים שקיבלו מיץ‬
‫רימונים הבריאו מהר יותר מחולים שקיבלו משקה אחר‪ ,‬ללא חומר פעיל‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪106‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 920601‬נספח‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫אם בחרת בקטע ‪ , II‬ענה על חמש השאלות ‪.31-27‬‬

‫‪ .27‬ציין שלוש דרכים‪ ,‬המצוינות בקטע‪ ,‬שבהן מסייע מיץ רימונים לבריאות האדם‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .28‬האם תוצאות הניסוי שערכו החוקרים מן הטכניון תומכות בהשערה שמיץ רימונים עשוי‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫לעכב את תהליך הצטברות הכולסטרול בעורקים? נמק‪.‬‬

‫‪ .29‬על פי הקטע‪ ,‬הסבר מדוע עלייה בזיהום האוויר עלולה לגרום לעלייה בתחלואה באוטם שריר‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הלב ובשבץ מוחי‪.‬‬

‫‪ .30‬בקטע מוזכרים שני מחקרים הנוגעים לשפעת החזירים‪.‬‬

‫איזה מידע מוסיף הניסוי שנערך בבית החולים "הלל יפה" על המידע שנלמד מן המחקר‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫שנעשה בארצות הברית?‬

‫‪ .31‬בפרי הרימון יש ריכוז גבוה של ברזל‪ .‬הסבר מדוע הרימון יכול לסייע לחלק מהחולים באנמיה‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫(מחלה המתבטאת בריכוז נמוך של המוגלובין בדם)‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪107‬‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"א‪2011 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 60‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 40‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת–שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל ממנו את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשֹום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪108‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת–שאלות א‪-‬כ‪.‬‬

‫תא כבד של אדם ותא צמח הועברו מסביבתם הטבעית למים מזוקקים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מה יקרה לתאים?‬
‫תא הכבד לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתפוצץ‬ ‫‪.1‬‬
‫תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא הכבד יתפוצץ‬ ‫‪.2‬‬
‫תא הכבד לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתכווץ‬ ‫‪.3‬‬
‫תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא הכבד יתכווץ‬ ‫‪.4‬‬

‫הזרע מקבל את האנרגיה הדרושה לנביטתו ישירות מ‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫המינרלים שבקרקע‬ ‫‪.1‬‬
‫החמצן שבקרקע‬ ‫‪.2‬‬
‫חומרי התשמורת שבו‬ ‫‪.3‬‬
‫קרינת השמש‬ ‫‪.4‬‬

‫הוצאת חלק ניכר של המעי הגס עלולה לפגוע ב‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ספיגה של מים ושל ויטמינים לדם‬ ‫‪.1‬‬
‫ספיגה של תוצרי פירוק השומנים לדם‬ ‫‪.2‬‬
‫פירוק של פחמימות ופירוק של חלבונים‬ ‫‪.3‬‬
‫פירוק של שומנים ופירוק של ויטמינים‬ ‫‪.4‬‬

‫מערכת העצבים האוטונומית אחראית ל‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הפרשת נוגדנים בתגובה לחדירת אנטיגנים‬ ‫‪.1‬‬
‫שינוי קצב הלב בעקבות פעילות גופנית‬ ‫‪.2‬‬
‫למידת שיר בעל פה באמצעות שינון‬ ‫‪.3‬‬
‫עיבוד המידע הנקלט על ידי האוזן‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪109‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫מהו התפקיד של ‪ RNA‬מוביל (‪ )tRNA‬בתא?‬ ‫ה‪.‬‬

‫להוביל את ה–‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬אל הריבוזומים‬ ‫‪.1‬‬
‫להוביל את החומצות האמיניות אל הריבוזומים‬ ‫‪.2‬‬
‫להוביל את החלבונים מן הריבוזומים אל מקום פעולתם בתא‬ ‫‪.3‬‬
‫להוביל אנזימים המסייעים לקשור את החומצות האמיניות אל הריבוזומים‬ ‫‪.4‬‬

‫בכל תא חי יש‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫גרעין‬ ‫‪.1‬‬
‫דופן‬ ‫‪.2‬‬
‫ציטופלסמה‬ ‫‪.3‬‬
‫מיטוכונדריה‬ ‫‪.4‬‬

‫התהליך המתרחש במיטוכונדריה שבתאי גופו של יצור יכול להשפיע על סביבתו‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫התהליך משחרר חמצן לסביבה‬ ‫‪.1‬‬
‫התהליך מוריד את כמות הפחמן הדו–חמצני בסביבה‬ ‫‪.2‬‬
‫התהליך מוריד את טמפרטורת הסביבה‬ ‫‪.3‬‬
‫התהליך משחרר חום לסביבה‬ ‫‪.4‬‬

‫מהי החשיבות של הצמחים במחזורי החומרים בטבע?‬ ‫ח‪.‬‬

‫הם גורמים לירידה ברמת החמצן באוויר‬ ‫‪.1‬‬
‫הם גורמים לעלייה ברמת ה– ‪ CO2‬באוויר‬ ‫‪.2‬‬
‫הם מעשירים את הקרקע במים הנקלטים דרך הפיוניות‬ ‫‪.3‬‬
‫הם קושרים ‪ CO2‬מהאוויר ליצירת תרכובות אורגניות‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪110‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫לפניך ארבעה גורמים אביוטיים המאפיינים בית גידול מסוים‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫איזה מהם יושפע במידה הקטנה ביותר מהאורגניזמים החיים בבית הגידול?‬
‫‪ .1‬מים‬
‫‪ .2‬קרקע‬
‫‪ .3‬רוח‬
‫‪ .4‬אוויר‬

‫איזה מבין הבאים מסולק על ידי מערכת ההפרשה?‬ ‫י‪.‬‬

‫‪ .1‬מזון שלא עוכל במעי‬
‫‪ .2‬תוצרים של פירוק חלבונים בתאים‬
‫‪ .3‬פחמן דו–חמצני הנפלט בנשימה התאית‬
‫‪ .4‬תאי דם אדומים שסיימו את מחזור חייהם‬

‫יא‪ .‬מה לא משותף לנשימה אֵרובית ולתסיסה?‬

‫הפקת אנרגיה מגלוקוז‬ ‫‪.1‬‬
‫הפיכת ‪ ADP‬ל– ‪ATP‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היווצרות כוהל‬ ‫‪.3‬‬
‫פליטת חום‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬זחלים המכרסמים את העלים של צמח הטבק מפרישים ריר‪ ,‬הגורם לשינוי בחומרים‬
‫המופרשים מן העלים‪ .‬כתוצאה משינוי זה נמשכים אל צמחי הטבק חרקים הטורפים‬
‫את הזחלים‪.‬‬
‫מה הם יחסי הגומלין בין צמחי הטבק לחרקים הטורפים?‬
‫טפילות‬ ‫‪.1‬‬
‫טריפה‬ ‫‪.2‬‬
‫תחרות‬ ‫‪.3‬‬
‫הדדיות‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪111‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫יג‪ .‬כאשר משווים את ריכוזי החומרים בעורק המוביל דם אל הכליה ובווריד המוביל דם מן‬
‫הכליה‪ ,‬מוצאים כי‪:‬‬
‫בעורק יש יותר שתנן ופחות פחמן דו–חמצני מאשר בווריד‬ ‫‪.1‬‬
‫בעורק יש פחות שתנן ופחות פחמן דו–חמצני מאשר בווריד‬ ‫‪.2‬‬
‫בעורק יש יותר שתנן ויותר פחמן דו–חמצני מאשר בווריד‬ ‫‪.3‬‬
‫בעורק יש פחות שתנן ויותר פחמן דו–חמצני מאשר בווריד‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬ירידה בכמות טסיות (לוחיות) הדם תגרום באופן מי ָדי‪:‬‬

‫‪ .1‬לעלייה בלחץ הדם‬
‫‪ .2‬לפגיעה בייצור הנוגדנים‬
‫‪ .3‬להאטה בקרישת הדם‬
‫‪ .4‬לפגיעה בהובלת החמצן‬

‫טו‪ .‬גוף האדם אינו יכול לעכל את התאית שבמזון מן הצומח‪ ,‬מפני ש‪:‬‬
‫בתאי גוף האדם אין תאית‬ ‫‪.1‬‬
‫לאדם חסר האנזים המפרק תאית‬ ‫‪.2‬‬
‫תוצרי פירוק התאית אינם נספגים בדם‬ ‫‪.3‬‬
‫במערכת העיכול של האדם אין חיידקים‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬הדופק במנוחה של ספורטאי נמוך בהרבה מן הדופק במנוחה של אדם שאינו עוסק בספורט‪.‬‬
‫מהו ההסבר לכך?‬
‫‪ .1‬נפח הפעימה במנוחה של ספורטאי גדול בהרבה מזה של אדם שאינו עוסק בספורט‪.‬‬
‫‪ .2‬נפח הפעימה במנוחה של ספורטאי קטן בהרבה מזה של אדם שאינו עוסק בספורט‪.‬‬
‫‪ .3‬תפוקת הלב במנוחה של ספורטאי גדולה בהרבה מזו של אדם שאינו עוסק בספורט‪.‬‬
‫‪ .4‬תפוקת הלב במנוחה של ספורטאי קטנה בהרבה מזו של אדם שאינו עוסק בספורט‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪112‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫משערים שלאחר השרפה בכרמל יפרחו יותר גאופיטים משפרחו לפני השרפה‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬
‫השערה זו מתבססת על כך ש‪:‬‬
‫חומרים אורגניים שנשרפו העשירו את הקרקע‬ ‫‪.1‬‬
‫גאופיטים הם צמחים תרמופילים — אוהבי חום‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר השרפה יש לגאופיטים פחות מתחרים על המשאבים‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחר השרפה התרבו החרקים המאביקים את הגאופיטים‬ ‫‪.4‬‬

‫יח‪ .‬תא לבלב של אדם מייצר אינסולין‪ ,‬ותא ביותרת הכליה של אותו אדם מייצר אדרנלין‪.‬‬
‫תופעה זו היא תוצאה של‪:‬‬
‫בקרה על ביטוי גנים‬ ‫‪.1‬‬
‫פעולת הקולטנים בקרום התא‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרדה בין כרומוזומים הומולוגים במיוזה‬ ‫‪.3‬‬
‫תגובה לא ייחודית של מערכת ההגנה‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬מה יכולה להיחשב להפרה של ההומיאוסטזיס בגוף האדם?‬

‫הזרמה מוגברת של דם ללב בזמן מאמץ‬ ‫‪.1‬‬
‫רעידת הגוף בסביבה קרה‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרשת אינסולין לאחר ארוחה‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה חדה בטמפרטורת הגוף בסביבה חמה‬ ‫‪.4‬‬

‫מדוע בפירמידה אקולוגית אין בדרך כלל יותר מחמש רמות?‬ ‫כ‪.‬‬
‫‪ .1‬כי הרמה האחרונה חייבת להיות רמה של טורפי–על‬
‫‪ .2‬כי רוב האנרגיה הולכת לאיבוד במעבר מרמה לרמה‬
‫‪ .3‬כי יש רק ארבעה סוגים אפשריים של יחסי גומלין בין יצורים במערכת‬
‫‪ .4‬כי המפרקים אינם נחשבים לרמה נפרדת‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪113‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫יצורים חד–תאיים ממין מסוים נמצאים בתמיסה מועשרת בחמצן‪ ,‬המכילה יוני אשלגן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התאים קולטים יוני אשלגן‪ ,‬עד שריכוזם בתאים גבוה פי ‪ 50‬מריכוזם בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫כאשר התאים נמצאים בתמיסה דלה בחמצן‪ ,‬המכילה אותו ריכוז של יוני אשלגן‪ ,‬ריכוז יוני‬
‫האשלגן בתאים אינו עולה‪.‬‬
‫הסבר מדוע ריכוז יוני האשלגן בתאים אינו עולה כאשר הם נמצאים בתמיסה הדלה בחמצן‪.‬‬

‫המולקולות של חומר אורגני ‪ A‬עוברות באטיות דרך הקרום של תאי דם אדומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעקום שלפניך מתוארים השינויים בנפח של תאי דם אדומים שהוכנסו לתמיסה מרוכזת‬
‫של חומר ‪ ,A‬היוצרת סביבה היפרטונית לתאים‪.‬‬
‫הסבר את השינויים המתוארים בעקום‪.‬‬

‫נפח‬ ‫ ‬
‫תאי הדם‬

‫‪0‬‬
‫זמן‬
‫‪Ì„‰ ȇ˙ ˙ÒΉ‬‬
‫‪‰ÒÈÓ˙Ï‬‬

‫"הביוספרה היא מערכת אקולוגית סגורה לחומרים"‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבר את המשפט באמצעות דוגמה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע הביוספרה היא מערכת פתוחה לאנרגיה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫‪114‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"א‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪--‬‬

‫במהלך מחקר על תפקיד הלבלב‪ ,‬שנערך במאה ה–‪ ,19‬הוצא הלבלב מגופם של כלבים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫להפתעת החוקרים התברר שזבובים נמשכו במיוחד לשתן של הכלבים האלה‪.‬‬
‫הסבר‪ ,‬על סמך הידוע לנו היום על תפקיד הלבלב‪ ,‬מדוע נמשכו הזבובים לשתן‪.‬‬

‫בעקבות פציעה חדרו לדמו של אדם חיידקים מסוגים שונים‪ .‬המערכת החיסונית הגיבה‬ ‫‪.6‬‬
‫בשתי דרכים‪ :‬בדרך אחת הייתה התגובה זהה עבור כל החיידקים‪ ,‬ובדרך האחרת הייתה‬
‫התגובה שונה עבור חיידקים שונים‪.‬‬
‫תאר בקצרה את התגובה הזהה ואת התגובה השונה‪.‬‬

‫יצור ימי מסוים נמצא במנוחה באקווריום בטמפרטורה של ‪ .5oC‬העלו בהדרגה את‬ ‫‪.7‬‬
‫טמפרטורת המים ל– ‪ .30oC‬כתוצאה מכך עלתה טמפרטורת הגוף של היצור‪ ,‬ועלה גם‬
‫קצב צריכת החמצן שלו‪.‬‬
‫האם היצור הוא פויקילותרמי (אקטותרמי) או הומאותרמי (אנדותרמי)?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע עלתה טמפרטורת הגוף של היצור ומדוע עלתה צריכת החמצן שלו‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫לצמחים הגדלים בחוף הים יש דרכים להתמודד עם המליחות הגבוהה שבקרקע‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע יש לצמח קושי להתקיים בקרקע מלוחה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫תאר התאמה אחת המאפשרת לצמח להתקיים בקרקע מלוחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הסבר מדוע הקוטר של רוב התאים החיים קטן מאוד (פחות מ–‪ 20‬מיקרומטר)‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪115‬‬
 ‫סוג הבחינה‪ :‬א‪ .‬בגרות לנבחני ִמשנֶ ה‬ ‫מדינת ישראל‬
‫ב‪ .‬בגרות לנבחנים אקסטרניים‬ ‫ ‬ ‫משרד החינוך‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ב‪2012 ,‬‬
‫מספר השאלון‪28 ,920231 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫‪ 3‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — (‪ 30 — )30x1‬נקודות‬
‫— (‪ 24 — )8x3‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 24‬נקודות‬ ‫(‪— )12x2‬‬ ‫—‬ ‫פרק שלישי‬
‫‪ 22‬נקודות‬ ‫(‪— )22x1‬‬ ‫—‬ ‫פרק רביעי‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫—‬ ‫סה"כ‬ ‫ ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪ :‬בתום הבחינה מסור לבוחן את מחברת הבחינה ואת גיליון התשובות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪116‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬
‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות‬
‫הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬

‫ענה על כל התת־שאלות א‪-‬טו‪.‬‬

‫רץ מרתון (‪ 42‬ק"מ) זקוק לאנרגיה זמינה‪ .‬מה כדאי לו לשתות במהלך הריצה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תמיסה המכילה חלבונים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תמיסה המכילה מלחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תמיסה המכילה חד־סוכרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מהמשפטים שלפניך מתאר נכון אחד מתפקודי מערכת הדם?‬ ‫ב‪.‬‬
‫הורמונים מוּבלים על ידי תאי דם אדומים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוגדנים מיוצרים על ידי תאי דם אדומים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בניית חלבונים מתבצעת בפלסמה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פסולת חנקנית מוּבלת בפלסמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזו מהדוגמאות שלפניך מתארת התאמה של בעלי חיים או צמחים לתנאי סביבה משתנים?‬ ‫ג‪.‬‬
‫העלים הירוקים של גאופיטים (צמחי בצל וצמחי פקעת) נובלים ומתייבשים עם בוא הקיץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צמחים חד־שנתיים משלימים מחזור חיים במהלך החורף והאביב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חלזונות אוטמים את פתח הקונכיה עם בוא הקיץ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל הדוגמאות ‪.3-1‬‬ ‫‪.4‬‬

‫באיזו מהתשובות שלפניך הסדר הוא מהגדול ביותר אל הקטן ביותר?‬ ‫ד‪.‬‬
‫כלורופלסט‪ ,‬עלה‪ ,‬תא אפידרמיס (תא בשכבה החיצונית)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלה‪ ,‬תא אפידרמיס‪ ,‬כלורופלסט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלה‪ ,‬כלורופלסט‪ ,‬תא אפידרמיס‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תא אפידרמיס‪ ,‬עלה‪ ,‬כלורופלסט‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪117‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬
‫פירוק של מולקולות אורגניות מתרחש בתהליכים‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .1‬נשימה תאית ופוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .2‬נשימה תאית ותסיסה‪.‬‬
‫‪ .3‬עיכול ופוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .4‬עיכול וספיגה‪.‬‬

‫נתון כי מספר הכרומוזומים בתא ביצה (ביצית) של צפרדע הוא ‪.13‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫בתא זרע של צפרדע יש‪:‬‬
‫‪ .1‬פי ‪ 4‬כרומוזומים יותר מבתא ביצה‪.‬‬
‫‪ .2‬פחות כרומוזומים מבתא ביצה‪.‬‬
‫‪ .3‬אותו מספר כרומוזומים כמו בתא ביצה‪.‬‬
‫‪ .4‬פי ‪ 2‬כרומוזומים יותר מבתא ביצה‪.‬‬

‫אדם קיבל עירוי דם‪ .‬התברר כי הדם היה נגוע בנגיף הגורם למחלת כבד חריפה‪ ,‬ונדרש‬ ‫ז‪.‬‬
‫טיפול מיָ די‪ .‬מהו הטיפול שיינתן לאדם?‬
‫‪ .1‬הזרקת חיסון סביל המכיל אנטיגנים‪.‬‬
‫‪ .2‬הזרקת חיסון סביל המכיל נוגדנים‪.‬‬
‫‪ .3‬הזרקת חיסון פעיל המכיל אנטיגנים‪.‬‬
‫‪ .4‬הזרקת חיסון פעיל המכיל נוגדנים‪.‬‬

‫בקטע ‪ 30% , DNA‬מכלל הבסיסים החנקניים הם אדנין‪ .‬איזה מהמשפטים שלפניך נכון?‬ ‫ח‪.‬‬
‫‪ 30% .1‬מכלל הבסיסים בקטע ה־ ‪ DNA‬הם תימין‪.‬‬
‫‪ 30% .2‬מכלל הבסיסים בקטע ה־ ‪ DNA‬הם גואנין‪.‬‬
‫‪ 30% .3‬מכלל הבסיסים בקטע ה־ ‪ DNA‬הם ציטוזין‪.‬‬
‫‪ .4‬אי־אפשר לקבוע את אחוז הבסיסים האחרים בקטע ה־ ‪. DNA‬‬

‫כל ההורמונים בגוף האדם‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫‪ .1‬מופרשים ישירות אל תאי המטרה ומשפיעים עליהם‪.‬‬
‫משפיעים רק על תאי מטרה בעלי קולטנים ייחודיים המתאימים להם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מופרשים לדם ומשפיעים על כל תאי הגוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מגבירים את קצב חילוף החומרים של תאי המטרה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫‪118‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬
‫בררניים נמצאים‪:‬‬
‫קרומים ֵ‬ ‫י‪.‬‬
‫בתאים של כל היצורים החיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בתאי בעלי חיים אך לא בתאים של צמחים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בתאי צמחים אך לא בתאים של בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בתאים המפרישים חומרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬איזה מהמשפטים שלפניך נכון?‬

‫הדם מגיע אל ורידי הריאה דרך מסתם החדר הימני בלב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫דם רווי בחמצן מגיע אל העלייה הימנית בלב דרך ורידי הריאה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הדם מגיע אל החדר השמאלי דרך מסתם העלייה השמאלית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דם עשיר בפחמן דו־חמצני ( ‪ ) CO2‬מגיע אל העלייה השמאלית דרך שני ורידים חלולים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬שרשרות המזון ‪ IV-I‬שלפניך מתארות מעבר חומרים בין גורמים ביוטיים שונים במערכת אקולוגית‪.‬‬
‫איזו שרשרת מתארת נכון את מעבר החומרים?‬

‫‪IV‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬

‫טורפי־על‬ ‫צרכנים שניוניים‬ ‫יצרנים‬ ‫צרכנים שניוניים‬

‫צרכנים שניוניים‬ ‫טורפי־על‬ ‫צרכנים שניוניים‬ ‫צרכנים ראשוניים‬

‫צרכנים ראשוניים‬ ‫יצרנים‬ ‫צרכנים ראשוניים‬ ‫טורפי־על‬

‫יצרנים‬ ‫צרכנים ראשוניים‬ ‫טורפי־על‬ ‫יצרנים‬

‫‪I‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪II‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪III‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪IV‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪119‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫באיזה מהמשפטים שלפניך מתוארת התאמה מבנית (מורפולוגית) לגורם ביוטי?‬ ‫יג‪.‬‬
‫לגמל החי במדבר החם יש רגליים ארוכות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פרח הדבורנית דומה לדבורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סנדלית (יצור חד־תאי) החיה במים מתוקים מפרישה עודפי מים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עץ השקד משיר את עליו בחורף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬הומאוסטזיס הוא היכולת של יצור (אורגניזם)‪:‬‬

‫להפיק אנרגיה מחומרים אורגניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לייצר את מזונו מחומרים אנאורגניים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לשמור על סביבה פנימית יציבה בתנאי סביבה משתנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לשמור על סביבה פנימית קבועה בלי תלות בתנאי סביבה משתנים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬רצף החומצות האמיניות של האנזים פפסין בתא מתורגם על פי‪:‬‬

‫מולקולת ה־ ‪.DNA‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המיקום של מולקולת ה־ ‪ DNA‬בכרומוזום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כמות החלבון התאי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מבנה הריבוזום של התא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪120‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬
‫(‪ 24‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה חמש שאלות (‪ )6-2‬בנושאי הליבה‪.‬‬
‫בחר בשלוש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬

‫אם יכניסו נחש (יצור פויקילותרמי) לחדר קר מאוד‪ ,‬יֵ רד קצב חילוף החומרים בגופו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הסבר מדוע‪.‬‬

‫חוקרים גידלו צמחים ירוקים בחממה שקופה ביום קיץ בהיר‪ .‬הם מדדו את כמות החמצן באוויר‬ ‫‪.3‬‬
‫שבחממה במשך ‪ 12‬שעות (מ־ ‪ 6:00‬בבוקר עד ‪ 18:00‬בערב)‪.‬‬
‫תוצאות המדידות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫כמות החמצן באוויר‬

‫השעה‬
‫‪6:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר את התוצאות המוצגות בגרף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫כיצד ייראה הגרף בשעות הלילה? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בעשן סיגריות יש גז פחמן חד־חמצני )‪ (CO‬אשר נקשר בחוזקה (הגבוהה פי ‪ 250‬מזו של חמצן)‬ ‫‪.4‬‬
‫להמוגלובין‪.‬‬
‫הסבר מדוע מעשנים כבדים מתקשים בביצוע פעילות גופנית מאומצת‪.‬‬

‫כיום חלק מהחקלאים משתמשים בהדברה ביולוגית במקום בהדברה כימית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫ציין שני יתרונות של הדברה ביולוגית למערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין חיסרון אפשרי אחד של הדברה ביולוגית למערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪121‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬
‫חילקו תרחיף שמרים לשני כלים‪ :‬בכלי אחד גידלו את השמרים בנוכחות חמצן‪ ,‬ובכלי האחר —‬ ‫‪.6‬‬
‫ללא נוכחות חמצן‪ ,‬שאר התנאים היו זהים‪ .‬לאחר ‪ 4‬שעות נמדדה כמות השמרים‬
‫בשני הכלים‪ ,‬ותוצאות המדידה מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫כמות השמרים כעבור ‪ 4‬שעות‬

‫כמות‬
‫השמרים‬

‫‪I‬‬ ‫תנאי ‪II‬‬

‫הגידול‬

‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫ציין איזו עמודה — ‪ I‬או ‪ ,II‬מציגה את כמות השמרים בכלי בנוכחות חמצן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע יש הבדל בכמות השמרים שהתקבלה בכל אחד מהכלים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪122‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬
‫(‪ 24‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬
‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪.‬‬
‫בחר בשני נושאים שלמדת‪ ,‬ובכל נושא ענה במחברת הבחינה על שלוש שאלות על פי ההנחיות‬
‫(לכל נושא — ‪ 12‬נקודות; מספר הנקודות לכל סעיף ‪ /‬שאלה רשום בסופם)‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬התנהגות בעלי חיים‬

‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 7‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,9-8‬ועל אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 7‬חובה)‪.‬‬

‫הקנִית האירופית‪.‬‬
‫הקוקייה היא טפילה חברתית של מגוון רחב של ציפורי שיר‪ ,‬ביניהן ָ‬ ‫‪.7‬‬
‫הקוקייה מטילה ביצים בקן של הקנית‪ ,‬והקנית מקבלת את ביצי הקוקייה ודוגרת עליהן או‬
‫דוחה אותן‪ .‬חוקרים רצו לבדוק אם גיל הקנית משפיע על קבלה או דחייה של ביצי הקוקייה‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫הקשר בין גיל הקנית ובין דחייה או קבלה של ביצי קוקייה‬

‫מספר קניות‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬ ‫מקרא׃‬
‫‪15‬‬ ‫קבלה‬
‫‪10‬‬ ‫דחייה‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫קניות צעירות קניות בוגרות‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הצע הסבר לתוצאות המוצגות בגרף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ציין שני מאפיינים אפשריים של ביצי קוקייה העשויים לגרום לקנית לקבל אותן ולדגור‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫עליהן‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪123‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.9-8‬‬
‫תולעי הפאלולו באוקיינוס השקט משחררות למים כמויות עצומות של תאי רבייה במשך‬ ‫‪.8‬‬
‫ליל ירח מלא‪ ,‬פעם אחת בשנה‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מהו היתרון בשחרור כמויות עצומות של תאי רבייה?‬ ‫א‪.‬‬
‫הבא דוגמה לאסטרטגיית רבייה שונה מזו של תולעי הפאלולו‪ ,‬וציין שני הבדלים בין‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫שתי האסטרטגיות‪.‬‬

‫השליה ומלקקת את הגורים‪.‬‬

‫האם אוכלת את ִ‬
‫ביונקים רבים לאחר ההמלטה ֵ‬ ‫‪.9‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין תועלת אחת באכילת השליה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין תועלת אחת בליקוק הגורים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.11-10‬‬

‫מתקשרים זה עם זה על ידי העברת אותות הנקלטים באמצעות החושים‪ .‬לתקשורת זו‬
‫‪ .10‬בעלי חיים ַ‬
‫יש תפקיד חשוב בהתנהגות החברתית‪.‬‬
‫א‪ .‬בעלי חיים רבים משתמשים בריח כאמצעי תקשורת‪ .‬ציין שני יתרונות לתקשורת באמצעות‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ריח‪.‬‬
‫עדרי פילים המרוחקים זה מזה מגיעים באותו זמן למקווי מים‪ ,‬באמצעות תקשורת קולית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הבא דוגמה נוספת של תקשורת קולית בין בעלי חיים‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪ .11‬במינים שונים של גחליליות הזכרים מאותתים לנקבות באור היוצא מקצה הבטן שלהם‪.‬‬
‫עוצמת האור וקצב האיתות אופייניים למין‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מהי החשיבות של מסר ייחודי לכל מין?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הבא דוגמה לתקשורת בין־מינית‪ ,‬וציין את חשיבותה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪124‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫נושא ‪ — II‬מזרע לזרע‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,14-13‬ועל אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .12‬החורף של שנת ‪ 2011‬התאפיין בגשמים מעטים‪ .‬באותה שנה היו זרעים של מיני צמחים‬
‫חד־שנתיים שנבטו‪ ,‬והיו זרעים של מינים אחרים שלא נבטו‪ ,‬אף על פי שגדלו באותו שדה‪.‬‬
‫ ‬ ‫(‪ )1‬ציין שתי תכונות של הזרע המסבירות מדוע באותו שדה זרעים מסוימים נובטים‬ ‫א‪.‬‬
‫ואחרים לא נובטים‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר כיצד כל אחת מהתכונות שציינת יכולה לעכב נביטה‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫חלק מהצמחים נבטו‪ ,‬ולאחר מכן גם פרחו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניך תרשים המתאר חמישה שלבים במחזור החיים של צמחים אלו‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫כתוב במחברתך את שמות השלבים ‪.V-II‬‬

‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬

‫‪IV‬‬ ‫‪ :I‬נביטה‬

‫‪V‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪125‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.14-13‬‬
‫‪ .13‬לפניך עקום המתאר את הקשר בין מספר הימים שבהם זרעים מסוימים הוחזקו בתנאי קור לבין‬
‫מספר הימים שחלפו מהזריעה שלהם ועד לפריחה‪.‬‬
‫מספר הימים מהזריעה‬
‫עד הפריחה‬
‫‪130‬‬
‫‪120‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬ ‫מספר הימים שבהם‬
‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫הוחזקו הזרעים בקור ‪50‬‬

‫תאר על פי הגרף את הקשר בין מספר הימים שבהם הוחזקו הזרעים בקור לבין‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מספר הימים מהזריעה עד הפריחה‪.‬‬
‫ציין גורם אחד פנימי וגורם אחד חיצוני (מלבד טיפול בקור)‪ ,‬המשפיעים על מועד הפריחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪ .14‬התפתחות צמח מן הזרע מלווה בגדילה‪ ,‬בתוספת מסה ובהתמיינות תאים‪.‬‬

‫ציין תהליך אחד בצמח המאפשר תוספת מסה ותהליך אחד המאפשר גדילה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫הסבר מהי התמיינות תאים‪ ,‬והבא שתי דוגמאות לחלקים בצמח הנוצרים בעקבות‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫התמיינות‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪126‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.16-15‬‬
‫‪ .15‬חקלאי מגדל צמחי נוי ועצי פרי‪ ,‬והוא מעוניין לשווק את הצמחים והפירות בעונה שבה יש להם‬
‫ביקוש רב‪.‬‬
‫הצג דוגמה אחת של התערבות האדם בגידול צמחים‪ ,‬והסבר כיצד ההתערבות שהצגת מסייעת‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫לחקלאי להשיג את מטרתו‪.‬‬

‫‪ .16‬לצמח גדילן יש זרעים מרובים‪ ,‬הם קלים ובעלי ציצת שערות‪.‬‬

‫מהי דרך ההפצה של זרעי הגדילן? ציין יתרון אחד וחיסרון אחד של דרך הפצה זו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫ציין דרך נוספת להפצת זרעים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪127‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬מיקרואורגניזמים‬
‫ענה על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 17‬חובה)‪ ,‬על אחת מהשאלות ‪ ,19-18‬ועל אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 17‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .17‬חיידקי ביפידוס הם חיידקים החיים במעי הגס של תינוקות‪ ,‬והם מונעים הדבקה של התינוקות‬
‫בחיידקים הגורמים לשלשולים‪.‬‬
‫א‪ .‬מה הם יחסי הגומלין בין חיידקי הביפידוס לבין החיידקים גורמי השלשולים בתינוקות?‬
‫הסבר‪ 2( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬מה הם יחסי הגומלין בין התינוקות לבין חיידקי הביפידוס? הסבר‪ 2( .‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.19-18‬‬

‫‪ .18‬קירור ( ‪ ) 4oC‬הוא האמצעי העיקרי לשימור מזון‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע קירור משמש אמצעי לשימור מזון‪ 2( .‬נקודות)‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬ציין שתי שיטות שימור מזון נוספות (מלבד קירור)‪ ,‬והסבר כיצד הן פועלות‪.‬‬

‫מה ייתכן שימצאו בשכבה העליונה של המים בים התיכון?‬ ‫‪ .19‬א‪.‬‬

‫בחר באפשרות הנכונה ונמק את בחירתך‪.‬‬ ‫ ‬
‫חיידקים פוטו־אוטוטרופיים וחיידקים אווירניים (ארוביים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ ‬
‫חיידקים פוטו־אוטוטרופיים וחיידקים אל־אווירניים מוחלטים (אנארוביים‬ ‫‪.2‬‬
‫אובליגטורים)‪.‬‬
‫חיידקים הטרוטרופיים וחיידקים אל־אווירניים מוחלטים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫אילו סוגים של חיידקים ייתכן שיימצאו במעמקי הים? הסבר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪128‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.21-20‬‬
‫‪ .20‬חילקו אותה תרבית חיידקים לשני מכלי גידול ‪ . II-I‬בשלב המעריכי (הגידול המהיר) הדביקו את‬
‫החיידקים בכל אחד מהמכלים באותו בקטריופאג' (נגיף התוקף חיידקים)‪.‬‬
‫באחת התרביות התרחשה הדבקה במסלול הליטי‪ ,‬ובאחרת — התרחשה הדבקה במצב ליזוגני‪.‬‬
‫הגרפים שלפניך מתארים את עקומות הגידול של החיידקים בעקבות ההדבקה‪.‬‬

‫גרף ‪II‬‬ ‫גרף ‪I‬‬

‫כמות החיידקים‬ ‫כמות החיידקים‬

‫הזמן‬ ‫הזמן‬
‫הדבקה‬ ‫הדבקה‬
‫בבקטריופג’‬ ‫בבקטריופג’‬

‫איזה גרף — ‪ I‬או ‪ — II‬מתאר מסלול ליטי‪ ,‬ואיזה גרף מתאר מצב ליזוגני? נמק את קביעתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪ .21‬לחקלאי שתי חלקות שדה שבהן תנאים זהים‪ .‬בשנה מסוימת הוא גידל בחלקה אחת קטניות‪,‬‬
‫ובחלקה האחרת — לא גידל דבר‪.‬‬
‫בשנה שלאחריה (שנה שנייה) החקלאי גידל חיטה בשתי החלקות‪ ,‬ומדד את כמות החיטה בכל‬
‫חלקה‪ .‬תוצאות המדידות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫כמות יבול החיטה בשנה השנייה‬
‫כמות החיטה‬

‫החלקות‬
‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬
‫קבע באיזו עמודה‪ I ,‬או ‪ , II‬מוצג יבול החיטה של החלקה שבה גדלו קטניות בשנה הראשונה‪ .‬נמק‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫את קביעתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬
‫‪129‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫(‪ 22‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬
‫בפרק זה שני קטעים‪.II-I ,‬‬
‫בחר באחד הקטעים וענה במחברת הבחינה על כל השאלות הנוגעות לקטע שבחרת‪.‬‬
‫(מספר הנקודות לכל שאלה ‪ /‬סעיף רשוּם בסופם‪).‬‬
‫קטע ‪ — I‬הש ֵֹרפה בכרמל‬
‫בדצמבר בשנת ‪ 2010‬השתוללה בכרמל ש ֵׂרפה גדולה‪ ,‬שכילתה שטחים נרחבים של יער וחורש‪.‬‬
‫הצומח הטבעי בכרמל הוא ברובו שילוב של שיחים גבוהים ועצים נמוכים הגדלים בצפיפות‪ .‬כדי לעבות את‬
‫היער והחורש‪ ,‬נטעו בכרמל במשך השנים עצי אורן‪ .‬האורנים אמנם צומחים מהר‪ ,‬אך יש בהם סכנה — הם‬
‫דליקים מאוד‪ ,‬וכאשר פורצת שרפה הם מסייעים לאש להתפשט במהירות רבה‪ .‬לדעת רבים‪ ,‬האורנים הם‬
‫אחת הסיבות העיקריות לכך שהשרפה בכרמל התפשטה במהירות לשטח כה נרחב‪.‬‬
‫שרפה פוגעת במרכיבים של המערכת האקולוגית‪ ,‬כמו הקרקע‪ ,‬הצומח ובעלי החיים‪ .‬השרפה מקטינה‬
‫את כמות החומר האורגני בקרקע מכיוון שהוא נשרף‪ .‬ירידת גשמים לאחר השרפה עלולה לגרום‬
‫לשיטפונות‪ ,‬ונוצר סחף שפוגע בפוריות הקרקע וביציבותה‪ .‬הפגיעה בצומח מתבטאת במוות של צמחים‪,‬‬
‫וכן בירידה בכמות הזרעים הפוריים בקרקע‪ .‬הפגיעה בבעלי החיים היא ישירה — מוות מיָ די‪ ,‬ומשנית —‬
‫בעקבות הרס מקורות המזון ומקומות המסתור שלהם‪.‬‬
‫לאורך השנים מתנהל ויכוח על הדרך הנכונה לשיקום היער והחורש בכרמל לאחר שרפות‪.‬‬
‫אחת הגישות לשיקום מבוססת על התערבות האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬כריתת העצים השרופים שאינם‬
‫בררני של הצומח המתחדש‪ ,‬ולעתים גם נטיעה של עצים שגדילתם‬ ‫יכולים להתחדש‪ ,‬דילול ֵ‬
‫מהירה‪ ,‬אף שאינם נמנים עם הצומח הטבעי בכרמל‪ .‬היתרון בשיקום כזה הוא התחדשות‬
‫מהירה המאפשרת לחלק מבעלי החיים לשוב לחיות באזור שנפגע‪.‬‬
‫לפי גישה אחרת‪ ,‬יש לאפשר ליער להשתקם מעצמו באופן טבעי‪ ,‬אף שהתהליך יותר ארוך‪.‬‬
‫הרב־שנתיים הנפוצים בכרמל‪,‬‬
‫ִ‬ ‫שיקום טבעי יכול להתרחש בזכות התכונות של מרבית העצים והשיחים‬
‫המאפשרות התחדשות לאחר שרפה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אלון‪ ,‬אלה‪ ,‬קטלב וסירה קוצנית‪ ,‬שיש להם מנגנון של‬
‫התחדשות ענפים מבסיס הגזע השרוף‪ .‬מינים אחרים‪ ,‬לדוגמה אורן ולוטם מתחדשים לאחר שרפה‬
‫מזרעים‪ ,‬בזכות כושרם להפיץ את הזרעים במהירות וביעילות‪ .‬צמחים נוספים הם גאופיטים‪ ,‬כמו‬
‫עירית‪ ,‬כלנית ורקפת‪ .‬לגאופיטים חלקים תת־אדמתיים שחלקם אינם נפגעים בשרפה והם ממשיכים‬
‫לצמוח‪ .‬בתנאים החדשים שנוצרו לאחר השרפה יש יתרון לצמחים ששרדו‪ ,‬והם יכולים להתרבות‬
‫בקצב מהיר בהיעדר תחרות על משאבים‪.‬‬
‫לאחר השרפה בכרמל הוחלט לפעול לשיקום היער בשילוב של שתי הגישות‪ .‬לאחר שנה היער והחורש‬
‫בכרמל עדיין לא חזרו לקדמותם‪ ,‬אך יש בהם כבר לבלוב‪ ,‬פריחה וציוץ ציפורים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪130‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫אם בחרת בקטע ‪ , I‬ענה על חמש השאלות ‪.26-22‬‬

‫‪ .22‬ציין על פי הקטע שלושה גורמים (ביוטיים ו‪/‬או אביוטיים) שהשרפה משפיעה עליהם‪ 4( .‬נקודות)‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .23‬בחר באחד הגורמים והסבר כיצד הפגיעה בו עלולה להשפיע על מארג המזון‪.‬‬

‫‪ .24‬בקטע מוצגות שתי גישות לשיקום היער בכרמל לאחר השרפה‪ .‬בחר באחת הגישות ותאר‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫יתרון אחד וחיסרון אחד שלה‪.‬‬

‫‪ .25‬בקטע מתוארות דרכים שונות של צמחים להשתקם לאחר שרפה‪ .‬הצג שתיים מהדרכים‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫המתוארות‪.‬‬

‫‪ .26‬בחורף שאחרי השרפה בכרמל עקרו חלק מנבטי האורנים שצמחו לאחר השרפה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מה יכולה להיות הסיבה לעקירה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪131‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫קטע ‪ — II‬מר יכול להיות טוב!‬
‫גלוקוז הוא חד־סוכר המשמש מקור אנרגיה זמין וחשוב לתפקוד של כל תאי הגוף‪ .‬רמת הגלוקוז בדם אצל‬
‫אדם בריא מווסתת על ידי ההורמון אינסולין‪ .‬אצל חולים במחלת הסוכרת רמת הגלוקוז בדם גבוהה בדרך‬
‫כלל‪ .‬רמת גלוקוז גבוהה בדם גורמת נזקים קשים‪ :‬בטווח הקצר רמת גלוקוז גבוהה יכולה לגרום לעייפות‪,‬‬
‫לטשטוש ראייה ולחולשה‪ .‬בטווח הארוך רמת סוכר גבוהה עלולה לגרום לעלייה בסיכון לחלות במחלות‬
‫לב וכלי דם‪ ,‬ולפגיעה בעיניים‪ ,‬במערכת העצבים‪ ,‬בכליות ועוד‪.‬‬
‫ידועים כמה סוגים של מחלת סוכרת‪ ,‬שהנפוצים ביותר מביניהם הם סוכרת מסוג ‪ 1‬וסוכרת מסוג ‪.2‬‬
‫בסוכרת מסוג ‪ 1‬הלבלב כמעט שאינו מייצר אינסולין‪ .‬מחלה זו מתפתחת במקרים רבים כבר בגיל צעיר‪.‬‬
‫בסוכרת מסוג ‪ 2‬נפגעת הפעילות של קולטני האינסולין על קרומי התאים‪ .‬מחלה זו מתפתחת בעיקר בגיל‬
‫מבוגר‪ .‬מרבית החולים בסוכרת היום חולים בסוכרת מסוג ‪.2‬‬
‫אחוז החולים בסוכרת באוכלוסייה גבוה מאוד ונמצא בעלייה מתמדת‪ .‬על פי מחקרים‪ ,‬יש קשר בין אורח‬
‫החיים המודרני — שמאופיין בפעילות גופנית מעטה ובתזונה עשירה בפחמימות‪ ,‬סוכרים ושומנים‪ ,‬ובין‬
‫העלייה באחוז החולים במחלת הסוכרת מסוג ‪.2‬‬
‫יש חשיבות רבה לשמירה על ויסות רמת הסוכר בדם‪ ,‬ואצל חולי סוכרת הוויסות נעשה באמצעות‬
‫טיפול תרופתי ושינויים התנהגותיים‪ .‬שמירה על אורח חיים בריא ומשקל תקין מאפשרת ויסות תקין של‬
‫רמת הסוכר בדם‪ ,‬ומקטינה את הסכנה לחלות בסוכרת מסוג ‪ .2‬העלייה המתמדת במספר חולי הסוכרת‬
‫מדאיגה מאוד‪ ,‬וחוקרים רבים עוסקים בחקר המחלה ומנסים למצוא טיפול יעיל לחולים‪.‬‬
‫חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת הרווארד בארצות־הברית חקרו את התכונות‬
‫הרפואיות שיש לחומר שנמצא באשכולית שנקרא נרינג'נין (‪ )Naringenin‬ומקנה לה את טעמה המר‪.‬‬
‫התכונות הרפואיות מתבטאות בין השאר ביכולת לווסת את רמות הסוכר בדם‪.‬‬
‫בניסויים שערכו חוקרים בחולדות‪ ,‬נבדקה היעילות של נרינג'נין כתוסף תזונה‪ .‬התברר שספיגת‬
‫הנרינג'נין במעי אינה גבוהה אלא בשילוב עם חומר אחר (נרינג'נין משולב)‪ .‬נמצא שאצל חולדות‬
‫שקיבלו נרינג'נין משולב כחצי שעה לפני ארוחה עשירה בשומנים וסוכרים‪ ,‬רמת הסוכר בדם לאחר‬
‫הארוחה ירדה יותר מהר בהשוואה לחולדות שלא קיבלו נרינג'נין משולב‪.‬‬
‫השפעת הנרינג'נין עדיין נמצאת בשלבי בדיקה ולא נבדקה השפעתו על בני אדם‪ .‬החוקרים מקווים שבמחקר‬
‫זה תהיה פריצת דרך לטיפול בחולי סוכרת בעתיד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪132‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 28 , 920231‬נספח‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫אם בחרת בקטע ‪ , II‬ענה על חמש השאלות ‪.31-27‬‬

‫‪ .27‬על פי הקטע‪ ,‬ציין את שני הגורמים שיכולים להגביר את הסיכויים לחלות בסוכרת מסוג ‪.2‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .28‬תזונה עשירה בפחמימות מסוכנת לחולים בסוכרת מסוג ‪ .2‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .29‬לחולי סוכרת מסוג ‪ 1‬חסר אינסולין‪ .‬על פי מה שלמדת‪ ,‬הסבר את פעילותו של אינסולין בוויסות‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫רמת הסוכר בדם‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .30‬על פי הניסוי שתואר בקטע‪ ,‬מהי ההשפעה של מתן נרינג'נין משולב על החולדה?‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫‪ .31‬הסבר את היתרון במתן נרינג'נין משולב לעומת מתן נרינג'נין בלבד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪133‬‬
‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ב‪2012 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 60‬נקודות‬
‫— ‪ 40‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת־שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל ממנו את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪134‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫ענה על כל התת־שאלות א‪-‬כ‪.‬‬
‫הפנים מאדימות בזמן מאמץ גופני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כיצד אפשר להסביר תופעה זאת?‬
‫בזמן מאמץ גופני עולה מספר כלי הדם בעור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בזמן מאמץ גופני יורד מספר כלי הדם בעור‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בזמן מאמץ גופני יש הרחבה של כלי דם בעור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בזמן מאמץ גופני יש היצרוּת של כלי דם בעור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איזו מהדוגמאות שלפניך אינה מתארת התאמה של בעלי חיים או צמחים לתנאי סביבה משתנים?‬ ‫ב‪.‬‬
‫העלים הירוקים של גאופיטים (צמחי בצל וצמחי פקעת) נובלים ומתייבשים עם בוא הקיץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זרעים קלים של צמח מוּפצים על ידי הרוח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חלזונות אוטמים את פתח הקונכייה עם בוא הקיץ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צמחים חד־שנתיים מספיקים להשלים מחזור חיים במהלך החורף והאביב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫פירוק של מולקולות אורגניות מתרחש במהלך‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫נשימה תאית ופוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נשימה תאית ותסיסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עיכול ופוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עיכול וספיגה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אצן מרתון‪ ,‬שרץ למרחק של ‪ 42‬ק"מ‪ ,‬זקוק לאנרגיה זמינה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזו מהתמיסות שלפניך כדאי לאצן לשתות במהלך הריצה?‬
‫תמיסה המכילה חלבונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תמיסה המכילה רב־סוכרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תמיסה המכילה חד־סוכרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תמיסה המכילה מלחים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪135‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫באיזה מהזוגות שלפניך יש התאמה בין המרכיב של הדם לבין ִתפקודו במערכת הדם?‬ ‫ה‪.‬‬
‫תאי דם אדומים — הובלת הורמונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי דם אדומים — ייצור נוגדנים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פלסמה — הובלת פסולת חנקנית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פלסמה — בניית חלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חלק מהאנשים המקפידים על תזונה נכונה אוכלים מעט בשר וביצים ושותים מעט חלב‪,‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫והם מרבים לאכול ירקות ופירות‪.‬‬
‫ממידע זה אפשר להסיק שבתזונה שלהם יש‪:‬‬
‫פחות חומצות אמיניות ויותר ויטמינים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פחות ויטמינים ויותר פחמימות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר חלבונים ויותר ויטמינים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יותר ויטמינים ופחות פחמימות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫באיזו מהתשובות שלפניך הסדר הוא מהגדול ביותר אל הקטן ביותר?‬ ‫ז‪.‬‬
‫כלורופלסט‪ ,‬עלה‪ ,‬מולקולת חלבון‪ ,‬תא אפידרמיס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלה‪ ,‬תא אפידרמיס‪ ,‬כלורופלסט‪ ,‬מולקולת חלבון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלה‪ ,‬כלורופלסט‪ ,‬תא אפידרמיס‪ ,‬מולקולת חלבון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלה‪ ,‬מולקולת חלבון‪ ,‬תא אפידרמיס‪ ,‬כלורופלסט‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ ADH‬הוא הורמון המווסת את מאזן המים בגוף‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫אצל אדם ששתה הרבה ביום קר‪ ,‬רמת ה־ ‪ ADH‬בדם ונפח השתן המופרש יהיו‪:‬‬
‫רמת ‪ ADH‬נמוכה‪ ,‬ונפח השתן המופרש גדול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רמת ‪ ADH‬גבוהה‪ ,‬ונפח השתן המופרש גדול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רמת ‪ ADH‬גבוהה‪ ,‬ונפח השתן המופרש קטן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רמת ‪ ADH‬נמוכה‪ ,‬ונפח השתן המופרש קטן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪136‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫בצמח תפוח אדמה (גאופיט) העמילן שבפקעת מורכב ממולקולות גלוקוז אשר‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫נספגות דרך השורשים‪ ,‬ומועברות אל הפקעות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוצרות בעלים‪ ,‬ומועברות אל הפקעות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נוצרות בפקעות מ־ ‪ CO2‬המגיע מן העלים וממים המגיעים מן השורשים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוצרות בשורשים בעזרת חיידקים הקושרים ‪ , CO2‬ומועברות אל הפקעות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫באיזה מהגרפים ‪ IV-I‬מתוארת רמת הנוגדנים בדם לאחר חיסון סביל בהשוואה‬ ‫י‪.‬‬
‫לרמת הנוגדנים בדם לאחר חיסון פעיל?‬

‫‪IV‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬

‫רמת‬ ‫רמת‬ ‫רמת‬ ‫רמת‬
‫נוגדנים‬ ‫נוגדנים‬ ‫נוגדנים‬ ‫נוגדנים‬

‫זמן‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬

‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬
‫מתן‬ ‫מתן‬ ‫מתן‬ ‫מתן‬
‫חיסון‬ ‫חיסון‬ ‫חיסון‬ ‫חיסון‬

‫מקרא‪:‬‬
‫חיסון פעיל‬
‫חיסון סביל‬
‫‪I‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪II‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪III‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪IV‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬שני אנזימים שאורכם שונה יכולים לפרק את אותו סובסטרט‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק בנוגע לשני האנזימים?‬
‫שני האנזימים אינם יכולים להיווצר באותו יצור (אורגניזם)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שני האנזימים נבנים על פי אותה תבנית של ‪ RNA‬שליח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בשני האנזימים המבנה של האתר הפעיל דומה מאוד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשני האנזימים הרצף של החומצות האמיניות הוא זהה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪137‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫יב‪ .‬זרעים בדרך כלל עשירים בחומרים כגון עמילן ושומן‪ .‬לחומרים אלה יתרונות אחדים‪.‬‬
‫מהו אחד היתרונות?‬
‫הם מגדילים את ריכוז המומסים בזרע‪ ,‬וגורמים לכניסת מים לתאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם חומרי תשמורת‪ ,‬ולכן הם מסיסים בציטופלסמת התא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הם חומרי תשמורת‪ ,‬ואינם משפיעים על ריכוז המומסים בזרע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם חומרי תשמורת‪ ,‬ויכולים לעבור בקלות דרך קרומי תאים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אפשר להשתמש בתאי גזע לריפוי של מחלות מסוימות‪ ,‬בעיקר מכיוון ש‪:‬‬ ‫יג‪.‬‬
‫בתאי גזע מספר הגנים גדול יותר ממספרם בתאי הגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בתאי גזע קיימים יותר סוגים של ‪ RNA‬מוביל (‪ )tRNA‬מאשר בתאי הגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תאי גזע יכולים להתמיין לסוגים שונים של תאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תאי גזע מתרבים במהירות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬מהו היחס בין מספר הכרומוזומים בתא ביצה (ביצית) של חרדון מצוי לבין מספר הכרומוזומים‬
‫בתא זרע של חרדון מצוי?‬
‫מספר הכרומוזומים בתא הביצה ובתא הזרע לעתים שווה ולעתים שונה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר הכרומוזומים בתא הביצה גדול יותר מאשר בתא הזרע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מספר הכרומוזומים בתא הביצה קטן יותר מאשר בתא הזרע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מספר הכרומוזומים בתא הביצה שווה למספרם בתא הזרע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬איזה מהמקרים שלפניך הוא דוגמה ליחסים בין צרכן ליצרן?‬
‫בני אדם אוכלים פטריות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נחשים אוכלים עכברים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שפני סלע אוכלים צמחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חיידקים מפרקים שאריות של יצורים חיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪138‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬
‫טז‪ .‬לפניך איור של תאי עצב‪.‬‬
‫דנדריטים‬

‫דנדריטים‬
‫אקסון‬

‫גוף התא‬
‫סינפסה‬
‫תא עצב ‪I‬‬ ‫תא עצב ‪II‬‬
‫איזה מההיגדים שלפניך נכון?‬
‫הגירוי העצבי הוא בדרך כלל דו־כיווני (מתא ‪ I‬אל תא ‪ II‬ולהפך)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוירוטרנסמיטורים המופרשים מתא עצב ‪ I‬גורמים לשינוי מתח עצבי בתא עצב ‪.II‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המעבר של הגירוי העצבי הוא מן הדנדריטים של תא עצב ‪ II‬אל האקסון של תא עצב ‪. I‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגירוי העצבי העובר לאורכו של האקסון הוא כימי‪ ,‬ואילו הגירוי העצבי העובר בסינפסה‬ ‫‪.4‬‬
‫הוא חשמלי‪.‬‬

‫חוקרים מדדו במשך ‪ 12‬שעות את הכמויות היחסיות של חמצן ( ‪ ) O2‬ופחמן דו־חמצני ( ‪) CO2‬‬ ‫יז‪.‬‬
‫במי נהר‪ .‬תוצאות המדידות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫כמות‬ ‫‪CO2‬‬ ‫כמות‬
‫יחסית‬ ‫יחסית‬
‫של ‪CO2‬‬ ‫של ‪O2‬‬
‫במי נהר‬ ‫במי נהר‬

‫‪O2‬‬
‫‪6:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫השעה‬

‫קרוב לוודאי שבשעות המדידה רוב אוכלוסיית הנהר הייתה מורכבת מ‪:‬‬
‫‪ .1‬יצורים אוטוטרופים‪.‬‬
‫יצורים הטרוטרופים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יצורים מפרקים ויצורים מתים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬ ‫יצורים מפרקים ויצורים הטרוטרופים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪139‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬
‫יח‪ .‬בחיידק מסוים נמצא שמכלל הבסיסים החנקניים ב־ ‪ 9% , DNA‬הם אדנין‪.‬‬
‫איזו מבין השורות ‪ 4-1‬מתארת נכון את הכמויות היחסיות של שלושת הבסיסים האחרים?‬

‫כמות הבסיסים‬
‫(‪)%‬‬

‫ציטוזין‬ ‫תימין‬ ‫גואנין‬

‫‪9‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬במדינה מסוימת‪ ,‬שבה אוכלוסייה צפופה ושיעור ריבוי גבוה‪ ,‬יש בעיית רעב‪.‬‬
‫מהי הדרך היעילה ביותר לפתור את בעיית הרעב?‬
‫הגדלה של השטחים שמגדלים בהם צמחים המשמשים מאכל לבני אדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדלה של השטחים שמגדלים בהם צמחים המשמשים מאכל לעופות‪ ,‬והגדלה של מספר‬ ‫‪.2‬‬
‫העופות המשמשים מאכל לאדם‪.‬‬
‫הגדלה של השטחים שמגדלים בהם צמחים המשמשים מאכל לבהמות המשמשות מאכל‬ ‫‪.3‬‬
‫לאדם‪.‬‬
‫כל הדרכים יעילות באותה מידה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ספיגת גלוקוז מהמעי הדק לדם מתבצעת בתהליך הצורך אנרגיה‪ .‬בעקבות זאת‪:‬‬ ‫כ‪.‬‬
‫גלוקוז נספג לדם רק כאשר ריכוזו במעי הדק גבוה מריכוזו בדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ריכוז הגלוקוז במעי הדק ובדם נשמר בשיווי משקל מתמיד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גלוקוז נספג לדם גם כאשר ריכוזו במעי הדק נמוך מריכוזו בדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גלוקוז נספג מהמעי הדק למערכת הדם רק בנוכחות אינסולין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪140‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬
‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬
‫שתיית אלכוהול גורמת להרחבת כלי דם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מהי הסכנה לגופו של אדם השותה אלכוהול בחוץ בלילה קר? הסבר את התהליך המתרחש‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫בגוף בעקבות השתייה‪.‬‬
‫ציין שני נזקים נוספים (מלבד זה שציינת בסעיף א) שעלולים להיגרם משתייה מרובה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫של אלכוהול‪.‬‬ ‫ ‬

‫בניסוי ִהשרו פרוסות צנון בנפח זהה בתוך תמיסות סוכר בריכוזים שונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כעבור ‪ 20‬דקות הוציאו את פרוסות הצנון מהתמיסות‪ ,‬ומדדו את השינוי שחל בנפח של כל‬
‫פרוסה לעומת הנפח ההתחלתי‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫השינוי בנפח‬
‫פרוסת הצנון‬

‫‪+‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫ריכוז‬
‫תמיסת הסוכר‬
‫)‪(M‬‬
‫–‬

‫(‪ )1‬הסבר את השינוי שהתרחש בנפח פרוסת הצנון שהושרתה בתמיסה בריכוז ‪. 0.1M‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר את השינוי שהתרחש בנפח פרוסת הצנון שהושרתה בתמיסה בריכוז ‪. 0.5M‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫על פי הגרף‪ ,‬קבע מהו ריכוז המומסים בתוך תאי הצנון לפני ההשריה‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫כדי למנוע תמותת דגים באקווריום‪ ,‬יש להקפיד על אוורור מי האקווריום ועל סילוק‬ ‫‪.4‬‬
‫חומרים חומציים המצטברים במים‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע חשוב האוורור של מי האקווריום‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע חשוב לסלק חומרים חומציים ממי האקווריום‪ 4( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫‪141‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫בבדיקה של שני אנשים‪ ,‬אחד חולה סוכרת ואחד בריא‪ ,‬קיבלו הנבדקים ארוחה עשירה בסוכרים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫לפני הארוחה ולאחריה נערכו להם בדיקות דם‪ ,‬אחת לחצי שעה‪ ,‬שבהן נבדקו ריכוז הסוכר‬
‫וריכוז האינסולין בדמם‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות מוצגות בגרפים ‪ II-I‬שלפניך‪.‬‬

‫גרף ‪II‬‬ ‫גרף ‪I‬‬

‫ריכוז‬ ‫ריכוז‬
‫סוכר‬

‫סוכר‬

‫אינסולין‬ ‫אינסולין‬

‫זמן‬ ‫זמן‬
‫)שעות(‬ ‫)שעות(‬
‫ארוחה‬ ‫ארוחה‬

‫איזה מהגרפים ‪ II-I‬מתאים לאדם חולה בסוכרת‪ ,‬ואיזה מתאים לאדם בריא? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫חוקרים גידלו שני מינים יחד בכלי‪ ,‬ובשלב מסוים שני המינים הגיעו לשיווי משקל‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫זמן מה לאחר מכן החוקרים הפרידו את שני המינים‪ ,‬וגידלו אותם בכלים נפרדים‪.‬‬
‫החוקרים מדדו את גודל האוכלוסייה של כל מין‪.‬‬
‫לפניך גרף המתאר את תוצאות המדידות‪ ,‬מהזמן שהאוכלוסיות הגיעו לשיווי משקל‪.‬‬
‫כמות פרטים‬
‫)‪(%‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪100‬‬
‫מין א‬
‫‪80‬‬
‫מין ב‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫זמן‬

‫הפרדה‬
‫בין המינים‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מהו סוג יחסי הגומלין בין שני המינים?‬ ‫א‪.‬‬
‫על פי הגרף‪ ,‬הסבר את השינוי בגודל האוכלוסייה של שני המינים לאחר ההפרדה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫‪142‬‬ ‫(‪ 6‬נקודות)‬
 ‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫בתרשים שלפניך מוצג רצף של קודונים ב־ ‪ RNA‬שליח (‪ .)mRNA‬הקודונים נקראים משמאל לימין‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בטבלה מוצגים אנטיקודונים של ‪ RNA‬מעביר (‪ )tRNA‬והחומצות האמיניות המתאימות להם‪.‬‬
‫טבלה‬ ‫תרשים‬

‫‪ RNA‬מעביר (‪ )tRNA‬חומצה אמינית‬

‫ציסטין‬ ‫‪ACA‬‬
‫טריפטופאן‬ ‫‪ACC‬‬
‫איזולאוצין‬ ‫‪UAG‬‬ ‫‪ RNA UUA‬שליח‬ ‫‪UGU‬‬ ‫‪CCU‬‬ ‫‪AUC‬‬
‫)‪(mRNA‬‬
‫אספרגין‬ ‫‪UUA‬‬
‫לאוצין‬ ‫‪AAU‬‬
‫פרולין‬ ‫‪GGA‬‬

‫כתוב‪ ,‬משמאל לימין‪ ,‬את הרצף של בסיסי ה־ ‪ DNA‬שעל פיהם תועתק קטע ה־ ‪ RNA‬שליח‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫שבתרשים‪.‬‬
‫ ‬ ‫כתוב‪ ,‬משמאל לימין‪ ,‬את הרצף של החומצות האמיניות שנוצר על פי קטע ה־ ‪ RNA‬שליח‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫המוצג בתרשים‪.‬‬

‫באזורים חקלאיים בארץ יורדת כמות היבול עקב אכילת זרעים על ידי מכרסמים‪ .‬כדי לפתור‬ ‫‪.8‬‬
‫את הבעיה הוצע לייבא טורף מאפריקה‪ ,‬הידוע ביעילותו בטריפת מכרסמים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ציין שתי סכנות בשיטת הדברה זו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫באזור חקלאי אחר הצליחו לצמצם את כמות המכרסמים בשיטה אחרת‪ ,‬אך הייתה פגיעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫בגורמים ביוטיים אחרים ובגורמים א־ביוטיים‪.‬‬
‫(‪ )1‬באיזו שיטה השתמשו באזור זה?‬
‫(‪ )2‬הבא שתי דוגמאות לפגיעה במערכת האקולוגית בעקבות שימוש בשיטה זו‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪143‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ב‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫בעת עישון סיגריות משתחררים לאוויר כמה חומרים מזיקים‪ ,‬ביניהם ‪( CO‬פחמן חד־חמצני)‬ ‫‪.9‬‬
‫ועטרן‪ .‬ל־ ‪ CO‬יש נטייה חזקה להיקשר להמוגלובין (גבוהה פי ‪ 250‬מזו של חמצן)‪ ,‬ועטרן מצטבר‬
‫בנאדיות הריאה‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין החומרים המזיקים שהוזכרו בפתיח לבין העובדה שמעשנים מתקשים‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫לבצע פעילות גופנית‪ ,‬יותר מאנשים שאינם מעשנים‪.‬‬
‫האם אנשים שאינם מעשנים בעצמם‪ ,‬אך נמצאים בסביבת אנשים מעשנים‪ ,‬עשויים גם הם‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫להיפגע? נמק‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪144‬‬
‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ג‪2013 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043001 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות בנושאי הליבה‪ :‬מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬כשעה ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הבחינות בשאלון זה (‪ )043001‬ובשאלון ‪( 043002‬ניתוח מחקר מדעי) נערכות בזו אחר זו‬
‫בלי הפסקה ביניהן‪ ,‬במשך שעתיים וחצי‪.‬‬
‫המלצה לחלוקת הזמן‪ :‬שעה ורבע לשאלון זה (‪ ,)043001‬ושעה ורבע לשאלון ‪.043002‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 60‬נקודות‬
‫— ‪ 40‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(‪ )1‬את תשובותיך לתת־שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לאחר שסיימת לענות על שאלון זה‪ ,‬מסור את גיליון התשובות ואת מחברת הבחינה‬
‫לבוחן‪ ,‬וקבל ממנו את שאלון ‪ 043002‬עם מחברת חדשה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪145‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫ענה על כל התת־שאלות א‪-‬כ‪.‬‬
‫מה נכון לומר על צרכנים שניוניים במערכת אקולוגית?‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬הם ניזונים רק מצמחים‪.‬‬
‫הם נאכלים על ידי צרכנים ראשוניים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הביומסה שלהם היא הגדולה ביותר במערכת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הביומסה שלהם קטנה מזו של הצרכנים הראשוניים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫האנרגיה הדרושה לפעילותו של בעל חיים מופקת ישירות מתהליך‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .1‬פירוק המזון במעי הדק‪.‬‬
‫בריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬קליטת חמצן ֵ‬
‫‪ .3‬פירוק תרכובות אורגניות בתא‪.‬‬
‫‪ .4‬הזרמת הדם מהלב לכל חלקי הגוף‪.‬‬

‫ִהכניסו חלמון ביצה (תא) לתמיסה איזוטונית‪ .‬החלמון נשקל מדי פעם במהלך חצי שעה‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ונמצא כי משקלו‪:‬‬
‫‪ .1‬עלה‬
‫‪ .2‬ירד‬
‫‪ .3‬לא השתנה‬
‫‪ .4‬תחילה עלה ואחר כך ירד‬

‫לפניך תרשים המתאר מערכת של משוב שלילי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫במערכת זו‪:‬‬
‫עלייה בריכוז של חומר ד תגרום לירידה בריכוז של חומר א‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה בריכוז של חומר ד תגרום לעלייה בריכוז של חומר א‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עלייה בריכוז של חומר ד תגרום לירידה בריכוז של חומר ב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬עלייה בריכוז של חומר ד תגרום לעלייה בריכוז של חומר ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬ ‫ ‬
‫‪146‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫במה שונה ‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬מ־ ‪ RNA‬מוביל (‪?)tRNA‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ RNA‬שליח נוצר על גבי ה־ ‪ DNA‬בגרעין‪ ,‬ואילו ‪ RNA‬מוביל נוצר על גבי הריבוזום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ RNA‬שליח נושא מידע‪ ,‬ואילו ‪ RNA‬מוביל נושא חומצות אמיניות לריבוזום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שליח נמצא בסיס חנקני ‪( U‬במקום ‪ T‬שב־ ‪ ,)DNA‬ב־ ‪ RNA‬מוביל נמצא ‪.T‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ RNA‬שליח בנוי מרצף נוקליאוטידים‪ RNA ,‬מוביל בנוי מרצף חומצות אמיניות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הכניסו שני חומרים לשקיות בד — כל חומר לשקית נפרדת — והטמינו את השקיות באדמה‬ ‫ו‪.‬‬
‫לכמה חודשים‪.‬‬
‫המשקל‬ ‫העקומים שלפניך מתארים את משקלם של‬
‫חומר ב’‬
‫החומרים במשך תקופת הניסוי‪.‬‬
‫מהו חומר א'‪ ,‬ומהו חומר ב'?‬
‫חומר א' הוא שאריות בעלי חיים‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫וחומר ב' הוא שאריות צמחים‪.‬‬ ‫ ‬
‫חומר א' הוא חומר פלסטי‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חומר א’‬
‫וחומר ב' הוא שאריות צמחים‪.‬‬
‫זמן‬ ‫חומר א' הוא חומר פלסטי‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫)חודשים(‬
‫הטמנה‬ ‫וחומר ב' הוא שאריות בעלי־חיים‪.‬‬
‫באדמה‬ ‫חומר א' הוא שאריות צמחים‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫וחומר ב' הוא חומר פלסטי‪.‬‬

‫בדם הזורם בעורק שבזרוע יש‪:‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫יותר גלוקוז והמוגלובין מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יותר חמצן וגלוקוז מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר חמצן ופחמן דו־חמצני מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יותר המוגלובין ופחמן דו־חמצני מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪147‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫בחופי אלסקה מתקיימת שרשרת המזון‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫קיפוד ים ‪ #‬לוטרה (יונק ימי) ‪ #‬לוויתן קטלן (יונק ימי)‬ ‫אצה ‪#‬‬
‫אילו מהשינויים שלפניך צפויים להתרחש בעקבות עלייה חדה באוכלוסייה של לוויתן קטלן‬
‫בשרשרת המזון?‬
‫עלייה באוכלוסייה של קיפודי הים‪ ,‬וירידה באוכלוסיית האצות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ירידה באוכלוסייה של קיפודי הים‪ ,‬ועלייה באוכלוסיית האצות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה באוכלוסייה של קיפודי הים‪ ,‬וירידה באוכלוסיית האצות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה באוכלוסייה של קיפודי הים‪ ,‬ועלייה באוכלוסיית האצות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הארובית בחיידקים‪:‬‬
‫תהליך הנשימה ֵ‬ ‫ט‪.‬‬
‫מתרחש בציטופלסמה‪ ,‬בהיעדר חמצן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מתרחש בחלולית‪ ,‬בהיעדר חמצן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מתרחש בציטופלסמה‪ ,‬בנוכחות חמצן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מתרחש במיטוכונדריה‪ ,‬בנוכחות חמצן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אילו שינויים יתרחשו בגוף האדם בעקבות פעילות גופנית מאומצת ביום חם?‬ ‫י‪.‬‬
‫כלי הדם הסמוכים לעור יתרחבו‪ ,‬ונפח השתן יקטן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כלי הדם הסמוכים לעור יתרחבו‪ ,‬ונפח השתן יגדל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כלי הדם הסמוכים לעור יתכווצו‪ ,‬ונפח השתן יקטן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כלי הדם הסמוכים לעור יתכווצו‪ ,‬ונפח השתן יגדל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪148‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫יא‪ .‬איזה מבין התרשימים שלפניך מציג את מחזור החמצן והפחמן הדו־חמצני בטבע?‬

‫בעלי חיים‬ ‫‪.2‬‬ ‫בעלי חיים‬ ‫‪.1‬‬

‫וצמחים‬ ‫וצמחים‬

‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪O2‬‬

‫צמחים‬ ‫צמחים‬

‫צמחים‬ ‫‪.4‬‬ ‫צמחים‬ ‫‪.3‬‬

‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪O2‬‬

‫בעלי‬ ‫בעלי‬
‫חיים‬ ‫חיים‬

‫יב‪ .‬הדם בגוף זורם בשני מחזורים‪ :‬מחזור הדם הגדול ומחזור הדם הקטן‪.‬‬
‫מהי החשיבות של מחזור הדם הקטן?‬
‫הובלת חמצן וגלוקוז למוח‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הובלת חמצן לסרעפת וסילוק עודפי ‪ CO2‬ממנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הזנת שריר הלב באמצעות כלי הדם הכליליים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫העשרת הדם בחמצן וסילוק עודפי ‪ CO2‬מהדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הומאוסטזיס נשמר הודות למנגנוני משוב‪ .‬מנגנוני המשוב‪:‬‬ ‫יג‪.‬‬

‫מונעים את כל הסטיות ממצב תקין בעקבות שינוי סביבתי או פנימי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מחזירים את הסביבה הפנימית למצב תקין בעקבות שינוי סביבתי או פנימי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אינם מגיבים כלל לשינויים בסביבה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פועלים אך ורק בעקבות שינויים פנימיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪149‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬
‫יד‪ .‬בגן המקודד לחלבון מסוים התרחשה מוטציה של החלפת בסיס חנקני אחד בחלק המתועתק‪.‬‬
‫מה נכון לומר על ה־ ‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬המתאים‪ ,‬ועל החלבון שייווצר?‬
‫אי־אפשר לדעת אם ה־ ‪ RNA‬שליח ישתנה‪ ,‬ובחלבון תוחלף חומצה אמינית אחת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ה־ ‪ RNA‬שליח לא ישתנה‪ ,‬ובחלבון תוחלף חומצה אמינית אחת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שליח יוחלף בסיס חנקני אחד‪ ,‬ואי־אפשר לדעת אם החלבון יהיה תקין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שליח יוחלף בסיס חנקני אחד‪ ,‬והחלבון יהיה תקין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬כנימת מגן שחורה (חרק) הייתה במשך שנים רבות מזיק קשה של פרי הדר בארץ‪ .‬החדירו לארץ‬
‫צרעה טפילית ייחודית לכנימה זו‪ ,‬והיא הדבירה את כנימת המגן‪.‬‬
‫מה הם היתרונות של החדרת הצרעה הטפילית לעומת ריסוס בחומרי הדברה?‬
‫הצרעה פוגעת רק במזיק‪ ,‬ואין פגיעה במי התהום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצרעה פוגעת במזיקים שונים‪ ,‬ואילו הריסוס פוגע רק בכנימה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הצרעה פוגעת בפרי ההדר ומצמצמת את בית הגידול של הכנימה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הצרעה פוגעת במזיק ומפרקת שיירים של חומרי הדברה שעל הצמחים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬אדם מסוגל לחיות פרק זמן ממושך בלי לאכול מזון המכיל גלוקוז‪ ,‬מפני שבמצב זה‪:‬‬
‫גופו מייצר גלוקוז מפחמן דו־חמצני ומים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גופו מקבל גלוקוז מפירוק תאית שבמזונו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גופו מנצל שומנים‪ ,‬חלבונים ומאגרי עמילן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גופו מנצל מאגרי גליקוגן‪ ,‬שומנים‪ ,‬וחלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ואדמת הוא חיסון פעיל הניתן לילדים‪.‬‬

‫חיסון משולב נגד המחלות חזֶ רת‪ ,‬חצֶ בת ֶ‬ ‫יז‪.‬‬
‫חיסון זה מבוסס על כך שלמערכת החיסון של האדם יש זיכרון חיסוני‪.‬‬
‫איזה מההיגדים שלפניך נכון?‬
‫התגובה לחדירה השנייה של הנוגדן לדם חזקה ומהירה יותר מהתגובה לחדירה הראשונה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התגובה לחדירה השנייה של האנטיגן לדם חזקה ומהירה יותר מהתגובה לחדירה הראשונה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בתגובה לחדירה השנייה של האנטיגן יותר תאי דם בלענים מייצרים נוגדנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הנגיף המוחלש שמוזרק בחיסון ממית את החיידקים ומונע את התפרצות המחלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪150‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬
‫יח‪ .‬אדם חלה במחלה הפוגעת בכבד‪ .‬כתוצאה מכך עלולה להיפגע אצלו היכולת‪:‬‬
‫‪ .1‬להגיב לאנטיגן החודר לגוף‪.‬‬
‫‪ .2‬לווסת את זרימת הדם לרקמות‪.‬‬
‫‪ .3‬לפרק אלכוהול שנספג לדם‪.‬‬
‫‪ .4‬לסלק עודפי מלחים בשתן‪.‬‬

‫יט‪ .‬מה נכון לומר בנוגע לרפלקס הרתיעה מחפץ לוהט?‬

‫‪ .1‬רתיעת היד מתרחשת לפני הרגשת הכאב‪.‬‬
‫‪ .2‬רתיעת היד מתרחשת לאחר הרגשת הכאב‪.‬‬
‫‪ .3‬אין מעבר נוירוטרנסמיטור בסינפסה‪.‬‬
‫‪ .4‬רפלקס הרתיעה מחפץ לוהט‪ ,‬כמו כל תגובת רפלקס‪ ,‬נקבע על ידי מוח הגולגולת‪.‬‬

‫ש ֵׂרפה של דלק מחצבי (פחם‪ ,‬גז‪ ,‬נפט)‪ ,‬שמקורו בשכבות עמוקות של הקרקע‪ ,‬משחררת‬ ‫כ‪.‬‬
‫לאטמוספרה כמות גדולה של ‪ , CO2‬וכך היא מגבירה את אפקט החממה‪ .‬התברר שאפשר לגדל‬
‫צמחים ולהפיק מהם דלק ביולוגי‪.‬‬
‫שרפת דלק ביולוגי במקום שרפת דלק מחצבי עשויה לתרום לצמצום אפקט החממה כי‪:‬‬
‫שרפת דלק ביולוגי מחזירה לאוויר ‪ CO2‬שהצמחים קלטו מהאוויר‪ ,‬ואילו שרפת דלק מחצבי‬ ‫‪.1‬‬
‫מוסיפה לאוויר ‪ CO2‬ממאגרים בקרקע‪.‬‬
‫שרפת דלק ביולוגי מחזירה לאוויר ‪ O2‬שהצמחים קלטו מהאוויר‪ ,‬ואילו שרפת דלק מחצבי‬ ‫‪.2‬‬
‫מוסיפה לאוויר ‪ CO2‬ממאגרים בקרקע‪.‬‬
‫‪ CO2‬הנפלט משרפת דלק ביולוגי יכול להיקלט בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬ואילו ‪CO2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הנפלט משרפת דלק מחצבי — אינו יכול‪.‬‬
‫שרפת דלק ביולוגי צורכת ‪ , CO2‬ואילו בשרפת דלק מחצבי נפלט ‪. CO2‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪151‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬
‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬
‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬
‫בתהליכי חילוף החומרים בגוף האדם נוצרים בתאים חומרי פסולת שעלולים להצטבר בדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הבא שתי דוגמאות לחומרי פסולת כאלה‪ ,‬וכתוב בנוגע לכל אחד מהם מאיזה חומר הוא נוצר‬
‫ועל ידי איזו מערכת הוא מורחק מהגוף‪.‬‬

‫חוקר ערך ניסוי שבו גידל תלתן בשלוש חלקות שהתנאים בהן זהים‪ .‬כמות המים והמינרלים‬ ‫‪.3‬‬
‫הייתה מספקת‪ ,‬ועוצמת האור הייתה מוגבלת‪.‬‬
‫בחלקה ‪ 1‬זרע החוקר תלתן מזן א בלבד‪ ,‬בחלקה ‪ 2‬הוא זרע תלתן מזן ב בלבד‪,‬‬
‫ובחלקה ‪ 3‬הוא זרע את שני הזנים יחד‪ .‬צפיפות הצמחים בכל אחת מהחלקות הייתה זהה‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגות תוצאות הניסוי‪ :‬המשקל היבש הממוצע של צמחי התלתן בכל חלקה‬
‫בסוף תקופת הניסוי‪.‬‬

‫משקל יבש ממוצע‬ ‫משקל יבש ממוצע‬ ‫חלקה‬

‫של זן ב‬ ‫של זן א‬
‫(גרם)‬ ‫(גרם)‬
‫‪---‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪450‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪3‬‬

‫הסבר מהו הגורם להבדל בין המשקל היבש של כל אחד מהזנים בחלקה ‪ ,3‬ובין המשקל היבש של‬
‫כל אחד מהזנים בחלקה שהוא גדל בה לבד‪ .‬התייחס בתשובתך לכך שעוצמת האור הייתה מוגבלת‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪152‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫תלמיד אכל ארוחה שכללה אורז ומנת בשר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬אילו מרכיבי מזון מכילה הארוחה‪ ,‬ומה הם תוצרי הפירוק שלהם? (‪ 4‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד תהליכי העיכול (המכניים והכימיים) שעובר כל אחד ממרכיבי הארוחה (אורז ובשר)‬
‫מאפשרים את ספיגתו במעי‪ 4( .‬נקודות)‬

‫בחקלאות בת־קיימא מנסים לשמור על איזון בין פגיעה בתפקודים של המערכת האקולוגית לבין‬ ‫‪.5‬‬
‫התועלת לאדם המתקבלת ממנה‪ .‬לאור זאת יש הטוענים כי רצוי לצמצם את גידול הצאן והבקר‬
‫לבשר ולחלב‪ ,‬כדי למנוע נזקים לסביבה לטווח ארוך‪.‬‬
‫הצג שני טיעונים ביולוגיים לתמיכה בטענה זו‪.‬‬

‫ּ ִפרקן עשבוני הוא צמח הגדל בקרקעות מלוחות מאוד‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫הצע הסבר אפשרי לכך שהשורשים של פרקן עשבוני מצליחים לקלוט מים מקרקעות אלו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫מה יקרה לצמח הגדל על קרקע לא מלוחה‪ ,‬כמו סביון אביבי‪ ,‬אם יועבר לקרקע‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלוחה מאוד? הסבר‪ 4( .‬נקודות)‬

‫האנזים קטלאז מפרק מי חמצן ( ‪ ) H2 O2‬למים וחמצן‪ .‬בניסוי נבדק הקשר בין ריכוז מי החמצן לבין‬ ‫‪.7‬‬
‫פעילות האנזים קטלאז הנמצא בתאי כבד‪ .‬בגרף שלפניך מוצגות תוצאות הניסוי‪.‬‬

‫השפעת ריכוז מי החמצן על פעילות קטלאז‬

‫קצב הפירוק‬
‫)מ”ג חמצן‪/‬גר’ כבד‪/‬דקה(‬

‫‪8‬‬ ‫ב‬

‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫ריכוז מי החמצן‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫)מ”ג‪/‬ליטר(‬

‫באיזה חלק של העקום‪ ,‬א או ב‪ ,‬ריכוז מי החמצן הוא הגורם המגביל את קצב הפירוק? נמק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫איזה גורם אפשר לשנות כדי שקצב הפירוק יגדל מעבר לערך המרבי (מקסימלי)‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫שבעקום? הסבר‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫‪153‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ג‪ ,‬מס' ‪ + 043001‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫היונק לָ ָמה (ממשפחת הגמליים) חי בהרי האנדים בגובה של כ־ ‪ 3000‬מ'‪ .‬מספר תאי הדם‬ ‫‪.8‬‬
‫האדומים שבגופו גבוה מאוד — כ־ ‪ 14‬מיליון‪/‬ממ"ק‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מהו היתרון שיש למספר הגבוה של תאי דם אדומים בדם הלמה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מספר תאי הדם האדומים בדם הלמה הוא ביטוי להתאמה פיזיולוגית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה הם התהליכים האבולוציונים שהביאו להתפתחות התאמה זו אצל הלמה? ציין את‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫התהליכים על פי סדר התרחשותם‪.‬‬

‫חוקרים בדקו את הריכוז של מומסים שונים בחלולית התא של אצות ים ירוקות‪ ,‬לעומת הריכוז‬ ‫‪.9‬‬
‫של מומסים אלה במי הים שסביב האצות‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים נתונים שאפשר ללמוד מהם על דרכים שונות למעבר חומרים דרך קרום התא‪.‬‬

‫הריכוז בחלולית התא‬ ‫הריכוז במי ים‬ ‫המומס‬

‫(יחידות יחסיות)‬ ‫(יחידות יחסיות)‬
‫‪20.2‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫כלור (‪) C,-‬‬
‫‪2.1‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫נתרן (‪) Na+‬‬
‫‪20.14‬‬ ‫‪0.46‬‬ ‫אשלגן (‪) K+‬‬
‫‪0.07‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫סידן (‪) Ca++‬‬

‫איזה מומס עובר דרך קרום התא בדרך שונה מזו שעוברים המומסים האחרים? הסבר כיצד‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מומס זה עובר דרך קרום התא‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בחר אחד מן המומסים האחרים‪ ,‬והסבר כיצד הוא עובר דרך קרום התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪154‬‬
‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ד‪2014 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043211 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‪:‬‬
‫מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 45‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 20‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך לתת־שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני והשלישי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬ ‫‪155‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫ענה על כל התת־שאלות א‪-‬כ‪.‬‬
‫לאחרונה חדרה לארץ הכנימה "אצברית"‪ .‬הכנימה מפרישה חומרים ְמפרקים לתוך רקמות של‬ ‫א‪.‬‬
‫ולעתים אף גורמת למותו של הצמח‪.‬‬
‫צמח הצבר והיא ניזונה מתוצרי הפירוק‪ִ ,‬‬
‫הקשר המתואר בין הכנימה לצבר הוא דוגמה ל‪:‬‬
‫תחרות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫טפילות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הדברה ביולוגית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הדדיות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אילו מהמרכיבים שלפניך מצויים ְ ּבנגיף (וירוס)?‬ ‫ב‪.‬‬

‫חומצת גרעין וחלבונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כלורופלסטים ותרכובות אורגניות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מיטוכונדריה ואנזימי נשימה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ריבוזומים וחלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה נכון לומר בנוגע לצמחים?‬ ‫ג‪.‬‬

‫הם צרכנים שניוניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם נושמים רק בחושך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הם אינם נושמים מכיוון שהם מנצלים אנרגיה שמקורה בשמש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם מסוגלים להתקיים בסביבה שיש בה רק מים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬פחמן דו־חמצני ואור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪156‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫גירוי עצבי בסינפסה‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫יכול לעבור בשני הכיוונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יכול להיקלט בתא עצב‪ ,‬בתא שריר או בתא בלוטה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עובר במהירות גדולה ממהירות מעברו באקסון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עובר כאות חשמלי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מהם התוצרים של תהליך המיוזה?‬ ‫ה‪.‬‬

‫ארבעה תאים הפלואידיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ארבעה תאים שבכולם החומר התורשתי זהה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שני תאים דיפלואידיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זיגוטה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫היצרנים במערכת אקולוגית נקראים כך מפני שהם מייצרים‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫חמצן ממים ומינרלים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומרים אורגניים מחומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חמצן מפחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חומרי תשמורת מחומרים אורגניים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נחש צפע הכיש אדם‪ .‬ידוע כי ארס של צפע החודר לדמו של אדם בעת ההכשה גורם תוך זמן קצר‬ ‫ז‪.‬‬
‫לנזקים בלתי הפיכים במערכות חיוניות בגוף האדם‪ .‬נזקים אלה עלולים לגרום למותו של האדם‪.‬‬
‫מהו הטיפול המתאים ביותר לאדם זה?‬
‫חיסון פעיל‪ ,‬כדי למנוע את ייצור הנוגדנים נגד ארס הצפע בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חיסון סביל‪ ,‬כדי לזרז את ייצור הנוגדנים נגד ארס הצפע בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חיסון פעיל‪ ,‬כדי לזרז את ייצור הנוגדנים נגד ארס הצפע בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חיסון סביל‪ ,‬המכיל נוגדנים נגד ארס הצפע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪157‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫בתהליך הנשימה התאית‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬

‫‪ .1‬נצרכת אנרגיה רבה‪ ,‬בדומה לתהליכים אחרים בתא‪.‬‬
‫‪ .2‬מופקת אנרגיה זמינה לתהליכים בתא‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז ה־ ‪ CO2‬בתאים יורד‪.‬‬
‫‪ .4‬מנוצל חום המשמש מקור לאנרגיה כימית‪.‬‬

‫נמלת הקציר (יצור פויקילותרמי) בדרך כלל אינה פעילה בחורף בשעות הבוקר‪ .‬מה יכולה להיות‬ ‫ט‪.‬‬
‫הסיבה לכך?‬
‫‪ .1‬הלחות באוויר גבוהה‪.‬‬
‫‪ .2‬הטמפרטורה בסביבה נמוכה‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז ה־ ‪ CO2‬באוויר גבוה‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוז החמצן באוויר נמוך‪.‬‬

‫בניסוי גידלו תרבית רקמה מתא בודד של גזר‪ ,‬והתקבל צמח גזר שלם‪.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫איזה מבין המשפטים שלפניך הוא מסקנה מתוצאות הניסוי?‬
‫‪ .1‬תהליך ההתמיינות של תא גזר יכול להיות הפיך‪.‬‬
‫‪ .2‬אפשר לגדל בתרבית כל תא של כל יצור ולקבל ממנו יצור שלם‪.‬‬
‫‪ .3‬לסוגים שונים של תאים בצמח הגזר יש מטען גנטי שונה‪.‬‬
‫‪ .4‬תאי הגזר בתרבית התחלקו בחלוקת מיוזה‪.‬‬

‫יא‪ .‬המשפטים א‪-‬ד שלפניך מתארים שלבים בהתפתחות של תכונה שמקנה למין התאמה לסביבה שבה‬
‫התנאים משתנים‪.‬‬
‫א‪ .‬הפרטים השורדים מתרבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התכונה עוברת בתורשה לצאצאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרטים המותאמים שורדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש שונות תורשתית בין פרטים באוכלוסייה‪.‬‬
‫מהו הרצף הנכון (מימין לשמאל) של השלבים?‬
‫‪ .1‬א ‪ #‬ב ‪ #‬ג ‪ #‬ד‬
‫‪ .2‬ד ‪ #‬ב ‪ #‬ג ‪ #‬א‬
‫‪ .3‬ד ‪ #‬ג ‪ #‬א ‪ #‬ב‬
‫‪ .4‬א ‪ #‬ג ‪ #‬ב ‪ #‬ד‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪158‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫יב‪ .‬הכחדה של כל בעלי החיים הצמחוניים בבית גידול מסוים יכולה לגרום ל‪:‬‬
‫הקטנת הביומסה של הצמחים‪ ,‬והגדלת הביומסה של הטורפים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדלת הביומסה של הצמחים‪ ,‬והגדלת הביומסה של הטורפים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגדלת הביומסה של הצמחים‪ ,‬והקטנת הביומסה של הטורפים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הקטנת הביומסה של הצמחים‪ ,‬והקטנת הביומסה של הטורפים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הריכוז של יונים מסוימים בתוך התא שונה מריכוזם מחוץ לתא‪ .‬מה מאפשר את המצב הזה?‬ ‫יג‪.‬‬
‫דרך קרום התא מתקיים תהליך אוסמוזה‪ ,‬המאפשר מעבר של יונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המבנה של קרום התא מאפשר כניסה רק לחומרים שהתא זקוק להם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בקרום התא מתרחשים תהליכים צורכי אנרגיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דרך קרום התא עוברות רק מולקולות המסיסות במים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬אילו חומרים מועברים באמצעות מערכת הדם?‬

‫‪ ,ATP‬תאית‪ ,‬פחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומצות אמיניות‪ ,‬עמילן‪ ,‬חמצן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גלוקוז‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬פחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עמילן‪ ,‬אינסולין‪.ATP ,‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬ספורטאי רץ על חוף הים ביום חורף קר בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬כשהלחות באוויר גבוהה‪.‬‬
‫בתנאים אלה‪ ,‬איזה מהמנגנונים שלפניך יהיה היעיל ביותר לקירור גופו?‬
‫התרחבות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רעידות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הזעה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל המנגנונים יהיו יעילים באותה מידה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪159‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫טז‪ .‬יש תינוקות שאינם יכולים לעכל את סוכר החלב (לקטוז)‪ .‬אצל תינוקות אלה הרצף של החומצות‬
‫האמיניות באנזים המפרק לקטוז שונה מהרצף הקיים באנזים אצל תינוקות המעכלים לקטוז‪.‬‬
‫סביר להניח שהגורם לחוסר היכולת לעכל לקטוז הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬מחסור בחומצות אמיניות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2‬מספר נמוך מדי של ריבוזומים‪.‬‬
‫‪ .3‬רצף הנוקלאוטידים ב־‪ DNA‬שונה מהרצף התקין‪.‬‬
‫‪ .4‬מוטציה שחלה באנזים לאחר היווצרותו‪.‬‬

‫בזמן ההתרחשות של תהליך אנזימטי‪:‬‬ ‫יז‪.‬‬

‫‪ .1‬ריכוז המצע (הסובסטרט) עולה‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז האנזים נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז המצע נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוז התוצר נשאר קבוע‪.‬‬

‫יח‪ .‬לפניך ארבעה היגדים‪ .‬מהו ההיגד הנכון בנוגע ליצור שבגופו מתקיים הומאוסטזיס?‬
‫‪ .1‬התהליכים הפנימיים אינם מושפעים מהסביבה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התאים צורכים אותה כמות של ‪.ATP‬‬
‫‪ .3‬הסביבה הפנימית אינה זהה לסביבה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התהליכים המתרחשים בכל התאים הם זהים‪.‬‬

‫יט‪ .‬באדם‪ ,‬רוֹ ק המופרש בפה מכיל חומרים המפרקים חיידקים‪ .‬חומרים אלה לוקחים חלק‪:‬‬
‫‪ .1‬בסינון האוויר מחיידקים בזמן שאיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬בפירוק חומרי המזון בפה‪.‬‬
‫‪ .3‬ביצירת נוגדנים נגד החיידקים‪.‬‬
‫‪ .4‬בהגנה על הגוף מפני חיידקים‪.‬‬

‫היכן בגוף האדם זורם הדם העשיר ביותר בחמצן?‬ ‫כ‪.‬‬

‫‪ .1‬בעורק היוצא מהחדר הימני של הלב‪.‬‬
‫‪ .2‬בווריד המגיע לעלייה הימנית של הלב‪.‬‬
‫‪ .3‬בעורק המגיע לעלייה הימנית של הלב‪.‬‬
‫‪ .4‬בווריד המגיע לעלייה השמאלית של הלב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬ ‫ ‬

‫‪160‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫צמחי תירס שלתאיהם הוחדר גן מסוים קולטים מהקרקע תרכובות חנקן בצורה יעילה יותר‬ ‫‪.2‬‬
‫מצמחים שלא הוחדר להם הגן‪.‬‬
‫נמצא שההחדרה של הגן שיפרה את הגדילה של הצמח‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫בניסוי מילאו במים ‪ 3‬צנצנות שקופות זהות זו לזו‪ .‬לצנצנת א הכניסו ‪ 2‬דגים‪ ,‬לצנצנת ב הכניסו‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 4‬ענפים של צמח מים ירוק‪ ,‬ולצנצנת ג הכניסו ‪ 2‬דגים ו־ ‪ 4‬ענפים של הצמח (ראה איור)‪.‬‬
‫כל הדגים היו מאותו המין ובאותו הגודל‪ ,‬וכל הענפים היו מאותו המין ובאותו הגודל‪.‬‬
‫סגרו את הצנצנות וחשפו אותן לאור בעוצמה גבוהה במשך כמה שעות‪ .‬כל התנאים האחרים‬
‫היו זהים‪ .‬בסוף הניסוי בדקו את כמות ה־ ‪ CO2‬במים ב־ ‪ 3‬הצנצנות‪.‬‬

‫מים‬ ‫מים‬ ‫מים‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫דרג את הצנצנות לפי כמות ה־ ‪ CO2‬שנמצאה בהן בסוף הניסוי‪ ,‬מהכמות הגבוהה ביותר‬
‫לכמות הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫נמק את תשובתך‪ .‬בתשובתך התייחס לכל אחת משלוש הצנצנות‪.‬‬

‫חילוף הגזים בדגים מתרחש בזימים‪ .‬אצל רוב הדגים שהם שחיינים מהירים יש לזימים שטח פנים‬ ‫‪.4‬‬
‫גדול במיוחד ביחס למשקל של גוף הדג‪ .‬לעומת זאת אצל רוב הדגים שהם שחיינים ִאטיים יש‬
‫לזימים שטח פנים קטן ביחס למשקל הגוף‪.‬‬
‫הסבר כיצד שטח פנים גדול של זימים יחסית למשקל הגוף מאפשר לדגים לשחות מהר‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪161‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫אצל אדם בריא‪ ,‬גם לאחר כמה שעות בלי אכילה‪ ,‬רמת הגלוקוז בדם נשמרת פחות או יותר‬ ‫‪.5‬‬
‫קבועה‪ .‬הסבר כיצד‪.‬‬

‫ידוע כי רק חלק קטן מהמים הנקלטים בשורשי הצמח מנוצלים בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫מיעוט מים בקרקע עלול לצמצם את הכמות של החומר האורגני שהצמח מסוגל לייצר‪ .‬הסבר‪.‬‬

‫גלוקוז הוא חומר המזון העיקרי לשני יצורים חד־תאיים‪ :‬האחד מפיק אנרגיה בנשימה ֵארובית‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫והאחר — בתסיסה‪ .‬במשך יום אחד הפיקו שני היצורים אותה כמות של ‪.ATP‬‬
‫סביר שהיצור שהפיק אנרגיה בנשימה ֵארובית ניצל כמות קטנה יותר של גלוקוז מאשר היצור‬
‫האחר‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ ADH‬הוא הורמון המשתתף בוויסות מאזן המים בגוף‪ .‬הוא מופרש מההיפופיזה‪ ,‬שהיא בלוטה‬ ‫‪.8‬‬
‫להפרשה פנימית (במוח)‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מהו איבר המטרה של הורמון זה?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫כיצד ההורמון מגיע לאיבר המטרה‪ ,‬ומדוע הוא משפיע רק עליו?‬ ‫ב‪.‬‬

‫בסוף תהליך המיטוזה מכל תא מתקבלים שני תאים חדשים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫האם לתאים החדשים יש אותה כמות ‪ DNA‬כמו זו של התא שממנו הם נוצרו? הסבר‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪162‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫(‪ 20‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.12-10 ,‬‬
‫בסופה)‪.‬‬
‫ּ‬ ‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 12-10‬מספר הנקודות לכל שאלה רשוּם‬
‫צמחים "מגִ נים" על עצמם‬
‫אחת התכונות המשותפות לכל היצורים החיים היא היכולת להגיב על שינויים החלים בסביבת החיים שלהם‬
‫או בסביבה הפנימית שבגופם‪.‬‬
‫ברוב בעלי החיים‪ ,‬כולל באדם‪ ,‬מופעלים מנגנוני הגנה בתגובה לחדירת גורם זר‪.‬‬
‫בצמחים מסוימים מופעלים מנגנוני הגנה בעקבות פגיעה חיצונית‪ .‬למשל כאשר יש פגיעה של חרקים בצמח‪,‬‬
‫נגרם לו נזק ומתחיל בו רצף של תהליכים שבהם נוצרים חומרים הפוגעים בחרקים‪.‬‬
‫במחקרים נבדק רצף התהליכים המתרחשים בצמחי עגבנייה כאשר זחלים של חרקים לועסים את העלים‪.‬‬
‫נמצא כי במצב זה תאים רבים נפגעים‪ ,‬והחומר שמופרש מהתאים של העלים הפגועים הוא סיסטמין‪.‬‬
‫הסיסטמין מועבר באמצעות מערכת ההובלה של הצמח אל כל תאי הצמח‪ ,‬בכלל זה גם לתאים שלא נפגעו‬
‫מהזחלים‪ .‬סיסטמין המגיע לתאים הלא פגועים נקשר לקולטן ייחודי שעל קרומיהם‪ ,‬והתוצאה של קישור זה‬
‫היא שנוצרים בתאים חומרים אחדים‪ ,‬שהחשוב בהם הוא חומצה יסמונית‪.‬‬
‫החומצה היסמונית‪ ,‬שנוצרת בתאי העלים של הצמח שנפגע‪ ,‬חודרת לגרעין התא ומשפיעה בעקיפין על יצירת‬
‫חומרים רעילים לחרקים‪ .‬החרקים ממשיכים לאכול את העלים‪ ,‬החומרים הרעילים חודרים לגופם ומעכבים‬
‫את תהליך פירוק החלבונים במערכת העיכול שלהם‪ .‬התוצאה מכך היא שבגוף החרקים נוצר מחסור בחומצות‬
‫אמיניות‪ ,‬והם מתים‪ .‬בעקבות זאת מצטמצמת אוכלוסיית החרקים בקרבת הצמח שבו הם פגעו‪.‬‬

‫‪ .10‬ציין שלושה חומרים המשתתפים בתהליך המביא לצמצום אוכלוסיית החרקים בסביבת צמח‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫העגבנייה הפגוע‪ ,‬וכתוב מהי ההשפעה של כל אחד מהחומרים‪.‬‬

‫נמצא כי בצמחי עגבנייה שנפגעו מאכילת חרקים נוצר מחומצה יסמונית החומר מתיל יסמונט‪ ,‬וגם הוא משפיע‬
‫על יצירת חומרים רעילים לחרקים‪ .‬מתיל יסמונט הוא חומר נדיף העובר בקלות ממצב נוזלי למצב גזי‪ ,‬והוא‬
‫חודר דרך קרומים של תאי צמחים‪.‬‬
‫במחקר בדקו אם חלים שינויים גם בצמחים שלא נאכלו‪ ,‬הנמצאים בקרבת צמחים שנפגעו מחרקים‪.‬‬
‫בניסוי הראשון מצאו שגם בצמחים שלא נאכלו על ידי חרקים‪ ,‬אך גדלו בקרבת צמחים שנאכלו‪ ,‬נוצרו החומרים‬
‫הרעילים המעכבים פירוק חלבונים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫‪163‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫בניסוי השני רצו החוקרים לבדוק אם מתיל יסמונט‪ ,‬שמקורו בצמח שנפגע מחרקים‪ ,‬מגיע גם לצמח ָשכֵ ן שלא‬
‫נפגע ומשפיע עליו‪ .‬הם לקחו צמחי עגבנייה אשר לא נפגעו על ידי חרקים וחשפו אותם לריכוזים שונים של‬
‫מתיל יסמונט‪ ,‬ובדקו בהם את ההיווצרות של החומרים המעכבים פירוק חלבונים‪.‬‬
‫מערך הניסוי‪:‬‬
‫בניסוי הכינו ‪ְ 5‬מכלים (א‪-‬ה) שקופים זהים זה לזה‪.‬‬
‫לכל מכל הכניסו אותו מספר של צמחי עגבנייה בני אותו גיל‪ ,‬שלא נפגעו מחרקים‪.‬‬
‫לכל אחד מהמכלים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד הוסיפו פיסת בד ספוגה בתמיסת מתיל יסמונט בכוהל‪ ,‬בכל ְמכל‬
‫ריכוז אחר של מתיל יסמונט‪.‬‬
‫למכל ה הוסיפו פיסת בד ספוגה בכוהל בלבד‪.‬‬
‫סגרו את כל המכלים‪ ,‬והצמחים שבתוכם היו חשופים לאותה עוצמת אור‪ ,‬ושהו באותה טמפרטורה‬
‫במשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫לאחר ‪ 24‬שעות הכינו מיצוי מהעלים של הצמחים שהיו בכל אחד מן המכלים‪ ,‬ובדקו בכל מיצוי את‬
‫ריכוז החומר המעכב פירוק חלבונים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬

‫ריכוז חומר מעכב פירוק חלבונים‬ ‫ריכוז מתיל יסמונט‬ ‫המכל‬

‫(מ"ג ‪ /‬גרם רקמה)‬ ‫(יחידות יחסיות)‬
‫‪20‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫א‬
‫‪70‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫ב‬
‫‪150‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫ג‬
‫‪170‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫ד‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫ה‬

‫הסבר מדוע היה חשוב לכלול בניסוי טיפול של פיסת בד ספוגה בכוהל בלבד‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫נמצא כי ככל שמידת הפגיעה בצמח שנאכל גדולה יותר‪ ,‬כך נוצר בצמח יותר מתיל יסמונט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התבסס על מידע זה ועל התוצאות שבטבלה‪ ,‬והסבר מה היתרון בכך לצמחים הסמוכים‬
‫לצמח שנאכל‪ 4( .‬נקודות)‬

‫ידוע כי החומר המעכב פירוק חלבונים הוא חלבון‪ .‬היווצרות חלבון זה בעקבות חדירת החומצה‬
‫היסמונית לגרעין התא היא דוגמה לבקרה על ביטוי המידע התורשתי‪.‬‬
‫‪ .12‬תאר בקצרה את רצף האירועים מכניסת החומצה היסמונית לגרעין התא עד ליצירת החומר‬
‫המעכב פירוק חלבונים‪ 6( .‬נקודות)‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫‪164‬‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ה‪2015 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043211 :‬‬
‫גיליון תשובות לפרק הראשון‬ ‫נספח‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‪:‬‬
‫מבוא לגוף האדם‪ ,‬התא — מבנה ופעילות‪ ,‬אקולוגיה‬

‫חלק מבחינת ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים ורבע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 45‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 20‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך לתת־שאלות בפרק הראשון סמן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני והשלישי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬ ‫‪165‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בגיליון התשובות‪ .‬לכן מומלץ לסמן את‬
‫התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בגיליון התשובות‪.‬‬
‫ענה על כל התת־שאלות א‪-‬כ‪.‬‬
‫מה משותף לכל ההורמונים?‬ ‫א‪.‬‬
‫הם מפעילים את מערכת העצבים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם מופרשים מן המוח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הריכוז שלהם בדם קבוע כל הזמן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם נקשרים לקולטנים ייחודיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המחלה פוליו (שיתוק ילדים) נגרמת על ידי נגיף (וירוס)‪ .‬מה יש בחיסון פעיל נגד הנגיף?‬ ‫ב‪.‬‬
‫נגיפים מומתים או מוחלשים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פגוציטים (תאים בלעניים)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נוגדנים לנגיף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חומרים רעילים הפוגעים בנגיף‪ ,‬אך אינם פוגעים באדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫היכן מתרחש תהליך התעתוק בתאים של צמחים ושל בעלי חיים?‬ ‫ג‪.‬‬
‫בקרום התא‬ ‫‪.1‬‬
‫בריבוזומים‬ ‫‪.2‬‬
‫בציטופלסמה‬ ‫‪.3‬‬
‫בגרעין התא‬ ‫‪.4‬‬

‫במסתם (שסתום) המפריד בין החדר הימני לעורק הריאה‪ .‬פגיעה זו מונעת‬
‫ֵ‬ ‫לאדם יש פגיעה‬ ‫ד‪.‬‬
‫מן המסתם להיסגר כראוי‪ .‬לְ מה הפגיעה עלולה לגרום?‬
‫להחזרה של דם עני בחמצן לחדר הימני‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לערבוב של דם עשיר בחמצן עם דם עני בחמצן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לזרימת דם מן החדר הימני לחדר השמאלי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לחסימה של העורקים הכליליים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪166‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫מכרסמים מדבריים מפרישים שתן מרוכז (שריכוז המומסים בו גבוה)‪ .‬איזה סוג של התאמה‬ ‫ה‪.‬‬
‫בא לידי ביטוי בתופעה זו?‬
‫התאמה התנהגותית לתנאים א־ביוטיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התאמה התנהגותית לתנאים ביוטיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התאמה פיזיולוגית־ביוכימית לתנאים א־ביוטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התאמה פיזיולוגית־ביוכימית לתנאים ביוטיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כאשר אוכלים בשר מומלץ ללעוס אותו היטב לפני בליעתו‪ ,‬כי בעקבות הלעיסה‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫החלבונים והשומנים ייספגו מן המעי לדם בלי צורך בעיכול נוסף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפירוק של רכיבי הבשר על ידי אנזימים יהיה יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שטח הפנים של הבשר יהיה קטן יותר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תהיה הפרדה מלאה בין השומנים לחלבונים שבבשר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מולקולות ‪ CO2‬משתתפות בכמה תהליכים בגוף האדם‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫מהו רצף התהליכים הנכון שמולקולות ‪ CO2‬משתתפות בהם?‬
‫נשימה תאית‪ ,‬דיפוזיה אל הדם‪ ,‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‪ ,‬נשיפה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נשימה תאית‪ ,‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‪ ,‬דיפוזיה אל הדם‪ ,‬נשיפה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאיפה‪ ,‬דיפוזיה אל הדם‪ ,‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‪ ,‬נשימה תאית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נשימה תאית‪ ,‬העברה פעילה אל הדם‪ ,‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‪ ,‬נשיפה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪167‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫לתמיסת מלח בריכוז מסוים הכניסו תאים של בעל חיים ותאים של צמח‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫העקומים בגרף שלפניך מתארים את השינויים בנפח התאים לאורך זמן‪ ,‬מרגע ההכנסה לתמיסה‬
‫(זמן ‪.)0‬‬

‫נפח ממוצע של התא‬

‫עקום ‪2‬‬
‫עקום ‪1‬‬

‫הזמן‬
‫‪0‬‬

‫איזו מן האפשרויות ‪ 4-1‬שלפניך מתאימה לנתונים המוצגים בגרף?‬

‫התאים הוכנסו לתמיסה היפרטונית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עקום ‪ 1‬מתאר שינויים בתאי הצמח‪ ,‬ועקום ‪ 2‬מתאר שינויים בתאים של בעל החיים‪.‬‬
‫התאים הוכנסו לתמיסה היפרטונית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עקום ‪ 1‬מתאר שינויים בתאים של בעל החיים‪ ,‬ועקום ‪ 2‬מתאר שינויים בתאי הצמח‪.‬‬
‫התאים הוכנסו לתמיסה היפוטונית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עקום ‪ 1‬מתאר שינויים בתאי הצמח‪ ,‬ועקום ‪ 2‬מתאר שינויים בתאים של בעל החיים‪.‬‬
‫התאים הוכנסו לתמיסה היפוטונית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עקום ‪ 1‬מתאר שינויים בתאים של בעל החיים‪ ,‬ועקום ‪ 2‬מתאר שינויים בתאי הצמח‪.‬‬

‫מספר הכרומוזומים בתאי גוף של חמור הוא ‪ , 64‬ומספר הכרומוזומים בתאי גוף של סוס הוא ‪. 62‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫סוסה וחמור יכולים להזדווג ולהוליד פרד‪ ,‬שהוא צאצא עקר‪ .‬מהו מספר הכרומוזומים בתאי גוף‬
‫של פרד?‬
‫‪32‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪126‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪168‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫לְ מה יגרום סילוק של כל האורגניזמים המפרקים מבית גידול?‬ ‫י‪.‬‬

‫לירידה בפירוק של חומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במחזוּר של חומרים אורגניים לחומרים אי־אורגניים‪.‬‬
‫לירידה ִ‬ ‫‪.2‬‬
‫לירידה בקצב האוסמוזה של מים לתוך השורשים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לעלייה בביומסה של הצרכנים הראשוניים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬מה משותף לגרעין התא‪ ,‬למיטוכונדריה ולכלורופלסטידות?‬

‫בכולם יש חומרי תשמורת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כולם מוקפים קרום בררני‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כולם נמצאים בתאים של צמחים‪ ,‬בעלי חיים וחיידקים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכולם מתבצעת המרה של אנרגיית אור לאנרגיה כימית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬לפניך זוגות של תהליכים‪ .‬באיזה זוג‪ ,‬בשני התהליכים‪ ,‬מולקולות מתפרקות למולקולות‬
‫קטנות יותר?‬
‫נשימה תאית; פירוק כימי (אנזימטי)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פירוק מכני; פירוק כימי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נשימה תאית; פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פוטוסינתזה; תסיסה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מה יקרה בצמח במהלך שעות היום אם הפיוניות שלו יהיו סגורות במשך זמן רב?‬ ‫יג‪.‬‬
‫הצמח לא יוכל לקלוט אנרגיית אור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ייווצר מחסור ב־ ‪. CO2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קצב הדיות יעלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הצמח לא יוכל לקלוט אדי מים מן האוויר ולכן יתייבש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪169‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬
‫יד‪ .‬בפירמידה אקולוגית המתארת בית גידול יבשתי‪ ,‬הצמחים ממוקמים בבסיס הפירמידה כי‪:‬‬
‫הם גדלים על האדמה וקולטים ממנה מים ומינרלים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם קולטים חומרים אורגניים מן הרקבובית שבאדמה ומייצרים מהם מזון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קבוצת הצמחים מקטינה את ריכוז הפחמן הדו־חמצני באוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בקבוצת הצמחים יש הכמות הגדולה ביותר של חומר אורגני‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טו‪ .‬בגרף שלפניך מתואר הקשר בין הריכוז של חד־סוכר לבין קצב הבנייה (סינתזה) של עמילן על ידי‬
‫אנזים ‪.A‬‬
‫קצב הבנייה של עמילן‬

‫ריכוז החד‪-‬סוכר‬
‫‪0‬‬

‫החץ בגרף מסמן ריכוז מסוים של חד־סוכר‪ .‬בריכוז זה‪ ,‬איזה חומר יש להוסיף למערכת כדי‬
‫לגרום לעלייה בקצב הבנייה של העמילן?‬
‫חד־סוכר‬ ‫‪.1‬‬
‫עמילן‬ ‫‪.2‬‬
‫אנזים ‪A‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מים‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬במסגרת מחקר באבולוציה בדקו אוכלוסיות חיידקים בקרקעות שונות‪ .‬נמצא שבקרקעות‬
‫הנמצאות בקרבת תחנות דלק אחוז החיידקים מפרקי נפט גבוה מן האחוז של חיידקים אלה‬
‫בקרקעות המרוחקות מתחנות דלק‪ .‬מהו ההסבר האפשרי לכך?‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬עם הזמן התרגלו החיידקים להשתמש בנפט כמקור מזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬החיידקים המותאמים לפירוק נפט התרבו יותר מחיידקים אחרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הנפט גרם למוטציות שהגבירו את קצב ההתרבות של חיידקים מפרקי נפט‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פירוק הנפט על ידי החיידקים חיוני כדי לשמור על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪170‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬
‫אור משפיע על תהליכים שונים ביצורים חיים‪ .‬איזה מן התהליכים שלפניך אינו מושפע מאור?‬ ‫יז‪.‬‬
‫פוטוסינתזה‬ ‫‪.1‬‬
‫נדידת ציפורים‬ ‫‪.2‬‬
‫נשירת עלים (שלכת)‬ ‫‪.3‬‬
‫נשימה תאית‬ ‫‪.4‬‬

‫הכליה נמוך יותר מריכוז החמצן בעורק הכליה‪ .‬מהו ההסבר לכך?‬
‫יח‪ .‬ריכוז החמצן בווריד ִּ‬
‫חמצן מופרש בשתן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חמצן מנוצל לנשימה תאית בתאי הכליה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חמצן מנוצל ליצירת גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא יכול להיות חמצן בוורידים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬מה יכול לזרז העברה פעילה של נתרן אל מחוץ לתא?‬

‫עלייה בצריכת החמצן בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ירידה בצריכת הגלוקוז בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בריכוז הפחמן הדו־חמצני בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫ירידה בטמפרטורת הסביבה מ־ ‪ 20 C‬ל־ ‪. 10 C‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו הנזק העיקרי לצמחים בעקבות עלייה במליחות הקרקע?‬ ‫כ‪.‬‬

‫ירידה בשיעור הפוטוסינתזה בשורשים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה בכמות החיידקים המפרקים סביב השורשים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בקליטת המים על ידי השורשים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ירידה בקליטת המלחים על ידי השורשים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪171‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שמונה שאלות‪.9-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫בריאות גובר‪ ,‬הדופק עולה והפנים מאדימות‪.‬‬

‫בזמן מאמץ גופני קצב הנשימה ֵ‬ ‫‪.2‬‬
‫הסבר את התרומה של הגברת קצב הנשימה והתרומה של עליית הדופק ליכולת של הגוף‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫לפעול במאמץ‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר את היתרון בהגברה של זרימת הדם לעור בזמן מאמץ גופני‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫גלוקוז עובר מן הדם אל תאי הגוף שבהם ריכוזו נמוך יחסית לריכוזו בדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ריכוז הגלוקוז בתאים נשאר נמוך‪ ,‬למרות הקליטה המתמדת שלו מן הדם‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫אצל חולי סוכרת עלול להיווצר מחסור בגלוקוז בתאים‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫העבירו נחש מחדר שהטמפרטורה בו היא ‪ 25o C‬לחדר שהטמפרטורה בו היא ‪. 5o C‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כיצד השפיעה העברת הנחש על צריכת החמצן שלו? הסבר‪.‬‬

‫כיום יש כלים לשימוש חד־פעמי העשויים מחומרים שמקורם בצמחים‪ .‬לכלים אלה יתרונות‬ ‫‪.5‬‬
‫אקולוגיים לעומת כלים העשויים מפלסטיק‪ ,‬שהוא חומר מלאכותי וכמעט שאינו מתפרק בטבע‪.‬‬
‫הסבר שני יתרונות אקולוגיים לשימוש בכלים העשויים מחומרים שמקורם בצמחים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪172‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫חוקרים מדדו את ריכוז החמצן ואת ריכוז הפחמן הדו־חמצני בעורק ובווריד בשריר היד של אדם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫תוצאות המדידה‪ ,‬המבוטאות ביחידות של לחץ חלקי של הגזים‪ ,‬מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫לחץ חלקי‬
‫)מ”מ כספית(‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪O2‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪CO2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כלי הדם‬

‫ציין באיזה זוג עמודות‪ 1 ,‬או ‪ ,2‬מוצגות התוצאות שנמדדו בעורק‪ ,‬ובאיזה זוג עמודות מוצגות ‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫התוצאות שנמדדו בווריד‪ .‬נמק על סמך הנתונים של אחד מן הגזים שנבדקו‪.‬‬
‫החוקרים מדדו גם את ריכוז החמצן בעורק הריאה ובווריד הריאה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫באיזה מכלי הדם — עורק הריאה או וריד הריאה — ריכוז החמצן גבוה יותר? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫במסיבה שנערכה ביום קיץ חם רקדו המשתתפים במרץ‪ ,‬ולא שתו נוזלים מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫איזה שינוי חל ברמת ההורמון ‪ ADH‬בדמם של המשתתפים לאחר שרקדו? נמק את‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫תשובתך‪.‬‬
‫הסבר כיצד השינוי ברמת ההורמון ‪ ADH‬בדמם של הרוקדים מסייע לשמירה על‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הומאוסטזיס‪.‬‬

‫בתא עור מסוים של אדם התרחשה מוטציה בגן (קטע ה־ ‪ )DNA‬המקודד לאנזים ‪ . X‬לאחר מכן‬ ‫‪.8‬‬
‫ה־ ‪ DNA‬בתא עבר שכפול‪ ,‬והתא התחלק לשני תאי בת‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫האם מוטציה זו תופיע בשני תאי הבת? נמק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫האם ה־ ‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬לאנזים ‪ X‬זהה בשני תאי עור של אותו אדם — בתא‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫שיש בו מוטציה ובתא שאין בו מוטציה? נמק‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫‪173‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫חוקרים מדדו את רמת הפוטוסינתזה בצמח במהלך היממה ביום שבו תנאי הסביבה מיטביים‬ ‫‪.9‬‬
‫(אופטימליים) לצמח‪ .‬תוצאות המדידה מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫רמת הפוטוסינתזה בשעות היממה‬

‫רמת הפוטוסינתזה‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫השעה‬
‫‪00:00‬‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪24:00‬‬

‫ ‬ ‫מהו גורם הסביבה העיקרי שהשפיע על רמת הפוטוסינתזה ביממה זו? הסבר על סמך‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫נתונים מן הגרף‪.‬‬
‫אפשר למדוד את רמת הפוטוסינתזה על פי השינוי בריכוז ה־ ‪ CO2‬באוויר שבקרבת הצמח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ ‬ ‫הסבר מדוע השינוי בריכוז ‪ CO2‬באוויר שבקרבת הצמח משקף את רמת הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪174‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫(‪ 20‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬
‫בפרק זה שלוש שאלות‪.12-10 ,‬‬
‫בסופה)‪.‬‬
‫ּ‬ ‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 12-10‬מספר הנקודות לכל שאלה רשוּם‬
‫התעמלות למוח?‬
‫מה משפיע על תהליכי למידה וזיכרון? שאלה זו מעסיקה רבים‪ ,‬ובהם מדענים העוסקים בחקר המוח‪.‬‬
‫במוח האדם כ־ ‪ 1011‬תאי עצב (נוירונים)‪ ,‬וכל תא עצב נמצא בקשר עם אלפי תאי עצב אחרים‪ .‬העברת‬
‫מידע מתא עצב אחד לתא עצב אחר נעשית על ידי נוירוטרנסמיטורים שמופרשים לסינפסות‪ ,‬שהן‬
‫אזורי הקישור בין תאי העצב‪ .‬תאי עצב המקושרים ביניהם יוצרים רשתות עצביות‪.‬‬
‫במחקרים שונים נמצא קשר בין שינויים המתרחשים במוח לבין תהליכי למידה וזיכרון‪.‬‬
‫למידה (רכישת מידע חדש) מתבטאת בשינויים ברשתות העצביות‪ ,‬כמו יצירת שלוחות חדשות לתאי‬
‫עצב קיימים‪ ,‬התארכות השלוחות‪ ,‬היווצרות סינפסות חדשות‪ ,‬ולעתים גם יצירת תאי עצב חדשים‪.‬‬
‫שינויים אלה ברשתות העצביות מושפעים בין השאר מחומרים הנקראים גורמי גדילה‪ .‬אלה הם חומרים‬
‫המופרשים מתאים מסוימים‪ ,‬ונקשרים לתאי מטרה‪ ,‬למשל תאי עצב במוח‪ .‬גורמי הגדילה משפיעים‬
‫בעיקר על ההתפתחות‪ ,‬התפקוד וההישרדות של תאי המטרה‪.‬‬
‫אחד האזורים במוח הקשור לתהליכי למידה וזיכרון הוא ההיפוקמפוס‪ .‬באזור זה בודדו החוקרים גורם‬
‫גדילה בשם ‪ ,)Brain-Derived Neurotrophic Factor( BDNF‬המשפיע על תהליכים אלה‪.‬‬

‫‪ .10‬בקטע מוזכרים שני סוגים של חומרים המשפיעים על תאי עצב במוח‪.‬‬

‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫כתוב מה הם שני הסוגים‪ ,‬וציין מהי השפעתו של כל אחד מהם על תאי עצב‪.‬‬

‫זה זמן רב ידוע כי פעילות גופנית משפרת את מצב הבריאות הכללי של האדם‪ .‬בספרות המדעית יש‬
‫עדויות לכך שנוסף להשפעות חיוביות על הגוף‪ ,‬פעילות גופנית עשויה לשפר‬
‫גם תפקודי מוח כגון זיכרון ולמידה‪ .‬במחקרים שנערכו בשנים האחרונות‬
‫נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית על שינויים במבנה המוח ובתפקודו‪.‬‬
‫חוקרים ערכו סדרת ניסויים בחולדות‪ .‬בניסויים אלה נמדדה ההשפעה‬
‫של פעילות גופנית על ריכוז גורם הגדילה ‪ BDNF‬בהיפוקמפוס‪.‬‬
‫כדי שהחולדות יבצעו פעילות גופנית הותקנו בכלובים שלהן גלגלים מסתובבים‬
‫שהן יכולות לרוץ בתוכם‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪175‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫לפניך תיאור של שני ניסויים ותוצאותיהם‪ .‬לניסויים היו חזרות רבות‪ ,‬ונבדק בהם מספר גדול של‬
‫חולדות‪.‬‬
‫ניסוי ‪1‬‬
‫חילקו חולדות באקראי לשתי קבוצות‪ :‬את החולדות מקבוצה אחת הכניסו לכלובים שיש בהם‬
‫גלגלים‪ ,‬ונתנו להן לרוץ באופן חופשי על הגלגל‪ .‬את החולדות מן הקבוצה האחרת הכניסו לכלובים‬
‫שאין בהם גלגלים‪ .‬לאחר חמישה ימים נבדק ריכוז ה־ ‪ BDNF‬בהיפוקמפוס במוחן של החולדות‬
‫שבשתי הקבוצות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫ריכוז ‪BDNF‬‬
‫)פיקוגרם‪/‬מ”ל(‬

‫‪300‬‬

‫‪200‬‬

‫‪100‬‬

‫‪0‬‬
‫עם גלגל‬ ‫בלי גלגל‬
‫הקב וצה‬
‫ניסוי ‪2‬‬
‫בהמשך בדקו החוקרים אם יש קשר בין רמת הפעילות הגופנית לבין ריכוז ה־ ‪ BDNF‬במוח‪.‬‬
‫הכניסו חולדות אחרות לכלובים שיש בהם גלגלים‪ ,‬ונתנו להן לרוץ באופן חופשי על הגלגל‪.‬‬
‫החוקרים בדקו את המרחק שכל חולדה רצה במשך הזמן‪ ,‬ואחרי ‪ 14‬ימים מדדו את ריכוז ה־ ‪BDNF‬‬

‫ריכוז ‪BDNF‬‬ ‫בהיפוקמפוס במוחן של החולדות‪.‬‬

‫)פיקוגרם‪/‬מ”ל(‬ ‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫‪360‬‬
‫‪300‬‬
‫‪240‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬ ‫מרחק הריצה הממוצע‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫)ק”מ(‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬
‫‪176‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ה‪ ,‬מס' ‪ + 043211‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫נסח מסקנה מן התוצאה של ניסוי ‪ 1‬ומסקנה מן התוצאה של ניסוי ‪.2‬‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫החוקרים מצאו כי אצל חולדות שביצעו פעילות גופנית עלה מספר הסינפסות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ברשתות עצביות מסוימות בהיפוקמפוס‪.‬‬
‫הסבר ממצא זה‪ .‬בסס את תשובתך על המידע שבקטע ועל התוצאות של ניסוי ‪.1‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫מחקרים הבודקים אם פעילות גופנית עשויה לשפר גם תפקודי מוח כגון זיכרון ולמידה עדיין נמשכים‪.‬‬

‫‪ .12‬יצרן של הליכון חשמלי (מכשיר ספורט) קרא את המחקר המובא בקטע‪ ,‬והוא מעוניין לפרסם‬
‫המלצה לשימוש בהליכון כמה ימים לפני מבחן במתמטיקה‪ ,‬בטענה כי הפעילות תשפר את‬
‫ההישגים במבחן‪.‬‬
‫הסבר מדוע אי־אפשר לבסס את המלצת היצרן רק על תוצאות המחקר שבקטע‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪177‬‬
‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ו‪2016 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043381 :‬‬

‫ביולוגיה‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך לשאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני‪ ,‬השלישי והרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪178‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות‬
‫קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬
‫בתאים של צמחים וגם בתאים של בעלי חיים יש‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיטוכונדריה וכלורופלסטידות‬ ‫א‪.‬‬
‫חלולית וקרום תא‬ ‫ב‪.‬‬
‫קרום תא ודופן תא‬ ‫ג‪.‬‬
‫מיטוכונדריה וריבוזומים‬ ‫ד‪.‬‬

‫במהלך זרימת הדם בגוף האדם יצא תא דם אדום מהכליה הימנית‪ ,‬והגיע אל הכליה השמאלית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫באילו איברים היה התא חייב לעבור?‬
‫הלב והריאות‬ ‫א‪.‬‬
‫הראש והריאות‬ ‫ב‪.‬‬
‫הלב והיד השמאלית‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכבד והמעי‬ ‫ד‪.‬‬

‫המשפטים א‪-‬ד שלפניך משווים בין אנזימים לבין נוגדנים‪ .‬מהו המשפט הנכון?‬ ‫‪.3‬‬
‫האנזימים מזרזים תהליכים של חילוף חומרים בתא‪ ,‬ואילו הנוגדנים מעכבים אותם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫גם האנזימים וגם הנוגדנים פועלים רק מחוץ לתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫גם האנזימים וגם הנוגדנים הם חלבונים הנקשרים באופן ייחודי לחומרים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב־‪ DNA‬מצוי מידע ליצירת אנזימים‪ ,‬ולא מצוי מידע ליצירת נוגדנים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מן המשפטים שלפניך מתאר התאמה לגורמים ביוטיים?‬ ‫‪.4‬‬

‫לעופות השוחים במים יש קרום המחבר בין אצבעות הרגליים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לצמחים המואבקים על ידי הרוח יש פרחים קטנים חסרי צבע וריח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫העלים של צמחים הגדלים בתנאי קור נושרים בשלכת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לציפורים הניזונות מצוּף של פרחים יש מקור ארוך ודק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪179‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫מהו הגורם ליציאת אוויר מן הריאות בעת נשיפה?‬ ‫‪.5‬‬
‫התכווצות של הסרעפת‪ ,‬הגורמת להגדלת נפח בית החזה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הרפיה של הסרעפת‪ ,‬הגורמת להקטנת נפח בית החזה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ההפרש בין ריכוז ה־ ‪ CO2‬בדם לריכוז ה־ ‪ CO2‬בנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הצורך של הגוף לקלוט חמצן שנדרש לפעילות התאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫עטלף הדבורה‪ ,‬שמשקלו כ־ ‪ 2‬גרם‪ ,‬הוא היונק הקטן ביותר בעולם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫מהו ההסבר הסביר ביותר לעובדה שאין יונקים קטנים יותר?‬
‫ליונק קטן יותר לא תוכל להיות מערכת חילוף גזים יעילה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יונק קטן יותר יתקשה לשמור על טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אצל יונק קטן יותר המערכות לא יוכלו לתפקד כי הן קטנות מדי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יונק קטן יותר יהיה נתון לסכנה מתמדת של טריפה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫אחרי ארוחה עשירה בפחמימות‪ ,‬ריכוז הגלוקוז בדם הנכנס לכבד גבוה יותר מריכוז הגלוקוז בדם‬ ‫‪.7‬‬
‫היוצא מהכבד‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬
‫הגלוקוז הופך ברובו לעמילן הנאגר בכבד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הגלוקוז הופך לדו־סוכר הנאגר בכבד‪ ,‬ומשתחרר ממנו לפי צורכי הגוף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגלוקוז נשאר חד־סוכר וכך נאגר בכבד‪ ,‬ומשתחרר ממנו לפי צורכי הגוף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הגלוקוז הופך ברובו לגליקוגן הנאגר בכבד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מבין המשפטים א‪-‬ד שלפניך‪ ,‬מהו המשפט הנכון?‬ ‫‪.8‬‬

‫הלבלב מפריש ‪.ADH‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הכליה מפרישה אינסולין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאי הרבייה מפרישים ‪.LH‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ההיפופיזה מפרישה ‪.FSH‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪180‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫חוקרים הכניסו למבחנות עמילן ואנזימים ְמפרקי עמילן‪ ,‬והכניסו את המבחנות לכלים בטמפרטורות‬ ‫‪.9‬‬
‫שונות‪ ,‬כמפורט בטבלה שלפניך‪ .‬לאחר כמה זמן בדקו את תכולת המבחנות‪ ,‬ונמצא שרק באחת מן‬
‫המבחנות נוצר גלוקוז‪.‬‬

‫הטמפרטורה‬ ‫אנזימים מפרקי עמילן‬ ‫עמילן‬ ‫מספר המבחנה‬

‫(‪)oC‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪20‬‬ ‫—‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪+‬‬ ‫—‬ ‫‪3‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬

‫באיזו מבחנה התקבל גלוקוז?‬

‫במבחנה ‪ ,1‬כי היא מכילה מצע (סובסטרט) ואנזימים פעילים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫במבחנה ‪ ,2‬כי הוספת עמילן מעכבת את פירוקו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫במבחנה ‪ ,3‬כי הטמפרטורה בה מיטבית לפעילות האנזים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫במבחנה ‪ ,4‬כי טמפרטורה גבוהה מזרזת תהליכי פירוק אנזימטיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .10‬רבייה זוויגית היא גורם חשוב באבולוציה בעיקר משום שבאמצעותה‪:‬‬

‫נוצרים צאצאים זהים להוריהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נוצרת שונוּת תורשתית בין הצאצאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתאפשר המשך קיומו של הפרט‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מתאפשרים שינויים בדרך ההכפלה של ה־ ‪. DNA‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫במדידות שערכו חוקרים לאורך זמן במערכת אקולוגית מסוימת‪ ,‬נמצא כי כמות ה־ ‪CO2‬‬ ‫‪.11‬‬
‫הנפלטת ביממה גדולה מכמות ה־ ‪ CO2‬הנקלטת‪.‬‬
‫החוקרים הסיקו שהביומסה של כלל האורגניזמים במערכת‪:‬‬
‫יורדת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עולה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא משתנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יורדת ואחר כך עולה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪181‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .12‬הכניסו תא של בעל חיים לתוך תמיסה‪ ,‬והתא התכווץ‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק מכך על ריכוז המומסים בתמיסה‪ ,‬בהשוואה לריכוז המומסים בתוך התא?‬
‫ריכוז התמיסה נמוך מן הריכוז בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הריכוזים בתמיסה ובתא שווים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז התמיסה גבוה יותר מן הריכוז בתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אי אפשר לקבוע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ . 13‬כיצד מועבר גירוי עצבי במערכת העצבים?‬

‫נוירוטרנסמיטור עובר מסינפסה אחת לסינפסה שאחריה דרך תא עצב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר בסינפסה בעקבות הפרשת נוירוטרנסמיטור על ידי תא עצב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר דרך תא עצב וגורם להפרשת נוירוטרנסמיטור לסינפסה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר לאורך תא עצב ומועבר ישירות לתא העצב הבא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ . 14‬איזו תכונה של חומר מאפשרת לו לשמש חומר תשמורת בתאים?‬

‫הצטברותו מעלה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוא מולקולה קטנה החודרת בקלות לתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אגירתו של החומר לא משנה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסיסותו של החומר במים היא גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ . 15‬המשפטים א‪-‬ד שלפניך מסבירים מדוע חרק מסוג מקלון דומה לענף דק‪.‬‬
‫איזה מבין המשפטים הוא ההסבר הנכון?‬
‫הימצאות המקלונים על ענפים דקים במשך דורות רבים הביאה לשינוי גופם לצורת ענף דק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חרקים הנמצאים על ענפים דקים מעדיפים להיראות כמו ענף דק‪ ,‬כדי שלא ייטרפו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המקלונים ניזונים מענפים דקים הגורמים להם להיראות כמו ענפים דקים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מבין החרקים שנמצאים על ענפים דקים‪ ,‬חרקים הדומים לענף דק נטרפים פחות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪182‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .16‬כל המולקולות שהן תוצר סופי של עיכול המזון ועוברות לדם הן‪:‬‬
‫א‪ .‬מולקולות קטנות‪ ,‬המשמשות רק להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מולקולות קטנות‪ ,‬המשמשות להפקת אנרגיה ולבניית חומרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מולקולות של גלוקוז‪ ,‬המשמשות לבניית גליקוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מולקולות של חומצות אמיניות‪ ,‬המשמשות לבניית חלבונים‪.‬‬

‫‪ .17‬בבלוטת הלבלב תאים מסוג אחד מייצרים את ההורמון אינסולין‪ ,‬ותאים מסוג אחר — מייצרים‬
‫אנזימי עיכול‪ .‬מה גורם להבדל בין שני סוגי התאים?‬
‫א‪ .‬השוני במבנה של מולקולות ה־‪ DNA‬בשני סוגי התאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה שונה של הריבוזומים בשני סוגי התאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבנה מולקולות ה־ ‪ RNA‬מוביל (‪ )tRNA‬שונה בשני סוגי התאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפעלה של גֶ נים שונים בשני סוגי התאים‪.‬‬

‫‪ .18‬ההבדל העיקרי בין נגיפים (וירוסים) לבין חיידקים הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬ה־ ‪ DNA‬בחיידקים נמצא בתוך גרעין‪ ,‬ובנגיפים הוא נמצא מחוץ לגרעין‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיידקים מתרבים בעצמם‪ ,‬ואילו נגיפים זקוקים לתא חי כדי להתרבות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיידקים ניזונים בהזנה הטרוטרופית‪ ,‬ואילו נגיפים ניזונים בהזנה אוטוטרופית‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיידקים קטנים בהרבה מנגיפים‪.‬‬

‫‪ . 19‬לפניך תרשים המתאר שלושה תהליכים ביצורים המקיימים רבייה זוויגית‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫תאי גוף‬ ‫זיגוטה‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫תאי רבייה )גמטות(‬
‫מה הם התהליכים שמייצגים החצים ‪? 3 ,2 ,1‬‬
‫מיוזה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .2‬מיטוזה‬ ‫א‪ .1 .‬הפריה‬
‫מיטוזה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .2‬מיוזה‬ ‫ב‪ .1 .‬הפריה‬
‫הפריה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .2‬מיוזה‬ ‫ג‪ .1 .‬מיטוזה‬
‫הפריה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .2‬מיטוזה‬ ‫ד‪ .1 .‬מיוזה‬

‫‪ .20‬תלמיד למד לבחינת הבגרות בביולוגיה‪ .‬באיזה חלק של מערכת העצבים מתרחש תהליך הלמידה?‬
‫א‪ .‬גזע המוח‬
‫ב‪ .‬קליפת המוח‬
‫ג‪ .‬מוח השדרה‬
‫ד‪ .‬איברי חוש‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪183‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬לפניך ארבע תופעות ביולוגיות המתרחשות בגוף של אדם בריא‪.‬‬

‫(‪ )1‬יציאת דם מן הגוף בגלל חתך קטן נפסקת כעבור זמן קצר‪.‬‬
‫גדל עם העלייה לגבהים‪.‬‬
‫(‪ )2‬ייצור תאי דם אדומים ֵ‬
‫(‪ )3‬כמות השתן המופרשת בימים חמים נמוכה בדרך כלל מן הכמות המופרשת בימים קרים‪.‬‬
‫(‪ )4‬טמפרטורת הגוף‪ ,‬שעולה בזמן פעילות גופנית‪ ,‬יורדת כעבור זמן קצר‪.‬‬
‫בחר בשתיים מבין התופעות (‪ , )4(-)1‬ובעבור כל אחת מהן‪:‬‬
‫תאר בקצרה את המנגנון הגורם לתופעה‪.‬‬ ‫—‬
‫הסבר מה חשיבותה לתפקוד תקין של הגוף‪.‬‬ ‫—‬

‫‪ .22‬חוקר רצה לבדוק את יחסי הגומלין בין שני מינים‪ :‬מין א ומין ב‪.‬‬
‫לשם כך הוא גידל אותם במשך שנתיים באזורים שבהם התנאים זהים‪.‬‬
‫לאזור ‪ 1‬הוא הכניס את מין א בלבד‪ ,‬ולאזור ‪ — 2‬את שני המינים יחד‪.‬‬
‫בגרף שלפניך מוצג מספר הפרטים של מין א בשני האזורים במשך שנתיים‪.‬‬

‫מספר הפרטים‬
‫ממין א‬
‫‪120‬‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫אזור ‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫אזור ‪2‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬ ‫השנה‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬ ‫(שים לב‪ :‬סעיפי השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪184‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫התוצאות המוצגות בגרף מתאימות לשני סוגים של יחסי גומלין בין שני המינים‪ .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ציין סוג אחד מהם‪ ,‬ונמק את תשובתך על פי נתונים מן הגרף‪.‬‬
‫בתום הניסוי הוציא החוקר את מין א מאזור ‪ ,2‬והשאיר בו את מין ב בלבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ַֹש ֵער‪ ,‬בהתאם לסוג יחסי הגומלין שציינת בסעיף א‪ ,‬מה תהיה ההשפעה של הוצאת מין א‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫על מספר הפרטים של מין ב‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪ .23‬במחלה 'אנמיה חרמשית' נוצר ֶהמוגלובין לא תקין‪ :‬במיקום אחד בחלבון של ההמוגלובין‬
‫הלא תקין נמצאת חומצה אמינית וָ לין ִ ּב ְמקום החומצה הגלוטמית שנמצאת במיקום זה‬
‫בהמוגלובין תקין‪.‬‬
‫(‪ )1‬איזה סוג של מוטציה יכול לגרום לשינוי של חומצה אמינית אחת‬ ‫א‪.‬‬
‫במולקולת ההמוגלובין?‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬תאר את שלבי התהליך מן המוטציה ב־‪ DNA‬עד יצירת מולקולה של חלבון לא תקין‬
‫בהמוגלובין‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫החולים באנמיה חרמשית סובלים מחולשה כללית‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .24‬לזוג הורים נולדו שני ילדים‪ ,‬לאחד הילדים סוג דם ‪ O‬ולאחר סוג דם ‪. AB‬‬
‫א‪ .‬רק אחד משני הילדים של הזוג יכול לתרום מנת דם לאחיו‪ .‬קבע מי הילד שיכול לתרום דם‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫לאחיו‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫(‪ )1‬קבע אילו סוגי דם יכולים להיות לאב‪ ,‬על פי סוגי הדם של ילדיו‪ .‬נמק את קביעותיך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬לאחר כמה שנים נישא האב שנית‪ ,‬לאישה שסוג הדם שלה ‪ ,A‬ונולד להם ילד שסוג‬
‫הדם שלו ‪ . B‬על פי המידע הנוסף על משפחתו השנייה של האב‪ ,‬אפשר לקבוע‬ ‫ ‬
‫בוודאות את סוג הדם של האב‪ .‬קבע מהו סוג הדם שלו‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪185‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫‪ .25‬בגרף שלפניך שני עקומים המתארים תהליכים המתרחשים בגוף בעקבות חדירה של אותו‬
‫גורם זר פעמיים‪.‬‬
‫אחד העקומים מתאר את העוצמה של התגובה החיסונית‪ ,‬והעקום האחר מתאר את העוצמה של‬
‫תסמיני המחלה (כמו חום וכאבים)‪.‬‬
‫עוצמה‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫א‬

‫ב‬
‫הזמן‬
‫)ימים(‬
‫חדירה של‬ ‫חדירה נוספת של‬
‫גורם זר‬ ‫אותו גורם זר‬
‫קבע איזה עקום‪ ,‬א או ב‪ ,‬מתאר את העוצמה של תסמיני המחלה‪ ,‬ואיזה עקום מתאר את‬ ‫א‪.‬‬
‫העוצמה של התגובה החיסונית‪ .‬בסס את קביעותיך על נתונים מן הגרף‪ 4( .‬נקודות)‬
‫האם באחד העקומים בא לידי ביטוי זיכרון חיסוני? נמק על פי נתונים מן הגרף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫העזים בעדר מסוים רגישות למחלה ‪ .X‬לעתים מופיעה בחלק מהפרטים מוטציה המקנה לעזים‬
‫ִ‬ ‫‪.26‬‬
‫עמידות בפני מחלה זו‪.‬‬
‫ ‬ ‫האם הסיכוי להתרחשות מוטציה זו שונה באוכלוסיית עזים שנחשפה לגורם המחלה‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בהשוואה לאוכלוסיית עזים שלא נחשפה? הסבר‪.‬‬
‫לאחר שהתפשטה המחלה בעדר‪ ,‬שרדו רק חלק קטן מן העזים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאחר כמה שנים שוב התפשטה המחלה בעדר‪ ,‬והתברר שבפעם השנייה שרדו רוב העזים בעדר‪.‬‬
‫ ‬ ‫הסבר מה גרם להבדל בין שיעור העזים ששרדו בפעם הראשונה שהמחלה התפשטה‪ ,‬לבין‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫השיעור שלהן בפעם השנייה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪186‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫‪ .27‬בדקו את השפעת הטמפרטורה על קצב התסיסה של שמרים בשני ריכוזים של גלוקוז‪.‬‬
‫השמרים חולקו לשני כלים סגורים שבהם תנאים זהים‪ ,‬מלבד ריכוז הגלוקוז במצע המזון‪.‬‬
‫ריכוז הגלוקוז במצע בכלי אחד היה ‪ ,2%‬ואילו בכלי האחר הוא היה ‪.10%‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫קצב התסיסה‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫‪ 2%‬גלוקוז‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 10%‬גלוקוז‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫הטמפרטורה‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫)‪(oC‬‬

‫קבע באילו תנאים‪ :‬באיזה ריכוז גלוקוז ובאילו טמפרטורות‪ ,‬ריכוז הגלוקוז הוא הגורם‬ ‫א‪.‬‬
‫המגביל את קצב התסיסה‪ .‬נמק את קביעתך על פי התוצאות המוצגות בגרף‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬
‫ההתרבות של השמרים היה גדול‬
‫נמצא כי כאשר ערכו את אותו ניסוי בכלים פתוחים‪ ,‬קצב ִ‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫יותר מאשר בניסוי המתואר‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪187‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫בסופה)‪.‬‬
‫ּ‬ ‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 30-28‬מספר הנקודות לכל שאלה רשוּם‬

‫האם כדאי לצרוך ממתיקים מלאכותיים?‬

‫שמירה על ריכוז גלוקוז בדם בטווח מסוים חיונית לתפקודו התקין של גוף האדם‪ .‬שינויים בריכוז הגלוקוז‬
‫בדם מווּסתים על ידי כמה הורמונים‪ .‬שיבושים בוויסות של ריכוז הגלוקוז בדם עלולים לגרום למחלות‬
‫שונות‪ ,‬לדוגמה סוכרת‪.‬‬
‫ההורמון אינסולין הוא אחד מן הגורמים העיקריים המווסתים את ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫לפניך תרשים המתאר את הקשר בין ריכוז הגלוקוז בדם לבין ריכוז האינסולין בדם‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ ‬
‫ריכוז‬ ‫ריכוז‬
‫אינסולין‬ ‫גלוקוז‬
‫בדם‬ ‫‪2‬‬ ‫בדם‬

‫העתק את הספרות ‪ 2 ,1‬למחברתך‪ .‬רשום ליד כל אחת מהספרות את אחת מן‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫האפשרויות שלפניך‪ :‬מוריד ; מעלה ; לא משפיע על‪.‬‬
‫בדם של חלק מן האנשים החולים בסוכרת ריכוז האינסולין תקין‪ ,‬אך למרות זאת‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ריכוז הגלוקוז בדמם גבוה‪ .‬הצע הסבר אפשרי לכך‪.‬‬

‫כדי לבדוק שינויים בריכוז הגלוקוז בדם נערכת בדיקה של העמסת גלוקוז‪ :‬בודקים את ריכוז הגלוקוז‬
‫בדם של נבדק שנמצא בצום‪ .‬לאחר מכן נותנים לנבדק לשתות מנה מדודה של תמיסת גלוקוז‪ ,‬ובודקים‬
‫את השינויים בריכוז הגלוקוז בדמו במשך כמה שעות‪.‬‬
‫אם בבדיקה נמצא שריכוז הגלוקוז בדם גבוה במקצת מן הריכוז התקין (נורמלי)‪ ,‬הדבר יכול להעיד על‬
‫מצב של טרום סוכרת‪ ,‬שהוא מצב ביניים בין אנשים בריאים לבין אנשים חולים בסוכרת‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪188‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫אנשים רבים צורכים ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר‪ .‬החוקרים אלינב וסגל ממכון ויצמן למדע רצו‬
‫לבדוק אם לממתיקים מלאכותיים מסוימים יש השפעה על ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫לשם כך ערכו החוקרים את ניסוי ‪ 1‬בעכברים‪.‬‬
‫ניסוי ‪1‬‬
‫שלב א‪ :‬חילקו עכברים באקראי לשתי קבוצות‪ ,‬א ו־ב‪ ,‬וגידלו אותם במשך כמה שבועות באותם תנאים‪,‬‬
‫מהרכב השתייה הממותקת שניתנה להם‪ .‬העכברים בקבוצה א קיבלו תמיסה של ממתיק מלאכותי‪,‬‬
‫חוץ ֶ‬
‫והעכברים בקבוצה ב קיבלו תמיסה של סוכרוז (הסוכר המצוי בשימוש ביתי)‪.‬‬

‫שלב ב‪ :‬לאחר כמה שבועות בדקו החוקרים את ההשפעה של הרכב השתייה הממותקת שניתנה לעכברים‬
‫על ריכוז הגלוקוז בדמם‪ ,‬באמצעות בדיקת העמסת גלוקוז‪ .‬הם מדדו את ריכוז הגלוקוז בדם העכברים‬
‫שהיו בצום לפני מתן תמיסת הגלוקוז (זמן ‪ ,)0‬ובמשך שעתיים לאחר מכן‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪ 1‬שלפניך‪.‬‬

‫גרף ‪ :1‬ריכוז הגלוקוז בדם של שתי קבוצות העכברים בבדיקת העמסת גלוקוז‬
‫ריכוז הגלוקוז בדם‬
‫)מ"ג ‪ 100 /‬מ"ל(‬
‫‪500‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪450‬‬
‫קבוצה א — ממתיק מלאכותי‬
‫‪400‬‬
‫קבוצה ב — סוכרוז‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬ ‫הזמן ממתן הגלוקוז‬
‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪90 105 120‬‬ ‫)דקות(‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪189‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫לידיעתך‪:‬‬
‫* התוצאות שהתקבלו בעכברים מקבוצה ב דומות לתוצאות של ערכי גלוקוז תקינים בדם של‬
‫עכברים‪.‬‬
‫* כאשר עורכים בדיקה של העמסת גלוקוז בעכברים חולי סוכרת‪ ,‬התוצאות הן ריכוז גלוקוז‬
‫התחלתי גבוה מן הריכוז התקין‪ ,‬שנשאר גבוה לאורך זמן‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק מהתוצאות המוצגות בגרף ‪ 1‬על ההשפעה של ממתיק מלאכותי‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫על ריכוז הגלוקוז בדם העכברים?‬
‫העכברים שקיבלו תמיסת ממתיק מלאכותי (קבוצה א)‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמצאים במצב של טרום סוכרת‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אינם חולי סוכרת‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫הסבר את שני התת־סעיפים (‪ )1‬ו־ (‪ )2‬על פי הגרף ועל פי המידע שבקטע "לידיעתך"‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫ממחקרים רבים מן השנים האחרונות עולה שהמזון יכול להשפיע על ההרכב של אוכלוסיות החיידקים‬
‫במעי‪ ,‬וכי החיידקים במעי משפיעים על בריאות האדם‪.‬‬
‫החוקרים אלינב וסגל הניחו כי גם ממתיקים מלאכותיים יכולים לשנות את ההרכב של אוכלוסיות‬
‫החיידקים במעי‪ .‬הם שיערו כי שינויים אלה בהרכב האוכלוסיות של החיידקים עלולים לגרום‬
‫לטרום סוכרת בעכברים‪ .‬כדי לבדוק את ההשערה הזאת נערך ניסוי ‪.2‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪190‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫ניסוי ‪2‬‬
‫שלב א‪ :‬חילקו עכברים באקראי לשתי קבוצות‪ I ,‬ו־ ‪ ,II‬וגידלו אותם במשך כמה שבועות באותם תנאים‪.‬‬
‫העכברים בשתי הקבוצות קיבלו שתייה ממותקת בממתיק מלאכותי‪ .‬קבוצה ‪ I‬קיבלה נוסף על כך גם‬
‫אנטיביוטיקה שמשמידה חלק ממיני החיידקים במעי‪ .‬קבוצה ‪ II‬לא קיבלה אנטיביוטיקה כלל‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬לאחר כמה שבועות נבדקו העכברים משתי הקבוצות בבדיקה של העמסת גלוקוז‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪ 2‬שלפניך‪.‬‬
‫גרף ‪ :2‬ריכוז הגלוקוז בדם של שתי קבוצות העכברים בבדיקת העמסת גלוקוז‬
‫ריכוז הגלוקוז בדם‬
‫)מ"ג ‪ 100 /‬מ"ל(‬

‫‪500‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪450‬‬ ‫קבוצה ‪I‬‬
‫‪400‬‬ ‫עם אנטיביוטיקה‬
‫קבוצה ‪II‬‬
‫‪350‬‬ ‫בלי אנטיביוטיקה‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬ ‫הזמן ממתן הגלוקוז‬
‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪90 105 120‬‬ ‫)דקות(‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫‪ .30‬האם התוצאות של ניסוי ‪ 2‬תומכות בהשערת החוקרים? הסבר‪.‬‬

‫מעניין לדעת‪ ,‬שהקשר בין צריכה של ממתיקים מלאכותיים לבין הופעת תסמינים (סימפטומים) של‬
‫טרום סוכרת נבדק גם בבני אדם‪ .‬ממצאים ראשוניים של מחקר שנערך בבני אדם מראים קשר כזה‬
‫בחלק מהנבדקים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪191‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט‬
‫התפתחותי; חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪ .‬עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי‬
‫ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מהשאלות ‪.33-32‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .31‬באחת הדרכים לגילוי נוכחות של רעלים הפוגעים ב־‪ DNA‬במי שתייה‪ ,‬נעזרים בחיידקי ‪E. coli‬‬
‫שהונדסו גנטית‪.‬‬
‫לחיידקי ‪ E. coli‬אלה מחדירים אופרון ובו אזור בקרה המופעל כאשר יש נזק ב־‪ ,DNA‬וכן‬
‫גנים מבניים שהתוצרים שלהם גורמים להארה‪ .‬הגנים המבניים נלקחים מיצור ממין אחד‪ ,‬ואילו‬
‫אזור הבקרה נלקח מיצור ממין אחר‪ .‬החיידקים המהונדסים מאירים בנוכחות רעלים הפוגעים‬
‫ב־ ‪ DNA‬כמתואר בתרשים שלפניך‪.‬‬

‫החיידק‬ ‫אזור‬ ‫אזור‬ ‫נזק ל‪DNA -‬‬ ‫חומר רעיל‬

‫מאיר‬ ‫מבני‬ ‫בקרה‬ ‫של החיידקים‬ ‫במים‬
‫‪ DNA‬חיידקי מהונדס‬

‫ ‬ ‫א‪ )1( .‬תאר את השלבים בייצור חיידקי ‪ E .coli‬המכילים את הגנים שהתוצרים שלהם‬
‫ ‬ ‫גורמים להארה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬מאיזה יצור נלקח אזור הבקרה? נמק‪.‬‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫ב‪ .‬קבע באיזה שלב במסלול מ־ ‪ DNA‬לחלבון מתבצעת הבקרה על יצירת החומר הגורם‬
‫להארה‪ 2( .‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מהשאלות ‪.33-32‬‬

‫‪ .32‬הזוויג (המין) אצל חתולים נקבע על ידי הכרומוזומים ‪ Y , X‬בדומה לקביעת הזוויג באדם‪.‬‬
‫הגן הקובע צבע פרווה שחור או כתום אצל חתולים נמצא בתאחיזה לכרומוזום ‪ . X‬קיימים חתולים‬
‫שבפרוותם כתמים בשני הצבעים בפיזור אקראי‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר כיצד שיתוק של כרומוזום ‪ X‬בנקבות חתול יכול לגרום לפיזור אקראי של כתמי צבע ‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בפרווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם לחתולה שבפרוותה מפוזרים כתמים בשני הצבעים יכולים להיות צאצאים זכרים‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫שבפרוותם כתמים בשני הצבעים? נמק‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬
‫‪192‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫‪ .33‬המחלה ‪-b‬תלסמיה היא מחלת דם תורשתית שנוצר בה המוגלובין פגום‪ .‬אדם שחלה במחלה טופל‬
‫בריפוי גני‪ ,‬ובו הוחדר לתאי גזע ממוח העצם שלו גן תקין להמוגלובין‪.‬‬
‫א‪ .‬אצל חולים במחלה האלל הפגום נמצא בכל תאי הגוף‪ .‬מדוע אצל חולים אלה נפגעים רק ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫תאי הדם האדומים? הסבר בקצרה את התהליך הגורם לכך‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הגן התקין להמוגלובין‪ ,‬שהוחדר לתאי החולה בריפוי הגני‪ ,‬יעבור לצאצאי החולה? ‬
‫הסבר‪ 3( .‬נקודות)‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מהשאלות ‪.36-35‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .34‬א‪ .‬יש מינים של דגים החיים במי ים‪ ,‬ויש מינים של דגים החיים במים מתוקים‪.‬‬
‫הסבר איזה קושי בוויסות מאזן המים יש לדגים החיים במי ים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫תאר שתי דרכים לוויסות מאזן המים של דגים אלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סנדלית היא יצור חד־תאי החי במים מתוקים‪ .‬חוקרים בדקו את קצב הפעילות ‬
‫של הבועית המתכווצת בסנדלית בתמיסות שבהן ריכוזי מלח שונים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬ ‫ ‬
‫מספר ההתכווצויות‬
‫בדקה‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫ריכוז המלח‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫בתמיסה ‪0.07‬‬
‫)‪(M‬‬
‫ ‬ ‫(‪ )1‬הסבר את הקשר בין הריכוז של תמיסות המלח לבין קצב ההתכווצות של הבועית‬ ‫ ‬
‫המתכווצת‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬לסנדליות שגידלו בתמיסת המלח שריכוזה ‪ 0.02 M‬הוסיפו חומר שפוגע במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫ ‬
‫הסבר מדוע לאחר זמן קצר הסנדליות התנפחו והתפוצצו‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫‪193‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.36-35‬‬
‫ֹאשן הוא השלב הצעיר החי רק במים‪.‬‬
‫‪ .35‬במחזור החיים של צפרדע‪ ,‬ר ׁ ָ‬
‫א‪ .‬ציין שני מאפיינים המשותפים למערכות הנשימה של ראשן ושל אדם‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר את חשיבותו של כל אחד מן המאפיינים שציינת לתפקודה של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫ציין שני הבדלים בין מבנה הביצה של דגים לבין מבנה הביצה של עופות‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫הסבר כיצד כל אחד מן ההבדלים שציינת קשור להתאמה של ביצי הדגים או של‬ ‫ב‪.‬‬
‫ביצי העופות לסביבה שהן מתפתחות בה‪ 3( .‬נקודות)‬

‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מהשאלות ‪.39-38‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫ממכל גידול‬
‫‪ .37‬לצורך הפקת חומרים בתעשייה מגדלים תרבית חיידקים בכֶ מוסטט‪ :‬מערכת הבנויה ְ‬
‫המכל מזרימים מצע גידול טרי ומוציאים חלק מהתרבית‬
‫ובו תרבית חיידקים במצע נוזלי‪ .‬אל ְ‬
‫במכל נשאר קבוע‪ .‬בדרך זו החיידקים במערכת נמצאים כל הזמן באותו‬
‫בקצב קבוע‪ ,‬וכך נפח הנוזל ְ‬
‫שלב של עקום הגידול‪.‬‬
‫(‪ )1‬באיזה שלב של עקום הגידול נמצאים החיידקים בכמוסטט?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציין שני גורמים שונים במערכת‪ ,‬המאפשרים לחיידקים להישאר בשלב הזה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬החיידקים במעי האדם חיים במערכת הדומה לכמוסטט‪ .‬הסבר קביעה זו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ ‬ ‫(‪ )2‬ציין שני יתרונות שיש לחיידקים ושני יתרונות שיש לאדם מיחסי הגומלין בין‬ ‫ ‬
‫החיידקים במעי לבין האדם‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪194‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫ענה על אחת מהשאלות ‪.39-38‬‬
‫‪ .38‬בניסוי בדקו את השפעת חומר אנטיביוטי ‪ A‬על חיידקי ‪ .E .coli‬החיידקים גדלו במצע מזון‬
‫נוזלי‪ ,‬וכאשר החלו להתרבות בקצב מהיר הוסיפו למצע מנות שוות של החומר האנטיביוטי בשתי‬
‫בחצים‪.‬‬
‫נקודות זמן‪ ,‬המסומנות בגרף שלפניך ִ‬
‫במהלך הניסוי בדקו בכל שעה את כמות החיידקים החיים ב־‪ 1‬מ"ל תרבית‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫מספר חיידקים חיים‬
‫במ"ל תרבית‬
‫)סקלה לוגריתמית(‬

‫זמן‬
‫)שעות(‬
‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬

‫(‪ )1‬תאר את ההשפעה של הוספת החומר האנטיביוטי על אוכלוסיית החיידקים‬ ‫א‪.‬‬

‫בכל אחת משתי הפעמים‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬הסבר מה גרם להבדל בין התוצאות בשתי הפעמים שבהן הוסף החומר האנטיביוטי‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫השווה בין מנגנון הפעולה של פניצילין לבין מנגנון הפעולה של אריתרומיצין בתאי חיידקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪195‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫‪ .39‬חוקרים בדקו כיצד הדבקה של תאי אדם בנגיפים משפיעה על יצירת ‪ DNA‬של האדם ושל הנגיף‪.‬‬
‫החוקרים הדביקו בנגיפים תאים של אדם‪ ,‬ומיצו מהתאים דגימות של ‪ DNA‬בפרקי זמן קבועים‬
‫לאחר ההדבקה‪ .‬לאחר המיצוי הפרידו בין ה־ ‪ DNA‬של הנגיף ובין ה־ ‪ DNA‬של האדם ומדדו את‬
‫הכמויות של שני סוגי ה־ ‪ .DNA‬החוקרים מדדו באותם פרקי זמן גם כמויות של ‪ DNA‬שנוצרות‬
‫בתאים שלא הודבקו בנגיף‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫כמות ‪ DNA‬שנוצרה‬
‫בתאי האדם‬
‫)יחידות של רדיואקטיביות(‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫‪100‬‬ ‫)‪ DNA (1‬של אדם בתאים‬
‫שלא הודבקו בנגיפים‬
‫‪80‬‬ ‫)‪ DNA (2‬של אדם בתאים‬
‫שהודבקו בנגיפים‬
‫‪60‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫)‪ DNA (3‬של הנגיף‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪0‬‬ ‫שעות לאחר‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ההדבקה‬

‫(‪ )1‬מהו ההבדל בין כמות ה־‪ DNA‬של אדם בתאים שהודבקו בנגיפים לבין כמות‬ ‫א‪.‬‬
‫ה־‪ DNA‬של אדם בתאים שלא הודבקו בנגיפים?‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬הסבר מה גרם להבדל זה‪ .‬בסס את תשובתך על שלושת העקומים‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫מנסים לפתח תרופה למחלה שנגרמת מנגיף‪ .‬ציין מנגנון פעולה אחד של תרופה שפוגעת‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בנגיף ואיננה פוגעת בתאי המאכסן‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪196‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ז‪2017 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪043381 :‬‬

‫ביולוגיה‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫ סה"כ —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על הסעיפים בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬השלישי והרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪197‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬
‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות‬
‫קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל הסעיפים א‪-‬כ‪.‬‬
‫מה המשותף לתא זרע ולתא ביצה (ביצית)?‬ ‫א‪.‬‬
‫שניהם התאים הקטנים ביותר בגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שניהם התאים הגדולים ביותר בגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לכל אחד מהם יש בגרעין ‪ n‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לכל אחד מהם יש בגרעין ‪ 2n‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בבית גידול מדברי צפוי למצוא בעיקר‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בעלי חיים הפעילים ביום‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בעלי חיים הפעילים בלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה דלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים גדולים ורחבים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה צפופה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים שבהם הפיוניות בצד העליון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אדם נוגע בסיר חם ומיָד מרחיק ממנו את ידו בתגובת רפלקס‪ .‬מה מפעיל את התגובה‬ ‫ג‪.‬‬
‫הזאת?‬
‫מוח השדרה‬ ‫‪.1‬‬
‫גזע המוח‬ ‫‪.2‬‬
‫קליפת המוח‬ ‫‪.3‬‬
‫מרכז ויסות הטמפרטורה במוח‬ ‫‪.4‬‬

‫מהי הקביעה הנכונה בנוגע לאנזימים?‬ ‫ד‪.‬‬

‫הם פעילים בתאים אאוקריוטים ולא בתאים פרוקריוטים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם פעילים רק בתוך התאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בתגובה אנזימטית ריכוזם עולה ככל שריכוז הסובסטרט (מצע) יורד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בתגובה אנזימטית ריכוזם נשאר קבוע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪198‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫בשעת פעילות גופנית קצב הנשימה (חילוף גזים) עולה‪ .‬מהו הגורם לכך?‬ ‫ה‪.‬‬
‫ירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה בריכוז החומצה הפחמתית בדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בטמפרטורת הדם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה בריכוז החמצן בדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שטח היערות על פני כדור הארץ הולך ומצטמצם‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫לְ מה יכול לגרום צמצום שטח היערות?‬
‫לעלייה באפקט החממה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לדלדול האוזון באטמוספרה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לעלייה בריכוז החמצן באוויר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לעלייה במגוון המינים על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אצל עכברים האלל לצבע פרווה אפור הוא דומיננטי‪ ,‬והאלל לצבע פרווה לבן הוא רצסיבי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫הכליאו עכבר לבן עם עכברה אפורה הומוזיגוטית‪ ,‬ואת צאצאיהם (דור ‪ ) F1‬הכליאו בינם‬
‫לבין עצמם‪.‬‬
‫מה הסיכוי לקבל בדור ‪ F2‬צאצאים שהם הומוזיגוטים?‬
‫‪50%‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪75%‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שתן של אדם בריא אינו מכיל חלבון‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬ ‫ח‪.‬‬
‫החלבון נספג חזרה מן התסנין לדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החלבון לא עובר מן הדם לתסנין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫החלבון מנוצל לנשימה תאית בתסנין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לשתנן בתסנין‪.‬‬
‫החלבון הופך ִ‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪199‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫איזה מבין ההיגדים שלפניך מתאר בצורה נכונה נשימה תאית של צמחים ושל בעלי חיים?‬ ‫ט‪.‬‬
‫הנשימה התאית בצמחים היא פוטוסינתזה‪ ,‬שלא כמו בבעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נשימה תאית בבעלי חיים מתרחשת ביום ובלילה‪ ,‬ובצמחים היא מתרחשת רק בלילה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בשניהם רוב האנרגייה מופקת בתהליכים המתרחשים במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשניהם ‪ CO2‬משמש מקור אנרגייה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ מה יקרה אם יזריקו לדמו של אדם חלבון מחלב פרה?‬ ‫י‪.‬‬

‫הגוף ישתמש בחלבון להפקת אנרגייה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגוף יפריש את החלבון בשתן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגוף לא ייצוֹ ר נוגדנים מכיוון שמקור החלבון הוא בבעל חיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגוף ייצוֹ ר נוגדנים שיתקשרו לחלבון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יא‪ .‬טמפרטורת הגוף של אדם נשמרת קבועה בקירוב‪ ,‬גם כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה‪.‬‬
‫מהי הסיבה לכך?‬
‫התרחבות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגברת קצב הנשימה התאית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חום מן השמש נקלט בגוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שתייה חמה מספקת חום לגוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יב‪ .‬מה קובע את סדר החומצות האמיניות בחלבון המיוצר בתא?‬

‫כמות ‪ RNA‬שליח ( ‪ ) mRNA‬המצויה בגרעין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר מולקולות ‪ RNA‬מוביל ( ‪.) tRNA‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הסוגים של החומצות האמיניות המצויות בתא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רצף הבסיסים החנקניים ב־ ‪ RNA‬שליח ( ‪.) mRNA‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪200‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫יג‪ .‬גידול במספר הצבאים באוכלוסייה הנמצאת בשטח נתון עשוי לגרום בטווח זמן קצר‪:‬‬
‫לעלייה במספר המינים של צרכנים ראשוניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לעלייה בכמות הצמחים המשמשים מזון לצבאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫להתגברות התחרות בין הצבאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לירידה במספר המינים הטורפים את הצבאים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יד‪ .‬לפניך שלוש תופעות הקיימות אצל חלק מן החולים בסוכרת‪:‬‬

‫(‪ )1‬חוסר באינסולין‪.‬‬
‫(‪ )2‬הפרשת כמות גדולה של שתן‪ .‬‬
‫(‪ )3‬עלייה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫מהו סדר ההתרחשות של התופעות האלה?‬
‫‪)1( ! )3( ! )2( .1‬‬
‫‪ )3( ! )2( ! )1( .2‬‬
‫‪)1( ! )2( ! )3( .3‬‬
‫‪ )2( ! )3( ! )1( .4‬‬

‫טו‪ .‬בנגיפים אין ריבוזומים‪ .‬מה נובע מכך? ‬

‫הם משתמשים בסוכרים במקום בחלבונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אין בהם חומר תורשתי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין בהם חלבונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הם זקוקים לתא מאכסן כדי ליצור חלבונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טז‪ .‬איזו מן המוטציות האלה תשפיע יותר על האבולוציה של מין מסוים?‬

‫מוטציה שאינה משנה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא רבייה (גמטה)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציה שאינה משנה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא גוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוטציה המעלה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא רבייה (גמטה)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מוטציה המעלה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא גוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪201‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫זרע של צמח מפיק את האנרגייה הדרושה לנביטתו ישירות מן —‬ ‫יז‪.‬‬
‫המינרלים שמצויים בו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החמצן שבאוויר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התרכובות האורגניות שמצויות בו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המים שבקרקע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בררה טבעית באוכלוסייה מסוימת?‬

‫יח‪ .‬איזה מבין המשפטים שלפניך נכון בנוגע לתהליך של ֵ‬
‫פרטים מסוימים משנים את עצמם‪ ,‬ומעבירים לצאצאיהם את התכונות שרכשו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרטים מסתגלים במשך חייהם לשינויים בסביבה‪ ,‬ולכן כולם שורדים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רק תכונות המקנות יתרון הישרדותי עוברות בתורשה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יש שונוּת גנטית בין הפרטים‪ ,‬ורק חלקם שורדים לאחר שינויים בסביבה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יט‪ .‬איזו קבוצה מקבוצות החומרים שלפניך נמצאת בדם של אדם בריא?‬
‫אנזימים‪ ,‬עמילן‪ ,‬שומנים‬ ‫‪.1‬‬
‫חמצן‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬הורמונים‬ ‫‪.2‬‬
‫חמצן‪ ,‬רב־סוכר‪CO2 ,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוגדנים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬גליקוגן‬ ‫‪.4‬‬

‫איזה מבין התהליכים שלפניך צורך אנרגייה?‬ ‫כ‪.‬‬

‫מעבר של מים דרך קרום התא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעבר של ‪ CO2‬מתאי הגוף אל נימי הדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ייצור אנזימים בתאי הגוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יציאת אוויר מן הריאות במנוחה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪202‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.8-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫הדופן של החדר השמאלי של הלב עבה יותר מן הדופן של החדר הימני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הסבר כיצד ההבדל בעובי הדופן בין חדר ימין לחדר שמאל קשור לתפקוד של כל אחד‬
‫משני החדרים‪ 4( .‬נקודות)‬
‫האם ליקוי במסתמים שבין העליות ובין חדרי הלב עלול לגרום לדם עשיר בחמצן‬ ‫ב‪.‬‬
‫להתערבב בדם דל בחמצן? נמק‪ 3( .‬נקודות)‬

‫"זבובי סוס" עוקצים יונקים שונים ומוצצים את דמם‪ .‬זבובי סוס מעבירים גורמי מחלות אל בעלי‬ ‫‪.3‬‬
‫החיים שנעקצו‪ .‬בעקבות המחלות יורד מספר הפרטים של בעלי החיים האלה באוכלוסייה‪.‬‬
‫כדי לפגוע בזבובי הסוס אפשר להשתמש בשתי שיטות‪ :‬יבוא של צרעות התוקפות אותם‬ ‫א‪.‬‬
‫או הדברה כימית‪.‬‬
‫(‪ )1‬באיזו שיטה כדאי לדעתך להשתמש כדי לפגוע בזבובים? הבא נימוק אחד בעד‬
‫השימוש בשיטה שאתה מעדיף‪ ,‬ונימוק אחד נגדה‪ .‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מדוע אתה מעדיף את השיטה שבחרת למרות החיסרון שציינת‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬
‫זברה היא מין ממשפחת הסוסיים‪ ,‬שעל גופה השחור יש פסים לבנים‪ .‬חוקרים מצאו כי‬ ‫ב‪.‬‬
‫זבובי סוס עוקצים זברות פחות משהם עוקצים סוסים שחורים‪ .‬‬
‫מניחים כי זברות התפתחו מסוסים שחורים במהלך האבולוציה‪.‬‬
‫לפניך שני היגדים‪ .‬קבע מהו ההיגד המתאר נכון את השפעת הסביבה על הימצאות פסים‬
‫לבנים בפרווה שחורה של סוסים‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫סביבה שיש בה מספר גדול של זבובי סוס גרמה ליצירת מוטציות בסוסים שחורים‪,‬‬ ‫‪.I‬‬
‫מוטציות אלה גרמו להופעה של פסים לבנים‪.‬‬
‫בעבר התרחשו בסוסים שחורים מוטציות שגרמו להופעת פסים לבנים‪ .‬בסביבה‬ ‫‪.II‬‬
‫שהיו בה הרבה זבובי סוס‪ ,‬שרדו יותר פרטים בעלי פסים לבנים‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫‪203‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫בנגיף שפעת התרחשה מוטציה נקודתית בגֵ ן האחראי ליצירת חלבון המעטפת של‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הנגיף‪ .‬באיזה מסוגי המוטציות — החלפת בסיס‪ ,‬השמטת בסיס‪ ,‬הוספת בסיס — יש‬
‫הסיכוי הקטן ביותר להיווצרות חלבון השונה מחלבון המעטפת? נמק‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫בנגיפי שפעת מתרחשות מוטציות רבות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מומלץ לחזור ולהתחסן מדי שנה נגד נגיפי השפעת‪ .‬הסבר את הקשר בין המוטציות‬
‫בנגיפי השפעת ובין המלצה זו‪.‬‬
‫בתשובתך התייחס למאפיין של מערכת החיסון‪ 3( .‬נקודות)‬

‫בניסוי גידלו צמחים מאותו מין בכלים זהים‪ ,‬שקופים וסגורים‪ .‬עוצמת האור בכל אחד מן הכלים‬ ‫‪.5‬‬
‫הייתה שונה‪ .‬מדדו את כמות החמצן בכל אחד מן הכלים בתחילת הניסוי ובסופו‪.‬‬
‫בתחילת הניסוי הייתה אותה כמות חמצן בכל אחד מן הכלים‪.‬‬
‫כמויות החמצן שנמדדו בסוף הניסוי‪ ,‬יחסית לכמות החמצן ההתחלתית‪ ,‬מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫כמות החמצן שנקלטה בצמחים או נפלטה מהם‪ ,‬בעוצמות אור שונות‬

‫כמות החמצן בכלי*‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫פליטת ‪O2‬‬
‫מן העלים‬ ‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬ ‫עוצמת האור‬
‫‪5 10 15 20 25 30‬‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬
‫קליטת ‪O2‬‬ ‫‪-5‬‬
‫על ידי העלים‬
‫‪- 10‬‬

‫* יחסית לכמות ההתחלתית‬

‫הסבר את התוצאות שהתקבלו בעוצמות אור ‪ . 20 , 10 , 0‬בתשובתך התייחס לתהליכי‬ ‫א‪.‬‬
‫הנשימה והפוטוסינתזה‪ 4.5( .‬נקודות)‬
‫הביומסה של בעלי החיים בשכבת המים העליונה באוקיינוסים‪ ,‬שאור חודר אליה‪ ,‬גדולה‬ ‫ב‪.‬‬
‫יותר מזאת שבשכבות העמוקות יותר‪ .‬הסבר את הקשר בין עוצמת האור ובין הביומסה של‬
‫בעלי החיים‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪204‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫בלוטות הרבייה (שחלות ואשכים) הן איברי מטרה של הורמונים מסוימים‪ ,‬והן מפרישות‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הורמונים אחרים‪.‬‬
‫בחר באחת מבלוטות הרבייה באדם‪ ,‬וציין הורמון אחד שבלוטה זו היא איבר מטרה שלו‬
‫והורמון אחד שהבלוטה מפרישה‪.‬‬
‫תאר השפעה אחת של כל אחד מן ההורמונים שציינת‪ 4( .‬נקודות)‬
‫בבלוטות הרבייה נוצרים תאי רבייה (גמטות)‪ .‬מתאי רבייה של אותו זוג הורים נוצרים‬ ‫ב‪.‬‬
‫צאצאים שיש ביניהם שונוּת גנטית‪ .‬ציין שני גורמים לשונות זו‪ 3( .‬נקודות)‬

‫אצה חד־תאית מסוימת גדלה במי ים‪ .‬התבונן בטבלה שלפניך וענה על שני סעיפי השאלה‬ ‫‪.7‬‬
‫שאחריה‪.‬‬
‫ריכוז הנתרן והאשלגן בתוך תא האצה ובמי ים‬

‫במי הים ( ‪) mM‬‬ ‫בתוך התא ( ‪) mM‬‬ ‫מומסים‬

‫‪470‬‬ ‫‪90‬‬ ‫נתרן‬
‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬ ‫אשלגן‬

‫הסבר כיצד ריכוזי המומסים בתוך תא האצה (המפורטים בטבלה) נשמרים קבועים‪ ,‬בקירוב‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לאורך זמן‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫מה יקרה אם יכניסו את תאי האצה לכלי שבו מים מזוקקים — האם התאים יתנפחו מעט‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יתכווצו מעט או יתפוצצו? הסבר‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫לעתים מוצאים נבטים של צמחי תירס לבקנים (שאינם ירוקים)‪ .‬נבטים אלה שורדים זמן קצר‬ ‫‪.8‬‬
‫בלבד ואינם מגיעים לשלב של יצירת זרעים‪.‬‬
‫הסבר מדוע נבטים אלה אינם שורדים זמן רב‪ 3.5( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫לבקנות בצמחים היא תכונה תורשתית‪ .‬הסבר כיצד ייתכן שתכונה זו תופיע בדורות הבאים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אף על פי שלצמחים הלבקנים אין צאצאים‪ .‬בתשובתך הצע הסבר שאינו התרחשות מוטציה‪ .‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪205‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫פרק שלישי (‪ 18‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.11-9 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 11-9‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו)‪.‬‬

‫התנהגות הורית‬
‫(מעובד על פי ‪Scott, N. et al [2015]. A sexually dimorphic hypothalamic circuit controls maternal care and‬‬
‫‪)oxytocin secretion. Nature, 525. 519-522.‬‬

‫נקבות עכברים‪ ,‬כמו יונקים רבים אחרים‪ ,‬מציגות התנהגות הורית עוד לפני ההמלטה אך בעיקר אחריה‪.‬‬
‫לפני ההמלטה ההתנהגות ההורית שלהן מתבטאת בבחירת מקום מתאים להמלטה ולבניית קן‪ ,‬ולאחר‬
‫ההמלטה היא מתבטאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בטיפול בגורים ובהגנה עליהם‪ .‬התנהגות הורית מושפעת מפעילות‬
‫באזורים מסוימים במוח‪ .‬פעילות זו באה לידי ביטוי בהעברת אותות עצביים‪.‬‬
‫בתהליך העברת האות העצבי מתא עצב אחד לתא עצב אחר יש כמה שלבים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ציין שלושה מן השלבים‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ציין הבדל אחד בין העברת אות עצבי לאורך תא העצב (נוירון) ובין העברתו בסינפסה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫אצל העכברים‪ ,‬כמו אצל יונקים רבים אחרים‪ ,‬הנקבות מטפלות בגורים רוב הזמן‪ ,‬ואילו הזכרים מטפלים‬
‫בהם רק מעט‪ .‬חוקרים מצאו הבדלים בהתנהגות ההורית גם בין פרטים שהם הורים ובין פרטים שאינם‬
‫הורים‪.‬‬
‫חוקרים ממכון ויצמן למדע החליטו לבדוק אם הבדלים בהתנהגות הורית אצל עכברים קשורים להבדלים ‬
‫בין זכרים לנקבות במבנה המוח ובתפקוד שלו‪.‬‬
‫החוקרים התמקדו באזור קטן במוח הנקרא ‪ , AVPV‬מכיוון שאזור זה במוח של נקבות שונה מאותו‬
‫אזור במוח של זכרים‪ .‬פעילות מוחית באזור זה מתבטאת בהפרשת הנוירוטרנסמיטר דופאמין לסינפסות‪.‬‬
‫דופאמין נוצר בתהליך שבו משתתף האנזים ‪ .)Tyrosine Hydroxylase) TH‬כדי לקבוע את רמת‬
‫הדופאמין‪ ,‬בחרו החוקרים לבדוק את רמת ה־‪ ,TH‬וכך לקבוע את רמת הפעילות המוחית‪.‬‬
‫בשלב הראשון של המחקר בדקו החוקרים את מספר תאי העצב המייצרים את האנזים ‪ TH‬באזור ‬
‫‪ AVPV‬במוח‪ ,‬בארבע קבוצות של עכברים‪ :‬נקבות אימהות‪ ,‬נקבות שאינן אימהות‪ ,‬זכרים שהם אבות‬
‫וזכרים שאינם אבות‪ .‬כל העכברים היו באותו גיל וגודלו באותם כלובים ובתנאי סביבה זהים‪.‬‬
‫(המשך הקטע בעמוד הבא)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪206‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫תוצאות השלב הראשון במחקר מוצגות בגרף ‪ 1‬שלפניך‪.‬‬

‫גרף ‪ :1‬מספר תאי העצב באזור ‪ AVPV‬במוח המייצרים את האנזים ‪TH‬‬

‫מספר תאי העצב המייצרים ‪TH‬‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫‪800‬‬ ‫עכברים שהם הורים‬
‫‪700‬‬
‫עכברים שאינם הורים‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫נקבות‬ ‫זכרים‬

‫קבע אם יש קשר בין מספר תאי העצב המייצרים ‪ TH‬ובין זוויג (מין) העכבר‪ .‬נמק את‬ ‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫קביעתך לפי הגרף‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫קבע אם יש קשר בין מספר תאי העצב המייצרים ‪ TH‬ובין היות הפרט הורה‪ .‬בתשובתך‬ ‫ב‪.‬‬
‫התייחס הן לנקבות‪ ,‬הן לזכרים‪ .‬נמק את קביעתך לפי הגרף‪ 2.5( .‬נקודות)‬

‫בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את ההשפעה של רמת האנזים ‪ TH‬על ההתנהגות ההורית של‬
‫לאם להחזיר גור שהונח בפינת‬
‫נקבות החיות בכלובים‪ .‬ההתנהגות ההורית נבדקה לפי משך הזמן שנדרש ֵ‬
‫הכלוב אל קן הרבייה‪ ,‬שהוא מקום מוגן בכלוב‪.‬‬
‫החוקרים לקחו נקבות אימהות וחילקו אותן לשתי קבוצות‪ :‬‬
‫הנקבות בקבוצה אחת עברו טיפול להפחתת ייצור האנזים ‪ TH‬בתאי עצב באזור ‪, AVPV‬‬
‫ובאחרת — הן לא עברו טיפול‪ .‬החוקרים מדדו את הזמן שנדרש לנקבות להחזיר לקן הרבייה גורים‬
‫שהונחו בפינת הכלוב‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪ 2‬שבעמוד הבא‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪207‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫גרף ‪ :2‬הזמן שנדרש לאימהות שבמוחן רמת ‪ TH‬תקינה או מופחתת להחזיר גורים לקן‬

‫זמן החזרה ממוצע‬

‫)שניות(‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫תקינה‬ ‫מופחתת‬ ‫רמת ‪TH‬‬

‫מה אפשר להסיק מתוצאות הניסוי על הקשר בין רמת ‪ TH‬ובין ההתנהגות ההורית?‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫בסס את תשובתך על הנתונים המוצגים בגרף ‪ 3( .2‬נקודות)‬
‫לפניך היגד‪" :‬רמת הדופאמין המופרש במוח של נקבת העכבר קשורה להיותה ֵאם ומשפיעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫על ההתנהגות ההורית"‪.‬‬
‫הסבר כיצד המידע המובא בעמוד הראשון של תיאור המחקר (עמוד ‪ )11‬והתוצאות‬
‫המוצגות בגרפים ‪ 1‬ו־‪ 2‬תומכים בהיגד זה‪ 5( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪208‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט‬
‫התפתחותי; חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪ .‬עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי‬
‫ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.14-13‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .12‬בכל תא יש כמה מנגנוני בקרה המשפיעים על ביטוי הגנים בו‪.‬‬
‫מספר סוגי החלבונים הנוצרים בתאים אאוקריוטים גדול ממספר הגנים המתבטאים‬ ‫א‪.‬‬
‫בתאים אלה‪ .‬ציין מהו התהליך המאפשר זאת‪ ,‬והסבר בקצרה כיצד הוא גורם לייצור סוגים‬
‫שונים של חלבונים על פי אותו גן‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫הסבר מדוע יש חלבונים הנוצרים רק בתאים מסוימים בגוף האדם ואינם נוצרים בתאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫אחרים‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫כאשר אדם עולה לגבהים‪ ,‬מספר תאי הדם האדומים בדמו משתנה בהשפעת ההורמון‬ ‫ג‪.‬‬
‫אריתרופויטין‪ .‬יצירת הורמון זה‪ ,‬שהוא חלבון‪ ,‬מבוקרת ברמת התעתוק‪ .‬‬
‫לפניך רשימה של שינויים המתרחשים בגוף האדם כאשר הוא עולה לגבהים‪ .‬‬
‫(‪ )1‬העתק למחברתך את השינויים לפי סדר התרחשותם‪.‬‬
‫שינוי בריכוז ההורמון אריתרופויטין‪.‬‬ ‫—‬
‫שינוי בכמות תאי הדם האדומים‪.‬‬ ‫—‬
‫שינוי בכמות החמצן הנכנס לריאות‪.‬‬ ‫—‬
‫שינוי ברמת התעתוק של הגן המקודד להורמון אריתרופויטין‪.‬‬ ‫—‬
‫(‪ )2‬קבע בעבור כל אחד מארבעת השינויים‪ ,‬מהי מגמת השינוי — עלייה או ירידה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪209‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.14-13‬‬
‫‪ .13‬במחלה התורשתית "אנמיה חרמשית" חולים פרטים שהם הומוזיגוטים רצסיביים לגן מסוים‪.‬‬
‫האם שוב בהיריון‪ ,‬וההורים מעוניינים לדעת אם העו ָ ּּבר הוא‬
‫לזוג הורים בריאים יש ילד חולה‪ֵ .‬‬
‫הומוזיגוט רצסיבי לגן המחלה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהעובר הוא הומוזיגוט רצסיבי? נמק‪ .‬תוכל לנמק באמצעות תרשים או‬ ‫א‪.‬‬
‫טבלה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הוחלט לערוך אבחון גנטי של העובר בשיטת האלקטרופורזה בג'ל‪ ,‬שבה מפרידים בין‬ ‫ב‪.‬‬
‫האללים של הגן הנבדק‪.‬‬
‫באבחון הגנטי של העובר זיהו את האללים שלו‪ ,‬והשוו אותם לאללים של שני ההורים‬
‫ולאללים של הילד החולה‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו מוצגות באיור שלפניך‪.‬‬

‫תוצאות של בדיקת אלקטרופורזה בג'ל לזיהוי האלל לאנמיה חרמשית‬

‫אם‬ ‫אב‬ ‫עובר ילד חולה‬

‫אלל ב‬

‫אלל א‬

‫לפי תוצאות הבדיקה של העובר‪ ,‬קבע אם הילד שייוולד יהיה בריא או חולה‪ .‬נמק את‬
‫קביעתך‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪210‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫‪ .14‬אפשר להפיק הורמון גדילה של האדם באמצעות הנדסה גנטית של חיידקים‪ :‬מחדירים פלסמיד‬
‫לחיידקים שאנטיביוטיקה מסוג ‪ X‬הורגת אותם‪ .‬הפלסמיד מכיל גן המקוֹ דד להורמון גדילה וגם‬
‫גן לעמידות בפני אנטיביוטיקה מסוג ‪. X‬‬
‫א‪ .‬למצע הגידול של החיידקים האלה מוסיפים את האנטיביוטיקה מסוג ‪ . X‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הגן המקוֹ דד להורמון הגדילה שמוכנס לפלסמיד אינו הגן המקורי שבּ וּדד מתאי אדם‪ .‬הסבר‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫מדוע אי־אפשר להשתמש בגן המקורי‪.‬‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 15‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.17-16‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 15‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .15‬א‪ .‬התבונן בתרשימים שלפניך‪ .‬החצים שבתרשימים מייצגים את כיוון זרימת הדם‪.‬‬
‫מבנה הלב של בעלי חיים ממחלקות שונות‬

‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫צד‬ ‫‪3‬‬ ‫צד‬ ‫צד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫צד‬

‫‪1‬‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬

‫דג‬ ‫דו‪-‬חי‬ ‫עוף‬

‫קבע בעבור כל אחד מן המדורים המסומנים בספרות ‪ , 6-1‬אם הדם הזורם בו הוא דם דל‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בחמצן‪ ,‬דם עשיר בחמצן או דם מעורב‪.‬‬
‫באיזו מבין המחלקות — דו־חיים או עופות — בעלי החיים הם הומאותרמיים? הסבר את‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הקשר בין מבנה הלב שלהם ובין היותם הומאותרמיים‪.‬‬
‫בגלל מבנה מערכת ההובלה בדגים‪ ,‬הדם זורם אל הרקמות שבגופם בלחץ נמוך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪211‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.17-16‬‬
‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫איברי חילוף הגזים וסוג מערכת ההובלה בבעלי חיים שונים‬

‫יונק‬ ‫דג‬ ‫דו־חי בוגר‬ ‫חרק‬

‫האיברים שדרכם מתרחש‬
‫חילוף הגזים‬
‫סוג מערכת ההובלה‬
‫( פתוחה ‪ /‬סגורה )‬
‫השווה בין מערכת חילוף הגזים בחרקים ובין מערכת חילוף הגזים ביונקים‪ .‬בתשובתך‬ ‫ב‪.‬‬
‫התייחס לתכונה אחת המבדילה בין שתי המערכות ולתכונה אחת המשותפת למבנה של‬
‫שתי המערכות‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪ .17‬יונקים ועופות הם בעלי חיים המותאמים לחיים ביבשה‪.‬‬

‫ציין התאמה אחת לחיים ביבשה הקיימת בתהליך הרבייה ומשותפת ליונקים ולעופות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסבר את ההתאמה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הירבוע והאדם שניהם יונקים החיים ביבשה‪ .‬שיעור המים בגופם דומה‪ .‬התבונן בגרף שלפניך‬ ‫ב‪.‬‬
‫וענה על השאלה שאחריו‪.‬‬
‫ריכוז המלחים וריכוז השתנן בשתן של האדם ובשתן של ירבוע‬
‫הריכוז בשתן‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫שתנן‬
‫מלחים‬

‫אדם‬ ‫ירבוע‬

‫למי יש התאמה טובה יותר לסביבה יבשה‪ ,‬לאדם או לירבוע? הסבר את תשובתך על פי‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫הגרף‪ 3( .‬נקודות)‬
‫‪212‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 18‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.20-19‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 18‬חובה)‪.‬‬

‫שהתרבותם תלויה בתא המאכסן‪.‬‬
‫‪ .18‬נגיפים הם טפילים מוחלטים ִ‬
‫ציין שלושה חומרים מסוגים שונים הנמצאים בתא המאכסן שהנגיף מנצל כדי להתרבות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫נגיפי האיידס ( ‪ ) HIV‬מתרבים בתאי לימפוציטים של האדם‪ .‬חוקרים ערכו ניסוי‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בטיפול ‪ I‬הדביקו תאי לימפוציטים בנגיפי ‪ HIV‬שלמים‪ ,‬והנגיפים התרבו בתאים‪.‬‬
‫בטיפול ‪ II‬החדירו ללימפוציטים רק את החומר התורשתי של הנגיפים ולא רכיבים נוספים‪,‬‬
‫והנגיפים לא התרבו‪.‬‬
‫ציין את הרכיב של הנגיף שחסרונו בטיפול ‪ II‬מנע את התרבות הנגיפים‪ ,‬והסבר את‬
‫חשיבותו של רכיב זה להתרבות הנגיפים‪ 4( .‬נקודות) ‬
‫הה ְרפס‪.‬‬
‫תרופה מסוימת מעכבת את שכפול ה־ ‪ DNA‬של נגיף ֶ‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם התרופה יעילה בשלב הפעיל של הנגיף או בשלב הרדום שלו? הסבר‪ 3( .‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.20-19‬‬

‫לעתים מתרחשות בחיידקים מוטציות המקנות להם עמידות בפני אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫עמידות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים‪ ,‬שכל אחת מהן מונעת את השפעת‬
‫האנטיביוטיקה על החיידקים‪ .‬ציין שתיים מן הדרכים האלה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫בחר באחת מן התרופות האנטיביוטיות האלה‪ :‬פניצילין‪ ,‬אריתרומיצין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאר כיצד התרופה פוגעת בחיידקים‪ ,‬והסבר מדוע היא אינה פוגעת בתאי האדם‪ .‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪213‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫במערכת העיכול של אדם בריא יש מינים רבים של חיידקים‪ .‬אחד מהם הוא קלוסטרידיום‬ ‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫דיפיצילה‪ .‬במעי של אדם בריא מספר החיידקים ממין זה הוא קטן‪ ,‬והם אינם גורמים נזק‪.‬‬
‫כאשר האוכלוסייה של החיידק הזה במעי גדולה מאוד‪ ,‬היא גורמת דלקת מעיים קשה‪.‬‬
‫(‪ )1‬במערכת העיכול של אנשים בריאים אוכלוסיית החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה‬
‫נשארת קטנה‪ .‬הסבר מה גורם לכך‪.‬‬
‫(‪ )2‬הצע הסבר מדוע לאנשים הנוטלים אנטיביוטיקה זמן רב החיידק קלוסטרידיום‬
‫דיפיצילה עלול לגרום דלקת מעיים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫נמצא כי לעתים חיידקים הרגישים לאנטיביוטיקה מסוימת‪ ,‬שגדלים עם חיידקים העמידים‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאותה אנטיביוטיקה‪ ,‬נעשים גם הם עמידים לאנטיביוטיקה זו‪ .‬מהו התהליך הגורם לכך?‬
‫(נקודה אחת)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪214‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשע"ח‪2018 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 32‬נקודות‬
‫— ‪ 35‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫פרק שלישי — ‪ 18‬נקודות‬
‫— ‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי‬
‫— ‪ 100‬נקודות‬ ‫ סה"כ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪215‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬
‫לפניך משפט וארבע אפשרויות (א‪-‬ד) להשלמתו‪ .‬בחר באפשרות הנכונה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לעיסה ממושכת של מזון מזרזת את תהליך העיכול‪ ,‬משום שככל שפירורי המזון קטנים יותר‪,‬‬
‫כך פירורי המזון חודרים בקלות רבה יותר לדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כך שטח המגע של פירורי המזון עם האנזימים גדול יותר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כך פירוק החלבונים בפה נעשה במהירות רבה יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כך פירורי המזון מופרשים מן הגוף ביעילות רבה יותר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה מאפיין נגיפים (וירוסים)?‬ ‫‪.2‬‬

‫יש נגיפים טפילים ויש כאלה שאינם טפילים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם רגישים לחומרים אנטיביוטיים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קצב חילוף החומרים שלהם מהיר מאוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם מתרבים רק בתאים חיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫חמוֹ ר‪ ,‬עכבר ופיל נמצאים במצב מנוחה בטמפרטורת סביבה זהה‪ .‬קבע באיזו מן האפשרויות א‪-‬ד בעלי החיים‬ ‫‪.3‬‬
‫מסודרים על פי רמת הצריכה של חמצן ליחידת משקל גוף‪ ,‬מן הרמה הגבוהה עד הרמה הנמוכה‪.‬‬
‫פיל‪ ,‬חמור‪ ,‬עכבר ‬ ‫א‪.‬‬
‫עכבר‪ ,‬חמור‪ ,‬פיל ‬ ‫ב‪.‬‬
‫חמור‪ ,‬עכבר‪ ,‬פיל ‬ ‫ג‪.‬‬
‫פיל‪ ,‬עכבר‪ ,‬חמור‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה נכון לומר על האות העוֹ ֵבר בתאי עצב תחושתיים?‬ ‫‪.4‬‬
‫הוא עובר כאות חשמלי לאורך התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוא עובר כאות כימי לאורך התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוא עובר כגל קול לאורך התא בתאי עצב תחושתיים באוזן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫באותו תא עצב תחושתי יכולים לעבור אותות מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬ ‫‪216‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫היכן נמצא הגורם הקובע את הזוויג (מין) של העוּבר באדם?‬ ‫‪.5‬‬
‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הזרע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הביצה (ביצית)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבכל תאי הגוף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבתא הביצה (ביצית) ובתא הזרע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזו מן התופעות האלה אינה קשורה להומאוסטזיס?‬ ‫‪.6‬‬

‫הרחקת מזון לא מעוכל מן הגוף באמצעות מערכת העיכול‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ִהיצָ רות של כלי דם הקרובים לעור בסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפרשה מוגברת של ההורמון ‪ ADH‬בתגובה לאיבוד מים רבים מן הגוף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עלייה של ריכוז המלחים בשתן לאחר אכילת מזון עשיר במלח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫אצל ארנבונים חומים יכולה להתרחש מוטציה הגורמת להופעת ארנבונים לבנים‪ .‬האם צפוי שקצב התרחשות‬ ‫‪.7‬‬
‫המוטציה יהיה דומה באוכלוסיית ארנבונים חומים החיה באזור מושלג ובאוכלוסייה כזאת החיה באזור מדברי?‬
‫לא‪ .‬קצב התרחשות המוטציה יהיה גבוה יותר באזור מושלג‪ ,‬משום שפרווה לבנה היא התאמה לתנאי שלג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כן‪ .‬כי גם ארנבונים לבנים וגם ארנבונים חומים יכולים לשרוד בשני האזורים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪ .‬התרחשות מוטציה היא אירוע אקראי שאינו תלוי באקלים השורר בבית הגידול‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא‪ .‬קצב התרחשות המוטציה יהיה גבוה יותר באזור מדברי‪ ,‬משום שפרווה לבנה קולטת פחות חוֹ ם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫אדם חלה במחלה הפוגעת בכבד‪ .‬איזו יכולת עלולה להיפגע אצלו בעקבות הפגיעה בכבד?‬ ‫‪.8‬‬
‫היכולת לקשור חמצן להמוגלובין‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היכולת ליצור שתנן מאמוניה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היכולת לווסת את זרימת הדם לרקמות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫היכולת להפריש אינסולין‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מאיזה מן החומרים שלפניך התא מפיק את הכמות הגדולה ביותר של אנרגייה?‬ ‫‪.9‬‬
‫גלוקוז‬ ‫א‪.‬‬
‫חומצה לקטית (חומצת חלב)‬ ‫ב‪.‬‬
‫חמצן‬ ‫ג‪.‬‬
‫פחמן דו־חמצני‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬ ‫‪217‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫‪ .10‬איזה מן המשפטים שלפניך מתאר חיסון פעיל טבעי?‬
‫היווצרות נוגדנים בתגובה להזרקת גורמי מחלה מומתים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היווצרות נוגדנים בתגובה לחשיפה לאדם חולה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הזרקת נוגדנים לגורמי המחלה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבר נוגדנים מן האם לתינוק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬איזה מן המשפטים שלפניך מתאר נכון מעבר אנרגייה במערכת אקולוגית?‬

‫כל היצורים (אורגניזמים) מקבלים אנרגייה מיצורים אחרים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כל האנרגייה הנפלטת מיצורים מנוצלת על ידי יצורים אחרים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אנרגייה עוברת בין יצורים באמצעות הזנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כמות האנרגייה הולכת וגדלה במעבר מיצרנים לצרכנים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .12‬מה מאפיין את הדם הנכנס לעליות בלב? ‬

‫הדם הנכנס לעלייה הימנית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הדם הנכנס לעלייה השמאלית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה הימנית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הדם הנכנס לעלייה הימנית דל יותר בפחמן דו־חמצני לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בדם הנכנס לשתי העליות יש אותה כמות של פחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .13‬אחוז הנוקלאוטידים המכילים אדנין )‪ (A‬ב־ ‪ DNA‬בתאים של יצור מסוים הוא ‪ 20%‬מכלל הנוקלאוטידים‪.‬‬
‫מה אפשר לקבוע בנוגע להרכב הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬שבתאים אלה?‬
‫אחוז האורציל )‪ (U‬הוא ‪. 20%‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אחוז התימין )‪ (T‬הוא ‪. 30%‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אחוז הציטוזין )‪ (C‬הוא ‪ . 20%‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אחוז הגואנין )‪ (G‬הוא ‪. 30%‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .14‬על איזו מן הפעולות שלפניך קליפת המוח הגדול אינה אחראית?‬

‫חשיבה וזיכרון‬ ‫א‪.‬‬
‫הליכה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ויסות לחץ הדם‬ ‫ג‪.‬‬
‫למידת שפה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫‪218‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫‪ .15‬מה המשותף לתהליך הנשימה התאית ולתהליך הפוטוסינתזה?‬
‫בשניהם משתתפים אנזימים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫שניהם מתרחשים גם ביום וגם בלילה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בשניהם מתפרקים סוכרים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שניהם מתרחשים במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬מה מאפשרות התעלות בקרום התא?‬

‫מעבר חומרים רק לתוך התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יציאת חומרים רק מן התא לסביבתו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מעבר חומרים בניגוד למפל הריכוזים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבר חומרים לפי מפל הריכוזים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬האם כמות הדם הזורמת לאיברים השונים בגוף משתנה במעבר ממנוחה לפעילות גופנית מאומצת?‬
‫לא‪ .‬כמות הדם המוזרמת לכל איבר נשארת תמיד קבועה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מכיוון שכמות הדם הכללית בגוף אינה משתנה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪ .‬כמות הדם המוזרמת לשרירים עולה‪ ,‬ואילו כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול יורדת‪ .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כן‪ .‬כמות הדם המוזרמת לשרירים עולה‪ ,‬וגם כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול עולה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬מהי ההתאמה של צמחים גאופיטים לאקלים ים תיכוני?‬

‫הם מפיצים זרעים בכל עונות השנה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם מתרבים רק ברבייה אל־זוויגית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בקיץ נשארים מהם רק איברי אגירה תת־קרקעיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫העלים שלהם חסרי פיוניות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .19‬לפניך קבוצות של מאפיינים‪ .‬באיזו מן הקבוצות שלפניך כל המאפיינים משותפים לכל היצורים החיים?‬
‫בניית חלבונים‪ ,‬חילוף חומרים (מטבוליזם)‪ ,‬מערכת הובלה‬ ‫א‪.‬‬
‫הזנה אוטוטרופית‪ ,‬הומאוסטזיס‪ ,‬קיום חומר תורשתי‬ ‫ב‪.‬‬
‫רבייה‪ ,‬התאמה בין מבנה לתפקוד‪ ,‬טמפרטורת גוף קבועה‬ ‫ג‪.‬‬
‫קיום חומר תורשתי‪ ,‬רבייה‪ ,‬חילוף חומרים (מטבוליזם)‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬ ‫‪219‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .20‬הגרפים שלפניך מתארים תוצאות ניסוי שבו גודלו שני מינים של חד־תאיים‪ ,‬מין א ומין ב‪ ,‬בשלושה טיפולים‪.‬‬
‫בטיפול ‪ 1‬גדל מין א לבד‪.‬‬
‫בטיפול ‪ 2‬גדל מין ב לבד‪.‬‬
‫בטיפול ‪ 3‬גדלו שני המינים יחד‪ .‬בכל הטיפולים הייתה צפיפות התחלתית זהה‪.‬‬
‫מה הם יחסי הגומלין האפשריים בין שני המינים?‬
‫תחרות‬ ‫א‪.‬‬
‫קומנסליזם‬ ‫ב‪.‬‬
‫טריפה‬ ‫ג‪.‬‬
‫הדדיות‬ ‫ד‪.‬‬

‫טיפול ‪1‬‬ ‫טיפול ‪2‬‬ ‫טיפול ‪3‬‬

‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬

‫הפרטים‬ ‫הפרטים‬ ‫הפרטים‬
‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מין א‬

‫מין א‬ ‫מין ב‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬
‫מין ב‬

‫‪0‬‬ ‫זמן‬ ‫‪0‬‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬

‫)שבועות(‬ ‫‪) 0‬שבועות(‬ ‫)שבועות(‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬ ‫‪220‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬חוקרים ערכו ניסוי‪ :‬הם הכניסו לכמה מבחנות כמות זהה של תאי לבלב‪ .‬לכל אחת מן המבחנות הכניסו תמיסת גלוקוז‬
‫בריכוז שונה‪ .‬כל שאר התנאים בניסוי היו זהים‪ .‬לאחר ‪ 20‬דקות מדדו החוקרים את ריכוז ההורמון אינסולין ואת ריכוז‬
‫ההורמון גלוקגון שהופרשו מתאי הלבלב שבמבחנות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫השפעת ריכוז גלוקוז על הפרשת הורמונים מתאי לבלב‬
‫ריכוז ההורמון‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫ב‬
‫א‬

‫ריכוז גלוקוז‬
‫)גרם‪/‬ליטר(‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫(‪ )1‬קבע איזה עקום‪ ,‬א או ב‪ ,‬מציג את ריכוז האינסולין‪ ,‬ואיזה מציג את ריכוז הגלוקגון‪ .‬נמק את קביעתך בנוגע‬ ‫א‪.‬‬
‫לאחד מן ההורמונים‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחר באחד משני ההורמונים‪ ,‬והסבר דרך אחת שבאמצעותה הוא גורם לעלייה או לירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬
‫בלבלב יש תאים המייצרים אינסולין ותאים אחרים המייצרים גלוקגון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים רכיבים שנמצאים בתא מייצר אינסולין או בתא מייצר גלוקגון או בשניהם‪.‬‬
‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך‪ ,‬והשלם בה את המידע החסר (יש או אין)‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫רכיבים הנמצאים בתא מייצר אינסולין ובתא מייצר גלוקגון‬
‫תא מייצר גלוקגון‬ ‫תא מייצר אינסולין‬ ‫רכיבים בתא‬
‫גן מקודד לאינסולין (יש ‪ /‬אין)‬
‫גן מקודד לגלוקגון (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪ RNA‬שליח )‪(mRNA‬‬
‫שמתורגם לאינסולין (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪ RNA‬שליח )‪ (mRNA‬‬
‫שמתורגם לגלוקגון (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬ ‫‪221‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ .22‬האיור שלפניך מתאר שושלת של משפחה‪ .‬באיור זה מסומנים בשחור פרטים החולים במחלה תורשתית הגורמת‬
‫להיווצרות ציפוי לא תקין של השן )‪. (amelogenesis imperfecta‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫נקבה בריאה‬
‫נקבה חולה‬
‫זכר בריא‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זכר חולה‬

‫החוקרים שיערו שהאלל למחלה נמצא בכרומוזום ‪. X‬‬

‫(‪ )1‬לפי השערה זו‪ ,‬רשוֹ ם את הגנוטיפים של הפרטים ‪.4 , 3 , 2 , 1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )2‬לפי השערה זו‪ ,‬האם אפשר לקבוע את הגנוטיפ של פרט ‪ ? 5‬נמק‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫הצע הסבר אחד מדוע אי־אפשר להוכיח רק לפי שושלת זו את ההשערה שהאלל למחלה נמצא בתאחיזה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫לכרומוזום ‪. X‬‬

‫האנזים ‪ A‬מזרז ייצור של דו־סוכר מחד־סוכרים‪ .‬בניסוי הכניסו לשלוש מבחנות כמות זהה של אנזים ‪A‬‬ ‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫וכמות זהה של חד־סוכרים‪ .‬כל אחת מן המבחנות הוכנסה לאמבט מים בטמפרטורה אחרת‪ ,‬כמפורט בטבלה‪ .‬‬
‫לאחר כמה דקות עצרו את התהליכים במבחנות ובדקו את כמות החד־סוכרים שנשארה בכל מבחנה‪.‬‬

‫כמות החד־סוכרים במבחנה‬ ‫הטמפרטורה‬ ‫המבחנה‬

‫בסוף הניסוי‬ ‫‪^oCh‬‬
‫בינונית‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫אין‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2‬‬
‫גדולה‬ ‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫הסבר את תוצאות הניסוי שהתקבלו בכל אחת משלוש הטמפרטורות‪.‬‬
‫כשמעבירים זבובים (חרקים) מסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪ 35 oC‬לסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪, 10oC‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קצב התנועה שלהם משתנה‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין השינויים האלה‪ :‬השינוי בטמפרטורת הסביבה‪ ,‬השינוי בטמפרטורת הגוף של הזבובים‪,‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫השינוי בקצב התנועה של הזבובים‪ .‬בתשובתך התייחס גם למושג אנזימים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫‪222‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫‪ .24‬מין מסוים מעמיד בכל דור צאצאים רבים‪ .‬אם כל הצאצאים יעמידו אף הם צאצאים רבים‪ ,‬תגדל אוכלוסיית המין ללא‬
‫הגבלה‪ .‬אבל בטבע האוכלוסיות אינן גדלות ללא הגבלה‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שני גורמים שונים המגבילים גידול של אוכלוסיות בטבע‪ 2( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אוכלוסיית מדינת ישראל מונה בתשע"ח יותר מ־ ‪ 8.7‬מיליון תושבים‪ ,‬לעומת כ־ ‪ 0.8‬מיליון תושבים שהיו בה‬
‫עם קום המדינה‪ .‬‬
‫(‪ )1‬בגלל ריבוי האוכלוסייה הורחבו שטחי החקלאות האינטנסיבית‪ .‬הבא נימוק אחד בעד הרחבת שטחי‬
‫החקלאות האינטנסיבית‪ ,‬ונימוק אחד נגדה‪.‬‬
‫(‪ )2‬מהי עמדתך בנוגע להרחבת שטחי החקלאות האינטנסיבית? הבא נימוק אחד התומך בעמדתך‪ ,‬מלבד‬
‫הנימוק שהבאת בתת־סעיף (‪.)1‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫הכליה היא איבר הומאוסטטי‪ .‬ציין תפקוד הומאוסטטי אחד של הכליה‪( .‬נקודה אחת)‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫בבדיקת הדם הזורם בעורק הכליה של אדם בריא מסוים נמצא גלוקוז בריכוז של ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל דם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫— קבע מהו ריכוז הגלוקוז שיימצא בתסנין שבנפרון של אדם זה — ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪ ,‬או‬
‫‪ 0‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪.‬‬
‫— קבע מהו ריכוז הגלוקוז שיימצא בשתן של אדם זה — ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪ ,‬או‬
‫‪ 0‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪.‬‬
‫נמק את קביעותיך‪ 3( .‬נקודות)‬
‫לפניך איור של תא מסוים בכליה הסופג גלוקוז ביעילות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ספיגת גלוקוז‬

‫מיטוכונדרייה רבים‬

‫לפי האיור‪ ,‬ציין שתי התאמות במבנה התא ובאברוניו המאפשרות ספיגה יעילה של גלוקוז‪ .‬הסבר כיצד כל אחת מן‬
‫ההתאמות מייעלת את ספיגת הגלוקוז‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫‪223‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫‪ .26‬צמחים טורפים הם צמחים ירוקים הלוכדים חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים וניזונים מהם‪ .‬צמחים אלה גדלים‬
‫בדרך כלל בקרקעות דלות בתרכובות חנקן‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫לאילו רמות הזנה בפירמידה אקולוגית משתייכים הצמחים הטורפים? הסבר את קביעתך‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫א‪.‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫ב‪ .‬ציין חומר אחד שהצמח מייצר ויש בו חנקן‪.‬‬
‫ג‪ )1( .‬מהו מקור החנקן של צמחים טורפים?‬
‫(‪ )2‬צמחים שאינם טורפים תלויים בחיידקים שבקרקע כדי לקבל חנקן‪ .‬הסבר כיצד חיידקים אלה תורמים ‬
‫לאספקת חנקן לצמח‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪ .27‬במהלך ניסוי בדקו חוקרים השפעה של ֶהרכּ בים שונים של גזים על קצב הנשימה‪.‬‬
‫בהרכב אחר במשך ‪ 3‬דקות‪ ,‬ולאחר מכן בדקו את קצב הנשימה שלו‪.‬‬ ‫בכל פעם ָש ַאף הנבדק גזים ֶ‬
‫לפניך טבלה המציגה את תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫השפעת הרכב הגזים על קצב הנשימה אחרי ‪ 3‬דקות‬
‫קצב הנשימה‬ ‫הרכב הגזים‬ ‫ההרכב‬
‫(מספר הנשימות בדקה)‬ ‫(‪)%‬‬
‫פחמן דו־חמצני‬ ‫חמצן‬
‫‪^CO2h‬‬ ‫‪^O2h‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫א‬
‫‪15‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ב*‬
‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ג‬
‫* ֶהרכב זה זהה להרכב החמצן וה־ ‪ CO2‬באוויר שסביבנו‪.‬‬ ‫ ‬

‫על פי הטבלה‪ ,‬קבע איזה גז — חמצן או ‪ — CO2‬גרם לעלייה בקצב הנשימה‪ .‬נמק את קביעתך‪ .‬בסס את הנימוק‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫על קצב הנשימה בשלושת ההרכבים א‪-‬ג‪.‬‬
‫בניסוי המתואר גרמו החוקרים לשינויים בקצב הנשימה בבני אדם‪ .‬מה דעתך על עריכת ניסויים בבני אדם?‬ ‫ב‪.‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫הצג נימוק אחד התומך בדעתך‪.‬‬
‫במעבר ממנוחה לפעילות גופנית נמרצת ֶהרכב הגזים בדם משתנה‪ ,‬ועקב כך קצב הנשימה מתגבר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בריאות‪.‬‬
‫לפניך שלבים בתהליך זה — מן השינוי בהרכב הגזים בדם עד להגברת קצב הנשימה ֵ‬
‫העתק את השלבים למחברתך לפי סדר התרחשותם‪.‬‬
‫— עיבוד המידע במרכז הנשימה במוח‬
‫— העברת אות בתא עצב תנועתי‬
‫— העברת אות בתא עצב תחושתי‬
‫— הפעלת הסרעפת ושרירים בין־צלעיים‬
‫— קליטת גירוי בתאי חישה‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫המשך בעמוד ‪/12‬‬ ‫‪224‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 30-28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּ ם בסופו)‪.‬‬

‫תקשורת בין צמחים‬

‫(מעובד על פי ‪O. Falik et al, "Rumor Has It...: Relay Communication of Stress Cues in Plants".‬‬
‫‪(PLoS ONE. November, 2011. from: www.plosone.org‬‬

‫בטבע מתקיימת תקשורת בין צמחים ובין בעלי חיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרח שיש לו צבע בולט או צורה מיוחדת מושך אליו חרקים‬
‫המסייעים ַ‬
‫לה ֲא ָב ָקה שלו; פרי צבעוני מושך אליו בעלי חיים והם אוכלים אותו‪ ,‬מפרישים את הזרעים וכך מסייעים להפצתם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נחקרת גם תקשורת בין צמחים‪ ,‬ונמצא כי לעיתים מידע הקשור לתנאי הסביבה עובר מצמח אחד לצמח אחר‪.‬‬
‫כמו כל היצורים החיים‪ ,‬צמחים מותאמים בדרך כלל לסביבה שהם חיים בה‪ ,‬אך לעיתים הצמחים נחשפים לתנאים הגורמים‬
‫להם ָע ָקה‪.‬‬
‫עקה )‪ (stress‬היא מצב של מצוקה שהאורגניזם נמצא בו בעקבות חשיפה לתנאי סביבה קיצוניים כמו טמפרטורה גבוהה‪ ,‬מחסור‬
‫במים או מליחות גבוהה‪ ,‬העלולים לפגוע בתפקודו וביכולתו לשרוד‪.‬‬
‫מחסור במים בקרקע הוא אחד הגורמים לעקת יובש‪ .‬תגובת הצמח למצב זה היא שינוי בפתחי הפיוניות‪.‬‬

‫מידע‪ :‬כאשר לצמח הגדל באור יש כמות מספיקה של מים‪ ,‬הפיוניות בעלים פתוחות‪,‬‬
‫קטנים‪.‬‬
‫וכאשר הצמח נמצא בעקת יובש‪ ,‬פתחי הפיוניות ֵ‬

‫פתח הפיונית‬

‫פיונית סגורה‬ ‫פיונית פתוחה‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מהו היתרון שיש לצמח בהקטנת פתחי הפיוניות בתנאי יובש‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬
‫‪ CO2‬נקלט בצמח דרך פתחי הפיוניות‪ .‬הסבר מדוע סגירה של הפיוניות במשך רוב שעות היום עלולה לפגוע‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בגדילת הצמח‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬ ‫‪225‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ערכו ניסוי‪ ,‬ובו בדקו אם אותות עוברים מצמחים שנחשפו לתנאי יובש אל צמחים שכנים‬
‫שלא נחשפו לאותם תנאים‪.‬‬
‫מערך הניסוי‪:‬‬
‫שלב א‬
‫החוקרים לקחו כמה צמחי אפוּן שלכל אחד מהם היו שני שורשים שווים בגודלם‪ .‬צמחי האפון נשתלו בשורת עציצים סמוכים‬
‫זה לזה‪ ,‬באופן שבו בכל אחד מן העציצים ‪ 6-2‬נשתלו שני שורשים משני צמחים שונים‪ .‬תנאי הגידול של כל הצמחים היו זהים‪.‬‬
‫החוקרים יצרו תנאים הגורמים לעקת יובש לצמח הראשון בעציץ מספר ‪( 1‬הצמח המטופל)‪ :‬רק אחד משני השורשים של צמח‬
‫זה נחשף לתנאי יובש‪ .‬השורש השני של הצמח המטופל‪ ,‬וכן כל השורשים של חמשת הצמחים השכנים‪ ,‬לא נחשפו לאותם תנאי‬
‫יובש (ראה איור ‪.)1‬‬

‫איור ‪ :1‬מערך הניסוי בשלב א‬

‫הצמח‬ ‫ָשכֵ ן א‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬
‫המטופל‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫הבקרה הייתה מערך זהה של צמחי אפון בעציצים‪ ,‬אך כל השורשים (הן של הצמח הראשון‪ ,‬הן של חמשת השכנים) לא נחשפו‬
‫לתנאי יובש‪.‬‬
‫החוקרים עקבו אחר התגובה של הצמח הראשון ואחר התגובות של חמשת הצמחים השכנים בניסוי ובבקרה‪ .‬התגובה של כל‬
‫צמח נבדקה באמצעות שתי מדידות‪ :‬מדידה ראשונה של רוחב פתחי הפיוניות בעלים בתחילת הניסוי‪ ,‬ומדידה שנייה כעבור‬
‫‪ 15‬דקות מתחילת הניסוי‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬ ‫‪226‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫במדידה הראשונה בתחילת הניסוי נמצא שבכל הצמחים היו הפיוניות פתוחות‪ .‬התוצאות של המדידה השנייה מוצגות‬
‫בגרף שלפניך‪.‬‬

‫מידת הפתיחה של הפיוניות בצמח הראשון ובצמחים השכנים‬

‫ממוצע רוחב‬
‫פתחי הפיוניות‬
‫)‪(nm‬‬

‫‪12‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫הניסוי‬
‫הבקרה‬
‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫שכן א הצמח הראשון‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬
‫מיקום הצמחים השכנים ביחס לצמח הראשון‬

‫מתוצאות הניסוי אפשר להסיק כי הצמח שנחשף לתנאי יובש בקרקע מעביר אות לצמח השכן (שכן א) שלא נחשף‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫לאותם תנאים‪.‬‬
‫בסס מסקנה זו על התוצאות שהתקבלו במערכת הניסוי ובבקרה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫קבע מה אפשר להסיק מן התוצאות במערכת הניסוי (איור ‪ )1‬על העברת אותות בין כל הצמחים שלא נחשפו‬ ‫ב‪.‬‬
‫לתנאי יובש (שכנים א‪-‬ה)‪ .‬נמק את קביעתך‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬ ‫‪227‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫שלב ב‬
‫בהמשך לשלב א של הניסוי העמידו החוקרים עוד מערכת של צמחי אפון בשורת עציצים סמוכים זה לזה‪ .‬כמו בשלב א‪ ,‬רק הצמח‬
‫הראשון נחשף לתנאים הגורמים לעקת יובש (הצמח המטופל)‪ ,‬ושאר הצמחים השכנים לא נחשפו לתנאים האלה‪.‬‬
‫שלא כמו בשלב א‪ ,‬שני השורשים של כל אחד מן הצמחים נשתלו בעציץ אחד‪ ,‬וכך השורשים של שני צמחים שכנים לא היו באותו‬
‫עציץ (ראה איור ‪.)2‬‬
‫איור ‪ :2‬מערך הניסוי בשלב ב‬

‫הצמח‬ ‫שכן א‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬

‫המטופל‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫העברת אותות בין צמחים יכולה להתרחש בדרכים שונות‪ .‬לפניך שתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ .30‬א‪.‬‬
‫דרך ‪ — 1‬אותות עוברים מן השורשים של צמח אחד דרך האדמה אל השורשים של צמח שכן‪.‬‬
‫דרך ‪ — 2‬אותות עוברים מן העלים של צמח אחד דרך האוויר אל העלים של צמח שכן‪.‬‬
‫החוקרים מדדו את רוחב פתחי הפיוניות של כל הצמחים בשלב ב‪.‬‬
‫(‪ֵ )1‬אילו תוצאות בשלב ב היו יכולות להביא את החוקרים למסקנה שהאות עובר בדרך ‪?1‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ֵ )2‬אילו תוצאות בשלב ב היו יכולות להביא את החוקרים למסקנה שהאות עובר בדרך ‪?2‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫כדי ליצור במעבדה תנאים הגורמים לצמח עקת יובש (בשני שלבי הניסוי) הוסיפו לקרקע בעציץ ‪1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תמיסת סוכר היפרטונית לתאי השורש‪ .‬הסבר מדוע טיפול זה גורם להיווצרות תנאים הגורמים לעקת יובש‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫בסופו של המחקר הגיעו החוקרים למסקנה שהאות הקשור לעקת יובש עבר בין השורשים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬ ‫‪228‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי;‬
‫חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪ .‬עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬לפניך איור המתאר בקרה באופרון הלקטוז בחיידקים‪.‬‬

‫חלבון מווסת )דכאן(‬

‫קטע ‪6‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫קטע ‪1‬‬

‫קבע ֵאילו מששת הקטעים ‪ 6-1‬באיור מקודדים ליצירת חלבונים‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫בזן מוטנטי מסוים של החיידק ‪ E.coli‬מיוצרים בקביעות אנזימים לפירוק הלקטוז‪ ,‬גם בהיעדר לקטוז‪ .‬באיזה‬ ‫ב‪.‬‬
‫קטע מן הקטעים המתוארים באיור יכולה להיות המוטציה בזן זה? הסבר‪ 4( .‬נקודות)‬
‫על מצע מזון שהכיל לקטוז וגלוקוז גידלו זן אחר של חיידקי ‪ , E.coli‬שפעילות אופרון הלקטוז שלהם תקינה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עם הזמן הלך וירד ריכוז הגלוקוז במצע‪.‬‬
‫כיצד תשפיע ירידת ריכוז הגלוקוז במצע על מידת ייצור האנזימים לניצול לקטוז בחיידקים אלה? הסבר‪.‬‬
‫בתשובתך התייחס לדרך השפעת הגלוקוז על אופרון הלקטוז‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬ ‫‪229‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫‪ .32‬בעת האחרונה אושר לטפל בחולי סרטן (מסוגים מסוימים) בתאי דם לבנים מהונדסים (אימונותרפיה)‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים נלקחים מדם של חולה‪ ,‬ולאחר תהליך של ִהנדוּס מוחזרים לגופו‪ .‬התאים מהונדסים לייצור קולטנים‬
‫חלבוניים הנקשרים באופן ייחודי (ספציפי) לתאים הסרטניים‪ .‬בעקבות היקשרות זאת התאים הסרטניים נהרסים‪.‬‬
‫כדי ליצור את תאי הדם הלבנים המהונדסים נעזרו החוקרים בנגיפים שהחומר התורשתי שלהם הוא ‪. RNA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫להנדוּס תאי הדם הלבנים‪ 4( .‬נקודות)‬
‫נגיפים אלה מכילים אנזים המתעתק במהופך‪ .‬הסבר מדוע אנזים זה חיוני ִ‬
‫בטיפול המתואר בפתיח מהנדסים את התאים ממערכת החיסון של החולה עצמו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע רצוי להשתמש בתאים שנלקחו מגוף החולה עצמו‪.‬‬

‫‪ .33‬חיידקי בצילוס )‪ (Bt‬מייצרים רעלן הפוגע בחרקים מסוימים המזיקים לצמחים‪.‬‬

‫כדי שיווצרו צמחים שלא ייפגעו מן החרקים האלה‪ ,‬בונים בשיטות של הנדסה גנטית פלסמיד שבו הגנים המקודדים‬
‫לרעלן זה‪ ,‬ומחדירים אותו לצמח‪.‬‬
‫לפניך תרשים של חלק מן הפלסמיד‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קטע ‪ — 1‬אזור בקרה להתחלת התעתוק‬

‫קטע ‪ — 2‬גן ממיין (בורר)‬
‫קטע ‪ — 3‬גנים המקודדים ליצירת הרעלן ‪Bt‬‬

‫קבע בנוגע לכל אחד משלושת הקטעים ‪ 3-1‬אם הוא הכרחי או אינו הכרחי ליצירת הרעלן בצמח‪ .‬נמק את‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫קביעותיך‪.‬‬
‫הגנים המקודדים ליצירת הרעלן הוחדרו לכלורופלסטים של תאי הצמח‪ ,‬ולכן הם התבטאו רק‬ ‫ב‪.‬‬
‫בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬
‫בתאי הצמח הירוקים יש גם גנים של הצמח עצמו שמתבטאים רק בתאים אלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא רק בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬
‫(‪ )2‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא בכל תאי הצמח‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫‪230‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‬
‫לפניך איור של דג החי במים מתוקים ואיור של דג החי במים מלוחים‪ .‬החיצים מייצגים כניסה של חומרים לדג או‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬
‫יציאתם ממנו‪.‬‬

‫איור ‪ :2‬דג החי במים מלוחים‬ ‫איור ‪ :1‬דג החי במים מתוקים‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ ‬
‫מים‬

‫מים‬

‫חים‬
‫מל‬
‫מים‬

‫שתיית‬ ‫שתיית‬
‫מים‬ ‫מים‬
‫חים‬
‫מל‬

‫שתן‬

‫שתן‬
‫חים‬

‫‪4‬‬

‫חים‬
‫מל‬

‫מל‬
‫זימים‬ ‫זימים‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‪ )1‬ציין בנוגע לכל אחד מחמשת החיצים ‪ 5-1‬שבאיורים‪ ,‬אם הוא מתאר העברה פעילה (אקטיבית) או דיפוזיה‪.‬‬
‫(‪ )2‬איזה מן החיצים הממוספרים שבאיור ‪ 1‬מציין תהליך התורם לשמירת ההומאוסטזיס בדג החי במים‬
‫מתוקים? הסבר‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫מהו ההבדל בנפח השתן ובריכוזו בין דג החי במים מתוקים ובין דג החי במים מלוחים? הסבר‪ .‬בסס את ההסבר על‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמות התסנין או על הספיגה החוזרת‪ 2( .‬נקודות)‬
‫מינים שונים של צבים מפרישים סוגים שונים של פסולת חנקנית‪ :‬אמוניה‪ ,‬שתנן או חומצת שתן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫צבים שחיים במים מפרישים בעיקר אמוניה‪ ,‬ואילו צבים שחיים ביבשה מפרישים בעיקר חומצת שתן‪.‬‬
‫הסבר את ההתאמה בין סוג הפסולת החנקנית שהצב מפריש ובין סביבת החיים של הצב (מים או יבשה)‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬ ‫‪231‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬
‫ההתפתחות של מערכות רבייה זוויגית בבעלי חיים קשורה למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין סביבת החיים ובין המספר — גדול או קטן — של תאי הביצה (ביציות) בכל מחזור רבייה‪,‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בדגים המטילים ביצים ובאדם‪.‬‬
‫אצל האדם התפתחות העוּבר מסתיימת בלידה‪ ,‬ואצל מקצת מן הדגים – בהשרצה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר (כן או לא)‪.‬‬
‫התפתחות הע ּובר של האדם ושל הדגים‬
‫דג שאינו משריץ‬ ‫דג משריץ‬ ‫אדם‬
‫העוּבר מתפתח בגוף האם‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬
‫העוּבר מתפתח בביצה‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬

‫במהלך האבולוציה התפתחו יצורים רב־תאיים מיצורים חד־תאיים‪ .‬אחת מן המערכות שהתפתחו ביצורים‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫רב־תאיים גדולים היא מערכת ההובלה‪ .‬הסבר מדוע מערכת ההובלה חיונית לתפקוד תקין של יצורים רב־תאיים‬ ‫ ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫גדולים‪.‬‬
‫ציין שני הבדלים בין מערכת ההובלה של החרקים ובין מערכת ההובלה של הזוחלים‪ :‬הבדל אחד במבנה המערכת‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫והבדל אחד בתפקוד הדם‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬ ‫‪232‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .37‬החיידק הגורם למחלת הכולרה מפריש רעלן (טוקסין) המורכב משתי תת־יחידות‪ A :‬ו־ ‪ . B‬תת־יחידה ‪ B‬נקשרת‬
‫לקרום של תאי המעי ומאפשרת את חדירת תת־יחידה ‪ A‬לתאים‪ .‬כאשר תת־יחידה ‪ A‬נמצאת בתוך תאי המעי היא‬
‫גורמת ליציאת מלחים מתאים אלה אל חלל המעי‪ ,‬והשפעתה על תאי המעי ממושכת‪.‬‬
‫אחד מן התסמינים (סימפטומים) של מחלת הכולרה הוא שלשול שגורם לגוף לאבד כמויות גדולות של מים‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫(עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה)‪ .‬הסבר כיצד רעלן הכולרה גורם לגוף לאבד מים‪.‬‬
‫היעזר בפתיח וענה על התת־סעיפים (‪.)2(-)1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )1‬טיפול אנטיביוטי שפוגע בחיידקי הכולרה אינו משפיע מיד על תסמיני המחלה‪ .‬הסבר מדוע הפגיעה‬
‫בחיידקי הכולרה אינה משפיעה מיד על תסמיני המחלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬חוקרים ניסו לפתח חיסון נגד כולרה‪ ,‬שפוגע רק בתת־יחידה ‪ B‬של הרעלן ולא בתת־יחידה ‪ . A‬הסבר כיצד‬
‫חיסון כזה יהיה יעיל נגד המחלה אף על פי שתת־יחידה ‪ A‬לא נפגעת‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫ציין שתי דרכים שבהן חיידקים במעי האדם מועילים לו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬ ‫‪233‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬
‫(‪ )1‬ציין ארבעה שלבי ִהתרבות המשותפים לכל הנגיפים התוקפים תאי אדם‪.‬‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫(‪ )2‬יש קושי למצוא תרופות נגד נגיפים‪ .‬הצע הסבר אחד לקושי זה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫נגיף ‪ HIV‬גורם למחלת האיידס באדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫באילו תאים בגוף האדם מתרבה נגיף ‪? HIV‬‬
‫ֵ‬ ‫(‪)1‬‬
‫(‪ )2‬מה מאפשר לנגיף ‪ HIV‬לתקוף תאים אלה ולא תאים אחרים?‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪ִּ .39‬כיב קיבה (אולקוס) הוא פצע בדופן הקיבה‪ .‬בעבר היה מקובל לחשוב שחומציות גבוהה בקיבה היא הגורם לכיב‪.‬‬
‫החוקרים וורן ומרשל ניסו להוכיח שהגורם לכיב הוא חיידק‪ .‬החוקרים זיהו את החיידק הליקובקטר פילורי בדגימות‬
‫שנלקחו מחולי כיב קיבה וגידלו אותו במצע מזון‪ .‬מכיוון שלא נמצאה חיית ניסוי מתאימה‪ ,‬החליט אחד החוקרים‬
‫לשתות בעצמו תמיסה ובה החיידק שבּ וּדד‪ .‬הוא שתה את התמיסה וחלה בכיב קיבה‪.‬‬
‫שלבי העבודה של החוקרים תואמים את שלושת העקרונות הראשונים של קוך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין מה הם שלושת העקרונות הראשונים של קוך‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מהי הפעולה שיש לעשות על פי העיקרון הרביעי של קוך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫אפשר לגדל חיידקים במצע מזון מוצק או במצע מזון נוזלי‪ .‬ציין יתרון אחד לשימוש בכל אחד ממצעי המזון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪234‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשע"ט‪2019 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 32‬נקודות‬
‫— ‪ 35‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫פרק שלישי — ‪ 18‬נקודות‬
‫— ‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי‬
‫— ‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪235‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20-1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 17‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה המתאימה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל שאלה סמן בעט‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫אחד בלבד‪.‬‬ ‫בכל שאלה יש לסמן‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪:‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪236‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬
‫איזה מן הגורמים שלפניך הוא חלק מן הסביבה הביוטית של חרק?‬ ‫‪.1‬‬
‫האוויר שהוא נושם‬ ‫א‪.‬‬
‫הקרקע שבה הוא מטיל ביצים‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפרחים שמהם הוא ניזון‬ ‫ג‪.‬‬
‫המים שהוא צורך‬ ‫ד‪.‬‬

‫כשאדם מעשן סיגריה‪ ,‬הניקוטין עובר מנאדיות הריאה לדם‪ .‬לאיזה מכלי הדם יגיע הניקוטין קודם?‬ ‫‪.2‬‬
‫לווריד הריאה‬ ‫א‪.‬‬
‫לווריד כלילי‬ ‫ב‪.‬‬
‫לעורק הריאה‬ ‫ג‪.‬‬
‫לאבי העורקים‬ ‫ד‪.‬‬

‫בתאי מערכת העיכול יש אנזים המפרק את סוכר החלב (לקטוז)‪ .‬באנזים זה יש הבדל ברצף החומצות האמיניות‬ ‫‪.3‬‬
‫בין תינוקות שאינם מסוגלים לעכל לקטוז ובין תינוקות שמסוגלים לעכל לקטוז‪.‬‬
‫ממה יכול להיגרם ההבדל בהרכב האנזים?‬
‫מחוסר בנוקלאוטידים בתאי מערכת העיכול של התינוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מאי־יכולתו של האנזים לעבור דרך קרום התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫משוֹ ני ברצף הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬המקודד לאנזים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫משוֹ ני ברצף הנוקלאוטידים ב־ ‪ RNA‬המוביל (‪.)tRNA‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מנגנון הוצאת מים של יצור חד־תאי מסוים שחי בשלולית דורש השקעת אנרגייה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לאיזו סביבה מנגנון זה מהווה התאמה?‬
‫לסביבה שבה הטמפרטורה גבוהה מטמפרטורת התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לסביבה שבה ריכוז המומסים נמוך מריכוז המומסים שבתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לסביבה שבה ריכוז המומסים גבוה מריכוז המומסים שבתא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪237‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫במה שונה יצור חד־תאי אוטוטרופי מיצור חד־תאי הטרוטרופי?‬ ‫‪.5‬‬
‫ביצור אוטוטרופי אין מיטוכונדרייה וריבוזומים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יצור אוטוטרופי מייצר פחמימות מחומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יצור אוטוטרופי אינו נושם כיוון שהוא מנצל את אנרגיית השמש‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יצור אוטוטרופי קולט חומרים מן הסביבה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מן השינויים יגדיל את תפוקת הלב?‬ ‫‪.6‬‬

‫הגברה של קצב חילוף הגזים בנאדיות‬ ‫א‪.‬‬
‫הגברת ההזעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫האטת הדופק‬ ‫ג‪.‬‬
‫הגדלה של נפח הפעימה‬ ‫ד‪.‬‬

‫באיור שלפניך מתוארת שושלת של משפחה‪ .‬כמה מבני המשפחה חולים במחלה שאינה נמצאת בתאחיזה לזוויג‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫דור‬

‫‪I‬‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫נקבה בריאה‬
‫‪II‬‬ ‫נקבה חולה‬
‫זכר בריא‬
‫‪III‬‬ ‫זכר חולה‬

‫לפי איזה מן הנתונים שלפניך אפשר לקבוע שהאלל למחלה הוא רצסיבי ולא דומיננטי?‬
‫לשני הורים בריאים יש צאצא חולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫החולים במחלה הם גם גברים וגם נשים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אין שום פרט חולה בדור ‪. III‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רוב הפרטים בשושלת הם בריאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪238‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫ההורמון ‪ , TSH‬המופרש מן ההיפופיזה‪ ,‬מגרה את בלוטת התריס להפריש את ההורמון תירוקסין‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫רמת התירוקסין בדם מוַ וסתת במשוב שלילי את הפרשת ההורמון ‪ TSH‬לדם‪.‬‬
‫לפניך ארבעה היגדים‪ .‬בחר בהיגד הנכון‪.‬‬
‫עלייה ברמת התירוקסין תגביר את הפרשת ‪. TSH‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עלייה ברמת התירוקסין תעכב את הפרשת ‪. TSH‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עלייה ברמת ‪ TSH‬תעכב את הפרשת התירוקסין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ירידה ברמת ‪ TSH‬תגביר את הפרשת התירוקסין‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫למפָ רקים?‬
‫איזו מן הקביעות שלפניך נכונה בנוגע ְ‬ ‫‪.9‬‬
‫הם ניזונים מחומרים אורגניים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם טפילים החיים בתוך יצורים חיים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הם מפרקים את המינרלים שבקרקע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם אינם זקוקים לאנרגייה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .10‬לַ זָ כר של זבוב הפירות (דרוזופילה) יש כרומוזומי ‪ XY‬ולנקבה יש ‪ . XX‬מוטציה נדירה גרמה להופעת אלל רצסיבי‬
‫בכרומוזום ‪ X‬בתא זרע של זבוב זכר (דור ‪ .)P‬את הצאצאים של זכר זה הכליאו בינם לבין עצמם‪ .‬בפנוטיפ של איזה‬
‫פרט צפוי שתתבטא מוטציה זו?‬
‫נקבה בדור ‪. F1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫זכר בדור ‪. F1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נקבה בדור ‪. F2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫זכר בדור ‪. F2‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬תלמיד בדק במיקרוסקופ ארבעה סוגי תאים‪ . D-A ,‬את ממצאיו הוא כתב בטבלה‪.‬‬

‫התא‬
‫תא ‪D‬‬ ‫תא ‪C‬‬ ‫תא ‪B‬‬ ‫תא ‪A‬‬
‫האברון‬
‫מעטים‬ ‫אין‬ ‫רבים‬ ‫רבים‬ ‫מיטוכונדרייה‬
‫יש‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫כלורופלסטים‬
‫יש‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫ריבוזומים‬

‫איזו מן הקביעות שלפניך מתאימה לממצאים שבטבלה?‬

‫תא ‪ A‬הוא תא עור‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תא ‪ C‬הוא תא של ָעלֶ ה של צמח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תא ‪ B‬הוא תא שריר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫תא ‪ D‬הוא תא של שורש תת־קרקעי של צמח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪239‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .12‬כיצד ישפיעו ֲעלִ ָ ּיה בטמפרטורת הסביבה והזָ עה מרובה על נפח השתן ועל ריכוזו באדם בריא?‬
‫הנפח יקטן והריכוז יעלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הנפח יגדל והריכוז יעלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הנפח יקטן והריכוז לא ישתנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫להומאוסטזיס‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫לא יחול שינוי הודות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .13‬לזוגות רבים נולדים תאומים‪ ,‬בת ובן‪ .‬כיצד נוצרים תאומים אלה?‬
‫ביצית אחת מופרית משני תאי זרע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ביצית אחת מופרית מתא זרע אחד‪ ,‬ונוצרים ממנה שני עוברים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שתי ביציות מופרות מתא זרע אחד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שתי ביציות שכל אחת מהן מופרית מתא זרע אחר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .14‬הגרף שלפניך מתאר את ריכוז החמצן במי אגם במשך שעות היממה‪.‬‬

‫ריכוז החמצן במי אגם במשך יממה‬

‫ריכוז החמצן‬
‫)‪(ppm‬‬

‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫השעה‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪:0 :0 :0 :0 :0 :00 :00 :00 :00 :00‬‬
‫‪:0‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪06‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12 14 16 18 20 22 24 02 04 06‬‬

‫מהו ההסבר לשינויים בריכוז החמצן המתוארים בגרף?‬

‫בשעות הלילה המים קרים יותר ולכן הם מכילים יותר חמצן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בשעות הלילה יורד קצב הנשימה התאית של מרבית היצורים במים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בשעות היום מתרחשת בצמחים פוטוסינתזה ולא נשימה תאית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מקצב הנשימה התאית‪.‬‬
‫בשעות היום קצב הפוטוסינתזה גדול ֶ‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪240‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫‪ .15‬ריכוז יוני הנתרן שבתוך רוב התאים החיים נמוך יותר מריכוז יוני הנתרן שמחוץ לתאים‪.‬‬
‫ריכוז יוני הנתרן בתאים מתים שווה לריכוזם מחוץ לתאים‪.‬‬
‫מה אפשר להסיק מעובדות אלה?‬
‫נתרן חיוני מאוד לקיום התאים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נתרן מורחק מן התאים באמצעות השקעת אנרגייה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נתרן חודר לתאים דרך תעלות בקרום התא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נתרן מורחק מן התאים בדיפוזיה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬קבע באיזו מן האפשרויות א‪-‬ד רכיבי מערכת העצבים מסודרים מן הרמה המולקולרית עד רמת האיבר‪.‬‬
‫תא עצב‪ ,‬נוירוטרנסמיטר‪ ,‬אקסון‪ ,‬מוח‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מוח‪ ,‬אקסון‪ ,‬נוירוטרנסמיטר‪ ,‬תא עצב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטר‪ ,‬אקסון‪ ,‬תא עצב‪ ,‬מוח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטר‪ ,‬תא עצב‪ ,‬מוח‪ ,‬אקסון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬מדוע בפירמידה אקולוגית אין בדרך כלל יותר מ־ ‪ 5-4‬רמות הזנה?‬

‫הרמה האחרונה חייבת להיות רמה של טורפי־על‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חלק גדול מן האנרגייה אינו עובר מרמה לרמה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יש רק ארבעה סוגים של יחסי גומלין בין יצורים במערכת אקולוגית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ככל שעולים ברמת ההזנה‪ ,‬היצורים (האורגניזמים) קטנים יותר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬מה יכולה להיות ההשפעה של השימוש באותו חומר הדברה כימי שוב ושוב על אוכלוסייה של חרקים מזיקים?‬
‫שכיחות הפרטים העמידים לחומר זה תעלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הפגיעה בפרטים העמידים לחומר זה תגדל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עמידות הפרטים לחומר זה תרד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פרטים שאינם עמידים לחומר זה יפתחו עמידות לו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪241‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫‪ .19‬העקומים בגרף שלפניך מתארים פעילות של שני אנזימים בטמפרטורות שונות‪.‬‬

‫פעילות האנזימים בטמפרטורות שונות‬

‫קצב פעילות האנזים‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬
‫אנזים ‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫אנזים ‪2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫הטמפרטורה‬
‫‪0‬‬ ‫) ‪(oC‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬

‫איזה משני האנזימים עובר דנטורציה בטמפרטורה גבוהה יותר?‬

‫אנזים ‪1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אנזים ‪2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שני האנזימים עוברים דנטורציה באותה הטמפרטורה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אין אפשרות לקבוע לפי הנתונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬זחלים מכרסמים עלים של צמח מסוים וגורמים לצמח להפריש חומרים מן העלים‪ .‬חומרים אלה מושכים אל הצמח‬
‫חרקים‪ ,‬והחרקים טורפים את הזחלים‪.‬‬
‫מה הם יחסי הגומלין בין הצמח ובין החרקים הטורפים?‬
‫טפילות‬ ‫א‪.‬‬
‫טריפה‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחרות‬ ‫ג‪.‬‬
‫הדדיות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪242‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬באזור מסוים בגוף — אזור ‪ — A‬החמצן ( ‪ ) O2‬יוצא מנימי הדם‪ ,‬ובאזור אחר — אזור ‪ — B‬החמצן נכנס אל נימי הדם‪.‬‬
‫(‪ )1‬קבע איזה אזור — ‪ A‬או ‪ – B‬הוא נאדית הריאה‪ ,‬ואיזה אזור הוא שריר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )2‬מידת הקישור של החמצן להמוגלובין באזור ‪ A‬שונה ממידת הקישור של החמצן להמוגלובין באזור ‪. B‬‬
‫כיצד שוֹ ני זה מאפשר את אספקת החמצן מן הריאות לרקמת השריר?‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫נוסף לחמצן‪ ,‬הדם מוביל פחמן דו־חמצני ( ‪ .) CO2‬כיצד הפחמן הדו־חמצני מו ָּבל בדם? ציין שתי אפשרויות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫(‪ )1‬במזון שאכל אדם יש חומרים שונים‪ ,‬כפי שמפורט בטבלה שלפניך‪ .‬העתק את הטבלה למחברתך‪,‬‬ ‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫וציין בנוגע לכל אחד מן החומרים אם הוא יתפרק פירוק כימי באמצעות אנזימי העיכול‪ ,‬ואם החומר או‬
‫תוצרי הפירוק שלו ייספגו לדם‪.‬‬

‫ספיגה של החומר‬ ‫פירוק אנזימטי‬ ‫החומר‬

‫או של תוצרי הפירוק שלו‬ ‫(כן‪/‬לא)‬
‫(כן‪/‬לא)‬
‫חלבון‬

‫ק‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫למח‬
‫מים‬

‫ברתך‬
‫עמילן‬
‫מלח בישול (‪)NaC,‬‬

‫(‪ )2‬חלק מתוצרי הפירוק של החומרים שבטבלה יכולים לשמש לבניית חומר תשמורת בגוף‪.‬‬
‫ציין שם של תוצר פירוק אחד‪ ,‬וציין את חומר התשמורת שהוא משמש לבנייתו‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫בוויכוח בעד או נגד אכילת בשר‪ָ ,‬ה ֵבא נימוק אחד בעד אכילת בשר‪ ,‬ונימוק אחד נגד אכילתו‪ .‬לפחות אחד‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫משני הנימוקים חייב להיות נימוק מתחום הביולוגיה (בריאותי או אקולוגי)‪.‬‬

‫‪ .23‬צהבת מסוג ‪ B‬היא מחלה נגיפית הפוגעת בכבד‪ .‬אפשר להכין חיסון נגד צהבת מסוג ‪ B‬בהנדסה גנטית‪ .‬לשם כך‬
‫מחדירים לתאי שמרים גן המקודד לחלבון מעטפת של נגיף הצהבת‪ ,‬וגורמים לתא השמרים לייצר את חלבון המעטפת‪.‬‬
‫הנדסה גנטית מבוססת על העיקרון שהצופן (הקוד) הגנטי הוא אחיד (אוניברסלי) בכל היצורים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫הסבר עיקרון זה‪.‬‬
‫חלבון המעטפת של נגיף הצהבת המיוצר בתאי השמרים משמש חיסון נגד הנגיף‪ .‬האם חיסון זה הוא חיסון פעיל‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫או חיסון סביל? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪243‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫‪ .24‬כאשר מוסיפים לעמילן )שצבעו לבן( תמיסת יוד )שצבעה חום‪-‬צהבהב(‪ ,‬מתקבל צבע כחול‪-‬שחור בתגובה ביניהם‪.‬‬
‫יש צמחים ממין מסוים שרק חלק מן העלה שלהם הוא ירוק )ראה איור(‪ .‬כאשר מטפטפים תמיסת יוד על העלה כולו‪ ,‬רק‬
‫באזורים הירוקים שבו מתקבל צבע כחול‪-‬שחור‪.‬‬

‫אזור‬
‫ירוק‬

‫הסבר כיצד תהליכים המתרחשים בתאי העלֶ ה גורמים רק לאזורים הירוקים שבו להיצבע בכחול‪-‬שחור‪ ,‬כאשר‬ ‫א‪.‬‬
‫מטפטפים עליו תמיסת יוד‪ 4) .‬נקודות(‬
‫צמח החצב הוא גֵ אופיט בעל איבר אגירה עשיר בעמילן‪ .‬על פי מידע זה הסבר כיצד הפרחים בחצב מתפתחים לפני‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪ 3‬נקודות(‬ ‫הופעת העלים‪.‬‬

‫בניסוי מסוים חוקרים ריסקו תאים מרקמה של בעל חיים ומיצו את תוכן התאים‪ .‬הם הוסיפו חומצה למיצוי‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫התאים וגם לְ מים ובדקו את ההשפעה של הוספת החומצה על ה־ ‪) pH‬רמת החומציות( של מיצוי התאים ושל‬
‫המים‪ .‬תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫ההשפעה של הוספת חומצה על ה־ ‪ pH‬של מיצוי תאים ושל מים‬
‫‪pH‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫לפני הוספת החומצה‬
‫אחרי הוספת החומצה‬

‫מיצוי תאים‬ ‫מים‬

‫תוצאות הניסוי המוצגות בגרף מתקבלות גם כאשר עורכים את הניסוי בתאים שלמים‪.‬‬
‫)‪ 3‬נקודות(‬ ‫הומאוסטזיס ברמת התא‪.‬‬
‫הסבר כיצד תוצאות הניסוי מעידות על ֵ‬
‫במהלך פעילות גופנית מאומצת‪ ,‬האנרגייה הדרושה להתכווצות תאי השריר מופקת בתהליך של‬ ‫ב‪.‬‬
‫נשימה תאית אווירנית ובתהליך של תסיסה לקטית‪.‬‬
‫)‪ (1‬ציין יתרון של כל אחד מן התהליכים לתפקוד השריר במאמץ‪.‬‬
‫)‪ (2‬ציין והסבר השפעה אפשרית של התסיסה הלקטית על ה־‪) pH‬רמת החומציות( של התאים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫)‪ 4‬נקודות(‬
‫‪244‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫‪ .26‬שני תאים‪ ,‬תא ‪ A‬ותא ‪ , B‬עוברים חלוקה‪.‬‬
‫בגרפים שלפניך מוצגת כמות ה־ ‪ DNA‬שנמדדה בנקודות זמן שונות — החל בזמן־מה לפני החלוקה (‪ ) t1‬וכלה בסיום‬
‫החלוקה‪ .‬בכל אחת מנקודות הזמן מוצגת כמות ה־ ‪ DNA‬בתא אחד‪.‬‬

‫כמות ה־‪ DNA‬בתא בזמנים שונים‬

‫תא ‪B‬‬ ‫תא ‪A‬‬
‫‪ 4‬כמות‬ ‫‪ 4‬כמות‬
‫‪ 3‬ה־‪DNA‬‬ ‫‪ 3‬ה־‪DNA‬‬
‫)יחידות‬ ‫)יחידות‬
‫‪ 2‬שרירותיות(‬ ‫‪ 2‬שרירותיות(‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬ ‫‪t3‬‬ ‫הזמן‬ ‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬ ‫‪t3‬‬ ‫‪t4‬‬ ‫הזמן‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫קבע איזה סוג של חלוקה עובר תא ‪ , A‬ואיזה סוג של חלוקה עובר תא ‪. B‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫תאר את כל אחד מן השינויים בכמות ה־ ‪ DNA‬בתא ‪ A‬המוצגים בגרף‪ ,‬והסבר אותם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .27‬במעמקי מערת ּ ֵפ ָר ָמה בצפון יוון חיים צרצרים (חרקים)‪ ,‬עכבישים ועטלפים אוכלי פירות‪ .‬הצרצרים ניזונים מפירות‬
‫הנמצאים בצואת העטלפים‪ ,‬והעכבישים ניזונים מן הצרצרים‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫סרטט במחברתך תרשים של מארג המזון המתואר בפתיח‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ריכוז הפחמן הדו־חמצני ( ‪ ) CO2‬מחוץ למערה נמוך מריכוזו במעמקי המערה‪ .‬הסבר מדוע‪ .‬בהסברך התייחס‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫לגורם ביוטי שנמצא מחוץ למערה‪.‬‬
‫בגני חיות מגדלים בין השאר עטלפים‪ .‬האם אתה בעד או נגד גידול בעלי חיים בגני חיות? הבא נימוק אחד‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 1.5‬נקודות)‬ ‫לעמדתך‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪245‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 30-28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּ ם בסופו)‪.‬‬

‫הצדפה הכחולה – מקור השראה מן הטבע‬

‫מאז ומעולם הופקו מן הטבע חומרים לתועלת האדם‪ .‬בימינו הטבע מהווה גם מקור השראה לפיתוחים טכנולוגיים חדשים‪.‬‬
‫תחום ידע זה מכוּנה ביומימיקרי*‪ .‬מטרתו היא ללמוד מן הטבע כיצד לפתור בעיות שהאדם נתקל בהן‪.‬‬
‫חקר הצדפה הכחולה הוא דוגמה לכך‪ :‬חלבון שהצדפה מפרישה שימש מקור‬
‫השראה טבעי לפיתוח של חומר מלאכותי המיועד לשימושים רפואיים‪.‬‬
‫הצדפה הכחולה חיה על סלעים בחוף הים‪ .‬היא מצליחה להיצמד לסלעים למרות‬
‫המים השוטפים אותה בקביעות והגלים המכים בה‪.‬‬
‫הצדפה מצליחה להיצמד לסלעים באמצעות חלבונים המופרשים מבלוטות‬
‫ְ ּבגופה ויוצרים סיבים חזקים וגמישים המדביקים אותה למשטח הסלע‪ .‬לסיבים‬
‫חלבוניים אלה יש יכולת הדבקה בסביבה רטובה‪ ,‬בעוד שדבקים תעשייתיים‬
‫בדרך כלל אינם יעילים בסביבה רטובה‪.‬‬

‫* ביו — חיים; מימיקרי — חיקוי‪.‬‬

‫(מעובד על פי תצלום של ‪ Pallbo‬מתוך ויקיפדיה)‬

‫כדבק היא התאמה של הצדפה הכחולה לבית הגידול שלה‪ .‬ציין יתרון אחד‬
‫היכולת לייצר חלבונים המשמשים ֶ‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫גידולה‪.‬‬
‫ּ‬ ‫שיכולת זו מקנה לצדפה הכחולה בבית‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫תאר את שלבי התהליך האבולוציוני שבו הייתה עשויה להתפתח התאמה זו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪246‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫בשלב הראשון של המחקר זיהו החוקרים את רצף החומצות האמיניות המרכיבות את החלבון המדביק המופרש מן הצדפה‪ .‬הם‬
‫הצליחו לייצר חומר שיש לו מבנה דומה לחלבון זה והוא יכול להידבק למשטחים מסוגים שונים‪ .‬חומר זה כוּנה דבק ‪. P‬‬
‫בשלב הבא של המחקר בדקו החוקרים כיצד אפשר להשתמש בדבק ‪ P‬כדי להדביק תאים בגוף האדם‪ .‬הדבקת תאים‬
‫משמשת בתחום הרפואה‪ ,‬למשל לאיחוי חתכים או לתיקון מומים בעו ָ ּּב ִרים בהיותם עדיין ברחם‪.‬‬
‫פיתוח דבק שישמש בניתוח הוא אתגר גדול‪ ,‬משום שהדבק צריך להיות יעיל בסביבה רטובה‪ ,‬לא רעיל‪ ,‬וייחודי — שמדביק רק‬
‫תאים מסוג מסוים‪.‬‬
‫כדי לייצר דבק ייחודי המדביק תאים‪ ,‬פיתחו החוקרים דבק משולב המורכב משני חומרים‪ :‬מן הדבק ‪ P‬ומן החומר ‪. HA‬‬
‫קולטנים (רצפטורים) לחומר ‪ HA‬נמצאים בקרום של תאים מסוימים בגוף‪.‬‬
‫החוקרים בדקו בניסוי ‪ 1‬את יכולת ההידבקות של שני סוגי תאים (סוג א וסוג ב)‪ ,‬למשטח המכוסה בדבק ‪P‬‬
‫ולמשטח המכוסה בדבק המשולב (‪.)P+HA‬‬
‫תוצאות ניסוי ‪ 1‬מוצגות בגרף ‪.1‬‬

‫גרף ‪ :1‬הידבקות של שני סוגי תאים למשטח המכוסה בדבק ‪ P‬ולמשטח המכוסה בדבק משולב‬

‫שיעור התאים שנדבקו למשטח‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫)‪(%‬‬
‫דבק ‪P‬‬
‫‪100‬‬
‫)‪(P+HA‬‬ ‫דבק משולב‬
‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫תאים‬ ‫תאים‬
‫מסוג א‬ ‫מסוג ב‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪247‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫בניסוי ‪ 2‬נבדקה ההשפעה של ריכוז החומר ‪ HA‬בדבק המשולב על יכולת ההידבקות של התאים מסוג א‪.‬‬
‫החוקרים ציפו כמה משטחים בדבק המשולב‪ .‬בכל אחד מן המשטחים היה בדבק המשולב ריכוז אחר של החומר ‪.HA‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪.2‬‬

‫גרף ‪ :2‬ההשפעה של ריכוז החומר ‪ HA‬על שיעור התאים מסוג א שנדבקו למשטח המכוסה בדבק המשולב‬

‫שיעור התאים שנדבקו למשטח‬

‫)‪(%‬‬
‫‪100‬‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬ ‫ריכוז ‪HA‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬

‫ציין מסקנה אחת שאפשר להסיק משני הניסויים בנוגע לתרומה של החומר ‪ HA‬ליכולת של הדבק המשולב‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫להדביק תאים‪ .‬נמק את מסקנתך בעזרת הנתונים המוצגים בגרף ‪ 1‬ובגרף ‪.2‬‬
‫על פי הנתונים המוצגים בגרף ‪ 1‬ובמידע הקודם לו‪ ,‬הצע ֶהסבר להבדל בין תאים מסוג א ובין תאים מסוג ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫בשיעור ההידבקות למשטח המכוסה בדבק משולב‪.‬‬
‫באילו ריכוזים החומר ‪ HA‬הוא גורם מגביל לשיעור ההידבקות של התאים? נמק את תשובתך בעזרת הנתונים‬
‫ֵ‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫המוצגים בגרף ‪.2‬‬

‫‪ .30‬קבע איזו פעולה מן הפעולות שלפניך על האדם לעשות כיום‪ ,‬כדי שבעתיד יתאפשר לו לפתח פתרונות בהשראת הטבע‪.‬‬
‫הסבר‪.‬‬
‫הגדלה של שטחי החקלאות‬ ‫—‬
‫שמירה על מגוון המינים‬ ‫—‬
‫הקטנה של אפקט החממה‬ ‫—‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪248‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית — עמודים ‪.17-16‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי — עמודים ‪.19-18‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם — עמודים ‪.23-20‬‬
‫עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪249‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬ההורמון ‪ H‬מופרש ִמתאים מסוימים בגוף האדם‪ .‬כדי לייצר את ההורמון הזה בחיידקים‪ ,‬הפיקו מתאי אדם‬
‫‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬המקוֹ דד להורמון ‪ , H‬וייצרו על פיו ‪ DNA‬משלים (‪ . )cDNA‬את ה־ ‪ DNA‬המשלים‬
‫מקטע ‪ DNA‬המקוֹ דד להורמון ‪H‬‬
‫(‪ )cDNA‬הוסיפו לפלסמידים‪ ,‬וכך נוצרו פלסמידים מהונדסים המכילים ְ‬
‫(ראה איור)‪ .‬את הפלסמידים המהונדסים האלה החדירו לחיידקים‪ .‬את החיידקים גידלו במצע מזון מתאים והפיקו מהם‬
‫את ההורמון ‪. H‬‬

‫אנזים ‪1‬‬ ‫אנזים ‪2‬‬

‫‪cDNA‬‬
‫פלסמיד‬ ‫פלסמיד מהונדס ‪ cDNA‬המקודד‬
‫להורמון ‪H‬‬

‫ציין הבדל אחד בין המבנה של הגן המקודד להורמון ‪ H‬בתאי האדם ובין המבנה של ה־ ‪ DNA‬המשלים‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫(‪ )cDNA‬שנוצר במעבדה‪.‬‬
‫(‪ )1‬בתהליך של ייצור הפלסמידים המהונדסים המתואר באיור‪ ,‬השתמשו בשני אנזימים‪.2-1 ,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבר את התפקיד של כל אחד משני האנזימים האלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬בפלסמידים המהונדסים שוּלַ ב גם גן המקודד לאנזים המזרז פירוק חומר אנטיביוטי ‪. A‬‬
‫הסבר מדוע שילבו גן זה בפלסמידים המהונדסים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫בתא יש שני סוגים של חומצת גרעין‪ DNA :‬ו־ ‪ . RNA‬ציין הבדל אחד בין מבנה ה־ ‪ DNA‬ובין מבנה ה־ ‪. RNA‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪250‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫‪ .32‬כדי לקבוע אם דגימת ‪ DNA‬שנמצאה בזירת פשע היא של חשוד מסוים‪ ,‬מגדילים בשלב הראשון את כמות ה־ ‪DNA‬‬
‫שבדגימה‪ ,‬ובשלב השני משווים אותה ל־ ‪ DNA‬של החשוד‪.‬‬
‫א‪ .‬בשלב הראשון מגדילים את כמות ה־ ‪ DNA‬באמצעות ‪ ,PCR‬שיטה שפותחה על בסיס מנגנון ִשכְ פול ה־ ‪ DNA‬בתאים‪.‬‬
‫העתק למחברתך את הטבלה שלפניך‪ ,‬והשלם בכל אחת מן המשבצות הריקות את אחת מן האפשרויות‪ :‬כן או לא‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫השוואה בין שכפול ‪ DNA‬בתאי אדם ובין שכפול ‪ DNA‬באמצעות ‪PCR‬‬

‫ִשכפול באמצעות ‪PCR‬‬ ‫ִשכפול בתאי אדם‬

‫שימוש בנוקלאוטידים של ‪( DNA‬כן ‪ /‬לא)‬

‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫הפרדת גדילי ה־ ‪( DNA‬כן ‪ /‬לא)‬

‫מח‬ ‫קל‬
‫תך‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫זירוז באמצעות אנזימים העמידים‬
‫לטמפרטורות גבוהות (כן ‪ /‬לא)‬
‫שימוש בנוקלאוטידים של ‪( RNA‬כן ‪ /‬לא)‬

‫בשלב השני משווים בין רצף הנוקלאוטידים באזורים מסוימים ב־ ‪ DNA‬שבדגימה שנמצאה ובין‬ ‫ב‪.‬‬
‫רצף הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬של החשוד‪.‬‬
‫האם לצורך הזיהוי הגנטי יש להשוות בין אזורים שמקודדים לחלבונים או בין אזורים שאינם מקודדים לחלבונים?‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪ .33‬בתא שריר בוגר יש גן בקרה ראשי המקודד לחלבון בקרה ראשי ‪ . Myo-D‬החלבון ‪ Myo-D‬מפעיל גנים של‬
‫בקרה משנית — גנים המקודדים לחלבונים מווסתים (גורמי תעתוק)‪ .‬אחד מחלבונים מווסתים אלה מפעיל‬
‫גנים המקודדים לחלבוני השריר‪ ,‬למשל אקטין ומיוזין‪.‬‬
‫באיור שלפניך מוצג (משמאל לימין) מנגנון הפעלת גנים בתא שריר בוגר‪.‬‬
‫הפעלת גנים בתא שריר בוגר‬

‫גן בקרה ראשי‬ ‫גן בקרה משני‬ ‫גן המקודד לאקטין‬ ‫גן המקודד למיוזין‬ ‫‪DNA‬‬

‫‪Myo-D‬‬ ‫חלבון‬ ‫אקטין‬ ‫מיוזין‬

‫מווסת‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫האם הבקרה על יצירת חלבוני השריר היא בקרה חיובית או בקרה שלילית? נמק את קביעתך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )1‬נבדקו שני עכברים שבכל אחד מהם קיימת מוטציה אחרת — בעכבר א נוצר מיוזין אך לא נוצר אקטין‬ ‫ב‪.‬‬
‫ואילו בעכבר ב לא נוצרו לא מיוזין ולא אקטין בתאי השריר‪ .‬בנוגע לכל אחד משני העכברים —‬ ‫בתאי השריר‪ִ ,‬‬
‫קבע באיזה מן הגנים המתוארים באיור שלפניך הייתה עשויה להתרחש המוטציה שגרמה לפנוטיפ שלו‪.‬‬
‫(‪ )2‬בעכבר אחר התרחשה במשך חייו מוטציה שגרמה ליצירת מיוזין פגום בתא שריר‪.‬‬
‫האם גם צאצאיו ייצרו מיוזין פגום? הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪251‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫(‪ )1‬דג במים פותח וסוגר את פיו באופן קבוע‪ .‬הסבר כיצד פתיחת הפה גורמת ליצירה של מפל ריכוזים המאפשר‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬
‫את חילופי הגזים במערכת הנשימה של הדג‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬כאשר אדם שואף אוויר הצלעות שבגופו מתרוממות והסרעפת יורדת‪ .‬הסבר כיצד תנועות אלה גורמות‬
‫ליצירה של מפל ריכוזים המאפשר את חילופי הגזים במערכת הנשימה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫דם עשיר בחמצן זורם ממערכת הנשימה אל תאי הגוף במערכת ההובלה של הדג ובמערכת ההובלה של האדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫מהו ההבדל בין האדם לדג במסלול הובלת הדם ממערכת הנשימה אל תאי הגוף?‬
‫דולפין (יונק ימי) מסוגל לצלול זמן רב יותר מן הזמן שהאדם מסוגל לצלול‪ .‬נמצא שמרכז הנשימה בדולפין רגיש‬ ‫ג‪.‬‬
‫פחות לרמת ה־ ‪ CO2‬בדם ממרכז הנשימה באדם‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד תכונה זו מאפשרת לדולפין לצלול זמן רב יותר מזה שהאדם צולל‪.‬‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫עו ָ ּּב ִרים של עופות ודגים מתפתחים בתוך ביצה‪ .‬בטבלה שלפניך רשימה של מאפיינים הקשורים לרבייה ולביצים‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫העתק למחברתך את הטבלה‪ ,‬והשלם בכל אחת מן המשבצות הריקות את אחת מן האפשרויות שבסוגריים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫מאפיינים הקשורים לרבייה ולביצים בדגים ובעופות‬
‫עופות‬ ‫דגים‬

‫ה‬
‫סוג ההפריה (פנימית‪ /‬חיצונית)‬

‫תק‬ ‫ע‬ ‫מספר ביצים בהטלה אחת (גדול‪ /‬קטן)‬

‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫קליפה סידנית של הביצה (יש‪ /‬אין)‬

‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫שק שתן עוברי (אלנטואיס) בביצה (יש‪ /‬אין)‬

‫ך‬ ‫נוזל שפיר בביצה (יש‪ /‬אין)‬

‫מעבר גזים דרך מעטפת הביצה (יש‪ /‬אין)‬

‫עו ָ ּּבר העוף מנצל חומרים מן החלמון שבביצה במהלך גדילתו‪ .‬נמצא כי המשקל של האפרוח בזמן הבקיעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫נמוך מן המשקל ההתחלתי של החלמון‪ .‬הצע הסבר לממצא זה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪252‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫חוקרים השוו את קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) של חולדה (יונק) לקצב חילוף החומרים של חרדון (זוחל)‪,‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫שגודלם דומה‪ .‬נמצא שבטמפרטורה של ‪ 20o C‬קצב חילוף החומרים של החולדה גבוה יותר‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין מבנה הלב של כל אחד מבעלי חיים אלה ובין קצב חילוף החומרים של כל אחד מהם‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫בגרף שלפניך מוצג קצב חילוף החומרים של חולדה וקצב חילוף החומרים של חרדון בטמפרטורות סביבה שונות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין טמפרטורת הסביבה ובין קצב חילוף החומרים של כל אחד משני בעלי החיים‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫קצב חילוף חומרים של חולדה ושל חרדון בטמפרטורות שונות‬

‫קצב חילוף חומרים‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬
‫חולדה‬
‫‪20‬‬

‫‪10‬‬
‫חרדון‬
‫טמפרטורת הסביבה‬
‫‪0‬‬
‫) ‪(o C‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪253‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫ורפירן ואגָ רוז‪.‬‬
‫‪ .37‬ביפן אוכלים "סושי"‪ ,‬העשוי בין השאר מאצות (צמחים ימיים)‪ .‬אצות אלה מכילות את החומרים ּפ ָ‬
‫על חלק מן האצות מצויים חיידקי ‪ . Zg‬לחיידקי ‪ Zg‬יש גנים המקודדים לאנזימים המזרזים פירוק של ּפורפירן ואגרוז‬
‫(ראה איור)‪ .‬כאשר אדם אוכל את האצות האלה‪ ,‬האצות וגם חיידקי ‪ Zg‬מתפרקים במעיים שלו‪.‬‬

‫חיידקי ‪ Zg‬על אצות מאכל‬

‫חיידקי ‪Zg‬‬

‫המאכל ”סושי” עטוף באצות‬

‫מקטע ‪ DNA‬המקודד‬
‫לאנזימים מפרקי פורפירן ואגרוז‬

‫המיקרוביום במעיים של האדם מכיל בין השאר חיידקי ‪ . Bp‬בחיידקי ‪ Bp‬המצויים במעיים של אנשים שאוכלים אצות‬
‫באופן קבוע נמצאו גנים שמקודדים לאנזימים מפרקי פורפירן ואגרוז‪ .‬בחיידקי ‪ Bp‬המצויים במעיים של אנשים שאינם‬
‫אוכלים אצות לא נמצאו גנים אלה‪.‬‬
‫הסבר מה גורם להימצאות גנים המקודדים לאנזימים מפרקי פורפירן ואגרוז בחיידקי ‪ Bp‬המצויים במעיים‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫של אנשים שאוכלים אצות‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫‪254‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫חוקרים בדקו בתנאי מעבדה את ההשפעה של הרתחת חיידקים על פירוק פורפירן‪ .‬החוקרים גידלו בכלי אחד‬ ‫ב‪.‬‬
‫חיידקי ‪ Zg‬שנלקחו מאצות‪ ,‬ובכלי אחר הם גידלו חיידקי ‪ Bp‬שנלקחו מאדם שלא ניזון מאצות‪.‬‬
‫בשלב הבא הרתיחו החוקרים חלק מן החיידקים מכל סוג‪ .‬בתום שלב זה הם העבירו את החיידקים משני הסוגים‬
‫למבחנות ‪ ,4-1‬לפי הצירופים המפורטים בטבלה שלפניך‪ .‬לאחר כמה שעות הם הוסיפו למבחנות פורפירן ובדקו‬
‫אם הוא התפרק‪.‬‬
‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר בכל אחת מן המשבצות הריקות‪.‬‬

‫השפעה של הרתחת חיידקים על פירוק פורפירן‬

‫פירוק פורפירן‬ ‫צירוף החיידקים‬

‫הנימוק‬ ‫המבחנה‬
‫(כן‪ /‬לא)‬ ‫‪Bp‬‬ ‫‪Zg‬‬
‫מורתחים‬ ‫מורתחים‬ ‫‪1‬‬

‫ק‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫למח‬
‫לא מורתחים‬ ‫מורתחים‬ ‫‪2‬‬

‫ברתך‬
‫מורתחים‬ ‫לא מורתחים‬ ‫‪3‬‬
‫לא מורתחים‬ ‫לא מורתחים‬ ‫‪4‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫מלבד מערכת העיכול‪ ,‬בגוף האדם יש אזורים נוספים החשופים לחיידקים מן הסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין אזור אחד כזה ואמצעי הגנה אחד נגד חדירת חיידקים לגוף באזור שציינת‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/22‬‬

‫‪255‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫סטודנט לרפואה קיבל שתי מבחנות‪ .‬במבחנה אחת היו חיידקים הגורמים לדלקת ריאות‪ ,‬ובאחרת היו‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫נגיפי ‪ DNA‬הגורמים לדלקת ריאות‪ .‬הסטודנט לא ידע מה יש בכל מבחנה‪.‬‬
‫הצע לסטודנט שתי בדיקות שונות שבאמצעותן הוא יוכל לקבוע באיזו מבחנה יש חיידקים ובאיזו מבחנה יש נגיפים‪.‬‬
‫בכל אחת מן הבדיקות ציין איזו תוצאה תאפשר לקבוע אם במבחנה יש חיידקים או נגיפים‪ .‬שים לב‪ :‬אין צורך לפרט‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫את שלבי הבדיקות‪.‬‬
‫מאדם בריא נלקחה דגימה של תאי דם לבנים‪ .‬גידלו את תאי הדם בשתי תרביות נפרדות‪ ,‬באותם תנאים מיטביים‬ ‫ב‪.‬‬
‫(אופטימליים) להתרבּ וּת התאים‪ .‬לתרבית אחת הוסיפו תאי דם לבנים מאדם החולה באיידס‪ ,‬ולתרבית האחרת‬
‫הוסיפו תאי דם לבנים מאדם שהוא נשא איידס‪.‬‬
‫החוקרים בדקו פעמיים את כמות חלבון המעטפת של נגיף האיידס ואת מספר תאי הדם הלבנים בכל אחת מן‬
‫התרביות‪ :‬בפעם הראשונה מיד לאחר הוספת תאי הדם‪ ,‬ובפעם השנייה לאחר פרק זמן מסוים‪ .‬לפניך טבלה‬
‫המציגה את השינויים שחלו בכל תרבית בפרק הזמן שבין שתי הבדיקות‪.‬‬

‫השפעת מקור תאי הדם הלבנים שהוסיפו לתרבית‬

‫על כמות החלבון הנגיפי ועל מספר תאי הדם הלבנים בתרבית‬

‫הוספת תאי דם לבנים‬ ‫הוספת תאי דם לבנים‬ ‫הטיפול‬

‫מנשא איידס‬ ‫מחולה איידס‬ ‫הגורם הנבדק‬
‫ללא שינוי‬ ‫עלייה‬ ‫כמות חלבון המעטפת של הנגיף‬

‫עלייה‬ ‫ירידה‬ ‫מספר תאי הדם הלבנים‬

‫הסבר את השינויים שחלו בכל אחת מן התרביות בעקבות הוספה של תאי דם לבנים מחולה איידס ומנשא איידס‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/23‬‬

‫‪256‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ט‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 23 -‬‬

‫‪ .39‬נהוג לתאר את מהלך הגידול באוכלוסיית חיידקים באמצעות עקום הנקרא עקום גידול‪.‬‬

‫עקום גידול של חיידקים‬

‫מספר חיידקים חיים‬
‫במ"ל תרבית‬
‫)סקלה לוגריתמית(‬

‫ג‬
‫ד‬
‫ב‬

‫א‬
‫זמן‬
‫)שעות(‬

‫הסבר מדוע בשלב א בעקום הגידול מספר החיידקים נשאר קבוע‪ .‬בתשובתך התייחס לתהליך אחד המתרחש‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫בתוך תאי החיידקים‪.‬‬
‫בתעשייה כיום משתמשים בחיידקים כדי להפיק חומרים שונים‪ .‬את החיידקים מגדלים במכָ לִ ים גדולים‪ .‬בסוף‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלב ב בעקום הגידול כמות החומר המופק מן החיידקים היא הגדולה ביותר‪.‬‬
‫ציין שני תנאי סביבה במכָ לֵ י הגידול שיש לשמור שיהיו קבועים כדי ששלב ב יימשך זמן רב ככל שאפשר‪ .‬הסבר את‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫חשיבותו של אחד מתנאי הסביבה שציינת עבור החיידקים‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪257‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תש"ף‪2020 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 32‬נקודות‬
‫— ‪ 35‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫פרק שלישי — ‪ 18‬נקודות‬
‫— ‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי‬
‫— ‪ 100‬נקודות‬ ‫סך הכול‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪258‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20-1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 17‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל שאלה סמן בעט‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫אחד בלבד‪.‬‬ ‫בכל שאלה יש לסמן‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪:‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪259‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬

‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬

‫מה אין בתא פרוקריוטי?‬ ‫‪.1‬‬

‫קרום תא‬ ‫א‪.‬‬
‫ציטופלסמה‬ ‫ב‪.‬‬
‫קרום גרעין‬ ‫ג‪.‬‬
‫אנזימים‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מן המשפטים שלפניך נכון?‬ ‫‪.2‬‬

‫לתא עצב תנועתי יש אקסון ארוך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בתא שריר יש מעט מיטוכונדרייה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תא רבייה (גמטה) הוא תא דיפלואידי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתא דם לבן אין גרעין תא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫לריאות בעת שאיפה?‬

‫מהו הגורם הישיר לכניסת אוויר ֵ‬ ‫‪.3‬‬
‫הצורך לקלוט חמצן הדרוש לתהליך הנשימה התאית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הצורך לפלוט פחמן דו־חמצני כדי לשמור על ההומאוסטזיס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפרש הריכוזים בין החמצן שבאוויר החיצוני ובין החמצן שבנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הפרש הלחצים בין האוויר החיצוני ובין האוויר שבנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה עלול להיגרם מעודף ‪ CO2‬באוויר?‬ ‫‪.4‬‬

‫עיכוב של תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עלייה בלחות האוויר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגברה של אפקט החממה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הגדלת החור באוזון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪260‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫באיור שלפניך מתוארת שושלת ובה מוצגים סוגי הדם של כמה פרטים במשפחה מסוימת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬ ‫?‬

‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪O‬‬

‫מהי הקביעה הנכונה בנוגע לפרט ‪? 1‬‬

‫סוג הדם שלו הוא ‪ , B‬הטרוזיגוט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫סוג הדם שלו הוא ‪ , B‬הומוזיגוט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סוג הדם שלו הוא ‪ , A‬הטרוזיגוט‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סוג הדם שלו הוא ‪ , AB‬הטרוזיגוט‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫דלקת קרום המוח יכולה להיגרם מחיידק או מנגיף‪ .‬כיום מומלץ לחסן את כל התינוקות כדי שלא יחלו‬ ‫‪.6‬‬
‫בדלקת קרום המוח שגורם החיידק ‪ . HIB‬מהי הקביעה הנכונה בנוגע לחיסון זה?‬
‫חיסון זה יעיל במניעת דלקת קרום המוח הנגרמת מחיידק וגם מנגיף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חיסון זה יעיל נגד חיידקים ממינים שונים הגורמים לדלקת קרום המוח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חיסון זה אינו מחסן מפני דלקת קרום המוח הנגרמת מנגיף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חיסון זה הוא חיסון סביל כי המחלה מסוכנת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫בים יש אצות זעירות המסוגלות להתרבות ברבייה אל־זוויגית וגם ברבייה זוויגית‪ .‬כאשר כמות המשאבים בסביבה‬ ‫‪.7‬‬
‫יורדת‪ ,‬אצות רבות יותר מתרבות ברבייה זוויגית‪.‬‬
‫מהו היתרון של רבייה זוויגית כאשר כמות המשאבים בסביבה יורדת?‬
‫ברבייה זוויגית נוצרים צאצאים קטנים יותר‪ ,‬וכך יש להם משאבים רבים יותר להישרדות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫רבייה זוויגית דורשת יותר משאבים‪ ,‬וכך הצאצאים עמידים יותר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ברבייה זוויגית השונות הגנטית קטנה‪ ,‬וכך רק גנוטיפים מותאמים שורדים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ברבייה זוויגית השונות הגנטית גדולה‪ ,‬וכך יש לאוכלוסייה סיכוי טוב יותר לשרוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪261‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬ככל שהמסיסות של חומר בשומנים גבוהה יותר‪ ,‬כך הוא חודר מהר יותר לתוך התאים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מהו ההסבר לתופעה זו?‬
‫א‪ .‬בקרום התא שקועים חלבונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרום התא בנוי בעיקר מפוספוליפידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קרום התא הוא דו־שכבתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקרום התא יש נשאים ייחודיים‪.‬‬

‫לפניך שני תרשימים של זרימת הדם בצינורות דם מסוימים‪ .‬כיווּן זרימת הדם בצינורות מסומן בחיצים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬

‫מהי הקביעה הנכונה בנוגע לצינורות הדם ‪ I‬ו־ ‪? II‬‬

‫א‪ .‬צינורות ‪ I‬ו־ ‪ II‬מזרימים דם אל הלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬צינור ‪ I‬הוא וריד‪ .‬אי אפשר לקבוע אם צינור ‪ II‬הוא עורק או וריד‪.‬‬
‫ג‪ .‬צינור ‪ I‬הוא עורק‪ ,‬וצינור ‪ II‬הוא וריד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בצינור ‪ I‬זורם דם עשיר בחמצן‪ ,‬ובצינור ‪ II‬זורם דם דל בחמצן‪.‬‬

‫‪ .10‬היכן נוצר הסוכר שממנו נבנה העמילן שבפקעת תפוח האדמה?‬

‫א‪ .‬בקרקע שבה מתפתח צמח תפוח האדמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשורש של צמח תפוח האדמה‪.‬‬
‫בפקעת של צמח תפוח האדמה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעלֶ ה של צמח תפוח האדמה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬באיור שלפניך שלושה תאים מלאכותיים — ‪ — C , B , A‬המוקפים בקרום שתכונותיו דומות לתכונות של קרום התא‪.‬‬
‫כל תא מכיל תמיסת סוכרוז (דו־סוכר) בריכוז אחר‪ .‬סוכרוז אינו עובר דרך הקרום‪.‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪ 2%‬סוכרוז‬
‫‪ 6%‬סוכרוז‬ ‫‪A‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪ 4%‬סוכרוז‬

‫לאחר הצמדת התאים זה לזה‪ ,‬היכן תעבור הכמות הגדולה ביותר של מים?‬
‫א‪ .‬מתא ‪ A‬לתא ‪. C‬‬
‫מתא ‪ C‬לתא ‪. A‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתא ‪ A‬לתא ‪. B‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫מתא ‪ B‬לתא ‪. A‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫‪ .12‬לפניך היגדים בנוגע למערכת העצבים‪ .‬קבע איזה היגד הוא נכון‪.‬‬
‫ההמיספרה הימנית של המוח הגדול מפעילה את הצד הימני של הגוף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הריאות‪.‬‬
‫בגזע המוח יש מרכז בקרה השולט על פעולת ֵ‬ ‫ב‪.‬‬
‫מרכז הבקרה על ויסות טמפרטורת הגוף נמצא בקליפת המוח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תהליכי חשיבה וזיכרון מתרחשים במערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מע ֶׂשב ים‪ .‬דגים מטילים ביצים בתוך עשב הים ושם הן מוגנות‪.‬‬
‫‪ .13‬כרישים ניזונים ִמ ַצ ֵ ּּבי ים‪ .‬צבי הים ניזונים ֵ‬
‫אם יהיה ַ ּדיִ ג מוגבר של כרישים‪ ,‬מה צפוי לקרות במערכת אקולוגית זו?‬
‫תהיה עלייה בכמות צבי הים וירידה בכמות הדגים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תהיה ירידה בכמות צבי הים וירידה בכמות עשב הים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תהיה עלייה בכמות עשב הים ועלייה בכמות הדגים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תהיה עלייה בכמות צבי הים ועלייה בכמות עשב הים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫שחסר בו הגן המקוֹ דד לייצור כלורופיל‪ ,‬ולכן הוא אינו מבצע פוטוסינתזה‪ .‬צמח זה אינו‬
‫ֵ‬ ‫‪ .14‬צמח תירס לבקן הוא צמח‬
‫מתפתח לצמח בוגר‪ ,‬אך למרות זאת בכל דור מופיעים כמה צמחי תירס לבקנים‪ .‬מהו ההסבר להופעת צמחים לבקנים‬
‫בכל דור?‬
‫צמחים לבקנים נעשים ירוקים באור השמש‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫האלל ללבקנות הוא דומיננטי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הכשירות של צמחים ירוקים נמוכה יותר מן הכשירות של צמחים לבקנים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לכמה מן הצמחים הירוקים יש אלל ללבקנוּת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬מהי הקביעה הנכונה בנוגע למעגל המשוב המוצג לפניך?‬

‫היפופיזה‬
‫הורמון ‪1‬‬

‫עיכוב‬ ‫איבר ‪A‬‬

‫הורמון ‪2‬‬

‫תאים באיברי הרבייה‬

‫הורמון ‪ 1‬מעכב את הפרשת הורמון ‪. 2‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הורמון ‪ 1‬הוא ‪. LH‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫באיבר ‪ A‬לא נוצרים תאי רבייה (גמטות)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬ ‫הורמון ‪ 2‬הוא ‪. FSH‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .16‬מה תהיה התוצאה של סילוק כל החיידקים והפטריות ממערכת אקולוגית?‬
‫הגברה של ייצור חומרים אורגניים ביצורים חיים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫פגיעה בפירוק חומרים אורגניים בקרקע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הצמחים ייצרו כמות גדולה יותר של חמצן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הצמחים יקלטו חומרים אורגניים מן הקרקע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬במה משתתפות טסיות (לוחיות) הדם?‬

‫בוויסות של רמת הנוגדנים בדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בשמירה על נפח הדם במצב של פציעה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בבליעה של חיידקים שחדרו לדם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בהובלת חמצן למקום שיש בו זיהום‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬לא כל שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬גורם לשינוי ברצף של החומצות האמיניות בחלבון שנוצר‪.‬‬
‫מהי הסיבה לתופעה זו?‬
‫קודון אחד בלבד מקוֹ דד לחומצה אמינית מסוימת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫קודון אחד מקוֹ דד לכמה חומצות אמיניות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קודונים שונים מקוֹ דדים לחומצה אמינית מסוימת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מולקולת ‪ RNA‬מוביל (‪ )tRNA‬אחת יכולה להוביל חומצות אמיניות שונות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .19‬איזה מן המסלולים האלה‪ ,‬שהדם עובר בהם‪ ,‬הוא הארוך ביותר?‬

‫מן החדר השמאלי לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מן העלייה הימנית לחדר הימני‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מן החדר הימני לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מן החדר השמאלי לעלייה הימנית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬ברירה טבעית משפיעה על שכיחות של תכונות מסוימות בלבד‪ .‬מה הן תכונות אלה?‬
‫תכונות שמתבטאות ביצור (האורגניזם) הבוגר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תכונות שעוברות בתורשה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תכונות שנרכשות כדי לשרוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תכונות שבאות לידי ביטוי באוכלוסייה צפופה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬עליך לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪).19‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪264‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬שונית אלמוגים היא בית גידול ימי שבו חיים מינים שונים של אלמוגים (בעלי חיים) ושל אצות (צמחים)‪.‬‬
‫בתאים של אלמוגים ממינים מסוימים יש אצות חד־תאיות‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין האלמוגים לבין האצות הם מסוג הדדיוּת‪ .‬ציין תרומה אפשרית אחת של האלמוג לאצות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעקבות משבר האקלים‪ ,‬טמפרטורת המים הממוצעת באזורים שונים בעולם עלתה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב־ ‪ 3-2‬מעלות צלזיוס‪ .‬שינוי זה גורם להיפרדות האצות מן האלמוגים ובעקבותיה האלמוגים מלבינים‪.‬‬
‫במקרים רבים האלמוגים שהלבינו מתים לאחר זמן קצר‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע בדרך כלל אלמוגים אלה אינם שורדים ללא האצות‪.‬‬

‫‪ .22‬פרס נובל בתחום הרפואה הוענק בשנת ‪ 2019‬לשלושה חוקרים עבור תגליותיהם בנוגע למנגנונים המאפשרים לגופנו‬
‫להסתגל למחסור בחמצן (היפוקסיה)‪.‬‬
‫מחסור בחמצן בתאי שריר גורם לייצור מוגבר של אנזימי גליקוליזה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של הפקת אנרגייה בתהליך הגליקוליזה לעומת הפקת אנרגייה בתהליך‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הנשימה האווירנית (אירובית)‪.‬‬
‫(‪ )1‬מחסור בחמצן בגוף גורם גם לעלייה בייצור ההורמון אריתרופויטין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבר מהי התועלת בהגברת ייצור האריתרופויטין במצב זה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בשנים האחרונות התגלו מקרים שבהם ספורטאים אולימפיים השתמשו באריתרופויטין‪.‬‬
‫האם לדעתך יש לאפשר לספורטאים להשתמש באריתרופויטין לפני תחרויות? הצג נימוק אחד לתמיכה‬
‫בדעתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪265‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ .23‬חומצה פוֹ לית היא סובסטרט (מצע) של אנזים מסוים המשתתף ביצירת ‪ . DNA‬מבנה המולקולה של חומר ‪ M‬דומה‬
‫למבנה המולקולה של חומצה פולית‪ ,‬וגם הוא יכול להיקשר לאתר הפעיל של אנזים זה‪.‬‬
‫חוקרים בדקו את ההשפעה של ריכוז חומצה פולית על קצב יצירת ה־ ‪ — DNA‬בנוכחות כמות קבועה של החומר ‪, M‬‬
‫וללא החומר ‪ . M‬תוצאות הבדיקה מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫כמות ‪ DNA‬ביחידת זמן‬

‫)יחידות שרירותיות(‬

‫מקרא‪:‬‬
‫ללא החומר ‪M‬‬
‫בנוכחות החומר ‪M‬‬

‫‪0‬‬ ‫ריכוז חומצה פולית‬

‫‪0‬‬ ‫‪C1‬‬ ‫‪C2‬‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬

‫בריכוז ‪ C1‬של חומצה פולית קצב יצירת ה־ ‪ DNA‬בנוכחות החומר ‪ M‬שונה מקצב יצירת ה־ ‪DNA‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ללא החומר ‪ .M‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫בריכוז ‪ C2‬של חומצה פולית קצב יצירת ה־ ‪ DNA‬בנוכחות החומר ‪ M‬דומה לקצב יצירת ה־ ‪DNA‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫ללא החומר ‪ .M‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫החומר ‪ M‬פוגע בתאים סרטניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבר מדוע ההשפעה של החומר ‪ M‬על תאים סרטניים‪ִ ,‬‬
‫שמתרבים בקצב מהיר‪ ,‬רבה יותר מהשפעתו על תאי גוף‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫שמתרבים בקצב איטי‪.‬‬

‫‪ .24‬תסמונת דאוּן היא תסמונת גנטית שכיחה‪.‬‬

‫כמה מן התופעות המאפיינות תסמונת דאון נובעות מעודף של החלבון ‪ . SOD1‬הגן המקוֹ דד לחלבון זה נמצא‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בכרומוזום ‪ . 21‬הסבר מדוע בתסמונת דאון נוצר עודף של החלבון ‪. SOD1‬‬
‫לזוג הורים נולד תינוק עם תסמונת דאון‪ .‬אף על פי כן נמצא שכמות החלבון ‪ SOD1‬בתינוק תקינה‪ .‬בבדיקה‬ ‫ב‪.‬‬
‫גנטית של האב התברר שבאחד מן הכרומוזומים ‪ 21‬שלו הגן המקוֹ דד לחלבון ‪ SOD1‬פגום‪ ,‬ולכן אינו מתבטא‪.‬‬
‫באם או באב‪.‬‬
‫תסמונת דאון של תינוק זה יכולה להיגרם משגיאה במהלך המיוזה ֵ‬
‫בחר באחת משתי אפשרויות השגיאה‪ֵ ,‬‬
‫באם או באב‪ .‬ציין מהי השגיאה‪ ,‬והסבר כיצד למרות השגיאה‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫רמת החלבון ‪ SOD1‬בתינוק תקינה‪ .‬בתשובתך תוכל להיעזר בתרשים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪266‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫מבודד חיו במשך שנים רבות שני מינים של חיפושיות — מין ‪ A‬ומין ‪ — B‬הניזונות רק מעלים‪.‬‬
‫ָ‬ ‫‪ .25‬באי‬
‫בשנת ‪ 1964‬הגיעה ספינה לאי והביאה איתה מין נוסף של חיפושיות — מין ‪ — C‬שגם הן ניזונות רק מעלים‪.‬‬
‫בגרף שלפניך מוצגים נתונים על הצפיפות (מספר חיפושיות ביחידת שטח) של שלוש האוכלוסיות באי‬
‫בשנים ‪.2004-1954‬‬

‫צפיפות האוכלוסיות של חיפושיות ממינים ‪ B , A‬ו־ ‪ C‬במהלך השנים‬

‫צפיפות האוכלוסייה‬
‫)חיפושיות‪/‬מ”ר(‬

‫מקרא‪:‬‬
‫מין ‪A‬‬
‫מין ‪B‬‬
‫מין ‪C‬‬

‫‪0‬‬ ‫שנים‬
‫‪1954 1964 1974 1984 1994 2004‬‬

‫(‪ )1‬הצע הסבר להשפעה של החיפושיות ממין ‪ C‬על צפיפות האוכלוסייה של החיפושיות ממין ‪ . A‬בסס את ‬ ‫א‪.‬‬
‫תשובתך על נתונים המוצגים בגרף‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם יש יחסי גומלין בין המינים ‪ B‬ו־ ‪ ? C‬נמק את קביעתך לפי הגרף‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬
‫לאחר כמה שנים‪ ,‬האוכלוסייה של מין ‪ C‬באי הייתה גדולה יותר מן האוכלוסייה של מין זה בארץ המוצא שלו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הצע סיבה אחת לכך‪.‬‬

‫‪ .26‬כאשר אדם עובר ממצב מנוחה לפעילות גופנית מאומצת‪ ,‬מתרחשים בגופו שינויים עקב פעילוּת מערכות התקשורת בגוף‪.‬‬
‫עם המעבר לפעילות מאומצת‪ ,‬עולה כמות ההורמון אדרנלין המופרש לדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עלייה זו גורמת לשינויים כגון התרחבות של דרכי הנשימה (הסימפונות) ועלייה בקצב הלב‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד כל אחד משני השינויים האלה מאפשר פעילות מוגברת של השרירים בזמן מאמץ‪.‬‬
‫פעילות הלב מווּסתת גם על ידי המערכת העצבית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫תאר הבדל אחד בין תקשורת הורמונלית ובין תקשורת עצבית בגוף‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪267‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫‪ּ ַ .27‬בדקו את ריכוז המומסים בנוזל הדם (פלסמה) ובשתן בקרב קבוצת אנשים בריאים לפני ששתו מים ואחרי ששתו מים‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫ריכוז המומסים בנוזל הדם ובשתן לפני השתייה ואחריה‬

‫ריכוז מומסים ממוצע‬

‫)‪(mOsm‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪800‬‬
‫נוזל הדם‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬ ‫שתן‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫לפני שתייה‬ ‫אחרי שתייה‬

‫הסבר כיצד שתיית מים גורמת לַ שינוי‪ ,‬המוצג בגרף‪ ,‬של ריכוז המומסים בשתן‪ .‬בתשובתך התייחס גם‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬ ‫להשפעת ההורמון ‪. ADH‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד הנתונים המוצגים בגרף מעידים על קיום הומאוסטזיס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪268‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪269‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪.30-28‬‬

‫מערכת החיסון‪ ,‬שומנים ומה שביניהם‬

‫(מעובד על פי‪(C.Petersen et al, "T cell — mediated regulation of the microbiota protects against obesity". Science, 26 July 2019 :‬‬

‫השמנת יתר‪ .‬מחקרים רבים בודקים את‬

‫אחת הבעיות שמערכות הבריאות במדינות העולם המערבי מתמודדות עימן היא ְ‬
‫הקשר בין תופעה זו ובין תהליכים המתרחשים במערכות שונות בגוף‪.‬‬

‫‪ .28‬לאחר אכילת המזון‪ ,‬השומנים שבו עוברים כמה תהליכים בגוף עד שהם נהפכים לחלק מרקמות השומן‪ .‬במערכת העיכול‬
‫השומנים עוברים שני שלבים‪ :‬השלב הראשון הוא פירוק מכני‪ ,‬ובו טיפות שומן גדולות נהפכות לטיפות שומן קטנות‪.‬‬
‫השלב השני הוא פירוק כימי‪ ,‬ובו מולקולות השומן שבטיפות הקטנות מתפרקות ליחידות המבנה שלהן — חומצות שומן‬
‫וגליצרול‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע חשוב שהפירוק המכני של המזון יתרחש לפני הפירוק הכימי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר את חשיבותו של הפירוק הכימי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪270‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬
‫גורמים רבים מביאים להשמנת יתר‪ .‬אחד הגורמים‪ ,‬שנחקר לאחרונה‪ ,‬הוא הרכב אוכלוסיות החיידקים — המיקרוביום —‬
‫במערכת העיכול‪.‬‬
‫חוקרים מאוניברסיטת יוטה שבארצות הברית בדקו בעכברים את הקשר בין פעילות מערכת החיסון ובין הרכב המיקרוביום‬
‫במערכת העיכול‪ ,‬ואת הקשר בין הרכב המיקרוביום לבין השמנת יתר‪.‬‬
‫החוקרים ערכו ניסוי בעכברים משני זנים — עכברים רגילים ועכברים מהונדסים‪ .‬במעיים של עכברים רגילים יש באופן קבוע‬
‫לימפוציטים מסוג מסוים‪ ,‬והם גורמים להפרשת נוגדנים נגד חיידקים מסוימים‪ .‬בעכברים המהונדסים יצרו פגם במערכת‬
‫החיסון ולכן יש להם פחות לימפוציטים מן הסוג הזה‪.‬‬
‫את העכברים משני הזנים גידלו באותם התנאים והאכילו במזון עשיר בשומנים‪ .‬לאחר שלושה שבועות מתחילת הניסוי בדקו‬
‫החוקרים את הגודל של אוכלוסיות חיידקים במעי העכברים‪ ,‬וחישבו את הכמות היחסית של כל אחד מסוגי החיידקים‪.‬‬
‫אחד מסוגי החיידקים שנבדקו הוא החיידק ‪( DSV‬דה־סולפו־ויבריו)‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה לאחר שלושה שבועות מוצגות בגרף ‪.1‬‬

‫גרף ‪ :1‬כמות יחסית של חיידקי ‪ DSV‬במעיים של עכברים מהונדסים ושל עכברים רגילים‬

‫מקרא‪:‬‬
‫חיידקי ‪DSV‬‬
‫חיידקים מסוגים‬
‫אחרים‬
‫עכברים מהונדסים‬ ‫עכברים רגילים‬

‫בתחילת הניסוי שקלו החוקרים את העכברים ולאחר שלושה שבועות שקלו אותם שוב‪ .‬השינוי במשקל העכברים מוצג‬
‫בגרף ‪ 2‬שלפניך‪.‬‬
‫גרף ‪ :2‬השינוי במשקל העכברים המהונדסים ובמשקל העכברים הרגילים‬
‫התוספת במשקל‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫מהונדסים‬ ‫רגילים‬
‫זן העכברים‬

‫על סמך התוצאות המוצגות בשני הגרפים‪ ,‬גרף ‪ 1‬וגרף ‪ ,2‬תאר את הקשר בין הכמות היחסית של חיידקי ‪DSV‬‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫במעיים ובין התוספת במשקל של העכברים‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫‪271‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫בניסוי המשך בדקו החוקרים את הריכוז של חומצת השומן ‪ SA‬בחלל המעיים ובנוזל הדם של העכברים הרגילים‬
‫והמהונדסים‪ .‬חומצות שומן הן יחידות המבנה שמהן נבנה השומן בגוף‪.‬‬
‫הממצאים מוצגים בגרף ‪ 3‬שלפניך‪.‬‬

‫גרף ‪ :3‬ריכוז חומצת השומן ‪ SA‬במעיים ובנוזל הדם של עכברים מהונדסים ושל עכברים רגילים‬

‫ריכוז ‪SA‬‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫)יחידות שרירותיות(‬
‫עכברים מהונדסים‬
‫עכברים רגילים‬

‫חלל המעיים‬ ‫נוזל הדם‬

‫מקום הבדיקה‬

‫באיזה משני זני העכברים נספגה במעיים כמות גדולה יותר של חומצת השומן ‪ ? SA‬נמק את תשובתך על פי גרף ‪.3‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫על סמך המידע בפרק כולו הסבר כיצד הפגם במערכת החיסון של עכברים יכול לגרום להם להשמנת יתר‪.‬‬ ‫‪ .30‬א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫נמצא שהרכב המיקרוביום במעיים של אנשים הסובלים מהשמנת יתר דומה להרכב המיקרוביום במעיים של‬ ‫ב‪.‬‬
‫העכברים המהונדסים‪.‬‬
‫האם לדעתך כדאי להציע לאנשים הסובלים מהשמנת יתר טיפול שבו מחדירים למערכת העיכול חיידקים‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫המתחרים בחיידקי ‪ ? DSV‬הבא נימוק ביולוגי אחד לתמיכה בדעתך‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪272‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית — עמודים ‪.18-17‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי — עמודים ‪.20-19‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם — עמודים ‪.22-21‬‬
‫עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪273‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬האנזים ‪ G6PD‬פעיל בתאי הגוף וחיוני לחילוף חומרים תקין‪.‬‬
‫איור ‪ 1‬שלפניך מתאר שושלת של משפחה שבה בתאי הגוף של אחד הבנים אין ייצור של האנזים ‪. G6PD‬‬
‫איור ‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫נקבה המייצרת ‪G6PD‬‬
‫נקבה שאינה מייצרת ‪G6PD‬‬
‫זכר המייצר ‪G6PD‬‬
‫זכר שאינו מייצר ‪G6PD‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫הגן המקוֹ דד לאנזים ‪ G6PD‬נמצא בתאחיזה לכרומוזום ‪ . X‬רשום במחברתך את הגנוטיפים של כל הפרטים ‪.6-1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בפרטים שבהם יש שתי אפשרויות — רשום את שתיהן‪ .‬השתמש באותיות ‪ G , g‬לסימון האללים‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫אפשר לבדוק במעבדה אם האנזים ‪ G6PD‬פעיל או אינו פעיל בתאים‪ .‬הבדיקה נעשית באמצעות צביעת דגימות‬ ‫ב‪.‬‬
‫של תאים‪ .‬תא שבו יש אנזים פעיל נצבע בצבע כהה‪ ,‬ואילו תא שבו האנזים אינו פעיל אינו נצבע כלל‪.‬‬
‫איור ‪ 2‬שלפניך מתאר את תוצאות צביעת הדגימות של כל בני המשפחה‪.‬‬
‫איור ‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫לפי המידע שנוסף באיור ‪ ,2‬קבע מהו הגנוטיפ של כל אחד מן הפרטים שרשמת בו שתי אפשרויות בסעיף א‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫האם (פרט ‪ )1‬מראות שיש תאים שנצבעו‪ ,‬ויש תאים שלא נצבעו כלל‪.‬‬
‫תוצאות צביעת הדגימה של ֵ‬ ‫ג‪.‬‬
‫תהליך מסוים מתרחש באחד הכרומוזומים בתאי הגוף של נקבות בלבד‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫האם שלא נצבעו‪.‬‬
‫ציין מהו התהליך‪ ,‬והסבר מדוע בעקבות תהליך זה היו תאים של ֵ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪274‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬

‫‪ .32‬בצמח מסוים הגן ‪ G‬מקוֹ דד לחלבון ‪ , GR‬שהוא חלבון המזרז יצירה של עלי כותרת בפרח‪.‬‬
‫החלבון ‪ T‬מווסת את ההתבטאות של הגן ‪ G‬במנגנון של בקרה שלילית‪.‬‬
‫כיום אפשר לערוך שינויים גנטיים במקומות רצויים בגנום באופן מדויק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לפניך שתי דוגמאות לשינויים שאפשר לערוך בגנום של ביצית מופרית (זיגוטה) של צמח זה‪:‬‬
‫שינוי בגן המקוֹ דד לחלבון ‪ T‬כך שהחלבון ‪ T‬שייווצר יהיה בלתי פעיל‪.‬‬ ‫‪.i‬‬
‫שינוי בגן המקוֹ דד לחלבון ‪ T‬כך שהחלבון ‪ T‬ייקשר חזק יותר אל האתר המקדם (‪ )promoter‬של הגן ‪. G‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫איזה משני השינויים‪ i ,‬או ‪ , ii‬יגרום ליצירת צמח ֶש ַ ּבפרחים שלו יש עלי כותרת רבים יותר? הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫קבע אם אפשר למצוא בתאי השורש של צמח זה את הגן ‪ G‬ואת ה־ ‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬לחלבון ‪. GR‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫נמק את שתי קביעותיך‪.‬‬

‫‪ .33‬בהנדסה גנטית אפשר לגרום לצמחים לבטא גנים שמקורם בחיידקים‪ ,‬ולגרום לחיידקים לבטא גנים שמקורם בצמחים‪.‬‬
‫בחיידק מסוים יש אנזים ‪ , A‬שהוא אנזים המזרז ייצור של חומר שצבעו סגול‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כדי ליצור פרחים סגולים חוקרים החדירו לתאי צמח נשא ובו שלושה רכיבים‪:‬‬
‫אזור בקרה להתחלת התיעתוק‬ ‫•‬
‫גן מבני המקוֹ דד לאנזים ‪A‬‬ ‫•‬
‫אזור בקרה לסיום התיעתוק‬ ‫•‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫קבע בנוגע לכל אחד מן הרכיבים של הנשא אם מקורו בחיידק או בצמח‪ .‬נמק את קביעותיך‪.‬‬
‫חוקרים רצו להחדיר גנים של גזר לחיידקים כדי שהחיידקים יוכלו לייצר חומר שצבעו כתום‪ .‬הסבר מדוע עליהם‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫להשתמש ב־ ‪ cDNA‬ולא בגנים המקוריים של תאי הגזר‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪275‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .34‬באיור שלפניך מוצג חלק ממערכת ההובלה בחגב (חרק)‪.‬‬

‫במערכת זו יש צינור ובו התרחבויות המבצעות תפקודים מסוימים של לב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין תפקוד אחד של צינור זה בחגב הדומה לתפקוד של הלב ביונקים‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין הבדל אחד במבנה בין מערכת דם פתוחה ובין מערכת דם סגורה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬מערכת דם פתוחה קיימת רק בבעלי חיים קטנים‪ ,‬כגון חרקים‪ .‬מדוע בעלי חיים גדולים אינם יכולים‬
‫להתקיים עם מערכת דם פתוחה? הצע הסבר אחד לכך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫בחרקים חמצן אינו מובל בנוזל הדם‪ .‬הסבר כיצד למרות זאת מופקת אנרגייה בתאי הגוף שלהם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪276‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬
‫אמבה היא יצור חד־תאי שחי בשלוליות חורף‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫‪.35‬‬
‫בשלולית מסוימת מדדו את קצב הפעילות של בועית מתכווצת באמבות בשני מועדים‪ :‬באמצע החורף‪ ,‬כשיש‬ ‫א‪.‬‬
‫הרבה מים בשלולית‪ ,‬ובסוף החורף כשהשלולית מתחילה להתייבש וריכוז המלחים בה גבוה‪.‬‬
‫בגרף שלפניך מוצגות תוצאות המדידות‪.‬‬

‫קצב הפעילות של הבועית המתכווצת באמבות בשני מועדים‬

‫מספר ההתכווצויות‬
‫הממוצע בדקה‬

‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫אמצע החורף‬ ‫סוף החורף‬
‫מועד המדידות‬

‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫הסבר את ההבדל בין תוצאות שתי המדידות‪.‬‬

‫למי השלולית חומר שפוגע בתהליך הנשימה התאית‬

‫הפסולת החנקנית שהאמבה מפרישה היא אמוניה‪ִ .‬הכניסו ֵ‬ ‫ב‪.‬‬
‫של האמבות‪ .‬הסבר מדוע בעקבות זאת נפסקה פעילות הבועית המתכווצת‪ ,‬ואילו הפרשת אמוניה מן האמבות‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫לא נפגעה‪.‬‬

‫תהליך ההפריה מתרחש בסביבה לחה גם בדגים וגם ביונקים‪.‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬

‫(‪ )1‬קיים הבדל בסוג ההפריה בין רוב מיני הדגים לבין היונקים‪ .‬ציין מהו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר סיבה אחת שבגללה סביבה לחה חיונית לקיום תהליך ההפריה‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬
‫בעת התפתחות העו ָ ּּבר — גם בדגים וגם ביונקים — יש לעובר צרכים דומים‪ ,‬למשל סביבה לחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציין שני צרכים נוספים החיוניים גם להתפתחות העובר בדגים וגם להתפתחות העובר ביונקים‪.‬‬
‫עבור כל אחד מן הצרכים שציינת‪ ,‬תאר כיצד הוא מסוּפק לעוּבר בדגים וכיצד הוא מסופק לעוּבר ביונקים‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫‪277‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .37‬חוקרים גידלו שני זנים של חיידק ממין מסוים — זן ‪ A‬וזן ‪. B‬‬
‫כל זן גידלו בשתי מבחנות — באחת יש פניצילין במצע הגידול ובאחרת אין פניצילין‪.‬‬
‫מכל אחת מארבע המבחנות לקחו דגימה של החיידקים והוסיפו לה מים מזוקקים‪ .‬כעבור זמן מה בדקו באמצעות‬
‫הסתכלות במיקרוסקופ אם תאי החיידקים שלמים‪.‬‬
‫מערך הניסוי ותוצאותיו מוצגים בטבלה שלפניך‪.‬‬

‫תוצאות‬ ‫הוספת‬ ‫הדגימה‬ ‫פניצילין‬ ‫זן‬

‫הבדיקה‬ ‫מים מזוקקים‬ ‫במצע הגידול‬ ‫החיידק‬
‫שברי תאים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A1‬‬ ‫יש‬
‫‪A‬‬
‫תאים שלמים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A2‬‬ ‫אין‬
‫תאים שלמים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪B1‬‬ ‫יש‬
‫‪B‬‬
‫תאים שלמים‬ ‫‪+‬‬ ‫‪B2‬‬ ‫אין‬

‫(‪ )1‬הסבר את ההבדל בין התוצאות שהתקבלו בדגימה ‪ A1‬ובין התוצאות שהתקבלו בדגימה ‪ . A2‬בהסברך‬ ‫א‪.‬‬
‫התייחס גם למנגנון הפעולה של פניצילין‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר את ההבדל בין התוצאות שהתקבלו בדגימה ‪ A1‬ובין התוצאות שהתקבלו בדגימה ‪. B1‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫מסכנים אנשים שלא חוסנו בפני מחלת הטטנוס‪.‬‬

‫חיידקי הטטנוס נפוצים בסביבת האדם‪ ,‬והם ַ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫תאר את דרך הפגיעה של חיידקי הטטנוס בגוף האדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אדם נחתך חתך עמוק ברגלו‪ .‬יש חשש שהפצע הזדהם ועקב כך יופיעו תסמיני מחלת הטטנוס‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסבר מדוע תרופה אנטיביוטית שפוגעת בחיידקי הטטנוס לא תמנע את הופעת תסמיני המחלה באדם זה‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/22‬‬

‫‪278‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תש"ף‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫באנשים שנדבקו בנגיף ‪ HIV‬ערכו בשלב הזיהום הראשוני מעקב אחר כמות נגיפי ‪ HIV‬וכמות הלימפוציטים ‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫בנוזל הדם‪ .‬הממצאים מוצגים בגרף שלפניך‪.‬‬
‫כמות נגיפי ‪ HIV‬והלימפוציטים במהלך שלב הזיהום הראשוני‬

‫כמות בנוזל הדם‬

‫)יחידות שרירותיות(‬

‫מקרא‪:‬‬
‫נגיפים‬
‫לימפוציטים‬

‫‪0‬‬ ‫הזמן לאחר ההידבקות‬

‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)שבועות(‬

‫הסבר את העלייה בכמות נגיפי ‪ HIV‬ואת הירידה בכמות הלימפוציטים בנוזל הדם במהלך השבועות ‪6-0‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫שלאחר ההידבקות‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר את השינוי בכמות נגיפי ‪ HIV‬בנוזל הדם במהלך השבועות ‪ 9-6‬שלאחר ההידבקות‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫אחת התרופות למחלת האיידס היא החומר ‪( AZT‬אזידותימידין)‪ .‬חומר זה משבש בנייה של מולקולות ‪. DNA‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד ‪ AZT‬פוגע בייצור חלבוני נגיף ‪ , HIV‬אף על פי שזהו נגיף ‪. RNA‬‬

‫בעיתון מדעי פורסם מאמר שדן בשאלה “האם נגיפים הם יצורים חיים?"‪.‬‬ ‫‪ .39‬א‪.‬‬
‫כתוב נימוק אחד לתמיכה בטענה שנגיפים הם יצורים חיים‪ ,‬ונימוק אחד לתמיכה בטענה שנגיפים אינם יצורים‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫חיים‪.‬‬
‫חוקרים רצו לבדוק את ההשפעה של נגיפים מסוימים על ייצור חלבונים ועל הפקת אנרגייה בתאי אדם‪ .‬הם גידלו‬ ‫ב‪.‬‬
‫במעבדה תאי לבלב והדביקו אותם בנגיפים‪ .‬שעות אחדות לאחר ההדבקה נמצא שקצב ייצור החלבון אינסולין‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בתאים ירד‪ ,‬ואילו קצב הפקת האנרגייה בתאים לא השתנה‪ .‬הסבר את שני הממצאים‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪279‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪2020‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫שים לב‪ :‬בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות למענה על השאלות‪.‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון —‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫—‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי —‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי —‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סך הכול —‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪280‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20-1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה המתאימה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל שאלה סמן בעט‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך‪:‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪281‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק‬
‫אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬
‫במהלך זרימת הדם בגוף של אדם יצא תא דם אדום מהכליה הימנית והגיע אל הכליה השמאלית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫באילו איברים היה התא חייב לעבור?‬
‫בלב ובריאות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בראש ובריאות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלב וביד השמאלית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בכבד ובמעי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה משותף לכל ההורמונים?‬ ‫‪.2‬‬

‫הם מפעילים את מערכת העצבים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם מופרשים מן המוח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הריכוז שלהם בדם קבוע כל הזמן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם נקשרים לקולטנים ייחודיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫לגבר שסוג הדם שלו ‪ A‬ולאישה שסוג הדם שלה ‪ B‬נולדו שני ילדים‪ ,‬לאחד סוג דם ‪ A‬ולאחר סוג דם ‪. B‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מהו הסיכוי שייוולד להם ילד שסוג הדם שלו ‪? O‬‬
‫‪50%‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪0%‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪25%‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪100%‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזו מן הפעולות או התופעות שלפניך תורמת להגדלת אפקט החממה?‬ ‫‪.4‬‬

‫שתילת צמחים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כריתת יערות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫גידול צמחים בחממות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עלייה בריכוז החמצן באטמוספרה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪282‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫לפניך תרשים המתאר שלושה תהליכים ביצורים המקיימים רבייה זוויגית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪2‬‬
‫תאי גוף‬ ‫זיגוטה‬

‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫תאי רבייה )גמטות(‬

‫מה הם התהליכים שמייצגים החיצים ‪? 3 ,2 ,1‬‬

‫מיוזה‬ ‫‪.3‬‬ ‫מיטוזה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הפריה‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מיטוזה‬ ‫‪.3‬‬ ‫מיוזה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הפריה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפריה‬ ‫‪.3‬‬ ‫מיוזה‬ ‫‪.2‬‬ ‫מיטוזה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הפריה‬ ‫‪.3‬‬ ‫מיטוזה‬ ‫‪.2‬‬ ‫מיוזה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כנימות עלים רבות הן ירוקות‪ .‬איזה מן המשפטים שלפניך הוא ההסבר הנכון ביותר לכך?‬ ‫‪.6‬‬
‫חומרים ירוקים מפעפעים מן העלים לגוף הכנימות ומקנים להן צבע ירוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כנימות שצבען אינו ירוק ניצודו בדורות הקודמים על ידי אויבים טבעיים‪ ,‬והירוקות שרדו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כנימות ירוקות מתיישבות רק על עלים ירוקים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בזכות היצמדותן של הכנימות אל העלים במשך הדורות הן מסוגלות לייצר כלורופיל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫בבלוטת הלבלב תאים מסוג אחד מייצרים את ההורמון אינסולין‪ ,‬ותאים מסוג אחר מייצרים אנזימי עיכול‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫מה גורם להבדל זה בין שני סוגי התאים?‬
‫השוני במבנה של מולקולות ה־‪ DNA‬בשני סוגי התאים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מבנה שונה של קרום התא בשני סוגי התאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מבנה מולקולות ה־ ‪ RNA‬מוביל (‪ )tRNA‬שונה בשני סוגי התאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הפעלה של גֶ נים שונים בשני סוגי התאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫בעבר נהגו להזריק נגיף מוחלש לסוס‪ ,‬כדי שהנוגדנים שייווצרו בדמו יוזרקו לאדם‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫איזה חיסון קיבל הסוס‪ ,‬ואיזה חיסון יקבל האדם?‬
‫הסוס קיבל חיסון פעיל‪ ,‬והאדם יקבל חיסון סביל‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסוס קיבל חיסון סביל‪ ,‬והאדם יקבל חיסון פעיל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שניהם — חיסון פעיל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שניהם — חיסון סביל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪283‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫לְ מה תגרום ירידה בכמות טסיות (לוחיות) הדם?‬ ‫‪.9‬‬
‫לעלייה מיידית בלחץ הדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לפגיעה מיידית בייצור הנוגדנים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫להאטה מיידית בקרישת הדם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לפגיעה מיידית בהובלת החמצן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .10‬איזה מן המשפטים שלפניך נכון בנוגע לתהליך אנזימטי?‬

‫ריכוז הסובסטרט (המצע) עולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ריכוז האנזים נשאר קבוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז הסובסטרט (המצע) נשאר קבוע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ריכוז התוצר נשאר קבוע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ִ .11‬הכניסו תא של בעל חיים לתוך תמיסה‪ ,‬והתא התכווץ‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק מכך על ריכוז המומסים בתמיסה‪ ,‬בהשוואה לריכוז המומסים בתוך התא?‬
‫ריכוז המומסים בתמיסה נמוך מן הריכוז שלהם בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ריכוזי המומסים בתמיסה ובתא שווים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז המומסים בתמיסה גבוה יותר מן הריכוז שלהם בתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אי אפשר לקבוע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .12‬איזו תכונה של חומר מאפשרת לו לשמש חומר תשמורת בתאים?‬

‫הצטברותו מעלה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוא מולקולה קטנה החודרת בקלות לתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אגירתו של החומר לא משנה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסיסותו של החומר במים היא גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .13‬איזה מן המשפטים א‪-‬ד שלפניך נכון בנוגע לתהליך הנשימה התאית?‬

‫בתהליך זה נצרכת אנרגייה רבה‪ ,‬כמו בתהליכים אחרים בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בתהליך זה מופקת אנרגייה המשמשת לקיום תהליכים בתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בעקבות תהליך זה ריכוז ה־ ‪ CO2‬בתאים יורד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעקבות תהליך זה ריכוז החד־סוכר בתאים נשאר קבוע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪284‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .14‬מהו סדר השלבים שעובר עמילן שנאכל‪ ,‬עד שרכיביו מנוצלים להפקת אנרגייה בתא שריר?‬
‫ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא שריר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ספיגה‪ ,‬חדירה לתא שריר‪ ,‬עיכול‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עיכול‪ ,‬חדירה לתא שריר‪ ,‬ספיגה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא שריר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬מהו המדד הטוב ביותר לכשירות של פרט מסוים?‬

‫תוחלת החיים של הפרט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫המהירות שבה הפרט משיג מזון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היכולת של הפרט להגן על עצמו מפני טורפים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מספר הצאצאים הפוריים שהפרט מעמיד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬היכן נמצא הגורם הקובע את הזוויג (מין) של העוּבר באדם?‬

‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הזרע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הביצה (ביצית)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבכל תאי הגוף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבתא הביצה (ביצית) ובתא הזרע‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬אדם נמצא בחדר שבו הטמפרטורה היא ‪ . 25o C‬מה יקרה לרמת ההורמון ‪ ADH‬בדמו‪ ,‬אם הוא לא ישתה במשך‬
‫‪ 24‬שעות?‬
‫רמת ההורמון תעלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫רמת ההורמון תרד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רמת ההורמון לא תשתנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רמת ההורמון תעלה ותרד לסירוגין‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪285‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .18‬לְ מה יגרום בטווח זמן קצר גידול במספר הצבאים באוכלוסייה הנמצאת בשטח נתון?‬
‫לעלייה במספר המינים של צרכנים ראשוניים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לעלייה בכמות הצמחים המשמשים מזון לצבאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫להתגברות התחרות בין הצבאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לירידה במספר המינים הטורפים את הצבאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .19‬איזה מן התהליכים שלפניך צורך אנרגייה?‬

‫מעבר ‪ CO2‬מן הדם לנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ספיגה חוזרת של גלוקוז בכליה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מעבר חמצן מנימי הדם אל התאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ספיגה חוזרת של מים בכליה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬לפניך ארבעה היגדים‪ .‬מהו ההיגד הנכון בנוגע ליצור שבגופו מתקיים הומאוסטזיס?‬
‫התהליכים הפנימיים אינם מושפעים מן הסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כל התאים צורכים אותה כמות של ‪.ATP‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסביבה הפנימית אינה זהה תמיד לסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התהליכים המתרחשים בכל התאים הם זהים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪286‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫(‪ 35‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בארבע שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫בריאות‪.‬‬
‫‪ .21‬פגיעה בשריר הסרעפת או בשרירים הבין־צלעיים עלולה לשבש את חילופי הגזים ֵ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חילופי הגזים בריאות משפיעים על תהליכים המתרחשים בתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בריאות‪ ,‬והסבר מדוע שיבוש זה‬
‫ציין תהליך אחד המתרחש בתאים ונעשה איטי יותר בגלל שיבוש של חילופי הגזים ֵ‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫גורם להאטה של התהליך שציינת‪.‬‬

‫‪ .22‬חוקרים מדדו את רמת הפוטוסינתזה בצמח במשך יממה אחת‪ ,‬שבה הטמפרטורה הייתה קבועה ותנאי הסביבה היו‬
‫מיטביים (אופטימליים) לצמח‪ .‬תוצאות המדידה מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫רמת הפוטוסינתזה בשעות היממה‬

‫רמת הפוטוסינתזה‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫השעה‬
‫‪00:00‬‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪24:00‬‬

‫מהו גורם הסביבה העיקרי שהשפיע על רמת הפוטוסינתזה בצמח ביממה זו? הסבר על פי נתונים מן הגרף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬
‫אפשר לקבוע את רמת הפוטוסינתזה בצמח על פי השינויים בריכוז ה־ ‪ CO2‬באוויר שבקרבתו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע השינויים בריכוז ‪ CO2‬באוויר שבקרבת הצמח משקפים את רמת הפוטוסינתזה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪287‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫‪ .23‬חוקרים ערכו ניסוי‪ .‬הם גידלו שני מינים בכלי אחד‪ .‬בשלב מסוים שני המינים הגיעו לשיווי משקל‪.‬‬
‫זמן־מה לאחר מכן הפרידו החוקרים בין שני המינים‪ ,‬והמשיכו לגדל כל מין בכלי נפרד‪ ,‬באותם תנאים‪.‬‬
‫החוקרים מדדו את גודל האוכלוסייה של כל מין‪.‬‬
‫לפניך גרף המתאר את תוצאות המדידות‪ ,‬מן הזמן שהאוכלוסיות הגיעו לשיווי משקל‪.‬‬

‫מספר הפרטים של כל אחד מן המינים במשך הזמן‬

‫מספר הפרטים‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪100‬‬
‫מין א‬
‫‪80‬‬
‫מין ב‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬ ‫זמן‬

‫הפרדה‬
‫בין המינים‬

‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫מהו סוג יחסי הגומלין בין שני המינים? נמק על פי הגרף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חוקרים ערכו ניסוי דומה בשני מינים אחרים‪ .‬לאחר הפרדת המינים הייתה ירידה בגודל האוכלוסייה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫שני המינים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מהו סוג יחסי הגומלין בין שני המינים בניסוי השני? הסבר‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪288‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫‪ .24‬סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית הפוגעת במערכות שונות בגוף‪ .‬במערכת העיכול הפגיעה מתבטאת בהצטברות‬
‫מאט את המעבר של נוזלים ואנזימים‪.‬‬
‫של ריר סמיך בחלקים שונים של המערכת‪ .‬הריר ֵ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע משקל הגוף של החולים במחלה נמוך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע החולים במחלה סובלים מחולשה ומעייפות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ד‬ ‫ז‬ ‫‪ .25‬לפניך סרטוט של חלק ממארג מזון שבו כמה שרשרות מזון‪.‬‬
‫ה‬ ‫כל אות בסרטוט מייצגת אוכלוסייה מסוימת‪.‬‬
‫ג‬ ‫ו‬
‫איזו אות מייצגת אוכלוסייה של יצרנים? נמק את קביעתך‪ 3.75( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‬
‫א‬ ‫בעקבות גידול באוכלוסייה ז חל גידול באוכלוסייה ב ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫נמק מדוע‪.‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מעבר האות העצבי לאורך תא עצב ובין מעבר האות בין תא עצב לתא מטרה?‬
‫מהו ההבדל בין ַ‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬
‫אצטיל כולין הוא נוירוטרנסמיטר המקשר בין תאי עצב ובין שרירי השלד‪ .‬גז עצבים מסוים‪ ,‬המשמש נשק כימי‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מונע את הפעילות של האנזים המפרק את האצטיל כולין‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫גז העצבים הזה גורם להתכווצות מתמדת של שרירי השלד‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .27‬בתהליך אחד המתרחש בתאים‪ ,‬גדילי ה־‪ DNA‬משמשים תבנית ליצירת ‪ , RNA‬ובתהליך אחר הם משמשים תבנית‬
‫ליצירת ‪.DNA‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין מה הם שני התהליכים‪ .‬ציין באיזה משני התהליכים נוצר ‪ DNA‬ובאיזה מהם נוצר ‪. RNA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬ ‫ציין שתי נקודות דמיון בין שני התהליכים‪ ,‬וציין הבדל אחד ביניהם (מלבד המידע שבפתיח)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪289‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫בסופה)‪.‬‬
‫ּ‬ ‫קרא את תיאור המחקר בקטע שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 30-28‬מספר הנקודות לכל שאלה רשוּם‬
‫התעמלות למוח?‬
‫מה משפיע על תהליכי למידה וזיכרון? שאלה זו מעסיקה רבים‪ ,‬ובהם מדענים העוסקים בחקר המוח‪.‬‬
‫במוח האדם כ־ ‪ 1011‬תאי עצב (נוירונים)‪ ,‬וכל תא עצב מקושר לאלפי תאי עצב אחרים‪ .‬העברת מידע מתא עצב אחד לתא עצב‬
‫אחר נעשית על ידי נוירוטרנסמיטורים שמופרשים לסינפסות‪ ,‬שהן אזורי הקישור בין תאי העצב‪ .‬תאי עצב המקושרים ביניהם‬
‫יוצרים רשתות עצביות‪.‬‬
‫במחקרים שונים נמצא שיש קשר בין שינויים המתרחשים במוח ובין תהליכי למידה וזיכרון‪.‬‬
‫למידה (רכישת מידע חדש) מתבטאת בשינויים ברשתות העצביות‪ ,‬כמו יצירת שלוחות חדשות לתאי עצב קיימים‪ ,‬התארכות‬
‫השלוחות‪ ,‬היווצרות סינפסות חדשות‪ ,‬ולעיתים גם יצירת תאי עצב חדשים‪ .‬שינויים אלה ברשתות העצביות מושפעים בין השאר‬
‫מחומרים הנקראים גורמי גדילה‪ .‬אלה הם חומרים המופרשים ִמתאים מסוימים ונקשרים לתאי מטרה‪ ,‬למשל לתאי עצב במוח‪.‬‬
‫גורמי הגדילה משפיעים בעיקר על ההתפתחות‪ ,‬התפקוד וההישרדות של תאי המטרה‪.‬‬
‫אחד האזורים במוח הקשור בתהליכי למידה וזיכרון הוא ההיפוקמפוס‪ .‬באזור זה בודדו החוקרים גורם גדילה בשם ‪BDNF‬‬
‫(‪ ,)Brain-Derived Neurotrophic Factor‬המשפיע על תהליכים אלה‪.‬‬

‫‪ .28‬בקטע מוזכרים שני סוגים של חומרים המשפיעים על תאי עצב במוח‪.‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫כתוב מה הם שני הסוגים‪ ,‬וציין מהי השפעתו של כל אחד מהם על תאי עצב‪.‬‬

‫זה זמן רב ידוע כי פעילות גופנית משפרת את מצב הבריאות הכללי של האדם‪ .‬בספרות המדעית‬
‫יש עדויות שנוסף להשפעות חיוביות על הגוף‪ ,‬פעילות גופנית עשויה לשפר גם תפקודי מוח‬
‫כגון זיכרון ולמידה‪ .‬במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נבדקה ההשפעה של פעילות‬
‫גופנית על מבנה המוח ותפקודו‪ .‬חוקרים ערכו סדרת ניסויים בחולדות‪ .‬בניסויים‬
‫אלה נמדדה ההשפעה של פעילות גופנית על ריכוז גורם הגדילה ‪ BDNF‬בהיפוקמפוס‪.‬‬
‫כדי שהחולדות יבצעו פעילות גופנית‪ ,‬הותקנו בכלובים שלהן גלגלים מסתובבים שהן יכולות‬
‫לרוץ בתוכם (ראה ציור)‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪290‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫לפניך תיאור של שני ניסויים ותוצאותיהם‪ .‬לניסויים היו חזרות רבות‪ ,‬ונבדקו בהם חולדות רבות‪.‬‬
‫ניסוי ‪1‬‬
‫חולדות חולקו באקראי לשתי קבוצות‪ :‬את החולדות מקבוצה אחת הכניסו לכלובים שיש בהם גלגלים‪ ,‬ונתנו להן לרוץ באופן‬
‫חופשי בגלגל‪ .‬את החולדות מן הקבוצה האחרת הכניסו לכלובים שאין בהם גלגלים‪ .‬לאחר חמישה ימים נבדק ריכוז‬
‫ה־ ‪ BDNF‬בהיפוקמפוס במוחן של החולדות שבשתי הקבוצות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫ריכוז ‪ BDNF‬במוח של חולדות בשני סוגי כלובים‬
‫ריכוז ‪BDNF‬‬
‫)פיקוגרם‪/‬מ”ל(‬

‫‪300‬‬

‫‪200‬‬

‫‪100‬‬

‫‪0‬‬
‫עם גלגל‬ ‫בלי גלגל‬
‫הקבוצה‬
‫ניסוי ‪2‬‬
‫בהמשך הניסוי בדקו החוקרים אם יש קשר בין רמת הפעילות הגופנית ובין ריכוז ה־ ‪ BDNF‬במוח‪.‬‬
‫הכניסו חולדות אחרות לכלובים שיש בהם גלגלים‪ ,‬ונתנו להן לרוץ באופן חופשי בגלגל‪.‬‬
‫החוקרים בדקו את המרחק שכל חולדה רצה במשך הזמן‪ ,‬ואחרי ‪ 14‬ימים מדדו את ריכוז ה־ ‪ BDNF‬בהיפוקמפוס‬
‫במוחן של החולדות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫ריכוז ‪ BDNF‬במוח של חולדות ָ‬
‫שרצו מרחקים שונים‬
‫ריכוז ‪BDNF‬‬
‫)פיקוגרם‪/‬מ”ל(‬

‫‪360‬‬
‫‪300‬‬
‫‪240‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬ ‫מרחק הריצה הממוצע‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫)ק”מ(‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬ ‫(שים לב‪ :‬השאלות בעמוד הבא)‪.‬‬
‫‪291‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫נסח מסקנה מן התוצאה של ניסוי ‪ 1‬ומסקנה מן התוצאה של ניסוי ‪.2‬‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫החוקרים מצאו כי בחולדות שביצעו פעילות גופנית עלה מספר הסינפסות ברשתות עצביות מסוימות‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בהיפוקמפוס‪ .‬הסבר ממצא זה‪ .‬בסס את תשובתך על המידע שבקטע ועל התוצאות של ניסוי ‪.1‬‬

‫מחקרים נוספים הבודקים אם פעילות גופנית עשויה לשפר גם תפקודי מוח כגון זיכרון ולמידה עדיין נמשכים‪.‬‬

‫‪ .30‬יצרן של הליכון חשמלי (מכשיר כושר) קרא את המחקר המתואר בקטע‪ ,‬והוא מעוניין לפרסם כי מומלץ להשתמש‬
‫במכשיר זה כמה ימים לפני מבחן במתמטיקה‪ ,‬בטענה כי הפעילות הגופנית תשפר את ההישגים במבחן‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע אי אפשר לבסס את המלצת היצרן רק על תוצאות המחקר המתואר בקטע‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪292‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית — עמודים ‪.15-14‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי — עמודים ‪.17-16‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם — עמודים ‪.19-18‬‬
‫עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫בנושא זה שלוש שאלות‪.33-31 ,‬‬
‫בחר בשתי שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .31‬חיידקים מסוג ‪ B‬מייצרים רעלן הפוגע בחרקים מסוימים המזיקים לצמחים‪.‬‬

‫כדי ליצור צמחים שלא נפגעים מן החרקים האלה‪ ,‬בונים בשיטות של הנדסה גנטית פלסמיד שבו גנים המקודדים‬
‫לרעלן זה‪ ,‬ומחדירים את הפלסמיד לצמח‪.‬‬
‫לפניך תרשים של חלק מן הפלסמיד‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬
‫קטע ‪ — 1‬אזור בקרה להתחלת התעתוק‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫קטע ‪ — 2‬גנים המקודדים לרעלן‬
‫קטע ‪ — 3‬אזור בקרה לסיום התעתוק‬

‫קבע בנוגע לכל אחד משלושת הקטעים ‪ ,3-1‬אם הוא הכרחי או אינו הכרחי לייצור רעלן בצמח‪ .‬נמק את קביעותיך‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬
‫הגנים המקודדים ליצירת הרעלן שהוחדרו לתאי הצמח התבטאו רק בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בתאי הצמח הירוקים יש גם גנים של הצמח עצמו שמתבטאים רק בתאים אלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא רק בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬
‫(‪ )2‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא בכל תאי הצמח‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪293‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫‪ .32‬אצל חתולים הזוויג (המין) נקבע על ידי הכרומוזומים ‪ , Y , X‬כמו שהוא נקבע אצל האדם‪.‬‬
‫הגן הקובע צבע פרווה שחור או כתום אצל חתולים נמצא בתאחיזה לכרומוזום ‪ . X‬יש חתולים שבפרוותם כתמים בשני‬
‫הצבעים בפיזור אקראי‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד שיתוק של כרומוזום ‪ X‬בנקבת חתול יכול לגרום לפיזור אקראי של כתמי צבע בפרווה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫האם לנקבת חתול שבפרוותה מפוזרים כתמים בשני הצבעים יכולים להיות צאצאים זכרים שבפרוותם כתמים‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בשני הצבעים? נמק‪.‬‬

‫‪ .33‬בעת האחרונה אושר לטפל בחולי סרטן (מסוגים מסוימים) בתאי דם לבנים מהונדסים (אימונותרפיה)‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים נלקחים מדם של חולה‪ ,‬ולאחר תהליך של ִהנדוּס מוחזרים לגופו‪ .‬התאים מהונדסים לייצר קולטנים‬
‫חלבוניים הנקשרים באופן ייחודי (ספציפי) לתאים הסרטניים‪ .‬בעקבות היקשרות זו התאים הסרטניים נהרסים‪.‬‬
‫כדי להנדס את תאי הדם הלבנים נעזרו החוקרים בנגיפים שהחומר התורשתי שלהם הוא ‪. RNA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫להנדוּס תאי הדם‬
‫נגיפים אלה מכילים אנזים המזרז את תהליך התעתוק במהופך‪ .‬הסבר מדוע אנזים זה חיוני ִ‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬ ‫הלבנים כך שיוכלו לייצר את הקולטנים החלבוניים‪.‬‬
‫בטיפול המתואר בפתיח מהנדסים את התאים שנלקחים ממערכת החיסון של החולה עצמו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע רצוי להשתמש בתאים שנלקחו מגוף החולה עצמו‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪294‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬
‫בנושא זה שלוש שאלות‪.36-34 ,‬‬
‫בחר בשתי שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬

‫סנדלית היא יצור חד־תאי החי במים מתוקים‪ .‬חוקרים בדקו את קצב הפעילות של הבועית המתכווצת בסנדלית‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬
‫בתמיסות שבהן ריכוזי מלח שונים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫קצב הפעילות של הבועית המתכווצת בתמיסות בריכוזים שונים‬

‫מספר ההתכווצויות‬
‫בדקה‬

‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫ריכוז המלח‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫בתמיסה ‪0.07‬‬
‫)‪(M‬‬

‫(‪ )1‬מהי התוצאה שהתקבלה בתמיסה בריכוז ‪ 0.01 M‬ומהי התוצאה שהתקבלה בתמיסה בריכוז ‪? 0.06 M‬‬
‫הסבר את ההבדל בין שתי התוצאות‪.‬‬
‫(‪ )2‬לסנדליות שגידלו בתמיסת המלח שריכוזה ‪ 0.02 M‬הוסיפו חומר שפוגע במיטוכונדרייה‪.‬‬
‫הסבר מדוע לאחר זמן קצר התנפחו הסנדליות והתפוצצו‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫הפסולת החנקנית שהסנדלית מפרישה היא אמוניה‪ .‬הסבר כיצד הפרשת אמוניה היא התאמה של הסנדלית‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫לבית הגידול שלה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪295‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ההתפתחות של מערכות רבייה זוויגית בבעלי חיים קשורה במעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין סביבת החיים ובין המספר — גדול או קטן — של תאי הביצה (ביציות) בכל מחזור רבייה‪,‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בדגים המטילים ביצים ובאדם‪.‬‬
‫אצל האדם התפתחות העוּבר מסתיימת בלידה‪ ,‬ואצל מקצת מן הדגים – בהשרצה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר (כן או לא)‪.‬‬

‫התפתחות הע ּובר בבני אדם ובדגים‬

‫דגים שאינם משריצים‬ ‫דגים משריצים‬ ‫בני אדם‬
‫העוּבר מתפתח בגוף האם‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬
‫העוּבר מתפתח בביצה‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬

‫במהלך האבולוציה התפתחו יצורים רב־תאיים מיצורים חד־תאיים‪ .‬אחת מן המערכות שהתפתחו‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫ביצורים רב־תאיים גדולים היא מערכת ההובלה‪ .‬הסבר מדוע מערכת ההובלה חיונית לתפקוד תקין של‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫יצורים רב־תאיים גדולים‪.‬‬
‫ציין שני הבדלים בין מערכת ההובלה של החרקים ובין מערכת ההובלה של היונקים‪ :‬הבדל אחד במבנה המערכת‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫והבדל אחד בתפקוד הדם‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫תאר הבדל אחד בין מערכת הנשימה של חרקים ובין מערכת הנשימה של יונקים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪296‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫בנושא זה שלוש שאלות‪.39-37 ,‬‬
‫בחר בשתי שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7.5‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .37‬חוקרים בדקו כיצד הדבקה של תאי אדם בנגיפים משפיעה על יצירת ‪ DNA‬של האדם ושל הנגיף‪.‬‬
‫החוקרים הדביקו בנגיפים תאים של אדם‪ ,‬ומיצו מן התאים דגימות של ‪ DNA‬בפרקי זמן קבועים לאחר ההדבקה‪.‬‬
‫לאחר המיצוי הפרידו בין ה־ ‪ DNA‬של הנגיף ובין ה־ ‪ DNA‬של האדם ומדדו את הכמויות של שני סוגי ה־ ‪.DNA‬‬
‫החוקרים מדדו באותם פרקי זמן גם את הכמויות של ה־ ‪ DNA‬שנוצר בתאים שלא הודבקו בנגיף‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫היווצרות ‪ DNA‬בתאי אדם שהודבקו בנגיף ושלא הודבקו בו‬

‫כמות ה‪ DNA -‬שנוצרה‬

‫בתאי האדם‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫)‪ DNA (1‬של אדם בתאים‬
‫שלא הודבקו בנגיפים‬
‫‪100‬‬
‫)‪ DNA (2‬של אדם בתאים‬
‫‪80‬‬ ‫שהודבקו בנגיפים‬

‫‪60‬‬ ‫)‪ DNA (3‬של הנגיף‬

‫)‪(1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪0‬‬ ‫שעות לאחר‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ההדבקה‬

‫(‪ )1‬מהו ההבדל בין כמות ה־‪ DNA‬של אדם בתאים שהודבקו בנגיפים ובין כמות ה־‪ DNA‬של אדם בתאים‬ ‫א‪.‬‬
‫שלא הודבקו בנגיפים?‬
‫(‪ )2‬הסבר מה גרם להבדל זה‪ .‬בסס את תשובתך על שלושת העקומים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫בתאי אדם שהודבקו בנגיפים‪ ,‬מה יקרה לכמות ה־‪ RNA‬של אדם ב־ ‪ 16‬השעות הראשונות שלאחר ההדבקה?‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמות ה־ ‪ RNA‬המתועתק תרד‪.‬‬ ‫—‬
‫כמות ה־ ‪ RNA‬המתועתק תעלה‪.‬‬ ‫—‬
‫כמות ה־ ‪ RNA‬המתועתק לא תשתנה‪.‬‬ ‫—‬
‫בחר בתשובה הנכונה‪ ,‬ונמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪297‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2020‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫(‪ )1‬ציין שלושה רכיבים של התא המאכסן‪ ,‬המנוצלים להתרבות הנגיף‪.‬‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחר שניים מן הרכיבים שציינת‪ ,‬והסבר את תרומתם להתרבות הנגיף‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬
‫נגיף ה־ ‪ ,HIV‬הגורם למחלת האיידס‪ ,‬שייך לקבוצת הרטרו־וירוסים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בניסוי ‪ I‬הדביקו לימפוציטים מסוג ‪ T‬בנגיפי ‪ HIV‬שלמים‪ ,‬והנגיפים התרבו‪.‬‬
‫בניסוי ‪ II‬החדירו ללימפוציטים רק את חומצת הגרעין של נגיפי ‪( HIV‬ללא רכיבים נוספים)‪ ,‬והנגיפים לא התרבו‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין מה היה הרכיב החסר בניסוי ‪ , II‬שמנע את התרבות הנגיפים‪ ,‬והסבר את התפקיד של רכיב זה‪.‬‬

‫‪ .39‬במשך שנים הייתה ההמלצה הרפואית לטפל באמצעות אנטיביוטיקה בכל ילד החולה בדלקת אוזניים הנגרמת‬
‫מחיידקים‪ .‬היום ממליצים הרופאים שלא לתת אנטיביוטיקה מייד אלא לחכות ‪ 48‬שעות מזמן הופעת הכאבים‪ ,‬ורק אם‬
‫הדלקת אינה חולפת מאליה להתחיל טיפול אנטיביוטי‪.‬‬
‫מדוע מעדיפים להימנע מטיפול באנטיביוטיקה (שאין לה תופעות לוואי) כל עוד הטיפול אינו הכרחי?‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫אחת התרופות האנטיביוטיות הנפוצות היא פניצלין‪ .‬הסבר את מנגנון הפעולה של פניצלין‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫האם אנטיביוטיקה יכולה לרפא דלקת אוזניים שגרם נגיף? הסבר את תשובתך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪298‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשפ"א‪2021 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫מועד קיץ‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫שים לב‪ :‬בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות‪.‬‬

‫יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה‪.‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרק ראשון — ‪ 32‬נקודות‬
‫— ‪ 35‬נקודות‬ ‫פרק שני‬
‫פרק שלישי — ‪ 18‬נקודות‬
‫— ‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי‬
‫— ‪ 100‬נקודות‬ ‫סך הכול‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪299‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20-1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל שאלה סמן בעט‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫אחד בלבד‪.‬‬ ‫בכל שאלה יש לסמן‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪:‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪300‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬

‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬

‫באיזה מן הזוגות שלפניך יש התאמה בין רכיב הדם לבין תפקודו?‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי דם אדומים — הובלת הורמונים‬ ‫א‪.‬‬
‫נוזל הדם (פלסמה) — ייצור ‪ATP‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאי דם לבנים — הובלת ‪CO2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫טסיות (לוחיות) דם — קרישת דם‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה נכון בנוגע לכל התאים החיים?‬ ‫‪.2‬‬

‫בכולם יש גרעין מוקף קרום‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בכולם יש ‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בכולם המידע התורשתי נמצא בחלבונים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בכולם יש שימוש באנרגייה כימית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ומגבעוליו צומחות שלוחות החודרות לתוך ענפי הזית‬

‫על עצי זית גדל צמח בשם "דבקון הזית"‪ .‬לדבקון עלים ירוקים‪ִ ,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫וקולטות משם מים ומלחים‪ .‬האם הדבקון הוא יצרן?‬
‫לא‪ ,‬כי הוא צורך מים ומלחים מן הזית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי הוא חי על גבי הזית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כי הוא מרכיב חומרים אורגניים מחומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כי הוא קולט חומרים אי־אורגניים מן הסביבה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ביצור (אורגניזם) חד־תאי שחי בשלולית נפגעה פעילות האנזים המזרז יצירה של חומר תשמורת מחד־סוכרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מה יכול לקרות עקב כך?‬
‫היצור יתפוצץ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היצור יתכווץ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היצור ינצל יותר מים להפקת אנרגייה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫היצור ינוע לאט יותר בסביבתו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪301‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫מהי התוצאה של התכווצות החדר הימני של הלב?‬ ‫‪.5‬‬
‫דם עובר מן החדר הימני אל אבי העורקים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דם עובר מן החדר הימני אל העלייה הימנית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫דם עובר מן החדר הימני אל עורק הריאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫דם עובר מוורידי הגוף אל העלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מהו ההבדל בין נגיפים לחיידקים?‬ ‫‪.6‬‬

‫ואילו של חיידקים הוא מהיר‪.‬‬
‫קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) של נגיפים הוא איטי‪ִ ,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נגיפים מכילים רק ‪ DNA‬או רק ‪ִ , RNA‬‬
‫ואילו חיידקים מכילים את שניהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ואילו נגיפים מתרבים מחוץ לתאים‪.‬‬
‫חיידקים מתרבים רק בתוך תאים‪ִ ,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ואילו חיידקים אינם גורמים לתגובה חיסונית‪.‬‬
‫נגיפים גורמים לתגובה חיסונית‪ִ ,‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫חוקרים הוסיפו לאדמה בבית גידול מסוים תרכובות זרחן (‪ )P‬או תרכובות חנקן (‪ ,)N‬כדי לבדוק את השפעתן על‬ ‫‪.7‬‬
‫צמיחת עשב‪ .‬רק במקום שבו הוסיפו תרכובות זרחן הייתה צמיחה מוגברת של העשב‪.‬‬
‫איזה מן החומרים היה הגורם המגביל בבית גידול זה‪ ,‬ומדוע?‬
‫חנקן‪ ,‬כי הוספתו לא הגבירה את הצמיחה של העשב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫זרחן‪ ,‬כי הוספתו הגבירה את הצמיחה של העשב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שניהם‪ ,‬כי שניהם חיוניים לבניית רכיבים בתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף לא אחד מהם‪ ,‬כי בשני המקרים העשב צמח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כיצד מועבר אות עצבי במערכת העצבים?‬ ‫‪.8‬‬

‫נוירוטרנסמיטר עובר מסינפסה אחת לסינפסה שאחריה דרך תא עצב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר לאורך תא עצב ומועבר ישירות לתא העצב הבא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר בסינפסה בעקבות הפרשת נוירוטרנסמיטר על ידי תא עצב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אות חשמלי עובר דרך תא עצב וגורם להפרשת נוירוטרנסמיטר לסינפסה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫לפניך רצף הבסיסים בקטע של גדיל אחד של ‪. GTTAGC : DNA‬‬ ‫‪.9‬‬

‫מהו רצף הבסיסים בגדיל המשלים שנוצר לאחר שכפול ה־ ‪? DNA‬‬
‫‪GTTAGC‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪CAATCG‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪CAAUCG‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬ ‫‪GCCTGC‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪302‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬

‫‪ .10‬סאונה היא חדר חם מאוד‪ .‬מה יקרה לרמת ההורמון ‪ ADH‬בדם של אדם שנמצא בסאונה זמן רב בלי לשתות?‬
‫א‪ .‬תעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא תשתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תעלה ותרד לסירוגין‪.‬‬

‫‪ .11‬באיזה בית גידול יש יתרון למחזור חיים קצר של צמחים חד־שנתיים?‬

‫א‪ .‬בבית גידול שבו אין הבדלים גדולים בטמפרטורות בין עונות השנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בבית גידול שבו הטמפרטורות גבוהות וגשם יורד כל השנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבית גידול שבו שׂוֹ רר יובש ברוב חודשי השנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בבית גידול שבו אין הפצת זרעים‪.‬‬

‫למידוּר (קיומם של אברונים שונים בתא)?‬

‫‪ .12‬מה נכון בנוגע ִ‬
‫א‪ .‬מאפיין תאים פרוקריוטים ולא תאים אאוקריוטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאפשר קיום תהליכים רק בתאים קטנים באורגניזם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאפיין תאי צמחים אך אינו מאפיין תאים של בעלי חיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מאפשר התרחשות במקביל של תהליכים המצריכים תנאים שונים‪.‬‬

‫‪ .13‬לפניך ארבעה היגדים‪ .‬מהו ההיגד הנכון בנוגע ליצור (אורגניזם) שבגופו מתקיים הומאוסטזיס?‬
‫א‪ .‬הסביבה הפנימית של היצור אינה זהה לסביבתו החיצונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל התאים ביצור צורכים אותה כמות של ‪. ATP‬‬
‫ג‪ .‬התהליכים הפנימיים של היצור אינם מושפעים מסביבתו החיצונית‪.‬‬
‫כל התהליכים המתרחשים בכל תאי היצור הם זהים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .14‬חוקרים בדקו תא עור ותא עצב (נוירון) שנלקחו מאדם מסוים‪ .‬במה נמצא הבדל בין שני התאים?‬
‫א‪ .‬במולקולות ה־ ‪.DNA‬‬
‫ב‪ .‬במספר הסוגים של החומצות האמיניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬במולקולות ה־ ‪ RNA‬השליח (‪.)mRNA‬‬
‫ד‪ .‬בסוג הריבוזומים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪303‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .15‬תלמידים הכניסו עלים שנשרו על הקרקע לשקיות עשויות מבד‪ .‬בד זה מאפשר מעבר של מיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫השקיות נקברו באדמה‪ ,‬ומשקלן נמדד כמה פעמים במשך השנה‪ .‬התוצאות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫משקל העלים במשך החודשים‬

‫משקל העלים‬
‫)גרם(‬

‫הזמן‬
‫)חודשים(‬
‫מהו ההסבר לתוצאות?‬
‫א‪ .‬מיקרואורגניזמים פירקו את החומר האורגני שבעלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעלים התרחשה פוטוסינתזה שבמהלכה התפרקו החומרים האורגניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיקרואורגניזמים הפכו את החומרים האי־אורגניים שבעלים לחומרים אורגניים‪.‬‬
‫ד‪ .‬העלים התכווצו בקור כדי לאבד פחות חום לסביבה‪.‬‬

‫‪( CO‬פחמן חד־חמצני)‪ ,‬הנמצא בעשן הסיגריה‪ ,‬חודר לריאות עם שאיפת העשן‪ .‬מה קורה בעקבות שאיפת ‪? CO‬‬ ‫‪ .16‬הגז‬
‫יש ירידה במידת הקישור של החמצן להמוגלובין‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסימפונות נסתמות ונהרסות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגיע יותר חמצן לתאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש עלייה בכמות ‪( CO2‬פחמן דו־חמצני) בדם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬הסיכוי להופעת מוטציה הפוגעת ביכולת של דבורים לעכל סוכרוז הוא נמוך מאוד‪.‬‬
‫אם יעבירו דבורים לסביבה שבה סוכרוז הוא מקור המזון העיקרי‪ ,‬כיצד ישתנה הסיכוי להופעת המוטציה?‬
‫א‪ .‬הסיכוי יגדל מאוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסיכוי יגדל במקצת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסיכוי יקטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסיכוי לא ישתנה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪304‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫‪ .18‬המשפטים שלפניך מתייחסים גם להורמונים וגם לנוירוטרנסמיטרים‪ .‬איזה מן המשפטים אינו נכון?‬
‫א‪ .‬הם יכולים לגרום לשינוי פעילות של תאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם מופרשים אל הדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם יכולים לגרום לשינוי בהתנהגות בעלי חיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם נקשרים לקולטנים (רצפטורים)‪.‬‬

‫‪ .19‬באיזו מן האפשרויות א‪-‬ד שלפניך הסדר הוא מן הקטן לגדול?‬

‫א‪ .‬נוקלאוטיד‪ ,‬קודון‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬גן‬
‫ב‪ .‬קודון‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬גן‬
‫ג‪ .‬קודון‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬גן‪ ,‬כרומוזום‬
‫ד‪ .‬נוקלאוטיד‪ ,‬קודון‪ ,‬גן‪ ,‬כרומוזום‬

‫יטרלי" הוא אדום בתמיסה חומצית‪ ,‬וצהוב בתמיסה בסיסית‪.‬‬ ‫בוחן) "אדום נֵ ָ‬
‫‪ .20‬האינדיקטור (חומר ֵ‬
‫חוקרים הוסיפו את האינדיקטור לכלי שהכיל תאי שמרים בתמיסה בסיסית‪.‬‬
‫התמיסה נצבעה בצהוב‪ ,‬ותוכן תאי השמרים נצבע באדום‪.‬‬
‫איזו מסקנה אפשר להסיק מתוצאות אלה?‬
‫א‪ .‬כשבסיס חודר לתאי השמרים הם מתים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתאי שמרים יש יכולת לשמור על ‪ pH‬שונה מן הסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתאי שמרים יש שטח פנים קטן‪ ,‬ולכן הבסיס אינו חודר לתוכם‪.‬‬
‫ד‪ .‬קרום התא הבררני אינו מאפשר לאינדיקטור לחדור לתאי השמרים‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬עליך לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪).19‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪305‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בארבע שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫(‪ )1‬בטבלה שלפניך מצוינים שני מצבים המשפיעים על ריכוז הגלוקוז ועל ריכוז ההורמונים אינסולין וגְ לו ָּקגוֹ ן בדם‬ ‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫של אדם בריא‪ .‬העתק למחברתך את הטבלה‪ ,‬וציין את ההשפעה של כל אחד מן המצבים על ריכוז החומרים‪,‬‬
‫על פי האפשרויות שבסוגריים‪.‬‬
‫השפעת מצבים שונים על ריכוז חומרים בדם‬
‫ריכוז ההורמון אינסולין ריכוז ההורמון גְ ל ּו ָקגוֹ ן‬ ‫ריכוז גלוקוז‬ ‫המצב‬
‫(עולה ‪ /‬יורד ‪ /‬לא משתנה) (עולה ‪ /‬יורד ‪ /‬לא משתנה) (עולה ‪ /‬יורד ‪ /‬לא משתנה)‬

‫העתק למחברתך‬
‫מעבר ממנוחה לפעילות גופנית‬
‫אכילת מזון עשיר בעמילן‬

‫(‪ )2‬ציין דרך אחת שבה ההורמון אינסולין גורם לירידה בריכוז הגלוקוז בדם של אדם בריא‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬

‫באיברי הגוף נמצאים נימי דם‪ .‬חומרים שונים נכנסים לנימים ויוצאים מהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניך איור של מעבר חומרים אל נים דם וממנו באיבר מסוים בגוף‪.‬‬
‫גלוקוז‬ ‫חמצן‬

‫‪CO2‬‬ ‫אינסולין‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫קבע באיזה איבר בגוף האדם נמצא נים זה‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬

‫באוכלוסיית מכרסמים ממין מסוים יש פרטים בעלי זנב ארוך‪ ,‬ויש פרטים בעלי זנב קצר‪.‬‬ ‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫הזנב הארוך ֵמ ֵאט את תנועת המכרסמים ומקשה עליהם לברוח מחתולים המנסים לטרוף אותם‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫כיצד אורך הזנב משפיע על הכשירות של המכרסמים באוכלוסייה זו? הסבר‪.‬‬
‫חלק מן השטח שבו חיה אוכלוסיית המכרסמים הוקף בגדר‪ ,‬שמנעה מן המכרסמים לעבור מצד לצד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שנים רבות מאוד לאחר הקמת הגדר נבדקו שתי האוכלוסיות של המכרסמים — בתוך השטח המגודר ומחוץ לו‪.‬‬
‫נמצא כי שתי האוכלוסיות שייכות לשני מינים שונים‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד נוצרו משני צידי הגדר שני מינים שונים שמקורם באוכלוסייה אחת‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪306‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫לפניך שתי רשימות‪.‬‬ ‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫אברונים הנמצאים בתא צמח‪ :‬כלורופלסטים‪ ,‬מיטוכונדרייה‪ ,‬גרעין תא‪.‬‬ ‫‪I‬‬
‫רכיבים בקרום תא הצמח‪ :‬תעלות‪ ,‬נשאים‪ ,‬משאבות‪ ,‬פוספוליפידים‪.‬‬ ‫‪II‬‬
‫בחר שני אברונים מרשימה ‪ . I‬עבוּר כל אחד מן האברונים שבחרת ציין חומר הנוצר בו‪.‬‬
‫הסבר כיצד כל אחד משני החומרים שציינת משפיע על מבנה או על פעילות של רכיב כלשהו מן הרכיבים‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬ ‫ברשימה ‪. II‬‬
‫בצמח מסוים התרחשה מוטציה שגרמה ליצירת כמות גדולה יותר של כלורופיל בכלורופלסטים‪ .‬כיצד מוטציה זו‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫יכולה להשפיע על קצב הצמיחה של הצמח? הסבר את תשובתך‪.‬‬

‫‪ .24‬כאשר נגיפים הגורמים למחלת הקורונה (‪ )COVID-19‬מגיעים אל הריאות‪ ,‬הם חודרים לתאים ומתחילים להתרבות‪.‬‬
‫בעקבות זאת נוזלים מצטברים בנאדיות‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע כאשר מתחילים להצטבר נוזלים בנאדיות‪ ,‬האדם מתקשה להפעיל את השרירים בגופו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אחת מן הדרכים שנבדקו להתמודדות עם הנגיף היא הפקה של רכיבים מסוימים מן הפלסמה (נוזל הדם) של אדם‬ ‫ב‪.‬‬
‫שחלה במחלה והבריא‪ ,‬והזרקתם לחולים‪.‬‬
‫(‪ )1‬האם בגוף של אדם שחלה והבריא התרחש תהליך של חיסון פעיל או תהליך של חיסון סביל? נמק‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם הזרקה של הרכיבים האלה לחולים מהווה חיסון פעיל או חיסון סביל? נמק‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬

‫חוקרים בדקו את קצב אידוי המים מן הגוף בסביבה חמה בארבעה יונקים‪ :‬ירבוע‪ ,‬ארנבת‪ ,‬אדם וחמור‪.‬‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫הטבלה שלפניך מציגה את משקל הגוף של כל אחד מן היונקים ואת קצב אידוי המים ביחס למשקל גופו‪.‬‬

‫קצב אידוי המים‬ ‫משקל גוף‬ ‫היונק‬

‫(‪ %‬ממשקל הגוף בשעה)‬ ‫(ק"ג)‬
‫‪14‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫ירבוע‬
‫‪5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫ארנבת‬
‫‪3‬‬ ‫‪70.0‬‬ ‫אדם‬
‫‪2‬‬ ‫‪95.0‬‬ ‫חמור‬

‫על פי הטבלה‪ ,‬ציין מהו הקשר בין משקל הגוף של היונקים לבין קצב אידוי המים מגופם‪ .‬הסבר מה גורם לקשר‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫שציינת‪.‬‬
‫ליונקים החיים בסביבה קרה יש התאמות המסייעות להם לשמור על טמפרטורת גוף קבועה (פחות או יותר)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציין שתי התאמות‪ ,‬שאינן התאמות התנהגותיות‪ ,‬ותאר בקצרה כיצד כל אחת מהן מסייעת לשמור על טמפרטורת‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הגוף בסביבה קרה‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪307‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫שמרים צורכים גלוקוז בכמות רבה יותר במצב של חוסר חמצן לעומת מצב שבו יש להם חמצן‪ ,‬והתנאים האחרים‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬
‫זהים‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע במצב של חוסר חמצן צריכת הגלוקוז בשמרים מוגברת‪.‬‬
‫חוקרים רצו לבדוק את ההשפעה של חימום תאי שמרים על דרגת ה־ ‪ pH‬בתוך תאי השמרים ועל כמות ה־ ‪ATP‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בהם‪.‬‬
‫החוקרים הכניסו שמרים לתמיסה שדרגת ה־ ‪ pH‬שלה היא ‪ . 4.0‬הם חילקו את התמיסה לשני כלים‪ ,‬וחיממו את‬
‫אחת התמיסות במשך ‪ 10‬דקות בטמפרטורה של ‪. 60o C‬‬
‫תוצאות הניסוי מפורטות בטבלה שלפניך‪.‬‬

‫כמות ‪ ATP‬בתאים‬ ‫‪ pH‬בתוך התאים‬ ‫חימום ב־ ‪60 o C‬‬ ‫‪ pH‬בתמיסה‬ ‫טיפול‬

‫(יחידות יחסיות)‬

‫‪6.9‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫לא‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪0.065‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫כן‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2‬‬

‫(‪ 5.25‬נקודות)‬ ‫הסבר את השפעת החימום על דרגת ה־ ‪ pH‬ועל כמות ה־ ‪ ATP‬בתאים‪.‬‬

‫בטבלה שלפניך מוצגים חומרים שונים שיכולים להיות בדם‪ ,‬בתסנין שבנפרון ובשתן‪.‬‬ ‫‪.27‬‬

‫שתן‬ ‫תסנין‬ ‫דם‬ ‫נוזל הגוף‬

‫החומר‬

‫העת‬
‫מים (יש ‪ /‬אין)‬

‫מ‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫גלוקוז (יש ‪ /‬אין)‬

‫ר‬ ‫ב‬ ‫ח‬

‫ך‬ ‫ת‬ ‫שתנן (יש ‪ /‬אין)‬

‫חלבון (יש ‪ /‬אין)‬

‫העתק את הטבלה למחברתך והשלם את המידע עבור אדם בריא‪ ,‬על פי האפשרויות שבסוגריים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬
‫לאחר יצירת התסנין‪ ,‬כמה מן החומרים שבו נספגים בחזרה לדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בחר שניים מן החומרים בטבלה שעוברים ספיגה חוזרת‪ ,‬ובנוגע לכל אחד מהם ציין אם הספיגה נעשית‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בהעברה פעילה (אקטיבית) או בהעברה סבילה (פסיבית)‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫‪308‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪ .30-28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫השפעות של ייעור באזורים צחיחים למחצה על האקלים*‬

‫חם‪ .‬לכולנו חם מאוד‪ ,‬וזו אינה רק תחושה אישית אלא יש לה גם ביסוס מדעי‪.‬‬
‫פרופסור דן יקיר ממכון ויצמן למדע וצוותו עורכים משנת ‪ 1996‬מחקרים ביַ ַער יַ ִּתיר‪ ,‬שהוא יער אורנים הנמצא בגבול המדבר‪,‬‬
‫ליד באר שבע‪ .‬זהו אזור צחיח למחצה‪ ,‬כלומר הגשמים יורדים בו בכמות קטנה ובמשך עונה קצרה‪ ,‬והטמפרטורות בו גבוהות‪.‬‬
‫בעקבות תוצאות המחקרים ביער יתיר‪ ,‬החוקרים טוענים כי בטווח הארוך נטיעה של יערות באזורים צחיחים למחצה עשויה‬
‫לצמצם את התחממות הסביבה‪.‬‬
‫ידוע כי עצים ביערות משפיעים על הסביבה וגם מושפעים ממנה‪.‬‬

‫לפניך קטע מידע על מעבר מים וגזים בין הצמח לסביבתו‪.‬‬

‫פיונית פתוחה‬
‫)בהגדלה(‬

‫מים‬

‫כניסה של גזים אל הצמח ויציאתם ממנו וכן יציאה של מים מן הצמח נעשים בעיקר דרך פתחי הפיוניות‪.‬‬
‫כאשר בצמח יש כמות מספיקה של מים‪ ,‬הפיוניות בעלים פתוחות‪ ,‬וכאשר הצמח נמצא במצב של מחסור במים‪,‬‬
‫קטנים‪.‬‬
‫פתחי הפיוניות ֵ‬

‫המידע בפרק זה מעובד על פי שלושת המקורות האלה‪:‬‬ ‫*‬

‫— ‪Yosef, G. et al. [2018]. Large-scale semi-arid afforestation can enhance precipitation and carbon sequestration‬‬
‫‪potential. Nature, article number 996. 17 January 2018.‬‬
‫— א' רוטנברג וד' יקיר‪" ,‬ייעור‪ ,‬אקלים ועתיד היערות בישראל"‪ ,‬אקולוגיה וסביבה‪ ,‬אוקטובר ‪ ,2018‬גיליון ‪ ,3‬עמ' ‪.33-22‬‬
‫— הרצאת פרופ' יקיר בוועידה השנתית ה־‪ 47‬למדע וסביבה‪ 20" ,‬שנים ביער יתיר‪ :‬מחקר מקומי — משמעות עולמית"‪,‬‬
‫המשך בעמוד ‪/12‬‬ ‫ערוץ אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬באתר ‪.youtube‬‬
‫‪309‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫אידוי מים תורם לירידה בטמפרטורת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד שורשים ארוכים של עצים עשויים לתרום לירידה בטמפרטורת האוויר בסביבת העצים‪.‬‬

‫בתחנת המחקר ביער יתיר החוקרים מודדים באופן רציף משנת ‪ 1996‬גורמים רבים באוויר‪ ,‬בקרקע ובצמחייה ביער‬
‫ובסביבתו‪ .‬אחד הגורמים האלה הוא ריכוז ה־ ‪ CO2‬באוויר‪.‬‬
‫בגרף שלפניך מוצג ממוצע חודשי של ריכוזי ‪ CO2‬באוויר‪ ,‬שנמדדו במשך יממה בסוף הקיץ ובסוף החורף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ריכוזי ‪ CO 2‬באוויר במשך יממה בעונות שונות ביער יתיר‬

‫ריכוז ‪ CO2‬ממוצע באוויר‬

‫מקרא‪:‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬
‫סוף הקיץ‬
‫סוף החורף‬

‫השעה‬
‫‪00:00‬‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪24:00‬‬

‫באיזו עונה היה ריכוז ‪ CO2‬באוויר‪ ,‬בשעה ‪ , 12:00‬נמוך יותר — בסוף החורף או בסוף הקיץ? הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫בהסברך היעזר בקטע המידע שבמסגרת בעמוד ‪.11‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪310‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בריכוז ה־ ‪ CO2‬באטמוספרה של כדור הארץ‪ .‬במקביל לכך ניכרת מגמת עלייה‬
‫בטמפרטורת האוויר‪ .‬החוקרים השוו בין ממצאים מתחנת המחקר ביער האורנים ביתיר ובין ממצאים מתחנת מחקר‬
‫ביער אורנים באירופה‪.‬‬
‫ביער שבו ממוקמת תחנת המחקר האירופית האקלים הוא ממוזג‪ ,‬כלומר הגשמים יורדים בכמות גדולה ובמשך חודשים רבים‬
‫בשנה‪ ,‬והטמפרטורות נמוכות‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים נתונים של כמויות ‪ CO2‬שנקלטו בשני היערות ונפלטו מהם בשנה אחת‪.‬‬

‫כמות ‪ CO 2‬שנקלטה בשני היערות ונפלטה מהם‬

‫כמות ‪( CO 2‬גרם פחמן‪/‬מ"ר יער‪/‬שנה)‬

‫הפרש בין קליטה לפליטה‬ ‫פליטה‬ ‫קליטה‬ ‫מיקום‬
‫יער באירופה‬
‫‪200‬‬ ‫‪944‬‬ ‫‪1,144‬‬
‫(אקלים ממוזג)‬
‫יער יתיר‬
‫‪220‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪820‬‬
‫(אקלים צחיח למחצה)‬

‫קבע באיזה משני היערות — ביער באירופה או ביער יתיר — רמת הפוטוסינתזה גבוהה יותר‪ ,‬וקבע באיזה‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫משני היערות רמת הנשימה התאית גבוהה יותר‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫נמק את קביעתך בנוגע לרמת הנשימה התאית על פי הנתונים בטבלה‪.‬‬
‫על פי הטבלה‪ ,‬אפשר לְ ׁ ַש ֵער שתרומתו של יער יתיר להפחתה של התחממות האוויר בסביבתו גדולה יותר בהשוואה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ליער האירופי‪ .‬הסבר כיצד הנתונים בטבלה תומכים בהשערה זו‪.‬‬

‫החוקרים ביקשו להעריך אם לנטיעה של יער אורנים גדול בהרבה מן היער ביַתיר תהיה השפעה סביבתית דומה להשפעה‬
‫הסביבתית של היער ביתיר‪ .‬הם בחרו באזור אחר‪ ,‬שגם הוא אזור צחיח למחצה והאקלים בו דומה לאקלים ביער יתיר‪,‬‬
‫אבל שטחו גדול פי ‪ 100,000‬מן השטח של יער יתיר‪.‬‬
‫לשם כך הם ערכו חישובים של ההשפעות הסביבתיות הצפויות באזור שנבחר‪ .‬החישובים התבססו על הנתונים הרבים‬
‫שנאספו בתחנת המחקר ביער יתיר‪.‬‬

‫‪ .30‬על בסיס המחקרים המתוארים בקטע‪ ,‬האם לדעתך כדאי לנטוע באזור שנבחר יער אורנים גדול בהרבה מיער יתיר?‬
‫הבא נימוק אחד התומך בדעתך ונימוק אחד המנוגד לדעתך‪ .‬לפחות אחד משני הנימוקים חייב להיות נימוק‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מתחום הביולוגיה‪.‬‬

‫על מחקריו ביער יתיר ועל מחקרים אחרים קיבל פרופסור יקיר את פרס ישראל בשנת תשע"ט‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪311‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית — עמודים ‪.17-15‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי — עמודים ‪.19-18‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם — עמודים ‪.21-20‬‬
‫עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪312‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .33-32‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫תהליך ה־ ‪ PCR‬מאפשר לבדוק את החומר התורשתי הנמצא בדגימות שנלקחות מאנשים החולים במחלות ‬ ‫‪ .31‬א‪.‬‬
‫הנגרמות על ידי נגיפים‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מהי מטרת השימוש בתהליך ה־ ‪ PCR‬בבדיקה זו‪.‬‬

‫בתהליך ה־ ‪ PCR‬משתמשים באנזים מסוים‪ .‬כאשר בודקים את השפעת הטמפרטורה על פעילות אנזים זה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שהופק משני מקורות שונים‪ A ,‬ו־ ‪ , B‬מתקבלות התוצאות המתוארות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫השפעת הטמפרטורה על פעילות אנזימים ממקורות שונים‬

‫קצב פעילות האנזים‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬
‫אנזים ממקור ‪A‬‬
‫אנזים ממקור ‪B‬‬

‫טמפרטורה‬
‫‪0‬‬ ‫) ‪(oC‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬

‫על פי הידוע לך על תהליך ה־ ‪ , PCR‬קבע באיזה אנזים עדיף להשתמש בתהליך זה — באנזים שנלקח ממקור ‪A‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫או בזה שנלקח ממקור ‪ . B‬נמק את קביעתך‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪313‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫מחלה מסוימת נגרמת על ידי זנים שונים של נגיף שהחומר התורשתי שלו הוא ‪ . DNA‬שני חולים נבדקו כדי‬ ‫ג‪.‬‬
‫לזהות באיזה מהזנים של הנגיף נדבק כל אחד מהם‪.‬‬
‫מכל אחד משני החולים נלקחה דגימת דם שהכילה נגיפים‪ .‬בשלב הראשון של הבדיקה השתמשו בתהליך ה־‪, PCR‬‬
‫ובשלב השני ביצעו אלקטרופורזה בג'ל‪.‬‬
‫לפני ביצוע האלקטרופורזה הפעילו על ה־‪ DNA‬הנגיפי אנזים הגבלה (אנזים קיטוע) מסוים‪.‬‬ ‫ ‬
‫לפניך איור המציג את מקומות הקישור של אנזים הגבלה זה בשלושה זנים של הנגיף — ‪. M , L , K‬‬

‫זן ‪K‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫מקום קישור‬
‫לאנזים ההגבלה‬
‫זן ‪L‬‬ ‫‪DNA‬‬

‫זן ‪M‬‬

‫לפניך תוצאות ההרצה באלקטרופורזה בג'ל של הדגימות משני החולים לאחר הפעלת אותו אנזים הגבלה על‬
‫הדגימות‪.‬‬

‫דגימה‬ ‫דגימה‬
‫מחולה ב‬ ‫מחולה א‬

‫לפי התוצאות‪ ,‬קבע באיזה זן של הנגיף — ‪ L , K‬או ‪ — M‬נדבק כל אחד משני החולים‪ .‬נמק את שתי הקביעות‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬
‫‪314‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬

‫מיקרו ‪ RNA‬הן מולקולות קטנות של ‪ RNA‬הנקשרות ל־‪ RNA‬שליח (‪ ,)mRNA‬ומשפיעות על הבקרה של‬ ‫‪ .32‬א‪.‬‬
‫ייצור החלבונים בתא‪.‬‬
‫הוסיפו לְ תא מיקרו ‪ , RNA‬והוא נקשר ל־‪ mRNA‬של גן מסוים‪ .‬עקב כך ירדה כמות החלבון שמקוּדד‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫על ידי הגן‪ .‬הצע הסבר לכך‪.‬‬
‫(‪ )1‬כאשר סביבת התא משתנה‪ ,‬יש חשיבות לייצור מהיר של חלבונים מסוימים בתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבר מדוע בקרה בשלב התרגום מאפשרת תגובה מהירה יותר של התא בהשוואה לבקרה בשלב התעתוק‪.‬‬
‫(‪ )2‬קבע איזה רכיב מן הרכיבים שלפניך אינו משתתף בשלב התרגום‪:‬‬
‫‪ RNA‬שליח (‪ ,)mRNA‬נוקלאוטיד שמכיל תימין (‪ RNA ,)T‬מוביל (‪ ,)tRNA‬ריבוזומים‪.‬‬
‫נמק‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪ .33‬יש דרכים שונות לערוך אבחון גנטי של מחלות תורשתיות‪.‬‬

‫אחת הדרכים היא בדיקת קריוטיפ (תמונת הכרומוזומים) בתאים מעו ָ ּּבר של אדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין ממצא אחד שאפשר לגלות באמצעות בדיקה זו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מדוע בבדיקת הקריוטיפ יכולות להתקבל תוצאות תקינות גם אם בתאי העובר הנבדק יש ליקוי‬
‫תורשתי‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫דרך נוספת לערוך אבחון גנטי היא בדיקת רצף הנוקלאוטידים‪ .‬ערכו בדיקה של רצף נוקלאוטידים בשני חולים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חולה א — ְ ּבתאי גופו נוצר עודף של חלבון ‪. A‬‬ ‫ ‬
‫חולה ב — ְ ּבתאי גופו נוצר חלבון ‪ A‬בעל מבנה לא תקין‪.‬‬ ‫ ‬
‫עבור כל אחד משני החולים‪ ,‬קבע אם בבדיקה שלו נמצא שינוי ברצף הנוקלאוטידים בגן המקודד לחלבון ‪A‬‬
‫או שינוי באזור הבקרה של הגן המקודד לחלבון ‪ . A‬נמק את קביעתך בנוגע לכל אחד משני החולים‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪315‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .36-35‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫לפניך איורים של שני בעלי חיים ימיים ושל הלב ואיבר הנשימה של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬

‫בעל חיים ב‬ ‫בעל חיים א‬

‫(‪ )1‬קבע איזה מהם — בעל חיים א או בעל חיים ב — הוא דג ואיזה מהם הוא יונק‪ .‬נמק את קביעותיך‪.‬‬
‫בנימוקיך התייחס לשני האיברים של כל אחד מבעלי החיים‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציין שתי תכונות המשותפות למבנה איבר הנשימה ביונקים ובדגים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫יונקים ימיים מסוגלים לצלול מתחת לפני המים פרקי זמן ארוכים בהרבה מפרקי הזמן שצוללים יונקים יבשתיים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים נתונים הנוגעים ליונק ימי וליונק יבשתי‪.‬‬
‫ריכוז ההמוגלובין בדם וכן ריכוז ה־ ‪ CO 2‬בדם שמפעיל את השאיפה‪ ,‬ביונק ימי וביונק יבשתי‬

‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫ריכוז ‪ CO2‬בדם‬ ‫ריכוז ממוצע של המוגלובין בדם‬
‫שמפעיל את השאיפה‬ ‫(גרם ‪ 100 /‬מ"ל דם)‬
‫גבוה‬ ‫‪24.6‬‬ ‫יונק ימי‬
‫נמוך‬ ‫‪14.2‬‬ ‫יונק יבשתי‬

‫הצע הסבר לזמן הצלילה הארוך יותר של היונק הימי‪:‬‬

‫(‪ )1‬על פי הנתונים בעמודה ‪. A‬‬
‫(‪ )2‬על פי הנתונים בעמודה ‪. B‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬
‫‪316‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫(‪ )1‬ציין הבדל אחד בין מבנה הלב של דו־חיים ובין מבנה הלב של זוחלים‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫(‪ )2‬ההבדל שציינת במבנה הלב משפיע על מידת הערבוב של הדם המגיע משני מחזורי הדם‪.‬‬
‫אצל מי מידת הערבוב גדולה יותר — זוחלים או דו־חיים? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫כאשר יש ירידה בלחות העור של צפרדע (דו־חיים) יש גם ירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם) בתאי הגוף‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫שלה‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫יונקים יבשתיים ועופות בגודל דומה החיים בסביבות דומות מאבדים כמויות שונות של מים דרך מערכת ההפרשה‪.‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫כמות המים המופרשת מושפעת מסוג הפסולת החנקנית שהיצור (האורגניזם) מייצר‪.‬‬
‫העתק למחברתך את הטבלה שלפניך‪ ,‬והשלם בה את המידע החסר‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫סוג הפסולת החנקנית וכמות המים המופרשת ביונקים ובעופות‬

‫עופות‬ ‫יונקים‬

‫ך‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫סוג הפסולת החנקנית‬
‫כמות המים המופרשת‬
‫(קטנה‪/‬גדולה)‬

‫המזון של עופות ימיים עשיר במלח‪ .‬לעופות אלה יש בקדמת הראש בלוטות מלח המפרישות לסביבה‬ ‫ב‪.‬‬
‫תמיסת מלח מרוכזת‪.‬‬
‫בלוטות מלח‬

‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫הסבר מהי החשיבות של בלוטות המלח לתפקוד תקין של תאי הגוף בעופות ימיים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪317‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .39-38‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .37‬חומרים אנטיביוטיים מיוצרים על ידי פטריות ועל ידי חיידקים‪ .‬חיידקים ממין א מייצרים חומר אנטיביוטי ‪. X‬‬
‫בגרף ‪ 1‬שלפניך מוצג עקום גידול של חיידקים ממין א‪.‬‬
‫גרף ‪ :1‬מספר החיידקים במשך הזמן‬
‫מספר חיידקים חיים במ"ל‬
‫)סקלה לוגריתמית(‬

‫זמן‬
‫‪t0‬‬ ‫)שעות(‬

‫הסבר מדוע מספר החיידקים החיים נשאר קבוע בין ‪ t 0‬ל־ ‪ , t1‬ומדוע הוא נשאר קבוע בין ‪ t2‬ל־ ‪ , t3‬כפי שמוצג‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בגרף ‪.1‬‬

‫בגרף ‪ 2‬שלפניך מוצג ריכוז החומר האנטיביוטי ‪ X‬בזמן גידול החיידקים ממין א‪ ,‬המתואר בגרף ‪.1‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫גרף ‪ :2‬ריכוז החומר האנטיביוטי ‪ X‬בזמן גידול החיידקים‬

‫ריכוז החומר ‪X‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫זמן‬
‫‪t0‬‬ ‫)שעות(‬

‫הסבר מדוע העלייה בריכוז החומר ‪ X‬נמשכת מ־ ‪ t3‬ואילך‪ ,‬אף על פי שאוכלוסיית החיידקים נמצאת‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫בשלב התמותה‪.‬‬
‫ ‬ ‫(‪ )1‬הוסיפו חיידקים ממין ב לכלי שבו היו החיידקים ממין א‪ .‬כל החיידקים ממין א היו עמידים לחומר‬ ‫ג‪.‬‬
‫האנטיביוטי ‪ , X‬וכל החיידקים ממין ב שהוכנסו לכלי היו רגישים לחומר ‪. X‬‬
‫לאחר זמן־מה נמצאו בכלי חיידקים ממין ב העמידים לחומר ‪ . X‬הצע הסבר לממצא זה‪.‬‬
‫(‪ )2‬העמידות של החיידקים לחומר ‪ X‬נגרמת על ידי פעילות של חלבון מסוים בתא החיידק‪ .‬הצע מנגנון פעולה‬
‫המ ְקנֶה לחיידקים עמידות‪.‬‬
‫אחד של חלבון ַ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬ ‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪318‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"א‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬
‫‪ .38‬חלק מן האנזימים המשמשים ִ‬
‫להתרבות נגיפים מיוצרים על פי המידע התורשתי של הנגיף עצמו‪ ,‬וחלק מהם מיוצרים‬
‫על פי המידע התורשתי של התא המאכסן‪.‬‬
‫א‪ .‬נגיף האיידס (‪ )HIV‬מכיל אנזימים אחדים הדרושים להתרבותו‪.‬‬
‫ציין את פעולתו של אנזים אחד של נגיף ה־ ‪ HIV‬החודר איתו לתא המאכסן‪ ,‬ואת פעולתו של אנזים אחד הדרוש‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫להתרבות הנגיף ומיוצר על פי המידע התורשתי של התא המאכסן‪.‬‬
‫ִ‬
‫לאחר הידבקות תא בנגיף הקורונה מתרחשים שני תהליכים ‪ II , I‬המתוארים באיור שלפניך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪I‬‬
‫‪ RNA‬נגיפי‬ ‫‪ RNA‬נגיפי‬
‫שכפול ‪RNA‬‬
‫‪ II‬תרגום‬

‫חלבון נגיפי‬

‫(‪ )1‬באיזה מן התהליכים‪ I ,‬או ‪ , II‬האנזימים המזרזים את התהליך ֵאינם מיוצרים לפי המידע התורשתי של‬
‫התא המאכסן? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם היית ממליץ להשתמש בחומר הפוגע בתהליך ‪ II‬כתרופה נגד הנגיף? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪ .39‬נגיפים וחיידקים עלולים לגרום נזק לגוף האדם‪.‬‬

‫א‪ .‬העתק למחברתך את הטבלה שלפניך והשלם בה את המידע החסר על הנגיף‪ ,‬החיידק ותא האדם‪ ,‬על פי‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫האפשרויות שבסוגריים‪.‬‬
‫תא אדם‬ ‫חיידק‬ ‫נגיף‬
‫קרום גרעין (יש‪/‬אין)‬

‫ע‬ ‫ה‬
‫ק‬ ‫ת‬ ‫מיטוכונדרייה (יש‪/‬אין)‬

‫מ‬ ‫ל‬ ‫דופן תא (יש‪/‬אין)‬

‫חבר‬
‫ריבוזומים (יש‪/‬אין)‬

‫תך‬
‫אנזימי נשימה תאית (יש‪/‬אין)‬
‫חומר תורשתי (יש‪/‬אין)‬

‫אדם נדבק בנגיף ההרפס‪ ,‬חלה‪ ,‬וזמן־מה לאחר מכן נעלמו תסמיני המחלה‪ .‬לאחר שנים‪ ,‬עם עליית טמפרטורת גופו‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הופיעו בזוויות הפה פצעים הנגרמים מנגיף ההרפס‪ ,‬שהם אחד מתסמיני המחלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הסבר כיצד חזרו תסמיני המחלה‪ ,‬אף על פי שהאדם לא נחשף שוב לנגיף‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם מתן חיסון סביל מייד אחרי היעלמות תסמיני המחלה היה יכול למנוע הופעה שנייה של התסמינים? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪319‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪2021 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫שים לב‪ :‬בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות‪.‬‬

‫יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה‪.‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון –‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי –‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי –‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סך הכול –‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את תשובותיך על הסעיפים בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪320‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20–1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫במשבצת שמתחת לאות (א–ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל שאלה סמן בעט‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך‪:‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪321‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20–1‬‬
‫היכן זורם דם עשיר בחמצן?‬ ‫‪.1‬‬
‫בעורקי הריאות‬ ‫א‪.‬‬
‫בוורידי הריאות‬ ‫ב‪.‬‬
‫בוורידים הכליליים‬ ‫ג‪.‬‬
‫בוורידי הרגליים‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה מאפיין גירוי עצבי בסינפסה?‬ ‫‪.2‬‬

‫הוא יכול לעבור בשני הכיוונים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוא נקלט בקולטני האקסון של תא העצב שלאחר הסינפסה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוא יכול להיקלט בתא עצב‪ ,‬בתא שריר או בתא בלוטה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוא אות חשמלי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫אדם‪ ,‬בריא בדרך כלל‪ ,‬חלה במחלה הנגרמת על ידי חיידק‪ .‬מה סביר שיקרה בדמו?‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬עלייה במספר תאי הדם האדומים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה במספר תאי הדם הלבנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידה במספר תאי הדם האדומים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירידה במספר תאי הדם הלבנים‪.‬‬

‫איזה מן המשפטים שלפניך מתאר התאמה לגורמים ביוטיים?‬ ‫‪.4‬‬

‫לציפורים הניזונות מצוּף של פרחים יש מקור ארוך ודק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לעופות השוחים במים יש קרום המחבר בין אצבעות הרגליים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לצמחים המואבקים על ידי הרוח יש פרחים קטנים חסרי צבע וריח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫העלים של צמחים הגדלים בתנאי קור נושרים בשלכת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪322‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫היכן מתרחש תהליך התעתוק בתאים של צמחים ושל בעלי חיים?‬ ‫‪.5‬‬
‫בקרום התא‬ ‫א‪.‬‬
‫בריבוזומים‬ ‫ב‪.‬‬
‫בציטופלסמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫בגרעין התא‬ ‫ד‪.‬‬

‫חרק מסוג מקלון דומה לענף דק‪ .‬מהו ההסבר לכך?‬ ‫‪.6‬‬
‫מבין החרקים שנמצאים על ענפים דקים‪ ,‬חרקים הדומים לענף דק נטרפים פחות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הימצאות המקלונים על ענפים דקים במשך דורות רבים הביאה לשינוי גופם לצורת ענף דק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חרקים החיים על ענפים דקים מעדיפים להידמות לענף דק‪ ,‬כדי שלא ייטרפו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המקלונים ניזונים מענפים דקים הגורמים להם להיראות כמו ענפים דקים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫יטרלי" הוא אדום בתמיסה חומצית‪ ,‬וצהוב בתמיסה בסיסית‪.‬‬ ‫בוחן) "אדום נֵ ָ‬
‫האינדיקטור (חומר ֵ‬ ‫‪.7‬‬
‫חוקרים הוסיפו את האינדיקטור לשני כלים‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬שהכילו תמיסה בסיסית זהה‪ .‬נוסף על כך כלי א הכיל שמרים ששהו‬
‫בטמפרטורת החדר ( ‪ ,) 20o C‬וכלי ב הכיל שמרים שהורתחו במשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫תאי השמרים בכלי א נצבעו באדום‪ ,‬ותאי השמרים בכלי ב נצבעו בצהוב‪.‬‬
‫איזו מסקנה אפשר להסיק מתוצאות אלה?‬
‫א‪ .‬הרתחה מקטינה את כמות הבסיס החודר לתאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרתחה אינה מאפשרת לאינדיקטור לחדור לתאי השמרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתאי השמרים יש יכולת לשמור על ‪ pH‬שונה מן הסביבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי השמרים שבניסוי נהרסו בגלל השפעת הבסיס שחדר אליהם‪.‬‬

‫המחלה פוליו (שיתוק ילדים) נגרמת על ידי נגיף (וירוס)‪ .‬מה מכיל חיסון פעיל נגד הנגיף?‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬נגיפים מומתים או מוחלשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגוציטים (תאים בלעניים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוגדנים לנגיף‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרים רעילים הפוגעים בנגיף‪ ,‬אך אינם פוגעים באדם‪.‬‬

‫איזה מן החומרים שלפניך אינו מועבר באמצעות הדם?‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬הורמון‬
‫ב‪ .‬נוגדן‬
‫ְ ּגלִ יקוֹ גֵ ן‬ ‫ג‪.‬‬
‫פחמן דו־חמצני ( ‪) CO2‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪323‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫‪ .10‬מה יש בכל תא חי?‬
‫גרעין‬ ‫א‪.‬‬
‫דופן‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציטופלסמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫מיטוכונדרייה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬תא של אדם ותא של צמח הועברו מסביבתם הטבעית למים מזוקקים‪.‬‬

‫מה יקרה לתאים?‬
‫תא האדם לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתפוצץ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא האדם יתפוצץ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תא האדם לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתכווץ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא האדם יתכווץ‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .12‬אילו חומרים יכולים לשמש מקור אנרגייה בתא?‬

‫פחמימות‪ ,‬חמצן‪ ,‬חלבונים‬ ‫א‪.‬‬
‫ויטמינים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬פחמימות‬ ‫ב‪.‬‬
‫שומנים‪ ,‬פחמימות‪ATP ,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ , ATP‬פחמימות‪ ,‬חמצן‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .13‬לפניך שני גרפים‪ ,‬המתארים פעילות אנזים כתלות בשני גורמים שונים‪ A ,‬ו־ ‪.B‬‬
‫מה מייצגים ‪ A‬ו־ ‪ B‬בגרפים?‬
‫‪ – A‬טמפרטורה; ‪pH – B‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ – B ; pH – A‬ריכוז סובסטרט (מצע)‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ – A‬ריכוז סובסטרט; ‪ – B‬ריכוז אנזים‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ – A‬ריכוז סובסטרט; ‪ – B‬טמפרטורה‬ ‫ד‪.‬‬

‫פעילות‬ ‫פעילות‬
‫אנזים‬ ‫אנזים‬

‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪324‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .14‬מה מאפיין חומר תשמורת בתאים?‬

‫אגירתו של החומר לא משנה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אין בתאים אנזים המזרז את פירוקו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוא מולקולה קטנה החודרת בקלות לתאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסיסותו של החומר במים היא גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬מהי החשיבות של הצמחים במחזורי החומרים בטבע?‬

‫הם גורמים לירידה ברמת החמצן באוויר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם גורמים לעלייה ברמת ה־ ‪ CO2‬באוויר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הם מעשירים את הקרקע במים הנקלטים דרך הפיוניות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם מנצלים ‪ CO2‬מן האוויר ליצירת תרכובות אורגניות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬ההמוגלובין של חולה באנמיה חרמשית נבדל בחומצה אמינית אחת מהמוגלובין תקין‪.‬‬
‫כיצד נוצר ליקוי תורשתי זה?‬
‫טעות בזמן התעתוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫החסרה של נוקלאוטיד אחד ב־ ‪. DNA‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫טעות בתרגום של ה־ ‪ RNA‬שליח (‪.)mRNA‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫החלפה של נוקלאוטיד אחד ב־ ‪. DNA‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬מה משותף לכל ההורמונים?‬

‫הם מפעילים את מערכת העצבים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם מופרשים מן המוח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הריכוז שלהם בדם קבוע כל הזמן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם נקשרים לקולטנים ייחודיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ייפגע פחות אצל צמח הסובל ממחסור בחנקן?‬

‫‪ .18‬איזה מן התהליכים שלפניך ּ ָ‬
‫דיות‬ ‫א‪.‬‬
‫יצירת פירות‬ ‫ב‪.‬‬
‫בניית חלבונים בתאים‬ ‫ג‪.‬‬
‫שכפול ‪DNA‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪325‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .19‬מה קורה בתהליך הנשימה התאית?‬
‫נצרכת אנרגייה רבה‪ ,‬בדומה לתהליכים אחרים בתא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מופקת אנרגייה זמינה לתהליכים בתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז ה־ ‪ CO2‬בתאים יורד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מנוצל חום המשמש מקור לאנרגייה כימית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬מהי הסיבה לקושי של יונקים קטנים לשרוד בטמפרטורות סביבה נמוכות מאוד‪ ,‬גם במעבדה וגם בטבע?‬
‫רעידות של שרירי הגוף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫איבוד חום מן הגוף אל הסביבה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התכווצות כלי דם היקפיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ירידה בצריכת המזון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬עליך לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪).19‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪326‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫(‪ 35‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27–21 ,‬‬
‫בחר בארבע שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה – ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫יצורים חד־תאיים ממין מסוים קולטים יוני אשלגן מן התמיסה החיצונית עד שריכוז יוני האשלגן בתוך התא‬ ‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫גבוה פי ‪ 50‬מריכוזם בתמיסה החיצונית‪ .‬כאשר היצורים החד־תאיים נמצאים בתמיסה המכילה את אותו ריכוז‬
‫של יוני אשלגן אך דלה בחמצן‪ ,‬ריכוז יוני האשלגן בתוך התא שווה לריכוזם בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫הסבר מדוע ריכוז יוני האשלגן בתוך התאים האלה אינו עולה כאשר הם נמצאים בתמיסה דלה בחמצן‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬
‫הכניסו יצורים חד־תאיים כאלה לתמיסה עשירה בחמצן‪ ,‬המכילה חומר מסיס בשומן שאינו נמצא בתאיהם‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ .‬ריכוז החומר בתוך התאים עלה עד שהיה שווה לריכוזו בתמיסה החיצונית‪ ,‬ולא עלה יותר‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע אפשר לשער‪ ,‬על פי נתונים אלה‪ ,‬שהחומר עבר בדיפוזיה דרך קרומי התאים‪.‬‬

‫זברה היא מין ממשפחת הסוסיים‪ ,‬שעל גופה השחור יש פסים לבנים‪ .‬חוקרים מצאו כי זבובי סוס עוקצים זברות‬ ‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫פחות משהם עוקצים סוסים שחורים‪.‬‬
‫מניחים כי זברות התפתחו מסוסים שחורים במהלך האבולוציה‪.‬‬
‫לפניך שני היגדים‪:‬‬
‫סביבה שיש בה מספר גדול של זבובי סוס גרמה ליצירת מוטציות בסוסים שחורים‪ ,‬מוטציות אלה גרמו‬ ‫‪.I‬‬
‫להופעה של פסים לבנים‪.‬‬
‫בעבר התרחשו בסוסים שחורים מוטציות שגרמו להופעת פסים לבנים‪ .‬בסביבה שהיו בה הרבה זבובי סוס‪,‬‬ ‫‪.II‬‬
‫שרדו יותר פרטים בעלי פסים לבנים‪.‬‬
‫קבע מהו ההיגד המתאר נכון את השפעת הסביבה על הימצאות פסים לבנים על גופם של סוסים שחורים‪,‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫לפניך היגד‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫"במקרים רבים מוטציות הן גורם מזיק לפרט‪ ,‬אך מועיל מבחינת האבולוציה"‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫הסבר את שני החלקים של ההיגד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪327‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ .23‬בגרף שלפניך שני עקומים המתארים תהליכים המתרחשים בגוף בעקבות שתי חדירות של אותו גורם זר‪.‬‬
‫אחד העקומים מתאר את העוצמה של התגובה החיסונית‪ ,‬והעקום האחר מתאר את העוצמה של תסמיני המחלה‬
‫(כמו חום וכאבים)‪.‬‬
‫עוצמה‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫א‬

‫ב‬
‫הזמן‬
‫)ימים(‬
‫חדירה של‬ ‫חדירה נוספת של‬
‫גורם זר‬ ‫אותו גורם זר‬

‫קבע איזה עקום‪ ,‬א או ב‪ ,‬מתאר את העוצמה של תסמיני המחלה‪ .‬בסס את קביעתך על נתונים מן הגרף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬
‫(‪ )1‬ציין הבדל אחד בין התגובה החיסונית לחדירה הראשונה של גורם זר לגוף ובין התגובה החיסונית‬ ‫ב‪.‬‬
‫לחדירה נוספת של אותו גורם לגוף‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר את ההבדל שציינת‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .24‬החוקרת עדה יונת ממכון ויצמן למדע קיבלה את פרס נובל לכימיה לשנת ‪ 2009‬על פענוח מבנה הריבוזום‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫באיזה מן השלבים במסלול מ־ ‪ DNA‬לחלבון פועל הריבוזום?‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין שני סוגים של מולקולות ‪ RNA‬המשתתפות בשלב שציינת בסעיף א‪ ,‬והסבר את התפקוד של כל אחד מהם‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 6.75‬נקודות)‬ ‫ביצירת החלבון‪.‬‬

‫הדופן של החדר השמאלי של הלב עבה יותר מן הדופן של החדר הימני‪.‬‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫הסבר כיצד ההבדל בין עובי הדופן של חדר ימין ובין עובי הדופן של חדר שמאל קשור לתפקוד של כל אחד משני‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫החדרים‪.‬‬
‫האם ליקוי במסתמים שבין העליות ובין חדרי הלב עלול לגרום לדם עשיר בחמצן להתערבב בדם דל בחמצן?‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪328‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫תלמידים בדקו את ההשפעה של עוצמת האור על קצב הפוטוסינתזה בצמחים הגדלים במים‪ .‬הם הכניסו את‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬
‫הצמחים לשני כלים עם מים‪ :‬בכלי א – מי ברז; בכלי ב – מי ברז מועשרים ב־ ‪. CO2‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫השפעת עוצמת האור על קצב הפוטוסינתזה בשני ריכוזים של ‪CO2‬‬

‫קצב הפוטוסינתזה‬ ‫ ‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫ב‬
‫‪200‬‬

‫א‬
‫‪100‬‬

‫עוצמת האור‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪900‬‬ ‫)נר‪-‬רגל(‬

‫על פי הגרף‪ ,‬ציין והסבר שני הבדלים בקצב הפוטוסינתזה בין הצמחים בכלי א ובין הצמחים בכלי ב‪ ,‬בעוצמות אור‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫בטווח ‪ 500–350‬נר־רגל‪.‬‬
‫בכלי א‪ ,‬מהו הטווח של עוצמות האור שבו עוצמת האור היא הגורם המגביל את קצב הפוטוסינתזה? נמק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪ .27‬צמחים טורפים הם צמחים ירוקים הלוכדים חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים וניזונים מהם‪ .‬צמחים אלה גדלים בדרך‬
‫כלל בקרקע דלה בתרכובות חנקן‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬ציין שני חומרים שהצמח מייצר ויש בהם חנקן‪.‬‬
‫ב‪ )1( .‬מהו מקור החנקן של צמחים טורפים?‬
‫(‪ )2‬צמחים שאינם טורפים תלויים בחיידקים שבקרקע לאספקת החנקן שלהם‪ .‬הסבר כיצד חיידקים אלה‬
‫תורמים לאספקת חנקן לצמח‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪329‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪ .30–28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫השמנה נחשבת היום ל"מגפה של המאה ה־‪ ."21‬אכילת יתר והיעדר פעילות גופנית גורמים לעלייה בכמות רקמת השומן בגוף‪,‬‬
‫ובעקבות זאת לעלייה במשקל הגוף‪.‬‬
‫רקמת השומן היא רקמה אוגרת שומנים והיא חיונית לגוף‪ .‬אחת התכונות המייחדות את רקמת השומן היא יכולתה לגדול‬
‫ולקטון במידה רבה במשך כל החיים‪ .‬כיום ידוע שברקמת השומן מתרחשים תהליכי ויסות מורכבים‪ ,‬המבוקרים על ידי המערכת‬
‫ההורמונלית והמערכת העצבית ומושפעים גם מן המזון הנאכל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נערכים מחקרים רבים המנסים לבחון אם כמות רקמת השומן בגוף תלויה לא רק במזון הנאכל‪ ,‬אלא גם‬
‫בגורמי בקרה הנמצאים בתוך הגוף‪.‬‬
‫חוקרים ערכו סדרת ניסויים בעכברי מעבדה מזן מיוחד שיש לו נטייה לאכילת יתר ולהשמנת יתר‪.‬‬
‫עכברים רגילים אוכלים בדרך כלל ‪ 3–2.5‬גרם מזון ביום‪ ,‬ומשקל גופם נשאר תקין‪ ,‬ואילו העכברים מן הזן המיוחד מסוגלים‬
‫לאכול עד ‪ 5‬גרם מזון ביום‪ ,‬והם עולים מאוד במשקל (ראה איור ‪.)1‬‬

‫איור ‪1‬‬

‫עכבר רגיל‬ ‫עכבר מן‬

‫הזן המיוחד‬

‫נמצא שבגופם של עכברים מן הזן המיוחד חסר חלבון בשם לֶ ּ ְפטִ ין‪ ,‬הנמצא באופן טבעי בעכברים‪ ,‬וכן בשאר היונקים ובכללם‬
‫בני האדם‪ .‬הלפטין נוצר בין השאר ברקמת השומן (ככל שיש יותר רקמת שומן נוצר יותר לפטין)‪ ,‬והוא משפיע על ההיפותלמוס‪.‬‬
‫ההיפותלמוס הוא מרכז במוח שיש לו תפקיד בבקרת תהליכים רבים בגוף‪ ,‬בין השאר נמצא בו מרכז השובע והרעב‪.‬‬

‫בניסוי א החוקרים נתנו לעכברים חסרי הלפטין מזון ללא הגבלה ("אכול כפי יכולתך")‪ .‬בכל יום שקלו את העכברים ומדדו את‬
‫כמות המזון שאכלו‪ .‬לאחר ‪ 20‬ימים מתחילת הניסוי התחילו להזריק לכל עכבר כמות קבועה של לפטין מדי יום‪ ,‬והמשיכו בכך‬
‫במשך ‪ 15‬ימים‪ ,‬עד היום ה־ ‪ 35‬מתחילת הניסוי‪ .‬במשך כל ‪ 55‬ימי הניסוי לא השתנתה רמת הפעילות הגופנית של העכברים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪.1‬‬

‫(שים לב‪ :‬הגרף בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪330‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫גרף ‪ :1‬צריכת המזון היומית ומשקל הגוף במהלך ניסוי א‬
‫צריכת המזון‬ ‫משקל הגוף‬ ‫מקרא׃‬
‫היומית‬ ‫‪15‬‬ ‫‪55‬‬ ‫)גרמים(‬ ‫משקל הגוף‬
‫)גרמים(‬
‫‪12.5‬‬
‫צריכת המזון‬
‫משקל‬
‫הגוף‬
‫‪10‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪7.5‬‬

‫‪5‬‬ ‫צריכת המזון‬ ‫‪45‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫זמן )ימים( ‪10 15 20 25 30 35 40 45 50 55‬‬

‫תחילת‬ ‫הפסקת‬
‫הזרקות‬ ‫הזרקות‬
‫לפטין‬ ‫לפטין‬

‫אחת ההשערות שהועלו בנוגע ללפטין הייתה שהוא משפיע ישירות רק על צריכת המזון‪ ,‬ולא על משקל הגוף‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫החוקרים טענו שתוצאות הניסוי תומכות בהשערה זו‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫בניסוי ב‪ ,‬שנערך בעכברים מאותו זן חסר לפטין‪ ,‬חזרו על ניסוי א‪ ,‬אך בהבדל אחד‪ :‬לאחר שהופסקה הזרקת הלפטין‬
‫(מהיום ה־ ‪ ,)35‬הגבילו את כמות המזון שקיבלו העכברים ל־ ‪ 2.5‬גרם ביום‪ .‬תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪.2‬‬
‫גרף ‪ :2‬צריכת המזון היומית ומשקל הגוף במהלך ניסוי ב‬
‫צריכת המזון‬ ‫משקל הגוף‬ ‫מקרא׃‬
‫היומית‬ ‫‪15‬‬ ‫‪55‬‬ ‫)גרמים(‬ ‫משקל הגוף‬
‫)גרמים(‬
‫‪12.5‬‬
‫צריכת המזון‬
‫משקל‬
‫הגוף‬
‫‪10‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪7.5‬‬
‫צריכת המזון‬
‫‪5‬‬ ‫‪45‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10 15 20 25 30 35 40 45 50 55‬‬ ‫זמן )ימים(‬

‫תחילת‬ ‫הפסקת‬
‫הזרקות‬ ‫הזרקות‬
‫לפטין‬ ‫לפטין‬

‫האם תוצאות ניסוי ב תומכות בהשערה שהלפטין משפיע ישירות על צריכת המזון‪ ,‬ולא על משקל הגוף?‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬ ‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪331‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫‪ .29‬לפניך שני היגדים על החלבון לפטין‪.‬‬

‫בנוגע לכל אחד מן ההיגדים‪ ,‬קבע אם הוא נכון‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫לפטין הוא הורמון‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫לפטין הנוצר אצל עכברים רגילים יכול לסייע בשמירה על הומיאוסטזיס בגופם‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬

‫‪ .30‬בעקבות המחקר הוצע להשתמש בלפטין כתרופה שתסייע לבני אדם לשמור על משקל תקין‪.‬‬
‫האם לדעתך יש לקבל הצעה זו? הבא נימוק אחד התומך בדעתך ונימוק אחד המנוגד לדעתך‪ .‬לפחות אחד משני‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הנימוקים חייב להיות נימוק מתחום הביולוגיה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪332‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫פרק רביעי‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי;‬
‫חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪.‬‬
‫עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .33–32‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .31‬כדי לבדוק אם ‪ DNA‬בדגימה שנלקחה מזירת פשע שייך לחשוד מסוים‪ ,‬משתמשים ב־ ‪ PCR‬ובאלקטרופורזה בג'ל‪.‬‬
‫שכפול ‪ DNA‬בתא אדם נעשה בטמפרטורה של ‪ , 37o C‬ואילו תהליך ה־ ‪ PCR‬מצריך טמפרטורה גבוהה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אפילו ‪. 95o C‬‬
‫הסבר מדוע יש צורך בטמפרטורה גבוהה בתהליך ה־ ‪ , PCR‬ומדוע התהליך הדומה בתא מתאפשר בטמפרטורה‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫נמוכה בהרבה‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין שתי נקודות דמיון בין תהליך שכפול ה־ ‪ DNA‬בתא ובין תהליך ה־ ‪. PCR‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ה־ ‪ DNA‬של החשוד מכיל חמישה אתרי קישור לאנזים הגבלה מסוים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוסיפו את האנזים הזה ל־ ‪ DNA‬של החשוד‪ .‬כמה פסים יתקבלו באלקטרופורזה בג'ל של ה־ ‪DNA‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫של החשוד?‬
‫(‪ )2‬אם יוסיפו את אותו האנזים ל־ ‪ DNA‬שהופק מן הדגימה שנלקחה מזירת הפשע‪ ,‬כמה פסים צריכים‬
‫להתקבל באלקטרופורזה בג'ל של ה־ ‪ DNA‬שהופק‪ ,‬כדי שיהיה אפשר לקבוע כי אכן הוא שייך לחשוד?‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33–32‬‬

‫הנדסה גנטית מבוססת על העיקרון שהצופן (הקוד) הגנטי הוא אחיד (אוניברסלי) בכל היצורים‪.‬‬ ‫‪ .32‬א‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר עיקרון זה‪.‬‬
‫חוקרים רוצים להחדיר לחיידק גֵ ן אנושי המקוֹ ֵדד לחלבון מסוים‪ .‬לשם כך מפיקים מתאי האדם ‪ RNA‬שליח‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )mRNA‬המקודד לחלבון הרצוי‪ ,‬ולפיו מייצרים במעבדה ‪ DNA‬בעל רצף משלים‪ .‬רצף זה נקרא ‪cDNA‬‬
‫(‪ ,)complementary DNA‬ואותו מחדירים לחיידק‪.‬‬
‫(‪ )1‬מדוע מחדירים לחיידק ‪ cDNA‬ולא את הגן של האדם? הסבר סיבה אחת לכך‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציין שני חומרים המשתתפים בתהליך של יצירת ‪ cDNA‬לגן‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫‪333‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫בזן מסוים של החיידק ‪ E.coli‬חלה מוטציה באזור של אופרון הלקטוז‪ .‬בחיידקים המוטנטים מיוצרים בקביעות‬ ‫‪ .33‬א‪.‬‬
‫אנזימים לפירוק הלקטוז‪ ,‬גם בהיעדר לקטוז‪.‬‬
‫באיזה קטע מן הקטעים המתוארים באיור שלפניך יכולה להיות המוטציה בזן זה? הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫חלבון מווסת )דכאן(‬

‫קטע ‪6‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫קטע ‪1‬‬

‫על מצע מזון שהכיל לקטוז וגלוקוז גידלו זן אחר של חיידקי ‪ , E.coli‬שפעילות אופרון הלקטוז שלהם תקינה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עם הזמן הלך וירד ריכוז הגלוקוז במצע‪.‬‬
‫כיצד תשפיע ירידת ריכוז הגלוקוז במצע על מידת ייצור האנזימים לניצול לקטוז בחיידקים אלה?‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבר את תשובתך‪ .‬בהסברך התייחס לדרך השפעת הגלוקוז על אופרון הלקטוז‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪334‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .36–35‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬
‫התבונן בתרשימים שלפניך‪ .‬החיצים שבתרשימים מייצגים את כיוון זרימת הדם‪.‬‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬

‫מבנה הלב של בעלי חיים ממחלקות שונות‬

‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫צד‬ ‫‪3‬‬ ‫צד‬ ‫צד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫צד‬

‫‪1‬‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬

‫דג‬ ‫דו‪-‬חי‬ ‫עוף‬

‫קבע בעבור כל אחד מן החלקים המסומנים בספרות ‪ , 6–1‬אם הדם הזורם בו הוא דם דל בחמצן‪ ,‬דם עשיר בחמצן‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫או דם מעורב‪.‬‬
‫באיזו מבין המחלקות – דו־חיים או עופות – בעלי החיים הם הומאותרמיים? הסבר את הקשר בין מבנה הלב‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫שלהם ובין היותם הומאותרמיים‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בגלל מבנה מערכת ההובלה בדגים‪ ,‬הדם זורם אל הרקמות שבגופם בלחץ נמוך‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36–35‬‬

‫‪ .35‬במחזור החיים של צפרדע (דו־חי)‪ ,‬בוקע מן הביצה ראשן החי רק במים‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ציין שתי תכונות המשותפות למבנה של מערכת הנשימה של ראשן ושל אדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הסבר את חשיבותה של כל אחת מן התכונות שציינת לתפקודה של מערכת הנשימה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫מהו ההבדל בנפח השתן ובריכוזו בין דג החי במים מתוקים ובין דג החי במים מלוחים? הסבר את תשובתך‪.‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בסס את הסברך על כמות התסנין או על הספיגה החוזרת‪.‬‬
‫מינים שונים של צבים מפרישים סוגים שונים של פסולת חנקנית‪ :‬אמוניה‪ ,‬שתנן או חומצת שתן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫צבים שחיים במים מפרישים בעיקר אמוניה‪ ,‬ואילו צבים שחיים ביבשה מפרישים בעיקר חומצת שתן‪.‬‬
‫הסבר את ההתאמה בין סוג הפסולת החנקנית שהצבים מפרישים ובין סביבת החיים שלהם (מים או יבשה)‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪335‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .39–38‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .37‬בניסוי בדקו את השפעת חומר אנטיביוטי ‪ A‬על חיידקי ‪ . E.coli‬החיידקים גדלו במצע מזון נוזלי‪ ,‬וכאשר החלו להתרבות‬
‫בקצב מהיר הוסיפו למצע מנות שוות של החומר האנטיביוטי בשתי נקודות זמן‪ ,‬המסומנות בגרף שלפניך בחיצים‪.‬‬
‫במהלך הניסוי בדקו בכל שעה את כמות החיידקים החיים ב־ ‪ 1‬מ"ל תרבית‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫מספר החיידקים במשך הזמן לפני הוספה של חומר אנטיביוטי ואחריה‬

‫מספר חיידקים חיים‬

‫במ"ל תרבית‬
‫)סקלה לוגריתמית(‬
‫ו‬

‫ה‬
‫ב‬ ‫ג‬

‫א‬ ‫ד‬ ‫זמן‬

‫)שעות(‬
‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬

‫(‪ )1‬תאר את ההשפעה של הוספת החומר האנטיביוטי ‪ A‬על אוכלוסיית החיידקים בכל אחת מנקודות הזמן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מה גרם להבדל בתוצאות בין שתי הפעמים שבהן הוסף החומר האנטיביוטי‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫במכָ ל שבו מצע מזון‪ .‬מן המכל שואבים כל הזמן‬
‫כדי להפיק חומרים מסוימים מחיידקים מגדלים את החיידקים ְ‬ ‫ב‪.‬‬
‫חלק מן המצע‪ ,‬ומזרימים למכל מצע טרי‪ .‬עם המצע שנשאב מוּצָ אים גם חלק מן החיידקים‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫באיזה שלב של עקום הגידול נמצאים החיידקים הגדלים במכל בתנאים אלה?‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ציין שני גורמים המאפשרים לחיידקים שבמכל להישאר בשלב שציינת בסעיף ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪336‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬מועד קיץ נבצרים‪ ,‬תשפ"א‪ ,2021 ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39–38‬‬
‫המחלה דלֶ קת קרום המוח יכולה להיגרם מנגיף או מחיידק‪ .‬כדי לברר אם גורם המחלה באדם שחלה הוא נגיף או‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫חיידק‪ ,‬הפיקו מגופו נוזל המכיל את גורם המחלה‪ .‬את הנוזל העבירו לשתי צלחות‪ :‬באחת מצע מזון עשיר‪ ,‬ובאחרת‬
‫תאים מקרום המוח‪.‬‬
‫אילו תוצאות יעידו כי גורם המחלה הוא נגיף? הסבר את תשובתך‪ .‬בהסברך התייחס לתוצאות בשתי הצלחות‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ )1‬ציין ארבעה שלבי ִהתרבות המשותפים לכל הנגיפים התוקפים תאי אדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬יש קושי למצוא תרופות נגד נגיפים‪ .‬הצע הסבר אחד לקושי זה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫נגיף ‪ HIV‬גורם למחלת האיידס באדם‪.‬‬ ‫‪ .39‬א‪.‬‬

‫באילו תאים בגוף האדם מתרבה נגיף ‪? HIV‬‬
‫ֵ‬ ‫(‪)1‬‬
‫(‪ )2‬מה מאפשר לנגיף ‪ HIV‬לתקוף תאים אלה ולא תאים אחרים?‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫אחת התרופות למחלת האיידס היא החומר ‪( AZT‬אזידותימידין)‪ .‬חומר זה משבש בנייה של מולקולות ‪. DNA‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר כיצד ‪ AZT‬פוגע בייצור חלבוני נגיף ‪ , HIV‬אף על פי שזהו נגיף ‪. RNA‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪337‬‬
 ‫א‪ .‬בגרות לנבחני משנה‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫ב‪ .‬בגרות למוכרים שאינם רשמיים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשפ"א‪2021 ,‬‬
‫מספר השאלון‪043182 :‬‬

‫ביולוגיה‬
‫הוראות לנבחן‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעה וחצי‬ ‫א‪.‬‬
‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פרק ראשון ‪ 40 -‬נקודות‬
‫פרק שני ‪ 30 -‬נקודות‬
‫פרק שלישי ‪ 30 -‬נקודות‬
‫‪ 100 -‬נקודות‬ ‫סה"כ‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות ‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה‪.‬‬
‫את תשובותיך לשאלות בפרק השני‪ ,‬השלישי והרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשמו "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪338‬‬
 ‫‪2‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 40‬נקודות)‬

‫בפרק זה עשר שאלות‪.‬‬

‫ענה על כל השאלות (‪ )10 – 1‬בפרק זה‪( .‬לכל שאלה – ‪ 4‬נקודות)‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה המתאימה ביותר ‪.‬‬

‫את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.(19‬‬ ‫‪‬‬
‫בכל שאלה סמן בעט במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫‪.1‬‬
‫אדמת‬ ‫‪.2‬‬
‫מלריה‬ ‫‪.3‬‬
‫שעלת‬ ‫‪.4‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בגיליון התשובות כך‪:‬‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬
‫‪X‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד ‪ X‬בלבד ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון‬
‫עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון ‪.‬‬

‫‪ /‬המשך בעמוד ‪/ 3‬‬

‫‪339‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪.‬ענה על כל השאלות ‪1-10‬‬

‫‪ .1‬הורמונים המופרשים אל הדם מגיעים אל כל תאי הגוף‪ ,‬אבל משפיעים רק על חלק מהם כיוון ש‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעת ההורמונים נקבעת בהתאם לצרכים המשתנים של התאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק תאים שהם בעלי קולטנים ייחודיים להורמון‪ ,‬מושפעים ממנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחלק מן התאים יש מנגנון ההורס הורמונים הבאים אתם במגע‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההשפעה של ההורמונים על תאים תלויה בטמפרטורה של הגוף‪.‬‬

‫‪ .2‬בדפנות הפנימיות של הוורידים מצויים מסתמים‪ ,‬הגורמים לזרימת דם חד‪-‬כיוונית‪ .‬אם‬

‫מסתמי הורידים אינם תקינים‪:‬‬
‫א‪ .‬לא יהיה מעבר של דם מהחדרים אל העליות‪.‬‬
‫ב‪ .‬צפוי קושי בזרימת דם מהרגלים אל הלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדם יעבור מחדרי הלב אל העליות‪.‬‬
‫ד‪ .‬דם ורידי יתערבב עם דם עורקי‪.‬‬

‫‪ .3‬רמת המלחים בדם נמצאת בפיקוח מנגנון הומיאוסטטי‪ .‬מכאן ניתן להסיק שרמת המלחים בדם‪:‬‬
‫א‪ .‬נשארת נמוכה כל עוד יש פעילות גופנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשארת גבוהה אחר אכילת מזון מלוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬נשארת יציבה פחות או יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינה קשורה לשינויים בסביבה‪.‬‬

‫‪ .4‬מה יקרה לנפח השתן ולריכוזו אצל אדם ששהה בחום ולא שתה‪:‬‬
‫א‪ .‬נפח השתן יקטן וריכוזו יגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬נפח השתן לא ישתנה אך ריכוזו יגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬נפח השתן יקטן וגם ריכוזו יקטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬נפח השתן יקטן אך ריכוזו לא ישתנה‪.‬‬

‫‪ .5‬באיזה מבין הרצפים מסודרים הפריטים מהקטן אל הגדול?‬

‫א‪ .‬מולקולת חמצן‪ ,‬תא‪ ,‬גרעין תא‪ ,‬ריאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרעין תא‪ ,‬מולקולת חמצן‪ ,‬ריאות‪ ,‬תא‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרעין תא‪ ,‬תא‪ ,‬מולקולת חמצן‪ ,‬ריאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מולקולת חמצן‪ ,‬גרעין תא‪ ,‬תא‪ ,‬ריאות‪.‬‬

‫‪ .6‬שטח הפנים של כלל נאדיות הריאה באדם הוא גדול מאוד‪ .‬מצב זה מאפשר‪:‬‬

‫א‪ .‬כניסת מים יעילה מהסביבה החיצונית אל הריאות‪.‬‬

‫ב‪ .‬חילוף גזים יעיל בין הסביבה החיצונית לבין נימי הדם בריאות‪.‬‬

‫ג‪ .‬הוצאת מזהמים מהירה מחוץ לגוף‪.‬‬

‫ד‪ .‬איבוד חום מהיר מהגוף אל הסביבה החיצונית‪.‬‬
‫‪ /‬המשך בעמוד ‪/ 4‬‬

‫‪340‬‬
 ‫‪4‬‬

‫חשיבותו העיקרית של העור בגוף היא‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬ביצירת הורמונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסיוע הובלת החמצן‪.‬‬
‫ג‪ .‬במניעת קרישת דם‪.‬‬
‫ד‪ .‬במניעת חדירה של גורמים זרים‪.‬‬

‫‪ .8‬תיאום בין מערכות בגוף נעשה בעזרת‪:‬‬

‫א‪ .‬מערכת העיכול‬
‫ב‪ .‬מערכת העצבים‬
‫ג‪ .‬מערכת הנשימה‬
‫ד‪ .‬מערכת ההגנה‬

‫‪ .9‬תלמידים בדקו את קצב הפעילות של אנזים מסוים בטמפרטורות שונות‪ .‬תוצאות הניסוי מוצגות בגרף הבא‪:‬‬

‫השפעת הטמפרטורה על קצב פעילות האנזים‬

‫‪14‬‬
‫קצב פעילות האנזים (יחידות‬

‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫שרירותיות)‬

‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬
‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬

‫מתוצאות הניסוי ניתן להסיק ש‪:‬‬

‫א‪ .‬אנזימים מזרזים תהליכים חיוניים בגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל אנזים מאבד את פעילותו בטמפרטורה מעל ‪.30 oC‬‬
‫ג‪ .‬ככל שהטמפרטורה עולה פעילות האנזים עולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפעילות האופטימלית (מיטבית) של האנזים שנבדק היא בטווח שבין ‪ 20oC‬ל‪.30 oC -‬‬

‫‪ .10‬אדם נחשף לגורם מחלה בפעם הראשונה‪ .‬מה יקרה בגופו כשייחשף לאותו גורם מחלה בפעם השנייה?‬
‫א‪ .‬מספר הנוגדנים שייווצרו בחשיפה השנייה יהיה גדול יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר הנוגדנים שייווצרו בחשיפה השנייה יהיה קטן יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחשיפה השנייה הוא יהיה חולה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחשיפה השנייה יהיו בגופו פחות תאי דם לבנים‪ ,‬ויותר תאי דם אדומים‪.‬‬

‫‪ /‬המשך בעמוד ‪/ 5‬‬

‫‪341‬‬
 ‫‪5‬‬

‫פרק שני (‪ 30‬נקודות)‬

‫בפרק זה חמש שאלות‪. 11-15 ,‬‬
‫בחר בשלוש שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות‪(.‬‬

‫‪ .11‬רחל מרבה לרכב רכיבה ממושכת על אופניים‪ .‬נאמר לה שקצב זרימת הדם לרגלים ולמערכת העיכול שונה‬
‫במנוחה ובמאמץ גופני‪ .‬בטבלה הבאה נתונים על קצב זרימת הדם לשרירי הרגליים ולמעיים בזמן מנוחה ובזמן‬
‫רכיבה על אופניים‪.‬‬
‫קצב זרימת דם למעיים‬ ‫קצב זרימת דם לשרירי‬ ‫רמת הפעילות‬
‫(מ"ל לדקה)‬ ‫הרגלים (מ"ל לדקה)‬

‫‪1400‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫מנוחה‬

‫‪600‬‬ ‫‪12500‬‬ ‫רכיבה על אופניים‬

‫א‪ .‬תאר את השינויים בזרימת הדם לשרירי הרגליים במצב של מנוחה ובמצב של רכיבה על אופניים‪.‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫ב‪ .‬מה היתרון בוויסות כמות הדם המוזרמת לרגליים במצבי פעילות שונים? (‪ 6‬נקודות)‬

‫‪ .12‬אדמת היא מחלה שאנו חולים בה בדרך כלל בילדותנו‪ ,‬ולכן מכונה "מחלת ילדים"‪.‬‬

‫א‪ .‬הסבר מדוע אנו חולים במחלת האדמת רק פעם אחת‪ 7( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬האם מדובר בחיסון פעיל או סביל? נמק‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪ .13‬מה הסיבה לכך שכאשר מטפסים להר גבוה מרגישים עייפות? (‪ 10‬נקודות)‬

‫‪ .14‬ילד נגע בתנור לוהט‪ .‬הילד הרחיק מיד את היד‪ ,‬ורק לאחר מכן צעק מכאב‪.‬‬

‫הסבר מדוע הרחקת היד ָק ְד ָמה לצעקה‪ 10( .‬נקודות)‬

‫‪ /‬המשך בעמוד ‪/ 6‬‬

‫‪342‬‬
 ‫‪6‬‬

‫‪ .15‬שני אנשים שאחד מהם חולה בסוכרת והשני הוא בריא‪ ,‬אכלו כמות זהה של סוכר (גלוקוז)‪ .‬לאחר מכן בדקו‬
‫את ריכוז הסוכר‬ ‫רמת הסוכר בדמם של שני אנשים‪ ,‬לאחר אכילת סוכר‬
‫שני‬ ‫של‬ ‫בדמם‬ ‫‪300‬‬
‫במשך‬ ‫האנשים‪,‬‬
‫כשעה וחצי‪.‬‬ ‫אדם‬
‫א‬
‫‪200‬‬
‫ריכוז סוכר בדם‬ ‫אדם‬
‫(יחידות‬ ‫ב‬
‫שרירותיות)‬
‫‪100‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬
‫הזמן (דקות)‬

‫א‪ .‬מי מהאנשים (א או ב)‪ ,‬חולה בסוכרת? נמק את תשובתך‪ 6( .‬נקודות)‬

‫ב‪ .‬אצל חולי סוכרת מופיעים סימנים כמו צמא מוגבר‪ ,‬כמות שתן מרובה‪ ,‬החלמה איטית של פצעים ועייפות‪.‬‬
‫התייחס לאחד ממאפייני הסוכרת והסבר מה גורם לו‪ 4( .‬נקודות)‬

‫‪ /‬המשך בעמוד ‪/ 7‬‬

‫‪343‬‬
 ‫‪7‬‬

‫פרק שלישי (‪ 30‬נקודות)‬

‫בפרק זה ארבע שאלות‪.16-19 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( .16-19‬מספר הנקודות לכל סעיף רשּום בסופו‪(.‬‬

‫ויסות רמת הסידן בדם‬

‫סידן נמצא בגופינו בכמות גדולה יחסית‪ ,‬ומהווה מרכיב מרכזי בעצמות ובשיניים‪ .‬מחסור בסידן יכול לגרום לנזקים‬
‫בגוף האדם‪ ,‬מכיוון שהוא חיוני לקיום תהליכים כגון קרישת דם‪ ,‬כיווץ שרירים‪ ,‬והעברת מסרים במערכת העצבים‪.‬‬
‫עודפי סידן בדם יכולים להצטבר כאבנים בכליות ולחסום את צינורות הובלת השתן‪.‬‬

‫סידן מגיע מהמזון שאנו אוכלים והוא נספג במערכת העיכול‪ .‬כשכמות הסידן בדם נמוכה הגוף יכול להגביר את‬
‫ספיגת הסידן מהמעיים לדם‪ .‬כמו כן יכול להתרחש פירוק מסוים של רקמת העצם והעברה של סידן מהעצמות אל‬
‫הדם‪ .‬אצל עובָ רים‪ ,‬ילדים ומתבגרים ספיגת הסידן מהמעי היא יעילה מאוד‪ ,‬ואילו אצל מבוגרים ובפרט אצל‬
‫קשישים‪ ,‬הספיגה מהמזון לדם היא מעטה‪.‬‬

‫‪ .16‬הקטע מציג דוגמה להומיאוסטזיס‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הגורם שרמתו בדם מווסתת? (‪ 2‬נקודות)‬

‫ב‪ .‬מה היתרון בקיומו של מנגנון המווסת את הרמה של גורם זה (שציינת בסעיף א') בדם? (‪ 5‬נקודות)‬

‫‪ .17‬לפניך גרף המתאר את כמות הסידן המומלצת לאכילה בגילאים שונים‪.‬‬

‫א‪ .‬על פי הגרף‪ ,‬מהו טווח הגילאים בהם מומלצת צריכה גבוהה ביותר של סידן? (‪ 2‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬שער מדוע ממליצים להרבות באכילת סידן דווקא בגילאים אלה‪ 5( .‬נקודות)‬

‫‪ .18‬החל מגיל ‪ 51‬ההמלצה היא לצרוך יותר סידן מאשר בגילאי ‪ 19‬עד ‪ .50‬התבסס על המידע‬

‫בקטע והסבר מדוע מומלצת אכילה של יותר סידן בגיל מבוגר‪ 8( .‬נקודות)‬

‫‪ .19‬א‪ .‬ציין שתי מערכות בגוף שייפגעו אם יהיה מחסור בסידן בגוף‪ 4( .‬נקודות)‬

‫ב‪ .‬איזה נזק יכול להיגרם לאדם אם יאכל כמות גדולה מדי של סידן לאורך זמן? (‪ 4‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪344‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשפ"ב‪2022 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫שימו לב‪ :‬בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות‪.‬‬

‫יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה‪.‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון –‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי –‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק רביעי‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫–‬ ‫ סך הכול‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את התשובות על השאלות בפרק הראשון יש לסמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את התשובות על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי יש לכתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים‪ ,‬אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪345‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20–1 ,‬‬
‫ענו על כל השאלות‪ .‬אם תענו נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבלו את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחרו בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרתם סמנו בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫* בכל שאלה סמנו בעט במשבצת שמתחת לאות (א–ד) המייצגת את התשובה שבחרתם‪.‬‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬יש לסמן את התשובה בתשובון כך‪:‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪ :‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪346‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שימו לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה‪.‬‬
‫ענו על כל השאלות ‪.20–1‬‬

‫מבין המערכות שלהלן‪ ,‬איזו מערכת ְמ ָת ֶאמת בין חלקים שונים בגוף האדם?‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת הנשימה‬ ‫א‪.‬‬
‫מערכת ההגנה‬ ‫ב‪.‬‬
‫המערכת ההורמונלית‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערכת ההפרשה‬ ‫ד‪.‬‬

‫באמצעות איזה מן התהליכים שלהלן הפוטוסינתזה משפיעה על ההתחממות של כדור הארץ?‬ ‫‪.2‬‬
‫הקטנה של ריכוז ה־ ‪ CO2‬באוויר‬ ‫א‪.‬‬
‫הקטנה של ריכוז החמצן באוויר‬ ‫ב‪.‬‬
‫המרה של אנרגיית חום לאנרגיית אור‬ ‫ג‪.‬‬
‫הקטנה של הביומסה בטבע‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מן החומרים שלהלן יכול לשמש מקור אנרגייה בתא?‬ ‫‪.3‬‬

‫חמצן‬ ‫א‪.‬‬
‫חלבון‬ ‫ב‪.‬‬
‫מים‬ ‫ג‪.‬‬
‫מינרלים‬ ‫ד‪.‬‬

‫להלן ארבעה משפטים בנוגע לנימי הדם‪ .‬איזה מהם אינו נכון?‬ ‫‪.4‬‬
‫זרימת הדם בנימים מהירה יותר מזרימתו בוורידים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הקוטר של נים הדם דומה לקוטר של תא דם אדום‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שטח הפנים של כלל הנימים הוא גדול מאוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לנים הדם יש דופן חד־שכבתית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪347‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫איזה מן הגרפים שלהלן מתאר נכון את השינויים בכמות העמילן והגלוקוז‪ ,‬בתהליך האנזימטי של יצירת עמילן‬ ‫‪.5‬‬
‫בתנאי מעבדה?‬

‫גרף ב‬ ‫גרף א‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫כמות‬ ‫כמות‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫גלוקוז‬
‫עמילן‬

‫זמן‬ ‫זמן‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬

‫גרף ד‬ ‫גרף ג‬
‫כמות‬ ‫כמות‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬

‫זמן‬ ‫זמן‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬

‫גרף א‬ ‫א‪.‬‬
‫גרף ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫גרף ג‬ ‫ג‪.‬‬
‫גרף ד‬ ‫ד‪.‬‬

‫באיזה מן המשפטים שלהלן מתוארת התאמה לגורם ַאביוטי?‬ ‫‪.6‬‬

‫לפרפרים מסוימים יש צבעים המרתיעים את טורפיהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לפרחים המואבקים על ידי חרקים יש ריח חזק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לציפורים הניזונות מצוף של פרחים יש מקור ארוך ודק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לדגים יש צורת גוף המאפשרת תנועה מהירה במים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪348‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫מה מכילה זריקת החיסון הניתנת לכלבים בריאים כדי למנוע את מחלת הכלבת?‬ ‫‪.7‬‬
‫נוגדנים לנגיף (וירוס) הכלבת‬ ‫א‪.‬‬
‫נגיף מוחלש של כלבת‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאי דם לבנים הפועלים נגד נגיף הכלבת‬ ‫ג‪.‬‬
‫נוזל דם של סוס שחוּסן נגד כלבת‬ ‫ד‪.‬‬

‫בתא גוף נמדדה כמות גדולה מאוד של ‪ RNA‬שליח (‪.)mRNA‬‬ ‫‪.8‬‬

‫על איזה תהליך שהתרחש בתא מעיד ממצא זה?‬
‫שכפול מוגבר של ‪DNA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היווצרות מוטציות‬ ‫ב‪.‬‬
‫חלוקת הפחתה (מיוזה)‬ ‫ג‪.‬‬
‫יצירה מוגברת של חלבונים‬ ‫ד‪.‬‬

‫במסתם הנמצא בין החדר הימני ובין עורק הריאה‪ .‬הפגיעה מונעת מן המסתם להיסגר כראוי‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫לאדם יש פגיעה‬ ‫‪.9‬‬
‫לְ מה פגיעה זו עלולה לגרום? ‬
‫א‪ .‬לחזרה של דם דל בחמצן לחדר הימני‪.‬‬
‫ב‪ .‬לערבוב של דם עשיר בחמצן עם דם דל בחמצן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לזרימת דם מן החדר הימני לחדר השמאלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחסימה של העורקים הכליליים‪.‬‬

‫‪" .10‬שיער מקורזל" הוא תכונה דומיננטית‪ ,‬העוברת בתורשה במשפחות נורווגיות‪.‬‬
‫איזו מבין השושלות א–ד מדגימה את דרך ההורשה של תכונה זו?‬

‫שושלת ד‬ ‫שושלת ג‬ ‫שושלת ב‬ ‫שושלת א‬

‫מקרא‪:‬‬
‫זכר עם שיער חלק‬
‫זכר עם שיער מקורזל‬
‫נקבה עם שיער חלק‬
‫נקבה עם שיער מקורזל‬

‫שושלת א‬ ‫א‪.‬‬
‫שושלת ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫שושלת ג‬ ‫ג‪.‬‬
‫שושלת ד‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪349‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .11‬בבית גידול שבו חיה אוכלוסייה של זוחלים‪ ,‬נחפרה תעלה עמוקה‪ .‬התעלה חצתה את בית הגידול‪ ,‬ובעקבות זאת נוצרו‬
‫שתי תת־אוכלוסיות‪ .‬לאחר דורות רבים התברר שבכל אחת מן התת־אוכלוסיות הצטברו שינויים גנטיים אחרים‪.‬‬
‫מה יכולה להיות התוצאה של הצטברות השינויים הגנטיים בשתי התת־אוכלוסיות? ‬
‫עלייה בקצב התרחשות המוטציות בשתיהן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫התפתחות של אותן התאמות בשתיהן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפסקת תהליכי הברירה הטבעית בשתיהן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫היווצרות של מחסום רבייתי בין שתיהן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .12‬ריכוז החמצן בווריד הכליה נמוך יותר מריכוז החמצן בעורק הכליה‪ .‬מהו ההסבר לכך?‬
‫עודפי החמצן שבנוזל הדם מופרשים בשתן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חמצן מנוצל ליצירת גלוקוז בתאי הכליה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאי הכליה צורכים חמצן בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכליה היא איבר הומאוסטטי המווסת את ריכוז החמצן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .13‬החלבון המוגלובין מורכב ממאות חומצות אמיניות‪ .‬באנשים החולים במחלה התורשתית אנמיה חרמשית –‬
‫החומצה האמינית השישית בחלבון המוגלובין שונה מזו שבאנשים בריאים‪.‬‬
‫איזה סוג מוטציה יכול לגרום להבדל זה?‬
‫הוספה של נוקלאוטיד‬ ‫א‪.‬‬
‫החלפה של נוקלאוטיד‬ ‫ב‪.‬‬
‫החסרה של נוקלאוטיד‬ ‫ג‪.‬‬
‫החסרה של כרומוזום‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מבין התרשימים א–ד מתאר נכון את המעברים של פחמן דו־חמצני ( ‪ ) CO2‬וחמצן ( ‪ ) O2‬בטבע?‬ ‫‪.14‬‬
‫תרשים ד‬ ‫תרשים ג‬ ‫תרשים ב‬ ‫תרשים א‬
‫אוטוטרופיים‬ ‫אוטוטרופיים‬
‫הטרוטרופיים‬ ‫הטרוטרופיים‬ ‫והטרוטרופיים‬ ‫והטרוטרופיים‬

‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪O2‬‬

‫אוטוטרופיים‬ ‫אוטוטרופיים‬ ‫אוטוטרופיים‬ ‫אוטוטרופיים‬

‫תרשים א‬ ‫א‪.‬‬
‫תרשים ב‬ ‫ב‪.‬‬
‫תרשים ג‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬ ‫תרשים ד‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪350‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫‪ .15‬עקבו אחרי פירוק אנזימטי של מי חמצן למים ולחמצן בכלי סגור‪.‬‬

‫ריכוז החמצן בכלי הפסיק לעלות אחרי ‪ 10‬דקות‪ .‬מה יכול להיות ההסבר לכך?‬
‫אחרי ‪ 10‬דקות כל כמות האנזים נוצלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אחרי ‪ 10‬דקות כל כמות הסובסטרט נוצלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫האנזים החל לפרק את החמצן שבכלי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מולקולות האנזים נקשרו בקשר בלתי הפיך לסובסטרט‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬מהו הרצף הנכון של התהליכים שמולקולות ‪ CO2‬מעורבות בהם בגוף האדם?‬

‫נשימה תאית ‪ #‬דיפוזיה אל הדם ‪ #‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‬ ‫א‪.‬‬
‫דיפוזיה אל הדם ‪ #‬דיפוזיה אל חלל הנאדית ‪ #‬נשימה תאית‬ ‫ב‪.‬‬
‫דיפוזיה אל הדם ‪ #‬נשימה תאית ‪ #‬דיפוזיה אל חלל הנאדית‬ ‫ג‪.‬‬
‫נשימה תאית ‪ #‬דיפוזיה אל חלל הנאדית ‪ #‬דיפוזיה אל הדם‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬באיזה מסוגי בתי הגידול תצפו למצוא צמחים שמשלימים מחזור חיים – מנביטה עד יצירת זרעים – בזמן הקצר ביותר?‬
‫בבתי גידול בגדות נחלים ונהרות‪ .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בבתי גידול חמים ולחים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בבתי גידול שבהם כמות המשקעים רבה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בבתי גידול שבהם תקופות יובש ארוכות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬מהו חילוף חומרים (מטבוליזם)?‬

‫תהליכי פירוק והרכבה של חומרים המזורזים על ידי אנזימים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יציאה של ‪ CO2‬מן התאים וכניסה של חמצן לתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מעבר חומרים מן הסביבה לתאים ולהפך‪ ,‬בהתאם למפל הריכוזים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תהליכי חיים המתרחשים רק בתאים אאוקריוטים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫המפרקים מבית גידול?‬

‫‪ .19‬מה תהיה התוצאה של סילוק כל ְ‬
‫עלייה בפירוק של חומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ירידה בפירוק חומרים אורגניים לחומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ירידה בקצב האוסמוזה של מים לתוך השורשים של צמחים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עלייה בביומסה של היצרנים בבית הגידול‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪351‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫‪ .20‬בניסוי הכניסו רצועות ישרות ֵמעלה של בצל ירוק לכלים שהכילו תמיסות מלח בריכוזים שונים למשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות באיור שלהלן‪.‬‬

‫‪ 2%‬מלח‬ ‫‪ 1%‬מלח‬ ‫‪ 0.5%‬מלח‬

‫מה גרם להתעגלות של רצועות הבצל?‬

‫כניסה של מלח לתאים‬ ‫א‪.‬‬
‫יציאה של מלח מן התאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫כניסה של מים לתאים‬ ‫ג‪.‬‬
‫יציאה של מים מן התאים‬ ‫ד‪.‬‬

‫שימו לב‪ :‬יש לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪.19‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪352‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫(‪ 35‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27–21 ,‬‬
‫בחרו בארבע שאלות וענו עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה – ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫להלן רשימת רכיבים של מנגנון השאיפה‪ ,‬ובסוגריים שני מצבים אפשריים שלהם‪.‬‬ ‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ַהעתיקו למחברת את הרכיבים לפי הסדר הנכון בזמן השאיפה‪ ,‬וצַ יינו ליד כל רכיב את המצב הנכון שלו‪.‬‬
‫אוויר (נכנס‪/‬יוצא)‬ ‫–‬
‫ן‪/‬גדל)‬
‫(קט ֵ‬
‫נפח בית החזה ֵ‬ ‫–‬
‫השרירים הבין־צלעיים והסרעפת (מתכווצים‪/‬מתרפים)‬ ‫–‬
‫ן‪/‬גדל)‬
‫(קט ֵ‬
‫לחץ האוויר בריאות ֵ‬ ‫–‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫ַהסבירו כיצד פגיעה באספקת הדם לשרירים הבין־צלעיים ולסרעפת יכולה לגרום לירידה בכמות האוויר‬ ‫ב‪.‬‬
‫הנכנס לריאות‪ 3.75( .‬נקודות)‬

‫‪ .22‬גוף האדם מאבד מים בדרכים שונות‪ּ ָ .‬בדקו כמה מים אדם מאבד מגופו באותם תנאי סביבה‪ ,‬בשני מצבים‪ :‬מנוחה‬
‫ופעילות גופנית מאומצת‪ .‬התוצאות מוצגות בטבלה שלהלן‪.‬‬

‫איבוד מים‬
‫(מ"ל ליום)‬
‫בפעילות מאומצת‬ ‫במנוחה‬
‫‪650‬‬ ‫‪350‬‬ ‫מן הריאות‬
‫‪5000‬‬ ‫‪100‬‬ ‫בזיעה‬
‫‪500‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫בשתן‬

‫(‪ַ )1‬הסבירו את היתרון בהגברת ההזעה במהלך פעילות מאומצת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫(‪ )2‬במצב של פעילות גופנית מאומצת ריכוז ה־ ‪ CO2‬בדם עולה‪.‬‬
‫ַהסבירו את ההשפעה של עלייה זו על כמות המים הנפלטת מן הריאות‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬
‫אצל חולים במחלה מסוימת רמת ההורמון ‪ ADH‬נמוכה מאוד‪ .‬לחולים במחלה זו מומלץ להימנע‬ ‫ב‪.‬‬
‫מפעילות גופנית מאומצת‪.‬‬
‫ַהסבירו מדוע ממליצים זאת‪ .‬בהסבר התבססו גם על נתונים מן הטבלה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪353‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫‪ .23‬פלסטיק הוא חומר אורגני מלאכותי‪ ,‬והוא כמעט שאינו מתפרק בטבע לחומרים אי־אורגניים‪.‬‬
‫חוקרים גילו במזבלה חיידקים המייצרים אנזים המזרז פירוק של פלסטיק‪ ,‬וניזונים מחומרי הפירוק‪.‬‬
‫(‪ַ )1‬הסבירו מדוע הסיכוי להימצאות חיידקים מפרקי פלסטיק בסביבה שיש בה כמות גדולה של פלסטיק‬ ‫א‪.‬‬
‫גבוה יותר מן הסיכוי להימצאותם בסביבה שיש בה מעט פלסטיק‪.‬‬
‫(‪ )2‬נעשים ניסיונות שונים להגביל את השימוש בפלסטיק‪.‬‬
‫האם לדעתכם‪ ,‬לאור גילוי החיידקים המפרקים פלסטיק‪ ,‬עדיין יש צורך לנסות להגביל את השימוש בפלסטיק?‬
‫ָהביאו נימוק אחד התומך בדעתכם‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫המפרקים במזבלות גורמת לעליית הטמפרטורה במזבלה‪.‬‬
‫פעילות ְ‬ ‫ב‪.‬‬
‫ַהסבירו מדוע בטווח טמפרטורות מסוים עלייה של הטמפרטורה יכולה להעלות את קצב הפירוק‪,‬‬
‫ומדוע בטווח אחר עלייתה יכולה להוריד את קצב הפירוק‪ 3.75( .‬נקודות)‬

‫‪ .24‬חצב הוא גאופיט נפוץ בישראל‪ .‬הגרף שלהלן מתאר את המשקל של החומרים האורגניים בבצל החצב‬
‫ובעלים הירוקים שלו במהלך השנה‪.‬‬
‫משקל החומרים האורגניים בחלקי החצב השונים במהלך השנה‬

‫משקל החומרים האורגניים‬

‫)גרם(‬

‫מקרא‪:‬‬
‫בצל‬
‫עלים‬

‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬
‫זמן‬
‫קיץ‬ ‫סתיו‬ ‫חורף‬ ‫אביב‬

‫ַהסבירו את הנתון של משקל החומרים האורגניים בבצל בגרף בזמן ‪ t1‬ואת הנתון בזמן ‪ . t2‬בתשובה התבססו על‬ ‫א‪.‬‬
‫המידע שבגרף ועל תהליכים המתרחשים בצמח החצב‪ 5.75( .‬נקודות)‬
‫במחזור החיים של החצב יש כמה התאמות לבית הגידול‪ַ .‬הסבירו התאמה אחת של החצב (גאופיט)‬ ‫ב‪.‬‬
‫לסביבה ים־תיכונית שבה הגשם יורד רק בחלק מן השנה‪ .‬בהסבר התייחסו למידע בגרף‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪354‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫בשנת ‪ 2021‬צוינו ‪ 100‬שנים לגילוי האינסולין‪ .‬במהלך השנים נערכו מחקרים רבים על הורמון זה‪.‬‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫באחד מהם בדקו את קצב כניסת הגלוקוז לתאים מסוימים ששהו בתמיסות בריכוזים שונים של אינסולין‪.‬‬
‫התוצאות מתוארות בגרף שלהלן‪.‬‬
‫השפעת ריכוז האינסולין על קצב כניסת הגלוקוז לתאים‬
‫קצב כניסת הגלוקוז לתאים‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫ריכוז הורמון האינסולין‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫)נ״ג‪/‬מ״ל(‬

‫(‪ )1‬באיזה טווח ריכוזים‪ A ,‬או ‪ , B‬ריכוז האינסולין הוא הגורם המגביל את קצב כניסת הגלוקוז לתאים?‬
‫נַמקו את התשובה‪.‬‬
‫(‪ )2‬מה יכול להיות הגורם המגביל את קצב כניסת הגלוקוז בטווח הריכוזים האחר? ַהסבירו את התשובה‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬
‫אצל אנשים חולי סוכרת יכול להיות גלוקוז בשתן‪ ,‬ואילו אצל אנשים בריאים אין גלוקוז בשתן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מדוע אצל אנשים בריאים אין גלוקוז בשתן? הסבירו את הגורם לכך‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪ .26‬צבע הפרחים בכלניות הוא תכונה תורשתית‪.‬‬

‫א‪ )1( .‬בטבלה שלהלן מוצגים נתונים של הכלאות בין כלניות אדומות לכלניות לבנות‪.‬‬
‫בהנחה ששני אללים קובעים את צבע הפרח – אדום או לבן – ִקבעו על פי תוצאות ההכלאות איזה‬
‫מן האללים הוא האלל הרצסיבי‪ .‬נַמקו את הקביעה‪.‬‬

‫צאצאים‬ ‫הורים‬
‫‪ 17‬לבנים‪ 5 ,‬אדומים‬ ‫לבן ‪ #‬לבן‬
‫‪ 12‬לבנים‪ 14 ,‬אדומים‬ ‫לבן ‪ #‬אדום‬
‫‪ 0‬לבנים‪ 23 ,‬אדומים‬ ‫אדום ‪ #‬אדום‬
‫(‪ )2‬אחד מן האללים מקודד לחלבון ‪ , A‬הגורם לפירוק חומר הצבע האדום‪.‬‬
‫והסבירו כיצד צבע זה מתקבל על סמך המידע על חלבון ‪. A‬‬ ‫צַ יינו את צבעו של פרט הטרוזיגוט‪ַ ,‬‬
‫(‪ 6.75‬נקודות)‬
‫בטבע יש כלניות בצבעים שונים‪ ,‬מלבד אדום ולבן‪ .‬צבעים אלה נוצרים בהשפעת גנים נוספים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגוון הצבעים של פרחי הכלנית הוא דוגמה לשונוּת תורשתית‪.‬‬
‫כיצד תהליך המיוזה תורם להגדלת השונות התורשתית באוכלוסייה? ַהציעו הסבר אחד‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪/12‬‬ ‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫‪355‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫האינדיקטור (חומר בוחן) "אדום ניטרלי" הוא אדום בתמיסה חומצית‪ ,‬וצהוב בתמיסה בסיסית‪.‬‬ ‫‪ .27‬א‪.‬‬
‫נתון כלי ובו תמיסה בסיסית בטמפרטורה של ‪ . 40o C‬הוסיפו לכלי ׁ ְש ָמרים ואת האינדיקטור "אדום ניטרלי"‪.‬‬
‫צבע תאי השמרים היה אדום‪.‬‬
‫הוסיפו דטרגנט לכלי‪ ,‬וצבע תאי השמרים השתנה לצהוב‪ַ .‬הסבירו מדוע השתנה הצבע של תאי השמרים‬
‫מאדום לצהוב‪ 3.75( .‬נקודות)‬
‫שמרים מסוגלים לבצע נשימה תאית אווירנית (אירובית) וגם תסיסה כוהלית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ַהעתיקו את הטבלה שלהלן למחברת‪.‬‬
‫בנוגע לכל אחד מן החומרים המוצגים בטבלה – בחרו לכל תהליך באחת מן האפשרויות‪ :‬מגיב או תוצר או‬ ‫–‬
‫לא קשור לתהליך‪ ,‬וכִ תבו אותה במקום המתאים בטבלה שבמחברת‪.‬‬
‫בנוגע לאנרגייה המתקבלת – בחרו לכל תהליך באחת מן האפשרויות‪ :‬מעטה או רבה‪ ,‬וכִ תבו אותה במקום‬ ‫–‬
‫המתאים בטבלה שבמחברת‪.‬‬

‫האנרגייה‬ ‫חומצה לקטית‬

‫חד־סוכר‬ ‫חמצן‬ ‫‪CO 2‬‬
‫המתקבלת‬ ‫(חומצת חלב)‬
‫(מעטה ‪ /‬רבה)‬ ‫(מגיב ‪ /‬תוצר ‪ /‬לא קשור לתהליך)‬ ‫התהליכים‬

‫ה‬‫ַ‬
‫נשימה תאית אווירנית‬

‫ברת‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫(אירובית)‬
‫תסיסה כוהלית‬

‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪356‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫פרק שלישי (‪ 18‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30–28 ,‬‬
‫ִקראו את תיאור המחקר שלהלן‪ ,‬וענו על כל השאלות ‪ .30–28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫מחסום לתעלה – ואולי למחלה‬

‫המחקר המתואר בקטע שלהלן מציע דרך להתמודדות עם נגיף הקורונה באמצעות חומר המשבש תפקוד של חלבון נגיפי מסוים‪.‬‬
‫האפשרויות לערוך ניסויים בנגיפים הן מוגבלות משום שנגיפים אינם פעילים מחוץ לתא מאכסן‪ִ .‬מסיבה זו מחקרים רבים‬
‫הקשורים לנגיפים נערכים בתאים שהחדירו אליהם גנים נגיפיים‪ ,‬ובעקבות זאת מיוצרים בתאים אלה חלבונים נגיפיים‪ .‬תאים‬
‫כאלה שהוחדרו אליהם גנים זרים נקראים תאים מהונדסים‪.‬‬
‫פרופסור שי ארקין וצוותו מהאוניברסיטה העברית בירושלים ערכו מחקר שמטרתו הייתה למצוא חומרים שיפגעו בנגיף הקורונה‪.‬‬
‫החוקרים שיערו שפגיעה בחלבון של הנגיף תביא לפגיעה בהתרבותו‪ .‬אחד החלבונים המרכיבים את המעטפת של נגיף הקורונה‬
‫הוא חלבון ‪. E‬‬
‫החוקרים יצרו תאים מהונדסים שהכילו את הגן הנגיפי המקודד לחלבון ‪ . E‬הגן התבטא בתאים אלה‪ ,‬ונוצר בהם חלבון ‪. E‬‬
‫נמצא שחלבון ‪ E‬פועל כתעלה בקרומי התאים המהונדסים‪.‬‬

‫‪ .28‬בקרומי תאים פועלות תעלות ומשאבות‪ .‬צַ יינו הבדל אחד בין תעלות ובין משאבות‪ 4( .‬נקודות)‬

‫בניסויים המתוארים בהמשך נעשה שימוש בתאים מהונדסים שהכילו את הגן הנגיפי המקודד לחלבון ‪ , E‬כדי לחקור חומרים‬
‫המשפיעים על הפעילות של חלבון ‪. E‬‬
‫חלבון ‪ E‬שמיוצר בתאים המהונדסים משבש בהם תהליכים ופוגע בחלוקתם‪ :‬נמצא שבתאים מהונדסים אלה‪ ,‬שהכילו את הגן‬
‫הנגיפי‪ ,‬קצב חלוקות התאים היה נמוך בהרבה בהשוואה לתאים שלא הכילו גן זה‪.‬‬
‫החוקרים בדקו את השפעתם של חומרים רבים על חלבון ‪ E‬בתאים המהונדסים‪ .‬הם החליטו להתמקד בחומר ‪ , Z‬החוסם‬
‫תעלות בקרום‪ .‬ההשפעה של חומר ‪ Z‬על פעילותו של חלבון ‪ , E‬המשבש את חלוקת התאים‪ ,‬נבדקה בשני ניסויים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪357‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬
‫ניסוי ‪1‬‬
‫קצב חלוקות התאים נבדק בשלושה טיפולים‪:‬‬
‫טיפול ‪ : I‬תאים לא מהונדסים ללא הגן המקודד לחלבון ‪ E‬וללא הוספת חומר ‪; Z‬‬
‫טיפול ‪ : II‬תאים מהונדסים עם הגן המקודד לחלבון ‪ E‬וללא הוספת חומר ‪; Z‬‬
‫טיפול ‪ : III‬תאים מהונדסים עם הגן המקודד לחלבון ‪ E‬ועם הוספת חומר ‪. Z‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬
‫גרף ‪ :1‬השפעת טיפולים שונים על קצב חלוקות התאים‬
‫מספר תאים‬
‫ביחידת זמן‬

‫טיפול ‪I‬‬ ‫טיפול ‪II‬‬ ‫טיפול ‪III‬‬

‫ללא ‪E‬‬ ‫עם ‪E‬‬ ‫עם ‪E‬‬
‫ללא ‪Z‬‬ ‫ללא ‪Z‬‬ ‫עם ‪Z‬‬

‫(‪ַ )1‬הסבירו את ההבדל בתוצאות בין טיפול ‪ II‬לבין טיפול ‪. I‬‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫(‪ַ )2‬הסבירו את ההבדל בתוצאות בין טיפול ‪ III‬לבין טיפול ‪. II‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫ניסוי ‪2‬‬
‫בניסוי זה החוקרים השתמשו בתאים מוטנטים‪ .‬אלה הם תאים מאותו הסוג כמו התאים בניסוי ‪ ,1‬אך חדירוּת הקרום שלהם‬
‫לאשלגן נמוכה בעקבות מוטציה‪ .‬ריכוז מיטבי (אופטימלי) של אשלגן הוא חיוני לתפקוד תקין של תאים ולחלוקתם‪ ,‬והוא חודר‬
‫לתאים דרך התעלה שנוצרת מחלבון ‪ E‬בקרומי התאים‪.‬‬

‫(שימו לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪358‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫בניסוי זה קצב חלוקות התאים המוטנטים נבדק בשלושה טיפולים‪ ,‬כמו בניסוי ‪:1‬‬
‫טיפול ‪ : I‬תאים מוטנטים לא מהונדסים ללא הגן המקודד לחלבון ‪ E‬וללא הוספת חומר ‪; Z‬‬
‫טיפול ‪ : II‬תאים מוטנטים מהונדסים עם הגן המקודד לחלבון ‪ E‬וללא הוספת חומר ‪; Z‬‬
‫טיפול ‪ : III‬תאים מוטנטים מהונדסים עם הגן המקודד לחלבון ‪ E‬ועם הוספת חומר ‪. Z‬‬

‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬

‫גרף ‪ :2‬השפעת טיפולים שונים על קצב חלוקות התאים המוטנטים‬

‫מספר תאים מוטנטים‬
‫ביחידת זמן‬

‫טיפול ‪I‬‬ ‫טיפול ‪II‬‬ ‫טיפול ‪III‬‬

‫ללא ‪E‬‬ ‫עם ‪E‬‬ ‫עם ‪E‬‬
‫ללא ‪Z‬‬ ‫ללא ‪Z‬‬ ‫עם ‪Z‬‬

‫(‪ַ )1‬הסבירו את ההבדל בתוצאות בין טיפול ‪ I‬בניסוי ‪ 2‬לבין טיפול ‪ I‬בניסוי ‪.1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ַ )2‬הסבירו כיצד ההבדל בתוצאות בין טיפול ‪ II‬לבין טיפול ‪ III‬בניסוי ‪ 2‬תומך בהשערה שחומר ‪ Z‬משבש את‬
‫תפקודו של חלבון ‪ E‬כתעלה‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬

‫על בסיס תוצאות ניסויים אלה‪ ,‬שנערכו בתאים‪ ,‬הועלתה השערה שחומר ‪ Z‬יכול לשבש את פעילותו של חלבון ‪ E‬בנגיפים‪.‬‬
‫כאמור חלבון ‪ E‬הוא חלבון נגיפי החיוני להתרבותו של נגיף הקורונה‪.‬‬

‫‪ .30‬האם לדעתכם אפשר להמליץ על שימוש בחומר ‪ Z‬כתרופה נגד נגיף הקורונה לפי המידע ותוצאות הניסויים שבקטע?‬
‫ָהביאו נימוק אחד מתחום הביולוגיה התומך בדעתכם‪ 4( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪359‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫שימו לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד ‪.17‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪360‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית – עמודים ‪.20–18‬‬
‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי – עמודים ‪.22–21‬‬
‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם – עמודים ‪.25–23‬‬
‫יש לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרתם‪.‬‬

‫(שימו לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪361‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬
‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .33–32‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענו על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬ברזל הוא חומר החיוני לתפקוד תקין של תאים‪ .‬עודף ברזל או חוסר בו עלולים לשבש תהליכים בתאים‪ .‬ברזל מועבר בדם‬
‫כשהוא קשור לחלבון שנקרא טרנספרין‪ .‬הברזל הקשור לטרנספרין מוכנס לתאים באמצעות קולטן לטרנספרין הנמצא‬
‫בקרומי התאים‪ .‬ריכוז הברזל בתא משפיע על כמות הקולטנים לטרנספרין באמצעות חלבון בקרה‪ :‬כאשר חסר ברזל בתא‪,‬‬
‫חלבון הבקרה נקשר ל־ ‪ RNA‬שליח (‪ ,)mRNA‬ומגן עליו מפני פירוק‪ .‬במצב זה מתאפשרת יצירת הקולטן לטרנספרין‬
‫(ראו איור ‪.)1‬‬
‫איור ‪ :1‬מצב שבו נוצר קולטן לטרנספרין‬

‫‪ RNA‬שליח המקודד‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫לקולטן לטרנספרין‬
‫אנזים מפרק ‪RNA‬‬
‫חלבון בקרה‬
‫ריבוזום‬
‫קולטן לטרנספרין‬

‫כאשר יש עודף ברזל בתא‪ ,‬הברזל נקשר לחלבון הבקרה‪ ,‬ולכן חלבון הבקרה אינו יכול להיקשר ל־ ‪ RNA‬שליח‪.‬‬
‫ה־ ‪ RNA‬שליח מפורק במהירות על ידי אנזים‪ .‬במצב זה ייצור הקולטן לטרנספרין מופסק (ראו איור ‪.)2‬‬
‫איור ‪ :2‬מצב שבו לא נוצר קולטן לטרנספרין‬

‫‪ RNA‬שליח המקודד‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫לקולטן לטרנספרין‬ ‫ברזל‬
‫אנזים מפרק ‪RNA‬‬
‫חלבון בקרה‬
‫ריבוזום‬
‫קולטן לטרנספרין‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬ ‫(שימו לב‪ :‬סעיפי השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪362‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫ַהסבירו כיצד משפיע חלבון הבקרה על ייצור הקולטן לטרנספרין כאשר חסר ברזל בתא‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫ַהסבירו כיצד התהליכים המתוארים בעמוד הקודם מאפשרים שמירה על ההומאוסטזיס של ריכוז הברזל בתא‪ .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫להלן שלוש מוטציות ‪: III–I‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מוטציה בגן המקודד לחלבון הבקרה‪ ,‬שמונעת מחלבון הבקרה להיקשר ל־ ‪ RNA‬שליח )‪. (mRNA‬‬ ‫‪.I‬‬
‫מוטציה בגן המקודד לאנזים מפרק ‪ RNA‬שליח‪ ,‬שגורמת לפגיעה באתר הפעיל של האנזים‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬מוטציה בגן המקודד לחלבון הבקרה‪ ,‬שגורמת לפגיעה ביכולת של חלבון הבקרה לקשור ברזל‪.‬‬

‫בחרו בשתיים מבין המוטציות ‪ִ , III–I‬‬

‫וקבעו בנוגע לכל אחת מהן אם היא תגרום לעלייה או לירידה בריכוז‬
‫הברזל בתא‪ .‬נַ מקו כל קביעה‪ 4.5( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪363‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫ענו על אחת מן השאלות ‪.33–32‬‬
‫הסלק‪ ,‬החיוני לייצור חומר שצבעו‬
‫‪ .32‬חוקרים רצו ליצור עגבניות סגולות‪ .‬לשם כך הם החדירו לצמחי עגבנייה גן של צמח ֶ‬
‫סגול‪.‬‬
‫להלן שלושה מן השלבים של התהליך‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חיתוך של פלסמיד‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫חיבור הגן של הסלק לפלסמיד‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬החדרת הפלסמיד המהונדס לצמחי עגבנייה‪.‬‬
‫נתונים ארבעה אנזימים‪ :‬ליגאז‪ ,‬אנזים מתעתק ‪ , DNA‬אנזים הגבלה‪ ,‬אנזים משכפל ‪. DNA‬‬
‫באילו מן האנזימים השתמשו החוקרים‪ .‬בנוגע לכל אנזים שקבעתם‪ ,‬צַ יינו באיזה שלב הוא פועל‪ .‬‬
‫ִקבעו ֵ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫ַהסבירו מדוע השתמשו החוקרים בהנדסה גנטית ולא בהכלאה כדי להעביר את התכונה של ייצור החומר הסגול‬ ‫ב‪.‬‬
‫מן הסלק לעגבנייה‪ 2( .‬נקודות)‬

‫‪ .33‬אופרון הלקטוז פועל במינים רבים של חיידקים‪.‬‬

‫בחיידקים החיים בסביבה שאין בה לקטוז אין תעתוק של הגנים המבניים באופרון הלקטוז‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ַהסבירו מהו היתרון בכך עבור חיידקים אלה‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫חוקרים גידלו חיידקים על מצע מזון שאין בו לקטוז‪ .‬הם הוסיפו לקטוז למצע המזון‪ ,‬ולאחר מכן הוציאו‬ ‫ב‪.‬‬
‫את הלקטוז ממצע המזון‪ .‬העקומים ‪ a‬ו־ ‪ b‬בגרף שלהלן מתארים את כמות האנזים מפרק הלקטוז ואת‬
‫כמות ה־ ‪ RNA‬שליח )‪ (mRNA‬המקודד לאנזים זה‪ ,‬לאחר הוספת לקטוז למצע המזון ולאחר הוצאתו‪ .‬‬

‫כמות‬
‫)יחידות שירותיות(‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫זמן‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)דקות(‬
‫הוספת‬ ‫הוצאת‬
‫לקטוז‬ ‫הלקטוז‬

‫ִקבעו איזה עקום‪ a ,‬או ‪ , b‬מתאר את כמות האנזים‪ ,‬ואיזה עקום מתאר את כמות ה־ ‪ RNA‬שליח בתאי החיידקים‪.‬‬
‫נַ מקו כל קביעה על פי נתונים מן הגרף‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫‪364‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬
‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬
‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .36–35‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענו על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .34‬ליצורים רב־תאיים יש מערכות הובלה‪.‬‬
‫ַהסבירו מדוע מערכת הובלה היא הכרחית לקיומם של יצורים רב־תאיים‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫חוקרים בדקו את קצב הלב של צפרדע (מחלקת הדו־חיים) בטמפרטורות סביבה שונות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות בגרף ‪ 1‬שלהלן‪.‬‬
‫גרף ‪1‬‬
‫קצב הלב‬
‫)פעימות לדקה(‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬ ‫טמפרטורת הסביבה‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)‪(oC‬‬

‫בטווח הטמפרטורות המוצג בגרף‪ ,‬דו־חיים פעילים יותר עם העלייה בטמפרטורת הסביבה‪.‬‬
‫ַהסבירו כיצד השינוי בקצב הלב מאפשר זאת‪ .‬בתשובה התייחסו גם לתהליכים המתרחשים בתאים‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬
‫חוקרים בדקו את ההשפעה של ירידה בטמפרטורת הסביבה על קצב הלב של ׁ ַשחרוּרים (מחלקת העופות)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪ 2‬שלהלן‪.‬‬
‫גרף ‪2‬‬
‫קצב הלב‬
‫)פעימות לדקה(‬

‫‪450‬‬

‫‪400‬‬

‫‪350‬‬

‫‪300‬‬
‫טמפרטורת הסביבה‬
‫‪-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫)‪(oC‬‬

‫ַהסבירו כיצד השינוי בקצב הלב עם הירידה בטמפרטורת הסביבה תורם לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה של‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/22‬‬ ‫עופות‪ .‬בתשובה התייחסו גם לתהליכים המתרחשים בתאים‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫‪365‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫ענו על אחת מן השאלות ‪.36–35‬‬

‫צַ יינו פעולה חיונית המתבצעת ביונקים באמצעות הכליות‪ ,‬ואינה מתבצעת בדגים באמצעות הכליות‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫צַ יינו באיזה איבר בדגים מתבצעת פעולה זו‪ 2( .‬נקודות)‬
‫(‪ַ )1‬הסבירו את הקושי שיש לבעלי חיים המתקיימים בסביבה של מים מתוקים לשמור על מאזן מים תקין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬ליצורים (אורגניזמים) החיים במים מתוקים יש דרכים שונות לשמור על מאזן מים תקין‪.‬‬
‫צַ יינו דרך אחת של יצורים חד־תאיים ושתי דרכים של דגים לשמור על מאזן מים תקין‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫(‪ַ )1‬הסבירו כיצד מגיע החמצן מן האוויר אל התאים בגוף החרקים‪.‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫(‪ )2‬פעולת השרירים בחרקים מושפעת מכמות החמצן שנקלטת במערכת הנשימה‪.‬‬
‫פעולת השרירים (בחרקים מסוימים) גם משפיעה על כמות החמצן שנקלטת במערכת הנשימה‪.‬‬
‫ַהסבירו את שני המשפטים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫בחרקים מסוימים זרימת האוויר במערכת הנשימה היא דו־כיוונית – האוויר נכנס ויוצא דרך אותו הפתח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בחרקים אחרים זרימת האוויר במערכת הנשימה היא חד־כיוונית – האוויר נכנס דרך פתח אחד ויוצא דרך‬
‫פתח אחר‪.‬‬
‫באיזו מבין שתי מערכות הנשימה המתוארות אספקת החמצן לתאים יעילה יותר? נַמקו‪ 2( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/23‬‬

‫‪366‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 23 -‬‬

‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .39–38‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענו על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .37‬חוקרים בודדו מגוף האדם שני מינים של חיידקים הזקוקים לחומצה אמינית ‪ X‬לקיומם‪ .‬חיידקים ממין א מסוגלים‬
‫לייצר חומצה אמינית ‪ , X‬וחיידקים ממין ב לא מסוגלים לייצר אותה‪ .‬החוקרים ערכו ניסוי בשני המינים של החיידקים‪.‬‬
‫מהלך הניסוי מתואר בקטע ובאיור ‪ 1‬שלהלן‪.‬‬

‫איור ‪ :1‬מהלך הניסוי‬

‫שלב ראשון‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫החוקרים הכניסו חיידקים ממין א לשלוש מבחנות‪ , 3–1 ,‬שהכילו‬

‫מין‬ ‫מין‬ ‫מין‬ ‫מצע נוזלי בטמפרטורות שונות‪.‬‬

‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫לאחר זמן מה הפרידו החוקרים בכל אחת מן המבחנות ‪ 3–1‬את הנוזל‬
‫‪30 o C‬‬ ‫‪50 o C‬‬ ‫‪80 o C‬‬ ‫מן החיידקים‪.‬‬

‫שלב שני‪:‬‬
‫החוקרים הכניסו חיידקים ממין ב לשלוש מבחנות נוספות‪, 3l–1l ,‬‬
‫בטמפרטורה של ‪. 37o C‬‬
‫‪1l‬‬ ‫‪2l‬‬ ‫‪3l‬‬
‫הם העבירו מכל אחת מן המבחנות ‪ 3–1‬טיפת נוזל למבחנות ‪, 3l–1l‬‬
‫מין‬ ‫מין‬ ‫מין‬ ‫בהתאמה‪ .‬טיפות הנוזל שהועברו לא הכילו חיידקים ולא הכילו‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫חומצה אמינית ‪. X‬‬
‫גידלו את החיידקים ממין ב עם טיפות הנוזל שהופרד מן החיידקים‬
‫‪37 o C‬‬ ‫ממין א‪.‬‬

‫לאחר יומיים בטמפרטורה של ‪ 37o C‬הוציאו החוקרים דגימה של‬

‫חיידקים מכל אחת מן המבחנות ‪ 3l–1l‬וזרעו אותם בצלחות ‪ 3l–1l‬‬
‫שבהן מצע מזון מוצק שלא הכיל חומצה אמינית ‪. X‬‬

‫איור ‪ :2‬תוצאות הניסוי‬ ‫איור ‪ 2‬מתאר את התוצאות שהתקבלו בצלחות אחרי יממה‪.‬‬

‫מושבה של‬
‫חיידקים‬
‫‪1l‬‬ ‫‪2l‬‬ ‫‪3l‬‬

‫(שימו לב‪ :‬סעיפי השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/24‬‬

‫‪367‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 24 -‬‬

‫ַהסבירו כיצד חשיפת החיידקים ממין א לטמפרטורות השונות בשלב הראשון של הניסוי גרמה לתוצאות השונות‬ ‫א‪.‬‬
‫בכל אחת מן הצלחות ‪ 4( . 3l–1l‬נקודות)‬
‫בשלב השני של הניסוי שמרו החוקרים על טמפרטורה של ‪ 37o C‬בכל אחת מן המבחנות ‪. 3l–1l‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ַהסבירו מדוע היה חשוב שהטמפרטורה בשלוש המבחנות ‪ 3l–1l‬תהיה זהה‪ ,‬ומדוע בחרו החוקרים דווקא‬
‫בטמפרטורה של ‪ 2.5( . 37o C‬נקודות)‬
‫בניסוי המתואר‪ ,‬גידלו חיידקים גם במצע מזון נוזלי וגם במצע מזון מוצק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫צַ יינו יתרון אחד לשיטה של גידול חיידקים במצע מזון נוזלי לעומת גידולם במצע מזון מוצק‪ ,‬ויתרון אחד‬
‫לשיטה של גידול חיידקים במצע מזון מוצק לעומת גידולם במצע מזון נוזלי‪ 2.5( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/25‬‬

‫‪368‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 25 -‬‬
‫ענו על אחת מן השאלות ‪.39–38‬‬

‫‪ .38‬הנגיף ‪ FIV‬גורם למחלת הכשל החיסוני בחתולים‪ .‬פעולתו בתאי מערכת החיסון של חתולים דומה לפעולתו של‬
‫נגיף האיידס )‪ (HIV-1‬באדם‪.‬‬
‫(‪ )1‬הנגיף ‪ FIV‬חודר לתאי מערכת החיסון של החתול ואינו חודר לתאי מערכת החיסון של האדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫איזה הבדל בין תאי חתולים לבין תאי בני אדם יכול להיות הסיבה לכך?‬
‫(‪ )2‬הנגיף ‪ FIV‬הוא רטרווירוס‪.‬‬
‫ַהסבירו מה תהיה ההשפעה של תרופה המונעת את פעילותו של האנזים המתעתק הפוך )‪ )RT‬‬
‫על היווצרות נגיפי ‪ FIV‬בגוף החתול‪ .‬בהסבר התייחסו לשלבי ההתרבות של הנגיפים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫בטיפול באדם שחלה באיידס משתמשים בתרופה הפוגעת באנזים המתעתק הפוך )‪.(RT‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫האם תרופה זו תפגע גם בהתרבות של נגיף ההרפס בגוף האדם? נַמקו‪ 2( .‬נקודות)‬

‫‪ .39‬אקנֶה (פצעי בגרות) היא מחלה זיהומית הנגרמת מחיידקים‪ ,‬ומתבטאת בפצעונים דלקתיים בעור הפנים‪.‬‬
‫האם התפתחות דלקת היא תגובה חיסונית ייחודית? נַמקו‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫אחד הטיפולים למחלת אקנֶה חמורה הוא באמצעות אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )1‬השימוש הרב באנטיביוטיקה מסוימת נגד אקנה גרם לעלייה בשכיחותם של חיידקים שעמידים‬
‫לאנטיביוטיקה זו‪ַ .‬הסבירו‪.‬‬
‫(‪ַ )2‬הסבירו מדוע אנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים אך אינה פוגעת בנגיפים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪369‬‬
 ‫א‪ .‬בגרות לנבחני משנה‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫ב‪ .‬בגרות למוכרים שאינם רשמיים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשפ"ב ‪2022‬‬
‫מספר השאלון‪043182 :‬‬

‫ביולוגיה‬
‫הוראות לנבחן‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעה וחצי‬ ‫א‪.‬‬
‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פרק ראשון ‪ 40 -‬נקודות‬
‫פרק שני ‪ 30 -‬נקודות‬
‫פרק שלישי ‪ 30 -‬נקודות‬
‫‪ 100 -‬נקודות‬ ‫סה"כ‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות ‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫את תשובותיכם לשאלות בפרק הראשון סמנו בתשובון שבסוף מחברת הבחינה‪.‬‬
‫את תשובותיכם לשאלות בפרק השני והשלישי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כיתבו במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונכם לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים‬
‫וכדומה)‪ .‬רשמו "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול‬
‫לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪ ,‬אף על פי כן על‬
‫כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי‬

‫בהצלחה!‬

‫‪370‬‬
‫‪1‬‬
 ‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ראשון‬

‫בפרק זה עשר שאלות‪.‬‬

‫ענו על כל השאלות (‪ )10 – 1‬בפרק זה‪( .‬לכל שאלה – ‪ 4‬נקודות)‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחרו בתשובה המתאימה ביותר ‪.‬‬

‫את התשובה שבחרתם סמנו בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.(19‬‬ ‫•‬
‫בכל שאלה סמנו בעט במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫•‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫‪.1‬‬
‫אדמת‬ ‫‪.2‬‬
‫מלריה‬ ‫‪.3‬‬
‫שעלת‬ ‫‪.4‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בגיליון התשובות כך‪:‬‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬
‫‪X‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד ‪ X‬בלבד ‪.‬‬ ‫•‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך ‪:‬‬ ‫•‬

‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫•‬

‫שימו לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות‬
‫קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון ‪.‬‬

‫‪371‬‬
‫‪2‬‬
 ‫ענו על כל השאלות ‪.10 - 1‬‬

‫‪ .1‬תאי דם לבנים נמצאים‪:‬‬

‫א‪ .‬בעיקר בוורידים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעיקר בעורקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכל כלי הדם ‪.‬‬
‫ד‪ .‬רק בכלי דם המגיעים לרקמה שחדר לתוכה גוף זר‪.‬‬

‫‪ .2‬מה נכון לומר על אנזימים?‬

‫א‪ .‬פגיעה באתר הפעיל שלהם משבשת את פעילותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרגת ה‪ pH-‬אינה משפיעה על פעילותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל אנזים פועל על יותר מסוג אחד של סובסטרט‪.‬‬
‫ד‪ .‬פעילותם גוברת ככל שהטמפרטורה יורדת‪.‬‬

‫‪ .3‬מהו סדר השלבים שעובר עמילן שנאכל‪ ,‬עד שמרכיביו מנוצלים להפקת אנרגיה בתא‬
‫שריר?‬
‫א‪ .‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא השריר‪ ,‬ספיגה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא השריר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא השריר ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא השריר‪ ,‬עיכול‪.‬‬

‫‪ .4‬בדם הזורם בעורק שבזרוע יש‪:‬‬

‫א‪ .‬יותר המוגלובין ופחמן דו‪-‬חמצני מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬
‫יותר גלוקוז והמוגלובין מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬יותר חמצן ופחמן דו‪-‬חמצני מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬
‫ד‪ .‬יותר חמצן וגלוקוז מאשר בדם הזורם בווריד שבזרוע‪.‬‬

‫‪ .5‬במערכת העיכול של האדם החלבונים‪:‬‬

‫א‪ .‬מתפרקים לחומצות אמיניות בפה באמצעות עיכול מכני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתפרקים לחומצות שומן בפה באמצעות עיכול מכני‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתפרקים לחומצות אמיניות על ידי אנזימים בקיבה ובמעי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתפרקים לחומצות שומן על ידי אנזימים בקיבה ובמעי‪.‬‬

‫מתאמת בין המערכות השונות בגוף האדם?‬

‫‪ .6‬איזו מערכת ָ‬
‫א‪ .‬מערכת ההפרשה הפנימית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכת העיכול‪.‬‬
‫ג‪ .‬מערכת ההגנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מערכת הנשימה‪.‬‬

‫‪ .7‬כל ההורמונים בגוף האדם‪:‬‬

‫א‪ .‬מופרשים ישירות אל תאי המטרה ומשפיעים עליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬משפיעים רק על תאי מטרה בעלי קולטנים ייחודיים המתאימים להם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מופרשים לדם ומשפיעים על כל תאי הגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מגבירים את קצב חילוף החומרים של תאי המטרה‪.‬‬

‫בררניים נמצאים‪:‬‬
‫‪ .8‬קרומים ֵ‬
‫א‪ .‬בתאי בעלי חיים אך לא בתאים של צמחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתאי צמחים אך לא בתאים של בעלי חיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתאים המפרישים חומרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בתאים של כל היצורים החיים‪.‬‬

‫‪372‬‬
‫‪3‬‬
 ‫‪ .9‬הומיאוסטזיס הוא היכולת של יצור (אורגניזם)‪:‬‬
‫א‪ .‬להפיק אנרגיה מחומרים אורגניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לייצר את מזונו מחומרים אנאורגאניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשמור על סביבה פנימית יציבה בתנאי סביבה משתנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לשמור על סביבה פנימית קבועה בלי תלות בתנאי סביבה משתנים‪.‬‬

‫‪ .10‬מה יקרה אם יזריקו אינסולין לאדם בריא לפני ארוחת הבוקר?‬

‫א‪ .‬רמת הגלוקוז בדמו תעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת הגלוקוז בדמו תרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא יחול שינוי ברמת הגלוקוז בדמו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא יחלה בסוכרת‪.‬‬

‫פרק שני (‪ 30‬נקודות)‬

‫בפרק זה חמש שאלות‪.15 -11 ,‬‬
‫בחרו בשלוש שאלות וענו עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה ‪ 10 -‬נקודות‪(.‬‬

‫‪ .11‬א‪ .‬ציינו איבר אחד שהזרמת הדם אליו מוגברת בזמן פעילות גופנית והסבירו את היתרון הביולוגי‬
‫בהזרמת הדם המוגברת‪ 5( .‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו מדוע לא מומלץ לאכול ארוחה כבדה זמן קצר לפני ביצוע פעילות גופנית מאומצת?‬
‫(‪ 5‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .12‬א‪ .‬תארו שני יתרונות של נשימה דרך האף לעומת נשימה דרך הפה‪ 5( .‬נקודות)‪.‬‬

‫הריאה והן בכל תאי הגוף‪ .‬תארו את חילוף הגזים הנעשה‬

‫ב‪ .‬בגוף האדם נעשה חילוף גזים הן בנאדיות ֵ‬
‫בנאדיות הריאה ואת חילוף הגזים הנעשה בתאים‪ ,‬והסבירו את הקשר בין חילוף הגזים (בשני המקומות)‬
‫לנשימה התאית‪ 5( .‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .13‬א‪ .‬גסטרין הוא הורמון הנוצר בתאים בדופן הקיבה‪ .‬הוא מופרש בעקבות אכילה ומגרה תאים אחרים‬
‫בדופן הקיבה להפריש תמיסה חומצית לחלל הקיבה‪.‬‬
‫הסבירו מדוע סביר להניח שאחרי ארוחה יימצא גסטרין בדם בחלקי הגוף השונים‪ 6( .‬נקודות)‪.‬‬

‫ב‪ .‬רשמו שם של הורמון נוסף‪ ,‬שאינו קשור למערכת העיכול וציינו מה חשיבותו בגוף‪ 4( .‬נקודות)‬

‫‪ .14‬א‪ .‬אמיר וגיא הם שני צעירים בריאים‪ ,‬בעלי מבנה גוף דומה‪ .‬שניהם עובדים בחברת בנייה באילת‪.‬‬
‫גיא עובד בעבודה פיזית מחוץ לבניין‪ ,‬ואילו עמיר עובד בתוך משרד ממוזג‪ .‬כחלק מסדרת בדיקות‬
‫רפואיות התבקש כל אחד מהם לאסוף במיכל את השתן שלו במשך יממה ‪ .‬בטבלה מוצג מידע לגבי נפח‬
‫השתן שנאסף במהלך היממה בכל אחד מהמיכלים‪.‬‬

‫המיכל נפח השתן ביממה (ליטר)‬

‫‪1.8‬‬ ‫א‬

‫‪0.9‬‬ ‫ב‬

‫קבעו איזה מיכל‪ ,‬א או ב‪ ,‬שייך לעמיר ואיזה שייך לגיא‪ .‬נמקו‪ 10( .‬נקודות)‪.‬‬

‫‪373‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .15‬שני אנשים שאחד מהם חולה בסוכרת והשני בריא‪ ,‬אכלו כמות זהה של סוכר (גלוקוז)‪ .‬לאחר‬
‫מכן בדקו את ריכוז הסוכר בדמם של שני האנשים‪ ,‬במשך כשעה וחצי‪.‬‬

‫א‪ .‬מי משני האנשים (א או ב)‪ ,‬חולה בסוכרת? נמקו את תשובתך על פי הגרף ‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אצל חולי סוכרת מופיעים תסמינים כמו צמא מוגבר‪ ,‬כמות שתן מרובה‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים ועייפות‪ .‬התייחסו לאחד מתסמיני הסוכרת והסבירו מה גורם לו‪ 4( .‬נקודות)‬

‫פרק שלישי (‪ 30‬נקודות)‬

‫בפרק זה ארבע שאלות‪.19 – 16 ,‬‬
‫קראו את תיאור המחקר שלפניכם‪ ,‬וענו על כל השאלות‪( .‬מספר הנקודות לכל סעיף רשּום בסופו‪(.‬‬

‫מחקר ראשוני‪ :‬קופי מקוק לא יכולים לחלות פעמיים בקורונה‬

‫מחקר ראשוני מסין הראה תוצאות מעודדות בנוגע לשאלה האם אפשר להידבק פעמיים בנגיף הקורונה‪.‬‬
‫במחקר הודבקו קופי מקוק בנגיף הקורונה‪ ,‬ולאחר החלמתם נחשפו שוב לנגיף ולא פיתחו תסמינים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כמות הנוגדנים בגופם הייתה גבוהה‪ ,‬במיוחד בימים שלאחר ההבראה מהנגיף‬
‫אחד מסימני השאלה בכל הנוגע לווירוס הקורונה הוא האם ישנה הדבקה חוזרת‪ ,‬כלומר האם אנשים‬
‫שהחלימו מהנגיף יכולים להדבק בו שוב‪.‬‬
‫במסגרת המחקר שבוצע בסין ופורסם ב‪ Bio Archive-‬נלקחו ארבעה קופי מקוק רזוס בוגרים והודבקו‬
‫בווירוס הקורונה (‪ .)SARS-CoV-2‬הקופים החלו לפתח תסמינים המזוהים עם ווירוס הקורונה‪ ,‬ושלושה‬
‫ימים לאחר ההדבקה סימני המחלה היו בשיאם‪.‬‬
‫לאחר ‪ 14‬יום הווירוס נעלם לחלוטין מגופם‪ ,‬אבל החוקרים הבחינו בכך שכמות הנוגדנים בגופם הייתה‬
‫גבוהה במיוחד דווקא בימים שלאחר ההבראה מהנגיף – כלומר בין הימים ה‪ 14‬וה ‪ 28‬לניסוי‪ ,‬לעומת‬
‫היום השלישי שסימל את שיא המחלה‪.‬‬
‫לאחר ‪ 28‬ימים‪ ,‬שניים מהקופים הודבקו שוב בווירוס‪.‬‬
‫החדשות הטובות הן שאף אחד משני הקופים לא פיתח תסמינים לאחר שנחשף לווירוס מחדש‪ .‬החוקרים‬
‫כן הבחינו בתופעה שבמסגרתה חום הגוף שלהם עלה באופן אקראי‪ ,‬אבל כל הדגימות שנלקחו מהקופים‬
‫נמצאו שליליות לנוכחות הנגיף ‪.‬‬

‫‪374‬‬
‫‪5‬‬
‫כתוצאה מכך הסיקו החוקרים כי אצל חולים שהחלימו מווירוס הקורונה מתפתחת חסינות והמחלימים לא‬
‫יכולים לחלות‪ ,‬גם אם הם נחשפים שוב לנגיף ‪ .‬כלומר‪ ,‬מחלימים מקורונה יכולים להידבק שוב בנגיף‬
‫ולצאת חיוביים בבדיקות‪ ,‬אך לא לחלות משום שבגופם נמצאים נוגדנים‪.‬‬

‫‪ .16‬א‪ .‬הסבירו מהו התהליך שהתרחש בגופם של קופי הרזוס שהודבקו בנגיף הקורונה במהלך‬
‫ההדבקה הראשונה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬ציינו שתי תכונות של מערכת החיסון באות לידי ביטוי בתהליך שהתרחש אצל קופי הרזוס‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬איזה סוג של חיסון‪ ,‬סביל או פעיל‪ ,‬התרחש אצל הקופים? נמקו‪ 3( .‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .17‬במחקר מתואר ניסוי בו השתמשו בבעלי חיים שהודבקו בכוונה בווירוס שעלול להיות קטלני‪.‬‬
‫הציגו טיעון אחד בעד וטיעון אחד נגד שימוש בבעלי חיים לצרכי מחקר‪.‬‬
‫לפחות אחד מהטיעונים צריך להיות מנומק עם בסיס ביולוגי‪ 6( .‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .18‬כיום ידוע כי נגיף הקורונה עובר שינויים רבים (מוטציות) וכתוצאה מכך המבנה שלו משתנה‬
‫באופן משמעותי‪.‬‬
‫הסבירו על פי מידע זה מדוע חלק מאנשים שחלו בקורונה והחלימו נדבקו שוב בנגיף והראו‬
‫תסמינים של המחלה‪ 7( .‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .19‬כאשר נגיפים הגורמים למחלת הקורונה מגיעים אל הריאות‪ ,‬הם חודרים לתאים ומתחילים‬
‫להתרבות‪ .‬בעקבות זאת נוזלים מצטברים בנאדיות‪.‬‬
‫הסבירו מדוע כאשר מתחילים להצטבר נוזלים בנאדיות‪ ,‬האדם מתקשה להפעיל את השרירים‬
‫בגופו‪ 8( .‬נקודות)‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬

‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪375‬‬
‫‪6‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשפ"ג‪2023 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪43381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון –‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי –‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק רביעי‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫–‬ ‫ סך הכול‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את התשובות על השאלות בפרק הראשון יש לסמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫את התשובות על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי יש לכתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים‪ ,‬אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪376‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20–1 ,‬‬
‫ענו על כל השאלות‪ .‬אם תענו נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבלו את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחרו בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרתם סמנו בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬
‫* בכל שאלה סמנו בעט במשבצת שמתחת לאות (א–ד) המייצגת את התשובה שבחרתם‪.‬‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬יש לסמן את התשובה בתשובון כך‪:‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪ :‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪377‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שימו לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה‪.‬‬

‫ענו על כל השאלות ‪.20–1‬‬

‫היכן בתאים נוצר ‪? ATP‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בריבוזומים ובמיטוכונדרייה‬ ‫א‪.‬‬
‫בגרעין ובריבוזומים‬ ‫ב‪.‬‬
‫במיטוכונדרייה ובציטופלסמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫בגרעין ובציטופלסמה‬ ‫ד‪.‬‬

‫מהו מקור האנרגייה הישיר של הזרע לתהליך הנביטה? ‬ ‫‪.2‬‬

‫המינרלים שבקרקע‬ ‫א‪.‬‬
‫החמצן שבקרקע‬ ‫ב‪.‬‬
‫אור השמש‬ ‫ג‪.‬‬
‫חומרים אורגניים בזרע‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה המשותף לתא צמח‪ ,‬לתא בעל חיים ולתא חיידק?‬ ‫‪.3‬‬
‫בכולם החומר התורשתי מופרד מן הציטופלסמה בקרום‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בכולם רצף הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬הוא זהה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כולם מסוגלים לבצע פוטוסינתזה ונשימה תאית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בכולם מתרחש תהליך של בניית חלבונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫המשתתפים בתחרות ריצה מזיעים‪ ,‬גם כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה‪ .‬מה גורם לכך?‬ ‫‪.4‬‬
‫נשימה תאית מוגברת בתאי שריר‬ ‫א‪.‬‬
‫הגברה של זרימת הדם למוח‬ ‫ב‪.‬‬
‫ירידה בזרימת הדם לעור‬ ‫ג‪.‬‬
‫הפרשה מוגברת של אריתרופויטין‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪378‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫תלמיד בדק את כמות חומצת החלב שנוצרה במשך ‪ 24‬שעות במבחנות שהכילו תאי שריר בטמפרטורות שונות‪ ,‬בשני ריכוזים‬ ‫‪.5‬‬
‫של חמצן‪ .‬בתחילת הניסוי כל המבחנות הכילו אותו מספר של תאים ואותו ריכוז של גלוקוז‪.‬‬
‫מערך הניסוי מפורט בטבלה שלהלן‪.‬‬
‫ריכוז חמצן‬ ‫טמפרטורה‬
‫מבחנה‬
‫(‪)%‬‬ ‫( ‪) oC‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪D‬‬
‫באיזו מבחנה התקבלה הכמות הגדולה ביותר של חומצת חלב?‬
‫במבחנה ‪A‬‬ ‫א‪.‬‬
‫במבחנה ‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫במבחנה ‪C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫במבחנה ‪D‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מה נכון בנוגע לגלגולי (המרות) אנרגייה ביצור חי?‬ ‫‪.6‬‬

‫אנרגיית חום נהפכת לאנרגייה כימית ולאנרגיית אור‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אנרגייה כימית נהפכת לאנרגייה כימית אחרת ולאנרגיית חום‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אנרגיית חום נהפכת לאנרגייה כימית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אנרגייה כימית נהפכת לאנרגיית אור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הצד השמאלי של שריר הלב אצל אדם מסוים נחלש מאוד‪ .‬מה יכול לקרות עקב כך?‬ ‫‪.7‬‬
‫לחץ הדם באבי העורקים יעלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תפוקת הלב תגדל‪ .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הצד הימני של הלב יזרים דם לאבי העורקים‪ .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נפח הפעימה יקטן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫צמחי תירס שקולטים מן הקרקע תרכובות חנקן בכמות גדולה גְ ֵדלים בקצב מהיר יותר מצמחי תירס שקולטים מן הקרקע‬ ‫‪.8‬‬
‫תרכובות חנקן בכמות קטנה‪ .‬מה עשוי להיות ההסבר לכך?‬
‫ריכוז גבוה של חנקן בתאי הצמח מאפשר ייצור מוגבר של חלבונים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ריכוז גבוה של חנקן בתאי הצמח מאפשר לכמות גדולה יותר של חנקן להיהפך לגלוקוז‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז גבוה של חנקן בתאי השורש גורם ליציאה של יותר מים מן התאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ריכוז גבוה של חנקן בתאים גורם לצמח לבצע פוטוסינתזה בהיקף קטן יותר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪379‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-5-‬‬

‫באילו איברים היה התא חייב לעבור?‬

‫תא דם אדום יצא בתוך זרם הדם מכף יד ימין והגיע אל כף רגל ימין‪ֵ .‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הסרעפת והריאות‬ ‫א‪.‬‬
‫הלב והריאות‬ ‫ב‪.‬‬
‫הלב והכליות‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכליות ושריר הרגל‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .10‬חוקרים בדקו אוכלוסיות חיידקים בקרקעות שונות‪ .‬נמצא שבקרקעות עשירות בנפט אחוז החיידקים המפרקים נפט גבוה‬
‫מן האחוז של חיידקים אלה בקרקעות דלות בנפט‪ .‬מהו ההסבר האפשרי לכך?‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬רק תכונות שמקנות יתרון הישרדותי עוברות בתורשה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬החיידקים התרגלו עם הזמן להשתמש בנפט כמקור מזון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬החיידקים המותאמים לפירוק נפט התרבו יותר מחיידקים אחרים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בסביבה עשירה בנפט‪ ,‬חיידקים מפרקי נפט מתרבים כדי לשמור על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬באיזה מן התהליכים שלהלן משתתפים אנזימים?‬

‫היקשרות נוגדן לאנטיגן‬ ‫א‪.‬‬
‫פוטוסינתזה‬ ‫ב‪.‬‬
‫חדירת חמצן לתא‬ ‫ג‪.‬‬
‫אוסמוזה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .12‬באיזה מן הגרפים ‪ D–A‬מתוארות נכון רמות הנוגדנים בדם לאנטיגן מסוים לאחר חיסון סביל ולאחר חיסון פעיל?‬

‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬

‫רמת‬ ‫רמת‬ ‫רמת‬ ‫רמת‬
‫נוגדנים בדם‬ ‫נוגדנים בדם‬ ‫נוגדנים בדם‬ ‫נוגדנים בדם‬

‫זמן‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬

‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬ ‫)שבועות(‬
‫מתן‬ ‫מתן‬ ‫מתן‬ ‫מתן‬
‫חיסון‬ ‫חיסון‬ ‫חיסון‬ ‫חיסון‬

‫מקרא‪:‬‬
‫חיסון פעיל‬
‫חיסון סביל‬

‫‪A‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪380‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .13‬תא של בעל חיים הוכנס לתמיסה שהכילה חומר רעיל‪ .‬מולקולות החומר הרעיל לא חדרו לתא‪.‬‬
‫מה עשוי להיות ההסבר לכך?‬
‫ריכוז החומר הרעיל בתוך התא היה נמוך מריכוזו בתמיסה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ַ ּב ְר ָרנוּת הקרום מונעת חדירה של חומרים שהתא אינו זקוק להם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מולקולות החומר הרעיל גדולות מאוד ולא מסיסות בשומן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רק מולקולות שאינן גורמות נזק חודרות דרך הקרום‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .14‬מה נכון בנוגע לנגיפים‪ ,‬אך אינו נכון בנוגע לחיידקים?‬

‫עלולים לגרום למחלות‬ ‫א‪.‬‬
‫מכילים רק סוג אחד של חומר תורשתי‬ ‫ב‪.‬‬
‫בעלי כושר התרבות מהיר‬ ‫ג‪.‬‬
‫אפשר לייצר חיסונים נגדם‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬שתן של אדם בריא אינו מכיל גלוקוז‪ .‬מה גורם לכך?‬

‫גלוקוז נספג מן הנפרון בחזרה לדם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫גלוקוז אינו עובר מן הדם לנפרון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫גלוקוז שמגיע לכליה נהפך לשתנן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫גלוקוז הוא חיוני ולכן אינו מופרש בשתן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .16‬מדוע בבסיס של כל פירמידה אקולוגית נמצאים יצרנים ולא צרכנים?‬

‫כי רק היצרנים מייצרים חמצן ממים וממינרלים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כי רק היצרנים מייצרים חמצן מפחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כי רק היצרנים מייצרים חומרים אורגניים מחומרים אי־אורגניים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כי רק היצרנים מייצרים חומרים אי־אורגניים ממים ומחמצן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬מה נכון בנוגע למערכת הנשימה באדם?‬

‫התכווצות שריר הסרעפת מגדילה את נפח בית החזה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ַ ּבשאיפה נֶ פַ ח הריאות גָ ֵדל בגלל כניסת אוויר לתוכן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החמצן עובר מן הנאדיות לדם בהעברה פעילה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שינויים בהרכב הדם אינם משפיעים על קצב הנשימה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪381‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫‪ .18‬מה מאפיין את האירועים האקראיים המשפיעים על הרכב של אוכלוסיות?‬

‫הם מתקיימים בלי קשר לתהליכי ברירה טבעית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הם גורמים תמיד לעלייה בשכיחות של תכונות שיש להן יתרון בסביבה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הם משפיעים בעיקר על אוכלוסיות גדולות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם גורמים תמיד לירידה בכשירות של הפרטים באוכלוסייה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .19‬כיצד טסיות (לוחיות) הדם מסייעות בשמירה על הומאוסטזיס לאחר פציעה?‬

‫הן מונעות הרס של תאי דם אדומים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הן מונעות פגיעה בעורקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הן מונעות יצירה של קרישי דם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הן מונעות ירידה בלחץ הדם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬תלמידים ערכו ניסוי בשתי שקיות סגורות העשויות מקרום בררני הדומה בתכונותיו לקרום התא‪.‬‬
‫לשקית ‪ A‬הכניסו מים וגלוקוז‪ ,‬ולשקית ‪ B‬הכניסו מים ועמילן‪ .‬שתי השקיות הוכנסו לכלי ובו מים מזוקקים‪.‬‬
‫לאחר כמה דקות שקית ‪ A‬התנפחה‪ ,‬ושקית ‪ B‬לא התנפחה‪.‬‬
‫איזו מן האפשרויות א–ד עשויה להסביר את התוצאה בשקית ‪? B‬‬
‫חומרי תשמורת עוברים דרך קרום התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חומרי תשמורת אינם מסיסים במים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חומרי תשמורת מורכבים מדו־סוכרים‪ .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חומרי תשמורת מתפרקים במים מזוקקים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫שימו לב‪ :‬יש לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪.19‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪382‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫(‪ 35‬נקודות)‬ ‫פרק שני‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27–21 ,‬‬
‫בחרו בארבע שאלות‪ ,‬וענו עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה – ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫כדי לקבוע את סוג הדם של אדם מסוים לקחו ממנו דגימת דם‪ .‬לטיפת דם אחת מן הדגימה הוסיפו נוגדנים לאנטיגן ‪, A‬‬ ‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ולטיפת דם אחרת מן הדגימה הוסיפו נוגדנים לאנטיגן ‪. B‬‬
‫רק בדגימה שהוסיפו לה נוגדנים לאנטיגן ‪ B‬התרחשה היצמדות של תאי הדם האדומים (צימות)‪.‬‬
‫(‪ )1‬מהו סוג הדם של הנבדק?‬
‫(‪ )2‬האם אדם זה יכול לתרום דם לאדם שסוג דמו הוא ‪ ? O‬נמקו‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬
‫לאישה שסוג הדם שלה ‪ A‬ולגבר שסוג הדם שלו ‪ AB‬נולד ילד שסוג הדם שלו ‪. B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רשמו את הגנוטיפ של סוג הדם של כל אחד מבני המשפחה‪ 4( .‬נקודות)‬

‫‪ . 22‬האנזים אנהידראז פחמתי נמצא על הקרום של תאי הדם האדומים‪ .‬אנזים זה מזרז יצירת חומצה פחמתית‬
‫ממים ומפחמן דו־חמצני ( ‪ ) CO2‬שנמצאים בנוזל הדם‪.‬‬
‫קצב הפעילות של האנזים אנהידראז פחמתי ִ ּב ְשרירים במאמץ‪ ,‬גבוה יותר מקצב הפעילות שלו בשרירים במנוחה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסבירו מה גורם להבדל בקצב הפעילות‪ .‬בתשובתכם התייחסו לריכוז ה־ ‪ 3( . CO2‬נקודות)‬
‫(‪ )1‬במצבים מסוימים פעילות האנזים אנהידראז פחמתי בדם עלולה להשתבש‪ .‬הסבירו מדוע ירידה בפעילות האנזים‬ ‫ב‪.‬‬
‫עלולה לפגוע בהובלה התקינה של ‪ CO2‬בדם‪.‬‬
‫(‪ )2‬פעילות האנזים אנהידראז פחמתי משפיעה על רמת החומציות (‪ )pH‬של הדם‪.‬‬
‫הסבירו מדוע חשוב שרמת החומציות של הדם תישמר יציבה בטווח מסוים (הומאוסטזיס)‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬

‫אלכוהול משפיע על מערכות שונות בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪ .23‬א‪.‬‬

‫(‪ )1‬שתיית אלכוהול גורמת לירידה בהפרשת ההורמון ‪ . ADH‬על סמך עובדה זו‪ ,‬הסבירו מדוע לאדם במצב של‬
‫התייבשות מסוכן לשתות אלכוהול‪.‬‬
‫(‪ )2‬אלכוהול גורם להרחבת כלי הדם בעור‪ .‬הסבירו מדוע תופעה זו מסכנת את מי ששותה אלכוהול ושוהה זמן ממושך‬
‫בסביבה קרה‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫ציינו שני מנגנונים פיזיולוגיים בגוף האדם המסייעים לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה (בטווח מסוים) בסביבה קרה‪ .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪383‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ .24‬חוקרים מדדו את ריכוזי החמצן במים בשתי בריכות‪ ,‬בריכה ‪ 1‬ובריכה ‪ .2‬בתוך המים של שתי הבריכות היו צמחי מים‬
‫ובעלי חיים‪ .‬בתחילת הניסוי היו התנאים האביוטיים בשתי הבריכות זהים‪.‬‬
‫כל אחת מן הבריכות כוסתה ביריעה שהטילה צל בשעות אחרות‪ :‬את בריכה ‪ 1‬כיסו מן השעה ‪ 10:00‬ועד השעה ‪, 13:00‬‬
‫ואת בריכה ‪ 2‬כיסו מן השעה ‪ 13:00‬ועד השעה ‪. 16:00‬‬
‫הגרף שלפניכם מתאר את תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫ריכוז חמצן במים‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫בריכה ‪1‬‬
‫בריכה ‪2‬‬

‫‪9:00‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪13:00‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫השעה ‪17:00‬‬

‫לפניכם משפטים ‪ 4–1‬המתייחסים לניסוי ולתהליכים שהתרחשו בבריכות‪ .‬כמה מן המשפטים שגויים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫העתיקו למחברת שני משפטים שגויים‪ ,‬והסבירו מדוע הם שגויים‪.‬‬
‫בשעות ‪ 15:00–14:00‬קצב הנשימה התאית של כלל היצורים בבריכה ‪ 1‬היה גבוה מקצב הפוטוסינתזה בבריכה זו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בשעה ‪ 15:00‬ריכוז החמצן בשתי הבריכות היה זהה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הצמחים ביצעו נשימה תאית רק כאשר שתי הבריכות היו מכוסות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במשך הניסוי כולו התנאים האביוטיים בשתי הבריכות נשמרו קבועים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫(‪ 5.25‬נקודות)‬
‫בבריכות אלה חיים צמחי מים ובעלי חיים הניזונים מהם‪ ,‬ללא תוספת מזון מבחוץ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אם בריכה ‪ 2‬תהיה מוצלת תמיד‪ ,‬כיצד תשתנה הביומסה של כלל הצרכנים בבריכה לאחר כמה שבועות? נמקו‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫ִערכו באמצעות הטבלה שלפניכם השוואה בין מיטוזה ובין החלוקה הראשונה במיוזה‪ :‬העתיקו את הטבלה למחברת‪,‬‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫והשלימו בה את המידע החסר‪ 5.75( .‬נקודות)‬
‫מיוזה – חלוקה ראשונה‬ ‫מיטוזה‬
‫היפרדות כרומוזומים הומולוגיים (יש‪ /‬אין)‬

‫ו‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫היפרדות כרומטידות (יש‪ /‬אין)‬

‫ת‬ ‫למחבר‬ ‫בתאי הבת – מספר הכרומוזומים (הפלואידי‪ /‬דיפלואידי)‬

‫בתאי הבת – שתי כרומטידות בכל כרומוזום (יש‪ /‬אין)‬

‫חוקרים ביקשו לבחון תהליך שכפול ‪ . DNA‬לשם כך הם הוסיפו ‪ DNA‬למבחנה שהכילה נוקלאוטידים שהבסיס החנקני‬ ‫ב‪.‬‬
‫תימין (‪ )T‬שבהם היה מסומן בסימון רדיואקטיבי (*‪ . )T‬‬
‫מולקולת ‪ DNA‬דו־גדילית אחת שהתימין שבה לא היה מסומן עברה שני מחזורי שכפול‪.‬‬
‫ה־‪ DNA‬שנוצר לאחר השכפול הכיל תימין מסומן‪.‬‬
‫קבעו אם כל מולקולות ה־‪ DNA‬הדו־גדיליות שהתקבלו לאחר שני מחזורי השכפול הכילו תימין מסומן‪.‬‬
‫נמקו את הקביעה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪384‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫באיור א שלפניכם נראות רצועות עלה של בצל ירוק לפני השרייתן בתמיסת מלח בריכוז מסוים‪.‬‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬
‫באיור ב נראית רצועת עלה של בצל אחרי השרייתה בתמיסת המלח‪ ,‬וכן נראית דרך המדידה של המרחק בין הקצוות שלה‬
‫אחרי ההשריה‪.‬‬
‫רצועות עלה של בצל ירוק‬

‫ב‪ .‬אחרי השריה בתמיסת מלח‬ ‫א‪ .‬לפני השריה בתמיסת מלח‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫בגרף שלפניכם מוצגות תוצאות ניסוי שבו רצועות של בצל ירוק הושרו לכמה דקות בתמיסות מלח בכמה ריכוזים‪.‬‬
‫המרחק ההתחלתי בין הקצוות של רצועות עלה הבצל היה ‪ 5‬ס"מ‪ָ .‬הניחו שהריכוז של כל התמיסות בניסוי היה נמוך‬
‫מריכוז המומסים בתאי הבצל‪.‬‬
‫המרחק הסופי הממוצע‬
‫בין הקצוות של‬
‫רצועות עלי הבצל‬
‫)ס״מ(‬
‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬ ‫ריכוז המלח בתמיסה‬

‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(%‬‬

‫הסבירו את תוצאות הניסוי‪ .‬בהסבר התייחסו גם להבדל במבנה בין תאים שונים בעלה הבצל‪ 5( .‬נקודות)‬

‫פרקן עשבוני הוא צמח הגדל בקרקעות מלוחות מאוד‪ .‬איזו תכונה עשויה להיות לתאי השורשים של פרקן עשבוני‬ ‫ב‪.‬‬
‫שמאפשרת להם לקלוט מים מקרקעות מלוחות מאוד? הסבירו‪ 3.75( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪385‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫בטבלה שלפניכם מוצגים קודונים של ‪ , RNA‬והחומצות האמיניות שהם מקודדים להן‪.‬‬ ‫‪ .27‬א‪.‬‬

‫חומצה אמינית‬ ‫קודונים (‪)RNA‬‬

‫טריפטופן‬ ‫‪UGG‬‬
‫אלנין‬ ‫‪GCG GCU GCC GCA‬‬
‫היסטידין‬ ‫‪CAC CAU‬‬
‫אספרגין‬ ‫‪AAU AAC‬‬
‫ליזין‬ ‫‪AAA AAG‬‬
‫מתיונין‬ ‫‪AUG‬‬

‫לפניכם רצף נוקלאוטידים בקטע של ‪ . DNA‬העתיקו אותו למחברת‪.‬‬

‫רשמו משמאל לימין את רצף הנוקלאוטידים ב־‪ RNA‬שליח (‪ )mRNA‬שייבנה על פי קטע ‪ DNA‬זה‪.‬‬
‫התבססו על הטבלה‪ ,‬ורשמו משמאל לימין את רצף החומצות האמיניות שיתורגמו מרצף הנוקליאוטידים שרשמתם‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬

‫‪DNA : T T A C G G T T C‬‬
‫ ‪ RNA :‬שליח‬
‫ל‬ ‫ו‬ ‫יק‬‫העת‬
‫‪ :‬חומצות אמיניות‬ ‫ברת‬
‫ ‬
‫ח‬ ‫מ‬

‫חלק מן החומצות האמיניות מקוּדדות באמצעות יותר מקודון אחד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הסבירו מה יכול להיות היתרון לאורגניזם (יצור חי) בקידוד של חומצה אמינית על ידי כמה קודונים‪ ,‬בסביבה שיש בה‬
‫שכיחות גבוהה של מוטציות‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪386‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30–28 ,‬‬
‫קראו את תיאור המחקר שלהלן‪ ,‬וענו על כל השאלות ‪ .30–28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫לא רק עם הזרם – הפריה בים‬

‫אוקיינוסים מכסים כ־‪ 70%‬משטח כדור הארץ‪ .‬תהליכים המתרחשים באוקיינוסים‪ ,‬כגון תהליך הרבייה‪ ,‬משפיעים על כדור הארץ כולו‬
‫ולכן נערכים מחקרים רבים העוסקים בתהליכים אלה‪.‬‬

‫‪ .28‬רבייה יכולה להיות זוויגית או אל־זוויגית‪.‬‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫איזה יתרון עשוי להיות לרבייה זוויגית בתנאי סביבה משתנים? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬

‫אצות הן קבוצה של יצורים (אורגניזמים) המבצעים פוטוסינתזה ונפוצים באוקיינוסים‪.‬‬

‫גְ ָר ִסילָ ְריָ ה ( ‪ ) G‬היא סוג של אצה אדומה הנפוצה גם בחופי ישראל‪ .‬חלק מן הפרטים באצות אלה הם זכריים ומייצרים גמטות‬
‫(תאי רבייה) זכריות שהן חסרות כושר תנועה ומשך החיים שלהן קצר‪ ,‬ואילו הפרטים האחרים הם נקביים ומייצרים גמטות נקביות‪.‬‬
‫לאחר ההפריה העו ָ ּּברים מתפתחים בפרטים הנקביים‪.‬‬
‫שנים רבות הניחו מדענים כי באצות החיות בסביבה מימית גמטות זכריות מגיעות אל פרטים נקביים רק בעזרת זרמי מים‪.‬‬
‫חוקרות מאוניברסיטת סורבון שבצרפת בדקו את ההשערה שגמטות של אצות מועברות במים גם על ידי בעלי חיים‪.‬‬
‫יאה ( ‪ .) Id‬הן רצו לבדוק את הקשר בין הסרטנים‬
‫החוקרות הבחינו כי סביב אצות מסוג ‪ G‬מצטופפים סרטנים קטנים מסוג ִאידוֹ ֵט ָ‬
‫לבין ִהתרבות האצות‪.‬‬
‫החוקרות ערכו כמה ניסויים שבהם גידלו את האצות במכלים שהכילו מי ים (ראו איור)‪.‬‬

‫אצות‬

‫מי ים‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪387‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫ניסוי ‪1‬‬
‫החוקרות גידלו במכלים נפרדים אצות ‪ G‬זכריות ואצות ‪ G‬נקביות‪ .‬לאחר מכן הכניסו למכלים אחרים את האצות הזכריות ואת‬
‫האצות הנקביות יחד‪ .‬בכל אחד מן המכלים נשמר אותו מרחק בין האצות הזכריות ובין האצות הנקביות‪ .‬למחצית מן המכלים הוסיפו‬
‫‪ 20‬סרטני ‪ Id‬לכל מכל‪ .‬לאחר זמן מה בדקו את שיעור ההפריה באמצעות ספירת העוברים שהתפתחו באצות הנקביות‪ .‬התוצאות‬
‫מוצגות בגרף ‪.1‬‬
‫גרף ‪ :1‬שיעור ההפריה של אצות עם סרטנים ושל אצות בלי סרטנים‬
‫מספר ע ּו ָ ּברים ממוצע‬
‫לסנטימטר אצה‬

‫‪1.0‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.0‬‬
‫עם סרטנים‬ ‫בלי סרטנים‬

‫בניסוי השני רצו החוקרות לבדוק אם הגמטות הזכריות מועברות על גוף הסרטנים‪ ,‬ולא באמצעות זרמי מים שהסרטנים יוצרים‪.‬‬
‫ניסוי ‪2‬‬
‫החוקרות גידלו אצות זכריות עם סרטנים ללא אצות נקביות‪.‬‬
‫הן גידלו אצות נקביות בשלוש קבוצות של מכלים – ‪. III , II , I‬‬
‫– למכלים של קבוצה ‪ I‬העבירו באמצעות רשתות את הסרטנים שהיו עם האצות הזכריות‪.‬‬
‫– במים שבמכלים של קבוצה ‪ II‬טבלו את הרשתות (ששימשו להעברת הסרטנים למכלים של קבוצה ‪. )I‬‬
‫– למכלים של קבוצה ‪ III‬לא הוסיפו דבר‪.‬‬
‫החוקרות בדקו את שיעור ההפריה של האצות בשלוש הקבוצות‪ .‬התוצאות מוצגות בגרף ‪.2‬‬

‫גרף ‪ :2‬שיעור ההפריה של אצות בשלוש קבוצות המכלים‬

‫מספר ע ּו ָ ּברים ממוצע‬

‫לסנטימטר אצה‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.0‬‬
‫קבוצה ‪I‬‬ ‫קבוצה ‪II‬‬ ‫קבוצה ‪III‬‬
‫אצות עם סרטנים‬ ‫אצות במים שבהם‬ ‫אצות בלבד‬
‫נטבלו הרשתות‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪388‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫בהמשך המחקר צפו החוקרות באמצעות מיקרוסקופ בסרטנים שהיו עם האצות הזכריות‪ ,‬והבחינו בגמטות זכריות של אצות על‬
‫גוף הסרטנים‪.‬‬

‫‪ .29‬העתיקו את הטבלה שלהלן למחברת‪.‬‬

‫בנוגע לכל אחד מן ההיגדים א–ד‪ ,‬קבעו וכתבו בטבלה שבמחברת אם ממצאי המחקר תומכים בו‪ ,‬סותרים אותו או‬
‫אינם מאפשרים לקבוע אם הוא נכון‪.‬‬
‫נמקו כל אחת מן הקביעות‪ .‬בנימוק התבססו על ממצאי המחקר המתוארים בקטע‪.‬‬
‫(‪ 9‬נקודות)‬

‫ממצאי המחקר‬
‫נימוק‬ ‫(תומכים בהיגד ‪ /‬סותרים את ההיגד ‪/‬‬ ‫היגד‬
‫אינם מאפשרים לקבוע)‬
‫א‪ .‬הימצאות סרטנים ‪ Id‬בבית הגידול‬

‫ע‬ ‫ה‬ ‫מגדילה את סיכויי ההפריה של אצות ‪. G‬‬

‫ו‬ ‫ק‬ ‫תי‬ ‫ב‪ .‬כל הגמטות הזכריות שהשתתפו בהפריה‬

‫הועברו על ידי הסרטנים‪.‬‬

‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ג‪ .‬גמטות זכריות של האצה ‪ G‬מועברות‬

‫רת‬ ‫ב‬ ‫על גוף הסרטנים ‪. Id‬‬

‫ד‪ .‬הכחדת הסרטנים ‪ Id‬בבית גידול ימי‬

‫תגרום להכחדת האצות ‪ G‬בבית גידול זה‪.‬‬

‫כיום עולה המודעות להשלכות האפשריות של משבר האקלים‪ .‬שימור אוכלוסיות של בעלי חיים התורמים להצלחת הרבייה של אצות‬
‫ממינים מסוימים עשוי להשפיע על שינויי האקלים‪.‬‬

‫‪ .30‬הסבירו קשר אפשרי בין הצְ לחת הרבייה של אצות לבין הפחתה של התחממות כדור הארץ‪ 5( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪389‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית – עמודים ‪.17–16‬‬
‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי – עמודים ‪.19–18‬‬
‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם – עמודים ‪.21–20‬‬
‫יש לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרתם‪.‬‬

‫(שימו לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪390‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .33–32‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענו על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬חוקרים ייצרו באמצעות הנדסה גנטית חיידק המסוגל להאיר כשיש בסביבתו חומר הפוגע ב־ ‪. DNA‬‬
‫לחוקרים היו חיידקים משני סוגים‪ :‬סוג ‪ – A‬חיידק מאיר‪ ,‬וסוג ‪ – B‬חיידק המייצר אנזימים לתיקון נזקים ב־ ‪. DNA‬‬
‫הם ייצרו פלסמיד מהונדס מקטעי ‪ DNA‬שנלקחו משני החיידקים‪ .‬הפלסמיד הוחדר לחיידק מסוג ‪. C‬‬
‫לפניכם איור של קטעי ‪ DNA‬משני החיידקים ושל הפלסמיד המהונדס‪.‬‬

‫חיידק ‪B‬‬ ‫חיידק ‪A‬‬

‫אזור בקרה של גנים‬ ‫אזור בקרה של גנים‬
‫לתיקון נזקים ב־ ‪DNA‬‬ ‫הגורמים להארה‬
‫גנים מבניים לתיקון‬ ‫גנים מבניים‬
‫נזקים ב־ ‪DNA‬‬ ‫הגורמים להארה‬
‫כיוון התיעתוק‬ ‫כיוון התיעתוק‬
‫‪1 2‬‬

‫פלסמיד‬

‫הפלסמיד המהונדס מכיל שני רכיבים – ‪ 1‬ו־‪.2‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבין ארבעת קטעי ה־ ‪ DNA‬המוצגים באיור‪ ,‬קבעו מהו רכיב ‪ 1‬ומהו רכיב ‪ 2‬של הפלסמיד‪ 2( .‬נקודות)‬
‫החוקרים הוסיפו חיידקים מסוג ‪ A‬וחיידקים מסוג ‪ C‬לדגימות מים משני מקורות‪ :‬מים המזוהמים בחומרים‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפוגעים ב־ ‪ DNA‬ומים נקיים‪.‬‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגת התגובה של כל אחד מסוגי החיידקים לשתי דגימות המים‪.‬‬

‫התגובה של חיידקים מסוג ‪ A‬ו־ ‪ C‬למים מזוהמים ולמים נקיים‬

‫חיידקים מסוג ‪A‬‬ ‫חיידקים מסוג ‪ C‬המכילים פלסמיד‬
‫יש הארה‬ ‫יש הארה‬ ‫מים מזוהמים‬
‫יש הארה‬ ‫אין הארה‬ ‫מים נקיים‬

‫הסבירו את התוצאות המוצגות בטבלה עבור כל אחד מסוגי החיידקים‪ .‬בהסבר התייחסו לשני רכיבי הפלסמיד‬
‫שקבעתם בסעיף א‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫(‪ )1‬הפלסמיד המהונדס מכיל גן מדווח‪ .‬קבעו איזה רכיב מרכיבי הפלסמיד שקבעתם בסעיף א הוא הגן המדווח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ )2‬פלסמידים מהונדסים יכולים להכיל גן ממיין‪ .‬הביאו דוגמה אחת לגן ממיין‪ ,‬והסבירו כיצד גן זה מאפשר גדילה‬
‫רק של החיידקים המכילים פלסמידים אלה‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪391‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.33–32‬‬

‫‪ .32‬בחיידקי ‪ E. coli‬פועל אופרון הטריפטופן‪ ,‬המווסת את ייצור האנזימים הדרושים לייצור החומצה האמינית טריפטופן‪.‬‬
‫באופרון זה פועל תמיד גן בקרה שמקודד לחלבון דכאן‪ .‬הדכאן נקשר לאתר המפעיל רק כאשר יש טריפטופן בתא החיידק‪.‬‬
‫האם נוצרים האנזימים הדרושים לייצור טריפטופן כאשר אין טריפטופן בתא החיידק? הסבירו‪ .‬בהסבר התייחסו‬ ‫א‪.‬‬
‫למנגנון הבקרה על ביטוי הגנים‪ 3( .‬נקודות)‬
‫האם טריפטופן משמש משרן באופרון הטריפטופן‪ ,‬באותה דרך שלקטוז משמש משרן באופרון הלקטוז?‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבירו את תשובתכם‪ 3( .‬נקודות)‬

‫חלק מן הגנים בכרומוזום ‪ X‬של האדם הם גנים של תחזוקה שוטפת (‪.)housekeeping genes‬‬ ‫‪ .33‬א‪.‬‬
‫הסבירו מהו גן של תחזוקה שוטפת‪ 2( .‬נקודות)‬
‫מחלת ניוון שרירים מסוימת נגרמת על ידי אלל רצסיבי הנמצא בכרומוזום ‪. X‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )1‬לאב חולה בניוון שרירים ולאם שהיא הטרוזיגוטית לגן הגורם למחלה זו נולד בן‪ .‬מהו הסיכוי שבן זה הוא בריא?‬
‫נמקו את תשובתכם (אפשר בעזרת תרשים)‪.‬‬
‫(‪ )2‬בדגימות שריר שנלקחו מאיברים שונים של נשים הטרוזיגוטיות לאלל זה‪ ,‬נמצאו אזורים רבים שבהם יש‬
‫תאים פגועים וכן נמצאו אזורים שבהם יש תאים בריאים‪ .‬הציעו הסבר לממצא זה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪392‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .36–35‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬
‫ענו על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬
‫יונקים מאבדים מים מגופם בדרכים שונות‪ .‬נבדקו שני זכרים של יעל נובי (יונק) שגודל גופם שונה והם חיים בעין גדי‪.‬‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬
‫באיור שלפניכם נראים שני היעלים ומוצגות כמויות המים היחסיות שאיבד כל אחד מהם במצב של מנוחה במהלך יממה‬
‫מסוימת‪ .‬הציעו הסבר להבדל בין שני היעלים בכמות המים היחסית שהם איבדו באידוי‪ .‬בהסבר התייחסו להבדל‬
‫בגודל היעלים‪ 3( .‬נקודות)‬

‫יעל ‪2‬‬ ‫יעל ‪1‬‬

‫צואה‬ ‫צואה‬
‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬
‫שתן‬ ‫שתן‬
‫‪55%‬‬ ‫‪30%‬‬
‫אידוי‬ ‫אידוי‬
‫‪35%‬‬ ‫‪60%‬‬

‫באיור שלפניכם נראים שני יונקים שמשקלם זהה וכל אחד מהם חי בבית גידול אחר‪ .‬מתחת לכל אחד מהם מוצג‬ ‫ב‪.‬‬
‫(בהגדלה) נפרון מן הכליה שלו‪.‬‬
‫יונק ‪2‬‬ ‫יונק ‪1‬‬

‫מעבר של מים לדם‬

‫קבעו על פי הנפרונים איזה מן היונקים‪ 1 ,‬או ‪ ,2‬מותאם לבית גידול מדברי‪ ,‬והסבירו את קביעתכם‪ 3( .‬נקודות)‬

‫(‪ )1‬ציינו מהו סוג הפסולת החנקנית של עופות ומהו סוג הפסולת החנקנית של יונקים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ )2‬אצל מי מהם – עופות או יונקים – סוג הפסולת החנקנית הוא יתרון בבית גידול מדברי? הסבירו את התשובה‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪393‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.36–35‬‬

‫בטבלה שלפניכם מוצגות תכונות שונות של מערכת ההובלה בדגים ובעופות‪ .‬העתיקו למחברת את הטבלה‪,‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫והשלימו בה את המידע החסר‪ 4( .‬נקודות)‬
‫עופות‬ ‫דגים‬
‫מספר מדורי הלב‬

‫רת‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫האם ריכוז החמצן זהה בכל מדורי הלב?‬
‫(כן‪/‬לא)‬
‫סוג מחזור הדם (יחיד‪/‬כפול)‬

‫יצור (אורגניזם) שיש לו מחזור דם יחיד אינו יכול לשמור על טמפרטורת גוף קבועה‪ .‬הסבירו מדוע‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬

‫במהלך האבולוציה התפתחו בעופות התאמות שונות לתעופה‪ ,‬בין שאר ההתאמות התפתחו התאמות של מערכת הרבייה‪.‬‬ ‫‪ .36‬א‪.‬‬
‫ציינו תכונה אחת של מבנה מערכת הרבייה בעופות‪ ,‬בנקבה או בזכר‪ ,‬שמקילה עליהם את התעופה‪ ,‬והסבירו את היתרון‬
‫שתכונה זו מקנה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫העוברים של דגים מתפתחים בביצים‪.‬‬
‫ָּ‬ ‫ב‪.‬‬
‫יש הבדל בעובי של קליפת הביצה בין דגים ממינים שמשריצים לבין דגים ממינים שמטילים ביצים‪.‬‬
‫אצל מי מבין המינים האלה ְתצַ פו למצוא ביצה בעלת קליפה עבה יותר? נמקו‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪394‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .39–38‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענו על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫מחלת ההרפס ומחלת האיידס הן מחלות הנגרמות על ידי נגיפים‪.‬‬ ‫‪ .37‬א‪.‬‬

‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫ציינו שני הבדלים ברכיבי הנגיף בין נגיף ההרפס לנגיף האיידס (‪.)HIV–1‬‬
‫חומר ‪ X‬הוא מעכב של אנזים המשתתף בתהליך התיעתוק בתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אדם נדבק בנגיף ‪ DNA‬והנגיף חדר אל תאים בעור‪.‬‬
‫חוקרים בודקים אם החומר ‪ X‬יכול לשמש תרופה יעילה נגד נגיף זה כאשר הוא ניתן בצורת משחה למריחה על פצעים‬
‫בעור הנגרמים על ידי הנגיף‪.‬‬
‫(‪ )1‬האם החומר ‪ X‬משפיע על שכפול החומר התורשתי של נגיף ‪ DNA‬זה בתא הנגוע? נמקו‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם החומר ‪ X‬משפיע על יצירת הקופסית של נגיף ‪ DNA‬זה בתא הנגוע? נמקו‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫מחלת האיידס אינה מחלה תורשתית‪ ,‬ועם זה תינוק הנולד לאישה חולה באיידס עלול להיוולד חולה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫הסבירו את שני החלקים של ההיגד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫‪395‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.39–38‬‬

‫‪ .38‬חיידקים נמצאים בכל מערכות הגוף החשופות לסביבה החיצונית‪.‬‬

‫לסבונים מסוימים יש שתי תכונות אלה‪ :‬הם מכילים חומר הממס שומנים; דרגת ה־ ‪ pH‬שלהם שונה מאוד‬ ‫א‪.‬‬
‫מדרגת ה־ ‪ pH‬של העור‪.‬‬
‫הסבירו כיצד כל אחת משתי תכונות אלה של הסבונים יכולה להשפיע על החיידקים החיים על העור‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫פציעה של העור גורמת בדרך כלל לחדירה של חיידקים לגוף‪ .‬לעיתים החיידקים גורמים מחלה ולעיתים לא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסבירו שני גורמים שעשויים לקבוע אם חדירת החיידקים תגרום מחלה‪ :‬גורם אחד שקשור לחיידקים וגורם אחד‬
‫שקשור לגוף האדם‪ 3( .‬נקודות)‬

‫במקרים מסוימים‪ ,‬כאשר תנאי הסביבה של חיידקים נעשים קיצוניים‪ ,‬חלה ירידה בקצב ההתרבות של החיידקים‪.‬‬ ‫‪ .39‬א‪.‬‬
‫הסבירו מדוע ההשפעה של האנטיביוטיקה פניצלין על חיידקים בתנאי סביבה קיצוניים קטנה יותר מהשפעתה על‬
‫חיידקים בתנאי סביבה רגילים‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הסבירו מדוע האנטיביוטיקה אריתרומיצין פוגעת בחיידקים‪ ,‬אך אינה מעכבת ייצור של נגיפים על ידי תאי אדם שנדבקו‬ ‫ב‪.‬‬
‫בנגיפים‪ .‬בהסבר התייחסו למנגנון הפעולה של אריתרומיצין‪ 3( .‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪396‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪2023 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪43381‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון –‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫פרק שלישי –‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫–‬ ‫פרק רביעי‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫–‬ ‫ סך הכול‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫את התשובות על השאלות בפרק הראשון יש לסמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)23‬‬
‫את התשובות על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי יש לכתוב במחברת הבחינה‪.‬‬

‫יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד‪ .‬יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים‪ ,‬אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫‪397‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20–1 ,‬‬
‫ענו על כל השאלות‪ .‬אם תענו נכון על ‪ 15‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבלו את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחרו בתשובה הנכונה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרתם סמנו בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)23‬‬
‫* בכל שאלה סמנו בעט במשבצת שמתחת לאות (א–ד) המייצגת את התשובה שבחרתם‪.‬‬

‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ .47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪.‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬יש לסמן את התשובה בתשובון כך‪:‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫*‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את המשבצת כולה כך‪ :‬‬ ‫*‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫‪398‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שימו לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה‪.‬‬
‫ענו על כל השאלות ‪.20–1‬‬

‫לפניכם ארבעה היגדים‪ .‬מהו ההיגד הנכון בנוגע ליצור (אורגניזם) שבגופו מתקיים הומאוסטזיס?‬ ‫‪.1‬‬
‫כל התאים של היצור צורכים אותה כמות של ‪. ATP‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסביבה הפנימית של היצור אינה זהה לסביבתו החיצונית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התהליכים הפנימיים בגוף היצור אינם מושפעים מסביבתו החיצונית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התהליכים המתרחשים בכל תאי היצור הם זהים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫למידוּר (קיומם של אברונים שונים בתא)?‬

‫מה נכון בנוגע ִ‬ ‫‪.2‬‬
‫מאפיין תאים פרוקריוטים ולא תאים אאוקריוטים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מאפשר קיום תהליכים רק בתאים קטנים של יצור (אורגניזם)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מאפשר התרחשות במקביל של תהליכים המצריכים תנאים שונים‪ .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מאפיין תאי צמחים אך אינו מאפיין תאים של בעלי חיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫במדידות שערכו חוקרים לאורך זמן במערכת אקולוגית מסוימת‪ ,‬נמצא כי כמות ה־ ‪ CO2‬הנפלטת ביממה‬ ‫‪.3‬‬
‫גדולה מכמות ה־ ‪ CO2‬הנקלטת‪.‬‬
‫מה הסיקו החוקרים בנוגע לביומסה של כלל היצורים (האורגניזמים) במערכת?‬
‫היא עולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היא יורדת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היא לא משתנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫היא יורדת ואחר כך עולה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫טמפרטורת הגוף של אדם נשמרת קבועה בקירוב‪ ,‬גם כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬ ‫‪.4‬‬
‫הגברת קצב הנשימה התאית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫התרחבות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חום מן השמש נקלט בגוף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שתייה חמה מספקת חום לגוף‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫‪399‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫תלמיד בדק במיקרוסקופ אברונים בארבעה סוגי תאים‪ . D–A ,‬את ממצאיו הוא כתב בטבלה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התא‬
‫תא ‪D‬‬ ‫תא ‪C‬‬ ‫תא ‪B‬‬ ‫תא ‪A‬‬
‫האברון‬
‫מעטים‬ ‫אין‬ ‫רבים‬ ‫רבים‬ ‫מיטוכונדרייה‬
‫יש‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫כלורופלסטידות‬
‫יש‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫ריבוזומים‬

‫איזו מן הקביעות שלפניכם מתאימה לממצאים שבטבלה?‬

‫א‪ .‬תא ‪ A‬הוא תא עור‪.‬‬
‫ב‪ .‬תא ‪ C‬הוא תא של ָעלֶ ה של צמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬תא ‪ D‬הוא תא של שורש תת־קרקעי של צמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬תא ‪ B‬הוא תא שריר‪.‬‬

‫מהי ההתאמה של צמחים גאופיטים לאקלים ים־תיכוני?‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬הם מפיצים זרעים בכל עונות השנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם מתרבים רק ברבייה אל־זוויגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬בקיץ יש להם רק איברי אגירה תת־קרקעיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין להם פיוניות‪.‬‬

‫איזה מן המשפטים שלפניכם מתאר חיסון פעיל טבעי?‬ ‫‪.7‬‬

‫היווצרות נוגדנים בתגובה על הזרקת חיידקים מומתים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היווצרות נוגדנים בתגובה על חשיפה לאדם חולה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הזרקת נוגדנים נגד חיידקים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבר נוגדנים מן האם לתינוק בהנקה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫באיור שלפניכם סומנו שלושה חלבוני קרום‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ושלושה סוגים של חומרים הנמצאים מחוץ לתא‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הסביבה מחוץ לתא‬

‫מקרא‪:‬‬
‫חומר ‪1‬‬
‫קרום התא‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫חומר ‪2‬‬
‫חומר ‪3‬‬
‫הסביבה בתוך התא‬

‫איזו מן הקביעות א–ד היא נכונה בנוגע לחלבוני הקרום ולחומרים המוצגים באיור?‬
‫א‪ .‬חומר ‪ 2‬עובר בהעברה פעילה‪ ,‬חומר ‪ 1‬עובר בדיפוזיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלבונים ב ו־ג הם נשאים‪ ,‬חלבון א הוא משאבה‪.‬‬
‫שלושת החומרים עוברים בדיפוזיה דרך הקרום‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חלבון א הוא קולטן‪ ,‬חומר ‪ 1‬אינו חודר לתא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫‪400‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-5-‬‬

‫חוקרים הוסיפו לאדמה בבית גידול מסוים תרכובות זרחן (‪ )P‬או תרכובות חנקן (‪ ,)N‬כדי לבדוק את השפעתן על‬ ‫‪.9‬‬
‫צמיחת עשב‪ .‬רק במקום שבו הוסיפו תרכובות זרחן הייתה צמיחה מוגברת של העשב‪.‬‬
‫איזה מן החומרים היה הגורם המגביל בבית גידול זה‪ ,‬ומדוע?‬
‫א‪ .‬חנקן‪ ,‬כי הוספתו לא הגבירה את הצמיחה של העשב‪.‬‬
‫ב‪ .‬זרחן‪ ,‬כי הוספתו הגבירה את הצמיחה של העשב‪.‬‬
‫ג‪ .‬שניהם‪ ,‬כי שניהם חיוניים לבניית רכיבים בתא‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף לא אחד מהם‪ ,‬כי בשני המקרים העשב צמח‪.‬‬

‫‪ .10‬מה מאפיין את הדם הנכנס לעליות בלב?‬

‫א‪ .‬הדם הנכנס לעלייה השמאלית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה הימנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדם הנכנס לעלייה הימנית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדם הנכנס לעלייה הימנית דל יותר בפחמן דו־חמצני לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדם הנכנס לשתי העליות יש אותה כמות של פחמן דו־חמצני‪.‬‬

‫‪ .11‬בנוגע לנשימה תאית בצמחים ולנשימה תאית בבעלי חיים – איזה מבין ההיגדים שלפניכם נכון?‬
‫א‪ .‬צמחים מקיימים רק פוטוסינתזה‪ ,‬ובעלי חיים מקיימים רק נשימה תאית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשימה תאית בבעלי חיים מתרחשת ביום ובלילה‪ ,‬ובצמחים היא מתרחשת רק בלילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשניהם ‪ CO2‬משמש מקור אנרגייה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשניהם רוב האנרגייה מופקת בתהליכים המתרחשים במיטוכונדרייה‪.‬‬

‫למפָ רקים?‬
‫‪ .12‬איזו מן הקביעות שלפניכם נכונה בנוגע ְ‬
‫א‪ .‬הם מרכיבים חומרים אורגניים מחומרים אי־אורגניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם ניזונים מחומרים אורגניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם מפרקים את המינרלים שבקרקע‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם אינם זקוקים לאנרגייה‪.‬‬

‫‪ .13‬בניסוי הכניסו רצועות ישרות ֵמעלה של בצל ירוק לכלים שהכילו תמיסות מלח בריכוזים שונים למשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫רצועות הבצל הישרות התעגלו בריכוזי המלח הנמוכים‪.‬‬
‫מה גרם להתעגלות של רצועות הבצל?‬
‫א‪ .‬יציאה של מלח מן התאים‬
‫ב‪ .‬כניסה של מלח לתאים‬
‫ג‪ .‬יציאה של מים מן התאים‬
‫ד‪ .‬כניסה של מים לתאים‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫‪401‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫‪ .14‬באיזה מן הזוגות שלפניכם יש התאמה בין הרכיב של הדם לבין ִתפקודו במערכת הדם?‬
‫תאי דם אדומים – הובלת הורמונים‬ ‫א‪.‬‬
‫תאי דם אדומים – ייצור נוגדנים‬ ‫ב‪.‬‬
‫פלסמה – הובלת ‪CO2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פלסמה – בניית חלבונים‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬באיזו מן האפשרויות א–ד שלפניכם הסדר הוא מן הקטן לגדול?‬

‫נוקלאוטיד‪ ,‬קודון‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬גן‬ ‫א‪.‬‬
‫קודון‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬כרומוזום‪ ,‬גן‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוקלאוטיד‪ ,‬קודון‪ ,‬גן‪ ,‬כרומוזום‬ ‫ג‪.‬‬
‫קודון‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬גן‪ ,‬כרומוזום‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ . 16‬בבית גידול מדברי צפוי למצוא בעיקר‪:‬‬

‫בעלי חיים הפעילים בלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בעלי חיים הפעילים ביום‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה דלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים גדולים ורחבים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה צפופה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים שבהם הפיוניות בצד העליון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .17‬הגז ‪( CO‬פחמן חד־חמצני)‪ ,‬הנמצא בעשן הסיגריה‪ ,‬חודר לריאות עם שאיפת העשן‪ .‬מה קורה בעקבות שאיפת ‪? CO‬‬
‫א‪ .‬הסימפונות נסתמים ונהרסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש ירידה במידת הקישור של החמצן להמוגלובין‪.‬‬
‫ג‪ .‬מגיע יותר חמצן לתאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש עלייה בכמות ‪( CO2‬פחמן דו־חמצני) בדם‪.‬‬

‫‪ .18‬שתן של אדם בריא אינו מכיל חלבון‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬

‫החלבון לא עובר מן הדם לתסנין‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫החלבון נספג חזרה מן התסנין לדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החלבון מנוצל לנשימה תאית בתסנין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לשתנן בתסנין‪.‬‬
‫החלבון הופך ִ‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫‪402‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫‪ .19‬בתאים מסוימים בגוף האדם יש אנזים המפרק את סוכר החלב (לקטוז)‪ .‬באנזים זה יש הבדל ברצף החומצות האמיניות בין‬
‫תינוקות שאינם מסוגלים לפרק לקטוז ובין תינוקות שמסוגלים לפרק לקטוז‪.‬‬
‫ממה יכול להיגרם ההבדל בהרכב האנזים?‬
‫מחוסר בנוקלאוטידים בתאים‪.‬‬
‫ֶ‬ ‫א‪.‬‬
‫מאי־יכולתו של האנזים לעבור דרך קרום התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫משוֹ ני ברצף הבסיסים ב־ ‪ DNA‬המקוֹ דד לאנזים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהימצאות מעכב של אנזים זה בתאים‪.‬‬
‫ִ‬ ‫ד‪.‬‬

‫יטרלי" הוא אדום בתמיסה חומצית‪ ,‬וצהוב בתמיסה בסיסית‪.‬‬

‫בוחן) "אדום נֵ ָ‬
‫‪ .20‬האינדיקטור (חומר ֵ‬
‫חוקרים הוסיפו את האינדיקטור לכלי שהכיל תאי שמרים בתמיסה בסיסית‪.‬‬
‫התמיסה נצבעה בצהוב‪ ,‬ותוכן תאי השמרים נצבע באדום‪.‬‬
‫איזו מסקנה אפשר להסיק מתוצאות אלה?‬
‫כשבסיס חודר לתאי השמרים הם מתים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לתאי שמרים יש שטח פנים קטן‪ ,‬ולכן הבסיס אינו חודר לתוכם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לתאי שמרים יש יכולת לשמור על ‪ pH‬שונה מן הסביבה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫קרום התא הבררני אינו מאפשר לאינדיקטור לחדור לתאי השמרים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫שימו לב‪ :‬יש לסמן את התשובות בתשובון שבסוף מחברת הבחינה בעמוד ‪.23‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫‪403‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.27–21 ,‬‬
‫בחרו בארבע שאלות‪ ,‬וענו עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה – ‪ 8.75‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬במהלך ניסוי בדקו חוקרים השפעה של ֶהרכּ בים שונים של גזים על קצב הנשימה‪.‬‬
‫בהרכב אחר במשך ‪ 3‬דקות‪ ,‬ולאחר מכן בדקו את קצב הנשימה שלו‪.‬‬
‫בכל פעם ָש ַאף הנבדק גזים ֶ‬
‫לפניכם טבלה המציגה את תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫השפעת הרכב הגזים על קצב הנשימה אחרי ‪ 3‬דקות‬
‫קצב הנשימה‬ ‫הרכב הגזים‬ ‫ההרכב‬
‫(מספר הנשימות בדקה)‬ ‫(‪) %‬‬
‫פחמן דו־חמצני‬ ‫חמצן‬
‫‪^CO2h‬‬ ‫‪^O2h‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫א‬

‫‪15‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ב*‬
‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ג‬
‫* ֶהרכב זה זהה להרכב החמצן וה־ ‪ CO2‬באוויר שסביבנו‪.‬‬

‫על פי הטבלה‪ ,‬קבעו איזה גז – חמצן או ‪ – CO2‬גרם לעלייה בקצב הנשימה‪ .‬נמקו את הקביעה‪ .‬בססו את הנימוק‬ ‫א‪.‬‬
‫על קצב הנשימה בשלושת ההרכבים א–ג‪ 5.75( .‬נקודות)‬
‫בהנשמה מפה לפה לאדם שהפסיק לנשום‪ ,‬המנשים נושף אוויר לפיו של המונשם‪ ,‬והאוויר הנשוף חודר לריאותיו‬ ‫ב‪.‬‬
‫של המונשם‪.‬‬
‫הסבירו כיצד האוויר הנשוף עשוי לגרום לחידוש הנשימה באדם המונשם‪ .‬בהסבר התייחסו למנגנון של ויסות‬
‫קצב הנשימה‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪ .22‬העיזים בעדר מסוים רגישות למחלה מסוימת‪ .‬לעיתים מופיעה בחלק מן הפרטים מוטציה המקנה לעיזים עמידוּת‬
‫למחלה זו‪.‬‬
‫לאחר שהתפשטה המחלה בעדר‪ ,‬שרדו רק מעט מן העיזים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לאחר כמה שנים שוב התפשטה המחלה בעדר‪ ,‬והתברר שבפעם השנייה שרדו רוב העיזים בעדר‪.‬‬
‫הסבירו מה גרם להבדל בין שיעור העיזים ששרדו בפעם הראשונה שהמחלה התפשטה ובין שיעור העיזים ששרדו‬
‫בפעם השנייה‪ 5( .‬נקודות)‬
‫האם הסיכוי להתרחשות מוטציה זו שונה באוכלוסיית עיזים שנחשפה לגורם המחלה בהשוואה לאוכלוסיית עיזים‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלא נחשפה? הסבירו‪ 3.75( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫‪404‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫האנזים ‪ A‬מזרז ייצור של דו־סוכר מחד־סוכרים‪ .‬בניסוי הכניסו לשלוש מבחנות כמות זהה של אנזים ‪A‬‬ ‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫וכמות זהה של חד־סוכרים‪ .‬כל אחת מן המבחנות הוכנסה לאמבט מים בטמפרטורה אחרת‪ ,‬כמפורט בטבלה‪.‬‬
‫לאחר כמה דקות עצרו את התהליכים במבחנות ובדקו את כמות החד־סוכרים שנשארה בכל מבחנה‪.‬‬

‫כמות החד־סוכרים במבחנה‬ ‫הטמפרטורה‬ ‫המבחנה‬

‫בסוף הניסוי‬ ‫‪^oCh‬‬
‫בינונית‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫אין‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2‬‬
‫גדולה‬ ‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‪ 4.75‬נקודות)‬ ‫הסבירו את תוצאות הניסוי שהתקבלו בכל אחת משלוש הטמפרטורות‪.‬‬

‫כשמעבירים זבובים (חרקים) מסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪ 35 oC‬לסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪, 10oC‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קצב התנועה שלהם משתנה‪.‬‬
‫הסבירו את הקשר בין השינויים האלה‪ :‬השינוי בטמפרטורת הסביבה‪ ,‬השינוי בטמפרטורת הגוף של הזבובים‪,‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫השינוי בקצב התנועה של הזבובים‪ .‬בתשובה התייחסו גם לאנזימים‪.‬‬

‫‪ .24‬לזוג הורים נולדו שני ילדים‪ .‬לאחד הילדים סוג דם ‪ O‬ולאחר סוג דם ‪. AB‬‬
‫רק אחד משני הילדים של הזוג יכול לתרום מנת דם לאחיו‪ .‬קבעו מי הילד שיכול לתרום דם לאחיו‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ונמקו את הקביעה‪.‬‬
‫(‪ )1‬קבעו אילו סוגי דם יכולים להיות לאב‪ ,‬על פי סוגי הדם של ילדיו‪ .‬נמקו את הקביעות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬לאחר כמה שנים נישא האב שנית‪ ,‬לאישה שסוג הדם שלה ‪ , A‬ונולד להם ילד שסוג הדם שלו ‪. B‬‬
‫על פי המידע הנוסף על משפחתו השנייה של האב‪ ,‬אפשר לקבוע בוודאות את סוג הדם של האב‪.‬‬
‫קבעו מהו סוג הדם שלו‪ ,‬ונמקו את הקביעה‪.‬‬
‫(‪ 5.75‬נקודות)‬

‫הדופן של החדר השמאלי של הלב עבה יותר מן הדופן של החדר הימני‪.‬‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫הסבירו כיצד ההבדל בעובי הדופן בין חדר ימין לחדר שמאל קשור בתפקוד של כל אחד משני החדרים‪.‬‬
‫האם ליקוי במסתמים שבין העליות ובין חדרי הלב עלול לגרום לדם עשיר בחמצן להתערבב בדם דל בחמצן? נמקו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.75‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫‪405‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫‪ .26‬בניסוי גידלו צמחים מאותו מין בכלים זהים‪ ,‬שקופים וסגורים‪ .‬כל אחד מן הכלים הואר בעוצמת אור אחרת‪.‬‬
‫מדדו את כמות החמצן בכל אחד מן הכלים בתחילת הניסוי ובסופו‪.‬‬
‫בתחילת הניסוי הייתה אותה כמות חמצן בכל אחד מן הכלים‪.‬‬
‫כמויות החמצן שנמדדו בסוף הניסוי‪ ,‬יחסית לכמות החמצן ההתחלתית‪ ,‬מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬

‫כמות החמצן שנקלטה בצמחים או נפלטה מהם‪ ,‬בעוצמות אור שונות‬

‫כמות החמצן בכלי*‬

‫)יחידות שרירותיות(‬

‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫פליטת ‪O2‬‬
‫מן העלים‬ ‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬ ‫עוצמת האור‬
‫‪5 10 15 20 25 30‬‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬
‫קליטת ‪O2‬‬ ‫‪-5‬‬
‫על ידי העלים‬
‫‪- 10‬‬

‫* יחסית לכמות ההתחלתית‬

‫הסבירו את התוצאות שהתקבלו בעוצמות אור ‪ . 20 , 10 , 0‬בתשובה התייחסו לתהליכי הנשימה והפוטוסינתזה‪ .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫הביומסה של בעלי החיים בשכבת המים העליונה באוקיינוסים‪ ,‬שאור חודר אליה‪ ,‬גדולה יותר מזאת שבשכבות‬ ‫ב‪.‬‬
‫העמוקות יותר‪ .‬הסבירו את הקשר בין עוצמת האור ובין הביומסה של בעלי החיים‪ 3.75( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫‪406‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫בניסוי מסוים ריסקו חוקרים תאים מרקמה של בעל חיים ומיצו את תוכן התאים‪ .‬הם הוסיפו חומצה‬ ‫‪ .27‬א‪.‬‬
‫למיצוי התאים וגם לְ מים ובדקו את ההשפעה של הוספת החומצה על ה־ ‪( pH‬רמת החומציות) של מיצוי התאים‬
‫ושל המים‪ .‬תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬

‫ההשפעה של הוספת חומצה על ה־ ‪ pH‬של מיצוי תאים ושל מים‬

‫‪pH‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫לפני הוספת החומצה‬
‫אחרי הוספת החומצה‬

‫מיצוי תאים‬ ‫מים‬

‫תוצאות הניסוי המוצגות בגרף מתקבלות גם כאשר עורכים את הניסוי בתאים שלמים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הומאוסטזיס ברמת התא‪.‬‬
‫הסבירו כיצד תוצאות הניסוי מעידות על ֵ‬

‫במהלך פעילות גופנית מאומצת‪ ,‬האנרגייה הדרושה להתכווצות תאי שריר מופקת בתהליך של‬ ‫ב‪.‬‬
‫נשימה תאית אווירנית וגם בתהליך של תסיסה לקטית‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציינו יתרון של כל אחד מן התהליכים האלה לתפקוד השריר במאמץ‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציינו והסבירו השפעה אפשרית של התסיסה הלקטית על ה־ ‪( pH‬רמת החומציות) בתאי השריר‪.‬‬
‫(‪ 4.75‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫‪407‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫פרק שלישי (‪ 18‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30–28 ,‬‬
‫ִקראו את תיאור המחקר שלהלן‪ ,‬וענו על כל השאלות ‪ .30–28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫האם כדאי לצרוך ממתיקים מלאכותיים?‬

‫שמירה על ריכוז גלוקוז בדם בטווח מסוים חיונית לתפקודו התקין של גוף האדם‪ .‬ריכוז הגלוקוז בדם מווּסת על ידי כמה הורמונים‪.‬‬
‫שיבושים בוויסות של ריכוז הגלוקוז בדם עלולים לגרום למחלות שונות‪ ,‬למשל סוכרת‪.‬‬
‫ההורמון אינסולין הוא אחד מן הגורמים העיקריים המווסתים את ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫לפניכם תרשים המתאר את הקשר בין ריכוז הגלוקוז בדם ובין ריכוז האינסולין בדם‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪.‬‬

‫ריכוז‬ ‫ריכוז‬
‫אינסולין‬ ‫גלוקוז‬
‫בדם‬ ‫בדם‬

‫לפניכם שני משפטים (‪ .)2(–)1‬העתיקו אותם למחברת‪ ,‬ובכל אחד מהם העתיקו רק את האפשרות הנכונה מבין‬
‫האפשרויות הנתונות‪.‬‬
‫(‪ )1‬עלייה בריכוז הגלוקוז בדם מורידה את ‪ /‬מעלה את ‪ /‬לא משפיעה על ריכוז האינסולין בדם‪.‬‬
‫(‪ )2‬עלייה בריכוז האינסולין בדם מורידה את ‪ /‬מעלה את ‪ /‬לא משפיעה על ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫בדם של כמה מן האנשים החולים בסוכרת ריכוזי ההורמונים המשפיעים על ריכוז הגלוקוז בדם (אינסולין והורמונים‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוספים) תקינים‪ ,‬אך למרות זאת ריכוז הגלוקוז בדמם גבוה‪ .‬הציעו הסבר אפשרי לכך‪ 4( .‬נקודות)‬

‫כדי לבדוק שינויים בריכוז הגלוקוז בדם נערכת בדיקה של העמסת גלוקוז‪ :‬בודקים את ריכוז הגלוקוז בדם של נבדק בצום‪.‬‬
‫לאחר מכן הנבדק שותה מנה מדודה של תמיסת גלוקוז‪ ,‬ובודקים את השינויים בריכוז הגלוקוז בדמו במשך כמה שעות‪.‬‬
‫אם בבדיקה נמצא שריכוז הגלוקוז בדם גבוה במקצת מן הריכוז התקין (נורמלי)‪ ,‬הדבר יכול להעיד על מצב של טרום סוכרת‪ ,‬שהוא מצב‬
‫ביניים בין מצב של אדם בריא ובין מצב של חולה סוכרת‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫‪408‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫אנשים רבים צורכים ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר‪ .‬חוקרים ממכון ויצמן למדע רצו לבדוק אם לממתיקים מלאכותיים מסוימים‬
‫יש השפעה על ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫לשם כך ערכו החוקרים ניסוי בעכברים‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫שלב א‪ :‬חילקו עכברים באקראי לשתי קבוצות‪ ,‬וגידלו אותם במשך כמה שבועות באותם תנאים‪ ,‬חוץ ֶ‬
‫מהרכב השתייה הממותקת‬
‫שניתנה להם‪ .‬העכברים בקבוצה ‪ I‬קיבלו תמיסה של ממתיק מלאכותי‪ ,‬והעכברים בקבוצה ‪ II‬קיבלו תמיסה של סוכרוז (הסוכר‬
‫שבשימוש ביתי)‪.‬‬

‫שלב ב‪ :‬לאחר כמה שבועות בדקו החוקרים את ההשפעה של הרכב השתייה הממותקת שניתנה לעכברים על ריכוז הגלוקוז בדמם‪,‬‬
‫באמצעות בדיקת העמסת גלוקוז‪ .‬הם מדדו את ריכוז הגלוקוז בדם העכברים‪ ,‬שהיו בצום לפני מתן תמיסת הגלוקוז (זמן ‪ ,)0‬ובמשך‬
‫כשעתיים לאחר מכן‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬

‫ריכוז הגלוקוז בדם של שתי קבוצות העכברים בבדיקת העמסת גלוקוז‬

‫ריכוז הגלוקוז בדם‬
‫)מ"ג ‪ 100 /‬מ"ל(‬
‫‪500‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪450‬‬
‫קבוצה ‪ — I‬ממתיק מלאכותי‬
‫‪400‬‬
‫קבוצה ‪ — II‬סוכרוז‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬ ‫הזמן ממתן הגלוקוז‬
‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪90 105‬‬ ‫‪120‬‬ ‫)דקות(‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫‪409‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫לידיעתכם‪:‬‬
‫* התוצאות שהתקבלו בעכברים מקבוצה ‪ II‬דומות לתוצאות של ערכי גלוקוז תקינים בדם של עכברים‪.‬‬
‫* כאשר עורכים בדיקה של העמסת גלוקוז בעכברים חולי סוכרת‪ ,‬התוצאות הן שריכוז הגלוקוז ההתחלתי גבוה מן הריכוז‬
‫התקין‪ ,‬והוא נשאר גבוה לאורך זמן‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק מן התוצאות המוצגות בגרף בנוגע להשפעה של ממתיק מלאכותי על ריכוז הגלוקוז בדם העכברים?‬ ‫‪ .29‬א‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫העכברים שקיבלו תמיסת ממתיק מלאכותי (קבוצה ‪:) I‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמצאים במצב של טרום סוכרת‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אינם חולי סוכרת‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫הסבירו את שני התת־סעיפים (‪ )1‬ו־ (‪ )2‬על פי הגרף ועל פי המידע שבקטע "לידיעתכם"‪ 4( .‬נקודות)‬

‫ממחקרים רבים מן השנים האחרונות עולה שהמזון יכול להשפיע על ההרכב של אוכלוסיות החיידקים במערכת העיכול‪ ,‬וכי החיידקים‬
‫במערכת העיכול משפיעים על בריאות האדם‪.‬‬
‫החוקרים הניחו כי גם ממתיקים מלאכותיים יכולים לשנות את ההרכב של אוכלוסיות החיידקים במערכת העיכול‪.‬‬
‫הם שיערו כי שינויים אלה בהרכב האוכלוסיות של החיידקים עלולים לגרום לטרום סוכרת בעכברים‪.‬‬
‫בניסוי נוסף בדקו החוקרים את ההשפעה של מתן אנטיביוטיקה (חומר שפוגע בחיידקים) על ריכוז הגלוקוז בדם בעכברים שקיבלו‬
‫שתייה ממותקת בממתיק מלאכותי‪ .‬הם השתמשו באנטיביוטיקה שמשמידה חלק ממיני החיידקים במערכת העיכול‪.‬‬
‫נמצא כי בעכברים שקיבלו את האנטיביוטיקה היו ריכוזי גלוקוז תקינים בדם‪ ,‬ואילו בעכברים שלא קיבלו את האנטיביוטיקה היו‬
‫ריכוזי גלוקוז בדם שמעידים על טרום סוכרת‪.‬‬

‫‪ .30‬האם הממצאים של הניסוי הנוסף תומכים בהשערת החוקרים‪ ,‬שהשינוי בהרכב אוכלוסיות החיידקים שנוצר בהשפעת הממתיק‬
‫המלאכותי‪ ,‬גורם לטרום סוכרת? הסבירו‪ 5( .‬נקודות)‬

‫מעניין לדעת‪ ,‬שהקשר בין צריכה של ממתיקים מלאכותיים ובין הופעת תסמינים (סימפטומים) של טרום סוכרת נבדק גם בבני אדם‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים של מחקר שנערך בבני אדם מראים קשר כזה בחלק מן הנבדקים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫‪410‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלושה נושאים‪:‬‬
‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית – עמודים ‪.17–16‬‬
‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי – עמוד ‪.19–18‬‬
‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם – עמודים ‪.21–20‬‬
‫יש לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרתם‪.‬‬

‫(שימו לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫‪411‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .33–32‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענו על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .31‬מינים מסוימים של חיידקים יכולים לייצר (לסנתז) את החומצה האמינית טריפטופאן‪ .‬הבקרה על הגנים המבניים הקשורים‬
‫לייצור (סינתזה) של טריפטופאן נעשית באמצעות דכאן‪.‬‬
‫הדכאן יכול להימצא בשני מצבים ‪ II–I‬המוצגים באיור שלהלן‪:‬‬
‫הדכאן אינו קשור לאתר מפעיל – יש ייצור של טריפטופאן‪.‬‬ ‫‪I‬‬
‫הדכאן קשור לאתר מפעיל – אין ייצור של טריפטופאן‪.‬‬ ‫‪II‬‬
‫קישור של הדכאן לאתר מפעיל מתרחש כאשר בתא החיידק יש רמות גבוהות של טריפטופאן‪.‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫אתר מפעיל‬ ‫אתר מקדם‬

‫הגנים המבניים הקשורים‬ ‫דכאן‬

‫לייצור טריפטופאן‬

‫‪II‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫אתר מפעיל‬ ‫אתר מקדם‬
‫דכאן‬
‫הגנים המבניים הקשורים‬
‫לייצור טריפטופאן‬

‫חומצה אמינית‬
‫טריפטופאן‬

‫כמותה בתא החיידק‪.‬‬

‫ּ‬ ‫היעזרו באיור‪ ,‬והסבירו כיצד החומצה האמינית טריפטופאן מווסתת את‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫מוטציה בגן המקודד לייצור הדכאן תביא לייצור קבוע של טריפטופאן בתא החיידק‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫קבעו באיזה שלב במסלול מ־ ‪ DNA‬לחלבון מתבצעת הבקרה על ייצור החומצה האמינית טריפטופאן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫‪412‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.33–32‬‬

‫‪ .32‬אפשר להפיק הורמון גדילה של האדם באמצעות הנדסה גנטית של חיידקים‪ :‬מחדירים פלסמיד לחיידקים‬
‫שאנטיביוטיקה מסוג ‪ X‬הורגת אותם‪ .‬הפלסמיד מכיל גן המקוֹ דד להורמון גדילה וגם גן לעמידות לאנטיביוטיקה מסוג ‪. X‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫למצע הגידול של החיידקים האלה מוסיפים את האנטיביוטיקה מסוג ‪ . X‬הסבירו מדוע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הגן המקוֹ דד להורמון הגדילה שמוכנס לפלסמיד אינו הגן המקורי שבּ וּדד מתאי אדם‪ .‬הסבירו מדוע אי אפשר‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫להשתמש בגן המקורי‪.‬‬

‫‪ .33‬בעת האחרונה אושר לטפל בחולי סרטן (מסוגים מסוימים) בתאי דם לבנים מהונדסים (אימונותרפיה)‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים נלקחים מדם של חולה‪ ,‬ולאחר תהליך של ִהנדוּס הם מוחזרים לגופו‪ .‬התאים האלה מהונדסים לייצר קולטנים‬
‫חלבוניים הנקשרים באופן ייחודי (ספציפי) לתאים הסרטניים‪ .‬בעקבות היקשרות זאת התאים הסרטניים נהרסים‪.‬‬
‫כדי ליצור את תאי הדם הלבנים המהונדסים נעזרו החוקרים בנגיפים שהחומר התורשתי שלהם הוא ‪. RNA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫להנדוּס תאי הדם‬
‫נגיפים אלה מכילים אנזים המזרז את התהליך של תיעתוק במהופך‪ .‬הסבירו מדוע אנזים זה חיוני ִ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫הלבנים כך שיוכלו לייצר את הקולטנים‪.‬‬
‫בטיפול המתואר בפתיח מהנדסים את התאים ממערכת החיסון של החולה עצמו‪ .‬הסבירו מדוע רצוי להשתמש בתאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫שנלקחו מגוף החולה עצמו‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫‪413‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫נושא ‪ – II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .36–35‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענו על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫(‪ )1‬ציינו הבדל אחד בין מבנה הלב של דו־חיים ובין מבנה הלב של עופות‪.‬‬ ‫‪ .34‬א‪.‬‬
‫(‪ )2‬ההבדל שציינתם במבנה הלב משפיע על מידת הערבוב של הדם המגיע משני מחזורי הדם‪.‬‬
‫אצל מי מידת הערבוב גדולה יותר – עופות או דו־חיים? נמקו‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫באיזו מבין המחלקות – דו־חיים או עופות – בעלי החיים הם הומאותרמיים? הסבירו את הקשר בין מבנה הלב‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלהם ובין היותם הומאותרמיים‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫מבנה מערכת ההובלה בדגים גורם לדם לזרום בלחץ נמוך אל הרקמות שבגופם‪ .‬הסבירו מדוע‪ 2.5( .‬נקודות)‬ ‫ג‪.‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.36–35‬‬

‫יש מינים של דגים החיים במי ים‪ ,‬ויש מינים של דגים החיים במים מתוקים‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪.‬‬
‫(‪ )1‬הסבירו איזה קושי בוויסות מאזן המים בגוף יש לדגים החיים במי ים‪.‬‬
‫(‪ )2‬תארו שתי דרכים לוויסות מאזן המים בגוף של דגים החיים במי ים‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫סנדלית היא יצור (אורגניזם) חד־תאי החי במים מתוקים‪ .‬חוקרים בדקו את קצב הפעילות של הבועית המתכווצת‬ ‫ב‪.‬‬
‫בסנדלית בתמיסות שבהן ריכוזי מלח שונים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלהלן‪.‬‬
‫מספר ההתכווצויות‬
‫בדקה‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫ריכוז המלח‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫בתמיסה ‪0.07‬‬
‫)‪(M‬‬

‫הסבירו את הקשר בין הריכוז של תמיסות המלח לבין קצב הפעילות של הבועית המתכווצת‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫‪414‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫‪ .36‬מעבר של יצורים (אורגניזמים) מחיים בסביבה מימית לחיים בסביבה יבשתית התאפשר בשל תהליכים שכוללים שינויים שחלו‬
‫במבנה ובמנגנוני הפעולה של מערכות שונות בגוף היצורים‪.‬‬
‫הסבירו סיבה אחת שבגללה סביבה לחה חיונית לקיום תהליך ההפריה‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫היַרבוע והאדם שניהם יונקים החיים ביבשה‪ .‬שיעור המים בגופם דומה‪ .‬בגרף שלפניכם מוצגים נתונים בנוגע לריכוזי שתנן‬ ‫ב‪.‬‬
‫ומלחים בשתן של הירבוע והאדם‪.‬‬

‫הריכוז בשתן‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫שתנן‬
‫מלחים‬

‫אדם‬ ‫ירבוע‬

‫קבעו למי יש התאמה טובה יותר לסביבה ֵיב ׁ ָשה – לאדם או לירבוע‪ .‬הסבירו את קביעתכם על פי נתונים מן הגרף‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫‪415‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬

‫ענו על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪ .39–38‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו‪.‬‬

‫ענו על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫ממכל גידול ובו תרבית חיידקים‬
‫לצורך הפקת חומרים בתעשייה מגדלים תרבית חיידקים בכֵ מוסטט‪ :‬מערכת הבנויה ְ‬ ‫‪ .37‬א‪.‬‬
‫במכל נשאר קבוע‪.‬‬
‫המכל מזרימים מצע גידול טרי ומוציאים חלק מן התרבית בקצב קבוע‪ ,‬וכך נפח הנוזל ְ‬
‫במצע נוזלי‪ .‬אל ְ‬
‫בדרך זו החיידקים במערכת נמצאים כל הזמן באותו שלב של עקום הגידול‪.‬‬
‫(‪ )1‬באיזה שלב של עקום הגידול נמצאים החיידקים בכמוסטט?‬
‫(‪ )2‬ציינו שני גורמים שונים במערכת‪ ,‬המאפשרים לחיידקים להישאר בשלב הזה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫מסכנים אנשים שלא חוסנו בפני מחלת הטטנוס‪.‬‬

‫חיידקי הטטנוס נפוצים בסביבת האדם‪ ,‬והם ַ‬
‫תארו את דרך הפגיעה של חיידקי הטטנוס אחרי שחדרו לגוף האדם‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬
‫אדם נחתך חתך עמוק ברגלו‪ .‬יש חשש שהפצע הזדהם ועקב כך יופיעו תסמיני מחלת הטטנוס‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסבירו מדוע מתן תרופה אנטיביוטית שפוגעת בחיידקי הטטנוס לא ימנע את הופעת תסמיני המחלה באדם זה‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫(שימו לב‪ :‬המשך השאלון בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫‪416‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד מיוחד‪ ,‬מס' ‪43381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫ענו על אחת מן השאלות ‪.39–38‬‬

‫המחלה דלֶ קת קרום המוח יכולה להיגרם מנגיף או מחיידק‪ .‬כדי לברר אם גורם המחלה באדם שחלה הוא נגיף‬ ‫‪ .38‬א‪.‬‬
‫או חיידק‪ ,‬הפיקו מגופו נוזל המכיל את גורם המחלה‪ .‬את הנוזל העבירו לשתי צלחות פטרי‪ :‬באחת מצע מזון עשיר‪,‬‬
‫ובאחרת תאים חיים שנלקחו מקרום מוח‪.‬‬
‫אילו תוצאות יעידו כי גורם המחלה הוא נגיף? הסבירו‪ 3( .‬נקודות)‬
‫אפשר להתמודד עם מחלות זיהומיות הנגרמות מחיידקים בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חיסון המונע מחלה‬ ‫–‬
‫טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות לאחר פרוץ המחלה‬ ‫–‬
‫בנוגע לכל אחת מן הדרכים האלה‪ ,‬קבעו אם היא מתאימה גם להתמודדות עם מחלה שהגורם לה הוא נגיף‪.‬‬
‫נמקו בנוגע לכל אחת מן הדרכים‪ 3( .‬נקודות)‬

‫באנשים שנדבקו בנגיף ‪ HIV‬ערכו בשלב הראשון שלאחר ההידבקות מעקב אחר כמות נגיפי ‪ HIV‬וכמות הלימפוציטים‬ ‫‪ .39‬א‪.‬‬
‫בנוזל הדם‪ .‬הממצאים מוצגים בגרף שלהלן‪.‬‬

‫כמות נגיפי ‪ HIV‬והלימפוציטים במהלך השלב הראשון שלאחר ההידבקות‬

‫כמות בנוזל הדם‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫)יחידות שרירותיות(‬
‫נגיפים‬
‫לימפוציטים‬

‫‪0‬‬ ‫הזמן לאחר ההידבקות‬

‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)שבועות(‬

‫(‪ )1‬הסבירו את העלייה בכמות נגיפי ‪ HIV‬ואת הירידה בכמות הלימפוציטים בנוזל הדם במהלך השבועות ‪ 6–0‬‬
‫שלאחר ההידבקות‪ .‬‬
‫(‪ )2‬הסבירו את השינוי בכמות נגיפי ‪ HIV‬בנוזל הדם במהלך השבועות ‪ 9–6‬שלאחר ההידבקות‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫נגיף ‪ HIV‬גורם למחלת האיידס באדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה מאפשר לנגיף ‪ HIV‬לתקוף תאים מסוימים בגוף האדם ולא תאים אחרים? ‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬

‫‪417‬‬
 ‫א‪ .‬בגרות לנבחני משנה‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫ב‪ .‬בגרות למוכרים שאינם רשמיים‬ ‫משרד החינוך‬
‫קיץ תשפ"ג‪2023 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬
‫‪043182‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬

‫ביולוגיה‬

‫הוראות לנבחנים‬

‫משך הבחינה‪ :‬שעה וחצי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 40‬נקודות‬ ‫‪-‬‬ ‫פרק ראשון‬
‫‪ 30‬נקודות‬ ‫‪-‬‬ ‫פרק שני‬
‫‪ 30 -‬נקודות‬ ‫פרק שלישי‬
‫_________‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ‪-‬‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות‪ :‬את תשובותיכם לשאלות בפרק הראשון סמנו בתשובון שבסוף המחברת‬ ‫ד‪.‬‬
‫)עמוד ‪.(23‬‬
‫את תשובותיכם לשאלות בפרקים השני והשלישי כתבו במחברת הבחינה‪.‬‬

‫כתבו במחברת הבחינה בלבד‪ .‬רשמו "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪.‬‬

‫כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬

‫‪418‬‬
 ‫השאלות‬
‫פרק ראשון )‪ 40‬נקודות(‬
‫בפרק זה עשר שאלות‪.‬‬
‫)לכל שאלה – ‪ 4‬נקודות(‬ ‫ענו על כל השאלות )‪ (10 – 1‬בפרק זה‪.‬‬

‫נימי דם מפוזרים בגוף כולו ולהם תפקיד מרכזי במעבר החומרים אל הדם וממנו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לפניכם איור של מעבר חומרים אל נים הדם וממנו באיבר בגוף האדם‪.‬‬
‫נים דם זה מצוי ב‪:‬‬
‫א‪ .‬לב‬
‫ריאות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ש ר י ר י ה ש ל ד‬
‫ד‪ .‬כל האיברים בגוף‬

‫בתהליך הנשימה התאית‪:-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬נ ק ל ט פ ח מ ן ד ו ‪ -‬ח מ צ נ י ו נ פ ל ט ח מ צ ן ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנוצל ‪ ATP‬לבניה של גלוקוז‪.‬‬
‫ג‪ .‬מופקת אנרגיה מפירוק של חמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬פועלים אנזימים המזרזים את התהליך‪.‬‬

‫‪ .3‬לפניכם איור המתאר כלי דם במחזור הדם הגדול באדם‪.‬‬

‫מהו המשפט הנכון לגבי כלי דם זה ?‬
‫א‪ .‬זהו וריד‪ ,‬שבו זורם דם דל בחמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬זהו וריד‪ ,‬שבו זורם דם עשיר בחמצן‪.‬‬
‫ג‪ .‬זהו עורק‪ ,‬שבו זורם דם עשיר בחמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬זהו עורק‪ ,‬שבו זורם דם דל בחמצן‪.‬‬

‫‪ .4‬איזו מהדרכים הבאות יכולה לסייע לריפוי חולי קורונה שמצבם קשה ?‬
‫בידוד החולה ועטיית מסיכה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מתן חיסון פעיל כנגד נגיף הקורונה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתן חיסון סביל כנגד נגיף הקורונה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הזרקה של חלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪419‬‬
 ‫האיור הבא מתאר את‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫פעולתו של קו ההגנה הראשון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫פעולתם של הנוגדנים על האנטיגנים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תהליך היצירה של נוגדנים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פעולתם של האנטיגנים על תאי הגוף‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מהחומרים הבאים לא יכול לשמש כמקור אנרגיה לתאי הגוף?‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬חלבונים‬
‫פחמימות‬ ‫ב‪.‬‬
‫שומנים‬ ‫ג‪.‬‬
‫ויטמינים‬ ‫ד‪.‬‬

‫עליה בקצב הלב יכולה להיגרם כתוצאה מ‪:-‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬עליה בקצב של הדופק‪.‬‬
‫ירידה בקצב פעילותו של קוצב הלב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עליה בריכוז אדרנלין בדם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבר ממצב של מאמץ למצב מנוחה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫קרומי התאים‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬מאפשרים מעבר של חומרים רק באמצעות דיפוסיה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬נ מ צ א י ם ר ק ב י צ ו ר י ם ח ד ‪-‬ת א י י ם ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאפשרים מעבר של חומרים רק בהעברה פעילה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מאפשרים שמירה על סביבה פנימית יציבה בתוך התא‪.‬‬

‫כאשר יש מחסור במים בגוף‪ ,‬מופרש שתן מועט ומרוכז‪ .‬תופעה זו היא דוגמה ל‪:‬‬ ‫‪.9‬‬
‫א‪ .‬מנגנון שמירה על הומיאוסטזיס‪.‬‬
‫אחריות האדם לבריאותו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אחריות האדם לטבע ולסביבה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פעילות לא תקינה של גוף האדם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזו מהתכונות הבאות לגבי תאי דם אדומים באדם היא שגויה?‬ ‫‪.10‬‬
‫א‪ .‬הם מכילים המוגלובין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם גדולים ובעלי גרעין‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם מסייעים להובלת חמצן בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם מיוצרים במח העצם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪420‬‬
 ‫פרק שני )‪ 30‬נקודות(‬

‫בפרק זה חמש השאלות‪.15 -11 ,‬‬

‫בחרו בשלוש שאלות וענו עליהן במחברת הבחינה‪) .‬לכל שאלה ‪ 10 -‬נקודות(‪.‬‬

‫‪ .11‬נערך ניסוי ובו נבדקה פעילות האנזים עמילאז‪ ,‬המפרק עמילן לגלוקוז‪ ,‬בהשפעת תנאים שונים‪.‬‬
‫לפניכם טבלה המפרטת את מערך הניסוי ותוצאותיו‪:‬‬
‫כמות גלוקוז‬ ‫טמפרטורה‬ ‫החומר שהוכנס‬ ‫תמצית אנזים‬ ‫מספר‬
‫שהתקבלה במבחנה‬ ‫) ‪(O c‬‬ ‫למבחנה‬ ‫עמילאז‬ ‫מבחנה‬
‫הרבה‬ ‫‪60‬‬ ‫עמילן‬ ‫יש‬ ‫‪1‬‬
‫–‬ ‫‪60‬‬ ‫עמילן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬
‫–‬ ‫‪60‬‬ ‫עמילן‬ ‫יש מורתח‬ ‫‪3‬‬
‫–‬ ‫‪60‬‬ ‫חלבון‬ ‫יש‬ ‫‪4‬‬

‫)‪ 2‬נקודות(‬ ‫א‪ .‬הסבירו מדוע במבחנה ‪ 2‬לא התקבל גלוקוז‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבירו מדוע במבחנה ‪ 3‬לא התקבל גלוקוז‪ 4) .‬נקודות(‬

‫הסבירו מדוע במבחנה ‪ 4‬לא התקבל גלוקוז‪ 4) .‬נקודות(‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .12‬א‪ .‬התכווצותם של שרירי הנשימה גורמת לשאיפה‪ .‬הסבירו כיצד‪ 4.5) .‬נקודות(‬

‫ב‪ .‬בזמן פעילות גופנית קצב השאיפות והנשיפות עולה‪.‬‬

‫)‪ 5.5‬נקודות(‬ ‫הסבירו את חשיבות התופעה לביצוע הפעילות ]הגופנית[‪.‬‬

‫‪ .13‬א‪ .‬העתיקו למחברת את הטבלה הבאה שבה מוצגים מספר מנגנונים לוויסות טמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫רשמו לגבי כל אחד מהמנגנונים שבטבלה‪:‬‬
‫‪ -‬האם הוא מנגנון פיזיולוגי או התנהגותי‪.‬‬
‫‪ -‬האם המנגנון פועל למנוע עליה או ירידה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫)‪ 5‬נקודות(‬

‫מונע עלייה ‪ /‬ירידה‬ ‫זהו מנגנון‬ ‫המנגנון לוויסות טמפרטורת הגוף‬

‫בטמפרטורת הגוף‬ ‫פיזיולוגי ‪ /‬התנהגותי‬
‫הזעה‬
‫בעלי‪-‬חיים פעילי לילה‬
‫רעידות )צמרמורת(‬
‫הצרות של כלי הדם היקפיים )הקרובים לעור(‬
‫ישיבה בֵצל‬

‫ב‪ .‬בזמן מאמץ גופני מוגברת זרימת הדם לעור‪ ,‬וירידה בזרימת הדם למערכת העיכול‪.‬‬
‫)‪ 5‬נקודות(‬ ‫הסבירו את היתרון בכל אחד מהשינויים האלה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪421‬‬
 ‫‪ .14‬לפניכם תרשים של מערכת העיכול באדם‪.‬‬
‫א‪ .‬רשום לגבי כל אחד מהמספרים ‪ 1-5‬את שם האיבר‬
‫שאותו הוא מסמן‪ 3) .‬נקודות(‬

‫ב‪ .‬מבין האיברים שציינתם בסעיף א'‪:‬‬

‫ציינו שני איברים שבהם מתרחש פירוק מכני של המזון‪,‬‬
‫וכיצד מתבצע הפירוק המכני בכל אחד מהם‪.‬‬
‫)‪ 3‬נקודות(‬

‫מבין האיברים שציינתם בסעיף א'‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ציינו שני איברים שבהם מתבצע פירוק כימי‪ ,‬ולגבי כל אחד‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫מהם – ציינו איזה מבין רכיבי המזון עובר בהם פירוק כימי‪.‬‬

‫לפניכם טבלה ובה מוצג הריכוז של מספר חומרים בפלסמה של הדם ובשתן של אדם בריא‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ריכוז החומר‬
‫)גרם ב‪ 100-‬מ"ל(‬ ‫החומר‬
‫בשתן‬ ‫בפלסמה‬
‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חלבונים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫גלוקוז‬
‫‪2‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫שתנן‬

‫א‪ .‬ניתן לראות שיש חומרים שנמצאים בפלסמה אך אינם נמצאים בשתן‪.‬‬
‫ציינו את שמותיהם של חומרים אלה‪ ,‬והסבירו לגבי כל אחד מהם – מה גורם לכך שלא יופיע‬
‫בשתן‪ 6) .‬נקודות(‬

‫ב‪ .‬מה ניתן ללמוד מהטבלה לגבי ריכוז השתנן בפלסמה ובשתן?‬
‫)‪ 4‬נקודות(‬ ‫הסבירו מה חשיבותו של מצב זה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪422‬‬
 ‫פרק שלישי )‪ 30‬נקודות(‬

‫בפרק זה ארבע שאלות‪.19-16 ,‬‬

‫קרא את תיאור המחקר שלפניכם‪ ,‬וענו על כל השאלות ‪) .19-16‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו(‪.‬‬

‫ה ור מ ונים נגד ס וכ ר ת‬

‫פרס וולף ברפואה לשנת ‪ 2023‬הוענק לרופא הקנדי דניאל דרוקר )‪ (Drucker‬על פיתוח טיפולים חדשים‬
‫לסוכרת מסוג ‪ 2‬ולמחלות נוספות‪ .‬מחקריו של דרוקר שהוא אנדוקרינולוג )עוסק חקר הורמונים( מתמקדים‬
‫בקבוצת הורמונים בשם ‪) GLP‬פפטידים דמויי גלוקגון(‪ ,‬בתפקידיהם בוויסות של תהליכי חילוף חומרים‬
‫ובהשפעתם על תפקודים אחרים‪ ,‬כמו הלב וכלי הדם‪ .‬הגלוקגון הוא הורמון המופרש מהלבלב כאשר רמת‬
‫הגלוקוז בדם יורדת‪ ,‬והוא גורם לפירוק של מאגרי הגליקוגן בכבד‪.‬‬

‫ההורמון ‪ GLP-1‬מופרש בגוף בתגובה לאכילה‪ ,‬מתאים בדופן המעי )המכונים תאי ‪ .(L‬לתאים בגוף יש‬
‫קולטנים ל‪ GLP-1 -‬שמאפשרים מספר השפעות שונות‪ :‬מגביר הפרשה של אינסולין בגוף‪ ,‬מדכא הפרשה של‬
‫גלוקגון‪ ,‬מאט את קצב התרוקנות הקיבה‪ ,‬מגביר את תחושת השובע ועוד‪.‬‬

‫בעשור האחרון התחיל שימוש בתרופות ממשפחת ‪ GLP-1‬לטיפול בחולי סוכרת מסוג ‪ 2‬ובאנשים הסובלים‬
‫מהשמנת יתר‪ .‬תרופות אלה מדמות את פעולתו של הורמון ה‪ ,GLP-1‬שקיים בגוף האדם באופן טבעי‪.‬‬
‫השימוש בתרופות אלה מביא לשיפור דרמטי במצבם של החולים‪ ,‬וכן לירידה מהירה ומשמעותית במשקלם‪.‬‬
‫המחקרים בתרופות המבוססות על סוגים שונים של חומרים מקבוצת ההורמונים ‪ GLP‬נמשכים גם היום‪.‬‬

‫)‪ 6‬נקודות(‬ ‫‪ .16‬א‪ .‬ציינו שתי עובדות הרשומות בקטע שתומכות בכך שהחומר ‪ GLP‬הוא הורמון‪.‬‬

‫העתיקו למחברת את הטבלה הבאה‪ ,‬שבה מופיעה רשימה של שלושה איברים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫על פי המידע שבקטע‪ ,‬רשמו לגבי כל אחד מהאיברים איזה תהליך או תהליכים הקשור‪/‬ים‬
‫)‪ 6‬נקודות(‬ ‫להורמון ‪ GLP1‬מתרחש‪/‬ים בו‪:‬‬
‫התהליך‪/‬התהליכים שקשור‪/‬ים להורמון ‪GLP1‬‬ ‫האיבר‬
‫מעיים‬
‫לבלב‬
‫קיבה‬

‫‪ .17‬הסבירו כיצד הגברת ההפרשה של אינסולין בהשפעת ההורמון ‪ GLP1‬גורמת לוויסות של רמת‬
‫)‪ 6‬נ ק ו ד ו ת (‬ ‫הגלוקוז בדם‪.‬‬

‫‪ .18‬במאמר מתואר אופן ההשפעה של ההורמון ‪ GLP1‬שמסייע לטיפול במחלת הסוכרת מסוג ‪.2‬‬
‫)‪ 6‬נקודות(‬ ‫האם ההורמון ‪ GLP1‬יכול לסייע גם בטיפול בסוכרת מסוג ‪ ?1‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬

‫‪ .19‬הסבירו כיצד ההשפעות של ההורמון ‪ GLP1‬גורמות לירידה במשקל של המטופלים‪ 6) .‬נקודות(‬

‫בהצלחה!‬
‫ז כ ות ה יוצ ר ים ש מ ור ה ל מ ד י נ ת יש ר א ל‬
‫א ין ל ה ע ת יק א ו ל פ ר ס ם א ל א ב ר ש ות מ ש ר ד ה ח ינוך‬

‫‪6‬‬

‫‪423‬‬