‫שיעור ‪17/10/21 - 2‬‬

‫אנטיגן יכול להיות ‪ B‬או ‪T‬‬

‫א ‪ -‬רואה רק חלבונים‬
‫תאי א יכול לראות גם סוכרים ועוד‬
‫דטרמיננטה אנטיגנית בחלבון זה בין ‪ 3-15‬ח' אמיניות‬
‫תפקוד והבדלים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאי ‪ - B‬רואה מרחבי (מבנים תלת מימדיים)‬
‫תא ‪ T‬רואה רצף ליניארי ‪ -‬מרחבי פחות מעניין אותו (רואה שטוח)‬
‫‪ B‬רואה מסיסים‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ T‬צריך שיציגו לו את האנטיגן (מפונק יותר)‬

‫תדגובה צולבת‬
‫וירוס אחד עם דטרמיננטה אנטיגנית ווירוס נוסף עם אותה דטרמיננטה‬
‫בתגובה לשניהם נקבל תגובה של אותה דטרמיננטה‬ ‫‪-‬‬
‫דטרמיננטה ‪ -‬המטרה המדויקת אותה רואה תא ‪ T‬עם ‪-T‬סל (‪ )cell‬רצפטור או תא ‪ B‬עם ‪-B‬סל רצפטור‬

‫יש כ‪ 1012-1016-‬קלונים שונים שלכל אחד מהם יש רצפטור שונה מהשאר‬

‫דטרמיננטה אנטיגנית על חלבון ‪ S‬של הקורונוש‬

‫קיימת דטרמיננטה שהיא אפיטופ אימונוגני (מגרה חזק ביותר על חלבון ‪)S‬‬

‫חיסון ‪ - I‬הזרקתי את החיסון לנבדק (משה שם בדוי‪ ,‬מומצא ולא נכון)‬

‫מה קורה כשהנבדק מתחסן פעם ראשונה?‬
‫‪ 1012‬קלונים שונים מתחרים מי יופעל (יגורה) על ידי החלבון שהוזרק‬ ‫‪-‬‬
‫כדי שתהיה יעילות של התחקרות ‪ -‬כל הנגיצים נמצאים במקום אחד ‪ -‬בלוטת הלימפה‬
‫אם מדובר על אנטיגן חזק ‪ -‬יהיה כ‪ 100-‬תאים שונים שיגיבו לאנטיגן (קלון ‪ ,1‬קלון ‪ ..2‬קלון ‪- )100‬‬ ‫‪-‬‬
‫תיאורטית יכול להיות עד ‪ ,1000‬אבל ‪ 100‬זה סכום טוב וריאלי‬
‫מה ההבדל בין הפרטים הבודדים בתוך ה‪:100-‬‬
‫מידת האפיניות למטרה ‪ -‬מי שמתאים יותר יתחלק מהר יותר‬ ‫‪-‬‬
‫אלו שפחות מתאימים ‪ -‬גם יתחלקו פחות ‪ ‬לכן ייעלמו מהר יותר‬ ‫‪o‬‬
‫מתוך ה‪ 100-‬בערך ‪ 40‬שהם הטובים יותר (אפיניות גבוהה) ‪ -‬יהפכו להיות תאי זיכרון ראשוניים‬ ‫‪o‬‬
‫השאר יעברו אפופטוזיס וימותו (ייעלמו)‬ ‫‪‬‬
‫‪//‬קצת נוגד הגיון‪..‬‬ ‫הנחת עבודה‪ :‬כל תאי ה‪ B-‬שעברו גירוי רוצים קודם כל למות!‬
‫‪ ‬החלשים מתים והחזקים שורדים‬
‫זמן שהופכים לתאי זיכרון ראשוניים‬
‫כשבועיים עד ‪ 3‬שבועות (בחיסון של וירוס מוחלש יכול להיות שזה יישאר יותר זמן בגוף)‬
 ‫חיסון ‪II‬‬
‫הזרקתי למשה היקר שוב‬
‫‪ 40‬התאים שהפכו לתאי זיכרון מתעוררים ומתחרים‬
‫לאחר כמה ימים כ‪ 15-‬בעלי האפיניות הגבוה ביותר הופכים לתאי זיכרון‬
‫במצב זה יכול להיות ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬עוצמת ה‪ 15-‬תהיה חזקה כך שלא צריך להמשיך בתהליך חיסון לכמה שנים קרובות (עד ‪ 8-10‬שנים)‬
‫נדרש עוד סיבוב סלקציה כדי לשפר את המערכת ‪ -‬ברוב המקרים‬ ‫‪.2‬‬

‫חיסון ‪III‬‬
‫מתוך ה‪ 15-‬שהיו כ‪ 5-‬הכי טובים (אפיניות הכי הכי גבוהה) יהפכו לתאי הזיכרון‬
‫‪ ‬מיצוי מיטבי של המערכת‬
‫שימור של המערכת ‪ -‬כל פעם שמשה יתקבל בחולה ‪ -‬הוא לא רק שלא יפתח תסמיני מחלה ‪ -‬אלא יחזק‬
‫את המערכת החיסונית שלו‬
‫‪ ‬כלומר הוא ישמור על ייצור ה‪ 5‬הטובים ביותר לאורך זמן‬

‫אבעבועות רוח אדומות (צ'יקן פופס)‬

‫בעבר לא היה חיסון ‪ -‬מי שחלה הפך למוגן לכל החיים‬
‫כיום יש חיסון לילדים‬ ‫‪-‬‬
‫יש הורים שלא מוכנים לחסן את הילדים ‪ -‬וזה טוב כי זה משמר את החיסון‬ ‫‪-‬‬
‫העובדה שיש חולים אליהם מחוסנים נחשפים גורמים בהדבקה לתגובה חיסונית ואז אצל המחוסן‬ ‫‪-‬‬
‫המערכת משמרת את הקלונים הרלוונטיים‬
‫אם לא היה את זה ‪ -‬אז לאחר כ‪ 15-‬שנים (ותכלס בפועל ‪ 6-7‬שנים) יתכן ולא יישארו בגוף‬ ‫‪o‬‬
‫הקלונים הרלוונטיים ולכן החשיפה משמרת את רלוונטיות החיסון‬

‫ככל שווירוס גדול יותר פיזית הוא עובר פחות מוטציות‬

‫זה מכיוון שהווירוס הגדול בעל מבנה מורכב ומוטציות הורגות אותו (לטליות) ובקטן יותר זה פחות‬ ‫‪-‬‬
‫לטלי כלפי הווירוס‬
‫חצבת זה הווירוס הכי גדול בעולם ושפעת הכי קטן‪ ,‬קורונוש באמצע‪..‬‬ ‫‪o‬‬
‫פייזר היקרים רוצים להרוויח כסף ‪ -‬לכן גם אם זה יהיה גבולי הם בטח יראו שיש מוטציות ככה וככה‬
‫וצריך מנה רביעית (שהיא מותאמת לווריאנטים חדשים)‬

‫‪The secreted form of the B cell receptor is the soluble Ab‬‬

 ‫תא אחרי שעבר גירוי יכול למות‪ ,‬להפוך לתא זיכרון או להפוך לתא פלסמה‬
‫תא פלסמה ‪ -‬לא מבטא ‪-B‬סל רצפטור‬
‫הוא מפעל לייצור ‪-B‬סל רצפטור והפרשתו (כשהוא מופעל הוא נקרא נוגדן)‬ ‫‪-‬‬
‫סוגי תאי פלסמה‬
‫קצרי חיים ‪ -‬כשבועיים ‪ 3 -‬שבועות ‪ -‬מייצר רמת נוגדנים גבוהה שדועכת בהדרגה (כי זמן מחצית חיים‬ ‫‪.1‬‬
‫של נוגדן הוא כמה שבועות‬
‫ארוכי זמן ‪ -‬מייצרים לאורך זמן בעוצמה לא גבוהה‬ ‫‪.2‬‬

‫תאי ‪ B‬נוצרים במח העצם על ידי גירוי ברצפטור‬

‫הופכים לתאים בלאסטיים (שפעול) ומועברים לבלוטות הלימפה‬ ‫‪-‬‬

‫בבלוטת הלימפה‪:‬‬
‫להפוך לתאי פלסמה ‪ -‬להפריש נוגדנים ולמות ‪ //‬הפועל שמייצר נוגדנים ואז מת ערירי ועצוב‬ ‫‪-‬‬
 ‫להפוך לתאי זיכרון‬ ‫‪-‬‬
‫למות (אפופטוזיס)‬ ‫‪-‬‬
‫בתגובה הראשונה ‪ 99.9%‬יעברו אפופטוזיס‪ ,‬הטובים ביותר יהפכו לתאי זיכרון‬
‫נוגדן ‪ -‬זה ‪-B‬סל רצפטור מופרש (מסיס)‬

‫איך עובדים נוגדנים‬

‫היסטוריה בשקל‪ :‬מישהו שחיסן סוס שוב ושוב ‪ -‬וניקה בסרום את הנוגדנים‬
‫קיבל נובל על עבודתו (ואז הוצא להורג בשואה‪)..‬‬ ‫‪-‬‬
‫לקח הרבה שנים אחרי עד שגילו כיצד הם עובדים‬
‫קריסטלוגרפיה ‪ -‬למידת המבנה המרחבי של החלבון (כיום יש מחשבים שמודדים מבנים ע"י רצפי ח'‬
‫אמיניות)‬
‫בקריס' קיבלו אלמנט שהיה ברור שמורכב משני חלקים שהם תמונת ראי‬
‫החלקים זהים לחלוטין‬ ‫‪-‬‬
‫כשעושים עליהם ריצוף (חלבוני) ‪ -‬רואים שהאזורים בהם יש שונות בין הקלונים הם באזורים‬ ‫‪-‬‬
‫העיליים ‪ -‬קראו להם האזורים הווריאביליים‬
‫היפר‪-‬ווראביליים ‪ -‬אזורים עם הכי הרבה שונות בין הקלונים‬
‫אזור ‪ - FC‬אזור שמור אבולוציונית ‪ -‬הזנב של האנטי‪-‬גן‬
‫היפותזה‪ :‬הראש קושר את הנוגדנים ‪ -‬כי הם שונים בין הקלונים‪..‬‬
‫ולאזורים הקבועים תפקידים אחרים‪( ..‬בהמשך‪)..‬‬ ‫‪-‬‬

‫אם מפרקים את המבנה ‪ -‬מקבלים ‪ 4‬חלבונים בלעי סימטריה ‪ -‬מורכבים מ‪ 2-‬תתי‪-‬יחידות‬

‫תת אחת שהיא כבדה יותר ‪ -‬השרשרת הכבדה‬ ‫‪-‬‬
‫תת יחידה קלה יותר ‪ -‬השרשרת הקלה‬ ‫‪-‬‬
‫** (אזור ווריאבילי=אדום ‪ +‬קבוע = כחול)‬

‫איך בודקים שזה קל‪/‬כבד?‬

‫ג'ל אלקטרופורזה ומריצים עליו את החלבונים‬
‫הקטנה תרוץ מהר ביחס לכבדה‬ ‫‪-‬‬
‫בשלב הזה לוקחים חתיכה של חלבון בכל אחד לריצוף ומקבלים מבנה ח' אמינו בכל אחד מהם‬ ‫‪-‬‬

‫חקר מה עושה כל יחידה‬

‫שימוש בשני אנזימים שונים לבדיקות‬
‫אנזים ‪ - I‬פפאין‬
‫מופק בעץ פאפאיה (טרופי)‬ ‫‪.1‬‬
‫פפאין ‪ -‬חותך את הנוגדנים (קשרים דיסולפידיים) ‪ -‬כך שמתקבל אזור ווריאבילי של שרשרת קלה‬
‫וכבדה ‪Fab -‬‬
‫וחתיכה נוספת שמכילה אזורים קבועים של שרשרת כבדה ‪ -‬קרויה ‪FC‬‬
 ‫למדו שהיחידה ‪ Fab‬היא שקושרת את האנטיגן‬
‫איך בודקים זאת?‬
‫על צלחת מדביקים אנטיגן מטרה למטה‬ ‫‪‬‬
‫מוסיפים את ‪+( Fab‬צבען)‬ ‫‪‬‬
‫רואים ש‪ Fab-‬נקשר לאנטיגן‬ ‫‪‬‬
‫רואים שה‪ Fab-‬מכיל חלקים ווריאביליים והוא אחראי על הקישור לאנטיגן‬
‫** ‪ 2‬החלקים של ‪ Fab‬יכולים לקשור את האנטיגן רק כשהן ביחד!‬

‫למה צריך ‪ 2‬זרועות אם כל אחת יודעת לקשור?‬

‫בכלליות‪ :‬ברגע שיש ‪ 2‬זרועות ‪ -‬ניתן לגבש אותן ביחד לשריג‬ ‫‪-‬‬
‫את התלכיד הזה קל יותר למע' החיסון להרוס (עם מע' המשלים)‬ ‫‪o‬‬

‫אנזים ‪ - II‬פפסין‬
‫אנזים פרוטוליטי מפרק חלבונים ‪ -‬אם הוא מופעל מקבלים ‪ Fab‬פעמיים ‪FabII -‬‬
‫להשלים פה‬
‫כדי להפעיל את המשלים טוב הוא צריך לעשות שריגים‬
‫שימוש רפואי ב‪:Fab-‬‬
‫בהשוואה לנוגדן שהיה לו ‪ FC‬היעילות של הנוגדנים האלו נמוכה‬

‫למדו שה‪ FC-‬קבוע ובלעדיו אין הפעלה של מע' המשלים ‪ -‬בלעדיו מע' החיסון פחות יעילה ובאסה‪..‬‬
‫ה‪ FC-‬נקשר בזנבו לתאים אינטיים של המע' האימונית (לקולטן של מאקרופאגים‪ ,NK ,‬תאי מאסט)‬
‫הקישור הזה לרצפטור כשהראש קשור לאנטיגן גורם לו לעשות שפעול מיטבי של אותם התאים‬ ‫‪-‬‬
‫אופסוניזציה ‪ -‬שפעול תאי החיסון האינטיים‬ ‫‪o‬‬
‫בלי אופסוניזציה מע' החיסון הרבה פחות יעילה‪..‬‬ ‫‪o‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫הסיקוונס של האזור הווריאבילי ברשרת הקלה והכבדה‬
‫אזור היפר ווריאבילי זהה בין שני הכבדות לשני הקלות‪ ,‬אבל הרצף הקלה והכבדה שונים (כי כל אחד מהם‬
‫מגיע מגנים שונים)‬
‫‪ 2‬תתי יחידות גדולות זהות ו‪ 2‬תתי יחידות קטנות זהות‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪The basic functions of antibodies‬‬
‫‪ 3‬מנגנונים שונים‬
‫‪ .1‬נטרול‬
‫לרוב החיידקים ליפו‪-‬פולי‪-‬סכרידים במעטפת (‪ - )LPS‬קשירה אליהם מפריע לחיידק לתפקד (מונע‬
‫ממנו כניסה לרקמות‪ ,‬מטבוליזם וכו' והוא מת)‬
‫מהי חשיבותו של הנטרול הישיר?‬
‫לוקחים נוגדן ומפעילים עליו פפסין ‪ -‬מתקבל‪F(ab)2‬‬
‫האם יכולת הנטרול הישירה של מטרות משעותי בנוגדן מסוים מה עליי לעשות?‬
‫להפעיל פפסין ולהישאר עם ‪ FAB2‬ואם כשמזריק אותו מנטרלים מחלה ‪ -‬אז הנטרול הישיר הוא‬ ‫‪-‬‬
‫הרלוונטי‬
‫נוסח שאלה אחר (אולי לבחינה)‪ :‬פפסין יודע לחתוך נוגדן ולהשאיר ‪ - Fab2‬האם בעזרת זה ניתן‬ ‫‪o‬‬
‫לבדוק האם נוגדן יעשה נטרול ישיר?‬
‫אופסוניזציה‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר נוגדן קושר אנטיגן בראש ‪ -‬הזנב עובר שינוי מבני (קונפורמטיבי)‬
‫השינוי המבני מאפשר קישור לקולטן ע"ג תאים של הזרוע הלא ספציפית ולשפעל אותה‬ ‫‪-‬‬
‫שפעול ספציפי ‪ -‬כי תלוי בקישור ראש לאנטיגן ‪ -‬וזה מאפשר את השינוי בזנב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫למי יש רצפטורים‪:‬‬
‫מאקרופאגים ותאים דנדריטיים‬
‫אופסוניזציה ‪ -‬קשירה ושפעול של המאקרופאגים‬ ‫‪-‬‬
‫נויטרופילים‪ ,‬תאי ‪ NK‬ותאי מאסט ‪ -‬לכל אחד מהם תפקידים שונים (וגם הם יכולים לעבור‬ ‫‪-‬‬
‫אופסונוזציה ‪ -‬שפעול)‬
‫השינוי המבני של ‪:FC‬‬
‫מאפשר גם אופסוניזציה (אותו שפעול של ‪ FC‬רצטור) ‪ +‬מאפשר לו להפעיל גם את מע' המשלים‬

‫חיידקים יותר חזקים מווירוסים בתור אנטיגנים כי יש להם סוכרים שהם אנטיגנים חזקים‬
‫מדוע?‬
‫כי הם לא קיימים בגוף שלנו אלא רק בדופן החיידקים‬
‫אלו מרכיבי דופן של חיידק שמגינים עליו מפני הרס (בסביבתם הטבעית)‬ ‫‪-‬‬
‫מנוז ‪ -‬סוכר שאין בתאים אאוקריוטים שלנו ויש בחיידקים (מסויימים?)‬ ‫‪-‬‬
‫**אופסוניזציה של מאקרופאגים משפעלת אותם והם אוכלים את החיידק ומעבירים אותו לפירוק וטוב‬
‫ושמח 😊‬
‫הפעלת המשלים‬
‫נוגדן נקשר לאנטיגן ‪ FC -‬עובר שינוי ומפעיל את המשלים‬
‫הורס את הגוף הזר (חיידק‪/‬ווירוס)‬ ‫‪-‬‬
‫אפשרות ב' ‪ -‬יצירת פרספיטט? סביב גורם המחלה והפרספיטט יכול להפעיל את המשלים ולהיהרס או‬
‫לעבור פאגוציטוזה‬
 ‫דוגמה של מאקרופאג שעושה אופסוניזציה לבקטריה‬
‫דוגמה של נויטרופיל שעובר אופסוניזציה ‪ -‬כתוצאה מזה מפריש הרבה אנזימים פרוטאוליטים שעוזרים‬
‫למאקרופאג לפני שהוא בולע את החיידק ‪ -‬וכך קל למאקרו' לבלוע‬
‫שקף ‪:16‬‬
‫*גם תאי ‪ ,NK‬מאסט ואוזוניפולים יכולים לעבור אופסוניזציה‬

‫מה קורה עם תא שעבר התמרה סרטנית או ויראלית (עם רטרו‪-‬ווירוס)?‬

‫יש מנגנון חשוב לגבי הריגת תאים שעברו התמרה סרטנית‪/‬וויראלית‬
‫דרך תאי ‪ T‬ספציפיים שהורגים מטרות כאלו‬
‫תאי ‪ T‬מסוג ‪" - CD8‬רישיון להרוג" ‪ -‬יודעים להרוג תאים שעברו התמרה סרטנית או ויראלית‬
‫תאים מותמרים לומדים עם הזמן להתחמק מ‪Cd8-‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש מנגנון אחד נוסף של להתמודדות עם המותמרים‪..‬‬
‫למה ‪ Cd8‬לבד זה לא מספיק?‬
‫כי לומדים מהר לעקוף אותו וחבל‪..‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש אותם רק ביצורים עליאיים בעלי דם חם ‪ -‬אבל גם בכוכב ים (פטריק שלנו) צריך מע' הגנה‬ ‫‪-‬‬
‫מערכת תאי הרג (‪)Natural killer cell‬‬
‫מע' תאי ‪ NK‬מופעלים ע"י שני מנגנונים‬
‫מופעל ע"י נוגדנים ‪ -‬לא מגן על יצורים קדומים כי אין להם נוגדנים‬ ‫‪.1‬‬
‫מנגנון שני שאינו תלוי נוגדנים ‪ -‬וקיים גם ביצורים הפרימיטייבים‬ ‫‪.2‬‬
‫האומללים שאין להם נוגדנים‬

‫תא שנדבק בוירוס ‪ /‬סרטן‬

‫חלבונים שנקראים טומור ספציפיק אנטיגן ‪ -‬יצירת נוגדנים כנגד הוירוס‬
‫כאשר נוגדנים יקשרו לוירוס ‪ -‬הזנב שלהם יעבור שינוי קונפורמטיבי‬
‫עם אותו ‪ FC‬הם יכולים להיקשר לכל החמודים בתמונה (נויטרו]ילים‪ ,‬מאקרופאגים וכו'‪)..‬‬ ‫‪-‬‬
‫הראשונים לעבוד הם תאי ‪ - NK‬נותנים "מכה" לתאי המטרה והורגים אותו‬ ‫‪‬‬
 ‫אוזונופילים ונויטרוליטים מפרישים אנזימים לפירוק של התא המת‬ ‫‪‬‬
‫מאקרואגים אוכלים אותו וניצחנו ‪ -‬יופידופי‬ ‫‪‬‬

‫** ברגע שנוגדן נקשר לאנטיגן ‪ -‬ה‪ FC-‬שלו עובר שינוי קונפורמטיבי ונקשר ל‪ FC‬של תאי ה‪ NK-‬ומפעיל‬
‫אותם‬

‫מערכת המשלים ‪The complement system -‬‬

‫‪The complement precipitation (Fixation) assay‬‬
‫איך יודעים איך המערכת בנויה ועובדת?‬
‫לוקחים נוגדנים ואנטיגן מטרה מוכר‬
‫לאחר זמן קצר מתקבלת טבעת של פרספיטט (תלכיד‬
‫נוגדן‪-‬אנטיגן)‬
‫נוצר ע"י קישור של ‪ 2‬הזרועות‬ ‫‪-‬‬
‫בסרום יש מע' חלבונים שנוצרת בכבד ומופרשת לסרום (לדם)‬
‫הוספה של חלבוני המשלים שמוצו מסרום‪:‬‬
‫התלכיד מתפרק כי המשלים מפורר אותו והפרספיטט יורד‬ ‫‪-‬‬
‫אם ניקח את ‪ Fab2‬זה לא יקרה!‬
‫ה‪ FC-‬שעבר שינוי קונפורמטיבי מפעיל את המשלים ואם אין אותו לא יהיה תגובה לש המשלים‬ ‫‪-‬‬
‫רכיב ‪C3b‬‬
‫הרכיב הכי חשוב במשלים ‪ -‬יש לו ‪ 3‬נתיבים‬
‫קריטי לתפקוד של המשלים ואם אין אותו כל ‪ 3‬מסלולי המשלים מושבתים ובאסה ‪\:‬‬

‫בעיות תקלות ומענות‪:‬‬

‫אנשים עם מוטציה ב‪ - C3b-‬מע' המשלים שלהם לא מתפרקדת ‪ -‬סובלים מדלקות חניכיים נוראיות‬ ‫‪-‬‬
‫ועוברים לרוב השתלות שינויים בגיל צעיר‪..‬‬
‫אנשים שאין להם נוגדנים בגוף ‪ -‬סימן שיש נוגדנים אחרים שמפעילים אותו (את המשלים)‬ ‫‪-‬‬
‫מדענים התחילו לגדל תאים בתרביות (מחוץ לגוף) ‪ -‬הוסיפו לתרבית סרום ‪( 10%‬טוב לתרביות מחוץ לגוף‬
‫‪ -‬מרגישים בבית)‬
‫‪ ‬תאים מתו דיי מהר ‪ -‬כי הסרום הכיל קצת נוגדנים שהפעילו את המשלים‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫לקחת סרום מעגלה ילודה (ולא סוס ‪ /‬פרה בוגר) ‪ -‬רמת הנוגדנים בדם שלה נמוכה מאוד‬ ‫‪.1‬‬
‫צער בע"ח וזה לא עבד ממש טוב‪..‬‬ ‫‪.a‬‬
‫‪ .2‬רכיב ‪ - C3b‬רגיש לטמפ' ‪ -‬ב‪ 56-‬מעלות הוא מת ושאר הסרום נשאר תקין‬
‫היט‪-‬אין אקטיביישן ‪ -‬שמים את הסרום ב‪ 56-‬מעלות לחצי שעה וזה מוריד ממנו תפקוד של ‪ C3b‬וככה‬
‫הסרום שמוסיפים לא מפעיל את המשלים‬

‫‪?Why 2 Fab fragments‬‬

 ‫יש ‪ 3‬אפשרויות ליצירת תלכיד (פרספיטט)‬
‫אנטיגן חלש שיוצר נגדו (נגד האנטיגן) מעט נוגדנים‬ ‫‪.1‬‬
‫אנטיגן שיוצר רמת נוגדנים סבירה‬ ‫‪.2‬‬
‫אנטיגן חזק שיוצר המון נוגדנים‬ ‫‪.3‬‬
‫אופציות ‪ 2-3‬לא מדאיגות ‪ 2 :-‬יפעיל את המשלים ואם הוא מאוד חזק יהיו המון נוגדנים‪ ,‬בעיה עם‬
‫אופציה ‪1‬‬
‫משלים מופעל באופן חלקי וזה יוצר דלקות מקומיות קשות‬ ‫‪o‬‬
‫לדוג' דלקת בכבד שנגרמת מכך שמע' החיסון לא מצליחה לנקות טוב ‪ -‬ולא דווקא מהחיידק עצמו‪..‬‬

‫מבנה המשלים‬
‫המשלים הוא רצף של ‪ 9‬חלבונים שמפעילים אחד את השני ע"י חיתוך‬
‫(פרוטאוליזה)‬

‫מסלול קלאסי‬
‫מסלול בו נוגדנים מפעילים את המשלים‬
‫איך זה עובד?‬
‫נוגדן נקשר לאנטיגן‬
‫זנב עובר שינוי קונפורמטיבי‬ ‫‪-‬‬
‫מפעיל את המשלים ‪ -‬את רכיב ‪=C( C1‬קומפלימנט)‬ ‫‪-‬‬
‫הרכיב עובר פרוטאוליזה ל‪ 3-‬חלבונים (באיור‪ ..‬לא צריך לזכור בע"פ ‪ -‬להבין עקרון ולזכור את ‪C3‬‬ ‫‪o‬‬
‫כי הוא ממש חשוב)‬
‫‪ C1‬נקשר ל‪ 4C-‬ועושה פרוטאוליזה שלו ל‪C4a+C4b‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - C4a‬מעורר תהליכים דלקתיים‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - C4b‬ממשיך את השרשרת‬ ‫‪o‬‬
‫נקשר לרכיב נוסף ומפעילים יחד את הרכיב הכי חשוב ‪C3 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪C3a + C3b‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - a‬תפקיד משהו ???‬ ‫‪‬‬
‫‪ - C3b‬מפעיל את המשלים‬ ‫‪-‬‬
‫מפעיל את ‪ 5C‬ליצור את ‪ C5a + C5b‬שמפעיל את הבאים עד שיש ליזיס של המטרה‬ ‫‪o‬‬

‫חסרונות במערכת‪:‬‬
‫יכול לבוא לידי ביטוי רק כשיש רמת נוגדנים גבוהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לרוב עד שיש המון נוגדנים לוקח הרקבה זמן‬ ‫‪o‬‬
‫איטי‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬לשם כך נוצרו עוד ‪ 2‬מסלולים שהם לא תלויי נוגדנים והם מהירים יותר (ומשלימים את הנתיב הראשי)‬
‫מסלולים נוספים‪:‬‬
 ‫נתיב לקטיני‬ ‫‪.1‬‬
‫נתיב אלטרנטיבי‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ //‬שקף ‪20‬‬ ‫נתיב לקטיני‬

‫כמעט לכל החיידקים בעולם יש דופן תא בעל מרכיב סוכרי ‪ -‬הסוכר שמרכיב אותו הוא מנוז‪.‬‬
‫מנוז ‪ -‬סוכר חיידקי שאין ברפרטואר של היצורים האאו‪-‬קריוטים‬
‫‪ ‬מנוז מעיד על נוכחות חיידק‬
‫החיידק עצמו גורם למאקרופאג להפריש חלבון ‪( IL1 -‬אינטר‪-‬לוקין‪)1-‬‬
‫‪ - IL1‬חלבון שמופרש כתוצאה מנוכחות חיידקים‬
‫ביחד עם ‪ 6‬הם גורמים להפעלת המשלים (טוב) או סערה ליטוקינית (רע וגורם מוות)‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 1IL‬נודד לכבד וגורם להפרשת חלבונים ‪" -‬חלבוני עקה"‬
‫סוגיחלבוני העקה‪:‬‬
‫שופרונים ‪ -‬מלווים ‪ -‬מונעים דגרדציה של חלבונים‬ ‫‪.1‬‬
‫‪( MBL‬מנוז ביידינג ליקטין)‬ ‫‪.2‬‬
‫לקטין ‪ -‬חלבון קושר סוכר; ‪MB‬ך קושרים את המנוז החיידקי‬
‫קשירת המנוז החיידקי מפעיל את המשלים בנתיב הלקטיני‬
‫הפעלה ממרכיב ‪ 4C‬וממשיך כמו במערכת הקלאסית‬ ‫‪-‬‬
‫יתרונות‬
‫מהיר מאוד (ביחס לכמה זמן מאז החשיפה למיקרוב זה מתחיל לעבוד ‪ -‬יצירת הנוגדנים במסלול‬ ‫‪‬‬
‫קלאסי לוקחת כמה ימים‪)..‬‬
‫לא דורש חלבונים ומופעל כמה דקות לאחר שהחיידק נכנס ומזוהה בגוף‬ ‫‪‬‬
‫חסרון‬
‫מופעל רק נגד חיידקים (עם מנוז)‬ ‫‪‬‬
‫פחות יעיל מהמסלול הקלאסי‬ ‫‪‬‬

‫הנתיב המהיר (אלטנרטיבי)‬

‫תמיד יש בסרום קצת ‪ - C3b‬אבל ברמה נמוכה שאין לכך הרבה חשיבות‬
‫אם הוא יעבור אופסוניזציה (=שפעול) גם הרמה הנמוכה תהיה חיונית‬
‫לרוב החיידקים יש רצפטור ל‪ C3b-‬שנקרא ‪ C3b‬רצפטור והוא חיוני להם למטבוליזם ולכן הם לא יכולים‬
‫"לחפף" אותו‬
‫כאשר יש הפעלה של הרצפטור הוא יפעיל ישירות את המשלים בקיצור דרך‬
‫חיסרון‬
‫תלוי בכך שלחיידק יהיה רצפטור ‪C3b‬‬ ‫‪-‬‬

‫כל זה מראה מאבק בין החיידק למע' החיסון‬

‫אם החיידק היה יכול לוותר על רצפטור ‪ C3b‬הוא היה נפתר ממנו לאורך האבולוציה‬ ‫‪-‬‬
 ‫שיעור ‪24/10/21 - 3‬‬

‫למה לנוגדן יש ‪ 2‬זרועות‬

‫כמו ריקוד מעגלי של הנוגדנים יוצרים שריג (פרספיטט)‬ ‫‪-‬‬
‫איך רואים את זה?‬
‫אין ויטרו ‪ -‬נוגדנים במבחנה עם נוזל ‪ -‬רואים שנוצר מבנה‬
‫אם מוסיפים את חלבוני המשלים (קומפלימנט) הם יהרסו את התלכיד‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬התלכיד נוצר מבחינה ביולוגית כדי להיהרס ע"י המשלים‬

‫אנטיגנים חזקים מאוד ‪ -‬לדוג' מיקרו‪-‬בקטריה שיוצר שחפת‬

‫גירוי יוצר נוגדנים שמפעילים את המשלים והורסים את החיידק ‪ -‬לעיתים מרוב שהאנטיגן חזק לא‬ ‫‪-‬‬
‫צריך את המשלים כדי להרוס את החיידק‬

‫מה קורה עם אנטיגנים חלשים?‬

‫נוצר שריג חלקי (קטן) ‪ -‬לא מספיק גדול להפעלת המשלים‬ ‫‪-‬‬
‫לכן השריג הקטן שוקע ברקמות ויוצר דלקות מקומיות‬ ‫‪-‬‬
‫תסמונת המכלול החיסוני ‪ -‬שקיעת שריגים קטנים ויצירת דלקות מקומיות‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫בטא הפטיטיס ‪ -‬זיהומית ‪ -‬נגרמת ע"י וירוס שפוגע בכבד (באופן קל)‬
‫בעיה‪:‬‬
‫בגלל שהוא אנטיגן חלש הוא מפעיל חלקית את המשלים נגדו ולכן גורם לנזק בכבד‬
‫הנזק לא נגרם ברובו בגלל הפגיעה הויראלית אלא בגלל שמע' החיסון מנסה לנטרל אותו ולא מצליחה‬ ‫‪-‬‬

‫דוגמה ‪:2‬‬
‫לופוס (זהבת אדמותית מצויה) ‪ -‬אוטואימונית ‪ -‬הגוף לא מפנה טוב מרכיבים שונים של תאים שהתפרקו‬
‫השאריות שלהם קושרות נוגדנים עצמיים ומפעילות חלקית את המשלים‬ ‫‪-‬‬
‫המחלה אוטואימונית ויכולה להיות קשה ‪ -‬כיוון שהרבה מהשקיעה היא בכליות ‪ -‬תיתכן הריסה של‬ ‫‪-‬‬
‫הכליות בגיל צעיר‬

‫איך נוגדנים מעורבים בהריסת תאים שעברו התמרה ויראלית או סרטנית?‬

‫התאים העיקריים (החשובים ביותר) שמשמידים תאים ששעברו התמרה אלו תאי ‪( cd8‬תאי ‪ T‬הורגים)‬
‫אבבל יש מצבים בהם התאים המותמרים מתחמקים ממנגנון ‪ cd8‬ולכן צריך גיבוי‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪nk cells‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפעלת מע' המשלים‬ ‫‪o‬‬

‫‪NK cells‬‬
 ‫תאים בעלי רצפטור ב‪ FC( FC-‬רצפטור) לזנב של הנוגדן‪ :‬הזנב נקשר אליהם והראש נקשר לאנטיגן‬
‫הסרטני ‪ ‬ואז תאי ה‪ NK-‬יכולים להרוג את התא הסרטני‬
‫נוגדן לחלבון שקשור בסרטן ‪ /‬וירוס‬
‫הנוגדן נקשר לתא ובזנבו נקשר לתא הרג (‪)NK=natural killer‬‬ ‫‪-‬‬
‫התא הורג באופן ספציפי את התא הנגוע בסרטן כי רק עליו הוא רואה את האנטיגן שקשור אליו‬ ‫‪-‬‬

‫‪ - ADCC‬תהליך שהוא לא ‪ cd8‬שבו יש את השקישור לתא הרג בזנב וספציפיות לתא מטרה בראש‬
‫אנטי בודי דיפנדנט סל סייטוטוקסיציטי‬ ‫‪-‬‬
‫מנגנון חשוב כי הרבה תאים סרטניים מתחמקים מתאי ‪cd8‬‬ ‫‪-‬‬
‫הרג‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫ישיר על ידי ‪( NK‬ישיר)‬ ‫‪o‬‬
‫או דרך ‪( ADCC‬עקיף ‪ -‬הנוגדנים מהווים גשר)‬ ‫‪o‬‬

‫מה קורה אם אין את תאי ‪?NK‬‬

‫‪ - CDC‬קומפלימנט דיפנדנט סייטוטוקסיציטי ‪ -‬בכל זאת יכול להרוג כי קשירה לאנטיגן בראש ‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנוגדן יכול להפעיל את המשלים כי נוצר שינוי במבנה הזנב ואפשר להפעיל את המשלים‬

‫האם המנגנון יעיל בהשוואה ל‪ 8CD‬טוקסיים?‬

‫לא! ‪ -‬תאי ‪ 8CD‬התפתחו יותר מאוחר אבולוציונית והם בעלי הרבה יותר עוצמה‬ ‫‪-‬‬

‫למה המערכת הזו לא רבת עוצמה לאורך האבולוציה?‬

‫ה‪ ADCC-‬וה‪ CDC-‬חלשים ‪ -‬מדוע?‬ ‫‪-‬‬
‫ספיציפיות של המערכת מאוד גבוה ‪ -‬כדי שלא תתחיל להשמיד תאים בריאים‬
‫בדיקה‪ :‬במחלות אוטואימוניות שקשורות ב‪ ADCC‬או ‪CDC‬‬
‫יש ‪ 2‬מחלות אוטואימוניות מוכרות (ועוד הרבה שהם בספק‪)..‬‬
‫טרומבוציטופניה אורפורה (אידיופטיק* טרו'‪ - )ITP ..‬כל מכה קטנה יוצרת שטף דם תת עורי ‪ -‬סיבה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בספירת טסיות דם רואים שהיא נמוכה‬
‫הספירה הנמוכה היא כי יש נוגדנים כנגד אנטיגנים בטסיות שמפעילים ‪ ADCC‬או ‪CDC‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ )1‬יש ויכוח אם זה אנטיגנים עצמיים או וירוס שנדבק לטסיות‬
‫‪ )2‬המערכת עושה ‪ ADCC‬והורסת טסיות בקצב שעולה על יצירתם במח העצם‬
 ‫*אידיופטיק ‪ -‬בסיס מדעי לא ידוע; כיום כן ידוע ‪ -‬זה אוטואימוני‬

‫המחלה בילדים ואמורה להתייצב‬

‫אם היא לא מתייצבת ומגיעים לגיל מאוחר ‪ -‬יש ‪ 2‬טיפולים אפשריים‪:‬‬
‫הזרקת תרכיז נוגדנים כללי (‪ - )IV-IG‬על מנת שיחסמו את האתרים ב‪ FC-‬שעושים ‪ADCC‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ IV‬תוך ורידי‬ ‫‪.a‬‬
‫‪ IG‬אימונו גלובולין‬ ‫‪.b‬‬
‫חיסרון‪ :‬מאוד יקר כלכלית‬
‫סיבות לחוסר שימוש‪:‬‬
‫א‪ .‬יקר‬
‫לא רוצים שמע' החיסון תהיה מדוכאת תמידית‬ ‫ב‪.‬‬
‫כדי שלא תהיה הפרעה לקרישה מחוסר טסיות דם (בלידה‪ ,‬ניתוח) ‪ -‬נותנים מנה גדולה של ‪ - IVAG‬טסיות‬
‫הדם עולות ואז לא תהיה בעיה של קרישת דם אחרי הניתוח‬
‫** כלומר אם יש צפי מתי בעל התסמונת יהיה בדימום ויצטרך טסיות אז נותנים ‪ -‬אבל אם יש משהו לא‬
‫צפוי זה בעיה‬
‫כיוון שטיפול קבוע בזה מחליש את מע' החיסון וזה בעיה בפני עצמה‬

‫הורדה של הטחול ‪ -‬פחות ‪ ADCC‬כי רוב התהליך מתרחש שם‬ ‫‪.2‬‬

‫סוגים חשובים של נוגדנים‬

‫שוני בשרשרת הכבדה‬

‫‪ - IgM‬שרשרת כבדה מסוג מיול‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - IgG‬שרשרת גבדה מסוג גמא‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - IgA‬שרשרת כבדה מסוג אלפא‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - IgE‬שרשרת כבדה מסוג אפסילון‬ ‫‪-‬‬

‫כל תא שלא הפך לתא זיכרון ‪ -‬הופך לתא פלסמה שמייצר נוגדן‬
‫שנקרא ‪( IgM‬שרשרת מיול) ‪ -‬מאוד שונה מהאחרים‬

‫אם יש תא ‪ B‬ועליו רצפטור ‪ -‬איך נדע שהוא לא הפך לתא זיכרון?‬

‫יש על השרשרת מיול (‪)IgM‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר תא הופך לתא זיכרון הוא מחליך את הזנב מ‪ IgM-‬לכל אחד מהסוגים‬ ‫‪-‬‬
‫האחרים‬

‫לכל ‪ Ig‬יש פעילות ביולוגית שונה‬

 ‫‪ - IgA‬ויסות מע' העיכול‬
‫‪ - IgG‬רוב הגנה חיסונית בגוף‬
‫‪ - IgE‬יש לו ‪ FC‬רצפטור על תאי מאסט והוא קשור לתגובה לטפילים או אלרגיות‬

‫‪ - Isotypic‬הראש לא משתנה (נותן ספציפיות לתגובה חיסונית) אבל הזנב כן משתנה‬

‫אותו קלון שיש לו ‪ B‬סל רצפטור עובר שינוי בזנב אבל שומר על האזור הקושר (הראש)‬ ‫‪-‬‬

‫‪ - Idiotypic‬אזור קושר שנותן ספציפיות לאנטיגן ושונה בכל נוגדן‬

‫איזוטיפים ‪ -‬יש ‪( 8‬מס' מוגבל) מוכרים לאנושות‬

‫אידיוטיפים ‪ -‬יש ‪ 12^10‬ומעלה‬

‫איך תא אחד מייצר כלכך הרבה? (בהמשך‪)..‬‬

‫***‬
‫‪- Allotypic‬‬
‫אם ניקח נוגדנים מאנשים שונים ונעשה קידוד ‪ -‬לכולם זה יהיה זהה (אם מורידים מוטציות נקודתיות)‬
‫כל נוגדני ‪ IgG‬של אנשים שונים זהים‬
‫‪ ‬לכן אין בעיה לקחת נוגדנים מאדם אחד ולהזריק לאחרים‬
‫אבל‪:‬‬
‫אם נזריק את הוירוס לארנבת ‪ /‬סוס ונוציא תרכיז נוגדנים נגד הוירוס ‪ -‬אפשר להזריק לאדם פעם אחת!‬
‫כיוון שנוגדנים של סוס שונים משלנו ברצפים מאוד קצרים (מה שמופיע באדום וצהוב באיור) ‪ -‬והם‬ ‫‪-‬‬
‫אימונוגנים (מגרים את מע' החיסון)‬
‫לכן פעם אחת זה יעבוד ‪ -‬אבל אם נחזור על זה ‪ -‬המע' חיסונית שלנו שלמדה שזה אלמנט זר‬ ‫‪o‬‬
‫תתקוף את הנוגדנים שהזרקנו‬
‫שוק אנפילקטי ‪ -‬מחלה שנגרמת מזה ויכולה אף לגרום למוות‬

‫נוגדנים מהונדסים ‪ -‬בגלל נושא האלוטיפים‪ :‬פותחה טכנולוגיה ‪ -‬בה לוקחים ראש נוגדן שנוצר בבע"ח‬
‫ומחליפים את הזנב בזנב הומאני‪.‬‬

‫סוגי הנוגדנים‬
‫כל תא שלא הפך להיות תא זיכרון מכיל ‪ IgM‬או ‪( IgD‬לא נרחיב על‬
‫‪)D‬‬
‫כשהופך לתא זיכרון עוברים שחלוף איזוטיפי ‪ ‬לרוב ל‪IgG-‬‬

‫בתהליך אלריה וטפילים נוצר ‪IgE‬‬

‫בתהליך משהו נוצר ‪A‬‬
 ‫בבדיקה ‪ -‬רק אם יש ‪ IgG‬אפשר להגיד שנוצר זיכרון חיסוני‬

‫הדבקה בוירוס ארוך טווח (כמו מחלת הנשיקה)‬

‫יכולה להיות בעיה למע' שכל עוד הוירוס פעיל הנוגדנים שייווצרו הם ‪IgM‬‬ ‫‪-‬‬
‫רק שהווירוס יורחק הם יהפכו לתאי זיכרון ואז בחשיפה נוספת לווירוס נקבל את ה‪IgG-‬‬ ‫‪-‬‬
‫למה?‬
‫כי תאים יוצרי ‪ IgM‬פעילים נגד הווירוס ולא יהפכו לתאי זיכרון ‪ -‬אלא ייצרו נוגדני ‪..IgM‬‬
‫רק שאנטיגן ילך הוא "ינוח" ואז יתחיל להפוך לתאי זיכרון‬
‫ווירוס שלא הולך ונשאר בגוף ‪ -‬לא נותן את המנוחה להפוך לתאי זיכרון‪..‬‬

‫קורונה‬
‫יש כמה סוגי חיסונים‬
‫חלק מהם זה אקטיבי ‪ -‬עם וירוס מומת (סין) או ‪( RNA‬פייזר) או וירוס מוחלש או וירוס אחר שקיבל‬ ‫‪-‬‬
‫גן של הקורונה (אסטרל וניקל‪ ,‬ג'ונסון וג'ונסון‪ ,‬ספוטניק)‬
‫בעיה‪:‬‬
‫חולים שקיבלו את החיסון בזמן ‪ 0‬ולא ניקו את הווירוס טוב לפני ‪ -‬רמת ה‪ IgM-‬הייתה גבוה לאורך‬ ‫‪-‬‬
‫זמן‬
‫לעומת זה מי שקיבל חיסון של ‪ - RNA‬עלה ‪ IgM‬ואחרי שבועיים זה ירד והתאים הפכו לתאי זיכרון‬ ‫‪-‬‬
‫אם ניקח חיסון של וירוס חי ‪ -‬הוא לא נעלם תוך שבוע ‪ -‬יכול להישאר חודש‪..‬‬
‫לכן קשה לתכנן חיסון שני אחרי הראשון ‪ -‬כי צריך שהווירוס יעלם‬ ‫‪-‬‬
‫בגלל זה האנגלים נתקעו עם חיסונים והם עושים חיסון אחד לשלושה ארבע חודשים (>עיכב‬ ‫‪o‬‬
‫תהליכים‪)..‬‬

‫)‪Only naïve cells express µ chain (IgM‬‬

‫מדוע ה' ברא גם ‪ IgM‬וגם ‪ ?IgG‬ולמה לא ישר ‪ IgG‬וזהו?‬
‫הנוגדן הראשוני שנוצר ‪ -‬מתמטית נוצרים כאלף קלונים שונים של‬
‫נוגדנים ‪ -‬רק ה‪ 10%-‬הטובים ביותר יהפכו לתאי זיכרון ונשפר את עוצמת‬
‫התגובה החיסונית‬
‫יעילות הקישור של הנוגדן הראשוני נמוכה ‪ -‬כנוגדן בודד לא יהיה לו‬
‫הרבה ערך‬
‫לכן ‪ -‬כמה מולק' ‪ IgM‬שכ"א לבד לא ממש יעילה ‪ -‬נחבר אותם יחד למשהו יעיל יותר‬
‫נתנתה מולקולה שהיא מונומרית ובהפרשה לפלסמה יוצא פנטמר (‪ 5‬יחידות מאוחות) שהן בעלות‬ ‫‪-‬‬
‫יכולת פעילות טובה יותר ממונומר (יחיד)‬
 ‫מה אין ב‪?IgM-‬‬
‫יכולת לעשות אופסוניזציה ‪ -‬כי אין לו ‪ FC‬פנוי‬
‫לכן גם לא יכול לעשות ‪( ADCC‬כי אין זנב לקשור תא הורג ‪)NK‬‬

‫מה כן יכול לעשות תא ‪?IgM‬‬

‫אזור ‪ FC‬שעובר שינוי מפעיל את המשלים מאוד יעיל אצלו‬ ‫‪-‬‬
‫לכן לא מסוגל לעשות אופסוניזציה ויכולת נטרול חלשה; אבל מפעיל טוב את המשלים!‬ ‫‪-‬‬
‫אם הוא נקשר לתא מטרה (לאנטיגן בתא סרטני) ‪ -‬הוא יכול לעשות ‪CDC‬‬

‫‪Isotype switch‬‬

‫ל‪ IgG-‬יש וריאנטים שונים (‪)1-4‬‬

‫לכל אחד תפקידים שונים (לא חייב לזכור כל אחד בע"פ‪)..‬‬

‫בגדול‪:‬‬
 ‫אם קיבלתי חיסון ‪ -‬נוגדן יהפוך ‪ ,IgG1‬אם נחשף שוב ל‪ 3 ,2‬וכו'‪..‬‬
‫אם ניקח דם אחרי חיסון ויש בו ‪ IgG4‬זה אומר שהאדם מיצה את התהליך עד הסוף‬
‫*הם נוצרים אחד מהשני ‪ IgG1 -‬הופך ל‪ 2-‬וכו'‪..‬‬
‫אין דרך מדעית אחרת להסביר את זה (כיום לפחות?)‬ ‫‪‬‬

‫במה הם שונים?‬

‫מה חשוב פה‪:‬‬

‫זמן מחצית החיים‬
‫‪ IgG1‬שהוא חי יחסית הרבה ‪ -‬למרות זאת אחרי ‪ 21‬יום הוא יורד לחצי‬ ‫‪‬‬
‫לדוג' אחרי חיסון אחרי שבוע יהיה מכסימום נוגדנים‪ ,‬אחרי חודשיים הרמה תהיה נמוכה שוב‪..‬‬ ‫‪o‬‬
‫הטסט זה להזריק שוב את החיסון ולבדוק בזמן מוגדר (שבוע) את רמת הנוגדנים‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - IgE‬חיים מעט וזה טוב כי אחרת היינו מתגרדים מאלרגיות‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ IgG‬הוא ארוך החיים‬ ‫‪‬‬

‫‪ IgG‬חודר את הפלצנטה מהאם לעובר‬

‫כיוון שזו מולק' קטנה יחסית‬ ‫‪‬‬
‫‪ - IgM‬גדול ולא מצליח‬

‫אם נרצה לגעת מתי ילוד מתחיל לפתח תגובה חיסונית?‬

‫נבדוק לו בדם ‪( IgM‬כי ‪ IgG‬יש לו מהאם)‬ ‫‪‬‬

‫*** מתי איסתברק שואלת מתי הפסקה? (עייפתי ‪)\:‬‬

‫טבלה בשקף ‪:32‬‬

 ‫רוצים להזריק למישהו נוגדנים מונוקלונליים‬
‫נזריק ‪ - IgG4‬כי הוא לא מפעיל את המשלים‬ ‫‪‬‬
‫כיום אפשר להזריק ‪ IgG1‬שהוא עם מוטציות ולא מפעיל את המשלים‬

‫הפעלת משלים אלטרנטיבי (לא מרחיב ולא הבנתי‪)..‬‬

‫מעבר דרך פלצנטה ‪ -‬בעיקר ‪IgG’s‬‬

‫יכולת הפעלת תאי מאסט ‪ -‬רק ‪IgE‬‬

‫‪Microbial protein A blocks IgG1‬‬

‫מיקרובים לא פרייארים ומייצרים פרוטאין ‪ - A‬בעל אפיניות גבוה ל‪ FC-‬וקושר נוגדנים‬
‫שימוש לתעש‪ :‬ציפוי קולונות בפרוטאין ‪ - A‬מאפשר הדבקה של נוגדנים‪..‬‬ ‫‪‬‬

‫יכולת נטרול טובה יש ברובם‬

‫הפעלת תאי ‪ - NK‬בעיקר ‪ IgG1‬וקצת ל‪3-‬‬

‫שקף ‪ IgG1 :35‬עובר שליה וה‪ M-‬לא ‪ -‬לכן כשיהיה בו ‪ M‬זה אומר שהוא כבר עם מע' חיסון פעילה‪..‬‬

‫הפסקה יוהוו‬

‫‪Antibody Idiotypes‬‬
‫יש לנו כ‪ 12^10-‬הנוגדנים עם אידיוטיפים שונים (אתרים קושרי דטרמיננטים)‬

‫כיום ניתן לעשות סינגל‪-‬סל‪-RNA-‬סיקוונסינג‬

‫‪ ‬לקחת ‪ 1000‬תאי ‪ B‬שונים ‪ -‬לשים תא אחד בכל בארית‬
‫‪ ‬בעזרת מכשור מודרני לעשות קידוד של ה‪RNA-‬‬
‫‪ ‬ה‪ DNA-‬הגנומי כולם זהים (פחות או יותר‪)..‬‬
‫אבל בקידוד של ה‪ - RNA-‬כל תא יהיה בעל רצף מעט שונה‬ ‫‪‬‬

‫ניתן לשים את הרצפים אחד על השני (בעבר ידנית) ‪ -‬כיום אותו מחשב שפולט את‬
‫הרצף ‪ -‬מסדר את הרצפים בושרה ועושה אליינינג (סימון דמיון ושוני)‬
‫דוגמה בריצוף‪:‬‬
‫בשרשרת הקלה ‪ 3‬אזורים היפר‪-‬ווריאביליים בהם שונות גדולה בין‬ ‫‪‬‬
‫הדגימות‬
‫אם נראה איפה הווראיביליות ‪ -‬זה באתר הקושר‬
 ‫אזורים וריאבילים ‪CDR1-2-3 -‬‬
‫הם באים במגע באתר הקושר‬ ‫‪‬‬

‫בשרשרת הכבדה ‪ -‬אותו הדבר‬

‫‪ ‬הקישור נקבע ע"י שרשרת כבדה ‪ +‬קלה יחד!‬
 ‫‪Generation of idiotypes diversity‬‬
‫איך נוצרת השונות?‬
‫כדי להבין איך עובד העסק ‪ -‬באו עם תיאוריה ובדקו אם היא נכונה (מדע וזה‪)..‬‬

‫‪The Genomic organization‬‬

‫איך יכול להיות מצב בו בתא גנום מצומצם ומגוון עצום של קלונים‬
‫שלכל אחד גן אחר?‬
‫התיאוריה ‪ -‬הגן שמייצר את ה‪ B-‬סל רצפטור הוא סופר גן‬
‫תיאוריית הרקומבינציה ‪ -‬הגן מורכב מסגמנטים שונים שיוצרים‬
‫רקומבינציה אקראי ביניהם‬
‫‪//‬‬ ‫למעשה יש לדוג' ‪ 3‬קלפים (סגמנטי ‪)V, D, J‬‬ ‫‪‬‬
‫משל למשחק קלפים‪..‬‬
‫הדילר = האנזים ‪ - rag‬יודע לקחת סגנט אחד מחפיסה ‪ ,V‬אחד מחפיסה ‪ D‬ואחד מ‪ J-‬ולחבר אותם‬ ‫‪‬‬
‫ביחד‬
‫יש ראג‪ 1‬וראג‪ - 2‬שניהם עושים אותו דבר‪ -‬אם יש באחד מהם בעיה השני פעיל יותר‬ ‫‪o‬‬
‫מחבר אותם יחד‬ ‫‪‬‬

‫איך זה עובד‪:‬‬
 ‫בשרשרת הכבדה יש ג'רם ליין ‪ DNA‬גנומי‬
‫יש מספר גדול של סגמנטי )‪ ; V (~100‬כ~‪ 25‬של ‪ D‬וכ~‪ 6‬של ‪J‬‬ ‫‪‬‬
‫אם עושים ריצוף גנומי ‪ -‬נקבל את כולם ברצף ‪ -‬על אותו כרומוזום‬
‫‪ - rag‬שולף רצף אחד מכל סוג ליצירת ‪VDJ recombination‬‬
‫בסוף אותו ‪ RNA‬שהוא יוצר מתארגן לחלבון‬ ‫‪‬‬

‫לכן על מנת לדעת את הגן של נוגדן מסוים ‪ -‬יש טעם לקדד את ה‪ mRNA-‬ואין טעם לקודד את הגנום‬

‫איך מקודדים ‪?mRNA‬‬

‫הוצאה של ה‪ - mRNA-‬יצירת ‪ DNA‬עם אנזים ‪ RT‬ואז הגברה ב‪ PCR-‬וריצוף‬ ‫‪‬‬

‫שרשרת קלה‬
‫חסר את סגמנט ‪ - D‬ויש רקומבינציה של ‪ VJ‬ליצירת ה‪mRNA-‬‬

‫תהליך היצירה‪:‬‬
‫השרשרת הכבדה נוצרת קודם כי היא מסובכת יותר ‪( VDJ‬לפעמים האנזימים לא מצליחים) ‪ -‬אם כן זה‬
‫מיוצב זמנית ע"י חלבון אחר‬
‫ואז רק נוצרת השרשרת הקלה חורגת ואז שרשרת קלה אמיתית עם ‪VJ‬‬
‫רק אחרי ששניהם נוצרו יש השבתה של אנזימי ‪RAG‬‬ ‫‪‬‬

‫השתקה אללית ‪ -‬השתבה של אנזימי ‪ RAG‬כאשר הכבדה ‪ +‬הקלה נוצרו בהצלחה ‪ //‬למבחן!!‬

‫שאלה‪:‬‬
‫ניסוי איך להוכיח איפה עיקר היצירה של הרקומבינציה של תאי ה‪ ?B-‬מח העצם‪ ,‬טחול או בלוטת‬
‫הלימפה?‬
‫להוציא את הטחול‪ ,‬מח העצם והלימפה‬ ‫‪‬‬
‫לבדוק איפה יש הכי הרבה ‪ RAG1,2‬ושם זה הכי פעיל‬ ‫‪‬‬
‫נוסיינסוויג?‬
‫חיבר לפרומוטור צבען ירוק ‪ -‬ואז עשה את הבדיקה וראה שמח העצם הכי צבוע ‪ -‬לכן העיקר מתרחש שם‬
‫לאחר שהתאים יוצאים ממח העצם רוב אנזימי ה‪ RAG-‬עוברים השתקה אללית‪.‬‬
 ‫‪Increasing the variation by TdT induced Junctional‬‬
‫‪diversity‬‬

‫הכלי הכי חשוב לנוגדנים זה אפיניות‬

‫אם לא נעלה את האפיניות בין תגובה לתגובה (לחיסון) ‪ -‬אין טעם‬
‫ברעיון הזיכרון החיסוני‪ -‬כי זה בעצם להשתפר בתגובה לאנטיגן‬
‫ברעיון אחרי ‪ 4‬סיבובים נקבל את הקלונים הכי‬ ‫‪‬‬
‫טובים‪..‬‬

‫מנגנון שלא מסתמך על מזל שיהיו קלונים מתאימים‪:‬‬

‫נניח שיש ‪ 4‬קלונים איכותיים ‪ -‬אם לכל אחד נעשה כמה מוטציות ‪ -‬נקבל כאלו דומים אך שונים ‪ -‬ביניהם‬
‫נעשה סלקציה‬
‫לדוג' אנטיגן ‪ S‬פרוטאין של קורונה‬

‫אחרי ‪ 2‬סיבובים הגענו מ‪ 1000-‬קלונים ל‪ 4-‬קלונים טובים‬ ‫‪‬‬

‫מהם אין הרבה איך להשתפר יותר‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫אם ניקח את ‪ 4‬הטובים ומכל אחד ניצור ‪ 5‬קלונים שונים עם מוטציות קטנות מאחד לשני‬
‫הם ילחמו ביניהם מי הכי טוב ‪ -‬ובחיסון השלישי נקבל את הטובים ביותר מבין ה‪ 20-‬האלו‬ ‫‪‬‬

‫איך ניתן גם את ה‪ 4-‬האלו לשפר? (או אחרי חיסון רביעי ‪?)1‬‬

‫נגיד שמשה קיבל חיסון רביעי ונחשף לוירוס‬ ‫‪‬‬
‫שבוע אחרי הוצאנו תאי ‪ B‬עם נוגדנים‬ ‫‪‬‬
‫עושים ריצוף ומסדרים את הרצפים אחד על השני‬ ‫‪o‬‬
‫מה נקבל?‬
‫יהיו כ‪ 3-‬סדרת רצפים דומים (א'‪,‬ב'‪,‬ג') ‪ -‬כל אחת מ‪ VDJ‬אחר והם שונות אחת מהשנייה מאוד‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫ניקח רק אחד מהם (לדוג' ‪)v4d7j10‬‬ ‫‪‬‬
‫מתברר שאותו קלון ‪ -‬מופיע בסדרה יותר מפעם אחת ‪ -‬אבל יש מוטציות קטנות שבה הווריאנטים שונים‬
‫אחד מהשני‬
‫אם ניתן חיסון חמישי?‬
‫במקום סדרה של ‪ 10‬וריאנטים דומים ‪ -‬ישארו ‪ 1,2‬הכי טובים (כי הם נלחמים אחד בשני)‬ ‫‪‬‬

‫מאיפה הווריאנטים המאוד דומים מגיעים?‬

‫יש ‪ 2‬מנגנונים שמשפרים את האפיניות של נוגדנים למטרות שלהם (גורמים להם להיות יותר טובים)‬ ‫‪‬‬
‫שניהם הם תולדת מוטציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מוטציות בזמן היווצרות הנוגדן במח העצם‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬כאשר האנזים ‪ RAG‬לוקח את ‪ VDJ‬לחבר אותם יחד ‪ -‬אנזים ‪TdT‬‬
 ‫‪ - TdT‬בזמן ש‪ RAG‬מחבר סגמנטים הוא חותך ‪ ,‬מוריד‪ ,‬מוסיף וכו' בין הסגמנטים ‪ ‬תוספת של ח'‬
‫אמינית כלשהי בקצוות המחברים (=‪)Junctional diversity‬‬

‫‪( Affinity Maturation‬שקף ‪)44‬‬ ‫‪.2‬‬

‫התאים עזבו את מח העצם והגיעו לבלוטת הלימפה‬
‫כל תגובה למיקרוב יוצרת קבוצת תאים שחיים יחד (בלימפה כ‪ 150-‬כאלו)‬
‫אם מוציאים תאים שכולם מגיבים לאותו אנטיגן ‪ -‬בריצוף נראה מקרים בהם‬
‫המוטציות לא נמצאות באזור החיבור של ‪ - VDJ‬אלא באזורים שונים על גבי‬
‫הגנום‬

‫המנגנון של זה לא לגמרי ברור‬

‫המחיר מאוד ידוע‬
‫‪ ‬כדי שהתהליך יקרה ‪ -‬צריך להיות אי יציבות של הגנום (‪genetic‬‬
‫‪)instability‬‬

‫יתרון‪ :‬מצד אחד מאפשר להגדיל את רפטואר תאי ה‪ B-‬שמגיבים‬

‫חיסרון‪ :‬גנום התא לא יציב ונוטה לעבור מוטציות ‪ ‬נוטה להפוך יותר בקלות לתא סרטני‬
‫מחלות סרטניות רבות שקשרורות בתאי ה‪ B-‬בגלל אותו חוסר יציבות‬
‫מחלות לימפומו ‪ 2 -‬סוגים עיקריים‬
‫התמרה סרטנית בשלב מוקדם של התפתחות התא (אגרסיבי יותר) ‪ -‬נקרא הוצ'קין משו‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫סוג שני שמתחיל מאוחר יותר ופחות אגרסיבי (נונ‪-‬הוצ'קין‪ ..‬כי לא הוא שגילה אותה‪)..‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שזה בשלב מוקדם יותר של התפתחות התא זה חמור יותר‬ ‫‪o‬‬

‫סיכומון‪ :‬גורמים ליצירת הקלונים השונים‪:‬‬

‫רקומבינציה בעזרת אנזימי ‪RAG‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ג'נקשינל בעזרת אנזים ‪TdT‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוטציות סומטיות שקורות אחרי שתא ‪ B‬עזב את מח העצם ‪ -‬רק שקצב חלוקת התאים מאוד‬ ‫‪.3‬‬
‫מהיר בבלוטת הלימפה‬
‫התבגרות אפינית (אפיניטי מאטוריישן)‬ ‫‪.a‬‬
‫‪ .i‬חיסרון בזה‪ :‬סיכוי של התמרה סרטנית‬
 ‫‪Generation of monoclonal antibodies and their applications‬‬

‫נוגדנים מונוקלונליים‬
‫ידוע שתא ‪ B‬שיוצר נוגדנים זה אחלה כלי עבודה (שוק נוגדנים‬
‫מונוקלונליים ‪ -‬הרבה כסף וזה)‬

‫תא ‪ B‬שיוצר נוגדנים מונוקלונליים נגד מטרה‬

‫מה שניסו לעשות זה לגדל את התאים בבאריות מחוץ לגוף ‪ ‬אחרי שבוע‬
‫‪ -+‬התאים מתו‪..‬‬
‫‪ ‬פיתוח טכנולוגיה לבידוד תא ‪ B‬וגידולו לכמות גדולה של תאים מחוץ לגוף כבית חרושת ליצירת‬
‫נוגדנים‬
‫הרעיון של סיזר מילישטיין‪:‬‬
‫אדם שסבל מלוקמיה סרטנית ‪ -‬בא תא אב ממח העצם הופך להיות תא סרטני שמתחלק בלי סוף‪..‬‬
‫לקחת עכבר שסובל ממיילואיד לוקמיה‬ ‫‪‬‬
‫לבודד ממנו תא מיילואידי שמתחלק כמה שרוצים‬ ‫‪‬‬
‫לחבר אותו (פיוז‪/‬ן) עם תא ‪ B‬שמייצר את הנוגדנים שאנחנו רוצים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Hybridoma‬תא בודד שהוא פיוז'ן של תא מיילואידי ותא מייצר אנטיבודי‬

‫‪ - PEG‬מאפשר לחבר תאים ביחד‬

‫בסוף ‪ ‬בלי עוד תחכום הוא נכשל במה שעשה‪..‬‬
‫איפה שהוא נכשל ולא הייתה היברידיזציה טובה התאים הסרטניים השתלטו על התרבית‬ ‫‪‬‬
‫מתמטית זה כמעט בלתי אפשרי לחבר את התאים ביחד‬ ‫‪o‬‬
‫סיזר מילשטיין (ביוכימאי‪ ,‬מיקרוביולוג ואימונולוג)‬
‫תא סרטני מתחלק מהר ועושה מוטציות מהר (ניתן לאסוף איזה מוטציות שרוצים)‬
‫בביוכימיה ‪ -‬חומר גנטי מסונתז ב‪ 2-‬נתיבים (ראשי ומשני)‬ ‫‪‬‬
‫אם "ירעיל" את הנתיב הראשי ‪ -‬התא ייצר ‪ DNA‬בנתיב המשני‬ ‫‪o‬‬
‫אם רק יעשה מוטציה בנתיב המשני ‪ -‬וסתם ישים את התא בתרבית ‪ -‬הוא‬ ‫‪o‬‬
‫יתחלק כי המשני עובד‬
‫אם מוטציה בנתיב הראשי ורעלן במשני ‪ -‬הנתיב ימות‬ ‫‪o‬‬
‫מוטציה לתאים בנתיב הראשי ‪ ‬תא יגדל טוב ע"ב הנתיב המשני‬ ‫‪‬‬
‫הוספת רעלן לנתיב המשני = יהרוג את התאים‬ ‫‪o‬‬
‫לתאי ‪ B‬אין מוטציות כאלו‬ ‫‪‬‬
‫לוקח תא מיילומה עם מוטציה בנתיב הראשי‬ ‫‪o‬‬
‫תא ‪ B‬בלי מוטציה וחיבור שלהם‬ ‫‪o‬‬
‫נותן להם להתחלק בנוכחות רעלן לנתיב המשני (אמינו פטרין)‬ ‫‪‬‬
‫חיבור של שני סוגי התאים ‪ 1 -‬מ‪ 1000-‬הופך להיברידי‬ ‫‪o‬‬
‫כל מה שלא היברידי מת בלי קשר לרעלן‬ ‫‪‬‬
‫רק ההיברידים נותרו חיים‬ ‫‪‬‬

‫‪ - HAT‬חומר רעלן (אמינו פטרין)‬

‫כל מה שלא עבר היברידיזציה מת‬
‫כל תאי ‪ B‬שלא עברו היברידיזציה מתו כי לא שורדים בתרבית‬
‫נותרו רק ההיברידיים‬
 ‫שיעור ‪31/10/21 - 4‬‬

‫‪The idea of hybridoma cells‬‬

‫כאשר ניסו לגדל תאי ‪ B‬בודדים ‪ -‬מתו תוך כמה ימים (גם בתוספת סרומים‬
‫וכו')‬
‫סיזר מילשטיין ‪ -‬הגה רעיון‪:‬‬
‫לקחת תא מיילואידי מעכבר חולה סרטן במיילומה‬ ‫‪‬‬
‫התא מתחלק כמו משוגע‪..‬‬ ‫‪o‬‬
‫לחבר אותו עם תא ‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קבלת היבריד שמתחלק טוב וגם מפריש נוגדנים‬
‫כל מי שניסה לעשות את זה נכשל ‪ -‬לרוב לא כל התאים מתחברים ‪ -‬גג ‪ 1%‬יוצרים היברידומה‬
‫כל השאר זה או תאי ‪ B‬או תאים מיילואידים ‪ -‬שלא נקשרו לכלום‬

‫מילשטיין ‪ -‬חיפש דרך לעשות מצע העשרה לתאים שעברו‬

‫היברידיזציה ‪ -‬לתת להם יתרון יחסי (מיקרוביולוגיה)‬
‫סינטדת ה‪ DNA-‬בגוף עוברת ב‪ 2-‬מסלולים‬
‫מסלול ראשי‬ ‫‪.1‬‬
‫מסלול משני‬ ‫‪.2‬‬
‫מרעיל את הנתיב הראשי (עם אמינו‪-‬פטרין) ‪ -‬אם מוסיפים אותו‬
‫לתאים ונותנים חומרי מוצא לנתיב המשני (היפוקסנטין‪,‬‬
‫אמינו‪-‬פטירין וטירידין [טימידין] ‪ - )HAT‬סינתזת ה‪ DNA-‬עוברת‬
‫למסלול המשני‬

‫תאים סרטניים ‪ -‬יש בהם הרבה מוטציות‬

‫הוא אוסף מוטנט שהנתיב המשני בו פגום ‪ -‬התא חי בחלוקה בעזרת הנתיב הראשי בלבד‬ ‫‪‬‬
‫הוספה של ‪ HAT‬הם לא ישרדו ‪ ‬כי אמינו‪-‬פטרין ירעיל את הנתיב הראשי ולכן ‪ HAT‬הורג‬ ‫‪o‬‬
‫אותם‬
‫עשה היברידיזציות והוסיף ‪ HAT‬לנוזל‪:‬‬
‫מיילואידים "אורגינלים" מתו כי הם רגישים ל‪ HAT-‬והורעל להם הנתיב המשני של יצירת ה‪DNA-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬רק היברידים שרדו ‪ ‬נשאר בתרבית רק תאים מונו‪-‬קלונליים (הם קיבלו מתאי ה‪ B-‬את היכולת‬
‫לעקוף את המסלול והרעל לא פוגע בהם)‬
‫לאחר מכן הוא כבר מגדל אותם במדיום רגיל‬
‫התאים האלו לא מאוד יציבים ‪ ‬יש עוד התקדמות טכנולוגית בהמשך‪..‬‬

‫‪Types of engineered mAbs‬‬

 ‫אנשים חיפשו יכולת לייצר תרופות מונו‪-‬קלונליות למחלות‬
‫בעיות שצריך להתגבר עליהן‪:‬‬
‫היברידומות לא יציבות‬ ‫‪.3‬‬
‫המערכת לא מאוד יציבה ‪ -‬יכולה לדעוך אחרי כמה דורות‬ ‫א‪.‬‬
‫עושים ריבוי מאוד מהיר לרוחב של ההיברידומות ומקפיאים ‪ -‬כל פעם שאחת דועכת‬ ‫‪)1‬‬
‫מוציאים אחרת (זה טוב במעבדה קטנה ולא כמשהו תעשייתי)‬
‫‪ .4‬נניח עכבר ‪ X‬בו יצרנו נוגדנים מונו‪-‬קלונליים כנגד מולק' שרוצים לנטרל אצל האדם‬
‫בעיה‪ FC :‬של הנוגדן הוא של עכבר ‪ -‬האדם יצור נוגדנים כנגד הנוגדנים וינטרל אותם אחרי הזרקה‬
‫ראשונית‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫ייצוב ההיברידומה‬ ‫‪.1‬‬
‫סוגי תאים סרטניים שיש במעבדות‪:‬‬
‫הילה ‪ -‬תא סרטני מחולת סרטן שמתה מזמן והתאים שלה עוד במעבדות‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ - CHO‬צייניז האמסטר(אוגר) אוברי (שחלה) ‪ -‬היתה אוגרת סינית שסבלה מסרטן השחלות ‪-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהשחלה שלה הוציאו תא סרטני וגידלו ממנו במעבדות בכמויות‬
‫התא הזה מאוד יציב ויש יכולת להכניס ‪ /‬להוציא ממנו גנים‪..‬‬
‫לקחו את הגנים שמקודדים את השרשרת הקלה ואת הכבדה והכניסו אותם לתוך תאי ‪ CHO‬עם אלמנט‬
‫הפרשה‬
‫השרשראות נוצרות בנפרד (כל גן באזור אחר) ‪ -‬אבל הנוגדן מתחבר בסוף באופן טבעי‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התא מייצר כל הזמן נוגדנים (זה הנדסה גנטית)‬
‫רוב הנוגדנים שיש היום בעולם לא מיוצרים בהיברידומות אלא בהנדסה גנטית ע"י תאים שגן הנוגדן נכנס‬
‫אליהם‬
‫**תאי ה‪ CHO-‬מאוד יציבים ואין בהם הרבה מוטציות (למרות שהיו סרטניים)‬

‫שיטה אחרת הייתה להזריק היברידומה לחלל הבטן של עכבר ואז הוא היה מגדל בכמויות מאוד גדולות‬
‫את הנוגדנים וניתן היה "לחלוב" אותם מהם‬
‫הגרמנים הוציאו את השיטה כי זה לא הומני וצער בע"ח‬ ‫‪‬‬

‫בעיה ‪ - II‬רוצים נוגדנים שנית ןלהזריק לבני אדם (דמויי נוגדן אדם ולא ‪ FC‬של עכבר)‬
‫בנו קונסטרקט שמראש השחילו בו את ה‪ FC-‬של אדם ועליו הלבישו את האזור הוריאבילי של הנוגדן‬
‫המונו קלונלי הדרוש‬
 ‫לתוך ה‪-CHO-‬סל הכניסו את הראש מהעכבר ואת הזנב מהאדם‪:‬‬
‫נוגדן קימרי ‪ -‬מבנה הנוגדן‪:‬‬
‫ראש שהגיע להעכבר ‪ -‬מונוקלונלי‬ ‫‪‬‬
‫זנב (‪ )FC‬של אדם‬ ‫‪‬‬
‫לאורך ‪ 20‬השנים האחרונות היו רק נוגדנים קימריים‬

‫ואז מה גילו?‬
‫לאורך הזמן התברר שנוגדנים קימריים עדיפים על העכבר ‪ -‬אבל הגוף עדיין רואה בהם כמשהו זר ומייצר‬
‫כנגדם נוגדנים‬
‫שמו לב‪ :‬בשנה הראשונה צריך להזריק לחולה אחת ל‪ 3-‬שבועות נוגדן (ישירות לתוך הוריד אצל אחות‬
‫בקופ"ח‪)..‬‬
‫לאחר תקופה מסוימת (שנה‪-‬שנתיים) ‪ -‬צריך להזריק אחת לשבוע ‪ ‬רגישות יורדת‬
‫בראב המקרים לא מתפתחת עמידות לטיפול (כמו ‪ - )AB‬אלא הגוף רואה בנוגדן כגוף זר ומפתח כנגדו‬
‫נוגדנים‬

‫אז מה ניתן לעשות?‬

‫הומינייזד מונוקלונל אנטי‪-‬בודי ‪ -‬בנו קונסטרקט שרק היפר‪-‬וריאבילי (‪ )1-2%‬באים מעכבר וכל השאר‬
‫מהאדם‬
‫‪ ‬רוב התרופות כיום הן הומינייזד אנטי‪-‬בודי‬

‫בשנים האחרונות נכנסות טכנולוגיות של יצירת נוגדנים שהם ‪ 100%‬אנושיים‬

‫‪The “evolution” of mAbs for therapy‬‬

‫אם על התרופה מופיע ‪ - X‬זה קימרי ; ‪ - Z‬זה הומינייזד ; ‪ U‬אנושי לגמרי‬

‫איך עושים את זה?‬

‫‪Generation of human and humanized mAbs‬‬
‫‪ - microbial surface display‬יצירת ספרייה מכל גנום נוגדני תאי ‪B‬‬ ‫‪.5‬‬
‫שימוש באנטיגן לסרוק את ספריה ולמוא את האזור הקושר ברלוונטי (‪ )VDJ‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוצאת הנוגדן שמתקשר ולהכניס אותו לקונסטרקט של פול‪-‬הומן‪-‬אנטי‪-‬בודי‬
‫כך גם המקטע הקושר בא מהאדם ‪ ‬הנוגדן ‪ 100%‬מהאדם‬ ‫ב‪.‬‬
‫בכל בארית הוא שם גן שמייצר לו את החלבון‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪transgenic mouse‬‬ ‫‪.6‬‬

‫יצירת עכבר‪-‬אדם ‪ ‬עכבר דומה לאדם‬ ‫א‪.‬‬
 ‫שימוש בעכבר שאין בו מערכת חיסון בכלל ומשתילים לו מח עצם של אדם‬
‫(דורש את כל הציטוקינים של האדם כדי שמח העצם יבשיל בו ‪ -‬לכן הכניסו לו מראש המון גנים‬
‫של אדם)‬
‫נוגדנים שנקבל אצלו יהיו של אדם‬ ‫ב‪.‬‬
‫בעיה‪ :‬מערכת החיסון של האדם תדחה את העכבר עצמו ‪ -‬היא רואה בעכבר גוף זר‬
‫בסופו של דבר העכברים מתים כי מערכת החיסון שדחפו בהם הורגת אותם ‪ -‬אבל פרט לזה‬
‫הטכנולוגיה עובדת והם מספיקים בחייהם האומלים לייצר נוגדנים‬
‫‪ ‬הם מתים מסקלרודרמה (הרס העור)‪ ,‬חנק הריאות וכו' ‪ -‬שמע' החיסון האנושית תוקפת את גוף‬
‫העכבר‪..‬‬
‫תהליך‪:‬‬
‫מזריקים ‪ 3‬פעמים אנטיגן‬ ‫‪‬‬
‫הטחול מתחיל לייצר נוגדנים מונוקלונליים‬ ‫‪‬‬
‫מוציאים ממנו את הטחול (הוא במילה ימות מזה) ‪ -‬ומהטחול לוקחים את נוגדנים המונו‪-‬קלונליים‬ ‫‪‬‬
‫שרצינו‬
‫‪- Human memory B-cell immortalization‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬חוקרים אפשטיין ‪ +‬בר (‪ EBV‬אפשטיין בר וירוס) ‪ -‬גורם למחלת הנשיקה‬
‫תוקף את תאי ה‪ B-‬בגוף ‪ -‬חום עולה ויורד‪ ,‬נפיחות בלוטות הלימפה‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 99%‬מחלימים ללא סימנים (מחלה אקוטית ‪ -‬עולה יורדת ועוברת)‬ ‫ג‪.‬‬
‫אחוז קטן מפתח מחלות סרטניות של תאי ‪( B‬לימפומות)‬ ‫ד‪.‬‬
‫משהו לשימוש בזה כדי לקבל נוגדנים‬
‫צריך לאתר מראש תורם שיש לו נוגדנים למטרה מסוימת‬
‫צריך לקחת דם מתורם ‪ -‬לעשות הדבקה של תאי ה‪ B-‬שלו כדי שיתחילו להתחלק עצמאית‬
‫כלומר לקחת אדם שמסיבה מסוימת עושה נוגדנים כנגד המטרה שצריך ‪ -‬לדוג' אינטר‪-‬לוקין‪1-‬‬
‫החברה שיצרה נוגדנים לאינטר‪-‬לוקין‪ - 1-‬הגיע למאגר של סרומים של אנשים שונים‬
‫בפשטות‪:‬‬
‫לוקחים מהאדם קצת דם עם תאי ‪ - B‬התאי ‪ B‬שלו מתחלקים כמו משוגעים ‪ -‬אז מזריקים לדגימה‬
‫אנטיגן ואז היא מייצרת נוגדנים בכמויות ושישו ושימחו‪..‬‬

‫הכוח של נוגדנים‬
‫יש להם ‪ 2‬זרועות בעזרתן אפשר לעשות‪:‬‬
‫נטרול לחבונים (ליגנדים) ‪ -‬רוב תרופות ביולוגיות‬ ‫‪‬‬
‫בלימת רצפטורים על תאים‬ ‫‪‬‬
‫בסרטן השד יש פעילות יתר של ‪( GF‬גרופ פקטור) ‪ -‬יצרו נוגדן מונוקלונלי נגדו וזה התרופה‬ ‫‪o‬‬
‫דאון רגולציה ‪ -‬רצפטורים שכשפוגעים בהם הם נעלמים בלי להרוג את כל התא‬ ‫‪‬‬
‫דפלישן ‪ -‬נוגדנים שבזנב שלהם יקשרו ויביאו להרס של תא המטרה‬ ‫‪‬‬
 ‫נוגדנים אגוניסטיים ‪ -‬מפעילים רצפטור‬ ‫‪‬‬
‫שאלות למבחן‪:‬‬
‫מה זה הומינייזד (פחות מ‪ 5%‬מגודל נוגדן מעכבר)‪ ,‬מה זה קימרי(‪ 5%‬ומעלה מעכבר ושאר אדם)‪,‬‬
‫משו על עוד שאלות שקשורות בזה?‬

‫טכנולוגיות שימוש בנוגדנים‬

‫‪Detection of targets by ELISA‬‬

‫הרעיון הבסיסי ‪ -‬מדידת כמות של חלבון ‪ /‬נוגדן כנגד חלבון בצורה יחסית קלה ואיך נוגדנים מונוקלונליים‬
‫קשורים לזה‪..‬‬

‫אליזה ישירה‬
‫לוקחים נוגדנים מסרום‪ ,‬מדביקים לצלחת‬
‫עם נוגדן מונוקלונלי והוספת נוגדן צבעוני לנוגדן‬
‫ככל שעוצמת הצבע גדולה יותר יש יותר חלבון וניתן לעשות עקומת כיול‬

‫הפוכה ‪ -‬כמה נוגדנים יש לחלבון‬

‫חיסרון‪:‬‬
‫יש הרבה רעשי רקע ואי‪-‬דיוקים ‪ -‬רגישות נמוכה‬

‫‪ ‬חיפשו איך להגביר את הרגישות של המבחן ואת הדיוק‬

‫שיטת הסנדוויץ‬
‫לבדוק בצורה יחסית מדויקת כמה חלבון ‪ X‬יש בסרום (אינסולן‪ GH ,‬וכו' וכו'‪)..‬‬
‫שיטה‪:‬‬
‫יצירת נוגדן פוליקלונלי מעז (פולי קלונלי עם ‪ FC‬של עז)‬ ‫‪‬‬
‫מדביק אותו לתחתית הצלחות ‪ ‬צלחות מצופות נוגדן עז כנגד מטרה‬ ‫‪o‬‬
‫הוספת הסרום עם החלבון שצריך לבדוק לצלחות‬ ‫‪‬‬
‫החומר נדבק לנוגדנים של העז הפוליקלונליים‬ ‫‪o‬‬
‫שטיפת העודפים ‪ -‬רק החלבון דבוק לצלחתוכל שאר הסרום נשטף ויוצא‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בנוגדן מונו‪-‬קלונלי מעכבר כנגד החלבון שרוצים לבדוק‬ ‫‪‬‬
‫החלבון קשור מצד אחד לצלחת לנוגדן של העז הפולי קלונלי‬ ‫‪o‬‬
‫מצד שני החומר קשור לנוגדן של העכבר המונו‪-‬קלונלי שצובע אותו‬ ‫‪o‬‬
‫הבדיקה הזו הרבה יותר רגישה ומדויקת מ‪ ELISA-‬רגילה‬
 ‫איך מוזילים את המערכת?‬
‫חומרי הצבע חיים מעט זמן‬
‫אליזה תלת‪-‬שלבית‬
‫לכן אם כל פעם קונים נוגדן עם חומר צבע‪ -‬כלכלית זה המון ויקר‪..‬‬
‫שיטה‪ :‬לוקחים נוגדן ‪ II‬בלי צבע ושומרים אותו במקרר‬
‫מידיי פעם קונים נוגדן עם צבע שהוא כנגד ה‪ FC-‬של העכברים‬
‫הנוגדן יקשר לזנב של נוגדן העכבר ולא של העז (אחרת הכל יצבע שם) ‪ -‬וזה הסנדוויץ'‬ ‫‪‬‬
‫**הסנדוויץ' זה הכלי הכי שמיש בעולם לבדיקת נוגדנים ‪ /‬חלבונים בשיטה הזו של שימוש בנוגדנים‬

‫‪Western Blot Analyses‬‬

‫אפיון חלבונים במעבדה‬
‫מטרה לדעת אם בתא מסוים יש חלבון ‪ X‬שעבר פוספורילציה‬ ‫‪‬‬
‫שיטה קלאסית ‪ -‬ניקח את כל חלבוני התא ואריץ בג'ל אלקטרופורזה‬ ‫‪o‬‬
‫נוגדן מונו‪-‬קלונלי צבוע (בד"כ רדיו‪-‬אקטיב) כנגד החלבון שמחפשים‬ ‫‪o‬‬
‫אם הנוגדן נקשר בדיוק לחלבון‬ ‫‪‬‬
‫יתרון על אליזה‪:‬‬
‫ניתן לקלוע על משקל מסוים של החלבון‬ ‫‪.1‬‬
‫ניתן לבודד את הבנד ולשלוח לריצוף או וואט אבר‪..‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪Isolation and purification of proteins‬‬

‫ניקוי חלבונים ב"עמודות זיקה"‬

‫לדוג' מפעל שרוצה לגדל ‪( GH‬הורמון גדילה) ‪ -‬לוקחים את תאי ‪ - CHO‬מכניס להם גן של ‪GH‬‬
‫החלבון מופרש לתרבית ‪ -‬לא ניתן להשתמש בתרבית כולה כי יש בה חלבונים שהם רעל לנו (מה שמחפשים‬
‫זה כ‪ 1%-‬ממנה‪)..‬‬
‫איך מנקים את התערובת‪:‬‬
 ‫נוגדנים מונו‪-‬קלונליים נגד החלבון שרוצים לנקות‬ ‫‪‬‬
‫להדביק אותם לעמודת הזיקה (קולונה)‬ ‫‪‬‬
‫מעבירים את התמיסה עם כל החלבונים‬ ‫‪‬‬
‫מה שורצים להפיק (נק' כחולות) נקשר לנוגדנים בעמודה וכל השאר יורד ו"נשטף"‬ ‫‪o‬‬
‫שימוש בבופר עם כוסית חדשה לניקוי החלבונים מהנוגדנים והפרדה שלהם‬ ‫‪‬‬

‫פרוטאין ‪ A‬נקשר ל=‪ FC‬של נוגדנים כלשהם‬

‫יוצרים קולונה עם פרוטאין ‪ A ‬נוגדנים נקשרים לפרוטאין ‪ A‬וכל השאר נשטף‬
‫ואז שמים בבופר שמפריד את הנוגדן ופרוטאין ‪ A‬ולוקחים את הנוגדן‬

‫שימוש בנוגדנים לצביעות ‪Immunohistological analysis of tissues -‬‬

‫לדוג' גידול ספציפי על התירואיד‬
‫יש ‪ 2‬שיטות למצוא‪:‬‬
‫לקחת את הרקמה ולעשות ‪ PCR‬על אנטיגנים שמופיעים בגידולים שונים ‪ -‬לגלות איזה סוג גידול זה‬ ‫‪.8‬‬
‫בכל אחת מהן יש ביטוי של אנטיגנים שונים פוטנציאליים‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .9‬לקחת כל אחד מ‪ 10-‬סוגי הסרטן ולעשות נוגדנים מונו‪-‬קלונליים לאנטיגן שקשור באותו תת סוג של‬
‫גידול‬
‫לוקחים חתכים של הגידול ומוסיפים את הנוגדנים השונים (כל נוגדן לחתך)‬ ‫א‪.‬‬
‫רואים איזה נוגדן צובע את האנטיגן שלו בחתך ולפי זה יודעים איזה תת סוג גידול היה שם‬ ‫‪)1‬‬
‫‪ - 2‬זה נחשב מדד טוב יותר מ‪PCR‬‬
‫בשביל ‪ PCR‬טוב ‪ -‬צריך איכות גבוה של ‪ - RNA‬כאשר בהרבה מקרים מוציאים דגימה מחר ניתוח וכו'‬
‫ואז היא לא משהו‪..‬‬
‫כיום יש נוזל שמשמר את ה‪ RNA-‬באיכות גבוה במבחנה שבה סוגרים את הדגימה של ה‪( RNA-‬לוירוס‬
‫זה פשוט יותר ואפשרי‪ ,‬לרקמות זה מסובך יותר‪)..‬‬

‫‪Immuno-staing for Confocal microscopy‬‬

‫מגיע לרמות גבוהות וניתן לעזרת זה ללמוד על מה שקורה בתא (תהליכים וכו'‪)..‬‬

‫בידוד תאים מסוימים מתוך מאגר רחב‬

‫הוצאנו דוגמת מח עצם מאדם ‪ 1‬ורוצים להשתיל אותו באדם ‪2‬‬

‫במח העצם יש תאי אב של מח העצם ועוד המון תאים אחרים (‪ ,B,T‬מיילואידים וכו')‬
‫אם נזריק הכל זה ידחה ‪ -‬מתברר שיש תאי ‪ T‬שעוברים קדימה ממח העצם ונוצר כנגדם משו?‬ ‫‪‬‬
‫אם נזריק נטו תאי מח עצם (תא האב) ‪ -‬ברוב המקרים השתל מתקבל ‪ -‬בהזרקת תערובת זה לרוב ידחה‬
‫‪ - CD34‬גילו שבתאי האב של מח העצם יש אנטיגן על גבי הממברנה שאין על האחרים‬

‫חיפשו טכנולוגיות להפריד רק את התאים האלו ולנקות את מח העצם מהתאים האחרים‬

 ‫זה המצאה מאוד פשוטה וכזה (נתן תוהה איך הוא לא חשב על זה??)‬
‫השיטה‪:‬‬

‫‪Magnetic cell separation‬‬

‫בעזרת נוגדנים מונו‪-‬קלונליים כנגד ‪34CD‬‬ ‫‪‬‬
‫מוסיף שביב ברזל לקצה של ה‪FC-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬לוקח תאי מח עצם שמכילים הרבה סוגי תאים ומעביר‬
‫אותם בקולונה (או מבחנה זה אותו רעיון)‬
‫לוקח את הנוגדן ומוסיך לכלל תאי מח העצם‬ ‫‪‬‬
‫הנוגדן יקשור רק את תאים עם ‪34CD‬‬ ‫‪‬‬
‫כל התאים ידבקו למגנט שנצמיד למבחנה וכל השאר ישטפו‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן מוריד את הנוגדן ונשאר עם תאי מח העצם להשתלה‬ ‫‪‬‬

‫איך היו עד לפני ‪ 10‬שנים עושים השתלת מח עצם?‬

‫היו מוציאים תאים עם מזרק לממח העצם (מעט מאוד אנשים היו מוכנים להיות תורמים של זה)‬
 ‫החלטה קשה וזה‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫מאז שהופיעו נוגדני ‪ 34CD‬שיחקו עם המערכת‬
‫שמו התרבית תאים תאים עם נוגדן ‪34CD‬‬ ‫‪‬‬
‫איפה שיש צימוד של הנוגדן יש קרוס לינקין והתאים מתחלקים מהר מאוד‬ ‫‪‬‬
‫מוציאים דגימת אב מתרומת דם‬
‫ניתן להשאיר אותם בתרבית בעזרת הנוגדן ל‪( 34CD-‬הוא מאפשר חלוקה מהירה שלהם) ולעשות השתלות‬
‫מח עצם מהתרבית (הופך את זה להרבה יותר פשוט)‬

‫‪Flow cytometry analyzes‬‬

‫של המעבדה שהתחילה את יומינייזד אנטי בודי‬
‫יש מצב שאלה במבחן על הנושא הזה‬

‫הרעיון מבוסס על‪:‬‬

‫בעבר בשביל צביעת תאי ‪ T 4CD‬ו‪ 8CD-‬בדם‬
‫איאפשר סתם להסתכל במיקרוסקופ ‪ -‬הם נראים אותו דבר‬
‫‪ ‬לקחו נוגדן מונוקלונלי צבעוני ל‪( 4CD‬ירוק) ונוגדן מונו אחר ל‪( 8CD-‬אדום)‬
‫עשו את הצביעה עם הנוגדנים וראו כמה תאים יש במיקרוסקופ פלואורצנטי‬
‫באותה התרבית ניתן לראות את שניהם‬
‫תא שהוא גם וגם יהיה צהוב‬
‫זה היה השיטה עד לפני ‪ 30‬שנים והיום עדיין רלוונטית בבדיקות מעבדה מסוימות‬ ‫‪‬‬

‫הרצנברג‬
‫רצה לעשות את זה ממוחשב (ולא ספירה בעין)‬
‫פיתח מחשב (חדר‪)..‬‬
‫לקח קרן לייזר שיודעת לקרוא ירוק‬ ‫‪‬‬
‫‪ +‬קרן שקוראת אדום‬ ‫‪‬‬
‫צביעת התאים עם הנוגדנים המונוקלונליים‬ ‫‪‬‬
‫העברה במכונה והמשחב עושה אנליזה מתמטית אם יש אדום ירוק או שניהם‬ ‫‪‬‬

‫יעילות המערכת‪:‬‬
‫מאוד יעילה ‪ -‬היום מכשור מודרני מסוגלים לעשות אנליזה ל‪ 2000-10000-‬תאים בשניה אחת‬
‫‪ ‬דוגמה של ‪ 100K‬תאים נקבל אנליזה תוך כמה שניות‬

‫ניתוח נתוני ‪Flow Cytometry‬‬

‫לוקחים ‪ 2‬צבעים ותאים לויקוציטים מהדם שיש בהם ‪ ,4CD, 8CD‬דאבל או כלום‬
 ‫אנחנו מתמקדים בחלק התחתון של האיור ולא דיבר על העליון בינתיים (רק טחול ולא על בלוטת‬
‫תימוציט)‬
‫ציר ‪ - X‬צובע ‪ 4CD‬פוזיטיב ‪ -‬לכן התאים שיש בהם ‪ 4CD‬יהיו ב‪ 2-‬הרבעים הימניים (עליון ותחתון)‬ ‫‪‬‬
‫ציר ‪ - Y‬צביעת ‪ 8CD‬פוזיטיב ‪ -‬לכן תאים שיש ‪ 8CD‬יהיו על ‪ 2‬ריבועים עליונים (שמאלי וימני)‬ ‫‪‬‬
‫כלומר רביע עליון ימני זה גם וגם ורביע שמאלי תחתון זה כלום‬ ‫‪‬‬

‫דאבל פוסיטיב יש מעט מאוד בטחול‬

‫אבל גאבל נגטיב יש מעט מאוד בטחול (למרות שרואים מלא כאלו בצביעה התחתונה)‬

‫רוצים לנקות את המערכת לכן מוסיף נוגדן שלישי בצבע אחר (סגול) שצובע את ‪ 3CD ‬צובע את כל תאי‬
‫ה‪T-‬‬
‫עושים במחשב שער רק תאים שהם ‪ 3CD‬פזיטיב ואז לעשות אנליזה של ‪ 4CD‬ו‪8CD‬‬
‫כל הרביע של ימין למטה יעלם מהגרף החדש (שמלא בתאים שהם לא תאי ‪ T‬ולא נצבעים ‪ -‬אולי יש ממש‬
‫ממש מעט תאים שהם תאי ‪ T‬שלא נצבעו בכלל‪)..‬‬
‫לכן הוספת צבען ‪ 3‬שצובע רק תאי ‪ 3CD( T‬שיש בכל תאי ‪ )T‬ישאיר רק תאי ‪ T‬בתמונה וכל מה שהוא לא‬
‫תא ‪ T‬ירד מהתמונה‪..‬‬
‫ואז נקבל את הצביעה החדשה שיש בה רק תאי ‪.T‬‬

‫** לעשות גייטינג ‪ -‬להתמקד על אוכלוסיית תאים מסוימת (שיש לה סמן או יותר מסוים שיש רק בה)‬
‫ולהעיף את רעשי הרקע (שאר התאים) ‪ -‬מה שצריך לזה זה מספיק צבעים כדי לבודד מרקרים ממברנליים‬
‫שונים שיש רק על אוכ' תאי היעד ‪ ‬יכול להיות הרבה יותר מ‪ 2-‬מרקרים לתא מסוים‪  ..‬משתמשים‬
‫במרקרים ואז רק אוכ' היעד מסומנת ונכנסת לאנליזה‬

‫חלק עליון של האיור ‪ -‬לא קשור זה רקמה אחרת של בלוטת משו‪?? X‬‬
‫יש הרבה יותר תאים שהם דאבל פוזיטיב‬ ‫‪‬‬
‫עוד מעט תאים שהם רק ‪ 4CD‬או רק ‪8CD‬‬ ‫‪‬‬
‫??‬

‫התעייפתי לגמרי ‪\:‬‬

‫ב‪ 5-‬השנים האחרונות חיפשו טכנולוגיות להמחיש המון צביעות במקביל (לדוג' ‪ - )+100‬מקבלים "עננות"‬
‫שונות של תאים ומגידים ככה תאים ברמה מדויקת יותר ‪ -‬מעבר לרמת הקורס שלנו‪..‬‬
 ‫שיעור ‪7/11/21 - 5‬‬
‫חזרה קצרצרה‬
‫באופן בסיסי ניתן ליצור נוגדנים מונו‪-‬קלונליים‬
‫ראש מותאם למטרה (מה שרוצים שיעבוד עליו)‬ ‫‪‬‬
‫זנב של עכבר ‪ ‬בעיה קלינית ‪ -‬כי אדם יפתח נוגדן נגד ‪ FC‬של עכבר‬ ‫‪‬‬

‫נוגדן קימרי‬
‫קוד לנוגדן‬ ‫‪‬‬
‫קוד ל‪ FC-‬של האדם (לדוגמה ‪)IGG1‬‬ ‫‪‬‬
‫מוסיפים את הראש הווריאבילי של העכבר ל‪ FC-‬של האדם ומתקבל נוגדן קימרי‬ ‫‪o‬‬

‫דוגמה נוגדן לציטוקין ‪ -‬חלבון דלקתי‬

‫במשך השנים הזריקו את הנוגדן לחולי דלקת פרקים להקלת מצבם ‪ -‬עם הזמן היה צורך להעלות‬ ‫‪‬‬
‫מינון ‪ -‬כי נוצרו באדם נוגדנים כנגד האזור של העכבר‬
‫הומנייזד ‪ -‬שימוש ב‪ FC-‬של האדם‬
‫יש פחות התנגדות של הגוף לנוגדנים‬ ‫‪‬‬
‫בטיפול של שנים רבות יש ירידה ביעילות ‪ -‬כי עדיין נוצרים נוגדנים נגדם‬ ‫‪‬‬
‫בעיה‪:‬‬
‫עד היום אין טכנולוגיה לנוגדנים יעילים ושלא יהיו בהזרקה תוך ורידית‬
‫על מנת שנוגדן יהיה אפקטיבי ‪ -‬זה חייב להיות הזרקה לוריד (וזה אסור לבד לפי החוק) ‪ -‬לכן חייב אחות‬
‫מוסמכת‬
‫‪ ‬בגלל זה אנשים לוקחים טיפול שצריך פעם בחודש ולא פעם בשבוע הזרקה‬

‫אבולוציה של הנוגדנים‬
‫‪ - Om‬מעכבר‬
‫‪ - X‬קימרי‬
‫‪ - Z‬הומנייזד‬
‫‪ - U‬מהאדם (‪)fully human’s‬‬
 ‫כאשר משתמשים בנוגדנים צריך להכיר אותם ולדעת מה רוצים שהם יעשו‪.‬‬
‫סוגי נוגדנים לפי מכניזם‪:‬‬
‫‪ ‬נוגדן לליגנדים‬
‫יתרון של נטרול חומרים מסיסים ‪ -‬הגוף מפצה את עצמו בייצור יתר שלהם (יכול להיות בעיה)‬ ‫‪o‬‬
‫משוב חיובי של הגוף‬ ‫‪‬‬
‫‪‬בלימת רצפטורים‬
‫במקרים רבים נטרול ליגנד דומה לנטרול רצפטור ‪ -‬לכן זה אופציה דומה‬ ‫‪o‬‬
‫לדוגמה כנגד ‪ - TNF‬אפשרות א' ‪ -‬נוגדן שמנטרל את ‪ TNF‬עצמו ; אופציה ב' ‪ -‬נוגדן שנקשר לרצפטור של‬
‫‪ TNF‬ומונע קישור‬

‫דוגמה ‪ - II‬רצפטור ‪ A‬ל‪ VGF-‬יצרנו סדרת נוגדנים (נוגדן‪ ,1‬נוגדן ‪ 2‬וכו')‬

‫רוצים לבדוק מה הם יכולים לעשות‪ ,‬מה צריך?‬
‫שלב ‪I‬‬
‫סדרת תאים שנבדוק עליהם את השפעת הנוגדן על הרצפטור ‪ -‬אלו תאים שמייצרים את הרצפטור‬ ‫‪‬‬
‫ביתר‪.‬‬
‫שלב ‪:II‬‬
‫איך יודעים שהנוגדנים קושרי ‪?VGF‬‬
‫ייצור החלבון וביצוע מבחן ‪ELISA‬‬
‫שלב ‪:III‬‬
‫לוקחים תאים שיכולים להציג את הרצפטור (מטבעו מיוצר בגוף בתאי אפיתל)‬
‫‪ ‬נחפש קו תאים שמייצרים את הרצפטור ושניתן לגדל בתרבית‪( ..‬קונים וזה‪)..‬‬
‫שלב ‪:IV‬‬
‫מוסיפים נוגדן מונוקלונלי לתאים האלו ‪ +‬אנטיגן ל‪ FC-‬עכברי עם צבען‪.‬‬
‫בעזרת זה רואים באיזה תאים נקשר הנוגדן ובאיזה לא (לפי בדיקה של הצבע ‪ -‬איפה שיש קישור נוגדן‬ ‫‪‬‬
‫מונוקלונלי ‪ +‬אנטיגן(‪+‬צבע) שנקשרו לתא ‪ ‬יש חיבור ונראה צבע‪..‬‬
‫שלב ‪:V‬‬
‫‪ //‬ללמוד מה יש לי ביד‪..‬‬ ‫מה כל נוגדן עושה?‬
‫אפשרויות עם קשירת הנוגדן לרצפטור‪:‬‬
‫נוגדן לא עושה כלום (ואז לפח‪)..‬‬ ‫‪‬‬
‫נוגדן בולם רצפטור = נוגדן מנטרל‬ ‫‪‬‬
‫נוגדן מפעיל רצפטור = עושה צימוד לרפטור (אקטיבטד אנטי‪-‬בודי ‪ /‬אגוניסט אנטי‪-‬בודי)‬ ‫‪‬‬
‫נוגדן עושה אינטרליזציה לרצפטור (מכניס אותו לתוך התא ומעלים אותו)‬ ‫‪‬‬
‫בקשירה הנוגדן עובר שינוי קונפורמטיבי בזנב ומפעיל ‪( ADCC‬הורג את תא המטרה)‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ - ADCC-‬ה‪ FC-‬קושר תאי ‪ NK‬שהורגים את תא המטרה‬ ‫‪o‬‬
‫שלב ‪:VI‬‬
 ‫בדיקה אם הנוגדן מונע פעילות של הרצפטור‪:‬‬
‫קלציום אינפלקס ‪ -‬קשירת ליגנד לרפטור מלווה בכניסת קלציום לתוך התא (כמעט בכל פעולה של‬
‫רצפטור וליגנד יש כניסת ‪ ++Ca‬לתא)‬
‫מכשיר לבדיקה של רמות קלציום ‪ -‬רואים אם היה כניסה לתא ופעיל או לא‬ ‫‪‬‬
‫אם יש זרם פנימה זה אומר שרצפטור פעיל (נוגדן אגוניסט מפעיל רצפטור)‬ ‫‪o‬‬
‫אם אין זה אומר שהנוגדן מונע פעולת רצפטור‬ ‫‪o‬‬
‫אינטרליזציה ‪ -‬הנוגדן מכניס את הרצפטור לתוך התא ‪ -‬ואז לא נראה אותו ולא תהיה תגובה‬ ‫‪o‬‬
‫צביעת נוגדנים תראה אם הוא על הממברנת תא או "נעלם" פנימה ‪ /‬או קישור צבען לרצפטור‬ ‫‪‬‬
‫זה סיים סיים ??‬
‫‪ - ADCC‬והרג של התא ע"י תאי ‪NK‬‬ ‫‪o‬‬
‫אם רוצים להימנע מ‪ - ADCC-‬עושים מוטציה בנוגדן שלא יהיה מסוגל להפעיל ‪= ADCC‬‬ ‫‪‬‬
‫מוטציה בח' אמינית אחת או ‪ 2‬שמונעות את הפעלת ה‪ADCC-‬‬

‫דוגמאות מפורסמות לכל הכיף הזה במחלות שונות ומשונות‬

‫דוגמה ‪I‬‬
‫‪Rituximab (Rituxan) MoA‬‬
‫מחלה סרטנית שנקראת לימפומה ‪ -‬על מנת לשפר אפיניות של נוגדנים הם עוברים אפיניטי נטוריישן‬
‫בבלוטת הלימפה‬
‫החיסרון של זה שבשביל לאפשר את זה ה' ישתבח שמו יצר מערכת עם חוסר יציבות של הגנום שחשופה‬
‫למוטציות‬
‫המוטציות מביאות ל‪ 2-‬מחלות עיקריות שכזהן בבלוטת הלימפה זה נקרא לימפומה‬
‫חוק ‪ -‬ככל שתא שעבר מוטציה בשלב התבגרות מאוחר יותר ‪ -‬הסרטן בד"כ פחות אלים‪.‬‬
‫קרצינואידים ‪ -‬אפיתל שעבר התמרה סרטנית בשלב מוקדם (וזה ממש ממש פחות טוב לנו‪)..‬‬
‫קרצינומה ‪ -‬שלב מאוחר יותר ‪ -‬פחות אגרסיבי‬
‫הוצקין פחות אלים מ‪-‬נונ‪-‬הוצקין ?‬ ‫‪‬‬

‫פרופ' רון לוי ‪ -‬אונ' סטנפורד (עם חברת "ראש" שהם כמו פייזר)‬
‫רעיון דיפליטינג אנטי בודי לתאים שמבטאים רצפטור ל‪CD20-‬‬
‫‪ ‬הנוגדן בולם את התאים וגם עושה ‪ ADCC‬לתאי המטרה (אחלה בחלה)‬
‫יש אותם רק על תאי ‪ B‬החל מתאים צעירים‬
‫יצר נוגדן קימרי (זה מה שהיה אז נהוג ומוכר)‬
‫אושר לטיפול ב‪ - 1997-‬הטיב מצב של חולים רבים 😊‬

‫מה עלה מזה?‬

‫שאלה האם ה‪ ADCC-‬עובד כלכך יעיל?‬
‫יצר מוטציה בנוגדן שלא יפעיל ‪ADCC‬‬
 ‫עדיין התרופה עבדה טוב‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬במהלך הבשלה במח העצם ‪ -‬תאי ‪ B‬עוברים סלקציות חיוביות ושליליות‬
‫זה כך כדי שאם במח העצם נתקלים באנטיגנים עצמיים שנוצרו ‪ -‬הם יהרגו במח העצם וימנע מזה‬
‫להתפשט לגוף‬

‫היה ברור שנוגדן קימרי זה לא לנצח מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬

‫יש להם שעון פעילות והגוף מתחיל ליצור כנגדם נוגדנים‬ ‫‪.1‬‬
‫לכל פטנט יש זמן תפוגה ‪ -‬חברת ראש ידעו שיש להם שעון זמן מוגבל עד שהפטנט יצא‪..‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הבינו שעדיף להם ליצור נוגדן הומאני וזה עדיף ‪ +‬פטנט חדש‪..‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יצרו הומנייזד והיום עובדים על נוגדני הומאן‬ ‫‪)1‬‬

‫‪Extention to autoimmununity‬‬
‫כבר בשלב נוגדן קימרי ‪ -‬היו חולים שסבלו ממחלות אוטו‪-‬אימוניות של תאי ‪( T‬תאי ‪ T‬עושים את הנזק)‬
‫דלקת פרקים ארטריטיס‬
‫מתוך נניח ‪ 1000‬חולים שטופלו היו כמה מאוד שהיה להם גם ארטריטיס‬
‫מטופלים טענו שטופל להם גם המחלה של דלקת הפרקים‬ ‫‪‬‬
‫מבחינת הגיון לא הבינו כי זה מטפל בתאי ‪ B‬ולא קשור כביכול לתאי ‪..T‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ ‬בתגובות ארוכות ‪ -‬רוב הצגת אנטיגנים לתאי ‪ - T‬מתרחשת בעזרת תאי ‪B‬‬
‫(תאי ‪ B‬מציגים אנטיגנים לתאי ‪)T‬‬
‫*בהרג של תאי ‪ - B‬הורידו את המחלות האוטו‪-‬אימוניות שקשורות בתאי ה‪ T-‬גם כי הורידו את‬
‫האנטיגנים שהם מקבלים מתאי ה‪ B-‬שנפגעו (נרחיב איך זה קורה בהמשך)‬
‫** זה לא עובד על כל החולים ‪ /‬כל המחלות ‪ -‬אבל מספיק בשביל שזה יהיה תרופה‬
‫כיום זה תרופה מובילה לדלקת פרקים ‪ +‬נכנס לטיפול בטרשת נפוצה‬
‫***דויד בלאט ‪ -‬אחת החולים שזה עובד עליו והוא מציג את זה וכו'‪..‬‬

‫דוגמה ‪II‬‬
‫)‪Rheumatoid Arthritis: Anti TNF-a mAb (REMICADE‬‬
‫תאי ‪ T‬אוכלים את הסחוס () ‪ -‬הרס הסחוס פוגע במפרקים ולא ניתן ללכת וכו'‬
‫בחולים יש ייצור גבוה של ‪ - TNF-alfa‬ציטוקין מאוד דלקתי באזור המחלה‬
‫ייצרו נוגדנים מונו‪-‬קלונליים ‪ -‬כשלב ראשון היו קימריים ‪ -‬לטיפול בדלקות פרקים (נוגדן נקרא רמיקד)‬
‫עובד על ‪ 30% -+‬מהחולים‬ ‫‪‬‬

‫‪Next generation fully human mAb‬‬

‫*כיוון שזה עובד טוב ‪ -‬חברות נוספות ניסו ליצור כאלו גם‪..‬‬
‫חברת קיימבריג' (בבוסטון ולא ‪ )UK‬יצרו ספריית גנים עם תאי ‪ - B‬סרקו אותם בעזרת ‪ TMF‬וקיבלו נוגדן‬
‫שהוא טוב יותר מרמיקד‬
‫‪ - HUMURS‬נוגדן שהחברה מצאו שיש לו יעילות גבוהה יותר לעומת רמיקד‬
 ‫דויד וולך ‪ -‬מכון וויצמן‬
‫ל‪ TNF-‬יש ‪ 2‬רצפטורים‬
‫רצפטור ‪2‬‬
‫כדי למנוע פעליות של ‪ TNF‬הגוף מפעיל אנזים שחותך את הרצפטור (עושה לו ברית‪)..‬‬
‫משתחרר מהתא רצפטור מסיס שיודע גם לנטרל ‪TNF-alfa‬‬
‫אמברד ‪ -‬דויד וולך ‪ -‬ייצר מחוץ לגוף רצפטור מסיס ל‪ TNF-‬אלפא (וקרא לו אמברד‪)..‬‬
‫זו ברוב השנים הייתה תרופה טובה יותר לארטיטיס ‪ -‬יותר הנוגדן (אולי לא יותר מה‪)HUMURA-‬‬

‫ניסו לעשות עם זה תרופה גם לקרוהן‬

‫התברר שהנוגדן רמיקד וגן הומירה ‪ -‬עובדים טוב גם בארטריטיס וגם בקרוהן‬ ‫‪‬‬
‫הרצפטור המסיס לא עובד בקרוהן בכלל‬ ‫‪‬‬
‫שאלו איך יתכן?‬
‫התגלה שה‪ TNF-‬הוא כמו חותמת ‪ -‬הוא נקשר לרצפטור על מאקרופאגים ולא עוזב (נשאר קשור)‬ ‫‪‬‬
‫ואז מגיע נוגדן ל‪ - TNF-‬נקשר אליהם ועושה להם ‪ADCC‬‬ ‫‪‬‬
‫זה לא טיפול מועדף בקרוהן ‪ -‬כי יכולים להשתחרר חיידקים מהמאקרופאגים ולעשות נזקים‬ ‫‪o‬‬
‫אחרים‪( ..‬יש עוד טיפולים אחרים למחלה‪)..‬‬

‫‪Her-2‬‬
‫מתברר שסרטן השד זה סדרת מחלות (לא מחלה אחת‪)..‬‬
‫בכל אחת מהן יש אפקט גנטי אחר‬ ‫‪‬‬
‫בסוף התא שיוצר בלוטת חלב עובר התמרה סרטנית‬ ‫‪‬‬
‫יש מוטציות שונות שחלקן יותר ופחות אלימות‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - BRACA‬הכי אלימה (בינתיים אין טיפול‪)..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Herceptin‬אחת המוטציות האחרות קשורה בחלוקת התאים והגדילה שלהם‬ ‫‪‬‬
‫גיין אוף פונקשינל מוטיישן ב‪( - Her2-‬גיין אוף = גורם לפעילות יתר)‬ ‫‪‬‬
‫הורמוני גדילה שנקשרים לרצפטור גורמים לחלוקה מאוד מהירה של התאים‬ ‫‪o‬‬
‫יצרו נוגדן מונוקלונלי שנקשר לרצפטור ‪ ‬אפשר למנוע את החלוקה המוקצנת וזה מונע את‬ ‫‪o‬‬
‫הגידול‬

‫‪Anti VEGF therapy for cancer‬‬

‫יהודה פולקמן ז"ל‬
‫כדי שתאים סרטניים יוכלו ליצור גורות הם צריכים ליצור הרבה כלי דם שיתמכו‬
‫בהם = אנגיו‪-‬גינזה‬
‫הוא גילה שיש ציטוקין (הורמון מרכזי בתהליך ולא יחידי‪ )..‬שנקרא ‪VEGF‬‬
‫(וסקולר אנדו‪ ..‬גרופ פקטור)‬
 ‫יצר נוגדן שמנטרל את ‪VEGF‬‬
‫מה קרה‪:‬‬
‫אפקט ביולוגי לא גדול ‪ -‬מאריך תוחלת חיים של חולים בחודשים ספורים (תועלת נמוכה) ‪ -‬כיון שיש‬ ‫‪‬‬
‫פקטורים נוספים שמיוצרים ותומכים בגידול‪..‬‬
‫‪ VEGF‬בהזרקה בעייתי ‪ -‬כי חשוב לתחזוקה שוטפת של הכבד (מונע מהכבד פעילות ואז יכול להצטבר‬ ‫‪‬‬
‫בו רעלים?) ‪ ‬מקבלים אפקטים משניים בכבד‬

‫)‪Anti VEGF mAb (Avastin) and Age-Related Macular Degeneration (AMD‬‬

‫גילו במקרה שהיו חולי סרטן שסבלו ממחלת עיניים שמתעוורים בהדרגה‬
‫ראו שחולים שקיבלו את הוסטין (=תרופה‪ ,‬נוגדן) ‪ -‬זה מנע התדרדרות של העיוורון‬
‫אפשר לתת הזרקה מקומית (לא צריך סיסטמי)‬ ‫‪‬‬
‫אם תופסים את ה בזמן אפשר למנוע את העיוורון (וזה בכלל מתרופה שנוצרה במטרה לטפל סרטן)‬ ‫‪‬‬