‫‪22/10/07‬‬

‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬

‫כיום מתוארים כ‪1,000,000 -‬‬
‫מינים של חסרי חוליות על פני‬
‫כדור הארץ‪.‬‬

‫מצאי המינים הקיימים היום‬

‫בכדור הארץ הוא תוצאה של‬
‫המינים ששרדו את ההכחדות‬
‫הגדולות‪.‬‬

‫חסרי חוליות הוא שם כולל לכל‬

‫היצורים שאין להם עמוד שידרה גבי‪.‬‬

‫בקורס נדבר על ‪ 2‬ממלכות (‪:)Kingdom‬‬

‫‪ – Protista.1‬אורגניזמים חד תאיים‪.‬‬
‫‪ – Animalia.2‬אורגניזמים רב תאיים‪.‬‬

‫בממלכת ה‪ Animalia -‬נדבר על המערכות (‪ )Phylum‬הבאות‪:‬‬

‫סימטריה‬ ‫מערכה‬
‫אסימטריה‬ ‫ספוגים ‪Porifera -‬‬
‫סימטריה רדיאלית‬ ‫צורבים ‪Cnidaria -‬‬
‫תולעים שטוחות – ‪Platyhelminthes‬‬
‫תולעים טבעתיות – ‪Annelida‬‬ ‫ראשוני פה‬
‫רכיכות – ‪Mollusca‬‬
‫סימטריה בילטרלית‬ ‫פרוקי רגליים ‪Arthopoda -‬‬
‫קווצי עור – ‪Echinodermata‬‬
‫חיטחבים – ‪Bryozoa‬‬ ‫שניוני פה‬
‫מיתרנים ‪Chordata -‬‬

‫בנטי – צמוד קרקעית‪.‬‬

‫פלגי – חי בתווך המימי‪.‬‬

‫חסרי החוליות חיים בכל עומקי הים‪ ,‬מאיזור הסופרה‬

‫ליטורל ועד האזור האבסילי (העמוק ביותר)‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪22/10/07‬‬
‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬
‫קטגוריות טקסונומיות‬

‫‪Kingdom‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ממלכה‬

‫‪Phylum‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מערכה‬
‫‪Subphylum‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תת מערכה‬
‫‪Class‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחלקה‬
‫‪Subclass‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תת מחלקה‬
‫‪Order‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סדרה‬
‫‪Suborder‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תת סדרה‬
‫‪Family‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משפחה‬
‫‪Subfamily‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תת משפחה‬
‫‪Genus‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סוג‬
‫‪Species‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מין‬

‫דוגמה – האלמוג שיחן שכיח ‪Stylophora pistilata‬‬

‫‪Phylum – Cnidaria‬‬ ‫מערכה – צורבים‬
‫‪Class - Anthozoa‬‬ ‫מחלקה – אלמוגים‬
‫‪Subclass - Hexacorallia‬‬ ‫תת מחלקה – אלמוגי שש‬
‫‪Order - Scleractinia‬‬ ‫סדרה – אלמוגי אבן‬
‫‪Genus - Stylophora‬‬ ‫סוג – שיחן‬
‫‪Species - Pistilata‬‬ ‫מין ‪ -‬שכיח‬

‫נומקלטורה בינרית – שיוך שמי כפול‪ ,‬השימוש בשם הסוג ושם המין‪.‬‬

‫ממלכת – ‪Protista‬‬
‫ממלכת תאים חד תאיים (איוקריוטים) המכילה ‪ 3‬קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪.1‬שוטונים – ‪.Flagellated protozoa‬‬
‫‪.2‬ריסניים – ‪.Ciliated protozoa‬‬
‫‪.3‬אמבואידים – ‪.Ameboid protozoa‬‬

‫שוטונים‬
‫נדבר כדוגמה על העינן (‪ ,)Euglena‬העינן הוא שוטון‬
‫החי במים מתוקים‪ ,‬מכיל כלורופלסטים (פוטוטרופי)‬
‫ונעזר בשוטון לצורך תנועה במים‪.‬‬

‫קבוצת השוטונים מכילה גם שוטונים פוטוטרופים‬

‫וגם שוטונים הטרוטרופים‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪22/10/07‬‬
‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬
‫מבנה השוטון‬
‫השוטון מעוגן בבסיסו מתחת לממברנת התא‬
‫ותנועתו מושגת ע"י החלבון טובולין שמסודר‬
‫בשרשראות זוגיות לאורך השוטון‪.‬‬
‫שרשרת החלבון נקראת מיקרוטובולי‪.‬‬
‫בין זוגות המיקרוטובולי יש קשרי רוחב (גשרי‬
‫חלבון) שיכולים לשנות את המיקום שלהם‪ ,‬לכופף‬
‫את השוטון ובכך ליצור את התנועה שלו‪.‬‬

‫תנועת השוטון היא סיבובית מבסיס השוטון לקצהו‬

‫והיא יוצרת את התנע הדרוש לתנועה‪.‬‬

‫הבדלים בין שוטון לריס‪:‬‬

‫(* לזכור)‬
‫‪.1‬אורך – שוטון יותר ארוך מריס‪.‬‬
‫‪.2‬צורת תנועה – שוטון בתנועה סיבובית‪ ,‬ריס בתנועת משוט‪.‬‬
‫‪.3‬מהירות תנועה – שוטון יותר איטי מריסניים‪.‬‬
‫* כמעט אין הבדל במבנה הפנימי‪.‬‬

‫שוטונים שונים‪:‬‬
‫‪.1‬זאוקסנטלות‪:‬‬
‫חד תאיים עם ‪ 2‬שוטונים שחיים בסימביוזה עם אלמוגים‪.‬‬
‫לאחר יצירת הסימביוזה הם מאבדים את כושר התנועה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ – Bleaching‬בתנאים מסויימים האלמוג משחרר את‬
‫הזאוקסנטלות שלו ומאבד את צבעו‪.‬‬
‫במצב זה הוא יכול למות מכיוון שאינו מקבל את‬
‫התוצרים של הזאוקסנטלות‪.‬‬
‫אם האלמוג לא מת אז יתכן ויוכל לרכוש מחדש את‬
‫הזאוקסנטלות‪.‬‬

‫‪.2‬ביו‪-‬לומינסנס‪:‬‬
‫קיימים חד תאיים שוטוניים בעלי תכונות של‬
‫זהירה‪.‬‬
‫בסיס הזהירה הוא באנזים לוציפרז שעם חמצן‬
‫משחרר פוטונים‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪22/10/07‬‬
‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬
‫‪.3‬דינופלגלטים‪( :‬שני שוטונים – די)‬
‫ישנם סוגים שמשחררים רעלנים למים וע"י‬
‫פיגמנטים יוצרים צבע אדום במים (‪.)Red tide‬‬

‫‪ – Pfiesteria Piscicida‬דינופלגלט שבעונות‬

‫מסויימות מפריש חומרים פעילים שגורמים‬
‫לפציעת הריקמה החיצונית של הדג וכך‬
‫הדינופלגלט ניזון מהדג‪.‬‬

‫‪:Choanoflagellate.4‬‬
‫תאים סוליטרים (יחידניים) החיים במושבה‪,‬‬
‫החיבור בניהם מבוצע ע"י מטריקס ג'לטיני‪.‬‬
‫לתאים החיצוניים במושבה יש מעיין קולר ושוטון‬
‫שבולט החוצה‪ ,‬השוטונים של תאים אלו מזיזים‬
‫את כל המושבה‪.‬‬
‫במרכז המושבה יש תאים שמתחלקים וכך מרבים‬
‫את המושבה‪.‬‬

‫ריסניות‬
‫נדבר כדוגמה על הסנדלית – ‪.Paramecium‬‬
‫הריסים מסודרים בשורות לאורך הסנדלית‪.‬‬
‫תנועת הריס שונה מתנועת שוטון ודומה יותר‬
‫לתנועת משוט‪.‬‬

‫תנועה‬

‫תנועת הריס מחולקת ל ‪:2-‬‬

‫‪.1‬מצב פעיל – המצב בו הריס משפיע על התנועה‪.‬‬
‫‪.2‬מצב התאוששות – המצב בו הריס חוזר קדימה‪.‬‬

‫תנועת הריסים מתואמת כך שלא כולם נמצאים באותו מצב ויש הפרש פאזה‬
‫בניהם‪ ,‬סוג תנועה כזה נקראה תנועה מטאכרונלית‪.‬‬
‫לריסנית אין מערכת עצבים וכנראה שתנועת הריסים מסונכרנת בניהם כך שכל ריס‬
‫מפעיל את הבא אחריו‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪22/10/07‬‬
‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬
‫מבנה החד תא של הסנדלית‬
‫מרבית הריסניות הן הטרוטרופיות‪.‬‬

‫‪ – Oral groove.1‬חריץ אורלי‪:‬‬

‫מעיין משפך שנכנס בצורה אלכסונית לסנדלית‬
‫ודרכו נכנס המזון‪ ,‬בקצה המשפך נוצרת בועית מזון‬
‫(ואקואולה)‪.‬‬
‫‪.2‬עיכול‪:‬‬
‫הואקואולות נעות בציטופלזמה ופוגשות ליזוזומים‬
‫שיעכלו את המזון‪.‬‬
‫המזון המעוכל יעבור לציטופלזמה והפסולת יוצאת‬
‫דרך פתח אחר‪.‬‬
‫‪.3‬גרעין גדול‪:‬‬
‫אחראי ומשתתף בפעילות השיגרתית של הסנדלית‪.‬‬
‫‪.4‬גרעינון‪:‬‬
‫משתתף בתהליך של רביה מינית (קוניוגציה)‪.‬‬
‫‪.5‬ואקואולות מתכווצות‪:‬‬
‫בגלל שהריסנית חיה במים מתוקים מים ירצו‬
‫להיכנס אליה בגלל הלחץ האוסמוטי והיא עלולה להתפוצץ‪.‬‬
‫הזרועות (ספונג'יומות) של הואקואולות המתכווצות סופגות מים מהתא‬
‫ומוציאות אותם החוצה‪.‬‬
‫‪:Alveoli.6‬‬
‫שלפוחיות על המעטפת החיצונית שמהוות את השלד הקשיח‬
‫יחסית של התא ושומרות על יציבותו‪.‬‬
‫הן מכילות יונים‪ ,‬מווסתות את התנועה ובמרווחים‬
‫באלוואולות יוצאים הריסים‪.‬‬
‫‪.7‬טריכוציסטים‪:‬‬
‫גופים חלבוניים שנמצאים בתוך הגוף של הסנדלית בקרבת‬
‫הדופן‪.‬‬
‫במקרה הצורך היא יכולה להוציא אותם החוצה והם‬
‫משמשים כנראה כמנגנון הגנה‪.‬‬

‫רבייה‬
‫בחד תאים הרבייה מתרחשת בד"כ ע"י חלוקה לשניים‬
‫(‪ )Binary fission‬או ליותר פרטים (‪ ,)Multi fission‬אך קיימת גם‬
‫יכולת של רביה ע"י החלפת חומר גנטי‪.‬‬
‫סנדליות יכולות לבצע גם קוניוגציה (החלפת חומר גנטי) וגם חלוקה‬
‫בינארית‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ 2‬סנדליות שונות גנטית נצמדות‪ ,‬הגרעינון עובר מיוזה (משתכפל)‪,‬‬
‫גרעינון אחד מכל סנדלית עובר לסנדלית השניה ומתחבר לגרעינון‬
‫המקורי (סינקריון)‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בחלוקות מיטוטיות‪ ,‬נוצרים פריטים חדשים השונים מהוריהם‪.‬‬

‫מושבות ריסניות‬
‫הריסניות יכולות לחיות כאינדיבידואלים המחוברים‬
‫בניהם ומעבירים חומרים בניהם‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫‪22/10/07‬‬
‫זאולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪1‬‬
‫אמבואידים‬
‫אמבה – חד תאית של מים מתוקים‪ ,‬בעלת צורה לא מוגדרת‬
‫היכולה להשתנות‪.‬‬

‫האמבה נעה ע"י יצירת שלוחות דמויות רגל באמצעות‬

‫אנדופלזמה הזורמת לכיוון מסויים‪.‬‬
‫השלוחה נקראת ‪ – Pseudopodia (Pseudo‬דמוי‪ – podia ,‬רגל)‪.‬‬
‫השכבה החיצונית (‪ )Ectoplasma‬של האמבה‬
‫קשיחה יחסית והפנימית (‪ )Endoplasma‬ג'לית‪.‬‬
‫הקשיחות מושגת ע"י פולימרים של החלבון‬
‫אקטין שמחוברים רוחבית ע"י מיוזין‪.‬‬
‫לאמבה יש יכולת להקשיח או להגמיש את הדופן‪.‬‬

‫תאוריית ההתכווצות‬
‫כשהאמבה רוצה ליצור פסאודופודיה‪ ,‬היא‬
‫מגמישה את האיזור בו היא רוצה ליצור את הרגל ע"י פירוק הפולימר באיזור זה‬
‫ובאיזור האחורי של האמבה‪.‬‬
‫לאחר מיכן היא מזרימה לכיוון הרגל ציטופלזמה ע"י כיווץ האזור האחורי וזרימת‬
‫הציטופלזמה יוצרת את הפסאודופודיה‪.‬‬
‫לאחר יצירת הרגל‪ ,‬מקשיחים מחדש את האזור הקדמי ע"י בניית הפולימר של‬
‫האקטין ‪ /‬מיוזין והאמבה נמשכת קדימה‪.‬‬

‫עיכול‬
‫האמבה אוכלת ע"י התקדמות לכיוון האוכל‬
‫שלה‪ ,‬יצירת פסאודופודיות שעוטפות את‬
‫האוכל ומעכלת אותו‪.‬‬

‫רביה‬
‫ע"י חלוקה בינארית‪.‬‬

‫‪Foraminifera‬‬
‫חד תאיים שיוצרים שלוחות ציטופלזמטיות‬
‫(‪ )Reticulopodium‬שמשמשות לזחילה על הקרקע‪,‬‬
‫ציפה או לכידת מזון‪.‬‬
‫הם בעלי שלד גירני (קלציום קרבונט) חיצוני הבנוי‬
‫בצורת חדרים‪.‬‬

‫‪-6-‬‬