You are on page 1of 6

‫‪14/01/08‬‬

‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬


‫מערכת המיתרנים – ‪Chordates‬‬
‫שניוני פה‪ ,‬צלומטים‪ ,‬בילטראלים‪.‬‬

‫תת מערכה מיתרני הזנב – ‪Urochordata‬‬


‫שיוך למיתרנים מתבצע על פי ‪ 4‬תכונות שצריכות להופיע באחד משלבי‬
‫החיים‪:‬‬
‫‪.1‬נוטוכורד * – מיתר גבי (דורסלי)‪ ,‬גוף גמיש שבע"ח מסוימים‬
‫נעים בעזרתו במים‪.‬‬
‫ביונקים לדוגמה‪ ,‬הוא קיים בשלבים העובריים ונעלם בבוגרים‪.‬‬
‫‪.2‬צינור עצבים גבי * (‪ – )Dorsal hollow nerve cord‬נמצא‬
‫מתחת למיתר‪ ,‬הכי דורסלי‪.‬‬
‫‪.3‬זנב פוסט אנלי * – זנב שיוצא ונמצא מאחורי האנוס‪.‬‬
‫‪.4‬חריצי זימים – נמצאים באזור הפארינקס‪ ,‬נקראים‬
‫גם ‪.pharyngeal clefts‬‬

‫* תכונות שלרוב נמצאות בשלב הלארווה ואינן מופיעות בבוגרים‪.‬‬

‫מחלקת האסטידיאציאה (‪)Ascidiacea‬‬


‫אצטלה – מעין גלימה‪.‬‬
‫כל המינים ימיים‪ ,‬מאכלסים מים רדודים בד"כ‪,‬‬
‫לרוב סוליטרים יכולות להגיע לגודל של מספר ס"מ‪.‬‬
‫הם בנטים (קרובים לקרקעית) וישיבים (קשורים‬
‫בצורה קבועה לקרקעית)‪.‬‬
‫אפשר לראות סל סינון גדול שנמצאה באטריום (חלל)‪,‬‬
‫כיסוי חיצוני (‪ )Tunic‬שמופרש מהאפידרמיס ומכסה‬
‫את האיצטלן‪.‬‬
‫יש פתח פה (‪ )Buccal siphon‬שדרכו נכנסים מים לסל‬
‫הסינון‪ ,‬יש טנטיקלים שמונעות מחומרים גדולים‬
‫להיכנס‪.‬‬
‫סל הסינון מסנן מזון ופלנקטון מהמים‪ ,‬המים עוברים לאטריום ויוצאים מפתח‬
‫היציאה (‪ ,)Atrial siphon‬נקרא גם קלואקה‪.‬‬
‫לכידת המזון בסינון מבוצע עם ריר שלוכד את המזון‪ ,‬המזון מועבר למערכת‬
‫העיכול‪ ,‬למעי ולפתח היציאה‪.‬‬
‫אין מטאניפרידיות‪ ,‬הפרשה מבוצעת עם אגירה של הפסולת ונפטרים מהם אח"כ‪.‬‬
‫הריר מופרש לסל הסינון ע"י האנדוסטייל (‪.)Endostyle‬‬
‫האיצטלנים הם הרמופרודיטים לרוב מכיוון שהם ישיבים‪.‬‬
‫יש להם אזור של גנגליון צרברלי ומשמש כמוח‪.‬‬
‫יש בלוטה (‪)Neural gland‬היא אינה קשורה למערכת העצבים ונקראת כך בגלל‬
‫מיקומה‪ ,‬היא שמשמשת לייעול הזרמת המים למערכת הדם‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪14/01/08‬‬
‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬
‫מבנה הטוניקה‬
‫הטוניקה משמשת כשלד‪.‬‬
‫טוניצין – שכבה דמויית צלולוז שמורכבת מתת‬
‫שכבות שמסודרות בהפרשים של ‪ ,º60‬החלק‬
‫החיצוני של הטוניקה‪.‬‬
‫בטוניקה עוברות שלוחות שהן חלק ממערכת הדם‬
‫ולכן ה"שלד" של האסטידיאה הוא שלד חי ונושם‪.‬‬
‫בשלוחות של מערכת הדם יש בה פלזמה והמוציטים‪.‬‬
‫תאי מורולה – תאים שמקורם מהמוציטים שיכולים לאגור בתוכם רעלים ומתכות‬
‫שחלקן יכולות להשתתף בסינטוז הטוניצין‪.‬‬
‫בטוניקה יש גם חלבונים ופוליסכרידים שיוצרים מעין שכבה ג'לטינית שבתוכה יש‬
‫מחטי שלד‪.‬‬
‫קשיחות הטוניקה והרכבה משתנה בין סוגי האסטידיאות השונות‪.‬‬

‫אסטידיות מושבתיות‬
‫יש מספר צורות ארגון מושבתיות‪:‬‬
‫‪.1‬נראה כמו זואידים (איצטלנים) שפשוט‬
‫הודבקו ביחד‪ ,‬לכל אחד יש פתח כניסה‬
‫ויציאה משלו‪.‬‬
‫‪.2‬מושבות שלכל אחד יש פתח כניסה‬
‫משלו ופתח יציאה משותף (בוטריל‬
‫פרחוני)‪ ,‬הזואידים מחוברים בטוניקה‬
‫משותפת‪.‬‬
‫המושבה נוצרת מלארווה אחת שמניצה איצטלנים נוספים‪.‬‬

‫מטאמורפוזה של הלארווה‬
‫הלארווה (לציטוטרופית) מתיישבת בעזרת כפתורי‬
‫הצמדה שנמצאים בצידה הקדמי למצע‪.‬‬
‫האברים שלה עוברים רוטציה של ‪ º90‬עם כיוון השעון‪,‬‬
‫האזור של הגבי מתנוון ונעלם‪ ,‬האזור הוונטרלי יורד‬
‫למטה והאזור הקדמי עולה למעלה‪.‬‬

‫מערכת העצבים‬
‫הגנגליון הצלברלי נמצא באזור שבין שני הסיפונים‪ ,‬הוא שולח‬
‫שלוחות לאזורים שונים בגוף‪.‬‬

‫בלוטה ניורונית‬
‫בלוטה שממוקמת ליד הגנגליון‪ ,‬יש לה פתח שמגיע לסיפון‬
‫הכניסה והוא יכול להכניס מים למערכת הדם שסביב סל‬
‫הסינון‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪14/01/08‬‬
‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬
‫הלב‬
‫יש לב שרירי שעטוף בכיס (לא צלום –‬
‫אין צלום במיתרני הזנב)‪.‬‬
‫כל כמה דקות הלב משנה את כיוון זרימת‬
‫הדם לכיוונים שונים בגוף‪.‬‬
‫בשרטוט‪ ,‬עובי החץ מראה את כמות‬
‫הנוטריינטים והחמצן‪ ,‬האברים מסודרים‬
‫בטור כך שלא כל האברים מקבלים את אותו ריכוז חמצן ונוטריינטים‪.‬‬
‫הלב משנה את כיוון הזרימה כדי לאזן את כמויות החמצן והנוטריינטים כדי‬
‫לפצות על הירידה בכמויות החמצן והנוטריינטים‪.‬‬

‫דמיון לספוג – ישיבות‪ ,‬סינון‪ ,‬הזרמת מים‪ ,‬סוליטריות ומושבתיות‪.‬‬


‫שונות מספוג – הזרמת מים עם שוטונים ספוגים לעומת ריסים באיצטלן‪.‬‬

‫מחלקת טליאציאה‬
‫לדוגמה‪ ,‬סאלפה – מרבית המינים פלנקטונים פלגים‪ ,‬הרמופרודיטים‪.‬‬
‫הם יצורים ג'לטינים שקופים ונראים כמו שרשרת תרמילים‪.‬‬
‫פתח הכניסה והיציאה בכיוונים מנוגדים ולא אחד ליד השני‪.‬‬

‫מחזור החיים‬
‫מתחיל כזואיד (אואוזואיד) שמתחיל לייצר שרשרת של‬
‫בלסטוזואידים עם נקודות שבירה ביניהם‪.‬‬
‫בכל בלסטוזואיד מתחיל להתפתח עובר שמתפתח‬
‫לאואוזואיד כתוצאה מרבייה מינית והפריה‪.‬‬
‫באואוזואיד החדש מתרחש התהליך מחדש‪.‬‬

‫מחלקת לארווהציאה‬
‫חלק מתכונות הבסיס למיתרנים נשארות גם בבוגרים‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪14/01/08‬‬
‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬
‫מערכת חיטחביים – ‪Bryozoans‬‬
‫בין שניוני פה לראשוני פה‪ ,‬בילטראלים‪ ,‬צלומטים‪ ,‬חיים במים מתוקים‬
‫ומי ים‪ ,‬ישיבים‪ ,‬הרמפרודיטים‪ ,‬לארוות מרופלנקטוניות‪ ,‬סימטריה‬
‫רדיאלית משנית‪.‬‬

‫הזואידים של החיטחביים מאוד קטנים (כחצי מ"מ)‪.‬‬


‫הזואיד הוא מעין קופסה שמורכבת מקיר גוף שמפריש שלד חיצוני כיטיני‬
‫(קוטיקולרי)‪.‬‬
‫כל החלקים הפנימיים ארוזים בתוך הקופסה הזאת ובמינים‬
‫מסוימים יש גם אופרקולום‪.‬‬

‫הזואידים יושבים צמודים אחד לשני‪,‬‬


‫הם מסננים עם לופופור‬
‫(‪ )Lophophore‬שנשלח מתוך הזואיד‬
‫למים‪.‬‬
‫על הלופופור יש ריסים שמעבירים את המזון מהלופופור‬
‫לפה ומערכת העיכול‪.‬‬

‫הלופופור נשלף כשהשרירים מסביב מתכווצים ונוזל‬


‫הצלום דוחף אותו החוצה‪ ,‬החזרת הלופופור מתבצעת עם‬
‫שרירים (‪.)Retractor‬‬
‫במינים עם קופסה חיצונית קשיחה שאינה יכולה להתכווץ‪,‬‬
‫נוצרו אזורים רכים עם ממברנה שהשרירים מושכים ו"מועכים"‬
‫את הצלום‪ ,‬הלחץ של נוזל הצלום עולה ודוחף את הלופופור‪.‬‬
‫צורת שליפה נוספת היא עם שק שהשרירים מושכים חלק ממנו‬
‫וממלאים אותו במים‪ ,‬הלחץ של הנוזל הצלומטי עולה והלופופור‬
‫נשלף‪.‬‬

‫המושבה מתחילה מלארווה שמניצה את שאר הזואידים‪.‬‬


‫יש קשר בין הזואידים עם צינור (פוניקולוס) שעובר צמוד למעי ועובר עם פוניקולר‬
‫פור בין הזואידים‪.‬‬
‫מערכת העיכול בצורת ‪ U‬מהפה למעי‪.‬‬
‫יש חלל צלום גדול שמכיל נוזל צלום עם צלומוציטים ומרופד בפרוטונאום‪.‬‬
‫חללי הצלום משמשים גם כשלד הידרוסטטי‪.‬‬

‫כמוח יש גנגליון קטן (יצור ישיב)‪.‬‬

‫אין אברי נשימה‪ ,‬אין מערכת של מטאניפרידיות אלא הפרשה על ידי אגירה של‬
‫חומרי הפסולת‪ ,‬אזור הקיבה‪ ,‬הלופופור והפה מתכווץ פנימה מתעכל והופך לגופיף‬
‫שהזואיד או מפריש החוצה או סופג את החומרים ממנו‪.‬‬
‫לאחר מכן הוא מייצר מחדש את מה שהוא עיכל‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪14/01/08‬‬
‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬
‫כנראה שהפוניקולוס הוא חלק ממערכת הדם ומכיל את נוזל הדם ‪.‬‬
‫הנשימה מבוצעת בדיפוזיה מהלופופור לתוך חלל הצלום‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫‪14/01/08‬‬
‫זואולוגיה של חסרי חוליות – שיעור ‪12‬‬
‫פולימורפיזים‪:‬‬
‫התפתחות קונוורגנטית (אנלוגית) של זואידים מסוימים‬
‫לצורות שונות‪ ,‬לדוגמה הטרוזואיד עם מעין לסתות כמו מקור‬
‫(אויכולריום)‪ ,‬הטרוזואיד עם מעין שיערית שיכולה לנקות את‬
‫המושבה או ליצור תנועה מוגבלת (ויברקולום)‪.‬‬

‫רביה‪:‬‬
‫הרמפרודיטים‪ ,‬תאי מין משתחררים מקצוות הלופופור למים‪ ,‬במינים מדגירים‪,‬‬
‫תאי זרע בלבד משתחררים‪ ,‬מגיעים לפרט אחר‪ ,‬מפרה ביצה שמודגרת בזואיד‬
‫ויוצאת לארווה למים‪.‬‬

‫הלארווה נקראת קורונה והיא יכולה להיות‬


‫לציטוטרופית או פלנקטוטרופית‪.‬‬
‫במינים מדגירים‪ ,‬זואיד מסוים מתפתח לתפקיד של‬
‫הדגרה‪.‬‬
‫ברבייה אל מינית של מים מתוקים‪ ,‬נוצרים‬
‫סטטובלסטים‪ ,‬אגריגציה של תאים פוטיפוטנטים‬
‫ומשמשים כגופי קיימה‪.‬‬

‫‪-6-‬‬

You might also like