‫‪1‬‬

‫מיקרואורגניזמים= כל היצורים שאי אפשר לראותם ללא מיקרוסקופ‪ .‬זהו שם כולל‬

‫ליצורים שונים‪ :‬חיידקים‪ ,‬פטריות קטנות (לדוג’‪,‬שמרים‪ ,‬פטריות עובש)‪ ,‬אצות‬
‫זעירות‪ ,‬יצורים חד תאיים כגון‪ :‬אמבה‪ ,‬סנדלית וכן וירוסים‪.‬‬
‫* גודלו של חיידק‪ µm 1-5 :‬אורך‪ µm 0.1-0.5 ,‬רוחב‪ .‬גודלו של וירוס‪µm 0.2 :‬‬

‫אוקריוטים= יצורים חד‪/‬רב תאיים‪ ,‬בעלי גרעין מוגדר מוקף בממברנה שבתוכו נמצא‬
‫החומר התורשתי‪.‬גודל התא הוא ‪ µm 10-100‬בד"כ‪ .‬כוללים את כל צורות החיים‬
‫למעט חיידקים ווירוסים‪.‬‬
‫פרוקריוטים= חיידקים‪ ,‬יצורים חסרי גרעין‪ ,‬כך שה‪ DNA -‬נמצא בציטופלסמה‪ .‬גודל‬
‫התא הוא ‪ µm 1-10‬בד"כ‪ .‬קיימים ‪ Eubacteria‬ו‪.Archea -‬‬

‫* צורות חיידקים‪:‬‬
‫נקדים= צורתם עגולה ונראים ככדור‪ .‬בלועזית קרויים ‪ coccus‬ביחיד ו‪cocci -‬‬
‫ברבים‪.‬‬
‫מתגים= מקלונים ארוכים‪/‬קצרים‪ .‬נקראים ‪.bacillus/ bacilli‬‬
‫סלילונים= חיידקים בעלי צורה סלילונית וכן ‪( vibrio‬מקלון עקום) מכונים‪. spirilla‬‬
‫* חיידקים יכולים להופיע ביחידים‪ ,‬זוגות (דיפלוקוקוס)‪ ,‬שרשראות (סטרפטוקוקוס)‬
‫או צברים‪ ,‬אשכולות (סטפילוקוקוס)‪ .‬תאים סלילונים מופיעים תמיד ביחידים‪.‬‬

‫פלג'לה= שוטון‪ .‬איבר תנועה‪ ,‬אורכו פי ‪ 5‬מאורך החיידק‪ ,‬מעוגן בממברנה ודורש‬
‫אנרגיה לפעילותו‪ .‬יש סוגים שונים‪ :‬מונוטריכית‪ -‬בודדת‪ ,‬לופוטריכית‪ -‬מס' פלג'לות‬
‫בצד אחד של החיידק (כמו קוקו)‪ ,‬פריטריכית‪ -‬מפוזרת מסביב לחיידק‪.‬‬
‫‪ =Pilli‬נקרא גם פימבריה‪ .‬עוד איבר תנועה‪ ,‬יותר קצר משוטון‪ ,‬מסייע בהדבקות וכך‬
‫בפתוגניות החיידק‪ .‬חלקם משמשים להעברת מידע גנטי בין חיידקים‪.‬‬
‫קפסולה= מבנה המקיף את דופנם של חלק מהחיידקים‪ .‬מורכבת מפוליסכריד או‬
‫מפולימר של ח' אמינו (נדיר)‪ ,‬יכולה להיות בגדלים שונים‪ .‬מגנה מפני מע' החיסון‬
‫של המאחסן‪ ,‬מגנה מפני חדירת וירוסים‪ ,‬עוזרת בהידבקות ומגנה מפני תנאים‬
‫קיצוניים‪.‬‬

‫‪ =E. coli‬מושבות בינוניות‪ ,‬לבנות‪ ,‬עגולות‪ ,‬אטומות‪ ,‬חלקות ובולטות מהמצע‪.‬‬

‫‪ =S. aureus‬מושבות קטנות‪ ,‬לבנות‪ ,‬עגולות‪ ,‬אטומות‪ ,‬חלקות ובולטות מהמצע‪.‬‬
‫‪ =B. cereus‬מושבות גדולות‪ ,‬לבנות‪ ,‬משוננות בשוליים‪ ,‬אטומות ושטוחות‪.‬‬

‫{‬ ‫* ככל שריכוז המלח עולה במצע‪ ,‬כך פוחת מגוון החיידקים שיכולים לגדול עליו‬
‫‪ S. aureus‬עמיד יותר מ‪ E. coli -‬לריכוז מלח גבוה} חיידקי ים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מעדיפים ריכוז מלח גבוה {זורחים בחושך בגלל האנזים לוציפראז}‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצע‬
‫גלוקוז ‪ 30%‬מהווה גורם מגביל‪ -‬אוסמולריות גבוהה‪ ,‬כך שעובשים ופטריות מסוגלים‬
‫להתמודד עמו‪ ,‬אך חיידקים פחות‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫שמן אימרסיה= מטרתו לחדד את המראה ע"י שבירת קרניים בצורה קרובה יותר לזו‬
‫של הזכוכית‪.‬‬
‫צביעה פשוטה= צובעת כל חיידק‪.‬‬
‫צביעה מבדלת= אינה צובעת את כל התאים באופן שווה‪.‬‬
‫צביעת גרם‪:‬‬
‫מבדלת‪ .‬מבחינה בין שתי קבוצות חיידקים עיקריות‪ ,‬חיוביים ושליליים‪.‬‬
‫לא כל החיידקים נצבעים בצביעה זו‪ :‬מיקובקטריום טוברקולוזיס (חיידקי שחפת)‬
‫אינם נצבעים‪ ,‬כי יש להם מבנים דמויי שעווה בדופן; מיקופלזמה לא נצבעים כי אין‬
‫להם בכלל דופן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש משמעות לגיל החיידק‪ -‬הזקנים נראים שליליים גם אם‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫פפטידוגליקן= ‪ -N‬אצטיל גלוקוזאמין קשור ל‪ -N -‬אצטיל ח' מוראמית‪ .‬שכבה עבה‬
‫מאוד בגרם חיוביים ודקה מאוד בגרם שליליים‪ .‬בעל קשרים צולבים שנותנים‬
‫מאסיביות לדופן‪ -‬לגרם שליליים אין קשרים צולבים‪ ,‬יש ליפופרוטאין‪.‬‬
‫ח' (ליפו)טייקואית= חוצה את הפפטידו' לאורך‪/‬לרוחב‪ ,‬ייחודית לגרם חיוביים‪.‬‬
‫‪ =LPS‬ליפופוליסכריד‪ .‬בנוי מליפיד ‪( A‬אנדוטוקסין) ומחלק פוליסכרידי משתנה‪.‬‬
‫ח' ‪ -D‬אמינופימלית= ייחודית לגרם שליליים‪.‬‬
‫שלבי הצביעה‪:‬‬
‫‪ )1‬פיקסציה= קיבוע‪ .‬מעבירים מעל אש כמה פעמים‪( .‬בצביעות עדינות עושים‬
‫את זה עם אתנול)‪.‬‬
‫‪ )2‬קריסטל ויולט= צובע בהתחלה את כל החיידקים באותה מידה‪.‬‬
‫‪ )3‬יוד לוגול= נקשר לקריסטל ויולט ועוזר לחדירתו לתאים‪.‬‬
‫‪ )4‬דה‪ -‬קולוריזציה= השלב הקריטי! נעשה בעזרת כהל‪ ,‬שמחורר ת'דופן של‬
‫הגרם שליליים וכך יוצא מהם הצבע‪ ,‬בעוד שהדופן העבה של החיוביים‬
‫עוברת דהידרציה ונמנעת יציאת קומפלקס הצבעים מהתא‪ .‬חשוב לא לשכוח‬
‫את הכוהל יותר מידי זמן‪ ,‬אחרת גם החיוביים יחוררו ויראו שליליים‪.‬‬
‫‪ )5‬צביעה נגדית= נותן צבע אחר לגרם שליליים‪ -‬שנוכל לראות אותם‪ .‬בד"כ‬
‫עובדים עם פוקסין בסיסי‪.‬‬

‫אוטוטרוף= מסנתז בעצמו את כל מרכיבי התא ממלחים אנאורגנים פשוטים‪ .‬מקור‬

‫הפחמן הוא פד"ח ומקור האנרגיה הוא תרכובות אנאורגניות (כמוליטוטרופים) או‬
‫אור (פוטואוטוטרופים)‪.‬‬
‫הטרוטרוף= לא מסוגל לסנתז את כל חומרי התא ללא פחמן אורגני ואנרגיה‪,‬‬
‫שמקורה בתרכובות אורגניות (כמוהטרוטרופים) או באור (פוטוהטרוטרופים)‪.‬‬

‫מצע מוגדר= מצע סינטטי‪ .‬אנחנו יודעים בדיוק מה הכנסנו לשם (מלחים‪ ,‬סוכרים‪,‬‬
‫ח' אמינו ועוד)‪.‬‬
‫מצע מורכב= מצע לא סינטטי‪ .‬מכיל תרכובת לא ידועה לגמרי (תמצית בשר‪ ,‬תמצית‬
‫שמרים וכו')‪.‬‬
‫מצע סלקטיבי= בררני‪ .‬מעכב גידול של חלק מהחיידקים ולא מעכב חלק אחר‪.‬‬
‫מצע אבחנתי= מאפשר הבחנה בין סוגי חיידקים לפי תכונות ביולוגיות (אפשר לשלב‬
‫אותו עם בררני)‪.‬‬

‫עיקור= הרג כל צורות החיים‪,‬כולל נבגים‪ .‬יכול להתבצע במס' דרכים‪:‬‬

‫‪ )1‬חום יבש‪ 160-180 -‬מעלות‪ 3,‬שעות בתנור‪.‬‬
‫‪ )2‬חום רטוב‪ 121 -‬מעלות‪ 20 ,‬דקות באוטוקלב (כמו סיר לחץ)‪ .‬יעיל יותר מחום‬
‫יבש‪ ,‬האדים עוזרים לדנטורציה‪ .‬אי אפשר לעקר כך מצעים נוזליים‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪ )3‬קרינת ‪ UV- 180-320‬ננומטר‪ ,‬פוגעת בדנ"א‪ .‬טוב לכל מה שלא עמיד לחום‬
‫(פלסטיק‪ ,‬נוזלים וכו')‪.‬‬
‫‪ )4‬סינון מכאני‪ -‬פילטרים עם גודל חרירים קטן מהחיידק (גם את הפילטר יש‬
‫לעקר)‪.‬‬
‫‪ )5‬חומרים כימיים‪ -‬ליזול‪ ,‬פורמאלדהיד‪ ,‬מתכות שונות‪.‬‬

‫חיטוי= השמדת מיקרואורגניזמים פתוגנים‪ .‬יכול להתבצע במס' דרכים‪:‬‬

‫‪ )1‬אלכוהול‪ -‬עושה דנטורציה לחלבונים‪ ,‬יעיל יותר בתמיסה מימית‪.‬‬
‫‪ )2‬דטרגנטים‪ -‬ממסים שומנים‪.‬‬
‫‪ )3‬צבעים שונים‪ -‬גנציאן ויולט‪ ,‬יוד ועוד‪.‬‬
‫‪ )4‬חומרים מחמצנים‪ -‬מי חמצן וחבריו‪.‬‬

‫פסיכרופילים= אוהבי קור‪ ,‬עד ‪ 20‬מעלות‬

‫מזופילים= ממוצע‪ 37 -‬מעלות‬
‫תרמופילים= ‪ 41-68‬מעלות‬
‫היפרתרמופילים= מעל ‪ 65‬מעלות‪( .‬מעל ‪ 100‬מעלות גדלים רק ארכיבקטריה)‪.‬‬

‫ספורה= נבג‪ .‬נותן לחיידק עמידות לדברים‪ .‬ספורה מתפתחת בסוף השלב‬
‫הלוגריתמי‪ ,‬במצבי עקה‪ .‬מיקום הספורה יכול להיות טרמינלי‪ ,‬סוב טרמינלי‪ ,‬או‬
‫צנטרלי‪ .‬נמצאת בגרם חיוביים‪ ,‬בקב' הבצילוס והקלוסטרידיום‪ ,‬רק במתגים (לעולם‬
‫לא בנקדים)‪.‬‬
‫הספורה מורכבת ממספר שכבות‪:‬‬
‫• ‪ Exosporium‬שכבה חלבונית דקה‬
‫• ‪ Spore coat‬שכבות של חלבונים ספציפיים לספורה‬
‫• ‪ Cortex‬שכבה של פפטידוגליקן השונה קצת במבנה מהידוע אצל חיידקים‬
‫• ‪ Core wall‬מעטפת תא‬
‫• ‪ Core‬הליבה ‪ , RNA , DNA,‬ריבוזומים וכד'‬
‫ח' דיפיקולינית= ייחודית לספורה‪ ,‬קושרת סידן ומייצבת אותה‪.‬‬

‫‪ =E. coli‬מתגים בודדים‪ ,‬גרם שליליים‪ .‬לא עמידים לחום‪.‬‬

‫‪ =S. aureus‬נקדים באשכולות‪ ,‬גרם חיוביים‪.‬‬
‫‪ =B. cereus‬מתגים גדולים בודדים‪/‬קבוצות‪ ,‬גרם חיוביים‪ .‬עמידים לחום‪.‬‬
‫‪ =Sarcina lutea‬מתגים קטנים בטטראדות‪ ,‬גרם חיוביים‪.‬‬
‫‪ =Klebsiella‬חיידק עם קפסולה‪.‬‬

‫דיו סיני= צבע‪ ,‬לא חודר את הקפסולה‪ -‬נותן רקע שחור והילה שקופה מסביב‬
‫לחיידק‪.‬‬
‫‪ =Malachit green‬צבע‪ ,‬נקשר לספורה‪.‬‬
‫‪ =Safranin‬צובע את שאר החיידק‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫מה עושים‬ ‫שיטת ספירה‬

‫לא מבדילים בין חי‬ ‫מהיר וזול‬ ‫ספירת חיידקים‬ ‫ישירה‬
‫למת‪ ,‬לא מבחינים‬ ‫במיקרוסקופ בעזרת‬
‫בקטנים‪ ,‬לא מאוד‬ ‫קאמרה‬
‫מדויק‪ ,‬רק לאוכ'‬
‫שמכילות ‪105‬‬
‫חיידקים למ"ל‬

‫הגבלה לתאים‬ ‫מדויק מאוד‬ ‫העברת התרבית‬ ‫ע"י מונה‬

‫יחסית גדולים‪ ,‬לא‬ ‫בתמיסה מוליכה‬
‫מבחינים הין חי‬ ‫דרך נקב‪ ,‬שבו‬
‫למת‪ ,‬לכלוך ייספר‬ ‫משתנה ההתנגדות‬
‫כחיידק‬ ‫כשעובר חיידק‬
‫מהולים מעלים את‬ ‫ספירת מושבות על ספירת החיים‬ ‫חיה‬
‫הסיכוי לטעות‪,‬‬ ‫בלבד‪ ,‬אפשר‬ ‫מצע‪ ,‬מתוך הנחה‬
‫לפעמים מקור‬ ‫לספור פחות מ‪-‬‬ ‫שמכל חיידק‬
‫‪ 500‬חיידקים למ"ל‪ ,‬המושבה לא‬ ‫מתפתחת מושבה‬
‫מחיידק בודד‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לוודא שאין‬ ‫ותוך התחשבות‬
‫זיהום‪ ,‬ניתן לספור ניתן לגדל כל חיידק‬ ‫במיהול‪ .‬מספר‬
‫על אותו מצע‬ ‫מושבות‪/‬מיהול‪/‬נפח מס' סוגים של‬
‫חיידקים בתערובת‪( .‬וצריך מצע מוצק)‪.‬‬ ‫הזריעה= מספר‬
‫חיידקים למ"ל‪.‬‬
‫ניתן לסנן רק‬ ‫ניתן לספור‬ ‫סינון נוזל דרך‬ ‫סינון (ספירת‬
‫פילטר‪ ,‬והנחתו על קוליפורמים במים נוזלים שמסתננים‬ ‫חיידקים בריכוזים‬
‫בקלות‬ ‫קרקע מזון‬ ‫נמוכים מאוד)‬
‫פשוט‪ ,‬ניתן לספור דורש המון‬ ‫מתבססים על‬ ‫‪MPN (most‬‬
‫מבחנות‪ ,‬לא ניתן‬ ‫זן מסויים ע"י‬ ‫הערכות‬ ‫‪probable‬‬
‫לראות מורפולוגית‬ ‫שימוש במצע‬ ‫הסתברותיות של‬ ‫)‪number‬‬
‫מושבות‪( ,‬יש‬ ‫סלקטיבי‪.‬‬ ‫מספר חיידקים‪.‬‬ ‫(ספירת חיידקים‬
‫להתאים את‬ ‫מוהלים הרבה‪,‬‬ ‫בריכוזים נמוכים‬
‫המהולים לטבלאות‬ ‫בודקים בכמה‬ ‫מאוד)‬
‫המוכנות‪ -‬שזה לא‬ ‫מבחנות עם מצע‪,‬‬
‫ממש חסרון)‪.‬‬ ‫ומשווים לטבלאות‬
‫מוכנות‪.‬‬
‫‪ .1‬שיטה מסורבלת‪,‬‬ ‫‪ .3‬שיטה מהירה‪,‬‬ ‫‪ .1‬קביעת משקל‬ ‫שיטות עקיפות‬
‫גוזלת זמן‪ ,‬לא‬ ‫קבלת תוצאות‬ ‫יבש‪ -‬מרכיבי‬
‫מדויקת‪ 1 -‬מ"ג זה‬ ‫באופן מיידי‪,‬‬ ‫מים‪.‬‬ ‫התא ללא‬
‫יותר מ‪109 -‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ניתן‬ ‫‪ .2‬מעקב אחר‬
‫חיידקים‪.‬‬ ‫לעקוב אחר‬ ‫שנויים באחד‬
‫‪ .3‬לא מספיק רגיש‪,‬‬ ‫הגידול‪.‬‬ ‫ממרכיבי התא‪,‬‬
‫לא מבדיל בין חי‬ ‫שריכוזו קבוע‪.‬‬
‫למת‪ ,‬תלוי בסוג‬ ‫‪ .3‬צפיפות אופטית‪-‬‬
‫החיידק‪ ,‬גודלו‬ ‫יש יחס ישר בין‬
‫ועוד‪ ,‬יש להכין‬ ‫העכירות לפיזור‬
‫עקומת כיול בשלב‬ ‫האור‪ ,‬למספר‬
‫הגידול הלוגריתמי‪.‬‬ ‫החיידקים‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫חלוקה בינארית= תא אם נחלק לשני תאי בת זהים בעלי קיום עצמאי‪.‬‬

‫* שלבי גידול החיידקים‪:‬‬

‫‪ )1‬המתנה ( ‪ =)Lag‬התאים מכינים עצמם לחלוקה‪ .‬אין שינוי במספר התאים‬
‫בתרבית‪ .‬אורך שלב זה תלוי בתנאי הגידול (סוג מצע‪ ,‬טמפ'‪ ,‬מצב התאים‬
‫וכד')‪.‬‬
‫‪ )2‬גידול לוגריתמי‪/‬אקספוננציאלי= חלוקה בינארית בקצב מרבי‪ ,‬ביחס לתנאים‪.‬‬
‫אורך שלב זה גם כן מותנה בתנאי הסביבה (הידלדלות המצע‪ ,‬הפרשת פסולת‪,‬‬
‫שינויים ב‪ pH -‬וכו') ולא ימשך לנצח‪.‬‬
‫‪ )3‬שלב העמידה ( ‪ =)Stationary‬כמות המתים שווה לכמות החיים‪ .‬אין שינוי ב‪-‬‬
‫‪ OD‬של התרבית ובמספר החיידקים‪.‬‬
‫‪ )4‬שלב התמותה= יותר מתים מחיים‪ .‬מספר החיידקים יורד‪ ,‬נראה שינוי ב‪-‬‬
‫‪ OD‬במידה והחיידקים המתים יעברו ליזיס‪.‬‬

‫‪ =N‬מספר התאים‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫* אחרי ‪ n‬חלוקות בזמן ‪ ,tn‬נקבל ‪ n‬דורות ומכאן‪Nn= 2 * N0 :‬‬

‫‪log Nn – log N0‬‬

‫=‪n‬‬
‫‪log 2‬‬

‫זמן דור (‪ =)T‬תוך כמה זמן האוכ' מכפילה את עצמה‪.‬‬

‫‪tn – t0‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪n‬‬
‫קצב גידול (‪ =)K‬מספר חלוקות ביחידת זמן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ =Davis‬מצע עני‬
‫‪ =Brain- heart‬מצע עשיר‬
‫)‪ = Nutrient broth (NB‬מצע בינוני‬
 ‫‪6‬‬

‫חומר בקטריוצידי= הורג את החיידק‪ ,‬בד"כ לא עושה ליזיס לתא‪ -‬העכירות נשארת‬
‫קבועה‪ ,‬ספירה חיה יורדת‪ .‬לרוב נקשר חזק לאתר המטרה‪ ,‬שהוא חיוני לחיידק‪ ,‬ולא‬
‫משתחרר גם לאחר מיהול‪.‬‬
‫חומר בקטריוליטי= הורג את החיידק ע"י ליזיס‪ -‬רואים ירידה בעכירות ובספירה‬
‫חיה‪ .‬פוגע בעיקר בסינתזת הדופן (פניצילין‪ ,‬למשל)‪.‬‬
‫חומר בקטריוסטטי= מעכב את הגידול‪ ,‬לא הורג את החיידק‪ -‬העכירות נשארת‬
‫קבועה וספירה חיה גם כן‪.‬‬

‫אנטיביוטיקה= חומר המיוצר ע"י מיקרואורגניזמים‪ ,‬שמעכב‪/‬הורג מיקרואורגניזמים‬

‫אחרים‪ .‬אתרי המטרה העיקריים הם‪ :‬דופן‪ ,‬ממברנה‪ ,‬ייצור חלבונים וייצור ח' גרעין‪.‬‬
‫‪ =Broad spectrum‬פועלת על גרם חיוביים וגם על גרם שליליים‪.‬‬
‫‪ =Narrow spectrum‬פועלת על קב' אחת בלבד‪.‬‬
‫פניצילין= מיוצר ע"י פטרייה‪ ,‬מעכב סינתזת דופן ביעילות‪ .‬אנחנו עמידים וגם‬
‫מיקופלזמה‪ ,‬כי אין להם דופן‪ .‬רוב הגרם שליליים עמידים‪ ,‬כי פניצילין ‪ G‬לא חודר‬
‫את הממברנה החיצונית שלהם‪ .‬בעלי ‪ β‬לקטמאז עמידים‪ ,‬כי הם מפרקים לו את‬
‫הטבעת ה‪ β -‬לקטמית‪.‬‬
‫פולימיקסין= פפטיד עם קצה הידרופובי וקצה הידרופילי‪ .‬מערער את מבנה‬
‫הפוספוליפידים שבממברנת התא‪ ,‬ולכן יעיל במיוחד נגד גרם שליליים‪.‬‬
‫אמינוגליקוזידים (סטרפטו‪/‬קנאמיצין)‪ ,‬טטרציקלינים‪ ,‬כלורמפניקול= פוגעים בייצור‬
‫חלבונים‪.‬‬
‫‪ =Quinolones‬חומרים סינטטיים‪ ,‬פוגעים בייצור ח' גרעין‪.‬‬

‫‪ .MIC= Minimal Inhibition Concentration‬שיטה לבדיקה רגישות חיידקים‬

‫לאנטיביוטיקה‪ .‬מכניסים כמות קבועה של חיידקים למיהולים כפולים של‬
‫אנטיביוטיקה‪ ,‬ובודקים מה הריכוז הנמוך ביותר שאין בו גידול חיידקים‪ -‬מבחנה זו‬
‫היא מבחנת ה‪( MIC -‬זאת שאין בה גידול)‪ .‬יש לקחת ‪ 105‬חיידקים (מס' נמוך וקבוע)‪,‬‬
‫כדי שיהיה מתחת לשכיחות המוטציה וכדי שלא נקבל עכירות יתר‪.‬‬
‫שיטת הדסקיות= זורעים זריעת דשא של ‪ 106‬חיידקים ומניחים עליהם דסקיות‬
‫אנטיביוטיקה (עוברת למצע בדיפוזיה)‪ .‬משווים את קוטר העיכוב לטבלת סטנדרט‬
‫מסחרית‪ ,‬כך ניתן לקבוע האם החיידק עמיד‪/‬רגיש לאותה אנטיביוטיקה‪.‬‬

‫סינרגיזם= ההשפעה של שתי התרופות ביחד גבוהה יותר מסכום ההשפעות של כל‬
‫אחת מהן בנפרד‪.‬‬
‫אנטגוניזם= ההשפעה של שתי התרופות ביחד נמוכה יותר מההשפעה היעילה מבין‬
‫שתיהן בנפרד‪.‬‬

‫צפלוטין= אנטיביוטיקה נגד ‪.E. coli‬‬

‫מתיצילין= אנטיביוטיקה נגד ‪.S. aureus‬‬
 ‫‪7‬‬

‫* ניצול סוכר ע"י חיידק נראה ע"י ירידה ב‪ pH -‬של המצע‪.‬‬

‫גלוקוז‪ -‬מקור פחמן‪ .‬מנוצל ע"י כל החיידקים‪.‬‬
‫ציטרט‪ -‬מקור פחמן‪ .‬ינוצל ע"י חיידקים בעלי הקומפלקס ציטרט‪ -‬פרמיאז‪ .‬ניצול‬
‫ציטרט הוא דרך להבחין בין א‪ .‬קולי לבין אנטרובקטר‪.‬‬
‫עמילן‪ -‬מקור פחמן‪ .‬ינוצל ע"י חיידקים בעלי ‪ α‬עמילאז‪.‬‬
‫חלבונים‪ -‬מקור לפחמן וחנקן‪.‬‬
‫טריפטופן‪ -‬מקור לפחמן וחנקן‪ .‬נמצא במצע מי טריפטון‪ .‬ינוצל ע"י חיידקים בעלי‬
‫טריפטופנאז‪ ,‬שיפרקו אותו לפירובאט ואינדול‪ ,‬אותו ניתן לזהות עם ריאגנט ארליך ‪I‬‬
‫‪( + II‬מקבלים טבעת אדומה)‪.‬‬
‫אוריאה‪ -‬מקור חנקן‪ .‬תנוצל ע"י חיידקים בעלי האנזים אוריאז‪ ,‬שיפרקו אותה לפד"ח‬
‫ואמוניה‪ ,‬שנותנת סביבה בסיסית‪ -‬אינדיקטור פנול אדום ייתן צבע סגול‪ .‬מצע‬
‫אוריאה הוא אבחנתי‪ ,‬אלא אם שמים בו רק אוריאה‪ -‬ואז הוא יכול להיות בררני‪.‬‬

‫‪ α‬המוליזה= המוליזה לא מלאה‪ .‬איזור לא מוגדר ירקרק מסביב למושבות (תוצר‬

‫ביניים)‪.‬‬
‫‪ β‬המוליזה= פירוק מלא של ההמוגלובין‪ .‬איזור מוגדר שקוף מסביב למושבות‪.‬‬
‫‪ γ‬המוליזה= אין המוליזה‪.‬‬

‫מצע אזיד‪ -‬לקטוז= בררני ואבחנתי‪ .‬אזיד מעכב נשימה ואת האנזים קטלאז‪ .‬רק ל‪S -‬‬
‫‪( treptococcus faecalis‬ממה שבדקנו) אין קטלאז ואין שרשרת נשימה‪ ,‬לכן רק הוא‬
‫גדל‪ .‬לקטוז מהווה גורם אבחנתי‪ -‬בפירוקו נקבל ‪ pH‬חומצי‪ ,‬כך שהאינדיקטור‬
‫‪ Bromocresol purple‬יהפוך לצהוב‪.‬‬
‫מצע מקונקי= בררני ואבחנתי‪ .‬לבידוד חיידקי מעיים‪ ,‬מתגים גרם שליליים‪ .‬מכיל‬
‫מלחי מרה כגורם בררני‪ ,‬שחיידקים גרם חיוביים רגישים אליו‪ ,‬וקריסטל ויולט‪,‬‬
‫שנקלט בגרם חיוביים ומעכב אותם‪ .‬לקטוז ופפטונים הם גורמים אבחנתיים‪ ,‬כך שה‪-‬‬
‫‪ pH‬הנמוך (בניצול לקטוז) הופך אינדיקטור ניוטרל‪ -‬רד לאדום וה‪ pH -‬הבסיסי‬
‫(בניצול פפטונים) הופך אותו לכתום‪.‬‬

‫נשימה אירובית= קולט האלק' סופי הוא חמצן‪.‬‬

‫נשימה אנאירובית= קולט האלק' הסופי הוא לא חמצן (ניטרט‪.)SO4 /‬‬
‫אירובים אובליגטורים= חובה חמצן‪ .‬אצינטובקטר הוא כזה‪.‬‬
‫אנאירובים פקולטטיבים= אירובים כשיש חמצן‪ ,‬אנאירובים כשאין חמצן ויש קולט‬
‫אלק' אחר‪.‬‬
‫אנאירובים אובליגטורים= חמצן מזיק להם‪ ,‬צריכים קולט אלק' אחר‪ .‬לכאן שייכת‬
‫קב' הקלוסטרידיום (פתוגנים מאוד)‪.‬‬
‫אנאירובים אירוטולרנטים= חמצן לא מזיק להם‪ ,‬אבל הם לא משתמשים בו‬
‫(בנוכחות חמצן עושים תסיסה)‪.‬‬

‫* אנאירובים צריכים מצע מחזר‪ ,‬חסר חמצן‪:‬‬

 ‫‪8‬‬

‫‪ )1‬מיכל אנאירובי (ג'רה)= מכניסים אליו ביקרבונט ובורוהידריד‪ ,‬שהמימנים‬

‫שלהם נותנים מים עם החמצן וכך הוא מסולק‪ ,‬ובמקביל משתחרר פד"ח‬
‫שמעודד גידול‪.‬‬
‫‪ )2‬מצע תיוגליקולט= מצע מחזר‪ .‬מכיל גם ציסטאין (‪ SH‬היא קב' מחזרת)‪ .‬מכיל‬
‫אינדיקטור מתיל‪ -‬בלו‪ ,‬שבנוכחות חמצן הוא כחול ובהעדר חמצן הוא חסר‬
‫צבע‪ .‬מכסים את המבחנה עד הסוף בשמן פרפין‪ -‬מונע מחמצן לחלחל‪.‬‬

‫חיזור ניטרט לניטריט= מבחן לבדיקת יכולת נשימה אנאירובית של חיידקים‪ .‬ניטריט‬
‫מזוהה ע"י ריאגנט גריס ‪ I + II‬בקבלת צבע אדום‪ .‬בהוספת אבץ‪ ,‬נראה אם הניטריט‬
‫חוזר בכלל‪ -‬אם לא‪ ,‬הוא יחוזר ע"י האבץ‪ .‬אם הוא חוזר עד חנקן מולקולרי‪ ,‬לא נראה‬
‫צבע‪.‬‬

‫אנטרובקטר= חיידק מנצל ציטרט‪ ,‬הופך את המצע לבסיסי‪ -‬כחול‪.‬‬

‫שיגלה= גרם שלילי‪ -‬גדל על מקונקי‪ .‬לא מפרק לקטוז‪ ,‬לא שינה את צבע המקונקי‬
‫ולא את צבע מצע הלקטוז‪.‬‬
‫‪ =E. coli‬גרם שלילי ‪ +‬מפרק לקטוז‪ .‬גדל על מקונקי ושינה צבעו לאדום‪ ,‬גדל במצע‬
‫לקטוז ושינה צבעו לצהוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפרק טריפטופן‪ -‬התקבלה טבעת אדומה במי‬
‫טריפטון‪.‬‬
‫‪ =S. aureus‬גרם חיובי‪ ,‬לא מנצל לקטוז‪ -‬לא גדל על מקונקי‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנאירובי‬
‫פקולטטיבי‪.‬‬
‫‪ =S. faecalis‬גדל בנוכחות אזיד => לא נושם‪ ,‬אין קטלאז‪ .‬שינה צבע המצע לצהוב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מפרק לקטוז‪ -‬שינה צבע מצע לקטוז לצהוב‪ .‬גם כן אנאירובי פקולטטיבי‪.‬‬
‫‪ =B. cereus‬מפרק עמילן‪ ,‬לא נראה צבע במצע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפרק קזאין‪ -‬שינה את‬
‫המצע לשקוף‪.‬‬
‫‪ =Proteus vulgaris‬מפרק אוריאה‪ ,‬משנה צבע המצע לסגול (בסיסי)‪.‬‬
‫אצינטובקטר= אירובי אובליגטורי‪ .‬לא גדל בג'רה‪ ,‬בתיוגליקולט וב‪.KNO3 -‬‬
‫סרציה= אנאירובי פקולטטיבי‪.‬‬
‫‪ =S. lutea‬אירובי אובליגטורי‪.‬‬
 ‫‪9‬‬

‫‪ =Phage typing‬פאג' תוקף חיידק בספציפיות קרובה לאנטיגן‪ -‬נוגדן‪ .‬זהו כלי יעיל‬
‫לזהות זני חיידקים שונים‪ .‬נראה ליזיס על האגר‪.‬‬
‫‪ =Protein A‬חלבון‪ ,‬שכאשר הוא נמצא במעטפת החיידק‪ ,‬הוא נקשר ל‪ Fc -‬של‬
‫הנוגדן‪ ,‬קישור שאינו יעיל למע' החיסון‪ .‬אנחנו לא אוהבים אותו‪...‬‬

‫סטפילוקוקוס= נקדים גרם חיוביים‪ ,‬מופיעים באשכולות קטנים‪ .‬חסרי תנועה‪,‬‬

‫אירובים‪/‬אנאירובים פקולטטיבים‪ ,‬חלקם בעלי קפסולה‪ ,‬גדלים בטווח טמפ' רחב‪.‬‬
‫‪ =S. aureus‬מקריש פלזמה ע"י האנזים קואגולאז; (עושה ‪ β‬המוליזה); מפרק ‪DNA‬‬
‫ע"י דנ"אז‪ -‬אינדיקטור טולואידין‪ -‬בלו הופך לורוד; בעל פרוטאין ‪( A‬ספציפי לו!);‬
‫(בעל ליפאזות והיאלאורונידאז)‪.‬‬
‫)‪ =S. epidermidis (albus‬קואגולאז שלילי‪.‬‬
‫‪ =S. saprophyticus‬קואגולאז שלילי; עמיד לנובוביוצין‪.‬‬

‫סטרפטוקוקוס= נקדים גרם חיוביים‪ ,‬מופיעים בשרשראות‪ ,‬לעתים בזוגות‪ .‬חסרי‬

‫ציטוכרומים‪ ,‬חסרי קטלאז‪ ,‬אנאירובים אירוטולרנטים‪ ,‬אינם יוצרים ספורות‪ ,‬חסרי‬
‫תנועה‪ ,‬רובם בעלי קפסולה‪ ,‬גדלים בטווח טמפ' מצומצם‪ ,‬רגישים לונקומיצין‪.‬‬
‫* סטרפטוקוקים שעושים ‪ β‬המוליזה מסווגים לקבוצות מ‪ A -‬עד ‪ U. A‬הם‬
‫המזהמים הקשים ביותר באדם‪.‬‬
‫‪ =S. pyogenes‬החיידקים של קבוצה ‪.A‬‬
‫‪ =S. agalactia‬נציג של קבוצה ‪ .B‬תפוצת הקב' היא בעיקר באיברי מין נקביים‪.‬‬
‫סטרפטוליזין ‪ =O‬גורם ל‪ β -‬המוליזה‪ ,‬מתבטא רק בעומק (חמצן מפרק אותו)‪,‬‬
‫אימונוגני‪.‬‬
‫סטרפטוליזין ‪ =S‬גורם ל‪ β -‬המוליזה‪ ,‬מתבטא על פני השטח (יציב לחמצן)‪ ,‬אינו‬
‫אימונוגני‪.‬‬
‫‪ =Viridans group‬עושים ‪ α‬המוליזה‪ .‬מאכלסים את דרכי הנשימה העליונות‪.‬‬
‫‪ =S. pneumoniae‬עושים ‪ α‬המוליזה‪ .‬גורמים לדלקת ריאות‪ ,‬מפונקים‪ ,‬גדלים על‬
‫אגר דם‪ ,‬אירוטולרנטים‪ .‬אלו שיש להם קפסולה אלימים פי ‪ 100,000‬יותר מאלה‬
‫חסרי הקפסולה‪ .‬רגיש לאופטוכין‪.‬‬
‫אופטוכין= חומר המוריד את מתח הפנים של התא‪ ,‬כך שהוא עובר ליזיס‪ .‬מבחן‬
‫מובהק להבחין בין ה‪ α -‬המוליטים!‬
 ‫‪10‬‬

‫אנטרוקוקוס= גרם חיוביים‪ ,‬מופיעים בשרשרת או בזוגות‪ .‬קוקובצילים?!?‪,‬‬

‫אירוטולרנטים‪ ,‬חסרי ציטוכרומים‪ ,‬קטלאז שליליים (המבחן בעייתי)‪ -‬לא מעוכבים‬
‫ע"י אזיד‪ ,‬טווח טמפ' רחב מאוד‪ ,‬חלקם בעלי תנועה‪ ,‬מפרקים אסקולין לאסקוליטין‪.‬‬
‫‪ =S. faecalis‬עושה זיהומים בדרכי השתן‪.‬‬

‫* מצע קליגלר= מצע אבחנתי לחיידקי מעיים גרם שליליים‪ .‬בודק יכולת פירוק‬
‫לקטוז ויצירת גז כתוצאה מכך‪ ,‬ויצירה של ‪ .H2S‬מכיל לקטוז ומלחי גופרית‪ .‬חיידקים‬
‫מפרקי‪ -‬לקטוז הופכים פנול אדום לצהוב‪ ,‬חיידקים מייצרי‪ H2S -‬עושים שחור עם‬
‫מלחי ברזל‪ .‬לפעמים יופיע למטה צהוב ולמעלה כתום‪.‬‬