‫‪29/10/09‬‬

‫היסטולוגיה‪-‬שיעור‬

‫דם – רקמת הובלה‬

‫לשים לב – שיעור שעבר איך מכינים פרפרט‪..‬‬

‫כללי‪-‬‬

‫הדם הוא לא רקמה סטנדרטית‪ ,‬אלא נוזל‪ .‬לא ניתן לראות במיקרוסקופ סטנדרטי‪.‬‬

‫שתי משפחות תאים בדם‪:‬‬

‫תאי דם אדומים –אריתרוציטים ‪ -‬היוצאים מן הכלל‪ ,‬תאים ככל התאים האחרים אלא שהם‬
‫ללא גרעין‪ .‬מטרתם העברת חמצן‪ ,‬המוגלובין‪ .‬זוהי שקית הזורמת בדם ומספקת את‬
‫הצרכים שצריך‪ .‬נלמד מהם על אנמיות למיניהן‪.‬‬

‫תאי דם לבנים – לויקוציטים – חלק ממשפחת תאים השייכים למע' החיסון‪ ,‬משתמשים‬
‫בדם לצורך הובלה לא נוצרים‪/‬מתמיינים‪/‬מתחלקים‪/‬עושים פעילות בדם‪.‬‬

‫ההכנה של משטח דם שונה כי לא לוקחים ביופסיה אלא נוזל‪ 50% .‬יהיה נוזל נטו‪ ,‬בערך‬
‫‪ 45%‬אלו תאי הדם האדומים הנותנים את הצבע וספירתם וצורתם נותנת אינדיקציה‪1% .‬‬
‫)‪ 1‬מכל חמישה תאים שנראה( יהיה תא דם לבן‪.‬‬

‫בסירקוז ‪ -‬תאי דם אדומים למטה‪ ,‬לבנים למעלה‪ ,‬ומעל הנוזל‪.‬‬

‫תהליך הצביעה יוצר פנטרציה של צבע לתוך התאים‪ ,‬הצביעה במשטח דם רגיל טיפה‬
‫שונה‪:‬‬

‫אאוזין – חומר חומצי‪ ,‬הנקשר לגורמים בסיסיים‪ .‬הציטופלסמה שהיא ‪ PH‬בסביבות ‪7‬‬
‫תצבע באאוזין והיא המבנה האאוזינופילי הגדול‪ .‬הצבע שיתקבל הוא ורוד‪/‬ורוד‪-‬אדמדם‪.‬‬

‫תא דם אדום הוא שקית בסיסית‪ ,‬שנצבעת בגוון אאוזינופילי לכן מהווה סקלה לצבע כמו‬
‫כן הוא מע' ייחוס לגודל‪.‬‬

‫מטילן‪-‬בלו – צבע בסיסי‪ ,‬הנדבק לאברונים הבסיסיים לדוגמה גרעין‪ .‬בצביעה‬

‫סטנדרטית נשתמש בדר"כ בחומר דומה שנקרא המטוקסילין אאוזין‪.‬‬

‫חלק מהמבנים בתוך התא עושים אינטראקציה כימית שמשנה צבע‪ .‬מטילן בלו בחלק‬
‫מהמקומות בתא עובר אינטראקציה כזאת ואז משתנה למעין סגול‪ ,‬במקור הוא כחול‪.‬‬

‫מטכרומזיה – תהליך שינוי צבע‪ .‬מקרה קלאסי הוא מתילן‪-‬בלו שעובר מטאכרומזיה‬
‫בשל הברזל בתוכו וחומרים שעוברים התחמצנות‪.‬‬

‫ליזוזומים – מאופיינים במטכרומזיה‪ ,‬אלו הם "פחי הזבל" של התא‪ .‬יש שם תהליכים‬

‫רבים של התחמצנות – משפיע על המטילן בלו‪ .‬בד"כ לא נצליח להבין בליזוזומים‬
‫בפרפרציה‪ ,‬אלא אם כן הם גדולים במיוחד‪/‬יש הרבה מהם‪.‬‬

‫הכנת פרפרציה ‪-‬‬

‫תאים בגדלים של ‪ 20 -7‬מיקרון‪ ,‬הם נמעכים ומשוטחים‪ .‬התאים עוברים מתיחה‬

‫ושיטוח‪/‬הידוק ע"י זכוכית המכסה ולכן במשטח דם התאים יראו דו ממדיים וטיפה יותר‬
‫גדולים מהגודל הטבעי שלהם‪ .‬התאים בקצה יהיו מאוד דלילים ומרוחים‪ ,‬במרכז יהיו תאים‬
‫יפים ועגולים‪.‬‬

‫לויקוציטים‪-‬‬

‫החלוקה שנעשתה היא ע"פ הצורה‪.‬‬

‫מחולקים לתאים אה‪-‬גרנולרים וגרנולרים‪.‬‬

‫תאים גרנולרים‪:‬‬

‫גרנולה – אורגנלה )אברון בתוך תא(‪ ,‬מבנה בתוך התא שבולט‪ ,‬יוצר מראה של‬
‫נקודות‪/‬גושים‪ .‬אלו תאים שקשורים להפרשה‪ ,‬הגרנולות הספציפיות בולטות בתאים‬
‫הגרנולרים כי אלו תאים העסוקים בהפרשה עם אורגנלות גדולות ובולטות‪.‬‬

‫נויטרופילים – צביעה די הומוגנית בגוון על אף שגם הם תאים מפרישים‪.‬‬

‫בגרעין של תאים גרנולרים‪ ,‬יש אשכולות של כרומטין היושבים בצפיפות‪.‬‬

‫הטרו כרומטין ‪ -‬כרומטין צפוף‪ ,‬מאפיין תא שלא פעיל כבר‪ ,‬תא בוגר‪ .‬הכרומטין ארוז‬
‫באריזה קומפקטית ונותן גוון באזופילי כחול כהה לגרעין‪.‬‬

‫תא בשל ומוכן לבצע את התפקיד שלו במח העצם‪ ,‬יוצא למחזור הדם ומשם מגיע לאיבר‬
‫מטרה ואז בסופו של דבר הוא עובר ניקוי ע"י תאים אחרים‪.‬‬

‫תאים אה‪-‬גרנולרים‪:‬‬

‫גרנולות קטנות ולא בולטות ברזולוציה של מיק' אור‪ ,‬כמו תאים אחרים – ציטופלסמה‬
‫אחידה יחסית‪.‬‬
‫גרעין באונה אחת‪ ,‬בדומה למרבית התאים הרגילים‪ ,‬אין מאפיין בולט‪.‬‬
 ‫לויקוציטים גרנולרים‪:‬‬

‫נויטרופיל‪:‬‬

‫‪ 7-9‬מיקרו‪-‬מטר בדם‪ 10-12 ,‬מיקרו‪-‬מטר במשטח‪.‬‬

‫‪ 67-75%‬מהלויקוציטים‪.‬‬

‫התאים הכי נפוצים מבין הלויקוציטים‪ .‬זהו תא‬

‫המהווה הקו הראשון של מע' החיסון המשחררים‬
‫חומרים שמפעילים אותה‪ .‬זהו הפרשה של‬
‫ואסיקולות מתוך הגרנולות‪ .‬הם גורמים להתחלה של‬
‫תהליך דלקתי במטרה להזעיק את מע' החיסון‬
‫שיודעת לזהות דברים ספציפים‪.‬‬

‫הם עושים פאגו‪-‬ציטוזה ומעכלים בקטריות ומפרקים‬

‫אותן בתוך ליזוזומים‪ .‬הם מכילים ליזוזמים גדולים‬
‫במיוחד‪.‬‬

‫גרנולות ההפרשה שלו נצבעים בגוון בהיר )לכן הציטופלסמה בהירה( – אאוזונופילי חיוור‬
‫)ורוד בהיר(‪ .‬למרות הגוון הבהיר‪ ,‬ניתן לראות שהתא לא הומוגני‪ ,‬הוא גבשושי ובזאת‬
‫מתבטאת הגרנולריות שלו‪.‬‬

‫גרעין התא נצבע באז ופילית‪ ,‬אלו תאים ממוינים עד הסוף והם מחכים שחומר זר יכנס‪.‬‬

‫נויטרופיל הוא מאפיין בולט לתא הטרו‪-‬כרומטיני‪ .‬הגרעין יוצר בין ‪ 3-5‬אוניות בשל‬
‫הצפיפות שלו‪.‬‬

‫נויטרופיל הוא פי ‪ 1.5‬מתא דם אדום בקוטר‪.‬‬

‫בשל הציטופלסמה הבהירה והליזוזומים הגדולים הסופחים את המתילן בלו בשל‬

‫הפאגוציטוזה‪ ,‬נוכל להבחין בתאים אלו במשטח‪.‬‬

‫אאוזינופיל‬

‫‪ mm 9-10‬בדם‪ mm 12-14 ,‬במשטח‬

‫‪ 4%-2%‬מהלויקוציטים‬

‫‪ 1‬מכל ‪ 50‬תאים שנראה‪.‬‬

‫יש לו גרנולות הנצבעות באאוזין – גוון ורוד אדמדם‪.‬‬

‫גרנולות גדולות יחסית‪ ,‬בערך פי ‪ 2‬מתא דם אדום‪.‬‬

‫הגרעין מחולק ל‪ 2 -‬אונות בדר"כ‪.‬‬

‫אלו תאים הקשורים לחיסול פרזיטים‪ .‬בתנאים אלו‬

‫מופרשים חומרים במעוררים את מע' החיסון מתוך‬
‫גרנונולת ההפרשה‪ .‬בתפקיד משני ‪ -‬הם מבצעים‬
‫פאגו‪-‬ציטוזה כאשר אנטיגן זוהה ע"י אנטיבודי‬
‫)פאגוציטוזה של אנטיגן עם נוגדן כקומפלקס(‪.‬‬
 ‫באזופיל‬

‫התא הנדיר ביותר‪ 0-1.5% ,‬ממשטח הדם‪ .‬גרנולות‬

‫באזופיליות המפרישות חומרים הקשורים לתהליכים‬
‫של אלרגיה – היסטמין והפרין )קשור לרגולציה של‬
‫טסיות הדם(‪ .‬הם יוצרים את התהליך של אלרגיה‪.‬‬

‫הגרונולות הספצפיות נצבעות בצבע בסיסי‪ ,‬כחלחל‬

‫הדומה לצבע הגרעין‪ .‬לכן הכול צבוע בגוון‬
‫באזופילי‪ .‬נראה ציטופלסמה בדר"כ‪.‬‬
 ‫תאים אה‪-‬גרנולרים‪:‬‬

‫לימפוציטים‬

‫תאי זיכרון של מע' החיסון )לא סיימו לגמרי התמיינות(‪,‬‬

‫בערך ‪ 30%‬מהתאים במשטח‪ .‬בעלי אורך חיים ארוך‪,‬‬
‫היחידים שיוצאים מהדם לרקמה החיבורית! הם יישאו את‬
‫האינפורמציה לייצור נוגדנים לאנטיגן‪ .‬הם תאים מאוד קטנים‬
‫הגדלים )עוברים פרוליפרציה – חלוקה( באיברי מע' החיסון‬
‫הנמצאים בגוף )למשל לימפה(‪ .‬הם דומים בגודל לתאי הדם‬
‫האדומים‪ .‬רוב התא הוא גרעין‪ ,‬כמעט ולא רואים ציטופלסמה‪.‬‬

‫גרעין הטרו‪-‬כרומטיני צפוף‪ .‬הציטופלסמה נותנת מבנה מעין‬

‫"ירח"‪ ,‬היא יחסית הומוגנית‪ ,‬אין גרנולות ספציפיות אבל קצת‬
‫יותר באז ופילית מציטופלסמה רגילה בשל האורגנלות‬
‫בתאים הללו‪.‬‬

‫מונוציטים‬

‫תאים שלא סיימו התמיינות‪ ,‬מתמיינים ברקמה החיבורית‬

‫למאקרופאג'ים‪ .‬אלו תאים גדולים מאוד – כ‪17-20 -‬‬
‫מיקרון בערך פי ‪ 2‬מתא דם אדום‪ .‬יחסית אאוכרומטיני‬
‫בהיר מאוד כיאה לתא שלא סיים התמיינות‪ .‬גרעין בדר"כ‬
‫בצורת כליה‪ .‬הציטופלסמה יחסית באז ופילית והיא‬
‫גדולה‪ .‬הוא דומה בצבעים לכאורה ללימפוציט‪ ,‬הגרעין‬
‫בצורת כליה והגודל מבחינים ביניהם‪.‬‬