‫‪ .1‬רקמת אפיתל ‪ 8.12.

05‬פרופ' שלומית קצב‬

‫תורת הרקמות‪:‬‬
‫יש ‪ 200‬סוגי שוני של תאי שמסודרי ברקמות השונות בגו שמתחלקות‬
‫לארבע רקמות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬רקמת אפיתל‪.‬‬
‫‪ .2‬רקמת חיבור‪.‬‬
‫‪ .3‬רקמת שריר‪.‬‬
‫‪ .4‬רקמת עצב‪.‬‬
‫סיווג הרקמות נעשה לפי המבנה של התאי‪ ,‬צורת‪ ,‬מיקומ ותפקיד‪ .‬יש קשר‬
‫בי סוגי התאי השוני והתאי מותאמי לתפקיד שלה‪.‬‬

‫רקמת האפיתל ‪Epithelium‬‬

‫זו רקמה מכסה ומפרישה שנמצאת בכל הגו והיא זאת שמכסה את גופנו )החלק‬
‫החיצוני של העור(‪ .‬יש לה תפקיד בהפרדה בי פני הגו לעול החיצו ובתו‪ $‬הגו‬
‫מוצאי אותה מפרידה בי איבר לאחר‪ .‬היא ג נמצאת בכל אזור שיש בו חלל‪:‬‬
‫קיבה‪ ,‬כליה‪ ,‬שלפוחית השת וצינורות ההובלה‪ .‬בכל מקו לתאי יש תפקידי‬
‫שוני ולכ ג מבנה שונה‪.‬‬
‫זוהי ג רקמה מפרישה ‪:glandular‬‬
‫כל הבלוטות בגו בנויות מרקמת אפיתל‪ ,‬הרקמה שבונה את הבלוטה ומפרישה את‬
‫החומרי השוני או ההורמוני בנויה מתאי אפיתל‪ .‬לרקמה זו יש תפקיד בהפרשת‬
‫חומרי )זיעה‪ ,‬רוק‪ ,‬הורמוני(‪.‬‬
‫תפקיד האפיתל ‪:‬‬
‫‪ .1‬הגנה – תאי האפיתל מרכיבי את השכבה החיצונית של העור שמספקת‬
‫הפרדה מהסביבה החיצונית ומחסו למי‪.‬‬
‫‪ .2‬מחסו בררני – התאי צפופי ולא מאפשרי מעבר חומרי ביניה‪ .‬במעי‬
‫למשל‪ ,‬ה מהווי מסננת לחומרי יוצאי ונכנסי‪.‬‬
‫‪ .3‬חישה – גופיפי חוש שנמצאי בעור שמרגישי את הכאב‪ ,‬דרגת החו‬
‫והרכות‪ .‬ג בפקעיות הטע בלשו שמזהות את טע החומרי בפה‪.‬‬
‫‪ .4‬ספיגת יוני‪ ,‬גזי‪ ,‬מי )חלק מהריאה בנוי משכבת אפיתל וג המעי(‪.‬‬
‫‪ .5‬העברה והובלה – צינורות הובלה‪ ,‬קנה הנשימה‪ ,‬המעי‪.‬‬
‫‪ .6‬הפרשה – הבלוטות השונות בנויות מרקמות אפיתל אשר מפרישות חומרי‪.‬‬
‫תכונות של תאי אפיתל ‪:‬‬
‫• לתאי האפיתל יש קוטביות‪ ,‬לא כל הצדדי זהי‪ ,‬יש צד אפיקלי‬
‫‪ – Apical‬הצד הפונה לחלל )כלי הד‪ ,‬צינור ההפרשה( וצד בזאלי‬
‫‪ Basal‬המנוגד שפונה לרקמת החיבור אשר יושבת עליה רקמת‬
‫האפיתל‪.‬‬
‫• התאי ברקמה מאוד צמודי אחד לשני‪ ,‬כמעט ואי מרווח ביניה‪,‬‬
‫הצדדי )אפיקלי ובזאלי( נקראי צדדי לטרליי‪ .‬יש הבדל בי‬
‫החלבוני שבוני את קרו התא בשני הצדדי‪:‬‬
‫בצד הבזאלי של התאי בי רקמת האפיתל ורקמת החיבור יש גבול‬
‫שנקרא הממברנה הבזאלית ‪ Basement Membrane‬היא בנויה‬
‫בצורה שונה מקרו התא‪ ,‬בממברנה זו אי תאי‪ ,‬החומרי שבוני‬
‫אותה ה חומרי מסוכרי וחלבוני במבני מאוד מסובכי‪ ,‬יש‬

‫‪1‬‬
‫סיבי שבנויי מרקמת אפיתל או מרקמת חיבור‪ .‬באזורי שוני‬
‫בגו עובי הרקמה שונה‪.‬‬
‫תפקיד הממברנה הבזאלית ‪ :‬ברקמת האפיתל אי כניסת כלי ד‪ ,‬כלי הד‬
‫נמצאי ברקמת החיבור )מתחת לרקמת האפיתל(‪ .‬יש רקמות אפיתל שבנויות‬
‫מתאי רבי‪ ,‬וחומרי המזו מגיעי לרקמת האפיתל דר‪ $‬רקמת החיבור ולכ כל‬
‫החומרי עוברי דר‪ $‬הממברנה‪ .‬הסיבי הרבי נותני חוזק לרקמה‪.‬‬

‫קשר הדוק בי תאי – צמתי ‪:Junctions‬‬

‫כיווניות הצמתי הוא מהצד האפיקלי לצד הבזאלי‪ .‬לצמתי יש תפקיד חשוב‪ .‬יש‬
‫מספר סוגי של צמתי‪:‬‬
‫‪ :Tight Junctions‬סוגרי הרמטית את המרווח בי התאי וזה לא מאפשר‬
‫לחלבוני לנוע‪ ,‬וזה גור להרכב שונה של חלבוני בצד האפיקלי לצד הבזאלי‪.‬‬
‫‪ :Zonula Adherens‬תפקיד של אחיזה‬
‫‪ :Desmosomes & Macula Adherens‬אחיזה‪ ,‬קושרי את התאי אחד לשני‬
‫ונותני חוזק לתאי‪.‬‬
‫‪ :Gap Junctions‬מעבר של מולקולות‪.‬‬
‫‪ :Hemidesmosomes‬עיגו ל ‪ ,Basement Membrane‬קושרי את הרקמה‬
‫לממברנה לבזאלית‪.‬‬
‫
לא בכל כל רקמת אפיתל מוצאי את כל הצמתי‪.‬‬

‫• תאי האפיתל יוצרי יריעות חד או רב שכבתיות – התאי מאוד‬

‫צפופי והדוקי אחד לשני‪ .‬יכולי ליצור שורה אחת של תאי או‬
‫כמה שורות‪ .‬יש מעט מאוד חומר חו) תאי בי התאי‪.‬‬

‫• יש לרקמת האפיתל כושר להתחדש‪ ,‬היא מתחדשת די מהר כדי לחדש‬

‫תאי שמתו‪ ,‬כמו במעי יש התחדשות תאי כל ‪ 4*6‬ימי‪ ,‬ג בעור –‬
‫‪ 28‬יו )התאי בעור ה תאי מתי(‪ .‬לרקמות הכבד יש כושר‬
‫התחדשות במקרה של פגיעה ברקמה‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬התכונות של רקמת האפיתל‪:‬‬
‫* קוטביות* ממברנה בזאלית‪.‬‬
‫* קשר הדוק בי התאי‪.‬‬
‫* יוצרי שורות‪ :‬חד או רב שכבתיות‪) .‬שורות מהודקות של תאי(‪.‬‬
‫* רקמה מתחדשת‪.‬‬
‫* רקמה א*וסקולרית )רקמה חסרת כלי ד(‪ ,‬ההזנה נתרמת ע"י רקמות החיבור‪.‬‬
‫* רקמה מעוצבבת‪.‬‬
‫מבני המשמשי את תאי האפיתל‪:‬‬
‫‪ *Microvilli‬שלוחות ציטופלזמיות שבנויות מאקטי‪ ,‬נמצאות בדר"כ בצד האפיקלי‬
‫ותפקיד להגדיל את שטח הפני של התא וזה מגדיל את שטח הספיגה )מעי(‪ .‬בעור‬
‫אי ‪ microvilli‬כי אי בו תפקיד של ספיגה‪ .‬אורכ בי ‪ 2*6‬מיקרו‪ ,‬ואי לה‬
‫תנועתיות ותפקיד א‪ $‬ורק הגדלת שטח פני‪ ,‬לא נית לראות אות בבירור‬
‫במיקרוסקופ אלקטרוני כי ה מאוד קטני‪.‬‬
‫‪ *Cilia‬ריסי‪ ,‬בנויי ממיקרוטובולי ואורכ בי ‪ 7‬ל* ‪ 10‬מיקרו וה נמצאי‬
‫בצד האפיקלי לא הבזאלי )כי ש אי מקו(‪ .‬ה נמצאי לדוגמה במערכת‬
‫הנשימה בדפנות קנה הנשימה ‪ .trachea‬העברת החומרי מתאפשרי עקב יכולת‬

‫‪2‬‬
‫התנועה של הריסי‪ .‬ה ה* ‪ cilia‬וה* ‪ microvilli‬ה חלק מתאי האפיתל ולא גו‬
‫נפרד‪.‬‬
‫‪ *Sterecilia‬ה שלוחות ארוכות ומסועפות של ‪ microvilli‬מאוד ארוכי‪ ,‬מגדילי‬
‫את שטח הפני‪ ,‬מוצאי אות במקומות מסוימי כמו למשל במערכת המי‬
‫הזכרית‪ ,‬המבנה שלה הוא כמו של ‪ microvilli‬רק ארו‪ $‬יותר‪ .‬אי לה כושר‬
‫תנועה כמו ל* ‪ cilia‬ודומי לה רק באור‪ ,$‬התפקיד והמבנה שוני‪.‬‬

‫סיווג רקמת האפיתל‪:‬‬

‫הסיווג מתבצע עפ"י שני קריטריוני‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר שכבות‪.‬‬
‫‪ .2‬צורת התאי‪.‬‬
‫‪ *Simple Epithelium‬חד שכבה‪.‬‬
‫‪ *Stratified Epithelium‬רב שכבה )משתי שכבות ומעלה( – נקרא לאפיתל לפי‬
‫הצורה של התאי שנמצאי בצד האפיקלי שפונה לחלל‪.‬‬
‫‪ *Simple Squamous Epithelium‬אפיתל חד שכבתי קשקשי‬
‫משמשי למעבר של חומרי כמו שיחלו יוני‪ ,‬נוזלי וגזי‪ .‬נמצאי‬
‫במקומות בה החומרי עוברי מהר‪ :‬ריאות‪ ,‬כלי ד* אשר מרופדי מבפני‬
‫בשכבה שנקראת אנדותל ‪ .endothel‬סוג אחר הוא מזותל ‪ mesothel‬אשר מרפדי‬
‫את חלל הבט‪.‬‬
‫ברוב המקרי קובעי את צורת התא עפ"י צורת הגרעי‪ ,‬לפי הגרעי קובעי איזו‬
‫מי רקמה זו‪ .‬כי בצביעה במיקרוסקופ נית לראות רק את הגרעיני‪ ,‬לא רואי את‬
‫הקרו או הגבולות שבי התאי‪.‬‬
‫‪ *Simple Cuboidal Epithelium‬אפיתל חד שכבתי קובייתי‬
‫צורה של קובייה ‪ ,‬הגרעי עגול ונמצא במרכז התא‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬הפרשה )דמעות‪ ,‬רוק(‪ ,‬ספיגה‪.‬‬
‫מיקו‪ :‬ריפוד צינור הכליה ‪ ,kidney‬וריפוד צינורות הפרשה‪.‬‬
‫יש לה תפקידי יותר רבי מאשר האפיתל החד שכבתי הקשקשי‪ .‬קל מאוד‬
‫לראות הבדל בי תא כזה לתא של האפיתל החד שכבתי הקשקשי במיקרוסקופ‬
‫בגלל מבנה הגרעי והתאי‪.‬‬
‫‪ *Simple Columnar Epithelium‬אפיתל חד שכבתי עמודי‬
‫תאי ארוכי‪ ,‬גבוהי בצורת גליל ‪ /‬עמוד‪ ,‬הגרעיני יותר קרובי לצד‬
‫הבזאלי‪ ,‬נמצאי במקומות שבה צרי‪ $‬לספוג חומרי )מעי‪ ,‬כיס מרה‪ ,‬קיבה(‪.‬‬
‫יש לה תפקידי הפרשה במקומות שוני וה מאוד פעילי ותפקידיה רבי‪,‬‬
‫התאי מאורכי וצפופי וקרובי לממברנה הבזאלית‪.‬‬
‫)‪ *Stratified squamous epithelium (nonkeratinized‬אפיתל רב שכבתי קשקשי‬
‫)לא מקור(‬
‫בשכבה החיצונית התאי עדיי חיי ולא מלאי בקרטי‪ .‬התאי ה‬
‫שטוחי‪.‬‬
‫לרקמה זו יש תפקיד בהגנה‪ ,‬היא נמצאת בחלל הפה והוושט כיוו שנכנסות חתיכות‬
‫גדולות של מזו ויש צור‪ $‬בהגנה על תאי הוושט‪.‬‬
‫‪ *Stratified squamous keratinized epithelium‬אפיתל רב שכבתי קשקשי מקור‬
‫האפיתל הוא רב שכבתי קשקשי שנמצא בעור בחלק החיצוני‪,‬התאי ה‬
‫מתי שנמצא בה חומר חלבוני * קרטי‪ .‬כל מה שנמצא מתחת לשכבת האפיתל‬
‫בעור היא רקמת החיבור‪ .‬למרות שהתאי מתי וכל האברוני בתא התפרקו‬
‫התאי שומרי על צורת* קשקשית )שטוחה(‪ .‬התאי נותני חוזק לעור‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ *Stratified Cuboidal Epithelium‬אפיתל רב שכבתי קוביתי‬
‫תפקיד‪ :‬ספיגה‪ ,‬הובלה )הוצאת החומר המופרש מחו) לגו או למקומות‬
‫שוני בגו(‪ .‬בד"כ שתי שכבות‪ ,‬המקו העיקרי בו ה נמצאי בצינורות בבלוטות‬
‫הזיעה ‪ sweat glands‬בעור‪ .‬הגרעיני פוני לחלל* השכבה שפונה לחלל היא‬
‫קובייתית‪.‬‬
‫‪ *Striatified columnar epithelium‬אפיתל רב שכבתי עמודי‬
‫בד"כ שתי שכבות של תאי‪ ,‬נמצאי בצינורות גדולי של בלוטות‬
‫)‪ .(Salivary glands, Excretory duct‬הצד האפיקלי שפונה לחלל ה תאי‬
‫מאורכי‪.‬‬
‫‪ *Pseudostratified Epithelium‬אפיתל דמוי רב שכבתי‬
‫זוהי שכבה אחת‪ ,‬כל התאי יושבי על הממברנה הבזאלית‪ ,‬יש תאי שלא‬
‫מגיעי לחלל )הצד האפיקלי(‪ ,‬א‪ $‬בעצ יש שורה אחת א‪ $‬הגרעיני לא בגובה אחד‬
‫וזה נראה כאילו זה רב שכבתי א‪ $‬למעשה זוהי שכבה אחת בלבד‪.‬‬
‫הרקמה נמצאת בד"כ בכלי הנשימה ובמערכת המי הזכרית‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬הובלה‪ ,‬הפרשה‪.‬‬
‫‪ *Transitional Epithelium‬אפיתל מעבר‬
‫נמצא בשלפוחית השת ויש לו יכולת להתכוו) ולהתרחב בהתא להתמלאות‬
‫השלפוחית‪ ,‬זהו מעבר בי צורה אחת לשניה‪ :‬קשה להגדיר את צורת התאי‪ ,‬א‬
‫מסתכלי על הצד האפיקלי נמצא תאי שטוחי ותאי קובייתיי‪ ,‬בגלל זה היא‬
‫נקראת אפיתל מעבר‪ .‬זוהי רקמה רב שכבתית כשקשה מאוד להגדיר את צורת‬
‫התאי‪.‬‬

‫אפיתל כרקמה מפרישה ‪:Glandular‬‬

‫מבדילי בי בלוטות אקזוקרניות )החוצה( לבי אנדוקרניות‪ :‬בלוטה מפרישה חומר‬
‫לחלל שעובר לחו) הגו או לתו‪ $‬הגו‪.‬‬
‫בלוטות אקזוקריניות מפרישות ריר‪ ,‬בלוטות אנדוקריניות מפרישות הורמוני‪.‬‬
‫ההבדל בי הפרשה אקסוקרינית להפרשה אנדוקרינית היא בצורת ההפרשה‬
‫ובחומרי המופרשי‪.‬‬

‫הפרשה אקזוקרינית ‪Exocrine‬‬

‫חומרי המופרשי מבלוטות שבנויות מחלק מפריש ומצינורות‪ ,‬ההפרשה של‬
‫חומרי היא מחו) לגו או לתו‪ $‬חלל )בלוטות רוק‪ ,‬זיעה(‪ .‬בלוטות אלה בנויות‬
‫מרקמת אפיתל‪ :‬חלק מפריש את החומרי זיעה‪ ,‬חלב וחלק שמוביל אות‪ .‬החומר‬
‫מובל ע"י צינורות הובלה )‪ (ducts‬וההפרשה היא דר‪ $‬הצד האפיקלי‪.‬‬

‫‪ :Unicellular glands‬בלוטות חד תאיות )תא אחד שמפריש‪ ,‬אי חלק שמוביל(‪.‬‬

‫מורכבת מתאי ‪ goblet‬הגרעי דחוס לצד הבזאלי‪ ,‬ההפרשה היא של ריר ‪mucous‬‬
‫שיוצאת לכיוו החלל )הכיוו האפיקלי(‪ .‬הריר מספק הגנה וסיכה‪ ,‬המיקו של ה‬
‫‪ unicellular glands‬הוא ברקמת האפיתל המצפה את מערכת העיכול והנשימה‪,‬‬

‫‪ Goblet cells‬תאי גביע‪:‬‬

‫תאי הגביע מייצרי חומר רירי שתפקידו הוא הגנה וסיכה ומפרישי אותו לצד‬
‫האפיקלי‪,‬‬
‫מבנה התאי‪ :‬דומה לגביע‪ ,‬כל אברוני התא נמצאי קרוב לצד הבזאלי של הרקמה‬
‫וכל הצד האפיקלי של הרקמה )תאי( מלא בחומר שמופרש‪ ,‬החומר המופרש הוא‬
‫חומר סוכרי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫תאי ה ‪ goblet‬ה תאי אפיתל‪ ,‬אי רקמה שכולה תאי ‪ , goblet‬תאי אלו נמצאי‬
‫ברקמות בי תאי אחרי‪ ,‬יש אזורי שלמי שמרופדי בתאי ‪ goblet‬למשל במעי‬
‫הגס‪.‬‬
‫יש בלוטות שמבוססות על תא בודד ‪ unicellular glangs‬ואחרות המורכבות מהרבה‬
‫תאי ‪.multicellular glands‬‬
‫‪ :Multicellular glands‬בלוטות רב תאיות‪ ,‬מורכבות ממצבור תאי אפיתל ברמות‬
‫התארגנות שונה‪ .‬נחלקות לשני חלקי‪:‬‬
‫א‪ .‬חלק מפריש‪.‬‬
‫ב‪ .‬צינור הובלה‪.‬‬
‫התפתחות הבלוטות האנדוקריניות‪ :‬יש שקיעה של האפיתל לתו‪ $‬רקמת החיבור‬
‫ושקיעה זו היא המבנה הראשוני שמתפתח לבלוטה* זה קורה בהתפתחות וכ‪ $‬נוצר‬
‫הפתח של הצינור‪.‬‬
‫מוצאי אות בבלוטות הזיעה ובקיבה )‪.(gastric glands‬‬

‫הרכב הבלוטות השונות שונה )מבחינת החלק המפריש וצינור ההובלה(‪ .‬הצינורות‬
‫יכולי להיות מורכבי‪ ,‬הרבה צינורות שמתחברי בסו לצינור יחיד‪ .‬צינור‬
‫ההובלה והחלק המפריש שוני בי בלוטה ואחרת‪ .‬מה שעוט את החלק המפריש‬
‫והמוביל הוא הממברנה הבזלית שמפרידה בי רקמת החיבור ורקמת האפיתל‪.‬‬

‫הפרשה אנדוקרינית ‪Endocrine‬‬

‫כל ההפרשה היא לתו‪ $‬הגו‪.‬‬
‫בלוטות אינדוקריניות – מפרישות הורמוני לסביבה שעוברי בדיפוזיה לכלי הד‬
‫)דיפוזיה הינה מעבר של חומר מריכוז גבוה לריכוז נמו‪ $‬עד להשגת מצב של שיוויו‬
‫ריכוזי(‪.‬‬
‫ההפרשה נעשית ללא צינורות‪ ,‬אלא התאי מפרישי את החומר לסביבת )רקמת‬
‫חיבור( ומש החומרי עוברי לזר הד ומגיעי לכל חלקי הגו‪ ,‬ההפרשה היא‬
‫דר‪ $‬הצד הבזאלי‪.‬‬
‫בלוטות אידוקריניות מצויות בתירואיד )בלוטת התריס ‪ (thyroid gland‬ובלבלב‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ .2‬רקמת חיבור ‪Connective tissue 15.12.05‬‬
‫רקמה שנותנת את הצורה והתמיכה לגו‪ .‬תמיכה* מבחינה פיזית ומטאבולית‪,‬‬
‫רקמת האפיתל מחוברת חזק מאוד לרקמת חיבור – נותנת את השלד והצורה לגו‪.‬‬
‫ברקמת האפיתל אי כלי ד‪ ,‬בשביל לבצע פעולות היא צריכה אספקת של ד‬
‫וחומרי‪ ,‬היא מקבלת זאת מרקמת החיבור‪.‬‬
‫תפקידי‪:‬‬
‫תמיכה ברקמות‪ ,‬בעיקר ברקמת האפיתל‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫מספקת הזנה לרקמות השונות‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫מחזקת את האיברי ע"י כ‪ $‬שהיא מקיפה אות ומצפה אות‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫משמשת כמי מאגר של חומרי כמו מי ושומ‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫חלק גדול מהתאי הנמצאי ברקמת החיבור ה תאי של מערכת‬ ‫‪(5‬‬
‫החיסו לכ זה קשה שרקמה זו תזדה אלא רק במקרי קיצוניי‪.‬‬
‫ה מרכיבי את שלד הגו )עור וסחוס(‪.‬‬ ‫‪(6‬‬

‫ברקמת החיבור יש הרבה מאוד מרווח בי התאי‪ ,‬יש ש הרבה סיבי אשר‬
‫נותני לרקמה את החוזק והיכולת להימתח ולהתכוו)‪ .‬בנוס ג יש חומר ביניי‪,‬‬
‫חומר חו) תאי ‪ extra cellular matrix‬המכיל סיבי שוני ומחומר ביניי ‪ground‬‬
‫‪.substance‬‬
‫תאי ברקמת חיבור‪:‬‬
‫א‪ .‬הפיברובלסטי‪ Fibroblasts :‬התאי העיקריי ברקמת החיבור‪.‬‬
‫התאי הללו מייצרי ומפרישי את הסיבי ואת חומר הביניי‪ .‬כל‬
‫הסיבי מסודרי מחו) לתא‪ .‬התא מפריש רק את החומר התורשתי‪ .‬אי‬
‫אפשר לראות את צורתו המדוייקת של תא‪ ,‬רואי רק את הגרעי‪ .‬תאי‬
‫אלו נמצאי בקרבת הסיבי שה מפרישי ובמקרה של פציעה‪ ,‬חתכי‬
‫בעור התאי מתחלקי וממלאי את החת‪ .$‬הפיברובלסטי מספקי‬
‫חומרי הדרושי לכ‪ .$‬התא מואר‪ ,$‬שולח הרבה שלוחות‪.‬‬
‫ב‪ :Adipocytes .‬תאי שומ‪.‬‬
‫התאי מאוד גדולי* אוגרי שומ‪ ,‬וכל האברוני והגרעי בציטופלזמה‬
‫נדחקי הצידה‪ .‬בתו‪ $‬רקמת החיבור יש תאי שומ א‪ $‬יש אזורי המלאי‬
‫בתאי שומ* רקמת שומ‪.‬‬
‫ג‪ :Mast cells .‬תאי ששיכי למערכת החיסו‪ ,‬נמצאי ברקמת החיבור‬
‫כדיירי קבע וג מגויסי בעת הצור‪ .$‬אלו ה התאי המשתתפי בתהליכי‬
‫אלרגיות ודלקות‪ .‬ה מזהי חומרי לא מוכרי לגו ומגיבי אליה‪,‬‬
‫התאי מלאי בגרנולות – שלפוחיות המלאות בחומרי שמופרשי בעת‬
‫דלקת או אלרגיה‪ .‬החומרי המופרשי מרחיבי את כלי הד בסביבה וכ‪$‬‬
‫מאפשרי לתאי מערכת החיסו להגיע לאזור‪ .‬התאי הללו מאוד גדולי‪,‬‬
‫רואי את הגרעיני והגרנולות‪ .‬יש לה קולטני שמתאימי נוגדני‬
‫מסויימי‪.‬‬
‫ד‪ :Macrophages .‬מקרופגי נקראי מונוציטי כשה בזר הד‪ .‬בתו‪$‬‬
‫רקמת החיבור ה עוברי שלב נוס של התמיינות ונקראי היסטיוציטי‬
‫‪ .Histeocytes‬ה בולעי גופי זרי‪ ,‬שברי תאי וחיידקי ויש לה הרבה‬
‫ליזוזומי *איברי המפרקי חלבוני* ושלוחות ציטופלזמיות‪ ,‬גרעינ‬
‫דומה בצורתו לכליה‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫א יש פגיעה‪ ,‬זיהו רציני‪ ,‬יש גיוס של תאי נוספי ממערכת החיסו‪ ,‬שמגיעי‬
‫מהד‪ .‬באופ רגיל יש את התאי הקבועי שנמצאי ברקמה זו‪ .‬לא תמיד יש את‬
‫כל סוגי תאי מערכת החיסו ברקמת החיבור‪.‬‬

‫החומר החו‪ %‬תאי‪ :‬מכיל סיבי וחומר ביניי‪.‬‬

‫א‪ .‬הסיבי ברקמת החיבור‪ :‬יש סיבי עבי ויש דקי‪ .‬יש שלושה סוגי של‬
‫סיבי‪:‬‬
‫‪ .1‬קולג‪:‬‬
‫הוא הכי שכיח ויש ‪ 19‬סוגי שוני של קולג )הקולג מהווה ‪ 25%‬מכלל החלבוני‬
‫בגו(‪ .‬רוב הקולגני מיוצרי ע"י פיברובלסטי חו) מסוג ‪ 4‬שנוצר מתאי אפיתל‪.‬‬
‫חומר זה מיוצר בתאי‪ ,‬א‪ $‬מתארג לסיבי מחו) לתא‪ ,‬יש התארגנות הדרגתית‬
‫של סיבי* תחילה סיב קצר ואז ארו‪ $‬יותר‪ .‬אי כיווניות מיוחדת של הקולג‪ ,‬סיבי‬
‫הקולג עבי‪ .‬יש לה חלק בתמיכה‪.‬‬
‫סוג ‪ 1‬נמצא הכי הרבה ברקמת החיבור‪.‬‬
‫סוג ‪ 2‬בעיקר בסחוס ובמיתרי‪.‬‬
‫סוג ‪ 4‬נמצא בממברנה הבזאלית‪.‬‬
‫סוג ‪ 7‬נמצא בעור‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבי רטיקולריי‪ :‬מבנה החלבו דומה לקולג )בנויי מסוג מסויי של קולג*‬
‫קולג מס' ‪ ,(3‬סיבי דקי‪ ,‬ה נמצאי מסביב לבלוטות מערכת החיסו‪ :‬טחול‪,‬‬
‫בלוטות לימפה* במקומות אלו נוצרי תאי מערכת החיסו‪ .‬כמו כ ה ג נמצאי‬
‫מסביב לכלי ד דקי‪ ,‬ה מהווי חלק מהממברנה הבזאלית‪ ,‬ומהווי חלק‬
‫מה"שלד" של איברי לימפתיי )איברי מערכת החיסו( ‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבי אלסטיי‪ :‬בנויי מחלבו ‪ Elastin‬ומ* ‪ Microfibrils‬שמאפשרי‬
‫אלסטיות לרקמה )עד רמה מסוימת(‪ .‬יש לה כושר להימתח ולהתכוו) ללא קריעה‪.‬‬
‫הסיבי האלה ה הדקי ביותר‪.‬‬

‫ב‪ .‬חומר ביניי ‪:Ground Substance‬‬

‫נמצא בחומר החו) תאי שמורכב מתרכובות מאוד מסועפות של חומר סוכרי‬
‫וחלבוני‪ .‬ה חומציי ולכ ה קושרי ג יוני וג מי‪ .‬במקו זה יש מאגר של‬
‫מי שנספח לתו‪ $‬חומר הביניי‪ ,‬אי אפשר לראות את האזור בצביעה‪ .‬בשק אלה‬
‫ה האזורי הבלתי צבועי‪ .‬הרכב של חומר הביניי וצפיפותו יכולי להשתנות‬
‫במקומות שוני בגו בהתא לתפקיד הרקמה‪.‬‬

‫סיכו‪:‬‬
‫רקמת החיבור בנויה מתאי‪ ,‬החומר החו) תאי מורכב מסיבי ומחומרי ביניי‪.‬‬
‫מאפייני נוספי של רקמת החיבור*‬
‫• התאי לא הדוקי זה לזה‪ ,‬ה לא נוגעי אחד בשני בניגוד לרקמת‬
‫אפיתל‪.‬‬
‫• הרקמה היא וסקולרית )יש ריבוי בכלי ד(‪.‬‬
‫• אינה קוטבית‪ .‬אי בה אזור אפיקאלי ובזאלי‪ ,‬אי כיווניות‪ .‬יש ריבוי‬
‫בעצבי ברקמת החיבור‪.‬‬

‫סיווג של רקמת חיבור‪:‬‬

‫מסווגי את רקמת החיבור לרקמה ספציפית ‪ Specialized‬ורקמת ‪ .Proper‬רקמת‬
‫החיבור מורכבת מהרבה מאוד תת רקמות שונות‪.‬‬
‫רקמת ‪ :Specialized‬סוגי ייחודיי של רקמת חיבור‪:‬‬
‫* רקמת שומ – ‪.Adipose‬‬

‫‪7‬‬
 ‫הד נמנה על רקמת חיבור ‪.Blood‬‬ ‫*‬
‫תאי מערכת החיסון שנמצאים בדם‬
‫ומרכיבים את הטחול ובלוטות הלימפה‪-‬‬ ‫‪ Bone & Cartilage‬עצ וסחוס – מה‬ ‫*‬
‫תאים שבהם מתפתחת מערכת החיסון‪.‬‬ ‫שבונה את השלד זו ג רקמת חיבור‪.‬‬
‫מערכת לימפטית ‪.Lymphatic system‬‬ ‫*‬
‫מערכת הימטופויטית ‪Hematopoietic‬‬ ‫*‬
‫‪ *Embryonic‬בתו‪ $‬רקמת החיבור יש‬ ‫*‬
‫תאי שמוצא עוברי* ג יכולי להתחלק‪.‬‬

‫רקמת ה ‪ Proper‬מופרדת ל* ‪ Loose‬דלילה ול* ‪ Dense‬צפופה‪.‬‬

‫‪ Loose‬דליל – התייחסות היא לסיבי‪ ,‬יש לה יחסית מעט סיבי והרבה תאי‪.‬‬
‫הסיבי דקי ולא מאורגני‪ .‬יש בה כל סוגי התאי והיא נמצאת מתחת לרקמת‬
‫האפיתל ) במקומות בה יש צור‪ $‬בהגנה* בעור‪ ,‬בוושט* מתחת לאפיתל‪ ,‬שלופחית‬
‫השת ובהיק של כלי ד(‪ ,‬מתחת לממברנה הבזאלית‪ .‬זוהי הרקמה שמספקת הגנה‬
‫מזיהומי והזנה לרקמת האפיתל‪.‬‬

‫‪ Dense‬צפו' ‪ :‬יש בה הרבה סיבי ומעט תאי‪ .‬והיא נחלקת לשניי‪:‬‬

‫‪ * :Irregular‬אי כיווניות לסיבי )סיבי לא מאורגני(‪.‬‬
‫יש ל ‪ irregular‬סיבי קולג רבי‪ ,‬עבי ובלתי מאורגני‪ .‬הרקמה נותנת חוזק‬
‫ושומרת על צורת האיבר‪ .‬מהווה קפסולה סביב איברי* כבד‪ ,‬כליה‪ ,‬מעי * לתת‬
‫צורה לאיברי‪ .‬בסמיכות לרקמת ה* ‪ loose‬ומתחתיה‪.‬‬

‫‪ * :Regular‬הסיבי בעלי כיווניות מסוימת )סיבי מאורגני(‪.‬‬

‫ה ‪ regular‬מורכבת מסיבי קולג עבי והיא נמצאת בעיקר בגידי ‪tendons‬‬
‫וברצועות ‪ .ligaments‬תפקיד הוא לקשר חזק בי מבני‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ .3‬עור ‪22.12.05 Skin‬‬
‫יש אלה שקוראי לעור כסות – ‪.Integument‬‬
‫האיבר הגדול ביותר בגו ) העור לא נחשב כרקמה‪ ,‬מתייחסי אליו כאיבר כי הוא‬
‫מורכב מכמה רקמות(‪ .‬העור מהווה כ ‪ 20%‬מכל הרקמות‪.‬‬
‫מבנה העור‪:‬‬
‫א‪ .‬שכבה חיצונית – רקמת אפיתל ‪.Epidermis‬‬
‫ב‪ .‬האפידרמיס מונח על רקמת חיבור ה* ‪.Dermis‬‬
‫ג‪ .‬שכבה תת עורית – ‪) Hypodermis‬רקמת חיבור שברובה מורכבת מהרבה‬
‫תאי שומ(‪.‬‬

‫טפלות העור ‪ Skin Appendages‬יש לעור הוספות‪:‬‬

‫שיער‪ ,‬ציפורניי‪ ,‬בלוטות חלב‪ ,‬בלוטות זיעה‪.‬‬
‫תפקידי העור‪:‬‬
‫• מחסו – בי תו‪ $‬הגו לחו) הגו‪ ,‬הדבר מונע אובד נוזלי ומעבר חומרי‬
‫שוני )הגנה(‪.‬‬
‫• הגנה – מנגנוני הגנה מפני קרינה‪ ,‬וירוסי‪ ,‬חיידקי‪ .‬העור לא נקרע בקלות‪.‬‬
‫• הפרשה ותרמו רגולציה – ישנ בלוטות שחלק מהעור )זיעה‪ ,‬חלב(‪ .‬הזיעה‬
‫היא המנגנו שתור לוויסות חו הגו‪.‬‬
‫• מטבוליז – חלק מסינתזת הויטמיני )ויטמי ‪ – D‬שחשוב להכנסת סיד‬
‫‪ Ca‬לעצמות ולשמירה על שלד העצ(‪.‬‬
‫• חישה – בעור יש גופיפי חישה שמאפשרי תחושות של מגע קור חו‪.‬‬

‫האפידרמיס ‪Epidermis‬‬
‫בנוי מאפיתל רב שכבתי קשקשי מקור ‪Keratenized Stratified Squamous‬‬
‫‪ .Epithelium‬התאי בחלק החיצוני של העור מלאי בקרטי‪ ,‬התאי שטוחי‪,‬‬
‫שכבה רב שכבתית עבה‪ .‬התא שבונה את האפידרמיס נקרא‪ Keratinocyte :‬ש של‬
‫תא אפיתל שנמצא באפידרמיס‪ ,‬מייצר הרבה חלבוני‪ ,‬בער‪ 92% $‬מהתאי‬
‫שבוני את האפידרמיס ה קרטינוציטי‪ .‬הקרטינוציט עובר שינויי בכל מחזור‬
‫חייו‪.‬‬
‫בגו מבדילי בי שני סוגי עורות‪ :‬עור עבה הנמצא בכפות הרגליי ובכפות הידיי‬
‫והעור של שאר האזורי בגו שהוא עור דק‪.‬‬
‫ישנ ‪ 5‬שכבות שונות של אפידרמיס‪:‬‬
‫‪ – Stratum Basalٍ .1‬זו השכבה הראשונה‪ ,‬יושבת על הממברנה הבזאלית על‬
‫רקמת החיבור‪ .‬מורכבת משכבה אחת של תאי שצורת קובייתית או‬
‫גלילית ‪ /‬עמודית‪ .‬התאי ה תאי מתחלקי‪ ,‬הקרטוניציטי מתחלקי‬
‫לדיסמוסומי והמידסמוסומי‪ .‬משכבה זו מגיעי התאי שבוני את כל‬
‫האפידירמיס‪ ,‬החלוקות נעשות בלילה‪ .‬התאי מאוד הדוקי אחד לשני‬
‫בדיסמוסומי‪ ,‬וה קשורי לממברנה הבזאלית ע"י המידסמוזומי‪ ,‬זה‬
‫מאפשר חוזק לשכבה ומעג אותה‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪ – Stratum Spinosum‬תאי גדולי שנראי כמו קוצי‪ ,‬זה בגלל שיש‬ ‫‪.2‬‬
‫הרבה מאוד דיסמוסומי בי התאי בתו‪ $‬השכבה‪ .‬יש הרבה מאוד שורות‬
‫של תאי‪ ,‬לקראת השכבה הבאה התאי יתחילו להשתטח‪.‬‬
‫‪ – Stratum Granulosum‬התאי ה תאי שטוחי‪ ,‬בי ‪ 3*5‬שורות של‬ ‫‪.3‬‬
‫תאי‪ .‬גרעי התא ממוס‪ $‬בהרבה מאוד גרנולות )וזיקלות = שלפוחיות(‪ ,‬יש‬
‫מצבור מאוד גדול של חומרי‪ :‬קרטי ‪ .‬ה מייצרי ומתחילי להפריש‬
‫חומר גליקוליפידי )שומני( שעוט את התאי מבחו) – חומרי אלה לא‬
‫נכנסי לתאי‪ .‬הגליקוליפידי ימנעו מעבר של מי לתו‪ $‬התאי – מחסו‬
‫כמעט הרמטי למעבר מי וחומרי אחרי למרווח הבי תאי‪.‬‬
‫‪ – Stratum Lucidum‬התאי כבר מתי‪ ,‬התא מתמלא בקרטי‬ ‫‪.4‬‬
‫והאברוני מתחילי להיפרק – ה לא נפלטי מבחו) לתא ולכ התאי‬
‫שומרי על צורת‪ .‬ה עטופי בגליקוליפידי ומחוברי אחד לשני ע"י‬
‫דסמוסומי‪ .‬שורות אחדות של תאי מתי שמלאי בקרטי‪ .‬בשכבה זו לא‬
‫נית לראות שו גרעיני בצביעה‪ :‬כמעט ולא קולט צבע – צביעה בהירה‪ ,‬לא‬
‫נמצא בכל סוגי העור )א‪ $‬ורק בעור עבה(‪.‬‬
‫‪ – Stratum Coreneum‬עובי השכבה תלוי בסוג העור )דק ‪ /‬עבה(‪ ,‬יכולה‬ ‫‪.5‬‬
‫להיות שכבה של הרבה מאוד תאי ‪ 30-50‬שורות תאי‪ ,‬התאי ה מתי‪,‬‬
‫לאט לאט הדיסמוסומי נעלמי והקשר בי התאי מתחלש ומתנתק וזה‬
‫גור לעור להתקל‪ ,‬עטופי בגליקוליפידי‪ .‬התאי מתקלפי מהשכבה‬
‫החיצונית ובמקומ מגיעי תאי חדשי מה* ‪ .Stratum Basale‬העובי של‬
‫השכבה משתנה בי עור דק ועבה‪ ,‬קשרי בי התאי מתפרקי בי ‪20*50‬‬
‫יו‪ .‬תאי מאוד פעילי כי ה השכבה החיה האחרונה בעור‪.‬‬
‫* בעור יש ‪ 4‬סוגי קרטי מתו‪ 10 $‬סוגי שוני של קרטי שנמצאי בגו‪.‬‬
‫הגבול בי אפידירמיס לדרמיס הוא לא קו ישר – יש פיתולי – הדבר מגדיל‬
‫את שטח הפני‪ :‬יש יותר מקו לעגינה‪ ,‬וזה נות חוזק לשכבת הדרמיס שמספקת‬
‫לאפידרמיס את צרכיה‪.‬‬
‫לסיכו‪:‬‬
‫קירנוציט ‪ :Keratinocyte‬תא אפיתל שנמצא בעור בשלבי התמיינות שוני‪.‬‬
‫התא מתחיל ב ‪ stratum basale‬ש הוא נוצר‪ ,‬וכשהוא מגיע לשכבה החיצונית של‬
‫העור הוא עובר בתהלי‪ $‬הבא בשלב ההתמיינות הסופי‪:‬‬
‫התא מת
התא מאבד את הגרעי
התא מאבד את האברוני
התא אינו‬
‫מתפרק
התא גדוש בקרטי ועטו בשכבה שומנית שמונעת כניסת מי לתאי‬
‫ולמרווח הבי תאי‪.‬‬
‫התא מתקד למעלה‪:‬‬
‫‪Dermis Stratum Basale Stratum Spinosum Stratum Granulosum /‬‬
‫‪Stratum Lucidum Stratum Corneum.‬‬
‫העור במקומות שוני בגו שונה – למשל‪ :‬בכפות הידיי והרגליי העור עבה יותר‪.‬‬
‫ההבדל בי עור עבה לעור דק‪ :‬הכוונה היא לעובי האפידרמיס‪ .‬עוד גור מבדיל בי‬
‫שני סוגי העור הוא שבעור עבה אי שערות א‪ $‬בעור דק בו יש שערות‪.‬‬

‫העור כמחסו‪:‬‬
‫* עובי האפידרמיס‪.‬‬
‫* ‪ :Keratinized‬מקנה קושי לעור‪ ,‬התאי יותר חזקי‪.‬‬
‫* אטימה הרמטית למעבר נוזלי‪ :‬גליקוליפידי שנמצאי בי התאי ומונעי‬
‫אובד נוזלי דר‪ $‬העור‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תפקידי העור בהגנה‪:‬‬
‫מבנה הדרמיס‪ –:‬יש שקיעות של האפידרמיס לכיוו הדרמיס – ‪Epidermalidges‬‬
‫ובליטות של הדרמיס לכיוו הדרמיס – ‪.Dermal papillae‬‬
‫הדרמיס בנוי משתי שכבות‪) :‬יש גבול מוגדר ביניה(‬
‫‪ .1‬קרובה יותר לאפידרמיס ‪.Papillary layer‬‬
‫והיא בנויה מ ‪ ,loose connective tissue‬יש בה סיבי קולג וסיבי‬
‫אלסטיי‪ ,‬כלי ד‪ ,‬עצבוב‪ ,‬תאי מערכת החיסו )פחות סיבי והרבה תאי(‪.‬‬
‫‪ .2‬שכבת הדרמיס העמוקה יותר היא ‪.Reticular layer‬‬
‫זוהי רקמת חיבור מסוג ‪ .Dense irregular connective tissue‬שבנויה מ‪:‬‬
‫ריבוי סיבי קולג וסיבי אלסטיי‪ ,‬כלי ד‪ ,‬עצבוב‪ ,‬תאי מערכת החיסו‪,‬‬
‫בלוטות‪ ,‬ושערות )פחות תאי והרבה סיבי(‪.‬‬

‫*‪ Fingerprints‬טביעות האצבעות נקבעות לפי שקיעת אפידרמיס לתו‪ $‬הדרמיס‪.‬‬

‫** יש הרבה מחלות הנגרמות מחוסר של סיבי‪ .‬למשל מחסור באנזי ‪collagenase‬‬
‫שהופ‪ procollagen $‬לקולג ‪ collagen‬גור למחלות ובעיות )האיש במצגת(‪.‬‬
‫העור מהווה הגנה מפני פולשי זרי )חיידקי‪ ,‬נגיפי וכו'(‪.‬‬
‫• קו הגנה ראשו‪ :‬באפידרמיס‬
‫תאי ‪ – Langerhans‬תאי בולעניי‪ ,‬ה מצויי ב ‪.Stratum Spinosum‬‬
‫מהווי ‪ 2*8%‬מתאי האפידרמיס‪ ,‬מקור במוח העצ‪ .‬א במקרה של‬
‫זיהו כתוצאה מפצע ה שקועי בתו‪ $‬העור ומהווי מי קו הגנה ראשוני‪.‬‬
‫• קו הגנה שני‪ :‬דרמיס‬
‫הדרמיס מכיל תאי של מערכת החיסו ‪Mast cells, Histonocytes, :‬‬
‫‪.Lymphocytes‬‬

‫תפקיד העור בהגנה מפני קרינת ‪:UV‬‬

‫כמו כ‪ ,‬העור מספק הגנה מפני קרינה ‪ UV‬קרינה זו יכולה לגרו לשינויי ב ‪,DNA‬‬
‫ולכ חשובה הגנה מסוג זה‪ .‬תאי בתו‪ $‬האפידרמיס מייצרי מלני )פיגמנט( ע"י‬
‫תאי שנקראי מילנוציטי ‪ melanocytes‬וה בעיקר נמצאי ב ‪Stratum‬‬
‫‪ .Basale‬תאי אלו מייצרי מלני )פיגמנט( כתגובה לקרינת שמש‪ .‬המלני מועבר‬
‫לתאי אחרי בסביבה ולא נשאר רק בתו‪ $‬המילנוציטי )התא שמייצר אותו(‪,‬‬
‫המלני נכנס לתאי אחרי ובתו‪ $‬תאי אלו הוא מתארג מסביב לגרעי וע"י כ‪$‬‬
‫ממס‪ $‬אותו מקרינת ה ‪ UV‬ובכ‪ $‬ה מגיני על ה ‪ DNA‬שבגרעי‪.‬‬
‫המלנוציטי יוצרי מעי שלוחות לסביבה ובכ‪ $‬ה מעבירי את המלני לתאי‬
‫הסמוכי‪ .‬המלני עובר מהמלנוציטי שנמצאי בשכבה הבזאלית ) ‪Stratum‬‬
‫‪ (Basale‬לשכבה השנייה ‪ Stratum Spinosum‬ע"י השלוחות והמעבר בי התאי‪.‬‬
‫מה קובע את צבע העור ?‬
‫* קרטי ובילירובי – לא נוצרי בעור‪.‬‬
‫* ריכוז המגלובי בד‪.‬‬
‫הפיגמנט העיקרי הוא המלני‪ .‬מספר המלנוציטי זהה אצל בעלי עור בהיר ובעלי‬
‫עור כהה‪.‬‬

‫בהירי עור‬
‫‪ -‬מעט מלנוזומים )שלפוחיות(‪.‬‬ ‫‪ -‬מלנין נוצר בתגובה לקרינת ‪UV‬‬
‫‪ -‬פירוק מהיר‬ ‫‪ -‬מלנין רב בשכבות התחתונות של הגוף‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫כהי עור‬
‫‪ -‬הרבה מלנוזומים )שלפוחיות(‪.‬‬ ‫‪ -‬מלנין נוצר כל הזמן‪.‬‬
‫‪ -‬פירוק איטי‪.‬‬ ‫‪ -‬מלנין מפוזר בכל שכבות האפידרמיס‪.‬‬

‫מלנוציט זה תא‪ .‬מלנוזו זה השלפוחית שבה נוצר המילני שהוא הפיגמנט העיקרי‬
‫שקובע את צבע העור‪ .‬קרינת ‪ UV‬גורמת ליצירת הפיגמנט מלני‪.‬‬
‫מה התועלת בקרינת ‪?UV‬‬
‫מעודדת יצירה של ויטמי ‪) D‬חשוב לבניית העצמות(‪.‬‬
‫מה החיסרו בקרינת ‪?UV‬‬
‫* גורמת לפגמי ב ‪) DNA‬לא תמיד מערכת לתיקו פגמי ב ‪ DNA‬בגו מתגברת‬
‫על הפגמי האלו‪ ,‬וזה גור לפגיעה ביצירת החלבוני ולמחלת הסרט(‪.‬‬
‫* פגיעה בסיבי בדרמיס )קולג‪ ,‬אלסטי(‪.‬‬
‫* ירידה במספר תאי ‪ – Langerhans‬תאי מערכת החיסו‪.‬‬
‫תפקיד העור בהפרשה ובתרמו רגולציה‪:‬‬
‫* שיער‪.‬‬
‫* בלוטות חלב‪ ,‬בלוטות זיעה‪.‬‬
‫* נימיות ד תת עוריות‪.‬‬
‫שיער‪:‬‬
‫* המש‪ $‬של האפידרמיס‪ :‬השערות ה שקיעות האפידרמיס לתו‪ $‬הדרמיס‪,‬‬
‫בשקיעות אלה מתפתחת השערה‪.‬‬
‫* השערות בנויות מקרנוציטי‪ :‬השערה בנויה מתאי מתי שמכילי קרטי‬
‫קשה‪.‬‬
‫* מצוי בעור דק‪.‬‬
‫הזקיק של השערה נמצא בתו‪ $‬הדרמיס והוא מורכב מתאי אפיתל‪ .‬הממברנה‬
‫הבזאלית מפרידה בי השערה לבי הדרמיס‪.‬‬
‫תפקיד השיער בתרמו רגולציה ובהגנה‪:‬‬
‫* מונע אובד חו דר‪ $‬העור‪.‬‬
‫* הגנה מפני קרינה‪.‬‬
‫* הגנה מפני נזקי פיזיי‪.‬‬

‫בלוטות חלב ‪:Sebaceous Glands‬‬

‫היא נמצאת בדרמיס‪ ,‬בצמוד לשערה בעיקר בעור דק‪.‬‬
‫מיקו ‪ :‬בעיקר בעור הפני‪ ,‬הקרקפת‪ ,‬המצח‪ ,‬מרכז החזה והגב‪) .‬במקו שבו יש‬
‫שערות(‪.‬‬
‫הפרשה‪ :‬לחלק העליו של זקיקי השיער‪.‬‬
‫סוג הפרשה‪ Sebum :‬תערובת של כולסטרול וטריגליצרידי‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬מעניק מעטה שומני השומר על גמישות השיער ועל לחות העור‪ .‬כל התאי‬
‫המפרישי ברקמה ה תאי של רקמת אפיתל‪.‬‬

‫בלוטות הזיעה ‪:Sweat Glands‬‬

‫מיקו‪ :‬כל שטחי הגו‪.‬‬
‫הפרשה‪) :Eccrine * :‬רוב הבליטות בגו(* אל מחו) לגו )לתו‪ $‬חלל שמתחבר‬
‫לצינור שיוצא מחו) לגו‪ ,‬הריח נוצר ע"י חיידקי(‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫* ‪ :Apocrine‬לחלק העליו של זקיק השערה‪.‬‬
‫סוג הפרשה‪ :‬זיעה מימית וצלולה ‪ +‬חומרי פסולת‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬שמירה על טמפרטורת הגו וסילוק פסולת‪.‬‬
‫בלוטות ה* ‪ Eccrine‬מווסתות את טמפרטורת הגו‪ .‬בלוטות ה ‪ Apocrine‬נמצאות‬
‫בבית השחי ובאיברי המי‪ .‬הריח של הזיעה נגר ע"י חיידקי שמפרקי את חומרי‬
‫הפסולת‪.‬‬
‫מנגנו התרמו רגולציה‪:‬‬
‫לזיעה יש מנגנו של הורדת טמפ' הגו ) מוסבר בתרשי בשק במצגת(‪.‬‬
‫סרט העור‪:‬‬
‫כתוצאה מנזקי ‪ UV‬או מנזקי שוני נגרמי ‪ 3‬סרטי עור‪.‬‬
‫‪ – Basal Cell Carcinoma .1‬לא מהווי סיכו כי ה לא מתפשטי‬
‫בגו וקל לאבח אות כי אפשר לראות את זה‪ ,‬נמצאי על‬
‫האפידרמיס‪ ,‬נית להסיר אות אצל רופא עור‪ ,‬לא חודרי אל‬
‫הדרמיס דר‪ $‬הממברנה הבזאלית‪.‬‬
‫‪ Squamous Cell Carcinoma .2‬גידולי אלה פחות מסוכני‪.‬‬
‫‪ :Melanoma .3‬הסוג הממאיר ביותר‪ ,‬התאי יכולי לשלוח גרורות‬
‫לאיברי שוני בגו‪ .‬זהו גידול בלתי מבוקר של מלנוציטי )מייצרי‬
‫המלני(‪ ,‬הגרורות עוברות דר‪ $‬כלי הד‪ ,‬תאי אלו מפרקי את‬
‫הממברנה הבזאלית ונודדי בגו ע"י כ‪ $‬שה נכנסי לזר הד‪.‬‬

‫‪ :Vitilgo‬נוצרי כתמי לבני בעור – הול‪ $‬לאיבוד פיגמנט המלני‪ ,‬לא מחלה‬
‫מסוכנת‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪ .4‬מערכת העצבי ‪29.12.05‬‬
‫היא המערכת המורכבת ביותר שקיימת בגו‪.‬‬
‫תכונות מערכת העצבי‪:‬‬
‫‪ (1‬חישה – היכולת לקלוט נתוני ג מתו‪ $‬הגו וג מהעול החיצוני‪.‬‬
‫‪ (2‬עיבוד נתוני‪.‬‬
‫‪ (3‬תגובה‪.‬‬
‫מערכת העצבי מורכבת משני אלמנטי‪:‬‬
‫א‪ :Central Nervous System*CNS .‬מערכת העצבי המרכזית‬
‫שכוללת את‪ :‬המוח ‪ Brain‬וחוט השדרה ‪.Spinal Cord‬‬
‫ב‪ :Perepheral Nervous System*PNS .‬מערכת העצבי‬
‫הפריפריאלית שכוללת תאי מערכת העצב‪.‬‬
‫תאי מערכת העצבי מורכבי מ* ‪ Neurons‬תאי עצב ו* ‪ glia‬תאי תמיכה‪.‬‬
‫יש הרבה נוירוני בגו ‪ .1011 :‬לנוירו יש גו‪ ,‬גרעי‪ ,‬דנדריט ושלוחה ארוכה‬
‫שנקראת אקסו – מעביר מידע לתא מטרה‪ ,‬והדנדריט אוס מידע* מקבל גירויי‪.‬‬
‫אקסוני בד"כ ארוכי יותר‪.‬‬
‫ישנ כמה סוגי של נוירוני‪:‬‬
‫• ‪ :Sensory neurons‬מערכת תחושה שמעבירה אינפורמציה מהסביבה‬
‫למערכת העצבי‪.‬‬
‫• ‪ :Motor neurons‬מערכת מבצעת* שולטת על שרירי ומערכות נוספות‪.‬‬
‫• ‪ :Interneurons‬כל התאי במערכת העצבי שלא פועלי כסנסורי ולא‬
‫פועלי כמוטורי‪.‬‬
‫* כל נוירו שקשור לנוירו אחר* אינטר נוירו‪.‬‬
‫* בנוס יש נוירו שמעביר מסר מוטורי* שולחי מסר לכיוו הפעלה של שריר‪.‬‬
‫* ויש ג נוירוני שה סנסורי – קולטי מידע מהסביבה החיצונית ומהסביבה‬
‫הפנימית שלנו ומעבירי לאינטרנוירוני‪.‬‬

‫חלקי הנוירו‪:‬‬
‫• ‪ :Perikaryon‬האזור הציטופלזמטי מסביב לגרעי‪.‬‬
‫• ‪ :Dendrites‬שלוחות של ציטופלזמה‪ ,‬תפקידה לקבל אינפורמציה מהסביבה‬
‫)בד"כ מנוירוני אחרי(‪.‬‬
‫• ‪ :Axon‬שלוחה יחידה – מעביר את הסיגנלי לתאי אחרי‪.‬‬
‫• ‪ :Nucleus‬גרעי‪.‬‬
‫החלק הסינסורי ה הדינדריטי והחלק המוטורי הוא האקסו‪.‬‬
‫בנקודת המפגש בי נוירוני או בי נוירו לתא המטרה יש מבנה מיוחד שנקרא‬
‫סינפסה‪.‬‬
‫תפקיד הסינפסה‪:‬‬
‫בקצה של כל דנדריט או אקסו יש סינפסות שתפקיד העברת אינפורמציה בי תא‬
‫לתא משו שאי חיבור ציטופלזמי בי התאי‪ ,‬מעבר הגירוי נעשה ע"י מולקולות‪.‬‬
‫בקצה של האקסו יש הרחבה ואז יש רווח בי האקסו לבי הדנדריט‪ ,‬יש מעבר‬
‫מידע דר‪ $‬האקסו‪ ,‬רווח ואז מעבר אינפורמציה‪ .‬הרווח הוא הסינפסה – יש‬
‫לסינפסה שלושה חלקי‪*:‬‬
‫א‪ .‬פרייסינפטיק )‪ :(Presynaptic‬המרווח בי האקסו לדנדריט‪.‬‬
‫ב‪ ,synaftic cleft .‬מרווח של ‪.20-30 nm‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ג‪ .‬פוסטסינפטיק ‪.Postsynaptic‬‬
‫המעבר של אינפורמציה )גירוי( בי תא לתא בסינפסה הוא ע"י סיגנל כימי שנקרא‬
‫נוירוטרנסמיטור‪ ,‬נוירוטרנסמיטורי נמצאי בממברנות‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אצטילכולי הוא נוירוטרנסמיטור שנמצא בתאי כאלה‪ .‬כשיש גירוי חשמלי‬
‫משתחרר הנוירוטרנסמיטור למרווח הסינפסי והוא עובר דיפוזה לתא המטרה‬
‫ומפעיל גירוי חשמלי‪.‬‬
‫כדי שהסיגנל ייגמר – במקרה של אצטיל כולי ישנו אנזי שנקרא אצטיל כולי‬
‫אסטראז שמפרק אצטיל כולי‪.‬‬
‫חייב להיות סילוק של הנוירוטרנסמיטורי כי אחרת יש הפעלה תמידית וכ‪$‬‬
‫האנזי מסלק את האצטיל כולי‪ .‬גז העצבי נקשר לאנזי וגור לו להיות לא‬
‫אקטיבי‪ ,‬ונגרמת הפעלת יתר שגורמת לשיתוק‪ ,‬השריר מופעל ללא הפסקה כי אי‬
‫מי שיפרק אצטיל כולי‪.‬‬

‫‪:Supporting cells of the nervous system‬‬

‫‪ .II‬במערכת ‪
PNS‬תאי שנקראי ‪.Schwann cells‬‬
‫‪ .III‬במערכת ‪
CNS‬תאי שנקראי ‪. Oligodendrocytes‬‬
‫שניה מייצרי מיאלי ‪ – Myelin‬זהו מבנה מיוחד שמשמש לבידוד חשמלי של‬
‫אקסוני מסויימי‪.‬‬
‫כדי שזר חשמלי יעבור בצורה יעילה למרחק צרי‪ $‬לבודד אותו‪ ,‬כדי שלא יהיו‬
‫נזילות חשמליות לאור‪ $‬הדר‪ ,$‬התאי האלה מצפי בעיקר אקסוני ארוכי‪.‬‬
‫תא ‪:Schwann‬‬
‫התא מלפ את עצמו כמה פעמי סביב האקסו‪ ,‬יש כל הזמ דחיקה של‬
‫הציטופלזמה‪ .‬מתקבלות שכבות של הממברנה הציטופלזמית העשויה משומ‬
‫וחלבוני‪ ,‬ללא הציטופלזמה‪ ,‬וכ‪ $‬מתקבלת שכבת שומ עבה שמבדדת בגלל ששומ‬
‫הוא מבודד טוב‪ .‬הליפו הזה חוזר על עצמו הרבה מאוד פעמי‪ ,‬הרכב הממברנה‬
‫שעוטפת הוא הרכב מיוחד שתפקידו לבודד‪ ,‬כ‪ $‬נוצר בידוד טוב מאוד סביב‬
‫האקסו‪ .‬כל תא שווא עוט סיגמנט מסוי סביב האקסו‪ .‬הוא כור‪ $‬עצמו אקסו‪,‬‬
‫ויוצר עטיפת מיאלי ב* ‪.PNS‬‬
‫‪:Oligdendrocyte‬‬
‫ההבדל בי ‪ schwann‬ל – ‪ :oligodendrocyte‬כל תא ‪ schwann‬עוט סגמנט אחד‬
‫של אקסו‪ ,‬תא ה ‪ Oligdendrocyte‬משוכלל יותר‪ ,‬יש לו מספר שלוחות כל אחת‬
‫מה עוטפת אקסו במערכת העצבי המרכזית ‪ .CNS‬תא אחד יכול לעטו‬
‫סיגמנטי שוני של אקסו ג של תאי שוני‪ ,‬ויש בגו הרבה מאוד‬
‫אוליגודנדרוציטי‪.‬‬

‫נקודת המפגש בי ‪ schwann‬אחד לשני* רווח שנקרא ‪– Node Of Ranvier‬‬

‫יש איזור של בידוד גבוה ואז יש רווח שהוא חשו ולכ האטימה שלו מאוד נמוכה‬
‫ואח"כ שוב אזור של אטימה‪ .‬הזר החשמלי שעובר לאור‪ $‬האקסו עובר למעשה‬
‫בקפיצות‪ .‬באקסוני שאי בה מיאלי הזר עובר בפרקי יותר קצרי לאט דר‪$‬‬
‫האקסו‪ .‬המעבר החשמלי בזמ שיש מיאלי הרבה יותר מהיר‪ ,‬המיאלי לא רצי‬
‫ולכ הזר החשמלי "קופ)" מאליו‪.‬‬
‫‪ Multiple Screlosis‬טרשת נפוצה* במחלה זו‪ ,‬שהיא מחלה של תקיפת‬
‫מערכת החיסו ואת המיאלי שבמערכת העצבי‪ .‬ישנה תקיפה של‬
‫האוליגודנדרוציטי והמיאלי שה מייצרי‪.‬‬
‫האקסוני נשארי‪ ,‬ולכ מתקבלת נזילה של זר הצידה‪ ,‬ולכ הפעילות החשמלית‬
‫של אקסוני אלו נפגעת כי ה לא מצליחי להעביר סיגנל חשמלי ממקו למקו‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪:Astrocytes‬‬
‫תאי נוספי שנמצאי ב ‪ .CNS‬על כל נוירו יש בער‪ 10 $‬אסטרוציטי‪.‬‬
‫לאסטרוציטי יש מספר תפקידי* יש לה שלוחות מאוד ארוכות‪ .‬ה מזיני את‬
‫הנוירוני‪ .‬מגשרי בי הנוירוני לבי הסביבה‪ ,‬מעבירי חומרי תזונה מכלי הד‬
‫אל הנוירוני‪ .‬יש לה ג תפקידי נוספי‪.‬‬
‫‪*Microglia‬‬
‫נמצאי ב* ‪ .CNS‬הצורה דומה לתא בלעני‪ .‬ה משתתפי בהגנה של מערכת‬
‫העצבי בפני פציעה וזיהו‪ .‬תאי מערכת החיסו לא מגיעי למערכת העצבי‬
‫המרכזית ולכ תאי אלה מגיני עליה‪.‬‬

‫מבנה מערכת העצבי המרכזית ‪:CNS- Central Nervous System‬‬

‫אזורי המוח השוני‪:‬‬
‫• ‪ *Spinal Cord‬עמוד השדרה‪.‬‬
‫• ‪ *Cerebellum‬המוח הקט‪.‬‬
‫• ‪ *Cerebrum‬כל שאר חלקי המוח‪.‬‬
‫עטיפת רקמת החיבור סביב ה* ‪ CNS‬היא ‪.meninges‬‬
‫השכבות שמתחת לגולגולת‪:‬‬
‫• ‪ :Dura mater‬שכבה קשה‪ ,‬שכבת חיבור‪.‬‬
‫• ‪ :Arachnoid mater‬בצורת כורי עכביש‪ ,‬יש ש כלי ד‪.‬‬
‫• ‪ :Pia mater‬שכבה אחרונה של ה – ‪.meninges‬‬

‫אחד המאפייני החשובי הוא מחסו ד מוח ‪ .Blood-Brain Bareier‬כלי הד‬

‫בתו‪ $‬מערכת העצבי חדירי בצורה מאוד סלקטיבית‪ .‬כל מולקולה שנכנסת מכלי‬
‫הד לתו‪ $‬רקמת ה ‪ CNS‬היא מולקולה מבוקרת ועוברת בצורה אקטיבית‪ ,‬כ‪ $‬ג‬
‫תאי מערכת החיסו‪ .‬המעבר הוא סלקטיבי כי תאי האנדותל מחוברי זה לזה ב‬
‫‪ tight junctions‬ורווחי לא קיימי למעשה‪ .‬נימיות הד ב ‪ CNS‬עטופות ב ‪Basal‬‬
‫‪ lamina‬ומוקפות בשלוחות של אסטרוציטי‪ .‬אסטרוציטי ה הקרובי ביותר‬
‫לכלי הד‪ ,‬ה מעבירי חומרי מזו לנוירוני שבסביבה כי הנוירוני לא באי‬
‫במגע ע כלי הד‪ .‬תאי אנדותל ב ‪ CNS‬עוברי שינוי מיוחד ובמקו להיות‬
‫מחוברי ב* ‪ gap junctions‬ה מחוברי ב* ‪.tight junctions‬‬
‫נית לחלק את מערכת העצבי המרכזית לשני אזורי‪:‬‬
‫‪ .1‬אזורי אפורי‪ :‬יש ציטופלזמה וגרעי של נוירוני‪ ,‬אקסוני ודנדריטי ו*‬
‫‪) .neuroglia‬האזור האפור – נוירוני‪ oligodendrocyte ,‬ואסטרוציטי(‪.‬‬
‫‪ .2‬אזורי לבני‪ :‬יש בה אקסוני ודנדריטי ו* ‪ .neuroglia‬הוא לב משו‬
‫שהוא מכיל כמות גדולה של מיאלי‪ ,‬וכמות כזאת מקבלת צבע לב‪.‬‬
‫‪ *Medulla‬אזור לב‪ *Cortex ,‬אזור אפור‪.‬‬

‫‪:Cerebellum‬‬
‫המוח הקט‪ ,‬אחראי על תנועות מורכבות‪ ,‬קואורדינציה‪ .‬הלימוד והאיחסו של‬
‫תנועות מורכבות כמו רכיבה על אופניי נמצאי ש‪ .‬זהו האזור הראשו שנפגע‬
‫משתיית אלכוהול‪ .‬כאשר נוהגי )פעולה מורכבת( תחת השפעת אלכוהול התגובה‬
‫איטית‪.‬‬
‫החומר הלב מכיל הרבה מיאלי* יהיו הרבה אקסוני‪.‬‬
‫)‪ * Granular Layer (GL‬מכילה הרבה מאוד נוירוני‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫)‪ *Molecular Layer (ML‬מספר מועט של נוירוני‪ ,‬נמצאת מעל ל ‪.GL‬‬
‫‪ GL‬ו* ‪ ML‬נמצאי בחלק האפור‪ ,‬בגבול ביניה ישנ ‪ Purkinje cells‬שה תאי‬
‫מאוד גדולי‪ .‬לתא זה יש ע) דנדריטי מאוד גדול ואקסו‪ .‬ה התאי היחידי‬
‫ששולחי אקסוני מחו) לצרבלו‪.‬‬
‫)אותה נק' עוד הסבר‪ :‬נקודת המפגש בי שתי השכבות* קבוצה של נוירוני‬
‫שנקראי ‪ purkinje cells‬בעלי אקסו יחיד ה עושי אינטגרציה‪ ,‬יש לה הרבה‬
‫דנדריטי – אוספי אינפורמציה ומעבירי לאקסו שעובר דר‪ $‬החומר הלב‪(.‬‬
‫רוב הנוירוני ב ‪ granular layer‬ה נוירוני בעלי אקסוני ללא מיאלי‬
‫כשהקשר שה יוצרי קרוב‪ .‬א אקסו צרי‪ $‬להגיע רחוק הוא יהיה עטו‬
‫במיאלי‪ .‬נוירוני לוקליי )מקומיי( לא יהיו עטופי במיאלי וה ייצרו‬
‫סינפסות ע נוירוני שכני שיושבי ליד‪.‬‬

‫‪:Cerebrum‬‬
‫האזורי רשומי בשק‪.‬‬
‫‪ *Pyramidal cells‬שלוחות שלה הולכות למעלה ולצדדי‪) .‬ע) דנדריטי מאוד‬
‫מורכב‪ .‬תאי אלה עושי אינטגרציה של תאי מאוד חשובי ב ‪.cerebrum‬‬
‫חוט שדרה ‪ :Spinal cord‬מורכב מאזורי לבני ואפורי‪ ,‬האזור האפור בצורת‬
‫פרפר‪ .‬באזורי הלבני בעיקר מסלולי ארוכי תוו‪ $‬של אקסוני‪ ,‬ולכ ה עטופי‬
‫במיאלי‪.‬‬
‫‪ – Central canal‬תעלה באמצע חוט השדרה‪.‬‬
‫יש היפו‪ $‬במיקו המיאלי‪ :‬בחוט השדרה החומר הלב נמצא בהיק לעומת המוח‬
‫הקט שבו הוא נמצא במרכז‪.‬‬

‫מערכת העצבי ההיקפית ‪:PNS- Perepheral Nervous System‬‬

‫יש זרוע מוטורית וזרוע סינסורית‪ ,‬המוטורית נחלקת לשניי‪:‬‬
‫ג‪ .‬חלק סומטי ‪ *Voluntary‬שריר שלד )תחת שליטתנו(‪.‬‬
‫ד‪ .‬וחלק אוטונומי ‪ *Autonomic‬שרירי שאי לנו שליטה עליה‪.‬‬
‫המערכת האוטונומית נחלקת לשלושה‪:‬‬
‫)‪ (1‬מערכת סימפטית ‪ :Symphatic devision‬מבקרת את קצב הנשימה‪ ,‬לח)‬
‫ד‪ ,‬פעימות ד בכיוו של הגברה‪ .‬היא מכינה את הגו לפעולה ע"י האטת‬
‫קצב מערכת העיכול והגברת קצב הנשימה‪ ,‬לח) הד וקצב פעימות הלב‪.‬‬
‫)‪ (2‬מערכת פאראסמפטית ‪ – :Parasymphatic devision‬המערכת שמאזנת‪.‬‬
‫כאשר מפסיקי לרו) והנשימה מסתדרת‪ ,‬פועלת המערכת הזאת‪ :‬היא‬
‫מגבירה את קצב מערכת העיכול ומאטה את קצב הנשימה‪ ,‬לח) הד וקצב‬
‫פעימות הלב‪.‬‬
‫)‪ Enteric deviosion (3‬המערכת האנטרית‪ – :‬מערכת עצבי שמעצבבת את‬
‫מערכת העיכול‪ ,‬והיא נמצאת בקיבה‪ .‬מערכת עצמאית שעובדת כל הזמ‪.‬‬
‫המערכת הזאת נותנת את הקצב הקבוע‪ .‬הסימפטתית והפאראסמפטתית‬
‫עובדות עליה‪ ,‬משנות את הקצב הקבוע שלה‪.‬‬

‫תאי תמיכה במערכת העצבי ההקפית‪:‬‬

‫• תאי ‪ :Schwann‬מיצרי מיאלי‪.‬‬
‫• ‪ :Satellite cells‬עוזרי לקיי סביבה מבוקרת לנוירוני‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫תאי גנגליו ‪ :Ganglion‬צברי של נוירוני שעטופי ברקמת חיבור ונמצאי‬
‫מחו) למערכת המרכזית‪ .‬לכל מערכת במערכת העצבי ההיקפית יש גנגליוני‬
‫משלה‪ .‬סוגי הגנגליוני – סנסורי‪ ,‬סימפטתי ופאראסמפטתי‪.‬‬
‫ב ‪ ganglions‬נמצאי הנוירוני וב* ‪ nerves‬נמצאי אקסוני ותאי תמיכה‪ .‬החלק‬
‫הסנסורי של הגנגליו נמצא מחו) לחוט השדרה‪ ,‬א‪ $‬מאוד קרוב אליו‪.‬‬

‫מבנה העצב ההיקפי –‬

‫העצב מורכב מאקסוני שמאוגדי יחד בשכבות של רקמת חיבור‪ .‬כל עצב יכול‬
‫להכיל גנגליוני מסוג שונה שכל אחד מאוגד בצבר נפרד‪ .‬העצבי מחברי בי‬
‫הנוירוני לבי המטרה שלה‪ ,‬ה מובילי את האקסו אל המטרה שלו‪ .‬כל אחד‬
‫מהנוירוני בגו בעל מטרה‪ ,‬הוא חייב להיות קשור למשהו‪ .‬כדי לארג דבר כזה‬
‫עדי ללכת ביחד‪ ,‬א אקסו צרי‪ $‬ללכת לרגל עדי שיל‪ $‬ע עוד אקסוני של הרגל‬
‫ולכ ה הולכי כגנגליוני‪.‬‬

‫רפלקס ‪ – Reflex‬תגובה פשוטה‪ ,‬קבועה‪ ,‬בלתי רצונית ואופיינית לגירוי מוגדר‪ .‬יש‬
‫חלק מוטורי וחלק סינסורי‪.‬‬
‫תגובת מערכת העצבי המרכזית לפציעה‪:‬‬
‫)פגיעה בחוט השדרה – גורמת לשיתוק בדר"כ ללא יכולת לריגנרציה‪(.‬‬
‫דבר ראשו – הפעלת ‪ :Microglia‬גורמת לה להשתנות ולהפו‪ $‬לתאי בולעניי‬
‫וגורמת לה לבלוע את החלק המנותק מהפריקריו‪.‬‬
‫האוליגודנדרוציטי מתחילי למות בד"כ מהטראומה* זה דבר בעייתי לתגובת‬
‫מערכת העצבי‪ ,‬כשה מתי משתחרר הרבה מיאלי והוא מעכב גדילה של‬
‫אקסוני‪.‬‬
‫‪ Asrtocytes‬ותאי נוספי שנודדי מהשכבות העוטפות את המוח וה נודדי‬
‫לרקמת הדלקת‪ ,‬רקמה שבלתי חדירה לאקסוני‪ ,‬האסטרוציטי ממלאי רקמה‬
‫זו‪ ,‬ולכ היא מעכבת אקסוני‪ .‬זה מוביל לכ‪ $‬שאי ריגנרציה )התחדשות( ב ‪.CNS‬‬
‫וזאת בשל סביבה מאוד עויינת לגדילה של אקסוני‪ ,‬אי יכולת לגדול ולכ מבחינה‬
‫קלינית זו פגיעה קשה מאוד‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫‪ .5‬ד ולשד עצמות ‪5.1.06‬‬
‫הד הוא רקמה נוזלית עשירה בחלבוני שבתוכה נעי תאי הד בחופשיות‪ .‬לד‬
‫יש מספר תפקידי‪:‬‬
‫)‪ (1‬אספקת מזו וחמצ‪.‬‬
‫)‪ (2‬סילוק חומרי פסולת‪.‬‬
‫)‪ (3‬העברת הורמוני‪.‬‬
‫)‪ (4‬פיזור חו‪.‬‬
‫)‪ (5‬שמירה ע לח) אוסמוטי‪.‬‬
‫)‪ (6‬ממלא תפקיד במערכת החיסו‪.‬‬
‫חשיבות הד באבחו של מחלות‪:‬‬
‫א מתעורר חשש למחלה כלשהי עושי דגימת ד – זה קל ולא חודרני‪ .‬היתרו‬
‫הוא שהרבה מצבי פתולוגיי מתבטאי בד‪ :‬אנמיה‪ ,‬לויקמיה )סרט הד(‪,‬‬
‫תפקודי כבד וכליה – רמות אוריאה וחלבוני המושפעי‪.‬‬
‫הרכב הד‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת נוזלית )פלזמה(‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי הד אדומי* ארוטרוציטי‪.‬‬
‫‪ .3‬תאי ד לבני* לויקוציטי‬
‫‪ .4‬טסיות ד‪.‬‬
‫בדיקת הד נקראת המטוקריט ‪ – Hematocrit‬לוקחי את הד ומכניסי לו‬
‫חומרי נגד קרישה‪ ,‬מריצי את הד וכ‪ $‬מסתדרי תאי הד האדומי בתחתית‪,‬‬
‫מעליה הלויקוציטי ומעליה הפלזמה‪ .‬כאשר המבחנה מכוילת נית לראות איזה‬
‫נפח תופסי תאי הד והאחוז שלה ביחידה של נפח ד‪ .‬באנמיה הנפח נמו‪$‬‬
‫מהצפוי‪.‬‬

‫‪ .1‬הרכב הפלזמה והסרו‪:‬‬

‫הפלזמה היא נוזל שבתוכו נעות כדוריות הד‪ .‬הנוזל מכיל חלבוני‪ ,‬חומרי‬
‫אורגניי‪ ,‬מלחי והוא כמוב תמיסה מימית‪ .‬החלבוני ‪ :‬אלבומי‪α ,β ,‬‬
‫גלובוליני‪ γ ,‬גלובולי‪ ,‬פיברונוג‪.‬‬
‫הסרו‪ :‬הוא הפלזמה ללא הפיברונוגי‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי ד אדומי אריטרוציטי‪:‬‬
‫תאי חסרי גרעי‪ ,‬גולג'י‪ ,‬מיטוכונדריה וריבוזומי‪ ,‬שקי ריקי‪ .‬יש לה צורה‬
‫שנקראת ‪ – biconcave disk‬צורה דו שקערורית )שקע ‪ +‬קערה(‪ .‬הצורה מאפשרת‬
‫יחס גדול של שטח פני לנפח‪ .‬תפקיד התא הוא להעביר חמצ מהריאות לרקמות ו‬
‫‪ CO2‬מהרקמות לריאות‪ .‬הוא צרי‪ $‬שטח מאוד גדול כדי לבצע את חילופי הגזי‪.‬‬
‫המבנה הזה מאפשר את חילופי הגזי‪.‬‬
‫משטח ד‪:‬‬
‫בדיקה נוספת‪ ,‬מוציאי כמות קטנה של ד ומשטחי את הטיפה של הד בעזרת‬
‫שתי זכוכיות ואח"כ מקבעי את התאי וצובעי אות בצביעה של שני צבעי‬
‫שצובעת גרעי לעומת ציטופלזמה‪.‬‬
‫רוב התאי ה תאי הד האדומי – הגרעי נצבע בצבע הרבה יותר חזק ולא‬
‫רואי אותו‪ .‬רואי מרכז הרבה יותר בהיר – נובע מכ‪ $‬שתא הד האדו דו‬

‫‪19‬‬
‫שקערורי ושצובעי יש פחות חומר שנצבע‪ ,‬המרכז דק יותר משאר התא‪.‬‬
‫במיקרוסקופ רואי ברור את האריטרוציט כדו שקערורי‪.‬‬
‫המוגלובי‬
‫חלבו בסיסי שנמצא בתו‪ $‬האריטרוציט והוא אחראי על העברת הגזי‪ .‬החלבו‬
‫המוגלובי בנוי מארבע תת יחידות‪ .‬שכל יחידה בעצ מורכבת מהחלבו ‪*Globin‬‬
‫גלובי והוא מחובר למולקולה שנקרא ‪ heme‬שמכילה ברזל וה קשורי ביחד‬
‫בקשר רופ‪ .‬האריטרוציטי מהווי מודל ניסוי עקב כ‪ $‬שקל להגיע אליה ויש‬
‫הרבה מה‪.‬‬
‫קל להפיק מה את הגלובי )החלבו(‪ .‬קל לקבוע את סדר חומצות האמינו‬
‫והנוקליאוטידי‪.‬‬
‫כשהאריטרוציט נולד הוא בעל גרעי א‪ $‬הוא עובר התמיינות ומשתנה‪ .‬במצב עובר‬
‫ההמוגלובי אחר מההמוגלובי של אד בוגר‪ .‬התאי האלה חיי בער‪ 120 $‬יו‪.‬‬
‫אנמיה – חוסר ד‪ :‬יש מעט תאי‪ .‬יש תאי צעירי שה תאי ד אדומי –יש‬
‫לה שאריות של ריבוזומי והאחוז שלו גבוה באנמיה‪.‬‬
‫*אנמיה מחוסר ברזל ‪ – Hypochronic Anemia‬מרכז תאי הד האדומי מאוד‬
‫בהיר‪ ,‬נגרמת עקב חוסר ברזל‪.‬‬
‫*אנמיה חרמשית ‪ –Sickle Cell Anemia‬תאי שלא נראי נורמאלית‪ ,‬במקו‬
‫שהמרכז של התא בהיר הוא כהה והתא בצורה מאורכת‪ .‬אנמיה כזאת היא מחלה‬
‫גנטית‪ ,‬יש מוטציה נקודתית בג הגלובי במקו חומצת האמינו ‪ G‬יש ‪ ,V‬זהו הבדל‬
‫בחומצת אמינו אחת בלבד בהרכב החלבו הגורמת למחלה הזאת‪ .‬הד עובר‬
‫בנימי מאוד קטני והתאי צריכי להתאמ) כדי לעבור במקומות צרי‪ ,‬ה לא‬
‫עומדי בלח) ומתפוצצי‪.‬‬
‫רק שלב הדיפרנציאציה הסופי של התאי הוא חסר גרעי עד שה הגיעו לשלב הזה‬
‫היה לה גרעי‪ .‬באנמיה חרמשית יש חלק מהתאי שנראי רגיל א‪ $‬בכל התאי‬
‫יש את הפג‪ .‬התאי עושי את התפקיד אבל קשה לה‪.‬‬
‫אור‪ $‬האריטרוציט בער‪ 7 $‬מיקרו‪.‬‬

‫גרנולות‪ :‬אברוני תו‪ $‬תאיי שמכילי אנזימי שוני במקרה של הנויטרופיל‪.‬‬

‫‪ .3‬תאי ד לבני – לויקוציטי‬
‫התאי הללו עגולי יש לה מעט בליטות על שטח הפני‪ .‬ה נחלקי לשתי‬
‫מחלקות‪:‬‬
‫‪ .1‬גרנולוציטי – כאלה שיש לה גרנולות‪ ,‬מאפיי אות שה מכילי‬
‫גרנולות ספציפיות והגרעי בעל אונות‪.‬‬
‫יש שלושה סוגי של גרנולוציטי‪:‬‬
‫א‪ .‬נויטרופילי רוב התאי הלבני )‪ 65%‬מכלל תאי הד הלבני אצל‬
‫הבוגר(‪ ,‬קוטר ‪ 12‬מיקרו וה מסוג גרנולוציט‪ .‬בגרעי יש לה ‪ 2*5‬אונות‪.‬‬
‫בציטופלזמה שלושה סוגי גרנולות ‪ :‬ליזוזומי‪ ,‬וגרנולות ספצפיות‪ .‬תפקיד‬
‫הוא בפעילות אנטי חיידקית‪ ,‬יש לו יכולת תנועה במקרה של אינפקציה‬
‫‪ infection‬יש לה יכולת פגוציטוזה כלומר בולעי את הגור המסכ וג‬
‫יכולי לפרק אותו‪.‬‬
‫הגרנולות מאוד קטנות‪ .‬הזיהוי שלה הוא ע"י הגרעי שהוא בעל אונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אאזינופילי מהווי ‪ 2-4%‬מתאי ד לבני בבוגר‪ ,‬מסוג של‬
‫גרנולוציט‪ .‬בער‪ $‬באותו גודל של נויטרופיל )קוטר ‪ 9‬מיקרו(‪ ,‬לגרעי יש‬
‫בד"כ שתי אונות‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫יש שני סוגי‪ :‬ליזוזומי וגרנולות ספציפיות‪ .‬רואי אות בקלות עקב‬
‫צביעה‪.‬‬
‫תפקידי‪:‬‬
‫הריגת טפילי )פרזיטי(‪.‬‬
‫יש מצבי במיוחד באלרגיה שיש קומפלקסי – הנוגד ע האנטיג‬
‫מתחברי לחומר הזר ונוצר קומפלקס שיוצר בעיות‪ .‬תפקיד התא הזה הוא‬
‫לסלק את הקומפלקס‪.‬‬
‫הפרשת תכולת הגרנולות‪ ,‬המכילות אנזימי המפרקי היסטמי באתרי‬
‫של תגובה אלרגית‪.‬‬
‫יש לו יכולת תנועה ופגוציטוזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬באזופילי – יש מעט‪ ,‬מהווי רק אחוז אחד מתאי הד הלבני‪.‬‬
‫קוטר הוא בי ‪ 12*15‬מיקרו‪ .‬הגרעי לרוב בצורת ‪.S‬‬
‫יש לו גרנולות ספציפיות וגרנולות של הליזוזומי‪.‬‬
‫הגרנולות הספצפיות )הבזופיליות( נצבעות במתיל כחול וה מכסות את‬
‫הגרעי‪ .‬ה ג מכילות הפרי והיסטמי* המשתחררי ג בתגובה לגירויי‬
‫אלרגיי‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬משתתפי בתגובה דלקתית‪ ,‬מייצרי חומרי המגייסי‬
‫נויטרופילי‪.‬‬

‫‪ .2‬א*גרנולוציטי – אי לה גרנולות ספצפיות‪ ,‬יש לה גרנולות בכלליות‪.‬‬

‫הגרעי עגול ואינו בעל אונות‪ .‬יש שתי קבוצות ‪:‬‬
‫א‪ .‬לימפוציטי‪ :‬בד ההיקפי ‪ T‬לימפוציטי )‪ ,(80%‬כמות קטנה‬
‫יותר של ‪ B‬לימפוציטי )‪.(15%‬‬
‫תפקיד‪ :‬מערכת החיסו האדפטיבית‪ .‬כאשר גו מקבל חומר זר* ‪B‬‬
‫מייצר נוגדני ו* ‪ T‬עובד במערכת החיסו למשל הורג תאי שהוירוס‬
‫נכנס אליה‪ ,‬בלימפוציטי מבחיני ע"פ גודל ‪.small, large‬‬
‫הקט בער‪ $‬של אריטרטציט‪ ,‬לגדול יש גרעי גדול‪ .‬הצביעה של הקט‬
‫יותר חזקה וזה נובע מכ‪ $‬שהגרעי יותר אקטיבי* מסנתז יותר‬
‫חלבוני‪ RNA ,‬לא מכיל גרנולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מונוציטי‪ :‬אי לה גרנולות‪ ,‬בעלי גרעי עגול‪.‬‬

‫‪ Platelets .4‬טסיות ד )טרומבוציטי(‬

‫נראי כמו "לכלו‪ ."$‬ה תאי קטני שנדבקי אחד לשני ויוצרי גושי‪ .‬התאי‬
‫האלה חשובי לקרישה‪ .‬יש בה חלבוני שה אחראי לקרישה ע"י מערכת רב‬
‫שלבית שבסופה נוצר קריש שקולט בתוכו כדוריות ד‪ .‬בטרומבוציט יש את‬
‫החלבוני שמכילי את השרשרת ליצירת הקריש‪.‬‬

‫מח )לשד( העצ‪:‬‬

‫תאי הד נוצרי במוח העצ ‪ Bone Marrow‬נמצא במרכז העצמות הארוכות‬
‫ובחללי העצ הספוגית‪ ,‬והוא מייצר כמויות עצומות של תאי ד‪ .‬יש שני סוגי של‬
‫‪:Bone Marrow‬‬
‫‪) – Inactive‬צהוב( עשיר בתאי שומ כאשר נולדי‪ .‬אפשר להפעיל אותו במצבי‬
‫קשי כאשר יש צור‪ $‬מוגבר לכדוריות הד הוא הופ‪ $‬לאקטיבי‪.‬‬
‫‪) – Active‬אדו( מייצר תאי ד אדומי ולבני‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫יש חלל שבו יש רשת של תאי שמחוברי אחד לשני‪ ,‬הרשת נקראת ‪ Stroma‬ועליה‬
‫יושבי תאי הד שנקראי ‪ .Hematopoietic Cords‬יש לו סינוסי – כלי ד ע‬
‫מבנה מסוי שמאפיי כניסה ויציאה‪ .‬במוח העצ נוצרי תאי הד א‪ $‬יש צור‪$‬‬
‫שיצאו ויגיעו למקומות אחרי בגו אז ה נכנסי לסינוסי וזורמי בה‪,‬‬
‫הסינוסי מתחברי לכלי הד‪ ,‬וכ‪ $‬בעצ ה יוצאי החוצה לחלקי הגו השוני‪.‬‬
‫מגה קריוציטי – כאשר ה מתפוצצי יוצאות המו טסיות ד‪.‬‬
‫במוח העצ נוצרי כל תאי הד‪ .‬חלי ש שני תהליכי חשובי –‬
‫‪ (1‬פרוליפרציה ‪ :Proliferation‬שגשוג‪ ,‬חלוקה ‪.‬‬
‫‪ (2‬מטוראציה ‪ :Maturation‬הבשלה‪ ,‬דיפרנציאציה‪.‬‬

‫ברוב המקרי כשקורה תהלי‪ $‬אחד לא קורה השני‪ .‬הוא צרי‪ $‬להחליט במה‬
‫להשקיע אנרגיה‪ ,‬תהלי‪ $‬ההתמיינות מתרחש במוח העצ‪.‬‬
‫יש תאי שנשארי בלתי ממוייני – תאי אב ‪ ,stem cells‬תא אב יכול להתמיי‬
‫לכל התאי בגו‪ .‬שומרי על תאי אב שמה תהיה יכולת להתפתח לכל התאי‪.‬‬
‫כאשר התא מתמייני ה מתי אח"כ‪.‬‬
‫כאשר יש ג מקולקל ורוצי לתק אותו* לוקחי את הג הבריא ומכניסי אותו‬
‫לתא החולה‪ .‬לא נרפא מצב כזה ע"י הכנסה של ג בריא לאתר שכבר עבר‬
‫דיפנציאציה כי הוא מת כעבור זמ קצר‪ .‬אלא נכניס את הג הבריא לתאי האב וכ‪$‬‬
‫אפשר להבריא את הכל‪ ,‬משו שהתאי הללו מתחדשי כל הזמ‪ .‬מספר תאי האב‬
‫לא גדול‪.‬‬
‫חשיבות ה ‪ stem cells‬תאי האב‪ :‬ממנו יכולי להיווצר כל תאי הד שהזכרנו‪.‬‬
‫הבשלת תאי ד אדומי תאי הד האדומי נולדו ע גרעי‪.‬‬
‫‪ .1‬התא הצעיר הוא פרו אריטרופלסט ‪ * Proerythroblast‬תא גדול ובעל‬
‫גרעי‪.‬‬
‫‪ .2‬אחריו יש תא בעל ציטופלזמה כחולה בזופילית – אריטרטבלסט באזופילי‬
‫‪.Basophilic Erythroblast‬‬
‫‪ .3‬אחריו
פוליכרומטופיל אריטרוציט ‪Polychromatophilic‬‬
‫‪ – Erythroblast‬ההמוגלובי מתחיל להצטבר בציטובלזמה‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריו
אורטוכרומטופיל אריטרוציט ‪Orthochromatophilic‬‬
‫)‪ – Erythroblast (Normoblast‬גרעי קומפקטי‪.‬‬
‫‪ .5‬אחריו
רטיקולוציט ‪ – Reticulocyte‬חסר גרעי‪ ,‬יש לו ריבוזומי‪.‬‬
‫‪ .6‬ובסו נוצר האריטרוציט הבוגר ‪ –Erythrocyte‬חסר גרעי וחסר ריבוזומי‪.‬‬
‫בשורה הלבנה יש מספר תאי‪:‬‬
‫המיובלסטי ה אלה שמה מתפתחי תאי הד הלבני‪.‬‬
‫‪ .1‬מיובלסט ‪ * Myeloblast‬ציטופלזמה כחולה בהירה ללא גרנולות‪.‬‬
‫‪ .2‬פרומיולוציט ‪ *Promyelocyte‬גרנולות אזורפיליות‪.‬‬
‫‪ .3‬מילוציט ‪ *Mylocyte‬גרנולות ספציפיות‪.‬‬
‫‪ *Metamyolocyte .4‬מתחילי להתרחש שינויי בגרעי‪.‬‬
‫‪ *Band cell .5‬הגרעי נראה כמו בייגלה‪.‬‬
‫‪ *Mature Granulocyte .6‬גרעי מחולק לאונות‪.‬‬
‫קוד כל חלי שינויי בציטופלזמה ואח"כ חלי שינויי בגרעי‪ .‬אחרי שחלי‬
‫שינויי בגרנולות חלי שינויי בגרעי‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫הבשלת טסיות ד – טרומבוציטי –‬
‫‪ .1‬מתחילי מתא מאוד גדול – מגה קריובלסט ‪ Megakaryoblast‬שקוטרו‬
‫‪ 15*20‬מיקרו והוא בעל גרעי פוליפלואידי* הגרעי מכפיל את כמות ה‬
‫‪ DNA‬א‪ $‬אי חלוקה של התא‪ ,‬הוא פועל להיות עוד יותר גדול*‬
‫‪ .2‬מגה קריוציט ‪ * Megakaryocyte‬יש לו גרעי ענק )קוטר ‪ 35-100‬מיקרו(‬
‫בעל אונות רבות‪ ,‬הרבה גרנולות ‪ .β,α‬ברגע שהוא הגיע לגודלו הסופי הוא‬
‫מתפוצ) וטסיות הד ‪ Platelets‬יוצאות‪.‬‬

‫כל יצירת התאי מתרחשת בלשד )מוח( העצמות* יש יצירה של תאי ד והריסה‬
‫של תאי ד אדומי ע"י המקרופגי‪ .‬מכיוו שהורסי את התאי משתחרר ברזל‬
‫והגו מאחס את הברזל ומשתמש בו אח"כ‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ .6‬המערכת הלימפתית ‪12.1.06‬‬
‫תפקידי מערכת הלימפה בגו הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬לאסו את הנוזלי שבורחי למרווחי הבי תאיי בכל הגו ולהחזיר‬
‫אות למערכת הד‪ .‬המערכת הזו היא מערכת בכיוו אחד‪ ,‬צינורות‬
‫שמחזירי את הנוזלי הבי רקמתיי למערכת הד‪ .‬לפני שמחזירי את‬
‫הנוזלי יש לנקות את הנוזל – בלוטות הלימפה ה המסננות את הנוזל לפני‬
‫שמחזירי אותו בחזרה אל הלב‪ .‬הנוזל לא רק עובר דר‪ $‬בלוטת לימפה‬
‫אחת‪ ,‬הוא עובר דר‪ $‬כמה בלוטות ובכל בלוטה מנקה ב ‪.99%‬‬
‫‪ .2‬המערכת מגינה בפני פולשי זרי ע"י כ‪ $‬היא מנקה‪ .‬הפסולת מעוכלת ע"י‬
‫התאי‪ ,‬ה בולעי ומשתמשי בחומרי המוצא‪.‬‬
‫‪ .3‬הובלת שומני ממערכת העיכול אל הד‪.‬‬

‫קשרי לימפה ‪lymph nodes‬‬

‫האיברי הלימפתיי תימוס‪ ,‬טחול ובלוטות לימפה מוקפי בקפסולה‪ .‬הקפסולה‬
‫מקיפה את האיבר‪ .‬צינורות המכניסי את הלימפה המלוכלכת לתו‪ $‬האיבר‪ .‬בתו‪$‬‬
‫הבלוטה יש ארבעה איזורי‪:‬‬
‫‪ .1‬קורטקס ‪ *cortex‬מתחת לקפסולה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדולה ‪ *medulla‬האזור הפנימי‪.‬‬
‫‪ .3‬בי הקורטיקס והמידולה יש ‪ deep cortex‬או ‪.para cortex‬‬
‫הצינורות שמחדירי את הלימפה לתו‪ $‬הבלוטה* ‪,afferent lymphatic vessels‬‬
‫ה נכנסי בצד הקמור של הבלוטה‪ .‬בצד הקעור יוצא צינור )אחד( שנקרא‬
‫‪.efferent lymphatic vessel‬‬
‫הצינורות ה ‪ afferent‬מכניסי את הלימפה המלוכלכת‪ ,‬היא מחלחלת בבלוטה‬
‫ומתנקה‪ .‬ב ‪ efferent‬יוצאת הלימפה הנקייה‪.‬‬
‫בקורטקס‪:‬‬
‫הניקוי קורה ע"י כ‪ $‬שהלימפה עוברת דר‪ $‬מערכת של סינוסי בתו‪ $‬הבלוטה‪.‬‬
‫הצינורות הכתומי בשק ה הסינוסי‪ .‬ה בעיקר נמצאי במדולה א‪ $‬יש ג‬
‫בקורטקס‪ .‬היא נשפכת ל* ‪ ,subcapsular sinus‬ואח"כ ל ‪*peritrabecular sinus‬‬
‫סינוס שעובר מהצדדי של הטרבקולה )‪ ,(trabecula‬זהו החלק החיצוני של‬
‫הבלוטה* הקורטקס‪.‬‬
‫מבנה הסינוס מעט שונה ממבנה של כלי הד‪ ,‬הוא מאפשר לתאי להיכנס אליו‬
‫ולכ המבנה שלו מתוכנ כ‪ $‬שיהיה נית לחדור אליו כי ש מתרחש תהלי‪ $‬הניקוי‪.‬‬
‫בקורטקס נמצאי מבני הנקראי ‪ * lymphatic nodules‬מבנה עגול שבתוכו‬
‫יושבי הרבה לימפוציטי מסוג ‪ *B‬מפרישי נוגדני‪.‬‬
‫יש שני סוגי של נודולות לימפתיות*‬
‫א‪ .‬בעלות מבנה עגול אחיד וכאלה שהצבע שלה אחיד* ‪,primary‬‬
‫ב‪ .‬וכאלה שהצבע שלה יותר בהיר מההיק ‪ .secondary‬במרכז ה*‬
‫‪ secondary‬הנקרא ‪ *germinal center‬מופרשי נוגדני‪ ,‬ש נוצרי‬
‫התאי שיודעי להפריש נוגדני‪.‬‬
‫בבלוטות הלימפה יש ‪ B cells‬שעדיי לא יודעי לייצר נוגדני‪ .‬כאשר ‪B cells‬‬
‫רואה אנטיג‪ ,‬זהו הסיגנל לייצור נוגדני‪.‬‬
‫יש שתי אפשריות ל ‪:B-cells‬‬
‫‪ .1‬ה* ‪ B cells‬עובר דיפרנציאציה לתא פלזמה שתפקידו לייצר נוגדני‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪ B cells .2‬רואה את האנטיג והפ‪ $‬להיות ‪ memory cell‬כשתא הזיכרו‬
‫יראה את אותו אנטיג פע נוספת הוא ייצר תא פלזמה וייצר נוגדני‬
‫הרבה יותר מהר והנוגדני יהיו הרבה יותר טובי‪.‬‬

‫‪B cell + Antigen 1. plasma cell‬‬

‫‪2. memory cell.‬‬

‫‪ :germinal center‬נוצרי בו תאי פלזמה‪ ,‬הוא "בית החרושת" יש לו ש הרבה‬

‫ריבוזומי כדי לייצר חלבו‪ .‬תאי הפלזמה יוצאי מה* ‪germinal center‬‬
‫ומסתובבי בגו‪.‬‬
‫ל ‪ primary‬אי את ה ‪ ,germinal center‬אלו ה ‪ B cells‬שלא מפרישי נוגדני‪,‬‬
‫ה מחכי למקרה שבו יהיה אנטיג ואז יהיה מי שיילח‪.‬‬
‫מערכת החיסו היא מערכת הנמצאת כדי להגיב‪ .‬ה ‪ primary‬הופ‪ $‬להיות‬
‫‪ secondary‬כשהוא רואה אנטיג‪ .‬כשהאנטיג מסולק ה ‪ secondary‬יכול להפו‪$‬‬
‫בחזרה ל ‪ ,primary‬הנוגדי מופרשי בתור חלבוני ויכולי לזוז‪.‬‬

‫‪ :Para/Deep cortex‬שני סוגי התאי שנמצאי באזור ה‪:‬‬

‫‪ T-cells‬אחראי על הריאקציה החיסונית תאית‪ ,‬תאי ‪ T‬הורגי‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי שנושאי סכנה כמו תא שמכיל וירוס‪.‬‬
‫סוג נוס ה מבני של תאי הנקראי ‪high endothelial venules‬‬ ‫‪.2‬‬
‫– ורידוני קטני המאפשרי כניסה למערכת הד‪ ,‬התאי מש‬
‫עוברי אח"כ לכל הגו‪.‬‬

‫‪) Lymphic node- medulla‬ליבה( –‬

‫א‪ *medullary cords .‬אוכלוסיית התאי שנמצאת ש‪:‬‬
‫יש ש ‪ blood cells‬ובנוס תאי רטיקולרי* תאי שיוצרי את הרשת שעליה‬
‫נמצאי כל התאי‪ ,‬רשת על האיבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬במדולה יש בנוס ‪ *medullary sinuses‬ש קורה תהלי‪ $‬הניקוי של הלימפה‬
‫המלוכלכת‪ .‬בתו‪ $‬הסינוסי יש תאי רטיקולרי ומקרופגי שאחראי על ניקוי‬
‫הלימפה‪ .‬התאי הרטיקולרי ה אלה שיוצרי את הרשת וה ג יכולי לחדור‬
‫לתו‪ $‬הסינוס‪ .‬במדולה יש סינוסי ברובה* ולכ בשק היא נראית ריקה‪.‬‬

‫זרימת הלימפה בקשר הלימפה‪:‬‬

‫)התרשי המלא מתואר בשקופית(‬
‫הזרימה של הנוזל מתעכבת ב* ‪ ,subcapsular sinus‬יש מעי מחסומי וזאת כדי‬
‫שהסינו יהיה יותר טוב עקב שהזרימה יותר איטית‪.‬‬
‫מבני בעלי מרכז בהיר וקצוות כהי* היק כהה ה ה ‪.secondary‬‬

‫נוזל הלימפה הוא נוזל עצמאי מנוזל הד‪ ,‬יש לו צינורות לימפה משלו‪ .‬ה ‪efferent‬‬
‫הסופי הופ‪ $‬לווריד הנכנס ללב והלימפה נכנסת ללב‪.‬‬
‫תפקידי קשר לימפה‪ :‬סינו‪ ,‬תגובה חיסונית‪.‬‬
‫מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסו‪.‬‬
‫‪ 99%‬מהאנטיגני מורחקי ע"י המקרופגי‪ .‬תפקיד קשר הלימפה מסתכ בסינו‬
‫והלימפה ותפקידו בתגובה חיסונית‬

‫‪25‬‬
 ‫תימוס ‪Thymus‬‬
‫התימוס הוא איבר שיושב מעל הלב‪ .‬תפקיד התימוס הוא הבשלה ומיו תאי ‪ ,T‬כל‬
‫תאי הד נוצרי במוח העצ‪ .‬תאי ‪ T‬נוצרי במוח העצ אבל עוזבי אותו‬
‫בצעירות ומגיעי לתימוס‪ .‬התימוס צרי‪ $‬להיות המקו שבו יעברו דיפרנציאציה‬
‫)התמיינות( אבל הוא ג צרי‪ $‬למיי את תאי ‪ ,T‬לבדוק א ה מספיק טובי‪ ,‬וא‬
‫ה מסוכני‪ .‬התימוס רוצה להיות בטוח שהוא יסלק את כל התאי שיהרגו ללא‬
‫סיבה טובה כי תאי ‪ T‬הורגי‪ .‬זוהי מחלה אוטואימונית )הגו פועל נגד עצמו(‪95% .‬‬
‫מהתאי שנכנסי לתו‪ $‬התימוס מתי‪ ,‬יש לו מערכת בחירה מאוד קפדנית‬
‫שבוחרת ‪ 5%‬מהתאי‪ .‬המערכת היא בזבזנית אבל הדר‪ $‬היא למצוא את הכי‬
‫טובי‪.‬‬
‫תפקיד שני של התימוס זה הפרשת הורמוני בעלי כל מיני תפקידי )השמות‬
‫בשקופית(‪.‬‬
‫מבנה התימוס‪:‬‬
‫התימוס בנוי משתי אונות שכל אונה מוקפת בקפסולה‪ ,‬ומכל קפסולה יש חדירות‬
‫פנימה* טרבקולה‪ .‬יש בתימוס רשת של תאי שנקראת ‪epithelial reticular cells‬‬
‫תאי ללא סיבי‪ ,‬ה מתחברי תא לתא‪ .‬על הרשת יושבי תאי הד* המו‬
‫לימפוציטי וג מקרופגי‪ .‬הוא בנוי מקורטקס כהה ומודולה בהירה‪ .‬אי סינוסי‬
‫בתימוס‪.‬‬
‫הקורטקס עשיר בלימפוציטי ‪ T‬קטני ובלתי בשלי‪,‬‬
‫הנקודות האדומות בשק נקראות גופיפי האסל* לא ידוע תפקיד א‪ $‬ה עוזרי‬
‫בזיהוי התימוס‪ .‬יש הרבה לימפוציטי של תאי ‪ T‬והרוב מתי‪ ,‬המקרופגי‬
‫ממיתי אות‪.‬‬

‫‪ :Blood thymus barrier‬בתימוס בקורטקס יש חלל ומסביבו שכבות שמקיפות‬

‫אותו‪ .‬זוהי קפילרה בקורטקס בעלת עובי רב שלא יכול לעבור דרכה שו דבר‪ ,‬בגלל‬
‫שבקורטקס אסור ששו דבר יעבור‪.‬‬
‫בתימוס מתרחשת פעולה של "חינו‪ *"$‬אסור שהתאי יהרגו את הגו‪ ,‬מלמדי‬
‫שאסור להרוג את הגו‪ .‬א ייכנס משהו זר לקורטקס התא "יחשוב" שג אותו‬
‫אסור להרוג‪ .‬באזור שש מתרחש ההסבר מהו ה* ‪ self‬וה* ‪ none self‬אסור שייכנס‬
‫חומר זר‪ ,‬עקב סיבה זו הקפילרה הזאת מאוד עבה ולכ היא נקראת מחסו‪.‬‬

‫המדולה בתימוס –‬
‫המדולה בהירה כי יש ש פחות תאי כי רוב התאי מתי בקורטקס‪5% ,‬‬
‫הנבחרי עוברי למדולה וזה מעט מאוד תאי‪ .‬התאי ה לימפוציטי ‪T‬‬
‫בוגרי‪ .‬גופיפי האסל‪ ,‬ורשת שמכוסה במדולה‪ ,‬לעיתי אפשר לראות את התאי‬
‫הרטוקולרי‪.‬‬
‫יתרו הצעיר על הבוגר‪ :‬היליד נולד ע גודל תימוס קט‪ ,‬בגיל העשרה התימוס הכי‬
‫גדול ובגודל מבוגר גודל התימוס יורד‪.‬‬

‫טחול ‪Spleen‬‬
‫תפקידי הטחול‪:‬‬
‫‪ .1‬הגנה* סינו של הד‪ :‬פעולת הניקוי של הד מתרחשת בטחול‪ .‬הפעולה‬
‫נזקקת להתמיינות ויש אות נודולות לימפטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת הלימפוציטי והתמיינות‪ :‬יש שלבי בעובר שהיצירה של התאי‬
‫מתרחשת בטחול ולא במוח העצ‪.‬‬
‫‪ .3‬בטחול הורסי אריטרוציטי זקני ומתבצע מיחזור להמוגלובי‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫‪ .4‬הוא ג משמש לאיחסו הד – לא לבני אד רק בבע"ח‪.‬‬
‫‪ .5‬הטחול מייצר ג נוגדני‪.‬‬
‫לטחול יש קפסולה‪ ,‬והאזור הפנימי שלו אינו בעל קורטקס ומדולה‪.‬‬
‫מבנה הטחול‬
‫טחול מורכב משני סוגי רקמה‪:‬‬
‫מו‪ $‬לב‪ :‬רקמה הדומה לרקמת לימפה רגילה‪ ,‬ובה מיוצרי בעיקר לימפוציטי‬
‫ומונוציטי)מקרופאג'י(‪.‬‬
‫מו‪ $‬אדו‪ :‬רקמה ספוגית מלאת ד וורידי גדולי‪ .‬פירוק תאי הד האדומי‬
‫מתרחש במו‪ $‬האדו‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪ .7‬מערכת רבייה נקבית ‪19.1.06‬‬
‫מערכת המי הנקבית נחלקת לאיברי פנימיי* שחלות‪ ,‬חצוצרות‪ ,‬רח ואיברי‬
‫חיצוניי* שפתיי גדולות‪ ,‬קטנות‪ ,‬שד‪ ,‬פתח הנרתיק‪.‬‬
‫גו הרח באמצע‪ ,‬החצוצרות והשחלות בצידי הרח‪ ,‬השחלות ה נפרדות מהרח‪.‬‬
‫מחזור חודשי‪:‬‬
‫כשמקבלי מחזור חודשי – מתחילי את הספירה ביו הראשו של הוסת‪ ,‬של‬
‫הדימו‪ 28 .‬ימי ה הזמ מהיו הראשו של הוסת עד שהאישה מקבלת את‬
‫הוסת הבא‪.‬‬
‫במוח יש את אונות ההיפופיזה שמשחררת שני הורמוני‪ ,LH, FSH :‬מה שגור‬
‫להפרשת הוא השינויי בזמ המחזור‪.‬‬
‫לקראת היו ה* ‪ 13‬של המחזור החודשי יש עלייה של ‪ LH‬ואח"כ ירידה‪ .‬זה משפיע‬
‫על השחלה* יש בה הרבה ביציות‪ ,‬ביצית נמצאת בתו‪ $‬זקיק שהוא בית הגידול שלה‪.‬‬
‫‪ FSH‬גור לזקיק לגדול כדי שהביצית תהיה מוכנה להבשלה‪ .‬רק ביצית אחת תהיה‬
‫מובשלת‪.‬‬
‫העלייה ב ‪ FSH‬גור לביצית לצאת מהשחלה* זהו הביו)‪ .‬הזקיק הופ‪ $‬להיות בית‬
‫חרושת לייצור הורמוני* גופי' צהוב ‪ .corpus luteum‬הזקיקי מפרישי‬
‫אסטרוג ופרוגסטרו‪ ,‬וככל שהזקיק גדל רמות האסטרוג בד עולה ג כ‪ .‬לאחר‬
‫הביו) מיוצר בעיקר פרוגסטרו‪ .‬יש לה השפעה על רירית הרח שאמורה לקלוט‬
‫את ההיריו במידה והוא התחיל להיווצר‪ .‬רירית הרח נושרת וזו סיבת הדימו‪,‬‬
‫ביו הראשו הרירית עבה וביו החמישי היא נושרת‪ .‬האסטרוג מחדש את‬
‫הרירית‪ ,‬היא הולכת ונבנית‪ .‬בהשפעת הפרוגסטרו הרירית הופכת לעשירה‬
‫בבלוטות ההכרחיות להריו‪ ,‬היא הופכת להיות עשירה בכלי ד‪.‬‬
‫במידה ואי הריו
אסטרוג ‪ +‬פרוגסטרו יורדי
הרירית נושרת
דימו‪.‬‬

‫השלב הראשו של רירית הרח* שלב פליקולרי‪ .‬שלב שני‪ :‬שלב סקרטורי‪.‬‬
‫המחזור החודשי‪ :‬בי ‪ 28‬ל* ‪ 30‬יו‪.‬‬
‫גיל סיו המחזור* גיל הבלות ‪ ,45*55‬השחלות מסיימות את תפקיד כבית חרושת‬
‫של ביציות ואת ייצור ההורמוני* אי יותר פוריות‪ ,‬אי הפרשה של פרוגסטרו‬
‫ואסטרוג‪.‬‬
‫האסטרוג שומר על מבנה העצ ועל תיפקוד הלב* לכ יש יותר מחלות בגיל המבוגר‬
‫אצל נשי‪ .‬אישה שמסתיי אצלה המחזור בגיל ‪ ,55‬עשר שני קוד היא כבר לא‬
‫הייתה פוריה‪ ,‬את זה יודעי בדיעבד‪.‬‬

‫תפקידי השחלה‬
‫השחלה מייצרת גמטות *תאי רבייה* הביציות‪ .‬ביצית לא מופרית* ‪oogenesis‬‬
‫ביצית מתפתחת* ‪ ,oocyte‬ביצית בשלה* ‪ .ova‬השחלה מייצרת הורמוני* אסטרוג‬
‫ופרוגסטרו‪ .‬השחלה די מקובעת ודי יציבה באג‪.‬‬
‫השחלה נחלקת לאיזור חיצוני* קורטקס ואיזור פנימי* מדולה‪:‬‬
‫א‪ .‬בקורטקס יש הרבה זקיקי בשלב הראשוני שלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במדולה יש רקמת חיבור נקייה‪ ,‬אי בתוכה זקיקי‪ ,‬יש בה כלי ד ולימפה‪.‬‬
‫החלק החיצוני נקרא ‪ .germinal epithelium‬מתחת לאפיתל יש רקמת חיבור‬
‫שמפרידה את האפיתל מהקורטקס* ‪ .tunica albuginea‬בקורטקס יש זקיקי‬
‫בגדלי שוני* ככל שהוא גדול יותר הוא בשל יותר‪.‬‬
‫במהל‪ $‬החיי העובריי נוצרי הרבה ביציות* ברגע שהתינוקת נולדת אי יותר‬
‫ייצור ביציות‪ ,‬וזאת בניגוד לזכר‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫מספר הביציות בחיי הנקבה‪:‬‬
‫• בעובר‪ :‬מספר מיליוני ביציות‪.‬‬
‫• בלידה יש ‪ 600*800‬אל ביציות‪.‬‬
‫• בגרות מינית* עשרות‪/‬מאות אלפי ביציות‪.‬‬
‫• ורק ‪ 400‬ביציות יגיעו להבשלה‪ .‬הירידה במספר הביציות קשורה‬
‫לאפופטוזיס‪.‬‬
‫התפתחות של הזקיק* יש שלושה מבני בסיסיי‪:‬‬
‫)‪.Primordial follicle (1‬‬
‫)‪.Growing follicle (Primary & secondary) (2‬‬
‫)‪.Mature follicle (3‬‬

‫‪ (1‬שלב של זקיק זה מופיע כשלושה חודשי לאחר ההתפתחות העוברית )אצל עובר‬
‫ברח(‪ .‬השלב לא תלוי בשו גור הורמונלי‪ .‬גונדוטרופיני* ‪ ,FSH‬ו* ‪.LH‬‬
‫הזקיקי מורכבי בביצית אחת קטנה והיא מוקפת בתאי קשקשיי*‬
‫‪ .follicle cells‬הגרעי של הביצית לא במרכז‪ ,‬הוא יותר למעלה‪ ,‬יש בו גרעינו‪.‬‬
‫הביצית עטופה בתאי קשקשיי* שכבה אחת שמפרידה יחד ע ה* ‪basal lamina‬‬
‫את הזקיק מהשחלה‪ .‬לקראת ההבשלה הגרעי הופ‪ $‬להיות יותר מרכזי‪.‬‬
‫‪ (2‬לאחר שהנקבה נולדת‪ ,‬זוהי התחלה של הבשלת הזקיקי‪ .‬הבשלה של הביצית‪,‬‬
‫‪ follicle cells‬וה* ‪ :stroma‬רקמת השחלה מסביב‪.‬‬
‫הביצית גדלה‪ ,‬יש הופעה של שכבה שהביצית מפרישה והיא עוטפת את הביצית*‬
‫‪ zona pellucida‬זוהי שכבה ג'לטינית שמפרידה בי הביצית ל ‪ .Follicle cells‬יש‬
‫הופעה של אברוני תא בצורה יותר ברורה‪.‬‬
‫שלב ה ‪:primary‬‬
‫‪ *Corticals granules‬מכילות אנזימי שחשובות למפגש ע תא הזרע‪ .‬הביצית‬
‫שולחת שלוחות ל ‪ follicle cells‬וכ‪ $‬ה יכולי להעביר סיגנלי ביניה‪.‬‬
‫‪ *Follicle cells‬מתחילה התרבות שלה‪ ,‬ה משני את שמ לתאי ‪.granulose‬‬
‫התאי גדלו והתמיינו‪ ,‬ה עדיי מקיפי את הביצית ועטופי מבחו) ע"י ה*‬
‫‪ .basal lamina‬נוצרי ‪ gap junctions‬בי תאי הגרנולה‪ ,‬ותאי ה* ‪ follicle‬הופכי‬
‫להיות יותר מרובעי‪.‬‬
‫‪ *Stroma‬נוצרי תאי ‪ ,theca‬מה יעברו הסטירואידי לתאי ה* ‪ granulose‬וכ‪$‬‬
‫יווצרו האסטרוג והפוגסטרו‪ .‬ה יתחילו לייצר סטרואידי לבסיס ייצור‬
‫האסטרוג והפרוגסטרו‪.‬‬
‫‪ *Theca externa‬מכילי שריר חלק ועוזרי בשלב הביו)‪.‬‬

‫השלב ה ‪:secondary‬‬
‫כל הגדילה של הזקיקי תלויה ב* ‪ FSH‬וב* ‪ .LH‬השינוי בעיקר בתאי ה‬
‫‪ .granulose‬נוצר נוזל והוא מתארג לחלל אחד –‪ .antrum‬הזקיק מאוד גדל‪.‬‬
‫מצטבר נוזל ותאי ה ‪ granulosa‬נדחפי לצדדי‪.‬‬
‫תאי ‪ cumulus‬תאי ‪ granulosa‬שמקיפי את הביצית‪ .‬כשהביצית משתחררת היא‬
‫יוצאת ע שכבת התאי הזאת‪ .‬כשהיא משתחררת התאי ייקראו ‪corona‬‬
‫‪.radiate‬‬

‫‪29‬‬
‫רק זקיק אחד כל חודש מגיע לשלב ההתפתחות‪ .‬הקשרי בי תאי ה ‪granulosa‬‬
‫נחלשי כי צרי‪ $‬להתרחש ניתוק‪ .‬בעקבות עליה ב ‪ LH‬הביצית הראשונית‬
‫משתחררת ונוצר ביו)‪.‬‬
‫הביו‪%‬‬
‫שחרור של הביצית מהזקיק הבשל‪ .‬מתרחש ביו ה* ‪ 14‬של המחזור החודשי‪.‬‬
‫סופרי את ה ‪ 14‬יו לאחור במקרה של מחזור ארו‪ $‬יותר‪ .‬לאחר ‪ 14‬יו א אי‬
‫הריו יש וסת‪ ,‬לפני הביו) יש הפסקה של זרימת ד לאזור שמעל הזקיק‪.‬‬
‫אור‪ $‬חיי הביצית* ‪ 24‬שעות‪ .‬הביצית עטופה בתאי ה* ‪ cumulus‬נפלטת לאג‬
‫ונתפסת ע"י זרועות החצוצרות‪.‬‬
‫בזכר* כל תא אב נחלק לארבע תאי בשלב המיוזה‪.‬‬
‫בנקבה* מקבלי ביצית אחת ענקית למרות שיש ‪ 4‬תאי ג כ‪ ,‬יש ‪ 3‬תאי‬
‫שמתנווני‪ .‬הביצית מסיימת את החלוקה שלה בביו)* משלימה את החלוקה‬
‫הראשונה‪ ,‬חלוקת הציטופלזמה לא שווה‪.‬‬
‫גופי' פולרי* מכיל כרומוזומי א‪ $‬הוא חסר משמעות‪.‬‬

‫רק לאחר שמתרחשת הפרייה והזרע חדר‪ ,‬רק אז תתרחש חלוקה שנייה שהיא לא‬
‫שווה‪ ,‬תא אחד מתנוו‪ .‬הביציות תקועות בשלב הראשו הרבה מאוד שני‪.‬‬
‫ברגע שיצאה הביצית נשאר מבנה הזקיק‪ ,‬הוא עובר תמט* הקירות שלו קורסי‬
‫ומתחיל דימו קפילרי וממלא את הזקיק בד* ‪.corpus hemorrhagicum‬‬
‫גלולות נגד היריו – ה מכילות אסטרוג ופרוגסטרו‪ .‬ברגע שהרמה שלה גבוהה‪,‬‬
‫דבר שגור להיפופיזה להפסיק להפריש ‪ LH‬ו ‪ ,FSH‬אי גידול של זקיקי ואי‬
‫ביו)‪ .‬הרירית גדלה תחת השפעת ההורמוני‪ .‬כשמפסיקי לשבוע את הגלולות‪,‬‬
‫הרירית נושרת כי אי הורמוני‪.‬‬
‫גופי אחד גדל מכל היתר* הוא הופ‪ $‬להיות דומיננטי‪ ,‬יש עליו הרבה רצפטורי של‬
‫‪ LH‬ו ‪ .FSH‬תאי גרנולוזה ותקה עוברי שינוי מורפולוגי ומתמלאי בטיפות שומ‪.‬‬
‫רירית הרח אנדומטריו‪.‬‬
‫במידה ואי הפרייה אי הורמוני שמופרשי ע"י העובר‪ .‬כשרוצי לדעת א‬
‫אישה בהריו* מופרש הורמו ‪ *βHCG‬הורמו שמופרש מהשלייה ‪ .‬הזקיק מתנוו‬
‫והופ‪ $‬לרקמה דלקתית‪.‬‬
‫מספר מאות תאי זרע מגיעי לביצית‪ ,‬ההפריה מתרחשת בחצוצרה ולא ברח‪ .‬ה‬
‫צריכי לחדור את ה ‪ corona radiate‬וצריכי להגיע ל ‪ .zona pellucida‬ברגע שה‬
‫חודרי* תא הזרע מכיל גרעי‪ ,‬יש חיבור של שני הגרעיני להיווצרות הזיגוטה‪.‬‬
‫הביצית הופכת להיות חסומה לכניסת תאי זרע‪.‬‬
‫במקרה של הריו נוצר עובר שמפריש ‪ ,βHCG‬הוא נות סיגנל לגופי הצהוב‬
‫להפריש הורמוני הכרחיי להיווצרות העובר‪ .‬סיכוי של אישה להיכנס להריו*‬
‫‪.20%‬‬
‫נשי אחרי גיל ‪ 45‬לא נכנסות להריו‪ .‬סיכויי הצלחה בטיפול פוריות ה אפס אחרי‬
‫גיל זה‪ .‬נשי שיולדות אחרי גיל זה* תרומת ביצית‪ ,‬זוהי ביצית שלא שלה‪.‬‬
‫בטווח ‪ 70% 40*44‬מהנשי כבר לא פוריות‪ .‬התקופה הטובה של הפוריות היא עד‬
‫גיל ‪.30*34‬‬
‫שיעור ההפלה עולה ככל שהגיל עולה‪ .‬יש ירידה בכמות הביציות* הביציות מתות‪.‬‬
‫יש ג פגיעה באיכות הביציות* נולדי יותר ויותר תינוקות ע בעיות‬
‫כרומוזומליות‪ .‬לכ יש המלצה לנשי שגיל מבוגר יותר לעשות בדיקת מי שפיר‪.‬‬
‫התא נמצא המו זמ בגו ולכ הוא יכול לעבור הרבה נזקי* דבר שפוגע באיכות‬
‫הביציות‪ .‬בגיל הפוריות* הזקיקי יותר גדולי א‪ $‬מספר מועט יותר‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫שיטות לשימור פוריות‪:‬‬
‫* טיפולי הפריה חו) גופית‪ :‬נותני לאישה ‪ ,FSH‬ו* ‪ LH‬ליצירת הביצית‪ ,‬עושי‬
‫הפריה ומחזירי אותה לרח‪.‬‬
‫* הקפאת עוברי* הפריה חו) גופית הפשרת העובר והחזרתו לרח‪20%*30% :‬‬
‫הצלחה ‪.‬‬
‫* הקפאת ביציות* שיעור ההפשרה ‪.10%‬‬
‫* הקפאת השחלה* זוהי הקפאה של איבר של‪ ,‬אצל בע"ח יש מנגנו ביולוגי כזה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪ .8‬סחוס ועצ ‪26.1.06‬‬
‫חלק מהמערכת הכוללת של רקמות חיבור‪ .‬רקמות חיבור שעברו התמחות מסוימת‪.‬‬
‫כמו כל רקמות החיבור‪ ,‬הסחוס והעצ מורכבי מסיבי‪ ,‬תאי‪ ,‬חומרי ביניי‬
‫וכו'‪.‬‬
‫תפקידי השלד‪:‬‬
‫* מכניי‪.‬‬
‫* מאגר מלחי‪.‬‬
‫תפקיד מכני הוא של הסחוס והעצ‪ .‬מאגר מלחיי של העצ* סיד וזרח* לא רק‬
‫אחסו אלא ג שחרור מלחי שצרי‪ $‬אות‪.‬‬
‫סחוס‪:‬‬
‫ישנ שלושה סוגי של סחוס ‪ ,cartilage‬מבנה ותפקיד שוני אבל יש דברי‬
‫במשות‪:‬‬
‫‪ (1‬סחוס זכוכיתי ‪:hyaline cartilage‬‬
‫א‪ .‬מהווה שלד ראשוני של העצמות הארוכות בעובר ותבנית עליה נוצרת‬
‫העצ‪ .‬עצ ארוכה בהתחלה כולה זכוכית ואח"כ משתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקיד –לוחית הגדילה* כאשר נולדי ולא מגיעי לאור‪ $‬הסופי‪ ,‬ג‬
‫אור‪ $‬העצמות אינו סופי ולכ במקו זה העצמות מתארכות‪.‬‬
‫ג‪ .‬דופ צינור הנשימה* מבנה זכוכיתי‪ ,‬ולכ הצינור לא נסגר* תמיכה קשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפרקי* משמש לבלימת זעזועי )כי הסחוס נמצא בקצוות המפרקי‬
‫והוא משמש כבול(‪ ,‬וג מאפשר תנועה חלקה של המפרק‪.‬‬
‫מבנה הסחוס הזכוכיתי‪:‬‬
‫בהיק הסחוס יש מבנה של שכבה )עטיפה( שנקראת ‪ perichondrium‬והיא נראית‬
‫כמו רקמת חיבור )מבחו)( ומבפני יש תאי סחוס צעירי שיתפתחו לתאי סחוס‪,‬‬
‫ככל שהתא יותר חיצוני הוא יותר צעיר‪.‬‬
‫רקמת הסחוס היא רקמה קשה‪ ,‬והתא נמצא בחלל מסוי* לקונה‪ .‬תאי שכני‬
‫שלא קרובי לא יכולי לתקשר א ה נמצאי בלקונה שונה‪ .‬כאשר התאי‬
‫הצעירי מתפתחי ויוצרי את הרקמה‪ ,‬היא מקיפה אות מסביב )רקמה קשה(‬
‫ולכ קשה ליצור קשרי ביניה‪ ,‬אבל ה יכולי להתחלק )מקסימו ל*‪ 3‬חלוקות(‬
‫וזה מה שקורה‪.‬‬
‫יש קבוצות נוספות של תאי שנמצאי באותה לקונה )עד ‪ 8‬תאי(‪ ,‬וקבוצה כזו‬
‫נקראת קבוצה איזוגנית‪ .‬אי אפשרות לעוד חלוקות כי אי יותר מקו‪ .‬ככל‬
‫שהתאי נמצאי קרוב להיק ה יותר צעירי‪.‬‬
‫התא יוצר מסביבו את ה* ‪ matrix‬שעוט אותו‪.‬‬
‫הכונדרוציטי יוצרי את ה ‪ matrix‬שלה ויוצרי לקונה‪.‬‬
‫תאי סחוס כונדרופרוגינוטרי‪ :‬תאי צעירי שעוד לא יכולי ליצור רקמת סחוס‬
‫אבל ה התמיינו להיות תאי סחוס‪.‬‬
‫כונדרובלסטי‪ :‬שלב מאוחר יותר‪ ,‬ה כבר מתחילי ליצור ‪ matrix‬סביב‪ ,‬וברגע‬
‫שה עטופי ה נקראי כונדרוציטי‪.‬‬
‫סיבי‪ :‬העיקרי הוא קולג ‪.2‬‬
‫קיי ג חומר ביניי‪ :‬פרוטאוגליקני‪ ,‬גליקוזאמינוגליקני* סוגי ספציפיי‬
‫שאופייניי לסחוס‪.‬‬
‫פריכונדריו‪ :‬מצויה בסחוס ילני חו) מסחוס מפרקי‪ .‬זהו המבנה שנמצא בהיק‪.‬‬
‫היא מצויה ג בכל הסחוסי האחרי‪.‬‬
‫סחוס ילני‪ :‬נמצא בקנה הנשימה בצורת פרסה‪ ,‬והוא זה שמשאיר את קנה הנשימה‬
‫פתוח‪ .‬הוא מורכב מחומרי ביניי סוכריי ולכ נצבעי בצביעה סוכרית‪ ,‬בעיקר‬
‫בהיק הרקמה‪ .‬התאי מייצרי את הפרוטאוגליקני‪ ,‬ולכ ג בפני יש סוכר‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫לתאי הסחוס אי מקור לחמצ ולמזו כי אי ש כלי ד‪ ,‬ויש דיפוזיה לא כל כ‪$‬‬
‫יעילה‪ ,‬ולכ המטאבוליז של התאי הוא אנאירובי‪ ,‬ובתאי אלו יש מאגר גליקוג‬
‫)רב סוכר( שממנו התאי מקבלי אנרגיה‪ .‬לכ מה שאופייני לתאי אלו* בצביעות‬
‫רואי המו סוכר בפני‪.‬‬
‫סחוס מפרקי במפרקי הוא סוג הסחוס היחיד של סחוס ילני שאי בו פריכונדריו‪.‬‬

‫‪ (2‬סחוס אלסטי ‪:elastic cartilage‬‬

‫בעל תפקיד של תמיכה אלסטית והגנה על צורה‪ .‬הוא מצוי באוז החיצונית‪,‬‬
‫בצינורות מערכת הנשימה והגרו‪.‬‬
‫הסחוס דומה בצורתו לסחוס הזכוכייתי‪ ,‬אבל יש לו סיבי אלסטיי‬
‫שנוצרי ע"י חלבו אלסטי‪ .‬לכ כאשר מקפלי את הסחוס ומרפי‪ ,‬הוא‬
‫יחזור לעצמו עקב האלסטיות‪ .‬בסחוס זה צפיפות התאי גדולה יותר‪.‬‬
‫קיימי בו אות תאי וחומרי ביניי‪ ,‬ויש בו ג פריכונדריו מסביב‪ ,‬ורק‬
‫שונה בכ‪ $‬שיש לו אלסטי‪.‬‬

‫‪:Fibrocartilage (3‬‬
‫סחוס מעי רקמת ביניי‪ .‬מתחיל מרקמת החיבור והופ‪ $‬לרקמת סחוס‪ .‬הוא‬
‫נמצא ליד רקמת חיבור‪ .‬נמצא בי החוליות )עמידות לעומס( וחיבור בי‬
‫גידי לעצמות )התנגדות לכוחות מתיחה(‪.‬‬
‫בסחוס זה הלקונות מאורכות ומסודרות בשורות‪ ,‬במקביל לסיבי קולג מס'‬
‫‪ ,1‬קולג עבה וחזק יותר מאשר סוג ‪ .2‬אלה כמעט אות תאי‪ ,‬אבל מתפתח‬
‫מרקמת חיבור לכ אי לו כונדרופריגניטורי )ההתחלתיי(‪ .‬הוא לא מתחיל‬
‫מהראשוני אלא מתחיל מרקמת חיבור‪ .‬בסחוס זה אי פריכונדריו‪ .‬חומר‬
‫ביניי זהה‪ ,‬מכיל חומר נוס* קולג ‪.1‬‬
‫לסיכו‪ ,‬סחוס אינו מכיל כלי ד ולכ המטאבוליז איטי‪ .‬הרקמה כמעט לא‬
‫מתחדשות בבוגר‪ .‬כשיש פציעה בסחוס היא לא מחלימה לחלוטי )למשל בשבר‬
‫בעצ‪ ,‬השבר מתאחה(‪ .‬רקמת הסחוס מורכבת מ* ‪ 60%‬עד ‪ 80%‬מי ולכ יש‬
‫דיפוזיה מסויימת‪ ,‬וזה נות לו את התכונות הקפיציות‪.‬‬
‫‪ 40%*70%‬מהמשקל היבש זה הקולג וכל השאר ה חומרי ביניי‪.‬‬
‫עצ‪:‬‬
‫תפקידי העצ‪:‬‬
‫‪ (1‬תמיכה מכנית של הגו )"קולב"* ‪ *-.ّ01‬הגו תלוי על העצ(‪.‬‬
‫‪ (2‬הגנה על איברי חשובי )מוח(‪.‬‬
‫‪ (3‬מסגרת ללשד העצמות )המקו שבו מיוצרי תאי מערכת החיסו(‪.‬‬
‫‪ (4‬מנגנו העברת פעולת השריר לתנועה )קישור בי פעולת שריר לתנועה(‪.‬‬
‫‪ (5‬מאגר מלחי* סיד וזרח בעיקר‪.‬‬

‫מה שמאפיי את העצ הוא שהיא מורכבת לא רק מפאזה אורגנית* סוכרי וכו'‬
‫)כמו כל הסחוסי(‪ ,‬אלא היא כוללת ג פאזה מינרלית‪.‬‬
‫חומר אורגני )מהווה ‪ 30%‬מהרכב העצ הכולל(‪ 2% :‬ממשקל הפאזה האורגנית‬
‫הוא תאי‪ *98% ,‬המצע החו) תאי‪.‬‬
‫בעצ חומר התא כמעט כולו קולג ‪ .95% *1‬ה* ‪ 5%‬הנותרי ה חלבוני אחרי‬
‫וחומרי ביניי‪.‬‬
‫פאזה מינרלית‪ 70%) :‬ממסת העצ(‪ ,‬כמעט כולה מלח* ‪hydroxyaptite *95%‬‬
‫ששוקע על פאזה אורגנית ויוצר את חוזק העצ* מורכב מסיד‪ ,‬זרח ועוד חומרי‪.‬‬
‫‪ *5%‬מגנזיו ואשלג – מלחי אחרי‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫מבחיני בי סוגי עצמות‪:‬‬
‫א‪ .‬עצ דחוסה – ‪:compact, cortical, dense bone‬‬
‫מבנה העצ הדחוסה‪:‬‬
‫יש בה מבני מוגדרי‪ ,‬מורכבת ממבני גליליי של גלילי אחד בתו‪$‬‬
‫השני )גליל צר בתו‪ $‬רחב יותר וכו'(‪ .‬בתעלה שבגליל הפנימי עוברי כלי ד‪.‬‬
‫העצ עשירה בכלי ד‪ .‬מסביב לכלי הד יש גלילי‪ .‬התעלה נקראת‬
‫‪ osteon / Harversian canal‬הרבה גלילי צפופי יוצרי את העצ‪.‬‬
‫יש כלי ד בתעלות שמחברות בי גלילי סמוכי )בי אוסטיאוני סמוכי(‬
‫וה נקראי ‪ .volkmann's canal‬למעשה‪ ,‬הגלילי ה שכבות‪ ,‬ומבנה‬
‫העצ מורכב משכבות שכבות‪ ,‬ובהיק יש רקמה ‪ periosteum‬ובחלק‬
‫הפנימי יש שכבה ‪.undosteum‬‬
‫בי השכבות למלות* המטריקס של העצ יש תאי שנקראי‬
‫אוסטאוציטי ויש ביניה קשרי‪ .‬התאי יוצרי את המבנה ונשארי‬
‫כלואי‪ ,‬אבל לפני שהמטריקס מתקשה ה שולחי שלוחות ומתקשרי‬
‫לתאי בשכבה אחרת ע"י ‪ gap junctions‬ולכ כאשר המטריקס מתקשה‬
‫ה יכולי להעביר חומרי מומסי ביניה )בתעלה(‪ .‬השלוחות בי התאי‬
‫עוברות בתעלה‪.‬‬
‫נית לבצע חתכי הסטולוגיי בשתי צורות‪:‬‬
‫‪ .1‬חת‪ $‬היסטולוגי אבל יש להרחיק את המלחי‪.‬‬
‫‪ .2‬להרחיק את הפאזה האורגנית ונשארת רק הפאזה המינרלית‪.‬‬
‫המגע בי התאי יוצר שלוחות והשלוחות יוצרות תעלה‪ .‬בחת‪ $‬אור‪ $‬התעלה‬
‫באמצע ומצדדיה שכבות‪.‬‬

‫ב‪ .‬עצ ספוגית )חלק פנימי( – ‪.cancellous, trabecular, spongy bone‬‬

‫מבנה העצ הספוגית‪:‬‬
‫העצ הספוגית דומה לעצ הדחוסה ‪ .‬היא מורכבת משכבות ויש אות‬
‫אסטיוציטי שנוגעי זה בזה דר‪ .gap junctions $‬השכבות לא מסודרות‬
‫ליד כלי ד‪ .‬מדובר בשכבות של ‪ matrix‬שביניה יש תאי‪ .‬על סמ‪ $‬התאי‬
‫אפשר לדעת היכ נמצאות השכבות‪ ,‬פשוט סידור השכבות הוא אחר‪ .‬כלי‬
‫הד לא חודרי לעצ‪ ,‬ה נמצאי בסמו‪ $‬לעצ‪.‬‬
‫התא שבונה את העצ הוא אוסטיאובלסט‪ ,‬הוא בונה את העצ בשכבות‪.‬‬
‫הקונדרוציט וג הקונדרובלסט מסנתזי את ה ‪ .matrix‬ה מפרישי את‬
‫הקולג ומביאי לכ‪ $‬שהוא יעבור מינרליזציה‪ ,‬בתהלי‪ $‬זה מוס הסיד‪.‬‬
‫אוסטאואיד* ה* ‪ matrix‬של העצ ללא המלח‪ .‬רקמת העצ נוצרת בשכבות‪.‬‬
‫האוסטיאובלסט הופ‪ $‬לאוסטאוציט‪.‬‬
‫אוסטיאבלסט
מייצרי ‪
matrix‬המלח ישקע‪.‬‬
‫התאי שולחי שלוחות את השכבה הבאה ומסנתזי הרבה חלבוני‬
‫שנועדו להפרשה‪ .‬העצ נוצרת בשכבות שכבות‪ .‬כשנוצרת שכבה חדשה היא‬
‫נוצרת על גבי שכבה קיימת‪ .‬מגיעי תאי שמסנתזי ‪ matrix‬אורגני*‬
‫אוטאואיד )ללא מלח(‪ .‬השלב השני הוא שלב המינרליזציה‪.‬‬
‫האוסטיאובלסטי מביאי לכ‪ $‬שהמלח יעבור השקעה על האוסטאואיד‬
‫כדי לקבל את העצ הקשה‪ .‬האוסטיאובלסטי הופכי לאוסטאוציטי‪.‬‬
‫השכבה שמצפה היא אוסטיאובלסטי השכבה הפנימית היא‬
‫אוסטיאוציטי‪ .‬לאחר שהאוסטיאובלסטי נעטפי ע"י ה* ‪ matrix‬ה‬
‫הופכי לאוסטיאוציטי‪.‬‬
‫עיצוב עצ ארוכה* מוסיפי עצ בהיק א‪ $‬מרחיקי חלק אחר‪.‬‬
‫אוטאוקלסטי* האוסטאוקלבט הוא תא שהורס את העצ‪ ,‬מבצע איזושהי‬

‫‪34‬‬
‫חפירה בעצ‪ .‬הוא תא גדול ומכיל מספר גרעיני‪ .‬נצמד ל* ‪ matrix‬ומפרק‬
‫אותו‪ .‬מורחקי קוד המלחי בעת ההריסה ואז ג הפאזה האורגנית‪.‬‬
‫התא יוצר מגע צמוד וחזק ע העצ אבל במרכז יש חלל אליו מופרשי‬
‫אנזימי ליזוזומליי‪ .‬חומצה מפרקת את המלחי‪ .‬איזור אטו ע"י היק‬
‫התא‪ ,‬ע"י העצ וע"י הקרו שלא צמוד‪ .‬יש ‪ pH‬חומצי שממיס את המלח‪.‬‬
‫זהו תהלי‪ $‬של ספיגת עצ‪ .‬צרי‪ $‬את זה כדי לעצב את העצמות‪ .‬א‪ $‬ג יש‬
‫ומתחדשת‪.‬‬ ‫מתפרקת‬ ‫העצ‬ ‫–‬ ‫עצ‬ ‫שיחלו‬
‫לליזוזומי יש ‪ pH‬נמו‪ *$‬חומצי‪.‬‬

‫התפתחות עוברית‬
‫הסחוס מתחיל להפו‪ $‬לעצ‪ .‬עצ הגולגולת לא עוברת דר‪ $‬סחוס היא ישר הופכת‬
‫לעצ‪.‬‬
‫התגרמות= הפיכה לעצ‪ .‬רקמת חיבור הופכת לעצ‪ ,‬דבר שקורה בגולגולת‬
‫ובעצמות שטוחות‪ .‬התהלי‪ $‬הזה דורש עיצוב ולכ יש עבודה של אוסטאוקלסטי‪.‬‬
‫עצ היא רקמה שכל הזמ הופכת שחלו אבל סחוס לא‪ .‬זאת השיבה שעצ יכולה‬
‫להחלי משבר‪ .‬כאשר שבר עובר החלמה רקמת חיבור הופכת לסחוס שהוא הופ‪$‬‬
‫לעצ‪.‬‬
‫לוחית גדילה* סחוס מפרקתי שמשמש לבלימת זעזועי‪ .‬יש איזור של סחוס מתחת‬
‫לאפיפיזה ש מתרחשת התארכות העצ‪ .‬כאשר מסתיי תהלי‪ $‬הגדילה הסחוס‬
‫הזה נעל‪ .‬אפשר לעשות בדיקה לדעת מהו פוטנציאל הגדילה‪ .‬ברגע שאי את‬
‫הסחוס הזה יודעי שכבר אי אפשר לגדול‪.‬‬
‫הסחוס ‪ growth palate‬מורכב משכבות סחוס ברמות דיפרנציאציה שונות‪.‬‬
‫כשהתאי מתחלקי איזור מסוי גדל והעצ כולה מתארכת‪ .‬יש הרחקה של‬
‫הקצוות עקב הפיכת הסחוס לעצ‪.‬‬
‫לסיכו העצ‬
‫עצ היא רקמת חיבור מסויידת* ע מלח‪ .‬עשירה בכלי ד‪ .‬כל חיינו מתרחש‬
‫תהלי‪ $‬של בנייה והרס‪ ,‬בנייה וספיגה )פעילות האוסטיאוקלסטי(‪ .‬היא עשירה‬
‫בעצבי‪ .‬מטאבוליז פעיל במש‪ $‬כל החיי‪ .‬לעצ יש תפקידי מכניי ומאגר‬
‫מלחי‪.‬‬
‫מאגר מלחי‪:‬‬
‫מדובר בסיד ופוספט‪ :‬בנוזל החו) תאי יש רמה קבועה של סיד )‪ (1 gr‬טווח‬
‫הריכוזי מאוד צר* חשוב לשמור על טווח צר‪ ,‬יש ג בקרה מאוד יעילה עקב כ‪.$‬‬
‫מה שקובע את ריכוז הסיד‪ :‬מהמזו סופגי ‪ 400‬מ"ג סיד ביו א‪ $‬ג מפרישי‬
‫‪ 200‬מ"ג‪ ,‬כלומר נטו ‪ 200‬מ"ג‪ .‬בכליות מאבדי ‪ 200‬מ"ג ומכא האיזו‪ .‬בממוצע‬
‫ביו יש לקיחת סיד של ‪ 500‬מ"ג לבניית עצ והפרשה של ‪ 500‬מ"ג‪ .‬בסה"כ בעצ‬
‫יש ‪ 1‬ק"ג סיד‪ .‬ההפרשה של הסיד מהמעי תמיד תהיה ‪ 200‬מ"ג וא סופגי יותר‬
‫או פחות סיד מהמזו הכליה צריכה לחפות על זה‪ .‬הספיגה היא לא רק של הסיד‬
‫אלא של כל המטריקס‪.‬‬
‫כאשר גדלי צפיפות העצ גדלה )מסה‪ ,‬חוזק(‪ .‬יש טווח גיל שאי שינוי ואז‬
‫מתחילה ירידה‪ .‬מתחת לרמה מסויימת יש סיכוי גדול של שברי* מצב של‬
‫אוסאופורוזיס‪.‬‬
‫האוסטאובלסטי ה אלה שמעלי את המסה א עבודת האוסטאובלסטי תהיה‬
‫שווה לעבודת האוטאוקלסטי לא יהיה שינוי‪ .‬מה שלמעשה קובע את המסה הוא‬
‫יחס הפעילות ביניה‪ .‬יש הבדלי בי גברי ונשי בנוגע לאוסטיאופורוזיס‪ .‬ככל‬
‫שמסת ה* ‪ peak‬יותר גבוהה הגיל של ירידת צפיפות העצ יהיה יותר גדול‪ .‬אצל‬
‫נשי כשה מפסיקות לקבל מחזור* יש ירידה ברמת האסטרוג ומסת העצ יורדת‬

‫‪35‬‬
‫כי האסטרוג שומר על העצ‪ .‬כשמזדקני בעיקר נשי ה הופכות לרפופות יותר‪.‬‬
‫תרופה לכ‪ $‬היא בעלת פעילות שמעכבת את האוסטאוקלסטי‪.‬‬
‫בריחת סיד לא אוסטאופרוזיס יש ירידה בכל מסת העצ ולא רק של מלחי‪.‬‬
‫באוסטאופורוזיס יש ירידה בכל המסה‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫‪ .9‬מערכת העיכול ‪2.2.06‬‬
‫בנויה מצינור שמתחיל בפה ומסתיי בפי הטבעת* ‪.Gastrointestinal tract‬‬
‫יש איברי נוספי שמשתתפי בתהלי‪ :$‬פה‪ ,‬לוע‪ ,‬ושט‪ ,‬קיבה‪ ,‬מעי דק‪ ,‬מעי גס‪ .‬יש‬
‫ג איברי שעוזרי‪ :‬לשו ושיניי‪ ,‬בלוטות רוק‪ ,‬כבד‪ ,‬לבלב וכיס המרה‪.‬‬
‫אחרי שמכניסי את המזו לפה* יש עיכול מכני ועיכול כימי‪ .‬האוכל עובר פירוק‬
‫מכני בעזרת השיניי והלסתות‪ .‬אנזי מופרש מהרוק ומפרק את הפחמימות*‬
‫פירוק כימי‪ .‬בוושט המזו שוב מתערבל ולא קורה ש תהלי‪ $‬כימי‪ .‬בקיבה המזו‬
‫נשבר לחלקי קטני יותר וג מופרשי חומרי מפרקי‪ .‬מתחילה ספיגה של‬
‫מי‪ ,‬תרופות‪ ,‬אלכוהול‪ .‬רוב הפירוק נעשה במעיי* פירוק סופי של כל‬
‫המקרומולקולות* רוב העבודה נעשית במעי הדק‪.‬‬
‫המעי הגס* יש ספיגה של מי וכל מיני נוזלי ומלחי‪ ,‬כל השאר הופ‪ $‬לשיירי‬
‫מזו שיוצאי מהגו‪ .‬יש התאמה מוחלטת בי מבנה האיברי השוני לבי‬
‫התפקיד שלה והפעילות הפיזיולוגית‪ ,‬המבנה של הצינור מהפה ועד לסו צינור‬
‫מערכת העיכול בעל מבנה כללי‪.‬‬
‫הצינור מורכב מארבע שכבות‪:‬‬
‫‪ :mucosa .1‬השכבה שפונה לחלל‪.‬‬
‫‪.Submucosa .2‬‬
‫‪ :muscularis externa .3‬שכבת שריר‪ ,‬הצינורות מתרחבי ומתכווצי‪.‬‬
‫‪.adventita / serosa .4‬‬

‫‪ Mucosa‬מרפדת את הצינור מבפני‪ .‬בחלק שפונה לחלל השכבה הראשונה היא‬

‫של רקמת אפיתל‪ .‬יש סוגי שוני של אפיתל לאור‪ $‬הצינור‪ .‬א עובר חומר מכני‬
‫שהוא בחתיכות גדולות* אפיתל רב שכבתי‪ .‬במקומות שיש ספיגה של חומרי תהיה‬
‫שכבה דקה ולא רב שכבה כמו שצריכי להגנה‪.‬‬
‫מתחת לאפיתל יש שכבה של רקמת חיבור* ‪ ,lamina propia‬יש בה תאי וסיבי‪,‬‬
‫ותאי מערכת החיסו‪ .‬מתחתיה יש שכבת שריר חלק שנקראת ‪muscularis‬‬
‫‪.mucosae‬‬
‫‪ :Mucosa‬אפיתל מהווה מחסו‪/‬הגנה‪ ,‬משמשת לספיגה והפרשה‪ .‬ה*‬
‫‪ lamina propia‬מכילה כלי ד ולימפה אליה נספגי החומרי שעוכלו‪ ,‬היא ג‬
‫מכילה מרכיבי של מערכת החיסו‪ .‬שכבת השריר מאפשרת תנועה עצמאית של‬
‫המיוקוזה‪.‬‬
‫עיקר השינויי ה במבנה האפיתל‪:‬‬
‫בוושט* יש הרבה שכבות של תאי‪ ,‬בשכבה שפונה לוושט יש תאי שטוחי‪.‬‬
‫בקיבה* שכבה אחת של אפיתל‪.‬‬
‫במעי הדק* רקמת אפיתל אחת שבאמצע יש רקמת חיבור* אפיתל חד שכבתי‪.‬‬
‫בסו פי הטבעת יש אפיתל רב שכבתי כדי שלא תהיה פגיעה ברקמות‪.‬‬
‫‪ :Submucosa‬רקמת חיבור שנמצאת מתחת למיוקוזה‪ ,‬נותנת תמיכה נוספת‪ .‬יש‬
‫ש הרבה סיבי של קולג‪ .‬יש בה ג כלי ד ולפעמי תאי שומ‪ .‬יש עיצבוב‬
‫שנכנס לתו‪ $‬השכבה וג נמצא באיזורי אחרי לאור‪ $‬הצינור‪ .‬יש פעולות של‬
‫כיוו) שמבוקרות ע"י עיצבוב‪.‬‬
‫‪ :Muscularis externa‬ברוב הצינור יש שתי שכבות של שריר חלק שהכיווניות‬
‫שלה שונה‪ ,‬יש איזור מעגלי ואזור אורכי‪.‬‬
‫‪ :Serosa‬בחלק החיצוני יש אפיתל חד שכבתי ומתחת רקמת חיבור‪ .‬מרפדת את‬
‫האיברי המצויי בתו‪ $‬חלל ה ‪.peritoneum‬‬

‫‪37‬‬
‫‪ *Adventita‬מרפדת איברי אחרי‪ .‬הוושט מעל הסרעפת מצופה ב ‪.adventita‬‬
‫הסרוסה מקיפה חללי בתו‪ $‬חלל הבט‪ .‬הוושט מתחת לסרעפת מוק בסירוסה‬
‫שהיא רירית ומונעת הידבקות של איברי‪.‬‬
‫הצינור לסיכו מורכב מארבע שכבות‪ .‬חלק מרקמת אפיתל‪ ,‬רקמת חיבור ושריר‪,‬‬
‫זוהי הסרוסה אח"כ יש שכבה של רקמת חיבור‪ ,‬אח"כ שכבה עבה שהיא שכבת‬
‫שרירי ובסו' ‪.adventita‬‬
‫וושט‪:‬‬
‫מתחבר לקיבה‪ .‬האפיתל הוא רב שכבתי קשקשי לא מקור‪ ,‬התפקיד העיקרי של‬
‫האפיתל כא הוא להג על הרקמות שנמצאות מתחת‪ .‬יש בלוטות בתו‪ $‬ה‬
‫‪ submucosa‬שמפרישות חומרי כדי שלא יהיה יובש והוא יתערבב ע חומר רירי‪.‬‬
‫יש בלוטות שנמצאות באיזור רקמת החיבור שמפרישות לאפיתל חומר רירי‪ .‬בוושט‬
‫יש חלוקה ברורה של סירוסה ו ‪ .advetita‬מעל הסרעפת יש ‪ adventita‬ומתחתה יש‬
‫סירוסה‪.‬‬
‫קיבה‪:‬‬
‫באזור המעבר מהוושט לקיבה האפיתל נראה אחרת ‪ ,‬בקיבה עוברי לאפיתל חד‬
‫שכבתי‪ ,‬המעבר הוא די ברור‪ .‬יש את פני שטח הקיבה ונוצרי ש שקעי שנקראי‬
‫‪ ,gastric pits‬נפתחי אליה בלוטות ‪ gastric glands‬שבנויות מתאי אפיתל‬
‫ששופכות את החומר שלה לאזור ה* ‪.gastric pits‬‬
‫‪:Gastric glands‬‬
‫הבלוטות מכילות תאי שוני שמפרישי מספר חומרי‪ :‬באזור שמכסה את‬
‫הקיבה יש אפיתל חד שכבתי ותאי עמודיי* ה מרפדי את הקיבה‪ .‬בקיבה יש‬
‫הפרשה של ‪ HCl‬והתאי צריכי להג על עצמ‪.‬‬
‫יש תאי נוספי שנקראי ‪ mucous neck cells‬אחריה‪parietal cells :‬‬
‫שמפרישי ‪ ,HCl‬תאי ‪ ,chief cell‬ותאי בש ‪.enteroendocrine cells‬‬
‫התאי שמרפדי את הקיבה* ‪ *surface mucous cells‬ה מרפדי את הקיבה‬
‫וה* ‪ gastric pits‬ומפרישי ‪ mucous‬המג על הקיבה‪ ,‬ה סופגי אלכוהול‪ ,‬מעט‬
‫מי‪ ,‬מלחי ושומני‪ ,‬ה מלאי בחומר רירי‪.‬‬
‫‪ :Parietal cells‬מפרישי ‪ HCl‬וחומר נוס שנקשר לויטמי ‪ .B12‬ללא החומר יש‬
‫אנמיה‪ .‬ה מפרישי ג ‪ gastric intrinsic factor‬שתפקידו הוא בספיגה של ויטמי‬
‫‪.B12‬‬
‫‪ :Chief cells‬מפרישי אנזימי* פפסונוג )מפרק חלבוני(‪ ,‬וליפזות )מפרק‬
‫שומני(‪.‬‬

‫אלו ה התאי העיקריי ב ‪.gastric glands‬‬

‫המעי הדק‪:‬‬
‫במעי הדק רוב העיכול וספיגת המזו נעשית בו‪ ,‬הוא מותא לתפקיד הזה‪ .‬הרבה‬
‫חומרי בניי צריכי להיספג בתו‪ $‬המעי ולכ שטח הפני‪/‬ספיגה צרי‪ $‬להיות גדול‪.‬‬
‫‪ :Microvilli‬שלוחות פלזמטיות שמגדילות את שטח הפני פי ‪ .20‬יש קיפולי‬
‫בתו‪ $‬המעיי שנקראי ‪ Plicae circularis‬שמגדילי פי ‪.3‬‬
‫‪ :Villi‬בליטות לתו‪ $‬חלל המעי‪ ,‬כמו אצבעות שנכנסות לתו‪ $‬החלל‪ ,‬ה מגדילי פי‬
‫‪ ,10‬כ‪ $‬השטח מוגדל פי ‪ .600‬במעי יש בליטות של ‪ villi‬לתו‪ $‬חלל הצינור וג יש‬
‫בליטות לתו‪ $‬פני השטח* מבנה די מסוב‪.$‬‬

‫‪38‬‬
‫‪ *Villi‬מוקפת מסביב באפיתל חד שכבתי מסוג ‪ .columnar‬בתו‪ $‬ה ‪ villi‬יש את ה‬
‫‪.lamina propria‬‬
‫יש תאי שסופגי חומרי* ‪ ,absorptive cells‬יש הרבה ‪ tight junctions‬שלא‬
‫נותני לחומר לעבור בי התאי אלא רק בתו‪ $‬התא עצמו‪ .‬מתחילי לראות‬
‫‪ goblet cells‬במעי הדק‪ Paneth cells .‬מפרישי אנזימי שהורגי חיידקי‪.‬‬
‫החיידקי נכנסי לגו ע המזו‪ .‬האנזימי מפרקי את דופ החיידקי וכ‪$‬‬
‫הורסי אות‪ .‬האנזימי מגיעי מהלבלב‪ ,‬יש לו תפקיד מרכזי בגו‪ ,‬ההפרשות של‬
‫הלבלב מאוד חיוניות‪.‬‬
‫ה ‪ micrivilli‬ה תאי שנמצאי על גבי ה ‪.villi‬‬
‫המעי הגס‪:‬‬
‫סופג מלחי ומי‪ ,‬מסלק פסולת וחומרי בלתי מעוכלי‪ .‬החומר שלא מעוכל יוצא‬
‫כצואה‪ .‬שטח הפני של המעי שטוח שוב‪ ,‬אי בליטות לתו‪ $‬המעי‪ ,‬יש רק בליטות‬
‫ששוקעות‪ .‬שטח הפני כמעט ישר חו) מהבלוטות שנכנסות פנימה‪ .‬יש תאי‬
‫סופגי‪ ,goblet ,‬תאי שמתחלקי‪ ,‬ותאי שמפרישי הורמוני‪.‬‬
‫יש ריר שמעביר את הצואה כדי שלא תפגע בדופ המעי‪ .‬יש מספר רב של ‪goblet‬‬
‫‪ .cells‬ההורמוני מופרשי לתו‪ $‬רקמת החיבור‪ ,‬מפרישי הורמוני שמבקרי‬
‫הפרשת הורמוני ואנזימי אחרי‪ .‬במעי יש תחלופה של תאי בער‪ $‬כל שישה‬
‫ימי‪ .‬צרי‪ $‬להיות מאגר של תאי שיכולי להתחלק ולהתמיי‬
‫‪ ,undifferntiated cells‬התאי הללו נמצאי בבלוטות ומתחלקי בעת הצור‪.$‬‬

‫‪Good lucK.‬‬
‫‪urs.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫‪Histology‬‬ ‫שם הקובץ‪:‬‬
‫‪C:\Documents and Settings\Saleem\My‬‬ ‫ספריה‪:‬‬
‫‪Documents\Pharmacy\238\summaries‬‬
‫‪C:\Documents and Settings\Saleem\Application‬‬ ‫תבנית‪:‬‬
‫‪Data\Microsoft\Templates\Normal.dot‬‬
‫‪1‬‬ ‫תואר‪:‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫*‬ ‫מחבר‪:‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪06:18:00 17/02/2006‬‬ ‫תאריך יצירה‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫מספר שינוי‪:‬‬
‫נשמר לאחרונה בתאריך‪22:51:00 22/10/2006 :‬‬
‫נשמר לאחרונה על‪-‬ידי‪* :‬‬
‫‪ 27‬דקות‬ ‫זמן עריכה כולל‪:‬‬
‫‪16:26:00 23/10/2006‬‬ ‫הודפס לאחרונה ב‪:‬‬
‫החל מההדפסה האחרונה שהושלמה‬
‫‪39‬‬ ‫מספר עמודים‪:‬‬
‫‪) 11,849‬בערך(‬ ‫מספר מילים‪:‬‬
‫‪) 59,248‬בערך(‬ ‫מספר תווים‪:‬‬