‫סחוס ‪Cartilage -‬‬

‫כללי ‪:‬‬
‫™ רקמת הסחוס שייכת לקבוצת הרקמות בעלת שם כולל של רקמות סקלטליות ‪ skeletal tissues‬והוא‬
‫למעשה סוג ספציפי של רקמת חיבור‪.‬‬

‫™ סחוס מורכב מתאים הנקראים ‪ chondrocytes‬המהווים רק ‪ 2-5%‬מהרקמה וממוקמים במעין חללים‬

‫‪ lacunae‬המוקפים ע"י ה‪ ECM-‬שגם הוא בעל מאפיינים מיוחדים של רקמת סחוס‪.‬‬

‫™ סחוס היא רקמה א‪ -‬וסקולרית שאינה מכילה כלי דם משל עצמה‪ ,‬לעמות זאת בחלק מהקמרים כמו‬
‫באפיפיזות ‪ epipiphyses‬של עצמות ארוכות כלי דם חוצים את הסחוס במעין תעלות ‪cartilage canals‬‬
‫על מנת לספק הזנה לרקמות אחרות‪.‬‬

‫™ הסחוס הבוגר היא רקמה בעלת פעילות מטאבולית נמוכה מאוד וכן מעט התמיינות תאים )המצב הוא‬
‫הפוך בעובר(‪.‬‬

‫™ הסחוס מקבל את אספקת הדם והלימפה מרקמת החיבור הצפופה העוצפת אותו ונקראת‬
‫‪ , perichondrium‬כאשר ההזנה מ‪/‬אל התאים מגיעה מהמטריקס ע"י דיפוזיה‪.‬‬

‫™ אין עצבים בסחוס אבל הם קיימים )בייחוד קצות עצב( ברקמה העוטפת ה‪.perichondrium -‬‬

‫™ ישנם ‪ 3‬סוגים מרכזיים של רקמת סחוס ‪:‬‬

‫‪ .1‬סחוס היאליני ‪.Hyaline cartilage‬‬
‫‪ .2‬סחוס אלסטי ‪.Elastic cartilage‬‬
‫‪ .3‬סחוס פיברוטי ‪.Fibrocartilage‬‬
‫ההבדלים בין הסוגים השונים של הסחוס תלויים במאפיינים השונים של ה‪ ECM-‬ובכמות‬
‫הספיציפית ובסוג הסיבים הנמצאים בו‪.‬‬

‫™ סחוס ניתן למצוא ב ‪:‬‬

‫‪ .1‬סחוסי בית החזה – מאפשרים הגדלה ‪ /‬הקטנה של נפח חלל בית החזה‪.‬‬
‫‪ .2‬סחוסים במפרקים – יוצרים את המפגש עצם – עצם ומחפים על העצמות הארוכות‪.‬‬
‫‪ .3‬עמוד השדרה – חיבור בין חולייתי ‪ , IV-disv‬מקנה את הגמישות הנדרשת לעמוד השדרה לצורך‬
‫התכופפות‪.‬‬
‫‪ .4‬אוזן – האפרכסת‪.‬‬
‫‪ .5‬קנה הנשימה – ‪.Trachea‬‬
‫הסחוסים בחיים הפוסט נטליים נמצאים בכמות קטנה אבל הפונקצייה שלהם חשובה מאוד‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪The Skeletal System :‬‬ ‫‪Cartilage‬‬

‫תפקידי הסחוס ‪:‬‬

‫™ הסחוס חשוב עבור מספר מבנים בגוף ‪:‬‬

‫‪ .1‬תמיכה סקלטלית ‪ – skeletal support‬בעובר טרם ההתפתחות של העצמות‪.‬‬
‫‪ .2‬התארכות העצמות הארוכות – תהליך הגדילה – ‪.endochondral ossification‬‬
‫‪ .3‬תמיכה במפרקים – ‪ , articulating joints‬בעיקר סחוס ארטיקולרי‪.‬‬
‫‪ .4‬גמישות – באוזן ובטרכאה‪.‬‬

‫™ הכמות הגדולה ביותר של סחוסים נמצאת בחיים הפרה – נטליים שם עיקר תפקידם הוא תמיכה ‪,‬‬
‫בהמשך סחוסים אלו יתפתחו לעצמות‪ ,‬כאשר הסחוס משמש כמעין תבנית ליצירת העצם ) העצם נוצרת‬
‫על פניו(‪.‬‬

‫™ תפקיד הגדילה ‪:‬‬

‫‪ o‬כל הגדילה האורכית לאוך תקופת הילדות מתבצעת באמצעות פלטות הגדילה הסחוסיות‬
‫‪ , epiphyseal growth plate‬פלטות אלו ממוקמות בבסיס העצמות הארוכות‪.‬‬
‫‪ o‬פלטות אלו הן סחוסיות ובעלות פונטציאל גדילה‪.‬‬
‫‪ o‬כיום ניתן לקבוע ע"פ רוחת פלטות הגדילה לאיזה גובה מירבי יגיע הילד ‪ ,‬נעשה על פי פלטות כף‬
‫היד ‪ ,‬במקרה זה יש גם מקום להתערבות הורמונלית של הורמוני גדילה לילדים בעל פונטציאל‬
‫גמדות‪.‬‬
‫‪ o‬סיום ההתבגרות המינית – סיום פלטות הגדילה ‪ ,‬סגירת אותן פלטות מעידה על סיום הגדילה‬
‫האורכית )לאחר מכן העצמות עוד מתרחבות אבל לא מתארכות(‪.‬‬

‫‪Epiphyseal‬‬
‫‪growth plate‬‬

‫‪2‬‬
‫™ פלטות ארטיקולריות – מצפות את החלק האפיקלי החיצוני של העצמות ‪ ,‬סחוסים אלו יכולים להתפורר‬
‫)במקרה של הסתיידות‪ -‬שחיקת סחוסים( ולגרום לכאבים‪.‬‬

‫התחדשות ותיקון הסחוס ‪: Regeration & Repair‬‬

‫™ למרות העובדה שהסחוס נמצא במעט מאוד אתרים באדם הבוגר‪ ,‬התפקוד שלו חשוב מאוד לבריאות‬
‫שלנו‪.‬‬

‫™ הסחוס באדם הבוגר בעל מעט מאוד יכולת שחזור והתחדשות במידה והסחוס נפגע או בכחלק מתהליך‬
‫ההזדקנות בו הסחוס נקרע ומתבלה‪.‬‬

‫™ עובדה זו הינה הודות למוות האפופטוטי של תאי סחוס )יפורט בהמשך(‪ ,‬מיטוזה מעטה מאוד‪ ,‬העדר‬
‫אספקת דם אינטגרלית ופעילות מטאבולית כללית מעטה ברקמה‪.‬‬

‫™ הבעיות הקליניות של פגיעה או הזדקנות רקמת הסחוס ‪ osteoarthritis‬הן קריטיות‪ ,‬עם ההזדקנות‬
‫המטריס הסחוסי עלול להפיק שיירי סיד ‪) calcified deposits‬סחוס מסויד – שחיקת סחוסים(‪.‬‬

‫מאפיינים ומבנה כללי של הסחוס ‪:‬‬

‫™ הסחוס הוא בעל מספר תכונות פיזיקליות מעניינות ‪ -‬הוא קשיח מחד אבל גמיש וניתן למתיחה מאידך‪,‬‬
‫הסחוס מסוגל לעמוד במתחים ועומסים כבדים ‪ ,‬למשל ‪ :‬אדם במשקל של ‪ 80‬ק"ג כאשר מבצע קפיצה‬
‫הוא מעמיד על הסחוסים משל של עד פי ‪ 6‬ממשקל גופו )כחצי טון(‪.‬‬

‫™ במקרה זה באות לידי ביטוי תכונות האלסטיות ‪ ,‬כאשר תכונה זו לא קיימת הסחוס יכול להתפורר מכל‬
‫עומס נוסף )עלול להגיע למצב של נכות(‪.‬‬

‫™ תכונות אלו מוכתבות ע"פ אופי ה‪ ECM-‬בתאי הסחוס ‪ chondrocytes‬שיודעים להכתיב את אופי ה‪-‬‬
‫‪.ECM‬‬

‫™ לסחוס יש שטח פנים חלק של עד פי ‪ 10‬מהחלקת קרח על קרח )אין כלל חיכוך(‪.‬‬

‫™ בסחוס הבוגר יש ‪ 2-5%‬תכולה של תאים – רובו ‪ ECM‬המופרש ע"י התאים‪ ,‬כפי שהוזכר התאים עצמם‬
‫מצויים במעין חללים ‪ – lacunae‬חללים אלו אינם "אמיתיים" אלא מדובר בחומר חוץ תאי דליל )שמם‬
‫נובע מפי שנראים בפרפרט היסטולוגי(‪.‬‬

‫™ הסחוס הוא א‪ -‬וסקורי ומקבל את הדם בדיפוזיה‪ ,‬יודגש כי בזמן ההתגרמות – המעבר מסחוס לעצם‬
‫‪ ossification‬יש חדירה של כלי דם לרקמה‪.‬‬

‫™ הסחוס מוקף ברקמת חיבור צפופה הנקראת ‪ perichondrium‬שהיא מאוד וסקולרית ובמקומות שרקמה‬
‫זו לא קיימת למשל במפרקים יש רקמה אחרת המבצעת את תפקידה – הממברנה הסינוביאלית ‪synovial‬‬
‫‪ membrane‬שאחראית על הזנת הסחוס‪.‬‬

‫™ בסחוס גם אין כלי לימפה – על מנת לשמור על הומוגניות מסוימת לצורך תפקודו המכני )כלי דם ולימפה‬
‫יחלישו את הסחוס(‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫סחוס היאליני ‪: Hyalin cartilage‬‬

‫כללי ומאפיינים ‪:‬‬

‫™ סחוס היאליני הוא צורת הסחוס הנפוצה ביותר גוף האדם‪.‬‬
‫™ שמו גזור מהשם היווני "‪ = "hyalos‬זכוכית‪.‬‬
‫™ סחוס היאליני במצבו הפיזיולוגי התקין הוא שקוף למחצה בעל צבע תכלכל ‪ ,‬סחוס זה הוא גם גמיש וגם‬
‫עמיד בפני כוחות מכניים חזקים‪ .‬אם צבע הסחוס עכור זה מעיד על סחוס לא בריא‪.‬‬
‫™ ניתן למצוא סחוס היאליני ב ‪ :‬מערכת הנשימה )אף‪ ,‬לארינגס‪ ,‬טרכאה וברונכים( ‪ ,‬צלעות ובמשטחים‬
‫הארטיקולריים של עצמות ארוכות ומפרקים ) ‪ – articular cartilage‬סוג ספציפי של סחוס היאליני(‪.‬‬

‫‪Articular cartilage‬‬
‫™ סחוס היאליני הרבה יותר נפוץ בעובר שבו הוא בעל תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות העצמות הארוכות –‬
‫הפלטות האפיפיזיאליות‪.‬‬
‫™ נסכם מאפיינים מרכזיים ‪:‬‬
‫‪ .1‬עמידות ‪.Resiliency‬‬
‫‪ .2‬יכולת מתיחות ‪.High tensile‬‬
‫‪ .3‬קשיחות ‪.Stiffness‬‬
‫‪ .4‬חלק ‪.Smoothness‬‬
‫‪ .5‬אלסטי ‪.Pressure elasticity‬‬

‫‪4‬‬
 ‫החומר החוץ תאי בסחוס היאליני ‪:‬‬

‫™ הרכיב החשוב ביותר של הסחוס שמספק את המאפיינים הביוכימים של הרקמה הוא ה‪.ECM-‬‬

‫™ ה‪ ECM-‬מורכב מחומר בסיסי אמורפי שרווי בסיבים‪.‬‬

‫™ המרכיבים העיקריים של הסחוס ההיאליני ‪:‬‬

‫‪ .1‬מים ‪.72-75%‬‬
‫‪ .2‬פרוטאוגליקנים ‪.10%‬‬
‫‪ .3‬קולגן )סוג ‪.16% (2‬‬
‫‪ .4‬גליקופרוטאינים )סוג אופייני לסחוסים הנקרא ‪.1.6% (chondronectin‬‬
‫‪ .5‬מינרלים ומלחים ‪.0.5%‬‬

‫‪Hyaline cartilage matrix‬‬

‫™ אופן הצביעה של המטריקס ‪:‬‬

‫‪ o‬המטריקס של הסחוס ההיאליני מראה צביעה באסופילת ‪ basophilic‬בצביעה ‪ H&E‬רגילה‪ ,‬כמו‬
‫כן נצבע חיובית בצביעה ‪ .PAS‬המטריקס הוא גם מטאכרומטי ‪) metachromatic‬לאחר צביעה‬
‫ב‪ – toluidine blue -‬מקבל גוונים של סגול(‪.‬‬
‫‪ o‬אופי הצביעה המתקבלת הוא בהתאם לרכיבים של אותו מטריקס‪.‬‬
‫‪ o‬צביעה באסופילית מעידה על סביבה חומצית של הסחוס ההיאליני וזה הודות לפרוטאוגליקנים‬
‫שהם חומציים‪ ,‬יודגש כי סיבי הקולגן הם בסיסיים )הודות לחומצות האמינו ליזין ‪Lysin‬‬
‫וארגינין ‪ – (Arginin‬במבט כולל בצביעה של המטריקס ניתן לומר שיותר חומצי מבסיסי‪.‬‬
‫‪ o‬סוגי צביעה על קצה המזלג )למי שלא הבין עד עכשיו( ‪:‬‬
‫‪ .1‬צביעה על פי רמת ה‪ – pH -‬נעשה ע"י ‪ – H&E‬נותן תוצאה באסופילית ‪basophilic‬‬
‫)סביבה חומצית( או אסידופילית ‪) acidophilic‬סביבה בסיסית(‪.‬‬
‫‪ – PAS .2‬צובע בעיקר סוכרים‪.‬‬
‫‪ .3‬צביעה מטאכרומטית – יכולת הצגה במגוון צבעים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫™ תפקוד הפרוטאוגליקנים ‪:‬‬
‫‪ o‬הפרוטאוגליקנים במטריקס הם שילוב של חלבון עם )‪sulfated glycosaminoglycans (GAGs‬‬
‫ובייחוד ‪:‬‬
‫‪.chondroitin-4-sulfate .1‬‬
‫‪.chondroitin-6-sulfate .2‬‬
‫‪.keratin sulfate .3‬‬
‫‪ .4‬חומצה היאלורונית שאינה מגופרתת ‪.hyaluronic acid‬‬
‫‪ GAGs o‬מגורפתים אלו מספקים את אותה צביעה באסופילית‪.‬‬
‫‪ o‬החומצה ההיאלורונית היא מולקולה ארוכה המקשרת את אותם חלבוני ‪ link proteins‬לאורכה‪.‬‬
‫מונומרים של פרוטאוגליקן מחוברים אל חלבוני ה‪ link-‬ומכילים חלבון ליבה ‪core protein‬‬
‫שמחובר אל אותם ‪.sulfated GAGs‬‬
‫‪ o‬רשת מאקרומולקולות זו של פרוטאוגליקנים מוחזקת במקומה הודות לנוכחות המים הנקראים‬
‫‪ .solvation water‬מים אלו חשובים עבור הדיפוזיה במטריקס של הרקמה‪.‬‬
‫‪ o‬הפרוטאוגליקנים חשובים לשמירת לחץ אוסמוטי גבה של המטריקס ושמירה על האופי הגמיש‬
‫מחד וקשיח מאידך של הסחוס‪.‬‬

‫™ תפקוד הקולגן ‪:‬‬

‫‪ o‬סיבי הקולגן המרכיבים את המטריקס הם ‪:‬‬
‫‪ .1‬קולגן סוג ‪.90-95% – 2‬‬
‫‪ .2‬קולגן סוגים ‪.5-10% – 9,10,11‬‬
‫‪ o‬סיבי קולגן סוג ‪ 2‬משוקעים במטריקס ומספקים תמיכה סטרוקטורלית‪ ,‬סיבים מסוג זה מהווים‬
‫כמעט ‪ 40%‬מהמשקל של רקמת הסחוס‪.‬‬
‫‪ o‬בפרפרטים היסטולוגים נורמלים לא ניתן לראות את סיבי הקולגן מכיוון שמזדהים בצבעם אל‬
‫החומר האמורפי הבסיסי במטריקס‪ .‬במבט במיקרוסקופ אלקטרוני לעומת זאת ניתן לראותם‬
‫והם בעלי ‪ 64‬ננומטר רוחב ‪ ,‬כמו כן ניתן לזהות את איזור החפיפה ‪ overlapping‬בין פיברילות‬
‫הקולגן‪.‬‬
‫‪ o‬סיבים אלו דקים מאוד וארוכים מאוד ‪ ,‬כמו כן בעלי אוריינטציה אקראית‪.‬‬
‫‪ o‬קולגן מסוג ‪ 9,10,11‬נמצאים בכל סחוס היאליני כאשר קולגן מסוג ‪ 10‬ספציפית נמצא אך ורק‬
‫בפלטות הגדילה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫™ תפקוד המים ‪:‬‬
‫‪ o‬הסיבה לנוכחות המים היא פולאריות המערכת )מאוד חומצית( – עובדה זו היא כתוצאה‬
‫מקשירת מולקולות מים‪.‬‬
‫‪ o‬כאשר הסחוס נלחץ הוא למעשה מבצע מעין "סחיטה" של המים ממנו וכאשר אותו כוח לוחץ‬
‫נרפה הסחוס מתרחב חזרה ותוך כדי קולט כמויות מים‪.‬‬
‫‪ o‬המים מקנים לסחוס ההיאליני גם גמישות וגם אלסטיות‪ .‬מצב זה של תפקוד כמעין ספוג מונע‬
‫לחץ רב על העצמות )בייחוד בפרקים(‪.‬‬

‫™ בחתכים היסטולוגיים של המטריקס המקיף את ה‪) lacunae-‬המטרקיס הקרוב ביותר לתאי הסחוס( ניתן‬
‫לראות צביעה בוהקת יותר ויותר באסופילית )מטריקס זה נקרא ‪.(capsular or territorial matrix‬‬
‫במקום זה ריכוז ה‪ GAGs -‬הוא הגבוה ביותר ביחס ליתר המטריקס )‪.(inter-territorial matrix‬‬

‫‪7‬‬
 ‫התפתחות תאי הסחוס ‪ Chondrogenesis‬והתגרמות ליצירת עצם ‪: Endochondral Ossification‬‬

‫‪ .1‬כמו כל רקמות החיבור מוצא הסחוס הוא מרקמת המזכימה ‪.mesenchyme‬‬

‫‪: Chondroprogenitor cells .2‬‬

‫‪ o‬תאי המזנכימה גדלים ומתמיינים אל תאי אב לרקמת הסחוס הנקראים ‪chondroprogenitor‬‬
‫‪.cells‬‬
‫‪ o‬תאים אלו ‪ ,‬כפי שניתן לראות ‪ ,‬נימצאים בחלק האפיקלי )הקרוב לאפיפיזה(‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו עגולים מורפולוגית ונמצאים בסידוק אקראי‪.‬‬
‫‪ o‬יודגש כי אלו תאי אב לרקמת הסחוס ולא ‪ , stem cells‬הם אינם מתחלקים ואינם ממוינים‬
‫סופית ולכן לא מפרישים חומר חוץ תאי סחוסי אלא חומר חוץ תאי הזהה להפרשה של רקמת‬
‫חיבור כללית‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו נקראים גם ‪.resting cells‬‬

‫‪: Chondrobalsts .3‬‬

‫‪ o‬תאים אלו הם תוצאה של התמיינות ה‪ chondroprogenitors cells -‬ואלו התא הראשוני הממוין‬
‫‪.chondroblast‬‬
‫‪ o‬תאים אלו מאוד פעילים ביוסינטטית – מפרישים חומר חוץ תאי סחוסי )קולגן ‪ 2‬ו‪.(GAGs -‬‬
‫‪ o‬תאים אלו גדלים ומתפתחים ב‪ lacunae-‬ובעלי כושר חלוקה אינטנסיבי – תורמים לפונטציאל‬
‫הגדילה של הפלטה‪.‬‬
‫‪ o‬מבחינה מורפולוגית נראים מאורכים )כישוריים( בעלי ציטופלזמה מינימלית‪.‬‬

‫‪:Chondrocytes .4‬‬
‫‪ o‬עם ההתקדמות לאורך הפלטה התאים גדלים ‪ ,‬הציטופלזמה גדלה יחסית לגרעין והתאים‬
‫מקבלים צורה עגולה יותר ומתרחקים אחד מהשני עקב הפרשת ה‪ , ECM-‬תאים אלו נקראים‬
‫‪.chondrocytes‬‬
‫‪ o‬תאים אלו מאבדים את כושר החלוקה – אלו תאי סחוס בוגרים המאופיינים בהמשך הפרשת‬
‫‪ ECM‬סחוסי‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ .5‬האיזור ההיפרתרופי של ה‪: chondrocytes -‬‬
‫‪ o‬ה‪ chondrocytes-‬עם התבגרותם עוברים היפרתרופיה וגדלים‪ ,‬כמוכן הולכים ונצמדים לשולי‬
‫העצם )איזור פלטת הגדילה(‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו נקראים ‪.hypertropic chondrocytes‬‬
‫‪ o‬ניתן לאפיין איזור זה בנוכחות גבוהה של קולגן מסוג ‪) 10‬המקום היחיד בגוף( – ציין את שלב‬
‫ההבשלה הסופי של תאי הסחוס‪.‬‬
‫‪ o‬החומר החוץ תאי באיזור זה עובר תהליך של הסתיידות ‪) calcification‬זהו סחוס מסויד – לא‬
‫עצם (‪ .‬איזור הסתיידות זה בעל חשיבות גדולה מאוד בגדילה – עיכוב בתהליך זה מעכב את‬
‫תהליך ההתגרמות – ההפיכה לעצם‪.‬‬

‫‪: Chondroclasts .6‬‬

‫‪ o‬המשפחה האחרונה הנקראת ‪ chondroclast‬מוצאה אחר לגמרי‪.‬‬
‫‪ o‬אלו תאים בעלי כושר ספיגה ‪ ,resorption‬מקורם זהה ל‪ ossteoclast-‬והוא מתאי דם לבנים‬
‫‪) monocytes‬מגיעים מהקאפילרות שבאיזור זה כבר במגע עם הסחוס(‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו נמצאים בנקודות החיבור בין הסחוס לעצם‪.‬‬
‫‪ o‬תאי ה‪ chondroclast-‬מתמזגים יחדיו )‪ 5-8‬תאים( ליצירת קומפלקס גדול יותר שתפקידו ספיגה‬
‫ועיכול רקמת הסחוס במהלך הגדילה של העצם )הסחוס מוחלף בעצם(‪ ,‬תהליך זה נעשה ע"י‬
‫בליעת ה‪ ECM-‬שעבר הסתיידות )רק ‪ ECM‬שעבר הסתיידות נבלע ע"י תאים אלו(‪.‬‬
‫‪ o‬לאחר פעולת תאים אלו מגיעים תאי ה‪ ossteoblast -‬שבונים את העצם‪.‬‬
‫‪ o‬העיכול והספיגה הוא רק של ה‪ , ECM-‬התאים עצמם עוברים אפופטוזיס )מוות מבוקר עד סופו(‪.‬‬
‫‪ o‬תהליך שחלוף זה מתרחש גם בחיים העובריים וגם בתהליך הגדילה – בסופו של דבר כל הסחוס‬
‫מסויד וכולו נבלע‪.‬‬

‫‪Cartilage cells‬‬

‫‪• Chondroprogenitor cells (found‬‬

‫‪in the perichondrium). These‬‬
‫‪develop into chondroblasts‬‬
‫‪• Chondroblasts (actively‬‬
‫)‪secreting matrix‬‬
‫‪• Chondrocytes (mature cells‬‬
‫‪derived from the‬‬
‫‪chondroblasts).‬‬
‫‪• Chondroclasts-resembles‬‬
‫‪osteoclasts originates from the‬‬
‫‪same lineage, resorb calcified‬‬
‫‪cartilage‬‬
‫‪Growth plate‬‬

‫‪9‬‬
10
 ‫™ הסוגים השונים של תהליך גדילת הסחוס ‪: Chondrogenesis‬‬

‫‪ – Appositional growth .1‬גדילה מבחוץ פנימה )נדבך על נדבך( ‪:‬‬

‫‪ o‬תהליך זה מתאר הוספת תאי סחוס חדשים מרקמת החיבור המשמשת כמעטפת‬
‫‪.perichondrium‬‬
‫‪ o‬תאי ב‪ chondroprogenitor-‬של ה‪ perichondrium -‬מתחלקים ומתמיינים אל ה‪-‬‬
‫‪ chondroblast‬הפעילים מאוד בהפרשת ה‪ .ECM-‬לתאים אלו יש ציטפלזמה חומצית‬
‫ובמיקרוסקופ אלקטרוני ניתן לראות שהם בעלי ‪ RER‬מפותח מאוד וכן גופיפי גולג'י‬
‫)מאפיין תא בעל פעילות מטאבולית עשירה(‪.‬‬
‫‪ o‬ה‪ chondroblasts-‬מתפתחים בהמשך ל‪ chondrocytes-‬שהם יותר עגולים ומרווחים‪.‬‬

‫תהליך זה הוא כפי שתואר בשלבים למעלה‪.‬‬

‫‪ – Interstitial growth .2‬גדילה מבפנים החוצה )חלוקת תאים בחלק הפנימי( ‪:‬‬
‫‪ o‬בתהליך זה יש הוספת של תאים מחללים ספציפיים ‪ lacunae‬עמוק תוך הרקה‪.‬‬
‫‪ o‬כתוצאה מהפעילות המיטוטית הרבה של תאי ב‪ chondrobalsts -‬חלל אחד ‪ lacune‬עשוי‬
‫להכיל ‪ 2-8‬תאי בת ‪ ,chondrocytes‬תאים אלו הזהים בפעילותם נקראים איזוגנים‬
‫‪ isogenous‬או ‪.nest cells‬‬
‫‪ o‬גדילה מסוג זה ניתן לראות בפרפרטים היסטולוגיים עמוק בתוך הסחוס המתברג )לעומת‬
‫בעובר שהסחוס מתפתח בשיטה השנייה(‪.‬‬
‫‪ o‬יודגש כי לעיתים ‪ chondrocytes‬עלולים להתכווץ במהלך הכנת הפרפרט ההיסטולוגי‬
‫ולא לתפוס את המימד הנורמלי בתוך ה‪.lacunae -‬‬

‫‪Endochondral ossification‬‬

‫‪A-F: Stages take place in the pre-natal life‬‬

‫‪G-I: Stages take place during childhood and adolescence‬‬
‫‪J: Adult bone‬‬

‫‪A - Cartilage anlagen B- Cartilage envelops by a Periosteal / peichondral layer‬‬

‫‪C – Calcified cartilage envelops by a Periosteal layer D – invasion of blood vessels into‬‬
‫‪the growing bone‬‬

‫‪11‬‬
 Growth plate of long bone
Resting zone

Zone of proliferation

Zone of chondrocytes

Zone of hypertrophy and

calcified cartilage

Zone of and Primary

Spongiosa formation

The cartilage matrix is stained with alcian blue. The bone develops on the
remains of the calcified cartilage.

: ‫™ הבקרה ההורמונלית‬
‫( נמצא תחת בקרה‬endochondral ossification) ‫הן תהליך גדילת הסחוס והן תהליך ההתגרמות‬
.‫הורמונלית‬
‫ שמשפיע ישירות על גדילת הסחוס וכן משפעל הפרשה‬GH-‫ההורמון העיקרי האחראי על הגדילה הוא ה‬
.( ‫של פקטורי גדילה מקומיים )אלו אינם הורמונים אך תפקודם זהה‬
.‫ הוא הורמון סיסטמי המופרש לזרם הדם‬GH-‫ה‬

Endocrine regulation of cartilage

Pro-proliferative

+
Pro-proliferative
IGF-I

Growth arrest, inhibits

hypertrophic differentiation

Antiproliferative, promote
differentiation

Hormones Growth factors

RZ=Resting Zone, PZ=Proliferative Z. , HZ=Hypertrophic Z., PS=Primary Spongiosa

GH=growth H, IGF-I=Insulin-like Growth factor- I, GC=Glucocorticoid H, T3=Thyroid H,

12
 ‫סחוס אלסטי ‪: Elastic cartilage‬‬

‫™ סחוס זה מבין שלושת סוגי הסחוסים נמצא בכמויות הקטנות ביותר בגוף‪ ,‬עיקר תפקידו הוא לשמור על‬
‫איזורים אלסטיים‪ ,‬יודגש כי אינו כמוד בכוחות לחץ‪.‬‬

‫™ הסחוס האלסטי מאופיין בגמישות ואלסטיות רבה הודות לכמות הגדולה של סיבים אלסטיים שיש‬
‫במטריקס שלו‪.‬‬

‫™ סיבים אלסטיים אלו מעניקים לסחוס הבריא צבע קוף צהבהב‪.‬‬

‫™ הסיבים האלסטיים בפרפרטים היסטולוגיים ניתנים לצביעה )ע"י שימוש ב‪.(orecein-‬‬

‫™ הסיבים האלסטיים הם מסועפים ובסמוך ל‪ perichondrium -‬הם פחות צפופים וניתנים לאיתור מאשר‬
‫עמוק יותר ברקמה‪.‬‬

‫™ סחוס אלסטי נמצא בגוף ב ‪ :‬אוזן החיצונית‪ ,‬פתח השמע החיצוני ‪ , external auditory meatus‬ב‪-‬‬
‫‪ Eustachian tube‬וגם באפיגלוטיס‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫סחוס פיברוטי ‪: Fibrocartilage‬‬

‫™ הסחוס הפיברוטי גם מבחינת המבנה וגם מבחינת תפקוד מהווה שלב מעבר בין סחוס היליאני לבין רקמת‬
‫חיבור צפופה‪.‬‬

‫™ האלמנט העיקרי שנמצא בסחוס זה ולא נמצא בסחוס היליאני הוא קולגן מסוג ‪.1‬‬

‫™ סחוס פיברוטי נמצא באיזורים בגוף החשופים למתח מכני או משקל רב‪ ,‬סחוס זה הרבה יותר קשיח אבל‬
‫הרבה יותר פריך מהסוגים האחרים )נוטה להתפורר( ‪ ,‬הוא יעמוד בלחץ ישיר אבל לא בלחצים הדורשים‬
‫אלסטיות‪.‬‬

‫™ סחוס זה חסר פלקסביליות הנמצאת בשני סוגי הסחוס האחרים‪.‬‬

‫™ סחוס פיברוטי נמצא בגוף ב ‪:‬‬

‫‪ .1‬דיסק בין חולייתי ‪.IV-disc‬‬
‫‪.pubic symphysis .2‬‬
‫‪ .3‬מפרק הלסת ‪.temporo-mandibular joint‬‬
‫‪ .4‬באיזורים בהם יש חיבור בין ליגמנטים לעצמות למשל ‪.ligamentum teres femoris :‬‬
‫‪ .5‬אינסרציית הגידים – הגיד עצמו הוא רקמת חיבור צפופה רגולרית אבל באיזור האינסרציה יש‬
‫סחוס פיברוטי‪.‬‬

‫™ בסחוס הנמצא בגידים – בגיד עצמו לא נמצא פרוטאוגליקנים )זו רקמת חיבור צפופה( אבל בנקודות‬
‫החיבור – אינסרצייה )סחוס פיברוטי( נמצא פרוטאוגליקנים חומציים ) ‪.(sulfated‬‬

‫™ סחוס פיברוטי מאופיין בכמות גדולה ובריכוז גבוה של סיבי קולגן במטריקס‪ .‬סיבי קולגן אלו הם מאפיין‬
‫דומיננטי במטריקס‪ ,‬שמכיל מעט מאוד חומר אמורפי בסיסי‪.‬‬

‫™ הכמות הגדולה של סיבי הקולגן גורם לכך שבצביעת ‪ H&E‬הסחוס מקבל צבע ‪.acidophilic‬‬

‫™ סחוס פיברוטי אינו מוקף ב‪.perichondrium-‬‬

‫™ ה‪ IV-disc-‬מכיל לוחיות של סחוס פיברוטי בין החוליות ובעל תפקיד של בלימת וספיגת הדף מכני‪.‬‬
‫בחתכים היסטולוגיים ניתן לראות ‪ 2‬רכיבים מרכזיים ‪:‬‬
‫‪ – Annulus fibrosus .1‬האיזור בשוליים החיצוניים של הדיסק‪ ,‬מכיל תאים מסודרים ו‪ECM-‬‬
‫המאופיין בכמות גדולה של קולגן מסוג ‪) 1‬למשל כמו בגידים(‪.‬‬
‫‪ – Nucleus pulposus .2‬תאים עגולים וגדולים שמקורם ממיתר השדרה האמבריוני ‪embryonic‬‬
‫‪.nothord‬‬

‫‪Intervertebral disc‬‬ ‫‪Ligament‬‬

‫‪14‬‬