‫עצם – ‪Bone tissue‬‬

‫כללי תפקידים ‪:‬‬

‫™ רקמת עצם היא צורה ספציפית של רקמת חיבור והיא מהווה את האלמנט המרכזי של רקמות השלד‪.‬‬
‫רקמה זו מאוד דינמית – תהליכי בנייה וספיגה – עוברת תהליך של ‪ remodeling‬במהלך כל החיים‪.‬‬

‫™ העצם מורכבת מתאים וחומר חוץ תאי שבו שקועים הסיבים‪.‬‬

‫רקמת עצם שונה מיתר רקמות החיבור בכך שה‪ ECM-‬שלה עובר הסתיידות ‪.calcification‬‬

‫™ תפקידי רקמת העצם ‪:‬‬

‫‪ .1‬השלד ‪ skeleton‬הוא מבנה המורכב מרקמות עצם‪ .‬העצם מספקת את התמיכה הפנימית לגוף וכן‬
‫בעלת מקומות חיבור לגידים ושרירים – הכרחי עבור יכולת התנועה‪.‬‬

‫‪ .2‬העצם מספקת הגנה על איברים חיוניים של הגוף ‪ :‬הגולגולת מגנה על המוח והצלעות מגנות על הלב‬
‫והריאות‪.‬‬

‫‪ .3‬מח העצם ‪ – hematopoietic bone marrow‬חלק מהמערכת ההמטופואטית‪ ,‬מח העצם מוגן‬
‫מהסביבת רקמות העצם המקיפות אותו‪.‬‬

‫במערכת לשד העצם ישנם תאי גזע ‪ Adult stem cells‬השונים מתאי הגזע האמבריונים ואחראיים על‬
‫ייצור תאי הדם האדומים והלבנים‪ ,‬בנוסף מח העצם מכיל תאים פרוגינטורים ליצירת תאי עצם וכן‬
‫עוד תאי גזה לא ממוינים‪.‬‬

‫‪ .4‬המאגר המרכזי בגוף לסידן ‪ calcium‬וזרחן ‪ phosphate‬בגוף‪ ,‬לעצם מספר תפקידים מטאבולים‬
‫בייחוד בשמירה על שיווי משקל של ריכוז הסידן בגוף ‪.calcium homeostasis‬‬

‫הסידן משמש כרגולטור לסיגנל תוך תאי במס' פעילויות שונות – יצירת השלד התוך התאי‪ ,‬הפעלת‬
‫שרירים‪.‬‬
‫מחסור בסידן – מצב בו הגוף מוציא סידן מהעצם ‪ ,‬כתוצאה מכך עלולה להגרם בריחת סידן‪.‬‬
‫העצם מסוגלת לשחרר סידן ולקלוט סידן – נמצאת בדינמיקה בלתי פוסקת של בנייה ויצירה בניגוד‬
‫לסחוס שהוא סטטי מבחינה מטאבולית‪.‬‬

‫™ העצם היא רקמה קשה אבל פריחה ‪ brittle‬והיא קלה יחסית לנפחה‪.‬‬

‫™ העצם היא רקמה דינמית – במהלך החיים היא נוצרת ונספגת מחדש‪.‬‬

‫התוצאה של העיצוב מחדש והארגון מחדש ‪ remodeling‬של רקמת העצם הוא תוצאה של מספר גורמים ‪:‬‬
‫‪ .1‬גירוי מכני – קיבוע חיצוני במקרה של שבר מאפשר גדילה מהירה יותר של העצם‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבות מטאבוליות )מחסור בסידן‪ ,‬מחלות‪ ,‬הזדקנות(‪.‬‬
‫‪ .3‬שינויים אנדוקריניים‪.‬‬
‫‪ .4‬השפעה של תרופות‪.‬‬

‫™‬

‫‪1‬‬
 ‫ישנן ‪ 2‬קטגוריות מרכזיות של עצם ‪:‬‬

‫‪ .1‬עצם ספוגית ‪: ( trabecular bone, cancellous bone) Spongy bone‬‬

‫עצם ספוגית מורכבת מרשת של "ענפי עצם" ‪) spicules or trabeculae‬נראה כמחטים דקות(‪.‬‬
‫המרווח הנוצר בין אותן שלוחות מכיל את מח העצם‪.‬‬
‫עצם זו קשיחה מאוד למרות המיתאר הספוגי שלה‪.‬‬

‫‪ .2‬עצם קומפקטית ‪: (cortical bone) Compact cone‬‬

‫ניראית בפרפרטים היסטולוגיים כמסה של רקמת עצם ללא מרווחים הניתנים לאיתור בעין בלתי‬
‫מזויינת‪.‬‬
‫במבט במיקרוסקופ ניתן לראות שעצם זו בעלת מבנים ראדיאלים צפופים‪.‬‬

‫** עצם לרוב מכילה את ‪ 2‬סוגי העצמות הנ"ל כאשר האיזורים הפריפריים הם ‪ compact bone‬והאיזורים‬
‫הפנימיים הם ‪.spongy bone‬‬

‫‪The Skeletal System :‬‬ ‫‪Bone‬‬

‫‪Compact bone‬‬

‫‪Spongy bone‬‬

‫‪2‬‬
 ‫™ סיווג אנטומי של העצמות ‪:‬‬

‫‪ .1‬עצם ארוכה ‪ – long bones‬למשל ההומרוס או פמור‪.‬‬

‫‪ .2‬עצם שטוחה ‪ – flat bones‬למשל עצמות ממברנליות‪.‬‬
‫‪ .3‬עצם בלתי סדירה ‪ – irregular bones‬כמו החוליות‪.‬‬

‫** כל סוגי העצמות הנ"ל ללא קשר למבנה האנטומי שלהן מורכבות גם מעצם ספוגית וגם מעצם‬
‫קומפקטית‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫™ הכנת פרפרטים היסטלוגיים של עצם ‪:‬‬

‫מכיוון שהעצם היא קשה ומסויידת יש לבצע טכניקות היסטולוגיות ייחודיות על מנת להכין את הפרפרט ‪:‬‬

‫‪ .1‬דה‪-‬קלציפיקציה ‪: Decalcification‬‬

‫‪ o‬מבצעים הוצאה של הסידן מהרקמה לאחר פיקסציה ולפני השיקוע בווקס ‪.wax embedding‬‬
‫‪ o‬חומצות כמו חומצה פורמית ‪ formic acid‬או חומצה חנקתית ‪ nitric acid‬ניתנים לשימוש על‬
‫מנת להוציא את הסידן‪.‬‬
‫‪ o‬לאחר הדה‪-‬קלציפיקציה הרקמה רכה וניתן לשקע אותה ולעבד אותה כמו כל רקמה‬
‫היסטולוגית אחרת‪.‬‬
‫‪ o‬ניתן גם להשתמש בחומרים מלאכותיים‪ /‬נוגדנים כמו ‪ EDTA‬הנקשרת ספציפית לסידן‪,‬‬
‫חומרים אלו פחות מזיקים לתא אל מול החומצות אבל תהליך הדה‪-‬קלציפיקציה בשימוש‬
‫בחומרים אלו הוא ארוך יותר )מספר שבועות או יותר(‪.‬‬
‫ה‪ EDTA-‬סופח אליו מינרלים אבל אינו פוגע בעצם עצמה‪.‬‬

‫‪ .2‬השחזת העצם ‪: Ground section‬‬

‫‪ o‬ניתן להשחיז את העצם עד שהדגימה מספיק דקה עבור צפייה היסטולוגית‪.‬‬

‫‪ o‬בפרפרטים מסוג אלו התאים והרקמות האורגניות נהרסים כליל אבל ניתן לאתר בבירור את ה‪-‬‬
‫‪ canaliculi‬ולקונות התאים ‪) cell lacunae‬בשיטה דומה משתמשים גאולוגים על מנת לחקור‬
‫פרפרטים שטוחים של דגימות סלעים(‪.‬‬

‫‪ .3‬חיתוך של עצם שאינה עברה דה –קלציפיקציה ‪:‬‬

‫‪ o‬ניתן לשקע את העצם בשרף קשה ‪ resin‬או בפרפין )אלו חומרים שעוברים פולימריזציה לחומר‬
‫קשה מאוד( ולחתוך עם סכינים מיוחדים )‪.(tungsten-carbide‬‬
‫‪ o‬חתכים דקים במיוחד עבור צפייה במיקרוסקופ אלקטוני נעשים ע"י שימוש בסכין העשויה‬
‫מיהלום‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫המבנה המאקרוסקופי של העצמות ‪:‬‬

‫עצמות ארוכות ‪: long bones‬‬

‫™ המוט המרכזי )‪ (shaft‬של העצמות הארוכות נקרא דיאפיזה ‪ ,diaphysis‬כאשר החלק הקיצוני של העצם‬
‫הארוכה נקרא ‪) epiphyses‬החלקים הארטיקולריים – מפרקים(‪.‬‬
‫™ האיזור שאחראי על התארכות העצם ‪ elongation‬בין הדיאפיזה לאפיפיזה בעצמות גדלות נקרא‬
‫‪.metaphysis‬‬
‫™ הדיאפיזה )‪ (shaft‬מורכבת מעצם קומפקטית )נקראת גם ‪.(cortical or diaphyseal bone‬‬
‫™ האפיפיזה מורכבת בעיקר מטרבקולות )שלוחות( של עצם ספוגית ‪ ,spongy‬המשטח הארטיקולרי )מתמרפק(‬
‫של האפיפיזה במפרקים סינוביאלים מכוסה ב‪.articular cartilage -‬‬

‫™ העצמות מכוסות ברקמת חיבור שנקראת ‪) periosteum‬לא נמצאת בסחוס הארטיקולרי(‪.‬‬

‫™ רקמה דקה יותר של רקמת חיבור הנקראת ‪ endosteum‬מקיפה את מח העצם והטרבקולות של העצם‬
‫הספוגית‪.‬‬
‫™ ה‪ Periosreum -‬וה‪ Endosteum -‬הם המקור של תאי פרקורסור לרקמת עצם )‪(bone-forming cells‬‬
‫הנקראים ‪ osteoprogenitor cells‬והם מתוארים כבעלי ‪.osteogenic potential‬‬
‫™ רקמות אלו גם מעורבות בתהליכי תיקון ושחזור עצמות לאחר פציעה‪.‬‬
‫™ כלי הדם של רקמות אלו אחראיים בין היתר על הזנת העצם‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫עצמות שטוחות ‪: flat bones‬‬

‫™ נקראות גם ‪ membrane bones‬ונמצאות בעיקר בגולגולת‪.‬‬

‫™ עצמות אלו מורכבות ממבנה תלת שכבתי )מעין סנדוויץ'( ‪:‬‬

‫‪ .1‬שכבה חיצונית של עצם קומפקטית – ‪.outer table‬‬

‫‪ .2‬שכבה אמצעית של עצם ספוגית – ‪.diploe‬‬
‫‪ .3‬שכבה פנימית של עצם קומפקטית – ‪.inner table‬‬

‫™ שכבת ‪ periosteum‬מכסה את העצם השטוחה מהצד החיצוני )הקרוב ביותר לקרקפת( ובצד הפנימי שכבת‬
‫ה‪ periosteum -‬המשכית עם הדורא ‪) duramater‬השכבה החיצונית של קרום המוח(‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫המבנה המיקרוסקופי של העצם ‪:‬‬

‫מטריקס העצם ‪: Bone matrix‬‬

‫הבנת המבנה המיקרוסקופי של העצם בצורה הטובה ביותר נעשה ע"י צפייה בפרפרטים היסטולוגיים של חתכים‬
‫רוחביים )טרנסוורסליים( של הדיאפיזה של עצם ארוכה )הצפייה נעשית בעצם קומפקטית(‪.‬‬
‫התאים מהווים במקרים אלו רק אחוז קטן מרקמת העצם כאשר החלק הארי של הרקמה הוא‬
‫ה‪.intercellular calcified bone matrix -‬‬

‫מטריקס העצם בעלי ‪ 2‬רכיבים מרכזיים ‪:‬‬

‫‪ .1‬מטריקס אורגני ‪: organic matrix‬‬

‫המטריקס האורגני מורכב מסיבי קולגן סוג ‪) 1‬כ‪ (95%-‬השקועים בחומר האמורפי הבסיסי של רקמת‬
‫החיבור ‪.amorphous ground substance‬‬
‫החומר האמורפי הבסיסי מורכב מ ‪:‬‬

‫א‪: sulfated GAG's (glycosaminoglycans) .‬‬

‫‪ 3‬סוגים מרכזיים ‪:‬‬
‫‪.Chondroitin-4-sulfate o‬‬
‫‪.Chondroitin-6-sulfate o‬‬
‫‪.Keratin sulfate o‬‬

‫ב‪ .‬מגוון חלבונים ייחודיים לרקמת עצם ‪ bone proteins‬למשל ‪.osteocalcin ,bone sialoprotein :‬‬
‫אלו חלבונים שאינם קולגניים בעלי תפקיד חשוב בקשיחות המטריקס ע"י קשירת מינרלים‪.‬‬
‫ה‪ osteocalcin -‬משוחרר בתהליכי ‪ – remodeling‬כמות גדולה שלו בדם מעידה על קצת הספיגה‬
‫של העצם‪.‬‬

‫** הכמות היחסית של ה‪ sulfated GAG's -‬היא קטנה בהרבה מזו שקיימת בסחוס היאליני והמטריקס‬
‫של רקמת העצם נצבע אסידופילית ‪ acidophilic‬לאחר צביעה רגילה )‪.(H&E‬‬

‫‪ .2‬מלחים אי אורגניים ‪: Inorganic salts‬‬

‫מרבצי הסידן במטריקס העצם הם בצורה של גבישים של ‪.hydroxyapatite‬‬
‫החומרים האי אורגניים )מלחים ומינרלים( הם המקנים את הקשיחות הנדרשת לעצם‪.‬‬
‫מבנה זה ‪ hydroxypatite‬נמצא בעיקר ברקמות הקשות )סחוס מסויד‪ ,‬עצם( ומאוד נגיש לשחרור סידן‬
‫מהעצם‪.‬‬
‫)‪Organic matrix (30%‬‬
‫)‪Cells (2%‬‬
‫)‪Matrix (98%‬‬
‫)‪Inorganic matrix (70%‬‬

‫)‪Hydroxyapatite (95%‬‬

‫‪7‬‬
8
 ‫תאי העצם ‪: Bone cells‬‬

‫‪: Osteoprogenitor cells .1‬‬

‫‪ o‬עצם‪ ,‬כמו כל רקמת חיבור אחרת בעובר נובעת מהמזכימה ‪.mesenchyme‬‬

‫‪ o‬לאחר הלידה‪ ,‬תאים דמויי מזנכימה ‪ mesenchyme-like‬שהם שטוחים ולאחר תהליך התמיינות‬
‫מינימלי נמצאים ב‪ periosteum -‬וב‪) endosteum -‬מצוי בשגרה בלשד העצם(‪ .‬תאים אלו‬
‫מתחלקים )מיטוזה( ומתמיינים אל תאי עצם ראשוניים )בעלי פונטציאל ל‪ .(osteogenic-‬תאים‬
‫‪.Osteoprogenitor cells‬‬ ‫אלו נקראים‬
‫‪ o‬מאופיין בריבוי שלוחות ומעט ‪.RER‬‬

‫‪: Osteoblasts .2‬‬

‫‪ o‬אלו הם התאים הראשונים המתפתחים מה‪.osteoprogenitors-‬‬

‫‪ o‬תאים אלו הם היחידים המעורבים ביצירת העצם ונמצאים בגבולות האיזור בו מתפתחת העצם‪.‬‬
‫‪ o‬התאים הם אובאלים עם גרעינים גדולים מאוד וציטופלזמה באזופילית‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו מאוד פעילים בסינתזת והפרשת רכיבי ה‪ bone matrix -‬ולכן בעלי ‪ ,RER‬גופיפי גולג'י‬
‫וגרנולות מפותחות מאוד‪.‬‬
‫‪ o‬מיקומם של תאים אלו הא בחלקים המקיפים את העצם ובחלק הפנימי של האוסטאון )יוצרים‬
‫את המבנה הלמלרי של העצם(‪.‬‬
‫‪ o‬ב‪ Osteoblasts -‬ניתן למצוא כמות גדולה של אנזים ‪ alkaline phosphatase‬שבעל תפקיד מרכזי‬
‫ביצירת צברי המינרלים במטריקס‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיבי הקולגן מסונתזים ומופרשים מתאים אלו‪.‬‬
‫‪ o‬המטריקס הקרוב ביותר ל‪ osteoblasts -‬עדיין לא עבר הסתיידות וידוע בתור ‪ osteoid‬או‬
‫‪ .prebone‬איזור זה עשיר מאוד בקולגן‪.‬‬
‫‪ o‬וזיקולות הנקראות ‪ matrix vesicles‬נמצאות בסמוך לממברנת ה‪ Osteoblast -‬בחלקה הפנימי‪,‬‬
‫וזיקולות אלו ניתקות מממברנת ה‪ osteoblast -‬ומופרשות למטריקס‪ ,‬הן בעלת תפקיד חשוב‬
‫בהסתיידות המטריקס‪.‬‬

‫‪Osteoblasts‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪: Osteocytes .3‬‬
‫‪ o‬אלו הם תאי עצם בוגרת המתפתחים מה‪ osteoblasts -‬וממוקמים בלקונות ‪ lacunae‬בתוך ה‪-‬‬
‫‪.bone matrix‬‬
‫‪ o‬האוסטאוציטים בעלי שלוחות ציטופלזמתיות הממוקמות במעין תעלות ‪ canaliculi‬שחודרות‬
‫דרך המטריקס‪ .‬שלוחות ציטופלזמתיות אלו יוצאות מאוסטאוציט אחד ובאות במגע עם שלוחות‬
‫מאוסטאוציט שני ‪ -‬יוצרות מעין ‪ GAP junction‬בין ‪ 2‬תאי עצם‪.‬‬
‫‪ o‬עיקר חשיבותם של תאים אלו הוא העברת מטאבוליזם מתא לתא ולרקמות החיבור ההיקפיות‪,‬‬
‫כמו כן העברת הורמונים‪.‬‬
‫‪ o‬מכיוון שהמטריקס עובר הסתיידות אין שום אפשרות לדיפוזיה למעט ה‪.canaliculi -‬‬

‫‪: Osteoclasts .4‬‬

‫‪ o‬תאי העצם הגדולים ביותר )קוטר של ‪ 20-100‬מיקרומטר(‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו הם מולטינוקלארים )רבי גרעינים – עד ל‪ 50-‬גרעינים(‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו מעורבים בתהליך ספיגת העצם ‪ bone resorption‬וניתנים לאיתור במשטחים‬
‫מתפוררים של עצם באיזורים הנקראים ‪.Howship's lacunae‬‬
‫‪ o‬תאי העצם העוברים עיכול ע"י ה‪ osteoclasts -‬בעלי אינווגינציות ממברנליות הידועות בתור‬
‫הקרובים‬ ‫זה‬ ‫מסוג‬ ‫תאים‬ ‫של‬ ‫שכבה‬ ‫למעשה‬ ‫נוצרת‬ ‫‪,"ruffled‬‬ ‫"‪border‬‬
‫ל – ‪.Howship's lacunae‬‬
‫‪ o‬ה‪ Osteoclasts -‬הם תאים פעילים מאוד מטאבולית ובעלי מספר גדול של מיטוכונדריות )נצבעים‬
‫אסידופילית בצביעה רגילה( ‪ ,‬כמו כן בעלי גופיפי גולג'י מפותחים מאוד‪.‬‬
‫‪ o‬תאים אלו מסנתזים ומפרישים אנזים הנקרא ‪ acid phosphatase‬שמעורב בעיכול‬
‫ה‪.bony matrix -‬‬
‫‪ o‬מקורם האמבריולוגי של תאים אלו הוא ממונוציטים )הם למעשה איחוי של מספר מונוציטים(‬
‫וכן הם שייכים ל‪.mononuclear phagocyte system -‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪ o‬תהליך הספיגה ע"י ה‪: osteoclasts -‬‬
‫ה‪ osteoclast -‬נאחז בשולי העצם ויוצר קשירה בלתי עבירה אל איזור מסוים ע"י סיבים‬
‫ציטופלזמתיים‪ .‬התא יכול לעכל רק את האיזור עליו מתיישב‪.‬‬
‫באיזור ההתיישבות הוא מפריש חומצה אל האיזור החוץ תאי של האיזור עליו נמצא ‪ ,‬יוני‬
‫החומצה )‪ (H+‬מעכלים את המינרלים מהסביבה‪.‬‬
‫על מנת לעכל את החומר האורגני יש צורך באנזימים‪ ,‬אלו אנזימים הידרוליטים ליזוזומליים‬
‫המעכלים את החלק האורגני ‪ ,‬למשל ‪) collagenase :‬העיכול הוא בסיוע וזיקולות הפרשה‬
‫ליזוזומליות אל מחוץ לתא(‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫סוגי עצמות ומבנים היסטולוגיים בתהליך היווצרות העצם – ‪: Osteogenesis‬‬

‫‪: Woven bone‬‬

‫™ נקראת גם ‪ Immature bone‬או ‪.Primary bone‬‬

‫™ ‪ Osteogenesis‬הוא השם הניתן להתפתחות רקמת העצם‪.‬‬
‫™ העצם הראשונה המתפתחת היא צורה של עצם ספוגית ‪ spongy‬הידועה בתור ‪ .woven bone‬זוהי צורה‬
‫פרימיטיבית של רקמת עצם וניתן לזהות אותה ע"י חוסר סדר בלקונות )‪ ( lacunae of osteocytes‬והרשת‬
‫העבה "‪) "woven network‬צורה של שתי וערב( של סיבי קולגן במטריקס‪.‬‬
‫™ התארגנות הרקמה היא מאוד אקראית – התאים מפוזרים מאוד ורקמת העצם מתחילה ליצור מערך חוץ‬
‫תאי מאוד מפוזר בתחילה‪.‬‬
‫™ עצם זו נמצאת באופן זמני בלבד בעובר המתפתח לפני שעוברת תהליך של עיצוב ‪ remodeling‬שתוצאתו‬
‫היא ה‪.lamellar bone -‬‬
‫™ עצם זו אינה נמצאת בדרך כלל באנשים מעל גיל ‪ 14‬למעט מיקומים ספציפיים בקרבת התפרים ‪sutures‬‬
‫בגולגולת‪ ,‬בשקעי השיניים ובחלק מאינסרציות הגידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עצם זו מתפתחת באופן זמני בלבד‬
‫במקרים של עצם שבורה‪.‬‬

‫‪: Lamellar bone‬‬

‫™ נקראת גם ‪ Mature bone‬או ‪.Secondary bone‬‬

‫™ מוצאה מה‪.woven bone-‬‬
‫™ העצם הבוגרת )למלרית( מאפיינית את כל סוגי העצמות )ספוגית וקומפקטית(‪.‬‬
‫™ מרבית רקמות העצם הן עצמות למלריות בהן הרקמה מאוד מסודרת ומאורגנת )מבנה של שכבות על פי‬
‫צפייה בפרפרטים היסטולוגיים(‪ .‬הלקונות וסיבי הקולגן מסודרים בשורות במטריקס‪.‬‬

‫™ מעל גיל ‪ 14‬כבר לא מוצאים שרידי ‪ woven bone‬מכיוון ששחולפה לעצם בוגרת‪ ,‬מכאן שעצמות של ילדים‬
‫מתחת לגיל ‪ 14‬נוטות יותר להישבר זאת הודות לבמנה היסטולוגי האקראי שלהן‪.‬‬

‫™ המונח ‪=) lamella‬עלה‪ ,‬שכבה דקה( מתייחס לשכבת המטריקס בין ‪ 2‬שורות מסודרות של לקונות‪ .‬את‬
‫המבנה המסודר הנ"ל ניתן לראות בצורה הטובה ביותר בעצם קומפקטית של הדיאפיזה של עצם ארוכה‪.‬‬

‫‪Trabecular bone may be either‬‬

‫‪woven or lamellar‬‬
‫‪Compact bone is always lamellar‬‬

‫™‬

‫‪12‬‬
 ™

13
 ‫™ העצם הקומפקטית הבוגרת ‪ – mature compact bone‬מורכבת משלושה "סידורים" למלרים ‪:‬‬

‫‪: Osteons ( Haversian systems) .1‬‬

‫‪ o‬האוסטאונים )או ‪ (Haversian system‬הם מבנים צילינדרים של עצם קומפקטית‪ ,‬אשר‬

‫בחתכים רוחביים יוצרים ‪ 4-20‬שכבות דקות ‪ lamella‬רגולריות וקונצנטריות )בעלות אותה‬
‫נקודת מרכז( מסביב לתעלה וסקולרית מרכזית – ‪.Haversian canal‬‬
‫‪ o‬הקוטר של כל אוסטאון משתנה ‪ 20-110‬מיקרומטר‪.‬‬
‫‪ o‬סיבי הקולגן בכל למלה מסודרים ונראים ‪ anisotropic‬בצפייה ע"י מיקרוסקופ אלקטרוני‬
‫כיוון סיבי הקולגן משתנה בין למלה אחת לשנייה כך שהצביעה ה‪anisotropic-‬‬ ‫פולארי‪.‬‬
‫נראית לסרוגין בין הלמלות השונות‪.‬‬

‫‪ o‬בפריפרייה של כל אוסטאון ניתן למצוא ‪ ,cement line‬איזור זה מפריד בין אוסטאון אחד‬
‫לשני או למערכת אחרת‪ .‬איזורים אלו אינם עוברים הסתיידות‪ ,‬הם בעלי מעט סיבי קולגן‬
‫יחסית אבל עשירים בגליקופרוטאינים ולכן נצבעים אחרת מהמטריקס של הלמלה‪.‬‬

‫‪ o‬צפייה אפשרית במבנה האוסטאון יכולה להיעשות ע"י הזרקת אנטיביוטיקה ‪,tetracycline‬‬
‫אנטיביוטיקה זו עוברת אינקורפרציה אל המטריקס וניתן לצפות בה במיקרוסקופ‬
‫פלאורסנטי – מסמנת את ה‪.cement line -‬‬
‫אם מבצעים הזרקה נוספת של האנטיביוטיקה ניתן לבצע מדידה בין ‪ 2‬ה‪cement lines -‬‬
‫ולקבוע את קצב התפתחות האוסטאון )‪ 4-5‬שבועות(‪.‬‬
‫‪ o‬כל אוסטאון בעל יחידת הזנה עצמאית‪ ,‬כל ‪ Haversian canal‬מכילה כלי דם שאחראי על‬
‫ההזנה המשותפת של האוסטאון – האוסטאון למעשה מייצג את היחידה המורפופונקציונלית‬
‫הבסיסית של העצם הקומפקטית‪.‬‬
‫‪ o‬כלי הדם של ה‪ Haversians canals -‬מקבלים דם מה‪ ,periosteum -‬כלי דם אלו חודרים את‬
‫האוסטאון בכיוון טרנסוורסלי וניקראים ‪ .Volkmann's canals‬ניתן לזהות כלי דם אלו‬
‫מכיוון שאינם בעלי למלות המקיפות אותם‪.‬‬
‫האוריינטציה של ה‪ Haversian canals -‬היא אורכית אבל אספקת הדם צריכה להגיע‬
‫רוחבית לעצם וזהו תפקידם של ה‪.Volkman's canals -‬‬
‫‪14‬‬
 Lamellar bone

Osteons Outer circumferential

lamellae

Inner circumferential
lamellae

Interstitial system

Volkman’s canal
Endosteum

Haversian canal
There are 3 lamellar arrangements in compact bone:
1. Osteons (Haversian Systems)
2. Circumferential lamella (outer, inner)
3. Interstitial systems: in between osteons

15
 ‫‪: Circumferential Systems .2‬‬

‫‪ o‬מיד מתחת ל‪ periosteum-‬בפריפרייה של העצם הקומפקטית של הדיאפיזה ניתן לראות‬

‫שהלמלות המשכיות אחת לשנייה – נוצרת למעשה מעין שכבה מעגלית הנקראת‬
‫‪.outer circumferential lamellae‬‬
‫‪ o‬מבנה דומה – למלות המשכיות ניתן למצוא גם בסמוך ל‪ endosteum -‬ונקרא‬
‫‪.inner circumferential lamellae‬‬
‫‪ o‬צברי קולגן הידועים בשם ‪ Sharpey's fibers‬או ‪ perforating fibers‬מעגנים את‬
‫ה‪ periosteum -‬אל ה‪) outer circumferential lameelae -‬בייחוד באיזורי אינסרציית‬
‫הגידים(‪.‬‬

‫‪:Interstitial systems .3‬‬

‫‪ o‬שינוי צורת העצם ‪ remodeling‬הוא תהליך המשכי הכולל ספיגת ועיכול אוסטאונים‬
‫ובמקביל יצירת אוסטאונים חדשים‪.‬‬
‫‪ o‬ה‪ interstitial systems -‬של עצמות קומפקטיות הן למעשה שיירי האוסטאון לאחר שעבר‬
‫‪.remodeling‬‬
‫‪ o‬מבנים אלו נמצאים בין אוסטאונים רגילים וניתנים לזיהוי כמבנה למלרי א‪-‬רגולרי שחסר בו‬
‫ה‪.central Haversian canal -‬‬

‫‪Interstitial System‬‬

‫‪16‬‬
 : Remodeling ™

‫ שמפוררים את דפנות‬Osteoclasts -‫ספיגת האוסטאונים כוללת השתלבות של תאי ה‬

.resorbtion cavities ‫ כלפי חוץ וגורמים ליצירה של חללים‬Haversians canals -‫ה‬
.‫חללים אלו מתקשרים אחד עם השני ואף בין אוסטאון מתכלה אחד לשני‬

‫ מופיעים בחללים אלו ומתחילים ביצירת דור חדש של‬osteoblasts -‫כאשר בוצעה ספיגה מספקת ה‬
‫ השיירים של האוסטאון הקודם יוצרים את‬, ‫ כאשר האוסטאון החדש נבנה‬.‫אוסטאונים‬
.interstitial systems -‫ה‬

.‫תהליך זה של עיכול ובנייה מחדש מתרחש לאורך כל החיים‬

Bone multicellular unit (BMU)

Activation Resorption Reversal Formation

Bone is continually undergoing change and the dynamic remodelling

processes involve coordination between several bone types. These are
sometimes described as bone multicellular units. These are regulated by
interaction of several endocrine factors

Remodeling of bone -
leading from woven to lamellar bone

During remodelling of bone there is erosion of osteons by osteoclasts

that results in connecting resorption cavities from adjacent osteons.
When sufficient resorption has occurred, osteoblasts appear in the
resorption cavities and start building a new generation of osteons.
The remnants of earlier osteons are seen as interstitial systems.

17
18
 ‫‪:Trabecular bone‬‬

‫™ זוהי צורת העצם הבוגרת של ה‪.spongy bone -‬‬

‫™ עצם זו נוצרת מה‪.woven bone -‬‬
‫™ הטרבקולות ‪ /‬שלוחות ב‪ spongy bone -‬אינם נוצרות ממבנים למלרים וכן אינם מסודרות במבנה‬
‫אוסטאון כמו בעצם למלרית‪.‬‬
‫™ בעלת ‪) spicules‬טרבקולות( עבים יותר‪.‬‬
‫™ עצם מסוג זה נמצאת בעיקר באפיפיזה ובחלקים האפיקלים של עצמות ארוכות וכן בעצמות שטוחות‪,‬‬
‫בעצמות ארוכות מהדיאפיזה ומטה נראה עצם קומפקטית )למלרית(‪.‬‬
‫™ בטרבקולות אלו אין חדירה של כלי דם ותאי העצם הספוגית מקבלים את התזונה ע"י דיפוזיה מה‪-‬‬
‫‪ endosteum‬התוחם את מרווחי מח העצם‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫תהליך יצירת העצם ‪: Osteogenesis‬‬

‫כללי ‪:‬‬

‫יצירת העצם יכולה להתבצע ב‪ 2-‬תהליכים שונים של ‪: osteogenesis‬‬

‫‪ .1‬התגרמות תוך ממברנלית ‪.Intramembranous ossification‬‬

‫ההגרמות התוך ממברנלית היא למעשה יצירה של העצם מתוך רקמת החיבור הפרימיטיבית‪ ,‬נעשה בעיקר‬
‫בעצמות שטוחות ונמצא לרוב בחיים הפרה‪-‬נטליים‪.‬‬

‫‪ .2‬יצירת העצם ע"י הסתיידות רקמת סחוס ‪.Endochondral ossification‬‬

‫במקרה זה העצם מתפתחת מרקמת סחוס קיימת‪ ,‬בעיקר בעצמות ארוכות‪.‬‬

‫**ב‪ 2-‬המקרים הנ"ל רקמת העצם הראשונה שנוצרת היא )‪ primary (woven‬שהיא זמנית בלבד וממנה נוצרת‬
‫העצם הלמלרית או העצם הספוגית )‪.(trabecular‬‬

‫התגרמות תוך ממברנלית ‪: Intramembranous ossification‬‬

‫™ תהליך זה מתרחש במהלך ההתפתחות העוברית של מרבית עצמות הגולגולת השטוחות )‪ (flat bones‬וכן‬
‫בלסתות‪.‬‬

‫™ פירוט השלבים ‪:‬‬

‫של תאי מזנכימה‬ ‫פרוליפרציה והצטברות‬ ‫התהליך הם‬ ‫הראשונים של‬ ‫‪ .1‬השלבים‬
‫‪ mesenchyme cells‬במקביל לתהליך יצירת והתפתחות כלי דם קטנים הנעשה בחלל העצם‪.‬‬

‫‪ .2‬השלוחות הארוכות של תאי המזנכימה יוצרות קשר אחת עם השנייה כך שלמעשה תאי‬
‫המזנכימה מחוברים אלו לאלו‪.‬‬

‫‪ .3‬תאי המזנכימה מתחילים לסנתז ולהפריש פיברילות קולגן ‪ fine collagen fibrils‬וחומר אמורפי‬
‫בסיסי )רכיב ברקמת החיבור – בעל מאפיינים של ג'לי ‪ ,(gel-like‬חומרים אלו מופרשים אל חללי‬
‫החומר החוץ תאי ‪.intercellular spaces‬‬

‫‪ .4‬התמיינות תאי המזנכימה לתאי עצם ‪) osteoblasts‬ניתנים לזיהוי בפרפרטים היסטולוגים בכך‬
‫שנצבעים באזופילית ובעלי גרעינים גדולים מאוד(‪.‬‬
‫תאים אלו מסנתזים ומפרישים את רכיבי האוסטאיד ‪.prebone‬‬

‫‪ .5‬רקמת החיבור עוברת הסתיידות וכתוצאה מכך נוצר המבנה הטרבקולרי של העצם הבוגרת‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪Intramembranous ossification‬‬

‫‪Early stages‬‬ ‫‪Advanced stages‬‬

‫‪Intramembanous ossification occurs mainly in pre-natal life.‬‬
‫‪Flat bones, such as those of the calvarium, develop by‬‬
‫‪intramembranous ossification directly from connective tissue‬‬

‫™ תהליך זה ניתן לצפייה בפרפרטים היסטולוגים של גולגולת של עובר ‪:‬‬

‫‪ o‬הטרבקולות המתפתחות במטריקס נצבעות בצבעים אסידופילים )ורוד( לאחר צביעה רגילה‪.‬‬
‫‪ o‬שורה מסודרת של ‪ Osteoblasts‬נמצאת במשטח בו מתפתחות הטרבקולות‪.‬‬
‫‪ o‬ניתן לאתר ‪ osteocytes‬בחללים מוגדרים – לקונות‪.‬‬
‫‪ o‬גם בשלבים מוקדמים אלו ניתן לאתר ‪ osteoclasts‬על גבי המשטח בו מתבצעת יצירת‬
‫הטרבקולות ותפקידים כמובן הוא ספיגת העצם‪.‬‬
‫‪ o‬ניתן לאתר כלי דם פרימיטיביים ברקמת החיבור בין הטרבקולות‪.‬‬
‫‪ o‬בשלבים מאוחרים יותר ניתן לראות יצירה של ה‪ periosteum -‬מרקמת החיבור ההיקפית של‬
‫העצם השטוחה המתפתחת‪.‬‬

‫‪Intramembranous ossification‬‬

‫‪2, mesenchyme‬‬
‫‪3, blood vessel‬‬ ‫‪Developing calvarium in embryo‬‬
‫‪4, bone matrix‬‬
‫‪5, osteoblasts‬‬
‫‪6, osteoclast‬‬

‫‪21‬‬
 ‫התגרמות רקמת סחוס ליצירת עצם ‪: Endochondral ossification‬‬

‫™ התגרמות סחוסית ניתנת לצפייה בצורה הטובה ביותר בעצם ארוכה שמתפתחת‪.‬‬

‫™ פירוט השלבים ‪:‬‬

‫‪ .1‬השלבים הראשונים הם יצירת סחוס היאליני ‪ hyaline cartilage model‬עם ‪perichondrium‬‬
‫שעוטף אותו )ראה שלבים אלו בסיכום על סחוס(‪.‬‬

‫‪ .2‬שכבה של ‪ woven bone‬שנקראת ‪ periosteal colar‬מתפתחת מסביב למוט המרכזי‬

‫‪ central shaft‬של הסחוס כתוצאה מהתגרמות אינטרממברנית‪.‬‬

‫‪: Primary (diaphyseal) center of ossification .3‬‬

‫‪ o‬הכונדרוציטים ‪ chondrocytes‬במוט המרכזי )נקרא גם ‪primary center of ossification‬‬

‫( עוברים היפרתרופיה )תאים גדולים עם ציטופלזמה מנופחת( וכן הלקונות שלהם הופכות‬
‫להיות גדולות יותר‪.‬‬
‫‪ o‬ה‪ ECM-‬עובר הסתיידות כתואה מכך אין דיפוזיה דרך המטריקס וה‪chondrocytes-‬‬
‫מתנוונים ומתים ומשאירים למעשה רשת של סחוס לאחר הסתיידות‪.‬‬
‫‪ o‬באותו זמן כלי דם ותאי דמויי מזנכימה ‪ mesenchyme-like cells‬מה‪periosteum -‬‬
‫חודרים לאיזור הדיאפיזה‪.‬‬
‫‪ o‬תאי ‪ osteoblast‬מתמיינים מתאי מזנכימה ומתחילים ליצור את ה‪ primary bone -‬על גבי‬
‫הסחוס המסויד‪.‬‬

‫‪ .4‬חלל מח העצם ‪ bone marrow cavity‬נוצר בדיאפיזה המתפתחת כתוצאה מפעילות‬

‫התגרמותית ‪ osteoclastic activity‬המפוררת את הטרבקולות של ה‪.primary spongy bone -‬‬
‫כתוצאה מכך חללי העצם גדלים ומאפשרים אספקת דם רבה יותר לתאי העצם )מסייע לתהליך‬
‫התפתחות כלי הדם בחללים(‪.‬‬
‫הגדילה הנוספת הקיימת בעצמות ארוכות נעשית במטאפיזה ‪ metaphysic‬ע"י פלטות גדילה‬
‫‪.growth plates‬‬

‫‪22‬‬
‫‪ .5‬בהתבוננות בפלטות הגדילה ניתן לראות מבנה טורי מסודר של ה‪ chondrocytes -‬כחלק מתהליך‬
‫ההתגרמות‪.‬‬

‫ניתן לאתר מספר איזורים בהתאם לארגון והופעת ה‪:chondrocytes -‬‬

‫א‪: resting zone .‬‬

‫לקונות שטוחות וקטנות‪.‬‬

‫ב‪ .‬איזור פרוליפרצייה )חלוקה( ‪: zone of proliferation‬‬

‫איזור בו מתבצעת מיטוזה מרובה‪ ,‬ניתן לאתר בו לקונות אליפתיות גדולות‪.‬‬

‫ג‪ .‬איזור ההיפרתרופיה ‪: zone of hypertrophy‬‬

‫‪ Chondrocytes‬גדולים ועגולים הנמצאים הלקונות גדולות מאוד יחסית‪.‬‬

‫ד‪ .‬איזור ההסתיידות ‪: zone of calcification‬‬

‫איזור בו נראה הסתיידות של המטריקס והתנוונות של ה‪.chondrocytes -‬‬

‫ה‪ .‬איזור ההתגרמות ‪: zone of ossification‬‬

‫תאי ‪ osteoblasts‬מתחילים את יצירת טרבקולות העצם ע"ג שרידי הסחוס המסויד‪.‬‬

‫ו‪: primary spongiosa .‬‬

‫האיזור בו הטרבקולות שנוצרו מתפוררות ועוברות ‪ remodeling‬ע"י ‪.Osteclastic activity‬‬

‫**במהלך התארכות העצם )גדילה אורכית( יש הוספת מתמשכת של תאי סחוס חדשים וכתוצאה‬
‫מכך התגרמות סחוסית ‪ endochondrial ossification‬שנעשית במקביל להתרחבות חללי מח‬
‫של‬ ‫ו‪remodeling-‬‬ ‫והתפוררות‬ ‫‪diaphyseal‬‬ ‫‪bone‬‬ ‫‪marrow‬‬ ‫‪cavity‬‬ ‫העצם‬
‫ה‪.primary spongy bone -‬‬

‫‪Growth plate of long bone‬‬

‫‪Resting zone‬‬

‫‪Zone of proliferation‬‬

‫‪Zone of chondrocytes‬‬

‫‪Zone of hypertrophy and‬‬

‫‪calcified cartilage‬‬

‫‪Zone of and Primary‬‬

‫‪Spongiosa formation‬‬

‫‪The cartilage matrix is stained with alcian blue. The bone develops on the‬‬
‫‪remains of the calcified cartilage.‬‬

‫‪23‬‬
 : Secondary (epiphyseal) center of ossification .6

‫ תהליך זה‬, epiphyses ‫ בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות כלי דם חודרים לאפיפיזה‬o
-‫ הסתיידות המטריקס והתנוונות ה‬,‫מלווה בהיפרתרופיה של התאי הסחוס המרכזיים‬
.chondrocytes

‫ ע"ג שרידי הסחוס‬trabecular bone -‫ מתחילים בבניית ה‬osteoblasts ‫ לאחר שלב זה תאי‬o
.‫ הטרבקולות הנוצרות יוצרות מבנה רדיאלי‬.‫המסויד‬

: Clusure of the epiphyses ‫ סגירת האפיפיזה‬.7

.‫ חללי העצם של הדיאפיזה והאפיפיזה מתאחדים וכן פלטות הגדילה נעלמות לחלוטין‬14-17 ‫בגיל‬
.‫סגירה זו של האפיפיזה מונעת את המשך התארכות העצמות‬

Endochondral ossification

A-F: Stages take place in the pre-natal life

G-I: Stages take place during childhood and adolescence
J: Adult bone

A - Cartilage anlagen B- Cartilage envelops by a Periosteal / peichondral layer

C – Calcified cartilage envelops by a Periosteal layer D – invasion of blood vessels into
the growing bone

24
25
 ‫סיכום גדילת העצמות ‪:‬‬

‫™ עצמות ארוכות בעלות ‪ 2‬מקורות של ‪: bone trabeculae‬‬

‫‪ .1‬הטרבקולות הנוצרות בהתגרמות סחוסית בפלטות הגדילה‪.‬‬

‫‪ .2‬הטרבקולות הדיאפיזה הנוצרות בתהליך של התגרמות תוך ממברנלית‪.‬‬

‫במהלך שלבי הגדילה השונים הטרבקולות הנוצרות בהתגרמות סחוסית ניתנות לאיתור ע"י צביעה‬
‫באזופילית של הסחוס המסויד שלהן‪.‬‬

‫™ העצמות הארוכות גדלות גם לרוחב ע"י הוספת רקמת עצם ע"י פעילות התגרמותית‬
‫‪ osteoblastic activity‬באיזור ה‪ , Periosteum -‬זאת לעומת ההתפוררות של רקמת העצם ע"י פעילות‬
‫ה‪ osteoclast -‬באיזורים הפנימיים יותר של העצם )גדילה רוחבית מבחוץ פנימה(‪.‬‬
‫התוצאה הסופית היא גדילת חללי מח העצם‪.‬‬

‫™ העצם עוברת תהליך קבוע של ‪ remodeling‬במהלך החיים‪.‬‬

‫מסת העצם משתנה תוך כדי הזדקנות – הרשתות המרכיבות את העצמות נהיות פחות צפופות ו"איכות"‬
‫העצם ירודה יותר – מחלה מסוג זה נקראת ‪ osteoporosis‬שנפוצה בגילאים מבוגרים‪.‬‬

‫‪Osteoblasts, osteoid and matrix vesicles‬‬

‫‪Matrix vesicles‬‬

‫‪osteoid‬‬ ‫‪Calcified‬‬
‫‪matrix‬‬

‫‪The matrix secreted by osteoblasts is at first non-calcified (osteoid or prebone).‬‬

‫‪Processes of osteoblasts are nipped off to form membrane-bound matrix‬‬
‫‪vesicles. Calcification processes occur on these matrix vesicles resulting in‬‬
‫‪deposition of hydroxyapatite crystals and mineralization of the matrix.‬‬

‫‪26‬‬
 Normal bones Osteoporotic bones

27
 ‫שבירת עצמות ותהליכי תיקון ‪: Bone fracture & repair‬‬

‫למרות שהעצם היא קשה היא מאוד פריכה ‪ brittle‬ולכן נוטה להישבר‪ .‬שבר בעצם מלווה בדימום‪.‬‬

‫פירוט שלבי התאחות העצם ‪:‬‬

‫‪ .1‬תאים מה‪ periosteum -‬וה‪ endosteum -‬מגיבים לפציעה‪.‬‬

‫‪ .2‬ישנה פרוליפרצייה מרובה של פיברובלסטים שמעורבים ביצירת סחוס וסחוס פיברוטי ‪fibrous cartilage‬‬
‫‪ ,‬האיזור בו נוצרים תאים אלו נקרא ‪ – fibrocartilaginous callus‬תאים אלו ממלאים את המרווח‬
‫הפגוע‪.‬‬
‫‪ .3‬בבסיס איזור זה תאי ‪ osteoclasts‬מתחילים ביצירת מטריקס העצם וכתוצאה מכך האיזור נקרא‬
‫‪.bony callus of primary bone‬‬
‫‪ .4‬העצם הראשונית עוברת תהליך של ‪ remodeling‬אל עצם בוגרת )‪.secondary bone (lamellar‬‬

‫‪28‬‬
 ‫מפרקים סינוביאלים ‪: Synovial joints‬‬

‫עצמות מחוברות זו לזו ע"י מפרקים‪.‬‬

‫הקפסולה הפיברוטית ‪: Fibrous capsule‬‬

‫המפרק הנפוץ ביותר בין העצמות הוא ה‪) Diarthrosis -‬מפרק סינוביאלי( שהוא בעל קפסולת רקמת חיבור‬
‫פיברוטית ‪ ligament‬שהמשכית ל‪ periosteum-‬של ‪ 2‬העצמות שהמפרק מחבר ובכך מאפשר מידה מסוימת של‬
‫חופשיות בין העצמות‪.‬‬

‫הממברנה היסנוביאלית ‪: Synovial membrane‬‬

‫™ החלק הפנימי של הקפסולה מכיל ‪ synovial membrane‬שעשויה להתמשך למעין קפל ‪.synovial fold‬‬
‫™ הממברנה הסינוביאלית בעלת אפסקת דם ולימפה מאוד עשירות‪.‬‬
‫™ בין הליגמנט לממברנה הסינוביאלית ניתן למצוא צברי שומן ‪ fat deposits‬שתפקידם הוא ספיגת הדף‬
‫במקרים של שוק מכני‪.‬‬
‫™ התאים הנפוצים ביותר בממברנה הסינוביאלית הם תאים דמויי פיברובלסטים ‪fibrous-like cells‬‬
‫שמעורבים ביצירת הנוזל הסינוביאלי ‪.synovial fluid‬‬

‫הנוזל הסינוביאלי ‪: Synovial fluid‬‬

‫™ נוזל זה עשיר בחומצה היאלורונית ‪ hyaluronic acid‬וממלא את חללי המפרק‪.‬‬

‫™ תאי מאקרופאגות גם הם נפוצים בממברנה הסינוביאלית ואחראים על שמירת הנוזל הסינוביאלי טהור‬
‫וללא גורמים זרים‪.‬‬
‫™ תפקיד הנוזל הסינוביאלי הוא לובריקציה קבועה של משטחי המפרק וכן מספק הזנה לסחוס הארטיקולרי‬
‫של האפיפיזה‪.‬‬

‫**מבחינת ההיבטים הקליניים – מחלת דלקת פרקים ‪ osteoarthritis‬נפוצה מאוד בגילאים מבוגרים‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫פיזיולוגיה של העצם ‪:‬‬

‫™ רוב מאגרי הסידן בגוף מאוחסנים ברקמת העצם וניתנים לשחרור אל זרם הדם במקרים של נזקים‬
‫פיזיולוגיים או לחלופין לצורך שימוש ביצירת עצם חדשה )או בתהליך ‪.(remodeling‬‬

‫™ רמות הסידן בנוזל הבין תאי בגוף הן מבוקרות מאוד‪.‬‬

‫ישנם ‪ 3‬הורמונים שאחראים על שמירת השיווי משקל בסידן ‪ Calcium homeostasis‬בגוף ‪:‬‬

‫‪: Parathyroid hormone .1‬‬

‫אחראי על העלאת רמות הסידן בגוף ע"י גירוי פעילות ה‪ osteoclasts -‬לתהליכי עיכול עצם ‪bone‬‬
‫‪.resorption‬‬

‫‪: Calcitonin .2‬‬

‫בעל אפקט הפוך – אחראי על הורדת ריכוזי הסידן בדם‪.‬‬
‫ה‪ calcitonin -‬מעודד יצירת רקמת עצם חדשה וניתן להשתמש בו בטיפול ל‪.osteoporosis -‬‬

‫‪: Vitamin D3 .3‬‬

‫הפעילות המטאבולית הרבה של ויטאמין ‪ D3‬מעורבת בחלקה בגירוי ספיגת הסידן שהתקבל‬
‫מהמזון דרך המעי הדק‪.‬‬
‫מחסור בויטאמין זה עלול לגרום להסתיידות לא תקינה של העצמות ולהתפתחות ַר ֶכּ ֶכת ‪-‬‬
‫‪.rickets‬‬

‫‪Growth factors and bone‬‬

‫‪All stages of bone development and growth are‬‬ ‫•‬
‫‪tightly regulated by a large complex system of‬‬
‫‪systemic and local growth factors.‬‬
‫‪Homeostatic mechanisms of bone physiology‬‬ ‫•‬
‫‪differ according age, gender and growth phase.‬‬
‫‪It is convenient to classify these stages as:‬‬
‫‪Fetal‬‬ ‫•‬
‫‪Neonatal‬‬ ‫•‬
‫‪Juvenile‬‬ ‫•‬
‫‪Adult‬‬ ‫•‬
‫‪Senile‬‬ ‫•‬

‫‪30‬‬
 Endocrine regulation of bone
Major systemic hormones
involved in skeletal growth and
homeostasis include:

Calcium-regulating hormones
Parathyroid hormone •
Calcitonin, •
Vitamin D3 •

Growth regulating hormones

Growth Hormone •
Insulin •
Glucocorticoids •
Thyroid Hormones (T3, T4) •

Sex hormones
Androgens •
Estrogens •

31