‫המערכת הקרדיו‪-‬וסקולרית‬

‫נוזל הדם‬
‫קרדיו – לב‪ ,‬וסקולר ‪ -‬צינורות‬
‫‪ 4‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נוזל הדם‬
‫קרדיו‪-‬וסקולרית כוללת לימפה גם‬

‫עורקים והורידים מזרימים את הדם‪ .‬מוציאים את הדם – עורק‬

‫וריד – מחזיר דם ללב‪.‬‬

‫מסלול קטן ומסלול גדול‪ .‬מסלול קטן – דם יוצא מהלב לקבל חמצן בריאות‪ ,‬וחוזר‬
‫מחומצן ללב‪.‬‬
‫מאפיינים ‪:‬‬
‫מרקם – צמיגי ודביק‬
‫טמפרטורה ‪ – C38‬דם מחמם‪.‬‬
‫צבע אדום‪ ,‬בהיר יותר עם חמצן‪ ,‬כהה יותר ללא החמצן‬
‫נפח‪ 4-6 :‬ליטרים‬
‫חומציות ‪ – 7.35-7.45‬אם זה יוצא מהטווח זה בעיה – חמצת ‪ ACIDOSIS‬או בססת –‬

‫תפקידי הדם‬
‫‪ .1‬הובלה נוטריאנטים לכל הרקמות‬

‫• גזים‬
‫• נוטריאנטים‬
‫• פסולת‬
‫‪ .2‬ויסות – רגולציה‬
‫• טמפרטורה‬
‫• חומציות‬
‫• לחצים אוסמוטים – מוסת כמות החלקיקים בגוף‬
‫‪ .3‬הגנה‬
‫• מערכת חיסון‬
‫• מערכת הקרישה‬
‫מרכיבי הדם‬
‫דם מלא ‪ + PLASMA >-‬תאים דם האדומים (‪ 45%‬מנפח הדם) ‪ +‬תאי דם לבנים וטסיות‬
‫(‪)1%>()TROMBOCITIM‬‬
‫כל התאים – ‪FORMED ELEMENTS‬‬
‫‪- PLASMA‬חלבונים ונוטריאנטים‬
‫‪ – SERUM‬זה ‪ PLASMA‬בלי פקטורי קרישה‬
 ‫‪ 91,5% – PLASMA‬זה מים‪ 7% ,‬חלבון‪ ,‬כל החומרים – מלחים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬גזים וכו'– ‪1,5%‬‬
‫‪ 3‬סוגים של חלבונים ב‪– PLASMA‬‬
‫‪ .1‬אלבומין ‪54% ALBUMINS‬‬
‫‪ .2‬גלובולין ‪38%‬‬
‫‪FIBRINOGEN7% .3‬‬
‫‪ –ALBUMIN‬הכי נפוץ – שומר על הלחצים האוסמוטיים‪ ,‬לחץ דם ומשק נוזלים בגוף‪.‬‬
‫‪ – GLOBULINIM‬נוגדנים – אימונוגלובולין‪ ,‬מעבירים חומרים בדם שלא מסיסים במים‬

‫‪ – FIBRINOGEN‬מתפקד בקרישת דם‪ .‬הוא סגור‪ ,‬נפתח מתי שיש דימום ‪ >-‬מוציא פיברין‪.‬‬
‫תאי הדם – ‪FORMAD ELEMENTS‬‬
‫אדומים – ‪ – ERYTHROCITES‬מעבירים גזים – חמצן פחמן‪ – HEMATOCRIT ,‬אחוז הנפח‬
‫שתאי דם אדומים יש בדם‪ 45% .‬בממוצה‪ .‬יש טווח גדול‪ ,‬אצל נשים יש פחות‪,37-47% .‬‬
‫גברים – ‪ >- .42-52%‬סיבולת וכושר גופני של גבר יותר גבוה‪.‬‬
‫‪ – POLYCYTHEMIA ,% DEPRESSET HEMATOCRIT – ANEMIA‬דם עם הרבה תאים בדם –‬
‫‪ - % ELEVATED HEMATOCRIT‬דם סמיך מידי‪.‬‬
‫לבנים – ‪LEUKOCITES‬‬
‫‪PLATELETS‬‬
‫‪ – TROMBOCITIM‬טסיות‬

‫‪ – HEMATOPOIESIS‬יצירת דם חדש – במח עצם האדום‪ .‬יש בהם תאי גזע‪ ,‬שיש לו יכולת‬
‫להיות לא ממויין וגם להתמיין לכל סוגי תאים ‪ >-‬המטופואטים ‪ >-‬תא דם אדום‪ ,‬או לבן או‬
‫טסיות‪.‬‬
‫תהליך המטופואסיס מתרכש בכבד או בטחול (‪)SELEZENKA‬‬
‫תאי דם אדומים – ‪( RBC‬אריטרוציטים)‬
‫דיסקיות די קטנות – יותר קטנים מתאים מכוון שהם צריכים לעבור בכלי דם קטנים‪ ,‬הם גם‬
‫גמישים‪ .‬התחלפות מאוד מהירה‪ ,‬שורדים כמה חודשים‪ .‬מתים ומתפרקים‪ .‬בתוך אריטרוציט‬
‫יש מלא מולקולות של המגלובין עם מולקולות ברזל וחמצן‪ .‬כל התפקיד – הובלה של גזים –‬
‫חמצן ופחמן‪ .‬בתוך התא כמעט אין אברונים‪ ,‬אין מיטוכונדרים בגלל זה‪ .‬אין להם גרעין‪ ,‬לא‬
‫יכולים להשתכפל‪.‬‬
‫יצור אריטרוציטים ‪ - -‬יש בקרה הורמונלית – הורמון אריטרופויטין – ‪.ERITROPOETIN‬‬

‫אנמיה – מיעוט דם – מיעוט תאי דם האדומים או מיעוט המוגלובין אצמו‪.‬‬

‫היפוקסיה – מיעוט חמצן בדם‪.‬‬
‫עירוי דם –‬
‫סוג הדם‪O ,AB ,B ,A :‬‬
‫‪ A‬ו‪ – B-‬מולקולה שנמצאת על הממברנה של תאי הדם האדומים‪ – .‬אנטיגנים‪.‬‬
‫נוגדנים – ‪ .ANTIGEN = GENERATOR +ANTIBODY‬צריכים לשמור על אותו סוג של אנטיגן‬
‫אם עושים עירוי דם (‪.)PERELIVANIE KROVI‬‬
‫יש נוגדנים לאנטיגנים אחרים! ‪ A‬אסור ל‪ B‬וכו'‪ ,‬בגם ‪ O‬יש נוגדנים לשני סוגים‪ ,‬ל‪ AB‬אין‬
‫נוגדנים‪.‬‬
‫מערכת ‪( RH‬אנטיגן ‪)D‬‬
‫סוג דם ‪ +‬ו‪ - -‬הם יכולים לעבור דרך שיליה ולהשפיע על העובר! (‪)REZUS KONFLICT‬‬

‫‪ +RH‬ו‪ -RH‬שמים לב בתרומות דם‪ .‬אם ‪ -RH‬אז יש נוגדנים לתאי ‪.D‬‬

‫תאי דם לבנים ליקוציטים‬

‫יחס מאוד מעט ביחס לתאים אדומים – ‪ 1‬ל‪ .1000-‬גם טסיות‪.‬‬
‫יש הרבה סוגים‪:‬‬
‫יש הרבה תאי חיסון – בלימפה‪ ,‬בעור‪.‬‬
‫תאי חיסונים בדם‪:‬‬
‫‪60-70% NEOTROPHILIS‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪20-25% LYMPHOCYTIS‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪3-8% MONOCYTES‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪2-4% EOSINOPHITS‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪0,3-1% BASOPHILS‬‬ ‫‪.5‬‬
‫יש תאים גרנולוציטים וא‪-‬גרנולרים‪:‬‬
 ‫גרנולרים‪:‬‬
‫ניוטרופילס – עושים פגוציטוזה! מאוד חשובים בלחימה עם חיידקים‪ ,‬פטריות‪...‬‬ ‫•‬
‫אואזינופילס‬ ‫•‬
‫בזופילס‬ ‫•‬
‫אאוזינופילים ובזופילס – עוסקים בפרזיטים – תפילים‪ .‬אין פרזיטים בעולם‬
‫מערבי‪ ,‬בגלל שאין פרזיטים ‪ >-‬אלרגיות גורמים כי מחפשים במה להילחם‪.‬‬
‫חלק ממערכת חיסון – מולדת‪ ,‬נולדנו עם זה‪( .‬תגובה השנייה – נרכשת – יותר‬
‫ספציפית בפטוגנים שונים)‬
‫א‪-‬גרנולרים‪:‬‬
‫לימפוציטים – שני סוגים ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ -‬תאי ‪T‬‬
‫‪ -‬תאי ‪B‬‬
‫הם פועלים באופן ספציפי – לכל סוג וירוס או חיידק‪.‬‬
‫‪ -‬תאי ‪ – NK NATURAL KILLER‬לא ספציפים נגד תאים פגועים‬
‫מונוציטים – ממערכת המולדת ‪ ,‬באים לרקמה והופכים למקרופגים‪.‬‬ ‫•‬

‫עצירת דימום – המוסטזיס ‪HEMOSTASIS‬‬

‫שמירה על הדם – תהליך הקרישה‪ ,‬עצירת דם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫(דם במקום)‬
‫תגובה ההמוסטטית ‪ 3‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬כיווץ כלי דם‬
‫‪ .2‬יצירת פקק של טסיות – זה לא מספיק‬
‫‪ .3‬קריש דם (פיברין מתחבר לטסיות)‬

‫טסיות – מזכירות תא דם אדום כי אין גרעין! – חלק של תא גדול –‬

‫מגה‪-‬קריאוצית‪ .‬בתוך הטסיות – הרבה גרנולות שמפרישות פאקטורי‬
‫קרישה‪.‬‬
‫טסיות מתחלפות מהר – תוך שבוע בדם‪.‬‬
‫הורמון – ‪ TROMBOPOETIN‬טרומבויטין – גורם ליצירת עוד טסיות לפי‬
‫הצורך‪.‬‬

‫פקטורי קרישה – הרבה סוגים‪.‬‬

‫הם מיוצרים בכבד‪ .‬בשביל שליטה על התהליך קרישה‪.‬‬
‫סידן – פקטור קרישה‪,‬‬
‫ויטמין ‪ – K‬משפיע על קרישה ‪ ,‬לא מיוצר בגוף‪ .‬חיידקי מעים שלנו‬
‫מייצרים אותו עבורנו ‪ >-‬כבד מייצר פקטורי קרישה‪ .‬בגלל זה לתינוק‬
‫נותנים זריקה של ויטמין ‪.K‬‬

‫תהליך עצירת הדימום‪:‬‬

‫זה קסקדה של תהליכים‬
‫‪ .1‬פציעה‬
‫‪ .2‬כיווץ כלי דם‪VASOCONSTRICIA -‬‬
‫‪ .3‬הצטברות של טסיות‬
 ‫‪ .4‬קריש פברין‬

‫מצגת הלב‬
‫אנטומיה של הלב‪.‬‬
‫גודל של שני אגרופים במרכז של חזה טיפה שמולה‪ .‬בסיס לב – ‪BASIS‬הבזלי‪ ,‬פיסגה –‬
‫‪ APEX‬של הלב‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬מעגלי זרימה‬
‫קטן ‪ -‬פולמונרי – מזרים דם לראיות לקבל חמצן‬
‫גדול – מזרים דם עשיר בחמצן לכל הגוף‪.‬‬
‫שני המסלולים לב אחרי להזרים דם סימולטני‪.‬‬
‫עורק – מזרים דם החוצה מהלב‬
‫ורידים – מחזיר דם ללב‪.‬‬
‫ערק הראשי – ‪ – AORTA‬עורק הריאה‬
‫‪ – INFERIOR VENA CAVA‬מחזיר דם עני בחמצן מאיברים שנמצאים למטה‪.‬‬

‫‪ – SUPERIOR VENA CAVA‬מאיברים מלמלה‪.‬‬

‫מיקום הלב – ‪MEDIASTIUM‬‬

‫– זה כמו שק – מעטפת של הלב –‬ ‫‪PERICARDIUM‬‬

‫‪ 2‬שכבות‪:‬‬
‫‪ .1‬חיצונית – ‪ – PERICARDIOUM FIBROTI‬פריקרדיום הסיבי‪ – .‬רקמה‬
‫עבה סיבית קשיח כמו עור‪ ,‬חזק‬
‫‪ .2‬צמוד אליו – פריקרדיום נסיובי – סרוזי‪ – .‬צמוד לפריקדיום הסיבי‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬שכבות – פריכרדיום פריאטלי וויסצרלי‪ .‬הוא כמו בלון ‪ -‬בין לבין‬
‫יש נוזל נסיובי מונע חיכוך‪.‬‬
‫בעצם זה ‪ 3‬שכבות‪.‬‬
‫רקמה צמודה ללב – חלק מקרום ניובי כל כך צמודה שזה חלק מהלב –‬
‫נקרת ‪ – EPICARDIUM‬אפשר להוציא את הלב מהגוף רק יחד איתו‪.‬‬
‫מוגדר כמו חלק מהאיבר‬ ‫‪-‬‬
‫יש ‪ 3‬שכבות ללב‪:‬‬
‫‪EPICARDIUM .1‬‬
‫‪ – MIOCARDIUM .2‬שכבה מאוד עבה וגדולה‪ – .‬שריר שפועם‪ .‬שכבה הכי‬
‫חשובה‪.‬‬
‫‪ – ENDOCARDIUM .3‬שכבה מאוד דקה ‪ ,‬נוגעת בדם בתוך הלב – בנויה‬
‫מאפיטליום קשקשי חד שכבתי ‪ ,‬תאים – ‪.ENDOTHEL‬‬

‫‪ – LUMEN‬חלל פנימי של האיבר‪ .‬נמצא בכל איבר חלול‪.‬‬

‫ללב יש ‪ 4‬חללים נפרדים‪:‬‬
‫‪ 2‬עליות (פרוזדורים) ו‪ 2-‬חדרים‪.‬‬
‫עליות – יותר קטנות‪ ,‬שריר יותר דק‪ ,‬דופן דקה‪.‬‬
‫חלק שפיצי מחולק ל‪ 2-‬חדרים‪ .‬חדרים יותר למטה‪.‬‬
‫‪LA - LEFT ATRIUM ,RA - RIGHT ATRIUM‬‬
‫‪LV. -LEFT VENTRICLE ,RV RIGHT VENTRICLE‬‬

‫‪ 2‬מסלולים – מסלול קטן הפולמונרי – מלב לריאות‪ ,‬מסלול גדול –‬

‫סיסטמי – מלב לכל הגוף‪ .‬כל הסיבוב בערך דקה‪.‬‬

‫יש ‪ 3‬כניסות – לעליה הימנית‬

‫‪SUPERIOR .1‬‬
‫‪INFERIOR .2‬‬
 ‫‪ – CORONARY SINUS .3‬מהלב מחזיר דם‬
‫יש ‪ 4‬כניסות לעליה שמלית‬

‫– ‪Cardiac valves – клапаны‬שסתום או מסתם‬

‫יש ‪ 4‬מסתמנים –‬
‫‪ .1‬בין עליה ימנית בין חדר ימני‬
‫‪ .2‬בין עליה שמלית לחדר שמול‬
‫‪ .3‬חדר ימיני לעורק הריאה‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 2‬קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬מסתמים בעורקים ‪SEMILUNARIM‬‬
‫‪ .2‬מסתמים אנטריו‪-‬ונטיקולר ‪ATV – VALVES‬‬
‫מסתמים לעורקים – ‪AORTIC ,PULMUNRAI‬‬
‫‪MTRALI/BICUSPID .1‬‬
‫‪TRICUSPID .2‬‬

‫כלי דף הקורונריים – ‪CORONARY CIRCULATION‬‬

‫זרימה דף של הלב – מזון וחמצן ללב – מאוד חשובים‪ .‬נוטריאנטים ללב‪ .‬עורקים‬
‫קורונרים יוצאים ישר מ‪ .AORTA‬ורידים קורונרים ישר נכנסים ללב – לעליה הימנית‪.‬‬
‫כשלב מכווץ כלי דם של לב מכווצים וסגורים‪ ,‬כשלב במנוחה – דם זורם‪.‬‬

‫שריר הלב‬
‫שריר הלב דומה לשריר השלד אבל הוא נשלט אוטונומי‪.‬‬
‫גם אוטוריטמי – הוא יתכווץ בחוץ לגוף‪.‬‬
‫הסיבים של שריר – לכיוונים שונים – לא כמו בשריר שלד‪.‬‬
‫בין ‪ 60‬ל‪ 80‬לדקה – בערך ‪ 100000‬ביום‪.‬‬
‫‪ 2‬קבוצות של תאים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאים הקוצבים – קצב – כמו מוח של הלב – מפקדים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאים מתכווצים – מבצעים התכווצויות‪90% .‬‬

‫סיבים מתכווצים –‬
‫יש פי ‪ 10‬יותר מיטוחונדריות משריר השלד‪.‬‬
‫‪ 1-2‬גרעינים‪ .‬תאים לא עוברים מיטוזה‪ .‬מוות תאי שריר לב – דבר בילתי הפיך‪.‬‬
‫כל התאים מחוברים דרך ‪ – GAP JUNCTION‬צומת תקשורת – מעבירים חומרים‬
‫ומתכווצים מסונכרן – ביחד – יש סיגנל בכל התאים של הלב‪.‬‬

‫סידן משתתף בכיווץ שריר‬

‫סידן ‪ >-‬סרקופלזמה ‪ >-‬גורם להתכווצות‬
‫חשמל של התאים‬
‫דיפוזיה – מפל רקוזים‬
‫אבל יש מולקולות יש להם מתן חשמלי‪.‬‬
 ‫ניגודים ‪ +‬ו—נמשכים או דוחים‪.‬‬
‫לכל יון משפיע ‪ 2‬כוחות‪:‬‬
‫כוח ריכוזי‬ ‫•‬
‫מפל המתח – לפי יונים חיובים או שלילים‪.‬‬ ‫•‬
‫משפיע מה שיותר חזק – כוח מושך את היון‪.‬‬
‫צד פנימי של תא יותר שלילי‪ ,‬חיצוני – חיובי‪.‬‬
‫בגלל שיש‬
‫‪ .1‬סידור שונה של יונים בצד פנימי ושלישי‪.‬‬
‫‪CELULAR FLUID EXTRA – ECF‬‬
‫‪ .2‬ריכוז חלבונים בתוך התא יותר גבוה‪ ,‬יותר חלבונים גדולים בתוך התא‪– .‬‬
‫‪ ANIONIM‬לא יכולים לצאת מהתא כי הם גדולים‪.‬‬
‫‪ .3‬תרנספורט האקטיבי – ‪ 3‬חיובים יוצים ונכנס רק ‪ >- 2‬גורם מתח ‪>- 1-‬‬
‫‪ >- ELECTROGENIUS‬בפנים יותר שלילי‪.‬‬

‫פוטנציאל מנוחה – מתח קבוע בתוך התא – הומאוסטזיס‪ -70- .‬מיניוולט‪.‬‬

‫בפנים יש הרבה אשלגן‪.‬‬
‫‪ NA‬ו‪ CA -‬חיובים רוצים להיכנס לתא ו‪ K-‬רוצה לצאת מהתא‪.‬‬
‫‪ CL‬שלילי – יש הרבה בחוץ מהתא‪.‬‬
‫דרך תעלות ומשאבות‪.‬‬
‫כדי לפתוח תעלה‬
‫‪ .1‬יש שנפתחות ספונטנית בלי גירוי – ‪ – CHANNEL LEAK‬של אשלגן מהתא‪.‬‬
‫‪ .2‬יש תעלות עם בקרה – ‪ – LIGAND‬מתי יש סוג של מפתח של תעלה ספציפית‪.‬‬

‫תעלות תלויות ‪ – LIGAND‬גירוי כימי‪.‬‬

‫‪3 .‬תעלות שנפתחות בגלל שמתח של ממברנה השתנה – שינוי במתח חשמלי‪.‬‬
‫‪ .VOLTAGE GATED CHANNEL‬ב ‪ -70‬היא סגורה‪.‬‬

‫ממברנה היא פולרית – ‪ – POLARY‬שלילית‪ .‬כאשר הופכים פולריות ליותר חיובי –‬

‫‪ .DEPOLARIZATION‬נגיד נכנס הרבה ‪ >- + NA‬יותר חיובי לכיוון ה‪ ,0-‬לפחות שלילי‪.‬‬
‫‪ – REPOLARIZATION‬חזרה למצב השלילי למצב רגיל של מנוחה‪.‬‬
‫לפעמים ‪ – HYPERPOLARIZATION‬כאשר ממברנה עוד יותר שלילית‪ > - .‬מצב לא מנוחה‪.‬‬

‫‪ 3‬מצבים אפשריים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש תעלות שיש להם דלת שתמיד סגורה‪ ,‬היא צריכה אקטיבציה לפתיחה‬
‫‪.ACTIVATION GATE‬‬
‫‪ .2‬דלת שניה – פתוחה וצריכה סיגנל לסגור אותה –‪.INACTIVATION GATE‬‬
‫‪ .3‬פתוח ‪ 2‬שארים‪.‬‬

‫פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .1‬הגעה לסף הפעלה‬
 ‫‪ .2‬היכוך הפולריות אחרי ‪- DEPOLRIZTION‬הפעלה של תא‬
‫‪ – REPOLARIZATION .3‬חזרה לשלב מנוחה‪.‬‬

‫תאי הקוצב‬
‫‪ 1% – AUTORHYTHMIC FIBERS‬מכל התאים‪ ,‬מפוזרים‪ .‬יש ‪ BOSS‬גדול ששולח הודעה‬
‫להרבה ‪ BOSSIM‬קטנים‪.‬‬
‫‪ 3‬קבוצות‬
‫‪ – SA NODE‬סינו‪-‬אטריאל‪ .‬הכי מהיר‪ – SYNOATHRYAL .‬נמצא ליד ‪SUPERIOR‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ VENA CAVA‬מתחבר ל‪ .ATRIAL‬שולח מסרים לתאים מתקבצים של עליות‪ .‬גם שולח‬
‫לקבוצה השניה‬
‫‪ – ATRIAL VENTRICAL NODE – AV NODE‬קצת מחכה ושולח סיגנל לחדרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ >- BUNDLE OF HIS‬מחיצה בין חדרים‬ ‫‪.3‬‬
‫שני בנדל ברנצס – מימן ומשמול – הם במחיצה של חדרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ – PURKINJE FIBERS‬סיבי פורקיניה ‪- пуркинье‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מסלול דרך ‪ 5‬קבוצות של תאים גורם ללב להתקבץ ביחד‪ .‬כל התנוע בשביל להוציא‬
‫דם מהלב‪ – .‬מסר החשמלי – תנועה של יונים‪ ,‬עוברים מתא לתא ‪ >-‬ככה מסר עובר‬
‫לכל התאים באופן מסונכרן‪.‬‬
‫כל התאים מתכווצים לבד‪ .‬עם לא מקבלים מסר מ‪ .SA NODE‬הם רק מחקים קצת‬
‫יותר זמן – יותר לאט עובדים‪.‬‬
‫תאים אלה – אוטוריטמים‪ ,‬יוצרים קצב‪ .‬בזכות תעלות דלת‪ – .‬יוצרות מתח חשמלי‪.‬‬

‫‪ 3‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬תעלות נתרן ‪ NA‬שנפתחות באופן ‪ >-‬חיובי ‪ >- DEPOLARIZATION >-‬סף הפעלה‬
‫‪ >-‬תעלה אחרת עד ‪>- -40‬הן נפתחות‪.‬‬
‫‪ .2‬סידן עושה דפולריזציה יותר חדה ‪ ,‬תעלות סידן תלויות מתח‪>- +20 >-.‬‬
‫‪INACTIVATION‬של תעלות סידן ‪>-‬‬
‫‪ .3‬פתיחת תעלות אשלגן תלויות מתח ‪ -‬אשלגן נכנס ‪. REPOLRIZTION>-‬‬
‫אפשר לשלות על הקצב עם פתיחת תעלות נוספות‪.‬‬
‫תאים אלה אף פעם לא במנוחה!!‬
‫‪ 99%‬מכל התאים – מתכווצים‪.‬‬
‫יוצרים כיווץ – עם הכנסת סידן‪.‬‬

‫תאים המתכווצים‬
‫פוטנציאל מנוחה‪ -90 .‬מיניוולט‪ .‬נקודת שיווי כימי של אשלגן‪ .‬תעלות פתוחות בשביל‬
‫להגיע לשוויון‪ – .‬בגלל שתא מאוד רגיש‪ – .‬קצת יונים חיובים ‪ +CA‬נכנסים ‪ >-‬תא‬
‫מיד מופעל!‪ .‬יוני נתרן ‪ + NA‬נכנסים פנימה ומפעילים מתעלות הנתרן ‪>-‬‬
‫‪.DEPOLARIZATION‬‬
‫סידן בתוך התא גורם להתכווצות‪.‬‬

‫תא לב חייב להתרפות לפני התכווצות שוב‪.‬‬

‫תקופה ‪ – REFERACTORIT‬לא כמו תא שריר‪ – .‬בזכות ‪ INACTIVATION‬של תעלות‪– .‬‬

‫בשריר יש ‪ -ISOMETRI‬שריר מתכווץ יותר ויותר חזק‪.‬‬
 ‫סיסטולה דיאסטולה‬
‫סיסטולה – זמן שהשריר מתכווץ‬
‫דיאסטולה – שלא מכוובץ‪ ,‬אבל בעליות וחדרים זה שונה‪.‬‬
‫לב רפוי דיאסטולי – לחץ דם נמוך יותר‬
‫‪80/120‬‬

‫‪ ELECTROCARDIOGRAM‬א‪.‬ק‪.‬ג‪.‬‬
‫מדידה חשמל של הלב‪ .‬זה סכום של כל הפעולה‪.‬‬

‫‪ - P.1‬דפולריזציה בעליות‬
‫‪ – Q-P .2‬סידן נכנס שריר מתכווץ‬
‫‪ .3‬ריפוי בעליות‬
‫‪.4‬דפ' חדרים ‪S-R-Q :‬‬
‫‪ S .5‬פלטו בחדרים ‪T-S‬‬
‫‪ .6‬רפולריזציה – חדרים – שלב ‪T‬‬

‫דיאסטולה – הרפיה לבבית מלאה‬

‫סיסטולה בעליות‬
‫סיסטולה בחדרים‬

‫‪ – STROKE VOLUME‬נפח הדם שזורם לעורקים בכל פעימה‪.‬‬

‫‪ – END SYSTILIC VOLUME‬כמות דף שנשאר בלב אחרי התכווצות‬
‫רפיון נותן להתמלא לחדרים בדם באופן פסיבי‪ – .‬דיאסטולה‪ .‬בשלב מסויים לא יכול‬
‫להתמלאות‪ .‬בשלב זה עליות מתכווצות בשביך להוסיף עוד דם‪>- .‬‬
‫‪ - END DIASTOLIC VOLUME‬נפח המקסימלי של חדרים‪.‬‬

‫בדופק – אנו שומעים סגירת מסתמים‪ – .‬יש ‪ 2‬פעימות – ‪SV – SL‬‬

‫‪ – CARDIAC OUTPUT – CO‬תפוקת הלב ‪ -‬כמות דם שיוצא בכל דקה מהלב‬

 ‫‪HART RATE – HR‬‬
‫‪HR * SV = CO‬‬
‫תפוקת הלב מושפעת מ )‪: (Stroke volume – SV‬הפעימה נפח )‪• (Heart rate – HR‬‬
‫מערכת העצבים והורמונלית גם יכולים לתת ללב את ההוראות‪.‬‬

‫מערכת עצבים אוטונומית ‪2>-‬‬

‫‪ .1‬סימפטטית – ‪ > - FIGHT OR FLIGHT‬מגדילה ‪ – CO‬גם קצב גם עוצמה‪,‬‬
‫‪ .2‬פרא‪-‬סימפטטית – ‪ – REST AND DIGEST‬לבד ואוטונומי‪ – .‬שומרים אנרגיה‪ ,‬לב יותר‬
‫רגוע‪.‬‬
‫גוף פועל בין שני מערכות‬

‫קצב הלב‬
‫‪ – 70-80‬נורמה‬
‫‪ 100‬ויותר – ‪TACHYCARDIA‬‬
‫דופק נמוך מידי פחות מ‪ – BRADYCARDIA – 50-‬מסוכן‪ .‬לספורטאים זה או קי – אפילו ‪.50‬‬
‫יש לנו רזרבה של לב‪ ,‬אבל יש אנשים שאין רזרבה – קשה לעלות במדרגות‪ .‬אנשים עם לב‬
‫חזק יכולים להגיע פי ‪ 4-5‬ל‪ – .CARDIAC OUTPUT-‬בפעילות אנו נותנים אימון ללב‪.‬‬