‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם?

(אודיה קליין)‬

‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם?‬

‫שיעור ‪ :1‬תאים הם יחידות החיים‬

‫‪ 1.1‬מהם החיים? החיים הם קצת יותר מאשר רק לחיות‬
‫החיים מחברים את המבנה לתפקיד‪.‬‬
‫מטרה‪ ,‬מבנה ותפקיד אינם ייחודיים לבני אנוש‪.‬‬
‫תצפיות מוזרות יכולות לעורר את הסקרנות שלנו‪ .‬תצפיות יקבעו אם מה שראינו הוא מאורע‬
‫אקראי או דפוס שחוזר על עצמו‪.‬‬

‫‪ 1.2‬יחידות מדידה בטבע‬

‫יחידת הכימיה הבסיסית היא האטום‪ .‬כל חומר מורכב מאטומים‪ ,‬אשר מורכבים משלושה‬
‫חלקיקים יסודיים‪ :‬הפרוטון בעל המסה החיובי‪ ,‬האלקטרון בעל המטען השלילי‪ ,‬וחלקיק ניטרלי‬
‫שנקרא נויטרון‪ .‬פרוטונים ונויטרונים הם בעלי מסה דומה‪ ,‬בעוד שמסת האלקטרונים קטנה פי כ‪-‬‬
‫‪ 2000‬ממסת הפרוטונים‪ ,‬והמטען החשמלי שלהם שווה אך מנוגד‪ .‬הפרוטונים והנויטרונים דחוסים‬
‫יחדיו ויוצרים את גרעין האטום ‪ ,Nucleus‬בעוד שהאלקטרונים יוצרים ענן בעל מטען חשמלי‬
‫שמקיף את הגרעין‪.‬‬
‫מספר אטומי – מספר הפרוטונים באטום‪.‬‬

‫‪ 1.3‬התאים הם יחידת החיים‬

‫אנימלקולוס ‪ – Animalcules‬מלטינית‪ :‬בעלי חיים זעירים‪.‬‬
‫דוקטרינת התא שהציעו שליידן ושוואן מכריזה כי‪:‬‬
‫‪ .1‬כל היצורים החיים עשויים מתאים‪.‬‬
‫‪ .2‬התאים בעצמם הם חיים (את הטענה הזו הם לא הוכיחו)‪.‬‬

‫‪ 1.4‬הרכב החומרים‬
‫באופן כללי‪ ,‬אפשר לחלק את התאים לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאים ללא גרעין – התאים הפרוקיוטים‪,‬‬
‫כולל חיידקים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאים עם גרעין – התאים האיקריוטים‪,‬‬
‫שאר האורגניזמים (כל בעלי החיים‬
‫והצמחים הרב‪-‬תאיים)‪.‬‬
‫בתאים מתרחש חילוף חומרים‪ ,‬שכפול‪ ,‬גדילה‬
‫וחלוקה מכיוון שהם חיים‪ .‬התאים מוקפים‬
‫בממברנה ומלאים בנוזל שנקרא ציטופלסמה‪.‬‬
‫תאים איקריוטים מחלקים את הציטופלסמה‬
‫שלהם באמצעות קרומים פנימיים‪ ,‬ויוצרים מדורים‬
‫תוך‪-‬תאיים שנקראים אברונים‪ ,‬למשל גרעין התא‬
‫שמכיל את הגנים שלנו‪.‬‬
‫כימיה אורגנית – הכימיה של פחמן‪ ,‬שהיא בעצם‬
‫הכימיה של החיים‪ .‬מרבית התהליכים המתרחשים‬
‫בגופנו מתבססים על יכולתו הייחודית של הפחמן‬

‫‪1‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫להגיב ולהיקשר לחמצן‪ ,‬למימן ולחנקן‪ .‬על אף שאלה לא היסודות הכימיים הנפוצים ביותר בכדור‬
‫הארץ‪ ,‬אלה עדיין היסודות הנפוצים ביותר שבונים את גופנו‪.‬‬
‫‪ 70%‬מגופנו עשוי ממים‪ ,‬ואילו ‪ 30%‬הנותרים עשויים בעיקר ממולקולות גדולות מאוד שנקראות‬
‫מקרומולקולות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬מקרומולקולות הן פולימרים (‪ – )Polymers‬תרכובות מולקולריות‬
‫שעשויות מהרבה אבני בניין קטנות‪ ,‬או מתת יחידות שנקראות מונומרים (‪ ,)Monomers‬המחוברות‬
‫יחדיו ויוצרות שרשראות ארוכות מאוד‪ .‬החלבונים‪ ,‬למשל‪ ,‬הם פולימרים‪ ,‬המורכבים ממונומרים‬
‫שנקראים חומצות אמינו‪ .‬הדנ"א והרנ"א הם פולימרים גם כן‪ ,‬אשר מורכבים ממונומרים שנקראים‬
‫נוקלאוטידים (‪ ,)nucleotide‬ועל אף שיש רק ‪ 8‬נוקלאוטידים שונים‪ ,‬הם מספיקים כדי לייצר את‬
‫החומר הגנטי שלנו ולהורות על ייצור על החלבונים שלנו‪.‬‬

‫‪ 1.5‬מים‬
‫מים הם מולקולה פולארית (מקוטבת)‪ ,‬כך שהצד של החמצן הוא בעל מטען חלקי שלילי‪ ,‬והמימנים‬
‫הם בעלי מטען חלקי חיובי‪ .‬מולקולת המים נקראת דיפול ‪( Dipole‬דו‪-‬קוטבית)‪ ,‬שזו מולקולה שלה‬
‫קוטב חיובי יותר וקוטב שלילי יותר‪ .‬עקב הפולאריות של המים‪ ,‬מולקולות המים נמשכות זו לזו‪,‬‬
‫כך שהמימן נמשך לחמצן‪ ,‬ובין שני האטומים נוצר קשר שנקרא קשר מימן (‪.)Hydrogen bond‬‬
‫קשרי מימן אמנם אינם חזקים כמו קשרים כימיים‪ ,‬בהם האטומים חולקים אלקטרונים‪ ,‬אך זהו‬
‫קשר חשוב ביותר‪ .‬מולקולות שמכילות פחמן (מולקולות אורגניות) יכולות להיות קוטביות יותר או‬
‫פחות‪ ,‬כתלות במספר הקבוצות הקוטביות שהן מכילות‪ ,OH .‬למשל‪ ,‬היא קבוצה הנקראת‬
‫הידרוקסילים (‪ ,)Hydroxyl group‬שבה מולקולת החמצן מקוטבת‪ .‬הוספה של פחמנים נוספים‬
‫(|‪ )Hydrocarbon group‬תפחית את השפעת הקיטוב של קבוצת ההידרוקסילים‪ .‬ככל שהמולקולה‬
‫קוטבית יותר‪ ,‬כך גדלה הסבירות שהיא תגיב עם מולקולות המים שבסביבתה באמצעות קשרי‬
‫מימן‪ ,‬ולכן תהיה הידרופילית‪ ,‬כלומר היא תימשך למים‪ .‬אם מולקולה אינה מכילה קבוצות‬
‫קוטביות‪ ,‬היא אינה מסוגלת לקיים קשר מימן עם המים‪ .‬במקרה זה היא נקראת הידרופובית‪,‬‬
‫כלומר מפחדת ממים‪ .‬תמיסה הידרופילית אינה מתערבבת עם נוזלים הידרופוביים (ולכן מים ושמן‬
‫אינם מתערבבים ונשארים בשתי פאזות שונות)‪ .‬ישנם מולקולות שמכילות חלקים הידרופיליים‬
‫וחלקים הידרופוביים בו זמנית‪ ,‬אשר נקראות אמפיפטיים (‪.)Amphipathic‬‬
‫מים אוהבים להיות בסביבת ארבעה "שכנים" בלבד‪ .‬זה בשילוב העובדה שכשהמים קופאים הם‬
‫מתרחבים‪ ,‬מוביל לכך שקרח צף על פני המים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המים יכולים לווסת את חוזקם של קשרי‬
‫המימן‪ ,‬למשל‪ :‬אם הדנ"א היה נמצא בריק הוא לא היה מתפרק לעולם‪ .‬המים הם יותר מרק ממס‪,‬‬
‫אלא משתתפים בתגובות ביולוגיות‪ ,‬וללא מים חלבונים לא היו יציבים וריאקציות לא היו יכולות‬
‫להתרחש‪.‬‬

‫‪ 1.6‬סוכרים ורב‪-‬סוכרים‬
‫כשמצרפים פחמן למים מתקבלות פחמימות‪ ,‬שזה המונח הטכני שמשמעותו סוכר‪.‬‬
‫𝑒𝑑𝑖𝑟𝑎‪𝐶𝐻2 𝑂 = 𝑐𝑎𝑟𝑏𝑜ℎ𝑦𝑑𝑟𝑎𝑡𝑒𝑠 = 𝑠𝑢𝑔𝑎𝑟 = 𝑠𝑎𝑐𝑐ℎ‬‬
‫סוכרים שונים יכולים להכיל מספר שונה של יחידות 𝑂 ‪ ,𝐶𝐻2‬כאשר הסוכר הנפוץ ביותר‪ ,‬או החד‪-‬‬
‫סוכר‪ ,‬הוא גלוקוז ‪ .𝐶6 𝐻12 𝑂6‬לסוכרים יש הרבה קבוצות הידרוקסיל‪ ,‬ולכן הם הידרופיליים מאוד‪.‬‬
‫גל קבוצת הידרוקסיל יכולה להיקשר בקשר מימן למים שסביבה‪ ,‬ולכן סוכרים נמסים בקלות‬
‫במים‪ .‬סוכרים יכולים גם להיקשר בקשרים כימיים אחד לשני וליצור סוכרים מורכבים יותר‪ .‬חיבור‬
‫שתי מולקולות גלוקוז יוצר דו‪-‬סוכר שנקרא מלטוז‪ ,‬ומונומרים רבים של גלוקוז המחוברים זה לזה‬
‫יכולים ליצור סוגים שונים של סוכרים פולימריים‪ ,‬רב‪-‬סוכרים כמו עמילן (‪ ,)starch‬גליקוגן‬
‫(‪ )glycogen‬ותאית (‪ .)cellulose‬הסיבה לכך שסוג סוכר אחד יכול ליצור סוגים רבים כל כך של‬
‫סוכרים נעוץ באופן שבו המונומרים יכולים להיקשר אחד לשני‪ .‬ישנם שני סוגי סוכרים‪ :‬סוכריים‬
‫ימניים המסומנים באות ‪( D‬מהמילה ‪ ,Dextro‬ימין בלטינית) – ‪ ;D-glucose‬וסוכרים שמאליים‬
‫המסומנים באות ‪( L‬מהמילה ‪ ,Laevo‬שמאל בלטינית) – ‪ .L-glucose‬גלוקוז ‪ D‬הוא הנפוץ ביותר‬
‫בטבע‪ .‬חיבור המונומרים באופן שונה ברב‪-‬גלוקוז טהור מייצר עמילן‪ ,‬גליקוגן ותאית‪ .‬בעוד כל אחד‬
‫מהם הוא גלוקוז ‪ ,D‬הדרך שבה הם יכולים להסתעף או לא‪ ,‬אורך הקטעים שבין הענפים ואטומי‬
‫הפחמן המשמשים לחיבור‪ ,‬כולם מייצרים רב‪-‬סוכרים שונים מאוד‪ .‬חיבור המבנים ליצירת רב‪-‬‬
‫סוכרים אינו חייב להיות לינארי‪ ,‬ויכול להיות מסועף (‪.)Branched polysaccharides‬‬

‫‪2‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫המולקולה ‪ HCOOH‬נקראת חומצה פורמית ( ‪formic‬‬

‫‪ ,)acid‬והיא החומצה האורגנית הקטנה ביותר‪ .‬אטום‬
‫המימן נקשר אל קבוצת הקרבוקסיל ‪COOH‬‬
‫(‪ .)Carboxyl‬חומצות הן הידרופיליות באופן כללי‪ ,‬בגלל‬
‫אטומי המימן‪ .‬אם נחליף את המימן ב‪ ,𝐶𝐻3 -‬שהוא‬
‫מקבוצת המתיל (‪ ,)methyl‬החומצה הפורמית תהפוך‬
‫להיות מעט יותר הידרופובית‪ ,‬משום שקבוצות המתיל הן‬
‫הידרופוביות‪ .‬החומצה החדשה הזו נקראת חומצה‬
‫אצטית (‪ .)acetic acid‬הארכת המולקולה בקבוצות ‪𝐶𝐻3‬‬
‫נוספות תיצור זנב הידרופובי ארוך‪ ,‬הקשור לקבוצת‬
‫הקרבוקסיל החומצית ‪ ,COOH‬והמולקולות הללו‬
‫ייקראו חומצות שומן (‪ .)fatty acid‬כאשר שתי חומצות‬
‫שומן נקשרות יחדיו‪ ,‬מתקבלים ליפידים‬
‫(‪ .)lipid‬לליפידים יש זנבות ארוכים של‬
‫חומצות שומן הידרופוביות וראש‬
‫הידרופילי‪ .‬הראש ההידרופילי יכול‬
‫להשתנות עוד ולהכיל אטום פוספט בעל‬
‫מטען שלילי‪ ,‬וכך ליצור פוספוליפידים‬
‫(‪ ,)Phospholipid‬שהם אמפיפטיים (יש‬
‫להם ראש פוספט הידרופילי וזנבות‬
‫הידרופוביים מאוד)‪ .‬כאשר פוספוליפידים‬
‫נקשרים למים‪ ,‬הם מסתדרים כך‬
‫נקשרים‬ ‫המקוטבים‬ ‫שראשיהם‬
‫למולקולות המים‪ ,‬והזנבות ההידרופוביים‬
‫מרוחקים מהמים‪ ,‬וכך יוצרים דו‪-‬שכבה של ליפידים (‪ .)Lipid bilayer‬דו‪-‬שכבות כאלה של‬
‫ליפידים הם המבנה הבסיסי של הממברנה הביולוגית שמקיפה את התאים‪.‬‬

‫אברוני התא‪:‬‬
‫גרעין – האברון המרכזי‬ ‫‪.1‬‬
‫שמכיל את הגנים שלנו‪ ,‬שהם‪,‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬תוכניות הייצור של‬
‫החלבונים בגופינו‪.‬‬
‫ריבוזומים – האברונים‬ ‫‪.2‬‬
‫ייצור‬ ‫על‬ ‫שאחראיים‬
‫החלבונים‪ ,‬אשר מתרחש‬
‫מחוץ לגרעין‪.‬‬
‫רשתית תוך‪-‬פלזמית ‪– ER‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רשת ממברנות שמחברת את‬
‫הריבוזומים‪.‬‬
‫מערכת גולג'י – חלבונים‬ ‫‪.4‬‬
‫שמיוצרים ב‪ ER -‬עוברים‬
‫לכאן לאחר ייצורם‪.‬‬
‫ליזוזומים – החלבונים‬ ‫‪.5‬‬
‫נשלחים לאברונים אלה או לאחרים‪ ,‬וכן יכולים להישלח אל מחוץ לתא‪.‬‬
‫מיטוכונדריון – האברונים שאחראיים על ייצור האנרגיה לתא‪ ,‬שנחוצה לפעילות התא‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ציטופלסמה – נוזל התא‪ ,‬כל האברונים שוחים בתוכו‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪ 1.7‬צביעת תאים‬
‫כאשר מסתכלים על תא דרך מיקרוסקופ‪ ,‬קשה להפריד בין חלקיו‪ ,‬ולכן משתמשים בשיטה של‬
‫צביעת התאים‪ .‬צביעת התאים מתבססת על יכולתם של מבנים מסוימים להיקשר לצבע או לספוג‬

‫‪3‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫אותו באופן שונה‪ ,‬בזמן ששאר התא אינו‬

‫יכול‪ .‬למשל‪ ,‬אם ברצוננו לצבוע את הגרעין‪,‬‬
‫ייתכן שנצטרך להשתמש בחומר כימי שנקשר‬
‫לדנ"א באופן מיוחד‪.‬‬
‫בתמונה שמשמאל אפשר לראות צביעה של‬
‫תאי סרטן צוואר הרחם‪ ,‬כאשר גרעיני התא‬
‫צבועים בכחול‪ ,‬אברוני המיטוכונדריון‬
‫צבועים באדום‪ ,‬ומערכת הגולג'י צבועה‬
‫בירוק‪.‬‬

‫‪ 1.8‬סיכום‬
‫תאים הם יחידת החיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאים עשויים מ‪ 4 -‬יסודות מרכזיים‪.C, O, H, N :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מים היא מולקולה דו‪-‬קוטבית ולא סימטרית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מולקולות הידרופיליות הן מסיסות במים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חומרים הידרופוביים לא מתמוססים במים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סוכרים הם הידרופיליים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫פוספוליפידים הם אמפיפטיים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ממברנות ביולוגיות עשויות מדו‪-‬שכבה ליפידית‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ממברנות מקיפות את התאים שלנו‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ממברנות יוצרות אברונים תוך‪-‬תאיים‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪4‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :2‬מקרומולקולות – מדנ"א לחלבונים‬

‫‪ 2.1‬ההשפעה של סבון על חיידקים‬
‫סבון הוא חומר אמפיפטי (יש לו זנב הידרופובי וראש הידרופילי)‪ ,‬ועל כן יכול לגשר בין חומרים‬
‫הידרופילים לחומרים הידרופוביים‪ .‬בניסוי המתואר נלקחו שתי מבחנות‪ ,‬שבכל אחת מהן כמויות‬
‫שווה של תמיסת חיידקים‪ .‬במבחנת הביקורת‪ ,‬הוסיפו לתמיסה את החומר בופר ‪ ,buffer‬שהוא‬
‫תמיסה בעלת רמת ‪ pH‬מאוזנת‪ ,‬שאינה אמורה להשפיע על החיידקים‪ .‬למבחנה השנייה הוסיפו‬
‫חומר ניקוי‪ .‬את שתי המבחנות בחנו תחת מקרן‪ ,‬וראו כי עבור מבחנת הביקורת התמיסה הייתה‬
‫עכורה‪ ,‬משום שכל אחד מהחיידקים מתנהג כחלקיק בפני עצמו ולא נותן לאור לעבור דרכו‪,‬‬
‫והתמיסה הייתה אחידה וזרמה בקלות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התמיסה שעורבבה עם חומר הניקוי הייתה‬
‫צלולה‪ ,‬משום שכעת חומר הניקוי המס את החיידקים והם אינם פועלים עוד כחלקיקים נפרדים‪,‬‬
‫ובנוסף התמיסה הייתה רירית וצמיגית‪ ,‬וזאת משום שהחיידקים "נשברו"‪ .‬כאשר הוסיפו לתמיסה‬
‫זו אלכוהול‪ ,‬שהוא חומר הידרופובי‪ ,‬כדי לראות כיצד תגיב התמיסה הצמיגית‪ ,‬החומר הפך להיות‬
‫סיבי‪ ,‬רירי וצמיגי‪ .‬החומר הזה שהתקבל הוא הדנ"א‪.‬‬

‫‪ 2.2‬מבנה כללי של פולימרים לינאריים‬

‫כפי שכבר למדנו‪ ,‬הדנ"א הוא פולימר הידרופילי גדול‪ .‬הדנ"א‬
‫בנוי ממונומרים שנקראים נוקליאוטידים‪ .‬פולימרים קווים‬
‫הם כיווניים‪ ,‬ואף על פי שהם מסוגלים להתעוות ולהסתובב‪ ,‬יש‬
‫להם התחלה וסוף והם גדלים בכיוון אחד‪.‬‬
‫שרשרת ובה שלושה מונומרים זהים נקראת טרימר (‪,)trimer‬‬
‫שלה אטום מימן בקצה אחד וקבוצת הידרוקסיל חופשיה‬
‫(‪ )OH‬בקצה השני‪ .‬מבנה זה נכון גם עבור מונומר (‪.)monomer‬‬
‫דחיסה (‪ – )condensation‬קשירת מונומר לשרשרת קיימת‪,‬‬
‫יצירת קשר כימי בין השניים‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬יצירת מולקולת‬
‫מים‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר מחברים מונומר לטרימר‪ ,‬נוצרת מולקולת‬
‫מים וגם קשר כימי‪ ,‬הקושר את המונומר אל הטרימר ויוצר‬
‫טטרמר (‪ ,)tetramer‬שרשרת בת ארבע יחידות מונומריות‪.‬‬
‫תהליך זה יכול להיות הפיך‪ ,‬אך כאשר אנחנו מסלקים מונומר‬
‫מפולימר‪ ,‬עלינו להוסיף מולקולת מים‪ ,‬בתהליך שנקרא‬
‫הידרוליזה (‪.)hydrolysis‬‬

‫‪ :DNA 2.3‬הרכב כימי – חוקי שרגף (‪)Chargaff‬‬

‫הדנ"א הוא פולימר קווי העשוי מארבעה‬
‫מונומרים שנקראים נוקלאוטידים‪ .‬כל מונומר‬
‫מכיל אחד מתוך ארבע בסיסים חנקניים‪:‬‬
‫ציטוזין (‪ ,)cytosine‬תימין (‪ ,)thymine‬גואנין‬
‫(‪ )guanine‬ואדנין (‪ ,)adenine‬שמסומנים‬
‫באותיות ‪ A ,G ,T ,C‬בהתאמה‪ .‬לכל אחד‬
‫מהנוקליאוטידים של הדנ"א יש בסיס חנקני‪,‬‬
‫קבוצת הידרוקסיל חופשית בפחמן ‪ ,3‬וקבוצת‬
‫פוספט פעילה בפחמן ‪ ,5‬ומכאן השם חומצה‬
‫( ‪Deoxyribonucleic‬‬ ‫דאוקסיריבונוקלאית‬
‫‪ ,)acid‬ובקיצור דנ"א‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫הנוקליאוטידים יכולים להיקשר ביניהם‬

‫באמצעות דחיסה וליצור קשר כימי‪ ,‬בין פחמן ‪5‬‬
‫של סוכר אחד לפחמן ‪ 3‬של הסוכר הבא‪ ,‬וזאת‬
‫באמצעות קבוצת הפוספט שמגשרת ביניהם‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מתקבל פולימר קווי בעל עמוד‬
‫שדרה העשוי מסוכרים ופוספטים לסירוגין‪.‬‬
‫לדנ"א שני קצוות ברורים‪ :‬קצה אחד מתייחס‬
‫לפוספט בפחמן ‪ 5‬של הדאוקסיריבוז של‬
‫הנוקלאוטיד הראשון (מסומן כ‪ ,)5' -‬והקצה השני‬
‫נמצא במונומר האחרון‪ ,‬שם נמצאות שאר‬
‫קבוצות ההידרוקסיל החופשיות של פחמן ‪3‬‬
‫(מסומן ב‪.)3' -‬‬
‫הביוכימאי ארווין שרגף מדד את ריכוזי הנוקלאוטידים בדנ"א שנלקח מאורגניזמים שונים‪ .‬בזכות‬
‫המדידות הללו הוא הגיע לכמה מסקנות‪ ,‬שבעקותיהן ניסח ארבעה חוקים‪ ,‬שנקראים חוקי שרגף‪:‬‬
‫הרכב הדנ"א של אורגניזם נתון הוא מוגדר‪ ,‬קבוע וניתן לשחזור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הרכב הדנ"א במינים שונים של בע"ח שונה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הרכב הדנ"א במין נתון אינו משתנה עם הזמן‪ ,‬עם הגיל או מאיבר לאיבר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הריכוז של ‪ G‬שווה לריכוז של ‪ ,C‬והריכוז של ‪ A‬שווה לריכוז של ‪.T‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ :DNA 2.4‬מבנה – הסליל הכפול‬

‫רקע – גילוי מבנה הדנ"א‪ :‬בשנת ‪ ,1928‬מיקרוביולוג בשם פרידריך גריפית'‪ ,‬חקר דלקת ריאות‬
‫חיידקית‪ .‬הוא השווה בין שני זנים של החיידק סטרפטוקוקוס‪ ,‬כאשר זן אחד גדל במושבות‬
‫מחוספסות והשני גדל במושבות חלקות ומבריקות‪ .‬הזן הראשון לא גרם למחלה‪ ,‬ואילו השני המית‬
‫את העכברים שעליהם נערך הניסוי‪ .‬גריפית' המית את החיידקים ע"י חימום‪ ,‬וכצפוי העכברים‬
‫נותרו בחיים‪ .‬אולם‪ ,‬ברגע שערבב את החיידקים המומתים מהזן השני עם הזן הראשון שלא היה‬
‫מזיק‪ ,‬העכברים מתו!‬
‫באוניברסיטת רוקפלר שבניו‪-‬יורק‪ ,‬המיקרוביולוג אוסוולד איוורי והסטודנטים שלו החליטו לחזור‬
‫על הניסוי של גריפית' במטרה לגלות מה טבעו של החומר שגורם לשינוי‪ .‬הם הצליחו לבודד חלבונים‬
‫טהורים וכן מקטעי דנ"א טהורים‪ ,‬וכך גילו שרק מקטעי הדנ"א המטוהרים מהחיידקים החלקים‬
‫המתים היו אלה שהצליחו לשנות את הסטרפטוקוקים המחוספסים ולהמיר אותם לחיידקים‬
‫קטלניים‪ .‬כך הגיעו למסקנה שהדנ"א הוא למעשה החומר הגנטי‪ ,‬שממלא שני תפקידים חשובים‪:‬‬
‫א‪ .‬להכיל את המידע המאוחסן בגנים שלנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬להשתכפל בצורה כזו שתבטיח הורשה של המידע הזה ללא‬
‫פגם מדור לדור‪.‬‬
‫ג'ים ווטסון‪ ,‬זואולוג מאינדיאנה‪ ,‬ופרנסיס קריק‪ ,‬פיזיקאי‪ ,‬חקרו‬
‫ביחד את מבנה הדנ"א‪ .‬הם השתמשו בתגליות של חוקרים אחרים‬
‫בתחום‪ ,‬כשהידועה בהם הייתה רוזלינד פרנקלין‪ ,‬שהצליחה למפות‬
‫את המבנה האטומי של הדנ"א‪ .‬בזכות התמונות שלה ובזכות שרגף‬
‫שהסביר להם את חוקי שרגף‪ ,‬הם הסיקו כי לא רק שהדנ"א הוא‬
‫סלילי‪ ,‬אלא הוא עשוי משני גדילים סליליים‪ ,‬אשר מסודרים‬
‫בכיוונים מנוגדים‪ ,‬כך שעמוד השדרה סופר‪-‬פוספט פונה כלפי חוץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בהסתמך על היחס שנבע מהמדידות של שרגף‪ ,‬הסיקו כי‬
‫הבסיסים מסודרים בזוגות וקשורים זה לזה‪ G :‬ל‪ ,C -‬ו‪ A -‬ל‪,T -‬‬
‫בקשרי מימן‪ .‬גדיל אחד של דנ"א משלים‬
‫את האחר‪ ,‬שני הגדילים יכולים להיפרד‬
‫וכל גדיל יכול לשמש כתבנית שבה‬
‫באמצעות זיווג הבסיסים ‪ GC‬ו‪AT -‬‬
‫אפשר ליצור את הגדיל המשלים‪ ,‬ובכך‬
‫להבטיח שכפול מדויק של הגנים שלנו‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ :DNA 2.5‬שכפול‬
‫שכפול הדנ"א נוצר ע"י אנזים מיוחד שנקרא דנ"א פולימרז‪ ,‬שממוקם בגרעין התא‪ .‬כאשר הדנ"א‬
‫משתכפל‪ ,‬קורא דנ"א פולימרז גדיל אחד כתבנית‪ ,‬ומייצר גדיל דנ"א משלים חדש בסיס אחר בסיס‪,‬‬
‫ומוסיף בכל פעם את הנוקלאוטיד המשלים בשיטה של זיווג הבסיס המתאים לבסיס בתבנית (למשל‬
‫אם ‪ G‬מופיע על הגדיל בתבנית‪ ,‬נוסף ‪ C‬לגדיל החדש שמיוצר)‪ .‬הגדיל מתארך וגדל בכיוון אחד בלבד‬
‫(מקצה '‪ 5‬לקצה '‪ ,)3‬כאשר בכל התארכות יש תהליך‬
‫דחיסה שבו משתחררת מולקולת מים‪ .‬תהליך זה נקרא‬
‫תהליך שכפול סמי‪-‬קונסרבטיבי‪ .‬בכל סבב של שכפול‬
‫נוספים גדילים חדשים לתבניות המקוריות‪ ,‬מה שמבטיח‬
‫שכפול נכון שתמשלים תמיד את התבנית שהייתה קיימת‬
‫קודם לכן‪ .‬שכפול דנ"א סמי‪-‬קונסרבטיבי מבטיח‬
‫שהמידע שבגנים שלנו נשמר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הדנ"א ארוז עם‬
‫חלבונים שמגנים עליו ויוצר כרומוזומים‪ ,‬ואלה‬
‫מאוחסנים בגרעין המוקף בממברנה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נזכיר כי למדנו שסינתזת החלבונים מתרחשת‬
‫בריבוזומים ולא בגרעין התא‪ ,‬ומכאן עולה השאלה כיצד‬
‫עובר הדנ"א מן הגרעין דרך הציטופלסמה ואל‬
‫הריבוזומים? הדבר מושג באמצעות הכנה של עותקי‬
‫עבודה חד‪-‬פעמיים של הגנים הנחוצים לייצור החלבונים‬
‫המסוימים כשיש צורך‪ .‬העתקי הגנים החד‪-‬פעמיים הם‬
‫סוג שני של פולימר של חומצות גרעין שנקרא רנ"א שליח‬
‫(‪ )messenger RNA‬או ‪ .mRNA‬רנ"א שליח עשוי‬
‫מנוקלאוטידים‪ ,‬אך הסוכר שבעמוד השדרה שלו הוא‬
‫ריבוז‪ ,‬שזהה לדאוקסיריבוז‪ ,‬אך יש לו קבוצת‬
‫הידרוקסיל חופשית נוספת בפחמן ‪ .2‬בנוסף‪ ,‬רנ"א‬
‫משתמש באורציל במקום בתימין‪ ,‬שמתחבר‬
‫לזוג בסיסים עם אדנין‪ .‬לבסוף‪ ,‬רנ"א הוא‬
‫חד‪-‬גדילי‪ .‬הוא מיוצר בגרעין‪ ,‬בדרך שדומה‬
‫לשכפול הדנ"א‪ ,‬ולאחר מכן יוצא מהגרעין‬
‫והריבוזומים מזהים אותו‪ .‬אלה מסוגלים‬
‫לתרגם את הרנ"א השליח וליצור חלבון‬
‫מתאים‪.‬‬
‫זרם המידע הזה מהדנ"א לרנ"א ולחלבון הוא‬
‫הבסיס לדוגמה (‪ )dogma‬המרכזית שהציע‬
‫פרנסיס קריק‪.‬‬

‫‪ 2.6‬ראיון עם פרופסור דיוויד בולטימור‪ :‬הדוגמה המרכזית (‪)The Central Dogma‬‬

‫כפי שכבר ראינו‪ ,‬מולקולת הדנ"א היא דו‪-‬גדילית‪ ,‬בעלת גדיל חיובי‪ ,‬זה שמכיל את המידע וגדיל‬
‫שלילי‪ ,‬זה שמחובר אל הגדיל החיובי (לא מתייחס למטען חשמלי)‪ .‬תהליך השעתוק של הדנ"א‬
‫לרנ"א נקרא רנ"א חיובי לרנ"א שליח (‪ ,)transcription‬וכפי שראינו הרנ"א הזה ממשיך לקודד‬
‫חלבון באמצעות היקשרות לריבוזומים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מדען בשם הווארד טמין גילה שיש דבר שנקרא שעתוק לאחור (‪,)reverse transcription‬‬
‫כלומר שעתוק ששולח מידע מרנ"א בחזרה לדנ"א‪ .‬דבר זה מאפשר קיום של רטרו‪-‬וירוסים‪:‬‬
‫וירוסים שיכולים לגרום לסרטן או נגיפים כמו איידס‪ ,‬שהמידע הגנטי שלהם הוא רנ"א‪ ,‬והם‬
‫מעתיקים את הרנ"א לדנ"א שאותו הם מחזירים לגרעין התא‪.‬‬
‫מהדוגמה המרכזית אפשר להסיק כי לדנ"א קיים בהכרח קידוד‪ ,‬אחרת אין דרך אחרת שבה אפשר‬
‫לקבל מידע כה רב מארבע יחידות‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ 2.7‬חלבונים‬
‫החלבונים הם פולימרים קווים‪ ,‬והמונומרים שמרכיבים אותם נקראים חומצות אמינו‪,‬‬
‫כאשר ישנן ‪ 20‬חומצות אמינו שונות‪ .‬לכל חומצת אמינו יש אטום פחמן מרכזי שנקרא‬
‫פחמן אלפא‪ ,‬שאליו קשורה מצד אחד קבוצת חנקן אמין‪ ,‬ומצד שני קבוצת קרבוקסיל‬
‫(‪ .)COOH‬בשני הקשרים הנוספים פחמן האלפא קשור לאטום מימן‪ ,‬ולכל אחת מ‪20 -‬‬
‫שרשראות צד שונות או שיירים שנקראים קבוצות ‪.R‬‬
‫‪ 20‬השרשראות הכימיות יכולות להתחלק לארבעה סוגים לפי טבען הכימי‪:‬‬
‫הידרופוביות‪ ,‬הידרופיליות‪ ,‬טעונות במטען שלילי וטעונות במטען חיובי‪.‬‬
‫הרכב חומצות האמינו והסדר שבו הן נבנות מכתיב כיצד יתקפל חלבון מסוים ויתפקד‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬חלבון שצריך לפעול בדם צריך להיות מסיס‪ ,‬ולכן הידרופילי‪.‬‬
‫טעות בייצור החלבונים‪ ,‬שנקראת מוטציה‪ ,‬עלולה לעיתים לגרום למחלה‪.‬‬
‫מוטציה – טעויות בגנים שלנו עלולות להוביל לחלבונים שלא מתפקדים‪.‬‬
‫קשר פפטידי (‪ – )peptide bond‬קשר שנוצר בין שתי חומצות‬
‫אמינו מונומריות‪ .‬הקשר הזה נוצר בריאקציה של דחיסה‪,‬‬
‫במהלכה קבוצת אמינו מצד שמאל נקשרת לקבוצת קרבוקסיל‬
‫מצד ימין ומשחררת מולקולת מים‪.‬‬
‫החלבונים הם כיווניים‪ ,‬כשבתחילתם יש ‪ N-terminus‬ובסופם‬
‫נמצא ‪ .C-terminus‬פילמור של חלבונים נמשך על ידי הוספה‬
‫של המונומרים הבאים תמיד לקצה ‪.C-terminus‬‬

‫‪ 2.8‬הקוד הגנטי‬
‫התגלית שהדנ"א מכיל את המידע הגנטי מרמזת שישנו קוד לפיו רצף הדנ"א שנכתב בארבע אותיות‬
‫(‪ )A ,T ,G ,C‬מתורגם לאותיות של ‪ 20‬חומצות האמינו שמרכיבות את החלבונים‪ .‬בעזרת ניסוי‬
‫שהתבצע ברובו על ידי המדען מרשל נירנברג‪ ,‬גילו כי הרנ"א יכול להכתיב את ייצורו של חלבון‬
‫מסוים‪ .‬התברר כי הקוד הגנטי מורכב מיחידות קידוד בנות שלוש אותיות שנקראות קודונים‪ .‬לאור‬
‫העובדה שלרנ"א יש ארבע אותיות אפשריות (‪ ,)C ,G ,A ,U‬ישנם בסך הכול ‪ 64‬קודונים אפשריים‬
‫( ‪ ,)43‬והקודונים הללו מקודדים את ‪ 20‬חומצות האמינו של החלבונים‪ ,‬כפי שמוצג בטבלה הבאה‪:‬‬

‫אפשר לראות כי ישנם שלושה קודונים שמשמשים כקודוני‬

‫סיום‪ ,‬אשר מורים לריבוזום היכן להפסיק את סינתזת‬
‫החלבון‪.‬‬
‫הכיווניות של הרנ"א והקוד הגנטי חשובים מאוד‪ ,‬ויש‬
‫להתחיל לקרוא אותם מהעמדה הראשונה שבקצה '‪.5‬‬
‫הנקודה ההתחלתית שבה יש להתחיל את קריאת הקודונים‬
‫נקראת מסגרת הקריאה הנכונה‪ .‬זיהוי מסגרת הקריאה‬
‫הנכונה הוא גם אחד מתפקידיהם הייחודיים של הריבוזומים‪.‬‬
‫אין צורך לזכור את הטבלה בעל‪-‬פה‪ ,‬אבל כן צריך לזכור כיצד‬
‫לחלץ את הקודון מטבלת הקוד הגנטי לכל חומצת אמינו‪ ,‬כפי‬
‫שמופיע בדוגמאות הבאות‪:‬‬

‫‪8‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ 2.9‬סיכום‬
‫פילמור הוא לינארי ובעל כיווניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מים נוצרים בתהליך הדחיסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המונומרים של ה‪ DNA -‬הם נוקלאוטידים מכילים דאוקסיריבוז ובסיסים חנקניים ‪,G ,C‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.A ,T‬‬
‫נוקלאוטידים קושרים קצה '‪ 5‬לקצה '‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שכפול נעשה ע"י זיווג בסיסים של ‪ A-T‬ושל ‪.G-C‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ RNA‬מכיל ריבו‪-‬נוקלאוטידים – ‪.C ,U ,G ,A‬‬ ‫‪.6‬‬
‫חלבונים הם פולימרים של חומצות אמינו‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הקוד הגנטי מורכב מקודונים של ‪ 3‬אותיות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ריבוזומים מתרגמים ‪ mRNA‬ליצירת חלבונים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪9‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪10‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :3‬נגיפים – מבנה‪ ,‬תפקוד‪ ,‬הדבקה ושכפול‬

‫‪ 3.1‬מחלות לא מדבקות‬
‫בשיעורים הקודמים למדנו כיצד הגוף שלנו מתפקד בשגרה‪ ,‬וששיתוף הפעולה ההרמוני של כל‬
‫המבנים שהכרנו ופעולות הגומלין שלהם הם שמבטיחים את רווחתנו‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם מצבים בהם‬
‫התהליכים הרגילים בגופנו אינם מתרחשים כראוי‪ .‬למצבים אלה אנו קוראים מחלות‪ ,‬שלעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬במצבים קיצוניים‪ ,‬עלולים להוביל למוות‪.‬‬
‫רוב מקרי המוות קורים עקב מחלות לא מדבקות ‪ .)non-communicable diseases( NCD‬מחלות‬
‫אלה הן מחלקות שמתקדמות לאט במשך הזמן‪ ,‬ובצורה אופיינית הם כרוניות ועשויות להימשך‬
‫שנים רבים‪ .‬המחלות הלא מדבקות הנפוצות ביותר הן‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלות לב וכלי דם הן הנפוצות ביותר‪ ,‬למשל אוטם בשריר‬
‫הלב ("התקף לב")‪ ,‬שבו זרימת הדם ללב נחסמת‪ ,‬לרוב עקב‬
‫קריש דם‪ .‬ככל שאספקת הדם נחסמת לזמן ארוך יותר‪ ,‬כך‬
‫נגרם נזק רב יותר לשריר הלב‪.‬‬
‫‪ .2‬סרטן היא המחלה הלא מדבקת השנייה בשכיחותה‪ .‬סרטן‬
‫הוא קבוצת מחלות שהמשותף לכולן הוא גידול בלתי‬
‫מפוקח של תאים‪ .‬גידול בלתי נשלט של תאי הדם עלול‬
‫להוביל ללוקמיה‪ ,‬מיאלומה או לימפומה‪ .‬כאשר תאים של‬
‫אחד האיברים יוצאים מכלל פיקוח וגדלים בפראות ללא‬
‫שליטה הם יוצרים גוש‪ ,‬מצבור מקומי של תאים על חשבון‬
‫האיבר‪ ,‬הנקרא גידול‪ .‬לעיתים‪ ,‬תאי הגידול מסוגלים‬
‫להשתחרר מן הגוש המקורי ולהמשיך לצמוח וליצור‬
‫גידולים חדשים באיברים אחרים‪ ,‬ואלה נקראים גרורות‬
‫(‪.)Metastasis‬‬

‫ריאיון עם פרופסור אהרון צ'חנובר‪:‬‬ ‫•‬

‫פרופסור צ'חנובר גילה (ואף זכה בפרס נובל על תגלית זו)‪ ,‬כי בתא ישנה מערכת ל"סילוק‬
‫אשפה"‪ ,‬כלומר מערכת שנפטרת מחלבונים פגומים‪ .‬החלבונים רגישים לכל סוג של שינוי‪,‬‬
‫ובקלות רבה הופכים לבלתי פעילים‪ ,‬מתעוותים או עוברים מוטציות גנטיות‪ .‬כאשר אנו‬
‫צוברים חלבונים חריגים‪ ,‬שהגוף לא מצליח לזהות ולסלק אותם‪ ,‬הדבר יכול להזיק ולגרום‬
‫למחלה‪.‬‬
‫מערכת ה"סילוק" פועלת בצורה מסובכת‪ ,‬אך עיקרה הוא כדלהלן‪ :‬החלבון הפגום מזוהה‪,‬‬
‫ולאחר מכן "מסומן" ע"י מולקולה שנקראת יוביקוויטין (שמכונה בשם "נשיקת המוות")‪.‬‬
‫ברגע שמולקולת היוביקוויטין מתחברת לחלבון הפגום‪ ,‬מולקולה אחרת בשם פרוטאוזום‬
‫חותכת את החלבון לחתיכות זעירות‪ ,‬ומפרקת אותו לאבני הבניין שלו‪ ,‬שהן חומצות אמינו‪.‬‬
‫את אבני הבניין הללו ממחזרים ואפשר להשתמש בהן מחדש וליצור חלבונים חדשים‪.‬‬
‫ההבנה של המערכת הזו מביאה להתקדמות טכנולוגית אדירה‪ ,‬ובכללה לפיתוח תרופות‬
‫שמבוססות על מערכת זו‪ ,‬בעיקר עבור מחלות ממאירות‪ .‬בזכות התרופות החדישות הללו‪,‬‬
‫במקרים מסוימים הנוף הקליני של המחלה משתנה לחלוטין‪ ,‬ותוחלת החיים של החולים‬
‫עלתה והשתפרה מאוד‪.‬‬

‫‪ 3.2‬מחלות מדבקות – העיקרים של קוך (‪)Koch's Postulates‬‬

‫למדנו כי מחלות לא מדבקות הן הגורם השכיח ביותר למוות בכל העולם‪ 35% .‬האחרים מהמחלות‬
‫מסכנות החיים הן מחלות מדבקות (‪ – )communicable‬מחלות זיהומיות מדבקות‪ .‬המחלות הללו‬
‫נגרמות כאשר נגיף‪ ,‬מיקרוב או חיידק פולש לגופנו ותוקף את המערכות שלנו‪ .‬אלה יכולים להיות‬
‫חיידקים‪ ,‬טפילים‪ ,‬פטריות ווירוסים‪ .‬כל אלה הם פתוגנים – אורגניזמים מחוללי מחלה‪ .‬כאשר‬
‫הפתוגנים נכנסים לגופנו הם משתכפלים ומייצרים מיליוני צאצאים שמסוגלים להתפשט במגע‪,‬‬
‫להדביק אנשים אחרים ולהשיק סבב חדש של מחלה‪.‬‬
‫כדי לדעת כיצד להילחם בצורה טובה בפתוגן‪ ,‬עלינו להכיר אותו תחילה‪ .‬בזכות רוברט קוך‪ ,‬שנחשב‬
‫לאבי הבקטריה‪ ,‬פותחה שיטה לזיהוי פתוגנים‪ .‬קוך פיתח מערכת בת ארבעה שלבים שחייבים‬

‫‪11‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫להתבצע כשמנסים לקבוע אם ניתן לומר כי מיקרוב חשוד הוא סיבת המחלה‪ .‬שלבים אלה נקראים‬
‫העיקרים של קוך‪:‬‬
‫הפתוגן המסוים חייב להימצא בשפע בכל מקרה של המחלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יש לבודד את הפתוגן ולגדל אותו לאחר מכן בתרבית טהורה‪ ,‬תרבית שמכילה רק סוג אחד‬ ‫‪.2‬‬
‫של מיקרואורגניזם‪.‬‬
‫יש להדגים שכאשר מדביקים מארח בריא בפתוגן המבודד (מתוך התרבית הטהורה)‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המחלה מתפתחת בפרט המודבק באופן דומה לביטוי המחלה המקורית‪.‬‬
‫יש לבודד את אותו הפתוגן מהמארח שהודבק בניסוי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫קוך יישם את השיטה הזו וגילה את הגורם למחלת הכולרה והשחפת‪ ,‬ועל כך זכה בפרס נובל בשנת‬
‫‪.1905‬‬

‫‪ 3.3‬הדגמת מעבדה‪ :‬גידול תרביות חיידקים‬

‫בניסוי לקחו אגר (חומר דמוי ג'לטין אשר שומר על סמיכותו הג'לית בטמפרטורת החדר)‪ ,‬וזרעו בו‬
‫חיידקים‪ .‬השתמשו בשתי תרביות‪ :‬בתרבית הראשונה היו חיידקים חיים‪ ,‬ובתרבית השנייה היו‬
‫חיידקים מתים‪ .‬יצרו סדרה של מיהולים מכל תרבית‪ ,‬ואותם זרעו בצלחות‪ .‬לאחר הדגרה של יום‪,‬‬
‫היה ניתן לראות שבצלחות שבהן שמו את המהילות של תרבית א' יש ריכוזי חיידקים – במיהולים‬
‫עם אחוזים נמוכים של התמיסה ניתן היה להפריד בין מושבות חיידקים בודדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בצלחות‬
‫שבהן היו המהילות מתמיסה ב' לא צמחו מושבות חיידקים‪ ,‬ומכאן אנו מסיקים שאולי משהו‬
‫בתמיסה הזו הרג את החיידקים‪ .‬כדי לבדוק זאת‪ ,‬הכינו צלחת אחת שבה היה משטח רציף של‬
‫חיידקים‪ ,‬ועליה טפטפו טיפות מתרבית ב'‪ ,‬כדי לראות האם אכן יש בתרבית ב' רעלן כלשהו שהורג‬
‫את החיידקים‪ .‬לאחר ‪ 24‬שעות נוספות כאשר הסתכלו על הצלחת בה טפטפו חומר מתרבית ב' –‬
‫בריכוז הגבוה ביותר כל החיידקים מתו‪ ,‬ובריכוזים הנמוכים יותר (כלומר ככל שיש פחות חומר)‬
‫אנחנו לא רואים הרג הדרגתי‪ ,‬אלא נקודות קטנות ובודדות שלהן אנחנו קוראים פלאק (‪,)Plaque‬‬
‫מוקד‪ .‬בעצם גילינו את הנגיפים שהרגו את החיידקים! אלה הן יחידות יוצרות מוקד‪.‬‬

‫‪ 3.4‬נגיפים מגיעים בכל הצורות והגדלים‬

‫הווירוסים הם פתוגנים קטנים בהרבה מחיידקים‪ ,‬עד שהם עוברים דרך נקבוביות של מסננים‬
‫ואינם נראים מתחת למיקרוסקופ אור‪.‬‬
‫הבדל נוסף בין הנגיפים לבין התאים החיים הוא שהגנים בתאים החיים עשויים תמיד מדנ"א‬
‫שעוברים שעתוק לרנ"א‪ .‬לכן‪ ,‬שני הסוגים של חומצות הגרעין‪ ,‬דנ"א ורנ"א‪ ,‬הכרחיים לקיום החיים‪.‬‬
‫נגיפים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מכילים רק אחת מחומצות הגרעין‪ :‬דנ"א או רנ"א‪ ,‬כך שהגנים של כמה נגיפים‬
‫עשויים מרנ"א‪.‬‬
‫הגנום הנגיפי נמצא תמיד בתוך כיסוי העשוי מחלבון מגן ונקרא‬
‫קפסיד (‪ ,)capsid‬קופסית‪ .‬הקופסית עשויה ממונומרים‪ ,‬תת‪-‬‬
‫יחידות של חלבון פשוט‪ ,‬שהנגיף מקודד בעצמו‪ .‬החלבונים נאספים‬
‫במכלים עגולים או סליליים שנושאים את הגנים הנגיפיים‪.‬‬
‫הקופסית יכולה להיות מצופה בממברנה ליפידית‪ ,‬ולייצר נגיפים‬
‫עטופים או לא‪ .‬נגיפים לא עטופים נקראים נגיפים ערומים‪.‬‬

‫עוד דבר שמבדיל בין הנגיפים לבין התאים החיים הוא שתאים‬
‫חיים מסוגלים להשתכפל בכוחות עצמם ונגיפים לא‪ ,‬ולכן הם טפילים מושלמים‪ .‬הנגיפים מדביקים‬
‫את התאים של האורגניזם‪ ,‬תוקפים אותו ומשתלטים על מנגנון ייצור החלבונים של התא‬
‫(הרי בוזומים)‪ .‬הם מכוונים את התא מחדש להיות קו ייצור יעיל‪ ,‬שמסור כולו לפליטת נגיפים‬
‫חדשים באלפיהם‪ .‬כל אורגניזם אפשרי על פני האדמה יכול לשמש מארח לסוג מסוים של נגיף‪ ,‬ואין‬
‫יצור חי שיכול להימלט מהנגיפים‪ ,‬שנמצאים בכל מקום ומסוגלים לזהם כל דבר‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫נגיפים יכולים להיות‬

‫מגוונים מאוד‪ ,‬ובתוך‬
‫הממלכה שלהם הם‬
‫בהרבה‬ ‫מופיעים‬
‫צורות וגדלים‪ .‬כל‬
‫וירוס נוטה להיות‬
‫ייחודי ביותר‪ ,‬בררני‬
‫במארח שאליו הוא‬
‫יכול לחדור ובתאים‬
‫של איזה איבר הוא‬
‫מסוגל להשתכפל‪.‬‬

‫‪ 3.5‬ראיון עם פרופסור דיוויד בולטימור‪ :‬סיווג של נגיפים‬

‫הנגיפים משתלטים על התאים כמו רנ"א שליח‪ ,‬והסיווג שלהם ייעשה לפי הדרך שבה הם מייצרים‬
‫רנ"א שליח‪ .‬הגדרנו את הרנ"א השליח כרנ"א חיובי‪ ,‬שיודע איזה חלבונים צריך להרכיב‪ .‬המשלים‬
‫שלו זה רנ"א שלילי‪.‬‬

‫הגנום של הנגיף‬

‫רנ"א‬
‫דנ"א‬
‫שעתוק לאחור ( ‪RNA‬‬
‫רנ"א חד‬ ‫רנ"א דו גדילי‬ ‫‪ - )retroviruses‬הנגיף‬
‫גדילי‬ ‫נושא את הגדיל‬
‫( ‪Double strand‬‬ ‫החיובי של הרנ"א אך‬
‫‪ - )RNA‬כבר‬ ‫הוא מועתק תחילה‬ ‫חד גדילי‬ ‫סליל כפול‬
‫‪positive‬‬ ‫השלימו את הגדיל‬ ‫לגדיל שלילי של דנ"א‪,‬‬ ‫( ‪Single‬‬
‫‪strand‬‬ ‫המתאים‪ ,‬ומבצעים‬ ‫ולאחר מכן לדנ"א דו‪-‬‬ ‫( ‪Double strand‬‬
‫גדילי‪ .‬הדנ"א הדו‪-‬‬ ‫‪)strand DNA‬‬ ‫‪ - )DNA‬יוצרים‬
‫‪negative‬‬ ‫‪- RNA‬‬ ‫זאת בתוך חלקיק‬ ‫גדילי משמש כתבנית‬ ‫‪ -‬משכפלים את‬
‫נושאים את‬ ‫הנגיף‪ .‬יכולים לעבור‬ ‫רנ"א בתהליך‬
‫‪- strand RNA‬‬ ‫ליצירה מחדש של‬ ‫עצמם לדנ"א‬ ‫השיעתוק הרגיל‪.‬‬
‫נושאים את‬ ‫הרנ"א‬ ‫שיעתוק אסימטרי‬ ‫הגדיל החיובי של‬ ‫דו‪-‬גדילי‪,‬‬
‫הגדיל הנגדי‪,‬‬ ‫השליח‪,‬‬ ‫כדי ליצור רנ"א‬ ‫הרנ"א‪ ,‬וכך נוצר‬
‫והגדילים‬
‫וכשהם‬ ‫הרנ"א השליח‪.‬‬
‫השלילי שהוא‬ ‫שליח‪.‬‬ ‫הכפולים‬
‫חסר טעם‪ .‬הם‬ ‫חודרים לתא‬ ‫משמשים‬
‫יוצרים שיעתוק‬ ‫הם בדיוק‬ ‫תבנית טובה‬
‫של הגדיל‬ ‫הצורה‬ ‫לסינתזת רנ"א‪.‬‬
‫החיובי של‬ ‫המתאימה‬
‫הרנ"א‪.‬‬ ‫להשתלטות‬
‫עליו ויכולים‬
‫להתחיל‬
‫באופן מיידי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הסיווג של הנגיפים הוא לפי הדרך שבה הם‬

‫מייצרים רנ"א שליח‪ .‬יש ‪ 6‬דרכים‪:‬‬
‫דנ"א דו‪-‬גדילי‬ ‫‪.1‬‬
‫דנ"א חד‪-‬גדילי‬ ‫‪.2‬‬
‫רנ"א דו‪-‬גדילי‬ ‫‪.3‬‬
‫רנ"א חד‪-‬גדילי – בעזרת הגדיל החיובי‬ ‫‪.4‬‬
‫רנ"א חד‪-‬גדילי – בעזרת הגדיל השלילי‬ ‫‪.5‬‬
‫שעתוק לאחור‬ ‫‪.6‬‬

‫‪13‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ 3.6‬תרביות תאים וחקר הנגיפים‬

‫הווירוסים תלויים לחלוטין בתאי המארח שלהם על מנת שיוכלו להשתכפל‪ .‬כאשר וירוסים‬
‫מדביקים חיידקים‪ ,‬בקטריופאג'ים‪ ,‬תנאי התרבית הטהורה (שדרושה עפ"י האקסיומה השנייה של‬
‫קוך) ניתנים לביצוע‪ .‬פאג'ים מדביקים חיידקים‪ ,‬שהם בעיקרם תרבית טהורה של תאים בודדים‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הנגיפים משתכפלים בתוכם ומשתחררים לתוך מרק התרבית‪ ,‬שם הם יכולים להיתקל‬
‫בחיידקים נוספים ולהדביק אותם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כאשר מדובר בנגיפים שמדביקים בעלי חיים העשויים מסוגים שונים של תאים שיוצרים‬
‫מגוון איברים‪ ,‬צריך להשתמש בתרביות תאים‪ .‬ישנן מספר דרכים לגדל תאים במעבדה‪ ,‬כולן‬
‫כרוכות בגידול תאים בצלחות פטרי או בבקבוקוני תרבית‪ ,‬כוללים מצע עשיר בחומרים מזינים‬
‫וגורמי גידול שונים‪ ,‬והדגרה ב‪ 37 -‬מעלות‪ .‬התאים הנפוצים ביותר לשימוש הם תאים שהסתגלו‬
‫לתנאי הגידול המיוחדים הללו במשך שנים רבות‪ ,‬וכעת הם כבר קווי תאים (‪ )Cell lines‬מבוססים‬
‫היטב‪ .‬קו התאים הנצחיים המפורסם ביותר הוא תאי הילה‪ ,‬בהם השתמשנו לצביעת התאים‪ ,‬והם‬
‫למעשה תאים שהופקו מסרטן צוואר הרחם‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מאוד‪ ,‬התאים בתרבית גדלים ויוצרים שכבות יחידות ורצופות של תאים‪ .‬הן‬
‫נדברות לתחתית צלחת התרבית ויוצרות חד‪-‬שכבה (‪ .)Monolayer‬כאשר תאים בחד‪-‬שכבות‬
‫מצטופפים כך שתא אחד נוגע בשכנו‪ ,‬הם מפסיקים להתחלק‪ ,‬ותהליך זה נקרא עיכוב במגע‪ .‬תאי‬
‫סרטן‪ ,‬למשל‪ ,‬אינם מעוכבים במגע וצומחים ללא שליטה‪ ,‬נערמים ויוצרים מצבורי תאים (בדומה‬
‫לאופן שבו תאי סרטן יוצרים גידולים בגופנו)‪.‬‬
‫כאשר תאים בתרבית נדבקים בווירוסים‪ ,‬הווירוסים יכולים‬
‫להשפיע על האופן שבו ממשיכים התאים לצמוח‪ .‬תרבית‬
‫שמתפשטת יוצרת ערמות של תאים שעברו שינוי או מתה‬
‫ויוצרת פלאקים (מוקדים)‪ .‬דפוסי צמיחה חריגים אלה‬
‫נקראים אפקט ציטופתי המושרה בידי נגיפים‬
‫(‪ )Cytopathic Effect‬או ‪ .CPE‬כלומר‪ CPE ,‬הוא למעשה‬
‫שינויים מבניים הנוצרים בתא בעקבות הדבקה נגיפית‪.‬‬
‫דוגמה ל‪ CPE -‬היא איחוי של תאים נגועים‪ :‬ממברנות‬
‫התאים מתאחות ויוצרות תא ענק בעל גרעינים מרובים‪,‬‬
‫ותאים אלה נקראים סיניסיטיום (‪ .)syncytium‬הנגיפים גם‬
‫יכולים לגרום לתאים לאבד את עיכוב המגע ולהביא ליצירת‬
‫מוקדי התמרה‪.‬‬
‫שכפול וירוסים בתרבית תאים חשובה ביותר‪ ,‬ובזכותה אפשר ליצור כמויות אדירות של וירוסים‬
‫טהורים‪ ,‬במשמשים לייצור חיסונים‪.‬‬

‫‪ 3.7‬תהליך השכפול של הנגיפים‬

‫כאשר נגיפים משתכפלים‪ ,‬עליהם לייצר חלבונים נגיפיים ולהרבות את הגנים שלהם‪ .‬המידע‬
‫לתהליכים הללו מקודד בגנים הנגיפיים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬נגיפי רנ"א מכילים כעשרה גנים‪ ,‬ואילו נגיפי‬
‫דנ"א (כמו הרפס)‪ ,‬עשויים להכיל כ‪ 80 -‬גנים‪.‬‬
‫את הגנים הנגיפיים אפשר לחלק לכאלה שמקודדים את החלבונים המבניים ולכאלה שמקודדים‬
‫את החלבונים הלא מבניים‪:‬‬
‫‪ .1‬חלבונים מבניים – אלה שבונים את גוף הנגיף‪ .‬למשל‪ :‬תת‪-‬היחידות שבונות את הקפסיד‪.‬‬
‫חלבונים מבניים יכולים להיקשר ישירות לחומצת הגרעין של הנגיף‪ .‬חלבוני ספייק (‪)S‬‬
‫שנמצאים בתוך מעטפת הנגיף הם גם חלבונים מבניים‪.‬‬
‫‪ .2‬חלבונים לא‪-‬מבניים – האנזימים הנחוצים לייצור הגנום הנגיפי (הרנ"א שליח של הנגיף)‪.‬‬
‫דבר זה נכון במיוחד אצל נגיפי רנ"א‪ ,‬שזקוקים לאנזימים ייחודיים‪ ,‬אנזימי פולימראז‪,‬‬
‫שמסוגלים ליצור גנום של רנ"א מתבניות רנ"א‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫כל התהליכים הללו מתרחשים בתוך הציטופלסמה של התא המארח‪ ,‬כך שבשלב הראשון של זיהום‬
‫נגיפי‪ ,‬מטרתו הראשונית של הנגיף היא לבחור תא מארח נכון ולחדור לתוכו‪ .‬ואולם‪ ,‬לתאים אין‬
‫קולטני נגיפים על פני השטח שלהם‪ ,‬אז כיצד ייתכן שהנגיף בכל זאת מסוגל לחדור לתא?‬
‫על פני השטח של התא ישנם חלבונים רבים אשר ממלאים תפקידים חשובים לתא‪ .‬הנגיפים‬
‫התפתחו כך שהם יכולים לנצל את החלבונים הללו ולהשתמש בהם כגומות שאליהן הם נצמדים‬
‫ונקשרים באופן ייחודי‪ ,‬וכך למעשה משתמשים בחלבונים כקולטני נגיפים המאפשרים להם‬
‫להיקשר לתא המטרה‪ .‬נוכחותם של קולטנים שאותם הנגיפים מזהים‪ ,‬הם שגורמים לתא להיות‬
‫מטרה בת‪ -‬קיימא לזיהום נגיפי‪ ,‬והם אלה שגורמים לתא להיות רגיש ומגדירים את הייחודיות של‬
‫הנגיף למארח שלו‪.‬‬
‫תהליך השכפול‪ ,‬אם כן‪ ,‬נעשה בדרך הבאה‪:‬‬

‫החלקיק‬ ‫המרכיבים‬ ‫אם הנגיף הוא‬

‫מגיח מתוך‬ ‫הללו‬ ‫גדיל רנ"א‬ ‫הקופסית‬
‫מתחברים‬ ‫אנזימי‬ ‫חיובי‪ ,‬הוא‬ ‫שמכילה את‬ ‫הנגיף נקשר‬
‫התא‪,‬‬ ‫לחלקיקי‬ ‫פולימארז‬
‫לעיתים עטוף‬ ‫יכול לשמש‬ ‫הגנים של‬ ‫הנגיף מאחה‬ ‫לחלבונים‬
‫בממברנת‬ ‫נגיף חדשים‬ ‫נגיפיים‬ ‫כבר כרנ"א‬ ‫הנגיף‬ ‫את‬ ‫שעל גבי פני‬
‫התא‪ ,‬ונע‬ ‫המורכבים‬ ‫יוצרים‬ ‫שליח ולהיות‬ ‫מתפרקת‬ ‫הממברנה‬ ‫השטח‬
‫לעבר תאים‬ ‫מקופסיות‪,‬‬ ‫העתקים‬ ‫מתורגם לצורך‬ ‫ומשחררת את‬ ‫שלו עם זו‬ ‫בעזרת‬
‫שכנים‪ .‬אם‬ ‫שמכילות את‬ ‫רבים של‬ ‫חלבוני‬
‫הגנום הנגיפי‬ ‫הגנום‬ ‫ייצור כל‬ ‫הגנום שלה אל‬ ‫של התא‬
‫אלה רגישים‪,‬‬ ‫ומבנים‬ ‫חלבוני הנגיף‬ ‫תוך‬ ‫ספייק‬
‫הם עשויים‬ ‫הנגיפי‬ ‫(מבניים ולא‬ ‫הציטופלסמה‬
‫להזדהם‪.‬‬ ‫נגיפיים‬
‫אחרים‬ ‫מבניים)‪.‬‬

‫‪ 3.8‬סיכום‬
‫מחלות לא מדבקות הן הגורם המרכזי לתמותה בעולם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת היוביקוויטין‪/‬פרוטאזום נפטרת מחלבונים לא תקינים שעלולים לגרום למחלות‬ ‫‪.2‬‬
‫כמו סרטן‪.‬‬
‫מחלות מדבקות נגרמות ע"י פתוגנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫העיקרים של קוך מספקים סדרת קריטריונים לזיהוי ואישור הפתוגנים מחוללי המחלה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫וירוסים הם לא חיים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חיידקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬טפילים ונגיפים הם פתוגנים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫לנגיפים יש גנום ‪ DNA‬או גנום ‪ ,RNA‬העטופים בקופסית הגנה חלבונית‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ניתן לסווג נגיפים על פי האופן שבו הם מייצרים ‪.mRNA‬‬ ‫‪.8‬‬
‫נגיפים יכולים להיות בעלי מעטפת או "עירומים"‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫חלבון הספייק (‪ )Spike‬של הנגיף מגדיר את התאים שהנגיף מסוגל להדביק‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪15‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :4‬מחלות נגיפיות הומניות‬

‫‪ 4.1‬דרכי העברה של נגיפים‬
‫למדנו כי הווירוסים אינם חיים‪ ,‬השכפול שלהם תלוי לחלוטין בתאי המארח שהם מזהמים‬
‫והעמידות שלהם מחוץ לגופינו מוגבלת‪ .‬לפיכך‪ ,‬דרכי העברה רבות כרוכות בהעברה ישירה של‬
‫נגיפים ממארח נגוע‪ ,‬הנשא‪ ,‬לאדם בריא‪.‬‬
‫העברת נישאת באוויר (‪ – )Airborne‬ההעברה הנפוצה ביותר‪ ,‬שמתרחשת כאשר נגיפים‬ ‫‪.1‬‬
‫נישאים באוויר ונשאפים לאחר מכן‪ .‬כשאנשים משתעלים‪ ,‬מתעטשים או אפילו נושפים‪,‬‬
‫הם מייצרים רסס של טיפות נוזליות זעירות שמתפזרות באוויר שסביבם‪ .‬אם הנשא סובל‬
‫ממחלה נשימתית או מנגיף שיכול להשתכפל בריאות שלנו‪ ,‬הטיפות הללו יכילו נגיפים‪.‬‬
‫הרסס יכול להגיע למרחק לא מבוטל (בעיקר כאשר ההתעטשות חזקה)‪ ,‬והוא נוחת‬
‫ומתיישב על משטחים (כמו שולחנות ומקלדות)‪ ,‬שעליהם יכול להתקיים במשך שעות‪ .‬כך‬
‫נוצרת הדבקה עקיפה אם נוצר מגע בין אדם בריא לבין הרסס של הנשא‪.‬‬
‫העברה במחזור פה‪-‬צואה – הידיים שלנו עשויות להזדהם בקלות ולזהם את ידית דלת‬ ‫‪.2‬‬
‫השירותים‪ .‬הדבר נכון בעיקר כשמדובר בילדים שנוטים לחלות בתדירות גבוהה מהוריהם‬
‫ואינם מודעים תמיד שהם מדבקים‪ .‬הם נוטים לשכוח לשטוף את ידיהם בסבון לאחר שהיו‬
‫בשירותים‪ ,‬ואם לאחר מכן הם חולקים צעצועים עם ילדים אחרים‪ ,‬הסיכוי להעברת נגיפים‬
‫שיכולים לגרום למחלות מעיים יכול להיות גבוה‪.‬‬
‫החלפה אינטימית של נוזלי גוף – למשל בעת קיום יחסי מין‪ ,‬אם זרע או הפרשות מהנרתיק‬ ‫‪.3‬‬
‫מכילים נגיפים; העברה בין אם נגועה לילד יכול להתרחש ברחם‪ ,‬במהלך הלידה או בהנקה;‬
‫כל החלפה של דם או מוצרי דם עלולה להיות מסוכנת אם תרומות הדם אינן נבדקות כראוי‬
‫נגד זיהום נגיפי‪.‬‬
‫העברה זואונוטית (‪ – )Zoonosis‬העברה של מחלה (במקרה שלנו מחלה ויראלית)‪ ,‬מבעלי‬ ‫‪.4‬‬
‫חיים לבני אדם‪ .‬חרקים‪ ,‬עטלפים‪ ,‬מכרסמים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬חיות מחמד וחיות משק בית יכולים‬
‫להידבק בנגיפים אף הם ולהעביר מחלות למארחים האנושיים‪.‬‬
‫יתושים‪ ,‬למשל‪ ,‬ניזונים מצוף‪ ,‬אך הנקבה זקוקה לתוספת חלבונים כדי שתוכל להטיל‬
‫ביצים‪ ,‬אותה היא מקבלת ממציצת דם (שאנו מרגישים כעקיצת יתוש)‪ .‬במהלך מציצת‬
‫הדם היתושה משתמשת בשני צינורות אותם היא מחדירה אל עורנו‪ :‬האחד מחדיר רוק‬
‫מיוחד שמונע מהדם להיקרש‪ ,‬והצינור השני משמש אותה למציצת הדם‪ .‬אם לאדם‬
‫שנעקצץ יש וירמיה (‪ ,)Viremia‬כלומר נוכחות של נגיפים בדם‪ ,‬אז מנת הדם עלולה להיות‬
‫מזוהמת‪ .‬הנגיף צריך להשתכפל ולהגיע לבלוטות הרוק של היתושה‪ ,‬וכשזה קורה עקיצתה‬
‫תהיה מדבקת והנגיף יועבר לאדם הבא שייעקץ‪ .‬מחלות כמו קדחת צהובה‪ ,‬זיקה וקדחת‬
‫דנגי מועברות באמצעות יתושים‪ ,‬בעוד שנגיף האיידס אינו שורד במעיים של היתוש ולכן‬
‫אינו מועבר ע"י חרקים‪.‬‬
‫עטלפים‪ ,‬ציפורים וחיות משק בית הם בעלי תפקיד מכריע בהפצת מחלות ויראליות‪ ,‬והיו‬
‫הסיבה להתפרצויות מקומיות חמורות וקטלניות או למגיפות מפושטות (למשל‪ ,‬נגיף‬
‫הקורונה שהועבר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ע"י עטלפים)‪ .‬המחלות הללו השפיעו על אלפי בני אדם‪,‬‬
‫ולעיתים שינו את מהלך ההיסטוריה‪.‬‬

‫‪ 4.2‬נגיף האבעבועות השחורות (‪)Smallpox‬‬

‫שמו הרשמי של נגיף האבעבועות השחורות‬
‫הוא ‪( Variola‬וריולה)‪ .‬הנגיף הוא חלקיק‬
‫גדול ועטוף בצורת לבנה שאורכו כ‪350 -‬‬
‫ננומטר‪ .‬זהו נגיף מסוג ‪ ,1‬כלומר הוא מכיל‬
‫גנום יחיד וקווי של דנ"א דו‪-‬גדילי‪ ,‬באורך‬
‫‪ 186‬אלף זוגות בסיסים‪.‬‬
‫הנגיף נישא באוויר ומדביק ומתפזר‬
‫בחשיפה ישירה‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬מאדם אחד‬
‫לאחר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא יכול להתפשט גם במגע‬
‫ישיר עם נוזלי גוף נגועים או עם חפצים‬
‫מזוהמים‪ ,‬כמו כלי מיטה או ביגוד‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫הנגיף מזהם את הריאות‪ ,‬ולאחר מכן מייצר שלפוחיות שמכסות לחלוטין את כל הגוף‪ ,‬ומובילות‬
‫למוות של ‪ 30-40%‬ממי שנדבק מהמחלה‪ .‬הנגיף הרג מיליוני בני אדם לכל אורך ההיסטוריה של‬
‫אירופה והמזרח הרחוק‪ ,‬וההערכות הן שבמאה ה‪ 20 -‬בלבד‪ ,‬למעלה מ‪ 300 -‬מיליון בני אדם מתו‬
‫מאבעבועות שחורות‪ .‬משנת ‪ 1977‬לא תועד אף מקרה של אבעבועות שחורות בעולם‪ ,‬וההסבר לכך‬
‫יסופק בשיעור האחרון של הקורס‪.‬‬
‫היסטוריית הנגיף‪ :‬הגעת האירופאים לאמריקה‪ ,‬בשילוב סחר העבדים מאפריקה‪ ,‬הביאה את‬
‫מחלות "העולם הישן"‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1837‬יצאה אונייה מדקוטה הדרומית אל עבר מונטנה‪ ,‬כאשר מספר אנשי צוות על הספינה‬
‫גססו מאבעבועות שחורות‪ .‬במהלך עגינה בדקוטה הצפונית‪ ,‬נדבקו במחלה האינדיאנים ילידי‬
‫המקום‪ ,‬והמחלה התפשטה בקרב השבטים באזור‪ ,‬כך שעד ספטמבר אוכלוסייתם הצטמצמה מ‪-‬‬
‫‪ 2000‬ל‪ 138 -‬אנשים‪.‬‬
‫גם כיבוש מקסיקו‪ ,‬בשנת ‪ ,1521‬התאפשר הודות להשפעה של האבעבועות השחורות ואבעבועות‬
‫הרוח על האימפריה האצטקית‪ .‬הספרדים אמנם היו במיעוט מספרי מול האצטקים‪ ,‬אך הם היו‬
‫מחוסנים מפני המחלות הללו שהיו נפוצות באירופה‪ ,‬ולכן לא מתו בהמוניהם‪ ,‬כמו האצטקים‪ .‬עקב‬
‫חסינותם של הספרדים‪ ,‬האצטקים ראו בהן כבעלי כוחות על‪-‬טבעיים המגנים עליהם מפני המחלה‪.‬‬

‫‪ 4.3‬נגיף הקדחת הצהובה (‪)Yellow Fever‬‬

‫הקדחת הצהובה הוא שם המין שנקרא על‬
‫‪Flaviviridae‬‬ ‫המשפחה‬ ‫שם‬
‫(פלאוויווירידה)‪ .‬משמעות המילה פלאווס‬
‫בלטינית היא צהוב‪ .‬הנגיף הוא חלקיק עטוף‬
‫ועגול שגודלו ‪ 50‬ננומטר‪ ,‬והגנום שלו הוא‬
‫גדיל רנ"א חיובי (כלומר רנ"א חד גדילי)‬
‫בעל ‪ 11‬אלף בסיסים‪ ,‬שמקודד לעשרה‬
‫חלבונים בערך‪.‬‬
‫הנגיף מועבר לבני האדם דרך וקטור יתוש‬
‫הנמר האסייתי (העברה זואונוטית)‪.‬‬
‫הנגיף נכנס לגוף באמצעות עקיצת היתוש‪,‬‬
‫ומדביק תחילה את תאי העור‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫את תאי הדם שמגיעים לקשרי הלימפה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אנשים מראים מחלה מתונה דמוית שפעת‬
‫וסובלים מתסמינים כמו חום‪ ,‬צמרמורות‪ ,‬חולשת שרירים וכאבי ראש כמו גם אובדן תיאבון‬
‫ובחילות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקרב כ‪ 15% -‬מהמקרים‪ ,‬המחלה מתפשטת לכבד וגורמת להרס הרקמה‪,‬‬
‫שמוביל בתורו להצהבת גוון הפנים (מכאן נובע גם שמה של המחלה)‪ .‬המחלה יכולה להידרדר‬
‫ולהביא לדימומים‪ ,‬לאי ספיקת כליות ולמוות‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא נחשבת מחלה המורגית ( ‪Hemorrhagic‬‬
‫‪ ,)disease‬כלומר מחלה שגורמת לחום ולדימום‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬למעלה מ‪ 200,000 -‬בני אדם נדבקים בקדחת הצהובה מדי שנה בכל רחבי העולם‪ ,‬וכ‪30,000 -‬‬
‫מהם מתים‪.‬‬
‫המשפחה פלאוויווירוס כוללת מחלות נוספות שמועברות דרך חרקים‪ ,‬כמו קדחת דנגי‪ ,‬דלקת המוח‬
‫היפנית וקדחת הנילוס המערבי‪ .‬בשנת ‪ 2015‬עלה לכותרות נגיף הזיקה (‪ ,)Zika‬שמשתייך גם הוא‬
‫למשפחת הפלאוויווירוס‪ ,‬וזאת עקב מקרים רבים של מיקרוצפליה שדווחו בברזיל‪ .‬מיקרוצפליה‬
‫(‪ )Microcephaly‬הוא מום מולד חמור בתינוקות‪ ,‬שבו נצפית תת‪-‬התפתחות של המוח‪ ,‬שמביא לכך‬
‫שמידת הראש קטנה מהרגיל‪ .‬הדבר גורר התפתחות קוגניטיבית לקויה של הילד‪ ,‬כמו גם לפגמים‬
‫מוטוריים‪ .‬מחקרים קבעו שנשים בהיריון שנדבקו בנגיף הזיקה יכולות להעביר את המחלה לעובר‬
‫שלהן‪ ,‬כאשר חשיפה כה מוקדמת לנגיף‪ ,‬בשלב כה רגיש של ההתפתחות‪ ,‬עלולה להביא‬
‫למיקרוצפליה‪.‬‬
‫היסטוריית הנגיף‪ :‬מקור המחלה הוא באפריקה‪ ,‬ובתחילת המאה ה‪ 17-‬היא התפשטה ליבשת‬
‫אמריקה באמצעות סחר העבדים‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫במאה ה‪ ,18 -‬הצרפתים שאפו להרחיב את האימפריה הצרפתית לעולם החדש והפגינו נוכחות‬
‫באמריקה‪ .‬במושבה הצרפתית הרווחית ביותר הייתה סן דומנג (כיום האי האיטי)‪ ,‬שהפיקה קני‬
‫סוכר לאירופה והופעלה על ידי עבדים אפריקאים שהועבדו בתנאים מחפירים‪ .‬כתוצאה מהתנאים‬
‫הקשים‪ ,‬העובדים מרדו בשנת ‪ ,1791‬דבר שהוביל את נפוליאון לשלוח צבא למושבה כדי למגר את‬
‫המרד‪ .‬אולם‪ 90% ,‬מהצבא הצרפתי נכנע למחלת הקדחת הצהובה שהועברה באמצעות יתושים‪,‬‬
‫שבה לקו רבים מהעבדים במהלך השנים ורכשו לה חסינות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נפוליאון נכשל בהכנעת‬
‫המהפכה‪ ,‬ובשילוב עם המלחמה המתקרבת עם אנגליה והקשיים הכלכליים הרבים‪ ,‬הובילו אותו‬
‫להיפטר מלואיזיאנה‪ ,‬כך שבשנת ‪ 1803‬מכר אותה לנשיא ג'פרסון‪.‬‬

‫ריאיון עם פרופסור סקוט וויבר‪:‬‬ ‫•‬

‫סיבה עיקרית להתפרצויות של מגיפות היא תעופה אווירית‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים נגועים עלו על‬
‫מטוסים ונסעו ברחבי העולם‪ ,‬מבלי לדעת שהם נגועים‪ .‬בדרך כלל ישנה תקופת דגירה בטרם‬
‫מופיעים התסמינים‪ ,‬אך גם "ניצוץ" קטן יכול לעורר מגיפה גדולה‪ .‬הנגיפים עוברים מוטציה‪,‬‬
‫כמו כל נגיפי הרנ"א‪ ,‬וייתכן שזה הגורם להתפשטות ולמגפת הזיקה‪.‬‬
‫הזיקה התפתחה באפריקה והתגלתה בשנת ‪ ,1947‬ובמקור הועברה בין יתושים לקופים ביער‬
‫זיקה שבאוגדנה‪ ,‬ועל כן לא עוררה דאגה‪ .‬כיום‪ ,‬ידוע שהנגיף יכול להיכנס גם למחזור הדבקה‬
‫מיתוש לאדם‪.‬‬
‫כיום קשה מאוד לאבחן באופן מדויק אנשים הנגועים בנגיף הזיקה‪ .‬זיהוי של חלקיקי נגיף‬
‫בזרם הדם מתבצע ע"י שיטה מיוחדת שנקראת ‪ ,PCR‬אשר מסוגלת לזהות כמויות מזעריות‬
‫של דנ"א או רנ"א ברמת דיוק גבוהה‪ .‬אולם‪ ,‬מכיוון שלרוב האנשים החולים בזיקה כלל אין‬
‫סימפטומים‪ ,‬או שלוקח זמן עד שהם מגיעים לקבל טיפול רפואי‪ ,‬הנגיף כבר לא נמצא בזרם‬
‫הדם ואי אפשר לגלות את הרנ"א שלו‪ .‬גילוי הרנ"א חיוני בעיקר במקרים כדוגמת אישה‬
‫בהיריון שנדבקה והצליחה להתגבר על הנגיף‪ ,‬אך חשוב לדעת האם העובר נחשף לנגיף או לא‪.‬‬
‫בהיעדר רנ"א נגיפי בדם‪ ,‬ניתן לוודא חשיפה לזיקה ע"י שיטה הבוחנת הימצאות של נוגדנים‬
‫כנגד הנגיף הנקראת ‪ .Elisa‬אולם‪ ,‬גם בבדיקה זו יש בעיות‪ .‬אם אדם נדבק בעבר בנגיפים‬
‫דומים‪ ,‬כדוגמת נגיף הדנגי‪ ,‬איתור הדבקה בזיקה יהיה מורכב‪ ,‬ולעיתים המחלה גם לא‬
‫תאובחן‪ .‬הסיבה לכך היא שהנוגדנים של נגיף הדנגי נקשרים לנגיף הזיקה‪ ,‬בגלל הדמיון בין‬
‫שני הנגיפים‪ .‬כך אם אדם יימצא חיובי לנוגדני זיקה‪ ,‬לא נוכל לדעת בוודאות האם הדבר‬
‫משקף הדבקה שאירעה לאחרונה בנגיף דנגי או בזיקה‪.‬‬

‫‪ 4.4‬נגיף האבולה (‪ – )Ebola‬קדחת דימומית (המורגית)‬

‫נגיף האבולה שייך למשפחת ‪Filoviridae‬‬
‫(פילו‪-‬וירוס)‪ .‬זהו נגיף רנ"א חד‪-‬גדילי‬
‫שלילי‪ ,‬שהגנום שלו באורך ‪ 19‬אלף‬
‫בסיסים בערך‪ ,‬והוא ארוז במעטפת‬
‫קופסית מאורכת‪.‬‬
‫הנגיף גורם מחלה המורגית בבני אדם‪,‬‬
‫שגורמת לדימומים ולחום גבוה‪.‬‬
‫המאגר הטבעי של הנגיף עשוי להיות‬
‫עטלפי פירות‪ ,‬אך חיות בר רבות עלולות‬
‫להידבק (העברה זואונוטית)‪ .‬כאשר צדים‬
‫חיות נגועות ושוחטים אותן‪ ,‬הציידים ומי‬
‫שמכין את הבשר לאכילה נחשפים לדם‬
‫המזוהם בנגיף‪ ,‬שיכול להעביר את הנגיף המדבק‪ .‬הנגיף הזה אינו נישא באוויר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1976‬היו שתי התפרצויות של הנגיף‪ ,‬ומאז דווחו על ‪ 15‬התפרצויות נוספות‪ ,‬כולן במרכז‬
‫אפריקה‪ ,‬וברובן מתו עשרות בני אדם עד שהנגיף דעך‪ .‬בשנת ‪ ,2014‬פרצה מחלת האבולה במגפה‬
‫רב‪-‬לאומית שהתלקחה במערב אפריקה‪ .‬דווחו ‪ 28,616‬מקרי אבולה‪ ,‬ולמעלה מ‪ 11,300 -‬אנשים‬
‫מתו‪ .‬בסופו של דבר זוהה החולה הראשון (ילד בן שנתיים מהכפר הנידח מליאנדו שבגינאה)‪ ,‬אך‬
‫כבר חלפו שבועות מאז המגפה התפשטה והיה מאוחר מכדי לעצור אותה‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫היסטוריית הנגיף‪ :‬המקרים הראשונים דווחו בשנת ‪ 1976‬בדרום סודן ובזאיר‪ .‬חולה המפתח של‬
‫זאיר היה מורה בכפר ששכן לא רחוק מנהר האבולה‪ .‬במהלך חופשה הוא קנה עטלפים מעושנים‬
‫שנקנו לא מזמן‪ ,‬אשר הכילו את הנגיף‪ .‬לאחר כמה ימים הוא נתקף בצמרמורות ובחום גבוה‪ ,‬אך‬
‫חשב שזה התקף מלריה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצבו לא השתפר והוזרקה לו תרופה ממזרק זכוכית (רב‪-‬פעמי)‬
‫ששימש את המרפאה בכפר‪ .‬מצבו המשיך להידרדר‪ ,‬הוא סבל משלשולים‪ ,‬הקאות‪ ,‬נשם בקושי‬
‫והחל לדמם מכל פתח בגופו‪ ,‬עד שלבסוף נפטר‪ .‬בתוך שבוע‪ ,‬כל מי שטיפל בו‪ ,‬הן במחלתו והן בהכנתו‬
‫ללוויה‪ ,‬פיתח בעצמו את התסמינים‪ ,‬ולבסוף מתו כמה עשרות בני אדם כתוצאה מהמחלה‪.‬‬

‫חולה מפתח (‪ – )Index patient‬המקרה הראשון המתועד של המחלה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 4.5‬ריאיון עם פרופסור אריקה אולמן ספיר‪ :‬אבולה‬

‫כאשר הנגיף מתפזר מהמאגר הטבעי שלו‪ ,‬כמה חיות ביער‪ ,‬לבני אדם‪ ,‬מדובר באירוע סחיפה‪ .‬ישנם‬
‫נגיפים מסוימים שעבורם קשה לקבוע מתי תתרחש הסחיפה‪ .‬כאשר מסתכלים על האבולה‪ ,‬הבעיה‬
‫הגדולה ביותר היא שאנחנו לא יודעים מי נושא את הנגיף ביער‪ ,‬ועל אף שאנחנו חושבים שמדובר‬
‫בעטלף אין לכך הוכחה‪.‬‬
‫מרבית התפרצויות הנגיף היו קטנות (‪ 100-200‬אנשים)‪ ,‬וזאת משום שהתרחשו בכפרים נידחים‬
‫שמנותקים מקשר‪ ,‬ואנשים אינם יוצאים מהם או באים אליהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המגיפה של ‪ 2014‬הייתה‬
‫הפתעה גמורה‪ ,‬משום שהנגיף עבר למעלה מ‪ 1,600 -‬ק"מ מהמקום שבו הכירו אותו קודם לכן‪,‬‬
‫והופיע באזור שבו האוכלוסייה צפופה מאוד‪ .‬הסיבה להתפשטות המהירה יכולה לנבוע מכך‬
‫שבמדינות הללו מדובר באוכלוסייה צפופה וניידת עם טיפול רפואי לקוי‪ ,‬וללא תשתית שמתאימה‬
‫לאיתור ולטיפול במחלות‪ .‬ייתכן שיש מחסור בכפפות בבתי החולים‪ ,‬או שלא נהוג ללבוש בביקור‬
‫שגרתי כפפות‪ ,‬או שבכלל לא לוקחים את החולים לבתי החולים אלא מעדיפים לטפל בהם בבית –‬
‫כל אלה תורמים להתפשטות המהירה של המחלה לאנשים רבים כל כך‪.‬‬
‫כדי שנוכל להתכונן בצורה טובה יותר לנגיף‪ ,‬עלינו לעקוב אחריו בצורה טובה יותר ולחפש אותו‪.‬‬
‫אם זיהינו שיצורים ביער חולים ומתים‪ ,‬זו יכולה להיות עדות לכך שאולי ישנה התפרצות של נגיף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צריך לעקוב אחרי אנשים שמראים את תסמיני הנגיפים‪ .‬אסור להיות שאננים ולחשוב‬
‫שהנגיפים ייצאו באותם מקומות שבהם ראינו אותם קודם לכן או שלא יגדלו ויגיעו לממדים‬
‫אדירים‪.‬‬

‫‪ 4.6‬נגיף השפעת‬
‫נגיף השפעת נקרא ‪ .)Flu( Influenza‬נגיף‬
‫השפעת הוא נגיף עטוף שמורכב משמונה‬
‫גדילים נפרדים של רנ"א שלילי (כלומר‬
‫רנ"א חד‪-‬גדילי)‪ ,‬שכל אחד מקודד לחלבון‬
‫אחד או שניים‪ .‬תכונה זו תרמה להתפרצות‬
‫מגיפות בין‪-‬לאומיות גדולות שנקראו‬
‫פנדמיה (‪ ,)pandemics‬כמו השפעת‬
‫הספרדית בשנת ‪ 1918‬שהרגה למעלה מ‪50 -‬‬
‫מיליון אנשים‪.‬‬
‫המאגר הטבעי של נגיף השפעת הוא עופות‬
‫מים‪ ,‬ובמקור זו מחלת בטן של עופות‬
‫המים‪ .‬כדי להבין כיצד הנגיף מועבר לבני‬
‫האדם‪ ,‬עלינו להבין תחילה את מנגנון‬
‫השכפול של הנגיף‪.‬‬
‫לנגיף השפעת שני חלבוני ספייק‪ :‬חלבון ספייק‪( H-‬המגלוטינין ‪ )Hemagglutinin‬וחלבון ספייק‪-‬‬
‫‪( N‬נויראמינידאז ‪ .)Neuraminidase‬חלבון ספייק‪ H-‬נקשר לסוכר שנקרא חומצה סיאלית ( ‪Sialic‬‬
‫‪ ,) acid‬שמשמשת כקולטן לנגיף שנמצא על התא המארח‪ .‬הנגיף נכנס לתא ומשחרר את שמונת‬
‫מקטעי הרנ"א שלו לתוך הציטופלסמה‪ ,‬שם הוא עושה את דרכו לגרעין התא כדי שיוכל להשתכפל‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫נזכיר שהגנום של הנגיף הוא רנ"א שלילי‪ ,‬ולכן הוא חייב לשמש כתבנית כדי לייצר גדילי רנ"א חיובי‪.‬‬
‫לאחר ייצור גדיל הרנ"א החיובי‪ ,‬הריבוזומים שבציטופלזמה יכולים לתרגם את הרנ"א החיובי‬
‫לחלבוני הנגיף‪ .‬אותו רנ"א חיובי יכול להיות משועתק ולייצר אלפי עותקים של גנום שמורכב מגדילי‬
‫רנ"א שלילי‪ .‬העותקים הללו נארזים לנגיפים חדשים שנובטים ממשטח התא‪ .‬בשלב זה‪ ,‬חלבון‬
‫הספייק‪ H-‬של הנגיף עדיין צמוד לחומצה הסיאלית‪ ,‬וכדי שהנגיפים החדשים יוכלו להשתחרר‬
‫לסביבה‪ ,‬חותך חלבון הספייק‪ N-‬את הקולטן שקשור לספייק‪ ,H-‬ובכך מאפשר לנגיף להמשיך לנוע‬
‫ולחפש מטרות חדשות לזהם‪ .‬ישנם ‪ 17‬גרסאות של חלבוני ספייק‪ H-‬ו‪ 9 -‬גרסאות של חלבוני ספייק‪-‬‬
‫‪ ,N‬כך שיכולים להיות וריאציות שונות לשפעת (כגון ‪.)H1N7‬‬
‫כל עוד נגיפי השפעת נשארים בקרב עופות המים הם אינם מהווים בעיה חמורה‪ ,‬ולמעשה עופות‬
‫אלה אינם ממש חולים‪ .‬תהליך ההדבקה אפוא מתרחש בכמה שלבים‪ :‬עופות המים מדביקים את‬
‫עופות החווה‪ ,‬בין אם ע"י הפרשת צואה נגיפית בזמן מעופתם‪ ,‬ובין אם ע"י שהייה באגמים ובנחלים‬
‫שבהם נוכחים גם עופות חווה‪ .‬לכאורה‪ ,‬הנגיף אמור להישאר אצל עופות החווה‪ ,‬משום שלהם צורה‬
‫שונה וייחודית של חומצה סיאלית‪ ,‬ואולם כאן נכנסים החזירים לתמונה‪ .‬לחזירים שתי צורות של‬
‫חומצה סיאלית על תאי הריאות שלהם‪ :‬אחת זהה לחלוטין לזו של העופות‪ ,‬והשנייה דומה מאוד‬
‫לזו של בני ה אדם‪ .‬כאשר עוף נגוע מתעטש על חזיר‪ ,‬החזיר נדבק בשפעת‪ .‬לנגיף יש הזדמנות‬
‫להשתכפל ולעבור מוטציה‪ ,‬ובכך לרכוש את היכולת להיקשר לצורה האנושית של החומצה‬
‫הסיאלית‪ .‬כך יכולים גם בני האדם להידבק‪ ,‬ומכאן קצרה הדרך מהדבקת בני אדם אחרים‪ .‬תהליך‬
‫זה של הסתגלות באמצעות מוטציה של וירוס עופות לווירוס שהשתנה ומסוגל להדביק בני אדם‬
‫נקרא סחף גנטי (‪.)Genetic drift‬‬
‫אם במקרה החזיר נדבק ביותר מסוג אחד של שפעת בו זמנית‪ ,‬עשוי להתרחש ערבוב מורכב יותר‪,‬‬
‫כך שמקטעים מסוגי נגיפים שונים יכולים להתערבב ולהתחבר בריאות החזיר‪ ,‬ולייצר צירופים‬
‫חדשים של נגיפים שטרם נראו כמותם‪ .‬תהליך זה של העברה גנטית (‪ ,)Genetic shift‬כלומר‬
‫התהליך שבו יש החלפה של מקטעי גנום בין זנים שונים של הנגיף‪ ,‬מפיק נגיפים בעלי תכונות חדשות‬
‫באופן קיצוני‪ .‬נגיפים אלה עשויים להיות מסוכנים וקטלניים‪ ,‬ובני האדם טרם נחשפו אליהם ולא‬
‫התנסו בהם‪ ,‬ועל כן הם פגיעים במיוחד ולא מוכנים‪ .‬היכולת הייחודית של השפעת לעבור סחף גנטי‬
‫ולהשתנות היא שמייצרת וירוסים חדשים ללא הרף‪ ,‬מאתגרת את מערכת החיסון שלנו ומאיימת‬
‫עלינו שנה אחר שנה‪ ,‬בתחזית לשפעת פנדמית בעלת פוטנציאל קטלני‪.‬‬

‫‪ 4.7‬נגיף הפוליו‬
‫ממשפחת‬ ‫נגיף הפוליו הוא‬
‫‪Picornaviridae‬‬
‫(פיקורנאווירידיאה)‪ ,‬נגיפי רנ"א‬
‫ערומים זעירים‪ .‬כפי שמשתמע‬
‫משמו‪ ,‬נגיף הפוליו הוא ערום ואינו‬
‫מוקף במעטפת ליפידית‪ .‬גנום גדיל‬
‫הרנ"א החיובי שלו מורכב מ‪-‬‬
‫‪ 7,500‬בסיסים‪ ,‬ומקודד לרב‪-‬חלבון‬
‫שנחתך לעשרה חלבונים‪ ,‬שמהם‬
‫החלבונים הנגיפיים ( ‪Viral‬‬
‫‪ VP1 )Protein‬עד ‪ ,VP4‬הם אלה‬
‫שמרכיבים את הקופסית‪ .‬הנגיף‬
‫עובר בדרך כלל במחזור צואה‪-‬פה‪,‬‬
‫אך יכול להדביק גם בני אדם שחיים באזורים שבהם גישה מוגבלת למים זורמים ולשירותים בעלי‬
‫הדחה‪ ,‬ולכן סביר שמי השתייה מזוהמים בפסולת אדם נגועה‪ .‬מחזור הדברה זה נקרא הדבקה דרך‬
‫גורם משותף‪ ,‬כלומר מקורות מים מזוהמים‪.‬‬
‫על אף שהנגיף מדבק מאוד‪ ,‬ב‪ 72% -‬מן המקרים המחלה מתבטאת בעיקר בזיהום מעיים ללא‬
‫תסמינים‪ ,‬וכך רבים מהנשאים אינם מודעים לכך שהם מעבירים נגיפים מזהמים למערכת הביוב‬
‫ולסביבה‪ ,‬כאשר הם הולכים לשירותים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן שתי צורות של מחלה קלינית שבהן כן‬
‫מפתחים תסמינים‪:‬‬

‫‪20‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ .1‬בקרב ‪ 25%‬מהנדבקים עשויה להתפתח מחלה קלה שנקראת פוליומיאליטיס נפל‬

‫(‪ – )Abortive poliomyelitis disease‬מוביל לכאבי גרון‪ ,‬בחילות‪ ,‬חום ותסמינים דמויי‬
‫שפעת‪ .‬זיהום זה אינו מערב את מערכת העצבים המרכזית ( ‪CNS – Central Nerve‬‬
‫‪.)System‬‬
‫‪ .2‬בקרב כ‪ 0.5% -‬מערכת העצבים המרכזית מעורבת‪ .‬בתרחיש זה מתרחש התהליך הבא‪:‬‬
‫הנגיף מדביק את המעיים ‪ ‬הנגיף עושה את דרכו לזרם הדם ‪ ‬הנגיף מזהם את תאי‬
‫העצב ‪ ‬כתוצאה מהזיהום הזה נגרם שיתוק‪.‬‬

‫פוליו‬

‫מחלה לא‬
‫מחלה‬ ‫קלינית‬
‫קלינית‬ ‫ב‪72% -‬‬
‫מהמקרים‬

‫מעורבות של ‪CNS‬‬ ‫פוליומיאליטיס נפל‬

‫בכ‪0.5% -‬‬ ‫(ללא מעורבות‬
‫מהמקרים‪ ,‬מביא‬ ‫‪)CNS‬‬
‫לשיתוק‬ ‫ב‪ 25% -‬מהמקרים‬

‫היסטוריית הנגיף‪ :‬בשנת ‪ 1916‬הייתה התפרצות של מחלה הפוליו‪ ,‬כאשר ‪ 27‬אלף בני אדם חלו‬
‫בפוליו‪ ,‬מתוכם ‪ 9,000‬לקו בשיתוק ו‪ 2,400 -‬מתו‪ .‬פרנקלין דלאנו רוזוולט‪ ,‬שלימים הפך להיות‬
‫הנשיא ה‪ 32 -‬של ארה"ב‪ ,‬חלה גם הוא בפוליו ונותר משותק‪ .‬רק בשנת ‪ 1949‬הצליחו להבין את‬
‫מנגנון השכפול של הפוליו ואת הדרך בה הנגיף מדביק אותנו‪ .‬כאשר רוזוולט נבחר לנשיא‪ ,‬הוא‬
‫הקדיש את כהונתו למחקר הפוליו ופיתוח חיסון מונע‪ .‬הוא זה שייסד את מצעד הפרוטות‪ ,‬שבו‬
‫נאסף כסף למען חקר נגיף הפוליו‪ .‬רק כעשור לאחר מותו פותחו שני חיסונים יעילים‪ ,‬וכיום מחלת‬
‫הפוליו מובסת כמעט לחלוטין‪.‬‬

‫‪ 4.8‬סיכום‬
‫כל סוגי הנגיפים מסוגלים לגרום למחלות הרסניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כל דרכי ההעברה של הנגיפים יכולים להוביל למחלות קטלניות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ידע מקדים לגבי מסלול ההדבקה יכול לעזור במניעה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מגיפות יכולות לשנות את פני ההיסטוריה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חשיפה מוקדמת למחלה נגיפית יכולה להוביל לחסינות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪21‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫סיכום של כלל הנגיפים שנלמדו בפרק‪:‬‬

‫מה התסמינים‬ ‫כיצד נדבקים‬ ‫סוג הגנום‬ ‫מבנה הנגיף‬ ‫הנגיף‬
‫מזהם את הריאות ואז מייצר‬ ‫נישא באוויר;‬ ‫חלקיק גדול דנ"א דו‪-‬גדילי‬ ‫אבעבועות‬
‫מגע ישיר עם נוזלי שלפוחיות שמכסות את כל הגוף‬ ‫ועטוף בצורת‬ ‫שחורות‬
‫גוף נגועים או ומובילות למוות של ‪30-40%‬‬ ‫לבנה‪.‬‬ ‫‪Smallpox‬‬
‫חפצים מזוהמים‪ .‬מהנדבקים‪.‬‬

‫חלקיק עטוף רנ"א חד גדילי העברה זואונוטית לרוב תסמינים של שפעת (חום‪,‬‬ ‫הקדחת‬
‫צמרמורות‪ ,‬חולשה ועוד)‪.‬‬ ‫ע"י יתושים‪.‬‬ ‫חיובי‬ ‫ועגול‪.‬‬ ‫הצהובה‬
‫ב‪ 15% -‬מהמקרים גורם להרס‬ ‫‪Yellow‬‬
‫רקמת הכבד‪ ,‬דימומים‪ ,‬אי‬ ‫‪Fever‬‬
‫ספיקת כליות ומוות‪.‬‬
‫• מחלה המורגית‬
‫שלשולים‪ ,‬הקאות‪ ,‬קשיי נשימה‪,‬‬ ‫ארוז במעטפת רנ"א חד גדילי הדבקה‬ ‫אבולה‬
‫ע"י דימומים מכל פתחי הגוף‪.‬‬ ‫זואונוטית‬ ‫שלילי‬ ‫קופסית‬ ‫‪Ebola‬‬
‫• מחלה המורגית‬ ‫עטלפים‪.‬‬ ‫מאורכת‪.‬‬

‫חום‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬צמרמורות‪,‬‬ ‫שמונה גדילים הדבקה‬ ‫נגיף עטוף‪.‬‬ ‫שפעת‬
‫ע"י חולשת שרירים‪ ,‬עייפות ועוד‪.‬‬ ‫של זואונוטית‬ ‫נפרדים‬ ‫‪Flu‬‬
‫רנ"א חד גדילי עופות וחזירים‪.‬‬
‫שלילי‪.‬‬
‫נגיף ערום (אינו רנ"א חד גדילי מחזור צואה‪-‬פה‪ .‬לרוב מתבטא כמחלת מעי ללא‬ ‫פוליו‬
‫תסמינים קליניים‪.‬‬ ‫מוקף במעטפת חיובי‪.‬‬ ‫‪Polio‬‬
‫ב‪ 25% -‬מהמקרים – כאבי גרון‪,‬‬ ‫ליפידית)‪.‬‬
‫בחילות‪ ,‬חום‪ ,‬תסמינים דמויי‬
‫שפעת‪.‬‬
‫בכ‪ 0.5% -‬מהמקרים – זיהום‬
‫המעיים ותאי העצב בדם‬
‫שמוביל לשיתוק‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :5‬חסינות מולדת – קו ההגנה הראשון‬

‫‪ 5.1‬האנטומיה והתאים של מערכת החיסון‬
‫כשנגיפים מנסים להדביק אותנו‪ ,‬אנחנו נלחמים בחזרה‪ .‬קו ההגנה הראשון נועד לבלום‪ ,‬לחסום‬
‫ולמנוע גישה לאיברים החיוניים‪ .‬אם לא הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לגופנו‪ ,‬עלינו להיפטר מן‬
‫הנגיף‪ ,‬שמשמש כאויב של הגוף‪ .‬לשם כך ישנה מערכת מיוחדת בגוף הנקראת מערכת החיסון‪,‬‬
‫שאחראית על יצירת תגובות הגנה מפני הנגיפים‪ .‬מערכת החיסון משתמשת בשתי שיטות פעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬חסינות מולדת (‪ – )Innate immunity‬הגנה מיידית ומהירה המוכנה לפעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬חסינות נרכשת‪/‬אדפטיבית (‪ – )Acquired/Adaptive immunity‬מגיבה לאט יותר‪ ,‬אך‬
‫חזקה יותר‪ ,‬מתוחכמת ובעלת זיכרון לטווח ארוך‪.‬‬
‫שתי המערכות עובדות יחד כדי למנוע את הכניסה של הנגיף למערכות הפנימיות של גופנו‪ ,‬לזהות‬
‫את הגורם המזהם‪ ,‬להנחית עליו מכה ראשונית באזור הזיהום‪ ,‬ולאחר מכן לפתח "נשק" שיהרוס‬
‫את הפתוגנים‪ .‬בתהליך זה המערכות מייצרות זיכרון חיסוני‪ ,‬שיודע כיצד לטפל בפתוגנים מסוימים‬
‫במקרה שניפגש בהם שנית‪.‬‬
‫גופנו עשוי משני "ציפויים" שמפרידים אותו מהעולם החיצון‪ :‬הציפוי הראשון הוא העור‪ ,‬שעליו יש‬
‫מספר פתחים שמובילים לתוך הגוף‪ .‬הפתחים העיקריים הם פתחי האף והפה בקצה אחד‪ ,‬ופי‬
‫הטבעת בקצה השני‪ .‬הציפוי השני מתייחס למשטחים בגופנו שפוגשים את העולם החיצון‪ :‬הריאות‬
‫(מסלול הנשימה) ודרכי השתן והמין‪ .‬האיברים החיוניים של גופנו‪ ,‬כמו גם השרירים והעצמות‪,‬‬
‫נמצאים בין שתי הדפנות הללו‪ ,‬שמספקות מחסום פיזי בינינו לבין הסביבה‪ .‬הדם הוא שמחבר את‬
‫כל המשטחים הללו עם האיברים הפנימיים‪.‬‬
‫נזכיר שהדם מורכב משלושה מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬ציטופלסמה – נוזל הדם‪ ,‬שמכיל חלבונים‪ ,‬מלחים ואלקטרוליטים מסוימים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי הדם האדומים (‪ – )Erythrocytes‬הנושאים חמצן מהריאות לכל איבר ורקמה בגופנו‬
‫ומסלקים פד"ח‪.‬‬
‫‪ .3‬תאי הדם הלבנים (‪ – )Leukocytes‬התאים של מערכת החיסון‪.‬‬
‫מקורם של תאי הדם הלבנים והאדומים הוא בתאי הגזע (‪ ,)Stem cells‬שהם התאים הבסיסיים‬
‫שמהם הרקמות מתפתחות (משום שהם מכילים את המידע הגנטי הדרוש ליצירת כל סוגי התאים‬
‫השונים)‪ .‬תאי גזע המטופויטים (‪ )Hematopoietic stem cells‬הם תאי גזע של הדם‪ ,‬שמקורם במח‬
‫העצם (‪ ,)Bone marrow‬החומר שממלא את החללים הריקים בעצמות‪ .‬תאי גזע אלה מתפתחים‬
‫והפכים לתאי דם אדומים ולסוגים שונים של תאי דם לבנים‪.‬‬
‫התמיינות (‪ – )Differentiation‬התהליך שבו נוצרים סוגי תאים שונים מתאי גזע‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של תאי דם לבנים‪:‬‬
‫‪ .1‬פגוציטים (‪ – )Phagocytes‬תאים ש"בולעים" פתוגנים‪ ,‬ובעלי תפקיד מכריע בתגובה‬
‫המולדת שלנו לזיהום‪.‬‬
‫‪ .2‬לימפוציטים (‪ – )Lymphocytes‬תאים בעלי יכולת לזהות פתוגנים ספציפיים‪ ,‬ובעקבות כך‬
‫להפעיל תגובה חיסונית נרכשת יעילה וחזקה‪ ,‬כדי לחסל את הפולשים ולזכור כיצד לחסלם‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫מערכת החיסון אינה ממוקמת באיבר מוגדר‪ ,‬אלא מפוזרת בקשרי הלימפה‪ ,‬במח העצם‪ ,‬בבלוטת‬
‫התימוס ובטחול‪ .‬תאי החיסון יכולים להימצא במקומות שונים בגוף‪:‬‬
‫תאי החיסון האלה מגיעים לכל קצוות גופנו באמצעות זרם הדם‪.‬‬ ‫•‬
‫תאי חיסון עוברים גם דרך מערכת הלימפה‪ ,‬שהיא מערכת ניקוז נרחבת של גופנו שאוספת‬ ‫•‬
‫כל הזמן את התאים והפלזמה שמחלחלים דרך נימים דולפים‪ ,‬ושופכת אותם בחזרה לתוך‬
‫מערכת הדם‪.‬‬
‫תאי החיסון יכולים להתקיים גם בחללים שבין הרקמות‪ ,‬שבהם מתקיימים לרוב המפגשים‬ ‫•‬
‫הראשוניים עם הפתוגנים‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫כדי שמערכת החיסון תוכל לחסל חיידקים ונגיפים‪ ,‬עליה לגייס חבורה שלמה של תאי דם לבנים‪,‬‬
‫ולהפעיל תגובה מיידית של המערכת המולדת‪ ,‬וכן לקרוא למערכת הנרכשת אם יש בכך צורך‪.‬‬

‫‪ 5.2‬העור – קו ההגנה הראשון‬

‫העור שלנו הוא המחסום המספק את קו ההגנה הראשון‪ ,‬והוא בלתי חדיר לרוב הפתוגנים‪ .‬העור‬
‫הוא המשטחי החיצוני ביותר של הגוף והוא עשוי משתי שכבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬דרמיס (‪ – )Dermis‬השכבה הפנימית‪.‬‬
‫‪ .2‬אפידרמיס (‪ – )Epidermis‬השכבה העליונה (אפי בלטינית=מעל)‪.‬‬

‫האפידרמיס מכיל שכבות רבות של תאי עור‬

‫(‪,)Keratinocytes‬‬ ‫קרטינוציטים‬ ‫שנקראים‬
‫המייצרים חלבון סיבי וקשיח הנקרא קרטין‪ .‬ככל‬
‫שהתאים משתכפלים לגובה‪ ,‬הם צוברים עוד קרטין‬
‫ומאבדים את הגרעין ואת המבנים הפנימיים‪ ,‬כך‬
‫שנוצרת שכבה עבה של תאים מתים העשירים‬
‫בקרטין‪ .‬השכבה הזו מהודקת‪ ,‬יבשה‪ ,‬ועמידה בפני‬
‫מים‪ ,‬וכך מהווה מחסום מכני שמגן על האיברים‬
‫הפנימיים מפני פלישת פתוגנים לגופנו‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי אין כלי דם באפידרמיס‪ ,‬והוא תלוי לחלוטין‬
‫בהזנה מהדרמיס‪.‬‬
‫הדרמיס עשוי מתאים שונים כמו‬
‫פיברובלסטים (תאי סיב)‪ ,‬ומכיל זקיקי שיער‪,‬‬
‫בלוטות זיעה‪ ,‬בלוטות חלב וכן כלי דם ולימפה‪.‬‬
‫החלל הבין‪-‬רקמתי שבין התאים עשיר‬
‫בחלבונים מבניים‪ ,‬כמו קולגן ואלסטין‪,‬‬
‫המקנים לעור חוזק וגמישות‪ .‬האפידרמיס‬
‫והדרמיס מספקות מחסום מכני יוצא מן הכלל‬
‫שמונע כניסת פתוגנים לגופנו בצורה יעילה‪.‬‬

‫הזכרנו מקודם כי ישנם משטחים פנימיים‪ ,‬המצפים את דרכי העיכול‪ ,‬הנשימה‪ ,‬השתן והמין‪,‬‬
‫שחשופים ישירות לסביבה גם הם‪ ,‬ולכן פתוגנים מסוכנים עלולים לאיים עליהם‪ .‬התאים שמצפים‬
‫את המשטחים הפנימיים הם בעיקר תאי אפיתל (‪ ,)Epithelium‬המחוברים בחוזקה זה לזה‪ .‬נוסף‬
‫עליהם‪ ,‬בדפנות הפנימיות ישנם תאים מיוחדים (הנקראים תאי גובלט ‪ )Goblet cells‬המפרישים‬
‫ריר (‪ ,) mucus‬נוזל הגנה צמיגי עשיר בחלבון‪ .‬הריר מכסה את דפנות המשטחים הפנימיים‪ ,‬והוא‬
‫"מדביק" אליו את הפתוגנים שנכנסים לגוף‪ ,‬כך שהם אינם יכולים לחדור הלאה לתוך האיברים‬

‫‪24‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫הפנימיים‪ .‬אנו נפטרים מהפתגונים האלה בשיעול‪ ,‬בעיטוש או בקינוח אף‪ .‬השכבות הללו ביחד‬
‫נקראות לעיתים מוקוזה (רירית)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנחנו יכולים לבלוע ריר שאליו דבוקים פתוגנים‪ ,‬המגיעים לקיבה שלנו‪ .‬הקיבה מלאה‬
‫במיצי עיכול חומציים ביותר שהורגים כל פתוגן שנבלע‪ .‬תפקיד נוסף של הריר‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬הוא‬
‫להגן על דופן האפיתל של הקיבה עצמה מפני החומציות הקיצונית של מיצי העיכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬הריר‬
‫משמן את משטחי המעיים ועוזר לזרימת המזון בדרכי העיכול‪.‬‬
‫בזמן שהעור והרירית מספקים מחסום מכני‪ ,‬הם גם מקבלים תגבורת מכימיקלים מגינים כמו‬
‫שמנים וחומצות שומן‪ ,‬והבולט בהם – הליזוזום (‪ ,)Lysozyme‬שהוא אנזים המופרש בדמעות‪ ,‬בריר‬
‫ובזיעה‪.‬‬
‫אלכסנדר פלמינג‪ ,‬חובש צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬היה הראשון לגלות את הליזוזומים‪,‬‬
‫שהרגו חיידקים שנמצאו בתרבית חיידקים בצלחת פטרי‪ .‬פלמינג הצליח לבודד את החומר שגרם‬
‫למות החיידקים‪ ,‬דבר שהוביל ברבות הימים ליצירת הפניצילין‪ ,‬שהייתה האנטיביוטיקה הראשונה‬
‫אי פעם‪.‬‬

‫‪ 5.3‬מקרופאג'ים וזיהוי פתוגנים‬

‫כפי שכבר הזכרנו‪ ,‬העור הוא ציפוי של תאים קרטינים מתים‪ ,‬שמהווה את קו ההגנה הראשון שלנו‪.‬‬
‫בכל יום תאי המשטח המתים מתקלפים וצומחים מחדש‪ ,‬כך שכל מה שנדבק אליהם מוסר גם הוא‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כשאנחנו נפצעים שריון ההגנה נפרץ והפתוגנים יכולים לחדור לרקמות הרכות שנמתחת‬
‫לעור‪.‬‬
‫במקרה כזה הפתוגנים נתקלים במקרופאג'ים (‪ ,)Macrophage‬שהם למעשה הפגוציטים (סוג אחד‬
‫של תאי דם לבנים) הנמצאים בכל רקמה של גופנו ומחכים לבלום כל פולש‪ .‬כאשר מקרופאג'ים‬
‫נתקלים בחיידקים ובנגיפים‪ ,‬הם בולעים אותם‪ .‬בתוך הציטופלסמה הפתוגן העטוף בממברנה‪,‬‬
‫שנקרא פגוזום ‪ ,‬מתאחה עם שלפוחית הליזוזום‪ .‬הליזוזומים מכילים מחסן של אנזימים שהורגים‬
‫את כל מה שטרף המקרופאג'‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – כיצד מזהים המקרופאג'ים את האויב? כדי לענות על שאלה זו צריך להבין את‬
‫העיקרון שעומד מאחורי מערכת החיסון‪ .‬מערכת החיסון חייבת להיות מסוגלת להבחין בין עצמי‬
‫(‪ ,)Self‬שאלה הם התאים והמרכיבים של גופנו‪ ,‬לבין זר (‪ )Non-self‬שאלה הם פולשים זרים‪ .‬לשם‬
‫ההבדלה הזו‪ ,‬יש למקרופאג'ים קולטנים מיוחדים על גבי התאים שמסוגלים לזהות תבניות זרות‪,‬‬
‫שהן למעשה מולקולות ומבנים האופייניים לחיידקים ולנגיפים באופן כללי‪ .‬המבנים הללו נקראים‬
‫‪ – Pathogen Associated Molecular Pattern( PAMP‬תבניות מולקולריות שמאפיינות פתוגנים)‪.‬‬
‫כאשר קולטנים מיוחדים‪ ,‬הנקראים ‪ – Pattern Recognition Receptors( PRR‬קולטנים שמזהים‬
‫תבניות) קושרים ‪ ,PAMP‬הם מתריעים על כך למקרופאג'ים הבאים לבלוע את החיידקים‪.‬‬
‫דוגמאות ל‪:PAMP -‬‬

‫ליפופוליסכרידים ‪ – )Lipopolysaccharide( LPS‬מולקולות העשויות מליפיד ומסוכר‪ ,‬והן‬ ‫•‬

‫חלק מדופן התא של חיידקים רבים‪.‬‬
‫חיידקים מסוגלים להסתובב בעזרת מבנה מיוחד דמוי שוט הנקרא שוטון‪ ,‬העשוי מחלבון‬ ‫•‬
‫חיידקי מיוחד שנקרא פלג'לין (‪ .)Flagellin‬חלבון זה הוא גם ‪.PAMP‬‬
‫רנ"א דו‪-‬גדילי ומבני דנ"א ורנ"א ויראליים ייחודיים הם גם ‪.PAMP‬‬ ‫•‬
‫מערכת החיסון המולדת אינה יכולה להבחין באופן ספציפי בין סוגי החיידקים השונים‪ ,‬אך‬
‫בהתמקדות ב‪ PAMP -‬המשותפים היא יכולה לזהות בבירור פולשים כזרים ומטרות שיש‬
‫להשמידן‪ .‬יכולת זו מבוססת על העובדה שמערכת החיסון המולדת מצוידת באוסף מרשים של‬
‫‪ .PRR‬משפחה חשובה במיוחד של קולטנים אלה הם קולטני ‪,)Toll Like Receptors( TLR‬‬
‫ועליהם נרחיב בשיעור הבא‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ 5.4‬ריאיון עם פרופסור ברוס בויטלר‪TLRs :‬‬

‫ניתן לסווג חיידקים על פי מבנה דופן התא שלהם‪ .‬הנס כריסטיאן גראם‪ ,‬בקטריולוג דני‪ ,‬פיתח‬
‫שיטה לצביעת חיידקים המבוססת על היכולת של החיידק לשמר את הצבע לאורך תהליך הצביעה‪.‬‬
‫חיידקים עם דופן עבה הם חיוביים לשיטת הצביעה ולכן הם נקראים חיידקים גראם‪-‬חיוביים;‬
‫ואילו חייד קים בעלי דופן תא דק לא משמרים את הצבע בתהליך הצביעה‪ ,‬ועל כן נקראים חיידקים‬
‫גראם‪-‬שליליים (לדוגמה חיידק ‪ .)E coli‬חיידקים גראם‪-‬שליליים הם גם הגורם המוביל להלם‬
‫זיהומי‪ ,‬שהוא מצב רפואי מסוכן הנגרם עקב תגובה מוגברת לזיהום חיידקי ועלול להוביל לקריסת‬
‫איברים ולמוות‪.‬‬
‫פרופסור בויטלר גילה ש‪ ,LPS-‬הידוע גם כאנדוטוקסין‪ ,‬יכול לגרום לאלח דם (‪ .)sepsis‬לכן‪ ,‬הוא‬
‫ניסה למצוא חלבונים הקושרים את ה‪ .LPS -‬ע״י שימוש בגישות גנטיות‪ ,‬הוא חקר עכברים שלא‬
‫מגיבים לנוכחות של ‪ – LPS‬עכברים עמידים ל‪ .LPS-‬זה הוביל לגילויו של חלבון שעד כה תפקידו‬
‫היה לא ידוע (״קולטן יתום״) – )‪ .Toll-like-receptor 4 (TLR4‬חלבון זה משמש כקולטן ל‪.LPS-‬‬
‫קישור של ‪ LPS‬לקולטן ‪ TLR4‬גורם לשרשרת תגובות הכוללת שחרור של ציטוקין בשם ‪Tumor‬‬
‫)‪ .Necrosis Factor (TNF‬ציטוקינים הם חלבונים מיוחדים המתפקדים כמו הורמונים של מערכת‬
‫החיסון‪.‬‬
‫לכל חיידקי גראם‪-‬שליליים יש ‪ ,LPS‬והטוקסיות שלו משתנה מחיידק לחיידק‪ .‬רוב מבני ה‪LPS -‬‬
‫מפעילים את ה‪ ,TLR4 -‬וכך רק עם קולטן אחד מערכת החיסון המולדת מסוגלת לכסות כמחצית‬
‫מכל החיידקים שנפגוש אי פעם‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ישנו מבחר מצומצם של קולטנים שאמור להגן עלינו‬
‫כנגד כל מיקרוב כמעט‪ ,‬והם מצליחים לעשות זאת בצורה טובה רוב הזמן‪.‬‬
‫מערכת החיסון המולדת מגנה עלינו גם מפני נגיפים‪ ,‬וזאת על ידי כך שקולטני ‪ TLR‬מסוימים‬
‫מצליחים לזהות חומצות גרעין (למשל ‪ TLR9‬מזהה דנ"א חד‪-‬גדילי)‪.‬‬

‫‪ 5.5‬מערכת החיסון המולדת ודלקת‬

‫כבר למדנו כי בשגרה העור הודף כל פתוגן שנמצא סביבנו‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר אנחנו נפצעים‪ ,‬האפידרמיס‬
‫והדרמיס נחתכו‪ ,‬כך שהרקמות הרכות מלאות בלכלוך ובחיידקים‪ .‬החיידקים מתחילים להתרבות‬
‫מיד‪ ,‬אך המקרופאג'ים המקומיים עוד לא יודעים על הפלישה של הגופים הזרים‪ .‬תוך זמן קצר‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ PRR‬שעל המקרופאג'ים מגורים על ידי ה‪ PAMP -‬של החיידקים‪ ,‬המקרופאג'ים מפעילים‬
‫"אזעקה"‪ ,‬ונכנסים למצב מלחמה‪ .‬אם קצב ההתרבות של החיידקים מואץ מקצב האכילה של‬
‫המקרופאג'ים‪ ,‬האחרונים זקוקים לעזרה נוספת‪ ,‬ולשם כך מפרישים הודעות כימיות ומכינים את‬
‫הרקמות הפצועות למאבק בחיידקים‪ .‬ההודעות הכימיות הללו הן הציטוקינים (‪ ,)Cytokines‬שהם‬
‫חלבונ ים מיוחדים שמשמשים כהורמונים של מערכת החיסון על ידי כך שמווסתים את פעולתנו‬
‫ומורים לגוף מה דרך התגובה הטובה ביותר‪.‬‬
‫לאחר הפרשת הציטוקינים כלי הדם מתרחבים‪ ,‬וזאת כדי שזרם הדם באזור הרקמה הפצועה יתגבר‬
‫ויאט (לחץ הדם יורד)‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוצרים פתחים בין תאי הנימים‪ ,‬דבר שמגביר את יכולת החדירות של‬
‫כלי הדם וגורם לכך שציטופלסמה בורחת מהדם ונכנסת לאזור הקרוב לרקמה הפגועה‪ .‬אנחנו‬
‫מרגישים זאת כנפיחות מקומית‪ ,‬אדמומיות‪ ,‬חום וכאב‪ .‬אלה הם ארבעת הסימנים העיקריים‬
‫לדלקת חריפה (‪ ,)acute inflammation‬שהיא תגובה חיסונית מולדת מושרית‪.‬‬
‫ציטוקי נים נוספים המופרשים על ידי המקרופאג'ים ותאים אחרים של הרקמה הפגועה‪ ,‬נקראים‬
‫כימוקינים (‪ .)Chemokines‬הכימוקינים אחראים על זימון הנויטרופילים (‪.)Neutrophils‬‬
‫הנויטרופילים הם הלויקוציטים הנפוצים ביותר בגופנו‪ ,‬והם למעשה פגוציטים אגרסיביים מאוד‪.‬‬
‫ריכוז הכימוקינים גבוה ביותר בקרבת התאים המפרישים‪ ,‬וכשמתרחקים יותר ויותר ריכוז‬
‫הכימוקינים יורד‪ .‬תופעה זו נקראת מפל ריכוזים (‪ ,)Concentration Gradient‬והיא המאפשרת את‬
‫זימונם של הנויטרופילים‪ .‬הנויטרופילים עוקבים אחרי מפל ריכוזי הכימוקינים אל הפצע‪ ,‬ושם‬
‫מנהלים מלחמה עם החיידקים ולמעשה אוכלים כל מה שבסביבתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חייהם של‬
‫הנויטרופלים קצרים והם מתים לאחר כמה מפגשים עם החיידקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנם ציטוקנים‬
‫שאחראים "להודיע" למח העצם לייצר עוד נויטרופילים‪ .‬ההצטברות של הנויטרופילים והחיידקים‬
‫המתים היא למעשה המוגלה (‪ ,)Pus‬הנוזל בצבע קרם‪-‬צהבהב שמצטבר בפצע עד שהפולשים‬
‫מובסים‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫כל התהליך שתיארנו עד כה מדבר על פלישת חיידקים לגופנו‪ .‬כאשר נגיפים חודרים לגופנו‪ ,‬יכולות‬
‫להתרחש כמה אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הווירוסים עוד לא הדביקו את תאי המארח‪ ,‬אז המקרופאג'ים והנויטרופילים אוכלים‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הווירוסים הצליחו לחמוק מהפגוציטים ולזהם את הרקמות שלנו‪ ,‬מערכת החיסון‬
‫המולדת פועלת בדרך שונה‪.‬‬
‫נגיפים רבים הם בעלי גנום רנ"א‪ ,‬ובשלב זה או אחר עשויים לייצר רנ"א דו‪-‬גדילי‪ ,‬שמהווה‬
‫חותמת ‪ PAMP‬לנגיפי הרנ"א‪ .‬ישנם כמה ‪ ,TLR‬הקיימים בכל התאים שלנו‪ ,‬שמסוגלים‬
‫לזהות את ה‪ PAMP -‬הזה‪ .‬אם נידבק בנגיף רנ"א מכל סוג שהוא‪ ,‬התאים המזוהמים‬
‫יפרישו ציטוקין שנקרא אינטרפרון (‪ .)Interferon‬האינטרפרון נקלט על ידי קולטנים‬
‫הנמצאים על משטחי התאים השכנים‪ ,‬וכתוצאה מכך הם יפיקו חלבונים אנטי‪-‬ויראליים‬
‫מיוחדים כהגנה מפני מתקפה אפשרית‪ .‬אם ינסו הנגיפים להדביק את התאים הללו‪,‬‬
‫החלבונים האנטי‪-‬ויראליים יקטינו את הגנומים הנגיפיים שמגיעים‪ ,‬וכך יימנעו למעשה‬
‫את שכפול החלבונים הנגיפיים‪.‬‬

‫‪ 5.6‬המיקרוביום‪ :‬הרוב שחי בתוכנו‬

‫כדי להדוף פתוגנים‪ ,‬אנחנו זקוקים למיליארדי לויקוציטים‪ .‬למעשה‪ ,‬ישנם למעלה מ‪ 50 -‬מיליארד‬
‫תאי דם לבנים בדמנו‪ ,‬אך מספר התאים מהם אנו עשויים קטן פי שניים עד עשרה ממרבית‬
‫האורגניזמים החיים עלינו‪ .‬כל משטח בגופנו מכוסה בחיידקים‪ ,‬כשלמעשה אנחנו חיים בתוך ענן‬
‫חיידקי הנקרא מיקרוביום (‪ ,)Microbiome‬כמות ששווה ל‪ 100 -‬טריליון בקטריות (!)‪.‬‬
‫במציאות‪ ,‬מרבית החיידקים אינם מזיקים ואינם פתוגנים‪ .‬לכל משטח בגופנו יש את אוסף‬
‫החיידקים שלו‪ ,‬וכל משטח כולל מגוון רחב של חיידקים‪ ,‬הייחודי ואופייני לאותו משטח‪ .‬מספר‬
‫ומגוון החיידקים הגדול ביותר נמצא בדרכי העיכול שלנו‪ .‬החיידקים שמתגוררים שם מפיקים‬
‫אנרגיה מהמזון שאנחנו לא מסוגלים לעכל‪ ,‬מסנתזים ויטמינים ומגינים עלינו מזיהומים שנגרמים‬
‫מפתוגנים‪ .‬ההגנה מהפתוגנים מתאפשרת בזכות כך שהמיקרוביום מכסה את הרירית שלנו ומשגשג‬
‫שם‪ ,‬ואם נכנס פתוגן בקטריאלי‪ ,‬הוא נתקל באוכלוסייה עצומה של מיקרובים ולא מוצא מקום‬
‫להתיישב‪.‬‬
‫המיקרוביום מגיעים אלינו כבר מתחילת חיינו‪ .‬אנחנו מתחסנים לראשונה ומקבלים חיידקים‬
‫מועילים כשאנחנו עוברים דרך תעלת הלידה של אימנו‪ ,‬וכן כאשר אנחנו יונקים חלב אם (לכן יש‬
‫הממליצים למרוח תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי בהפרשות מהנרתיק של האם‪ ,‬משום שבניתוח‬
‫קיסרי לא נחשפים לאותם החיידקים)‪.‬‬
‫כאשר אנחנו חולים וזקוקים לאנטיביוטיקה‪ ,‬אנחנו הורגים לא רק את הפתגונים‪ ,‬אלא גם את‬
‫החיידקים המועילים שמאכלסים את הרירית‪ ,‬דבר שמשבש את פעילות המיקרוביום‪ .‬לרוב‬
‫המיקרוביום מחלים‪ ,‬אך ישנן מחלות שפורחות בתגובה לטיפול אנטיביוטי‪ .‬דוגמה למחלה כזו היא‬
‫קלוסטרידיום דיפיצילה (‪ .)Clostridium difficile‬זיהומים של מחלה זו גורמים לדלקות מעיים‬
‫חמורות ולשלשולים קשים‪ ,‬וההערכה היא שכ‪ 30 -‬אלף אנשים מתים מדי שנה עקב קלוסטרידיום‬
‫דיפיצילה‪ .‬טיפול אפשרי אחר הוא השתלת צואה (‪,)FMT – Fecal Microbiota Transplant‬‬
‫שעוזרת לאכלס מחדש את המעיים בחיידקים מועילים שיפעלו כנד הזיהומים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לא כל החיידקים הם רעים‪ ,‬והמיקרוביום ותאי מערכת החיסון המולדת עושים עבודה‬
‫טובה למדי בהתמודדות עם איומים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד הם מספיקים‪ ,‬ואז התגובה החיסונית‬
‫הנרכשת נכנסת לפעולה‪.‬‬

‫‪ 5.7‬מערכת החיסון המולדת מול הנרכשת‬

‫לעיתים מערכת החיסון המולדת אינה מצליחה להתמודד עם הפולש הזר‪ ,‬וזקוקה לעזרה מצד‬
‫הלימפוציטים (‪ – )Lymphocyte‬תאי ‪ B‬ותאי ‪ T‬שמפעילים חסינות נרכשת‪ ,‬שלא רק משגרת את‬
‫"מכת המחץ"‪ ,‬אלא גם לומדת מהניסיון‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫כפי שכבר הזכרנו‪ PAMP ,‬הן תבניות כלליות המאפשרות להבדיל בין עצמנו (‪ )self‬לבין פולש זר‬
‫(‪ .)non-self‬אולם‪ ,‬זיהוי וקשירת ה‪ PAMP -‬אינו מגלה את סוג החיידק או הנגיף בו אנחנו נגועים‪.‬‬
‫קולטני הלימפוציטים הם ספציפיים ומיועדים לזהות בדיוק את סוג החיידק‪ ,‬הנגיף או כל פתוגן‬
‫אחר שבו עלינו להילחם‪.‬‬
‫התגובה החיסונית הנרכשת מסתמכת על שלושה תפקידים עיקריים של הלימפוציטים‪:‬‬
‫‪ .1‬זיהוי וקשירת סממנים ייחודיים של הפתוגן – הלימפוציטים קושרים מולקולות‬
‫הנקראות אנטיגנים (‪ .)Antigen‬מרבית האנטיגנים הם חלבונים‪ ,‬אך סוכרים‪ ,‬ליפידים‬
‫ואפילו דנ"א יכולים להיות אנטיגניים (‪ )Antigenic‬אף הם‪ ,‬כלומר הם מזוהים על ידי‬
‫מערכת החיסון שלנו‪ .‬הלימפוציטים מבדילים בין אנטיגנים זרים לבין אנטיגנים עצמיים‬
‫בעזרת הקולטנים הספציפיים שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬תגובה לנוכחות פתוגנים ופעולה לחיסול הזיהומים – כאשר תאי ‪ B‬קושרים אנטיגנים‬
‫זרים‪ ,‬הם מפיקים חלבונים מיוחדים הנקראים נוגדנים (‪ ,)Antibodies‬שמתבייתים על‬
‫הפתוגן בדייקנות ולעיתים קרובות מנטרלים אותו לחלוטין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר תאי ‪T‬‬
‫קושרים אנטיגנים זרים‪ ,‬הם הופכים לתאים רוצחים תוקפניים‪ ,‬המזהים תאים נגועים‬
‫שבהם עלולים להתחבר נגיפים ופתוגנים תוך תאיים‪ ,‬ומחסלים אותם‪.‬‬
‫‪ .3‬אחסון הזיכרון החיסוני – תאי ‪ B‬ותאי ‪ T‬מכווננים את הקולטנים שלהם כדי שיוכלו להגיב‬
‫בדייקנות המרבית נגד איומים ספציפיים‪ .‬לאחר שהם רוכשים ניסיון‪ ,‬הם מפקידים את‬
‫התאים המיומנים ביותר ב"בנק זיכרון"‪ ,‬שבו התאים יכולים לחיות במשך עשרות שנים‪,‬‬
‫מוכנים להצית תגובה ברגע שפתוגן מהעבר מנסה לתקוף אותנו בשנית‪ .‬שיגור התקפה קשה‬
‫ומדויקת בסיבוב השני של זיהומים הוא מהות החסינות‪.‬‬
‫דרך הפעולה של הלימפוציטים תחילתה בכך שמערכת החיסון המולדת – המקרופאג'ים‬
‫והנויטרופילים – לא הצליחו להביס את הפתוגן הזר‪ ,‬והם זקוקים לעזרת תאי ‪ B‬ותאי ‪ .T‬הם‬
‫"קוראים" ללימפוציטים על ידי תאים מיוחדים שנקראים תאים דנדריטים (‪.)Dendritic cell‬‬
‫התאים הדנדריטים לוכדים את הפתוגנים הפולשים ומעבירים אותם משדה הקרב לקשרי הלימפה‬
‫(‪ ,)Lymph nodes‬שם נמצאים תאי ‪ B‬ותאי ‪ ,T‬ושם הם לומדים את הפתוגנים ומפתחים תגובות‬
‫חזקות ומתוחכמות ביותר שמתאימות במיוחד לחסל את הפתוגנים הספציפיים‪.‬‬
‫אם נשווה את דרך הפעולה של מערכת החיסון‬
‫המולדת לעומת זו של מערכת החיסון הנרכשת‪,‬‬
‫נגלה כי מערכת החיסון המולדת עובדת בצורה לא‬
‫יעילה‪ :‬היא תגיב בצורה דומה בכל פעם שתיתקל‬
‫בפתוגן‪ ,‬גם אם נתקלה בו כבר כמה פעמים לפני‬
‫כן‪ .‬לעומתה‪ ,‬בפעם הראשונה שמערכת החיסון‬
‫הנרכשת תפגוש פתוגן זר‪ ,‬ייקח לה זמן ללמוד מהי‬
‫דרך הנחתת המכה היעילה ביותר‪ ,‬ועל כן ישנה‬
‫השהייה (‪ )Lag‬לפני שההשפעה המרבית של‬
‫התגובה הנרכשת מתחילה לפעול‪ .‬אולם‪ ,‬אם אותו‬
‫פתוגן ידביק אותנו בשנית‪ ,‬התגובה הנרכשת‬
‫משוגרת מההתחלה ובעוצמה בלתי רגילה‪ ,‬כך‬
‫שהיא מיידית‪ ,‬חזקה יותר ויעילה הרבה יותר‪.‬‬

‫‪ 5.8‬סיכום‬
‫תאי דם לבנים הם התאים של מערכת החיסון שלנו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאי דם לבנים כוללים פגוציטים ולימפוציטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פגוציטים‪ ,‬כמו מקרופאג'ים ונויטרופילים‪ ,‬הם תאים מרכזיים לתגובה החיסונית המולדת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חסינות מולדת היא מיידית ופועלת מהר‪ ,‬אך אין לה זיכרון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מקרופאג'ים מזהים פתוגנים ע"י ‪ PRR‬הקושרים ‪.PAMP‬‬ ‫‪.5‬‬
‫לימפוציטים הם החיילים המרכזיים של החסינות הנרכשת‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪28‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫חסינות נרכשת היא חזקה יותר‪ ,‬ספציפית ומייצרת זיכרון (אך במפגש הראשון לוקח לה‬ ‫‪.7‬‬
‫זמן עד שנכנסת לפעולה)‪.‬‬
‫זיכרון מגן עלינו כשאנו פוגשים פתוגן בפעם השנייה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫המיקרוביום הוא פקטור חשוב בכדי להבטיח בריאות תקינה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫החיידקים של המיקרוביום מתחברים מול פתוגנים‪ ,‬כאשר "תופסים" להם מקום ולא‬ ‫‪.10‬‬
‫מאפשרים להם להתיישב על גבי הרירית ולהתרבות‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :6‬חסינות נרכשת – מחסלים את האויב‬

‫‪ 6.1‬תאי ‪ – B‬מבנה ותפקוד הנוגדנים‬
‫כבר למדנו כי מערכת החיסון הנרכשת יעילה יותר מאשר מערכת החיסון המולדת‪ ,‬וזאת עקב שתי‬
‫סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬הלימפוציטים‪ ,‬התאים של מערכת החיסון הנרכשת‪ ,‬הם בעלי קולטנים שמבדילים‬
‫בדייקנות בין ‪ self‬ל‪ ,non-self -‬וכך מסוגלים להרוג את הפתוגן הזר תוך גרימת נזק‬
‫מינימלי‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת החיסון הנרכשת בנויה בין היתר על זיכרון חיסוני‪ .‬תאי הזיכרון פועלים ברגע‬
‫שפתוגן מנסה להתקיף אותנו בשנית‪ ,‬ואז הוא נתקל בתגובה מיידית וחזקה שמסלקת אותו‬
‫עוד לפני שהוא מצליח לגרום למחלה‪.‬‬
‫הקולטן של תאי ‪ B‬נקרא ‪ )B-Cell Receptor( BCR‬ומכיל נוגדן (‪)antibody‬‬
‫אימונוגלובולינים‬ ‫נקראים‬ ‫הללו‬ ‫הנוגדנים‬ ‫לממברנה‪.‬‬ ‫הקשור‬
‫(‪ ,)Immunoglobulin‬והם למעשה חלבונים גדולים המורכבים מארבע תתי‪-‬‬
‫יחידות‪:‬‬
‫‪ .1‬שתי שרשראות כבדות‬
‫‪ .2‬שתי שרשראות קלות‬
‫השרשראות מסודרות ביחד בצורת האות ‪ ,Y‬כאשר שני הקצוות שבהם נפגשות‬
‫השרשראות הכבדות והקלות יוצרים את אתרי ההתקשרות שמזהים את‬
‫האנטיגן‪ ,‬כך שלנוגדן יחיד יש שני אתרי התקשרות זהים‪.‬‬
‫גבול ה‪ ,Y -‬המקום שבו נפגשות שתי‬
‫השרשראות הכבדות‪ ,‬יוצר את האות‬
‫המשפעל‪.‬‬
‫אתרי ההתקשרות של הנוגדן מזהים‬
‫מבנים ספציפיים מאוד אך מוגבלים של‬
‫אנטיגן‪ .‬אתרים אלה נקראים אפיטופים‬
‫(‪ .)Epitope‬האפיטופ הוא למעשה אזור‬
‫הנמצא על גבי הפתוגן הנקשר ע"י‬
‫הנוגדנים‪.‬‬
‫הקולטן של תא ‪ B‬מתאים לנוגדן ספציפי‬
‫שתא ‪ B‬מסוים זה ייצר ויפיץ בדם‪ ,‬בסופו של דבר‪ .‬כל תא ‪ B‬יכול לייצר אלפי עותקים מהנוגדן‬
‫היחיד והמיוחד שלו‪ ,‬אך ביחד‪ ,‬מיליארדי תאי ‪ B‬השונים שבגופנו יכולים לייצר מגוון נוגדנים רחב‬
‫שיכולים לזהות כל אפיטופ אפשרי בטבע‪.‬‬
‫כאשר פתוגן נתקל בתא ‪ B‬שבמקרה יש לו קולטן שיכול להיקשר לאחד מהאנטיגנים שלו באופן‬
‫ספציפי‪ ,‬הדבר מוביל לתהליך של הרחבת השבט (תאי דם לבנים מאותו סוג)‪ .‬תא ‪ B‬מתחלק שוב‬
‫ושוב ויוצר אלפי תאי ‪ B‬שהם כולם בני אותו שבט הספציפי לפתוגן‪ .‬תאי ‪ B‬הללו מייצרים ומפרישים‬
‫את מיליוני הנוגדנים הספציפיים שלהם‪ ,‬שייקשרו בסופו של דבר לפתוגן וינטרלו אותו‪.‬‬
‫לכל נוגדן מבנה שונה והוא בעל תפקיד מיוחד‪ .‬הסוג הראשון של נוגדן שנוצר‬
‫בתגובה למפגש הראשוני של תא ‪ B‬עם פתוגן נקרא אימונוגלובין ‪ M‬ובקיצור‬
‫‪ ,)Immunoglobulin M( IgM‬ולו יש אתר היקשרות שמזהה את האפיטופ שלו‬
‫בזיקה מתונה‪ .‬כדי לפצות על הפעילות הנמוכה‪ ,‬ל‪ IgM -‬חמישה עותקים של‬
‫הנוגדן הקשורים יחד‪ ,‬כך שעשרת אתרי ההיקשרות שלו פועלים היטב על אף‬
‫שהוא נקשר לאפיטופ באופן רופף‪.‬‬
‫לאחר שתא ‪ B‬קושר את אנטיגן היעד שלו (ה"אויב")‪ ,‬הוא מתחיל ללמוד את‬
‫הפתוגן בצורה הטובה ביותר‪ ,‬פעולה שיכולה להימשך אפילו מספר שבועות‪.‬‬
‫הגנים המקודדים ל‪ IgM -‬עוברים מוטציות מקומיות ושינויים‪ ,‬שמשפרים את‬
‫יכולת ההיקשרות של הנוגדן לאפיטופ‪ ,‬עד שאתר ההיקשרות הופך להיות‬
‫קושר‪-‬על (‪ ,)Super binder‬שנאחז באפיטופ בעקשנות ואינו מניח לו‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫בנוסף‪ ,‬הנוגדן עצמו משתנה לאימונוגלובולין הנקרא ‪ ,IgG‬שהם נוגדנים יעלים יותר אשר חיים זמן‬
‫ארוך יותר ומחסלים את הפתוגנים מהר יותר‪ .‬ישנם סוגים נוספים של אימונוגלובולינים‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫נוגדני ‪ – IgA‬מותאמים לסייר ברירית ולשמור עליה‪ .‬במרבית המקרים אלה הנוגדנים‬ ‫•‬
‫הראשונים שפוגשים בפתוגנים‪ ,‬ויש להם תפקיד חשוב בסילוק הנגיפים שמזהמים את‬
‫המעיים שלנו‪ ,‬את הריאות ואת דרכי השתן והמין‪.‬‬
‫נוגדני ‪ – IgE‬נוגדנים מיוחדים שתפקידם לחסל ולהרוג טפילים‪.‬‬ ‫•‬

‫לסיכום‪ ,‬התגובה הראשונית של תאי ‪ B‬מייצרת נוגדני ‪ IgM‬שהם גדולים ומגושמים במקצת‪ ,‬אך‬
‫לאחר כמה שבועות של "אימונים"‪ ,‬הנוגדנים הופכים להיות מכונות מתוחכמות שבולמות וירוסים‬
‫בטרם יצליחו לזהם את התאים‪.‬‬

‫‪ 6.2‬כיצד נוגדנים מנטרלים נגיפים‬

‫תאי ‪ B‬חמושים בקולטנים של תאי ‪ ,B‬יכולים לקשור אפיטופים ספציפיים של הפתוגן‪ .‬דבר זה‬
‫מעורר את תאי ‪ B‬להתחלק ולהתחיל בתהליך הרחבת השבט‪ .‬אלפי צאצאים‪ ,‬תאי בת‪ ,‬מיוצרים‬
‫והם העתקים מדויקים של תא האם‪ .‬כל תא ‪ B‬מייצר נוגדנים שמתאימים ספציפית לאפיטופ של‬
‫הפתוגן שעורר את תא ה‪ B -‬המקורי מלכתחילה‪.‬‬
‫כפי שלמדנו בעבר‪ ,‬הנגיפים מקושטים בחלבוני ספייק‪ ,‬הנקשרים לקולטנים על פני משטח תא היעד‬
‫במטרה להיכנס לתוך התא (רק אז מסוגל הנגיף להשתכפל ולהדביק אותנו)‪ .‬אם קולטן של תא ‪B‬‬
‫מתאים במקרה לאפיטופ חלבון הספייק הוויראלי‪ ,‬ואולי אפילו לחלק המסוים של חלבון הספייק‬
‫שאחראי להיקשרות על פני משטח התא‪ ,‬המפגש ביניהם מעורר הרחבת השבט‪ ,‬כך שאלפי תאי בת‬
‫מתחילים לייצר נוגדנים ספציפיים שמטרתם היא חלבון ספייק הנגיפי‪ .‬תחילה הנגיפים מותקפים‬
‫על ידי נוגדני ‪ ,IgM‬ולאחר מספר שבועות נוגדני ‪ IgG‬מצטרפים למלחמה‪ ,‬כשהם נאחזים בחלבוני‬
‫הספייק‪ ,‬עוצרים את הנגיפים ומונעים את היקשרותם לתאי גופנו‪ .‬ההיקשרות של נוגדנים לחלבוני‬
‫הספייק יכולה לנטרל את הנגיף ולמנוע מחלות זיהומיות מלכתחילה‪ .‬כמובן שבזכות הזיכרון‬
‫החיסוני‪ ,‬אם אותו נגיף ינסה לתקוף אותנו בשנית‪ ,‬הדבר יעורר תגובה ממוקדמת עוצמתית שתחסל‬
‫את הנגיף עוד לפני שיהיה למחלה סיכוי להתפתח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנם נגיפים שעוברים מוטציות ומשנים את מבנה האפיטופים שלהם‪ ,‬כדי להסוות את‬
‫עצמם מפני הנוגדנים שהתאמנו להיקשר למאפיינים של הנגיף המקורי‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬לנוגדנים‬
‫ישנה גמישות מסוימת‪ ,‬כך שנוגדן שעוצב לקשור אפיטופ מסוים מסוגל לזהות בהצלבה ולקשור‬
‫אפיטופ שונה במקצת‪ ,‬אך במחיר של יעילות מופחתת‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הזיהוי בהצלבה מספיק‬
‫כדי לעצור הדבקה גם מהנגיף שעבר מוטציה‪ .‬הנוגדנים מ"הדור הראשון" ממשיכים להילחם‬
‫בנגיפים‪ ,‬עד שמיוצר דור חדש של נוגדנים שמותאם לנגיפים החדשים‪.‬‬
‫הנוגדנים יכולים לסייע גם במלחמה מול חיידקים‪ .‬נזכיר שהחיידקים נאכלים על ידי המקרופאג'ים‬
‫וכך מובסים‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם מספר חיידקים חלקלקים שקשה לאחוז אותם‪ ,‬ועל כן המקרופאג'ים לא‬

‫‪31‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫מצליחים לבלוע אותם‪ .‬אם החיידקים נתקלים בתאי ‪ ,B‬התאים יכולים לפתוח בהרחבת השטח‬
‫וייצור נוגדנים ספציפיים נגד המשטח החלק של החיידק המצופה‪ .‬כשנוגדנים נקשרים לחיידק כזה‬
‫ומצפים אותו בנוגדנים‪ ,‬האותות של הגבעול המשפעל פונים כלפי חוץ ונקשרים לקולטנים מיוחדים‬
‫של המקרופאג'ים שעל פני השטח‪ .‬כשהמקרופאג'ים נקשרים לאותות הללו‪ ,‬הם יכולים להיאחז‬
‫בהם וכך לשפר את יכולת האכילה שלהם‪.‬‬
‫בכל המפגשים שתיארנו לעיל הפתגונים הגיבו ישירות עם תאי ‪ ,B‬שהנוגדנים שלהם מסוגלים לנטרל‬
‫נגיפים‪ ,‬למנוע מחלות ולסייע למקרופאג'ים לטפל בחיידקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר הנגיפים מצליחים‬
‫להדביק את התאים שלנו ומתחילים להשתכפל‪ ,‬תאי ‪ T‬נכנסים לתמונה‪.‬‬

‫‪ 6.3‬תאי ‪ T‬ומערכת ה‪MHC -‬‬

‫כאשר אנו נדבקים בנגיף‪ ,‬חלקיקי הנגיף מחפשים תא רגיש כדי להדביקו לפני שיאותרו על ידי תא‬
‫‪ . B‬בשלב מסוים עשוי הנגיף לזהות תא רגיש‪ ,‬על ידי חלבונים משטח התא שצפים פה ושם בתוך‬
‫הממברנה‪ ,‬ולהיאחז בקולטן שלו‪ .‬אז מתרחש תהליך איחוי הממברנה שלמדנו‪ ,‬כאשר כלפי חוץ‬
‫הממברנה של התא נראית רגילה לחלוטין‪ ,‬ולא נראה כי אותו תא הוא למעשה נגוע‪ ,‬אשר יתחיל‬
‫לפלוט בקרוב דור חדש של חלקיקים מזוהמים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מערכת החיסון הנרכשת מצליחה לזהות תאים נגועים ולחסל אותם‪ ,‬עוד לפני שלנגיפים יש‬
‫הזדמנות להשתכפל‪ ,‬וזאת על ידי מערכת ניטור מיוחדת שיש לכל התאים בגופנו‪ .‬כאשר מיוצרים‬
‫בתאינו חלבונים רגילים‪ ,‬כמה עותקים מכל אחד נלקחים כדגימות אשר מעובדות באמצעות‬
‫הפרוטאוזום‪ .‬הפרוטאוזום חותך את דגימות החלבון לחתיכות קטנות‪ ,‬פפטידים קצרים באורך של‬
‫תשע חומצות אמינו בערך (נזכיר שפפטיד הוא קשר בין שתי חומצות אמינו מונומריות)‪ .‬הפפטידים‬
‫הללו מוטענים על חלבון מיוחד שנקרא ‪ ,MHC‬שמעביר את דגימות הפפטידים מהציטופלסמה אל‬
‫פני שטח התא‪ .‬כל התאים מציגים בקביעות דגימות פפטידים של חלבונים חדשים שהם הפיקו‪,‬‬
‫שטעונות על קולטני ‪ MHC‬כל הזמן‪.‬‬
‫כבר הזכרנו שמערכת החיסון יודעת להבחין בין ‪ self‬ל‪ ,non-self -‬וחלק מזה נובע משום‬
‫שהפפטידים נבחנים בקביעות על ידי תאי ‪ .T‬הקולטנים של תאי ‪ ,T‬שנקראים ‪T-Cell ( TCR‬‬
‫‪ ) Receptors‬מזהים את כל הפפטידים שנגזרים מהחלבונים שלנו (חלבונים עצמיים) וכך מבחינים‬
‫בינם לבין כל דבר זר‪ .‬כאשר חלבונים ויראליים מצטברים בתא הנגוע‪ ,‬עוד ועוד ‪ MHC‬מציגים‬
‫פפטידים שנגזרו מנגיפים‪ ,‬ותאי ‪ T‬שקולטים זאת נכנסים לפעולה‪ .‬תאי ‪ T‬נקשרים ל‪ MHC -‬של‬
‫התאים הנגועים ומשחררים אנזימים מיוחדים שהורגים את התאים הנגועים‪ ,‬בלי לגרום נזק‬
‫לתאים השכנים הבריאים‪.‬‬
‫ישנם נגיפים שחוסמים את ההעברה של ‪ ,MHC‬כך שאף פפטיד ויראלי לא יגיע אל פני משטח התא‬
‫הנגוע‪ .‬במקרה כזה נכנס לתמונה לימפוציט מיוחד של המערכת החיסונית המולדת הנקרא ‪NK‬‬
‫(‪ .)Natural killer cells‬לימפוציטים אלה מתוכננים לחסל כל תא מורד‪ ,‬כך שכאשר הם רואים‬
‫שישנם תאים שעל פניהם אין הצגת פפטידים על ה‪ ,MHC -‬הם גם מפרישים אנזימים מיוחדים‬
‫שהורגים את אותם תאים‪ ,‬שוב ללא פגיעה בתאים השכנים‪.‬‬
‫דרך פעולה נוספת של תאי ‪ NK‬קשורה לפעילות תאי ‪ .B‬אם נגיף נתקל בתא ‪ B‬לפני שהדביק את‬
‫תא היעד‪ ,‬יכולים להיווצר נוגדנים ספציפיים לחלבון הספייק הנגיפי‪ .‬כאשר נגיף מזהם את התאים‪,‬‬
‫חלבוני הספייק שלו נותרים על פני משטח התא (כחלק מתהליך איחוי הנגיף עם ממברנת התא)‪.‬‬
‫הנוגדנים הספציפיים לחלבון הספייק נקשרים לחלבוני הספייק שעל פני משטח התא הנגוע‪ ,‬וכעת‬
‫מסומנים על ידי הנוגדנים הללו‪ .‬תאי ‪ NK‬מזהים את האותות שפועלים על ידי הנוגדנים‪ ,‬מסמנים‬
‫את התאים הנגועים ומחסלים אותם בלי לפגוע בתאים הבריאים השנים‪.‬‬

‫‪ 6.4‬נלחמים בתולעים ואלרגיות‬

‫נזכיר שאנחנו חולקים את גופינו עם מיקרוביום‪ ,‬טריליוני חיידקים ידידותיים‪ .‬אולם‪ ,‬למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 25%‬מאוכלוסיית העולם חולקים את גופם עם אורגניזמים אחרים שאינם ידידותיים‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫תולעים טפיליות שורצות אצל מרבית האנשים החיים בעוני באפריקה‪ ,‬באסיה ובאמריקה‬
‫הדרומית‪.‬‬

‫תולעים‬

‫תולעים‬ ‫תולעים עגולות‬

‫שטוחות‬

‫שרשורים‬ ‫עלוקות‬ ‫תולעי קרס‬ ‫תולעי שוט‬

‫‪Tapeworms‬‬ ‫‪Flukes‬‬ ‫‪Hook worms‬‬ ‫‪Whip worms‬‬

‫בדרך כלל התולעים שורצות בקיבה‪ ,‬אך הן יכולות לשרוץ גם בריאות‪ ,‬בעור ובדם‪.‬‬

‫אם נשתעל את‬ ‫אם הביוב זורם‬

‫הטפילים ואז‬ ‫בגלוי‪/‬אם‬ ‫תולעים בוגרות‬
‫נבלע אותם‪,‬‬ ‫הלרוות חודרות‬ ‫כשהולכים‬ ‫הפסולת‬
‫יהפכו המעיים‬ ‫ונעות‬ ‫יחפים על‬ ‫מטילות את‬
‫בחופשיות‬ ‫אדמה לחה‬ ‫משמשת כזבל‬ ‫הביצים‬
‫להיות ביתם‬ ‫אורגני‪ ,‬הביצים‬ ‫שאנחנו‬
‫הקבוע‪ ,‬שם הן‬ ‫בזרם הדם‪,‬‬ ‫ונגועה‪ ,‬הלרוות‬ ‫בוקעות באדמה‬
‫יכולות לחיות‬ ‫ועלולות לזהם‬ ‫יכולות להיאחז‬ ‫מפרישים‬
‫את הריאות‪.‬‬ ‫בעורנו‪.‬‬ ‫ומתפתחות‬
‫במשך שנים‬ ‫ללרוות‬ ‫בפסולת‬
‫רבות‪.‬‬ ‫(‪)Larva‬‬

‫כעת מערכת החיסון צריכה להתמודד עם טפילים גדולים מדי‪ ,‬כך שהמקרופאג'ים‬
‫או הלימפוציטים לא יכולים לבלוע אותם‪ .‬כדי להתמודד עם המצב הזה יש בגופנו‬
‫תאים מיוחדים הנקראים תאי מאסט (‪ .)Mast cells‬תאים אלה הם בעלי תפקידים‬
‫רבים‪ ,‬ואחראים על תיווך בין המערכת החיסון המולדת למערכת החיסון הנרכשת‪.‬‬
‫תאי המאסט מכוסים ב‪ TLR -‬ובקולטני האיתות המשופעל של ‪ IgG ,IgA‬ובעיקר‬
‫של ‪ .IgE‬בנוסף‪ ,‬בכל תא מאסט יש ‪ 50-200‬גרנולות (מבנים גרגריים) שמלאות‬
‫בריאגנטים כימיים חזקים מאוד‪ ,‬שיכולים להשתחרר מיד ולהוביל לתגובות‬
‫מתפרצות ואלימות‪ .‬אחד הריאגנטים העיקריים הוא היסטמין (‪.)Histamine‬‬
‫וויסות תאי המאסט והפיקוח על פעילותם הוא תפקידם של נוגדני ‪ .IgE‬במקום‬
‫לצוף בדם‪ ,‬תאי המאסט רותחים את הנוגדנים הללו לפני השטח שלהם בעזרת‬
‫קולטנים מיוחדים‪ ,‬שקושרים את האות המשפעל של ה‪ IgE -‬בחוזקה‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהנוגדן בכלל קשר את האנטיגן שלו‪ .‬כל תא מאסט מקבל "קישוט" של סוגי ‪ IgE‬שונים שמחכים‬
‫לרגע בו יזהו ויקשרו את האפיטופים הייחודיים של הטפילים‪ .‬כשתולעים טפיליות פוגשות בתאי‬

‫‪33‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫מאסט החמושים בנוגדני ‪ IgE‬ספציפיים לטפילים‪ ,‬משתחרר מטען הגרנולות ופרץ של היסטמינים‬
‫יוצר לפעולה‪.‬‬
‫היסטמין משפיע עלינו במספר דרכים‪:‬‬
‫מגדיל את חדירות כלי הדם‪ ,‬דבר שמוביל להתנפחות ולדלקת באזור הנגוע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פועל על השרירים החלקים שמכווצים את כלי הנשימה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יכול לגרות את קצות העצבים‪ ,‬דבר שגורם לגירוד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מעורר הפרשת ריר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מטרת תגובות אלה ואחרות המתבטאות בשיעול‪ ,‬התעטשות‪ ,‬הקאה‪ ,‬שלשול מתפרץ‪ ,‬גירוי וגירוד‪,‬‬
‫היא לסלק את הטפילים מהמעיים שלנו‪ ,‬מדפנות הריאות או מהעור‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מנגנון זה של נוגדני ה‪ ,IgE -‬שהתפתח במטרה להתמודד עם טפילים שאינם אכילים‪ ,‬הפך‬
‫להיות בעוכרינו ככל שהטכנולוגיה התפתחה והסביבה שלנו נהייתה נקייה יותר‪ .‬כיום‪ ,‬התברואה‬
‫מבטיחה סביבה נקייה‪ ,‬המים והמזון בפיקוח גבוה והבתים שלנו כמעט סטריליים‪ .‬הדבר גורם לכך‬
‫שההגנות של תאי המאסט וה‪ IgE -‬נותרו כמעט ללא שימוש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬חלבונים רבים שאינם‬
‫מזיקים לחלוטין‪ ,‬כמו קשקשי חתולים‪ ,‬הפרשות של קרדית אבק‪ ,‬אבקנים וחלבוני בוטנים‪ ,‬נחשבים‬
‫בטעות כאיום אפשרי ומעוררים את תאי המאסט ואת נוגדני ה‪ .IgE -‬התגובה הנוצרת היא ללא‬
‫ספק תגובת יתר אלימה אשר מתפרצת לנוכח אנטיגנים שפירים‪ ,‬ונקראת תגובה אלרגית ( ‪Allergic‬‬
‫‪ .)response‬במהלך המאה הקודמת‪ ,‬כשתנאי התברואה וההיגיינה השתפרו מאוד‪ ,‬ניכרה החמרה‬
‫ועלייה דרמטית באלרגיות‪ ,‬בעיקר בעולם המפותח‪ .‬ככל שניקינו את הסביבה שלנו והפחתנו את‬
‫החשיפה לטפילים‪ ,‬אימצה מערכת ההגנה החיסונית שלנו מטרות חלופיות‪ .‬אלרגנים (‪,)Allergens‬‬
‫חלבונים תמימים לחלוטין‪ ,‬מפורשים בטעות כאיומים אמיתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אלרגיות למזון‪ ,‬קדחת‬
‫השחת ואסטמה נמצאים בעלייה‪ ,‬ואנו מוצאים את עצמנו במרכזה של מגפת אלרגיה‪.‬‬

‫‪ 6.5‬כשל חיסוני‪ :‬תת תזונה‪ SCID ,‬והכשל החיסוני הנרכש (‪)AIDS‬‬

‫אלרגיות הן תגובות חיסוניות אלימות שמופעלות על ידי חלבונים בלתי מזיקים בנקראים אלרגנים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנם אלרגנים שאינם בלתי מזיקים לחלוטין‪ ,‬כמו עקיצת דבורה‪ ,‬ואלרגיה הקשורה‬
‫אליהם עלולה לגרום לתגובת יתר אלרגית חמורה הנקראת אנפילקסיס (‪.)Anaphylaxis‬‬
‫הסימפטומים של אנפילקסיס עלולים להיות התנפחות של הגרון והלשון‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬הקאות‬
‫וירידה פתאומית בלחץ הדם‪ .‬התגובות הללו הפיכות בעזרת זריקה של אפינפרין (‪,)Epinephrine‬‬
‫הנקרא גם אדרנלין‪ .‬האפינפרין מקטין את חדירות כלי הדם ובכך עוצר את ההתנפחות‪ ,‬משחרר את‬
‫התכווצות דרכי הנשימה ומגרה את הלב‪ ,‬דבר שמעלה את לחץ הדם‪.‬‬
‫מהצד השני‪ ,‬חוסר היכולת לעורר תגובה חיסונית יעילה מסוכנת באותה המידה כמו תגובת היתר‬
‫לאלרגנים‪ .‬כשל חיסוני (‪ )Immunodeficiency‬הוא חוסר היכולת לעורר תגובה חיסונית‪ ,‬ויש מספר‬
‫סיבות לכך שאנחנו עלולים לסבול ממנו‪:‬‬
‫‪ .1‬תת‪-‬תזונה – אנשים שסובלים מתת‪-‬תזונה חמורה הם מחוסרי אנרגיה וכוח וסובלים‬
‫מחילוף חומרים לקוי‪ .‬תאי שומן מייצרים הורמון שנקרא לפטין (‪ ,)Leptin‬שבין תפקידיו‬
‫גם חשוב להתפתחות תאי ‪ .T‬אנשים הסובלים מתת‪-‬תזונה מאבדים את מאגר השומן‬
‫שלהם‪ ,‬כך שאלה מפסיקים להפריש לפטין‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬תגובת תאי ‪ T‬יורדת ואותם‬
‫אנשים נהיים רגישים במיוחד לזיהום ואינם מסוגלים להגן על עצמם‪ .‬לפיכך‪ ,‬המוות נגרם‬
‫עקב חוסר היכולת לעורר תגובה חיסונית יעילה ולהילחם במחלות זיהומיות‪ .‬אכילה טובה‬
‫חשובה ומבטיחה מערכת חיסון בריאה‪ ,‬שבה תאי ‪ T‬בריאים ומתפקדים‪.‬‬

‫‪ .2‬מומים מולדים – ישנן מחלות גנטיות שפוגעות בייצור הלימפוציטים‪ .‬כשל חיסוני חמור –‬
‫‪ ,)Severe Combined Immuno-Deficiency( SCID‬הוא מום מולד שבו חסרים מנגנונים‬
‫שהכרחיים להתפתחות ‪ RCR‬ו‪( BCR -‬הקולטנים של תאי ‪ T‬ותאי ‪ .)B‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫לילדים שנולדים עם המוטציות הללו אין תאי ‪ B‬ו‪ T -‬מתפקדים‪ ,‬והם חייבים להיות‬
‫מבודדים ומוגנים בתוך בועת פלסטיק‪ ,‬בסביבה סטרילית ונטולת חיידקים‪ .‬הודות‬
‫לטכנולוגיה המפותחת שיש בימינו‪ ,‬אפשר לאבחן ‪ SCID‬כבר בלידה‪ ,‬ולהשתיל מח עצם‬
‫שישחזר את מערכת החיסון וירפא את התינוקות הסובלים מ‪.SCID -‬‬

‫‪34‬‬
 ‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ .3‬זיהומים ויראליים – בשנת ‪ 1981‬דווחו ‪ 5‬מקרים של דלקת ריאות פטרייתית נדירה‬

‫שנקראת ‪ ,)Pneumocystis carinii pneumonia( PCP‬וכל החולים היו גברים‬
‫הומוסקסואלים‪ .‬עד שנת ‪ 1984‬דווח על למעלה מ‪ 125 -‬אלף מקרים של ‪ PCP‬בארה"ב‪,‬‬
‫והוכח שהם נגרמו מנגיף שהופץ זמן לא רב לפני כן הנקרא ‪Human ( HIV‬‬
‫‪ – )Immunodeficiency Virus‬נגיף הכשל החיסוני האנושי‪ .‬נגיף ה‪ HIV -‬תוקף ישירות‬
‫את תאי ‪ T‬וגורם לאיידס (‪ ,)AIDS‬תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‪.‬‬
‫‪ HIV‬הוא נגיף רנ"א חד‪-‬גדילי חיובי‪ ,‬שקוטרו כ‪ 120 -‬ננומטר‪ ,‬אורך הגנום שלו הוא כ‪-‬‬
‫‪ 9,800‬בסיסים שמקודד ל‪ 19 -‬חלבונים‪ .‬כל חלקיק ויראלי מכיל שני עותקים זהים של רנ"א‬
‫שארוז בקופסית‪ .‬חלבון הספייק הנגיפים שלו עשוי משתי תתי‪-‬יחידות‪ gp120 :‬הקשור ל‪-‬‬
‫‪ gp41‬המחוברת לממברנה‪.‬‬

‫בנוסף‪ HIV ,‬הוא רטרו‪-‬וירוס שמנגנון השכפול שלו כדלהלן‪:‬‬

‫הריבוזומים‬
‫מייצרים את‬
‫חלבוני‬
‫הקופסית‪ ,‬את‬ ‫הרנ"א‬
‫האנזימים‬ ‫פולימארז של‬ ‫‪ gp120‬זז מעט‪,‬‬
‫הנגיפיים‬ ‫התא (האנזים‬ ‫מתחיל תהליך‬ ‫וכש‪CD4 -‬‬
‫וחלבוני ספייק‬ ‫שמייצר רנ"א‬ ‫של שעתוק‬ ‫סוטה הצידה‪,‬‬ ‫‪ HIV‬מתקרב‬
‫חדשים‬ ‫שליח)‪ ,‬מתחיל‬ ‫ההעתק של‬ ‫לאחור‪ :‬האנזים‬ ‫חלבון הספייק‬ ‫לתא ‪ T‬רגיש‪ ,‬כך‬
‫שמופיעים על‬ ‫לייצר גנומי‬ ‫הדנ"א הדו‪-‬‬ ‫הנגיפי‪ ,‬רוורס‬ ‫הנגיפי יכול‬ ‫שחלבוני‬
‫ממברנת התא‪.‬‬ ‫רנ"א של ‪HIV‬‬ ‫גדילי נכנס לתא‬ ‫טרנסקריפטאז‪,‬‬ ‫לבוא במגע עם‬ ‫הספייק‬
‫שיוצאים‬ ‫וחותך את‬ ‫משעתק גדיל‬ ‫חלבונים אחרים‬ ‫הנגיפיים שלו‬
‫הרנ"א הנגיפי‬ ‫הכרומוזום‬ ‫‪ gp120‬נקשרים‬
‫נארז בקופסיות‬ ‫לציטופלסמה‪.‬‬ ‫ראשון של דנ"א‬ ‫על פני השטח‬
‫התאי‪ ,‬ועל ידי‬ ‫מתבנית הרנ"א‬ ‫של התא‪ ,‬דבר‬ ‫ל‪ ,CD4 -‬שזהו‬
‫שנובטות‬ ‫מכיוון שמדובר‬ ‫כך הוא מתמזג‬ ‫חלבון משטח‬
‫החוצה מהתא‬ ‫בנגיף רנ"א בעל‬ ‫לתוך כרומוזום‬ ‫הנגיפי‪ ,‬ולאחר‬ ‫שמוביל לאיחוי‬ ‫התא שהנגיף‬
‫כשהן עטופות‬ ‫גדיל חיובי‪,‬‬ ‫התא‪.‬‬ ‫מכן נוצר גדיל‬ ‫הממברנה‬ ‫משתמש בו‬
‫בממברנה תאית‬ ‫הריבוזומים‬ ‫דנ"א משלים‬ ‫ולשחרור‬ ‫כקולטן‪.‬‬
‫הכוללת חלבוני‬ ‫מייצרים את‬ ‫שני‪.‬‬ ‫הקופסית לתוך‬
‫ספייק נגיפיים‪,‬‬ ‫החלבונים‬ ‫הציטופלסמה‪.‬‬
‫אשר ממשיכים‬ ‫הנגיפיים‪.‬‬
‫במחזור‬
‫ומדביקים תאי‬
‫‪ T‬נוספים‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬יש תאי ‪ T‬מועטים מדי מכדי שיוכלו לבצע חסינות יעילה‪ ,‬וכמו במקרה של‬
‫תת‪-‬תזונה‪ ,‬הגוף פשוט אינו מסוגל להדוף מחלות‪ .‬מערכת החיסון המוחלשת מספקת‬
‫הזדמנות לפתוגנים לתקוף את הגוף‪ ,‬ולכן אנשים שחולים באיידס נכנעים למחלות‬
‫אופורטוניסטיות (‪.)Opportunistic diseases‬‬

‫‪35‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ 6.6‬ריאיון עם פרופסור רוברט גאלו‪ :‬בדיקת דם לאיידס‬

‫גילוי ה‪ HIV -‬כגורם לאיידס היה תהליך ארוך של מחקר ממושך‪ .‬אחד הרגעים בהם הורגש כי‬
‫מתקדמים לעבר פיצוח הגורם היה כשהצליחו לגדל ‪ HIV‬באופן קבוע בתרבית חיידקים רציפה‬
‫במעבדה‪ .‬משמעות הדבר היא שאפשר לייצר גידול המוני של הנגיף‪ ,‬להפיק את החלבונים ולהשיג‬
‫את הגנים שלו‪ .‬כך אפשר להעניק ריאגנטים לאנשים‪ ,‬ויותר מכל אפשר לעשות בדיקת דם שתזהה‬
‫את הנגיף‪.‬‬
‫בדיקת דם חשובה מאוד מכמה סיבות‪:‬‬
‫בריאות הציבור והצלת חיים – אפשר לבדוק אנשים שתרמו דם‪ ,‬ואם הם חיוביים לדעת‬ ‫‪.1‬‬
‫שהדם מזוהם ב‪ .HIV -‬כך אפשר למנוע מצב שבו הדם המזוהם מגיע לאדם שמקבל עירוי‬
‫דם‪ ,‬וכן ליידע את האיש הנוגע על מחלתו‪ ,‬כך שידע להיזהר ולא להדביק אנשים נוספים‪.‬‬
‫חקר הנגיף – מהרגע שאדם נדבק בנגיף ועד לרגע שמחלת האיידס מתפרצת אצלו יכולות‬ ‫‪.2‬‬
‫לעבור מספר שנים (כ‪ 4-10 -‬שנים)‪ .‬אם נחכה עד שאדם יחלה באיידס כדי לחקור את‬
‫המחלה לא נוכל לעקוב אחרי המגיפה ולא נוכל להתקדם במחקר עליה‪ .‬בדיקה שמאתרת‬
‫מי נגוע תורמת בכך שמקצרת את זמן המחקר‪ ,‬כך שאפשר לחקור את המגפה גם לפני‬
‫שהאיידס התפרץ אצל האדם‪.‬‬
‫חינוך אנשים נגועים – ברגע שאדם חולה כבר מאוחר מכדי לחנך אותו‪ ,‬משום שהוא חולה‬ ‫‪.3‬‬
‫מדי ולא יכול להדביק אנשים נוספים‪ .‬בדיקת דם תעזור לנו לחנך את האנשים הנגועים‪ ,‬כך‬
‫שלא ידביקו אנשים נוספים‪ ,‬עוד בטרם התפרצה אצלם המחלה‪.‬‬
‫טיפול – אם יימצא טיפול זמין‪ ,‬לא יהיה טעם להעניק אותו לאלה שחולים משום שזה‬ ‫‪.4‬‬
‫מאוחר מדי עבורם‪ .‬אנו רוצים להעניק טיפול מוקדם‪ ,‬חזק ומהר ככל האפשר‪ ,‬ולשם כך‬
‫בדיקת הדם הכרחית‪.‬‬
‫אישור הגורם למחלה – אנו זקוקים לשיטה שתאשר לנו באופן מיידי כי אכן הנגיף הוא‬ ‫‪.5‬‬
‫הגורם לאיידס‪ ,‬והדבר מושג ע"י בדיקת הדם‪.‬‬

‫‪ :ELISA 6.7‬כיצד בדיקות דם עובדות‬

‫העיקרון הבסיסי של בדיקות דם אימונולוגיות (חיסוניות)‪ ,‬טמון ביכולת שלנו למדוד נוכחות של‬
‫נוגדנים ספציפיים לפתוגנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬משמעות התוצאה החיובית של אדם שנבדק ל‪ HIV -‬היא‬
‫שתאי ‪ B‬שלו פגשו את הנגיף‪ ,‬עברו הרחבה של השבט‪ ,‬וכעת מפרישים אלפי מולקולות ‪ IgG‬לזרם‬
‫הדם‪ .‬בדיקת הנוגדנים נעשית בשיטה מעבדתית שנקראת אלייזה ( ‪ELISA – Enzyme Linked‬‬
‫‪ .)Immunosorbant Assay‬נתאר את מהלך בדיקת אלייזה אופיינית‪:‬‬
‫לוקחים צלחת עם ‪ 96‬בארות (שקעים)‪ ,‬ולכל באר מוסיפים חלבונים שנדבקים לפלסטיק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצלחת בנויה כך שיש שני טורים מכל נגיף‪( HCV ,HIV :‬צהבת ‪ 3 ,)C‬זני שפעת ( ‪H1, H3,‬‬
‫‪ )B‬ועוד שני טורים שהם ללא אנטיגן‪ ,‬וישמשו כדגימות בקרה שליליות‪ .‬השימוש בדגימות‬
‫כפולות חיוני כדי לספק ביטחון שהתוצאות אמינות ואפשר לחזור עליהן‪ .‬אנחנו מוסיפים‬
‫את האנטיגנים של כל נגיף לטורים המיועדים‪ ,‬ומדגירים את הצלחת למשך לילה שלם‪.‬‬
‫בבוקר שלמחרת‪ ,‬עודפי החלבונים שלא נקשרו נשטפים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוסיפים תמיסה חוסמת שמכילה חלב‪ .‬התמיסה חוסמת את כל משטח הפלסטיק של‬ ‫‪.3‬‬
‫הבארות שעדיין עשוי לקשור חלבונים וריאגנטים שישמשו בשלבים הבאים של הבדיקה‪.‬‬
‫אנחנו מדגירים את הצלחת שוב‪ ,‬ולאחר מכן נפטרים מהתמיסה החוסמת ושוטפים את‬ ‫‪.4‬‬
‫הבארות בשנית‪.‬‬
‫מוסיפים את בדיקות הדם של הנבדקים שהן דגימות סרום‪ ,‬כלומר דגימות שמהן הסרנו‬ ‫‪.5‬‬
‫את כל תאי הדם האדומים והלבנים‪ ,‬ולמעשה אנחנו משתמשים רק בנוזלי הדם שמכילים‬
‫נוגדנים‪ .‬בניסוי הנוכחי הוספנו דגימות של פרטים שנגועים ב‪ HIV -‬וב‪ ;HCV -‬לבדיקות‬
‫השפעת הוספנו סרום של כבשים המחוסנות לשפעת; שורה אחת הייתה בופר ללא סרום;‬
‫שורה נוספת הייתה דגימה של מתנדב בריא‪ .‬שתי השורות האחרונות אמורות לספק בקרות‬
‫שליליות‪.‬‬
‫לאחר הוספת דגימות הסרום מדגירים את הצלחת לשעה‪ ,‬ואז הבארות נשטפות כדי להסיר‬ ‫‪.6‬‬
‫נוגדנים עודפים שאינם קשורים‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ .7‬מוסיפים לבארות גלאי הנקשר לאנזים‪ .‬למעשה‪ ,‬אלה ריאגנטים שמזהים נוגדנים אנושיים‬
‫ונוגדני כבשים ונקשרים אליהם‪ ,‬והם מקושרים כימית גם לאנזים שיכול לשנות את צבע‬
‫החומר הכימי משקוף לכחול בהיר‪.‬‬
‫‪ .8‬לבסוף‪ ,‬כדי לגלות נוכחות של הרכבי נוגדן‪-‬אנטיגן מוסיפים מצעים המקושרים לגלאים‬
‫ובודקים היכן השתנה הצבע‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ניתן להבחין כי הצבע הכחול הכהה מעיד על תוצאה חיובית‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי עבור‬
‫כל השורות בהן הנוגדנים הספציפיים הגיבו לאנטיגנים הספציפיים‪ ,‬ולא לאנטיגנים אחרים‪ .‬עבור‬
‫זני השפעת ניתן לראות גם צבע כחול בהיר‪ ,‬שמעיד על מידת זיהוי מסוימת של זיהוי בהצלבה לזני‬
‫השפעת האחרים‪ .‬עבור הדגימה של האדם הבריא‪ ,‬נראה כי יש לו נוגדנים לשפעת וזאת בלי שהוא‬
‫חולה‪ .‬הסיבה לכך היא שהוא חוסן לפני כן לנגיף השפעת‪ ,‬ועל כן יש לו נוגדנים בדם‪ ,‬גם מבלי שחלה‪.‬‬

‫בתמונה משמאל ניתן לראות את המערך‬

‫הכללי של הניסוי שביצענו‪:‬‬

‫בתמונה משמאל ניתן לראות את‬

‫תוצאות הניסוי‪ ,‬ואת המקומות בהם‬
‫הייתה תגובת נוגדן‪-‬אנטיגן‪:‬‬

‫‪ 6.8‬סיכום‬
‫תאי ‪ B‬חוקרים את האנטיגנים‪ ,‬משנים את הנוגדנים שלהם בהתאם ומייצרים קושרי‪-‬על‬ ‫‪.1‬‬
‫(‪.)super-binder‬‬
‫התגובה הנוגדנית הראשונה היא ‪.IgM‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נוגדני ‪ IgG‬יכולים לעבור מוטציות ולהפוך לסופר‪-‬קושרים (‪.)super-binder‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוגדני ‪ IgA‬מספקים הגנה למוקוזה (=רירית) שלנו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נוגדני ‪ IgE‬מאפשרים לתאי מאסט (הנקראים גם תאי פיטום) לאתחל תגובות קיצוניות‬ ‫‪.5‬‬
‫בכדי לסלק תולעים‪.‬‬
‫בהיעדר תולעים טפיליות במדינות המפותחות‪ ,‬ישנה עלייה מתמדת באלרגיות‪ ,‬שנגרמות‬ ‫‪.6‬‬
‫כתוצאה מתאי מאסט חסרי עיסוק המכילים ‪.IgE‬‬
‫תאי ‪ T‬מפקחים על האיברים שלנו ומאתרים תאים מודבקים בנגיף שצריך להשמיד‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪37‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫תאי ‪ T‬מזהים תאים מודבקים באמצעות פפטידים המוצגים ע"י חלבוני ה‪,MHC -‬‬ ‫‪.8‬‬
‫שמציגים מקטעים של אנטיגנים נגיפיים‪.‬‬
‫כשל חיסוני יכול לנבוע מתת תזונה‪ ,‬מחלה מולדת או הדבקה נגיפית‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ HIV‬מדביק את מערכת החיסון בעצמה וגורם לכשל חיסוני‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫בדיקות דם‪ ,‬ובפרט בדיקת הדם לגילוי ‪ ,HIV‬הן חשובות בכדי לאבחן ולשלוט במגפת‬ ‫‪.11‬‬
‫האיידס‪.‬‬
‫בדיקות דם רבות מתבססות על גילוי נוגדנים כנגד נגיפים‪.‬‬ ‫‪.12‬‬

‫‪38‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫שיעור ‪ :7‬חיסונים – כיצד הם פועלים‪ :‬יתרונות וחסרונות‬

‫‪ 7.1‬חיסונים – עקרונות בסיסיים‬
‫נזכיר שמערכת החיסון הנרכשת לומדת מהניסיון‪ ,‬וזקוקה למפגש ראשוני עם פתוגן בכדי שתאי ‪B‬‬
‫ותאי ‪ T‬ילמדו את הפתוגן בצורה מעמיקה וידעו מה הדרך הטובה ביותר לתקוף אותו‪ .‬אימון‬
‫המערכת החיסונית במפגש הראשוני הוא זה שמבטיח הגנה יעילה בעתיד‪ .‬החסינות שמושגת בדרך‬
‫הטבעית היא לרוב תוצאה של מחלה תחילה‪ ,‬שבה אנחנו סובלים מכל הסימפטומים של המחלה‬
‫(הגוף כואב‪ ,‬חום‪ ,‬בחילה‪ ,‬פריחה‪ ,‬אדמומיות ועוד)‪ .‬סימפטומים אלה עשויים להימשך שבוע ואף‬
‫שבועיים‪ ,‬ובמהלך זמן זה תאי ‪ B‬ותאי ‪ T‬לומדים את הפתוגן ומייצרים תגובת נגד יעילה‪ .‬אם הפתוגן‬
‫ינסה לתקוף אותנו בשנית‪ ,‬הוא ייתקל בתגובה חזקה‪ ,‬מיידית ויעילה של תאי ‪ B‬ותאי ‪.T‬‬
‫לצד דרך החיסון הטבעית‪ ,‬קיימת גם דרך חיסון מלאכותית – החיסונים‪ .‬החיסונים מאפשרים‬
‫ללימפוציטים ללמוד את פרטי הפתוגן‪ ,‬להתמקד בנקודות התורפה שלו‪ ,‬לייצר תאי ‪ B‬ותאי ‪T‬‬
‫מתאימים ולאחסן אותם בזיכרון שלנו‪ ,‬וזאת ללא כל מחלה! בשיעור הקרוב נעסוק בחיסונים ונבין‬
‫כיצד הם תורמים לפיתוח התגובה החיסונית הנרכשת עליה למדנו‪.‬‬

‫‪ 7.2‬חיסוני פוליו ואבעבועות שחורות‬

‫כיום מחלת האבעבועות השחורות אינה קיימת עוד‪ ,‬וזאת הודות לרופא בשם אדוארד ג'נר‪ .‬ג'נר‬
‫היה רופא משפחה שטיפל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במחלת האבעבועות השחורות‪ .‬הוא הבחין כי חולבות חלו‬
‫באבעבועות שחורות רק לעיתים רחוקות‪ ,‬ובמקביל חלו לעיתים קרובות באבעבועות הפרות‪ ,‬שהיא‬
‫מחלה דומה אך חלשה יותר‪ ,‬שרק גרמה להיווצרות שלפוחיות שהחלימו בקלות‪ .‬ג'נר חשב שייתכן‬
‫כי מחלת אבעבועות הפרות מגנה מפני מחלת האבעבועות השחורות‪ ,‬וכדי לבדוק את התיאוריה שלו‬
‫הוא ערך ניסוי על בנו של הגנן שלו‪ :‬הוא גירד מוגלה משלפוחית טרייה של אבעבועות פרה והדביק‬
‫את הילד במחלה‪ ,‬שמיד פיתח חום מתון ובמהרה החלים לחלוטין‪ .‬לאחר מכן הוא לקח מוגלה‬
‫מחולה באבעבועות שחורות והדביק את הילד בשנית‪ ,‬ואף חזר על כך מספר פעמים‪ .‬בכל הניסיונות‬
‫שלו נראה היה שהילד חסין ועמיד למחלה האנושית‪ ,‬וכך למעשה נולד החיסון‪ .‬מאז ג'נר החלו‬
‫ברחבי העולם מסעות חיסון נגד האבעבועות השחורות‪ ,‬כך ששכיחות המחלה ירדה‪ ,‬עד שבשנת ‪1980‬‬
‫אישר ארגון הבריאות העולמי שמחלת האבעבועות השחורות מוגרה באופן רשמי‪.‬‬
‫כיצד עובד החיסון הזה?‬
‫כאשר אנחנו מתחסנים‪ ,‬מערכת החיסון מתאמנת נגד אבעבועות הפרות‪ ,‬ומכשירה נוגדנים ותאי ‪T‬‬
‫ומאחסנת אותם בתאי זיכון המנוסים במלחמה נגד המחלה הקלה יותר‪ .‬במקרה של הדבקה במחלת‬
‫האבעבועות השחורות המקורית‪ ,‬הודות לזיהוי בהצלבה‪ ,‬הזיכרון שלנו מתעורר‪ ,‬והחסינות נגד‬
‫אבעבועות הפרות מוכיחה את עצמה כמספיקה במניעה ובחיסול הנגיף האנושי‪.‬‬
‫גם נגיף הפוליו כמעט הובס לחלוטין‪ .‬כפי שלמדנו‪ ,‬מצעד הפרוטות של רוזוולט הוקדש לייצור חיסון‪,‬‬
‫ואכן מספר מדענים הצליחו לגלות כיצד לגדל את הנגיף בתרבית רקמה‪ .‬חוקר רפואי צעיר בשם‬
‫יונה סאלק פיתח שיטה לייצור המוני של נגיפי פוליו מומתים לצורך חיסון‪.‬‬
‫נגיפים מומתים – שימוש מטאפורי‪ ,‬משום שהנגיפים אינם חיים‪ .‬כאשר הורסים את הגנים‬ ‫•‬
‫של הנגיפים על ידי כימיקלים‪ ,‬או כשהורסים את החלבונים של הנגיפים כך שהם לא מסוגלים‬
‫להדביק תאים ולהשתכפל בתוכם‪ ,‬אנחנו מתייחסים לנגיפים אלה כאלה נגיפים מתים‪.‬‬
‫נגיפים מוחלשים – נגיפים חלשים‪ ,‬שיכולת ההדבקה שלהם פחותה‪.‬‬ ‫•‬
‫נגיפים חיים – וירוסים שמסוגלים להדביק תאים ולהשתכפל בתוכם‪.‬‬ ‫•‬
‫סאלק גילה שטיפול בנגיפים חיים מדבקים בפורמלדהיד מוציא אותם מכלל פעולה‪ ,‬ועל אף‬
‫שהמשטח האנטיגני שלהם נראה רגיל‪ ,‬הם אינם מסוגלים להדביק את התאים ולהשתכפל‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הזרקת נגיפי פוליו שהומתו בפורמלדהיד מספקת למערכת החיסון זמן רב ללמוד את החלבונים‬
‫הנגיפיים‪ ,‬להרחיב את שבט תאי ה‪ B -‬שמשכללים את הנוגדנים נגד פוליו ולאחסן תאי זיכרון‪ ,‬וכל‬
‫זאת בהיעדר מחלה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הזרקה של וירוסים מומתים אינה פועלת על תאי ‪ .T‬זאת משום שאם הנגיף אינו פעיל ואינו‬
‫מסוגל להשתכפל בתאים‪ ,‬לא יהיה ייצור חדש של חלבונים נגיפיים‪ ,‬ו‪ MHC -‬המדווח לא יראה‬

‫‪39‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫נגיפים חלבוניים על פני משטח התא‪ ,‬וכך לא יפעיל את תאי ‪ .T‬כדי לטפל בבעיה זו‪ ,‬נקט מדען בשם‬
‫אלברט סבין גישה שונה לחיסון נגד פוליו‪ :‬הוא גידל נגיפי פוליו אנושיים בתרביות של תאי קופים‬
‫בתנאים תת‪-‬אופטימליים‪ .‬הוא עשה זאת במשך דורות נגיפים רבים‪ ,‬כך שגרם לנגיפים לעבור‬
‫מוטציות ולהסתגל להעדפת קופים על פני תאי אדם‪ .‬כאשר הנגיפים שהשתנו ניתנו לבני אדם‪ ,‬הם‬
‫הדביקו אותם אך לא גרמו מחלה‪ ,‬משום שהיו מוחלשים‪ .‬מתן כמה טיפות של נגיפים חיים‬
‫מוחלשים (חיסון הפוליו של סבין) דרך הפה בגישת ‪ ,)Oral Polio Vaccine( OPV‬מדביק את‬
‫הרירית בנגיפים בלתי מזיקים ונותן לתאי ‪ B‬ולתאי ‪ T‬הזדמנות להתאמן‪ .‬במקרה של הדבקת פוליו‬
‫מקורית‪ ,‬הזיכרון החיסוני פועל והמחלה נמנעת כבר במעיים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬החיסון נותן למערכת החיסונית זמן והזדמנות להתאמן ולתרגל על נגיפים מומתים או‬
‫מוחלשים‪ ,‬ולזהות בהצלבה נגיפים בלתי מזיקים‪ .‬במקרה שניפגש בנגיפים אלימים מקוריים‬
‫בשנית‪ ,‬תיווצר תגובה משנית יעילה שתסיר את האיום עוד לפני התפתחות המחלה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לחיסונים יש גם סיכונים‪ ,‬עליהם נדבר בשיעורים הבאים‪.‬‬

‫‪ 7.3‬חיסוני תת‪-‬יחידה‬
‫החיסונים עליהם דיברנו בשיעור הקודם מכילים פתוגנים נגיפיים שלמים‪ ,‬כלומר את כל החלבונים‬
‫והגנים של הנגיפים‪ ,‬כך שלפי גישה זו אפשר להכין חיסונים גם לחיידקים‪ .‬אולם‪ ,‬בשונה מהנגיפים‪,‬‬
‫החיידקים גדולים מאוד‪ ,‬וגנום הדנ"א שלהם מקודד לאלפי חלבונים‪.‬‬
‫מחלת השעלת (‪ )Whooping cough‬היא מחלת דרכי נשימה רצינית שנגרמת על ידי החיידק‬
‫בורדטלה פרטוסיס המורכב מ‪ 2000 -‬חלבונים‪ .‬את החיידק הרגו בעזרת פורמלדהיד והפיקו ממנו‬
‫חיסון תא שלם (כמו שסאלק הכין את החיסון לפוליו)‪ ,‬אשר מציל מיליוני חיים ברחבי העולם‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ישנם ילדים שמפתחים תגובה דלקתית חריפה לחיסון זה‪ ,‬וסובלים מסימפטומים כמו‬
‫אדמומיות‪ ,‬נפיחות‪ ,‬כאבים חזקים וחום‪.‬‬
‫מתברר שאפשר ליצור חיסון "מצומצם" יותר‪ ,‬על ידי שימוש רק בחלבוני החיידק הנגועים ביותר‬
‫למחלה‪ .‬חיסון זה נקרא חיסון תת‪-‬יחידתי (‪ ,)Subunit vaccine‬ומסתבר שדי בחמישה מתוך ‪2000‬‬
‫החלבונים של החיידק כדי לייצר חיסון שמאמן את המערכת החיסונית ומספק את ההגנה נגד מחלת‬
‫השעלת‪ .‬לחיסון התת‪ -‬יחידתי היו פחות תופעות לוואי שגם היו חמורות פחות מאשר בחיסון התא‬
‫השלם‪.‬‬
‫לחיסון התת‪-‬יחידתי יתרונות רבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא ממקד את המערכת החיסונית למטרות הרגישות והחשובות של הפתוגן (כלומר‬
‫החלבונים המדבקים ביותר)‪.‬‬
‫‪ .2‬מפחית את מספר החלבונים המיותרים שלא מספקים יתרון הגנתי ותורמים לדלקת‪.‬‬
‫‪ .3‬החיסונים התת‪-‬יחידתיים אינם מדבקים ולכן בטוחים במיוחד‪.‬‬
‫גישה זו של חיסונים תת‪-‬יחידתיים יושמה גם לחלבונים רעילים‪ ,‬כלומר רעלנים שמייצרים‬
‫חיידקים מדבקים‪ .‬שני רעלני החיידקים המפורסמים ביותר (שנגדם גם ניתן חיסון באופן שגרתי)‬
‫הם רעלני הטטנוס (צפדת) והדיפתריה (קרמת)‪ .‬החיסונים הללו מכילים טוקסואידים (‪)Toxoid‬‬
‫של טטנוס ודיפתריה שהוצאו מכלל פעולה‪ .‬החיסון המשולש ‪ DTaP‬שניתן לילדים קטנים ומגן‬
‫עליהם מפני דיפתריה‪ ,‬טטנוס ושעלת‪ ,‬לא מכיל אף גורם מדבק‪ ,‬אלא רק חלבונים לא מזיקים‪.‬‬
‫מתברר שחיסונים תת‪-‬יחידתיים יכולים להועיל מאוד גם נגד כמה וירוסים‪ .‬למדנו כי במהלך תהליך‬
‫השכפול של הנגיפים התאים רגישים להדבקה רק אם על פני משטח התא ישנם קולטנים נגיפיים‪,‬‬
‫אליהם הנגיף יכול להיקשר‪ .‬מדענים פיתחו חיסונים תת‪-‬יחידתיים שמכילים רק את החלבון החיוני‬
‫של הנגיף‪ ,‬הנחוץ לזיהוי הקולטן שנקשר כדי לתווך בכניסה לתא‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא החיסון לצהבת ‪ .B‬החיסון מכיל רק חלבון ספייק אחד של הנגיף‪ ,‬שהוא קצר למדי‬
‫(באורך של כ‪ 200 -‬חומצות אמינו)‪ .‬האנטיגן של פני המשטח מיוצר באופן מלאכותי בתאים של‬
‫שמרי אפייה‪ ,‬כך שבחיסון אין זכר לדנ"א נגיפי‪ ,‬ואין בו חלבונים או ליפידים מיותרים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫הוא מאפשר הגנה על ידי כך שנותן למערכת החיסון הנרכשת מיקוד ומאמן אותם לנטרל את חלבון‬
‫הספייק הנגיפי‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫דוגמה נוספת לחיסון תת‪-‬יחידתי היא החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי ‪HPV‬‬
‫(‪ .)Human Papilloma Virus‬ה‪ HPV -‬הוא וירוס דנ"א דו‪-‬גדילי ערום שהגנום שלו‬
‫מקודד לשמונה חלבונים‪ ,‬שאחד מהם נקרא ‪ ,L1‬אשר מרכיב את מרבית הקופסית‬
‫של הנגיף‪ .‬החלבון היחיד הזה מיוצר גם הוא בשמרים ומרכיב את כל החיסון נגד‬
‫‪ ,HPV‬ללא דנ"א וללא חלבונים נוספים‪.‬‬
‫כאשר האנטיגן של הפתוגן אינו חלבון‪ ,‬חיסונים תת‪-‬יחידתיים יכולים להיות טובים‬
‫יותר מהטבע‪ .‬הזכרנו כבר שחלק מהחיידקים יכולים להיות חלקלקים‪ ,‬כך‬
‫שהמקרופאג'ים מתקשים לאכול אותם‪ .‬למדנו שבמקרה כזה ישנם נוגדנים שמוכוונים למשטח‬
‫החיצוני החלקלק של החיידקים‪ ,‬ועל ידי כך מגבירים את יעילות האכילה של המקרופאג'ים‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬המדע מצא דרך להנדס את מעטה החיידקים למטרה משופרת עבור תאי ‪ .B‬המעטה של‬
‫החיידקים עשוי לעיתים מרב‪-‬סוכרים (סוכרים מורכבים)‪ ,‬ואם נחבר באופן כימי לסוכרים כמה‬
‫חלבונים בנוסף‪ ,‬האנטיגנים הסוכריים הללו יהיו הרבה יותר "טעימים" לתאי ‪ .B‬האנטיגנים הללו‬
‫שעורבבו באופן מלאכותי‪ ,‬נצמדים לחלבון הקשור לסוכר‪ ,‬ומסוגלים לעורר נוגדנים לסוכרים ולספק‬
‫הגנה יעילה נגד החיידק החלקלק‪ .‬כך מייצרים חיסונים נגד המופיליוס אינפלאונזה‬
‫וסטרפטוקוקוס פנאומוניה‪ .‬החיסונים שמכילים את הרב‪-‬סוכרים של הקופסית מוצמדים‬
‫לחלבונים "טעימים" במיוחד‪ ,‬שיחדיו מעוררים את תאי ‪ B‬ליצור נוגדנים יעילים ביותר‪ ,‬אשר בבוא‬
‫הזמן יגבירו את היכולת של המקרופאג'ים לחסל את החיידקים הללו‪.‬‬

‫‪ 7.4‬נגיפים שלא נשמעים לכללים‬

‫לכאורה נראה שפשוט מאוד לפתח חיסונים‪ :‬צריך לזהות את הפתוגן ולהחליש אותו כדי לייצר‬
‫חיסון חי‪ ,‬או להרוג אותו כאשר החלשה עשויה להיות בעייתית‪ .‬אפשרות אחרת היא ליצור חיסון‬
‫תת‪-‬יחידתי‪ ,‬על ידי מחקר מעמיק וזיהוי האנטיגנים שגורמים למחלה‪ .‬אולם ישנן מחלות שלא‬
‫"מצייתות" לכללים אלו‪ .‬ישנם שלושה היבטים עיקריים בקשר וירוס‪-‬מארח שמשפיעים ישירות על‬
‫יכולתנו לייצר חיסונים מגינים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגיפים צריכים להופיע כחלקיקים מזהמים חופשיים‪ ,‬והם צריכים לייצר בקלות חלבונים‬
‫נגיפיים בתאים הנגועים‪.‬‬
‫‪ .2‬אסור שהזיהום בתאי המטרה של המארח יפגע ישירות במערכת החיסון התפקודית או‬
‫יפריע לה‪.‬‬
‫‪ .3‬על הנגיף להיות יציב מבחינה גנטית מבחינה מסוימת‪.‬‬
‫כאשר נגיפים אינם "משחקים" על פי הכללים הללו‪ ,‬נראה כי ייצור חיסונים יעילים הופך לאתגר‬
‫בלתי יעיל‪ .‬נביא שתי דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬איידס‪:‬‬
‫‪ ‬הנגיף מזהם את מערכת החיסון שלנו‪ ,‬ובכל הדבקה ההגנות שלנו נחלשות‪.‬‬
‫‪ ‬נגיף ה‪ HIV -‬אינו יציב מבחינה גנטית ומשתנה כל הזמן‪ ,‬כך שעד לייצור נוגדנים‬
‫מתאימים לנגיף הספציפי שזיהם אותנו‪ ,‬הנגיף ישתנה עד כדי כך שאפילו זיהוי‬
‫בהצלבה לא יעזור‪ .‬הנגיף יוצר כמות כה גדולה של גרסאות עד שנראה כי תמיד‬
‫ישנם כמה נגיפים שיכולים להימלט מהנוגדנים ולהפיץ את הזיהום בתאי ‪T‬‬
‫נוספים‪ .‬נציין שתקווה אפשרית לחיסון היא אם נחקור את חלבוני הספייק‬
‫הנגיפיים‪ ,‬בחיפוש אחרי אפיטופים או תחומים שכן נשמרים ונוטים פחות‬
‫לשינויים וגרסאות‪ .‬באם נמצא מטרות כאלה‪ ,‬נצטרך לשכנע את מערכת החיסון‬
‫שלנו להתמקד במטרות המועדפות הללו‪ ,‬ועל ידי כך אולי לספק הגנה‪.‬‬
‫‪ ‬נגיף ה‪ HIV -‬משתלב היטב בתוך הדנ"א שלנו‪ .‬בכל מחזור של חלוקת התא‪ ,‬גם‬
‫הנגיף עצמו משתכפל‪ ,‬וזאת מבלי שיצטרך לייצר חלבונים נגיפיים בפועל‪ ,‬או אפילו‬
‫לעזוב את התא אליו פלש‪ .‬נגיפי ‪ HIV‬מצטברים בגופינו מבלי לחשוף את עצמם‪,‬‬
‫ובהיעדר שכפול מעשי לא נוצרים חלבונים נגיפיים‪ ,‬ול‪ MHC -‬אין על מה לדווח‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬כל עוד הנגיף אינו מייצר חלקיקים מזהמים חדשים‪ ,‬תאי ‪ T‬שזוהמו‬
‫ב‪ HIV -‬אינם מזוהים‪ .‬ברגע שמתרחש שכפול של הנגיף‪ ,‬מאגרי הנגיפים‬
‫המתחברים בתאים שלנו מוצפים וכעת מערכת החיסון שלנו כבר נפגעה וזה‬
‫מאוחר לטיפול‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫‪ .2‬שפעת‪:‬‬
‫נזכיר שנגיף השפעת מורכב משמונה מקטעי רנ"א שלילי עצמאיים‪ ,‬שיכולים לעבור‬
‫מוטציות וסיווג מחדש‪ ,‬ועל כן הוא מייצר גרסאות גנטיות שונות ללא הפסקה‪ .‬הסחף‬
‫הגנטי (‪ )Genetic drift‬והתזוזה (‪ )Genetic shift‬מובילים לשינוי מתמיד ומייצרים גרסאות‬
‫שפעת שונות מעונה לעונה (נזכיר‪ :‬סחף גנטי – הסתגלות הנגיף באמצעות מוטציה;‬
‫תזוזה‪/‬העברה גנטית – התערבבות של מקטעי נגיפים שונים כך שנוצרים צירופים חדשים‬
‫של נגיפים)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בכל שנה ארגון הבריאות העולמי לומד את הדינמיקה של הסחף‬
‫והתזוזה של נגיפי השפעת בעולם ומנסה לחזות אילו גרסאות שפעת ישלטו בסבירות‬
‫הגבוהה ביותר בעונת השפעת הקרובה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חברות החיסונים מתחילות לייצר את‬
‫חיסוני השפעת הצפויים להגן עלינו‪ ,‬כאשר כל נוסחת חיסון מכילה שלושה זני שפעת‪,‬‬
‫בתקווה שיהיו דומים במידה מספקת לגרסת השפעת שאנחנו עשויים להיחשף אליה‪.‬‬

‫‪ 7.5‬ריאיון עם פרופסור פיטר פאלזה‪ :‬חיסון השפעת‬

‫אחת הסיבות לכך שנגד כמה מחלות שגורמות נגיפים יש לנו חיסונים טובים‪ ,‬היא שהם אינם‬
‫משתנים (למשל נגיפי החצבת‪ ,‬החזרת והפוליו)‪ .‬לנגיפים כמו נגיף השפעת‪ ,‬נגיף ה‪ HIV -‬ובנגיפי‬
‫צהבת מסוג ‪ ,C‬ישנן גרסאות שונות ולכן קשה יותר לפתח חיסון שיפעל נגד כל הגרסאות הללו‪.‬‬
‫עבור נגיף השפעת‪ ,‬יש לנו חיסונים עונתיים טובים למדי‪ ,‬גם אם אינם מושלמים‪ ,‬אשר אפשר לקבל‬
‫בזריקה או דרך האף במדינות מסוימות (נגיף זה משרה תגובה חיסונית של הרירית בדרכי הנשימה‬
‫העליונות)‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬השאיפה היא להצליח לייצר חיסון אוניברסלי שיצליח לחסן אותנו למשך מספר שנים‪.‬‬
‫האסטרטגיה שעומדת מאחורי השאיפה הזו היא להתמקד בתחומים השמורים ביותר של הנגיף‪.‬‬
‫מערכת החיסון שלנו רואה את החלק החיצוני של הנגיף‪ ,‬אשר משתנה ללא הרף‪ .‬אם נוכל לכוון‬
‫מחדש את מערכת החיסון לעבר האזורים השמורים של הנגיף‪ ,‬למשל הגבעול (‪ )stalk‬של חלבון‬
‫הספייק (במקום הראש של חלבון הספייק)‪ ,‬קיים סיכוי שנצליח לעורר תגובה חיסונית שתספק‬
‫הגנה לאורך זמן‪.‬‬

‫‪ 7.6‬אז איפה המלכוד? מה הסיכון?‬

‫ב‪ 150 -‬השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית משלוש סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬תברואה טובה יותר שמונעת זיהומים‪.‬‬
‫‪ .2‬חיסונים שמונעים מחלות‪.‬‬
‫‪ .3‬תרופות שמטפלות במחלות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬עד לפני ‪ 150‬שנה מחלות מדבקות היו סיבת המוות העיקרית‪ ,‬ולא מחלות לא מדבקות‪.‬‬
‫החיסונים שאנחנו מקבלים מורכבים מכמה מרכיבים‪:‬‬
‫המרכיב הפעיל‪/‬מומת‪/‬מוחלש‪/‬תת‪-‬יחידה של האנטיגן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כימיקלים שמגבירים את התגובה החיסונית הנקראים מסייעים (‪.)Adjuvants‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חומרים משמרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מזהמים לא מכוונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כל המרכיבים הללו ניתנים בנפח קטן של תמיסת סליין סטרילית‪ .‬מתרכובת הנגיפים עולים כמה‬
‫חששות‪ ,‬וביניהם החשש שהמרכיב הנגיפי או החיידקי מסוגל לגרום למחלה‪ ,‬וכן החשש‬
‫שהמסייעים‪ ,‬החומרים המשמרים והמזהמים מסוכנים יותר מהטיפול עצמו‪.‬‬
‫בכל מוצר שאנחנו צורכים קיימים סיכונים‪ .‬ישנם אנשים הרגישים למוצרים מסוימים (כמו אוכל‪,‬‬
‫איפור או דיאודורנטים)‪ ,‬אשר עלולים לפתח תגובות כמו פריחה או כאבי בטן‪ .‬במקרים קיצוניים‬
‫מי שאלרגי יכול להיכנס למצב של הלם אנפילקטי‪ ,‬ואם לא יקבל זריקת אפינפרין‪ ,‬עלול למות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עדיין אנשים ממשיכים להשתמש בשלל המוצרים הקיימים מבלי להתייחס לסיכונים הללו‪.‬‬

‫‪42‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫בנוסף‪ ,‬אין מקום לחשוש כי החיסונים המיוצרים ברישיון עלולים לגרום למחלות מדבקות‪ .‬נפרט‬
‫מדוע‪:‬‬

‫נציין כי בניסיונות הראשונים לייצר את חיסון הפוליו של סאלק באופן מסחרי התרחשה‬ ‫•‬
‫תאונה המוכרת בשם תקרית קאטר‪ ,‬ובה הנגיפים לא הומתו בטעות וכך הוזרק נגיף פוליו חי‬
‫ופעיל לאלפי ילדים‪ ,‬שהוביל לכך שמאות ילדים הפכו לנכים ועשרה מתו מהחיסון הפגום‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מאפריל ‪ 1955‬ייצור חיסון הפוליו מפוקח בחומרה ובטיחותו נבדקת שוב ושוב‪ .‬במשך‬
‫למעלה מ‪ 50 -‬שנה‪ ,‬מיליוני מיליונים של ילדים בכל רחבי העולם מקבלים את זריקות חיסון‬
‫הפוליו המומת‪ ,‬וכתוצאה מכך מוגנים לחלוטין מפני שיתוק‪.‬‬
‫לגבי החיסון של הנגיף המוחלש של סבין שמוזרק דרך הפה‪ ,‬ה‪ ,OVP -‬הנגיף עבר מוטציות עד‬ ‫•‬
‫שכבר אינו מסוכן‪ .‬אולם‪ ,‬במקרה אחד מתוך שני מיליון מקרים‪ ,‬הנגיף מסוגל לחזור לצורתו‬
‫הקודמת ולגרום לשיתוק ילדים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הופסק מתן ה‪ OVP -‬בארה"ב ובמרבית הארצות‬
‫האחרות‪ .‬לצערנו‪ ,‬יש מספר מדינות שסובלות מפוליו שבהן עדיין משתמשים ב‪ ,OVP -‬אך‬
‫מיגור המחלה לחלוטין היה אמור להיות מושלם עד לשנת ‪.2020‬‬
‫כל עוד הרעלנים החיידקיים כמו טטנוס ודיפתריה מוצאים מכלל פעולה באמצעות‬ ‫•‬
‫פורמלדהיד‪ ,‬הם גם אינם יכולים לגרום עוד למחלה‪.‬‬
‫עבור חיסונים תת‪-‬יחידתיים אחרים – למדנו כי הנגיפים הם הטפילים המושלמים‪ ,‬ושעליהם‬ ‫•‬
‫להיכנס לתא המארח כדי להשתכפל‪ .‬אם לנגיפים אין דנ"א או רנ"א שיניעו את סינתזת‬
‫החלבונים הנגיפיים‪ ,‬הם אינם יכולים להדביק במחלה‪ .‬החיסונים התת‪-‬יחידתיים לצהבת ‪B‬‬
‫או לנגיף הפפילומה מכילים לא יותר מאשר חלבון נגיפי יחיד מבודד‪ ,‬אשר מיוצר באופן גנטי‬
‫בשמרי אפייה בלתי מזיקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬החלבונים הנגיפיים המבודדים הללו אינם מדבקים‬
‫ואינם מסוכנים‪.‬‬

‫‪ 7.7‬כמה רעילים הם החיסונים?‬

‫חשש נוסף שקיים הוא שהתוספים שנמצאים בחיסונים (מסייעים‪ ,‬חומרים משמרים ומזהמים)‬
‫עלולים להיות מסוכנים‪ .‬האנטיגנים של החיסון מעוררים את מערכת החיסון שלנו‪ ,‬וכשתאי ‪B‬‬
‫קושרים אותם הם מעוררים את הרחבת שבט תאי ה‪ ,B -‬שמתאמנים לייצר נוגדנים לכדי שלמות‪.‬‬
‫מסייעים‪ ,‬כמו גם חומרים משמרים ומזהמים‪ ,‬אינם אנטיגנים ואינם מעוררים תגובה מיוחד של‬
‫תאי ‪ .B‬לכן‪ ,‬כדי שהכימיקלים הללו יהיו מסוכנים‪ ,‬עליהם להיות רעילים‪ .‬רעלים מסוכנים מכיוון‬
‫שהם מפריעים לפעילות האנזימים‪ ,‬חוסמים את חילוף החומרים ומחלישים את הפיזיולוגיה שלנו‪.‬‬
‫חוזק הרעלים קשור ישירות למינון הדרוש לרעל מסוים להשפיע ביחס למשקל הגוף‪ ,‬כך שככל‬
‫שאנחנו גדולים יותר כך נוכל לשאת כמות גדולה יותר של רעל מבלי לחלות‪.‬‬
‫‪ .1‬מסייעים – המסייעים עשויים ממלחי אלומיניום‪ ,‬שהוא הכימיקל השלישי בכמותו בעולם‪,‬‬
‫אשר מרכיב כ‪ 8% -‬מהאדמה‪ ,‬ונמצא במזונות‪ ,‬באבק ובאוויר‪ .‬מוצרים יומיומיים מכילים‬
‫אלומיניום‪ ,‬כמו גבינה אמריקאית‪ ,‬סודה לשתייה ואספירין‪ .‬תינוק שניזון מאבקת חלב‬
‫מקבל לפחות ‪ 2‬מ"ג אלומיניום מדי יום‪ ,‬ואדם בוגר מקבל פי עשרה‪ .‬הכמות הזו עדיין‬
‫מתחת לרמה הבטוחה של צריכת האלומיניום המותרת‪ ,‬שהיא כ‪ 140 -‬מ"ג ליום לאדם‬
‫במשקל ממוצע של ‪ 70‬ק"ג‪ .‬בחיסון יש כ‪ 250 -‬מיקרוגרם‪ ,‬כך שאין חשש שאכן יהיה רעיל‪.‬‬

‫‪ .2‬חומרים משמרים – תימרוסל (‪ )Thimerosal‬הוא חומר משמר שמכיל כספית‪ ,‬ונוסף‬

‫לחיסונים שארוזים בבקבוקונים רב‪-‬פעמיים‪ ,‬כך שמבטיח שהחיסון יישאר סטרילי ובטוח‬
‫להזרקות מרובות‪ .‬בניגוד לאלומיניום‪ ,‬כספית אכן נחשבת מסוכנת‪ .‬חיידקים בים ממירים‬
‫כספית לא אורגנית למתיל‪-‬כספית‪ .‬הפלנקטון אוכל את המתיל‪-‬כספית‪ ,‬דגים אוכלים את‬
‫הפלנקטון ואנחנו אוכלים את הדגים‪ .‬מתיל הכספית נספג במעיים שלנו ועלול לגרום‬
‫להפרעות נוירולוגיות‪ .‬אולם‪ ,‬התימרוסל שנכנס לגופנו מייצר אתיל‪-‬כספית ולא מתיל‪-‬‬
‫כספית‪ ,‬שתי תרכובות שונות‪ ,‬שבהן האתיל‪-‬כספית אינה רעילה כמו המתיל‪-‬כספית‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הדיון סביב הכספית כלל אינו רלוונטי בימינו‪ ,‬משום שהחל משנת ‪ 2000‬החיסונים‬
‫מסופקים בזריקות סטריליות חד‪-‬פעמיות‪ ,‬כך שאין יותר שימוש בתימרוסל‪.‬‬

‫‪ .3‬מזהמים – המזהמים קיימים בכמויות זעירות הנמוכות בהרבה מהאנטיגן עצמו או‬
‫מהמסייעים‪ ,‬כשהם קיימים‪ .‬אולם‪ ,‬גם שיעור קטן מאוד עלול להיות מסוכן לאנשים‬

‫‪43‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫אלרגיים‪ .‬כדי להתמודד עם הסיכון שהאדם אלרגי לחלבון הבלתי מזיק ממנו עשוי החיסון‪,‬‬
‫האחות מבקשת להמתין ליד חדר האחיות למשך ‪ 15-30‬דקות לאחר החיסון כדי להבטיח‬
‫שהכול בסדר‪ .‬במקרה של תגובה אלרגית חריפה‪ ,‬אפשר להזריק אפינפרין שינטרל את‬
‫התגובה האלרגית (ולאחר מכן לקבל טיפול המשך בבית החולים)‪.‬‬

‫‪ 7.8‬לוח זמני החיסונים (השנתיים הראשונות של החיים)‬

‫תוכנית חיסונים שנועדה למנוע מחלה עשויה להשתנות ממדינה למדינה‪ ,‬כאשר מספר החיסונים‬
‫הכלולים בתוכנית עלה במשך השנים‪ .‬בעקבות כך עלו גם החששות וההתנגדויות שהביעו כמה‬
‫אנשים‪ ,‬ובכללם‪:‬‬

‫שאלת הביטחון של החיסונים (בה דנו בשיעורים הקודמים)‪.‬‬ ‫•‬

‫ייתכן שמערכת החיסון שלנו לא תצליח להתמודד עם החשיפה לאנטיגנים הרבים המצויים‬ ‫•‬
‫בחיסונם‪.‬‬
‫יש כאלה שמעדיפים שילדיהם ירכשו חסינות בדרך הטבעית באמצעות מחלה‪.‬‬ ‫•‬
‫טיעונים מוסריים‪ ,‬כמו האם לממשלה יש זכות לכפות חיסונים על הילדים? (ומנגד‪ ,‬האם‬ ‫•‬
‫להורים יש זכות למנוע הגנה מילדיהם כחלק מאמונותיהם האישיות?)‪.‬‬

‫להלן טבלה המציגה תוכנית חיסונים מומלצת האופיינת ל‪ 24 -‬החודשים הראשונים של הילד‪:‬‬

‫בסך הכול ישנן ‪ 13‬פתוגנים המכוסים בחיסון מומת אחד‪ ,‬שישה חיסונים חיים מוחלשים‪ ,‬ושישה‬
‫חיסונים תת‪-‬יחידתיים‪ .‬ישנם כמה חיסונים המשולבים באופן שגרתי וניתנים כזריקה אחת‪ ,‬דבר‬
‫שמקטין את כמות הזריקות הכולל ואת מספר הביקורים במרפאה‪.‬‬
‫החיסון מתבסס על זריקה ראשונית התחלתית‪ ,‬וזמן מה אחריה ביצוע זריקת דחף‪ .‬על אף שישנה‬
‫הגנה מסוימת כבר לאחר הזריקה הראשונה‪ ,‬יש להשלים את כל סדרת זריקות הדחף כדי להשיג‬
‫הגנה מרבית‪ .‬חיסון מאוחד (‪ )conjugate vaccine‬יכול להכיל אנטיגן סוכרי הקשור לנשא חלבוני‪.‬‬
‫ישנם הורים שיעדיפו לפזר את הזריקות או לפצל חיסונים משולבים לפתוגנים הנפרדים שלהם‪ .‬אין‬
‫בכך כל פסול‪ ,‬היות והחיסונים פועלים באופן עצמאי‪ ,‬ואין יתרונות שנובעים משיתוף פעולה ביניהם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬פיצול או פיזור חיסונים מעורבים מוביל להארכת תקופות הביניים‪ ,‬שבהן הילד נותר פגיע‬
‫למחלות שניתן למנוע‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫בנוגע לשאלת עומס האנטיגנים שמהווה חשש גדול – הודות לרפואה המתקדמת ולחיסונים התת‪-‬‬
‫יחידתיים‪ ,‬כמות האנטיגנים המוזרקים לגופנו במהלך החיסון נמוך משמעותית מבעבר‪ .‬לצורך‬
‫ההשוואה – מספר האנטיגנים הכולל שמרכיב את תוכנית החיסונים כולה נמוך מ‪ 150 -‬אנטיגנים‬
‫ורב‪-‬סוכרים‪ .‬החיסון נגד האבעבועות השחורות שהיה קיים בעבר הכיל כ‪ 200 -‬אנטיגנים בזריקה‬
‫אחת‪ ,‬והחיסון הישן המומת כנגד שעלת הכיל כ‪ 2000 -‬אנטיגנים (וכיום הופחת לחמישה בלבד)‪ .‬ככל‬
‫שטכנולוגיית החיסונים משתפרת‪ ,‬כך מופחת העומס ויעילות החיסונים עולה‪ ,‬כך שמערכת החיסון‬
‫מתמקדת בפגיעה באנטיגנים החשובים ועל ידי כך מספקת הגנה מרבית‪.‬‬
‫טענה נוספת שהעלינו מקודם היא סוגיית החסינות הטבעית‪ ,‬שנובעת ממחלה ראשונית‪ .‬הפתוגנים‬
‫התפתחו כך שהם מציגים בפני מערכת החיסון את האנטיגנים שמספקים יתרון לפתוגן‪ ,‬למשל‪ :‬נגיף‬
‫ה‪ HIV -‬מראה על פני השטח נתונים משתנים‪ ,‬ומשאיר במקומות חסויים את האפיטופים השמורים‬
‫והמועדפים‪ .‬כך‪ ,‬פתוגנים יכולים להתחמק ממערכת החיסון שלנו ולהתרבות בלי הפרעה‪ .‬המדע‬
‫תרם לכך שאנחנו יכולים להתעלות על חוקי הטבע על ידי גילוי הפתוגנים‪ ,‬המבנה שלהם ומנגנוני‬
‫המחלה‪ .‬במובנים מסוימים‪ ,‬הצלחת החיסון מטעה אנשים מסוימים שמאמינים שהאיום מהמחלה‬
‫ומהנגיפים אינו אמיתי‪ .‬ההתנסות במחלה אינה טובה לבריאות ולעיתים יכולה להרוג‪ ,‬ולכן הטיעון‬
‫לחסינות טבעית חלש‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו רואים כי לאחר הצגת כל חיסון חדש ישנה ירידה דרמטית בהיקף המחלה‪ ,‬וחיסונים‬
‫הורידו את שכיחות המחלה עד למיגורה‪.‬‬

‫‪ 7.9‬דעת המומחים על חשיבות חיסונים‬

‫אין ספק שהחיסונים חשובים ביותר‪:‬‬

‫בזכות החיסונים תוחלת ואיכות החיים עלו מאוד במאה השנים האחרונות‪.‬‬ ‫•‬
‫מערכת החיסון אמנם מתכוננת להגיב לדלקת‪ ,‬אך היא אינה יודעת איזו דלקת עומדת לבוא‪,‬‬ ‫•‬
‫ועל כן היא מחכה עד שאורגניזם מסוים ידביק אותנו‪ .‬לעיתים ידו של הנגיף על העליונה‪,‬‬
‫ואנחנו עלולים למות עוד לפני שמערכת החיסון הצליחה לפעול‪ .‬החיסונים מונעים את‬
‫התרחיש העגום הזה‪.‬‬
‫הזיכרון החיסוני יכול להישמר עשרות שנים‪ ,‬והחלק החשוב בחיסון הוא העובדה שאנחנו‬ ‫•‬
‫נחשפים למחלה בדרך שאינה גורמת לנו כל נזק‪.‬‬
‫על אף שעולות הטענות כי יש קשר בין אוטיזם לחיסונים‪ ,‬אין כל הוכחה לכך שהדברים אכן‬ ‫•‬
‫קשורים‪ .‬החיסונים בדרך כלל בטוחים מאוד‪ ,‬וככל הנראה הצילו יותר חיי אדם במרוצת‬
‫השנים מכל דבר אחר‪.‬‬

‫‪ 7.10‬סיכום‬
‫החיסון לאבעבועות השחורות היה הראשון והוביל למיגור המחלה הזו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קיימים שני סוגים של חיסונים לפוליו‪( IPV :‬חיסון מומת של סאלק) ו‪( OPV -‬חיסון‬ ‫‪.2‬‬
‫מוחלש של סבין הניתן דרך הפה)‪.‬‬
‫החלשה של נגיפים מתבצעת על ידי גידול הנגיף בתנאים לא מיטביים במשך דורות רבים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בזמן שהנגיפים עוברים מוטציות ומסתגלים לתנאי התרבית‪ ,‬הם מאבדים את יכולתם‬
‫לחולל מחלה בבני אדם‪.‬‬
‫חיסוני תת‪-‬יחידה מכילים רק חלקים מתוך הפתוגן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חיסוני תת‪-‬יחידה כנגד נגיפים מכילים את חלבוני הספייק של הנגיף‪ ,‬כמו אנטיגן פני השטח‬ ‫‪.5‬‬
‫של צהבת ‪ B‬וחלבון ‪ L1‬של נגיף הפפילומה האנושי‪ .‬החיסונים הללו בטוחים מאוד‪ ,‬משום‬
‫שהאנטיגנים הנגיפיים ששימשו להכנתם מיוצרים בדרך כלל כחלבונים רקומביננטים‪,‬‬
‫כלומר חלבוני שיוצרו כשרק הגנים הטהורים של האנטיגן הנגיפי מתורגמים בתאים‬
‫בטוחים לחלוטין כמו שמרי אפייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬החיסונים עצמם אינם מכילים דנ"א או רנ"א‬
‫נגיפי‪ ,‬ואינם מדבקים כלל‪.‬‬
‫ישנם נגיפים העמידים לחיסונים‪ ,‬כמו נגיף ה‪( HIV -‬זאת משום שהנגיף משתלב בתוך‬ ‫‪.6‬‬
‫הדנ"א הכרומוזומלי שלנו‪ ,‬וכך מסוגל להתפשט בלי לייצר חלקיקי נגיף חופשיים‪ .‬ה‪HIV -‬‬
‫תוקף תאי ‪ T‬ולכן מחליש את מערכת החיסון שלנו‪ ,‬ובנוסף משתנה ללא הפסקה)‪.‬‬

‫‪45‬‬
‫‪30/10/2020‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬איך מנצחים אותם? (אודיה קליין)‬

‫חיסונים מסחריים מכילים מסייעים – כימיקלים שמחזקים את התגובה החיסונית כלפי‬ ‫‪.7‬‬
‫החיסון‪ .‬בדרך כלל המסייעים הם מלחי אלומיניום בריכוז נמוך מאוד‪.‬‬
‫השימוש בתימרוסל‪ ,‬שגרם חשש רב משום שמכיל כספית‪ ,‬הופסק בשנת ‪.2000‬‬ ‫‪.8‬‬
‫תוכנית החיסונים המומלצת מכילה חיסונים כנגד ‪ 13‬פתוגנים‪ .‬כל החיסונים הללו מכילים‬ ‫‪.9‬‬
‫יחדיו פחות אנטיגנים מאשר זריקת החיסון היחידה נגד האבעבועות השחורות שהביאה‬
‫למיגור המחלה בהצלחה‪.‬‬
‫החיסונים מיגרו מחלות והצילו מיליוני חיים במשך השנים‪ ,‬ויוסיפו לעשות זאת עוד שנים‬ ‫‪.10‬‬
‫רבות‪.‬‬

‫‪46‬‬