‫מצגת מבוא פיזיולוגיה‬

‫הגדרות‬
‫אנטומיה‪ :‬מדע החוקר את מבנה הגוף והיחס בין מרכיביו‪ .‬במילים אחרות כיצד דברים‬
‫נראים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הטחול נמצא בחלקו השמאלי של הגוף מתחת לסרעפת‪.‬‬
‫פיזיולוגיה‪ :‬מדע החוקר את תפקוד הגוף במצב הנורמאלי או במילים אחרות כיצד דברים‬
‫עובדים ‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הטחול הוא "בית הקברות" של תאי הדם האדומים‪ ,‬בתקופה העוברית יש לו תפקיד‬
‫בייצור כדוריות דם‪.‬‬
 ‫פיזיולוגיה כללית‬
‫כיצד פועלים תאים בודדים?‬
‫תאי עצב ‪ -‬פעילות חשמלית ושחרור מעביר עצבי (נוירוטרנסמיטר) המאפשר העברת מידע‬
‫לתאים‪.‬‬
‫תאי שריר‪ -‬פעילות חשמלית ופעילות מכנית‪-‬כווץ השריר‪.‬‬
‫תאי בלוטה ‪ -‬שחרור חומרים‪( .‬בלוטות רוק‪ ,‬בלוטות זיעה‪ ,‬בלוטות הורמונליות)‬

‫מהחומר לגוף השלם‬

‫מרמת התא זה נחשב כבר יצור חיי‬

‫הרמות המבניות של האורגניזם (יצור חי)‬

‫הרמה הכימית – כוללת את כל האטומים והמולקולות בגוף‪ .‬אטומים מתגבשים למולקולות‬
‫(חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬שומנים‪ ,‬ויטמינים)‬
‫הרמה התאית – הרמה הבסיסית‪ ,‬המבנית והתפקודית הקטנה ביותר באדם‪ .‬בגוף מספר רב‬
‫של סוגי תאים‬
‫רמת הרקמות – קבוצה של תאים אשר בדרך כלל מקיימים שיתוף פעולה בכדי ליצור‬
‫תפקודים ספציפיים‬
‫רמת האיבר – מערבים לפחות שני סוגים של רקמות בכדי ליצור פעילות ספציפית (קיבה‪,‬‬
‫לב‪ ,‬ראות‪ ,‬מוח ועוד)‪ .‬בעל צורה אופיינית‬
‫רמת המערכת – מכילה מספר איברים אשר להם תפקוד משותף (מערכת העיכול‪,‬‬
‫האנדוקרינית‪ ,‬הדם )‬
‫רמת האורגניזם – כולל את כלל החלקים בגוף הפועלים בשיתוף פעולה‬
 ‫הרמות המבניות של האורגניזם‬
‫רמה כימית‬
‫רמה תאית‬
‫רמת הרקמות‬
‫רמת האיברים‬
‫רמת המערכת‬
‫רמת האורגניזם‬

‫בין תא לייצור השלם‬

‫תא – יחידת החיים הקטנה ביותר‬
‫רקמה – קבוצת תאים בעלי תפקיד ומבנה זהה‬
‫איבר – מספר סוגי רקמות הפועלות יחדיו‬
‫מערכת – מספר איברים המתפקדים יחדיו בגוף‬
‫יצור ‪ /‬אורגניזם ‪ -‬כלל המערכות המאפשרות את תפקודו של‬
‫היצור החי‬

‫מבנה האטום‬
‫האטום בנוי מגרעין עם מעטפת אלקטרונים שנעים סביבו‪.‬‬
‫הגרעין עצמו בנוי מפרוטונים ונויטרונים‪.‬‬
‫פרוטון ‪ -‬נמשך לאלקטרודה שלילית במעגל חשמלי– לכן הוא חיובי‪.‬‬
‫אלקטרון ‪ -‬נמשך לאלקטרודה חיובית – לכן הוא שלילי‪.‬‬
‫נויטרון ‪ -‬לא זז לכן הינו ניטרלי‪.‬‬
‫משקל האטום – מתקבל מהמסה של הפרוטון והנויטרון שהם יחסית גדולים וכבדים‪.‬‬
‫האלקטרון קטן וחסר משקל‪.‬‬

‫יונים‪ ,‬מולקולות ותרכובות‬

‫בכל אטום מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים‪ .‬אך האלקטרונים נעים בחופשיות‬
‫יחסית‪ ,‬מאטום לאטום‪ ,‬בתלות המשיכה חשמלית שמפעיל אטום אחד על אטום אחר‪.‬‬
‫למעשה יש מספר אופטימאלי של אלקטרונים ש"כדאי" שיהיו לכל אטום ולכן לפעמים עדיף לו‬
‫לקחת אלקטרונים מאטום אחר או למסור אלקטרונים לאטום אחר‪.‬‬
‫במידה ואטום מוסר או מקבל אלקטרון‪ ,‬הוא הופך להיות יון‪ .‬אין מסירה או קבלה של פרוטון‬
‫אלא רק של אלקטרון‪.‬‬
 ‫יון ‪ -‬אטום בעל מטען חיובי או שלילי‪.‬‬
‫יון שלילי ‪ /‬אניון – זהו אטום שקיבל אליו אלקטרון‬
‫יון חיובי ‪ /‬קטיון – אטום שמוסר אלקטרון‬
‫מולקולה ‪ -‬כאשר ‪ 2‬אטומים חולקים אלקטרון‬
‫מספר הפרוטונים – מגדיר את הזהות של האטום‪ ,‬כלומר איזה חומר יסוד הוא‪ .‬כמעט כל‬
‫התכונות הפיזיות שלו‪ ,‬כמו צבע‪ ,‬צפיפות‪ ,‬ריח‪ ,‬נקודת רתיחה‪ ,‬מצב צבירה ועוד נקבעות ע"י‬
‫מספר הפרוטונים‪.‬‬
‫כ ‪ 95%‬מגוף האדם מורכבים מ ‪ 4‬אטומים ‪:‬‬
‫מימן – )‪ - Hydrogen (H‬פרוטון אחד אלקטרון אחד‪.‬‬
‫פחמן – )‪ 6 - Carbon (C‬פרוטונים ‪ 6‬אלקטרונים‪.‬‬
‫חנקן – )‪ 7 - Nitrogen (N‬פרוטונים ‪ 7‬אלקטרונים‬
‫חמצן ‪ 8 - Oxygen (O) -‬פרוטונים ‪ 8‬אלקטרונים‪.‬‬

‫קשרים כימיים‬
‫מולקולות ותרכובות נוצרים על ידי קשרים כימים המשמשים כדבק שמחזיק כמה אטומים‬
‫ביחד‪ .‬הסיכוי שאטום יצור קשר עם אטום אחר תלוי במספר האלקטרונים במעטפת החיצונית‬
‫שלו‪.‬‬

‫‪ – Ionic Bonds‬קשר יוני‬

‫קשר יוני ‪ -‬הוא קשר חשמלי שנוצר בגלל משיכה של יונים חיוביים ושליליים אחד לשני‪.‬‬
‫תרכובות יוניות נמצאות לרוב כמוצקים‬
‫דוגמא לקשר יוני היא מולקולת הסודיום כלוריד ‪ -‬נתרן מוסר אלקטרון לכלור‪.‬‬
‫הנתרן מאבד אלקטרון והופך ל ‪( +Na -‬קטיון)‬
‫הכלור מקבל אלקטרון והופך ל‪( -Cl -‬אניון)‬
‫ה‪ +Na -‬וה‪ -Cl -‬נמשכים זה לזה ויוצרים תרכובת של ‪ - NaCl‬מלח שולחן‪.‬‬
‫בגוף‪ ,‬קשרים יוניים נמצאים בעיקר בשיניים ובעצמות‪ ,‬ותורמים לחוזק הרקמה‪ ,‬רוב שאר‬
‫היונים מומסים בנוזלי הגוף‪.‬‬
‫אלקטרוליטים ‪ -‬כאשר יונים חיוביים ושליליים נמצאים בתמיסה‪.‬‬
 ‫‪ – Covalent Bonds‬קשר קוולנטי‬
‫קשרים קוולנטים ‪ -‬נוצרים כאשר אטומים יוצרים מולקולה על ידי שיתוף של ‪ 1-3‬זוגות של‬
‫אלקטרונים ברמת המעטפת החיצונית‬
‫ככול שיותר זוגות של אלקטרונים יוצרים את הקשר ‪ -‬כך‬
‫הקשר יותר חזק‪.‬‬
‫הקשרים יכולים להיות קוטביים או לא קוטביים‬
‫קשר לא קוטבי – נוצר כאשר האטומים מתחלקים‬
‫באלקטרונים בצורה שווה‪ ,‬אטום אחד אינו מושך את‬
‫האלקטרונים המשותפים חזק יותר מאשר האטום השני‬
‫קשר קוולנטי קוטבי (פולרי) ‪ -‬האלקטרונים מתחלקים‬
‫בצורה לא שווה בין האטומים היוצרים את הקשר‪.‬‬
‫במולקולת מים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬החמצן מושך את האלקטרונים של‬
‫המימן חזק יותר‪.‬‬
‫קשר יחיד = האטומים חולקים זוג אלקטרונים אחד‬
‫קשר כפול = האטומים חולקים שני זוגות אלקטרונים‬
‫קשר משולש = האטומים חולקים שלושה זוגות אלקטרונים‬
‫קשרי מימן ‪hydrogen bonds‬‬
‫קשרי מימן נוצרים בין מימן בעל מטען חיובי חלקי לבין אטום בעל מטען‬
‫שלילי חלקי (חמצן או חנקן)‬
‫קשר מימן הוא סוג קשר קוולנטי חלש‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬מולקולות תלת‬
‫מימדיות מחזיקות ביחד בעזרת קשרי מימן רבים‪.‬‬

‫תגובות כימיות‬
‫התגובה הכימית מתייחסת ליצירת או לפירוק של קשרים כימיים בין אטומים‪ ,‬והם הבסיס של‬
‫כל תהליכי החיים‪.‬‬
‫המונח מטבוליזם מתייחס לכל התגובות הכימיות המתרחשות בגוף‪.‬‬
‫חוק שימור החומר ‪ -‬בתגובה כימית המסה הכללית של המגיבים שווה לזה של התוצרים‬
 ‫סוגים של תגובה כימית‬
‫תגובת סינתזה = אנאבוליזם – כאשר שניים או יותר אטומים‪ ,‬יונים או מולקולות מתחברים‬
‫ויוצרים מולקולות חדשות וגדולות יותר = יצירת קשרים חדשים‪.‬‬
‫תגובת פירוק = קאטבוליזם ‪ -‬מולקולות גדולות מפורקות לאטומים‪ ,‬יונים או מולקולות קטנות‬
‫יותר = פירוק קשרים קיימים‬
‫ריאקצית הפיכה – התוצר הסופי של התגובה הכימית יכול לחזור ולהתפרק למגיבים‬
‫המקוריים של התגובה‪.‬‬
‫תגובת החלפה – מערבת החלפה של אטום אחד או מספר אטומים על‪-‬ידי אטומים אחרים‪.‬‬

‫הרכב הגוף‬
‫ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בגוף האדם‪:‬‬
‫מים ‪( -‬כ‪ 60%-‬ממשקל הגוף)‪.‬‬ ‫•‬
‫חומר אורגני ‪( -‬כ‪ 40%-‬ממשקל הגוף) –תמיד יכיל אטום פחמן‪ .‬ייחודי לעולם החי‬ ‫•‬
‫והצומח‪ ,‬וכולל את "אבות המזון"‪ :‬פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים‪.‬‬
‫חומרים אנאורגניים ‪ -‬מינרלים ‪ -‬סידן‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬כלור‪ ,‬ברזל ועוד‪.‬‬ ‫•‬

‫מים‬
‫מים מהווים כ‪ 60% -‬ממשקל הגוף‪ .‬המים הם הסביבה שבה נמצאים המרכיבים האחרים‬
‫בגוף האדם‪ ,‬אנו יצורים מימיים‪ .‬כל התהליכים בגוף קשורים למים‪.‬‬
‫המים נותנים לגוף נפח‪ ,‬כמו אוויר בתוך בלון‪ ,‬שמעניק נפח ויציבות‪.‬‬
‫כדי להבין כמה המים חשובים‪ ,‬די לומר שאדם שאיבד ‪ 15%‬מהמים בגופו כבר נמצא בסכנת‬
‫מוות!!‬
‫הנוזל התוך תאי ‪ -‬רוב המים נמצאים בתוך התאים (שני שליש)‪.‬‬
‫הנוזל החוץ תאי – מתחלק לשניים ‪:‬‬
‫פלסמה ‪ -‬נמצא בתוך כלי הדם‪ .‬מהווה כ – ‪ 1/4‬מסך כל הנוזל‬ ‫•‬
‫החוץ תאי‬
‫הנוזל הבין תאי – נמצא בין התאים‪ .‬מהווה כ ‪ 3/4‬מסך כל‬ ‫•‬
‫הנוזל החוץ תאי‬

‫פחמימות (סוכרים)‬
‫בנויות מ ‪:‬‬
‫‪ -,C, H‬ו‪( O -‬מימן‪ ,‬פחמן וחמצן)‪ -.‬ביחס של פחמן אחד לכל מולקולת מים‪.‬‬ ‫•‬
‫גלוקוז ‪ -‬מכיל ‪ 6‬אטומי פחמן ו‪ 6 -‬מולקולות מים ‪ -‬זהו מקור אנרגיה ליצירת ‪- ATP‬‬ ‫•‬
‫מטבע האנרגיה של החיים‬
‫מהוות כ‪ 2/3% -‬ממשקל הגוף‪.‬‬ ‫•‬
 ‫גליקוגן ‪ -‬שהוא מולקולת האגירה של הגלוקוז נאגר בכבד וברקמות השריר‪.‬‬ ‫•‬
‫פחמימות יוצרות את שלד המולקולה של ה‪ DNA-‬וה‪( RNA -‬סוכר הדהאוקסיריבוז והריבוז)‬
‫ישנם שלושה סוגי סוכרים‪:‬‬
‫חד סוכר – שרשרת או טבעת של שלושה עד שבעה פחמנים‪.‬‬
‫הגלוקוז הוא החשוב ביותר‬ ‫•‬
‫הפרוקטוז מצוי בפירות‬ ‫•‬
‫גלקטוז מצוי בחלב‪.‬‬ ‫•‬
‫דו סוכר – שתי טבעות של חד סוכר מחוברות‪.‬‬
‫לקטוז – בנוי מגלוקוז וגלקטוז‪.‬‬ ‫•‬
‫מלטוז – שני גלוקוז‬ ‫•‬
‫סוכרוז – גלוקוז ופרוקטוז‬ ‫•‬
‫רב סוכר – פחמימה המכילה יותר משני חד סוכר המחוברים ביניהם בשרשרת ישרה או‬
‫מסועפת‪.‬‬
‫העמילן‪ -‬הוא הנפוץ ביותר‪ .‬הרבה יחידות גלוקוז שמחוברות בשרשרת ישרה ולכן הגוף‬ ‫•‬
‫יכול לפרקו‪.‬‬
‫תאית – רב סוכר המצוי בסיבים תזונתיים – יחידות גלוקוז המחוברות באופן מסועף‪ ,‬אין‬ ‫•‬
‫אנזים בגוף האדם המסוגל לפרקה‪.‬‬
‫חלבונים – ‪Proteins‬‬
‫מהווים כ ‪ 17%‬ממשקל הגוף‪ .‬תפקידם של החלבונים הוא לבנות את רקמות הגוף‪ .‬רוב גופנו‬
‫בנוי מחלבונים‪.‬‬
‫כל החלבונים בנויים מיחידות מבנה הנקראות‪ :‬חומצות אמינו‬
‫בטבע ידועות כ‪ 20 -‬חומצות אמיניות השונות זו מזו בשייר‪R‬‬
‫חומצות האמינו קשורות זו לזו בקשר הנקרא קשר פפטידי‬
‫לכולן יש חלק אחד שהוא חומצה קרבוקסילית הבנויה מפחמן‪ ,‬שני אטומי חמצן ומימן‬
‫המסומן ב ‪ C‬וחלק שני הבנוי מחנקן ושני אטומי מימן המסומן ב ‪.N‬‬
‫בגופנו כ ‪ 20‬חומצות אמינו‪.‬‬
‫המבנה הראשוני של החלבון ‪ -‬קצה ה ‪ C‬של קבוצה אחת מתחבר לקצה ה ‪ N‬של קבוצה‬
‫אחרת‪ ,‬תוך פליטת מולקולת מים ונוצר קשר שנקרא קשר פפטידי (קשר בין שתי חומצות‬
‫אמיניות)‪.‬‬
 ‫איזור קבוע‬
‫שייר שמשתנה בין‬ ‫בכל חומצות‬
‫האמינו‬
‫החומצות השונות‬

‫המבנה השניוני של חלבון ‪ -‬בעקבות כוחות חשמליים ואחרים בין חומצות אמינו סמוכות‪,‬‬
‫אזורים שונים בשרשרת מתחילים להתקפל בשלוש צורות‬
‫ישנם ‪ 3‬סוגים של כיפוף‪ ,‬בכל חלבון יכולים להופיע איזורים מכל אחד מהסוגים‪.‬‬
‫זיג זג‪.‬‬
‫סלילי‪.‬‬
‫כל צורה – רנדומלי‪.‬‬
‫המבנה השלישוני של החלבון ‪ -‬עקב הקיפול נוצרים קשרים בין חומצות אמינו מרוחקות ואף‬
‫אטומים אחרים(ברזל)‪ .‬שרשרת החלבון מתקפלת שוב ומתקבל מבנה מפותל תלת ממדי‪.‬‬
‫זוהי הצורה הסופית של החלבון וכך עליו להישאר בכדי למלא את תפקידו‪.‬‬
‫פגיעה בלתי הפיכה במבנה השלישוני נקראת "דה נטורציה" והיא יכולה להיגרם ע"י חום‪,‬‬
‫חומרים כימים ועוד‪.‬‬
‫קבוצות החלבונים‬
‫ישנן שתי קבוצות של חלבונים‬
‫חלבוני מבנה – בונים מבנה גדול יותר בתוך התא‪ ,‬בדומה ללבנים מהן נבנה קיר‪ .‬מרכיבים‬
‫את התא‪ ,‬אברונים וחלק ממבני הגוף ( עור‪-‬קולגן‪ ,‬שיער‪-‬קרטין)‪.‬‬
‫חלבוני תפקוד –‬
‫מגנים – נוגדנים‬
‫שליחים – הורמונים‬
‫מכווצים –אקטין ומיוזין‬
‫אנזימים (זרזים) – חלבונים שמזרזים תגובות כימיות שהיו מתרחשות גם בלעדיהם אך מאוד‬
‫לאט‪.‬‬
‫רוב האנזימים זקוקים לאנרגיה בכדי לבצע את פעולתם‪.‬‬
‫כל אנזים יודע לבצע רק פעולה אחת‪ .‬הם כמו חיילים קטנים בתוך התא שמבצעים פעולות‬
‫שונות‪.‬‬
‫מובילים – המוגלובין (מוביל חמצן)‬
 ‫רמות ארגון של חלבון‬
‫לחלבון מספר רמות ארגון‪:‬‬
‫מבנה ראשוני – רצף חומצות אמינו‬
‫מבנה שניוני – פיתולים המיוצבים בעזרת קשרי מימן‪ .‬סליל‬
‫בצורת אלפא הליקס‪ .‬מבנה שניוני מתייחס לבניית מבנים‬
‫מרחביים בעלי יחידה חוזרת‬
‫מבנה שלישוני – קיפולים נוספים וקשרים בין שיירים –‪ R‬השונים‪.‬‬
‫מתייחס למבנה החלבון המושרה על ידי קשרים הנוצרים בין שיירי חומצות אמיניות‬
‫המרוחקים זה מזה ברצף הקווי‪ .‬מדובר בהתקפלות תלת‪-‬ממדית של השרשרת‬
‫הפוליפפטידית‪ .‬נוצר קשר בין שייר ה‪ R-‬של חומצות האמינו השונות‬
‫מבנה רביעוני – צרוף של מספר שרשרות פוליפפטידיות‬
‫אנזימים‬
‫אנזימים הם חלבונים ומהווים זרזים ביולוגים‪ .‬אנזים מזרז הפיכת סובסטרט (החומר שעליו‬
‫הוא עובד) לתוצר‪ .‬האנזים הוא ספציפי לסובסטרט – אנזים אחד לסובסטרט אחד‪.‬‬
‫הסובסטרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים ויוצר תצמיד‪.‬‬
‫אנזימים מאיצים את ההגעה לשיווי משקל כימי במערכת סגורה‪ .‬במערכת פתוחה התגובה‬
‫(ריאקציה) תלך לכיוון התוצר‪.‬‬
‫פעילות הזירוז של האנזימים מוסברת בהפחתת אנרגיית‬
‫שפעול‪-‬אנרגיה הנדרשת לתהליך לקרות‪.‬‬
‫קצב הזירוז יכול להגיע לפי מיליון לפחות‪.‬‬
‫לאנזימים יש טווח פעילות אופטימאלי של ‪ pH‬וטמפרטורה‪.‬‬
‫האנזים אינו עובר שינוי כימי קבוע‪ ,‬ואינו משתנה במהלך התגובה‬

‫גורמים המשפיעים על פעילות אנזימתית‬

‫‪ - pH‬רמת החומציות משפיעה על המבנה המרחבי של האנזים‪ .‬לכל אנזים‬
‫רמת חומציות אופטימאלית לפעילותו‬
‫פפסין פעיל בקיבה ‪pH 3‬‬
‫טריפסין פעיל במעי הדק ‪pH 8‬‬
‫שניהם מפרקים חלבונים במערכת העיכול‪ ,‬אך טווחי הפעולה שלהם כמעט‬
‫ולא חופפים‪.‬‬
‫טמפרטורה ‪ -‬לכל אנזים טמפרטורה אופטימאלית לפעילותו‪.‬‬
‫בטמפרטורות גבוהות ‪ -‬מהטמפרטורה האופטימאלית עובר האנזים דנטורציה בהדרגה עד‬
‫להפסקת פעולתו‬
 ‫בטמפרטורות נמוכות ‪ -‬מהטמפרטורה האופטימאלית‪ ,‬תהיה הגברה של הפעילות‬
‫האנזימתית עם העלייה בטמפרטורה‪ ,‬זאת משום שקצב תנועת החומרים עולה וכך עולה‬
‫הסיכוי למפגש בין אנזים לסובסטרט‪.‬‬
‫גורמים נוספים המשפיעים על פעילות אנזימתית הם גורמים המשפיעים על הסיכוי למפגש‬
‫בין אנזים לסובסטרט‬
‫טמפרטורה – כפי שראינו מקודם ‪ ,‬ככל שעולה הטמפרטורה עד לטמפרטורה המיטבית ‪,‬‬
‫עולה קצב הפעילות האנזימתית‪.‬‬
‫ריכוז הסובסטרט (מצע) – ככל שעולה ריכוז הסובסטרט עולה קצב הפעילות האנזימתית‪ ,‬עד‬
‫לנקודת הרוויה שממנה ואילך אין שינוי בקצב הריאקציה עם העלייה בריכוז הסובסט‬
‫ריכוז האנזים – ככל שעולה ריכוז האנזים ‪ ,‬עולה קצב הריאקציה האנזימתית‪ ,‬עד לנקודת‬
‫הרוויה שממנה ואילך עליה בריכוז האנזים לא גורמת לעליה בקצב הריאקציה‬

‫שומני הגוף‬
‫אצל גברים – ‪.15-18%‬‬
‫אצל נשים – ‪.22-25%‬‬
‫מולקולות הידרופוביות – מולקולות המסיסות בממס אורגני (כמו בנזין למשל)‬
‫אך לא במים‪.‬‬
‫לכן נאמר עליהן שהן– פוחדות ממים‪.‬‬
‫מולקולות הידרופיליות – בנויות מחומצה קרבוקסילית שהיא "הידרופילית"‪,‬‬
‫כלומר מסוגלות להתקרב למולקולת מים‪ ,‬ושרשרת פחמנים ומימנים‪ ,‬שהיא‬
‫חלק ההידרופובי כי יש כוחות דחייה בינה לבין מולקולת מים‪.‬‬
‫יחידת המבנה הבסיסית של השומנים היא חומצת השומן‪.‬‬
‫חומצות השומן שונות באורכן‪.‬‬
‫חומצת השומן משמשת חומר מוצא לבניית שומני הגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬טריגליצריד ‪ -‬בונה מאגרי שומן‪ .‬בנוי משלוש חומצות שומן וגליצרול‪.‬‬
‫זוהי המולקולה היעילה ביותר בגוף מבחינה אנרגטית כי יש לה את היחס‬
‫הטוב ביותר בין משקל לאנרגיה שאפשר לקבל ממנה‪.‬‬
‫גרם אחד של טריגליצריד מספק לגוף ‪ 9‬קלוריות‪.‬‬
‫אם לגוף יש מזון עודף הוא יהפוך אותו לטריגליצריד‪.‬‬
‫החיסרון היחידי שלא ניתן להשתמש בטריגליצריד מייד ליצירת אנרגיה ולכן‬
‫יש לחשוב עליו כעל מאגר של אנרגיה לטווח ארוך‪.‬‬
 ‫‪ .2‬פוספוליפידים ‪ -‬בונה את הציפוי של תאי הגוף (ממברנות)‪ .‬דומה‬
‫לטריגליצריד‪ ,‬בנוי משתי חומצות שומן‪ ,‬גליצרול וזרחן‪.‬‬
‫‪ .3‬כולסטרול –‬
‫חיוני ל‪:‬‬
‫פעילות תקינה של המוח‪,‬‬
‫משמש כחומר מוצא לבניית הורמונים ומלחי מרה לדוגמא ‪ :‬קורטיזול‬
‫עוזר בבניית ממברנות התאים ומעניק להם חוזק‪.‬‬
‫בנוי משרשראות של ‪ 27‬פחמנים שנוצרות מכמה חומצות שומן‪,‬‬
‫המקופלות בחלקה לטבעות‪.‬‬
‫יש שלוש טבעות של ‪ 6‬פחמנים ואחת של ‪.5‬‬
‫רוב הכולסטרול בגוף נבנה ע"י הכבד השאר מגיע מהמזון‪ .‬נבנה מסטרואיד‪.‬‬
‫כל הורמוני המין נוצרים מכולסטרול‬

‫רוויה של טריגליצרידים ‪Saturation of Triglycerides‬‬

‫מידת הרוויה של טריגליצרידים נקבעת על פי הכמות של הקשרים הקוולנטיים הכפולים‬
‫הקיימים במולקולה‪.‬‬
‫שומנים רווים הם טריגליצרידים המכילים רק קשרים קולטנים בודדים בין אטומי הפחמן של‬
‫חומצות השומן‪ ,‬כל אטום פחמן רווי באטום מימן – שומן‪.‬‬
‫שומנים לא רווים (‪ - )Monounsaturated‬מכילים קשר כפול אחד‪ ,‬ונוטים להיות נוזליים‬
‫בטמפרטורת החדר –שמן תירס ושמן חמניות‪.‬‬
‫חומצות שומן רב בלתי רוויות (‪ ) Polyunsaturated‬מכילות עוד פחות מימנים ויותר קשרים‬
‫כפולים – שמן זית ושמן בוטנים‪.‬‬

‫ממברנות‬
‫ישנם ‪ 2‬מחסומים שמפרידים בין הנוזל התוך תאי לנוזל החוץ תאי והפלסמה‪:‬‬
‫‪ .1‬הממברנה של תא ‪ -‬מפרידה בין הנוזל התוך תאי לנוזל החוץ תאי‪.‬‬
‫‪ .2‬קירות כלי הדם – חוצצים בין הפלסמה לנוזל החוץ תאי‪ .‬רק בקאפילרות‪ ,‬כלי הדם‬
‫הקטנים ביותר‪ ,‬מתאפשר חילוף חומרים של מים ומומסים בין הפלסמה לנוזל החוץ תאי‪.‬‬
‫למרות שיש תנועתיות מתמדת בין המדורים השונים‪ ,‬הנפח של הנוזלים בכל מדור נשאר‬
‫פחות או יותר קבוע – הומיאוסטאזיס‪.‬‬
‫הגוף נמצא באיזון נוזלי כאשר הכמויות של המים והמומסים מחולקים באופן פרופורציוני בין‬
‫המדורים השונים‬
 ‫מנגנוני בקרה על נוזלי הגוף‬
‫חייב להיות איזון בין כמות הנוזלים הנכנסים ליוצאים‪:‬‬
‫את רוב המים אנחנו מקבלים בשתייה – הצריכה המומלצת ליום היא כ‪ 1600-‬מ"ל מים‬
‫אוכל מספק כ‪ 700-‬מ"ל מים‬
‫מים מטבולים בפירוק סוכרים (תהליך הנשימה) – ‪ 200‬מ"ל‬
‫איבוד מים‪:‬‬
‫‪ 1500‬מ"ל בשתן‬
‫‪ 600‬מ"ל יוצאים דרך הזיעה במצב מנוחה‬
‫‪ 300‬מ"ל דרך הנשימה (ריאות)‬
‫‪ 100‬מ"ל דרך הצואה‬
‫גוף בריא שומר על איזון נוזלים – הומיאוסטאזיס‬
‫נפח הנוזלים במדורים השונים ובגוף כולו נשאר קבוע‬
‫ישנם ‪ 2‬מנגנונים עיקריים שבהם משתמש הגוף לשם שמירת ההומיוסטאזיס בנוזלי הגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬מנגנון הצמא‬
‫‪ .2‬ויסות הפרשת שתן = כמות השתן‬
‫הומיאסטאזיס‬
‫הומיאוסטאזיס מבטא את כושרו של יצור חי לשמור על סביבה פנימית יציבה בטווח ערכים‬
‫מאוד צר‪,‬‬
‫השונה באופן מובהק מהסביבה החיצונית‪.‬‬
‫הדבר מתאפשר ע"י מנגנוני בקרה‪.‬‬
‫לדוגמא אנו שומרים על ערך של חומציות בדם שהוא בטווח ‪ 7.35-7.45‬למרות שאנו יכולים‬
‫לאכול מזונות שהחומציות שלהם היא ‪.2‬‬
‫הצורך בהומיאוסטזיס נוצר מאחר ויש לנו בתוך הגוף איברים שהם סביבה חיצונית לגמרי‪.‬‬
‫הקיבה היא ממש כמו הסביבה החיצונית כי אנו מכניסים לתוכה מזונות ושתיה מבחוץ ועדיין‬
‫צריכים להקפיד שנוזל הדם לא ישתנה לפי חומציות‪ ,‬רמת סוכר והטמפ' של מה שאנו‬
‫אוכלים‪.‬‬
‫בקרה‪ :‬כשיש סטייה מן הנורמה מנגנון הבקרה אחראי להחזיר את המצב למצב הרגיל‪.‬‬
‫סביבה פנימית בגוף החי‪:‬‬
‫הציטופלזמה (נוזל תוך‪-‬תאי)‬ ‫•‬
‫הנוזל הבין‪-‬תאי‬ ‫•‬
‫הדם‬ ‫•‬
‫סביבה חיצונים בתוך גוף האדם‪:‬‬
‫הריאות‬ ‫•‬
 ‫מע' העיכול‬ ‫•‬
‫מע' השתן‬ ‫•‬
‫חלק ממערכת המין (רבייה)‬ ‫•‬
‫בקרה על ההומיאסטאזיס‬
‫‪ , STRESS‬שכוללים את כל‬ ‫ההומוסטאזיס באורגניזם מופר כל הזמן עקב מצב של דחק –‬
‫המצבים היוצרים חוסר שיווי משקל בסביבה הפנימית‪.‬‬
‫מצב דחק יכול לנבוע מ‪:‬‬
‫‪ .1‬גורם חיצוני ‪ (external stimuli( -‬כמו למשל חום‪ ,‬קור או חוסר חמצן‬
‫‪ .2‬גורם פנימי ‪ -‬כמו ירידה ברמת הגלוקוז‪ ,‬חומציות מוגברת של הנוזל החוץ תאי‪ ,‬מצב‬
‫פסיכולוגי –לחץ בעבודה וכו‪.‬‬
‫בדרך כלל מצבי הדחק הם קלים ומוכרים‪ ,‬והגוף מצליח להתגבר עליהם בקלות‪.‬‬
‫מצבי דחק קשים כמו הרעלה‪ ,‬זיהום חריף או מוות של בן זוג יכולים להכשיל את‬
‫ההומיאוסטאזיס ולגרום למוות‬
‫שמירה על ההומיאסטאזיס מתבצע בעיקר בעזרת מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית‪,‬‬
‫כאשר הן פועלות יחד או בנפרד‪.‬‬
‫מערכת העצבים מבחינה בסטיות ופועלת להחזירו על ידי שליחת פוטנציאלים חשמליים‬
‫לאיברים שונים‪.‬‬
‫המערכת האנדוקרינית ‪ -‬מורכבת ממספר בלוטות המפרישות הורמונים לדם‪ , .‬מערכת‬
‫אנדוקרינית פועלת יותר לאט אבל פועלת לאורך יותר זמן‬
‫מערכת העצבים ‪ -‬פועלת מהר מאוד אבל לעומת זאת יוצאת מפעולה מהר מאוד‬

‫מנגנוני משוב‬
‫מעגל משוב הוא מחזור של אירועים שבהם אינפורמציה על מצב מסוים מנוטרת ומדווחת‬
‫באופן תמידי למרכז בקרה‪.‬‬
‫מערכת משוב מורכבת משלושה מרכיבים בסיסים‪:‬‬
‫חיישן – ‪ INPUT‬מודד שינויים במדדים ושולח אותם למרכז הבקרה ‪( -‬כמו תרמוסטט של‬
‫מזגן)‬
‫מרכז בקרה – קובע את המצב שבו צריך להיות אחד ממרכיבי או תכונות הגוף‪ ,‬כגון ‪:‬‬
‫קצב הלב‬ ‫•‬
‫לחץ דם‪,‬‬ ‫•‬
‫חומציות הדם‪,‬‬ ‫•‬
‫רמת סוכר בדם‪,‬‬ ‫•‬
‫טמפרטורת הגוף‬ ‫•‬
‫קצב נשימה‪.‬‬ ‫•‬
‫מרכז הבקרה מקבל מידע מהרצפטורים (קולטנים שמדווחים למערכת העצבים) על המצב‬
‫של אותו מרכיב ואז מחליט על דרך פעולה‪.‬‬
 ‫אפקטור – מקבל את הפלט –‪ OUTPUT‬ממרכז הבקרה ומייצר תגובה‪ .‬לדוגמה הגברת‬
‫הפרשת הזיעה על –ידי בלוטות זיעה בעקבות מאמץ‪.‬‬
‫משוב שלילי ‪ -‬אם התגובה של האפקטור גורמת לביטול הגירוי המקורי‪ .‬למעשה עובד‬
‫הפוך מהגירוי המקורי‪.‬‬
‫תגובת האפקטור נועדה להחזיר את המערכת למצב מבוקר‪.‬‬
‫למשל תיקון לחץ דם גבוהה‬
‫זהו המנגנון הנפוץ בגוף האדם‬
‫רוב המנגנונים בגוף האדם הם שלילים‪ ,‬ומאפשרים שמירה על ערכים פיזיולוגים בתחום צר‪.‬‬
‫משוב חיובי ‪ -‬אם התגובה מגבירה את אותו גירוי‬
‫נועד לחזק או להמשיך את השינויים בגוף‪.‬‬
‫יצירה מוגברת של אחד התוצרים גורמת להגברת המערכת כולה‬
‫לדוגמה – בזמן לידה‪ ,‬לחץ בצוואר הרחם גורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין הגורם לצירי‬
‫לידה‪ .‬ככול שהלחץ בצוואר הרחם גדל יש יותר הפרשה של ההורמון והגברה של צירי‬
‫הלידה‪.‬‬

‫מושגים‬
‫תמיסה ‪ -‬תערובת אחידה (שלא ניתן להבחין בין המרכיבים השונים בעין) של שני חומרים או‬
‫יותר‬
‫ממס ‪ -‬החומר בתמיסה שמספר המולקולות שלו גדול יותר נקרא ממס‪ .‬בד”כ אנחנו‬
‫משתמשים בתמיסות נוזליות‪ ,‬שבהן הממס הוא מים‬
‫מומס ‪ -‬החומר בתמיסה שמספר המולקולות שלו קטן יותר נקרא מומס‪ .‬בד”כ אנחנו‬
‫משתמשים בתמיסות נוזליות‪ ,‬שבהן המומס הוא מוצק או נוזל‬
‫ריכוז תמיסה ‪ -‬מבטא את כמות המומס המצויה בכמות נתונה של תמיסה‬
‫מפל ריכוזים ‪ -‬הבדל בריכוז חומר לאורך מרחק נקרא מפל ריכוזים‬
‫קרום בררני ‪ -‬קרום שדרכו יכולות לעבור רק חלק מהמולקולות‬
‫לחץ אוסמוטי ‪-‬לחץ הנוצר בתמיסה כתוצאה מנוכחות מומסים ומשמש קנה מידה לכוח שבו‬
‫שואפות מולקולות המים לעבור מתמיסה מהולה לתמיסה מרוכזת‪ .‬מבוטא ביחידות לחץ‪.‬‬
‫לחץ הידרוסטאטי – הלחץ שמפעיל נוזל על דפנות הכלי שבו הוא נמצא‬
‫צורות העברה סבילה‬
‫כל חומר בטבע שואף להשוות ריכוזים‪ .‬מצב זה מתאפשר רק כאשר החלקיקים שריכוזם‬
‫גבוה יכולים לעבור למקום שריכוזם נמוך או אפס‪.‬‬
‫ריכוז – כמות של ממס בתוך מומס‪.‬‬
 ‫ישנן שתי צורות של העברה סבילה ‪:‬‬
‫דיפוזיה‬
‫העברת חומרים (בתמיסה מומס וממס) בכיוון מפל ריכוזים כתוצאה מתנועה אקראית של‬
‫המולקולות (אנרגיה קינטית)‬
‫בסיום הדיפוזיה מגיעים לשוויון ריכוזים‪( .‬פיזור אחיד של המולקולות בנפח נתון)‬
‫בסיום הדיפוזיה ממשיכה תנועת המולקולות‬
‫לדוגמא‪ :‬שמים בושם בפינת חדר וחלקיקי הבושם עוברים בדיפוזיה לכל החדר‪.‬‬
‫תנאים לקיום דיפוזיה בין תמיסות‪:‬‬
‫שתי תמיסות עם מפל ריכוזים ביניהן‬ ‫•‬
‫שתי התמיסות לא מופרדות על‪-‬ידי קרום או מופרדות על ידי קרום החדיר גם למומס וגם‬ ‫•‬
‫לממס‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬גוש סוכר שהוכנס לכוס מים יתמוסס וימתיק בסופו של דבר את כל המים בכוס‪,‬‬ ‫•‬
‫גם אם לא נערבב אותם בכלל‪ .‬תופעה זו היא תוצאה של דיפוזיה (= פעפוע)‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על דיפוזיה‬
‫מהם הגורמים הקובעים את קצב הדיפוזיה?‬
‫שטח המגע – ככל ששטח המגע יהיה גדול יותר הדיפוזיה תהיה מהירה יותר‬
‫מרחק שהחלקיקים עוברים ‪ -‬הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ככל שהמרחק קצר יותר‬
‫גודל החלקיקים ‪ -‬הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ככל שגודל החלקיקים קטן יותר‬
‫מפל ריכוזים – קיים יחס ישר בין מפל הריכוזים למהירות הדיפוזיה‬
‫טמפרטורה – קיים יחס ישר בין הטמפרטורה למהירות הדיפוזיה‬
‫דיפוזיה דרך קרום התא (ממברנה)‬
‫דרך השכבה השומנית עוברות מולקולות קטנות ובלתי‬
‫טעונות‪ ,‬המסיסות בשומנים‪ .‬לדוגמא פחמן דו חמצני‪ ,‬חמצן‪,‬‬
‫חומצות שומן‪ ,‬גזים חנקניים‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬ויטמינים הנמסים‬
‫בשומן‪ ,‬אלכוהולים קטנים ועוד‬
‫מולקולות קטנות קוטביות או יונים עוברים באמצעות‬
‫חלבונים ייחודיים המשובצים בקרום ועוברים לרוחבו‪ ,‬ומהווים‬
‫תעלות‪ .‬גודל המולקולות שעוברות תלויות בקוטר התעלות‪.‬‬

‫דיפוזיה דרך תעלות‬

‫רוב תעלות בממברנה הם תעלות של יונים‪.‬‬
‫בדרך כלל מאפשרות מעבר של יון אחד בלבד‪.‬‬
‫הממברנה מכילה מספר רב של תעלות אשלגן וכלור ומספר קטן יותר של תעלות נתרן וסידן‪.‬‬
‫דיפוזיה דרך תעלות איטית יותר מאשר דרך הממברנה השומנית (שטח קטן)‪.‬‬
‫קיימות תעלות בעלות "שער" שצורתו קובעת עם התעלה פתוחה או סגורה‪ .‬חלק מהשערים‬
‫נפתחים ונסגרים בהתאם לגירוי כימי‪ ,‬מכאני או חשמלי בתוך ומחוץ לתא‪.‬‬
‫אוסמוזה‬
‫זהו מקרה פרטי של דיפוזיה ‪ -‬כאשר בין שתי התמיסות מפריד קרום בררני‪ ,‬המאפשר רק‬
‫למולקולת הממס (המים) לעבור‪.‬‬
‫כלומר השונה בין דיפוזיה לאוסמוזה הוא‪:‬‬
‫באוסמוזה יש קרום בררני שמפריד בין שתי התמיסות‬
‫רק החומר שבתוכו נמצא החומר המומס יכול לעבור את הממברנה‪ ,‬כלומר רק המים יכולים‬
‫לעבור כדי להשוות ריכוזים‪.‬‬
‫יהיה שינוי בנפח של התמיסות‬
‫מים נעים דרך הממברנה מן המקום שבו ריכוז המומסים נמוך‪ ,‬לאזור שריכוז המומסים‬
‫גבוהה‪ .‬תנועת המים היא דו כיוונית‪.‬‬
‫ברוב המקרים בסיום האוסמוזה לא מגיעים לשוויון ריכוזים‪.‬‬
‫בסיום האוסמוזה‪ ,‬ממשיכה תנועת המולקולות‪.‬‬

‫‪ .1‬מים יעברו מכיוון המים המזוקקים לתמיסה –נפח התמיסה גדל‬

‫‪ .2‬ככול שיותר מים עוברים‪ ,‬כך עמוד המים מפעיל יותר לחץ‬
‫הידרוסטטי על הממברנה באותו צד‪ ,‬הדוחף מים מהזרוע של‬
‫התמיסה לזרוע של המים המזוקקים‬
‫‪ .3‬תמיסה המכילה מומס שאינו יכול לחדור מבעד לממברנה מפעיל‬
‫כוח המכונה "לחץ אוסמוטי"‪ ,‬הגורם לתנועתיות של המים‬
‫שיווי משקל מושג כאשר אותו מספר מולקולות העוברות מצד אחד‬
‫לצד שני עקב הלחץ ההידרוסטאטי‪ ,‬ומהצד שני לצד הראשון‪ ,‬עקב לחץ אוסמוטי‬
‫תנאים לקיום האוסמוזה‪:‬‬
‫שתי תמיסות עם מפל ריכוזים ביניהן‬ ‫•‬
‫קרום בררני בין שתי התמיסות‬ ‫•‬
‫האוסמוזה מלווה בשינויים בנפח התמיסות‬ ‫•‬
‫תא הוא דוגמה למערכת אוסמוטית (ציטופלסמה‪ ,‬קרום התא‪,‬‬ ‫•‬
‫נוזל חוץ תאי)‬
 ‫מושגים‬
‫הטוניות (המתח) של תמיסה משפיעה על צורת תאי הגוף והנפח שלהם ע"י אוסמוזה של‬
‫מים לתוך או מחוץ לתא‬
‫תמיסה איזוטונית (איזו = שווה ) – תמיסה שוות מתח‪ ,‬כלומר בשתי התמיסות יש אותו ריכוז‬
‫של מומסים (הם יכולים להיות שונים)‪ ,‬מה שחשוב הוא הריכוז‪.‬‬
‫תמיסה היפרטונית ( היפר = יותר ) – בתמיסה אחת יש יותר מומסים מאשר בתמיסה‬
‫השנייה ואז מים יעברו לתמיסה הזו כדי למהול אותה ולהשוות ריכוזים‪.‬‬
‫תמיסה היפוטונית (היפו = פחות ) – בתמיסה אחת יש פחות מומסים מאשר בתמיסה‬
‫השנייה ולכן מים יצאו ממנה לתמיסה השנייה‬
‫דמיינו ש"תוך התא" הוא "תמיסה מספר ‪ "1‬והנוזל שבתוכו התא נמצא הוא "תמיסה מספר‬
‫‪( "2‬הקרום של התא הוא הקרום הבררני שמפריד בין שתי התמיסות)‬

‫אם התמיסה היא‬

‫היפוטונית‪ ,‬נוזלים‬ ‫אם התמיסה היא היפרטונית‪,‬‬
‫יכנסו לתוך התא‬ ‫נוזלים יצאו מהתא לתמיסה‬
‫אם התמיסה איזוטונית נפח‬ ‫והתא יתנפח‬ ‫כדי למהול אותה ואז התא‬
‫התא לא ישתנה‬ ‫(ואף יתפוצץ)‪.‬‬ ‫יתכווץ‬