‫נחמה מוזסון‬ ‫בס"ד‬

‫ממ"ן ‪ -11‬מבוא לפסיכולוגיה‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫"שימוש ממושך ברשתות החברתיות מעלה את הסבירות לתחושת בדידות חברתית" שאלת המחקר‬

‫מתמקדת בקשר שבין שימוש ממושך ברשת לבין תחושת בדידות‪ .‬החוקר מעוניין לחקור את ההשערה‪:‬‬

‫האם מי שגולש זמן רב ברשתות חברתיות חש יותר מבודד חברתית? המחקר יבוסס על מטרות‬

‫לתאר‪ -‬החוקר יתאר את משך השימוש ברשת החברתית ואת רמת תחושת הבדידות‬ ‫הפסיכולוגיה‪:‬‬

‫החברתית של המשתתפים במחקר‪ .‬התאור יהיה אובייקטיבי ומדוייק ע"י הגדרת דרכי מדידה אופרציונליות‬

‫ואובייקטיביות‪ .‬לדוג'‪ :‬החוקר יעביר לנבדקים שאלוני דיווח עצמי‪ ,‬בשלב א'‪ -‬הנבדקים ירשמו את מס'‬

‫הדקות שגלשו ברשתות החברתיות בכל יום‪ .‬בשלב ב'‪ -‬הנבדקים ימלאו שאלון מקיף ואובייקטיבי על‬

‫תחושת הבדידות‪ ,‬בשאלון יהיה שאלות כג'‪* :‬עד כמה אתה מרגיש בודד חברתית? דרג מ ‪ 1-10‬כש‪ 1-‬כלל‬

‫לא בודד ‪ ,‬ו‪ 10-‬מאד בודד‪* .‬מתי שוחחת עם חבר שיחה ידידותית בפעם האחרונה? בשעה האחרונה‪ ,‬היום‪,‬‬

‫אתמול‪ ,‬השבוע‪ ,‬בחודש האחרון‪ .‬החוקר ישווה בין השאלונים ויבדוק אם אכן יש קשר בין המשתנים ‪ ,‬האם מי‬

‫להסביר‪ -‬החוקר יבחן מדוע?‬ ‫שגלש יותר אכן חש בודד יותר‪ .‬יפה‬

‫למה השימוש ברשת גורם לתחושת בדידות? הוא ינסה למצוא דפוס התנהגות קבוע שיסביר זאת‪ .‬לדוג'‪:‬‬

‫יתכן וניתן להסביר את תחושת הבדידות כך‪ :‬מי שגולש זמן רב מתרגל להיות לבד ולא מתנסה מספיק‬

‫באינטראקציה חברתית‪ .‬וכשהוא בחברת אנשים‪ ,‬אינו יודע כיצד לתקשר איתם מה שגורם לו לחוש בודד‪.‬‬

‫יפה לנבא‪-‬‬ ‫כמובן שהחוקר צריך להסביר ולאמת את התאוריה שלו ובמידת הצורך בעזרת מחקר נוסף‪.‬‬

‫באם החוקר הגיע למסקנה שאכן השימוש הממושך ברשת החברתית מעלה את הסבירות לתחושת‬

‫לדוג'‪ :‬החוקר ינבא ששימוש מעל ‪ 3‬שעות‬ ‫בדידות חברתית‪ ,‬הוא יוכל לנבא זאת על כלל האוכלוסיה‪,‬‬

‫ביום ברשתות חברתיות יעלה את הסבירות לתחושת בדידות החברתית ב‪ . 50%-‬מדוע? אך אם החוקר‬

‫יגיע למסקנה שאין קשר בין המשתנים הוא ינבא זאת כך‪ :‬אין קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לתחושת‬

‫בדידות חברתית‪ .‬להניבוי הוא ככל שזמן הגלישה רב יותר רמת הבדידות גבוהה יותר פקח‪ -‬החוקר ישלוט‬

‫בהתנהגות‪ ,‬הוא ינסה להפחית את הסבירות לכך שאנשים‪ /‬ילדים יחושו בודדים חברתית‪ .‬לדוג'‪ :‬החוקר‬

‫יפרסם המלצות שיעודדו אנשים להפחית את השימוש ברשתות החברתיות‪ " :‬אם אתם מעוניינים להרגיש‬

‫פחות בודדים בחברה אל תגלשו ברשתות חברתיות למעלה מ‪ 3-‬שעות ביום" ‪ ,‬או המלצה להורים‪" :‬אל‬
‫‪1‬‬
‫תתנו לילדכם לגלוש יותר מ‪ 3‬שעות ביום ברשתות חברתיות‪ ,‬שימוש ממושך יותר עלול להביא אותם לידי‬

‫תחושת בדידות חברתית"‪29/30 .‬‬

‫נחמה מוזסון‬ ‫בס "ד‬

‫‪037101326‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫א‪ .‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬כמות דברי המתיקה שהילדים אוכלים‪.‬‬

‫משתנה תלוי‪ -‬רמת האימפולסיביות של הילדים‪10/10 .‬‬

‫ב‪ .1 .‬החוקר יערוך מחקר שיבדוק את ההשערה ‪ :‬האם כמות דברי המתיקה שהילדים אוכלים‬

‫משפיעה על רמת האימפולסיביות שלהם? כיוון שלא אתי בעייני להורות לילדים לאכול‬

‫דברי מתיקה בחרתי במערך מחקר שלא מתערב במשתנה הבלתי תלוי‪ .‬הגדרה‬

‫אופרציונלית לכמות דברי המתיקה ‪ :‬החוקר יעביר שאלוני דיווח עצמי להורי הילדים ע"מ‬

‫לתאר את המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬בשאלון תהיה טבלה בעלת ‪ 3‬עמודות ובה ירשום ההורה ‪:‬‬

‫‪ .1‬המאכל שהילד אכל‪ .2 ,‬כמות בגרמים ‪ .3 ,‬השעה שהילד אכל את המאכל‪ .‬ההורים ימלאו‬

‫את השאלון במשך תקופה קבועה מראש‪ .‬החוקר יסווג את השאלונים לפי קבוצת גיל‬

‫במהלך‬ ‫ואוכלוסיה ע"מ לשלול משתנים מתערבים שעלולים להשפיע על התוצאה‪.‬‬

‫התקופה יערוך החוקר במקביל "תצפית בסביבה טבעית" ויתאר את המשתנה התלוי‪-‬רמת‬

‫האימפולסביות מהי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה? כמות בגרמים של סוכר ביום‪ .‬שימי לב‬

‫שלא נתת הגדרה וכן לכך שלא ברור לפי הדברים שלך מהם דברי מתיקה‪ .‬הגדרה אופרציונלית‬

‫לרמת האימפולסיביות‪* :‬מס' השניות שלוקח לילד להגיב‪ /‬לענות תשובה למורה או חבר‪.‬‬

‫בסיום המחקר‬ ‫*מס' הפעמים שהילד קם ממקומו בלא רשות המורה במהלך שיעור אחד‪.‬‬

‫יערוך החוקר השוואה בין השאלון שמילאו ההורים לבין תוצאות התצפית שביצע ויבדוק אם‬

‫אכן ילדים שאכלו יותר דברי מתיקה הראו יותר אימפולסיביות‪ .‬מכיוון שההורים מילאו את‬

‫השעה שבה הילד אכל ‪ ,‬החוקר יכול גם לבדוק אם המאכל המתוק משפיע על הילד רק‬

‫בטווח הקצר או גם במהלך כל היום‪ ,‬וכן להשוות כל ילד לעצמו בזמנים שונים ובכך לאמת‬

‫‪2‬‬
‫את מסקנותיו‪.2 7/10 .‬מדובר במחקר מתאמי‪-‬החוקר לא מתערב במשתנה הבלתי תלוי‬

‫ובודק רק את הקשר (לא סיבתיות) בין המשתנים‪10/10 .‬‬

‫ג‪ .‬החוקר שייך לגישה הביולוגית‪ .‬בגישה הביולוגית בוחנים שינויים פיזיולוגיים וביולוגים‬

‫המעורבים בתהליכי חשיבה והתנהגות‪ .‬החוקר בדק ומצא שילדים שאכלו יותר דברי מתיקה‬

‫ובגופם היו רמות גבוהות של סוכר‪ ,‬הראו גם שחרור מוגבר של דופמין ורמת האימפולסביות‬

‫שלהם עלתה‪ .‬לעומתם‪ ,‬ילדים שלא צרכו סוכר ולא נצפתה אצלם רמת אימפולסביות גבוהה גם לא‬

‫נצפה במוחם שחרור מוגבר של דופמין‪ .‬מכאן הסיק שרמות גבוהות של סוכר גורמות לשיחרור מוגבר‬

‫של דופמין המגביר את רמת האימפולסביות‪ .‬ז"א‪ -‬החוקר בחן את התהליך הביולוגי (ביוכימי) המתרחש‬

‫במוחם של הילדים לאחר אכילת מזון המכיל סוכר‪ ,‬מכאן ניתן להסיק שהחוקר שייך לגישה הביולוגית‪.‬‬

‫הוא בדק נוירוטרנסמיטר ‪8/10‬‬

‫‪35/40‬‬

‫נחמה מוזסון‬ ‫בס "ד‬

‫‪037101326‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫‪.1‬פנוטיפ‬

‫מושג השייך לתורת האבולוציה של דרווין ולתהליך הברירה הטבעית‪ .‬החי יורש מבנה גנטי מהוריו (גנוטיפ) ‪,‬‬

‫המבנה הגנטי משתקף בפנוטיפ – ביטוי התכונה בפועל‪ ,‬ההופעה החיצונית של הגנוטיפ ואוסף ההתנהגויות‬

‫והתכונות המשקפות אותו‪ .‬לדוג'‪ :‬שיער ג'ינג'י‪ ,‬אדם ירש מהוריו גנים של "ג'ינג'יות"‪ ,‬הגנוטיפ מתבטא‬

‫בפנוטיפ הגלוי לעין‪ -‬שיער ג'ינג'י‪ .‬כנ"ל גם‪ :‬צבע עיניים‪ ,‬כשרון מוזיקלי‪ ,‬מחלה גנטית וכד'‪5/5 .‬‬

‫‪ .2‬המערכת האנדרוקינית‪ -‬מערכת הורמונאלית‬

‫מערכת מרכזית במוח המאפשרת למח לשלוט בהתנהגות ע"י מסרים כימיים המועברים בדם‪ .‬המערכת‬

‫מורכבת מרשת בלוטות שהמרכזית בהן היא בלוטת יתרת המח ‪ ,‬היא משתפת פעולה עם מערכת העצבים‬
‫‪3‬‬
‫בתיווך ההיפותלמוס הקולט מסרים מתאים המורים לו לשחרר הורמונים לבלוטת העל‪ ,‬והם מגרים או‬

‫מעכבים שחרור הורמונים אחרים‪ ,‬בלוטות ההפרשה הפנימית מגורות ע"י ההורמונים או דחף עצבי מהמח או‬

‫מגיבות לרמת כימיקלים בדם‪ ,‬יוצרות ומפרישות חומרים כימיים לדם המשפיעים על טווח עצום של תהליכים‬

‫ביוכימיים ‪ :‬חילוף חומרים‪ ,‬גדילה‪ ,‬מאפייני מין‪ ,‬רמת עוררות ועוררות מינית ‪,‬פוריות ועוד החיוניים להישרדות‬

‫הפרט‪5/5 .‬‬

‫ג‪.‬הגישה ההומניסטית‬

‫גישה פסיכולוגית המדגישה את היותו של האדם יצור פעיל‪ ,‬טוב מיסודו בעל יכולת בחירה‪.‬הגישה‬

‫ההומניסטית מבוססת על ההנחה שלפיה המשימה העיקרית של האדם היא השאיפה להתפתחות חיובית‪.‬‬

‫חוקרים מרכזיים בגישה היו‪ :‬קרל רוג'רס שהאמין שלאדם נטייה טבעית לצמיחה ובריאות נפשית‪ ,‬ואברהם‬

‫מאסלו שטבע את המושג מימוש עצמי‪ ,‬פסיכולוגים הומניסטים דוגלים בגישה ההוליסטית ומאמינים שהבנה‬

‫אמיתית דורשת ידע משולב בגוף ונפש האדם‪,‬התנהגותו והכוחות החברתיים והתרבותיים המשפיעים עליו‪.‬‬

‫ההומניסטים חוקרים התנהגות ע"י התחקות אחר דפוסים בתולדות האדם ושואבים ידע מחקר הספרות‪,‬‬

‫ההסטוריה והאומנות‪5/5 .‬‬

‫‪ .4‬תוקף‬

‫אחד משני הקריטריונים לבחירת כלי מדידה טוב במחקר פסיכולוגי‪ .‬תוקף הוא המידה שבה כלי המדידה‬

‫אכן מודד את המשתנה שהוא אמור לחקור‪ .‬מחקר תקף הוא מחקר שתוצאותיו מנבאות את ההתנהגות‪.‬‬

‫ניתן לאמת תוקף ע"י השוואה למדדים אחרים המודדים משתנים דומים באם התוצאות מובילות למסקנות‬

‫דומות‪ -‬המחקר תקף ומאפשר לחוקר לנבא התנהגות עפ"י תוצאותיו‪5/5 .‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫‪.1‬ב‪-‬דנדריטים‬
‫‪.2‬ג‪ -‬גבוהה ‪ ,‬גבוה ‪10/10‬‬

‫‪4‬‬