‫נחמה מוזסון‬ ‫בס "ד‬

‫ממ"ן ‪ -12‬מבוא לפסיכולוגיה‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫ליניב כדאי להשתמש בלמידה מסוג "התניה אופרנטית" ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פעולת הישיבה איננה תגובה ביולוגית אינסטינקטיבית ולכן לא מתאימה כאן התניה קלאסית‪.‬‬

‫בהתניה אופרנטית הסבירות להתרחשות תגובה משתנה כפונקציה של התוצאה‪ .‬יניב יוכל ללמד את הכלב‬
‫צורת התנהגות חדשה ע"י חוק התוצאה‪ ,‬הכלב ילמד בעזרת חיזוקים שישיבה לאחר שמיעת ההוראה "שב"‬
‫גורמת לתוצאות חיוביות והסבירות שיחזור על כך שוב תעלה‪ ,‬לאחר מס' צירופים של ישיבה‪ -‬תוצאה נעימה‪,‬‬
‫הכלב ילמד את ההתניה החדשה‪10/10 .‬‬

‫התגובה‪ -‬הכלב יושב למשמע ההוראה "שב"‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫התוצאה‪ -‬נקניק שהכלב אוהב‪ ,‬מילות חיבה וליטוף‪.‬‬
‫יניב יתחיל את הלמידה כך‪:‬‬
‫בשלב ראשון יחכה יניב שהכלב יתיישב מעצמו‪ ,‬ברגע שהכלב יתיישב‪ -‬יניב ייתן לו נקניק וישבח אותו כל כך‪.‬‬
‫לאחר מס' צירופים כשיניב רואה שהכלב למד לשבת ‪ ,‬יתחיל יניב בהוספת ההוראה "שב"‪ ,‬כשיניב שם לב‬
‫שהכלב מתקרב למצב ישיבה מיד יאמר לו "שב" ! אם הכלב התיישב הוא ייתן לו נקניק וילטף אותו‪,‬‬
‫בהמשך תהפוך ההוראה "שב" לגירוי מבחין‪ ,‬יניב יאמר לכלב " שב" – אם הכלב יתיישב הוא ייתן לו נקניק‬
‫וילטף אותו‪ ,‬אך אם הכלב יתיישב מעצמו ללא ההוראה "שב" לא ייתן לו נקניק ומחמאות‪ ,‬כך הכלב ילמד‬
‫שלאחר ההוראה "שב" (גירוי ) ולא לאחר שסתם התיישב ‪-‬התוצאות חיוביות‪ ,‬הסבירות שהוא ישב למשמע‬
‫ההוראה תעלה ‪ ,‬יניב יחזור על ההתניה פעמים רבות עד לאילוף הכלב‪.‬‬
‫מומלץ‪ ,‬בנוסף‪ ,‬לחזור על ההתניה במקומות שונים ע"מ למנוע הקשר בין המקום להתניה ‪ ,‬הכלב ילמד לשבת‬
‫בכל מקום ולא רק במקום הראשוני שבו התבצעה ההתניה‪.‬‬
‫בהדרגה יניב יפסיק לתת לכלב נקניק‪ ,‬אך כמובן שימשיך ללטף אותו ולהחמיא לו ‪...‬‬
‫‪ 20/20‬מעולה‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫לכידה שמקורה בגירוי‬ ‫בחירה מכוונת מטרה‬

‫הסטת הקשב לגירוי התופס את‬ ‫התמקדות באובייקט שנקבע‬ ‫מטרת הפעילות הקוגנטיבית‬
‫תשומת לבנו אוטומטית‪.‬‬ ‫כמטרה‪.‬‬

‫מלמטה למעלה‬ ‫מלמעלה למטה‬ ‫כיוון התהליך‬

‫כן‬ ‫לא בהכרח‬ ‫פעילות הישרדותית?‬

‫‪1‬‬
 ‫‪24/24‬‬
‫‪037101326‬‬ ‫נחמה מוזסון‬ ‫בס "ד‬

‫ב‪ .‬בחירה מכוונת מטרה ולכידה שמקורה בגירוי הם מושגים השייכים לתהליכי ארגון התפיסה ‪ ,‬המתארים את‬
‫ראשית‪ ,‬מטרת‬ ‫קביעת מוקד הקשב‪ .‬אשווה ביניהם ב‪ 3-‬היבטים‪:‬‬
‫הפעילות הקוגניטיבית‪ -‬בבחירה מכוונת מטרה ‪ ,‬האדם בוחר במה להתמקד והקשב שלו מופנה לאובייקט‬
‫שבו בחר‪ .‬לעומת זאת בלכידה‪ -‬האדם אינו בוחר במה להתמקד‪ ,‬אלא גירוי מסוים לוכד את תשומת ליבו‪,‬‬
‫והוא מפנה את הקשב שלו אוטומטית לגירוי למרות שתכנן להתמקד בפעילות אחרת‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מבחינת תהליך העיבוד‪ -‬בבחירה מכוונת מטרה התהליך מלמעלה למטה‪ .‬כלומר‪ ,‬פונקציות מנטליות‬
‫גבוהות משפיעות על תהליך הקשב החושי‪ ,‬קודם האדם מחליט וקובע לעצמו מטרה במה להתמקד ‪ ,‬ז"א‬
‫שימוש בפונקציות מנטליות‪ -‬מלמעלה‪ ,‬ובהתאם לכך הוא מתמקד בגירוי המוחשי – למטה‪ ,‬הקשב התחיל‬
‫במח והמשיך אל הגירוי החושי הזמין‪.‬‬
‫לעומת זאת בלכידה שמקורה בגירוי התהליך מלמטה למעלה‪ ,‬הקשב מוסט לכוון הגירוי באופן אוטומטי‪.‬‬
‫התהליך התחיל בגירוי‪-‬במציאות המוחשית‪ ,‬מלמטה‪ ,‬ואז האדם מפענח את הגירוי אם הוא משמעותי לו –‬
‫פונקציה מנטלית‪ -‬למעלה‪ .‬ז"א העיבוד התחיל בגירוי שלכד‪ ,‬למטה‪ ,‬ועבר למח שהמיר את הגירוי לייצוג‬
‫מנטלי‪ -‬פעילות גבוהה‪ -‬למעלה‪.‬‬
‫בפעילות‬ ‫לסיום‪ ,‬האם מדובר בפעילות השרדותית?‬
‫השרדותית מופעלים מנגנונים התנהגותיים אינסטינקטיביים שאיננו מודעים להם בהכרח‪ ,‬בדגש על‬
‫תהליכים אבוליציונים המשפיעים על יכולת הישרדותו של הפרט‪ .‬בבחירה מכוונת מטרה האדם מודע‬
‫למטרותיו ופועל על פיהם ‪ ,‬ממקד את הקשב לפי בחירתו באופן מודע התואם את מטרותיו העכשוויות ולאו‬
‫דווקא לצורך השרדותו‪ ,‬יתכן אף להיפך‪ -‬לדו' האדם בוחר להתמקד בסרט מתח מפחיד‪ ,‬באופן הישרדותי‬
‫הוא היה אמור לברוח משם כדי להגן על עצמו מהפחד ‪,‬אך הוא בוחר בכל זאת לראות את הסרט המפחיד‬
‫כי זאת מטרתו‪ .‬א"כ‪ ,‬בחירה מכוונת מטרה אינה פעילות הישרדותית ‪.‬‬
‫לעומת זאת בלכידה שמקורה בגירוי‪ ,‬האדם מסב את הקשב באופן אוטומטי‪ ,‬לא רצוני‪ ,‬לגירוי שלכד אותו‪,‬‬
‫כפעילות הישרדותית הנשענת על אבולוציה‪ .‬זאת פעולה שנועדה לאפשר לחי להסב את תשומת ליבו‬
‫לסכנות (טורפים‪ ,‬ציידים) ולהגיב באופן מיידי ואינסטינקטיבי ע"מ להגן על עצמו‪ .‬האדם נלכד ע"י הגירוי גם אם‬
‫לא רצה ובכך מגן על עצמו‪ ,‬אך אם המח יעבד את הגירוי ויגיע למסקנה שאין כאן סכנה הוא ישלח אות הרגעה והאדם‬
‫ימשיך בפעילותו‪ .‬לדו' אדם הבוחר להתמקד בקריאת ספר ‪ .‬ריח של עשן ילכוד אותו באופן אוטומטי והוא יוכל לברוח‬
‫מהסכנה‪ .‬צעקות ילכדו את תשומת לבו והוא יחליט אם מדובר בסכנה או לא‪ .‬א"כ ‪ ,‬לכידה שמקורה בגרוי זאת פעולה‬
‫הישרדותית‪.‬‬

‫‪40/40‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫זיכרון מוצהר‪ -‬זיכרון דקלרטיבי‬

‫‪2‬‬
‫אחד מסוגי הזיכרונות לטווח ארוך‪ ,‬זהו זיכרון למידע דוגמת עובדות וארועים שאותו אנו מסוגלים לבטא בצורה מילולית‪.‬‬
‫כולל שני סוגי זיכרונות‪ :‬זיכרון לעובדות ‪-‬זיכרון סמנטי ‪,‬משמר מידע גנרי על שמות‪ ,‬תאריכים ‪,‬מושגים ועובדות באופן‬
‫כללי ולא בהקשר לארוע מסויים שבו הם קודדו‪ ,‬לדו' ‪ :‬הכותל נמצא בירושלים‪ .‬לפיל יש חדק‪.‬‬
‫זיכרון לאירועים‪ -‬זיכרון אפיזודי‪ ,‬משמר מידע על אודות ארועים שחווינו‪ ,‬מה אירע בהם ‪ ,‬מתי התרחשו וכו'‪ ,‬לדו'‪ :‬חתונה‬
‫–מה לבשנו בה‪ ,‬איך הרגשנו‪ ,‬אלו אורחים היו בחתונה ועוד מושגים הקשורים לארועים שבו קודדו‪5/5 .‬‬

‫‪037101326‬‬ ‫נחמה מוזסון‬ ‫בס "ד‬

‫אפקט המידע המטעה‬

‫אפקט שהתגלה במחקרים על זיכרונם של עדי ראיה‪ ,‬זיכרונם של אנשים מושפע באופן ניכר ממידע שנרכש לאחר‬

‫האירוע‪ -‬המידע המטעה‪ .‬למידע מטעה יש השפעה רבה יותר כאשר המקור שלו דומה למקור של האירועים עצמם‪.‬‬

‫גם זיכרונות של עדי ראייה נתונים לעיוותים לא מעטים בשל מידע שנרכש לאחר האירוע‪ .‬לדו'‪ -‬האדם היה עד‬

‫לפריצה לחנות‪ .‬לאחר האירוע שמע בחדשות סיקור של האירוע עם תוספות ועיוותים שונים‪ -‬לדו' הפורץ חבש כובע‬

‫שחור בעוד שבאמת הפורץ חבש כובע אפור‪ ,‬כשידווח על האירוע יש סיכוי רב שיטעה וידווח גם הוא שהפורץ חבש‬

‫כובע שחור‪ .‬המידע המטעה השתלב בזיכרונו והוא מאמין בו כעת כחלק מהזיכרון האמיתי‪5/5.‬‬

‫הסקה דדוקטיבית‬

‫תהליך קוגנטיבי השייך לאופן פתרון בעיות והסקה‪ .‬זוהי צורת חשיבה שבה מסיקים מסקנה האמורה לנבוע משתי‬

‫טענות או יותר‪ ,‬אריסטו עסק בהגדרת הקשרים הלוגיים בין טענות המובילות למסקנות תקפות‪ .‬הסקה דדוקטיבית‬

‫משמעה יישום נכון של כללים לוגיים אלה‪ .‬לדו'‪ :‬נערה החברה בתנועת הנוער בני עקיבא הולכת לארוע לבני נוער‪,‬‬

‫היא שואלת את מוכר הכרטיסים‪ ,‬יש הנחה לחברי תנועת הנוער בני עקיבא? המוכר עונה לה ‪ :‬לכל חברי תנועות הנוער‬

‫הגדולות יש הנחה של ‪ .30%‬הנחה ‪ :1‬יש הנחה לחברי תנועות נוער גדולות‪ .‬הנחה ‪ :2‬בני עקיבא היא תנועת נוער‬

‫גדולה‪ .‬מסקנה‪ :‬יש הנחה לחברי תנועת הנוער בני עקיבא‪ .‬הנערה קישרה באופן לוגי בין ההנחות והסיקה מסקנה‬

‫בצורת הסקה דדוקטיבית‪5/5.‬‬

‫רתיעה מהחלטה‬

‫מושג השייך לפסיכולוגיה של קבלת החלטות ‪ ,‬רתיעה מהחלטה היא הנטייה להימנע מקבלת החלטה ‪.‬‬

‫האפשרות להתחרט היא אחד ההסברים לעובדה שאדם משתדל להימנע מקבלת החלטה‪ ,‬ככל שההחלטה קשה‬

‫יותר והמחיר להחלטה שגויה גבוה יותר‪ ,‬כן גדלה הסבירות של רתיעה מהחלטה‪ .‬ככל שיש יותר אופציות לדו'‪ :‬אדם‬

‫מעוניין לערוך שינוי בחייו ולהחליף תחום עיסוק‪ ,‬בפניו מגוון אפשרויות לימודים ותעסוקה‪ ,‬מכיוון שקשה לו להחליט במה‬

‫לבחור ואולי הוא גם חושש שיתחרט בהמשך על בחירתו‪ ,‬הוא נרתע מהחלטה ומעדיף לא להחליט ולהמשיך‬

‫במתכונת הנוכחית‪ .‬ישנם שני טיפוסים הנרתעים מהחלטות‪ :‬המסתפקים ושוחרי השלמות‪4/5 .‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬

‫ד‪ .‬דו משמעות מבנית‪ -‬לאותו משפט יש בשפה לפחות שתי משמעויות שונות‪.‬‬

‫‪4‬‬