‫עקרונות יסוד בניתוח התנהגות – הגדרות ומאפיינים‬

‫שיעור מספר ‪ 2‬הקלטה חלק ‪1‬‬

‫מדע‪-‬‬
‫גישה שיטתית שבה אנו רוצים להבין את העולם‪ .‬מטרת המידע הוא להבין את איזשהו תופעה‬
‫למשל אם מדובר בנושא של כמיה התופעה תהיה קשורה לרכיבים של תרכובות כימיות וכדומה‪.‬‬
‫בניתוח התנהגות נבדוק תופעה התנהגותית‪ ,‬אנחנו רוצים להבין איזשהו התנהגות אבל זו לא סתם‬
‫התנהגות אלה זה התנהגות בעלת חשיבות חברתית‪.‬‬

‫הבנה מדעית‪ -‬שלושה רמות להבנה מדעית‬

‫כאשר אנו רוצים להבין או לארגן ידע (גם ללא קשר לניתוח התנהגות) באופן כללי על מדע ישנם‬
‫שלושה רמות של הבנה מדעית‪ ,‬ככל שעולים ברמות כך מתקדמת ההבנה המדעית שלי אני‬
‫מארגנת יותר נכון את המידע אני מצליחה להביא להפנמה יותר שיטתית של התופעה עליה אני‬
‫מתמקדת או חוקרת‪.‬‬
‫רמה ‪ -1‬תיאור (‪)Description‬‬
‫הרמה הבסיסית ביותר‪ ,‬במקרה הזה אוספים נתונים לתופעה כלשהי באמצעות תצפית‪ .‬אני עושה‬
‫צפיה שיטתית על אירוע ואני מחפשת לסווג (לסדר) לעשות נתונים כמותיים (לספור‪ ,‬סדר) ואני‬
‫רוצה לראות האם יש קשרים בין משתנים (האם תופעה מסוימת קשורה לתופעה אחרת) אך‬
‫בשלב הזה אני רק צופה מהצד ואני מסתכלת על העולם ומנסה להבין מה אני רואה‪ .‬למשל אם‬
‫אני מסתכלת על סיטואציה חברתית‪ ,‬על התנהגות אני מנסה להבין מה אני רואה‪ ,‬איך אני‬
‫מגדירה את ההתנהגות‪.‬‬
‫כמנתחי התנהגות אנו צריכים להבין על איזה התנהגות אנחנו רוצים לדבר‪ ,‬מה אנו רואים‬
‫בסיטואציה‪.‬‬
‫אני מגדירה את ההתנהגות בצפייה בצורה אופרטיבית כלומר‪ ,‬בצורה אובייקטיבית‪ .‬זהו שלב‬
‫הראשון שעושים על מנת להצליח לדעת למה אני מקשרת תופעה התנהגותית כלשהי‪ ,‬קודם רוצים‬
‫לדעת מה היא התפעה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬פונים עליכם זוג הורים בשביל לקבל עזרה אצל הילד הצעיר‪ ,‬הם מגדירים את‬
‫הבעיה‪/‬תופעה שהילד לא יושן בלילה‪ .‬המשפט הזה לא אומר לנו הרבה כי לכל הורה יכולה להיות‬
‫פרשנות אחרת של המצב‪ ,‬זאת לא מידע‪/‬ידע תיאורי ( ידע תיאורי‪ -‬ידע אני משיגה מצפיה שלי‬
‫בהתנהגות)‪.‬‬
‫ערכה עקיפה‪ -‬מידע שנשענת על מה שקיבלתי מבחוץ מספר או אמא המספרת על ההנהגות של‬
‫הילד שלה‪.‬‬
‫ערכה ישירה‪ -‬אני נמצאת באירוע למקום שבו מתרחשת ההתנהגות ואני רואה בעיניים מהי‬
‫התופעה התנהגותית ולומדת מזה‪( .‬שני המושגים הללו ילמדו בהמשך בצורה מקיפה יותר‪ ,‬כרגע‬
‫היא הסבירה על מנת לתת רקע)‪.‬‬
‫ידע תיאורי הוא השלב הראשון‪ ,‬בו אני נכנסת לבצע תצפית ישירה על תופעה התנהגותית ואוספת‬
‫מידע‪ ,‬מחשבות‪ ,‬הגדרה של ההתנהגות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעבר מלהגדיר את ההתנהגות אנחנו גם מתחילים‬
‫לחשוב על מה ניתן לקשור ההתנהגות‪ ,‬למה זה קורה‪ ,‬עם מי זה קורה וכדומה‪ .‬עושים קשרים‬
‫אפשריים עם דברים אחרים‪.‬‬
‫השלב הזה יכול להביא אותי לשלב השני‬
‫רמה ‪ -2‬ניבוי ( ‪)Prediction‬‬
‫ברמה הזאת כבר מדובר על קשר בין משתנים‪ .‬למשל‪ ,‬כל פעם שהמורה מבקשת להוציא ציוד‪,‬‬
‫התלמיד יוצא מהכיתה‪ .‬ברמה הזאת אני מעלים השערה אחרי שעשינו כמה תצפיות ובסבירות‬
‫גבוה אנו מאתרים דפוס מסוים אבל עדין לא ניתן להוכיח שבוודאות אחד גורם לשני‪.‬‬
 ‫רמה ‪ -3‬שליטה (‪)Control‬‬
‫הרמה הגבוה ביותר של הבנה מדעית‪.‬‬
‫יחסים פונקציונאליים‪ -‬מה שאומר זה שהצלחתי ללא שום ספק להוכיח שכאשר אני עושה שינוי‬
‫באירוע‪/‬משתנה אחד‪ ,‬נובע איזשהו שינוי במשתנה אחר‪ .‬למשל‪ ,‬יש משתנה סביבתי שהוא הגורם‬
‫לכך שהתנהגות מסוימת תתרחש (מציאת הסיבה להתנהגות)‪.‬‬

‫המשתנה התלוי (‪ )Y‬הוא יהיה התנהגות‪ ,‬אותו אנו רוצים לאתר ולראות מה משפיע אליו ואז‬
‫נשנה אותו‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי (‪ )X‬הוא מה שאנו חושדים בו שהוא הגורם להתנהגות ועליו נבצע‬
‫מניפולציה‪ ,‬נבדוק אותו במצבים שונים וניראה האם באמת הוא זה שמשפיע על ההתנהגות‪.‬‬
‫סיכום קצר על הרמות‪ -‬שני הרמות הראשונות בהן אני פסיבית ואני רק צופה ולא חלק מתוך‬
‫האירוע עצמו ברמה השלילית אני כבר צריכה להיות אקטיבית ולהיות חלק מהאירוע‪ ,‬יש הליך‬
‫התערבותי שצריך לקרות כדי להבין האם באמת המשתנה הבלתי תלוי הוא זה שמשפיע על התלוי‬
‫(התנהגות)‪.‬‬
‫‪ 48:10‬בהקלטה‪ -‬שאלות לדוגמה‬
‫שאלה ‪ -1‬איזו רמה מדעית התיאור מדגים?‬
‫התיאור לא מגיע אפילו לרמה ‪ 1‬מכיוון שכל הרמות הללו הוא בעצם מבוסס על תצפית‪ ,‬הערכה‬
‫ישירה‪ ,‬הסתכלות שלנו על התופעה‪/‬התנהגות ולא יכול להיות מושען רק על דיווח עקיף ממישהו‬
‫שהוא חלק מהסביבה‪ .‬על מנת להגיע לרמה ‪ 1‬אני עושה ערכה עקיפה אבל אני גם חייבת לעשות‬
‫תצפית‪/‬הסתכלות ולא יכולה להסתמך רק על ערכה עקיפה‪.‬‬
‫שאלה ‪ -2‬מה ההשערה‪ ,‬למה עידו מתנהג כך? מכיוון שזה תצפית ראשון עדין מוקדם להגיע‬
‫למסקנות או השערות‬
‫איזה רמה של הבנה מדעית? רמה ‪ – 1‬תיאור‬
‫שאלה ‪ -3‬כיצד נוכל לבחון את ההשערה הזו? מה יכו להיחשב ניסוי? ניתן לבקש מהילדים להוציא‬
‫את השיעור בית בסוף השיעור על מנת לראות מה תהיה תגובתו‪ ,‬ניתן לבדוק מצבים השפעתיים‬
‫שונים ונראה עם התנהגות מושפעת ממה שקשור להשערה‪.‬‬
‫(הערה‪ -‬חשוב להבדיל בין התנהגות בפעול לביו התנהגות מילולית‪ ,‬מה שאני אומר לא בהכרח זה‬
‫משהו שאני יעשה או מה שאני עושה זה לא בהכרח משהו שאני חושב עליו)‪.‬‬

‫הקלטה חלק ‪2‬‬

‫הנחות היסוד של המדע‬
‫דטרמיניזם – העולם הוא לא אקראי‪ ,‬יש חוקיות וסדר כל האירועים מתרחשים בעקבות‬ ‫‪.1‬‬
‫אירועים אחרים לא קורים באקריות אלה בגלל אירועים אחרים‪.‬‬
‫אמפיריות‪ -‬ידע מדעי‪ ,‬כל האיסוף הנתונים שלנו כל ההבנה שלנו על העולם מתבסס על‬ ‫‪.2‬‬
‫פרקטיקה של לצפות בצורה שיטתית‪ ,‬אובייקטיבית לקמט אותה ולמדוד אותה בהמשך‪.‬‬
‫נסיינות‪ -‬כמו הרמה השלישית‪ ,‬על מנת לבדוק את ההשערות שלנו צריך לעשות‬ ‫‪.3‬‬
‫מניפולציה בעזרת המשתנים‪.‬‬
‫שכפול‪ -‬אחרי שעשיתי ניסוי‪/‬התערבות ככל שאחזור על זה יותר פעמים ואמשיך לקבל‬ ‫‪.4‬‬
‫את אותם תוצאות זה מגביר את הנמהנות של ההשערה שלי‪.‬‬
‫חסכנות‪ ,‬פשטות‪ -‬רציונל שמדבר על לחשוב קודם על ההסברים הפשוטים יותר לפני‬ ‫‪.5‬‬
‫שחושבים על ההסבר המורכב יותר‪.‬‬
 ‫ספקנות פילוסופית‪" -‬הקריאה לצניעות" מה שאנו גילינו היום לא בטוח יהיה תואם‬ ‫‪.6‬‬
‫מחר ויתגלה מידע חדש‪.‬‬

‫התפתחות תחום ניתוח ההתנהגות‬

‫על מנת להבין מאיפה מגיע הביהביוריזם צרך להבין מהו מנטליזם‪-‬‬
‫גישה פסיכולוגית השלטת והיחידה שדיברה על מימד מנטלי פנימי שלא קשור לביטוי‬
‫ההתנהגותי‪ .‬כל הגורמים הפנימיים המשפיע על איך נתנהג‪.‬‬
‫מנטליזם נשען על מבניים היפותטיים שהם מונחים תיאורטיים שאנחנו מתבססים עליהם על‬
‫מנת להבין התנהגות או את נפש האדם אבל לא באמת מישהו עשה להם תצפית או ראה‬
‫אותם קודם מה שמקשה לספק הסבר מדעי לזה כמו לעשות תצפית על רצון חופשי למשל‪ ,‬לא‬
‫ניתן לעשות עליו מניפולציה ואז להסביר את זה‪ ,‬אין לי כלים שמתכתבים עם העולם המדעי‬
‫כי לחקור או להסביר איזשהו גורמים התנהגותיים‪.‬‬
‫ביהביוריזם‪ -‬ווטסון‬
‫בשנת ‪ 1913‬פסיכולוג בשם ווטסון הגיע עם בורה חדשה לעולם‪ ,‬הוא טען שאם רוצים‬
‫שהתייחסו לפסיכולוגיה כתחום של מדע צריך להפוך אותו למדע אמיתי ולהתמקד בתופעות‬
‫שאפשר לצפות בהם ולמדוד אותם‪ .‬הוא גם אמר שאין הבדל בין התנהגות אנושית לבין‬
‫התנהגות של בעל חיים למה? כי אם ננטרל את כל הדחפים הפנימיים שקשורים לדחף‪ ,‬קנאה‬
‫או תחושות וחשיבה וכל מה נשאר זה התנהגות ותגובות שניתן לפצות ולמדוד‪ ,‬זה אותו דבר‬
‫בדיוק‪.‬‬
‫הוא טען שחקר ההתנהגות צריך להוציא את כל הנושא של התבוננות פנימה ולהתמקד רק‬
‫במה שאפשר למדוד‪ ,‬מה שמשפיע על התנהגות‪ ,‬מה שמנבא התנהגות ומה שיכול אחרי זה‬
‫להשפיע ולשנות את ההתנהגות העתידית שלנו‪.‬‬
‫הביביריזם לא שולל שיש מבנים היפותטיים (לא שולל את פרויד) אבל לא ניתן לעשות מזה‬
‫מדע‪ .‬העיקרון המרכזי שלו הוא שהתנהגות שלנו (אורגניזם) מושפעת מהסביבה‪.‬‬
‫‪ 15:22‬כרמית מקריאה ציטוט של ווטסון‪.‬‬
‫‪ 17:24‬הניסוי של אלברט‬

‫ביהביוריזם רדיקלי‬
‫סקינר ממשיך עם הרעיון של ווטסון אבל הוא אומר שהתנהגות כן קשורה לאירועים‬
‫הפנימיים שלנו‪ .‬הוא אמר שמחשבות ורגשות הן התנהגות לכל דבר אבל במקום שהיא ניצפת‬
‫הוא קרא לזה התנהגות סמויה‪ ,‬נסתרת מהעין אבל היא התנהגות לכל דבר וחלים עליה בדיוק‬
‫אותם כללים היא שונה רק מזה שהיא לא נגישה בתצפית‪.‬‬
‫למה רדיקלי? כי הוא החזיר את כל מרחב ההתנהגות האנושים כולל הנצפית וכולל הפנימית‪.‬‬
‫סקינר ארז את הגישה לתוך מבנה זה לא שהוא המציא את הגישה‪.‬‬
‫ניתוח התנהגות ניסויי – ‪EAB‬‬
‫ההתחלה של ניתוח התנהגות היתה מאוד מדעית בהקשר הניסוי שלה‪ ,‬הניתוח התנהגותי היה‬
‫זרם של ניסוי שהיו בסביבה מעדתית ולא בשטח עם בעל חיים והמטרה שלהם הייתה להוכיח‬
‫את השפעה הסביבתית על התנהגות בתנאים מבוקרים‪.‬‬
‫שם הבחינו בשני סוגי התנהגויות‬
‫התנהגות רספונדנטית‪ -‬גירוי‪ -‬תגובה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התנהגות אופרנטית‪ -‬התנהגות המושפעת ממשתנים סביבתיים (תרחיב בהמשך)‬ ‫‪.2‬‬
 ‫ניתוח התנהגות יישומי – ‪ABA‬‬
‫‪ ABA‬הוא המשך שצמח מתוך ניתוח ההתנהגות הניסוי וזה בעצם התחום שמביא את החוקיות‬
‫שגילו במחקר מעבדתי אל העולם היישומי‪.‬‬
‫‪ ABA‬הוא תחום מדעי שעוסק בתור התחלה בהבנה ואחר כך בשיפור של התנהגות אנושית לא‬
‫עוסקים בבעל חיים‪ ,‬הרעיון הוא שמשתנים סביבתיים משפיעים על התנהגות‪ ,‬אנחנו מאתרים‬
‫ומבינים אילו הן המשתנים ומיישמים כל מני טכניות‪/‬כלים (תוכניות התערבות) לשינוי‬
‫ההתנהגות‪.‬‬
‫מה הכוונה התנהגות בעלת משמעות? אני רוצה ללמד התנהגות שבאמת יש השפעה לטובה על‬
‫החיים של המתנהג שלנו‪ ,‬שאני יוכל להביא לקידום ולשפר את חייו שיוכל לשפר תכוני מיומנויות‬
‫אחרים בכל מני תחומים‪.‬‬

‫‪ 7‬קריטריונים בסיסיים של ‪ABA‬‬

‫יישומי ‪Applied-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אנחנו נעסוק בהתנהגויות בעלות חשיבה חברתית וכדומה‪ .‬במה נתמקד שיש לו משמעות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫התנהגות‪Behavioral -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ABA‬מתמקד בהתנהגות‪ ,‬המטרות הטיפוליות שנבחר יהיו דברים התנהגותיים‪.‬‬
‫אנליטי‪Analytic -‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מחקר או הבנה של משהו הוא אנליטי כאשר מצליחים להדגים יחסים פונקציונאליים‬
‫(רמה שלישית) שאני מצליחה לעשות מניפולציה ולהארות שהתנהגות תלויה במשתנה‬
‫סביבתי‪ ,‬אני רוצה להוכיח קשר סביבתי‪ .‬בפועל בהרבה מקרים שצריך להוכיח קשר‬
‫סיבתי הוא פשוט לא יכול לקרות ונעשה את המיטב על מנת להצליח לעשות התערבויות‬
‫מתאימות ללא כל המניפולציה שיכולה להזיק ( אם הצלחנו לשנות התנהגות כלשהי‬
‫בהצלחה לא היינו רוצים להחזיר את ההתנהגות "הרע" על מנת להוכיח שיש קשר‬
‫סיבתי)‪.‬‬
‫טכנולוגי ‪Technological-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מחקר‪/‬הליך טכנולוגי אומר שכל התהליכים שאני רוצה לבצע מתוארים בצורה מאוד‬
‫אופרטיבית‪ ,‬מפורטת ומדויקת כדי שאחרים יוכלו לשחזר את זה בצורה מדויקת‬
‫ולהשתמש בידע הזה‪ .‬אנחנו רוצים להגיע למצב שכאשר אנו כותבים תוכנית התערבות‬
‫ומפעילים אותה אנחנו כותבים בצורה ברורה‪.‬‬
‫שימוש שיטתי במושגים מוסכמים – נלמד להשתמש במושגים מוסכמים בתחום‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אפקטיבי‪/‬יעיל‪ -‬המחקר או תוכנית התערבות אנו רוצים לשאוף שיהיה יעיל‪ ,‬תוצאות‬ ‫‪.6‬‬
‫קליניות פרקטיות משמעותיות‪ .‬למשל‪ ,‬יש לי ילד בן ‪ 8‬עם אוטיזם והוא דופק את הראש‬
‫שלא על הרצפה‪ ,‬זו התנהגות שאני רוצה לטפל ולהפחית אותה עשיתי תוכנית ועכשיו וזה‬
‫עשה שינוי ב‪ 80%‬ודופק את הראש רק פעמיים‪ ,‬האם זה אפקטיבי? לא כי הוא עדין מסכן‬
‫את עצמו לכן זה לא אפקטיבי‪ .‬לעומת זאת אם יש לי ילד שמדבר בלי רשות בכיתה והוא‬
‫עושה עשרים פעם בשיעור והצלחתי להפחית ב‪ 80%‬ומתפרץ פחות‪ ,‬זה כן אפקטיבי כי זה‬
‫לא משהו שפוגע בילד ומסייע לילד ולסביבה לכן זה שינוי משמעותי ופרקטי‪ .‬יש דברים‬
‫שדורשות שינוי משמעותי יש כאלה שפחות כל דבר יהיה בהתאם להתנהגות ולמטרות‬
‫הספציפיות‪.‬‬
‫יכולת הכללה‪ -‬אנו רוצים לשאוף להכללה של השינוי‪ ,‬אנחנו לא רוצים לשמור את השינוי‬ ‫‪.7‬‬
‫רק בעולם הטיפולי שלנו אלה שיהיה מול החיים אמיתיים שלו‪.‬‬
‫תרגול הקריטריונים‬
 ‫טכנולוגי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יישומי‪ -‬בחירה והתמקדות בהתנהגות עם משמעות חברתית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הכללה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התנהגותי‪ -‬מראה שאנחנו מתמקדים שהוא מוגדר בצורה ספציפית‪ ,‬הילד מראה‬ ‫‪.4‬‬
‫התנהגות כאשר הוא מכה עם ידו‪.‬‬

‫מאפיינים נוספים של ‪ABA‬‬

‫‪ -Accountable‬אחראי על‬ ‫‪.1‬‬
‫אני מתמקדת במשתנים סביבתיים שמשפיעים על התנהגות אני מסתמכת על מדידה‬
‫ישירה הוא על סמך זה אני יכולה לגלות האם הצלחתי או לא‪ .‬למשל‪ ,‬הילד לא יושן‬
‫בלילות ויוצא כל פעם מהחדר‪ ,‬אני מגדירה בצורה מדויקת אני מסתמכת על מדידה ולא‬
‫על הסיפורים של ההורים אני עושה תצפיות‪ ,‬מבינה למה זה קורה מכינה תוכניות ולבדוק‬
‫האם זה עובד‪.‬‬

‫המרצה מדלגת (להשלים מהמצגת)‬