‫יסודות המחקר הכמותי א – סיכום למבחן‬

‫'יחידה ‪ - 1‬מושגי יסוד בחקירה המדעית א‬

‫פילוסוף אמריקני צ'רלס סנדרס פירס‪ ,‬מדבר על כך שאנחנו יכולים לרכוש ידע על אודות העולם‬
‫‪:‬באמצעות ‪ 4‬דרכים שונות‬
‫‪.‬שיטת הדבקות – אדם דבק בדעותיו בלי להטיל בהן ספק ובלי לבחון מידע נוסף‬
‫‪.‬שיטת הסמכות – סומכים על דעותיו של אדם "מוסמך" כמו‪ :‬רב‪ ,‬מורה‪ ,‬רופא‬
‫השיטה האינטואיטיבית – אדם דבק באמיתות אם הן נראות לו מתקבלות על הדעת ומתאימות לשכל‬
‫‪.‬הישר‬
‫‪.‬השיטה המדעית – שיטת חקירה שבה עוסק הקורס‬

‫השיטה המדעית‬

‫‪.‬היא השיטה המתוחכמת ביותר‪ .‬היא ניחנת ב ‪ -2‬מאפיינים שייחודיים לה‪ .‬אובייקטיביות ואמפיריות‬
‫אובייקטיבי – חקירה מדעית צריכה להיות משוחררת מכל העדפות אישיות סובייקטיביות של החוקר‪.‬‬
‫באופן תאורטי‪ ,‬הדרישה היא שלא משנה מי מבצע את המחקר בפועל‪ ,‬גבר או אישה‪ ,‬צעיר או זקן‪ ,‬דתי‬
‫או חילוני‪ ,‬התוצאות צריכות להיות אותן תוצאות‪ .‬המחקר המדעי מתבצע לפי שיטה‪ ,‬לפי תכנון ולכן‬
‫‪.‬התוצאה צריכה להיות אותה תוצאה‬
‫אמפירית – כשאנחנו מדברים על אמפיריות הכוונה שהנתונים‪ ,‬התופעות שבהן אנו צופים‪ ,‬צריכות להיות‬
‫ניתנות למדידה‪ .‬אי אפשר לעשות מחקר מדעי על תופעות שלא ניתן למדוד אותן‪ ,‬לבחון אותן‪ ,‬לצפות‬
‫בהן‪ .‬לדוגמה‪" :‬האם יש או אין אלוהים"‪ .‬לא ניתן לחקור את זה כי זאת לא תופעה שאפשר למדוד‪ .‬ניתן‬
‫‪.‬למדוד רגשות‬

‫מה המטרה של מחקר מדעי‬

‫‪.‬המטרה היא יכולת להבין את העבר ולהסביר אותו ואו יכולת לנבא ולשלוט בו בעתיד‬
‫‪.‬לחוקים יש מטרה מאוד ברורה‪ .‬הם רוצים לנסח חוקים כלליים‪ ,‬חוקים שקושרים בין תופעות במציאות‬
‫לדוגמה‪ :‬אני רוצה לחקור את התופעה "תסכול" ולקשור אותה עם תופעה נוספת "תוקפנות"‪ .‬אני רוצה‬
‫לומר משהו כמו "תחושת תסכול יוצרת התנהגות תוקפנית"‪ .‬ז"א ניסחתי איזשהו חוק כללי שקושר בין ‪2‬‬
‫‪.‬תופעות (לפחות) במציאות‬
 ‫הסבר מדעי‬

‫בכל הסבר מדעי‪ ,‬יופיעו ‪ 2‬גורמים שאחד מהם מסביר את השני‪ .‬לגורם המסביר – המשפיע אנחנו‬
‫קוראים משתנה בלתי תלוי‪ .‬מדוע הוא נקרא משתנה בלתי תלוי? כי הוא לא תלוי באף אחד‪ ,‬הוא זה‬
‫שמשפיע‪ ,‬הוא זה שמסביר משתנה אחר‪ .‬הגורם המוסבר נקרא משתנה תלוי‪ .‬כי הוא תלוי במשתנה‬
‫‪.‬אחר‪.‬משתנה בלתי תלוי הוא הסיבה והמשתנה התלוי הוא התוצאה‬

‫‪:‬על מנת שחוק שקבענו יהווה הסבר מדעי עליו לעמוד ב‪ 2‬דרישות‬

‫דרישת הרלוונטיות – מהמידע המסביר נוכל לחזות את המאורע המוסבר‪ .‬מבחינה סטטיסטית הדרישה‬
‫היא לקשר סטטיסטי = למתאם בין משתנים‪ .‬ז"א דרישת הרלוונטיות זו הדרישה לקשר סטטיסטי בין‬
‫משתנים – יש צורך לפחות בשני משתנים‪ .‬אם אחד לפחות הוא קבוע כבר אין רלוונטיות‪ .‬משתנה‪ :‬זה‬
‫ביטוי שמקבל יותר מערך אחד‪ ,‬לפחות ‪ ,2‬לדוגמה‪ :‬אם אני מדברת על משהו כמו "עונות השנה" הביטוי‬
‫עונות השנה הוא משתנה‪ ,‬כיוון שהוא מקבל את הערכים‪ :‬קיץ‪ ,‬חורץ‪ ,‬סתיו‪ ,‬אביב‪ .‬הביטוי הזה מקבל ‪4‬‬
‫ערכים ולכן הוא משתנה‪ .‬קבוע‪ :‬ביטוי שמקבל רק ערך אחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם אני מדברת על מישהו ספציפי‬
‫ששוקל ‪ 72‬קילו‪ ,‬זה לא משתנה‪ ,‬כי הביטוי הזה " ‪ 72‬קילו" זה ביטוי שמקבל רק ערך אחד‪ ,‬לכן הוא‬
‫‪.‬קבוע‪ .‬אם מדברים על מישהו עם עיניים חומות – זה קבוע‬

‫דרישת הבחינות – אפשר למדוד את התופעות האלה‪ ,‬אפשר לצפות בהן ואפשר לבדוק את זה בפועל‪.‬‬
‫בדרישת הבחינות אנחנו יכולים לתת הגדרות אופרציונליות למשתנים‪ .‬טענות שלא עומדות בדרישות‬
‫הבחינות הם דברים שלא ניתן למדוד אותם כמו עולם הבא‪ ,‬רוחות ושדים ועוד‪ ...‬דוגמה למשתנה שלא‬
‫עומד בדרישת הבחינות‪ :‬מי שמקיים מצוות בעולם הזה יזכה לשכר בעולם הבא‪ .‬לא באמת ניתן למדוד‬
‫‪.‬את זה ולהוכיח שזה נכון לכן זה לא עומד בדרישת הבחינות‬

‫מונחים והגדרות‬

‫מונח משתנה‬

‫מדובר על איזשהו משתנה שלא ניתן לצפייה ישירה באמצעות החושים‪ .‬זה אומר שאי אפשר למדוד אותו‬
‫‪,‬באופן ישיר‪ .‬משתנה תאורטי הוא בדרך כלל מאוד מעורפל ולא מוגדר בצורה מספיק בהירה‪ .‬כל משתנה‬
‫‪.‬לפני שמגדירים אותו באופן ברור‪ ,‬לפני שמודדים אותו או מתפעלים אותו במחקר‪ ,‬הוא משתנה תאורטי‬
‫כל מחקר תמיד מתחיל ברמה תאורטית ועד שלא אומרים באופן ברור איך הולכים למדוד את המשתנים‪,‬‬
‫או איך מתפעלים אותם‪ ,‬אז הם עדיין משתנים תאורטיים‪ .‬לדוגמה‪" :‬טיב הנהיגה" המשתנה הזה הוא‬
‫משתנה תאורטי כי לא אמרתי איך אני הולכת למדוד את הטיב הזה‪ .‬המשתנה הזה הוא משתנה מעורפל‬
‫לא כל כך ברור מה זה "טיב הנהיגה" ואיך אני הולכת למדוד את זה? האם לפי כמות הקנסות ‪ /‬דוחות‪,‬‬
‫או אולי אני אמדוד אם הנהג נוהג לפי כללי התנועה? אי אפשר לבצע מחקר ברמה תאורטית‪ .‬כדי שנוכל‬
‫לבצע מחקר‪ ,‬אנחנו צריכים להגדיר באופן ברור איך הולכים למדוד את המשתנים או איך מתכוונים‬
‫‪.‬לתפעל אותם‬

‫הגדרה נומינלית‬
‫הגדרה מילונית‪ .‬הגדרה של מונח תיאורטי אחד באמצעות מונחים תיאורטיים אחרים‪ .‬מושגים נותרים‬
‫מעורפלים גם לאחר הגדרתם הנומינלית‪ .‬לדוגמא‪ :‬רמת תסכול‪ .‬ההגדרה המילונית היא שתסכול זו‬
‫תחושה קשה שאדם חש כשהוא מנסה להשיג דבר מה ולא עולה בידו‪ .‬המשתנה עכשיו קצת פחות‬
‫‪.‬מעורפל אבל הוא עדיין לא מספיק ברור‬

‫הגדרה אופרציונלית‬
‫הרמה היישומית‪ .‬אנחנו הולכים להגיד בפועל מה אנחנו הולכים לעשות כדי למדוד או להפעיל את‬
‫‪.‬המשתנה המסויים במחקר‬
‫אופרציונלית נמדדת – חוקר מגדיר כיצד הוא מודד את המשתנה במחקר שלו‪ .‬כיצד הוא מודד את‬
‫הערכים של המשתנה במחקר שלו‪ .‬מודדים הבדלים קיימים בין נבדקים‪ .‬משתנה תלוי תמיד מקבל‬
‫‪.‬אופרציונליות נמדדת‬
‫אופרציונלית ניסויית – זוהי מניפולציה ושינוי מכוון של מצבם של הנבדקים‪ .‬החוקר הוא הקובע את ערכי‬
‫המשתנה‪ .‬נצטרך לכלול את כל הפעולות שהחוקר עושה כדי לתפעל את הערכים של משתנה מסויים‬
‫‪.‬במחקר‬
‫‪.‬משתנה מופעל – שם למשתנה שקיבל הגדרה אופרציונלית ניסויית‬
‫‪.‬משתנה ייחוס – שם למשתנה שקיבל הגדרה אופרציונלית נמדדת‬
‫‪.‬משתנה תצפיתי – שם למשתנה שהוא התוצר או התוצאה מהגדרה אופרציונלית‪ .‬לדוגמא‪ :‬ציון שאלון‬

‫קריטריון הניתנות להפרכה‬

‫תיאוריה של קרל פופר‪ .‬תיאוריה שאין דרך אמפירית לנסות ולהפריך את ההשערות הנגזרות ממנה אינה‬
‫תיאוריה מדעית‪ .‬תיאוריה היא מדעית אם ניתן לחשוב על תוצאה מהמציאות שמפריכה אותה‪ .‬אם יש‬
‫אפשרות של הפרכה לתיאוריה – זוהי תיאוריה מדעית‪ .‬אנשים יותר שמחים יבצעו טוב יותר מבחן‬
‫‪.‬במתמטיקה‪ ,‬האם ניתן להפריך זאת? כן‬
 ‫'יחידה ‪ - 2‬מושגי יסוד בחקירה המדעית ב‬
‫הקשר בין מתאם לעומת סיבתיות‬
‫‪.‬מתאם – קשר סטטיסטי‪ .‬שינוי בערכים של משתנה אחד מלווה בשינוי בערכים של המשתנה השני‬
‫מתאם חיובי – עלייה בערכים של משתנה אחד מלווה בעלייה בערכים של המשתנה השני‪ .‬הם לאו‬
‫‪.‬דווקא משפיעים אחד על השני‪ .‬ככל שהמשכורת יותר גבוהה‪ ,‬ככה יש לנו יותר בגדים‬
‫מתאם שלילי – עלייה בערכים של משתנה אחד מלווה בירידה בערכים של המשתנה השני‪ .‬הם לאו‬
‫‪.‬דווקא משפיעים אחד על השני‪ .‬ככל שמתאמנים יותר‪ ,‬המשקל פוחת‬

‫!מקיומו של מתאם לא ניתן להסיק בהכרח על קיומו של קשר סיבתי‬

‫‪.‬סיבתיות – קשר של סיבה ותוצאה בין שני המשתנים‪ .‬משהו שמשפיע וגורם על משהו אחר הוא סיבתי‬
‫‪.‬התנאים להסקה על סיבתיות‪ -‬מתאם‪ ,‬ביסוס סדר הזמנים‪ ,‬הפרכת הסברים חילופיים‬

‫ביסוס סדר הזמנים – נצטרך לקבוע שהמשתנה הבלתי תלוי קדם בזמן למשתנה התלוי‪ .‬רצתי – נהייתי‬
‫‪.‬מאושר‪ .‬ולא הייתי מאושר גם לפני שרצתי‬
‫הפרכת הסברים חלופיים – אין משתנים חלופיים אשר יכולים להסביר את הקשר שמצאנו בין המשתנה‬
‫‪.‬הבלתי תלוי למשתנה התלוי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬זמן פנוי הוא לא זה שהשפיע על האושר אלא רק הריצה‬

‫מערכי מחקר‬
‫מערך המחקר הוא המקום שבו החוקר מפרט את המבנה‪ ,‬התכנון והאסטרטגיה שבאמצעותן יאסוף‬
‫נתונים ויבחן את השערות המחקר‪ .‬נהוג להבחין בין שני סוגים של מערכי מחקר‪ :‬מערך מחקר ניסויי‬
‫‪.‬ומערך מחקר מתאמי‬

‫מערך מחקר ניסויי – במערך מחקר ניסויי עושים מניפולציה‪ .‬אומרים לאנשים מה לעשות ומשפיעים על‬
‫הנחקרים‪ .‬אומרים להם תצפו כמה שעות‪ /‬אל תצפו כלל וכו'‪ .‬החוקר שולט בסדר הופעת המשתנים‪,‬‬
‫יכולותו להפריך הסברים חלופיים היא גבוהה יותר‪ .‬המשתנה התלוי הוא בהגדרה אופ' נמדדת והמשתנה‬
‫הבלתי תלוי הוא בהגדרה אופ' ניסויית‪ .‬מחקר ניסויי מאפשר לנו להסיק על סיבתיות‪ .‬מבחינה‬
‫סטטיסטית‪ ,‬כשבונים באופן רנדומלי קבוצות ניסוי זה מפריך הסברים חלופיים כי אין רוב של סוג אחר‬
‫‪.‬בתוך הקבוצה (לא נבחרו בגלל שהם לבנים ומבוגרים‪ ,‬אלא כי הם בני אדם)‬
 ‫מערך מחקר מתאמי – מערך זה נמדד ללא מניפוליצה‪ ,‬לא משפיעים על הנבדקים‪ .‬החוקר לא שולט‬
‫בסדר הופעות המשתנים וכולותו להפריך הסברים חלופיים היא נמוכה‪ .‬המשתנה התלוי והבלתי תלוי הם‬
‫בהגדרה אופ' נמדדת‪ .‬במחקר מתאמי לא נוכל להסיק על סיבתיות‪ .‬קשה במחקר מסוג זה לקיים‬
‫‪.‬ביסוס סדר הזמנים וגם בהפרכת הסברים חלופיים‬

‫סכימות של קשר סיבתי‬

‫‪:‬סוגים של קשרים אשר יכולים להתקיים בין המשתנים‬
‫‪.‬א' = מב"ת‪ .‬ב' = מ"ת‬
‫‪'.‬קשר ישיר‪ :‬א' משפיע על ב‬
‫‪'.‬קשר הפוך‪ :‬ב' משפיע על א‬
‫‪.‬קשר מותנה‪ :‬א' משפיע על ב'‪ ,‬אבל אך ורק בתנאי מסויים‬
‫‪'.‬קשר מתווך‪ :‬א' משפיע על משתנה שלא לקחנו בחשבון והוא זה אשר משפיע על ב‬

‫קשר מזוייף‪ :‬המצב היחיד שבו אין קשר סיבתי בין א' לב'‪ .‬קשר מזוייף הוא הסבר חלופי לתוצאות‪.‬‬
‫‪'.‬יש משתנה כלשהו שמשפיע גם על א' וגם על ב‬

‫דגימה – איך בוחרים את המשתתפים למחקר‬

‫‪.‬אוכלוסייה – קבוצת האנשים שמעניינת את החוקר‪ .‬הקבוצה שאנו מעוניינים להסיק מסקנות לגביה‬
‫מסגרת דגימה – רשימת הנתונים שממנה נבחר את המדגם שלנו‪ .‬לדוגמא‪ :‬רשימת סטודנטים באונ'‬
‫‪.‬הפתוחה וממנה ניקח את המדגמים‪ .‬זוהי מסגרת דגימה‬
‫מדגם – הנבדקים שנבחרו למחקר‪ .‬לדוגמא‪ 500 :‬נבדקים שהם מדגם מייצג של אילו היה נערך המחקר‬
‫‪.‬על כל האוכלוסייה‬
‫‪.‬משיבים – הנדגמים שהסכימו להשתתף במחקר‬

‫סוגי טעויות בדגימה – טעויות היעדר תצפית‬

‫טעות כיסוי – הפער בין מסגרת הדגימה לאוכלוסייה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מסגרת הדגימה היא קופ"ח מאוחדת על‬
‫אוכלוסיית אזרחי ישראל‪ .‬זוהי בחירה לא נכונה של מסגרת דגימה כי היא מתעלמת ולא מייצגת את כל‬
‫‪.‬אוכלוסיית אזרחי ישראל‬
‫טעות דגימה – הפער בין המדגם למסגרת המדגם‪ .‬המדגם לא מייצג את את מסגרת הדגימה‪ .‬לדגומא‪:‬‬
‫מסגרת הדגימה היא קופ"ח מאוחדת ואנו יוצרים מדגם רק מחברי קופ"ח זו בראשון לציון‪ .‬זוהי בעיה כי‬
‫‪.‬יש חוסר באנשים ממקומות אחרים בארץ‪ ,‬גם אם כל הנבדקים הם באותה קופ"ח‬

‫טעות אי השבה – פער בין המשיבים לבין המדגם‪ .‬חוסר של משיבים‪ .‬יש סיכוי גדול שאם יש לנו כמות‬
‫משיבים נמוכה‪ ,‬התוצאה לא תשקף את המציאות‪ .‬המשיבים עשויים להיות שונים במאפיינם מאלו שלא‬
‫‪.‬השיבו‪ .‬לכן‪ ,‬התוצאות עשויות לא לשקף את המצב האמיתי באוכלוסייה‬

‫סוגי דגימה – דגימות לא הסתברותיות‬

‫דגימה לא הסתברותית ‪ -‬הסתברות לא ידועה ואו יש פריטים שייבחרו בוודאות‪ ,‬ואו יש פריטים‬
‫‪.‬שבוודאות לא ייבחרו‬

‫מדגם כדור שלג – משתמשים כשלחוקר יש בעיה לאתר נבדקים‪ .‬הוא משתמש בנבדקים כדי להשיג עוד‬
‫נבדקים‪ .‬הוא מבקש מהמעט שהסכימו לחשוף אותו לעוד נבדקים פוטנציאליים שיוכל לפנות אליהם‪.‬‬
‫‪.‬החיסרון הוא שהחוקר לא יכול לחשב את הסיכוי שכל הפריטים במדגם יתאימו‬

‫מדגם המתנדבים – מפרסמים מודעה שמבקשים מאנשים להתנדב‪ .‬משתמשים כאשר נבדקים לא‬
‫רוצים לקחת חלק במחקר‪ .‬החיסרון הוא שמחקר זה יכול לא לייצג את האוכלוסייה כי בדרך כלל‬
‫‪.‬למתנדבים יש אופי אחר וחשיבה אחרת שהיא לא משקפת את כל האוכלוסייה‬

‫שיטת המכסה – קובעים מס' מוקדם של כמות נבדקים‪ .‬ברגע שמגיעים לכמות הזו‪ ,‬מפסיקים‪ .‬החיסרון‬
‫‪.‬הוא שהוא עלול לא לייצג את האוכלוסייה‪ .‬כי מי שמגיע קודם הוא נבדק‪ ,‬וזה אומר משהו על האדם‬

‫סוגי דגימה – דגימות הסתברותיות‬

‫דגימה הסתברותית – כל הפרטים באוכלוסייה יכולים להיבחר למדגם ויש להם הסתברות ידועה ושווה‬
‫להיבחר למדגם‪ .‬סוג של הגרלה‪ .‬הסיכוי להיבחר חייב להיות גדול מאפס וקטן מאחד (יש אפשרות‬
‫‪.‬להיבחר אך לא בטוח שייבחר בוודאות)‪ .‬הסיכוי של כל פריט להיכלל במחקר צריך להיות ידוע מראש‬

‫דגימה מקרית פשוטה אס אר אס – זוהי הגרלה רנדומלית‪ .‬הרציונל הוא שלכל פריט יש סיכוי שווה‬
‫להיבחר‪ .‬כשיש מסגרת דגימה גדולה מאוד‪ ,‬לא נוח ולא תמיד אפשר להשתמש בדגימה מקרית פשוטה‪.‬‬
‫‪.‬יש צורך בזמינות של דגימה מפורטת ומלאה‬
 ‫פעולות‪ :‬מגדירים את האוכלוסייה (האוכלוסיה היא ‪ 12‬פריטים‪ 4 :‬עיגולים‪ 2 ,‬משולשים ו‪ 6‬ריבועים)‬
‫מגדירים את גודל המדגם (אני מעוניין לדגום ‪ 4‬פריטים)‬
‫נמספר אוכלוסייה (נותנים מספר לכל פריט)‬
‫נערוך רשימה של כל המספרים (פשוט רושמים את כל המספרים של הפריטים)‬
‫‪.‬נשלוף באופן רנדומאלי מספרים בכמות גודל המדגם (שלפתי ‪)1,3,9,4‬‬
‫‪.‬הפרטים האלו הם המדגם‬

‫דגימה שיטתית – משתמשים כאשר מסגרת הדגימה גדולה מאוד‪ .‬יש צורך בזמינות של דגימה מפורטת‬
‫‪.‬ומלאה‬
‫‪.‬פעולות‪ :‬מגידירים את האוכלוסייה וגודל המדגם כמו בדגימה פשוטה‬
‫‪.‬קובעים שיטה לפיה נבחר פריטים ובוחרים (דוגמא‪ ,‬כל פריט שלישי הוא זה שייבחר)‬
‫‪.‬הפריטים שיבחרו מהווים את המדגם ( ‪ 4‬פריטים‪ 3 :‬ריבועים ועיגול)‬

‫דגימת שכבות – משתמשים בדגימת שכבות כאשר החוקר חושב שיש עוד משתנים נוספים שהם‬
‫רלוונטיים למחקר‪ .‬יש צורך בזמינות של דגימה מפורטת ומלאה‪ .‬נשתמש אם נרצה ייצוג נאות של‬
‫‪.‬משתנים‬
‫‪.‬פעולות‪ :‬מגידירים את האוכלוסייה וגודל המדגם כמו בדגימה פשוטה‬
‫נסדר מדגם לפי שכבות (מאפיין מסויים – במקרה הזה‪ ,‬צורה)‪ .‬כל קבוצה היא שכבה (יש ‪ 3‬שכבות‪,‬‬
‫‪.‬עיגולים‪ ,‬ריבועים‪ ,‬משולשים)‬
‫נמספר כל שכבה בנפרד ( בשכבת המשולשים ‪)1,2 :‬‬
‫עורכים דגימה מקרית פשוטה על כל שכבה בנפרד‪ .‬שולפים האופן רנדומלי כמות מספרים השווה לגודל‬
‫המדגם חלקי כמות השכבות‪ ( .‬היחס הוא ‪ 1:2:3‬בין השכבות ואנו רוצים ‪ 6‬פריטים‪ ,‬ניקח אחד משולש‪2 ,‬‬
‫‪.‬עיגול ו‪ 3‬ריבוע)‬
‫הפרטים המסויימים שהמספר שלהם נשלף מהווים את המדגם (משלוש ‪ ,2‬ריבוע ‪ ,4‬ריבוע ‪ ,5‬ריבוע ‪,2‬‬
‫‪.‬עיגול ‪ ,1‬עיגול ‪)3‬‬

‫דגימת אשכולות – לא לבלבל עם שכבות‪ .‬משתמשים בה כאשר האוכלוסייה שלנו גדולה ומפוזרת‬
‫‪.‬מבחינה גאוגרפית‪ .‬משתמשים בדגימה זו כאשר אין ברשותנו דגימה מלאה ומפורטת‬
‫‪.‬פעולות‪ :‬מגדירים את האוכלוסייה‬
‫‪.‬נחלק אוכלוסייה לאשכולות (במקרה הזה‪ ,‬הטור בו הם נמצאים)‬
 ‫‪.‬נמספר את האשכולות‬
‫נערוך דגימה מקרית פשוטה לאשכולות (ניקח את כל מספרי האשכולות‪ ,‬נשלוף אחד באופן רנדומלי או‬
‫‪.‬יותר)‪ .‬האשכול שמספרו נבחר יהווה את המדגם‬

‫יחידה ‪ – 3‬עקרונות המדידה‬

‫‪.‬מדידה מאפשר מעבר מהרמה התיאורטית לרמה האמפירית‬

‫סולמות מדידה‬
‫החוקר מחליט איזה משתנה הוא מודד‪ ,‬כיצד הוא מודד אותו‪ ,‬אילו ערכים ניתן לקבל‪ .‬החוקר יגדיר את‬
‫‪.‬מערכת המספרים טרם המדידה‪ .‬יש ‪ 4‬סולמות מדידה‬

‫סולם שמי – מסמן את הזהויות הנמדדות באופן שיאפשר הבחנה בין זהותן בלבד‪ .‬אין משמעות לסדר‬
‫‪.‬או לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬צבע שיער‪ ,‬סוג דת‪ ,‬לאום‪ .‬אין מדרג‬

‫סולם סדר – ערכים בסולם זה מעבר לזהות‪ ,‬מייצגים גם סדר בין הערכים‪ .‬יש דירוג‪ .‬יש משמעות לסדר‬
‫אך לא לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬מידת הדתיות של אדם‪ .‬אפשר להגיד שחילוני פחות דתי ומחרדי‪ ,‬אך לא ניתן‬
‫‪.‬להגדיר עד כמה‬

‫סולם רווח – בנוסף לזהות וסדר‪ ,‬יש משמעות למרווחים (הפרשים) בין הערכים‪ .‬יש יחידת מדידה‬
‫קבועה‪ .‬בסולם זה אין לנו מידע לגבי היחסים בין הערכים ונק' האפס הינה שרירותית‪ .‬לא ניתן לומר פי‬
‫כמה רק בכמה‪ .‬דוגמא‪ :‬מסתכלים על גבהים‪ .‬אפשר שהגובה יתחיל במינוס ולא נדע‪ .‬אפשר לרדת‬
‫‪.‬מתחת ל‪ 0‬בסולם רווח‬

‫סולם מנה – בנוסף לזהות‪,‬סדר ומרווחים יש משמעות גם ליחסים בין הערכים‪ .‬נק' האפס אינה‬
‫שרירותית‪ .‬אפס משמעותו "היעדר המהות הנמדדת"‪ .‬ניתן לדבר על היחס לא רק של יותר ופחות‪ ,‬אלא‬
‫‪.‬גם כפול וחלקי‪ .‬אי אפשר לרדת מתחת ל‪0‬‬

‫מהימנות המדידה‬
‫מדידה מהימנה של משתנה – מדידה בדייקנות מושלמת‪ .‬ערכי המשתנה הנמדדים יהיו זהים לערכיו‬
‫‪.‬האמיתיים‬
 ‫‪.‬כל פעם שמודדים משתנה מקבלים ערך נצפה‪ ,‬אשר מורכב מהמשתנה האמיתי וממשתנה הטעות‬

‫יש שני סוגים של טעויות‪ :‬קבועה ומקרית‪ .‬קבועה היא הטיה קבועה בכלי המדידה (דוגמא‪ :‬תוסיף ‪2‬‬
‫שניות בכל מדידה)‪ .‬טעות מקרית היא טעות שאין לה ערך קבוע (במקום אחד הוסיפו בטעות שנייה‬
‫‪.‬ובאחרת ‪ 2‬שניות)‬

‫ממנה נובעת טעות מקרית‬

‫טעויות בזמן המדידה – תנאים חיצוניים הקשורים למועד ומאפייני אדם הקשורים למועד (אדם עייף מודד‬
‫‪.‬לא טוב‪ ,‬היה יותר מדי רעש מהרחוב)‬

‫טעויות שמקורן בתוכן המבחן – מאפיינים של השאלות שנבחרו המשפיעים על המדידה אך אינם‬
‫‪.‬רלוונטים למשתנה הנמדד‬

‫‪.‬טעויות עקב סובייקטיביות המעריך – השפעת הבדלים בין מעריכים על הציון הנצפה‬

‫מקדם המהימנות‬
‫את הקרבה בין המשתנה הנצפה למשתנה האמיתי נציין באמצעות הקשר ביניהם‪ .‬ככל שהקשר חזק‬
‫יותר‪ ,‬המהימנות טובה יותר‪ .‬מכאן ההגדרה התיאורטית של מהימנות – היחס בין השונות האמיתית‬
‫לשונות הנצפית‪ .‬נהוג לסמן כ)‪.r(tt‬‬
 ‫חישוב מהימנות המדידה בפעול במידה ויש טעות אפשרית‬
‫כמה‬ ‫כמה‬ ‫אופן החישוב‬ ‫שם הבדיקה‬ ‫מקור הטעות‬
‫שאלונים משתנים‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ניתן לאנשים את המבחן פעם אחת‪ ,‬ולאחר‬ ‫יציבות‬ ‫זמן‬
‫מכן פעם שנייה במעודי זמן שונים‪ .‬אחד‬
‫‪.‬במאי‪ ,‬ואחד בנובמבר‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן לאנשים את המבחן פעם אחת‪ ,‬ולאחר‬ ‫אקוויולנטיות‬ ‫תוכן‬
‫מכן פעם שנייה בנוסח אחר‪ .‬קצת לא נוח‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עקיבות פנימית חישוב מתאמים בין פריטי המבחן השונים‪.‬‬ ‫תוכן‬
‫מחלקים את המבחן לחצי לפי מניפולציה‬ ‫של קרונבאך‬
‫‪.‬סטטיסטית‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עקיבות פנימית חלוקה של המבחן לשני חלקים‪ .‬בודקים את‬ ‫תוכן‬
‫האם יש שוני בציונים בין החלק הראשון‬ ‫(מבחן חצוי)‬
‫לשני‪ .‬השאלות צריכות להיות דומות אך‬
‫‪.‬כתובות אחרת‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בודקים אם הציון משתנה כשאנשים אחרים‬ ‫בין שופטים‬ ‫סובייקטיביות‬
‫‪.‬בודקים את המבחן‬ ‫של המעריך‬

‫תוקף המדידה‬
‫מהי רמת ההתאמה בין המשתנה התצפיתי (מה שמראה לנו כלי המדידה) לבין המשתנה התיאורטי (מה‬
‫‪.‬שרצינו למדוד)‪ .‬בשאלת תוקף שואלים האם התוכן במאת מדד את מה שרצינו למדוד‬
‫‪.‬אנחנו רוצים שהמשתנה התיאורטי יהלום את המשתנה התצפיתי ולהפך‪ .‬מחפשים הלימה מלאה‬
‫אנו רוצים להגיע לבלבדיות ומיצוי במדידה‪ .‬בלבדיות היא האם אנחנו בודקים רק את הדבר שרצינו‬
‫‪.‬למדוד‪ .‬המיצוי הוא האם האנחנו בודקים את המשתנה התיאורטי על כל היביטיו‬

‫‪:‬דוגמא‬
‫‪.‬משתנה תיאורטי – חרדה‬
‫משתנה תצפיתי – שאלון חרדה בדיווח עצמי ‪ /‬דפיקות לב‪ ,‬הזעה ‪ /‬מדד מהירות תגובה של מחשבות‬
‫‪.‬חרדתיות‬
 ‫!?איזה משתנה תצפיתי משקף בצורה ההולמת ביותר חרדה ורק חרדה‬
‫זו שאלת התוקף של המדידה – האם כלי המדידה (המשתנה התצפיתי) הולם בצורה טובה את‬
‫‪.‬המשתנה התיאורטי‬

‫יש אפשרות של להשתמש בכל המשתנים התצפיתיים כדי לנסות להלום בצורה הטובה ביותר‪ ,‬זה נקרא‬
‫‪.‬אופרציונאליזם מרובה‬

‫‪:‬ברמה האופרציונלית יש לתוקף הגדרות שונות‬

‫תוקף ניבוי ‪ -‬עד כמה המדד שלנו מצליח לנבא משתנה אחר (קרטיריון אחר)? לדוגמא‪ ,‬בדקנו יכולת‬
‫לימודית מול הצלחה במבחנים‪ .‬מצאנו שיש קשר‪ .‬אח"כ אנו לדוגמא בודקים בעתיד מול מבחן חדש האם‬
‫‪.‬גם שם יימצא הקשר‪ ,‬האם התלמיד יצליח במבחן‬
‫הבעיה בתוקף ניבוי הוא שצריך לחכות זמן מה כדי שתהיה את האפשרות הזו‪ .‬הבעיה המרכזית היא‬
‫‪.‬שצריך למצוא גם קריטריון שהוא ראוי‪ ,‬תקף ומהימן‬

‫תוקף תוכן – באיזו מידה המדד מייצג את עולם התוכן שבו החוקר מעוניין? משתמשים בתוקף תוכן‬
‫לדוגמא בפסיכומטרי‪ ,‬שולחים את המבחן לקבוצה של מומחים שאמורים להגיד האם השאלות באמת‬
‫טובות ואומרים האם צריך לשנות משהו ואם אותן שאלות באמת מודדות יכולות אקדמאיות‪ .‬חיסרון‪:‬‬
‫‪.‬תוקף תוכן הוא סובייקטיבי‬

‫תוקף מבנה – שימוש בשיטות שונות שבוחנות האם המשתנה הנמדד (התצפיתי) אכן מייצג נאמנה את‬
‫‪.‬המשתנה התיאורטי‪ ,‬בהתאם לתיאוריה בה מעוגן המשתנה התיאורטי‬
‫‪:‬השיטות הן‬
‫חקר מתאמים – מוכיחים שיש מתאם בין המשתנה התצפיתי למשתנה התיאורטי‪ .‬הפעולות שבעקבותם‬
‫‪.‬משתנה המשתנה התצפיתי אכן מלמדות כמו שבדקנו על המשתנה התיאורטי‬

‫הבדלים בין קבוצות – לוקחים ‪ 2‬קבוצות טבעיות שיש הבדל משמעותי בין הקבוצות כשלאחת מהן יש‬
‫את התכונה הנמדדת ולקבוצה השנייה פחות‪ .‬נשתמש בכלי המדידה בין ‪ 2‬הקבוצות‪ .‬אם הקבוצה עם‬
‫התכונה הנמדדת תקבל ציון גבוהה יותר מהקבוצה השנייה ואם התוצאה תראה שיש הבדל ברור בין‬
‫‪.‬התכונה הנמדדת‪ ,‬אז כלי המדידה שלנו יחזק את תוקף המדידה‬
 ‫בדיקת תוקף מתכנס – משתמשים בה הרבה‪ .‬אנו נשתמש בכלי מדידה נוסף שבודק בדיוק את אותה‬
‫תכונה אבל בשיטה אחרת‪ .‬לדוגמא‪ :‬שאלון שבודק יכולת ניהול ואנחנו מקווים שהוא בודק את התכונה‬
‫שהתכוונו לבדוק‪ .‬כדי לראות שאין טעות בשאלון‪ ,‬אנחנו מעבירים שאלון נוסף שכבר ידוע שהוא מהימן‬
‫ותקף‪ .‬למעשה לכל נבדק יש שני ציונים ואז אנחנו בודקים אם יש מתאם חיובי בין השאלונים‪ .‬אם נקבל‬
‫‪.‬מתאם חיובי גבוה‪ ,‬אז יש תוקף מתכנס‬

‫בדיקת תוקף מבחין – כדי לבדוק שהשיטה של הבדיקה מבצעת בלבדיות ולא בודקת תכונה אחרת‬
‫שדומה לה‪ .‬דוגמא‪ :‬יש מבחן שבודק ידע בשיטות מחקר‪ ,‬התכונה שאנו רוצים למדוד היא ידע בשיטות‬
‫מחקר‪ .‬לכן נצטרך לשאול האם המבחן שואל רק על ידע בשיטות מחר או גם על תכונה נוספת נניח ידע‬
‫כללי‪ .‬יקחו נבדקים ויתנו להם ‪ 2‬כלי מדידה שבודקים ‪ 2‬תכונות דומות‪ .‬ציון אחד ימדוד את ידע שיטות‬
‫מחקר ועד ציון שבודק תכונה דומה‪ .‬אנחנו לא רוצים שיהיה קשר בין הציונים‪ ,‬שהמתאם יהיה נמוך או‬
‫חסר מתאם כלל ‪ .‬כשיש חוסר מתאם‪ ,‬זה מראה שכלי המדידה שלנו מודד רק את התכונה שרצינו‬
‫‪.‬למדוד והוא לא מודד גם תכונה דומה לו‬

‫כמה משתנים‬ ‫כמה שאלונים‬ ‫סוג הבדיקה‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוקף ניבוי‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוקף תוכן‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוקף מבנה – חקר מתאמים‬
‫קבוצה‪1+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוקף מבנה – חקר הבדלים בין קבוצות‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוקף מבנה – תוקף מתכנס‬

‫הקשר בין מהימנות המדידה לבין תוקף המדידה‬

‫!מהימנות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לתוקף‬
‫‪.‬מבחן תקף הוא בכרח גם מהימן‪ .‬מבחן מהימן (עקבי) הוא לא בהכרח תקף‬
‫יש לציין שזה לא תמיד כל כך פשוט ותלוי בתיאוריה ובסוג התוקף‪ .‬אם התיאוריה לא מנבאת יציבות‬
‫לאורך זמן‪ ,‬למשל ציות לסמכות מושפע מאוד מהמצב‪ ,‬אז העדר מהימנות במובן של יציבות לא פוגם‬
‫‪.‬בתוקף המבנה‬
 ‫יחידה ‪ – 5‬הסקר‬
‫מאפייני הסקר ומטרותיו‬
‫זוהי שיטה לאיסוף נתונים על תופעה מסויימת כפי שהיא מתרחשת בסביבה הטבעית (לא במעבדה)‪.‬‬
‫איסוף הנתונים מניב מסד נתונים מובנה‪ .‬הגדרה צרה של סקר‪ ,‬מגדירה אותו כסגנון מחקר המתבסס על‬
‫‪.‬שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים‬

‫‪.‬סקר הוא מערך מחקר מתאמי ללא הסקה של סיבתיות‬

‫מטרות הסקר‬
‫צילום מצב – אנחנו רוצים לקבל איזשהו צילום של מצב נתון‪ ,‬אנחנו רוצים לדעת איך משתנה מסויים או‬
‫משתנים מסויימים מתפלגים באוכלוסייה‪ .‬לדוגמא‪ :‬סקר שבוד מהי עמדת אזרחי ישראל בנוגע לאי‬
‫‪.‬בחירתו של טראמפ‪ ,‬סקר שבודק האם יש קשר בין גיל לבין העמדות כלפי התחבורה הציבורית בישראל‬

‫בדיקת קשר סיבתי – זה נדיר‪ ,‬אבל יש פעמים שבהם משתמשים בסקר כדי לבדוק סיבתיות‪ .‬למרות‬
‫שמומלץ לא להשתמש בסקר‪ ,‬ישתמשו בו כאשר לא נוכל להשתמש במערך מחקר ניסויי אחר מכל מיני‬
‫סיבות כגון מוגבלות אתיות‪ ,‬אנחנו נאלצים להשתמש בסקר דוגמא‪ :‬האם קמפיין בחירות מסויים משפיע‬
‫‪.‬על רמת תמיכה במעמד‬

‫מערכי הסקר‬
‫‪.‬סקר נערך שמועבר במועד אחד – אי אפשר לחשוב על ביסוס סדר הזמנים או הפרכת הסברים חלופיים‬

‫סקר חוזר במועדים שונים ובמדגמים שונים – היתרון הוא‪ ,‬שאם האוכלוסייה השתנתה באופן משמעותי‪,‬‬
‫‪.‬המדגם יישאר מדגם מייצג שלה‬

‫סקר חוזר במועדים שונים אבל על אותו מדגם ‪ /‬מערך פאנל – חסרונות‪ :‬המדגם יהיה לא מייצג אם יש‬
‫שינוי באוכלוסייה באופן משמעותי‪ .‬חיסרון אחר הוא‪ ,‬שיש סיכוי שאנשים לא יסכימו להמשיך להשתתף‬
‫בסקר שוב‪ ,‬אחוז אי ההשבה בו מאוד גבוהה‪ .‬היתרון הגדול‪ :‬יש את אותם נסקרים לאורך זמן‪ ,‬כשיש לנו‬
‫קבוצת נבדקים לאורך זמן מתאפשר לנו לבסס את סדר הזמנים ובכך לדעת מה קדם למה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫בודקים בסקר קשר בין מצב תעסוקתי לרמת אושר‪ .‬אם אנחנו ממשיכים במחקר הזה במשך שנים‪ ,‬יכול‬
‫להיות שלפחות חלק מהנבדקים מצבם התעסוקתי ישתנה ואז נוכל לבדוק איך השינוי השפיע על רמת‬
‫‪.‬האושר שלהם‬
 ‫שיטות לאיסוף נתונים‬
‫ראיון פנים אל פנים‬
‫סקר טלפוני‬
‫סקר דואר – השיטה הייתה מקובלת בשנות ה‪ 90‬אבל כבר פחות‪ .‬שולחים סקר לתיבות דואר‪ ,‬הנבדקים‬
‫‪.‬ממלאים את הסקר ושולחים אותו בחזה‬
‫‪.‬סקר אינטרנט – שולחים סקר לדוא"ל‬

‫שיקולים לבחירת שיטת איסוף הנתונים‬

‫‪.‬שיקולים מעשיים – כמה זה נוח‪ ,‬מהיר‪ ,‬מה העלות‬

‫שיקולים מדעיים – שיקולים אשר דואגים להבטיח תוצאות שמייצגות את המציאות‪ ,‬שהתוצאות יהיו‬
‫תקפות‪ .‬צריך שיהיה אפשר להסיק מתוצאות המדגם ברמה גבוהה ולהקטין כמה שאפשר טעויות‬
‫פוטנציאליות שונות‪ .‬ננסה להפחית טעויות תצפית נובעות מנתונים פגומים שאספנו וטעויות היעדר‬
‫‪.‬תצפית‪ ,‬נובעת מחוסר נתונים(מוזכר עוד קודם)‬
‫טעויות תצפית ‪ -‬טעות שנובעת ממאפייני המראיין‪/‬המשיב‪ /‬האינטרקציה ביניהם (תקרה יותר בפנים מול‬
‫פנים וטלפון‪ ,‬הטעות לא קיימת בדואר ובאינטרנט)‪ ,‬טעות שנובעת מדרך ניסוח השאלות (ניסוח מסויים‬
‫יכול לגרום לנטייה של התוצאות‪ ,‬קורה בכל שיטה באותה מידה)‪ ,‬שיטת איסוף נתונים (דוגמא‪ ,‬סקר‬
‫טלפוני חשוף לטעויות שונות לגמרי מראיון פנים מול פנים – קושי תקשורת או בעיית זיכרון לדוגמא)‬

‫השאלון‬
‫סוגי שאלות בשאלון‬
‫שאלה ישירה לעומת שאלת השלכה – בשאלה ישירה‪ ,‬שואלים את האדם ישירות על עצמו‪ ,‬דעותיו‪,‬‬
‫ערכיו ועוד‪( .‬דוגמא – האם אי פעם השתמשת בסמים במהלך מבחן?)‬
‫בשאלת השלכה‪ ,‬שואלים את האדם על הזולת מתוך הנחה שהמשיב משליך על הזולת את דעותיו שלו‪.‬‬
‫בשאלת השלכה משתמשים כאשר סביר שהמרואיין לא ירצה להודות בהתנהגות או עמדה מסויימת‪.‬‬
‫(דוגמא – ממה שאתה יודע מחברים ומכרים‪ ,‬האם רובם השתמשו בסמים במהלך מבחן?)‬

‫שאלה מותנית לעומת שאלה לא מותנית – שאלה מותנית היא שאלה שהנבדק צריך לענות עליה רק אם‬
‫ענה תשובה מסויימת בשאלה הקודמת (דוגמא – האם יש ברשותך חשבון בנק? אם כן‪ ,‬באיזה בנק?)‬
 ‫דירוג מוחלט לעומת דירוג יחסי – בדירוג מוחלט‪ ,‬מבקשים מהנשאל להעריך כמה גורמים – כל אחד‬
‫בנפרד (דוגמא – לפניך ערכים שונים‪ ,‬אנא ציין לגבי כל אחד מהם באיזו מידה הוא חשוב בעיניך על‬
‫‪.‬סולם זה ‪ 1‬עד ‪)4‬‬
‫בדירוג יחסי‪ ,‬מבקשים מהנשאל לדרג כמה גורמים ביחס אחד לשני (דוגמא – לפניך ערכים שונים אנא‬
‫‪.‬דרג אותם לפי סדר חשיבות כאשר ‪ 1‬הוא החשוב ביותר)‬

‫בעיות שמקורן במשיב‬

‫כישורי המשיב – יכולתו של משיב להתמודד עם הדרישות שמציבה השאלה תשפיע על רמת הדיוק של‬
‫‪.‬תשובתו‪ .‬פתרון אפשרי‪ :‬ניסוח שאלות בצורה פשוטה‬

‫אפקט ההילה – הנטייה להכליל מתגובה לתשובה אחת לתגובה לתשובות אחרות‪ .‬למשל‪ ,‬הכללה של‬
‫דימוי חיובי או שליל‪ .‬דוגמא – אנחנו יודעים שמישהו הוא יפה‪ ,‬לכן אנחנו ננכס לו עוד תכונות חיוביות בלי‬
‫‪.‬עובדה‪ .‬אין פתרון אפשרי לכך‬

‫העדפות כיוון מסויים של סולם התשובות – כאשר התשובות האפשריות לשאלה מוצגות בסדר עולה או‬
‫יורד‪ ,‬יש משיבים שנוטים לענות בכיוון קבוע‪ .‬יש הימנעות מנקיטת עמדה ברורה ו"בריחה" למרכז‪ ,‬או‬
‫נטייה להגיב בחיוב או בשלילה מבלי לקרוא את תוכן השאלה‪ .‬פיתרון אפשרי ל"בריחה" למרכז‪ :‬יש לתת‬
‫מספר זוגי של אפשרויות תשובה‪ .‬פיתרון אפשרי לנטייה להגיב בחיוב או בשלילה‪ :‬יש לכלול בשאלון‬
‫‪.‬קביעות שהסכמה איתן היא בעלת משמעות הפוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬המשמעות בבחירה "‪ "1‬תתהפך מדי פעם‬

‫רציות חברתית – הצורך של המשיב להיראות "בסדר" לפי מה שמקובל בחברה‪ .‬עלול לגרום להטיות‬
‫שונות‪ :‬נטייה שלא להודות בהתנהגות או בדעה שאינה מקובלת‪ ,‬דוגמא – האם אתה תומך בנישואים חד‬
‫‪.‬מיניים? פיתרון אפשרי להפחתת רצייה חברתית‪ :‬נבטיח אנונימיות‪ ,‬נשאל שאלות השלכה‬
‫הטייה אחרת היא אי נכונות להודות בבורות‪ ,‬דוגמא – באיזו תדירות אתה עוקב אחרי הנעשה‬
‫?בפוליטיקה באמצעות העיתון היומי‬

‫בעיות שמקורן בניסוח השאלות‬

‫שאלה מעורפלת או רב משמעתית – שאלות אשר כוללות מושגים שניתן לפרש בצורות שונות‪ .‬לדוגמא –‬
‫"האם הייתה חולה במהלך השנה הנוכחית?" מה זה חולה‪ ,‬מה רמת החולי שנחשבת כחולה‪ ,‬האם‬
‫‪.‬שיעול זה חולי‬
 ‫שאלה רב היבטית – שאלה אשר כוללת כמה שאלות או טיעונים אך מבקשת מהמשיב לתת תשובה‬
‫"?אחת‪ .‬לדוגמא – "מי במשפחתך קובע האם לקנות ריהוט לבית ובאיזה סכום‬

‫ניסוח בשלילה‪ /‬שלילה כפולה – שאלה הכוללת מושג שלילה אחד או יותר‪ .‬זה יוצר עומס קוגנטיבי על‬
‫‪.‬העונים‬

‫הצגת צד אחד כנורמטיבי‪ /‬ייחוס עמדה לאישיות פופלרית – דוגמא – רוב הציבור חושב שיש להעלות את‬
‫שכרם של המורים‪ .‬האם אתה מסכים או מתנגד לעמדה זו? הנבדק יענה לפי מה שרוב הציבור עונה ולא‬
‫ממש את מה שהוא באמת חושב‪ .‬זה משפיע במיוחד על נבדקים שאין להם עמדה והם עונים מה‬
‫‪.‬שהציבור עונה‬

‫הצגת צד אחד של המטבע – מציגים בשאלה עצמה רק קוטב אחד של העמדה‪ .‬דוגמא – "באיזו מידה‬
‫‪.‬את תומכת בתכנית הכלכלית של רוה"מ?" ‪ ,‬אין את השאלה של אם אני לא תומך‬

‫שימושי במושגים בעלי מטען רגשי – מכניסים מושגים לא רלוונטים לתוך השאלה ואלה משפיעים על‬
‫הנבדקים‪ .‬לדוגמא – "עפ"י העיקרון של צדק למתלוננות‪ ,‬ח"כ שחשוד בעבירות מין צריך להשעות את‬
‫‪?".‬עצמו מתפקידו עד לבירור ההליכים נגדו‪ .‬האם אתה מסכים או מתנגד לקביעה זו‬

‫היעדר איזון בסולם התשובות – לדוגמא – יש שלוש אפשרויות בחירה‪ :‬מסכים‪ ,‬מסכים מאוד‪ ,‬לא מסכים‬
‫‪.‬כלל‪ .‬אין לנו תשובה של "לא מסכים"‪ .‬יש ‪ 2‬בעד ו‪ 1‬נגד‪ .‬צריך איזון‬

‫יחידה ‪ – 7‬הנסיבות החברתיות של המחקר במדעי החברה‬

‫בעיות שמקורן בנחקר‬
‫הנחקר הממושמע‬
‫נחקר זה הוא בעל רצון לציית ולהישמע לדרישות הנסיין ולציפיותיו‪ .‬הנחקר מנסה באופן אקטיבי מה‬
‫החוקר מחפש – מה הן השערות המחקר ומה ההתנהגות הצפויה ממנו‪ ,‬ויתנהג באופן שמגשים את‬
‫‪.‬ציפיות החוקר ממנו‬
‫בעיה – נוצר הסבר חלופי לתוצאות‪ .‬מה שהשפיע על המשתנה התלוי הוא המב"ת אלא הרצון של‬
‫‪.‬נחקרים לפעול בהתאם למצופה‬
 ‫נחקר המשתדל להרשים‬
‫נחקר זה ינסה לזכות בהערכה חיובית מצד החוקר‪ .‬נחקר זה מתייחס אל המחקר כאל מבחן‪ ,‬והוא סבור‬
‫שמטרת החוקר היא להעריך ולשפוט את תכונותיו‪ ,‬מצבו הנפשי‪ ,‬יכולת ההסתגלות שלו‪ ,‬האינטליגנציה‬
‫שלו‪ .‬הנחקר עלול לחוות חשש מהערכה ולכן ישאף לזכות בהערכה חיובית מצד החוקר‪ .‬לעומת‪ ,‬הנחקר‬
‫‪.‬הממושמע‪ ,‬נחקר זה מנסה לעזור לעצמו ולא לחוקר‬
‫בעיה – נוצר הסבר חלופי לתוצאות‪ .‬מה שהשפיע על המשתנה התלוי הוא המב"ת אלא הרצון של‬
‫‪.‬נחקרים להרשים את החוקר‬

‫פתרונות להטיות של נחקר המשתדל להרשים ונחקר ממושמע‬

‫הצגת מטרת מחקר כוזבת לנחקר – אומרים לנחקרים שהמחקר שלנו עוסק בדבר מסויים ובפועל הוא‬
‫‪.‬עוסק בכלל בנושא אחר‪ .‬הבעיה פה היא אתית כי מרמים את הנבדקים‬

‫שימוש במדדים חבויים (אימפליציטיים) – שימוש בממדים שאינם שקופים לנחקר‪ .‬הנחקר לא ידע מה‬
‫‪.‬המשתנה התלוי‪ .‬הבעיה פה היא אתית כי לא אומרים לו מה בודקים‬

‫שימוש במדדים לא תגובתיים – הנבדק לא יודע שהוא משתתף במחקר‪ .‬הבעיה פה היא אתית כי לא‬
‫‪.‬אומרים לו שהוא משתתף במחקר‬

‫גיוס הנחקר כעוזר לחוקר – מגיע נחקר למעבדה‪ ,‬אומרים לו שנשמח אם הוא יהיה מוכן להיות עוזר‬
‫מחקר שלנו כדי לעזור להריץ את הניסוי שלנו‪ .‬הנבדק בטוח שהוא עוזר לחוקר למרות שהוא לא‪ ,‬הוא לא‬
‫יודע שאנחנו מסתכלים על ההתנהגות שלו ומאחר והוא לא יודע הוא לא ישתדל להרשים‪ .‬הבעיה פה‬
‫‪.‬היא אתית כי לא אומרים לו שהוא משתתף במחקר‬

‫נחקר מתנדב‬
‫מחקרים רבים מבוססים על נחקרים שהתנדבו או נודבו למחקר‪ .‬לעיתים‪ ,‬עשויים להיות הבדלים‬
‫משמעותיים בין נחקרים מתנדבים לכאלו שאינם מתנדבים‪ .‬בארה"ב למשל‪ ,‬מתנדבים הם בד"כ‬
‫‪.‬משכילים יותר‪ ,‬ממעמד גבוה יותר ובעלי צורך רב יותר באישור בהשוואה ללא מתנדבים‬
‫בעיה – בעיית הכללה ‪ .‬אם מתברר שיש הבדל מהותי בין מתנדבים ללא מתנדבים בתכונה הנחקרת‪ ,‬או‬
‫‪.‬בתכונה הקשורה אליה‪ ,‬אז מדגם של מתנדבים לא יהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה כולה‬
 ‫נחקר טיפוסי‬
‫ממצאים רבים במדעי החברה מבוססים על מדגמים של נחקרים שמקורם בחברות מערביות‪ ,‬משכילות‪,‬‬
‫מתועשות‪ ,‬עשירות‪ ,‬ודמוקרטיות‪ .‬נחקרים אלה מהווים כ‪ 12‬אחוז מאוכלוסיית העולם בסה"כ‪ .‬באיזו מידה‬
‫?מדגמים כאלה מאפשרים להכליל את הממצאים על אוכלוסיות אחרות‬
‫ממדינה מערבית‪ ,‬משכילה‪ ,‬מתועשת‪ ,‬משכילה ודמוקרטית – ‪Weird‬‬
‫בעיה – בעיית הכללה ‪ .‬הכללה ממדגמים אלו לאוכלוסיית העולם כולה אפשרית כאשר התופעה הנחקרת‬
‫היא בעלת שונות נמוכה מאוד‪.‬בעיית ההכללה לא תתקיים כאשר נחקור תופעות שהשונות בהן נמוכה‪,‬‬
‫‪.‬כמו פעילות מוחית בזמן פחד‬

‫בעיות שמקורן בחוקר‬

‫החוקר כצופה‬
‫החוקר האנושי ממלא תפקיד של צופה המתבונן בהתנהגות כלשהי ורושם את ההמצאים‪ .‬אם טעויות‬
‫ברישום הממצאים לא יהיו מקריות‪ ,‬אלא מושפעות מהשערות המחקר‪ ,‬נאמר שקיימת הטיה בתיאור‬
‫התופעה‪ ,‬או ברישום התוצאות‪ .‬החוקר פירש לפי מה שהוא חושב שצריך להיות ולא את מה שבאמת‬
‫‪.‬קרה‬
‫‪.‬בעיה – הסבר חלופי לתוצאות‬

‫החוקר כמפרש‬
‫החוקר נותן מובן ומשמעות לתופעות שצפה בהן‪ .‬פירוש תוצאות הוא תוצאה סובייקטיבית‪ ,‬וחוקרים‬
‫שונים עלולים לפרש אחרת את אותן תצפיות‪ .‬אם הפרשנות לממצאים מושפעת מהשערות החוקר‪,‬‬
‫נאמר שקיימת הטיה בפירוש התופעה‪ .‬אין בעיה ברישום הממצאים‪ ,‬אלא בפירוש הממצאים אשר‬
‫‪.‬מסתמכת על השערות שקבעתי מראש‬
‫‪.‬בעיה – הסבר חלופי לתוצאות‬

‫החוקר כאדם‬
‫תכונות פיזיות וחברתיות(מין‪,‬גזע‪,‬דת‪,‬גיל)‪ ,‬וכן תכונות אישיות (אסרטיביות‪ ,‬סמכות) של החוקר עשויות‬
‫להשפיע על תוצאות המחקר‪ .‬נמצא שנסיינים גברים בד"כ יותר חברותיים כלפי נחקריהם ביחס‬
‫‪.‬לנסייניות‪ .‬נמצא גם שנסיינים גברים נטו לחייך יותר לנחקרות מאשר לנחקרים‬
‫במהלך מלחה"ע ה‪ ,2‬רואיינו חיילים אמריקנים שחורים על הרגשתם בצבא‪ .‬חלקם שוחחו עם מראיינים‬
‫לבנים וחלקם עם מראיינים שחורים‪ .‬יותר נחקרים אמרו שהצבא אינו הוגן כלפיהם כאשר רואיינו ע"י‬
‫‪.‬מראיין שחור‪ .‬בעיה – הסבר חלופי לתוצאות‬
 ‫השפעת ציפיות החוקר – נבואה שמגשימה את עצמה‬
‫החוקר עלול להעביר לנחקרים מסרים באופן שישפיע ויכוון את התנהגותם בהתאם להשערת המחקר‪.‬‬
‫לעיתים החוקר כלל אינו מודע לכך‪ .‬התוצאות עשויות להגשים בפועל את ציפיות החוקר שנובעות‬
‫‪.‬מהשער המחקר‪ .‬תופעה זו מכונה נבואה המתגשמת מאליה‬
‫בעיה – הסבר חלופי לתוצאות‪ .‬מה שהשפיע על התנהגות הנבדקים הוא לא המב"ת‪ ,‬אלא ציפיות‬
‫‪.‬החוקר‬

‫פתרונות לבעיות שמקורן בחוקר‬

‫‪.‬נסיינים תמימים – נסיינים שאינם יודעים מהן השערות המחקר‪ .‬הנסיין עושה את מה שאומרים לו וזהו‬

‫נסיינים שעיוורים למניפולציה שעבר כל נחקר – הנסיין אינו יודע את תנאי הניסוי שעבר הנבדק‪ ,‬האם‬
‫‪.‬הוא חלק מקבוצת הניסוי או הביקורת‬

‫נסיינים ונחקרים עיוורים למניפולציה (כפל עיוורון) – הנסיין אינו יודע לאיזה תנאי ניסוי שייך כל נבדק‪,‬‬
‫‪.‬וגם הנבדק אינו יודע‪ .‬לדוגמא מחקרים רפואיים‬

‫מדדים לא תגובתיים‬
‫כדי לצמצם הטיות שמקורן בנחקר האנושי‪ ,‬ניתן להשתמש בממדים לא תגובתיים‪ .‬במדדים אלו‪ ,‬הנחקר‬
‫אינו יודע שהוא חלק ממחקר ואין אינטראקציה בינו לבין החוקר‪ .‬במדד לא תגובתי‪ ,‬המדידה לא תהיה‬
‫חשופה להטיות הקשורות לנחקר‪ .‬דוגמא למדד לא תגובתי‪ :‬החוקר בודק את מספר בקבוקי היין שנמצאו‬
‫‪.‬בפחו של הנחקר השבוע‬

‫תגובתיות (ריאקטיביות) – נוצרת כאשר אדם יודע שהוא במחקר‪ ,‬וחלק מהתנהגותו היא תוצר של ידיעה‬
‫זו‪ .‬זהו שינוי בהתנהגות שנובע מהידיעה של אדם שהתהגותו נמדדת‪ .‬במדד תגובתי‪ ,‬המדידה תהיה‬
‫חשופה להטיות שמקורן בנחקר‪ .‬דוגמא למדד תגובתי‪ :‬שאלון ששואל כמה בקבוקי יין הנחקר שתה‬
‫‪.‬השבוע‬

‫סוגים של מדדים לא תגובתיים‬

‫עקבות פיזיים – מתוך ההנחה שכל התנהגות אנושית משאירה אחריה עקבות וסימנים‪ ,‬יכול החוקר‬
‫לעקוב אחר שרידים אלה כדי למדוד את המשתנה התלוי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מספר בדלי הסיגריות שמשאירים‪.‬‬
‫דוגמא – חוקר רוצה לדעת איפה קוראים יותר את העיתון "ידיעות אחרונות"‪ .‬היא יכולה לבדוק בפסולת‬
‫‪.‬של מדגם משפחות מהפריפריה ובפסולת של מדגם של משפחות מהמרכז‬

‫שימושים בנתונים קיימים – החוקר יכול להשתמש בנתונים שנוצרו או נאספו למטרה אחרת‪ .‬לדוגמא‬
‫שימוש בנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬דוגמא אחרת‪ ,‬בדיקת שביעות הרצון של עובדים ע"י‬
‫נתוני ההיעדות שלהם‪ .‬החיסרון בשימוש זה הוא שאנחנו מוגבלים לנתונים קיימים‪ .‬לעיתים זה לא‬
‫‪.‬יכסה את התופעה בה אנו מתעניינים‬

‫שימוש בתצפית נסתרת – נצלם אנשים בלי שהם ידעו ונאסוף עליהם מידע‪ .‬איסוף נתונים באופן סמוי‪.‬‬
‫‪.‬החיסרון בשימוש זה שהוא עלול להיות בעייתי מבחינה אתית‬

‫ניתוח תוכן – מחקר של תקשורת אנושית מתועדת‪ .‬בחינת ספרים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬תמונות‪ ,‬שירה‪ ,‬מכתבים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬לקבוע כמה תגובות בפייסבוק בדף מסויים הן חיוביות ובמה הן מאופיינות‪ .‬היתרון בשימוש זה‬
‫‪.‬הוא שהוא חסכוני בזמן וכסף‪ ,‬קל לתקן טעויות‬
‫‪.‬החיסרון הוא המוגבלות לבחינה של תוצרי תקשורת מתועדים‬

‫יתרונות מדדים לא תגובתיים‬

‫‪.‬מצמצמים הטיות שמקורן בנחקר ומאפשרים למדוד התנהגות יותר טבעית‬

‫חסרונות מדדים לא תגובתיים‬

‫‪.‬בעיה אתית – פגיעה בפרטיות לרוב‬

‫יש אפשרות לבעיית תוקף – לפעמים המדד הלא תגובתי לא יאפשר לנו למדוד את התכונה שהתכוונו‪.‬‬
‫הצעה שנוצרה לפיתרון הבעיה היא אופרציונאליזם מרובה‪ ,‬שימוש במספר הגדרות אופרציונליות‬
‫למדידת אותו משתנה תיאורטי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬נמדוד רמת עייפות לא רק לפי מספר כוסות הקפה‪ ,‬אלא גם‬
‫‪.‬מספר הפיהוקים והתעפצויות‬

‫בעיות אתיות‬
‫נחקר מרומה‪/‬הטעיה‬
‫כאשר החוקר מסתיר מהנחקר פרטים משמעותיים אודות המחקר שבו הוא משתתף‪ ,‬קיימת רמייה‪.‬‬
‫הצגת השערה כוזבת‪ ,‬הסוואת הניסוי‪ ,‬וכמובן שימוש בתצפית נסתרת או כל חדירה לפרטיות הנחקר‬
‫מהווים בעיה אתית של נחקר מרומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכרו שהחוקר לא יכול להסגיר את השערת המחקר בשל‬
‫‪.‬הטיות שמקורן בנחקר‪ .‬לכן במחקרים רבים תהיה רמייה מסויימת‬

‫תיאור מקרה – המחקר של לוד המפריז – שנות ה‪60‬‬

‫הוא רצה לבדוק מי עוסק בפעילות הומוסקסואלית ולמה‪ .‬הוא ידע שזה קורה בשירותים ציבוריים‪ ,‬מה‬
‫שהיה מכונה "בתי תה"‪ .‬היה מישהו שקראו לו "שומרת" ששמר על הדלת בזמן המקרה‪ .‬המפריז הגיע‬
‫לשם וביקש להיות "שומרת"‪ ,‬ובכך הוא תיעד את הפעילות של ההומוסקסואלים וגם היה עוקב אחריהם‪,‬‬
‫כותב את מספרי הרישוי של המכוניות שלהם והיה משיג את הכתובת שלהם‪ .‬הוא לאחר מכן התחפש‬
‫והגיע לבתיהם וביצע מולם שאלון דמוגרפי שבודק פרטים אישיים‪ .‬במחקר הזה יש רמייה גבוהה מאוד‬
‫שעוררה קול צעקה‪ .‬הבעיה האתית היא שהנחקרים לא ידעו שהם חלק ממחקר והחוקר חדר לפרטיות‬
‫‪.‬שלהם‬

‫נחקר סובל‬
‫בכל מצב שבו השתתפות במחקר חושפת את המשתתף לפגיעה גופנית‪ ,‬נפשית או אחרת‪ ,‬קיימת בעיה‬
‫אתית של נחקר סובל‪ .‬גרימת חרדה‪ ,‬לחץ או כל מצוקה אחרת ברמה משמעותית‪ .‬כמובן מתן טיפול‬
‫‪.‬מסוכן או מניעת טיפול – כחלק מקבוצת ביקורת – עשויים להיחשב בעיה אתית של נחקר סובל‬
‫עם זאת‪ ,‬זכרו שיש מניפולציות שאין ברירה אלא לגרום בהן סבל‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר רוצים לבחון את‬
‫‪.‬השפעת לחץ זמן או חרדה על רמת הביצוע‪ .‬במקרה כזה יש לוודא שרמת הסבל סבירה‬

‫תיאור מקרה – הניסוי של מילגרם‬

‫לנבדק ולמשתף פעולה‪ ,‬שהתחזה לנבדק נוסף‪ ,‬נאמר כי מטרת הניסוי היא לבדוק את היעילות של מתן‬
‫עונה על למידה‪ .‬הנבדק האמין שהוא קיבל את תפקיד ה"מורה" והנבדק השני (המשת"פ) את תפקיד‬
‫ה"תלמיד" באופן אקראי‪ .‬ההנחיה הייתה‪ ,‬שעל כל טעות של התלמיד‪ ,‬יש לתת לו שוק חשמלי באמצעות‬
‫לחיצה על כפתור‪ .‬עצמת השוק גבוהה יותר ב‪ 15‬וולט עבור כל טעות‪ .‬אחרי ‪ 315‬וולט‪ ,‬ה"תלמיד" הפסיק‬
‫להגיב‪ .‬אף אחד לא באמת קיבל שוק חשמלי בניסוי‪ .‬בערך ‪ 65%‬מהנבדקים נתנו את השוק החשמלי‬
‫הגבוהה ביותר – בעצמה של ‪ 450‬וולט! במקרה הזה‪ ,‬הנבדק סובל ומרגיש נורא שהוא פוגע באדם אחר‪.‬‬
‫‪.‬היום‪ ,‬מחקר כזה לא היה עובר את וועדת האתיקה‬
 ‫פתרונות להיבטים האתיים‬
‫בחירה חופשית‪/‬השתתפות מרצון – על החוקר להזהיר את הנחקרים מראש ולספק להם מידע על כל‬
‫ההיבטים של המחקר שעשויים להשפיע על החלטתם החופשית אם להשתתף במחקר‪ .‬החלטה כזו‬
‫‪.‬נקראת הסכמה מתוך ידיעה‬
‫‪.‬החוקר צריך להבטיח לנבדקים סודיות‬
‫‪.‬החוקר צריך להבהיר לנבדק שמותר לו לעזוב את המחקר בכל עת‬

‫שיחת הבהרה – על החוקר להבטיח שהנחקר לא עוזב את המחקר כשהוא חרד יותר‪ ,‬או מעריך את‬
‫עצמו פחות מאשר לפני שהגיע למחקר‪ .‬כאשר תכנון המחקר לא מאפשר לדאוג לרווחת הנחקר בשעת‬
‫המחקר‪ ,‬יש לוודא שמתקיימת שיחה כנה בין החוקר לנחקר בתום המחקר‪ ,‬כדי להחזיר את הנחקר‬
‫‪.‬למצבו הרגשי מלפני המחקר‪ .‬שיחה כזו נקראת שיחת הבהרה‬
‫במהלך השיחה יתאר החור לנחקר את המחקר ואת מטרותיו‪ .‬אם המחקר כלל מניפולציות או אי נעימות‬
‫‪.‬או הטיה‪ ,‬החוקר יסביר לנבדק מדוע הן היו נחוצות‪ .‬השיחה נעשית אחרי המחקר‬

‫ועדת אתיקה – מתבצע לפני המחקר‪ .‬ברוב הפקולטות שבהן מתבצע מחקר קיימות ועדות אתיקה‪.‬‬
‫מתפקידן לעיין בכל הצעת מחקר ולבחון אותה מהבחינה האתית‪ .‬ועדות האתיקה שוקלות באופן‬
‫אובייקטיבי את התועלת שבתרומתה המדעית של המחקר אל מול העלות האתית שכרוכה בו‪ .‬בועדות‬
‫‪.‬יושבים חוקרים המעורבים פחות מאשר החוקר‪ ,‬ולכן החלטתם אובייקטיבית יותר‬

‫הבחנה בין אנונימיות לשמירה על סודיות‬

‫‪.‬שמירה על סודיות – האנשים הקוראים על המחקר לא יכולים לשייך תגובה מסויימת למרואיין מסויים‬
‫‪.‬אנונימיות – החוקר והאנשים שקוראים על המחקר לא יכולים לשייך תגובה מסויימת למרואיין מסויים‬

‫בעיות אתיות בין החוקר לעמיתיו‬

‫אמת בדיווח של המחקר – על החוקר להציג תוצאות ומסקנות המתבססות על הנתונים שנאספו בפועל‪,‬‬
‫ללא זיוף של הנתונים‪ .‬על המסקנות להתבסס על שיקול דעת דעת מקצועי ולא על שיקולים זרים‬
‫‪(.‬פרסום‪,‬קידום) לדוגמא‪ ,‬מחקרו המזוייף של וייקפילד מ‪ 1998‬שקר בין חיסונים לבין אוטיזם‬

‫כיבוד חוקרים אחרים – בפרסום מאמר או ספר‪ ,‬על החוקר לאזכר את שמות החוקרים על ממצאיהם הוא‬
‫מתבסס‪ ,‬ולתת להם קרדיט‪ .‬אסור לחוקר להציג חלקים מעבודתו של חוקר אחר כאילו היו שלו‪ .‬הקרדיט‬
‫‪.‬על פרסום מחקר שלקחו בו חלק מספר חוקרים ישקף את התרומה הייחודית של כל חוקר‬
‫שיתוף בנתונים – על חוקר שמפרסם מאמר למסור את הנתונים הגולמיים ששימשו אותו במחקר לכל‬
‫‪.‬חוקר המעוניין לקבל אותם‪ .‬על החוקר להעמיד את מחקרו לשיפוט עמיתים לפני פרסומו‬