‫יסודות המחקר החברתי ‪-‬רשימת הגדרות‬

‫עקרונות היסוד של המחשבה המדעית‪:‬‬

‫סקרנות וספקנות‪ -‬המדע מבוסס על המודעות לספק ועל העובדה כי בני האדם לא יודעים כל דבר בעולם‪ .‬המדע מטיל‬ ‫•‬
‫ספקות באופן תמידי הן במציאות הקיימות והן במסקנות המדעיות ותמיד גם יפקפק באמת‪.‬‬
‫אמפיריות‪ -‬הידע המדעי תמיד יתבסס על תצפיות אמפיריות ונתונים אמפיריים ולא על הנחות חסרות ביסוס‪.‬‬ ‫•‬
‫אובייקטיביות‪ -‬חשיבה מדעית שואפת להיות חופשית משיקולים ערכיים ואידיאולוגיים של החוקר ושחרור‬ ‫•‬
‫מאידיאולוגיות שיכולות לעוות ולהשפיע על החשיבה המדעית‪ .‬במדע על החוקר לשמור על הפרדה בין היותו חוקר‬
‫לבין היותו אדם פרטי‪.‬‬
‫כלליות‪ -‬שאיפה לנסח חוקים כלליים על סמך תופעות אמפיריות בודדות‪ .‬המחקר המדעי שואף למצוא חוקיות כללית‪.‬‬ ‫•‬
‫מדע לא מתעניין בעובדה ספציפית אלא כללית (הסוציולוגיה לא מתעניינת בשאלה מדוע חנה מרוויחה פחות מיוסי‬
‫אלא מדוע נשים מרוויחות פחות מגברים‪ .‬מדעי החברה רוצים להסיק דפוסים על החברה)‪.‬‬

‫מגבלות המחשבה המדעית‪ :‬לא כמו במדעי הטבע‪ ,‬במדעי החברה החוקר יכול להיות להשפיע ולהיות מושפע מהחברה‪.‬‬
‫במדעי החברה החוקר הוא גם חוקר וגם נחקר‪ ,‬גם חיצוני לחברה וגם חלק מהחברה‪ .‬המדע החברתי לא יכול רק לתאר‬
‫מציאות אלא לעתים יכול להשפיע ולעצב מציאות‪ .‬עצם העובדה שאנו חוקרים את החברה ומפרסמים ידע חברתי אנו‬
‫משפיעים בהשפעה דואלית על החברה‪ ,‬יש קושי בין הניתוק של החוקר לחקירה‪.‬‬

‫עקרון ההפרכה של קרל פופר‪ :‬התיאוריה המדעית בניגוד לתיאוריה הלא מדעית אינה מצהירה על אמת מוחלטת ותמיד‬
‫תהיה נתונה להפרכה (קרל פופר)‪ .‬רק תיאוריה בחינה יכולה להיות תיאוריה מדעית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על פי קרל פופר התיאוריה‬
‫של פרויד על נפש האדם אינה תיאוריה מדעית‪ ,‬זאת משום שניתן ליישם אותה בכל מקרה נתון והיא לא חשופה לערעור או‬
‫להפרכה מסוימת‪.‬‬

‫אמצעים להבטחת אובייקטיביות‪:‬‬

‫יכולת שיחזור‪ -‬דבר מבורך בתוך המחקר‪ ,‬ויש זרם שינסה לעשות שיחזור של המחקרים וככל שהתוצאות יהיו דומות יותר‬
‫ככה נגיד שהמחקר‪/‬המדע טוב יותר‪ .‬אבל מצד שני יש אנשים שמבקשים יותר פרשנות ופילוסופיה ויגידו שלא ניתן לשחזר‬
‫דבר כי כל נחקר וכל חוקר משפיע על המחקר ולכן אין אפשרות להציג את אותן תוצאות‪.‬‬
‫יש שיטענו שזה לא מצליח להראות אובייקטיביות בגלל שהאובייקטיביות היא בהודאה בכך שהחוקר מגיע עם המציאות‬
‫שלו‪.‬‬
‫מדדים תקפים ומהימנים‪ -‬צריך לחשוב אם אנחנו מודדים תופעות שקיימות בתודעה (ולא תופעות שאפשר להרגיש‪ ,‬לדעת‬
‫או לראות) אז איך אנחנו מפתחים מדדים שקופים כדי ללמוד אותם‪ .‬דברים שהם פרי של התודעה‪ ,‬צריך לפרק אותם‬
‫ולהמציא מדד שיכול למדוד את זה‪ .‬אנחנו רוצים שהמדדים יהיו מהימנים כדי שישמשו אותנו בדברים שונים כי אחרת כל‬
‫אחד יכול להמציא ולמדוד דברים‪.‬‬
‫שיפוט מומחים‪ -‬כל מאמר מגיע לעורכים והם שולחים לשיפוט של ‪ 3-4‬שופטים והם יכולים לדחות את המאמר‪ .‬זה יכול‬
‫להיות ‪ 4-3‬סיבובים של שיפוט מומחים של המאמר עד שהוא מתפרסם‪ .‬מתרחש כמה פעמים כדי שהוא יותר מהימן‪ .‬כל‬
‫מאמר שניגש אליו קודם כל הולך לשופטים‪ .‬השופטים הם אותם חוקרים וכל מאמר שמגיע לכתב עת מדעי ערוך אחרי‬
‫השיפוט שלהם‪.‬‬

‫פרדיגמה מדעית‪ :‬פרדיגמה היא השקפת עולם‪ ,‬פרספקטיבה כללית ורחבה על תופעות‪.‬‬

‫פרדיגמה מחקרית‪ -‬גישה לחשיבה וביצוע מחקר‪.‬‬

‫חשוב לשים לב שזה פילוסופיה למחקר‪ .‬איזה קונטרסט למחקר ולמחקר ומכתיבה לנו ואת פירוש הממצאים ומבוססות על‬
‫מערך הנחות כלשהן משהו שלא ניתן להוכיח אותו אלא זאת נקודה יציאה שלנו‪ .‬זה משפיע על המשך המחקר עצמו ועל‬
‫דרך עצמו‪.‬‬
‫כמערכת הנחות יסוד אמונות בסיסיות שלא ניתן לא להניח ולא להפריכן שאי אפשר להוכיח אותן מקבלים את הנחות הללו‬
 ‫ומסכימים איתן‪.‬‬
‫חובה לדעת מהן הנחות יסוד שהן החוקר יוצא איתן כדי לדעת את הבסיס ואת שאלת המחקר ואת הדרך אותה הוא‬
‫יחקור‪ .‬קיים הטיפוס האידיאלי אך גם קיים רצף אידיאלי יש גם תחומי ביניים אין פה א‪ ,‬ב וג‪.‬‬

‫פרדיגמה פוזביטיסטית‪ :‬פרדיגמה מיושנת שהשימוש בה כיום הוא מועט‪ .‬זוהי פרדיגמה שמניחה חוקים אוניברסליים‬
‫שבעזרתם ניתן להסביר כך מה שמתרחש סביבנו‪ .‬לפי גישה זו קיימת אמת אחת וניתן להגיע לידע אמיתי דרך ניסויים‬
‫ותצפיות ושימוש באובייקטיביות‪ .‬כיום כבר לא מקובל לחשוב שיש אמת אובייקטיבית ומוחלטת וכי ניתן להגיע לידע‬
‫אמיתי תמידי‪.‬‬

‫פרדיגמה הפוסט‪-‬פוזביטיסטית‪ :‬צמחה מן הפוזביטיזם‪ .‬לפי פרדיגמה זו‪ ,‬אין "אמת" אחת יחידה ואבסולוטית אלא האמת‬
‫היא דבר זמני ותלוי תרבות‪ ,‬זמן‪ ,‬חברה והקשר‪ .‬האמת נתפסת כדבר דינאמי ונתון להתפתחות‪ .‬הפרדיגמה שוללת את‬
‫היכולת להוכיח טענה אחת כאמת יחידה‪ ,‬אך עדיין מאמינה כי ניתן להפריך טענות שגויות במידה והן מנוסחות בצורה‬
‫שמאפשרת אישוש או הפרכה‪ .‬הפרדיגמה מודעת לכך שלעולם לא תוכל להגיע לאמת היחידה אך תמיד תשאף להתקרב אל‬
‫האמת ולאמת הזמנית‪ .‬בפרדיגמה ישנו דגש רב על אובייקטיביות החוקר ועל כך שהחוקר צריך למזער את ההשפעה של‬
‫הערכים שלו והאמונות שלו על המחקר‪ .‬הדרך להגעת האמת בעיני הפרדיגמה היא על ידי שילוב מדידות ופרספקטיבות‬
‫שונות (מתוך מודעות שלכל פרספקטיבה ומדידה יש טעות כלשהי) כדי לייצור פסיפס של אמת זמנית‪.‬‬

‫פרדיגמה פרשנית‪ :‬בפרדיגמה זו‪ ,‬אין מציאות "אמיתית"‪ .‬המציאות היא סובייקטיבית ואם קיימת מציאות אובייקטיבית‬
‫אין ממש ואין לנו קשר אצלינו אליה‪ .‬היחיד עובר הבנייה חברתית ודרכה תופס את המציאות בצורה סובייקטיבית‪ .‬ידע‬
‫הוא תוצר של פרשנות שלנו‪ .‬מייחסים משמעויות שונות דרך החברה וחווים אותה דרך המשמעות הסובייקטיבית של‬
‫היחיד‪ .‬הידע שלנו על המציאות בכך שאין אובייקטיביות שמשקף את מציאות שמובנית על ידנו‪ ,‬על ידי המשמעות שאנו‬
‫נותנים לתופעות והדרך שבה אנו חווים אותם ומפרשים אותם‪.‬‬

‫יוצאים לחקר ששאלת האובייקטיביות לא עומדת אין לנו גישה ידע ויכולת להתקרב למציאות אובייקטיבית‪ .‬מובנות ע"י‬
‫אנשים שלוקחים חלק מפרשנות הפרטית שלהם של המציאות‪ .‬על החוקר לבחון את הערכים שלו‪ ,‬שכך שהם תמיד יהיו‬
‫מעורבים בתוך המחקר‪ .‬החוקר צריך לשים לב מה הם ההשלכות של הערכים שלו על הממצאים‪ ,‬וצריך להיות מודע‬
‫להשלכות‪ .‬כדי להתקרב לעולם הייחודי של נושא המחקר שלנו‪ .‬צריך להבין שאין בו הפרדה בין החוקר ולמחקר‪ .‬הערכים‬
‫של החוקר ותפיסת המציאות הסובייקטיבית שלו הם גם רלוונטיים למחקר ל‪ afterlife‬של המחקר והחוקר צריך להיות‬
‫מודע להם‪ .‬ואף למזר עם ההשפעות‪ .‬למרות שהמציאות מובנת למרות החוקרים‪ .‬בגישה זו אין שאיפה להיות‬
‫"אובייקטיבים" והערכים של החוקר והנחקר לוקחים חלק מעורב במחקר‪ .‬אולם‪ ,‬החוקר צריך להיות מודע ורפלקסיבי‬
‫להשלכות של ערכיו על הממצאים‪ .‬גם מחקרים שיוצאים מפרדיגמה זו עוברים ביקורת עמיתים ושיפוט מומחים ונתונים‬
‫לאמות מידה מדעיות מסוימות וביסוס על תצפיות אמפיריות‪.‬‬

‫מתודולוגיה‪ :‬הדרך והשיטה שבה מוצאים ומחפשים את הידע המדעי‪ .‬קיימת זיקה מסוימת בין המתודולוגיה‬
‫לפרדיגמות‪ .‬אופי השאלה קובעת את המתודולוגיה ולא קיימת מתודולוגיה טובה או לא טובה אלא מתודולוגיה‬
‫שמתאימה לשאלת המחקר ולהנחות היסוד‪.‬‬

‫מחקר היוצא מפרדיגמה פוסט‪-‬פוזביטיסטית יכול להשתמש גם במתודולוגיה כמותית וגם איכותנית (למשל גם סקר וגם‬
‫ראיון עומק)‪ .‬המתודולוגיה הכמותית נפוצה בפרדיגמה זו משום שהיא יכולה להעיד ברור רב יותר על קשר בין משתנים‬
‫ולהפריך טענות מסוימות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפרדיגמה הפרשנית ברוב המוחלט של המקרים תעדיף מתודולוגיה איכותנית‬
‫(תצפית משתתפת‪/‬ראיונות עומק)‪ ,‬משום שפרדיגמה זו אינה רוצה לקדד משמעות ופרשנות למספרים אלא מעדיפה לתאר‬
‫ידע וליצור ידע משותף‪.‬‬

‫מתודולוגיה בהתאם לפרדיגמה‪ :‬הפרדיגמות השונות גם בד"כ נוקטות במערכים מתודולוגים שונים‪ .‬המחקר הפוסט‪-‬‬
‫פוזיבטיסטי הוא דדוקטיבי ומנסה להסיק מתוך תיאוריה השערות שונות ולבחון אותם ביחס למקרה המחקר‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬המחקר הפרשני הוא אינדוקטיבי וינסה להגיע למחקר ללא השערות מוקדמות ולהוציא מתוך המחקר טענות‬
‫תיאורטיות מסוימות‪ .‬לכן‪ ,‬במחקר הפוסט פוזיטיביסטי לאחר שאלת המחקר יבוא מחקר תיאורטי שממנו יצאו ההשערות‬
‫שלאחר יבחנו על ידי איסוף נתונים ומן ההבחנה נסיק מסקנות ביחס לתיאוריה‪ .‬לעומת זאת הפרדיגמה הפרשנית‪ .‬תתחיל‬
‫ישר מעבודת שדה‪/‬נתונים ולא מן התיאוריה ותפרש את השדה‪/‬נתונים ביחס לתיאוריה ורק אז תנסה לנסח טענות‬
‫תיאורטיות ומסקנות‪.‬‬

‫מתוך סיכום של מבוא לאנתרופולוגיה‪:‬‬

‫מחקר אינדוקטיבי(פרדיגמה פרשנית)‪ :‬אומר שאנחנו מתחילים מהפרט‪ ,‬מפרטים בתוך השדה והמחקר‪ ,‬אוספים את‬
‫הפרטים ביחד ומהם בונים כל מיני השערות‪ ,‬תיאוריות‪ ,‬טענות מרכזיות‪ .‬טענות מרכזיות באנתרופולוגיה נבנות מתוך‬
‫השטח‪ .‬אנחנו לא מגיעים עם מסקנות מראש‪ .‬מתוך השהות בשדה אנחנו לומדים על מה אנחנו הולכים לכתוב‪.‬‬

‫מחקר דדוקטיבי (הכת הפוסט‪-‬פוזיבסטית)‪ :‬תמיד יש אלמנט דדוקטיבי‪ ,‬אנחנו לא באים "טבולה ראסה"‪ .‬להתחיל עם‬
‫הנחות ותיאוריות ואז אנחנו מפרשים דרכה את השדה‪ .‬מראש יש לנו מסקנה על השדה ואז אנחנו מסבירים אם הממצאים‬
‫מתאימים לתיאוריה‪ .‬הידע הזה שאנחנו באים אתו משפיע על איך שאנחנו מתנהגים‪.‬‬

‫‪ ‬זאת סכמה תיאורטית בלבד ולא בהכרח כל מחקר מתנהל לפי הסדר או בהכרח לפי שיטת המחקר שמזוהה עם‬
‫הפרדיגמה והכל נתון לשאלת המחקר הספציפית‪.‬‬

‫שאלת מחקר‪ :‬לפי המחקר החברתי‪ ,‬זהו השלב הראשון במחקר‪ .‬בחירת שאלת המחקר יכולה להיות מגוונת ומושפעת‬
‫מדברים שונים‪ .‬שאלת המחקר יכולה להיות על נושא שעל סדר היום הציבורי‪ ,‬נושא שעוד לא נחקר בתחום‪ ,‬נושא שנמצא‬
‫בוויכוח בשיח המדעי‪ ,‬בהזמנה מגוף אישי‪ .‬כמובן גם שאלת המחקר יכולה להיות מושפעת מהחוויה האישית של החוקר‬
‫ותחומי העניין שלו‪ .‬אולם‪ ,‬חשוב להגיד כי בפרדיגמה הפוסט פוזביטיסטית ישנו דגש על פיקוח והמודעות של החוקר‬
‫במחקר עצמו ועניין החוקר בתחום המחקר צריכה לפגוע פגיעה מינימלית באובייקטיביות החוקר‪.‬‬

‫שאלת המחקר היא השאלה עליה החוקרים מעוניינים לענות במחקרם‪ .‬דרך שאלת המחקר החוקר מנסח השערות‪.‬‬

‫תיאוריה‪ :‬מערכת של מערכת מונחים‪ ,‬הגדרות וטענות המייצגות השקפה מסוימת על ידי הצגת יחסים בין המונחים‬
‫במטרה להסביר ולנבא את התופעה‪ .‬כלומר‪ ,‬תיאוריה היא מערכת ידע מאורגן שניתן ליישום‪ .‬מערכת זאת מאפשרת לנתח‬
‫ולנבא תופעות אימפריות‪.‬‬

‫שלושה מרכיבים בהגדרת התיאוריה‪:‬‬

‫‪ .1‬התיאוריה כוללת מערכת טענות על קשרים בין מונחים‪.‬‬

‫‪ .2‬התיאוריה מציגה השקפה מסוימת על התופעה‪.‬‬

‫‪ .3‬השקפה זו משרתת תפקיד של הסבר וניבוי‪.‬‬

 ‫השערה‪ :‬השערות הן טענות בדבר היחסים בין התופעות (או קיום‪/‬אי קיום של התופעה) שנגזרות מתוך ההשערה כללית‪.‬‬
‫טענות לגבי יחסים כלפי משתנים‪ ,‬משתנים הם תופעות או מושגים שבהם המחקר שלנו מתעניין‪ .‬ההשערות שלנו הן טענות‬
‫שניתנות לבדיקה באופן אמפירי‪.‬‬

‫השערה כללית‪ :‬השערות כלליות שמדברות על קיום או אי קיום של קשר בין ‪ 2‬תופעות‪ .‬השערה הכללית לא מצביעה על‬
‫כיוון קשר אלא על קיומו של הקשר (לדוגמה‪ :‬האם יש קשר בין מגדר לבין לימודים בחוג לסוציולוגיה)‪.‬‬

‫השערה ספציפית‪ :‬השערות ספציפיות הן טענות שלא מציינות אי קיום או קיום קשר אלא מתייחסות לכיוון קיום או אי‬
‫קיום הקשר של הטענות‪ .‬ההשערה הספציפית יכולה להיות גם לעוד כמה כיוונים שתלויים בתיאוריה ותלויים במשתנה‪.‬‬
‫ההשערה הספציפית היא בעצם נגזרת של ההשערה הכללית ורוב המחקרים מתעסקים בה בנגזרת‪( .‬לדוגמה‪ :‬האם‬
‫לנשים יש נטייה ללמוד יותר סוציולוגיה מגברים)‪.‬‬

‫משתני מחקר‪ :‬אותן תופעות שהקשר ביניהם הייתה ההשערה כללית של המחקר שלנו‪ .‬תכונה שמקבלת ערכים שונים‬
‫באוכלוסייה‪ .‬למשתנה לפחות שני ערכים (למשל‪ :‬במגדר יכולים להיות ‪ 3‬ערכים או בשנות לימוד יהיה טווח מסוים של‬
‫ערכים שגדול מ‪ .)2-‬ערכי המשתנים משתנים מנחקר לנחקר (מיחידת ניתוח ליחידת ניתוח)‪ ,‬כלומר לכל נחקר במחקר‬
‫מסוים יכול להיות ערך שונה‪ .‬הערך יכול להשתנות מנחקר לנחקר‪ .‬השימוש במשתנים מותנה במדידה‪ ,‬שבמהלכה אנו‬
‫מנסים לקבוע ערך של המשתנה למקרה פרטי‪ .‬למשל‪ ,‬במהלך המדידה אנו בוחרים את דרך המדידה ודרכה אנו מנסים‬
‫לקבוע את הדרך של כל משתנה‪ .‬למשל‪ ,‬מדידה של משקל תפוח ייעשה על ידי משקל (דרך המדידה) ודרכו נקבע הערך של‬
‫המשקל של כל תפוח‪ /‬מדידה יכולה להיות שמית למשל על ידי שאלה של זכר או נקבה‪ .‬יש משתנים שקל למדוד‬
‫ומשתנים שקשה למדוד‪ .‬ככל שהמשתנה מורכב יותר ככה קשה יותר למדוד אותו‪ .‬למשל‪ ,‬משתנה אמורפי כמו סטטוס‬
‫הרבה יותר קשה למדידה מאשר משתנה כמותי כמו גיל או שנות לימוד‪.‬‬

‫משתנה תלוי‪ :‬מוסבר‪-‬משתנה שהוא מסובר‪ ,‬תופעה שאנחנו רוצים להסביר‪ ,‬לנבע‪.‬‬

‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬מסביר‪ -‬משתנים מסבירים‪ ,‬אותם מושגים שבאמצעותם נרצה להסביר את המשתנה התלוי שלנו‪.‬‬
‫במחקרים מסוימים החוקרים יכולים לבצע מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬

‫השינוי בערך במשתנה הבלתי תלוי משפיע על השינוי בערך התלוי‪.‬‬

‫הגדרה נומינלית למשתנה‪ :‬בהגדרה נומינלית אנחנו משתמשים במונחים מילוליים להגדיר מושג מסוים‪ .‬בצורה זו‬
‫המושג מוגדר בצורה מופשטת‪ .‬הגדרה נומינלית היא שלב ראשוני מופשט‪ .‬לדוגמה‪ :‬מעמדו האישי של האדם בהקשר‬
‫לזוגיות‪ .‬כדי למדוד את המשתנה בצורה מדעית אנו צריכים לעבור מההגדרה הנומינלית להגדרה אופרציונלית‪( .‬לדוגמה‪:‬‬
‫רמת השכלה‪ ,‬הכנסה‪ ,‬סטטוס‪ ,‬הצלחה)‪.‬‬

‫הגדרה אופרציונלית למשתנה‪ :‬הגדרה חד משמעתית שתאפשר מעבר מהרמה התיאורטית שלא מאפשרת מדידה‪ ,‬לרמה‬
‫תצפיתית המאפשרת מדידה‪ .‬תיאור מדויק של הנתונים שיש למדוד כדי לייחס ערכים למשתנים‪ .‬כל הפעולות שאנו‬
‫צריכים לבצע כדי למדוד מונח מסוים‪ .‬הגדרה זו אמורה לאפשר לקבוע באופן חד משמעי אם נתון מסוים שייך או לא שייך‬
‫מונח(משתנה)‪( .‬לדוגמה‪ ,‬שנות לימוד מספריות‪ ,‬ציון בשאלון סטטוס חברתי‪ ,‬משכורת חודשית)‪.‬‬

‫מתאם (קורלציה)‪ :‬מתאם אומר לנו שהשתייכות לקטגוריה מסוימת במשתנה ‪ 1‬מלווה בנטייה להשתייכות לקטגוריה‬
‫מסוימת במשתנה ‪ .2‬ערך מסוים במשתנה ‪ 1‬בד"כ מלווה בהשתייכות לערך מסוים במשתנה ‪ .2‬על מנת לבדוק מתאם‬
‫סטטיסטי יש לבחון את השכיחות היחסית בין משתנה אחד לבין משתנה שני‪.‬‬

‫קשר סיבתי‪ :‬לעומת מתאם‪ ,‬בקשר סיבתי אנו טוענים כי שינוי במשתנה אחד גורם לשינוי במשתנה השני‪ .‬אנחנו מדברים‬
‫במונחים של סיבה ותוצאה‪ .‬מתאם (קשר סטטיסטי) הוא תנאי הכרחי אך לא מספק לקשר סיבתי‪ .‬כלומר‪ ,‬לא כל מתאם‬
‫מעיד על קשר סיבתי אך כל קשר סיבתי מעיד על מתאם‪ .‬ישנם עוד תנאים מסוימים שצריכים להתקיים מלבד מתאם‪ ,‬על‬
‫מנת שיתקיים קשר סיבתי‪.‬‬
 ‫תנאי הקשר הסיבתי‪:‬‬

‫קשר סטטיסטי‪ -‬הקשר הסטטיסטי מאפשר לנו לדבר רק במונחים של קורלציה (מתאם)‪ .‬כלומר שקטגוריה במשתנה‬ ‫•‬
‫אחד נמצאת בקורלציה עם שייכות לקטגוריה במשתנה אחר‪ .‬קשר סטטיסטי הוא תנאי הכרחי לקשר הסיבתי‪.‬‬
‫ביסוס סדר זמנים ‪ -‬אם אנחנו רוצים לדבר על סיבה ותוצאה אנחנו צריכים לדעת מה הוא המשתנה שקרה קודם ומה‬ ‫•‬
‫המשתנה שקרה אחר כך‪( .‬לדוגמה‪ :‬האם חימום מים גורם להתאדות או התאדות גורמת לחימום מים‪ .‬אם השכלה‬
‫מובילה להכנסה גבוהה יותר או הפוך)‪ .‬על מנת לבנות את הקשר הסיבתי יש לדעת מה היא הסיבה (הגורם הבלתי תלוי)‬
‫ומה היא התוצאה (הגורם תלוי)‪.‬‬
‫הפרכת הסברים חלופיים (משתנים מתערבים בקשר) ‪ -‬כדאי להוכיח קשר סיבתי אנחנו צריכים להוכיח שאין‬ ‫•‬
‫משתנים אחרים שמתערבים או אחרים לקשר בין ‪ 2‬המשתנים המקוריים שלנו‪ .‬אנחנו צריכים לשלול כל מיני גורמים‬
‫חלופיים פוטנציאליים שעלולים להשפיע על הקשר‪( .‬לדוגמה‪ :‬בקרב ילדים קיים קשר סטטיסטי בין רמת אייקיו‬
‫למידת נעליים‪ ,‬אולם קיים בעצם משתנה אחר שגורם לקשר והוא הגיל שמשפיע גם על מידת נעליים וגם על רמת‬
‫אייקיו זו היא דוגמה למשתנה מתערב שיוצר את הקשר בין ‪ 2‬המשתנים)‪.‬‬

‫משתנה מתערב‪ :‬משתנה שמשפיע גם על המשתנה התלוי והבלתי התלוי ויוצר קשר ומתאם מזויף ביניהם‪.‬‬

‫משתנה מתערב מתווך‪ :‬אחד מן המשתנים המתערבים הנפוצים הוא משתנה מתערב מסוג מתווך‪ .‬משתנה מתווך מבחינת‬ ‫•‬
‫סדר זמנים נמצא בין משתנה בלתי תלוי למשתנה תלוי‪ .‬כדי להוכיח קשר סיבתי יש למצוא קשר סטטיסטי ואז להראות‬
‫שיש סדר זמנים בין התלוי לבלתי תלוי‪ .‬המשתנה המתערב המתווך נמצא בין המשתנה הבלתי תלוי ובין המשתנה התלוי‬
‫ומשפיע על הקשר ביניהם‪ .‬אם אנחנו מצליחים לפקח על המשתנה המתווך ועדיין לראות כי קיים קשר מסוים בין‬
‫המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬אפשר לראות שעדיין קיים קשר מתווך חלש‪ .‬כלומר‪ ,‬שיש השפעה מסוימת‬
‫של המשתנה המתווך על המשתנה התלוי והמשתנה הבלתי תלוי‪ .‬כאשר יש לנו ‪ A‬בלתי תלוי ו‪ B‬תלוי ו‪ C‬משתנה מתערב‬
‫מתווך‪ ,‬משתנה מתווך מסוג מתערב מושפע ממשתנה בלתי תלוי ומשפיע על משתנה תלוי‪ .‬כאשר אני פיקחתי על משתנה‬
‫מתווך אם עדיין יש לי קשר בין ‪ A‬ל‪ B-‬אני אגיד שמדובר בתיווך חלקי‪ .‬כאשר‪ ,‬התיווך מפוקח יותר‪ ,‬עדיין מראה קשר אבל‬
‫קשר חלש יותר‪ ,‬אפשר לראות את השפעה החלקית של המשתנה המתערב המתווך החלקי‪( .‬לדוגמה‪ :‬ידוע כי קיים קשר‬
‫בין מגדר לבין הכנסה‪ .‬מגדר משתנה בלתי תלוי והכנסה משתנה תלוי ויכול להיות מתערב של שעות עבודה ואם נוכל לפקח‬
‫על משתנה שעות העבודה נוכל לראות אותו כמשתנה מתערב מתווך חלקי)‪.‬‬
‫משתנה מתערב מדומה‪ :‬אם במשתנה מתווך יכולנו להגיד שיש איזשהו קשר תוכני בין המשתנים‪ .‬הקשר המזויף הוא‬ ‫•‬
‫קשר מדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬שיש מתערב חיצוני שקורה טרם ומשפיע על משתנה בלתי תלוי וגם על משתנה תלוי‪ .‬בגלל ההשפעה‬
‫הדדית על ‪ 2‬המשתנים‪ ,‬אנחנו רואים מתאם בין המשתנה התלוי ובין המשתנה הבלתי תלוי‪( .‬לדוגמה‪ :‬יש מתאם בין מס'‬
‫חסידות למס' ילדים‪ .‬אך קיים משתנה מתערב מדומה של אזור כפרי ואזור עירוני‪ .‬סוג האזור כפרי או עירוני משפיע גם על‬
‫מס' חסידות וגם על מס' הילדים ויוצר את המתאם הסטטיסטי ביניהם‪ .‬אולם‪ ,‬אם ננטרל את המשתנה המדומה נראה כי‬
‫אין בכלל קשר כלשהו בין המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי)‪.‬‬
‫משתנה מתערב מותנה‪ :‬מדובר בקשר מותנה‪ .‬כאשר אנחנו מוצאים קשר בין ‪ 2‬משתנים‪ ,‬אולם נמצא קשר רק בקטגוריה‬ ‫•‬
‫אחת ולא בקטגוריה אחרת או שסוג הקשר בין הקטגוריות יהיה שונה מהותי‪( .‬לדוגמה‪ :‬קשר בין מספר יח"ל במתמטיקה‬
‫למספר יח"ל בביולוגיה‪ ,‬כאשר המתמטיקה היא המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬אצל בנות יש קשר חזק בין המשתנים ואילו אצל‬
‫בנים הקשר חלש‪ .‬כלומר יש משתנה מתערב מתנה‪ ,‬שמתנה את הקשר בין ‪ 2‬המשתנים‪ .‬בדוגמה שלנו המשתנה המתנה הוא‬
‫מגדר‪ ,‬כלומר שהקשר בין יח"ל מתמטיקה ליח"ל בביולוגיה מותנה במגדר מסוים)‪.‬‬
‫מערך מחקר‪ :‬מערך מחקר היא תכנית פעולה כללית שמכוונת את החוקר בכל שלבי המחקר השונים‪( .‬איסוף נתונים‬ ‫•‬
‫וניתוח נתונים)‪ .‬תכנית זו מכתיבה את פעולת המחקר ואת המסקנות שניתן להסיק מן המחקר שלנו‪ .‬מערך מחקר גם תלוי‬
‫בשאלת המחקר ובהשערת המחקר‪ ,‬הוא בא ומתבסס עליהן‪ .‬כל מערך מחקר יכול להשתמש במגוון שיטות איסוף הנתונים‬
‫אך כולל בתוכו תנאים לאיסוף הנתונים ותנאים לניתוח הנתונים לבחינת העשרת המחקר שלנו‪ .‬אנו רואים במערך המחקר‬
‫תכנית אסטרטגית שמנחה אותנו בבדיקת ההשערות‪ .‬אחת החלוקות המשמעותיות בחלוקות המחקר היא החלוקה בין‬
 ‫מערך ניסוי ומערך לא ניסוי‪ .‬במערכי מחקר ניסויים המשתנה הבלתי התלוי מופעל על ידי החוקר‪ ,‬משתנה שהחוקר‬
‫משפיע וקובע את הערכים שלו‪.‬‬
‫מערך מחקר תיאורי‪ :‬במערך המחקר התיאורי אין משתנה בלתי תלוי (רק חוקרים תופעה באשר היא)‪ .‬מטרת המחקר‬ ‫•‬
‫התיאורי היא לא למצוא קשרים בין משתנים אלא תיאור תופעה‪ .‬מחקרים תיאוריים לרוב מתארים מדגם מסוים ולא‬
‫מבקשים להסיק מסקנות על אוכלוסיות גדולות יותר‪ .‬לעיתים הוא שלב מקדים למערכי מחקר אחרים‪( .‬לדוגמה‪ :‬מחקר‬
‫שבוחן טקסי מעבר אצל שבט אפריקאי מסוים)‪.‬‬
‫מערך מחקר מדגמי‪ :‬מחקר מתאמי הוא מחקר שבודק קשרים‪ .‬במחקר כזה אין חלוקה לקבוצות ואין מניפולציה של‬ ‫•‬
‫החוקר‪ .‬כלומר יש בדיקה של משתני ייחוס‪( .‬למשל‪ :‬מחקר על הקשר בין מגדר לבין השכלה וכו')‪ .‬מחקר מתאמי הוא חלש‬
‫יותר ביכולת שלו להוכיח קשר סיבתי‪ ,‬והוא מבוסס על טכניקות סטטיסטיות שמאפשרות לנו לפקח על גורמים‬
‫מתערבים‪.‬‬
‫מערך מחקר סמי ניסויי‪ :‬בתוך מחקר ניסויי יש סוג נוסף של מערך מחקר והוא מערך מחקר סמי ניסויי‪ .‬במערך כזה כן יש‬ ‫•‬
‫שליטה על המשתנה התלוי‪ ,‬אך לא מחלקים את הקבוצות באופן אקראי‪ .‬אם החלוקה אינה אקראית יש לנו פחות יכולת‬
‫לראות שמה שהשפיע על המשתנה התלוי זה המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬מערך כזה נעשה בדרך כלל משום אילוצים‪.‬‬
‫מערך מחקר ניסוי‪ :‬משתנה בלתי תלוי מופעל‪ :‬החוקר עושה מניפולציה במשתנה בלתי תלוי (נגיד‪ ,‬החוקר מחליט מי מסכם‬ ‫•‬
‫במחשב ומי מסכם ביד)‪ .‬חלוקה אקראית של המשתתפים לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת במטרה לנטרל הבדלים בין‬
‫הקבוצות (קבוצות אקראיות של מסכמי מחשב ומסכמי כתב יד)‪ .‬חוקר מנסה לשלוט בהשפעות חיצוניות ולנטרל הבדלים‬
‫בין קבוצת ביקורת וניסוי כדי להוכיח שהמשתנה הבלתי תלוי הוא זה שגורם להבדלים במשתנה התלוי‪.‬‬

‫הניסוי הקלאסי הכי חזק והכי תקף הוא בעל ‪ 4‬שלבים והם‪:‬‬

‫‪ .1‬מדידת המשתנה התלוי (בדיקת התכונות הרלוונטיות למחקר) הן בקבוצת הניסוי והן בקבוצת הביקורת‪.‬‬

‫‪ .2‬חשיפתה של קבוצת הניסוי למשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬

‫‪ .3‬מדידה חוזרת של המשתנה התלוי בשתי הקבוצות‪.‬‬

‫‪ .4‬בדיקת ההבדלים של מדידות לפני ואחרי בין הקבוצות‪.‬‬

‫‪ ‬שלבים אלו מאפשרים לי את האפשרות להסיק וללמוד באופן חד משמעי על קשר סיבתי‪.‬‬

‫תוקף פנימי למחקר‪ :‬חוקר האם המשתנה הבלתי תלוי אכן אחראי לשינוי‪ .‬כלומר‪ ,‬התוקף הפנימי בוחן את מהות הקשר‬
‫הסיבתי בין המשתנים‪ .‬ככל שאנחנו יכולים להגיד במידה רבה יותר של ביטחון שדווקא המשתנה בלתי תלוי הוא זה‬
‫שאחראי לשינוי במשתנה התלוי‪ ,‬נוכל להגיד שהתוקף הפנימי של המחקר שלנו גבוה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תוקף המחקר הפנימי של‬
‫מחקר ניסויי וסמיי ניסויי הרבה יותר גבוה ממערכי מחקר אחרים (תיאורי‪/‬מתאמי)‪ ,‬משום שבמחקר ניסוי וסמי ניסויי‬
‫יש לנו יותר שליטה על המשתנים ועל נטרול משתנים מפריעים‪.‬‬
 ‫ישנם ‪ 2‬דרכים עיקריות לשמירה על תוקף פנימי‪:‬‬

‫‪ .1‬שקילות (דמיון) של קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת‪ :‬אנחנו רוצים שהשוני היחיד בין קבוצת הביקורת לבין קבוצת‬
‫הניסוי יהיה רק במניפולציה במשתנה הבלתי תלוי‪ .‬ככל שקבוצת הניסוי והביקורת הן קבוצות שקילות יותר‪ ,‬כלומר הן‬
‫זהות והמבדיל ביניהם הוא רק המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬כך עולה רמת התוקף הפנימי של הניסוי‪.‬‬

‫‪ .2‬שליטה במשתנים חיצונים ותנאים סביבתיים‪ :‬שליטה לא בתוכנות של הנחקרים אלא בתנאים ומשתנים חיצוניים‪.‬‬
‫כלומר גם כאשר יש חלוקה אקראית של קבוצות‪ ,‬יכולים להיות גורמים אחרים מלבד השקילות שמשפיעים בעצם על‬
‫המחקר והתנהגות הנחקרים‪( .‬למשל‪ :‬אם קרה איזה משהו מחוץ למחקר השפיע על המחקר או שנחקרי קבוצת המחקר‬
‫התנהגו אחרת משום שהם ידעו שהם בקבוצת המחקר)‪.‬‬

‫דירוג מחקרים לפי תוקף פנימי‪:‬‬

‫מחקר ניסויי עם חלוקה אקראית של משתתפים לקבוצות יהיה מדורג גבוה ביותר בנושא הראשון (שקילות (דמיון)‬ ‫•‬
‫של קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת)‪( .‬הקבוצות צריך להיות אקראיות וגדולות)‪.‬‬
‫מחקר ניסויי עם חלוקה אקראית ובתנאי מעבדה יהיה מדורג גבוה ביותר בנושא השני (שליטה במשתנים חיצונים‬ ‫•‬
‫ותנאים סביבתיים)‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המחקר נעשה בתנאי מעבדה‪ ,‬התנאים החיצוניים והסביבתיים לא משפיעים על‬
‫הנחקרים‪.‬‬
‫במחקר מתאמי תמיד התוקף הפנימי שלו יהיה פחות טוב מאשר מחקרים ניסויים‪ ,‬לכן ישנם שיטות סטטיסטיות או‬ ‫•‬
‫חלוקה מסוימת לקבוצות או מניפולציה במשתנה התלוי בסקירת הנחקרים עצמה‪.‬‬

‫תוקף חיצוני למחקר‪ :‬הבעיה במחקר מעבדה עם תוקף פנימי גבוה הוא שאנחנו לא בטוחים שניתן להשליך ממנו על‬
‫האוכלוסייה‪ .‬בעוד שהתוקף הפנימי בוחן את התוקף של הקשר בין המשתנים במערכי המחקר‪ .‬התוקף החיצוני בעצם‬
‫בוחן את התוקף והיכולות של המחקר להשליך את תוצאות ומסקנות המחקר על האוכלוסייה כולה מחוץ לתנאי מעבדה‬
‫בתקופות שונות ובזמנים שונים‪ .‬הסקה מהמדגם על האוכלוסייה‪ .‬במחקרים מתאמיים משום שהם רחבים יותר והתוקף‬
‫הפנימי שלהם פחות מפוקח דווקא התוקף החיצוני שלהם יותר תואם את המציאות‪.‬‬

‫מחקר אתנוגרפי‪ :‬מחקר איכותני ארוך‪ ,‬שמכיל הרבה מפגשים בין החוקר לנחקרים וביניהם יש קשר בלתי אמצעי‪ .‬מחקר‬
‫שלא מתיימר להיות אובייקטיבי ונטול ערכים‪ .‬מניחים מראש שיש פרשנות ותפיסות מציאות שמשפיעות‪ .‬במחקר זה‪,‬‬
‫האנתרופולוג נכנס לשדה‪ ,‬למציאות הטבעית‪ ,‬כדי להבין את הדברים מתוך המונחים של בני האדם‪ .‬במחקר זה‪ ,‬איסוף‬
‫הנתונים תלוי בשאלת המחקר הראשונית‪ .‬כדי לאסוף את הידע‪ ,‬החוקר כותב יומן או מקליט עצמו‪ ,‬מתעד תוך ביצוע‬
‫תצפית משתתפת‪.‬‬

‫במחקר אנתרופולוגי יש חלק של ראיונות עומק ‪ -‬החוקר שואל שאלות את הנחקרים תוך כדי שיחה זורמת‪.‬‬

‫דרכי איסוף נתונים‪:‬‬

‫חוקר צופה‪ :‬תצפית הינה רישום ותיעוד שיטתי של אירועים‪ ,‬התנהגויות וחפצים בסביבה החברתית שנבחרה לביצוע‬
‫המחקר‪ .‬תצפית מסייעת לזהות תהליכים ודפוסי התנהגויות בקהילה הנחקרת‪ .‬התיעוד בד"כ נעשה באמצעות הקלטה‪,‬‬
‫כתיבה או צילום‪.‬‬

‫ניתן למקם את סוגי התצפיות על רצף בין תצפית משתתפת בה החוקר לוקח חלק באוכלוסייה הנחקרת ונטמע בתוכה‪ ,‬לבין‬
‫תצפית טהורה בה החוקר רק צופה מהצד‪.‬‬

‫ציר התצפיות לפי רמת השתתפות החוקר (מהכי גבוה לאי השתתפות)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תצפית משתתפת ‪-‬תצפית מעורבת ‪-‬תצפית טהורה‬

‫‪ .1‬תצפית משתתפת‪ :‬סוג תצפית בה החוקרים את האנשים באופן שיטתי ובד בבד נוטלים חלק בפעילותם השגרתית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בנוסף לעבודתו המחקרית‪ ,‬החוקר עוסק גם בפעילויות הרגילות של חברי הקבוצה‪ .‬במקרים מסוימים‪,‬‬
 ‫מודעים חברי הקבוצה לזהותו של החוקר (תצפית משתתפת גלויה) ובמקרים אחרים החוקר אינו מזדהה ככזה בפני‬
‫חבר הקבוצה (תצפית משתתפת סמויה)‪.‬‬
‫‪ .2‬תצפית מעורבת‪ :‬סוג תצפית המשלב בין תצפית משתתפת לתצפית לא משתתפת (טהורה)‪ .‬בתצפית זו החוקר נמצא‬
‫בתוך קהילה מסוימת‪ ,‬צופה בה‪ ,‬אך בד בבד משתתף בחלק מפעילותיה‪.‬‬
‫‪ .3‬תצפית טהורה‪ :‬סוג תצפית בה החוקר צופה במתרחש ללא השתתפות בחיי הקהילה‪/‬קבוצה‪ .‬גם כאן לפעמים חברי‬
‫הקבוצה יודעים שצופים בהם ולפעמים לא‪.‬‬

‫יתרונות התצפית‪:‬‬

‫‪ -‬התצפית מאפשרת לחקור טווח רחב של נושאים במקביל תוך כדי צפייה באינטראקציה בין אנשים‪.‬‬

‫‪ -‬הנתונים בתצפית נאספים ללא תיווך ממידע ממקור ראשון‪.‬‬

‫חסרונות התצפית‪:‬‬

‫‪ -‬צופים שונים עשויים להבחין במרכיבים שונים ולתת פרשנויות שונות‪.‬‬

‫‪ -‬תצפית לוקחת זמן רב‪.‬‬

‫‪ -‬כאשר הנצפים מודעים להיותם נצפים הם עשויים לשנות את התנהגותם‪.‬‬

‫חוקר שואל‪:‬‬

‫קבוצת מיקוד‪ :‬שיטת איסוף נתונים במסגרת דיונים קבוצתיים אודות נושא שנקבע ע"י החוקר‪ .‬במסגרת קבוצות המיקוד‪,‬‬
‫החוקרים מכניסים קבוצה של אנשים לצורך דיון קבוצתי מונחה‪ .‬תפקידו של המנחה הוא לעודד את המשתתפים להביע‬
‫את דעתם‪ .‬הכנה במהלך הדיון שמתפתח עם המשתתפים הנוספים‪ .‬הדיון הפתוח מאפשר ללמוד על התנהגויות‪ ,‬דעות‪,‬‬
‫תחושות ושיקולי דעת של אנשים‪ .‬שיטה זו רואה באינטראקציה המתרחשת במהלך הדיון הקבוצתי המהווה מקור חשוב‬
‫לנתונים‪.‬‬

‫בד"כ משתמשים בגישה זו תוך שילוב עם שיטות אחרות‪ :‬כאחת השיטות במחקר שמשתמש במגוון שיטות איסוף‬ ‫•‬
‫נתונים איכותניים (מחקר איכותני) כשיטה משלימה שמספקת מקור נתונים נוסף במחקר שמשתמש רק בנתונים‬
‫כמותיים‪ .‬במקרים מסוימים משתמשים בקבוצת המיקוד‪ ,‬בשלב התחלתי של המחקר לצורך בניית שאלות מובנה לסקר‪.‬‬
‫במקרים אחרים משתמשים בקבוצת מיקוד בשלב מאוחר יותר של המחקר על מנת להבין לעומק נתונים שנאספו‬
‫בשאלונים מובנים מסקר‪.‬‬

‫יתרונות קבוצת המיקוד‪:‬‬

‫‪ -‬יש מידע מעמיק יותר על הנחקרים ותחושותיהם‪/‬מחשבותיהם האישית שלא בהכרח היה יכול להתקבל על ידי שיטות‬
‫מחקר אחרות‪.‬‬

‫‪ -‬קבוצות מיקוד ספציפיות לנושא מחקר ספציפי‪.‬‬

‫‪ -‬קבוצת המיקוד מאפשרת דרכי מחקר מגוונות שמגובלות בשיטות מחקר אחרות‪.‬‬

‫חסרונות קבוצת המיקוד‪:‬‬

‫‪ -‬נוכחות הצופה(חוקר‪/‬מנחה) יכולה להשפיע על התנהגות הנחקרים ואף הנחקרים עצמם והלחץ החברתי בקבוצה יכול‬
‫להשפיע על התנהגות הנחקרים בקבוצת המיקוד‪.‬‬

‫‪ -‬יש קושי להסיק מקבוצת המיקוד‪ .‬מכיוון שהוא מדגם קטן נורא ספציפי‪ ,‬לכלל האוכלוסייה ולא מתקבל מידע כמותי‬
‫ספציפי שממנו ניתן להסיק על האוכלוסייה (לדוגמה‪ :‬מה המחיר הממוצע שאמריקאים מוכנים לשלם על תואר ראשון)‪.‬‬
‫‪ -‬בד"כ הנחקרים בקבוצות המיקוד מקבלים גמול כספי כלשהו והם נבחרים על ידי קריטריון נורא ספציפי‪ ,‬דבר הגוזל זמן‬
‫וכסף רב‪.‬‬

‫ראיון עומק‪:‬‬

‫‪ -‬ריאיון מודרך לפי ראשי פרקים כוללים אך מתפתח בהתאם לנושאים אשר עולים בו‪.‬‬

‫‪ -‬מנוהל כשיחה בעלת מבנה ומטרה‪.‬‬

‫‪ -‬בא לפתוח צוהר לעולם ולניסיון של הזולת‪ -‬להבין כיצד הם חווים‪ ,‬מתנסים‪ ,‬חושבים ומפרשים את המציאות‪.‬‬

‫‪ -‬נועד לספק תמונה מקיפה על אירועים‪ ,‬פעילויות‪ ,‬ומצבים אישיים וחברתיים שלא ניתן לצפות בהם באופן ישיר‪.‬‬

‫‪ -‬המראיין מקפיד ככל האפשר להפריד את השקפותיו מהמרואיינים‪.‬‬

‫‪ -‬המראיין מקפיד על פתיחות ביחס לדברי המרואיין‪ ,‬הימנעות מקטלוג ומפירוש מראש‪.‬‬

‫‪ -‬כל ריאיון עשוי לשאת אופי שוני‪ :‬השונות מודגשת לא האחידות‪.‬‬

‫‪ -‬המראיין ממעיט ככל האפשר בשאילת שאלות לאורך כל הריאיון ומתמקד בהקשבה למרואיין‪.‬‬

‫‪ -‬ראיונות עומק יכולים להתבצע הן כראיונות טלפוניים (זום וכ"ו) והן כראיונות פנים אל פנים‪.‬‬

‫יתרונות ראיון העומק‪:‬‬

‫‪ -‬מאפשר עומק ופירוש של נתונים – הן מבחינות כמות המידע והן מבחינות האיכות והאותנטיות שלו (למשל‪ :‬דרך שפה‪,‬‬
‫אינטונציה וכ"ו)‪.‬‬

‫‪ -‬מאפשר גמישות רבה בעת איסוף הנתונים‪ ,‬ניתן למשל לבקש דוגמאות נוספות או אפשר לבקש להרחיב על נושא מסוים‪.‬‬

‫חסרונות ראיון העומק‪:‬‬

‫‪ -‬לפעמים קשה לדובב את המרואיינים במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים‪.‬‬

‫‪ -‬לעיתים ראיון העומק אורך זמן רב (בין שעה לשעה וחצי)‪.‬‬

‫‪-‬תלוי באופי שנוצר בין המראיין למרואיין‪.‬‬

‫סקר באמצעות שאלון מובנה או ריאיון מובנה‪:‬‬

‫שיטת איסוף נתונים בה המראיין משתמש בסדרת שאלות (שאלון) קבועה מראש הן מבחינת ניסוח השאלות והן‬ ‫•‬
‫מבחינת סדר השאלות הנשאלות ולרוב גם הן מבחינת התשובות האפשריות לשאלות שנשאלו‪.‬‬

‫ניתן להבחין בין שאלון מובנה לריאיון מובנה‪:‬‬

‫שאלונים מובנים‪ :‬סדרה של שאלות כתובות שהחוקר מבקש מנחקריו להשיב עליהן‪.‬‬ ‫•‬
‫ראיונות מובנים‪ :‬סדרה של שאלות שהחוקר מציג באופן אישי לנחקריו‪.‬‬ ‫•‬
‫סקרים יכולים להתבצע הן על ידי ראיונות מובנים טלפוניים והן באמצעות ראיונות פנים אל פנים‪ .‬כמו כן באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫שאלונים מובנים למילוי עצמי‪.‬‬

‫סקר‪ :‬ניסוח שאלות בשאלונים וראיונות‪:‬‬

‫‪ -‬שאלות סגורות כוללות סדרות של תשובות מן המוכן (תשובות מדורגות ולא מדורגות)‪.‬‬

‫‪ -‬שאלות פתוחות מאפשרות לנחקרים להשיב באורך ובאופן חופשי‪.‬‬

 ‫‪ -‬שאלות פתוחות וסגורות באופן חלקי‪.‬‬

‫שאלה סגורה יתרונות וחסרונות‪:‬‬

‫יתרונות השאלה הסגורה‪:‬‬

‫‪ -‬מתקבל מידע רלוונטי מכיוון שהתשובות לשאלה נבחרו בקפידה‪.‬‬

‫‪ -‬המענה על השאלה קל ומהיר‪.‬‬

‫‪ -‬ניתוח הנתונים שהתקבלו משאלות סגורות מהיר באופן יחסי‪.‬‬

‫חסרון השאלה הסגורה‪:‬‬

‫‪ -‬המשיב עלול למצוא היגד שלא מתאים לו‪.‬‬

‫שאלה פתוחה יתרונות וחסרונות‪:‬‬

‫יתרונות השאלה הפתוחה‪:‬‬

‫‪ -‬מתקבלות תשובות שהחוקר לא חשב עליהן‪.‬‬

‫‪ -‬הבעה ספונטנית של המשיב‪.‬‬

‫חסרונות השאלה הפתוחה‪:‬‬

‫‪ -‬עונים פחות על משובים פתוחים‪.‬‬

‫‪ -‬ניתוח נתונים ארוך באופן יחסי‪ ,‬קושי יחסי בניתוח‪.‬‬

‫‪ -‬ייתכן וחלק מהתשובות לא יהיו רלוונטיות (שהן לא נבחרו על ידי החוקר)‪.‬‬

‫‪ ‬השאלות בשאלון מייצגות את המעבר של המשתנים מהרמה התיאורטית (הגדרה נומינלית) להגדרה תפעולית‬
‫(אופרציונלית)‪ .‬כלומר‪ ,‬השאלות בשאלון מייצגות את אופן מדידת המשתנים במחקר‪ .‬הבחירה של השאלות שיכללו‬
‫במחקר קשורה למטרת המחקר והשערות המחקר‪.‬‬

‫תכונות של שאלות טובות בסקר‪:‬‬

‫רלוונטיות ‪ :‬השאלות הנכללות בשאלון צריכות להלום את מטרות ושאלות המחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫היעדר חפיפה‪ :‬חשוב לצמצם חפיפה בין שאלות למינימום הכרחי‪ .‬עם זאת שאלות חופפות – כלומר שאלות שבודקות‬ ‫•‬
‫את אותו היבט באמצעות ניסוח קצר אחר‪ ,‬הן חשובות על מנת לוודא שהשאלות אכן בודקות את מה שהן אמורות לבדוק‬
‫(מהימנות שאלון)‪.‬‬
‫מיצוי‪ :‬הכללת שאלות הנוגעות לכל ההיבטים הרלוונטיים למחקר‪ .‬הבעיה העיקרית המגבילה היבט זה קשור לאורך‬ ‫•‬
‫השאלון‪ .‬כדי לפתור זאת יש להחליט אילו שאלות הן ההכרחיות ביותר‪ .‬תיאוריה ומחקרים קודמים מסייעים להחליט‬
‫אם הגענו למיצוי‪ ,‬כלומר אם השאלון משקף את כל ההיבטים הרלוונטיים לשאלת המחקר‪.‬‬
‫בהירות‪ :‬השאלה צריכה להיות מנוסחת בצורה ברורה וחד משמעית‪.‬‬ ‫•‬

‫קווים מנחים בעת ניסוח השאלה‪:‬‬

‫‪ -‬הקפדה על ניסוח בהיר וחד משמעי של השאלות‪.‬‬

‫‪ -‬הקפדה על ניסוח שאלה הכוללת טענה אחת‪.‬‬

‫‪-‬הימנעות מהבלטת גורם אחד‪/‬דעה אחת לעומת אחר‪.‬‬

 ‫‪-‬הימנעות ככל האפשר מניסוח שאלות על דרך השלילה‪.‬‬

‫‪-‬מתן אפשרות למשיב להודות שאינו יודע‪.‬‬

‫‪ -‬שימוש בשאלות קצרות ככל האפשר‪.‬‬

‫קווים מנחים בעת ניסוח שאלה סגורה‪:‬‬

‫‪ -‬רלוונטיות לנוסח השאלה‪.‬‬

‫‪ -‬היעדר חפיפה בין תשובות‪.‬‬

‫‪ -‬מיצוי כל האפשרויות של התשובות‪.‬‬

‫‪ -‬שמירה על איזון בין תשובות (לא לתת יותר אפשריות של תשובות חיוביות מאשר שליליות ולהפך)‪.‬‬

‫‪ -‬מתן ערכים מילוליים ומספריים‪.‬‬

‫חוקר שמשתמש בנתונים של אחרים‪:‬‬

‫לא תמיד החוקר אוסף נתונים בעצמו‪ .‬לעיתים ניתן להשתמש בנתונים כמותיים (ואיכותניים) שנאספו על ידי גורמים אחרים‪.‬‬
‫נתונים אלו כוללים בד"כ‪:‬‬

‫‪ -‬דוחות רשמיים או סיכומים של פעילויות שהוכנו ע"י מוסדות וארגונים כחלק מעבודתם (למשל‪ :‬דו"ח של חברה פרטית‬
‫אודות צריכה מסוימת של מוצר מסוים)‪.‬‬

‫‪ -‬נתונים שנאספו לצורך מחקרים אך לא ע"י החוקר עצמו אלא ע"י אנשים אחרים או גוף חיצוני‪ .‬כמו‪ :‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬ארגונים ומוסדות אקדמאיים בינלאומיים שעורכים סקר ואוספים נתונים ועוד‪.‬‬

‫רמות מדידה‪ :‬המיון לפי רמות מדידה מתחלק לפי רמת מדידה שמית (נומינלית)‪ ,‬רמת מדידת סדר (אורדינלית) רמת‬
‫מדידה רווח ורמת מדידה מנה‪.‬‬

‫משתנה איכותי‪ :‬משתנה שהערך שלו באה בקטגוריות מילוליות (מצב משפחתי‪ ,‬ארץ מוצא)‪.‬‬

‫משתנה כמותי‪ :‬משתנה שהערך שלו מתבטא בערכים מספריים (מספר חדרים‪ ,‬גובה וכו)‪.‬‬

‫המשתנה הכמותי יכול להיות בדיד או רציף‪ ,‬בדיד הוא משתנה כמותי שמקבל ערכים כמותיים בקפיצות של יחידה‬ ‫•‬
‫(מספר חדרים‪ ,‬מס' קפיצות) כאשר במשתנה בדיד מספר התצפיות שלו מוגבל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משתנה כמותי רציף הוא‬
‫משתנה שמקבל ערכים מדויקים לאחר הנקודה ולכן מספר התצפיות שלו הרבה פחות מוגבל‪.‬‬

‫רמת מדידה שמית‪ :‬ברמת מדידה מסוג זה‪ ,‬המשתנה בד"כ איכותני‪ .‬בדרך מדידה זו אנו יכולים להגיד האם יש שוני או‬
‫דמיון בין הערכים שמיוחסים לנחקרים שונים‪ .‬אנו יכולים להגיד למשל שרווק שונה מנשוי ודומה לרווק‪ .‬רוב המשתנים‬
‫ברמת מדידה שמית הם בעלי ערכים מילוליים (איכותניים)‪ .‬אולם כאשר גם אנחנו מייחסים מספרים מסוימים לערך‬
‫מילולי (למשל‪ 1 ,‬זכר ו ‪ 2-‬נקבה)‪ ,‬המשתנה הוא עדיין איכותני‪/‬מילולי‪ .‬היות שלערך המספרי‪-‬מילולי אין באמת ערך‬
‫מספרי בפני עצמו והוא רק מייצג את הערך השמי‪ .‬במשתנים ברמת סדר המשתנים יכולים להיות איכותניים וכמותניים‪.‬‬
‫המשתנים ברמת מדידה רווח ויחס תמיד יהיו משתנים כמותניים‪.‬‬

‫רמת מדידה סדר‪ -‬אורדינלית‪ :‬ברמת מדידה סדר אנחנו יכולים להגיד אם הערכים שלנו שונים או דומים וגם לסדר את‬
‫הערכים בקנה מידה (למשל מרמה גבוהה לרמה נמוכה)‪ .‬אנחנו לא יודעים אבל בסדר זה לזהות הפרשים בין ערכים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הפרש בין חילוני למסורתי לא דומה להפרש בין מסורתי לדתי‪ .‬כלומר‪ ,‬במחקר אנחנו יכולים לסדר את המשתנים‬
‫בסדר מסוים (רמת דתיות) אבל אנו לא יכולים להגדיר את ההפרש בין רמות הדתיות השונות‪ .‬אנחנו יכולים להגיד‬
‫שמסורתי יותר דתי מחילוני אך אנו לא יכולים לכמת את הפרש ביניהם‪ .‬גם אשר אנחנו מקבצים ערכים מספריים יצא לנו‬
 ‫משתנה סדר (למשל‪ ,‬האם יש לך בין ‪ 100‬ל‪ 400-‬עובדים או בין ‪ 500‬ל‪ 700-‬עובדים וכו'‪ ,‬הקיבוץ המספרי בעצם הפך את‬
‫רמת המדידה לרמת מדידה אורדינלית)‪.‬‬

‫רמת מדידה רווח‪ :‬בנוסף לשוני ולדמיון בים הערכים ולסדר בין הערכים‪ .‬אנו יכולים ברמת מדידה זו לבדוק אם יש גם‬
‫משמעות להפרש בסדר בין הערכים‪ .‬למשל‪ ,‬ציוני פסיכומטרי אנו יכולים להבדיל בין הציונים השונים‪ ,‬לסדר אותם בסדר‬
‫מסוים ולכמת ולהגדיר את הפרש בין הציונים השונים‪ .‬הבעיה במשתנים ברמת רווח היא נקודת האפס השרירותית‬
‫שלהם‪( .‬למשל‪ ,‬אין אפשרות להיעדר תופעה בערך ‪ 0‬כמו טמפ' בה הערך ‪ 0‬לא מסמל חוסר טמפ' אלא רמה מסוימת של‬
‫טמפ')‪.‬‬

‫רמת מדידה מנה‪ :‬רמת מדידה בה יש משמעות ליחס בין הערכים מלבד לדמיון ושוני‪ ,‬סדר וכמות הפרש‪ .‬ברמת מדידה זו‬
‫יש נקודת אפס לא שרירותית ויש יחסים בין הערכים‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להשוות בין הערכים ולהגיד פי כמה ערך אחד גדול‬
‫מערך שני והפוך‪ .‬כאשר נקודת ההתחלה היא ‪ 0‬במשתנה ולא שרירותית ניתן להגדיר את היחס‪/‬פרופורציה בין הערכים‬
‫השונים‪ .‬הבדל בין רמת מדידה יחס לרמת מדידה מנה הוא משמעות לערך ‪ .0‬ברמת מדידה מנה יש משמעות לערך ‪0‬‬
‫כנקודת התחלה או היעדר ערך‪ ,‬לעומת רמת מדידה רווח בה הערך ‪ 0‬לא מסמל רמת התחלה‪/‬מוצא מסוימת או היעדר‬
‫תופעה‪.‬‬

‫משתנה דיכוטומי‪/‬בינארי ‪ :‬משתנה שמי עם ‪ 2‬קטגוריות בלבד‪.‬‬

‫תוקף המדידה‪ :‬מתייחס למשתנים (לפעמים נקרא תוקף של משתנה)‪ ,‬מידה בה המשתנה התצפיתי מודד את המשתנה‬
‫התיאורטי‪( .‬כלומר‪ ,‬שהמשתנה האופרציונלי בודק את המשתנה הנומינלי‪ ,‬שדרך המדידה בפועל מודדת באמת את מה‬
‫שאנחנו רוצים למדוד)‪ .‬תוקף המדידה יענה על השאלה למשל אם מבחן הבנת הנקרא אכן מודד הבנת הנקרא או אם שאלון‬
‫עמדות שבודק דעות קדומות אכן בודק דעות קדומות ולא משתנים אחרים‪ .‬מבחן בהבנת הנקרא יהיה תקף רק אם הוא‬
‫ימדוד רמה של הבנת הנקרא‪ ,‬ולא ימדוד לחץ של הסטודנט או התמודדות עם סיטואציות מלחיצות‪ .‬לתוקף המדידה יש‬
‫חשיבות מכרעת בעבודה מדעית‪ ,‬אם אנו רוצים לתת אמון בתוצאות המחקר אנו צריכים לתת אמון שהמשתנים מדדו את‬
‫מה שרצינו למדוד‪.‬‬

‫תוקף המשתנה‪ :‬המידה שבה משתנה מודד את מה שהוא אמור למדוד – את המשתנה (המושג) התיאורטי‪.‬‬

‫חייב להתקיים הלימה בין המשתנה התיאורטי והמשתנה התצפיתי‪.‬‬ ‫•‬

‫חייבת להתקיים הלימה בין הגדרה נומינלית להגדרה אופרציונלית מראה שהתוצאות אכן משקפות את מה שרצינו‬ ‫•‬
‫למדוד‪.‬‬

‫תוקף נראה‪ :‬האם המדד נראה סביר‪ ,‬ע"פ שיפוט סובייקטיבי של החוקר‪ .‬עבודה של החוקר שבה הוא מסתכל גם על‬
‫הגדרה האופרציונלית וגם על הנומינלית ומנסה לענות האם הגדרה האופרציונלית מודדת בצורה ממצה את המשתנה‬
‫התיאורטי (הנומינלי) ואם היא מודדת רק את המשתנה התיאורטי (הנומינלי)‪ .‬למשל‪ ,‬מבחן בחשבון שנכתב בשפה גבוה‪,‬‬
 ‫המבחן בחשבון בהגדרה האופרציונלית לא ימדוד רק את המשתנה התיאורטי של ידע בחשבון אלא ימדוד גם משתנים‬
‫אחרים של הבנת הנקרא ולא יעמוד במבחן הבלעדיות‪( .‬לא מדובר בהגדרות אבסולוטיות על קנה מידה של מיצוי ובלעדיות‪,‬‬
‫תמיד קיים מתח בין מיצוי לבלעדיות‪ ,‬לעיתים מיצוי מירבי פוגע בבלעדיות והפוך יש למצוא איזון)‪.‬‬

‫שני ממדי התוקף הנראה‪:‬‬

‫מיצוי‪ :‬הגדרה אופרציונלית מודדת בצורה ממצה את המשתנה התיאורטי (הגדרה נומינלית)‪.‬‬

‫בלעדיות‪ :‬הגדרה אופרציונלית מודדת אך ורק את המשתנה התיאורטי (הגדרה נומינלית)‪.‬‬

‫תוקף ניבוי‪ :‬שיטה זו מתייחסת לבדיקת המתאם בין מדידה‪ ,‬משתנה שאותו אנחנו רוצים לתקף‪ ,‬לבין קריטריון‪ -‬מדד‬
‫אחר‪ .‬אנו רוצים לבדוק אם מדידת המשתנה אכן עונה ומנבאת את הקריטריון המסוים‪ .‬באמצעות קריטריון‪ ,‬במקרה כזה‬
‫אנו מעריכים את תוקף הניבוי בהתאם למידת ההצלחה בניבוי‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬אם פסיכומטרי אכן מודד הצלחה בלימודים אקדמיים‪ ,‬האם המשתנה האופרציונלי של המשתנה הנומינלי אכן‬ ‫‪‬‬
‫מנבא אותו‪ ,‬האם פסיכומטרי אכן מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים‪ .‬מה שאנו רוצים לבדוק האם לפסיכומטרי יש תוקף‬
‫ניבוי להצלחה ללימודים באונ'‪ ,‬ואנו יכולים לקחת קריטריון מנחה של ציונים בשנה א' שמראה את הצלחה בלימודים‬
‫אקדמיים ולהשוות בין ציוני פסיכומטרי ולבדוק אם קיים מתאם סטטיסטי בין ציון פסיכומטרי לממוצע ציונים בשנה א'‪.‬‬
‫אם המתאם הוא גבוה‪ ,‬אז סביר להניח שלפסיכומטרי יש תוקף ניבוי גבוה ויש כאשר בין ציוני פסיכומטרי לבין הצלחה‬
‫בלימודים אקדמיים ואם אין מתאם אנו יכולים להסיק שלפסיכומטרי יש תוקף ניבוי נמוך והוא לא בהכרח מנבא הצלחה‬
‫בלימודים אקדמיים‪.‬‬

‫מהימנות‪ :‬אם התוקף של המשתנה מתייחס למתח בין הגדרה אופרציונלית לנומינלית‪ ,‬המהימנות מתעסקת רק בהגדרה‬
‫אופרציונלית‪ .‬היא בודקת האם מדדנו את ערכי המשתנה שלנו בדיוק מירבי ללא כל טעות‪ .‬כלומר‪ ,‬אם ערכים שקיבלנו‬
‫בהגדרה אופרציונלית אכן מעידים על ערכים אמיתיים בהגדרה‪ .‬מהימנות עוסקת במדידה מדויקת‪( .‬למשל‪ ,‬מדידה של‬
‫משקל במשקל עם סטיית תקן של ‪ 20‬ק"ג אז המחקר לוקה מהימנות)‪ .‬מדידת ערכי המשתנה בדייקנות מושלמת‪ ,‬ללא כל‬
‫טעות‪ .‬כאשר מהימנות מושלמת‪ ,‬ערכי המשתנה שמתקבלים במדידה זהים לערכיו האמיתיים‪ .‬כדי לשמור על מהימנות‬
‫גבוהה‪ ,‬רוצים שערך הטעות יהיה כמה שיותר קטן ביחס לערך הנצפה‪ .‬ככל שהמהימנות גבוהה יותר‪ ,‬משתנה הטעות קטן‬
‫יותר ביחס למשתנה הנצפה‪ .‬ההפרש בין הערך האמיתי לערך התצפיתי הוא הטעות‪ ,‬ככל שהטעות גדולה יותר ‪-‬הכלי הוא‬
‫פחות מהימן‪.‬‬

‫טעות קבועה שונות המשתנה המייצג אותה שווה לאפס‪ .‬אם זו טעות קבועה‪ ,‬כאשר יש מדידה כולם יקבלו את אותה‬
‫סטיית תקן‪ ,‬לכן במקרה זה כל תצפית ותצפית תקבל אותו ציון תקן של סטיית התקן מהדבר האמיתי ולכן השונות‬
‫וסטיית התקן יהיו שוות לאפס‪ .‬כשלכולם אותה סטיית תקן מהממוצע השונות והפיזור שווים לאפס‪.‬‬

‫טעות מקרית שונות המשתנה שונה מאפס‪ ,‬לכל תצפית יכולה להיות טעות וציון תקן אחר‪ .‬אם הטעות היא מקרית‬
‫הממוצע של משתנה הטעות יהיה שווה לאפס‪ .‬אם הטעות מקרית וקשורה רק למדידה‪ ,‬אנו רוצים שהמתאם בין הטעות‬
‫לבין המשתנה האמיתי שווה לאפס‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬שהטעות הספציפית היא מקרית והמתאם כולו לא בעל סטייה כזו (שהיה שוני מקרה מסוים בין הערכים בגלל‬
‫שונות וסטיית תקן מסוימת‪ ,‬במדגם כולו בממוצע יש קורלציה והתאמה בין הערך הנצפה לערך האמיתי)‪ .‬כאשר יש שילוב‬
‫של טעות קבועה וטעות מקרית ממוצע המדגמים יהיה של ממוצע אמיתי ‪+‬טעות קבועה‪ ,‬משום שטעות המקרית תמיד‬
‫מתאזנת לאפס‪ ,‬זאת משום שבטעות מקרית במספרים גדולים תמיד הממוצע שואף לתוחלת‪.‬‬
 ‫סוגי מהימנות‪:‬‬

‫כאשר אנו בודקים מהימנות‪ ,‬מקדם המהימנות נע בין ‪ 0‬ל‪ ,1-‬תמיד השאיפה היא להגיע ל‪=1-‬מהימנות מלאה‪.‬‬

‫מהימנות כיציבות‪ :‬מבחן או כלי מסוים (הגדרה אופרציונלי) מהיומן ככל שהמתאם בין מדידות שנעשו בשתי העברות שלו‬
‫גבוה יותר (למשל‪ :‬עשיתי שאלון שבוחן את הקשר בין הקשבה לכיתה לידע על החומר אם נקבל את אותו מתאם גם‬
‫בשאלון חוזר אז הכלי הוא יציב ומהימן יותר)‪.‬‬

‫הכלי לבדיקת סוג מהימנות כיציבות הוא מבחן חוזר‪ .‬אם נקבל מתאם דומה בין מבחן מקור למבחן חוזר אז ניתן להסיק‬ ‫▪‬
‫כי קיימת יציבות ומהימנות מסוימת‪ .‬יש בעיה בבדיקה זו כמו למשל אם קרה אירוע חיצוני שהשפיע על התוצאות או‬
‫שהמבחן החוזר יכול לבדוק זיכרון ולא תוצאות אמתיות‪.‬‬

‫מהימנות כעקיבות פנימית‪ :‬זו מהימנות שמבוססת על ההנחה שכל מבחן שלנו הוא מדגם של פרטים שכל אחד מהם‬
‫וכולם יחד מיועדים למדוד את אותו משתנה‪ .‬אם כל הפרטים מודדים את אותו משתנה נצפה למתאם גבוה בין הפרטים‪,‬‬
‫ככל שמתאם גבוה יותר בין הפרטים ככה הכלי שלנו מהימן יותר‪( .‬לדוגמה‪ :‬מס' שאלות שבודקות את אותו דבר‪ .‬מדידה‬
‫של אותו משתנה תיאורטי על ידי מספר שאלות שעל ידיהן בונים בעצם ממוצע לתשובה של המשתנה‪ .‬מטרת שאלת‬
‫החוזרות היא למדוד תכונה‪/‬עמדה מסוימת ולדאוג שיש עקביות מסוימת)‪.‬‬

‫מהימנות בין שופטים‪ :‬בדיקת ההלימה בין הערכות‪/‬התנהגות‪/‬תופעה‪/‬תכונה של שופטים שונים‪ .‬לפעמים אנו מתבססים‬
‫לא על כלי אובייקטיבי אלא על כלי סובייקטיבי יותר של החוקר‪ .‬למשל אם אנו חוקרים שינוי בצפייה של התנהגות של‬
‫נחקר או אם אנו רוצים לחקור התנהגות של סטודנטים בעטיה של מסכות בקמפוס‪ .‬מחקרים שבהם לחוקר יש תפקיד‬
‫הרבה יותר פעיל במתן ציון או ערך מסוים במחקר (ממחקר תצפיתי עד לשאלון של שאלות פתוחות בה הציון תלוי‬
‫בפרשנות החוקר)‪ .‬כאשר יש סכנה ששונות הטעויות נובעת מן החוקר עצמו‪ ,‬נהוג לחשב מדד מהימנות הקרוי מהימנות בין‬
‫שופטים‪ .‬מדד שמבוסס על מתאם בין הערכותיהם של שני שופטים או מספר זוגות של שופטים‪ .‬ככל שיש מתאם גבוה יותר‬
‫בין הדירוג של השופטים השונים‪ ,‬ככה קיימת מהימנות בין שופטים גדולה יותר ואילו ככל שהערכות בין השופטים‬
‫שונות יותר ואין בה מתאם ככה המהימנות בין השופטים קטנה יותר‪.‬‬

‫איזה סוג בדיקה ומהימנות נבחר?‬

‫בד"כ יש שני דברים שברורים לנו‪:‬‬

‫כאשר השאלון הומוגני ‪ :‬כשכל השאלות נועדו לבחון את אותה תופעה או חלקים בשאלונים שנועדו לבדוק אותה תופעה‪,‬‬
‫נעשה מבחן עקיבות פנימית‪.‬‬

‫כאשר השאלון הטרוגני‪ :‬כשהשאלות בשאלון לא בוחנים את אותה תופעה ויש שאלות שבוחנות תופעות ומרכיבים שונה‪,‬‬
‫נעשה מבחן מהימנות כיציבות‪.‬‬

‫מהימנות היא תנאי הכרחי לתוקף אך לא תנאי מספק‪:‬‬

‫הכרחי‪ :‬כלי למדידה שאינו מהימן לא מודד באופן מדויק את מה שרצינו לבדוק ולכן אינו תקף‪.‬‬

‫לא מספק‪ :‬יתכן שהכלי מודד בדייקנות את התופעה (ולכן נמצא מתאם גבוה בין מדידות שונות)‪ ,‬אולם לא את התופעה‬
‫שאנו רוצים‪.‬‬

‫‪ ‬זה שאנו יודעים שהמדידה של הערכים מדויקת (שהכרחית למחקר מהימן ותקף) לא בהכרח אומר שהערכים שאנו‬
‫מודדים מייצגים את התופעה‪ ,‬ולכן הוא לא יכול להעיד על תוקף המחקר כולו והאם המחקר בעצם חוקר את התופעה‬
‫הספציפית שאנו רוצים לחקור‪ .‬על מנת שמחקר יהיה תקף ומהימן צריכה להיות התאמה בין המשתנה הנומינלי‬
‫לאופרציונלי (תוקף) וצריך שדרך המדידה של המשתנה האופרציונלי (מהימנות) תהיה מדויקת ומהימנית‪.‬‬

‫דגימה‪ :‬השערות המחקר תמיד נוגעות לאוכלוסייה מסוימת‪ ,‬שמורכבת מפרטים שונים (אזרחי ישראל‪ ,‬נשים בלגיות‪,‬‬
‫תושבי תל אביב וכו')‪ ,‬כאשר חוקר רוצה לחקור תופעה מסוימת באוכלוסייה שהיא יחסית קטנה מצומצמת ונגישה הוא‬
 ‫יכול לאסוף נתונים מכלל האוכלוסייה‪ .‬למשל‪ ,‬מחקר שעוסק בפרופסוריות בישראל הוא מחקר שניתן לאסוף מכלל‬
‫האוכלוסייה הנחקרת את הנתונים‪ .‬הבעיה במחקר הספציפי לאוכלוסייה הספציפית הוא שההסקה היא ספציפית‬
‫לאוכלוסייה נורא מסוימת‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬פעמים רבות הן מפאת תקציב והן מפאת זמן והן מפאת לוגיסטיקה‪ ,‬לא ניתן לדגום את כל האוכלוסייה ואנחנו‬
‫מסתפקים במדגם‪ .‬כאשר אנחנו מתעניינים בחקר תופעה באוכלוסייה גדולה אנחנו נבחר במדגם שמייצג את האוכלוסייה‬
‫ודרכו אנחנו נחקר את התופעה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר חשוב לנו שהמדגם יהיה מייצג‪ ,‬כלומר שהמדגם יהיה מורכב ומגוון כמו האוכלוסייה הנחקרת ויכלול את‬
‫התכונות השונות שיש באוכלוסייה‪ .‬מן המדגם אנו רוצים להסיק על האוכלוסייה‪ .‬הבעיה במדגם היא חוסר ההסקה‬
‫המושלמת בין המדגם לאוכלוסייה‪ ,‬כמעט בלתי אפשרי שתהיה הסקה מלאה ונכונה בכל צורה שבין המדגם לבין‬
‫האוכלוסייה‪ .‬המדגם לא תמיד מייצג בצורה מושלמת את האוכלוסייה‪.‬‬

‫מדגם מייצג‪ :‬מדגם שנבחר בצורות טכניות וסטטיסטיות הדואגות לשונות‪ ,‬שאמורות לדאוג שהמדגם מייצג את כלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬מדגם מייצג נעשה דרך דגימה הסתברותית‪ .‬אולם‪ ,‬פעמים רבות כאשר מדגם לא נבנה טוב ולא נעשה בצורות‬
‫הטכניות והנכונות יהיה מצב של חוסר ייצוג של חלק מהאוכלוסייה או‪ /‬ו עודף ייצוג של אוכלוסייה אחרת‪( .‬למשל‪ :‬מדגם‬
‫בחירות שדוגם אנשים דרך טלפון נייח‪ ,‬דוגם רק את האוכלוסייה בעלת טלפון נייח‪ ,‬בד"כ מבוגרת יותר‪ ,‬ויהיה חוסר ייצוג‬
‫של האוכלוסייה חסרת הטלפון הנייח בד"כ צעירים‪ .‬כך בעצם משום שהמדגם לא נבנה בצורה הטכנית הנכונה יש מצב של‬
‫ייצוג יתר של חלק מאוכלוסייה וחוסר ייצוג של חלק אחר של האוכלוסייה)‪.‬‬

‫‪ ‬במדגם המייצג קיימת פרופורציה בין חלקי המדגם השונים לחלקי האוכלוסייה השונים (למשל‪ :‬אם בישראל במדגם‬
‫בחירות יש ‪ 20%‬ערבים‪ 75% ,‬יהודים ו ‪ 5%‬אחרים הוא מדגם מייצג יותר ממדגם שמורכב רק מיהודים משום שקיימת‬
‫בו פרופורציה בין חלקי הייצוג של המדגם לחלקי הייצוג של האוכלוסייה)‪.‬‬

‫מדגם לא מייצג‪ :‬מדגם לא מייצג הוא כאשר לאוכלוסיות מסוימות בחברה יש ייצוג יתר או ייצוג חסר בתוך המדגם‪.‬‬
‫מדגם מייצג = מדגם שנחבר על פי כללים וטכניקות של תורת הדגימה‪ .‬הסיכוי שהמסקנות שנסיק מהמדגם על‬
‫האוכלוסייה יהיו נכונות הוא מאוד גבוה‪.‬‬

‫דגימה הסתברותית‪ :‬ממנה אפשר לבנות מדגם מייצג‪ .‬בדגימה הסתברותית ‪ .1‬לכל הפרטים באוכלוסייה יש הסתברות‬
‫ידועה להיבחר למדגם‪ .2 ,‬שום פרט אין סיכוי וודאי להיבחר‪.3 ,‬שום פרט אין יוצא מכלל האפשרות להיבחר‪ .‬במדגם‬
‫מייצג אנו יכולים לחשב את ההסתברות הידועה שיש לכל אחד להיבחר במדגם‪ .‬למשל אנו עושים מדגם של ‪200‬‬
‫סטודנטים מתוך ‪ 1000‬לכל סטודנט יש סיכוי של ‪ 20%‬להיבחר למדגם‪ ,‬ולכל פרט אין סיכוי וודאי להיבחר למדגם של‬
‫הסטודנטים וכל סטודנט יכול להיות חלק מהמדגם‪.‬‬

‫דגימה לא הסתברותית‪ :‬ממנה אי אפשר לבנות מדגם מייצג (במקרים שמדגם מייצג לא אפשר )‪ .‬בדגימה זו לפחות אחד‬
‫משלושת התנאים של הדגימה הסתברותית אינם מתקיימים‪( .‬למשל‪ ,‬מבחן מתנדבים או מבחן אונליין הרבה יכול לגרום‬
‫לכך שאין אפשרות לפרט מסוים להיבחר או שאין לנו ממש הסתברות ידועה לכל הפרטים באוכלוסייה להיבחר למדגם)‪.‬‬

‫תוקף ביחס לדגימה ותנאי מחקר‪ :‬תוקף חיצוני בעצם מנסה לבדוק עד כמה אנו יכולים להסיק מן המחקר שלנו על כלל‬
‫האוכלוסייה ועד כמה למחקר יש תוקף במציאות עצמו (לא בהכרח תייחס לתקינות מערך המחקר)‪ .‬שאלת התוקף החיצוני‬
‫גם תלויה במערך המחקר‪ ,‬למערך מחקר מתאמי יכול להיות תוקף חיצוני חזק יותר מניסויי (תוקף אקולוגי) וגם באיכות‬
‫שבה המדגם המייצג אכן מייצג את תוקף האוכלוסייה (תוקף אוכלוסייה)‪.‬‬

‫תוקף אוכלוסייה‪ :‬עד כמה המדגם מייצג שממנו אנו יכולים להסיק על כלל האוכלוסייה הנחקרת שאנו רוצים לחקור‪.‬‬ ‫•‬
‫תוקף אקולוגי‪ :‬האם תנאים‪ ,‬זמנים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬פרוצדורה במהלך המחקר מאפשרים הכללה של תוצאות המחקר על‬ ‫•‬
‫תנאים וזמנים אחרים ("טבעיים")? האם מחקר בתנאי מעבדה יכול להסיק מסקנות דומות על האוכלוסייה שנמצאת‬
‫בסביבה דינאמית ומשתנה‪ .‬תוקף זה הוא אחת מהסיבות שמחקר מתאמי (שחוקר נתונים סטטיסטיים כלליים‬
‫שנמצאים בחוץ) יכול להיות בעל תוקף חיצוני רב יותר ממחקר שנעשה בתנאי מעבדה {גם אם למחקר המעבדה יש‬
‫תוקף פנימי חזק יותר}‪.‬‬