‫שיטות מחקר‬

‫איך בעצם מתבצע מחקר מדעי שלבי המחקר?‬

‫שלבים הכרחיים במחקר מדעי‬

‫שלב ‪ -1‬תצפית ראשונית או שאלה‪ :‬תהליך המחקר הטיפוסי מתחיל כאשר תצפיות‪ ,‬אמונות‪ ,‬מידע או ידע‬
‫כללי מעוררים בחוקר כלשהו רצון להציע רעיון חדש או לחשוב על תופעה בדרך שונה מהמקובל‪.‬‬

‫שלב ‪ -2‬ניסוח השערה‪": :‬אם – אז‪ .‬תיאוריה היא מערכת מאורגנת של מושגים‪ ,‬המסבירה תופעה או‬
‫קבוצה של תופעות‪ .‬בבסיס התיאוריה נמצאת הנחת הדטרמיניזם‪ -‬הרעיון לפיו כל האירועים הם תוצאה‬
‫של גורמים סיבתיים ספציפיים (מוגבלים לגורמים הנמצאים בתוך היחיד או בסביבתו)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם דעתו של אדם מוסחת במהלך שינון מילים בזיכרון לטווח קצר‪ ,‬אז הוא יזכור פחות‬
‫מילים‪.‬‬

‫שלב ‪ -3‬תכנון המחקר‪ :‬החוקרים נשענים על השיטה המדעית (סדרה כללית של נהלים לאיסוף ראיות‬
‫ופירושן)‪ ,‬כדי למנוע טעויות ולהניב מסקנות מוצקות‪ .‬מסקנות הן אובייקטיביות רק כאשר אינן מושפעות‬
‫מהטיות אישיות‪.‬‬

‫הטיות הצופה והגדרות אופרציונליות‪-‬הטיות הצופה והגדרות אופרציונליות‬

‫הטיית הצופה‪ :‬היא טעות‪ ,‬הנובעת ממניעיו האישיים של הצופה ומציפיותיו‪ .‬לעיתים אנשים רואים‬
‫ושומעים את מה שהם מצפים לראות ולשמוע‪ ,‬ולאו דווקא את מה שקורה במציאות‪ .‬ההטיה מתפקדת‬
‫כמסנן שדרכו עוברים הדברים הנצפים‪.‬‬

‫סטנדרטיזציה‪ :‬סטנדרטיזציה היא התיקון שאותו עושים החוקים בכל מחקר לבעיית הטיית הצופה‪ ,‬בה‬
‫בתהליך המחקרי כל השאלות והמחקר נערכים באותה הדרך עבור כל המשתתפים ועל ידי כללים‬
‫שנקבעו מראש‪.‬‬
‫הליכי בקרה‪ :‬בגלל שיש הטיות אפשריות שיכולות לקרות לכל אדם (כיוון שהוא מושפע ממניעים אישיים‬
‫וסביבתיים)‪ .‬ישנם תהליכי בקרה בכל מחקר אשר דואגים להשאיר את המשתנים והנתונים קבועים עד‬
‫כמה שאפשר‪ .‬על מנת להבטיח שההתנסות של כל הנחקרים תהיה זהה (טמפ זהה‪ ,‬שאלות זהות‪ ,‬לבוש‬
‫זהה‪ ,‬סביבה זהה וכו')‪.‬‬
 ‫משתנה‪ :‬כל מאפיין שיכול לקבל מגוון ערכים‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬הגורם המסביר‪ .‬במחקר ניסויי החוקר מפעיל את המשתנה בשביל שישפיע על ערכי‬
‫המשתנה התלוי‪.‬‬
‫מהי בקרת כפל עיוורון‪ :‬בקרת כפל עיוורון היא מצב בו גם הנסיין וגם המשתתפים לא מודעים למשתנים‬
‫הבלתי תלויים במחקר ולא יודעים מה נעשה להם‪ .‬גם עוזר הניסוי וגם המשתתפים אינם מועים או‬
‫עיוורים לסוג התוכנית אליה הם נחשפים‪ .‬כך שני הצדדים אינם יכולים להיות מוטים ולבוא עם ציפייה‬
‫כלשהי מתוכננת מראש‬
‫(למשל הנחקרים שלא ידעו אם שתו קפה עם\ בלי קפאין)‪.‬‬

‫משתנה תלוי‪ :‬הגורם המוסבר‪ .‬משתנה שהחוקר מודד כדי להעריך את השפעת השונות במשתנה‬
‫הבלתי תלוי‪.‬‬
‫קיים רק במחקר ניסויי‪ .‬אין משתנים תלוים או בלתי תלויים במחקר מתאמי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שאלת מחקר‪ :‬מהי השפעת התלבושת האחידה על הדימוי העצמי‪ .‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬תלבושת‬
‫אחידה משתנה תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬
‫מדגם‪ :‬מייצג את האוכלוסייה‪ ,‬שאיפה למדגם הטרוגני ומייצג‪ .‬תת קבוצה של אוכלוסייה התואמת‪ ,‬מדגם‬
‫המאפיינת את הכללים של האוכלוסייה שהיא באה לייצג‬
‫נשאף למדגם אקראי‪.‬‬
‫קבוצת הניסוי‪ :‬עליה מופעל המשתנה הנבדק‪ ,‬מניפולציה‬
‫קבוצת הביקורת‪ :‬מקבלת את אותם התנאים מלבד המשתנה הנבדק (או מקבלת משתנה דמה –‬
‫פלסבו)‪.‬‬

‫מערך ניסויי‬ ‫מערך מתאמי‬

‫יש תפעול‪/‬מניפולציה של אחד או כמה מהמשתנים‪.‬‬ ‫אין תפעול או מניפולציה על אף אחד מהמשתנים‪.‬‬

‫חלוקה‪ :‬משתנה תלוי (מוסבר)‪ ,‬משתנה בלתי תלוי (מסביר)‪.‬‬ ‫כל המשתנים נמדדים (לא רק המשתנה המוסבר)‪.‬‬

‫החוקר יוצר את השונות בין הקבוצות‪.‬‬ ‫השונות במשתנים נתונה (החוקר לא יוצר אותה)‪.‬‬

‫בקרה ניסויית‪ :‬נטרול משתנים מתערבים‪.‬‬ ‫מאפשר לחקור‪  ‬משתנים שלא ניתן לתפעל אותם (אינטליגנציה)‪.‬‬

‫אם שוללים הסברים חלופיים ניתן להסיק‪( X ß Y :‬לא בוודאות‬ ‫ניתן להסיק על קשר כלשהו אך לא ניתן להסיק כי ‪ X‬גרם ל‪.Y-‬‬
 ‫הליכי בקרה‪:‬‬
‫מערך בין נבדקי‪ :‬הקצאת המשתתפים לקבוצת הניסוי הינה מקרית‪ .‬כך ניתן לנטרל משתנים מתערבים‪,‬‬
‫הקשורים להבלים אישיים בין המשתתפים הפוטנציאליים במחקר‪ .‬הקצאה מקרית נותנת סיכוי זהה לכל‬
‫משתתף להיות בקבוצת הניסוי\ הביקורת‪ .‬היא אמורה לערבב בין ‪ 2‬סוגי האנשים בכל קבוצה‪ .‬כך‪ ,‬אם‬
‫ימצאו הבדלים בעקבות הניסוי ולא מה שהתרחש לפני‪.‬‬

‫מערך תוך נבדקי‪ :‬כל משתתף משמש כביקורת על עצמו‪ .‬ניתן להשוות בין התנהגותו של משתתף בניסוי‬
‫לפני התערבות ניסויית לבין התנהגותו אחריה‪.‬‬

‫הקצאה מקרית‪ :‬ערבוב של אנשים שונים בכל קבוצה באופן מקרי ואקראי על מנת לא להשפיע על‬
‫תוצאות הניסוי‪ .‬תהליך הקצאת משתתפים לתנאי הניסוי השונים – כך שלכל משתתף יש סיכוי שווה‬
‫להיכלל בכל אחד מתנאי )קבוצות( הניסוי‪ .‬מסייע להקיש סיבה ותוצאה‪.‬‬

‫דגימה מקרית‪    :‬לכל אדם באוכלוסייה הנחקרת יש סיכוי שווה להידגם להשתתפות במחקר‪ .‬מסייע‬
‫להכללה מהמדגם לאוכלוסייה ‪ -‬מתאים בעיקר בסקרים‬

‫מחקר אורך‪ :‬בשיטה זאת עוקבים אחר קבוצת נבדקים במשך פרק זמן ממושך‪ ,‬אפילו לאורך שנים‪.‬‬
‫שיטה זאת היא שיטה טבעית והגיונית‪ ,‬זוהי בדיקה שיטתית של אותם אנשים לאורך שנים ואיתור‬
‫התהליכים שהם עוברים בזמן אמת‪ .‬יש לשיטה זאת חסרונות‪ ,‬היא גוזלת זמן רב‪ ,‬חשיפת הנבדקים‬
‫למספר רב של מבחנים דומים עלולה להטות את תואצות המחקר‪ ,‬חלק מהנבדקים והחוקרים פורשם‬
‫לעיתים במהלך הניסוי ובנוסף‪ ,‬במהלך המחקר יכולים להתרחש אירועים שאין בינם לבין המחקר כל קשר‬
‫אך הם עלולים להטות את תוצאותיו‪.‬‬

‫מחקר רוחב‪ :‬בשיטה זאת חוקרים ומשווים קבוצות של נבדקים מגילאים שונים‪ .‬באמצעות שיטה זאת‬
‫ניתן לחקור התנהגויות מוקדמות ומאוחרות בלי להמתין עד שקבוצת הילדים תגדל ותתפתח‪ .‬למרות‬
‫יעילות המחקר הזה קשה לעמוד על הרצף הטבעי של ההתפתחות‪ ,‬משום שאין אנו עוקבים אחר‬
‫השינויים החלים אצל אותם ילדים‪ .‬שיטת מחקר זאת שואבת את נתוניה מדגימות המייצגות קבוצות גיל‬
‫שונות‪ .‬היא משווה את התנהגותם של ילדים בגילאים שונים ומסיקה מכך על שינויים המתרחשים עם‬
‫העלייה בגיל‪ .‬אולם אין בה מעקב רציף ומתמשך לאורך שנים אחר שלל התהליכים והשינויים שעובר אדם‬
‫מסוים בחייו‪.‬‬

‫שיטות דיווח פסיכולוגיים‪:‬‬

‫שאלון או סקר‪ :‬קבוצה של שאלות כתובות‪ ,‬על עובדות ואו התנהגויות בהווה או בעבר או שאלות על‬
‫עמדות ורגשות‪.‬‬
‫ראיון‪ :‬דיאלוג בין החוקר למשתתף שמטרתו לקבל מיע מפורט‪ .‬הריאיון איננו סטנדרטי‪ .‬ומתקיימת בו‬
‫אינטראקציה‪    .‬הראיונות נעים בין ראיון מובנה‪ -‬צמו לשאלות מסוימות‪ ,‬ועד לראיון פתוח‪ -‬שיחה חופשית‬
‫עם המרואיין‬

‫מדדי התנהגות‪ :‬רכים שבאמצעותן אפשר לחקור פעולות גלויות ותגובות שאפשר לצפות בהן ולתען‪.‬‬
‫תצפית‪ :‬תצפיות מתמקדות בתהליך התנהגות או בתוצריה‪.‬‬
‫תצפית ישירה‪ :‬אפשרית רק כאשר התנהגות הנחקרת גלויה‪ ,‬נראית לעין וקלה לעיתו‪ .‬לעיתים ניתן‬
‫להיעזר במחשב כי לקבל מים מדויקים על פרק הזמן הנדרש לביצוע משימות‬
 ‫שיטות איסוף נתונים‪:‬‬
‫‪ .1‬דיוח עצמי‪ ,‬דיווח אחרים‪.‬‬
‫תצפית‬
‫ניסוי‬
‫ראיונות‬
‫מעקב מדדים פיזיולוגים‪ -‬דופק‪MRI ,‬‬

‫מתאם (קורולציה)‪ -‬הקשר בין המשתנים נמדד בציון בין ‪ 1‬ל ‪1-‬‬
‫‪ = 1‬קשר חיובי מוחלט בין המשתנים‪( .‬שני המשתנים עולים יחד בהתאמה‪ ,‬עולים או יורדים באותו כיוון‬
‫יותר חרדה יותר דכאון‪ ,‬יותר כסף יותר מאושר)‬
‫‪ = 1-‬קשר שלילי מוחלט בין המשתנים‪(    .‬משתנה אחד עולה והשני יורד) יותר חרדה פחות הצלחה‬
‫במבחן‪ ,‬יותר כסף פחות זמן‪.‬‬
‫לא כל קשר בין משתנים משקף יחסי סיבה ותוצאה (יכול להיות מתאמי)‪.‬‬

‫‪ 0‬אין קשר יש בלאגן‪ .‬ויורד‬

‫‪ =0‬אין קשר בין המשתנים‪.‬‬
‫ככל שהערך מתקרב ל‪ 0‬הקשר בין המשתנים חלש יותר‪.‬‬
‫ככל שהערך מתקרב ל‪ -1-/1‬הקשר מתחזק‪.‬‬

‫לא ניתן להסיק קשר סיבתי במחקרי קורלציה!!!! כששני משתנים במתאם –סיבתיות תיתכן אך ללא‬
‫מחקרים ניסויים נוספים‪ ,‬לא ניתן לטעון זאת‪.‬‬

‫שלב ‪ -4‬ניתוח התוצאות והסקת מסקנות‬

‫שלבים לא הכרחיים במחקר מדעי‬
‫שלב ‪ -5‬דיווח על הממצאים‪ :‬כאשר למסקנה יש השפעה כוללת על תחום הפסיכולוגיה‪ .‬מגישים את‬
‫העבודה כולה לפרסום‪ ,‬אין מקום לחשאיות‪ .‬המטרה היא לאפשר לחוקרים לבדוק את הנתונים והשיטה‬
‫כדי שניתן יהיה לשחזר את הניסוי במידת הצורך‪.‬‬
 ‫שלב ‪ – 6‬שאלות פתוחות‪ :‬הקהילה המדעית בוחנת את המחקר ומזהה שאלות ללא מענה‪ ,‬מה שמוביל‬
‫שלב ‪ 7‬והוא עבודה על אותן שאלות (התחלת מחקר חדש)‪.‬‬
‫מערך מתאמי= בודק רק את הקשר‪ .‬את המתאם‪ ,‬האם יש קשר? בלי סיבה ותוצאה‬
‫מערך ניסויי\ סיבתי – שואף לבדוק גם את הסיבתיות‪ ,‬מה ההשפעה ? סיבתיות ‪ ,‬גורם ותוצאה‪.‬‬

‫קיים רק במחקר ניסויי‪ .‬אין משתנים תלוים או בלתי תלויים במחקר מתאמי‪.‬‬
‫מדגם‪ -‬מייצג את האוכלוסייה‪ ,‬שאיפה למדגם הטרוגני ומייצג‪.‬‬
‫נשאף למדגם אקראי‪.‬‬

‫מקר רטרוספקטיבי‪ -‬בודק אחורה‪ ,‬על משהו שכבר היה‪ .‬ילדות‪ ,‬אירוע עבר‪..‬‬
‫חקר מקרה‪ - case study -‬בודק אירועים נדירים‪ ,‬מקרה בודד‪,.‬ספציפי‪ .‬אין מדגם‪ .‬כמו מוגלי בג'ונגל‪.‬‬

‫זכויות יסוד של נבדקים‪ ➢ :‬חשאיות‪ ➢ .‬השתתפות התנדבותית‪ ➢ .‬זכות לפרוש ❑ כללי אתיקה‬
‫שמחייבים את וועדות האתיקה‪ ➢ :‬הסכמה מדעת‪ ➢ .‬שימוש ברמייה )הטעיה מכוונת(‪.‬‬

‫הסכמה מדעת‪ –  ‬מציגים בפני כל משתתף‪ ,‬עם תחילת המחקר‪ ,‬תיאור של ההליכים‪ ,‬הסיכונים האפשריים‬
‫והתועלת הצפויה להם מן המחקר‪ ,‬תוך כדי הגנה מלאה על פרטיותם‪ .‬המשתתפים חותמים על הצהרה‬
‫כי נמסר להם המידע וכי הם מסכימים להשתתף בניסוי‪.‬‬

‫הערכת רווח מול הפסד‪ –  ‬כאשר מחקר כרוך בסיכון הוועדה המוסדית לענייני אתיקה שוקלת באיזו מידה‬
‫הוא נחוץ‪ ,‬ואם ניתן לאשר את קיומו‪.‬‬

‫הטעייה מכוונת‪ –  ‬יש מחקרים בהם אי אפשר לומר למשתתפים את כל האמת מראש‪ ,‬מבלי שהדבר‬
‫יגרום להטיית התוצאות‪ .‬במקרה כזה חשיבותו של המחקר חייבת להצדיק את ההטעיה הזו‪ ,‬כך שאין‬
‫מנוס מלהשתמש בה; לאחר הסיום חובה להסביר למשתתפים את ההטעיה ומדוע היא בוצעה; לאחר מכן‬
‫נתונה הבחירה בידי המשתתפים אם למשוך את הנתונים שלהם מן המחקר‪ .‬ההטעיה חייבת לאושר ע"י‬
‫ועדת האתיקה‪.‬‬

‫שיחת הבהרה‪ –  ‬צריכה להתקיים בין החוקר לנחקר יחסי גומלין של חילופי מידע‪ .‬עם סיום כל ניסוי יש‬
‫להקפיד ולקיים שיחת הבהרה שבה החוקר יספק מידע רב ככל האפשר על המחקר‪ ,‬כדי שאף אחד לא‬
‫יוותר מבולבל או נבוך‪.‬‬

‫סוגיות בחקר בעלי חיים‪ – ‬האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מספקת קווים מנחים אתיים ברורים‬
‫לחוקרים העורכים ניסויים בבעלי חיים‪ .‬הדעות חלוקות בקשר לעובדה אם מחקר כזה מוסרי או לא‪ ,‬האם‬
‫יש בו תועלת לצד אחד או לשניהם‪ ,‬ואיך צריך לבצע מחקרים כאלו‪ .‬הרוב אוחז בדעה שניתן לבצע מחקרי‬
‫תצפית על בעלי חיים בסביבה טבעית ראויה‪ .‬‬

‫מדדים פסיכולוגיים‬
‫אחת המשימות העומדות בפני החוקר היא להפוך את הבלתי נראה לנראה‪ .‬יש דברים רבים שאי אפשר‬
‫לצפות בהם‪ ,‬לכן לרשות החוקרים עומדות שיטות מדידה רבות    ולכל אחת חתרונות וחסרונות משלה‪.‬‬
‫ההבחנה בין שתי הדרכים להערכת מידת הדיוק של המדד – מהימנות ותוקף‪:‬‬
‫מדד נחשב מהימן אם הוא מניב ערך הנתון להשוואה כאשר החוקרים חוזרים ומשתמשים בו‪.‬‬
‫ערך זה עדיין עשוי לשקף באופן לא מדויק את המשתנה הפסיכולוגי שהחוקר מחפש‪ -‬לדוגמא‪ -‬מספר‬
‫נעליים יכול להיות מדד מהימן (חוזר על עצמו)אבל לא תקף כמדד למדידת אושר‪.‬‬
 ‫מהימנות – העקביות והאמינות של נתוני התנהגות הנובעים ממבחן פסיכולוגי או ממחקר ניסויי; תוצאה‬
‫שתחזור על עצמה בתנאי מבחן דומים‪ ,‬שייערכו במועדים שונים‪ ,‬עם כל קבוצת משתתפים חדשים‬
‫באותם גודל ובעלת אותם מאפיינים‪.‬‬

‫תוקף – פירושו שמידע המתקבל מניסוי או ממבחן‪ ,‬מודד בדייקנות את המשתנה הפסיכולוגי או את‬
‫התכונה שהוא אמור למדוד‪ .‬ניסוי תקף הוא ניסוי שבו החוקר יכול להקיש על מצבים כלליים יותר‪ ,‬בדרך‬
‫כלל מן הניסוי במעבדה על החיים האמיתיים מחוצה לה‪.‬‬

‫מבחנים וניסויים יכולים להיות מהימנים מבלי להיות תקפים‪.‬‬

‫מדדים של דיווח עצמי – תשובות מילוליות בכתב או בע"פ על שאלות החוקר‪ .‬שאלון‪ ,‬או סקר‪ ,‬הם קבוצה‬
‫של שאלות כתובות על התנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬עמדות ורגשות‪ ,‬בין אם אלה שאלות פתוחות או שאלות‬
‫מרובות ברירה‪ .‬ראיון הוא דיאלוג בין חוקר למשתתף ומטרתו לקבל מידע מפורט ככל האפשר‪ .‬המראיין‬
‫עשוי לשנות את השאלות בהתאם לתשובותיו של המרואיין‪.‬‬

‫מתי מדד הדיווח העצמי אינו עובד‬

‫לא רלוונטי במקרים של ילדים בשלב קדם‪-‬שפתי‪ ,‬אנאלפביתים‪ ,‬דוברי שפות זרות‪ ,‬בעלי הפרעות נפשיות‬
‫ובעלי חיים‪.‬‬
‫משתתפים עלולים שלא להבין את השאלות או שלא לזכור בבהירות את חוויותיהם וע"י כך למסור‬
‫תגובות שגויות‪.‬‬
‫דיווח עצמי עלול להיות מושפע מרציה חברתית‪ :‬אנשים עלולים להשיב תשובות מטעות או שקריות כדי‬
‫להציג עצמם באור חיובי או כדי להשיג מטרה כלשהי‪.‬‬

‫מדדי התנהגות ותצפיות בהתנהגות ‪    -‬דרכים באמצעותן אפשר לחקור פעולות גלויות ולתעדן‪ .‬התצפית‬
‫היא אחת הדרכים העיקריות ללמוד על ההתנהגות האנושית‪ ,‬ומשתמשים בה באופן מתוכנן‪ ,‬מדויק‬
‫ושיטתי‪ .‬תצפית ישירה אפשרית רק כאשר ההתנהגות הנחקרת גלויה‪ ,‬נראית לעין וקלה לתיעוד‪ .‬לעיתים‬
‫הן מתוגברות בטכנולוגיה‪ .‬בתצפית בסביבה טבעית החוקר מתבונן בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי‬
‫ואינו מנסה לשנותה‪ .‬אפשר לחקור סוגים מסוימים של התנהגות אנושית רק באמצעות תצפית כזו‪ ,‬שכן‬
‫כל דרך אחרת יכולה לעורר בעיה אתית או מעשית‪ .‬כאשר חוקרים התנהגות בתנאי מעבדה אין לחוקרים‬
‫אפשרות לצפות בהשפעות ארוכות‪-‬טווח‪ .‬חוקרים הרוצים לבחון את השערותיהם באמצעות מדדי‬
‫התנהגות פונים לפעמים לנתונים ארכיוניים‬