‫תוקף‬

‫קורס מבוא לשיטות מחקר‬

‫סמסטר קיץ תשע"ב‬
‫מרצה‪ :‬יובב עשת‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף‬
‫ההגדרה התיאורטית‪:‬‬ ‫•‬
‫המידה שבה מדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד‪.‬‬
‫כלומר תוקף המדידה הוא מידת ההלימה שבין המשתנה‬
‫תצפיתי למשתנה התיאורטי (מרום‪.)1990 ,‬‬
‫דוגמא‪":‬האם כמות הזיעה או קצב דפיקות הלב‬ ‫•‬
‫מצביעים על חרדת בחינות?"‬
‫למונח תוקף ולהשלכותיו חשיבות מכרעת לגבי העבודה‬ ‫•‬
‫המדעית כדי לתת אמון בתוצאותיו של מחקר‪ ,‬המבוסס על כלי‬
‫מדידה מסוים‪ ,‬עלינו להיות משוכנעים שהכלי (המבחן‪ ,‬הסולם‬
‫או המכשיר) אומנם בודק את הדבר שהחוקר רוצה לבדוק‪.‬‬
‫תוקף הוא מונח יחסי‪ .‬לשאלה האם מדידה תקפה יש לענות‬ ‫•‬
‫בשאלות‪" :‬תקפה למה?"‪" ,‬תקפה היכן?"‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫הגדרות אופרציונליות‬
‫• מהימנות בדקה עד כמה הבדיקה יציבה‪ ,‬תוקף בודק האם‬
‫כלי המדידה מודד מה שהתיימר למדוד‪.‬‬
‫האם יכול להיות תוקף ללא מהימנות?‬
‫• לא יתכן‪ ,‬מהימנות היא תנאי לתוקף‪ .‬מהימנות תתכן ללא‬
‫תוקף – מכיוון שיכולות לצאת אותן תוצאות כמה פעמים‬
‫אבל לא זה מה שחיפשנו‪ ,‬מה שהתיימרנו לבדוק‪.‬‬
‫• מעצם טבעה של ההגדרה התיאורית‬
‫ברור שלא ניתן לבדוק תוקף ישירות‪.‬‬
‫קיימות שלוש הגדרות אופרציונליות‬
‫‪3‬‬
‫על מנת לאמוד תוקף‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף ניבוי ‪Predictive Validity -‬‬

‫• מדידת משתנה אחד במטרה לאמוד או לנבא על פיו משתנה‬
‫אחר‪ .‬המשתנה הנמדד נקרא מנבא המשתנה שרוצים לנבא‬
‫נקרא קריטריון‪ .‬ככול שמדד הקשר ביניהם גבוה יותר‪ ,‬גם‬
‫תוקף ניבוי גבוה יותר‪.‬‬
‫• לדוגמא‪ :‬פסיכומטרי אמור לנבא הצלחה בלימודים אקדמאיים‬
‫חישוב המתאם יתבצע בין ציון פסיכומטרי לבין ציון סופי בתואר‪.‬‬
‫• שלושת סוגי תוקף ניבוי בספרות המקצועית‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר קריטריון נמדד לפני המשתנה המנבא – תוקף לאחר מעשה‬
‫‪ .2‬כאשר קריטריון והמשתנה המנבא נמדדים בו זמנית – תוקף מקביל‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬ ‫ניבוי‬ ‫תוקף‬ ‫–‬ ‫המנבא‬ ‫מדידת‬ ‫לאחר‬ ‫נמדד‬ ‫הקריטריון‬ ‫‪.3‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף ניבוי ‪Predictive Validity -‬‬

‫• תוקף הניבוי היה המדד העיקרי‪ ,‬שבו נהגו לתקף מדידות‬
‫עד שנות החמישים‪ ,‬כיום משתמשים בו בעיקר בנוגע‬
‫לבעיות יישום מבחנים למיון תלמידים ועובדים‪.‬‬
‫• שאלה ‪:‬מפקד מח"ש ביקש לנסות לבדוק האם מכשיר‬
‫הפוליגרף ("מכונת אמת") שברשותו מבחין ביעילות בין‬
‫אנשים שעברו עבירה מסוימת‪ ,‬לבין אנשים שלא עשו‬
‫זאת‪ .‬כיצד אפשר לבדוק את תוקף הניבוי?‬
‫‪ .1‬מבחן "שדה" על נבדקים "אמיתיים"‪ -‬השוואה בין תוצאות‬
‫נחקרים להרשעה או זיכוי בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחן מעבדה על נבדקים "מדומים" – אנשים מתבקשים לשחק‬
‫עבריינים‪ ,‬בדיקת מתאם בין ניבוי מכונה לבין תפקיד ששוחק‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף תוכן ‪Content Validity -‬‬

‫בודק האם כלי המדידה מכיל את "עולם התוכן" של המשתנה‪.‬‬ ‫•‬
‫מבחני הישג ‪ -‬לעיתים לא נועד מכשיר המדידה לנבא משתנה‬ ‫•‬
‫כלשהו‪ ,‬אלא למדוד ביצוע באופן ישיר‪ .‬במקרה כזה המדידה‬
‫עצמה היא קריטריון הביצוע‪.‬‬
‫לדוגמא הדגשים במבחן סוף הסמסטר בקורס‬ ‫•‬
‫לא יהיו על חומר שנלמד או ברמות קושי אחרות‪.‬‬
‫מבחן צריך לייצג חומר נלמד בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫אין דרך לחשב תוקף תוכן אלא צריך לבחון את‬
‫המבחן מול תוכן הקורס (מקובל לבדוק מול הסילבוס)‪.‬‬
‫קיים כלי עזר שלא תמיד ניתן להשתמש בו‪ :‬משפט מיפוי מתוך‬ ‫•‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬ ‫גוטמן‬ ‫של‬ ‫השטחות‬ ‫תורת‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫משפט מיפוי לבדיקת תוקף תוכן‬

‫• כדי להבטיח תוקף תוכן בשיטה זו‪ ,‬מוקדש עיקר המאמץ לניתוח‬
‫יסודי של עולם התוכן‪ .‬בשלב השני נבנה המבחן‪ ,‬שמטרתו לייצג עולם‬
‫תוכן זה‪ ,‬תוך שימת לב לשטחות השונות ולמרכיביהן‪.‬‬
‫• דוגמא‪ :‬מורה בכיתה ג' רוצה לבדוק תוקף תוכן למבחן‬
‫בחשבון לשם כך היא מבצעת מבחן מיפוי‪:‬‬
‫‪ -‬בעיות‬ ‫‪ -‬חיבור ‪-‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ -‬חיסור ‪-‬‬ ‫שאלות‬ ‫מספריות ‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בצורה של ‪ -‬בעיות מילוליות ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ -‬בעיות גראפיות ‪-‬‬ ‫כפל ‪-‬‬
‫‪ .‬על‬ ‫‪ -‬חילוק ‪-‬‬
‫מנת לעבור על כל החומר היא צריכה לבנות ‪ 12‬שאלות‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף תוכן – ‪Content Validity‬‬

‫• כדי להבטיח תוקף תוכן יש להקפיד על‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתוח טוב של עולם התוכן שבו מעוניינים‪.‬‬
‫‪ .2‬אוסף מייצג של פריטים מעולם תוכן זה‬
‫‪ .3‬בנייה טובה של המכשיר (המבחן או השאלון)‬
‫• לעומת בדיקת תוקף הניבוי‪ ,‬בדיקת תוקף התוכן מבוססת‬
‫בעיקר על היגיון ולא על סטטיסטיקה‪ .‬מכשיר המדידה‬
‫נשפט על פי ההתרשמות מן המידה שבה הוא מייצג את‬
‫עולם התוכן הרצוי‪ .‬אולם במידה ומבחן מהימן במובן של‬
‫עקיבות פנימית הרי שהפריטים מודדים משהו משותף‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫תוכן משותף ולכן מהימנות זו תומכת בתוקף התוכן‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף מבנה ‪Construct Validity -‬‬

‫• תוקף ניבוי אפשרי כאשר יש קריטריון חד‬
‫משמעי שלעומתו ניתן לתקף כלי מדידה‪.‬‬
‫• תוקף תוכן ניתן להשתמש כאשר יש הסכמה לגבי עולם‬
‫התוכן של המשתנה התיאורטי‪.‬‬
‫• תוקף מבנה בודק באיזו מידה מונח‬
‫תיאורטי חופף למונח תצפיתי‪.‬‬
‫מונח‬ ‫מונח‬
‫תיאורטי‬ ‫תצפיתי‬ ‫משתמשים בו בעיקר במונחים‬
‫אבסטרקטים כגון מנהיגות‪,‬‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬תוקפנות וכדומה‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫• קיימות ‪ 4‬דרכי חישוב שונות למציאת תוקף מבנה‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף מבנה ‪Construct Validity -‬‬

‫בחינת‬ ‫‪ .1‬חקר מתאמים –‬
‫המתאמים בין הגדרות אופרציונליות של משתנים אחרים‬
‫עמם מנובא קשר זה או אחר על פי התיאוריה‪.‬‬
‫• דוגמא‪ :‬מבחן שבודק כשרון מוזיקאלי‪ ,‬בדיקת מתאם עם‬
‫מבחן קיים (שנבדק תוקפו ומהימנותו) קריאת תווים‬
‫ומבחן יצירתיות‬
‫‪ .2‬חקר הבדלים בין קבוצות – העברת המבחן שאותו רוצים‬
‫לתקף לשתי קבוצות שנבדלות ביניהן במשתנה הנמדד‪.‬‬
‫• דוגמא‪ :‬מבחן שבודק יציבות נפשית הועבר ל‪ 2-‬קבוצות‬
‫אחת בבית חולים פסיכיאטרי במזרע והשני סטודנטים‬
‫‪10‬‬ ‫במכללת גליל מערבי‪ .‬קבלת מתאם מראה כי אין תוקף‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תוקף מבנה ‪Construct Validity -‬‬

‫• תוקף מתכנס ותוקף מבחין ‪-‬‬
‫בתוקף מבנה אנו מנסים לבחון את ההלימה בין‬
‫משתנה תצפיתי מסוים לבין משתנה תיאורטי‪.‬‬
‫‪ .3‬תוקף מתכנס ‪ -‬באיזו מידה המשתנה התצפיתי ממצה את‬
‫מרכיבי המשתנה התיאורטי‪ :‬האם שאלון שבודק תוקפנות‬
‫אמנם בודק את מרכיבי ההתנהגות של תכונה זו?‬
‫‪ .4‬תוקף מבחין ‪ -‬באיזו מידה המשתנה‬
‫התצפיתי בודק רק את מרכיבי המשתנה‬
‫התיאורטי‪ ,‬ולא היבטים אחרים שאינם‬
‫‪11‬‬
‫רלוונטיים (אינו מתאים לעניין)‪.‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תרגול בנושא תוקף‬

‫• מרצה ליהדות לימד במהלך הסמסטר את ספר "בראשית"‪,‬‬
‫במבחן הבקיאות שחיבר היו חלק מהשאלות שנשאלו שאלות‬
‫שנגעו לאזכורים של פרשיות מספר "בראשית" במקומות אחרים‬
‫בתנ"ך‪ .‬הסטודנטים התלוננו שלא למדו את הדברים הללו ולפיכך‬
‫לא היה מוצדק לשאול אותם שאלות שכאלו‪.‬‬
‫טענת הסטודנטים היא כי‪:‬‬
‫‪ .1‬חסר תוקף מבנה‬
‫‪ .2‬חסר תוקף ניבוי‬
‫‪ .3‬חסר תוקף תוכן‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬
‫• תשובה ‪ :‬תוקף תוכן‬
‫‪12‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫תרגול בנושא תוקף‬

‫• הטענה‪" :‬שאלון ‪ X‬המודד פחד מכישלון‪ ,‬בודק את רמת‬
‫החשש של הנבדק מכישלון ולא את רמת החשש שלו‬
‫מהצלחה"‪ ,‬מתייחסת‪:‬‬
‫‪ .1‬לתוקף המתכנס של שאלון ‪X‬‬
‫‪ .2‬למהימנות במבחן חוזר של שאלון ‪X‬‬
‫‪ .3‬לתוקף הניבוי של שאלון ‪X‬‬
‫‪ .4‬לתוקף המבחין של שאלון ‪X‬‬
‫‪ .5‬כל תשובות הנכונות‬
‫• תשובה ‪ :‬תוקף מבחין‬

‫‪13‬‬
 ‫תוקף – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫הקשר שבין תוקף למהימנות‬

‫• בדיון על המהימנות מצאנו כי ככול שגדל מרכיב שונות‬
‫הטעויות בציונים המתקבלים במכשיר מסוים‪ ,‬כך קטנה‬
‫מהימנותו של המכשיר‪ .‬שונות טעויות גדולה מקטינה לא רק‬
‫את מהימנות המכשיר אלא גם את תוקפו‪.‬‬
‫• לעומת זאת שונות טעויות קטנה מבטיחה‬
‫את מהימנותו של המכשיר‪ ,‬אך לא את תוקפו‪.‬‬
‫‪ ... . .‬מהימנות היא תנאי הכרחי אך לא‬
‫מספיק לתוקף‬
‫• דוגמא ‪ :‬שאלון שנבנה כדי לבדוק אינטליגנציה‪ ,‬עשוי להיות‬
‫מהימן ביותר במובן של עקיבות פנימית‪ ,‬יציבות ומקבילות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫אחרים‬ ‫אינטליגנציה‬ ‫מבחני‬ ‫ובין‬ ‫בינו‬ ‫מתאם‬ ‫אין‬ ‫זאת‬ ‫לעומת‬
 ‫הפסקה‬

‫‪15‬‬
 ‫תצפית ‪:‬‬
‫המחקר‬
‫האנתרופולוגי‬
‫קורס מבוא לשיטות מחקר‬
‫סמסטר קיץ תשע"ב‬
‫מרצה‪ :‬יובב עשת‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫המחקר האנתרופולוגי ‪ -‬הגדרה ומטרות‬

‫‪Paul Ekman (1972) - Papua New Guinea‬‬

‫‪17‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫המחקר האנתרופולוגי ‪ -‬הגדרה ומטרות‬

‫• אתנוגרפיה ‪ -‬התיאור הבסיסי של חברות אנושיות‬
‫קיימות‪ .‬התיאור יכול להיות מבוסס על עבודת החוקר‬
‫עצמו‪ ,‬על דיווח של חוקרים אחרים או שילוב של שניהם‪.‬‬
‫• חברות אשר האנתרופולוגים חוקרים מאופיינות לעיתים‬
‫קרובות בתכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬בדרך ‪ -‬כלל מספר האנשים באירועים‬
‫המרכזיים של החברה הוא די קטן‬
‫‪ .2‬קיים מידע מועט יחסית אודותיהן‬
‫‪ .3‬לא מפותחות מבחינה טכנולוגית (בהשוואה לחברת החוקר)‬
‫‪ .4‬מכיוון שמחקרו של האנתרופולוג מיועד לקהל קוראים‬
‫רחב (שהחברה הנחקרת זרה לו)‪ ,‬על החוקר לתאר את‬
‫‪18‬‬
‫החברה שחקר על כל היבטיה‪ ,‬אפילו הבסיסיים ביותר‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫הגישה ההוליסטית‬
‫• המחקר האנתרופולוגי עוסק בו זמנית בהיבטים רבים ככל‬
‫האפשר של החברה הנחקרת‪ .‬האנתרופולוגים מאמינים‬
‫שהגורמים המרכזיים בחברה שזורים זה בזה ואין להבינם‬
‫בנפרד‪ .‬לכן‪ ,‬מחקרים אנתרופולוגים מוגבלים בד"כ לחברות‬
‫קטנות או לחלקים מחברות גדולות‪.‬‬
‫• תהליך איסוף הנתונים בחברה נקרא "עבודת שדה"‪ .‬מכיוון‬
‫שהדגש באנתרופולוגיה הוא על מחקר בסביבה טבעית ישנה‬
‫הגבלה על שיטות המחקר שהחוקר יכול לאמץ‪ .‬הכלים‬
‫העיקריים באנתרופולוגיה הם התצפית וההשוואה‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫בעיות המחקר האנתרופולוגי‬

‫בסביבה הטבעית‬
‫‪ .1‬תיאוריה והשערות‪ :‬מחקר נועד לבחון השערה‪.‬‬
‫• בעיית האנתרופולוגים היא לגלות את השאלות שיש לשאול‬
‫ואת הבעיות שיש לחקור‪ ,‬זאת עקב המידע המועט על החברה‪.‬‬
‫ישנו קושי להצביע על הגדרות בהירות‬
‫ואופרציונליות של משתנים שנחקרים‪.‬‬
‫‪ .2‬מערך המחקר‪ :‬החוקר שואף לפקח על‬
‫משתנים אחרים המתערבים בהשערה‪.‬‬
‫פיקוח כזה לא מתאפשר במחקר אנתרופולוגי בגלל‪:‬‬
‫• המחקר הוא הוליסטי‪ :‬בודקים את כל מרכיבי החברה‪ ,‬לא‬
‫ניתן לצפות בכל הגורמים והשפעותיהם ההדדיות‪.‬‬
‫• בסביבה טבעית לא ניתן לשלוט ולפקח על משתנים‪ ,‬מאחר‬
‫ויש בכך התערבות בסביבה ושינוי התנאים בה ‪ ,‬על כן‪ ,‬איננה‬
‫‪20‬‬
‫טבעית עוד‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫בעיות המחקר האנתרופולוגי‬

‫בסביבה הטבעית‬
‫‪ .3‬דגימה‪ :‬אפילו בחברה קטנה מאוד‬
‫מתרחשים יותר אירועים משאפשר לצפות‬
‫בהם האנתרופולוג חייב להחליט מתי‪ ,‬במי‪,‬‬
‫במה והיכן לצפות‪.‬‬

‫‪ .4‬מהימנות‪ :‬יש צורך בהשערות מדויקות כדי לבדוק מהימנות –‬

‫במחקר אנתרופולוגי אין כאלה השערות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬קיים פער‬
‫‪21‬‬ ‫זמנים בין תצפית ורישומה – הסתמכות על זיכרון‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫בעיות המחקר האנתרופולוגי‬

‫בסביבה הטבעית‬
‫‪ .5‬תוקף‪ :‬בעיה של מינוח ומתן שמות לערכים שונים של‬
‫משתנים תצפיתיים ‪ -‬מושגי היסוד של החברה שלנו לא‬
‫בהכרח תקפים בחברה אחרת‪ ,‬ניסיון של החוקר לכפות‬
‫מושגים אלו על חברות אחרות מעמיד בספק את תוקף‬
‫מחקרו‪.‬‬

‫‪ .6‬תגובתיות‪ :‬בכל מחקר חברתי קיימת‬

‫בעיה של השפעת החוקר על תגובות‬
‫‪Banfield" Life among the Nupe‬‬
‫‪tribe in West Africa" 1905‬‬ ‫נחקריו‪ .‬השפעה זו גדולה מאוד כאשר‬
‫‪22‬‬
‫‪.‬‬ ‫חוקר‬ ‫הוא‬ ‫אותה‬ ‫בחברה‬ ‫לחלוטין‬ ‫זר‬ ‫החוקר‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫הפתרונות‬
‫• על מנת לא לוותר על ‪ 2‬העקרונות של המחקר (סביבה‬
‫טבעית‪ ,‬חקירה הוליסטית) הוצעו שני פתרונות‪:‬‬
‫• הכרה חברתית ‪ -‬ניסיון השתלבות בחברה בה החוקר נמצא‬
‫חדירה‬ ‫והעלמת זהותו כחוקר‪ .‬בעיה מוסרית‪:‬‬
‫לפרטיות הנחקרים עקב הטעייתם‪.‬‬
‫בצורה אחרת‪ ,‬ניתן להכין את החברה למחקר‬
‫עידן רייכל וחברתו‬
‫תפקידו‪.‬אליאס‬
‫אסתי‬ ‫ע"י הצגת החוקר לכולם ומסבירים את‬
‫• שיטות איסוף רבות במקביל ‪ -‬תצפיות‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ראיונות‪,‬‬
‫מסמכים ופרטים חומריים‪ .‬מתגברים על חסרונותיה של‬
‫‪23‬‬
‫שיטה אחת ע"י שימוש באחרת‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫שלבי המחקר האנתרופולוגי‬

‫קיימים שלושה שלבים עיקריים במחקר‪:‬‬ ‫•‬
‫שלב ראשון‪ :‬קריאת ספרות מקצועית וניסוח השערה‬ ‫•‬
‫הכרות ראשונית עם החברה הנחקרת‪,‬‬ ‫•‬
‫זיהוי בעיית מחקר וניסוח השערות ראשוניות וזמניות‪,‬‬
‫תכנון מערך מחקר לבדיקת ההשערות הראשוניות‪.‬‬
‫במחקר אנתרופולוגי לא ניתן לתכנן הכול מראש‪,‬‬ ‫•‬
‫ולכן במהלך המחקר החוקר ישפר‬
‫את מערך המחקר שלו‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫שלב שני‪ :‬מחקר סביל‬

‫בגלל שהמחקר מתקיים בסביבה טבעית‪ ,‬אסור‬ ‫•‬
‫לחוקר להתבלט בשעה שהוא צופה בפעילותם‬
‫של האנשים‪ .‬שלב זה מכין בסיס להמשך המחקר‪:‬‬
‫הכנות למחקר ‪ -‬הגדרת אזור המחקר‪ ,‬קטגוריות‬ ‫•‬
‫לצפייה‪ ,‬חידוד מטרות המחקר והתאמתן למציאות‪.‬‬
‫הסתגלות חברתית ‪ -‬החוקר חייב להגדיר את התפקיד שימלא‬ ‫•‬
‫בפומבי‪ ,‬לרוב שואף להתקבל כצופה מורשה‪ .‬עליו ללמוד לא‬
‫להתבלט‪ ,‬להתנהג כאחד מחברי הקבוצה‪ ,‬ללמוד מנהגים ושפה‪.‬‬
‫הכנות אישיות ‪ -‬מציאת מקום מגורים מתאים‪ ,‬מזון וטיפול‬ ‫•‬
‫רפואי‪ ,‬פרידה ממושכת ממשפחת החוקר‪ ,‬ניתוק מחיי חברה‪,‬‬
‫למידת פעולות שגרה בחברה החדשה‪.‬‬
‫‪25‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫שלב שלישי‪ :‬מחקר פעיל‬

‫• שאילת שאלות ועריכת תצפיות שיטתיות‪.‬‬
‫• לשלב זה ‪ 2‬מטרות עיקריות‪ :‬חשיפת היבטי‬
‫הבעיה הנחקרת‪ ,‬וחידוד ההשערות ובחינתן‪.‬‬
‫• סופו של שלב זה כולל גם את חלק ההפרדות מהחברה ‪-‬‬
‫שלב זה עשוי להיות מסובך‪ ,‬שכן לרוב החוקר‬
‫ממלא תפקיד חברתי יותר מאשר תפקיד של חוקר‪.‬‬
‫• בתום שלב זה החוקר שב לחברתו‬
‫מעבד את הנתונים וכותב את דו"ח‬
‫‪26‬‬ ‫המחקר (מאמר מדעי או ספר)‪.‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫החוקר כצופה‬
‫• התצפית היא שיטות האיסוף הנפוצה ביותר בקרב‬
‫האנתרופולוגים‪.‬‬
‫• המטרה המרכזית של התצפית היא להתבונן באירועים או‬
‫בהתנהגות בתחום כלשהו‪ ,‬ולרשום בבהירות ובדייקנות את‬
‫המידע שנאסף בדרך זו‪.‬‬
‫• קיימת בעיה בתצפית ‪ -‬החוקר לא יכול להעלים לחלוטין‬
‫את נוכחותו‪ ,‬ועל‪-‬כן הדרך היחידה‬
‫העומדת בפניו היא לנסות להתקבל‬
‫בחברה ולהיבלע בתוכה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫(תצפית משתתפת)‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫החוקר כצופה‬
‫• סוגי התצפיות מהווים קו‪-‬רצף כאשר בקוטב אחד נמצא‬
‫החבר השותף המלא‪ ,‬ובקוטב השני הזר‪ ,‬שאינו שותף‬
‫בחברה הנחקרת‪:‬‬

‫צופה‬ ‫צופה‬ ‫משתתף‬ ‫משתתף‬

‫טהור‬ ‫משתתף‬ ‫צופה‬ ‫טהור‬
‫• בחירת התפקיד תלויה באופי החברה הנחקרת ובסוג‬
‫המחקר‪ .‬החוקר יכול גם להחליט על האינטנסיביות בה‬
‫ימלא את תפקידו‪ :‬משרה מלאה ‪ /‬משרה חלקית‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫• בד"כ המשתתף הטהור הוא במשרה מלאה‪.‬‬
 ‫סוגי התצפיות‬
‫• משתתף טהור‪:‬‬
‫חבר בחברה הנחקרת‪ ,‬על כל חובותיה וזכויותיה‪ .‬התגובות‬
‫לנוכחותו מזעריות‪ .‬בעיות בסוג זה‪ )1 :‬חייב לבצע את‬
‫המחקר במסגרת מעמדו‪ )2 .‬בזבוז זמן על פעולות החברה‬
‫שחייב לעשות‪ )3 .‬סכנה להתערבות במידה שלא יוכל לדווח‪.‬‬
‫פרנק קנקין ‪ – 1967‬שבט ילדי צפון אמריקה‬
‫• משתתף צופה‪:‬‬
‫בתפקיד זה מדווח החוקר על היבטי החברה שהוא משתייך‬
‫אליה ויש לו בה תפקיד מוגדר‪ ,‬אף אם שולי ולא בולט‪ .‬לסוג‬
‫זה בעיית האובייקטיביות בהתייחסות לחברה‪ .‬יתרונות‪:‬‬
‫מידע רב פתוח בפני החוקר‪ ,‬קיצור שלב המחקר הסביל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מירון ארנוף ‪ – 1977‬מפלגת העבודה ישראל‬
 ‫סוגי התצפיות‬
‫• צופה משתתף‪:‬‬
‫הנפוץ ביותר‪ .‬הצופה מקבל עליו חלק מחובותיו של חבר בקבוצה‪.‬‬
‫זוהי פשרה מתפקיד המשתתף הטהור‪ ,‬ומטרתה להצניע את נוכחות‬
‫החוקר מבלי לבטלה לחלוטין‪.‬‬
‫• כאשר החוקר מצליח להיבלע עד כמה שניתן בחברה‬
‫שבינו‬ ‫הנחקרת ע"י אימוץ מנהגים ומהצנעת ההבדלים‬
‫לבין נחקריו‪ ,‬הוא נעשה יליד שולי‪.‬‬
‫הזוג דנטאן ‪ – 1970‬חברת סמאי מלאזיה‬
‫• צופה טהור‪:‬‬
‫נמנע מלמלא תפקיד בחברה ‪ -‬היפוך מוחלט למשתתף טהור‪.‬‬
‫לשיטה זו יש מחיר המתבטא בטיב המידע הנאסף‬
‫לעיתים מניעה מכל גישה לתחומים פרטיים יותר‪.‬‬
‫‪Bronislaw Malinowski‬‬
‫)‪(1884-1942‬‬ ‫ברוניסלב קספר מלינובסקי ‪ – 1922‬איי טרובריאנד‬
‫‪30‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫שאלה בסגנון המחקר האנתרופולוגי‬

‫קטע מיומנו של חוקר‪" :‬לכבוד המאורע הולבשתי בבגדי‬
‫יורבה (שבט החי בניגריה) ורבים הופתעו ושמחו‪ ,‬ש"יכולתי"‬
‫ללבוש את תלבושתם הלאומית‪ ,‬הנשים התרשמו במיוחד‬
‫מאופן קשירת ה"גלה" (מטפחת ראש ארוכה)‪ .‬כמה מהן רקדו‬
‫לפני והניפו את חצאיותיהן במשובה כאות להערכה‪... ...‬‬
‫בדיבורי ובצדדים אחרים של התנהגותי בפומבי נהגתי כבן‬
‫יורבה פחות או יותר‪ ,‬כי כשנפגשנו והחלפנו ברכות שלום‪ ,‬נהגו‬
‫בי אנשים כאילו הייתי אחד מהם‪"....‬‬
‫• מהי סוג התצפית המתוארת בקטע?‬
‫• תצפית משתתפת – הצופה כמשתתף‬
‫‪31‬‬
 ‫המחקר האנתרופולוגי – קורס שיטות מחקר מרצה יובב עשת‬

‫חומר קריאה מומלץ בנושא‪:‬‬

‫• בייט מרום (‪ )1990‬שיטות מחקר במדעי החברה‬
‫יחידה ‪ :4.1‬המחקר האנתרופולוגי‪,‬‬
‫עמודים ‪,12 - 01‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫• בייט מרום (‪ )1990‬שיטות מחקר‬

‫במדעי החברה יחידה ‪:4.2‬‬
‫שלבי המחקר האנתרופולוגי‪,‬‬
‫עמודים ‪,19 - 15‬‬
‫‪32‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬