‫פרק ‪1‬‬

‫מהי פסיכולוגיה אישיותית?‬

‫הגדרת האישיות (עפ"י גורדון אולפורט (‪:))1961‬‬

‫‪“Personality is a dynamic organization , inside the person, of psychophysical systems that‬‬

‫”‪create the person’s characteristic patterns of behavior, thoughts, and feelings.‬‬

‫"אישיות היא הארגון הדינאמי‪ ,‬בתוך האדם‪ ,‬של מערכות פסיכופיזיקליות היוצרים את דפוסי ההתנהגות‪,‬‬
‫המחשבה‪ ,‬והרגשות האופייניים לאדם‪".‬‬

‫מכאן ניתן להסיק מספר דברים‪:‬‬

‫אישיות אינה אוסף של פיסות וחלקים‪ ,‬אלא מבנה שלם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אישיות אינה דבר קבוע וחסר‪-‬חיים‪ ,‬אלא דבר מה מונע ע"י תהליכים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על אף היות האישיות מושג פסיכולוגי‪ ,‬היא משפיעה באופן בלתי נפרד על הגוף הגשמי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האישיות הינה דבר מה הגוזר ומכירע את האופן בה האדם יתייחס לעולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האישיות הינה קונסטינטנית ואינה אקראית או מורכבת מהתנהגויות חד‪-‬פעמיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האישיות אינה מופיעה בהתבטאות בודדת אלא בדרכים רבות – בהתנהגות‪ ,‬במחשבה‪ ,‬וברגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חקר האישיות הינו דבר האופייני לכל בני האדם‪ ,‬ברצון לקבוע כיצד אדם חושב ומתנהג‪ ,‬מאילו תכונות‬
‫בודדות הוא "בנוי"‪ ,‬ובעיקר על מנת לקבוע כיצד ינהג בעתיד‪ ,‬במצבים שונים‪.‬‬

‫ישנן שתי הנחות יסוד בחקר האישיות‪ :‬ראשית כי כל בני האדם שונים האחד מן השני על אף דמיון מסוים‬
‫היכול להיות בין אחד לשני (אם כי ניתן לחקור מדוע הבדלים אלו קיימים‪ ,‬וממה הם נגרמים)‪ ,‬ושנית כי‬
‫קיימים תהליכים בתוך בני האדם ( ‪ – )intrapersonal functioning‬גם אם אנשים מתנהגים אחרת‬
‫בסיטואציות שונות‪ ,‬כל התנהגותם מחוברת יחידו במבנה אישיותי שלם‪.‬‬

‫תורות האישיות נשענות על מחקר רב‪ ,‬אשר בה הן באות להסביר תופעות מסוימות או לגלות תופעות חדשות‬
‫שלא היה ידוע עליהן עד כה‪ .‬תאוריה צריכה להיות ניתנת לבדיקה (על אף חלוקה רבה בנושא)‪ ,‬האם היא‬
‫מנבעת או מסבירה דבר מה‪ ,‬על כמה מקורות מידע היא נסמכת‪ ,‬האם היא פשוטה (האם יש לה ערך של‬
‫‪ ,)parsimony‬והאם היא מעניינת ומרתקת‪.‬‬
 ‫פרק ‪2‬‬

‫מתודיקה במחקר אישיותי‬

‫איסוף מידע‬

‫ניתן לאסוף מידע בשתי דרכים‪ ,‬בהסתכלות על עצמך (נקרא גם ‪ )introspection‬אשר אינה בהכרח אמינה‬
‫היות ודיווח עצמי לוקה בחסר‪ ,‬או הסתכלות על האחר‪ ,‬אשר חסרה בכך שאף אחד לא מכיר אדם מסוים טוב‬
‫מאשר הוא מכיר את עצמו‪ .‬מחקר יכול להתמקד באדם אחד ( ‪ ,)personology‬בעיקר תוך שימוש בטכניקה של‬
‫‪ – case studies‬מחקר מעמיק בין החוקר ובין הנחקר בעיקר בסביבתו הטבעית ולאורך זמן ובכך לקבל‬
‫תמונה מציאותית ביותר על חייו של האחר‪ .‬מחקרים כאלו נותים לרוב להיות קליניים (תוך טיפול באנשים‬
‫הסובלים מהרפעות שונות)‪ ,‬אך על אף רעיונות רבים אשר עולים מהם‪ ,‬הם אינם מקור מחקר מהימן ביותר‬
‫שכן הם מתמקדים באדם אחד בלבד‪ .‬מחקרים המתמקדים בהרבה אנשים (באנגלית – ‪ generality‬או‬
‫‪ ) generalizability‬נותנים מידע רב יותר‪ ,‬אך המידע מהימן פחות‪ ,‬מעמיק בפחות‪ ,‬ועלול בקלות להמציא מידע‬
‫כוזב אם הקבוצה עליה הוא בוצע אינה באמת ובתמים מגוונת (כמו בעת ביצוע מחקרים בקולג'ים)‪.‬‬

‫מציאת קשר בין משתנים‬

‫במחקר אנו מוצאים קשר בין משתנים ‪ ,‬שלהם ערכים שונים‪ ,‬בין אם נמדדים (כמו במין – זכר או נקבה) או לא‬
‫(הערכה עצמית – נע בין נמוך מאוד לגבוה מאוד על ספקטרום רחב)‪ .‬במקרה השני עלינו לחקור אנשים על כל‬
‫רוחב הספקטרום ולא רק קצה‪ ,‬על מנת לקבל תמונה מדוייקת של המשתנה הנחקר; על מנת שמחקר יהיה‬
‫משמעתי‪ ,‬צריכה להיות קורלציה (קשר) בין הקצה הנמוך של הערכים הנמדדים לבין הקצה הגבוה (לדוגמא‪,‬‬
‫אם אנשים עם הערכה עצמית נמוכה משיגים תוצאות נמוכות בלימודים‪ ,‬אז ההיפך צריך בהכרח גם להיות‬
‫נכון)‪ .‬בעת עיסוק עם קורלציה אנו מודדים כיוון (האם יש קשר ישיר או הופכי בין המשתנים‪ ,‬כמו בדוגמא‬
‫שאנשים שיוצאים הרבה למסיבות הם בעלי ציונים נמוכים) הנמדד כחיובי או שלילי‪ ,‬ועוצמה (‪correlation‬‬
‫‪ ,coefficient‬המסומלת לרוב באות ‪ ,r‬כאשר ‪ 1.0‬מייצג את הקשר העוצמתי ביותר בין הנתונים ו‪ 0.0-‬מייצג‬
‫חוסר קשר מוחלט‪ ,‬על פי הפיזור על מערכת הצירים)‪ .‬כמובן שערך ‪ r‬חיובי ושלילי של אותו מספר חזקים‬
‫באותה מידה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנו מודדים גם משמעות (‪ ,)significance‬במובן של האם יש סיכוי לטעות במחקר‪,‬‬
‫אך גם במובן של האם יש שימוש פרקטי או קליני למחקר‪ .‬נושא חשוב נוסף לבדיקה הוא הסיבתיות (‬
‫‪ , )causality‬הקשר בין סיבה לתוצאה‪ :‬גם אם אנו יודעים שיש קורלציה חזקה בין משתנים שונים‪ ,‬אנו עדיין‬
‫לא יודעים מי מהם הוא הגורם ומי מהם הוא הנגרם‪ ,‬והאם ייתכן ויש גורם שלישי שלא חשבנו עליו כלל (‬
‫‪ )third-variable problem‬שהוא הגורם האמיתי‪.‬‬

‫מחקר ניסויי אחר סיבתיות‬

‫ישנה אפשרות כיצד לבדוק סיבתיות‪ ,‬בעזרת מחקר ניסויי (‪ .)experimental method‬יש לקחת את אחד‬
‫המשתנים מן הקרולציה הנבדקת (ייקרא המשתנה העצמאי) ולבצע עליו מניפולציה ע"י יצירה של רמות‬
‫שונות שלו – למשל ליצור ניסוי בו קבוצה מן האנשים מצליחים בקלות במשימותיהם והקבוצה השניה תיכשל‬
‫במשימותיה‪ .‬המשימה של החוקר היא ליצור סיטואציה בה הדבר הלא מוגדר היחיד (המשתנה העצמאי) הוא‬
‫השונה (על אף העובדה שאנשים שונים אחד מן השני) ובכך להגיע ל שליטה ניסויית (‪)experimental control‬‬
‫– ניתן לעשות זאת ע"י חלוקה אקראית (‪ )random assignment‬לקבוצות השונות‪ ,‬ובכך‪ ,‬עפ"י עקרונות‬
‫הסטטיסטיקה‪ ,‬ההבדלים בין האנשים השונים יבטלו אחד את השני אם נשתמש במספר רב מספיק של‬
‫נבדקים‪ ,‬והקבוצות אכן יהיו שוות‪ ,‬למעט המשתנה העצמאי‪ .‬לאחר הניסוי יש לבדוק את המשתנה היציב (‬
‫‪ ) dependant variable‬ולראות האם המניפולציה שבוצעה על המשתנה העצמאי אכן יצרה שינוי קורילציוני‬
‫בו‪ .‬הניסוי יצר‪ ,‬אם כן‪ ,‬סיטואציה בה כל הקבוצות שוות למעט משתנה אחד‪ ,‬ואנו באים לבדוק האם השינוי‬
‫במשתנה זה יצר שינוי גם במשתנה השני‪ ,‬שלא נגענו בו כלל במהלך הניסוי‪ .‬יש לציין שגם שיטת ניסוי זו אינה‬
‫נקייה מטעויות‪ ,‬שכן הקורלציה עדיין יכלה להיגרם מהבדל שלא היה ידוע לנו במשתנים – לדוגמא‪ ,‬גם אם‬
‫הוכחנו שכישלון במשימות מוביל להערכה עצמית נמוכה‪ ,‬עדיין יכול להיות שדבר זה נגרם לא מתחושת‬
‫כישלון עצמית אלא מכעס‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫הבדלים בין השיטות‬

‫ההבדל בין שיטות המחקר השונות הן שמחקר קורילציוני בודק נתונים ללא השפעה עליהם‪ ,‬ולכן ללא כל‬
‫וידוא לגבי תקינות הקשר בין סיבה ותוצאה (הנתונים יתייחסו גם להבדלים טבעיים הניתנים למדידה);‬
‫לעומתו מחקר ניסויי כן יוצר מניפולציה שכזו ובכך מבטיח שלוקח תהיה שליטה ומודעות לגבי כל המרכיבים‬
‫של המחקר‪ .‬היתרונות של שיטה אחת נוטות להיות השחיסרונות של השיטה השנייה‪:‬‬

‫השיטה הניסויית נותנת לנו לנו להבדיל בין סיבה ותוצאה‪ ,‬בניגוד לשיטה הקורלציונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשיטה הניסויית לא ברור בהכרח איזה אספקט של המדד הנמדד הוא החשוב והגורם לתופעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השיטה הניסויית בודקת תופעות בפרקי זמן קצרים מאוד‪ ,‬בניגוד לשיטה הקוריציונית המודדת אותם‬ ‫‪‬‬
‫לאורך פרק זמן ארוך‪ ,‬אפילו לאורך שנים‪ .‬אי לכך‪ ,‬ההשלכה שלך שמה שנגרם בניסוי תקף לכל אורך‬
‫חייו של אדם אינה מוצדקת‪.‬‬
‫השיטה הקורילציונית מאפשרת מחקר על נושאים שבשיטה הניסויית היו נחשבים כלא‪-‬אתיים‬ ‫‪‬‬
‫(מחקר על ילדים של הורים גרושים‪ ,‬לדוגמא)‪.‬‬

‫ישנה גם אפשרות ל"מחקר משותף" – זהו מחקר עם מספר גורמים ( ‪ ,multifactor study‬הנקרא בעת שילוב‬
‫של שתי השיטות הקודמות ‪ .)experimental personality research‬בשיטת מחקר זו חוקרים את כל‬
‫הגורמים האפשריים כאשר כל ניסוי משלב שילוב של מספר מגורמים אלו ואף פעם לא גורם אחד בלבד‪ ,‬על‬
‫מנת להבין כיצד הם משפיעים אחד על השני‪ .‬על אף היתרונות של שיטה משלבת זו‪ ,‬הרי שהיא גם מורכבת‬
‫הרבה יותר‪.‬‬
 ‫פרק ‪3‬‬

‫הערכת אישיות‬

‫מקורות מידע‬

‫אני מקבלים מידע מעצמנו‪ ,‬ומגורמים אחרים – תצפיות‪ .‬צופה שכזה יכול להיות אחד המכיר את הנחקר‬
‫(אישית‪ ,‬או עקב מעקב לאורך זמן)‪ ,‬או יכול שלא להכיר אותו‪ .‬המידע הנאסף יכול גם להיעשות בעזרת‬
‫ראיונות‪ .‬מידע מדיווח עצמי יכול להיעשות בשאלונים דרך משפטי נכון‪/‬לא נכון‪ ,‬או בעזרת קשת טווח בין‬
‫ערכים (למשל בין "מסכים ביותר" ל"לא מסכים ביותר"‪ .‬כאשר מתבצע שאלון שאינו מודד ערך יחיד אלא‬
‫מספר ערכים‪ ,‬אנו קוראים לו מלאי (‪ .)inventory‬אני מודדים במידע הנאסף גם האם הוא סובייקטיבי (האם‬
‫דעה מסויימת קובעת אותו) או האם הוא אובייקטיבי (האם הוא ניתן למדידה בצורה מדוייקת שאין עליה‬
‫עוררין)‪.‬‬

‫אמינות מדדים‬

‫בכל אמת מידה ישנו מרווח טעות‪ ,‬שעלינו להיות מודעים אליו ולשאוף להקטין ולבטל אותו‪ .‬דבר זה נעשה‬
‫בשלושה מישורים במקביל‪ :‬עקביות פנימית (‪ )internal consistency‬המתארת תשאול של אותה השאלה‬
‫מספר פעמים בדרכים שונות על מנת לוודא שלא הייתה אי‪-‬הבנת השאלה וכי לא ניתן לפרש דבר מה בדרכים‬
‫שונות (על מנת לוודא כי השאלות השונות אכן מביאות תוצאות שונות‪ ,‬משוואים את ממוצעיהן בקורלציה או‬
‫יוצרים קורלציה בה יש שילוב של התשובות השונות ( ‪ ,))split-half reliability‬אמינות בין‪-‬מדרגים המתארת‬
‫שילוב של מספר צופים או מדרגים המוכשרים במשימתם ובמקצועיותם‪ ,‬ואמינות מבחן‪-‬חוזר בה המבחן‬
‫מבוצע על אותו אדם שוב בהפרש זמן ובכך מודד את עקביות תוצאות המחקר‪.‬‬

‫תוקף מידות‬

‫תוקף (המידה בה מה שאנו חוקרים ומתבוננים בו משמעותי ואמיתי כלל וכלל) הוא חשוב מאוד במחקר‪.‬‬
‫בפסיכולוגיה עלינו להשוות את המשמעות המילונית של מושג כלשהו עם ה הגדרה האופרציונית (‪operational‬‬
‫‪ )definition‬שלו (דרך פיזית להסביר מושג ארטילאי‪ ,‬כמו הדרך להגדיר אהבה כ"עד כמה אדם מסוים מסכים‬
‫לוותר על פעילויות אהובות עליו למען האחר")‪ .‬זהו כמובן נושא בעייתי שכן ההגדרות יכולות שונות מאוד‬
‫אחת מן השנייה בטעות‪ .‬תפישת תוקף כזו נקראת תוקף מבני (‪ – )construct validity‬המידה (מדד האומדן)‬
‫משקף את המבנה (התכונה הנחקרת)‪ .‬על מנת לחזק תוקף זה‪ ,‬אנו משתמשים בסוגים שונים אחרים של‬
‫תוקף‪:‬‬

‫תוקף קריטריוני ( ‪ :)criterion validity‬נקרא גם תוקף מנבא‪ .‬תוקף זה כולל מציאת ביטויים פיזיים‬ ‫‪‬‬
‫רבים של התכונה (לדוגמא‪ :‬שליטה יכולה להתפרש כהצגת הצעות‪ ,‬מתן הנחיות‪ ,‬לקחת של שליטה על‬
‫הסיטואציה‪ ,‬וכדומה) ובדיקה האם כולם מתבטאים בצורה שווה כקורלציה‪ .‬אפשרות נוספת כוללת‬
‫ראיונות עם מספר מראיינים אשר כל אחד יגדיר את התכונה בצורה מעט אחרת‪ .‬שוב‪ ,‬חשוב ביותר‬
‫לבחור קריטריונים נכונים אשר באמת ובתמים רלוונטים לתכונה הנמדדת‪.‬‬
‫תוקף מתכנס (‪ :)convergent validity‬תוקף זה כולל מציאת תכונה דומה לתכונה הנמדדת (שליטה‬ ‫‪‬‬
‫דומה למנהיגות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ושונה מביישנות)‪ ,‬ועריכת מחקר על שניהם בכדי להוכיח כי הורלציה‬
‫ביניהם תהיה דומה (או הפוכה אם הערכים שונים)‪.‬‬
‫תוקף מבדיל (‪ :)discriminant validity‬תוקף זה כולל הוכחה כי המחקר אינו מודד תכונות אשר‬ ‫‪‬‬
‫אינך רוצה כי הוא ימדוד‪ ,‬וזאת על מנת לבטל במיטב יכולתך את השפעת גורם שלישי על קשר‬
‫הגורם‪-‬נגרם (מהפרק הקודם)‪ .‬תוקף זה הינו בלתי נגמר כיוון שתמיד יהיו עוד גרומים שיש צורך‬
‫לבטל על מנת להעניק תוקף חזק יותר למחקר‪.‬‬
‫תוקף פנים (‪ :)face validity‬זהו תוקף ארטילאי מעט‪ ,‬אשר גורס כי המחקר אכן מודד דבר מה‬ ‫‪‬‬
‫רלוונטי ומדוייק (שיוך של צבע מסוים לתכונה מסוימת הוא בעל תוקף פנים נמוך‪ ,‬לדוגמא)‪ .‬תוקף זה‬
‫עוזר מכיוון שלשאלות שהוא מבטא קל יותר לענות‪ ,‬וניתן לשים לב לניואנסים חשובים אשר הגדרה‬
‫כללית (כמו "עד כמה אתה עצמאי?") לא מאפשרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוקף זה עלול בקלות לגרום לאדם‬
‫להירתע משאלה אותה הוא מגדיר כאישית או מאיימת‪ .‬שימוש בתוקף זה אינו מבטל את הצורך‬
‫בשימוש בתוקף מבני!‬

‫בעת שימוש בתוקף יש לשים לב למספר בעיות אשר עולות ממנו‪ :‬שאלת התרבותיות (אשר מעלה שאלות האם‬
‫האישיות של עם או תרבות מסוימת זהה לחלוטין‪ ,‬והאם היא שאלות נתפסות על ידי תרבות מסוימת כזהות)‪,‬‬
‫ושאלת המבנה התגובתי (‪ – ) response sets‬הרצון האנושי הבסיסי לענות בחיוב ולא בשלילה על שאלות‬
‫(נקרא ‪ acquiescence‬ושונה מאדם לאדם‪ ,‬ועל אף שניתן לבנות שאלות בצורה הפוכה על מנת להימנע‬
‫מבעייתיות זו‪ ,‬הרי השאלות נהיות מסובכות יותר מבחינה לשונית ומובילות לתשובות פחות אותנטיות)‪,‬‬
‫והרצון האנושי הבסיסי לרצות מבחינה חברתית (נקרא ‪ ,social desirability‬ומתבטא ברצון של האדם לשים‬
‫את עצמו באור חיובי‪ ,‬ועקב כך הם לא יגידו על עצמם דברים רעים; שוב ניתן להסוות שאלות כך שלא יצביעו‬
‫על תכונה שלילית‪ ,‬ושוב במחיר של סיבוכים לשוניים אשר עלולים שלא להיות מובנים)‪.‬‬

‫התפתחות שיטות הערכת אישיות‬

‫ישנן שתי שיטות עיקריות לחקר אישיות‪ :‬השיטה התאורטית (או הרציונלית) הדוגלת בבניית מטרה למחקר‬
‫ואז בניסיון למצוא דרך להוכיח אותו (כך נעשו רוב מחקרי האישיות עד היום)‪ ,‬והשניה – השיטה האמפירית‬
‫(המדעית)‪ .‬שיטה זו דוגלת באיסוף מידע ואז בניסיון למצוא הוכחות לתופעות אישיותיות בתוכו‪ ,‬ובניסיון‬
‫"לקטלג" אנשים‪ .‬בתוך שיטה זו קיים מושג הנקרא מיפוי קריטריונים (‪ )criterion keying‬אשר מגדיר מצב‬
‫בו המידע הנאסף הוא אשר מגדיר באלו מושגים יש להשתמש במחקר‪ .‬מחקר מרכזי המדגים גישה זו הינו ה‪-‬‬
‫‪ , MMPI‬מחקר של שאלות נכון‪/‬לא‪-‬נכון שנעשה על חולים קליניים ואנשים "נורמאליים" המנסה למצוא‬
‫תכונות אופי המשותפות ומאפיינות למחלות נפש מסויימות‪.‬‬
 ‫פרק ‪4‬‬

‫סוגי אנשים‪ ,‬תכונות ותגובתיות‬

‫אב‪-‬טיפוסים ותכונות‬

‫תפיסת עולם זו הינה חלק מהפרספקטיבה המערכתית (‪ ,)dispositional perspective‬המאמינה כי בני אדם‬
‫הם בעלי דפוס‪-‬פעילות עקבי אשר ניתן להגדרה‪ ,‬בין אם בעזרת תכונות או רצונות‪ .‬אנו מבדילים בין סוג (‬
‫‪ ) type‬המסמל תכונה עצמאית ונפרדת שאינה קשורה לאחרות (זכר או נקבה) ואשר באופן כללי נעלמו מן‬
‫העולם הפסיכולוגי‪ ,‬לבין תכונה (‪ )trait‬אשר מראה על טווח מסוים שאדם נמצא עליו היכן שהוא‪( .‬יש לשים לב‬
‫שחוקרים מסויימים יצרו שילובים של סוגים ותכונות)‪ .‬היפוקרטס טען כי ישנן ‪ 4‬קבוצות אנשים – קולריים‬
‫(עצבניים)‪ ,‬מלנכוליים‪ ,‬סנגוייניים (אופטימיים) ופרגמטיים (רגועים) – כל אחד מהם מאופיין על ידי נוזל שונה‬
‫בגוף‪ .‬קארל יונג (‪ )1933‬טען כי אנשים הם או אינטרוורטיים (נוטים לפנימיות ולהימנעות ממצבים חברתיים)‬
‫או אקסטרוורטיים (נוטים ליצוניות ולחיפוש אחר מצבים חברתיים)‪ .‬ישנן שתי תפיסות עולם לגבי תכונות‪:‬‬
‫התפיסה הנומותטית (‪ ) nomothetic‬שגורסת כי התכונות הן דבר מה משותף לכל בני האדם באשר הם וכי‬
‫הבדלים בין אנשים נובעים משילוב שונה של הימצאות על המישורים השונים של התכונות המשותפות הללו‪,‬‬
‫והתפיסה האידיוגרפית (‪ ) idiographic‬שטוענת שאין תכונות משותפות כלל בין בני אדם וכי כל תכונה יחודית‬
‫לאדם אחד בלבד‪ ,‬גם אם היא דומה במקצת או בהרבה לתכונה אשר ייתכן שיש לאדם אחר‪.‬‬

‫מציאת תכונות‬

‫הדרך המקובלת ביותר למציאת תכונות האישיות היא בעזרת שיטה סטטיסטית הנקראת ניתוח גורמים (‬
‫‪ :) factor analysis‬בדיקה של מספר תכונות למציאת קורלציה ביניהן אצל הרבה אנשים שונים‪ ,‬ואם אכן‬
‫נמצאת קורלציה כזו אז כנראה שהתכונות זהות; תכונות עם קורלציה חזקה יותר הן תכונות בולטות‬
‫ומשמעותיות יותר‪ ,‬וכאלו עם קורלציה חלשה משמעותיות פחות‪ .‬כל "אוסף תכונות" כאלו מקבל שם‪ .‬זהו כלי‬
‫חשוב היות וניתן לצמצם מגוון עצום של תכונות למספר סביר יותר של תכונות‪ ,‬היות והוא מדגיש אילו תכונות‬
‫חשובות יותר מאחרות‪ ,‬והיות והוא יוצר כלי הערכות (‪ )assessment‬חזקים‪ .‬ישנן מספר שיטות שונות איך‬
‫חוקרים שונים בחרו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אלו תכונות לבחון מלכתחילה‪:‬‬

‫שיטתו של ריימונד קטל (‪ :)Cattell‬חוקר זה טען כי לכל תכונה אנושית חייבת להיות שם מילוני‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ולכן יש לבחון את כל המילים הקיימות במילון (נקרא ‪ .)lexicon criterion‬בעזרת שיטה זו ובעזרת‬
‫ניתוח גורמים צמצם קטל את הרשימה ל‪ 16-‬תכונות ( ‪.)the 16 personality factors inventory‬‬
‫שיטתו של הנס אייזנק (‪ :)Eysenck‬חוקר זה טען כי עלינו להתבסס על תכונות המוכרות לנו ולמצוא‬ ‫‪‬‬
‫להן הוכחה‪ ,‬תוך התבססות על חוקרים שבאו לפניו‪ .‬עקב כך הוא יצר שתי תכונות‪-‬על (להן הוא קרא‬
‫אב‪-‬טיפוסים) אשר מהוות טווח שבו נמצא כל אדם‪ :‬אינטרוורטיות מול אקסטרוורטיות‪,‬‬
‫ואמוציונליות מול יציבות (או במילים אחרות נוירוטיסיזם‪ ,‬המייצג של יציבות נפשית אל מול‬
‫אי‪-‬יציבות נפשית); תוך שילוב של שני קשתות טווח אלו ניתן ליצור כל אישיות שהיא על פי עקרונותיו‬
‫של היפוקרטס (אינטרוורטיות יחד עם אמוציונליות יוצרת מלנכוליה‪ ,‬וכו')‪ .‬אייזנק הוכיח את טענותיו‬
‫בעזרת אמת מידה הנקראת )‪ .EPQ (Eysenck Personality Questionnaire‬בפועל שילובי התכונות‬
‫של אייזנק דומים מאוד לרבות מתכונותיו של קטל‪ ,‬ובמיוחד לאלו אשר האחרון החשיב כתכונות‬
‫המרכזיות‪ .‬נקודות חשובות נוספות הקשורות לשיטתו של אייזנק היא אמונתו כי אקסטרוורטיות‬
‫וניורוטיסיזם מקושרות למערכת העצבים‪ ,‬וכי קיימת קשת טווח נוספת לה קרא פסיכותיות המודדת‬
‫ריחוק נפשי (או קרבה נפשית) של אדם‪.‬‬
‫שיטתו של ג'רי ויגינס (‪ :)Wiggins‬חוקר זה יצר קשתות טווחים אנכיות אחת לשנייה להן קרא‬ ‫‪‬‬
‫אהבה ושליטה ואשר כל אדם נמצא היכן שהוא עליהם; כל שילוב שכזה יוצר דפוס אישיות אחר‬
‫(לדוגמא‪ ,‬אדם אשר הוא בצד האוהב של מדד האהבה ובצד השתלטני של מדד השליטה יהיה‬
‫אקסטרוורטי וחברתי)‪.‬‬

‫מודל חמשת הגורמים‬

‫מודל זה הינו שיטה שפותחה ע"י פיסק ( ‪ )Fiske‬בשנת ‪ ,1949‬אך נחשבה כמשמעותית רק שנים לאחר מכן‪ ,‬עם‬
‫סיום פיתוחה כפי שאנו מכירים אותה כיום ע"י קוסטה ומקריי ( ‪ )Costa & McCrae‬ב‪ .1985-‬שיטה זו‬
‫מתבססת על קשתות טווחים כמו השיטות הנ"ל‪ ,‬אך גורסת כי ישנן חמש כאלו‪ .‬חמש תכונות אלו קיימות‬
‫בצורה זהה בכל התרבויות והמגדרים‪ ,‬וההבדל היחיד הוא בשם בו הן מוגדרות‪ ,‬אשר עליו יש מחלוקת עד‬
‫היום‪ .‬חמשת הגורמים הם כדלקמן‪:‬‬

‫‪ :Extraversion‬ציון גבוה משמעותו נועז‪ ,‬תקיף‪ ,‬מלא ביטחון עצמי‪ ,‬חברותי‪ ,‬ספונטני‪ ,‬דברן‪ ,‬אנרגטי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מלא אנרגיה‪ ,‬דומיננטיות‪ ,‬שמחה; ציון נמוך פירושו ביישן‪ ,‬נכנע‪ ,‬חסר ביטחון‪ ,‬שקט‪ ,‬מתבודד‪ .‬יש‬
‫רבים שטוענים כי החברתיות הבאה עם תכונה זו בציון גבוה היא תוצאת‪-‬לווי ולא חלק אינטגרלי מן‬
‫התכונה‪.‬‬
‫‪ :Neuroticism‬ציון גבוה משמעותו לחוץ‪ ,‬חרד‪ ,‬מודאג‪ ,‬מפוחד‪ ,‬רגיש; ציון נמוך פירושו רגוע‪ ,‬שקול‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מיושב בדעתו‪ ,‬ננוח‪ .‬תכונה זו מראה על יציבות נפשית‪.‬‬
‫‪ :Agreeableness‬ציון גבוה פירושו ידידותי‪ ,‬חם‪ ,‬אדיב‪ ,‬מנומס‪ ,‬בעל מזג טוב‪ ,‬מתחשב‪ ,‬מעניק‬ ‫‪‬‬
‫תמיכה; ציון נמוך פירושו עוין‪ ,‬קר‪-‬מזג‪ ,‬גס רוח‪ ,‬עצבני‪ ,‬קנאי‪ ,‬בעל טינה‪ ,‬מתלונן‪ .‬אנשים בעל ציון‬
‫גבוה נוטים לרצות לשמור על קשר עם אחרים‪ .‬נטייה זו לא מראה בהכרח גם על מזג נעים‪ ,‬אלא גם על‬
‫נכונות לוותר לאחרים‪.‬‬
‫‪ :Conscientiousness‬ציון גבוה פירושו זהיר‪ ,‬רציני‪ ,‬מסודר‪ ,‬אחראי‪ ,‬יסודי‪ ,‬חרוץ‪ ,‬מתמיד‪ ,‬עובד לפי‬ ‫‪‬‬
‫תוכניות‪ ,‬קפדן; ציון נמוך פירושו פזיז‪ ,‬קל‪-‬דעת‪ ,‬חסר אחריות‪ ,‬חסר זהירות‪ ,‬עצלן‪ .‬יש כאלו‬
‫המקשרים אותו עם כוח רצון‪.‬‬
‫)‪ :Openness to Experience (Intellect‬ציון גבוה פירושו בעל דמיון‪ ,‬איש רוח‪ ,‬תבונתי‪ ,‬סקרן‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יצירתי‪ ,‬מהיר תפיסה‪ ,‬בעל התבטאות‪" ,‬תרבותיות"‪ ,‬מקורי; ציון נמוך פירושו פשוט‪ ,‬חסר רעיונות‪,‬‬
‫גס‪-‬תפיסה‪ ,‬חסר סקרנות‪ ,‬חסר יצירתיות‪ .‬זוהי התכונה שהכי קשה להגדרה‪.‬‬

‫לכל אחת מן התכונות הללו יש השפעות על ההתנהגות‪:‬‬

‫‪ :Extraversion‬היכולת ליצור קשר ולהיות דמות בולטת בחברה (באגודות‪ ,‬למשל); יכולת רבה יותר‬ ‫‪‬‬
‫ליצור קשר עם אישה לא מוכרת; בעלי יכולת להשרות אמון ובטחון באחרים; פחות קואפרטיבים‬
‫בעת צורך להתחלק במשאבים; מעריכים הישגיות וגירויים; בעלי שאיפה למעמד בעבודה‪ ,‬השפעה‬
‫פוליטית‪ ,‬חיים מלאי התרגשות‪ ,‬וילדים‪.‬‬
‫‪ :Neuroticism‬קשיים רבים יותר בחיי הנישואים; פחות סיפוק מחיי הנישואים; נטייה רבה יותר‬ ‫‪‬‬
‫להתרחק מבן‪/‬בת זוגם לאחר אירוע שלילי; מפריע לביצועים האקדמיים; טון שלילי בעת כתיבה לגבי‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪ :Agreeableness‬היכולת (והרצון) לשמור על קשר; הימנעות מהפיכה לקורבן; הרגשה של תמיכה‬ ‫‪‬‬
‫חברתית מן המשפחה; ניסיון למנוע מחלוקות; היכולת לקבל כישלונות; הימנעות מתגובות‬
‫אגרסיביות; אמפתיה רבה יותר בתור הורים; פחות שליליות במערכת נישואים; ניסיון פחות לחפש‬
‫נקמה כתגובה על פגיעה; היכולת לשמור על שליטה עצמית בעת התמודדות עם רגשות שליליים;‬
‫ניסיונות פחותים להשיג אישה של גבר אחר ותגובות מופחתות כלפי כאלו המתנהגים באופן זה כלפי‬
‫בנות‪-‬זוגם; פחות שימוש‪-‬יתר בחומרים; פחות התנהגות אנטי‪-‬חברתית; מעריכים גמילת חסד‪,‬‬
‫מסורת‪ ,‬יחסי משפחה הרמוניים‪ ,‬רווחה קבוצתית‪ ,‬ונגד עושר‪ ,‬השפעה פוליטית וחיים מלאי‬
‫התרגשות‪.‬‬
‫‪ :Conscientiousness‬הימנעות ממין לא בטוח והצנהגות מסוכנת; בעלי פחות סיכוי לגנוב בת‪-‬זוג של‬ ‫‪‬‬
‫אחר; הורות אחראית; שימוש במשא‪-‬ומתן לצורך פתרון בעיות; רצון לקריירה אך לא בהכרח למעמד‬
‫ורמת חיים גבוהה; קרבה לדת בתור מבוגרים; שאיפה אקדמית גבוהה; השפעה על הבריאות (פחות‬
‫שימוש בסיגריות‪ ,‬שומרים על בריאותם ולכן חיים יותר‪ ,‬פחות שימוש‪-‬יתר בחומרים)‪.‬‬
‫‪ :Openness‬נעים בצורה חלקה יותר עם שינויים משמעותיים בחיים; פחות דעות גזעניות; סיפוק‬ ‫‪‬‬
‫מיני רב יותר בנישואים; רצון לביטוי אומנותי; חוסר רצון לחיות חיים משעממים וקלים; יותר‬
‫עבירות לפני כניסה לכלא‪.‬‬

‫תפיסת חמשת הגורמים עומדת בקשר הדוק עם תאוריות מוקדמות יותר‪ .‬שתיים מן התכונות מופיעות גם‬
‫בתורתו של אייזנק (ופסיכותיות דומה לשילוב של ‪ agreeableness‬ו‪ .)conscientiousness -‬קוסטה ומקריי‬
‫פיתחו מדד נוסף הנקרא ‪ , NEO-PI-R‬המודד תת‪-‬תכונות בתוך חמשת התכונות הראשיות (בדומה ל‪-‬‬
‫‪ supertraits‬של אייזנק)‪.‬ניתן למצוא השוואה דומה עם תורתו של ויגינס‪.‬‬

‫עדיין לא קיים קונסנזוס לגבי מודל חמשת הגורמים‪ .‬המתנגדים למודל טוענים טענות שונות – כי ערכים‬
‫מסוימים לא נבדקו כלל בשלב המילוני (ערכים כמו רוע ומצוינות) אשר יוצרים שני פקטורים נוספים –‬
‫‪ positive valence‬ו‪ .negative valence -‬טלגן (‪ )Tellegen‬טען כי ישנם שלושה גורמים (רגשיות חיוביות‪,‬‬
‫רגשיות שלילית‪ ,‬ושליטה עצמית)‪ .‬זוקרמן (‪ )Zuckerman‬טען למודל עם חמישה גורמים אחרים (כאשר‬
‫המשמעותי ביניהם הוא ההפרדה בין נוירוטיות ועוינות‪ ,‬כאשר עוינות חוברה לצד השלילי של‬
‫‪ ,agreeableness‬והחלפת ערך הפתיחות עם פעלתנות – ‪ .)activity‬חוקרים נוספים טענו כי קיימים פקטורים‬
‫נוספים אך צרים יותר (כגון דתיות‪ ,‬הומור‪ ,‬וכו')‪ .‬חוקרים אחרים מצאו בשפות אחרות גורם נוסף‪ ,‬אותו כינו‬
‫כאמינות‪/‬ענווה (‪ .) honesty/humility‬דעה נוספת טוענת כי ניתן לצמצם את התכונות לשתיים – התאמה‬
‫חברתית (‪ )socialization‬ואינדיבידואליות (‪ .)personal growth‬התשובה נסובה אם כן לגבי מספר התכונות‪,‬‬
‫כאשר מודל עם מעט תכונות היא מצומצמת מדי ולא כוללנית מספיק אך פשוטה להבנה‪ ,‬בניגוד לשיטה עם‬
‫תכונות רבות אשר היא מדוייקת יותר במחיר היותה דבר מה פחות נתפס אינטואטיבית‪.‬‬

‫תכונות ומצבים‬

‫למרבה ההפתעה התכונות השונות אינן בהכרח מראות על התנהגות של אדם במצבים שונים – הקורלציה בין‬
‫תכונת אישיות להתנהגות ספציפית היא ‪( 0.30‬תיאור של ‪ 10%‬מן ההתנהגויות בלבד)‪ ,‬ונקראת מקדם אישיותי‬
‫(‪ .) personality coefficient‬יש לשים לב‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שייתכן שהקורלציה היא כל כך נמוכה מכיוון שבכל‬
‫סיטואציה לא תכונה אחת אלא מספר תכונות נכנסות לפעולה‪ ,‬ולכן תוצאות המחקר לא יהיו מדוייקות‪ .‬מתוך‬
‫השאלה האם ישנו יתרון כלשהו למדדי תכונות קמה תנועת ה‪ situationism -‬שדגלה כי המצבים השונים הם‬
‫אלו המכתיבים התנהגות‪ ,‬ולא תכונות האישיות‪ ,‬שכן המצב חזק מן התכונה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים הראו כי‬
‫הקורלציה המוכחת מטענה שנייה זו היא זהה ונמוכה אף היא‪.‬‬

‫על מנת למצוא שיטה נכונה יותר קמה תנועת ה‪ ,interactionism -‬שילוב של שתי הדעות אשר מאמינה‬
‫שהתנהגות נקבעת ע"י תכונות אישיות והסיטואציה באופן שווה‪ ,‬והובילה לחקר שלם של כיצד שני הגורמים‬
‫הללו משפיעים אחד על השני‪ .‬מלבד השפעה של תכונה (יש אנשים עם נטייה שונה לדכאון) או סיטואציה‬
‫(מצבי לחץ מובילים לדכאון) על התנהגות‪ ,‬יתכן שילוב של שניהם במקרה נתון (מצב לחץ יכול לגרום יותר‬
‫לדכאון אצל אנשים אשר יש להם נטייה לדכאון; מצבי לחץ גורמים לאנשים אקסטרוורטיים לחפש חברה‬
‫ולאנשים אינטרוורטיים להתכנס בעצמם)‪ .‬שילוב זה יכול להתרחש יחד עם ההשפעה הנפרדת של תכונה או‬
‫מצב‪ ,‬או במקומן‪ .‬דרך אחרת לתאר תופעה זו היא על ידי הגדרת סיטואציות חלשות (כמו בילוי בפארק) בו‬
‫ישנו ביטוי רב יותר של אישיות‪ ,‬אל מול סיטואציות חזקות (כמו מסדר צבאי) שזו אין ביטוי רב כזה‪.‬‬

‫ישנה תכונה נוספת – פיקוח‪-‬עצמי (‪ – )self-monitoring‬אשר מגדיר עד כמה אדם מסוים משתלט על‬
‫הסיטואציה סביבו‪ .‬אנשים גם נעים בעקביותם בהקשר לתכונות מסוימות – אלו עם עקביות בתכונה מסוימת‬
‫הם בעלי יכולת ניבוי רבה יותר בבדיקה של תכונה זו שלהם‪ .‬אנשים בוחרים גם את הסיטואציות אליהם הם‬
‫נכנסים (יש אנשים האוהבים משחקי כדורגל וכאלו שאינם‪ ,‬למשל; אנשים בוחרים גם את בן‪/‬בת הזוג שלהם‬
‫על פי אותו עקרון)‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אנשים גורמים לתגובות שונות אצל אלו הסובבים אותם‪ ,‬מרכיב נוסף‬
‫בהתנהגות‪ .‬עקב כך הסיטואציה אינה דבר אובייקטיבי‪ ,‬אלא היא שונה ויחודית עבור כל אדם אינדיבידואלי‪.‬‬

‫תורת האינטרקציוניזם המשיכה והראתה כיצד עבור כל אדם בנפרד סיטואציה מסוימת גורמת להפעלה של‬
‫תכונה מסוימת (אפילו כזו שאינה תכונה "נורמטיבית" עבור אדם מסוים‪ ,‬כמו אקסטרוורטיות במצבים‬
‫מסוימים עבור אדם אינטרוורטי)‪ .‬אנשים אם כן יכולים במהלך חייהם לתת מקום לכלל מגוון התכונות ולא‬
‫רק לאלו המשוייכות אליהן‪ ,‬פשוט רוב הזמן הם יראו רק את התכונות המשוייכות הללו‪.‬‬

‫למחקרים שונים בנושא‪ ,‬ראה ‪ ,Box 4.2‬בעמוד ‪.64‬‬

‫כהמשך וסיכום‪ ,‬שלל התכונות (חמשת הגדולים ותתי‪-‬התכונות הבאות מתוכן) יוצרת פרופיל שאיתו ניתן‬
‫להגדיר אדם‪ ,‬וזהו הדבר היחודי לכל אינדיבידואל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬התכונות הן ביחסי גומלין אחת עם השנייה‬
‫ומשפיעות כיצד כל תכונה מראה את עצמה – אומץ יכול להראות את עצמו ביחסי אנוש (במקרה של‬
‫אקסטרוורטיות גבוהה) או בטיפוס הרים (במקרה של אקסטרוורטיות נמוכה‪ ,‬למשל)‪.‬‬

‫הפרעות אישיות ושיטת התכונות‬

‫ניתן להגדיר הפרעות אישיותיות פשוט עקב קיומה של תכונה מסוימת אצל אדם מסוים (כגון פסיכוטיזם או‬
‫נוירוטיזם – אנשים עם נוירוטיזם גבוה יראו את הפרעת האישיות לעיתים דחופות יותר) או כקיצוניות של‬
‫תכונה מסוימת – למעשה‪ ,‬של כל תכונה שהיא‪.‬‬

‫בהקשר לאינטרקציוניזם‪ ,‬נהוג לחשוב על על תכונה קיצונית כאל תורפה או רגישות לסיטואציה כלשהי (‬
‫‪ ,diathesis-stress model‬ובפשטות רגישות‪+‬לחץ=הפרעה התנהגותית)‪ .‬באנשים כאלו ההפרעה תופיע‬
‫לעיתים קרובות יותר מאצל אנשים אחרים‪ .‬לפי אותו קו מחשבה‪ ,‬טיפול אינו יכול לשנות תכונה מסוימת אצל‬
‫אדם (שכן תכונה אמורה להיולת דבר קבוע)‪ ,‬אך יכול לגרום לאדם להימנע מן המצבים אשר מהווים עבורו‬
‫נקודת תורפה‪ ,‬וכך לקיים אורח‪-‬חיים תקין‪.‬‬
 ‫פסיכולוגיה תכונתית – חסרונות ויתרונות‬

‫חסרונות‬

‫חסרון של שיטה זו היא שהיא נותנת תווית לדבר מה‪ ,‬אך אינה מסבירה אותו כלל (היא אינה מסבירה‬ ‫‪‬‬
‫כלל כיצד אישיות עובדת‪ ,‬או כיצד היא משפיעה על התנהגות‪ ,‬או מדוע היא מתרחשת)‪ .‬שיטה זו יכולה‬
‫להיתפס כריקה ושטחית – "פסיכולוגיה של הזר" – מתן מידע על אדם שמעולם לא פגשנו‪ ,‬ללא כל‬
‫אספקטים דינאמיים‪.‬‬
‫שיטה זו מתבססת על הנחה מעגלית ( ‪ – )circular reasoning‬ההנחה היא שאדם מתנהג בצורה‬ ‫‪‬‬
‫מסוימת היות וזו התכונה שלו‪ ,‬אך בו בעת אנו מגדירים את העובדה שזוהי תכונה מאפיינת שלו‬
‫מכיוון שהוא מתנהג בצורה המאפיינת אותה ‪ .‬עד שלא יינתן מידע חדש אנו רק סובבים במעגל על‬
‫אותה נחת יסוד חסרת מטרה‪.‬‬
‫התכונות אינן בהכרח מנבאות התנהגות מסוימת (אף כי האינטרקציוניזם מצא דרך להסביר תופעה‬ ‫‪‬‬
‫זו)‪.‬‬

‫יתרון‪ :‬אין דרך טובה יותר כיום ליצור פרופיל על אדם מסוים ולהגדירו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שיטה זו שרדה את מבחן‬
‫הזמן‪ ,‬ועדיין בשימוש עכשווי‪.‬‬
 ‫פרק ‪5‬‬

‫צרכים ומניעים‬

‫אנשים שונים מאוד בצרכיהם‪ .‬יש סטודנטים שמודאגים לגבי השאלה במה יעבדו בחיים‪ ,‬יש המודאגים לגבי השאלה עם‬
‫מי יתחתנו‪ .‬אנשים שונים זה מזה בצרכים שלהם‪ ,‬וצורך עמוק של אחד (“אני חייב לקבל ‪ 100‬בבחינה”)‪ ,‬שונה מצורך של‬
‫אחר (“אני צריך למצוא משמעות לחיי”)‪ .‬צרכים ומניעים משפיעים על המחשבה וההתנהגות שלנו בחיי היום יום‪ ,‬ועל כן‬
‫הם חלק חשוב מהפרספקטיבה על האישיות‪.‬‬

‫אלמנטים תיאורטיים בסיסיים‬

‫צרכים (‪)needs‬‬

‫העקרון הבסיסי של הגישה הזאת הוא שההתנהגות האנושית מובנת בצורה הטובה יותר כהשתקפות של צרכים‪ .‬צורך‪,‬‬
‫הוא מצב פנימי של חוסר סיפוק‪ ,‬מחסור בדבר הנחוץ לאושרנו ( ‪ .)well being‬הנרי מורי ( ‪ )henry murray‬שהתחיל את‬
‫הגישה הזו לאישיות הבדיל בין שני סוגי צרכים‪:‬‬

‫צרכים ראשונים (‪ :)primary needs‬צריכים ביולוגיים (צורך באוכל‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר‪ ,‬סקס והימנעות מכאב)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צרכים משניים (‪ :)secondary needs‬צרכים פסיכולוגים או חברתיים (צורך בכוח‪ ,‬או בהישגיות)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כדי להבין את תיאורית הצרכים‪ ,‬קל להתחיל עם הצרכים הביולוגים‪ .‬הצרכים הביולוגים צריכים להיות מסופקים‬
‫בצורה חוזרת ונשנית לאורך זמן‪ .‬אם צורך לא מסופק‪ ,‬ככל שהזמן יעבור הוא יגדל בהדרגה בעוצמתו עד שהאדם יפעל‬
‫בצורה שתספק אותו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עם הזמן אתה נהיה רעב‪ ,‬וברגע שהרעב הופך לחזק מספיק אתה תמצא דרך לספק אותו‪,‬‬
‫והצורך לאוכל יירגע עד הפעם הבאה‪.‬‬

‫עוצמת הפעילות (מרץ‪ ,‬התלהבות‪ ,‬יסודיות) מושפעת מחוזקו של הצורך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שהצורך חזק יותר‪ ,‬כך הוא יקבל‬
‫קדימות בסדר העדיפויות של האדם‪.‬‬

‫צרכים הם מוגדרים – יש צורך במשהו ספציפי ‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שצריך מים‪ ,‬אינו לו צורך בסתם במשהו‪ ,‬אלא הוא צריך‬
‫דווקא מים‪ .‬בנוסף‪ ,‬צרכים גורמים לתנועה אל משהו או גורמים להימנעות ולהתרחקות ממשהו‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שצריך‬
‫מים איננו צריך סתם משהו שקשור למים (גם לאדם שיש פחד משחייה יש צורך שקשור למים)‪ ,‬אלא יש לו צורך להשיג‬
‫מים‪.‬‬

‫מניעים ( ‪)motives‬‬

‫תיאורטיקנים מניחים שהצרכים עובדים דרך מניעים ‪ .‬מניע לוקח צורך בסיסי ומקרב אותו צעד נוסף אל ההתנהגות‪.‬‬
‫בניגוד לצורך‪ ,‬את המניע חווים בצורה ישירה‪ .‬אפשר להבין זאת ע"י דוגמא‪ :‬הצורך במזון מתרחש ברמה הביולוגית של‬
‫הגוף‪ ,‬אבל הוא הופך למניע ( ‪ )motive state‬שנקרא – רעב‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שהצורך הוא מצב פיזי שאתה לא חובה בצורה‬
‫חושית ישירה אלא הוא יוצר מניע שאותו חווים בצורה סובייקטיבית‪.‬‬

‫‪Press‬‬

‫מניעים מושפעים לא רק מצרכים פנימיים אלא גם מאירועים חיצוניים (את התופעה הזו כינה ‪ Murray‬בשם ‪.)press‬‬
‫כלומר‪ ,‬מצב חיצוני כל שהוא יכול לעורר מניע לדבר מסוים‪ .‬דבר זה נכון הן למניעים ביולוגיים – גם אצל אדם שבע יכול‬
‫להתעורר מניע הרעב למראה פיצה טעימה במיוחד‪ ,‬וגם למניעים מצרכים משניים – למראה זוג מאוהב מתעורר המניע‬
‫להיות עם מישהו‪.‬‬

‫הערה חשובה על ההבחנה בין צורך למניע‪ :‬למרות שאפשר להבדיל בניהם‪ ,‬פעמים רבות משתמשים בהם ללא הבדל‪.‬‬
‫זאת משום שבמקרים מסוימים קשה מאוד להבדיל בניהם בעיקר במצבים פסיכולוגיים‪ ,‬כגון בין הצורך בהישגיות לבין‬
‫המניע להשגיות‪ .‬מעתה ואילך לא תיהיה כ"כ הבחנה בניהם‪.‬‬

‫צרכים‪ ,‬מניעים ואישיות‬

‫מניעים חזקים משפיעים על ההתנהגות ולאנשים שונים מפת צרכים שונה‪ :‬כלומר‪ ,‬אנשים מסוימים מרגישים צורך‬
‫מסוים יותר מאשר אנשים אחרים מרגישים אותו‪ .‬אופי הצרכים משפיע על תמונת האישיות של האדם‪.‬‬

‫‪Motive states and motive dispositions‬‬

‫אנשים שונים הן בצרכים העכשווים שלהם ("אני רעב עכשיו") והן באופי הצורך שלהם‪ .‬לדוגמא‪,‬נניח שאצל אדם אחד‬
‫הצורך בהשגיות הוא תמיד גבוה‪ ,‬בעוד שאצל אחר אותו הצורך באופיו הוא נמוך‪ .‬גם אם לשניהם תיהיה תבנית זהה‬
‫לגמרי בין כל שאר הצרכים הם יתנהגו בצורה אחרת‪.‬‬
 ‫מערכת הצרכים של ‪Murray‬‬

‫מורי פיתח תאוריה של אישיות המבוססת על מונחי הצרכים‪ ,‬ה‪ press‬והמניעים‪ ,‬ובעיקר עם דגש על המניעים‬
‫הפסיכלוגיים שהם לטענתו הבסיס להתנהגות‪ .‬הוא האמין שלכולם יש את אותן הצרכים ואנשים נבדלים בנטיות שלהם‬
‫לעוצמות שונות בצרכים‪.‬‬

‫הצרכים אומנם שונים זה מזה אך בפעולה אחת ניתן לספק שני צרכים שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬צרכים שונים יכולים "לסייע" זה‬
‫לזה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הצורך בסדר יכול לשרת את הצורך בהשגיות‪ .‬צרכים יכולים גם להיות בקונלפליקט אחד עם השני (הצורך‬
‫בעצמאות מול הצורך בקשר אינטימי)‪ .‬כמו שצרכים שונים מתקשרים בדרכים מורכבות עם צרכים אחרים‪ ,‬כך גם ישנו‬
‫קשר מורכב בין צורך ל‪ .press‬הם יכולים לעבוד יחד‪ ,‬ויכולים ליצור קונפליקט‪.‬‬

‫מדידת מניעים‪the Thematic Apperception Test - TAT :‬‬

‫מסיבות שונות מורי ועמיתיו התחילו במדידת המניעים לא ע"י שאלונים אלא בשיטה אחרת‪ .‬הם האמינו שצרכים‬
‫"מוקרנים" אצל האדם כמו סרט על מסך קולנוע‪ .‬מורי קרא לתהליך זה ‪( Apperception‬התפסה)‪ .‬מדידת תהליך זה ע"י‬
‫‪ . TAT‬מניחים סט של תמונות שונות שאינן ברורות לפני הנסיין והוא מתבקש ליצור סיפור לכל אחד מהתמונות‪ .‬הסיפור‬
‫צריך לתאר מה קורה‪ ,‬את המחשבות והרגשות של הדמויות‪ ,‬את היחסים בין הדמויות ואת התוצאה של הסיטואציה‪.‬‬
‫הטענה היא שדרך הסיפור יתגלו מניעים חבויים אצל האדם‪ .‬ניסויים קדומים הוכיחו כבר שסיפורים כאלו אכן משקפים‬
‫צרכים של אנשים‪ .‬מניפולציה אחת נעשתה על רעב‪ :‬סיפורים של אנשים רעבים היו שונים מסיפורים של אנשים פחות‬
‫רעבים‪ ,‬ומניפולציה אחרת על השגיות‪/‬כישלון וגם בה היו שינויים בין הסיפורים בהקשר של השגיות (אנשים שיצרו‬
‫אצלם תחושת כישלון גילו יותר דחף להשגיות)‪.‬‬

‫‪Studies of specific dispositional needs‬‬

‫הצורך בהישגים‬

‫המוטיבציה בהשגיות היא השאיפה לעשות דברים בצורה טובה‪ ,‬להרגיש טוב בהתגברות על מכשולים‪ .‬הצורך בהישגים‬
‫משתקפף ב‪ TAT‬בתשובות שהזכירו ביצוע מוצלח של משהו‪ ,‬השגת מטרות‪ ,‬התגברות על מכשולים‪ ,‬רגשות חיוביים על‬
‫הצלחה‪ ,‬או רגשות שלילים בהקשר של כישלון‪.‬‬

‫אנשים ששונים בצורך זה מתנהגים אחרת בסיטואציות קשורות‪-‬הישגים‪ .‬למשל‪ ,‬האם בוחרים לבצע מטלות קלות או‬
‫קשות? אנשים עם צורך נמוך בהישגים בוחרים מטלות מאוד קשות או מאוד קלות משום שהם לא מוטרדים מכך‬
‫שהתוצאה תשקף יכולת שלילית אצלם‪ .‬בעוד שאנשים עם צורך גבוה בהישגים נוטים לבחור משימות ברמת קושי‬
‫בינונית‪ ,‬כזו שתעיד על היכולת שלהם‪ .‬משימה קלה לא מלמדת על היכולת משום שכולם מצליחים בה‪ .‬משימה קשה לא‬
‫מלמדת על היכולת כי כולם נחשלים בה‪ .‬ואילו דווקא ממשימה בינונית אפשר ללמוד הרבה‪ .‬הטענה היא שאנשים‬
‫שגבוהים בצורך בהישגים מעדיפים מצבים דיאגנוסטים (מאפשרי הערכה) ואילו הקושי משחק תפקיד משני‪.‬‬
‫האפקט של מוטיבציה זו נחקר רבות‪ .‬נמצא קשר להתמדה במקרי כישלון‪ ,‬באיכות הביצוע של מטלות ובציונים בבית‬
‫ספר‪ .‬ישנה טענה (די מבוססת) שיש אפקט למוטיבציה להישגים של תרבות שלמה על המצב הכלכלי שלה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מוטיבציה להשיגים של מדינה בתקופה מסוימת מובילה להצלחה כלכלית (נמצאה סיבתיות)‪.‬‬

‫לפעמים יש השפעות שליליות לצורך זה‪ .‬אנשים בעמדות גבוהות במנהל או בפוליטיקה בעלי מוטיבציה חזקה להישגים‬
‫נוטים לקחת על עצמם יותר מידי וזה פוגע בתוצאות‪ ,‬כי למעשה הם צריכים להניע אנשים אחרים (סוג אחר של צורך)‪.‬‬

‫צורך זהה יכול להוביל לתוצאות שונות לגמרי‪ ,‬וזה בהתאם למטרות השונות של בני האדם‪ .‬מחקר לגבי צורך בהישגים‬
‫אצל נערות בגילאי ‪ , 17-18‬מצא שנערות בעלי אוריינטציה משפחתית והישגיות גבוה ישקיעו אנרגיה בפעילויות‬
‫שמובילות לנישואין ומשפחה‪ .‬בעוד שנערות בעלי אוריינטציה (והישגיות גבוה) קרייריסטית יפנו את האנרגיות לקריירה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נשים שגבוהות בהישגיות ישיגו אותה בדרך שמתאימה להם ולעולם בהם הם חיות‪.‬‬

‫הצורך בכוח‪/‬עוצמה ‪need for power‬‬

‫הצורך בכוח הוא – הרצון להשפיע על אחרים‪ ,‬להיות בעל יוקרה‪ ,‬ולהרגיש חזק יחסית לאחרים ‪ .‬צורך זה משתקף ב‬
‫‪ TAT‬בתשובות שציינו פעולות תקיפות ונמרצות‪ ,‬בעיקר פעולות שעוררו רגשות חזקים אצל אחרים‪ ,‬ובנוסף גם אצל‬
‫אנשים שהביעו עניין בסטטוס ובמעמד‪.‬‬

‫השפעות ‪ :‬אנשים גבוהים בצורך זה מנסים להיות בעמדות של סמכות והשפעה‪ ,‬והם מקיפים את עצמם בסמלים של‬
‫עוצמה (לדוגמא‪ ,‬סטודנטים גבוהים בצורך בעוצמה סביר שיהיו בארגוני הסטודנטים)‪ .‬הם גם פעילים יותר מינית‪ ,‬חשוב‬
‫להם יותר דעתם של אחרים עליהם והם רוצים שיראו אותם כסמכותיים ומשפיעים‪ ,‬והם נוטים להיות מעט‬
‫נרקיסיסטים‪ .‬יש פחות סיכוי שהם יעשו ויתורים במהלך משא ומתן דיפלומטי (מאשר אנשים שנמוכים במדד זה)‪ ,‬הם‬
‫לומדים מניצחונות יותר מאחרים‪ ,‬ולומדים מהפסדים פחות מאחרים‪ .‬הם יעילים יותר בניהול אנשים‪.‬‬

‫גברים גבוהים בצורך זה יחפשו נשים תלותיות (ויש גם סיכוי רב יותר שהם יכו אותם במהלך ויכוח)‪ ,‬ומחקר מצא‬
‫שפחות סביר שנשים אלו יפתחו קריירה עצמאית‪ .‬נשים שגבוהות בצורך זה מקבלות סיפוק גבוה יותר מעבודות‬
‫הקשורות בעוצמה‪ ,‬וסביר יותר שהם יתפתחו יותר בקריירה שלהם‪.‬‬

‫ביחסים בין אישיים אנשים גבוהים בצורך זה הם בעלי אוריינטציה אקטיבית‪ ,‬אסרטיבית ושתלטנית‪ .‬הם מסופקים‬
‫מביטויים של חוסר‪-‬דומיננטיות של אחרים‪ ,‬ומוטרדים מביטויי דומיננטיות של אחרים‪.‬‬

‫לגבי לחץ‪ ,‬אצל אנשים גבוהים בצורך לעוצמה משתחרר הורמון הלחץ קורטיזול אחרי כישלון‪ ,‬בעוד שאצל אנשים‬
‫שנמוכים בצורך זה הוא משתחרר דווקא אחרי הצלחה‪ .‬הסיבה לכך היא שכנראה ההורמון משתחרר בתוצאות שהאדם‬
‫לא רגיל אליהם‪ ,‬או לא התכוון אליהם‪ .‬לגבי טוטסטרון‪ ,‬אנשים גבוהים בצורך זה גבוהים יותר ברמה הבסיסית של‬
‫טוטסטרון בגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר הצלחה משתחרר אצלם יותר טוטסטרון מאשר אחרים‪ ,‬ולאחר כישלון הם חווים ירידה‬
‫גדולה יותר מאשר אחרים‪.‬‬

‫יש טענה שאנשים גבוהים בצורך זה יכולים ללכת לאחד משתי כיוונים‪ ,‬וזה בהתאם לרמת האחריות שהם רכשו במהלך‬
‫חייהם‪ .‬אלו שרכשו אחריות יבטאו את הצורך בדרכים מקובלות‪ ,‬ואילו אלו שלא רכשו אחריות עלולים לבטא את‬
‫הצורך בדרכים בעייתיות יותר – אגרסיביות‪ ,‬נצלנות מינית‪ ,‬ושימוש באלכוהול וסמים‪.‬‬
 ‫הצורך בהשתייכות ‪need for affiliation‬‬

‫הצורך בהשתייכות הוא – הרצון לבלות זמן עם אנשים אחרים וליצור קשרים חברתיים ‪ .‬אין פה רצון לדומיננטיות אלא‬
‫רק לאינטראקציה‪ ,‬והאינטראקציה היא מטרה ולא אמצעי‪ .‬צורך זה משתקף ב‪ TAT‬בתשובות שהראו רצון לקבלה ע"י‬
‫אחרים‪ ,‬ובנסיונות לכונן או להמשיך יחסים חיובים עם אחרים‪.‬‬

‫השפעות‪ :‬אנשים שגובים בצורך זה הם בעלי רצון רב יותר להראות כנוחים‪ ,‬כנעימים ( ‪ ,)agreeable‬ואם קבוצה תלחץ‬
‫עליהם יש יותר סיכוי שהם ילכו אחרי הקבוצה‪ .‬הם נלחצים אם הם חושבים ששופטים את הכישורים הבין‪-‬אישיים‬
‫שלהם‪ .‬הם מחפשים פרטנרים חמים ואוהבים‪ .‬יש יותר סיכוי שהם יעשו ויתורים במעשה ומתן‪ ,‬ויש יותר סיכוי שהם‬
‫ינסו ליזום חברות‪ .‬הם רגישים במיוחד לביטויי כעס של אחרים‪.‬‬

‫כנראה שהרצון ליצור קשרים חברתיים עולה על הפחד מחוסר קבלה חברתית‪ ,‬וזה כנראה מוביל להשתתפות אקטיבית‬
‫באירועים חברתיים‪ .‬הם מקיימים יותר שיחות טלפון‪ ,‬משוחחים יותר‪ ,‬וכותבים יותר מכתבים‪ .‬כשהם לבד‪ ,‬הם מביעים‬
‫רצון לאינטרקציה עם אנשים‪.‬‬

‫צורך זה משפיע בצורה מורכבת על סיפוק ממערכות יחסים‪ :‬ככל שיש יותר התאמה (בצורך זה) בין בני הזוג כך הם יותר‬
‫מאושרים (כלומר‪ ,‬גבוה עם גבוה‪ ,‬נמוך עם נמוך)‪.‬‬

‫‪ Hill‬חילק צורך זה ל‪ 4‬תת‪-‬צרכים‪ :‬השוואה חברתית‪ ,‬תמיכה ריגשית‪ ,‬גירוי חיובי‪ ,‬ותשומת לב לאחרים‪ .‬בהתאם למדד‬
‫שיצר הוא הצליח לחזות ביתר דיוק התנהגויות במצבים מסוימים‪ .‬לממצאים האלה יש חשיבות כללית‪ .‬כמו לגבי‬
‫תכונות אישיות‪ ,‬כך גם לגבי צרכים‪ ,‬יש מתח בין הרצון להכליל את הצרכים במספר מצומצם של צרכים דומיננטים ‪,‬‬
‫לבין הרווח שיש בספציפיות‪ ,‬ובחלוקה לצרכים יותר מדויקים (חיזוי מדויק יותר של התנהגות)‪.‬‬

‫הצורך באינטימיות ‪need for intimacy‬‬

‫הצורך באינטימיות הוא – השאיפה לחוות חום‪ ,‬קירבה‪ ,‬ותקשורת עם אדם אחר‪ ,‬להרגיש קרוב לאדם אחר‪ .‬צורך זה‬
‫לא היה במקור חלק ממערכת הצרכים של מורי‪ ,‬אלא הוסף מאוחר יותר‪ .‬הוא דומה לצורך בהשתייכות בכך שהיחסים‬
‫הינם מטרה ולא אמצעי‪ ,‬אך זה הולך רחוק יותר בהדגשה על קירבה ויחסים פתוחים עם אדם אחר‪ .‬בניגוד לצורך‬
‫בהשתייכות שהוא בעל אוריינטציה אקטיבית‪ ,‬צורך זה הוא פסיבי יותר‪ .‬בכל מקרה בין שני הצרכים יש קורלציה גבוה‬
‫יחסית של ‪( 0.58‬וניתן להבין מדוע מורי לא כלל אותי)‪.‬‬

‫השפעות‪ :‬לאנשים שגבוהים בצורך זה היו יותר יחסי אחד‪-‬על‪-‬אחד‪ ,‬ולא יותר אינטראקציה בקבוצות גדולות‪ .‬ביחסים‬
‫הם חושפים יותר את עצמם (משתפים בפחדים‪ ,‬תקוות‪ ,‬ופנטזיות)‪ ,‬ואנשים חושפים את עצמם בפניהם גם כן (הם‬
‫נחשבים למקשיבים טובים יותר)‪ .‬הם גם נוטים יותר להסתכל ולהגדיר את החיים שלהם ע"פ מערכות היחסים שלהם‪.‬‬
‫כשהם עם אחרים הם צוחקים‪ ,‬מחייכים‪ ,‬ויוצרים קשר עין עם האדם איתו הם משוחחים‪ .‬אין להם רצון לשלוט בסצנה‬
‫החברתית‪.‬‬
‫בדרך כלל אנשים שגבוהים בצורך זה שמחים יותר ומסופקים יותר מהחיים שלהם‪ ,‬אך זה בתנאי כמובן שהם לא לבד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צורך זה לא מסתדר טוב עם הצורך בצורך בכוח‪ ,‬ואדם שגבוה בשניהם הוא בעל הסתגלות נמוכה‪.‬‬

‫תבניות של צרכים‪inhibited power motive :‬‬

‫עד עכשיו התייחסנו רק אל צרכים בודדים‪ ,‬אך יש גם כמה קומבינציות מעניינות בין צרכים‪ .‬אחת הידועות שבהם היא‬
‫‪ , inhibited power motive‬שמתייחסת לאנשים שגבוהים בצורך בכוח ונמוכים בצורך בהשתייכות‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים אלו‬
‫רוצים עוצמה ולא אכפת להם ממה שאחרים חושבים עליהם‪ .‬אם אנשים אלו הם בעלי שליטה עצמית גובהה‪ ,‬אז יש‬
‫להם סיכוי רב להגיע לדרגות גבוהות של ניהול‪ .‬אנשים אלו גם טובים מאוד בשכנוע‪.‬‬

‫אך‪ ,‬מחקר היסטורי הראה שזה מדד גם לפתיחה במלחמות‪ .‬כשמנהיגים מבטאים אמירות יותר כוחניות( ‪power‬‬
‫‪ )imagary‬ובעלות פחות תדמית השייכותית (‪ )affiliation imagary‬הסיכויים למלחמה עולים‪ .‬כאשר המצב הפוך‪( ,‬יותר‬
‫השתייכות‪ ,‬פחות כוח) יש יותר סיכוי למניעת המלחמה‪.‬‬

‫הצורך בכח‪)Need for power( :‬‬

‫חוקר עיקרי‪.David Winter :‬‬

‫הגדרת הצורך‪ :‬המוטיבציה שיהיה לך השפעה על אחרים‪ ,‬יוקרה ותחושת חוזק ביחס לאחרים‪.‬‬

‫בבדיקות ‪ TAT‬ראו שלבעלי צורך בכח יש תדמית של כוחניות‪ ,‬נמרצות והם דואגים לגבי הסטאטוס ותדמית שלהם‪.‬‬

‫התנהגויות אופייניות‪ :‬בעלי סמכות והשפעה‪ ,‬מקיפים עצמם בסמלי סטאטוס‪ ,‬נטייה לנרקסיסטיות‪ .‬דוגמה‪ -‬יו"ר‬
‫אגודה‪.‬‬

‫‪-‬זו תכונה שיכולה לפעול לטובתם בכך שהם מנהלים מו"מ מוצלח ולומדים יותר מנסיונות‪ ,‬אך יכולה גם לפעול לרעתם‬
‫בכך שהם לומדים פחות מכשלונות‪.‬‬

‫‪-‬התכונה מרחיבה את ההשפעה בניהול אחרים (לדוגמה‪ -‬נשיאים מוצלחים בארה"ב היו גבוהים בתכונה זו) ויכולה לבוא‬
‫לידי ביטוי בתגובה אקטיבית יותר לבעיות‪.‬‬

‫‪-‬רמת הצורך באדם משפיעה על סוג האנשים איתם הם נוטים להתקשר‪ :‬רב הגברים בעלי צורך בכח רוצים אשה‬
‫תלותית וחסרת קריירה עצמית‪ ,‬כי זה נותן להם לחוש עליונות‪ .‬אשה עצמאית היא איום מבחינתם ויש להם נטייה‬
‫להיות בעלים מכים‪.‬‬

‫‪-‬הצורך קיים גם בנשים‪ .‬מחקרים מראים שנשים שגבוהות בצורך זה קיבלו סיפוק מתפקידי כח יותר מנשים אחרות‪,‬‬
‫ושהן הצליחו בקריירה שלהן רק אם היו בתפקיד בעל כח וסמכות‪.‬‬
‫‪-‬פירוש הסיגנלים החברתיים ע"י האדם‪ ,‬משקפת את רמת הצורך שלו בכח‪ .‬לדוגמה‪ -‬עבור אדם עם צורך גבוה בכח‪,‬‬
‫הבעות חלשות מהסביבה יהוו תגמול והבעות חזקות יהוו עונש‪ ,‬כי אנשים בעלי הבעות חלשות מזמינים שישלטו עליהם‪.‬‬

‫‪ Schulthesis-‬ועמיתיו מוכיחים שהצלחה וכשלון גורמים שניהם למתח ולהפרשה מרובה של קורטיזול‪ ,‬אך באנשים‬
‫שונים‪ .‬בעלי צורך גבוה בכח יכנסו למצב מתח ויפרישו הרבה קורטיזול לאור כישלון‪ ,‬ולעומת זאת בעלי צורך נמוך בכח‬
‫יכנסו למתח ויפרישו הרבה קורטיזול לאור הצלחה‪ .‬יש קשר גם בין הורמון המין טסטוסטרון לצורך בכח‪ .‬גברים גבוהים‬
‫בצורך בכח‪ ,‬רמת הטסטוסטרון ירדה לאחר כילון ועלתה לאחר הצלחה או אפילו דמיון של הצלחה כוחנית‪.‬‬

‫‪Winter -‬אומר שניתן לנתב צורך גבוה זה ל ‪ 2‬כיוונים וזה תלוי באדם עד כמה הוא לוקח אחריות חברתית‪ .‬האחראיים‬
‫הם בעלי מצפון והם לקחו את זה לכיוון שמקובל חברתית‪ .‬חסרי האחריות הלכו לכיוון בעייתי של השפעה על אחרים‪,‬‬
‫כגון‪ -‬אגרסיביות‪ ,‬ניצול מיני‪ ,‬אלכוהול וסמים‪.‬‬

‫הצורך בשיוך חברתי‪)Need for Affiliation ( :‬‬

‫הגדרת הצורך‪ :‬המוטיבציה להיות עם אחרים וליצור קשרים חברתיים‪.‬‬

‫ב ‪ TAT‬זה משתקף בדאגה האם האחרים יקבלו אותך ובנסיונות ליצור ולשמר קשרים עם אחרים‪ .‬התנהגויות אופיניות‪:‬‬
‫הם רוצים ליצור תדמית של אדם נעים‪ ,‬הם נסחפים אחרי הזרם‪ ,‬נלחצים מביקורת חיצונית‪ ,‬אוהבים להיות עם אנשים‬
‫ובמיוחד בחברה של אנשים חמים‪ ,‬נוטים להיכנע במו"מ‪ ,‬רגישים במיוחד לרגזנות של אחרים‪ ,‬משתתפים אקטיביים‬
‫באירועים חברתיים ומשקיעים יותר זמן מאחרים בפעילות חברתית כגון‪ -‬שיחות בפלאפון והתכתבות‪.‬‬

‫‪-‬החברה נוטה לתפוס אותם כמנהיגים חברתיים‪ (.‬אך לא כוחניים כמו בעלי הצורך בכח)‪.‬‬

‫‪-‬מערכות יחסים מוצלחות צריכות שלשני בני הזוג תהיה התאמה ברמת הצורך בשיוך קבוצתי‪ ,‬בין אם גבוהה ובין אם‬
‫נמוכה‪.‬‬

‫‪ Hill-‬מחלק את האנשים לקבוצות ספציפיות יותר ע"פ הסיבות הפנימיות שיש להם לצורך בשיוך חברתי וערך ניסויים‬
‫ע"פ קטגוריות אלו‪ .‬דוגמאות לקטגוריות‪ -‬צורך בתשומת לב או צורך בתמיכה רגשית כסיבה הפנימית לצורך של האדם‬
‫בשיוך חברתי‪.‬‬

‫הצורך באינטימיות‪)Need for Intimacy ( :‬‬

‫חוקר עיקרי‪.Dan McAdams :‬‬

‫הגדרת הצורך‪ :‬המוטיבציה לחוות חום‪ ,‬קירבה ותקשורת חליפין‪ .‬בקיצוניות‪ ,‬זה הרצון להתמזג עם האחר‪.‬‬

‫בדומה לצורך בהשתייכות‪ ,‬הם שואפים להיות עם האחר כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי כמו אצל האדם בעל הצורך‬
‫בכח‪ .‬בשונה מהצורך בהשתייכות‪ ,‬יש כאן דגש על קירבה ושיתוף‪.‬‬
‫‪ Murray -‬ברשימתו המקורית התייחס לצורך זה כחלק מהצורך בשיוך חברתי‪ ,‬אך ‪ Adams‬הוסיף כי לדעתו כי בשונה‬
‫מהצורך בשיוך חברתי‪,‬צורך זה מדבר על הצד החיובי במערכות יחסים ויותר פאסיבי ממנו‪ .‬אם כי אכן יש קורלציה של‬
‫‪ .58‬בין השתיים‪.‬‬

‫‪-‬התנהגויות אופייניות‪ :‬יותר קשרים חברתיים מסוג " ‪ 1‬על ‪ ,"1‬שיתוף‪ ,‬חשיפה עצמית וחשיפת השני‪ .‬הם רואים את‬
‫עצמם כבעלי יכולת הקשבה גבוהה בשל דאגתם לרווחת השני‪.‬‬

‫‪-‬אנשים בעלי צורך גבוה באינטימיות לעיתים מפרשים את טיב חייהם ע"פ רמת סיפוק צורך זה‪ :‬הזכרונות הטובים‬
‫שלהם מהעבר‪ ,‬הם זכרונות בהם הם היו בקשר אינטימי‪.‬‬

‫‪-‬איך הם מתנהגים בנוכחות אחרים? צוחקים‪ ,‬מחייכים ויוצרים קשר עין‪.‬‬

‫‪-‬הוכחה לכך שצורך זה יכול להיטיב לאדם‪ :‬גברים בעלי צורך אינטימי גבוה בגיל ‪ ,30‬נמצאו בגיל ‪ 47‬יותר מסופקים‬
‫מנישואיהם ומעבודתם‪ .‬נשים גם דיווחו על יותר אושר‪.‬‬

‫‪-‬אך אנשים גבוהים בצורך אינטימי לא מסתדרים טוב עם אנשים גבוהים בצורך לכח‪.‬‬

‫צרכים תבניתיים‪ :‬הצורך העצור בכח‪)Inhibited Power Motivation ( :‬‬

‫ניתן לבחון אנשים כבעלי כמה צרכים יחד‪ .‬תבנית מוכרת היא קומבינציה של צורך נמוך בשיוך חברתי עם צורך גבוה‬
‫בכח‪ ,‬אך עם נטייה לעכבה בביטוי הכח‪ .‬זה נקרא ‪.Inhibited Power Motivation‬‬

‫ניתן לבחון תבנית זו במנהיגות‪ .‬האדם ירצה להשפיע על אחרים בגלל צורכו הגבוה בכח‪ ,‬הוא יכול לקבל החלטות קשות‬
‫מבלי לחשוש מה אחרים יחשבו עליו בגלל צורכו הנמשוך בשיוך חברתי‪ ,‬והוא ישאר במסגרת הפעולות המקובלות בגלל‬
‫השליטה העצמית הגבוהה שלו‪ ,‬שזה ‪ .Inhibited Power Motivation‬זה איש עסקים טיפוסי‪ .‬הוכח שאנשים אלו‬
‫מצליחים יותר בתפקידי ניהול ומועלים בדרגות בעבודתם‪ ,‬כל עוד מדובר בניהול שאינו טכני‪.‬‬

‫‪-‬כושר השכנוע הטוב שיש להם‪ ,‬הנובע משפתם המרוהטת ומהמחוות שהם מביעים‪ ,‬יכול להניע אחרים‪.‬‬

‫‪ Winter-‬מוכיח מההסטוריה שקומבינציה זו של תכונות אצל פוליטיקאים‪ ,‬עלולה להביא למצבי מלחמה מדיניים‪,‬‬
‫ולעומת זאת תכונות הפוכות אצל פוליטיקאים יכולות למנועד מלחמות‪.‬‬

‫הערכה‬
‫הערכת אישיות בגישת המניעים היא עניין של קביעת אופי צרכי האדם‪ .‬ישנן מספר דרכים להערכת מידע זה‪ ,‬השכיחה‬
‫שבהן נקראת )‪ .TAT (Thematic Apperception Test‬במבחן זה מוצגים בפני הנבחנים סטים של תמונות שלא ברור מה‬
‫מתרחש בהם‪ .‬הנבחנים צריכים ליצור סיפור עבור כל תמונה‪ .‬אחר כך‪ ,‬מתבצעת הערכה של הסיפורים‪ ,‬והנושאים‬
‫המופיעים בהם משמשים כדי לשקף צרכים מרומזים‪ .‬למשל‪:‬‬
 ‫(הצורך – המרכיבים בסיפור שיעזרו לזהות אותו)‬

‫הישגיות ‪ -‬התגברות על מכשולים‪ ,‬השגת מטרות ורגשות חיוביים לגבי שתי אלה‪.‬‬

‫שיוך קבוצתי (חברתי) ‪ -‬דגש על יחסים‪ ,‬סיפורים בהם אנשים בוחרים להיות בקרבת אחרים‪.‬‬

‫כוח‪ -‬אדם השולט באחר‪.‬‬

‫יותר ממרכיב אחד יכול להופיע בסיפורים‪ ,‬ולכן ניתן להשתמש בהם כדי להעריך כמה צרכים באותו הזמן‪.‬‬

‫הביקורת על מבחני ה‪ TAT-‬עוסקת בעקביות הפנימית הנמוכה בסיפורים‪ ,‬וביכולת לבחינה חוזרת (בחינה חוזרת‪ ,‬הם‬
‫טוענים‪ ,‬תניב תוצאות שונות)‪ .‬המגנים על השיטה טוענים כי שני אלה נובעים מהשוני בין התמונות ומהעובדה שכל נבדק‬
‫נדרש לספר כמה סיפורים ואינו רוצה לחזור על עצמו‪ .‬עוד ביקורת היא שעריכת המבחן דורשת זמן ומאמץ רב‪ ,‬זאת‬
‫בעיקר בגלל ההערכה של הסיפורים‪ .‬בדיוק בגלל זה נעשו מספר ניסיונות כדי ליצור מבחני דיווחים עצמיים (אדוארד‬
‫‪ ,1959‬ג'קסון ‪ -1984‬ראה סעיף הבא)‪ .‬כיום ישנן הוכחות כי מבחני ‪ TAT‬והדיווחים העצמיים אינם זהים‪ :‬למעשה כל‬
‫מבחן תופש היבט אחר במניעי האדם‪.‬‬

‫מניעים ומודל חמשת הגדולים‬

‫האם האיכויות ש‪( Murray‬אבי גישת המניעים) מצא כחשובות מתאימות לתכונות של מודל חמשת הגדולים?‬

‫חוקרים רבים עסקו בשאלה זו לגבי הדיווחים העצמיים‪ .‬לגבי מבחני ‪( Personality Research Form‬ג'קסון) התגלה כי‬
‫כל מניע מתאים ליותר מתכונה אחת‪ .‬למשל‪ :‬הצורך בכוח קשור ל‪ .extraversion, openness, agreeableness -‬כלומר‪,‬‬
‫נראה כי מודל חמשת הגדולים לא מתיישב בדיוק עם הצרכים שבאים לידי ביטוי במבחן ה‪.PRF-‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי נמצאה התאמה מעט גבוהה יותר בשאלונים של אדוארד‪.‬‬

‫תכונות ומניעים כנפרדים וכמשלימים‬

‫חלק מהחוקרים רואים בניסיון להשוות בין מודל חמשת הגדולים למחקרי המניעים כניסיון מטעה‪ ,‬מאחר ותכונות‬
‫ומניעים שונים במהותם אלה מאלה‬

‫( ‪.)Winter, John, Stewart, Klohnen & Duncan 1998‬‬

‫לפיכך הציעו ווינטר ושות' אינטגרציה שונה לפיה‪ :‬מניעים הם תשוקות בסיסיות והתכונות מתעלות את הדרך בה הם‬
‫יבואו לידי ביטוי‪ .‬כך‪ ,‬טענו‪ ,‬האינטראקציה בין מניעים לתכונות יוצרת את ההתנהגות‪.‬‬
‫כדי לתמוך בתיאוריה‪ ,‬ביצעו ווינטר ושות' שני מחקרים של אקסטרברטיות וצרכים (ע"פ מבחן ‪ .)TAT‬הם בדקו את‬
‫חייהן של נשים לאורך עשורים רבים מחייהן‪ ,‬בחיפוש אחר צרכי אינטימיות בנשים אינטרוברטיות ואקסטרברטיות‪ .‬הם‬
‫גילו שלנשים אינטרוברטיות בעלות צורך גבוה באינטימיות היו בעיות בתחום הנישואין‪ -‬הגברים תפשו אותן כמרוחקות‬
‫וקרות‪.‬‬

‫בעיות התנהגות ושינוי התנהגות‬

‫אל אף שחוקרי מניעים לא התייחסו לעניין זה ישירות ולא הציעו שיטות טיפול מסוימות‪ ,‬הספרות בתחום מצאה מספר‬
‫קשרים בין צרכים לבעיות התנהגות‪.‬‬

‫צורך בכוח והתמכרות לאלכוהול‪:‬‬

‫הרעיון לפיו צורך בכוח עשוי לגרום לבעיית שתייה התפתח חלקית מהרעיון כי שתיית אלכוהול מובילה‬
‫לתחושת כוח (‪ .) 1972‬אם כן‪ ,‬ניתן לספק את הצורך בכוח‪ ,‬לפחות במידה מסוימת‪ ,‬על ידי שתיית אלכוהול‪.‬‬
‫כמובן‪ -‬סיפוק זה הוא זמני‪ ,‬ונעלם כשהאדם מתפכח‪ .‬האדם אינו מודע לשימוש זה שהוא עושה באלכוהול‪.‬‬

‫בהבנה זו מגולמת הצעת טיפול‪ -‬על המטפל לעודד למציאת דרך אחרת לספק את הצורך בכוח‪ ,‬במקום לטפל‬
‫בסימפטום‪ .‬מחקרים (‪ )1977‬הראו כי דרך זו אכן מניבה תוצאות גמילה טובות פי שתיים‪.‬‬

‫מוטיבציה ושינוי שלה‬

‫אלה התומכים בגישת המניעים‪ ,‬לא אמרו הרבה על שינוי התנהגות בטיפול‪ ,Murray .‬אבי הגישה ‪ ,‬היה מטפל אך הוא‬
‫השתמש בטכניקות טיפול קיימות‪ .‬אך נראה כי המחקר בו עסקנו לעיל מציע דרך לשינוי התנהגות‪ :‬ניתן להסיק‬
‫מהמחקר כי אנשים לרוב אינם מודעים למניעים מאחורי ההתנהגות הבעייתית שלהם‪ .‬בעיות התנהגות רבות עשויות‬
‫לשקף צרכים שמתועלים בצורה מזיקה‪ .‬המניעים יסייעו לנו להבין את מקור הבעיה‪ ,‬ידיעת מקור הבעיה עשויה‬
‫לאפשר ליצור שינוי‪.‬‬

‫עוד מחקר המתקשר לבעיות התנהגות עסק בהעלאת המוטיבציה להישגיות בקרב אנשי עסקים ( ‪.)McClelland, 1965‬‬
‫ההנחה המושרשת במחקר הייתה שחשיבה מרובה על רעיונות הקשורים בהישגיות‪ ,‬תעלה באנשים את המוטיבציה‬
‫להשיג‪ .‬האנשים חונכו לחשוב כמה שיותר על דימוי ההישגיות‪ ,‬ע"י כך הגבירו את הנטייה להישגיות בכל פעולה שעשו‪.‬‬
‫אך לא די במחשבה‪ .‬המשתתפים נתבקשו לחשוב במונחי הישגיות בכל מקום‪ -‬לא רק במפגשי הקורס‪ ,‬וליישם תבניות‬
‫פעולה שקושרו בקורס למחשבות ההישגיות‪ .‬בסיום הקורס נתבקשו המשתתפים לתכנן מטרות מאתגרות אך ברות‬
‫השגה‪ .‬התכנון היה בגדר מרשם עצמי לפעולה‪ .‬האם הוא הקורס היה יעיל? כנראה שכן‪ ,‬אנשים הצליחו יותר בעסקים‬
‫והעסיקו יותר עובדים בשנתיים שלאחריו‪ .‬המחקר הראה כי ניתן להשפיע על התנהגות הקשורה בהישגים אך לא האם‬
‫הצרכים של אותם האנשים השתנו‪ ,‬או האם ניתן להכליל מכך על דרך טיפול‪.‬‬

‫תאוריות צרכים ומניעים‪ :‬בעיות ותחזיות‬

‫הפרק הקודם עסק בתיאוריות לגבי תכונות‪ .‬כקבוצה‪ ,‬התאוריות הללו עסקו יותר במבנה האישיות לבין הצורה בה הן‬
‫מתבטאות‪ .‬התיאוריות בפרק זה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתעניינות כיצד אופי משפיע על פעולות והתנהגות‪ ,‬בכך הן מתחמקות‬
‫מאחת הביקורות על תיאוריות התכונות‪.‬‬

‫ביקורת אחת על תיאוריה זו היא שרשימת הצרכים ללמידה הייתה שרירותית‪ Murray .‬פיתח את הרשימה ע"פ‬
‫האינטואיציה שלו (ועל פי רשימות של אנשים)‪ .‬אך ‪ McAdams‬למשל ציין את הצורך לאינטימיות שאינו מופיע ברשימה‪,‬‬
‫והדבר מרמז על כך שהרשימה אינה שלמה‪ .‬המגנים על התיאוריה אומרים כי הצרכים שנלמדו מקרוב במחקר היו אלה‬
‫שהתאימו לרעיונות שהופיעו גם במקומות אחרים בפסיכולוגיה‪ ,‬כולל כאלה מתיאוריית התכונות‪.‬‬

‫ביקורת נוספת הייתה ש‪ Murray‬עצמו אמר שאישיות תוכל להיות מובנת רק אם נקח בחשבון כמה צרכים יחד‪ ,‬בעוד‬
‫שהמחקרים לעיתים רחוקות עשו זאת‪ .‬לרוב הן התמקדו במניע אחד בלבד‪.‬‬

‫למרות כל אלה‪ ,‬בחינת האישיות דרך מניעים המשיכה עד לימנו אנו ‪ .‬גישת הצרכים משלבת במובן מסוים בין השפעות‬
‫מצב לבין השפעות אופי והרעיון שאנשים נבדלים במניעים שלהם הוא אינטואיטיבי‪ .‬העתיד של גישת המניעים והצרכים‬
‫נראה מבטיח‪.‬‬

‫סיכום‬

‫גישת המניעים מניחה שהתנהגות משקפת סדרה של צרכים נסתרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ככל שצורך דחוף יותר‪ ,‬סביר שישפיע יותר על ההתנהגות שלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוצמת הצורך משתנה מרגע לרגע‪ ,‬אבל בכל מקרה לאנשים שונים תבניות שונות של עוצמות צרכים‪ :‬זהו מקור‬ ‫‪‬‬
‫ההבדלים באישיות‪.‬‬
‫‪ Murray‬חילק את צרכי האדם לראשוניים‪ -‬ביולוגיים‪ ,‬ולמשניים‪ -‬פסיכולוגיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מניע ההישגיות‪ :‬מחקרים בדקו אנשים בעלי צורך הישגיות גבוה ונמוך לגבי סוג המשימה וקושי המשימה‬ ‫‪‬‬
‫שהעדיפו‪.‬‬
‫מניע הכוח‪ :‬אנשים בעלי צורך זה מחפשים להיות בעמדת השפעה ומקיפים עצמם באנשים שאינם פופולאריים‬ ‫‪‬‬
‫או כוחניים כדי להימנע מתחרות‪ .‬גברים יעדיפו לשאת נשים תלותיות‪ .‬למניע הכוח יכולות להיות השפעות‬
‫חברתיות בעייתיות‪ ,‬אם לא מרוסן ע"י הגיון‪.‬‬
‫מניע חברתי (השתייכות)‪ :‬הרצון לבלות זמן עם אנשים אחרים‪ ,‬לפתח ולקיים מערכות יחסים‪ .‬אנשים בעלי‬ ‫‪‬‬
‫צורך זה נוטים לבלות זמן רב בתקשורת עם אחרים וכשהם לבד חושבים על להיות עם אחרים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נוסף‪ -‬מניע אינטימיות‪ :‬רצון בקשרים קרובים ותקשורתיים‪ ,‬העדפה להיות אחד‪-‬על‪-‬אחד‬ ‫‪‬‬
‫ודאגה רבה למצבם של חברים‪.‬‬
‫צרכים מתבטאים שונה אצל אנשים בעלי אותו צורך בגלל עקרון ה‪ -Incentive-‬הרמה בה פעולה נתונה‬ ‫‪‬‬
‫תספק צורך של אדם‪.‬‬
‫‪ TAT‬לעומת דיווחים עצמיים‪ :‬הראשון בודק צרכים נרמזים (נסתרים) והשני צרכים שהאדם משייך לעצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הראשון‪ -‬לא מודעים השני‪ -‬מודעים‪.‬‬
‫‪ -Personology‬פרסונולוגיה‪ -‬מונח שתבע ‪ Murray‬לחקר האדם כולו‪ ,‬והוא ראה בו כמטרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעיות התנהגות רבות עשויות לשקף צרכים שמתועלים בצורה מזיקה‪ .‬אל אף שבעיות התנהגות לא נחקרו‬ ‫‪‬‬
‫ישירות‪ ,‬כן נמצא קשר בין הצורך בכוח לשימוש באלכוהול שמאפשר להסיק זאת‪.‬‬

‫פרק ‪6‬‬

‫ירושה‪ ,‬אבולוציה‪ ,‬ואישיות‬

‫גוף ואישיות‬

‫קרטשמר (‪ )Kretschmer, 1925‬חילק את טיפוסי האדם לרזים‪ ,‬שריריים‪ ,‬ושמנים וקבע כי לכל טיפוס ישנן‬
‫את הפרעות האישיות שלו‪ .‬שלדון ( ‪ )Sheldon, 1942‬אחריו קבע כי ישנו מושג הנקרא ‪ somatotype‬שהוא‬
‫קטגוריה פיזית של האדם‪ ,‬שיכול להיות על סולמות של בין ‪ 1‬ל‪ 7-‬במדדים של ‪( endomorphy‬נטייה‬
‫להשמנה)‪( mesomorphy ,‬נטייה לשריריות)‪ ,‬ו‪( ectomorphy -‬נטייה לרזון)‪ .‬סולמות אלו יוצרים קורלציה‬
‫עם מזגי אישיות שונים אשר הגדיר‪ :‬השמנה עם ‪( viscertonia‬תכונות של מנוח‪ ,‬חברותיות‪ ,‬רוגע)‪ ,‬שריריות עם‬
‫‪( somatotonia‬תכונות של אסרטיביות‪ ,‬אומץ‪ ,‬ודחף הרפתקנות)‪ ,‬ורזון עם ‪( cerebrotonia‬תכונות של‬
‫המינעות מחברה‪ ,‬איפוק‪ ,‬וחששנות)‪ .‬מחקרים נוספים אימתו נתונים אלו‪ .‬התשובה היא כנראה‬
‫שהסטריאוטיפים הנובעים מכל צורה פיזית יוצרים ציפייה חברתית להתנהגות הרלוונטית‪ .‬מה שמעניין זו‬
‫השארתו של שלדון (על אף שלא הוכיחה) שכמו שתכונות פיזיות הם דבר מה גנטי‪ ,‬כך גם האישיות‪.‬‬

‫חלקה של ירושה באישיות‬

‫הנושא של חלק זה הינו גנטיקה התנהגותית (‪ .)behavioral genetics‬הבעייתיות בחקר השפעת הירושה‬
‫הגנטית אצל בני משפחה היא שלא ניתן על פניו להבדיל בין השפעות גנטיות טהורות לאלו של הסביבה‬
‫המשפחתית‪ .‬פתרון יעיל לבעייתיות זו הינה חקר תאומים (אשר יכולים להיות מונוזיגוטיים‪ ,‬כלומר מופרים‬
‫מאותו זרע וביצית ולכן ‪ 100%‬זהים‪ ,‬או דיזיגוטיים ‪ ,‬כלומר מופרים מביצית שהתפצלה ולכן רק זהים חלקית‬
‫– ‪ 50%‬בממוצע)‪ .‬על מנת לחקור מהי הירושה הגנטית (‪ )heritability‬משווים תוצאות בין תאומים משני‬
‫הסוגים‪ ,‬וכך מגלים מהן התכונות החשובות שבהן יש הבדלים בין גנטיקה וסביבה‪ .‬ההנחה שהיא נכונה בצורה‬
‫מתונה ביותר היא שתאומים מובאים לבגרות בצורה שיוויונית‪ .‬שיטת מחקר נוספת היא זו של מחקר אימוץ‪,‬‬
‫כלומר של תאומים שגדלו במשפחות אומנות שונות ולכן יש הבדל מלא בין הסביבה שלהם אך לא בגנטיקה‪.‬‬

‫אילו תכונות אישיות הן תורשתיות‬

‫המונח טמפרמנט נלקח על מנת לייצג לא אופי או מצב רגשי‪ ,‬אלא "תכונת אישיות תורשתית הנראית כבר‬
‫בגיל צעיר" ( ‪ .)Buss & Plomin, 1984‬החקורים הללו טענו כי ישנם ‪ 3‬טמפרמנטים‪ ,‬אשר דומים לאלו אשר‬
‫הועלו ע"י שלדון‪:‬‬

‫מידת פעילות (‪ :)Activity Level‬השפעת האנרגיה הפנימית של האדם על התנהגותו‪ ,‬תוך חלוקה‬ ‫‪‬‬
‫לשתי סב‪-‬קטגוריות – מרץ (האינטנסיביות של הפעילות)‪ ,‬וטמפו (קצב הפעילות) – כאשר ישנה‬
‫קורלציה כללית בין שניהם‪.‬‬
‫חברותיות (‪ :)Sociability‬הרצון להיות עם אחרים ולא לבד‪ ,‬רצון לתשומת לב‪ ,‬חלוקת הפעיולת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואינטרקציה‪ ,‬אך ללא הרצון לשבחים או תגמולים‪.‬‬
‫רגשיות (‪ :)Emotionality‬הנטייה להיות מעורבים בתדירות וברמה גבוהה יותר מבחינה פסיכולוגית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תוך חלוקה למצוקה‪ ,‬כעס‪ ,‬ופחד‪ ,‬תוך הגדרת הטמפרמנט כרגישות לתופעה הרלוונטית (לכעס‪ ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אין קורלציה גבוהה עם שתי התכונות האחרות)‪.‬‬

‫מחקריהם הראו כי ישנה קורלציה חזקה אצל תאומים זהים (אך לא אצל דומים)‪ .‬מחקרים נוספים של‬
‫חוקרים אחרים בוצעו על תאומים שהופרדו‪ ,‬והראו קשר חזק יותר בין ילד להורים הביולוגיים יחסית לאלו‬
‫המאמצים‪ ,‬וכך גם לאח‪/‬ות הביולוגי‪/‬ת ביחד לבני‪-‬משפחה מאמצים‪.‬‬

‫מרי רות'וברט (‪ ) Rothbart‬במספר מחקרים במשך שנים טענה כי ישנם טמפרמנטים אחרים‪ :‬התקרבות (דומה‬
‫קצת לחברותיות)‪ ,‬התרחקות (דומה לרגשיות)‪ ,‬ושליטה עצמית (‪ ,effortful control‬למעשה ההבדל בין תכנון‬
‫לאימפולסיביות‪ ,‬אשר נחקר ונותר מחוץ למחקר ע"י בוס ופלומין עקב חוסר קורלציה)‪ .‬מדד נוסף שנמצא הוא‬
‫זה של אינטליגנציה‪ ,‬אשר אינו בדיוק מדד אישיות אך בכל זאת הינו תורשתי‪.‬‬

‫טמפרמנטים אלו דומים גם למודל חמשת‪-‬הגורמים‪ :‬רגשיות או התרחקות דומים מאוד ל‪ N; E-‬הוא בעייתית‬
‫יותר היות והוא משלב חברתיות ומידת פעילות; ‪ A‬אומנם מייצג גם חברתיות אך גם את העובדה שאנשים‬
‫אחרים מוצאים את האדם קל להתחברות; ‪ C‬מייצג חוסר של אימפולסיביות (כלומר מדד גבוה בשליטה‬
‫עצמית); ‪ O‬יכול לייצג את תכונת ה אינטליגנציה השנויה במחלוקת‪ .‬אולם אלו אינם התכונות היחידות‬
‫שנמצאו כתורשתיות‪ :‬הוכח גם שהסיכון לגירושין‪ ,‬ההשפעה הגנטית של אירועים משמעותיים בחיים‪ ,‬עד כמה‬
‫תמיכה חברתית ישנה לאנשים‪ ,‬ואף דעות שיש לאדם הינם כולם תורשתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחקרים הראו לא רק על‬
‫קשר תורשתי של חמשת התכונות‪ ,‬אלא גם של תת‪-‬התכונות הנובעות מהן‪ .‬הבעייתיות היא שקשה להפריד בין‬
‫הגורמים השונים ולבחון אותם לחוד‪.‬‬

‫שאלה נוספת של תורשתיות היא זו של העדפה חד‪-‬מינית‪ .‬ישנו סיכוי רב יותר לנטיות חד‪-‬מיניות אצל תאומים‬
‫שאחד מהם הוא חד‪-‬מיני; מחקר אחר לא הראה תוצאות אלו אך הראה על תחושות פנימיות חלשות יותר של‬
‫זהות מינית של תאומים לאח‪/‬אחות חד‪-‬מיניים בעת הילדות‪ .‬מחקרים ביולוגיים הראו כי ישנו סיכוי סביר‬
‫שכרומוזון ‪ X‬אצל האם הוא זה אשר משפיע על התפתחות העדפה חד‪-‬מינית; כמו כן‪ ,‬ילדים צעירים במשפחות‬
‫מרובות בנים הם בעלי סיכוי רב יותר להומוסקסואליות (ככל הנראה עקב הרצון התת‪-‬מודע של האם לבנות)‪.‬‬

‫במהלך השנים האחרונות הייתה הצלחה רבה בניסיון למפות את ה גנום (מאגר הגנטיקה) של הגוף האנושי‪.‬‬
‫צורות ודפוסים שונים ב‪ DNA-‬הנקראים עלעלים (‪ )alleles‬יכולים להיות שונים באורכם מאדם לאדם‪ ,‬תופעה‬
‫שנקראת ‪( genotype‬תופעה כללית של הבדלי ‪ DNA‬נקראת ‪ ;)polymorphism‬החקר של הבדלים אלו נקרא‬
‫‪ . molecular genetics‬ההנחה הרווחת היא שאין גן המפעיל תכונת אישיות כזו או אחרת‪ ,‬אלא שמספר גנים‬
‫מופעלים יחדיו על מנת ליצור אחת שכזו‪ ,‬אף על פי שמחקרים ספציפיים (ומטה‪-‬אנאליסיס גם כן) הראו הבדלי‬
‫אישיות בין אנשים עם אורך עלעלים שונה (כנגד מחקרים אחרים שלא הצליחו להוכיח הבדלים שכאלו)‪.‬‬

‫השפעת הסביבה‬

‫על אף שאנו "יודעים" את ההשפעה הגנטית שיש על האדם‪ ,‬איננו יודעים מתוך כך מהי ההשפעה הסביבתית‪.‬‬
‫חוקרים שונים ( ‪ )Dickens and Flynn, 2001‬טענו שפעמים רבות גנטיקה וסביבה משפיעים יחדיו על מנת‬
‫ליצור תוצאה אחת (למשל‪ ,‬אנשים עם אינטליגנציה גבוהה נוטים ללכת למקומות של השכלה גבוהה היכן‬
‫שהאינטליגנציה שלהם עולה עוד יותר עקב ההשפעה הסביבתית)‪ .‬לכן השפעות סביבתיות רבות משויכות‬
‫בטעות להשפעות תורשתיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬השפעות מסוימות הן כלל‪-‬חברתיות (כמו עלייה של לחץ אצל האוכלוסיה‬
‫כולה) אך עם זאת אינן תורשתיות‪ .‬בהקשר המשפחתי‪ ,‬על אף אחדות הסביבה לכאורה ההשפעה הסביבתית‬
‫על ילדים היא לרוב אישית ולא משפחתית עקב יחס שונה לכל ילד‪ ,‬מערכת יחסים שמפתחים הילדים ביניהם‪,‬‬
‫והמעגל החברתי השונה בו כל אחד מהם נמצא‪.‬‬

‫אבולוציה והתנהגות‬

‫ישנה תנועה של סוציוביולוגיה (או פסיכולוגיה אבולוציונית ) החוקרת כיצד האבולוציה פיתחה תכונות‬
‫אישיות מסוימות ומדוע‪ ,‬וזאת בניגוד לחקר של אבולוציה בבעלי חיים‪ ,‬מתוך תפיסה שבני‪-‬אנשו הם יצורים‬
‫שונים ‪( .‬יש לזכור כי הברירה הטבעית גורמת לאלו בעלי תכונות המתאימות להישרדות להתרבות‪ ,‬אך קיצונות‬
‫של כל תכונה שהיא נתפסת כשלילית‪ ,‬תוך ניסיון לשמור על מגוון רחב של גנים)‪ .‬החשיבות לא תהיה בהכרח‬
‫על הישרדותו של אדם אחד והגנים שלו (כמו במקרה של תכונת האלטרואיזם‪ ,‬שעלולה לגרום למוות של‬
‫בעלה) אלא של מאגר גנים ‪ ,‬אשר נמצא בכל משפחתו של בעל התכונה‪ ,‬בתפיסה הנקראת ‪inclusive fitness‬‬
‫("כשירות כוללת"‪ ,‬ההורשה של גנים דרך כלל בני המשפחה ולא בצורה ישירה)‪ .‬בעקבות כך אנשים נוטים‬
‫להיות יותר אלטרואיסטים כלפי בני משפחתיהם מאשר כלפי זרים‪ ,‬אך ישנה גם תכונה אנושית כללית של‬
‫שיתוף‪-‬פעולה אצל כל בני האדם‪ ,‬ללא קשר למשפחה‪ ,‬תפידה הנקראת אלטרואיזם הדדי (‪reciprocal‬‬
‫‪ .) altruism‬על אף שלא כל בני האדם אכן משתפים פעולה‪ ,‬אלו אשר אינם מוענשים ע"י החברה‪ ,‬תכונה‬
‫אנושית כללית נוספת‪.‬‬

‫תפיסה זו גרמה להופעתה של תאורית הדמיון הגנטי ( ‪,)generic similarity theory, Rushton et al., 1984‬‬
‫הגורסת כי גנטיקה קובעת אל מי אתה נמשך‪ ,‬בין אם במקרה של בני המין השני (על מנת לשמור על מאגר גנים‬
‫דומה)‪ ,‬או אף חברים בני אותו המין (בין אם על מנת לדאוג שהגנים שלו יעברו הלאה‪ ,‬או על מנת לפגוש‬
‫אחים‪/‬אחיות בני המין השני בעלי מבנה גני דומה)‪ .‬תאוריה זו הראתה כי אכן זוגות הם בעלי מבנה גני דומה‬
‫יותר‪ ,‬וזוגות בעלי ילדים הם דומים יותר מזוגות ללא ילדים; כנ"ל לגבי קשרי ידידות‪ .‬לא ידוע בוודאות כיצד‬
‫אנשים מזהים אנשים אחרים בעלי דמיון גנטי – ייתכן ומדובר במאפיינים פיזיים חיצוניים המזכירים בני‬
‫משפחה‪ ,‬וייתכן שעקב חושים תת‪-‬מודעיים (כגון ריח של אדם אחר); לתרבות ממנה בא כל אדם ישנה השפעה‬
‫גם כן על משיכה ועל רתיעה‪ .‬תפיסה זו של בחירת בן‪-‬זוג על פני בחירה אקראית נקראת ‪.assortative mating‬‬

‫הזדווגות כוללת תחרותיות רבה‪ ,‬כאשר ישנם הבדלים בין המינים‪ :‬לנשים בהיותן נושאות העובר ומגדלות‬
‫הילדים לרוב ישנה "השקעה" רבה יותר מלגברים‪ .‬עקב כך האסטרטגיה הנשית היא לחכות ולבחור את הגבר‬
‫"המתאים"‪ ,‬וזו הגברית היא ליצור הזדמנויות להזדווגות רבות ככל הניתן; בהתאם נשים יקצינו תכונות של‬
‫פוריות כגון יופי וצעירות (ע"י ביגוד‪ ,‬איפור‪ ,‬וכו')‪ ,‬וגברים כאלו של מעמד‪ ,‬אמביציה‪ ,‬ועושר או פוטנציאל‬
‫לעושר (ע"י רכישת עצמים יקרים‪ ,‬הפגנת שריריות‪ ,‬וכו')‪ .‬ישנם גם רצונות משותפים אצל שני המינים (כגון‬
‫אינטליגנציה ואדיבות‪ ,‬וברמה נמוכה יותר חוש‪-‬הומור‪ ,‬אישיות נעימה‪ ,‬יציבות נפשית‪ ,‬וכו')‪ .‬השלכות של‬
‫תאוריה זו כוללות את הרצון הגברי הכללי לבת‪-‬זוג צעירה מהם‪ ,‬והרצון הנשי לגבר בגילן או מבוגר מהן‪.‬‬
‫הבדלים נוספים הבאים מן התאוריה כוללים רצון גדול יותר למין ארעי‪ ,‬פחות סלקטיביות במין‪ ,‬רצון לגיוון‬
‫רב יותר‪ ,‬ועוררות מינית גבוהה יותר עקב ארוטיקה חזותית אצל גברים‪ ,‬התעררות ההחלטיות בקשר אצל‬
‫גברים כאשר הם פוגשים אישה מושכת והתעררות ההחלטיות בקשר אצל נשים כאשר הן פוגשות גבר‬
‫דומיננטי (ובהתאם‪ ,‬התעררות הבטחון העצמי ועליית רגש של קנאה של גברים אל מול גבר דומיננטי‪ ,‬ושל‬
‫נשים אל מול אישה מושכת)‪ ,‬פירוש‪-‬יתר של סימנים של אנשים אצל גברים‪ ,‬וחשש יתר לגבי מחויבות של‬
‫גברים אצל נשים‪ .‬קנאה היא גם שונה‪ :‬גברים מפחדים יותר מחוסר‪-‬נאמנות לגבי מין (שכן הם לא רוצים‬
‫מבחינה אבולוציונית לגדך צאצאים של זכר אחר)‪ ,‬ונשים מפחדות מקשר רגשי של גבר לאישה אחרת (שכן אז‬
‫לכאורה תתערער התמיכה אותה מעניק הגבר לה ולצאצאיה); יש לציין שמחקר זה קשה להוכחה שכן הוא‬
‫תלוי מאוד בניסוח השאלה‪.‬‬

‫אלמנטים נוספים כוללים טקטיקות שונות על מנת לשמור על קשר (גברים נוטים לפזר כסף על בנות‪-‬זוגם‬
‫ולהיכנע לרצונותיהן‪ ,‬ונשים נוטות להתייפות ולהודיע לנשים אחרות שבן‪-‬זוגם תפוס)‪ .‬בהתאם‪ ,‬גברים‬
‫ישתמשו בטקטיקה זו יותר אם הם חושבים שבת‪-‬זוגם מושכת או כאשר בת‪-‬זוגם היא צעירה; נשים יעשו זאת‬
‫עם בני‪-‬זוגן מרוויחים כסף רב או בעלי שאיפה למעמד גבוה‪ .‬טקטיקות אלו נובעים גם מדרכי תקשורת שונים‬
‫בין גברים ונשים (גברים הם בעלי תפיסה אינדיבידואלית‪ ,‬סובבת‪-‬שליטה‪ ,‬של פתרון‪-‬בעיות; נשים הן בעלות‬
‫תפיסה קבוצתית‪ ,‬כוללנית‪ ,‬שיתופית)‪ .‬תחרותיות אצל גברים גם יכולה להסלים לאלימות (נקרא ‪young male‬‬
‫‪ ,) syndrome‬אשר מתרחשת תכאורה כאשר גבר נחלש במעמדו ואינו יכול יותר להיות חלק מן ההתרבות‬
‫האנושית (אינו יכול למצוא בת‪-‬זוג)‪ .‬אכן‪ ,‬אלימות מתרחשת לרוב באותם שנים בה יש דחף להתרבות; גם‬
‫אלימות בתוך המשפחה נתפסת לרוב כרצון (לעיתים מוקצן עד כדי רצח) של לשמור על נאמנות בת‪-‬הזוג‪.‬‬

‫הפרעות אישיות ושינוי אישיותי בתפיסה זו‬

‫הפרעות אישיות שונות (סכיזופרניה‪ ,‬הפרעה דו‪-‬קוטבית‪ ,‬נטייה אנטי‪-‬חברתית‪ ,‬התמכרות) הם כולם בעלי‬
‫מרכיב תורשתי‪ .‬ישנו מחקר רב המנסה (ולעיתים מצליח בצורה חלקית) לזהות גנים ספציפית האחראיים על‬
‫הפרעות אלו‪ ,‬אך מכיוון שאין אלו גנים יחידים‪ ,‬קשה מאוד לאמת ניסויים אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור כי המרכיב אינו‬
‫אך ורק תורשתי‪ ,‬אלא מתבטא ברגישות להפרעות אלו‪ ,‬אשר יכולות להתבטא במצבים שונים ובהתאם‬
‫להיסטוריה האישית שלכל אדם (חוסר שינה משפיע לרעה על הפרעה דו‪-‬קוטבית‪ ,‬לדוגמא)‪.‬‬

‫חוקר בשם באראש ( ‪ ) Barash, 1986‬טען כי קיימים שני סוגי אבולוציה – אחד ביולוגי ואחד תרבותי –‬
‫ושהפרעות שונות הקיימות כיום הם כתוצאה מאי‪-‬סינכרון בין שניהם‪.‬‬

‫גישה זו אינה מראה על יחס חדש בנוגע לטיפול בהפרעות‪ :‬מצד אחד הפרעות הן דבר מה ביולוגי ולכן לא‬
‫בר‪-‬תיקון לכאורה‪ ,‬ומצד שני יש השפעה רבה של הסביבה‪ ,‬ולכן טיפול הוא דווקא משמעותי‪.‬‬

‫סיכום‬

‫הגישה התורשתית לאישיות מעלה מספר שאלות‪ :‬מה היחס בין טמפרמנטים ואישיות? כמה מתכונות‬
‫האישיות הן אכן תורשתיות וכמה מהן רק נראות כאלו ולמעשה הן תוצר של הסביבה?‬

‫מתנגדי השיטה טוענים שאין קשר ישיר בין תורשתיות התנהגותית (זיהוי משתנים תורשתיים) ובין תורשתיות‬
‫מולקולרית (הגדרת תפקידים של גנים ספציפיים) וכי הקשר ביניהם הינו מטעה‪ .‬טענה נוספת תוהה עד כמה‬
‫התאוריה אכן מתבססת על הרעיון האבולוציוני ולא פשוט עקבית איתו (כלומר מה שיטה זו מסבירה שלא‬
‫ניתן להסביר בדרכים אחרות)‪ ,‬אך זוהי טענה שעומדת כנגד השקפות פסיכולוגיות רבות‪ .‬טענה שלישית‬
‫מתייחסת להשלכות התרבותיות והפוליטיות של שיטה זו‪ ,‬שמתארת תפיסת עולם גזענית וסקסיסטית כמו‬
‫בתמיכה שלה‪ ,‬כאומרת שכך דברים אמורים להיות‪.‬‬
 ‫פרק ‪7‬‬

‫תהליכים ביולוגיים ואישיות‬

‫המשך תורתו של אייזנק‬

‫אייזנק הינו בין החוקרים המודרניים הראשונים שניסו לקשר תהליכים ביולוגיים לאישיות‪ .‬הוא טען כי‬
‫עירנות נקבעת על פי רמת הפעילות של הקורטקס המוחי ( ‪ ,)cerebral cortex‬ושאינטרוורטים הם בעלי רמת‬
‫עוררות גבוהה מטבעם (ולכן מחפשים פחות גירויים)‪ ,‬ושאקסטרוורטים הם בעלי רמת עוררות נמוכה מטבעם‬
‫(ולכן מחפשים יותר גירויים)‪ ,‬כאשר הכל במידה (גם אינטרוורטים לא רוצים להשתעמם‪ ,‬וכו')‪ .‬מחקרים‬
‫אחרים תומכים בטענה זו (אינטרוורטים טובים יותר במשימות שדורשות עירנות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬וזקוקים לפחות‬
‫חומרי המרצה כגון קפאין)‪.‬‬

‫אייזנק טען שגם לנויורטיסיזם (אמוציונליות) יש בסיס נויורולוגי‪ ,‬במוקדי הרגש במוח‪ .‬הוא טען‬
‫שנויורטיסיזם גבוה מקצין את תכונות האקסטרוורטיות‪/‬אינטרוורטיות של האדם‪ ,‬וגם את הסבירות‬
‫לתופעות כגון חרדה או דכאון אצל אינטרוורטיים‪ ,‬ואימפולסיביות והפרעות חברתיות אצל אקסטרוורטים‪.‬‬

‫הרעיונות הללו היוו בסיס לתחילת גישה פסיכולוגית זו‪ ,‬אך היא התפתחה עד מאוד מאז‪.‬‬

‫גישת התמריצים‬

‫חוקרים רבים מאמינים כי בדומה לבעלי‪-‬חיים גם בני אדם מחפשים תמריצים‪ ,‬תוך מתן מספר שמות לתופעה‬
‫זו‪ ,‬שהראשי מביניהם הוא )‪ .behavioral approach system (BAS‬מערכת מוחית זו (שכנראה מורכבת‬
‫ממספר תת‪-‬מערכות ספציפיות האחראיות על תמריצים שונים) נכנסת לשימוש בכל עת שבה ישנו חיפוש‬
‫אקטיבי של של גירויים חיוביים‪ .‬היא קשורה גם לרגשות חיוביים שונים‪ ,‬ונמצאת לפחות בצורה חלקית ב‪-‬‬
‫‪ . left prefrontal cortex‬היא מופעלת עקב חשיםה למילות תואר חיוביות‪ ,‬סרטים שמחים‪ ,‬ואצל תינוקות‬
‫אשר רואים את אימותיהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מידע זה אינו מדויק‪ ,‬שכן מחקרים שבדקו רצון לגרום כאב לאדם אחר גם הפעילו חלק זה של‬
‫מעטפת המוח ואת מערכת ה‪ .BAS -‬פרויקט אחר הראה כיצד עונשים לא הפעילו את מערכת ה‪ ,BAS -‬בעוד‬
‫שתגמולים חיוביים כן עשו זאת‪ .‬מספר חוקרים מצאו עדות לכך שייתכן וקיימת מערכת נוספת חופפת‪-‬חלקית‬
‫מזו הכללית יותר שעיקרה במערכות יחסים ובפעילות חברתית (הכוללת תקווה ליצור רושם חיובי ופחד‬
‫מדחייה)‪ .‬ישנם הבדלים בין‪-‬אישיים ברמת ה‪ BAS-‬אצל אנשים שונים‪ :‬ישנם כאלו המתלהבים מאוד מדברים‪,‬‬
‫וכאלו אשר יותר מתונים‪.‬‬

‫מחקרים שונים משייכים את מערכת ה‪ BAS -‬לניורוטרנסמיטור ספציפי במוח הנקרא דופמין (‪.)dopamine‬‬
‫מחקרים בדקו רמות שונות של דופמין אצל אנשים שונים וגילו שהוא משפיע על רמות גבוהות יותר של רגשות‬
‫חיוביים‪ ,‬על אספקטים של אקסטרוורטיות (דומיננטיות חברתית‪ ,‬התלהבות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬ואנרגיה)‪ ,‬ועל‬
‫היכולת לאגור כמות גדולה של אינפורמציה בזיכרון הזמין‪ .‬רמות גבוהות של דיפומין מובילות לאובדן ריכוז‪,‬‬
‫וכנראה לנטייה לפצל קשב בין מספר משימות במקביל‪ .‬בשנים האחרונות עלה רעיון שפרץ של דופמין ביכולת‬
‫ללמוד בצורה של תגמולים‪ ,‬אך מחקרים חדשים מציאים השפעה על תפקוד ולא על למידה‪ ,‬כלומר בצורה של‬
‫מוטיבציה (מחקרים על עכברים הראו שגם ללא דופמין הם מסוגלים לבצע מטלות‪ ,‬אך נוטים לבצע אותן‬
‫פחות מבדרך כלל בלעדיו)‪ .‬זווית הסתכלות שונה בודקת רמות שונות של דופמין ביחס לתוצאה של מטלה –‬
‫עלייה בעת קבלת תגמול יוצא דופן‪ ,‬ירידה בדופמין עקב אי‪-‬קבלת תגמול בצורה לא צפויה‪ ,‬ואי‪-‬שינוי ברמת‬
‫הדופמין אם מתקבל תגמול שהינו צפוי ‪ .‬חשוב לציין שלדופמין ישנן תכונות נוספות‪ ,‬כגון שחרורו כתגובה‬
‫ללחץ‪ ,‬ללא קשר לתכונות הקשורות למערכת ה‪.BAS-‬‬

‫גישת העונשים‬

‫גישה שונה מזו של תגמולים היא זו של עונשים‪ ,behavioral inhibition system (BIS) :‬אשר כוללת למעשה‬
‫שתי מערכות כנראה‪ ,‬זאת של הימנעות מסכנה ובריחה ממנה (כפי שהיא נתפסה בעבר) ואחת נוספת של‬
‫הפסקת פעילות (‪ )Inhibition‬וציפייה לעונשים או סכנות נוספים‪ .‬באופן כללי מערכת ה‪ BIS-‬קשורה ל‪right -‬‬
‫‪ ,prefrontal cortex‬אשר יש בה שינוי בפעילות בעת רגשות של לחץ‪ ,‬חרדה‪ ,‬וגועל; במקביל לחקר של ‪ ,BAS‬גם‬
‫למידה של לקחים בדרך שלילית גורמת לפעילות של מערכת ה‪ ,BIS-‬אך למידה בדרך חיובית אינה גורמת לכל‬
‫השפעה במערכת זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬על אף שמערכת זו פעילה אצל כל האנשים‪ ,‬היא פעילה ברמות שונות‪ .‬באופן כללי‬
‫‪ BAS‬ו‪ BIS-‬נתפסים כמערכות נפרדות‪ ,‬ולכן כל קומבינציה שלהם אצל אינדיבידואל מסוים היא אפשרית‬
‫מבחינה תאורטית‪.‬‬

‫מחקרים רבים ניסו להוכיח כי ניורוטרסמיטור בשם סרוטונין (‪ )serotonin‬הוא זה האחראי על זיהוי סכנות‬
‫ועל חרדה‪ ,‬אך המידע מורכב ואינו חד‪-‬משמעי כמו במקרה של דופמין‪ .‬כימיקלים אחרים נבדקו בהקשר זה‪,‬‬
‫ביניהם )‪ GAMA (gamma-aminobutyric acid‬המקושר לנוירוטיסיזם עקב קיומו הרב אצל חולים מהפרדות‬
‫חרדה‪ ,‬ו‪ norepinephrine -‬המיוצר בתגובה ללחץ ומקושר להתקפי חרדה והפרעות חרדתיות‪ .‬אין עדיין‬
‫הוכחה חד‪-‬משמעית בתחום זה‪.‬‬

‫התקרבות והתרחקות והקשרם לתכונות וטמפרמנטים‬

‫קל מאוד למצוא קשרים בין התרחקות ו‪ BIS -‬ובין נוירוטיסיזם (חרדה כמרכז אפיון‪ ,‬התפיסה של נויורטיות‬
‫לא כתכונה קיימת בהכרח אלא כרגישות ללחץ ולדכאון לדוגמא‪ ,‬דמיון בין מערכת ההתרחקות ובין‬
‫טמפרמנטים שונים)‪ .‬קשה יותר למצוא קשר חד משמעי לאקסטרוורטיות‪ ,‬בעיקר לאור חוסר הסכמה על‬
‫הגדרת המונח (הקשר בנושאים של רגשות חיוביים וחיפוש אחר תגמולים‪ ,‬ובהתאם גם טמפרמנטים כגון‬
‫רגשיות חיובית‪ ,‬קיים; הנושא של חברותיות הוא שרוי במחלוקת‪ ,‬שכן חלק מן החוקרים מגדירים אותו כחלק‬
‫מה‪ BAS-‬ומיעוטם לא‪ ,‬למשל כחלק מהגדרה שאקסטרוורטים מחפשים אחר הצלחות וריגושים ועושים זאת‬
‫גם דרך סביבה חברתית וגם לאו; הנושא של אימפולסיביות שחוקרים שונים משייכים ל‪ BAS-‬הוא עוד יותר‬
‫לא מוגדר‪ ,‬וככל הנראה אינו שייך לתכונה זו)‪.‬‬

‫אימפולסיביות ושליטה עצמית‬

‫האמונה הרווחת היא כי קיים מרחב ביולוגי נוסף של אישיות של ארגון כנגד אימפולסיביות‪ ,‬או חיפוש‬
‫ריגושים (‪ .) sensation seeking‬אנשים עם מדד גבוה של תכונה זו נוהגים מהר יותר‪ ,‬נוטים להשתמש בסמים‪,‬‬
‫נוטים לשתייה דחופה יותר של אלכוהול‪ ,‬עוסקים בספורט אתגרי ובפשע מסוכן‪ ,‬יותר מנוסים מינית ופחות‬
‫מרוצים ממין בתוך מערכות יחסים‪ ,‬ובמסגרת צבאית נוטים להתנדב ליחידות קרביות‪ .‬כל קצה של תכונה זו‬
‫הינה בעלת יתרונות וחסרונות‪ ,‬בסיטואציות שונות‪ .‬זוקרמן ( ‪ )Zuckerman, 1991, 1993‬הגדיר גורם לו קרא‬
‫)‪ ,impulsive unsocialized sensation seeking (IUSS‬המגדיר את חוסר היכולת לכפות התנהגות‬
‫מתאימה‪-‬חברתית‪ .‬ל‪ IUSS-‬יש קשר הופכי עם חברתיות וקשר ישיר עם תוקפנות‪ ,‬וקשור יותר להשלכות‬
‫קצרות‪-‬טווח מאשר ארוכות‪-‬טווח‪.‬‬

‫בהקשר לתכונות שהוגדרו עד כה‪ IUSS ,‬הוא בעל קשר הופכי עם ‪ C‬ו‪ ,A-‬ובעל קשר ישיר עם גורם הפסיכוטיות‬
‫של אייזנק‪ .‬הטמפרמנט "שליטה עצמית" של רות'ברט דומה מאוד ל‪ ;IUSS -‬רמה גבוהה של ‪ IUSS‬בשלבים‬
‫הראשונים בחיים מראים על פחות בעיות חברתיות מאוחר יותר‪.‬‬

‫חשוב לציין כי ‪ IUSS‬נתפס כתכונה נפרדת לחלוטין מנויורטיסיזם ואקסטרוורטיות (ומרגישות להתקרבות‬
‫והתרחקות)‪ .‬ייתכן ובעבר תכונה זו נחשבה ע"י חוקרים מסוימים כקשורה לתכונות הנ"ל עקב קשר גומלין בין‬
‫קיצונות של ‪ BAS‬ו‪ , BIS-‬שיכולה להיות מוסברת כאימפולסיביות בקיצונות אחת או כנגרמת מחרדה בקיצונות‬
‫הנגדית‪ .‬יכולת השליטה העצמית נחשבת כנשלטת בחלק של המוח האחראי על פונקציות של הוצאה לפועל‪ :‬ה‪-‬‬
‫‪.prefrontal cortex‬‬

‫הכימיקל ששוייך לתכונה של שליטה עצמית הינו האנזים )‪ monoamine oxidase (MAO‬אשר אכן קשור‬
‫לתכונות אישיות כמו חיפוש ריגושים‪ ,‬דומיננטיות‪ ,‬אגרסיביות‪ ,‬נהיגה בשיכרות‪ ,‬ואימפולסיביות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫‪ MAO‬הוא כנראה רק אינדיקטור לפעילות של נויורנים תלויי‪-‬סרוטונין‪ .‬ואכן רמת סרוטונין נמוכה הוכחה‬
‫כקשורה לאימפולסיביות; הנמכה של סרוטונין בתנאי מעבדה הובילה לעודף אגרסיביות אצל אנשים עם‬
‫נטייה לאגרסיביות (אך לא אצל כאלו ללא נטייה זו‪ ,‬מה שכנראה מראה כי סרוטונין אינו גורם לתוקפנות אלא‬
‫מסיר שליטה עצמית ונטיות טבעיות)‪ .‬מחקרים רבים הוכיחו קשר בין סרוטונין נמוך להיסטוריה של תקיפות‪,‬‬
‫אלימות משפחתית‪ ,‬ואגרסיביות אימפולסיביות באופן כללי‪ ,‬אך שוב כנראה מדובר אך ורק בהסרה של ריסון‬
‫עצמי ולא בגורם לאלימות‪ .‬סרוטונין נמוך הראה קורלציה גם לאספקט התוקפנות של גורם ה‪ ,N -‬וסרוטונין‬
‫גבוה ל‪ . C-‬תוצאה מעניינת נוספת של מחקר בתחום הראה כי סרוטונין גבוה מדכא לא רק רגשות שליליים‪,‬‬
‫אלא גם רגשות חיוביים‪.‬‬

‫הורמונים ואישיות‬

‫טוטסטרון (ממשפית ההורמונים האנדרוגנים – ‪ )androgen‬הוא אחד מן ההרומונים המיניים החשובים בגוף‬
‫אשר יש לו השפעות רבות על ההתנהגות‪ .‬עובר שלא נחשף להורמונים אלו יהפוך לנקבה ולא לזכר‪ .‬ההבדלים‬
‫הינם גם במוח עצמו (בחיבורי הסינפסות וגודל של חלקים במוח – במוח הנשי חצרי המוח מחוברים בצורה‬
‫שלמה יותר מאשר אצל גברים; אצל גברים הומוסקסואליים מבנה המוח דומה יותר למבנה הנשי)‪.‬‬

‫מחקרים נעשו על ילדים שנחשפו לאנדרוגנים בתור עוברים (כחלק מתרופות הפרייה אותה נטלה האם) על‬
‫תגובות למצבים שונים‪ ,‬והראו שילדים שנחשפו בחרו בדרכי פעולה פיזיות‪-‬אגרסיביות יותר (ובאופן כללי בנים‬
‫בחרו בדרך אגרסיבית יותר מבנות)‪ .‬חיות מעבדה שנחשפו לאנדרוגנים בתקופה העוברית הפכו לאגרסיבים‬
‫יותר לאחר הלידה (המחקר על הילדים לא הראה פעילות אגרסיביות‪ ,‬רק בחירה‪ ,‬מה שמראה שיש פילטר‬
‫קוגניטיבי אצל בני אדם)‪ .‬מחקר על ילדים שסבלו מעודף אנדרוגנים לאחר הלידה כחלק מהפרעה גנטית בחרו‬
‫לשחק יותר עם צעצועים של בנים מאשר עם צעצועים של בנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים אצל‬
‫ילדים הראה אומץ רב יותר‪ ,‬לעומת הססנות וביישנות‪.‬‬

‫נעשו מחקרים גם על השפעת טוטסטרון בגיל מבוגר‪ .‬מחקר על אסירים הראה שאלו עם טוטסטרון גבוה הפרו‬
‫חוקים בתדירות גבוהה יותר‪ ,‬ביצועו פשעים אלימים יותר‪ ,‬ותכננו מעשי רצח וביצעו אותם על אלו הקרובים‬
‫אליהם יותר מאשר אלו עם טוטסטרון נמוך‪ .‬מחקר על חיילים ותיקים עם טוטסטרון גבוה הראה כי אלו נתו‬
‫לבחור במספר רב יותר של קשרם מיניים‪ ,‬עודף שימוש באלכוהול וסמים‪ ,‬תקיפה ונפקדות בעת השירות‪,‬‬
‫וקושי בהתמודדות עם מרות‪ .‬תופעות אלו הופיעו יותר באנשים ממעמד כלכלי‪-‬חברתי נמוך‪ ,‬והמחקר הראה‬
‫כי אנשים עם טוטסטרון גבוה נוטים להיות חלק מהמעמד הכלכלי‪-‬חברתי הנמוך עקב חוסר יכולת להסתדר‬
‫בעבודות של "צווארון‪-‬לבן"‪ .‬אנשים במקצועות שונים (כגון שחקנים‪ ,‬עורכי דין של תביעה‪ ,‬ושחקני פוטבול‬
‫מקצועיים) הם בעלי רמת טוטסטרון גבוהה יותר‪ .‬טוטסטרון גבוהה קשור גם לדומיננטיות חברתית – קול‬
‫נמוך יותר‪ ,‬יצירת קשרים מהירה יותר עם זרים‪ ,‬ועצמאות (אצל ילדים במגרש המשחקים‪ ,‬לדוגמא)‪ .‬אנשים‬
‫עם רמת טוטסטרון גבוהה לא מסתדרים טוב במקצועות שדורשים דומיננטיות‪ ,‬וההיפך גם נכון‪ .‬טוטסטרון‬
‫גבוה יכול להפריע גם במערכות יחסים‪ ,‬והוכח כסיכוי נמוך יותר להינשא וסיכוי גבוה יותר להתגרש‪ ,‬לקיים‬
‫יחסים מחוץ לנישואים‪ ,‬ולבצע אלימות בתוך המשפחה‪ .‬ב‪ ,factor analysis -‬טוטסטרון גבוה הראה קורלציה‬
‫לתכונות כגון אימפולסיביות‪ ,‬חיפוש ריגושים‪ ,‬דומיננטיות‪ ,‬ספונטניות‪ ,‬ציניות‪ ,‬ועקביות‪.‬‬

‫יש לציין כי רמת הטוטסטרון אינה קבועה‪ ,‬אלא יחיסת‪ ,‬ומשתנה בהתאם לנסיבות‪ .‬טוטסטרון עולה בעקבות‬
‫התנסויות חיוביות (נצחון במשחק‪ ,‬הצלחה בתגובה לעלבון‪ ,‬לאחר קיום יחסי מין) ויורד בעקבות כשלונות‬
‫והשפלה‪ .‬עלייה בטוטסטרון גורמת לרצון עז יותר להמשיך לנצח‪ ,‬וירידה גורמת לרצון להימנע מעימותים‬
‫(ככה שהאפקט הוא ספירלי למטה או למעלה‪ ,‬וקשה לשנות אותו מהרגע שהחל)‪ .‬טוטסטרון גורם לכאורה‬
‫אצל גברים לאגרסיביות נדרשת על מנת להגן על כבודם ולהראות דומיננטיות (ותלוי‪-‬תרבות גם כן‪ ,‬בהתאם‬
‫לעד כמה התרבות רגישה לעלבונות למשל‪ ,‬ומה נתפס כעלבון); טוטסטרון גבוה אצל נשים משוייך לא‬
‫להתנהגות כלפי ילדיהן‪ ,‬אלא כלפי נשים אחרות‪ .‬יש לציין כי כיום טוטסטרון גבוה אינו בהכרך דבר טוב‪ ,‬אלא‬
‫שייך לתקופה אבולוציונית בה הצלחה כלכלית‪-‬חברתית לא הייתה נחיצות על מנת להוות דומיננטיות‪.‬‬

‫השפעה הורמונלית נוספת היא זו של תגובה ללחץ (נקרא גם ‪ )fight-or-flight‬אשר חזקה יותר אצל גברים‬
‫מאשר אצל נשים‪ ,‬והיא התגובה בפני איום‪ ,‬של התמודדות עם מקור הלחץ (קשור לאימפולסיביות) או בריחה‬
‫ממנו (קשור להרחקות – ‪ .)avoidance‬אצל נשים התגובה היא שונה‪ ,tend-and-befriend :‬אשר משמעותה‬
‫הרגעה של אלו בסביבה ולכן הפחתת תשומת הלב שלהם מהאיום‪ ,‬ויצירת קשרי חברות על מנת ליצור חוזק‬
‫רב יותר במספרים כנגד איום אפשרי‪ .‬תגובה זו קשורה להורמון הנקרא ‪ ,oxytocin‬אשר מרגיע את הגוף‪,‬‬
‫קשור ליכולת ליצור קשר‪ ,‬ומופרש בעת לידה‪ ,‬מגע גופני כגון מסג'‪ ,‬ויניקה‪ .‬הזרקה של אוקסיטוצין תגרום‬
‫לעודף רגש של אמון וללקיחת סיכונים בעת יצירת קשר עם זרים‪ .‬אנדרוגנים מדכאים אוקסיטוצין‪ ,‬ולכן‬
‫ההבדלים בין גברים ונשים‪.‬‬

‫הערכה וסיכום‬

‫הערכה של תכונות ביולוגיות נעשית ע"י מספר מכשירים‪ EEG :‬המודד מעברים חשמליים במוח על גבי העור‬
‫החיצוני של הראש‪ PET ,‬התבצע ע"י אכילה של גלוקוז רדיואקטיבי שאחר כך אפשר למפות מבחוץ לגוף (היות‬
‫וגלוקוז הוא מקור אנרגיה של המוח)‪ MRI ,‬המדמה בעזרת מחשב את האזורים הפעילים יותר במוח בעזרת‬
‫תהודה מגנטית וכך מודד בעייתיות במבנה המוח ע"י הוצאת תמונה תלת‪-‬מימדית של חתכי המוח הנקראת‬
‫)‪.functional MRI (fMRI‬‬
‫להשקפה ביולוגית זו של האישיות ישנן דעות שונות על הפרעות נפשיות‪ ,‬הנובעות מעודף או חוסר של אחד‬
‫המימדים של התקרבות‪ ,‬התרחקות‪ ,‬ואימפולסיביות‪ .‬הפרעות חרדה שונות נגרמות מעודף של מערכת‬
‫ההתרחקות כאשר ישנו גם בסיס היסטורי של עונשים בחיי האדם; דכאון נתפס כדומה ע"י מספר חוקרים‪,‬‬
‫וכערך נמוך של ‪ BAS‬אצל אחרים; הפרעות אנטי‪-‬חברתיות נתפסות כעודף ‪( BAS‬בדיון הנ"ל על טוטסטרון)‪ ,‬או‬
‫כעודף אימפולסיביות (אכן מחסור ב‪ – MAO-‬הכימיקל המשפיע על שליטה עצמית – הראה על סבירות גבוהה‬
‫יותר לפעילות אנטי‪-‬חברתית‪ ,‬במיוחד עם סבלו מהתעללות בתקופת ילדותם)‪.‬‬

‫הטיפול אשר תומכי השקפה פסיכולוגית זו תומכים בו הוא טיפול תרופתי ( ‪ .)pharmacotherapy‬סם בשם‬
‫לית'יום הוא בעל השפעה רבה על הפרעת דו‪-‬קטביות (אך עם תופעות לוואי קשות)‪ ,‬וטיפול ותופעות לוואי‬
‫זהות קיימות לסכיזופרניה אשר הטיפול שלה חוסם מעבר של הניורוטרנסמיטור דופמין (מה שמוכיח שהבסיס‬
‫להפרעה הינו ביולוגי‪ ,‬וכי האטיפול צריך לכל הפחות לשלב תרופות עם השפעה ביולוגית)‪ .‬קיימות גם תרופות‬
‫כנגד דיכאון הנקרות בשם הכללי ‪ SSRI‬וחוסמת ‪ reuptake‬של סרוטונין בנוירונים‪ ,‬אך אלו נוטים גם להשפיע‬
‫על האישיות של האדם עצמו (התרופות נבדקו גם אצל אנשים שאינם סובלים מדכאון‪ ,‬ואלו טענו כי הם חשו‬
‫פחות רגשות שלילייים והוכחו כעובדים טוב יותר בקבוצה‪ ,‬גם אם הם לא חשו רגשות חיוביים יוצאים מן‬
‫הכלל בזמן נטילת התרופה)‪ ,‬מה שמעלה שאלות אתיות של עד כמה מותר לנו להשתמש בתרופות על מנת לתקן‬
‫את האישיות שלנו‪ ,‬והאם הפרעות נפשיות מסוימות אינן למעשה חלק מן האישיות שלנו‪.‬‬

‫גישה פסיכולוגית זו למוח האדם הינה חדשה יחסית‪ ,‬במיוחד עקב ההמצאה של שיטות אבחון הערכה שלא‬
‫היו קיימות בעבר‪ ,‬ולכן היא אינה שלמה‪ ,‬ואין בה הסכמה מוחלטת מעבר למערכות ה‪ BAS -‬וההתרחקות‪.‬‬
‫חשוב לציין שגישה זו מתפתחת עקב חידושים בתחומים האחרים של המדע (כגון ביולוגיה)‪ ,‬וכי לא ניתן לבדוק‬
‫חיבורים של נוירונים אצל בני אדם אלא רק אצל חיות‪ ,‬ולכן המסקנות הן עקיפות‪ .‬זוהי אחת הגישות הפעילות‬
‫ביותר כיום‪.‬‬
 ‫פרקים ‪ 8‬ו‪9-‬‬

‫הגישה הפסיכואנליטית‬

‫עקרונות הגישה‬

‫האישיות היא דינמית ואינה קבועה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫האישיות מורכבת מגורמים רבים היכולים בשלב נתון בחיים לפעול יחדיו בהרמוניה או אחד כנגד‬ ‫‪.2‬‬
‫השני בקונפליקט‪.‬‬
‫תפקידו הקריטי של הלא‪-‬מודע והשפעתו על חיינו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הטבע האנושי מונע על ידי תכונות של תשוקה ואגרסיביות (מין ומוות)‪ ,‬ממש כמו בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אישיות מושפעת עד מאוד מן החוויות המוקדמות ביותר‪ ,‬וכל שלבי ההתפתחות הראשוניים מושפעים‬ ‫‪.5‬‬
‫על ידי תשוקה מינית‪.‬‬
‫שימוש רב ביותר באנלוגיות ומטפורות על מנת להסביר את מהות הנפש האנושית‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ההשפעות של מנגנוני הגנה‪ ,‬השומרים עלינו מסכנות ולחצים‪ ,‬בין אם פנימיים או חיצוניים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בריאות נפשית בנויה על מצב של איזון בין כלל הכוחות המשפיעים על חיינו – קיצונות של כוח מסוים‬ ‫‪.8‬‬
‫לכל כיוון שהוא מוביל להפרעה‪.‬‬
‫הגישה אינה מהווה בעיקרה תיאוריה כמו שהיא מהווה שיטת טיפול‪ ,‬ולכן יש בעייתיות בהבחנות‬ ‫‪.9‬‬
‫הדקות בין השתיים‪.‬‬

‫חשוב לזכור גם את הסביבה ההיסטורית שבו הומצאה הגישה – תרבות ויקטוריאנית שכלתנית‪,‬‬
‫שואפת‪-‬משולמת‪ ,‬צבועה אפילו‪ .‬ייתכן שבסביבה אחרת התיאוריה הייתה שונה‪.‬‬

‫המודל הטופוגרפי‬

‫על פי פרויד ישנם ‪ 3‬אזורים במוח‪ :‬המודע (‪ )conscious‬בו מתרחשת חשיבה שיש לנו שליטה מלאה עליה‪,‬‬
‫התת‪-‬מודע (‪ )preconscious‬שאליו יש לנו גישה והוא כל ההחלטות אשר אנו אינם מודעים אליהם בדרך כלל‬
‫אך יכולים להיות מודעים אליהם כגון זיכרונות‪ ,‬והלא‪-‬מודע (‪ )unconscious‬שאליו אין לנו כל גישה שבו יש‬
‫תחושות פרימיטיביות וחייתיות‪ ,‬ורעיונות הקשורים לחרדה‪ ,‬קונפליקט‪ ,‬וכאב‪ .‬מידע עובר בצורה חופשית בין‬
‫המודע והתת‪-‬מודע‪ ,‬ובין שניהם אל הלא‪-‬מודע‪ ,‬אך לא מהלא‪-‬מודע כלפי מעלה‪ ,‬אל המודע והתת‪-‬מודע‪ .‬קיומו‬
‫של הלא‪-‬מודע הוא מרכזי גם בגישות מודרניות יותר (כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית)‪ ,‬אך התפיסה היום היא כי‬
‫הלא‪-‬מודע הוא מסודר ולא כאוטי כפי שתיאר אותו פרויד‪ ,‬אלא פשוט דבר‪-‬מה לא‪-‬מילולי ורגשי‪.‬‬

‫המודל המבני‬
‫איד‪ :‬קיים מרגע הלידה‪ ,‬והוא כל מה שאינסטינקטיבי ופרימיטיבי באישיות‪ .‬כולו נמצא בלא‪-‬מודע‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והוא זה אשר יוצר אנרגיה עבור האישיות כולה‪ .‬האיד עובד על עקרון ההנאה (‪– )pleasure principle‬‬
‫סיפוק מיידי של כל רצון שהוא‪ ,‬ללא קשר למציאות או מוסר‪ .‬האיד מסוגל לדחות (לזמן קצר בלבד)‬
‫את הרצון לסיפוק בתהליך הראשוני (‪ )primary process‬של יצירת תמונה מנטאלית (כמו חלום או‬
‫פנטזיה) של הדבר לו יש חשק וסיפוק זמני בה (נקרא גם ‪.)wish fulfillment‬‬
‫אגו‪ :‬מתפתח מהאיד‪ ,‬קיים בכל רמות המודעות‪ ,‬ומנתב כראוי את האנרגיה של האיד‪ .‬עובד על עקרון‬ ‫‪‬‬
‫המציאות (‪ – ) reality principle‬הבנה של סכנות ונסיבות חיצוניות‪ ,‬ולכן דחייה של סיפוקים בעת‬
‫הצורך‪ .‬האגו נותן תמונה לחשק של האיד (רעב = פיצה‪ ,‬לדוגמא)‪ ,‬ומסוגל לדחות סיפוקים אלו למשך‬
‫זמן ארוך יותר אך לא לעד בתהליך השניוני (‪ )secondary process‬ע"י תכנון ומחשבה רציונאלית‬
‫(נקרא גם ‪ .) reality testing‬לעיתים האגו מצליח לדחות את הסיפוק (ולהתגבר על האיד) ולעיתים לא‪.‬‬
‫לאגו אין שום התייחסות למוסר‪ .‬האגו משפיע פעמים רבות על האיד בצורה של הסחה‪ ,‬וקשור עד‬
‫מאוד לאינטליגנציה (ככל שאתה חכם יותר‪ ,‬אתה יכול "לרמות" את האיד בקלות רבה יותר)‪ .‬ישנו‬
‫הבדל בין גברים ונשים באופן בו האגו פועל (דיכוי יצרים רגשיים אצל גברים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬אל מול‬
‫פרקטיות אצל נשים)‪.‬‬
‫סופראגו‪ :‬המערכת האחרונה שמתפתחת‪ ,‬קיים בכל רמות המודעות‪ ,‬ומתקשר לנורמות חברתיות‬ ‫‪‬‬
‫(הערכים של ההורים‪ ,‬מה נכון ומה שגוי‪ ,‬שאיפה לפרפקציוניזם מוסרי)‪ .‬קבלת ערכים אלו על עצמך‬
‫נקרא ‪ .introjections‬הסופראגו מחולק לשני תת‪-‬מערכות‪ :‬אידיאל האגו (‪ )ego ideal‬שהוא‬
‫ההתנהגות הטובה ואמות מידה חיוביות שהאדם רוצה לחקות בכדי להיות גאה בעצמו‪ ,‬והמודע‬
‫הקובע או ערכים הם שליליים ומכתיב את הרצון להימנע מהם‪ .‬הסופראגו שואף לא לדחות את‬
‫רצונות האיד אלא לבטל אותם לצמיתות‪ ,‬שואף להכתיב לאגו לפעול בצורה מוסרית במקום‬
‫מציאותית ‪ , ,‬ושואף להוביל לחיים של מושלמות התנהגותית ומחשבתית‪.‬‬

‫מן הרגע בו הסופראגו מתפתח ישנו לחץ רב על האגו משלושה גורמים‪ :‬האיד‪ ,‬הסופראגו‪ ,‬והמציאות‪ .‬הגו‬
‫מנסה לתווך ביניהם בצורה טובה‪ ,‬אך במקרים רבים נוצר קונפליקט‪ .‬המונח כוח אגו (‪ )ego strength‬מודד‬
‫את יכולתו של האגו להתמודד עם הלחצים המופעלים עליו (אדם עם כוח אגו נמוך יהיה בקונפליקט מתמיד‪,‬‬
‫ואדם עם כוח אגו גבוה יהיה מנותק ו"קר")‪ .‬כל קיצונית שהיא (איד חלש או חזק מדי‪ ,‬וכו') יוביל להפרעת‬
‫אישיות כזו או אחרת – השאיפה היא שווי משקל בין כל הגורמים‪.‬‬

‫מוטיבציה ודחפים‬

‫דחף מורכב משני מרכיבים – צורך ביולוגי (כמו חוסר מים בגוף) והופעתו הפסיכולוגית (צמא)‪ .‬דחפים גדלים‬
‫וגדלים עד אשר המתח שהם יוצרים משוחרר (המודל ההידראולי – כל דיכוי של דחף רק מגביר את עוצמתו)‪.‬‬
‫יש כמות מסוימת של אנרגיה בנפש‪ ,‬המנוצלת כל העת על חשבון חלקים אחרים בנפש (בין האיד‪ ,‬האגו‪,‬‬
‫והסופראגו)‪ .‬השקעה של אנרגיה בפעילות או בתמונה מנטאלית (כמו פנטזיה) נקראת ‪( cathexis‬אשר יכול‬
‫להיות מבוסס‪-‬איד כמו אכילה או מבוסס‪-‬אגו כמו צפייה בתכנית בישול עד אשר תהיה אפשרות לאכול)‪.‬‬
‫במקבלים ישנם ‪ anticathexis‬בו האגו שולט ומדחיק את הדחפים של האיד‪ ,‬ובכך גם כן משקיע אנרגיה רבה‬
‫אשר הייתה יכולה להיות משוקעת בדבר‪-‬מה אחר‪ ,‬פרודוקטיבי יותר (ככל שהדחף גדול יותר‪ ,‬הדחקתו עולה‬
‫יותר אנרגיה‪ ,‬כמובן)‪ .‬ישנה השקעה רבה גם בסופראגו‪ ,‬כמובן (ע"י הזדהות עם מבוגרים כגון ההורים)‪.‬‬
‫התחרותיות בין שלושת הגורמים היא כמובן אין‪-‬סופית ומשתנה כל העת‪.‬‬

‫לדבר פרויד ישנם שני דחפים עיקריים‪ :‬אינסטינקט החיים (נקרא גם אינסטינקט המין או ‪ )eros‬הקשור‬
‫לסיפוק דחפים של הישרדות‪ ,‬רבייה‪ ,‬והנאה (כולל אכילה‪ ,‬הימנעות מכאב‪ ,‬וכו') המתרכזים באזורים‬
‫הארוגניים (פה‪ ,‬פי הטבעת‪ ,‬איברי המין) ומפרקים מתח על ידי מגוון פעילות (כמו אכילה‪ ,‬עישון‪ ,‬אוננות‪ ,‬וכו')‬
‫– האנרגיה המושקעת באינסטינקט זה נקראת ‪ ;libido‬ואינסטינקט המוות (נקרא גם ‪ )thanatos‬שהוא יצר‬
‫השמדה עצמית אשר מתבטא פעמים רבות ע"י אלימות כנגד אחרים (יש הקשר ביולוגי לאינסטינקט זה‪ ,‬שהוא‬
‫תהליך ההשמדה העצמית – אפופטוזיס – אשר תאים שונים בגוף מקיימים)‪ .‬שני הדחפים יכולים לפעול יחדיו‬
‫באיזון (אמביוולנטיות) או בשילוב קיצוני (סדיזם)‪ :‬לדוגמא‪ ,‬מין קל (כמו תמונות ערום) יוצר ירידה של‬
‫תחושת כעס אצל אנשים‪ ,‬אך מין קשה (כמו פורנו כבד) גורם לעלייה בתחושת כעס ואלימות‪.‬‬

‫כאשר דחף מסוים מודחק הוא גדל וגדל עד שהוא מתפרץ בצורה לא רצונית הנקראת קטרזיס (‪,)catharsis‬‬
‫והנחות הייסוד הנובעות מכך הן שפעילות מודחקת (לדוגמא – אגרסיביות) מופעלת היא תוריד את כמות‬
‫האנרגיה הנדרשת להדחיק אותה עד כה‪ ,‬ולכן יש סיכוי מופחת לפעילות דומה בעתיד הקרוב‪ .‬דוגמא תומכת‬
‫היא אנשים עם עודף שליטה‪-‬עצמית אשר לא מגיבים לעלבונות עד רמה גבוהה מסוימת‪ ,‬בה הם מתפרצים‪,‬‬
‫ולאחריה הם רגועים שוב‪ .‬אך לגבי רוב האוכלוסייה התיאוריה הזו לוקה בחסר (אין צורך בהתנהגות‬
‫אגרסיבית על מנת להוריד את הדחף לאגרסיביות אלא לתגובה כלשהי‪ ,‬וגם עם אדם אחר הוא זה שיגיב הדחף‬
‫לאגרסיביות ירד; התנהגות אגרסיבית גם לא בהכרח מונעת התנהגות אגרסיבית בהמשך‪ ,‬ולעיתים דווקא‬
‫מגבירה אותה)‪.‬‬

‫ישנה דרך אחרת להתמודד עם דחף – התקה (‪ )displacement‬היא דרך לתעל אנרגיה במקום לחסום אותה‪,‬‬
‫בצורה של ביטוייה כנגד אובייקט אחר ולא האובייקט הרצוי (אגרסיביות כלפי שותף לדירה תמים במקום‬
‫כנגד הבוס‪ ,‬לדוגמא)‪ .‬סוג ספציפי של התקה הינה סובלימציה (‪ )sublimation‬שהיא התקה של הדחף בצורה‬
‫"נכונה חברתית" (שיתוף עם אחרים‪ ,‬כתיבת שיר על המצוקה הרלוונטית‪ ,‬וכו')‪ .‬על פי הגישה הפסיכואנליטית‪,‬‬
‫התקה וסובלימציה הם הסיבות לאומנות ומוסיקה‪ ,‬אלטרואיסטיות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬ועוד‪ ,‬אשר כולם בסופו של‬
‫דבר מונעים מדחפים של חיים ומוות‪.‬‬
 ‫ההתפתחות הפסיכו‪-‬סקסואלית‬

‫פרויד האמין כי השלבים הראשונים בהתפתחות הם אלו אשר יקבעו תכונות והפרעות אישיות בהמשך דרכם;‬
‫הוא האמין גם כי האישיות מפסיקה להתפתח באזור גיל ‪ .5‬בכל אחד מן השלבים דחף החיים (הדחף המיני)‬
‫מבוטא דרך נקודה אחרת בגוף‪ .‬בכל שלב ישנו קונפליקט החיים להיפתר‪ ,‬אחרת יתרחש קיבעון (‪:)fixation‬‬
‫הפרעה בהמשך החיים‪ ,‬אשר דורשת השקעה רבה של אנרגיה שלא תהיה פנויה להתמודדות עם השלבים‬
‫הבאים‪ .‬פיקסציה נוצרת או עקב חוסר רצון להמשיך לשלב הבא עקב עודף נוחות בו‪ ,‬או עקב חוסר יכולת‬
‫להגיע להשלמה שלו מסיבות שונות‪ .‬ככל שהפיקסציה חזקה יותר‪ ,‬הליבידו המושקע בה גדול יותר‪.‬‬

‫השלב האוראלי‪ :‬מגיל אפס עד ‪ 18‬חודשים‪ .‬בשלב זה רוב האינטראקציה עם העולם (וההנאה ממנו) היא דרך‬
‫הפה (אכילה‪ ,‬ליקוק‪ ,‬מציצה)‪ .‬סופו של השלב הוא בהיפרדות מן האם‪ .‬שלב זה מחולק לשני תת‪-‬שלבים‪ :‬שלב‬
‫אוראלי מכיל בו התינוק רק מקבל מאחרים (מהאם) – כאן מתפתחת אופטימיות כנגד פסימיות‪ ,‬אמון כנגד‬
‫חוסר‪-‬אמון‪ ,‬ונטייה להסתמך על אחרים ("לבלוע" מה שאומרים לך); ושלב אוראלי סדיסטי המתחיל בגיל ‪6‬‬
‫חודשים שבו התינוק דורש מאחרים (נושך‪ ,‬לועס‪ ,‬ולעיתים אך נהנה לגרום לכאב) – כאן מתפתחת נטייה‬
‫לאלימות מילולית ולסרקסטיות‪ .‬אנשים עם פיקסציה בשלב זה יהיה עסוקים במאכל ומשקה‪ ,‬עישון‪ ,‬שתיית‬
‫אלכוהול‪ ,‬וכסיסת ציפורניים‪ .‬הם יהיו יותר אלימים מילולית כאשר הם כועסים‪ ,‬ינסו לקבל תמיכה רבה יותר‬
‫מאחרים‪ ,‬וינסו להתחבר על אחרים‪ .‬מחקרים מדעיים הראו קשר בין שלב זה להשמנה ואלכוהוליזם‪ ,‬יכולת‬
‫בין‪-‬אישית‪ ,‬הרצון לטפל באחרים‪ ,‬הסתמכות על החלטות של אחרים‪ ,‬פחד מנידוי וקריאת‪-‬יתר של סימנים‬
‫הקשורים לנידוי חברתי‪ .‬הם יהיו יותר פתוחים על נושאים רגשיים ויחפשו מגע אנושי רב יותר במפגשים‪.‬‬

‫השלב האנאלי‪ :‬מגיל ‪ 18‬חודשים עד ‪ 3‬שנים וחצי‪ .‬בשלב זה ההנאה נובעת מאזור פי‪-‬הטבעת‪ ,‬ו"אירוע הגדול"‬
‫הוא אימוני שירותים‪ :‬כעת ילד לא יכול לממש את רצונות האיד שלי מתי ואיפה שהוא רוצה‪ .‬ישנן שתי גישות‬
‫מרכזיות של הורים אל הילד בשלב זה – התייחסות חיובית (מתן תשואות על הצלחה‪ ,‬מה שיוביל בבגרות‬
‫ליצירתיות ופרדיקטיביות)‪ ,‬והתייחסות שלילית (עונשים והשפלה) שתוביל לשתי תגובות אפשריות של הילד‪:‬‬
‫התמרדות כנגד ההורים ואי‪-‬שיתוף פעולה (יוביל להתנהגות מבולגנת‪ ,‬הרסנית ועוינת לסביבה) או לניסיון‬
‫עיקש להחזיק את הצרכים בתוך הגוף (יוביל לאישיות קמצנית‪ ,‬עקשנית‪ ,‬ומסודרת‪-‬קיצונית)‪.‬‬

‫השלב הפאלי‪ :‬בין ‪ 3‬ל‪ 5-‬שנים (כולל)‪ .‬בשלב זה ההנאה עוברת לאיברי המין‪ ,‬בתחילה ע"י סיפוק עצמי (אוננות‬
‫ראשונית) ובהמשך תוך משיכה להורה בעל המין השני‪ :‬תסביך אדיפוס (לעיתים ייקרא תסביך אלקטרה אצל‬
‫נשים)‪ .‬הילד ייפתח משיכה מינית כלפי ההורה בעל המין הנגדי ופחד‪ ,‬עוינות וקנאה כלפי ההורה בעל המין‬
‫הזהה (כולל פחד סירוס אצל בנים‪ ,‬וקנאת פין אצל בנות)‪ .‬בסופו של דבר הילד ייפתח הזדהות עם ההורה‬
‫מאותו המין‪ ,‬על מנת שההורה יחשיב אותו כדומה לו ולכן לא "יתקוף" אותו‪ ,‬על מנת להפחית את התחושות‬
‫השליליות הממלאות אותו‪ ,‬ועל מנת לפנטז על היותו במקום ההורה במערכת יחסים עם ההורה השני (או בכדי‬
‫למצוא בת‪-‬זוג דומה וכך כן להגיע למערכת יחסים מינית עם ההורה מהמין הנגדי בצורה מטפורית)‪ .‬פיקסציה‬
‫בנקודה זו גורמת אצל גברים להתנהגות מצואיסטית‪-‬אגרסיבית‪ ,‬רצון להיות עם מספר גדול של נשים‪ ,‬ורצון‬
‫אז להגיע להצלחה בקריירה (או ההיפך מכך‪ :‬אימפוטנציה מינית ומקצועית‪ ,‬עקב עודף רגשות אשמה); אצל‬
‫נשים היא תגרום להתנהגות מפתה אשר לא תוביל בהכרח לרצון לקיים יחסי מין‪.‬‬
‫‪ :The Latency Phase‬עד כאן מתפתחת האישיות‪ ,‬על פי פרויד‪ .‬זהו שלב של רגיעה יחסית היכן שהדחפים‬
‫פחות דומיננטיים‪ ,‬והיכן שהאגו והסופראגו מתפתחים‪ .‬העניין אינו מיני מרגע זה‪ ,‬אלא נע לנושאים‬
‫אינטליגנטיים וחברתיים‪ .‬עם תחילת גיל ההתבגרות ישובו ויצופו הקונפליקטים הלא‪-‬פתורים של השלבים‬
‫הקודמים‪ .‬בהתאם‪ ,‬גיל ההתבגרות הוא מלא קונפליקטים‪ ,‬גם בעיקר עודף דחפים מיניים של גוף מבוגר‬
‫שמבחינה חברתית אסורים הביטויים שלהם‪.‬‬

‫השלב הגנטלי‪ :‬זהו השלב האחרון‪ ,‬מאמצע גיל ההתבגרות‪ .‬משלב זה האדם אינו עסוק רק בצרכים האנוכיים‬
‫שלו אלא מבטא רצון לשיתוף עם אחרים (כולל שיתוף ביחסי מין)‪ .‬פעמים רבות שלב זה אינו מגיע לסיום אלא‬
‫הוא בתהליך מתמשך ואינסופי‪.‬‬

‫סיכום עד כה‬

‫ישנה ביקורת רבה על פרויד‪ .‬ברמה הכללית‪ ,‬הדעות שלו על עולם מחוץ למודעות שלנו ועל המשקל הרב של מין‬
‫בחיינו גרמו לרבים להתנגד לו‪ .‬גם ברמה המדעית יש ביקורת רבה על פעוליו‪:‬‬

‫קשה עד מאוד להוכיח את התיאוריה של פרויד; חלקים נכבדים ממנה אינם ניצנים מדידה כלל (כמו‬ ‫‪‬‬
‫ליבידו)‪ ,‬ורובה מושתתת על מטפורות‪ ,‬כך שלא ניתן לדעת מה אכן מטפורי ומה למעשה מילולי‬
‫(תסביך אדיפוס הגיוני מאוד מבחינה מטפורית‪ ,‬אך לא מבחינה פרקטית)‪.‬‬
‫פרויד התמקד עד מאוד על ‪ ,case studies‬אך ביצע רק כתריסר כאלו‪ ,‬אשר מושפעים מאוד מדעותיו‬ ‫‪‬‬
‫והשקפותיו‪.‬‬
‫פרויד היה לא רק הוגה‪-‬תיאוריה אלא גם מטפל‪ ,‬וככזה הא השפיע מאוד על כיוון הטיפול‪ .‬לא רק זה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אלא שהוא לא רק קיבל מטופלים בצורה אקראית אלא בחר באילו מטופלים ברצונו לטפל (ולכן‬
‫לחקור)‪.‬‬
‫פרויד (וממשיכיו) מבלבלים פעמים רבות בין עובדות לדעות – למשל‪ ,‬ההתייחסות לתסביך אדיפוס‬ ‫‪‬‬
‫הוא כאל דבר מה קיים ונתון‪ ,‬והוא מעולם לא נבדק במחקר‪.‬‬

‫חלקים אחרים מן התיאוריות של הגישה הפסיכואנליטית הן הגיוניות ביותר ומשמשים אותנו עד היום‪:‬‬
‫המודל הטופוגרפי‪ ,‬לדוגמא (למעט מעבר המידע בין האזורים השונים)‪ ,‬והמודל המבני על שלושת מרכיביו‪.‬‬

‫חרדה‬

‫חרדה יכולה להיווצר משלושה כיוונים‪ ,‬בהתאם ללחצים המופעלים על האיד‪ :‬חרדת מציאות (חרדה העולה‬
‫בעת סכנה מציאותית‪ ,‬כמו כלב העומד לתקוף אותך)‪ ,‬חרדה נוירוטית (חרדה מכיוון האיד‪ ,‬כאשר האדם‬
‫מפחד מפעילויות מושפעות איד אשר ביצע או הוא חושש שהוא הולך לבצע‪ ,‬ומהעונשים אשר הוא יקבל‬
‫מפעילויות אלו)‪ ,‬וחרדת מוסר (חרדה הנובעת מפחד לגבי אירוע לא‪-‬מוסרי שבוצע או שהאדם עומד לבצע‪ ,‬כגון‬
‫אדם אשר מרגיש שהוא עומד לבגוד באשתו)‪ .‬חרדת מציאות היא הקלה מביניהם להתגברות עליה‪.‬‬

‫כאשר נוצר מצב של חרדה‪ ,‬האגו מתמודד איתה בשתי דרכים‪ :‬הוא מגביר את יכולת פתרון‪-‬הבעיות‬
‫הרציונאלית של האדם (לנהוג יותר בזהירות‪ ,‬לברוח מהכלב התוקף‪ ,‬וכו')‪ ,‬והוא עושה שימוש ב מנגנוני הגנה‬
‫שונים‪ ,‬היכולים לפעול גם בלא‪-‬מודע‪ ,‬ואשר מעוותים או משנים את הפרספקטיבה על המציאות בכדי‬
‫להתאימה כנגד מקור החרדה‪ .‬להלן מנגנוני ההגנה שהוצעו על ידי אנה פרויד (‪:)1966‬‬

‫‪ :Repression‬יכול להתבצע בלא‪-‬מודע‪ ,‬או במודע (נקרא ‪ ,suppression‬ומתבסס על ניסיון מודע‬ ‫‪‬‬
‫וכפוי לא לחשוב על הדבר אשר גורם לנו לחרדה; לרוב זה לא עובד ואנו חושבים על האובייקט‬
‫בתדירות גבוהה יותר ולפרק זמן ארוך יותר‪ ,‬ועדיף לנו דווקא להניח למחשבה לשהות בתוכנו עד‬
‫שהיא נפתרת; בפועל מה שקורה הוא שהמוח מחפש גורם אחר להתמקד בו בכדי לשכוח את מקור‬
‫החרדה – יצירת קתקסיס אחר במקום אנטי‪-‬קתקסיס; ראב ניסוי הדוב הלבן בעמוד ‪ .)186‬הדחקה‬
‫לא מודעת עובדת בצורה דומה‪ ,‬על ידי התמקדות הלא‪-‬מודע בדבר מה אחר בכדי "לשכוח" את‬
‫החרדה בסופו של דבר‪ ,‬לכאורה‪ .‬הדחקה כוללת גם נושאים כגון המוות (אנו מנסים לא לחשוב עליו)‪,‬‬
‫או העוני הקיים בעולם (המנוגד לערכינו המוסריים‪ ,‬אך עם זאת איננו עושים דבר על מנת לתקן אותו‪,‬‬
‫ברובנו)‪ .‬הדחקה לא חייבת להיות מלאה‪ ,‬ויכולה להיות חלקית – נושאים שאנחנו פשוט מעדיפים לא‬
‫לחשוב עליהם‪( .‬הערה‪ :‬זיכרונות מודחקים‪ ,‬אשר פעמים רבות אינם אמיתיים שכן קל לגרום לנו‬
‫להיזכר בדברים שמעולם לא קרו‪ ,‬גם אם לעיתים אכן יש טראומות שהודחקו‪ ).‬מחקרים על נבדקים‬
‫עם נטיית הדחקה הראו כי הם נוטים לטעון שאינם חשים אי‪-‬נוחות במצבים מסוימים על אף‬
‫המדדים הפיזיים האומרים אחרת‪ ,‬כי הם זוכרים יותר חוויות ילדות ויום‪-‬יומיות רגשיות‪ ,‬וטובים‬
‫יותר בהדחקת זיכרונות מבישים‪.‬‬
‫‪( Denial‬הכחשה)‪ :‬הכחשה שאירוע מסוים קרה מלכתחילה (אם המסרבת להאמין כי בנה מת‬ ‫‪‬‬
‫במלחמה‪ ,‬אישה הספגה התעללות מינית ומתנהגת כאילו זה לא קרה מעולם‪ ,‬וברמה פעוטה יותר –‬
‫סטודנט המאמין כי קרתה טעות וכי לא יתכן ונכשל במבחן)‪ .‬קשה יותר ויותר ככל שהאדם מתבגר‬
‫(קל יותר לילדים)‪ ,‬אך עדיין מתרחש (אישה המסרבת להאמין כי בעלה בוגד בה על אף עדויות‪,‬‬
‫אלכוהוליסטים שאינם מכירים בבעיה שלהם)‪ .‬דומה להדחקה‪ ,‬רק מתייחס לאירועים חיצוניים‬
‫ופחות למחשבות פנימיות; הבעייתיות של שתי השיטות הן שהן דורשות ניצול של אנרגיה רבה לצורך‬
‫החזקת מקור החרדה מחוץ למודעות‪.‬‬
‫‪ :Projection‬ייחוס התכונות השליליות של עצמך לאדם אחר (אדם האוהב מישהי שאסור לו‪ ,‬ומביא‬ ‫‪‬‬
‫את עצמו להאמין שהיא זו המעוניינת בו)‪ .‬האדם מכיר בכך כי מקור החרדה קיים‪ ,‬אך לא כי הוא שלו‬
‫(וכך יש צורך בפחות אנרגיה לצורכי הדחקה)‪ .‬מחקר תומך – נבדקים שמרניים מבחינה מינית אשר‬
‫הראו להם תמונות ארוטיות דירגו אחר‪-‬כך אנשים אחרים כיותר "חרמניים" (כלומר‪ ,‬הקרינו את‬
‫החרדה שלהם על אחרים)‪.‬‬
‫‪ :Rationalization‬מתן הסבר הגיוני לתופעה במקום לקחת עליה אחראיות או לסבול מחרדה ממנה‬ ‫‪‬‬
‫(אדם שלא התקבל ללימודים ומסביר לעצמו שלימודים אינם חשובים ממילא‪ ,‬אדם שאישה דחתה‬
‫אותו המסביר לעצמו שהיא לא כזו מושכת מלכתחילה)‪ .‬אנשים נוטים לקחת קרדיט על הצלחות‬
‫ולהסביר כישלונות ע"י השלכתם על גורמים מחוץ לשליטתם‪.‬‬
‫‪ :Intellectualization‬ניתוח מקור החרדה בצורה אנליטית ושכלתנית (אישה הלומדת הרבה על סרטן‬ ‫‪‬‬
‫מאספקטים רפואיים כי בעלה גוסס ממנו‪ ,‬אדם המנתח כיצד אישה מסוימת היא מושכת על מנת‬
‫להימנע מלחשוב על רגשותיו כלפיה)‪ .‬פרויד הסביר מנגנון הגנה זה כרעיון הנמצא במקביל במודע‬
‫ובלא‪-‬מודע‪.‬‬
‫‪ :Reaction Formation‬התנהגות הפוכה ממה שאתה מרגיש על מנת לשחרר חלק מהחרדה החוצה‬ ‫‪‬‬
‫למרות הכל (תינוק המתנהג באהבה כלפי אח חדש שהוא לא רוצה בקיומו‪ ,‬אדם השוכב עם הרבה‬
‫נשים על מנת לבטל את הרגשת חוסר הביטחון שלו)‪ .‬לעיתים קשה להבחין בין הנעה אותנטית לבין‬
‫הנעה (מוטיבציה) הנוצרת מ‪ ,reaction formation -‬אך ניתן להבחין בהבדלים אם יש עודף רגש הפוך‬
‫מעבר למצופה בסיטואציה נתונה‪ ,‬או אם יש רמזים למוטיבציה האמיתית (השלילית) בהתנהגות‬
‫המבוצעת (תינוק המחבק את אחיו הקטן וה"אהוב" כה חזק עד כדי גרימת כאב)‪.‬‬
‫‪ :Regression‬חזרה אחורה בהתפתחות אל פיקסציה בשלבים הפסיכו סקסואליים במקרה של חרדה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היכן שרוב הקתקסיס מושקע (אדם עם פיקסציה בשלב האוראלי יתחיל לעשן‪ ,‬וכו')‪ .‬ההנחה היא‬
‫שדרך הפעולה הפרימיטיבית יותר הייתה אפקטיבית בעבר‪ ,‬ולכן גם כיום תהיה אפקטיבית‪ .‬אצל‬
‫מבוגרים‪ ,‬הרגרסיה תהיה יותר מטפורית ממילולית‪.‬‬
‫‪ :Identification‬בדומה להתנהגות בעת ההתמודדות עם תסביך אדיפוס – הזדהות עם אדם אחר‬ ‫‪‬‬
‫שיש לו את אותה הבעיה‪ ,‬לדוגמא‪.‬‬
‫‪ :Displacement and Sublimation‬התקת התגובה לחרדה (כגון כעס) כלפי גורם אחר שניתן להגיב‬ ‫‪‬‬
‫כלפיו בצורה זו (הכאת הכלב שלך עקב הרצון להכות את הבוס שלך‪ ,‬רצון שאין ביכולתך לממש); או‬
‫התקת התגובה לחרדה לצורה מקובלת יותר‪ ,‬כמו כתיבת שיר על הנושא (מדובר בטיפול בבעיה לפני‬
‫שהיא מתפרצת‪ ,‬ולכן מדובר על התגובה ה"מבוגרת" ביותר שתיתכן)‪.‬‬

‫לעיתים עודף הדחקה משתחרר בצורה של מנגנון הגנה אחר (כמו התקה)‪ ,‬ולפעמים בצורה של סימפטומים‪,‬‬
‫כגון דיכאון‪ .‬כאשר אנשים עם רגישות לסימפטום מסוים (כגון דיכאון) נחשפים לתמונות להרף‪-‬עין (מהירות‬
‫מדי עבור המודע אך איטיות מספיק עבור הלא‪-‬מודע) הסימפטומים שהם מתגברים‪ ,‬אך לא כאשר התמונות‬
‫הוצגו בצורה איטית‪ .‬מחקר על תסביך אדיפוס הראה כי הגברה לא‪-‬מודעת של התסביך גורמת להצלחה רבה‬
‫יותר בפעילות אגרסיבית (זריקת חצים למטרה)‪.‬‬

‫חשיפת הלא מודע‬

‫הלא מודע נחשף במהלך החיים היום‪-‬יומיים בצורה של ‪ ,parapraxes‬טעויות ותאונות שונות של חיינו‪ .‬למשל‬
‫– שיכחון (אנו שוכחים משהו מודחק בהצלחה‪ ,‬וכך נמנעים ממצב לא נעים או מייצגים רצון נסתר שלנו)‪slips ,‬‬
‫‪( of the tongue‬טעויות בעלות משמעות נסתרת שאנו אומרים; הוכח במחקר שדבר זה קורה יותר במצבי‬
‫לחץ‪ ,‬למשל נבדק המתושאל ע"י אישה לבושה בצורה חושפנית יאמר יותר טעויות לשון הקשורות למין מאשר‬
‫נבדק המתושאל ע"י גבר‪ ,‬לדוגמא)‪ ,‬ותאונות (המייצגות עפ"י פרויד רצון נסתר שלנו לגרום נזק לעצמנו בתור‬
‫עונש או בכדי לפגוע בסביבה)‪.‬‬

‫הלא מודע מיוצג עבורנו גם בחלומות‪ ,‬המכילים שני סוגי מידע‪( manifest content :‬המידע הסנסורי כפי‬
‫שהוא מוצג לנו)‪ ,‬ו‪( latent content -‬המשמעות הנסתרת‪ ,‬עמוקה יותר‪ ,‬וסימבולית של המידע שהוצג לנו)‪ .‬ה‪-‬‬
‫‪ latent content‬מגיע מ‪ 3-‬מקורות‪ :‬גירוי סנסורי (רעשים ותחושות חיצוניות שאנו חווים בעת השנה ואשר‬
‫החלום מגן עלינו מפניהם בכדי שלא נתעורר – למשל‪ ,‬סופת רעמים‪ ,‬או צופר של מכונית עוברת)‪ ,‬דאגות‬
‫שוטפות (מחשבות שליוו אותנו במהלך היום כגון מבחן קרוב או מישהי שפגשנו; החלום מגן עלינו גם מפניהם‬
‫בכדי למנוע התעוררות)‪ ,‬ודחפי איד (כל הדחפים של האיד אשר האגו הדחיק במהלך היום; זהו למעשה סוג‬
‫של ‪ wish fulfillment‬של האיד)‪ .‬בגילאים קטנים יש קשר רב בין התוכן הסנסורי והתוכן המשמעותי של‬
‫החלום‪ ,‬אך עם ההתבגרות יש התרחקות רבה בין השניים‪ ,‬עיוות הנוצר בכדי שהאגו והסופראגו לי "ישימו לב"‬
‫שישנה התבטאות של האיד‪ ,‬וזאת בעזרת סימבוליקה (שאינו מזוהה כאיד) ומבנה החלום (שימושים לא‬
‫סימבולים של עיוות התוכן הסנסורי‪ ,‬כמו לדוגמא ערבוב של סדר האירועים בחלום‪ ,‬או ‪mechanism of‬‬
‫‪ opposites‬שבו אלמנטים אסורים של האיד מוצגים כתוכן סנסורי הופכי‪ .‬תכנים סימבוליים יכולים להיות‬
‫ייחודיים לאדם מסוים‪ ,‬או להיות משותפים לתרבות האנושית כולה‪ .‬ישנן דעות מדעיות מודרניות שונות על‬
‫חלומות אך אין תשובה מוחלטת – ביסוס הזיכרונות שלנו מהתקופה האחרונה‪ ,‬שאין להן כל משמעות‪ ,‬או אף‬
‫"תרגולים" של המוח לקראת סכנות אפשריות בהם האדם עלול להיתקל בשעות הערות‪.‬‬

‫דרך נוספת של הלא‪-‬מודע להתבטא הוא בעזרת הומור – רגשות לא‪-‬מותרים שיש לנו שמותר לנו לדבר עליהם‬
‫כאשר הם עטופים בתוך בדיחה‪.‬‬

‫כלים להערכה‬

‫הכלים העיקריים להערכה של הלא‪-‬מודע של אדם הוא בעזרת טכניקות הקרנה‪ ,‬בהם אנשים עונים בצורה לא‬
‫מבוקרת על שאלות שאינן קשורות לידע או לעצמי‪ .‬לדוגמא‪ :‬טכניקות אסוציאטיביות (אנשים עונים במילה‬
‫אחת למילה נשאלת ללא זמן לחשוב על תשובה)‪ ,‬טכניקות בנייה (אנשים ממציאים סיפור בצורה מאולתרת‬
‫על המקום)‪ ,‬וטכניקות השלמה (בהן אנשים ממשיכים משפט שאת תחילתו הם קיבלו מאדם אחר)‪ .‬דרך‬
‫נוספת היא שימוש במבחן רורשאך ‪ :‬סדרה של כתמי דיו (ברובם שחורים) אשר נבדקים אמורים להגיד מה הם‬
‫רואים בתוכם בצורה אסוציאטיבית בכדי לקבוע תכונות אישיות והפרעות אישיות שונות שלהם (ע"י הגדרת‬
‫מיקום צורה נצפית בכתם‪ ,‬ע"י הגדרת איכות הצורה – צבע‪ ,‬צל‪ ,‬תנועה – נצפית בכתם‪ ,‬וע"י הגדרת תוכן‬
‫לכתם כולו לפי דעתם האישית)‪ .‬ישנם מחקרים רבים המראים כי השימוש במבחן רורשאך הוא לא מדויק‬
‫מבחינה מדעית‪ ,‬ובסופו של דבר זהו כלי קליני יותר ממדד מדעי מוסמך‪.‬‬
 ‫הפרעות התנהגות וטיפול‬

‫עפ"י הגישה הפסיכואנליטית‪ ,‬הפרעות אישיות נובעות משלושה נקודות מקור‪ :‬פיקסציה (בשלבים‬
‫הפסיכו‪-‬סקסואליים‪ ,‬כאשר אם הפיקסציה חזקה יש אנרגיה רבה המשוקעת בהדחקתה)‪ ,‬דחפים (הנוצרים‬
‫ע"י איד אשר מדוכא באנטי‪-‬קתקסיס מתמיד הדורש גם הוא ריבוי משאבים)‪ ,‬וטראומות (אירועים ספציפיים‪,‬‬
‫בין אם קיצוניים או לא‪ ,‬שיש צורך להדחיק בצורה מתמדת; בתחילה פרויד חשב כי כל הילדים מוטרדים‬
‫מבחינה מינית על ידי הוריהם ברמה כזו או אחרת‪ ,‬אך הוא נסוג בו בטענתו וניסח במקום זאת את תסביך‬
‫אדיפוס)‪.‬‬

‫פרויד טען שיש להביא את המקורות שואבי האנרגיה (הפיקסציות‪ ,‬הדחפים‪ ,‬והטראומות) אל המודעות ושם‬
‫לפתור אותם‪ ,‬ובכך לשחרר את האנרגיה המושקעת לשימושה בחי היום‪-‬יום‪ .‬בתחילה עשה זאת ע"י היפנוזה‪,‬‬
‫אך בהמשך גם דרך אסוציאציה חופשית (מטכניקות הקרנה)‪ .‬פרויד גילה גם כי המידע הנאסף בצורה זו לא‬
‫יהיה ישיר‪ ,‬אלא יהיה ברובו סימבולי (בתור שיטה של סובלימציה כנגד האימה אשר החרדה יוצרת)‪ .‬אלמנטים‬
‫חושבים בטיפול הינם ‪( resistance‬הגנה מודעת או לא‪-‬מודעת של המטופל כנגד חשיפת מידע רגיש‪ ,‬מה‬
‫שמראה אל התקרבות למקור החרדה)‪ ,‬ו‪( transference-‬התקה של התחושות של המטופל כנגד החרדה אל‬
‫עבר המטפל; ניתוח התקה זו הינו חשוב ביותר לטיפול)‪ .‬המטרה האולטימטיבית של הטיפול הינה מודעות (‬
‫‪ ) insight‬של המטופל לבעיות מהן הוא סובל‪ ,‬ובכך שחרור האנרגיה העצורה בצורת קתרזיס (מחקרים מראים‬
‫שפתיחות שכזו לגבי קשיי עבר יוביל בהתאם גם לשיפור בצב הבריאותי הפיזי)‪.‬‬

‫טיפול פסיכואנליטי הינו ארוך וכאוב ביותר מבחינה רגשית‪ ,‬וקשה לקבוע את האפקטיביות שלו (שכן קשה‬
‫להגדיר "הצלחה"‪ :‬האם היא מוגדרת ע"י המטפל‪ ,‬המטופל‪ ,‬או ע"י כמות המודעות העצמית אותה קיבל‬
‫המטופל ללא קשר לשיפור במצב בתפקודי שלו לגבי חרדה?)‬

‫סיכום‬

‫קשה מאוד לבדוק את עקרונות הגישה הפסיכואנליטית ממספר סיבות‪ :‬היא מסבירה כמעט כל דבר (גם‬
‫עדויות הסותרות את התיאוריה יכולים להיות מוסברים ע"י ‪ ,reaction formation‬למשל) ולכן לא ניתן‬
‫להוכיח אף פעם שהיא טועה – קרי‪ ,‬גם לא שהיא תמיד צודקת‪ ,‬שכן היא לעולם לא תנבא שום דבר; יש טענות‬
‫לגבי הכלים שיש בהם שימוש בטיפול פסיכואנליטי‪ ,‬אשר הם אינם כלים מדעיים (טכניקות הקרנה‪ ,‬וכו'); לא‬
‫ניתן לוודא כי במודעות שנרכשה בטיפול הינה אמיתית כיוון שאין לנו מידע מהימן מקדים; ולא ברורה‬
‫המטרה של הטיפול‪.‬‬

‫אם זאת‪ ,‬ברור לחלוטין שקיימים מנגנוני הגנה‪ .‬התיאוריה נשארה פופולארית עד היום ממספר סיבות‪ :‬היא‬
‫הייתה הראשונה ועליה הושתתו כל השאר; הנושאים עליהם היא מדברת הם מהותיים לגבי האישיות‬
‫האנושית; והתיאוריה היא מאוד משכרת בכך שהיא מדברת על נושאים מעניינים ביותר בצורה מטפורית‬
‫קרובה עד מאוד לנפש האדם‪.‬‬
 ‫פרק ‪11‬‬

‫תיאוריות פסיכו‪-‬חברתיות‬

‫ככל שנחקרו לעומק התיאוריות שעסקו בעיצוב האישיות בצורה פנימית (כגון פרויד וכו') הופיעו תיאוריות חדשות‬
‫שבבסיסן יסוד האישיות הוא חברתי‪ .‬הרעיונות של פרויד עסקו יותר בהתמודדות עם קונפליקטים פנימיים‪ .‬לטענתו‬
‫היחסים החברתיים נועדו רק כדי לספק דחפים פנימיים בצורה טובה יותר‪ .‬גם הפסיכולוגים של האגו ברובם עסקו‬
‫בפנימיות‪.‬‬

‫יחסי אובייקטים‬

‫נדבר בהתחלה על קבוצת תיאוריות שנקראות יחסי אובייקט‪ .‬התיאוריות מדברות על יחסי אדם כלפי אדם אחר‪ .‬לדעתו‬
‫של פרויד יחסי אנוש נעשים ע"י האגו כלפי "אובייקט" אחר על מנת לשחרר את האנרגיה של האיד בצורה יעילה‪.‬‬
‫בתיאוריות של יחסי אובייקט מדברים על היחסים האלו אך במונח "אובייקט" מתכוונים לבן אדם‪ .‬בנוסף לדעתם‬
‫המטרה היא לא לספק את האיד‪ ,‬להיפך‪ ,‬היחסים האלו הם פונקציה בסיסית של האגו‪ .‬הדגש כאן הוא על האגו‪.‬‬

‫לכל התיאוריות על יחסי אובייקט יש שני נושאים משותפים‪:‬‬

‫הדרך בה אדם יתקשר ויצור יחסים חברתיים מתעצבת כבר בילדותו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דפוסי התקשרות שנוצרו בשלבים מוקדמים בחיים חוזרים ומשפיעים על דפוסי התקשרות בשלבים מאוחרים‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר בחיים‪.‬‬

‫תיאורתיקנית משפיעה מאוד בתיאוריות הללו היא מרגרט מאלר שטוענת שכאשר תינוק נולד הוא עושה מיזוג של כל‬
‫הסביבה עם עצמו‪ .‬לטענתה‪ ,‬התפתחות האישיות היא ההפרדה בין ה"עצמי" לבין שאר העולם‪.‬‬

‫התקופה שבה התינוק "מאוחד" עם אמו נקראת ‪( . symbiosis‬צוותאות) אז הגבול בינו לבין האם עדיין לא ברור‪ .‬אחרי‬
‫חצי שנה התינוק נהיה מודע לקיום הנפרד שלו‪ .‬לתהליך הזה קראה מאלר ‪ separation- individuation‬והוא צריך‬
‫להתרחש גם במרחק מהאמא‪ .‬הילד חווה קונפליקט בין הרצון להיות מאוחד עם האם ולהיות מטופל על ידה ובין הפחד‬
‫להיכנע למיזוג הזה והרצון ליצור זהות עצמית‪ .‬לכן הילד יחתור הן להתקרבות ואיחוד והן לעצמאות ואינדיבידואליות‪.‬‬
‫הקונפליקט הזה משמעותי גם אצל התנהגות של מבוגרים‪.‬‬

‫הצורה בה האמא תתנהג במהלך התקופה הזו חשובה ביותר להסתגלות של התינוק‪ .‬היא צריכה לשלב בין זמינות רגשית‬
‫ובין עידוד לעצמאות‪ .‬אם האמא תהיה נוכחת מדי התינוק לא יכול ליצור יישות עצמאית‪ .‬אם האמא תדחף מדי‬
‫לעצמאות התינוק ירגיש דחוי ותיווצר אצלו חרדת היפרדות ‪ .separation anxiety‬בערך בגיל ‪ 3‬כבר נוצר אצל הילד‬
‫ייצוג נפשי יציב של אמו‪ .‬ייצוג זה ילווה אותו באופן סמלי לכל אורך חייו‪.‬‬
 ‫ה‪- object relation -‬תבנית יחסי האנוש שלו הופנמה‪ .‬בעתיד ישתמש הילד ב"תבנית" זו בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬זאת תהיה ה‪,‬עדשה" בה יראה הילד את אמו בשאר חייו‪.‬‬

‫‪ . 2‬ה"תבנית" הזו תועתק לשאר אנשים שהוא יהיה בקשר איתם במשך חייו‪ .‬במובנים רבים יתנהג הילד כלפי אנשים‬
‫אחרים באותה צורה בה הוא מתנהג כלפי אמו‪.‬‬

‫לעיתים קרובות השנים המוקדמות בחיים מלוות בלחצים והרגשת ריחוק או קרבת יתר להורים‪ .‬ההרגשה הזו תלווה‬
‫את הילד כ"תבנית" להמשך החיים‪ .‬בגלל שההיווצרות של ה"תבנית" הזו מתחילה מהילדות יכולים להיות הרבה‬
‫עיוותים בעיצובה‪ .‬ה"תבנית" לא תייצג תמיד את מה שקרה לילד בילדות אלא את מה שהוא חווה בילדות‪.‬‬

‫קשה להאמין שאנחנו מתייחסים לשאר האנשים בחיינו בצורה בה אנחנו מתייחסים להורינו‪ .‬אנחנו חושבים שנחנו‬
‫מתייחסים לכל אחת בצורה המיוחדת לו‪ .‬התיאורטיקנים מאמינים שזה קורה כי אנחנו מסתכלים על ה"תבניות" האלו‬
‫מבפנים ובגלל שאנחנו בתוכם קשה לנו להבחין בהם‪ .‬אנחנו מבחינים רק בוריאציות בתוכם‪ .‬אנחנו חושבים‬
‫שהוריאציות השונות הן בעלות נוכחות גבוהה כאשר הן בעצם כמעט בלתי מורגשות‪.‬‬

‫לסיכום‪ -‬בתחילת חיינו נוצרת אצלנו "תבנית" בעזרתה אנחנו מתקשרים עם הסביבה למשך שארית חיינו והיא מהווה‬
‫את הליבה לאישיותנו‪ .‬זוהי העדשה דרכה אנחנו רואים את העולם‪.‬‬

‫פסיכולוגיה עצמית‬

‫ע"פ התיאורטיקן היינץ קוהוט ( ‪ )Heinz Kohut‬לכל אדם יש צרכים אגואיסטים שהוא צריך לספק באמצעות אנשים‬
‫אחרים‪ .‬הוא קורא לאדם שעוזר לך לספק את צרכיך ‪ .selfobject‬בילדות ההורים שלנו הם ה ‪ selfobject‬והם נחווים‬
‫כהתרחבות ה"עצמי"‪ .‬מאוחר יותר הביטוי ‪ selfobject‬משמש לכל אדם שאתה חווה ופוגש במהלך הבנייה של עצמך‪.‬‬
‫גם אז ‪ selfobjects‬קיימים‪ ,‬מנקודת המבט שלך‪ ,‬כדי לספק את הצרכים שלך‪.‬‬

‫הילד רוכש לעצמו זהות תוך כדי אינטראקציה עם הוריו‪ .‬הוריו משקפים לו מחוייבות ע"י אמפתיה וקבלה‪ .‬השיקוף הזה‬
‫מספק את הצרכים האגואיסטים של הילד כי זה שם אותו באופן זמני במרכז העניינים‪ .‬בהתחלה הרגשת העצמי של‬
‫הילד עצומה וצריך לווסת אותה במהלך ההתפתחות לדרגה שבה יוכל הילד לקבל מודעות של חשיבות עצמית שאפשר‬
‫לחיות איתה בעולם במבוגרים‪ ,‬מידה שבה יוכל האדם להתמודד עם קשיים ותסכולים בעולם האמיתי‪.‬‬

‫באישיות בריאה הרגשת העצמי העצומה מכוונת להתנהגויות ריאליות‪ .‬זה מתועל למוטיבציה והערכה עצמית‪ .‬אם יש‬
‫בעיה בשיקוף שהילד חווה הוא לא יוכל לפתח מודעות נכונה לעצמי שלו‪ .‬יהיו לו‪ ,‬בחייו המבוגרים‪ ,‬יותר צרכים‬
‫אגואיסטים ונרקיסיסטים משאר האנשים בגלל שהצרכים האגואיסטים שלו לא סופקו בילדותו‪ .‬כתוצאה מכך הוא‬
‫ימשיך להיקשר לאנשים בצורה לא בוגרת‪ .‬צריך פה איזון עדין ההורים צריכים לשקף לילדיהם בשביל התפתחותם אבל‬
‫לא יותר מדי‪.‬איזון זה דומה לאיזון שדיברנו עליו ביחסי אובייקט‪.‬‬

‫השיקוף ממשיך להיות משמעותי במהלך החיים‪ .‬בהמשך החיים האדם מתרגם את השיקוף מן הוריו לשאר ה‪-‬‬
‫‪ . selfobjects‬הם מעבירים את האוריינטציה שהם פיתחו כלפי הוריהם לשאר האנשים משתמשים בזה כ"שלד" של‬
‫צורת התייחסות לאנשים‪ .‬במובן מסויים‪ ,‬כל שאר האנשים הופכים להיות תחליפים של ההורים ואתה מצפה מהם‬
‫להתנהג בהתאם‪.‬‬

‫ההסתכלות של קוהוט על המושג "אהבה" ממחיש שיקוף של מבוגרים‪ .‬הוא חשב שיחסי אהבה עם בעצם סיפוק אחד‬
‫את השני ע"י כך שכל אחד הוא ה‪ selfobject -‬של השני‪ .‬וכך הם חזקים אחד לשני את ההערכה העצמית‪ .‬וכך‬
‫אגואיסטיות בריאה באדם מבוגר היא חלק מהחיים ומסופקת וניזונה ע"י שיקוף משותף‪.‬‬

‫תיאוריות ההתקשרות‬

‫היקשרות הבן לאמו היא בעצם קשר רגשי והצורך בקשר כזה הוא צורך בסיסי בחיים האנושיים‪.‬‬

‫הראשון בתיאורטיקנים של ההתקשרות הוא ג'ון בולבי‪ .‬הוא האמין שהדביקות של התינוק משרתת מטרה ביולוגית‬
‫חשובה‪ .‬זה משאיר אותו קרוב לאם וכך מגדיל את סיכויי ההישרדות של התינוק‪.‬‬

‫הנושא המרכזי של התיאוריה הוא שהאם או הדמות המטפלת של הילד יוצרת עבורו סביבה בטוחה‪ .‬הילד צריך להרגיש‬
‫שניתן לסמוך על הדמות הזו ושהיא תהיה שם תמיד כשיצטרך‪ .‬הבסיס הבטוח נותן לילד סביבה בה הוא מקבל את‬
‫צרכיו ומאפשר לו לחקור את העולם מסביבו‪.‬‬

‫תיאורטיקני ההתקשרות מאמינים בונה "דפוסי עבודה" של האישיות שלו‪ ,‬של אחרים וטבע היחס שלו כלפיהם‪ .‬דפוסים‬
‫אלו ישמשו אותו אח"כ מול שאר האנשים‪.‬‬

‫כדי לבדוק את התיאוריה הזו יצרה מארי אינסוורת' ועמיתיה את "המצב המוזר"‪ .‬זוהי סדרה של אירועים שמערבים‬
‫האמא‪ ,‬התינוק ואדם זר‪ .‬התינוק נשאר לבד פעמיים עם אדם זר ואז האם חוזרת‪ .‬החוקרים התייחסו במיוחד לתגובה‬
‫של התינוק כאשר האם חוזרת‪.‬‬

‫הוגדרו שלוש "תבניות"‪-‬‬

‫התקשרות בטוחה‪ :‬עצב נורמלי כאשר האם עוזבת ושמחה והתלהבות כאשר היא חוזרת‪.‬‬

‫התקשרות לא בטוחה‪ ,‬אמביוולנטית‪ :‬התינוק דביק ומתוסכל מאוד כשהאם עוזבת‪ ,‬כאשר היא חוזרת תגובתו מעורבת‬
‫בכעס ודחייה‪ .‬התינוק מנסה ליצור קרבה עם האמא אבל הכעס שלו מתגבר על כך‪.‬‬

‫התקשרות נמנעת‪ :‬התינוק נשאר רגוע כאשר האמא עוזבת ומתעלם כאשר היא חוזרת‪ .‬התינוק נראה כמצפה שיעזבו‬
‫אותו‪.‬‬

‫מתוך התבוננות בתוך הבית ניתן היה לראות שכאשר יש התקשרות בטוחה האם מגיבה מהר לבכי התינוק ומחייכת‬
‫אליו‪ .‬ניתן היה לראות גם סינכרון של התנהגות האם כלפי התנהגויות שונות של התינוק‪ .‬כאשר ההתקשרות היא לא‬
‫בטוחה‪ ,‬אמביוולנטית‪ ,‬האם לפעמים מגיבה לבכי התינוק‪ -‬ולפעמים לא‪ .‬כאשר יש התקשרות נמנעת האם מרוחקת ולא‬
‫משדרת זמינות רגשית‪ .‬לפעמים ניתן לחוש דחייה ישירה או הזנחה‪ .‬כמובן שאישיותה של האם משפיעה על הצורה בה‬
‫היא מתייחסת לילד שלה‪.‬‬
‫מה שמבדיל בין ההתקשרויות הוא לא עצם המעשים אלא התיזמון שלהם‪ .‬אמא עם התקשרות בטוחה ואמא עם‬
‫התקשרות נמנעת יכולות להיות עם הילד שלהם למשך אותו זמן אבל האמא הנמנעת לא תחזיק את התינוק כשהוא‬
‫יראה שהוא רוצה‪ /‬צריך‪ .‬התיזמון הוא מאוד חשוב‪.‬‬

‫על בסיס שלושת ההתקשרויות הללו הייזן ושאבר ( ‪ ) hazan and shaven 1994‬אפיינו את שלושת הדרכים כמשקפים‬
‫שלוש תשובות אפשריות לשאלה‪ -‬האם אני יכול לסמוך על בן זוגי שיהיה זמין ואמפתי כלפי כשאני צריך אותו?‬
‫התשובות האפשריות הן‪ :‬כן‪ ,‬לא‪ ,‬אולי‪ .‬כל אחת מתאימה לבטוחה‪ ,‬נמנעת ואמביוולנטית‪.‬‬

‫בתיאוריה אפשר לשנות צורת התקשרות לא בטוחה לאחרת כאשר יש לך מערכת יחסים טובה יותר‪ .‬אך זה קשה כי‬
‫אנשים בעלי התקשרות כזאת נוטים לעשות מעשים שמרחיקים מהם את בני הזוג‪ .‬סוג ההתקשרות "מתערב" להם בכל‬
‫קשר שהם מנסים ליצור‪ .‬ה"דביקות" לצד הדחייה עלולים להיות משהו שקשה להתמודד איתו בזוגיות‪ .‬כך גם הניכור‬
‫והריחוק של בעלי ההתקשרות הנמנעת‪ .‬שני סוגים אלו גורמים לאחרים להגיב בצורה שלילית‪ .‬כך האנשים בעלי‬
‫התקשרות לא בטוחה מאשרים לעצמם כל פעם מחדש את התחושה של החוסר ביטחון בקשר‪.‬אנשים כאלה נוטים לעוות‬
‫לעצמם את הזיכרון של הקשרים במהלך הזמן כדי להיות עקביים עם צורת ההתקשרות שלהם‪ .‬כך יש לסוג התקשרות‬
‫זה יכולת הנצחה עצמית‪.‬‬

‫צורות ההתקשרות נשארות יציבות אצל כל אחד בשנים הראשונות של החיים אולם משתנות מעט‪ .‬במחקר נמצא‬
‫שאותה צורת התקשרות של ילדים בני שנה היתה זהה ב‪ 84%‬לצורת ההתקשרות של אותם ילדים בגיל ‪.6‬‬

‫דפוסי היקשרות אצל מבוגרים (‪)239‬‬

‫כיצד משפיעים דפוסי ההיקשרות על האישיות הבוגרת? המחקר הניח שהמודלים של דפוסי העבודה – " ‪working‬‬
‫‪ "model‬שהתפתחו בילדות ממשיכים לבגרות (עם התאמות מסוימות)‪.‬‬

‫בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות משמעותית‪ :‬המחקר הראשון שנעשה בידי ‪ hazan and shaver‬בחן את היחס‬
‫בין דפוסי ההתקשרות של אנשים שסיווגו את עצמם כ – בטוחים ( ‪ ,)secure‬נמנעים (‪ )avoidant‬או אמבווילנטים (‬
‫‪ ,)ambivalent‬לטיבה של מערכת היחסים הרומנטית בחייהם‪.‬‬

‫בעלי דפוס בטוח דיווחו כי היא היתה שמחה‪ ,‬ידידותית בעלת אמון ונמשכה זמן ארוך יותר‪ .‬נמנעים דיווחו כי התקשו‬
‫לקבל את הפגמים באחר‪ .‬והאמביוולטים דיווח על אובסיסיביות מטרידה‪ ,‬קנאה ומשיכה‪ ,‬שיאים באהבה ודעיכות‬
‫ונטייה להתאהבות ממבט ראשון‪ .‬בנוסף הם חקרו כיצד הנחקרים 'תופסים' את המושג אהבה ומערכת יחסים‪:‬‬
‫הבטוחים נטו לומר שאהבה היא דבר אמתי שמחזיק זמן‪ .‬נמנעים התייחסו בציניות‪ ,‬וטענו שאהבה אינה מחזיקה‪.‬‬
‫אמביוולנטים הפגינו אמיבוולנטיות – הם טענו כי הם מתאהבים בקלות‪ ,‬אך אהבה אינה מחזיקה‪.‬‬

‫מחקרים על סטודנטים העלו כי אמביוולנטים עשויים לפתח קשרים אובססיביים ותלותיים יותר גם בפרידה‪ .‬הנמנעים‬
‫דיווחו על התאהבות בעבר או בהווה בכמות המעטה ביותר‪ ,‬ומתמודדים בעצמם בפרידות‪ .‬בטוחים מפגינים אמון‬
‫ובטחון בקשר‪ ,‬ובמצב של פרידה הם פונים לידידים ומשפחה לתמיכה‪.‬‬
 ‫כמה דפוסים ישנם?‬

‫המודלים שהספרות נוטה אליהם היום אינם מדברים עוד על הקטגוריות שהציגה ‪ ainsworth‬אלא על מימדים‪.‬‬

‫‪ Barthlomew& horowitz‬התמקדו במודלים של 'אני' ו'אחר' ולא של טיב הקשר‪ .‬מימד אחד הוא התייחסות חיובית‬
‫ושלילית לאני‪ ,‬ומימד אחר הוא מודל שלילי וחיובי של האחר (ניתן לבטוח בו או לא)‪ ,‬אחרים תארו את המימדים כמימד‬
‫החרדה (אני) וההימנעות (אחר)‪ .‬ישנה הקבלה מסוימת בין המימדים לקטגוריות – הבטוחים גבוהים במימד החיובי של‬
‫האני והאחר‪ .‬והאמביוולנטים גבוהים במימד האני ונמוכים באחר‪ ,‬אך הנמנעים נמצעים על הציר הנמנע – האחר‪ ,‬אך‬
‫מחולקים לשני סוגים נמנעים מפחד או המשחררים ( ‪ – )dismissing‬תלוי אם יש הקשר של חרדה בהיקשרות (יש‬
‫שקופית במצגת)‪.‬‬

‫לכל גישה יתרון – לגישת הקטגוריות יתרון בכך שהיא מציגה בצורה ברורה את העובדה שההיקשרות קשורה בהתנהגות‬
‫ספיציפית של האחר‪ .‬גישת המימדים יתרה בעובדה שיש מימד נוסף שמעורב והוא היחס לעצמי‪.‬‬

‫יציבות ויחודיות (‪)spcifity‬‬

‫במידה ואכן דפוס ההיקשרות הוא חלק אישיותי – הוא צריך להיות יציב‪ .‬וכן אם מדובר בדפוס אישיותי הרי שלדפוס‬
‫ההיקשרות צריך להיות ביטוי בהיקשרויות נוספות בחיי האדם‪.‬‬

‫יציבות – ממצאים לא אחידים; אך ניתן להצביע על יציבות לאורך מס' שנים‪ ,Fraley (2002) .‬מצא כי גם אחרי‬
‫התנסויות חדשות דפוסי ההיקשרות של הפעוט אינם חולפים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין מדובר על יציבות מוחלטת וישנם‬
‫שינויים מסוימים‪ ,‬וישנם אנשים שאצלם מדובר אפילו בשינויים גדולים‪ .‬אגב‪ ,‬המחקר מראה כי אלו המתארים את‬
‫עצמם כמשתנים הם חסרי ביטחון בבסיסם אם כי‪ ,‬לעיתים בתקופות מסוימות מדווחים על ביטחון רב‪.‬‬

‫יחודי או כולל – אדם אחד ואפילו תינוק‪ ,‬יכול לאמץ דפוסי היקשרות רבים שונים לאנשים שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬במחקר‬
‫מסוים כמעט כל האנשים שדיווחו על עשרת האנשים הקרובים אליהם בסוגים שונים של מערכות יחסים על בסיס‬
‫שלשת הקטגוריות‪ ,‬השתמשו בכולם‪ .‬מחקרים מראים גם כי היקשרות של אדם לקבוצה‪ ,‬יכולה לקבל דפוס אחר מדפוס‬
‫ההיקשרות שלו לאדם‪ .‬בנוסף יתכן והתפיסה הדתית מערבת דפוס היקשרות נוסף‪.‬‬

‫ישנם מחקרים המראים‪ ,‬כי יתכן וישנו דפוס מסוים שניתן לראות אותו בכל תחומי ההיקשרות‪ ,‬או לפחות בתחילתם‪,‬‬
‫הקשורים לדפוס ההיקשרות מהילדות‪ .‬אך ההיקשרות הבוגרת מורכבת מאוד‪.‬‬

‫השפעות ( ‪ )reflections‬נוספות של היקשרות בוגרת (ממצאים של מחקרים‪ ,‬בחשובים יותר בעיני מוזכרים שמות‬
‫החוקרים)‬

‫ישנו קשר בין היקשרות לאורינטציה בעבודה‪ .‬אמביוולנטים‪ :‬הרגשה של חוסר ביטחון ועצבות ביחס למעמדם‬ ‫‪‬‬
‫ובטחונם בעבודה‪ ,‬המוטביציה שלהם בעבודה קשורה לקבלת אישור מהסביבה‪ .‬נמנעים‪ :‬שקיעה בעבודה‪ ,‬ופחות‬
‫מפגשים חברתיים בזמן הפנוי‪ .‬יתכן והם בורחים לעבודה‪ ,‬מחוסר חברתיות ( ‪.)hazan & shaver‬‬
‫יש קשר בין דפוסי ההיקשרות להתמודדות עם מצבי לחץ – חיפוש אחר תמיכה‪ ,‬או אכפתיות‪ .‬נשים עמדו בפני‬ ‫‪‬‬
‫משימה של לחץ; הבטוחות‪ :‬ככל שהלחץ גבר‪ ,‬הן חיפשו יותר תמיכה מבן הזוג‪ .‬נמנעות‪ :‬ככל שהיה יותר לחץ הם‬
‫התרחקו מבני זוגם‪ .‬גם אצל גברים היו דפוסי התנהגות – בטוחים‪ :‬מנחמים יותר‪ .‬נמנעים‪ :‬ככל שגברה החרדה‬
‫יותר הימנעות (‪ .) kobak & hazan‬נטיה זו נצפתה גם אצל נשים‪ .‬מחקרים אחרים הראו שגברים נמנעים נעשים‬
‫כועסים במקום תומכים‪ .‬מחקרים בדקו זאת בצורות שונות‪ ,‬בין היתר ( ‪ )fraley & shaver‬בדקו את ההתנהגות של‬
‫בני זוג לפני פרידה בנמל תעופה (הוזכר בהרצאה)‪.‬‬
‫במהלך קונפליקט במערכת היחסים נמנעים גילו יותר לחץ‪ .‬דפוס ההיקשרות הנמנע הוא בעל קשר הפוך גם לתגובה‬ ‫‪‬‬
‫לנתינת תמיכה‪ ,‬לאוריינטציה חברתית‪ ,‬אמון ותלות הדדית‪ .‬סטודנטים נמנעים לא יצרו אינטרקציה ואכפתיות עם‬
‫זר שחשבו שמתמודד עם סרטן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמנעים גילו יותר לחץ ופחות סיפוק כאשר הפכו להורים‪ .‬יצויין שיש קשר‬
‫בין חרדה לתשומת לב כפייתית ואגואיסם‪ ,‬ורמות נמוכות של אמון‪.‬‬
‫בעלי דפוס בטוח (או אפילו כאשר הבטחון עולה בצורה ניסויית)‪ ,‬מגלים יותר חמלה‪ ,‬אחריות לאחר ואלטרואיזם‬ ‫‪‬‬
‫באופן כללי‪ .‬מצד שני הבטוחים מגזימים בשיפוט התנהגות שלילית של האחר‪ .‬מוטיבציה לעזור‪ ,‬קשורה גם היא‬
‫לדפוס ההיקשרות‪ .‬נמנעים‪ :‬סיבות אגואסטיות (גם לא מפני שהם עצמם נהנים לעזור לאחר)‪.‬‬
‫בהתמודדות עם לחץ‪ ,‬לדוגמה במלחמת המפרץ‪ ,‬נמנעים ניסו פשוט להימנע מהתמודדות לא חשבו על מה שקורה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אמביוולנטים נטו לתגובות רגשיות מוגזמות ולא מועילות‪ ,‬הבטוחים נטו לחפש תמיכה בקשר‪.‬‬
‫מחקרים נוספים בחנו את "הבסיס הבטוח" ( ‪ .)secure base‬ביטחון מעלה את הגילוי הסביבתי וחקירת גירויים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫והתמודדות מחוץ לקבוצה מתוך נכונות לגלות‪ .‬מצד שני נמנעים קולטים התנהגות עוינת של אחרים‪.‬‬
‫בתהליך ההיקשרות ישנם גם הבדלים מעניינים; הבטוחים נוטים יותר להתלהב האחד מהשני ולחשוק באחר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקשרים זוגיים – כאשר גבר נמנע או אשה אמביוולנטית שני בני הזוג דיווחו על חוסר סיפוק‪ .‬מצד שני שילוב של‬ ‫‪‬‬
‫גבר נמנע ואשה אמביוולנטית מהווה קשר יציב‪ .‬יתכן והנשים מנסות להחזיק את הקשר והגבר הנמנע נמנע‬
‫מקונפליקט‪ .‬זוגיות שני נמנעים או אמביוולנטים‪ .‬הדבר מתאים לרעיון שאנשים בעלי דפוס לא בטוח מסוים‬
‫מחפשים מישהו שיתנהג כלפיהם אחרת‪.‬‬
‫דפוס של חיפוש בן זוג מראה שאנשים רגישים לנקודות שהיו קריטיות להם בעבר‪ .‬נמנעים שחוו אכזבות בעברם‬
‫מחפשים אנשים שמציגים קרבה גדולה יותר ואמבוולטים מחפשים אנשים עקביים יותר – אפילו במחיר של עקביות‬
‫מרוחקת‪.‬‬

‫דפוסי היקשרות ומודל ‪ 5‬הפקטורים – ‪Attachment Patterns AND THE Five-Factor Mode‬‬
‫נבדקו דפוסי היקשרות אצל בוגרים‪ ,‬ונמצאה קורלציה לפחות ב‪ 2 -‬קבוצות בין אמצעי היקשרות במבוגרים ו‪2-‬‬
‫תכונות במודל ‪-5‬פקטורים‪( .‬קרבר ‪ , 1977‬שבור ורברנן ‪ .)1922‬בניסויים האלה נמצא‪:‬‬
‫הימנעות דומה לדפוס אינטרוברטי‬ ‫‪‬‬
‫ביטחון דומה לדפוס אקסטרוברטי‬ ‫‪‬‬
‫אמביוולנטיות דומה לדפוס נוירוטי או נטייה לחרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קורלציה אף יותר משמעותית משתקפת מהגישה חלופית להיקשרות‪ ,‬והיא נחה על מימדים שמיוחסים כ‪:‬‬
‫הימנעות מהיקשרות(‪ )attachment avoidance‬ו‪-‬חרדת היקשרות( ‪ .)attachment anxiety‬אפילו‬
‫שבמונחים אלה הדגש הוא על מערכות יחסים‪ ,‬המושגים נראה שדומים לאינטרוברטיות‪ ,‬אקסטרוברטיות‬
‫ונוירוטיות‪ .‬ניתן לומר שהימנעות זה פשוט חוסר עניין בקשרים חבריים משום שהם אינטרוברטים‪ ,‬ואילו‬
‫אקסטרוברטים מחפשים מצבים חברתיים‪ ,‬ונוירוטים הם חרדים‪ .‬אז ההתאמה אף גדלה‪ .‬שוב‪ ,‬כאמור‪ ,‬דפוסי‬
‫היקשרות מייצגים גרסאות אינטרברטיו‪ ,‬של אקסטרבטיות ונוירוטיות בדגש על מערכות יחסים‪.‬‬
‫מחקר שעשו על מבוגרים מראה שדיווחים על טראומה אישית (אלימות‪ ,‬התעללות‪ ,‬איום בנשק וכו') הוביל‬
‫להיקשרות חרדתית בבגרות! (מיקלסון‪ ,‬קסלר ושבר ‪ ,) 1997‬כמו גם דיכאון של הורים וחרדה שלהם‪.‬‬
‫ממצאים אלה מצביעים על קשר תרבותי חברתי להיקשרות‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו אם כן ישנה חפיפה ממדית כלשהי‪,‬‬
‫ממדי ההיקשרות אינם זהים למודל ‪-5‬פקטורים (‪.)BIG 5‬‬

‫התיאוריה הפסיכו חברתית של אריקסון ‪– Erikson's theory of psychosocial development‬‬

‫אחת התיאוריות המפותחות בעולם הפסיכולוגיה היא זו של אריק אריקסון ( ‪ .)1968 ,1963 ,1950‬הוא אימץ‬
‫את גישתו של פרויד שאישיות מתפתחת בסדרת שלבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם שני הבדלים‪:‬‬
‫הראשון – בעוד שהתיאוריה של פרויד היא פסיכו‪-‬סקסואלית (‪ ,)psychosexual‬התיאוריה של אריקסון היא‬
‫לגבי התפתחות פסיכו‪-‬חברתית (‪ )psychosocial‬השפעת של אירועים חברתיים על ההתפתחות)‪.‬‬
‫השני – עוד הבדל בין הגישות שלהם הוא לגבי טווח הגילאים המעורב בהתפתחות‪ .‬לפי פרויד‪ ,‬ההתפתחות היא‬
‫בשנים הראשונות לחיינו‪ ,‬ואילו לפי אריקסון ההתפתחות שלנו מתרחשת מלידה‪ ,‬דרך הבגרות‪ ,‬לזקנה ועד‬
‫המוות (כל החיים)‪ ,‬ולא רק זאת‪ ,‬אלא שאף חלק בחיים אינו חשוב יותר מהאחר‪.‬‬

‫‪– Ego identity, competence and the experience of crisis‬‬

‫"זהות האגו"‪ ,‬כשירות והתמודדות עם משברים‬
‫מרכז התיאוריה של אריקסון זה "זהות האגו"(‪ )ego identity‬וההתפתחות שלו (אריקסון ‪.)1974 ,1968‬‬
‫הכוונה לתחושת האני העצמי המודע‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בניסיון החיים שלנו והוא נובע ומתפתח מאירועים‬
‫ומפגשים במציאות החברתית‪ ,‬והוא משתנה תמידית בהתאם לאירועים אלה‪ .‬ע"פ אריקסון‪ ,‬פיתוח ושמירה‬
‫על תחושת עצמי ואגו חזקה ויציבה זהו דבר קריטי‪.‬‬
‫נושא מרכזי בתיאוריה נוגע להלימות אישית (‪ )personal adequacy‬וכשירות (‪ .)competence‬השלבים שלו‬
‫נוגעים לאספקטים של שליטה‪/‬התמחות‪ .‬אם שלב מנוהל היטב‪ ,‬האדם יצא ממנו עם תחושת כשירות‪ .‬אם לא‪,‬‬
‫יפתח האדם תחושת אי‪-‬כשירות‪ .‬לכן ע"פ התיאוריה – הרצון של אדם לתחושת כשירות הוא כוח מוטיבציוני‬
‫לפעולות של אנשים (דומה מאוד לדעותיו של ‪ white‬לגבי כשירות)‬
‫לפי אריקסון‪ ,‬ההתפתחות‪ ,‬זו סדרת שלבים שבכל אחת ישנו נושא בולט‪ .‬האדם חווה "משבר פסיכולוגי" (‬
‫‪ )psychological crisis‬או "קונפליקט"(‪( )conflict‬חשוב להבדיל בין המונח קונפליקט‪ ,‬כמו שמשתמשים בו‬
‫בחיי היום‪-‬יום)‬
‫משבר – נקודת מפנה‪ :‬פוטנציאל גדילה גבוהה‪ ,‬אך באותה עת האדם פגיע‪ .‬משבר יכול ויהיה יחסית קצר (אך‬
‫לא פחות משנה) או שיהיה ממש ארוך (יכול להיות ‪ 30‬שנה)‪.‬‬
‫קונפליקט – אינו בין אנשים או תוך אישיותי‪ ,‬אלא מאבק בין השגה של תכונה פסיכולוגית לבין אי השגתה‪.‬‬
‫הקונפליקט‪ ,‬לפי אריקסון‪ ,‬לעולם לא מסתיים‪ .‬גם התמודדות טובה שלו‪ ,‬בזמן שבו הקונפליקט הכי‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬לא מבטיח את הסיום שלו לתמיד‪ .‬הקונפליקט תמיד נמצא שם בצורה מסוימת ומתמודדים איתו‬
‫תמידית במהלך החיים בצורות שונות‪.‬‬
‫אריקסון מזהה אצל האדם ‪ 8‬שלבים פסיכולוגים‪ ,‬כל אחד מתמקד על סוג מסוים של אינטראקציה חברתית‪,‬‬
‫במציאות החברתית‪ ,‬ובכל אחד ישנו משבר או קונפליקט‪ .‬כל קונפליקט‪ ,‬מציב בפני האגו ‪ 2‬אפשרויות אחת נגד‬
‫השנייה‪ ,‬שתי תכונות פסיכולוגיות מנוגדות‪ ,‬אחת יותר מסתגלת מהשנייה (כמובן גם טובה יותר)‪ .‬שם התכונות‬
‫הוא גם המאפיין של המשבר‪.‬‬
‫ההתמודדות עם המשבר נעשית ע"י מציאת איזון בין התכונות הללו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרעיון הוא לא רק לאמץ את‬
‫התכונה הטובה‪ ,‬אלא שילוב מאוזן של שתי התכונות‪ ,‬בין שני צידי הקונפליקט‪ ,‬לפחות במידת מה‪ .‬יותר מדי‬
‫מהתכונה הטובה יכול לבעיות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬אם היה רק אמון בסיסי בלי חוסר אמון בסיסי‪ ,‬אי אפשר היה להתמודד בצורה טובה עם עולם‬
‫שלעתים לא צריך לבטוח בו‪.‬‬
‫האיזון כן צריך לנטות לכיוון התכונה הטובה‪ .‬אם זה מה שקורה בשלב‪ ,‬האדם יוצא מהמשבר עם‬
‫אוריינטאציה טובה לעתיד כאשר יתקל במשבר הבא או בקונפליקט‪ .‬אריקסון מתאר את האוריינטאציה‬
‫בכמה צורות ‪" :‬תכונות אגו"(‪" ,)ego quality‬חוזק אגו"( ‪ )ego strength‬ו‪"-‬ערך"(‪( .)virtue‬אריקסון ‪,1964‬‬
‫סטיבנס ‪ .)1983‬ברגע שהערכים מתבססים‪ ,‬הם הופכים לחלק מהאישיות שלנו‪.‬‬
‫אריקסון לא רצה לציין טווח גילאים לשלבים‪ ,‬הוא האמין שלכל אדם יש לוח זמנים משלו ולכן קשה לציין‬
‫מתי יתחיל או יסתיים כל שלב‪( .‬ארבעת השלבים הראשונים מתאימים לשלבים בהתפתחות הפסיכו‬
‫סקסואלית של פרויד) השלבים‪:‬‬

‫‪( INFANCY‬ינקות‪ ,‬השנה הראשונה לחיים)‬ ‫‪.1‬‬

‫השלב הראשון הוא ינקות‪ ,‬קורה בערך בשנה הראשונה לחיים‪.‬‬
‫הקונפליקט בשלב זה – המשבר החשוב של החיים – בין אמון בסיסי (‪ )basic trust‬ובין חוסר אמון בסיסי (‬
‫‪.)basic mistrust‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬התינוק מסתמך לגמרי על אחרים לסיפוק צרכיו‪ .‬אם הצרכים מסופקים (אכילה טובה‪ ,‬שינה‬
‫מסודרת יציאות)‪ ,‬מפתח התינוק תחושת ביטחון ואמון‪ .‬מטפלים יוכלו להשאיר את התינוק ללא השגחה לזמן‬
‫קצר בלי ליצור אצלו מצוקה‪ ,‬בגלל תחושת הביטחון שהתפתחה‪ .‬חוסר אמון מתבטא בשינה עם הפרעות‪,‬‬
‫אכילה רעה‪ ,‬עצירות ומצוקה משמעותית אם נשאר לבד‪.‬‬
‫תחושת הביטחון מאוד חשובה מאחר והיא נותנת בסיס לתחושה שהעולם צפוי‪ ,‬ובכך גם מערכות יחסים‪.‬‬
‫האמון גדל כאשר המטפלים קשובים‪ ,‬אכפתיים ומגיבים‪ .‬חוסר אמון גובר ע"י טיפול לא עקבי‪ ,‬חוסר פתיחות‬
‫רגשי או דחייה‪ .‬קדימות של ביטחון על גבי חוסר ביטחון נותנת עלייה לתכונת האגו "אמון"‪ .‬אמון בכך‬
‫שמשאלות יכולות להתגשם‪ .‬אופטימיות לגבי החיים‪.‬‬
 ‫‪( – EARLY CHILDHOOH‬ילדות מוקדמת‪ ,‬גילאים ‪)2-3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השלב השני הוא ילדות מוקדמת‪ .‬בערך מהשנה השנייה ועד השלישית‪.‬‬
‫בשלב זה ילדים מתחילים להתמקד על שליטה במעשיהם‪ .‬המשבר בשלב זה נוגע במאמצים‪ .‬הקונפליקט קשור‬
‫לתחושת אוטונומיה על מעשים אל מול בושה וספק באשר ליכולת לפעול לבד‪ .‬אריקסון הולך אחרי פרויד‬
‫באומרו שאימוני סיר חשובים אך מסיבות שונות‪ .‬לפי אריקסון‪ ,‬שליטה על השלפוחית ופי הטבעת הם דרך‬
‫חשובה להשגת אוטונומיה (כיוון עצמי)‪ .‬השליטה על חלקים אלו משמעה חוסר כפיפות לאימפולסים של הגוף‬
‫(אם כי זו רק דרך אחת)‪ .‬כשילדים מתקשרים כראוי עם חפצים ואנשים‪ ,‬צצות תחושת אוטונומיה וכשירות‪.‬‬
‫אבל אם המאמצים מובילים לכישלון‪ ,‬צחוק וביקורת‪ ,‬או שההורים לא נותנים לילד לפעול בעצמו‪ ,‬התוצאות‬
‫הן תחושת בושה וספק עצמי‪.‬‬
‫טיפול נכון בקונפליקט מוביל לתכונת אגו של רצון (‪ :)will‬הדחף לבצע ולפעול לפי רצון חופשי‪.‬‬
‫חלק מהמחקר מתרכז ברעיון שטיפול נכון במשבר אחד מכין אותנו להתמודדות עם המשבר הבא‪.‬‬
‫דוגמא ב‪ 2-‬השלבים הראשונים‪ :‬מחקר אחד‪ ,‬הוערכה ההיקשרות של תינוקות בשנתם הראשונה‪ .‬אח"כ בגיל‬
‫‪ 2.5‬הגיעו הילדים עם אמותיהם לסביבת מחקר עם פינת משחקים‪ .‬נעשתה הערכה לגבי כמה פעמים הלך ילד‬
‫לבד (או הוביל את אמו) לחלק חדש באזור‪ .‬פעולה שמראה על אוטונומיה ויוזמה אישית‪ ,‬לעומת ילדים אשר‬
‫הובלו ע"י אמותיהם‪ ,‬מה שמראה על פעולות לא אוטונומיות וחוסר יוזמה‪ .‬כמצופה‪ ,‬ילדים שההיקשרות‬
‫שלהם בשנה הראשונה הייתה יותר בטוחה וטובה‪ ,‬בחנו יותר את המקום והראו יותר יוזמה אישית‪ ,‬וכך‬
‫הטיולים היו נרחבים יותר‪( .‬תוצאות דומות היו בניסויים שונים)‪ .‬המסקנה היא לכן‪ ,‬שאמון בסיסי מוביל‬
‫לאוטונומיה אישית ברמה גבוהה יותר‪.‬‬

‫‪( – PRESCHOOL‬טרום בית הספר‪ 3-5 .‬שנים)‬ ‫‪.3‬‬

‫השלב השלישי הוא טרום בית ספר‪ .‬קורה בערך מהשנה השלישית ועד החמישית‪.‬‬
‫היכולת לעשות מניפולציה לחפצים בעולם מובילה לחשק עולה להפעיל השפעה‪ ,‬לגרום לדברים לקרות‪ .‬החשק‬
‫לכוח (‪( .)power‬השלב הזה תואם את השלב האדיפאלי של פרויד)‪.‬‬
‫הקונפליקט בשלב הוא בין יוזמה (‪ )initiative‬לבין אשמה (‪ .)guilt‬אנשים שפונים לכיוון היוזמה מחפשים‬
‫להחיל את כוח הרצון שלהם על הסביבה‪ .‬הם פועלים ע"פ הסקרנות שלהם‪ ,‬עושים מניפולציה על סביבתם‬
‫ושואלים שאלות על הסביבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מילים ומעשים יכולים להיות מסוכנים‪ ,‬מעשים חזקים מדי עלולים‬
‫לגרום לכאב (לקיחה של צעצוע מילד אחר יכולה לגרום לו כאב)‪ .‬שאלה של יותר מדי שאלות יכולה לעייף את‬
‫המבוגרים‪ .‬יותר מדי יוזמה מובילה לחוסר אישור‪ ,‬אשמה‪ ,‬ולכן גם יוזמה ראוי שתנוהל באיפוק‪.‬‬
‫ניהול טוב של השלב הזה מביאה לתכונת האגו "מטרה" (‪ :)purpose‬האומץ לרדוף אחרי מטרות ראויות‬
‫מבלי פחד מענישה‪.‬‬
‫מחקר שבדק קשר בין רכישת אמון בסיסי בטוח ויוזמה בחנו את ההיקשרות בגיל שנה ואח"כ נבדקו שוב בגיל‬
‫‪ . 3‬אלה עם היקשרות בטוחה היו יותר מהירים בלהראות יוזמה ביצירת קשר עם ילד זר מאשר אלה עם‬
‫הישרות לא בטוחה‪ .‬במשחק שקשור בכישלון‪ ,‬הילדים עם היקשרות בטוחה הגיבו ע"י הגברת מאמציהם‬
‫והילדים עם היקשרות לא בטוחה‪ ,‬הפחיתו אותם‪ .‬לכן‪ ,‬המסקנה היא שאמון בסיסי טוב מהוה קרקע לתחושת‬
‫יוזמה ומטרה‪.‬‬

‫חיפושו של אריקסון אחר זהות‬

‫אריקסון נולד ב‪ 1902-‬בגרמניה להורים דנים‪ .‬אביו עזב את אימו בעודה בהריון‪ ,‬והיא התחתנה עם תיאודור המבורגר (‬
‫‪ )Theodor Hamburger‬פיזיקאי יהודי‪ .‬אריק גדל כילד יהודי למרות שהיה נראה סקנדינבי‪ ,‬ולכן חבריו היהודים לא‬
‫ממש קיבלו אותו‪ ,‬וגם הגויים לא ממש קיבלו אותו‪ .‬רק בשנות העשרה לאריק נודע שתיאודור הוא לא אביו‪ .‬בשנות‬
‫העשרים המוקדמות והא שוטט באירופה ועבד כצייר‪ ,‬אך לבסוף היה מורה בוינה לילדים שהוריהם היו פציינטים של‬
‫פרויד או חברים של פרויד‪ ,‬שם הוא נחשף לשיטה הפסיכואנליטית‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1933‬אריק עבר לארה"ב שם פתח קליניקה טיפולית לילדים‪ ,‬ושינה את שמו לאריקסון (מאריק המבורגר‪ ,‬כמו כן‬
‫בחירת השם מעידה על גיבוש של זהות)‪ .‬בזמן שהותו בארה"ב אריקסון ביצע ניסויים על שני שבטים‪ ,‬שהביאו אותו‬
‫לשתי מסקנות‪ .1 -‬יש חשיבות לחברה בגיבוש זהות‪ .2 ,‬אריקסון נחשף לסימפטומים של אנשים‪ ,‬שפחות מחוברים‬
‫לחברה ממנה הם באו‪ ,‬ממש כמוהו‪.‬‬

‫‪( School age‬גיל בית ספר)‬

‫השלב הבא בהתפתחות הוא גיל בית הספר‪ ,‬בין השנים ‪ .5-11‬הקונפליקט בגיל זה הוא בין יצרניות (‪ )industry‬לבין‬
‫פחיתות (‪ .) inferiority‬עד עכשיו הילד עשה מעשים שיש להם השלכה מסוימת‪ ,‬מעכשיו הילד ועשה מעשים שהוא חושב‬
‫שאנשים אחרים יעריכו אותו בגללם‪ ,‬או מעשים שהם מקובלים על ידי החברה‪ .‬ואי עשיית מעשים אלו תגרום לחברה‬
‫קונפליקט זה מתבטא בבית הספר היסודי‪ .‬שם הילד לומד מספר דברים‪-‬‬ ‫להעריך אותו פחות‪.‬‬

‫בית הספר מלמד ילדים להיות יצרנים ולהיות חלק מחברה‪ ,‬וכדי להיות חלק מחברה צריך לעשות‬ ‫‪.1‬‬
‫מעשים שמקובלים על החברה‪.‬‬
‫בתקופת בית הספר היכולות האינטלקטואליות של הילד נחשפות ומתפתחות‪ .‬ילדים נדחפים להצליח‬ ‫‪.2‬‬
‫היטב בבית הספר‪ ,‬וככל שהם מצליחים יותר כך הם מוערכים יותר‪.‬‬
‫בבית הספר ילדים לומדים את חוקי החברה‪ ,‬ואיך להתנהל בתוכה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בבית הספר ילדים נחשפים לכלי העבודה (מחשבים למשל) וחוקי העבודה של מבוגרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בבית הספר ילדים לומדים איך להיות אזרחים‪ ,‬הם לומדים לעשות מעשים שצריכים להיות‬ ‫‪.5‬‬
‫מתקבלים על ידי החברה‪ .‬עשיית מעשים שיעזרו להם להשתלב בחברה‪.‬‬
‫‪#‬הבדלים בין ילדים יצרניים (עושים מעשים שגורמים להם להיות מוערכים על ידי החברה) לפחותים (לא עושים מעשים‬
‫אלו‪ ,‬ולכן החברה פחות מעריכה אותם)‪-‬‬

‫ילדים יצרניים נוטים להעריך דברים מציאותיים‪ ,‬ואילו ילדים פחותים נוטים להעריך פנטזיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לילדים יצרניים יש יכולת להעריך כמה מאמץ יידרש מהם כדי להפיק תוצאה מסוימת‪ ,‬ואילו לילדים‬ ‫‪.2‬‬
‫פחותים קשה לעשות הערכות כאלו‪.‬‬
 ‫ילדים יצרניים מקבלים ציונים גבוהים יותר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ילדים יצרניים נוטים להסכים עם דברים שנחשבים ע"י החברה‪ ,‬להסכים עם מוסכמות חברתיות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪#‬כדי לעבור את השלב הזה בשלום הילד צריך להצליח במשימות שנקרו בדרכו בצורה שמקובלת על ידי הסובבים אותו‪.‬‬
‫הסכנה של שלב זה‪ ,‬שהילד יהיה נתון לביקורת מתמדת של הסובבים אותו שהמעשים שלו אינם טובים או לא מספקים‪,‬‬
‫דבר זה יגרום לילד לתחושה של פחיתות‪ ,‬שהוא לא מסוגל לעשות כלום‪ .‬ילד שעבר את השלב בשלום‪ ,‬יפתח תכונה‬
‫שנקראת מסוגלות (‪ ,)competence‬הילד יהיה משוכנע ובטוח שהוא מסוגל לבצע דברים שמוערכים על ידי אחרים‪.‬‬

‫‪( Adolescence‬התבגרות)‬

‫‪#‬אחרי זה באה תקופת ההתבגרות‪ ,‬תקופה זו מתאפיינת בשינויים פיזיים ומנטאליים שעוברים על הילד‪ .‬בערך בין גיל‬
‫‪ 11‬לאמצע שנות העשרים‪ .‬בשלב זה יש פריצה גדולה‪ ,‬כי האדם בעצם אומד חייו עלומת החיים של המבוגרים‪ ,‬האדם‬
‫מנסה למצוא את מקומו בעולם‪ ,‬ודבר זה מכריח את האדם לחשוב מי הוא?!?‬

‫הקונפליקט בשלב זה הוא בין זהות עצמית (‪ )identity‬לבין חוסר מציאת מקום (‪ . )role confusion‬לכל אדם יש זהות‬
‫שכוללת בתוכה צדדים מנוגדים‪ ,‬וככל שהצדדים הללו מנוגדים יותר‪ ,‬כך קשה יותר לאדם לפענח את הזהות שלו‪ -‬מי‬
‫הוא?‪ ,‬כמו כן יכול להיות שהאדם גם לא ימצא לעצמו אף פעם תפקיד שהולם את הזהות שלו‪ .‬הקושי בלמצוא את‬
‫הזהות שלך זאת העובדה שכל אדם כולל בתוכו תכונות וערכים שהם מנוגדים והוא צריך לגשר ולפשר ביניהם‪.‬‬

‫‪#‬כדי לעבור שלב זה בשלום צריך לעשות שני דברים‪-‬‬

‫גיבוש התפיסה העצמית מהשלבים הקודמים עד עכשיו בצורה הגיונית ונורמאלית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בניית זהות עצמית‪ .‬זהות עצמית לא נבנית רק מאיך שהאדם תופס את עצמו‪ ,‬אלא גם ע"פ איך‬ ‫‪.2‬‬
‫שאחרים תופסים את האדם‪ ,‬האינטגרציה של שניהם יוצרת זהות עצמית‪.‬‬
‫שימו לב זה הפאנץ' ליין של אריקסון‪ -‬זהות נבנית ע"י תפיסת האדם את עצמו‪ ,‬עם שקלול של איך אחרים רואים‬
‫ותופסים אותו‪ .‬אריקסון אומר שזו ממש משימת חייו של האדם לגבש זהות שכוללת את שני האלמנטים הללו‪.‬‬

‫‪#‬אם אדם לא מצליח לגבש זהות‪ ,‬התוצאה תהיה בלבול בתפקיד‪ .‬האדם לא ידע מי הוא ומה תפקידו בעולם‪ .‬דבר זה‬
‫מתבטא בחוסר יכולת להחליט מה ללמוד‪/‬לעבוד‪ ,‬וכן בהערצה של גיבורי תרבות מסוימים כדי להשלים את החוסר‬
‫בזהות ע"י הזדהות עם הזהות שלהם‪.‬‬

‫תכונה שמזוהה עם הצלחה אישית זה נאמנות‪/‬דבקות (‪ ,)fidelity‬היכולת של האדם לחיות עם מי שהוא בשלום‪ ,‬למרות‬
‫שכל אדם מכיל תכונות שהן מנוגדות‪.‬‬

‫‪#‬בעקבות שיטתו של אריקסון נעשה ניסוי ע"י ג'יימס מרסיה (‪ .)James Marcia‬מרסיה טען שיש שני דברים חשובים‬
‫בגיבוש זהות‪ ,‬הראשון זה נקודת התפתחות משמעותית‪ ,‬שיכולה לטמון בחובה גם אכזבה בעקבות חוסר התפתחות (‬
‫‪ ,) identity crises‬בשלב זה האדם בוחן את עצמו מכמה נקודות מבט‪ ,‬השני הוא גיבוש זהות קבועה שאתה מחויב אליה‪.‬‬

‫מרסיה מבחין בין ארבע סוגי זהויות‪:‬‬

‫‪( Identity achievement‬השגת זהות)‪ -‬מצב שבו אדם התנסה בנקודות התפתחות‪ ,‬וגיבש לעצמו זהות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
 ‫‪( Moratorium‬דחייה)‪ -‬מצב שבו אדם כעת בנקודת התפתחות‪ ,‬ועוד לא גובשה זהות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪( Foreclosure‬עיקול‪/‬החרמה)‪ -‬מצב שאדם גיבש זהות בלי בדיקת אלטרנטיבות בנקודות התפתחות‪ .‬למשל ילד‬ ‫‪.3‬‬
‫שהחליט להיות רופא בגלל שאבא שלו רופא‪.‬‬
‫‪( identity diffusion‬אישיות מפעפעת(‪ -‬אין נקודות התפתחות ואין גיבוש זהות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אנשים שנמצאים בזהויות ‪ 1‬ו‪ 3-‬מרוצים יותר בנוגע לעצמם‪ ,‬כי הם התחייבו לזהות מסוימת‪.‬‬

‫‪( Young adult‬בגרות צעירה)‬

‫‪#‬השלב הבא בהתפתחות הוא בגרות צעירה‪ -‬שנות העשרים‪ ,‬הניגודיות בשלב זה היא בין אינטימיות להתבודדות‪.‬‬

‫אינטימיות דורשת יכולת להיפתח לאדם אחר‪ ,‬ולפתח מחויבות כלפי אותו אדם‪ .‬אריקסון סבר שרק אנשים שגיבשו‬
‫אישיות יכולים לפתח אינטימיות ‪ .‬התבודדות זה היכולת להתנתק מאחרים ולא לחוש מחויבות כלפיהם‪ .‬האדם נוטה‬
‫להתבודדות כאשר אין תנאים להיווצרות איטי נמיות‪ -‬או שאין מי שיהיה שותף לחיים אט שאתה נצמא במערכת יחסים‬
‫מאיימת שאתה רוצה לצאת ממנה‪ .‬אנשים בשלב זה יכולים לפתח התבודדות כל כך חזקה‪ ,‬שהם לא יהיו מסוגלים לפתח‬
‫מערכת יחסים אינטימית בעתיד‪.‬‬

‫‪#‬תכונה אישית שמלווה לאינטימיות זה אהבה‪ -‬עידון האנוכיות של שני אנשים שונים‪.‬‬

‫האם זה נכון שיש צורך בזהות כדי לפח אינטימיות?‬

‫עשו ניסוי על אנשים שהיה להם אישיות מגובשת בקולג'‪ ,‬ומדדו את מצב האינטימיות שלהם בגיל העמידה (האינטימיות‬
‫נמדדה לפי ממד נישואים‪ -‬האם האדם התחתן? והאם הוא התגרש?)‪ .‬הניסוי הראה שאנים שגיבשו אישיות חוו יותר‬
‫אינטימיות‪ ,‬זאת אומרת התחתנו והנישואים החזיקו מעמד‪ .‬כמו כן ניסוי זה הראה תוצאות שונות בין נשים לגברים‪-‬‬

‫גברים‪ -‬אנשים עם אישיות התחתנו תוך ‪ 18‬שנה מהקולג'‪.‬‬

‫נשים‪ -‬גיבוש זהות לא היווה מדד האם נשים התחתנו או לא‪ ,‬אך נשים שגיבשו זהות והתחתנו‪ ,‬נישואיהם החזיקו מעמד‬
‫יותר משנים שלא גיבשו זהות‪.‬‬

‫‪#‬התבודדות‪ -‬אנו מבחינים בין שני סוגים של התבודדות‪ .1 -‬התבודדות חברתית‪ -‬אי השתייכות לקבוצה חברתית‬
‫מסוימת‪ .2 ,‬התבודדות רגשית‪ -‬בדידות (ההיפך מאינטימיות)‪.‬‬

‫אנשים שהם מתבודדות רגשית נוטים להיות פחות מעורבים ואכפתיים ממה שקורה סביבם‪ ,‬הם לא שואלים שאלות‬
‫ומתעניינים‪ ,‬וכתוצאה מכך נשארים בודדים‪.‬‬

‫‪( Adulthood‬בגרות)‬
 ‫השלב הבא הוא בגרות‪ ,‬בערך עד איזור גיל ‪ .60‬הקונפליקט בגיל זה הוא בין ייצור (‪ )generatibity‬לקיפאון (‬
‫‪.)stagnation‬‬

‫ייצור משמעו עשיית דברים שיכולים להתקיים בלעדיך‪ -‬אפילו אחרי שתמות‪ .‬דבר זה נותן לאדם תחושה שיש לו‬
‫המשכיות במציאות‪ .‬למשל להביא ילדים‪ .‬ייצור זה גם השפעה חיובית על העולם ע"י רעיונות או חינוך אחרים‪ ,‬או לייצר‬
‫דברים שיישארו אחריך‪ .‬הייצור הוא מעבר מהתמקדות ביחסים אינטימיים‪ ,‬למבט רחב יותר והשפעה על החברה כולה‪.‬‬

‫קיפאון‪ -‬אנשים שהם לא יצרנים נוטים לקיפאון‪ ,‬זאת אומרת חוסר רצון או חוסר יכולת להעניק מעצמך למציאות‪.‬‬
‫אנשים אלה לרוב מרוכזים בעצמם והדאגות הקטנות והמצומצמות שלהם ולא מתעניינים בעולם‪.‬‬

‫אם תכונת הייצור מתבטאת נכונה האדם מפתח אכפתיות‪ ,‬אכפתיות זה דאגה לכל דבר שאתה מייצר‪ ,‬בין אם זה ילדים‬
‫ובין אם זה פרויקטים בעבודה‪.‬‬

‫[מומלץ להסתכל ‪ 11.3‬בעמוד ‪ 250‬על אספקטים של אנשים יצרניים]‪.‬‬

‫‪( Old age‬זקנה)‬

‫השלם הבא הוא זקנה‪ ,‬מאמצע שנות השישים עד המוות‪ .‬הקונפליקט בגיל זה הוא בין סיפוק עצמי (‪ )ego integrity‬לבין‬
‫ייאוש (‪ .)despair‬הזקנה מאופיינת בהתבוננות על מה שקרה לך בחייך ובחינת הדברים‪.‬‬

‫סיפוק עצמי‪ -‬אדם שמסתכל על חייו ופועלו ומרוצה מהם‪ .‬חש נחת רוח מהבחירות שעשה בחייו‪.‬‬

‫ייאוש‪ -‬תחושה של אדם שחייו בוזבזו‪ ,‬האדם רוצה לשנות החלטות שבוצעו‪ ,‬אך יודע שהוא לא יכול‪ .‬הוא חש מרירות‬
‫גדולה על איך שחייו יצאו בסוף‪.‬‬

‫אם האדם חש סיפוק עצמי תתפתח בו תכונת התבונה (‪ ,)wisdom‬התבונה כוללת יציקת משמעות לדברים ונדיבות‪ .‬היא‬
‫מתפתחת באדם אפילו כשהוא ממש קרוב למוות‪.‬‬

‫‪ EPIGENESIS‬עקרון‬

‫הרעיון שנלקח מביולוגיה(חקר העובר)‪,‬תא הופך לאורגניזם מורכב‪.‬בשביל שתהליך זה יתרחש צריך "שרטוט"התחלתי‪,‬‬
‫הוראות בשביל כל השינויים והרצפים‪.‬‬

‫אריקסון השליך רעיון זה שתכנית פנימית להתפתחות עתידית קיימת כבר בתחילת החיים על הקונפליקט הפנימי‪.‬‬

‫לפיו‪,‬יש תכנית מקורית של כל הקונפליקטים בלידה‪.‬הליבה של כל משבר בשלב הספציפי אך כל הנושאים תמיד‬
‫שם(הקונפליקט קיים גם מחוץ לשלב)‪.‬‬

‫לעקרון האפיגנסיס השלכות‪:‬‬

‫‪-‬האוריינטציה למשבר מושפעת מתוצאות משברים קודמים‪.‬כשפותרים משבר אחד מכינים בעצם פתרונות למשברים‬
‫הבאים מאוחר יותר‪.‬‬

‫לדוג'‪:‬בבגרות משבר הזהות כשפותרים אותו מקלים על ההתמודדות עם משבר האינטימיות מול הבדידות מאוחר יותר‪.‬‬

‫זהות כסיפור חיים(תרגום ישיר של הכותרות הפלצניות של הספר)‬

‫‪Dan mcadams‬‬

‫העביר בחלק מעבודותיו את רעיון האפיגנטיק‪.‬עבודותיו עסקו במוטיבציה שמדגישה אישיות‪,‬מהווה בסיס לאישיות‬

‫(פרק ‪ ) 5‬וחלקן ברעיון שאנשים בונים את הזהות כסיפור חיים‪.‬הסיפור שלך לעולם לא שלם עד סוף חייך‪.‬זה נכתב באופן‬
‫תמידי‪.‬כלומר הזהות כל הזמן נבדקת מחדש‪.‬כמו בכל ספר טוב הפרק הפותח נותן בסיס למה שיקרה בהמשך‪.‬לפעמים‬
‫ארועים עתידיים נצפים(משהו שקורה בפרק התחלתי היוצר תנאים שיהיו חייבים להגיב אליהם בהמשך)‪.‬ככל שהפרקים‬
‫נערמים‪,‬אנו משנים את משמעות הארועים שחווינו או מבינים אותם בצורה שונה‪.‬בסופו של דבר הכל נבנה ביחד לתמונה‬
‫שלמה שתכונותיה נובעות מכל רצפי הארועים‪.‬‬

‫מקאדמס רואה את המשבר הרחב של הזהות כמשהו שממשיך להעסיק אותנו לאורך החיים‪.‬‬

‫הוא מצא שאנשים עם גנרטיבים‪"-‬יוצרים"(לקראת אמצע חייהם)‪,‬דיווחו יותר על סיפורי חיים בהם היה להם יתרון‬
‫מוקדם‪,‬נהיו יותר מודעים לסבל אחרים‪,‬התנדבו לטובת החברה‪.‬סיפורי מחוייבות‪.‬לרב גם כוללים עלילות‬
‫גאולה‪-‬סיטואציה רעה הופכת למשהו טוב‪.‬יש קשר חזק בין חוש גאולה לחיים גנרטיבים‪.‬‬

‫מבוגרים שנמוכים בג'נרטיביות בעלי סיפורים בעלי עלילות זיהום‪-‬כלומר כשסיטואציה טובה הופכת לרעה‪.‬‬

‫קישור תאוריית אריקסון לתיאוריות אחרות פסיכו חברתיות‬

‫למרות שכל תיאוריה ייחודית‪,‬הבסיס הוא זהה למשבר הראשון של אריקסון – אמון בסיסי מול חוסר אמון בסיסי‪.‬זה‬
‫חלק חשוב בהתקשרות‪.‬בסיס לאישיות ולקשרים עם אחרים‪.‬‬

‫בני אדם צריכים להיות מסוגלים לסמוך בקשרים שמקיימים אותנו‪.‬הרבה תיאורטים מאמינים שזה הכרחי לתפקוד‬
‫הולם‪.‬לאנשים שלא בוטחים או לאנשים שכל הזמן מפחדים לגבי אפשרות לאבד קשר יש חיים פגועים ומעוותים‪.‬‬

‫הנזק יכול להיות קטן ויכול להיות משמעותי‪.‬להמנע מחוסר בטחון או להתגבר על רגשות כאלה הן מטלות מרכזיות‬
‫בקיומנו האנושי‪.‬‬

‫התקשרות‬

‫התיאוריה הפסיכוחברתית שמה דגש על הערכה של אוריינטצייה לקשרים‪.‬יש מספר דרכים למדוד זאת‪.‬‬
 ‫‪BELL‬‬

‫מדד האובג'קט רליישנס של בל‪ 4.‬סקלות‬

‫‪Alienation-1‬‬

‫מודד חוסר אמון בסיסי וחוסר יכולת להתקרב‪.‬אנשים שגבוהים בזה הם חשדנים‪,‬נשמרים‪,‬מבודדים‪,‬בטוחים שאחרים‬
‫יכשילו אותם‪ .‬דומה ל‬

‫‪Avoidant attachment‬‬

‫‪Insecure attachment2‬‬

‫דומה ל‬

‫‪Ambivalent pattern‬‬

‫רגישות לדחייה ודאגה לגבי להיות אהוב ומקובל‪.‬‬

‫‪Egocentricity3‬‬

‫בודקת נרקיסיסטיות‪,‬הגנה עצמית וגישה נצלנית לגבי מערכות יחסים‪,‬נטייה לראות אחרים ביחס לצרכים ומטרות‬
‫אישיות‪.‬‬

‫‪social incompetence4 .‬‬

‫ביישנות ואי בטיחות לגבי איך השתתפות באנטרקציות חברתיות אפילו פשוטות‪.‬‬

‫‪BLAT‬‬

‫שיטה נוספת ‪-‬בדיקת בגרות תפיסות אנשים לגבי קשרים חברתיים‪.‬‬

‫מבקש שתתאר את אמא ואבא שלך‪.‬‬

‫אם הרמה נמוכה‪-‬אתה מתרכז באיך ההורים מתנהגים בהקשר של סיפוק הצרכים שלך‪.‬‬

‫רמה גבוהה‪-‬סתירות פנימיות בהורה‪,‬שינויים לאורך זמן‪.‬‬

‫המדד מתאר רמה של הבדלה ואינדיבידואליות מההורה‪.‬‬

‫משחק בהערכה‬
‫דגש על חוויות ילדות שמשפיעות על האישיות‪.‬יותר מעריכה ילדים מתיאוריות אחרות‪.‬למשל למשחק בכלי יש משמעות‪.‬‬
‫ילדים מראים דאגות דרך משחק וללא מילים‪.‬שימוש בצעצוע ספציפי‪.‬המשחק הוא‬

‫‪PROJECTIVE‬‬

‫הילדים בוחרים דמויות שמזדהים איתם‬

‫נרקיסיזם כהפרעה בהתנהגות‬

‫יש תיאוריה שמתרכזת בנרקיסיסטיות‪KOHUT .‬‬

‫‪.‬הכל קשור ל"אני" או קשור לשירות העצמי‪.‬יש דגש על חשיבות העצמי וצורך בתשומת לב תמידית‬

‫מנצלים אחרים כיוון שמרגישים שיש להם אישור‪,‬זכות לקבל חנופה‪.‬‬

‫קוהוט אמר שכולם מתחילים את חייהם עם נרקסיסטיות אדירה שדועכת עם ההתפתחות‪.‬יש אנשים שלא נפטרים‬
‫ממנה‪.‬‬

‫‪MIRRORING BY PARENTS‬‬

‫מדכא את צרכי הנרקסיזם ומונע מבנה הולם של העצמי‪.‬‬

‫‪KERENBERG‬‬

‫גם האמין שנרקיסיזם צומח מדחיית הורים‪.‬הילד מאמין שיכול לסמוך רק על עצמו‪.‬‬

‫נרקיסיסטים מעדיפים בני זוג רומנטים שמעריצים אותם ולאוו דווקא מספקים אינטימיות‪,‬הם פחות‬
‫מחוייביםבקשרים‪,‬תמיד מחפשים משהו יותר טוב‪.‬‬

‫כשהצורך הנרקיסיסטי לא מסופק‪,‬זה גורם להם לעוות את המציאות בכמה דרכים כדי לספק אותם‪.‬‬

‫נוטים לשפוט בצורה יותר אוהדת ומשבחת את מעשיהם‪.‬‬

‫אם בן אדם מאיים‪,‬נוטים להפילו‪.‬‬

‫הם בהתחלה נראים‬

‫‪AGREABLE‬‬

‫אבל עלולים להתיש אחרי תקופה‪.‬‬

‫לוקחים קרדיט על הצלחה‪.‬ומגיבים בכעס לביקורת וכשלון‪.‬ואפילו כעס רב כשהדרישות לא נענות‬

‫אוהבים לראות את עצמם כקורבנות‪.‬‬

 ‫חרדה בסיסית‪ ,‬מעגלי הרשע וצרכים נוירוטיים ‪Basic Anxiety, Vicious Cycles, and Neurotic Needs‬‬

‫דרך נוספת לחשוב על בעיות באה מרעיונות שהוצעו ע"י קרן הורניי ( ‪ .)Keren Horney‬הורניי (‪ )1937,1945‬טענה‬
‫שמהילדות והלאה‪ ,‬לאנשים יש תחושת חוסר ביטחון לה היא קראה חרדה בסיסית (‪ .)Basic Anxiety‬זוהי הרגשה של‬
‫להיות נעזב‪ ,‬מבודד וחסר אונים בעולם עוין‪ .‬תיתכן מינימליזציה של תחושה זו אם אדם יגדל בבית בו תשרור תחושת‬
‫ביטחון‪ ,‬אמון‪ ,‬אהבה‪ ,‬חום וסובלנות‪ ,‬אך תחושה זו תהיה קיימת בכל מקרה אצל כל אדם‪.‬‬

‫הורניי טבעה את המונח מעגל הרשע (‪ )Vicious Cycle‬בכדי להתייחס לדפוס שנכלל לעיתים קרובות בחרדה הבסיסית‪.‬‬
‫הרגשת חוסר ביטחון מגבירה את המודעות לצורך באהבה‪ .‬אם אין מענה על צורך זה בשום צורה (ולעיתים קרובות זה‬
‫קורה)‪ ,‬התוצאה לכך היא יותר חרדה וחוסר ביטחון‪ .‬רק אם הצורך לחיבה מקבל מענה המעגל יישבר‪.‬‬

‫התיאורטיקן והתיאוריה ‪Box 11.3 The Theorist and the Theory‬‬

‫הפמיניזם של קרן הורניי‬

‫קרן הורניי התמקדה בנושאים כלליים‪ ,‬כגון התפקיד של החרדה הבסיסית בהתנהגות‪ ,‬אך היה לה הרבה מה להגיד על‬
‫נקודת המבט של הגישה הפסיכואנליטית לגבי נשים‪ .‬היא הייתה מבקרת ידועה של פרויד‪ ,‬והאמינה שהוא טעה לגמרי‬
‫בהכל‪.‬‬

‫זכרו שפרויד האמין שחיי האישה מושפעים מאוד מהעובדה שאין לה איבר מין זכרי‪ .‬לפי פרויד‪ ,‬נשים חשות מסורסות‬
‫ונחותות‪ ,‬והן מקנאות ומתרעמות על גברים בגלל זה‪ .‬הורניי הגיעה לנקודת מבט שונה לגמרי‪ .‬רגשות ההנאה והגאווה‬
‫שלה עקב לידת ילדיה והאימהות גרמו לה להבין כמה רדודות הן חוויותיהם המקבילות של הגברים‪ .‬לגברים יש תפקיד‬
‫קטן ביצירתם והזנתם של חיים חדשים‪ ,‬והורניי הגיעה למסקנה שזה גורם להם לתחושה עמוקה של נחיתות‪ .‬הרעיון‬
‫הזה אושש בטיפוליה הניסויים עם גברים‪ ,‬שנתנו ראיות רבות לכך שקיימת אצל גברים קנאה לנשים בשל היותן‬
‫מסוגלות להביא ילדים לעולם‪.‬‬

‫עולם העסקים הוא ניסיון ליצור ‪ ,‬אולם אי אילו יצירות שכאלה לעולם לא יוכלו להשתוות ליצירת תינוק‪ .‬מלבד מאמצים‬
‫אלו לפצות על אי יכולת זו‪ ,‬גברים מנסים להסתיר את נחיתותם ע"י זלזול בנשים והפחתת מעמדן‪ .‬ע"י שלילת זכויות‬
‫שוות לנשים‪ ,‬גברים יכולים להסתיר מעצמם את העובדה שהם לעולם לא יהיו נחוצים לחברה האנושית כמו נשים‪.‬‬

‫הורניי טענה בנחישות שהנטייה של נשים להרגיש נחותות איננה מגיעה מקנאת פין אלא מההקשר התרבותי בו הן חיות‪.‬‬
‫אם נשים מחשיבות את עצמן כ"לא שוות"‪ ,‬זה בשל העובדה שגברים התייחסו אליהן כך במשך תקופה כ"כ ארוכה‪.‬‬
‫נשים לא רוצות איברי מין זכריים אלא את האפשרות לקחת חלק כשותפות מלאות בחברה‪( .‬הורניי נולדה בשנת ‪-1885‬‬
‫זכרו שהתרבות בה היא חיה הייתה יותר נוקשה מהיום‪).‬‬

‫איך פרויד הרגיש לגבי זה? הוא לעולם לא הגיב ישירות לדבריה של הורניי‪ ,‬אך מאוחר יותר בחייו הוא כתב משהו‬
‫שכנראה כוון אליה‪" :‬אנו לא נהיה מופתעים מאוד אם אישה פסיכואנליטיקאית שלא שוכנעה מהעובדה שיש לה קנאת‬
 ‫פין תיכשל במתן חשיבות ראויה לגורם זה גם אצל המטופלים שלה" (פרויד ‪ .)1940/1949‬לדעת פרויד‪ ,‬התיאוריה של‬
‫הורניי נבעה מקנאת הפין שלה עצמה‪.‬‬

‫הורניי נקטה בעמדות רבות שצפו ובישרו התפתחויות מאוחרות יותר בתיאוריות פסיכולוגיות ובתרבות המערבית‬
‫בצורה יותר נרחבת‪ .‬העמדה הפמיניסטית שלה לא הייתה יוצאת דופן‪ .‬היא עשתה רבות כדי לייצר קו יסוד של אג'נדה‬
‫פמיניסטית בעתיד‪ .‬היא טענה שזהותה של האישה לא נמצאת רק בהשתקפות של בעלה‪ .‬להיפך‪ ,‬אישה צריכה לחפש את‬
‫הזהות של עצמה ע"י פיתוח יכולותיה ויצירת קריירה‪ .‬אכן‪ ,‬קרן הורניי הקדימה את זמנה‪.‬‬

‫אנשים מפתחים אסטרטגיות להילחם בחרדה הבסיסית‪ .‬האחת היא להחזיר מהלומה לאנשים שנטשו אותם‪ .‬השנייה‬
‫היא לנסות לזכות בחזרה באהבה ע"י להיות כנועים ולא לעשות אף פעם דבר שיכול ליצור אנטגוניזם מהצד השני‬
‫כלפיהם‪ .‬דרך נוספת היא לפתח מושג עצמי מנופח בכדי לפצות על חוסר ביטחון (כמו נרקיסיזם)‪ ,‬והדרך האחרונה היא‬
‫לרדוף אחר כוח על אחרים בכדי לפצות על תחושות אובדן‪.‬‬

‫הורניי (‪ ) 1942‬האמינה שהאסטרטגיות בהן אנשים משתמשים בכדי להילחם בחרדה הבסיסית יכולות להפוך לחלק קבוע‬
‫באישיות אם הן משומשות יתר על המידה‪ .‬היא כתבה רשימה של צרכים אשר נחוצים להתמודדות עם מערכות יחסים‬
‫בעייתיות (ראו טבלה ‪ .)11.4‬היא קראה להם צרכים נוירוטיים ( ‪ )Neurotic Needs‬משום שהם אינם פתרונות‬
‫אפקטיביים לבעיה‪ .‬להיפך‪ ,‬הם לעיתים קרובות מובילים למעגלי רשע‪.‬‬

‫הורניי טענה שהצרכים הנוירוטיים האלה נוטים להיפתר בשלושה סגנונות של התנהגות‪ ,‬תלוי אם הצורך מוביל אותך‬
‫לכיוון אחרים‪ ,‬הרחק מאחרים‪ ,‬או נגד אחרים (הורני‪ .)1950 ,1945 ,‬צרכים נוירוטיים לאהבה ואישור מובילים אותך‬
‫לכיוון אחרים אך בתלות דביקה (כמו בהיקשרות אמביוולנטית)‪ .‬צרכים נוירוטיים לעצמאות ולסיפוק עצמי מובילים‬
‫אותך הרחק מאחרים (כמו בדפוס היקשרות נמנע)‪ .‬צרכים כמו כוח וניצול מובילים אותך נגד אחרים‪ .‬כמו כל מנגנוני‬
‫ההגנה‪ ,‬כל אחד מהם יכול להיות מועיל אך בעייתי אם הוא משתמשים בו ברמה קיצונית‪ .‬ואכן‪ ,‬מצבי קיצון של שלושת‬
‫הסגנונות אכן מתקשרים לאפיונים אחרים של הפרעות אישיות ( ‪Coolidge, Moor, Yamazaki, Stewart & Segal,‬‬
‫‪.)2001‬‬

‫טבלה ‪ 11.4‬רשימתה של הורני לגבי צרכים נוירוטיים (והסבר קצר על כל אחד מהם)‪ .‬כל אחד מהם נובע משימוש יתר‬
‫של אסטרטגיות שונות של התמודדות עם חרדה‪( .‬הורניי‪)1945 ,1942 ,‬‬

‫משאלה לא מודעת לרצות אחרים ולעמוד בציפיותיהם‪,‬‬ ‫צורך נוירוטי בחיבה ובאישור‬
‫רגישות קיצונית לכל סימן של דחייה או חוסר‬
‫‪.‬חברותיות‬

‫‪.‬הרגשת פחד קיצוני מלהינטש ולהישאר לבד‬ ‫צורך נוירוטי לשותף שישתלט על חיי‬

‫להיות חסר דרישות באופן קיצוני‪ ,‬מסופק מקצת‪,‬‬ ‫צורך נוירוטי להגביל את חיי לגבולות צרים‬
‫‪.‬העדפה לא לבלוט‬

‫השתוקקות לכוח לטובתי העצמית‪ ,‬הערצת כוח‬ ‫צורך נוירוטי לכוח‬

‫ותחושת בוז כלפי חולשה‪ .‬יכול להתבטא גם בניצול‬
‫‪.‬אינטלקטואלי‬

‫‪.‬ניצול אחרים לטובתך‬ ‫צורך נוירוטי לנצל אחרים‬

‫‪.‬ביסוס ההערכה העצמית שלך על הכרה ציבורית‬ ‫צורך נוירוטי ליוקרה‬

‫אנשים שמסתגלים היטב בד"כ מאמצים סגנון אחד בכל פעם ומחליפים בין אחד לשני בגמישות לפי הצורך‪ .‬הגמישות‬
‫הזו היא חותמת האיכות של הסתגלות טובה‪ .‬אנשים עם בעיות מאמצים באופן נוקשה סגנון אחד‪ ,‬אפילו במצבים בהם‬
‫אחד מהסגנונות האחרים הוא יותר מועיל‪.‬‬

‫היקשרות ודיכאון ‪Attachment and Depression‬‬

‫חלון נוסף לטבע הבעיות מגיע מהרעיון שגורם חשוב של דיכאון הוא דחייה בין אישית‪ .‬רעיון זה קיבל תמיכה רבה ( ‪Blatt‬‬
‫‪ .) & Zuroff, 1992‬כפי שאתם זוכרים‪ ,‬ההנחה היא שדפוס ההיקשרות הנמנע הוא תוצר של דפוס הזנחה או דחייה‪,‬‬
‫שמסתיים בעצבות‪ ,‬ייאוש‪ ,‬והינתקות רגשית ( ‪.)Carnelley, Pietromonaco & Jaffe, 1994; Hazan & Shaver, 1994‬‬

‫דפוס ההיקשרות הנמנע קושר גם להתפתחות של מצוקה רגשית תחת לחץ ( ‪.)Berant, Mikulincer & Florian, 2001‬‬
‫משתתפים בניסוי זה היו נשים שגילו שבועיים לפניו כי תינוקותיהן לוקים במחלת לב מולדת‪ .‬הנשים בעלות דפוס‬
‫ההיקשרות הנמנע (ואלה שבעלות דפוס ההתקשרות החרד) היו יותר במצוקה‪ .‬דפוס ההיקשרות הנמנע ניבא גם‬
‫התדרדרות בשלווה הנפשית שנה מאוחר יותר‪ .‬ניסוי נוסף תמך אף הוא ברעיון שדפוס ההיקשרות הנמנע הוא גורם‬
‫מסוכן לדיכאון ( ‪.)Hankin, Kassel & Abela, 2005‬‬

‫הוצע שהן דפוס ההיקשרות הנמנע והן הדיכאון אליו הוא מתקשר יכול לעבור מדור אחד להבא‪ .‬טיעון זה מתבסס יותר‬
‫על התנהגות מאשר על גנטיקה‪ .‬הדפוס שאתה רוכש כילד הוא דפוס העבודה שאתה מביא לשימוש כשיש לך ילד משלך‪.‬‬
‫אם אתה מבוגר נמנע (כתוצאה מדחייה הורית) ובמיוחד אם אתה מבוגר נמנע ודכאוני‪ ,‬איזה מן הורה תהיה? הורה‬
‫מרוחק רגשית‪ .‬סביר להניח שתהיה הורה שידחה את ילדיו‪ -‬לא בגלל שלא תאהב את ילדיך אלא בגלל שאתה כ"כ‬
‫מרוחק‪ .‬בהיותך לא פנוי רגשית‪ ,‬אתה עלול ליצור ילד נמנע‪ ,‬בדיוק כמוך‪.‬‬

‫בצורה זו‪ ,‬הורים יכולים להעביר לדור הבא בדיוק את אותן תכונות היקשרות שהביאו אותם להיות לא מאושרים‬
‫בעצמם‪ .‬יש תמיכה לדרך הנימוק הזאת של דחייה ודיכאון ( ‪ .)Besser & Priel, 2005; Whitbeck et al., 1992‬יש גם‬
‫הוכחה להעברה של דפוס בלתי יציב של התנהגות בוגרת שעלול להיות קשור לדפוס ההיקשרות האמביוולנטי (‪Elder,‬‬
‫‪.)Caspi & Downey, 1986‬‬

‫שינוי בהתנהגות ‪Behavior Change‬‬

‫התהליך של שינוי בהתנהגות באופן טיפולי מנקודת המבט של תיאוריות פסיכוסוציאליות משקף נושאים רבים עליהם‬
‫דיברנו בהקשר של פסיכולוגיית האגו‪ .‬הטכניקות נוטות להתמקד בכאן ועכשיו‪ ,‬והאדם עם הבעיה נראה כמשתף פעולה‬
‫עם התהליך הטיפולי‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬מספר טכניקות נוספות פותחו ע"י אנשים במסורת הפסיכוסוציאלית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פסיכולוגים כמו אריקסון (‬
‫‪ ,)1963‬וירג'יניה אקסליין (‪ ,)1947‬ומלאני קליין ( ‪)1955‬ת פיתחו טכניקות של תיאוריית משחק ( ‪ )Play Therapy‬לשימוש‬
‫עם ילדים‪ .‬הטכניקות האלה נותנות לילד את ההזדמנות לעשות מה שהם רוצים‪ ,‬ללא לחץ‪ ,‬הפרעות ונדנודים‪ .‬תחת‬
‫תנאים אלו‪ ,‬ילדים יכולים להיות במרחק מאחרים (אם הם מודאגים לגבי להיות חנוקים ע"י נוכחות יתר של הורים) או‬
‫להוציא החוצה כעס או רצון לקירבה (אם הם מרגישים דחויים או לא רצויים)‪ .‬חדר המשחקים הוא עולמו של הילד‪.‬‬
‫בתוכו‪ ,‬הילדים מקבלים הזדמנות להוציא את רגשותיהם החוצה‪ ,‬להתמודד איתם‪ ,‬וקיים פוטנציאל לשנות את דפוסי‬
‫העבודה שלהם הקשורים למערכות יחסים ולעצמי בדרכים חיוביות ( ‪.)Landreth, 1991‬‬

‫בגלל שתיאוריות יחסי אובייקט מדגישות את התפקיד של מערכות יחסים בבעיות‪ ,‬הן גם מדגישות מערכות יחסים‬
‫כחלק מהתהליך הטיפולי‪ .‬מטפלים מנסים לספק את סוג מערכת היחסים שהמטופל צריך כדי שהוא ימזג מחדש חלקים‬
‫בעייתיים של העצמי‪ .‬ריפוי מגיע ע"י סיפוק חוויה חיובית של נרקיסיזם או היקשרות (כמעט כמו חינוך מחדש)‪,‬‬
‫שמחליפה את הכשל הרגשי הקודם‪.‬‬

‫טכניקות הטיפול האלה יכולות להיתפס כהצגת דרך להשיב תחושת היקשרות לאחרים לחיי המטופל‪ .‬ע"י שינוי הייצוג‬
‫של מערכות יחסים נבנו בעבר‪ ,‬הן מאפשרות את ההתפתחות של מערכות יחסים מספקות יותר בעתיד‪ .‬האופטימיות‬
‫שהגישה הזאת מחזיקה לגבי מסוגלות לפתור חוויות בעייתיות מהעבר משתקפת באימרה "לעולם לא מאוחר מדי בכדי‬
‫לחוות ילדות שמחה‪".‬‬

‫תיאוריות פסיכוסוציאליות‪ :‬בעיות ותחזיות ‪Psychosocial Theories: Problems and Prospects‬‬

‫כפי שהיה גם בפסיכולוגיית האגו‪ ,‬הגישה הפסיכוסוציאלית הניאו‪-‬אנליטית היא בית לתיאורטיקנים רבים‪ .‬למרות שהיו‬
‫להם נקודות התחלה שונות‪ ,‬יש עקביות יוצאת דופן בנושאים שמאחורי העבודה שלהם‪ .‬כל אחד מהם מניח שמערכות‬
‫יחסים אנושיות הן החלק החשוב ביותר בחיי האנושות ושהאופן בו מערכת יחסים מתנהלת הוא עניין מרכזי באישיות‪.‬‬
‫כל אחד מהם נוטה להניח שאנשים מפתחים מודלים של עבודה על מערכות יחסים בניסיון מוקדם‪ ,‬מודלים בהם‬
‫משתמשים לעיצוב מערכות יחסים חדשות‪ .‬בנוסף משתמע הרעיון שבריאות דורשת איזון בין להיות לבד לבין להיות‬
‫קשור בקירבה רבה למישהו ( ‪.)Helgeson, 1994, 2003; Helgeson & Fritz, 1999‬‬

‫העוצמה שבתיאוריות הפסיכוסוציאליות היא שהן מפנות אותנו לכיוונים שתיאוריות אחרות אינן מפנות אליהם‪.‬‬
‫חשיבה על אישיות במונחים של דפוסי היקשרות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מציעה היפותזה שאינה נשאבת מיידית מנקודות מבט‬
‫אחרות‪ .‬העבודה שמבוססת בתיאוריית היקשרות מובילה להבנה יותר טובה של תפקידה של האישיות בקשרים‬
‫חברתיים‪ .‬התמונה של אספקט זה של האישיות סביר להניח לא הייתה מתמזגת בלי מודל ההיקשרות כנקודת פתיחה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חיבור של נושאי ההיקשרות למודלים מורכבים יותר‪ ,‬כמו של אריקסון‪ ,‬יוצר תמונה של שינוי ואבולוציה סביב‬
‫תוחלת החיים‪ ,‬תמונה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותה מנקודות מבט אחרות‪ .‬נקודת המבט הפסיכוסוציאלית‬
‫בהחלט מוסיפה חשיבות גדולה להבנה שלנו של אישיות‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬יש נושאים לא פתורים בגישה זו‪ .‬נושא חשוב נוגע לעימות די חד בין נקודת המבט הזו לבין נקודת מבטם של‬
‫פסיכולוגים העוסקים בתכונות ושל גנטיקאים העוסקים בהתנהגות‪ .‬אינדיקציה של דפוסי היקשרות בוגרים מגיבה‬
‫היטב לתכונות המושפעות גנטית‪ .‬נמנעים הם אנשים מופנמים מיסודם‪ ,‬סגורים ומוחצנים‪ ,‬חרדתיים ואמביוולנטיים‬
‫והם גבוהים בנוירוטיסיזם‪ .‬האם דפוסים אלה נובעים מההורים או שהם קבועים גנטית? יש דעות מוצקות בשני‬
‫הצדדים של שאלה זאת‪ .‬זוהי שאלה אותה ימשיכו לחקור רבות‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬אם מחשיבים את התחזיות עבור נקודת המבט הזו לעתיד‪ ,‬אנו נשים לב באופן ברור שהמחקר על גישות‬
‫פסיכוסוציאליות ממשיך במלוא המרץ‪ .‬אכן‪ ,‬היקשרות מבוגרת ונושאים הקשורים לכך מייצגים את אחד מהתחומים‬
‫הכי פעילים במחקר פסיכולוגי אישיותי היום‪ .‬זרם המחקרים שנעשה לאחרונה בנושא מעיד על כך שאין כל הגבלה או‬
‫צמצום במחקר ( ‪ .)Mikulincer & Shaver, 2007; Rholes & Simpson, 2004‬מחקר על ההשלכות של דפוסי היקשרות‬
‫לחיי הילד‪ -‬והמבוגר‪ -‬מבטיח להניב תובנות חדשות ומעניינות לניסיון האנושי‪ .‬התחזיות לאזור זה של עבודה נראות‬
‫מאוד בהירות‪ ,‬כמו גם התחזיות לגישה באופן כללי‪.‬‬

‫סיכום ‪Summary‬‬

‫תיאוריות פסיכוסוציאליות מדגישות את הרעיון שאישיות היא חברתית באופן מהותי ושהנושאים החשובים של אישיות‬
‫נוגעים לאיך אנשים נקשרים לאחרים‪ .‬מספר תיאוריות פסיכוסוציאליות מתמקדות בחיים המוקדמים‪ .‬תיאוריית יחסי‬
‫אובייקט של מחלר ‪ )) Mahler‬מציעה שתינוקות מתחילים את חייהם בהתמזגות פסיכולוגית עם האימהות שלהם ושהם‬
‫נפרדים ונהיים אינדיבידואלים במהלך שלושת השנים הראשונות של חייהם‪ .‬האופן בו תהליך זה קורה משפיע על יכולת‬
‫הסתגלות מאוחר יותר‪.‬‬

‫פסיכולוגיית העצמי של קוהוט ‪ )) Kohut‬דומה לתיאוריית יחסי אובייקט‪ .‬הוא אמר שלאנשים יש צרכים נרקיסיסטיים‬
‫המסופקים ע"י אנשים אחרים‪ ,‬המיוצגים כאובייקטים עצמיים ‪ .‬אם הילד מקבל מספיק שיקוף (תשומת לב חיובית)‬
‫מאובייקטים עצמיים (בד"כ האמא)‪ ,‬תחושת העצמי מתפתחת באופן תקין‪ .‬אם יש יותר מדי שיקוף‪ ,‬הילד לא יוכל‬
‫להתמודד עם תסכול‪ .‬אם יש מעט מדי‪ ,‬ההתפתחות של העצמי תתעכב‪.‬‬

‫חלק מרעיונות אלה מובעים בעבודה של תיאורטיקנים בתחום ההיקשרות כמו בולבי ( ‪ )Bowlby‬ואיינסוורת' (‬
‫‪ .) Ainsworth‬היקשרות בטוחה מספקת בסיס מוצק לחקור‪ .‬ישנם גם דפוסים של היקשרות לא בטוחה (אמביוולנטית‬
‫ונמנעת)‪ ,‬שנובעים מטיפול לא עקבי‪ ,‬הזנחה‪ ,‬או דחייה‪ .‬יש עניין מתגבר ברעיון שדפוסי ההיקשרות של ילד מתמידים‬
‫ומשפיעים על האישיות הבוגרת‪ .‬יש כעת עבודה רבה בנושא זה‪ ,‬לאמוד היקשרות בוגרת בדרכים שונות‪ .‬למרות שאנשים‬
‫נוטים להציג דרכים מגוונות להיקשר סביב הקשרים החברתיים שלהם‪ ,‬קיימת איזושהי מגמה מרכזית‪ .‬דפוסי היקשרות‬
‫מבוגרת משפיעים על אספקטים רבים של התנהגות‪ ,‬בין היתר איך אנשים מתחברים לפעילויות בעבודה ואיך הם‬
‫מחפשים ונותנים תמיכה רגשית‪ ,‬כמו גם איך הם מתחברים לדפוסים רומנטיים‪.‬‬

‫תיאורייה חשובה נוספת בקבוצה הפסיכוסוציאלית היא התיאוריה של אריקסון להתפתחות הפסיכוסוציאלית‪.‬‬
‫אריקסון שיער כי יש סדרה של משברים מינקות ועד לבגרות מאוחרת‪ ,‬המחזקים את האגו ומשפיעים על זהות האגו‬
‫אצל האדם‪ :‬תחושת העצמי הנבדקת במודע‪ .‬אריקסון הניח שכל משבר הופך להיות המוקד בשלב מסוים אך שכל אחד‬
‫נוכח באופן פחות בולט לאורך החיים‪.‬‬
‫המשבר הראשון נוגע להתפתחות המושג של אמון בסיסי ‪ .Basic Trust‬אז הופך הילד לבעל שליטה על הגוף שלו ומפתח‬
‫תחושת אוטונומיה ‪ . autonomy‬הצעד הבא הוא יוזמתו של הילד לגלות מה כוחו‪ .‬כשילדים מתחילים את ביה"ס‪ ,‬הם‬
‫מתחילים להבין שהסביבה החברתית דורשת שהם יהיו חרוצים ‪ .industrious‬עם הבגרות‪ ,‬הילד נכנס לשלב חדש בחיים‬
‫ועובר משבר סביב הזהות ‪ .identity‬בבגרות מוקדמת‪ ,‬נושא הזהות מוביל לעניין באינטימיות ‪ .intimacy‬בבגרות‪ ,‬מוקד‬
‫העניין של האדם הוא סביב היצירתיות ‪ .generativity‬לבסוף‪ ,‬בשלב האחרון בחיים‪ ,‬אנשים מתמודדים מול היושר‬
‫‪ integrity‬בחייהם כשלם‪.‬‬

‫טכניקות הערכה מנקודת המבט הפסיכוסוציאלית דומות לאלה של פסיכולוגיית האגו אך מתמקדות יותר על מערכות‬
‫יחסים‪ .‬גישה זו מובילה גם לשימוש במשחק להערכה עם ילדים‪ .‬נקודת המבט הפסיכוסוציאלית על בעיות מתמקדת על‬
‫הרעיון שבעיות מקורן בסוגיות של מערכות יחסים‪ .‬קוהוס הציע שנרקיסיזם פתלוגי נובע משיקוף בלתי הולם בילדות‪.‬‬
‫הורניי הציעה שאנשים סובלים מחרדה בסיסית‪ ,‬הרגשה של להיות נעזב‪ ,‬מבודד ובודד‪ .‬אנשים מפתחים אסטרטגיות‬
‫בכדי להתמודד עם זה‪ ,‬אך זה עלול להוביל למעגל רשע של חרדה מוגברת‪ .‬אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה בסיסית‬
‫כוללות לעיתים קרובות התקדמות לעבר‪ ,‬הרחק או נגד אנשים‪ .‬תפקוד סתגלני טוב מוביל למעבר גמיש בין אסטרטגיה‬
‫אחת לאחרת לפי הצורך‪ .‬תפקוד סתגלני חלש מגיע מהישענות נוקשה על אסטרטגיה אחת‪ .‬היקשרות לא בטוחה יוצרת‬
‫סיכון לדיכאון‪.‬‬

‫תיאוריות אלו נוגעות בטיפול בדרכים דומות לאלו של פסיכולוגיית האגו‪ ,‬אך יש וריאציות נוספות‪ .‬אחת מהן היא טיפול‬
‫במשחק עבור ילדים‪ .‬תיאוריות יחסי אובייקט והיקשרות מניחות אף הן שמערכת יחסים עם מטפל היא קריטית בכדי‬
‫לאפשר רי‪-‬אינטגרציה של תחושת העצמי או בשביל להגיע לתחושה של היקשרות בטוחה‪.‬‬
 ‫פרק ‪12‬‬

‫פרספקטיבת הלמידה (‪)The learning perspective‬‬

‫נושאים והנחות מרכזיות ‪))Major themes and underlying assumptions‬‬

‫הנחה מרכזית של תיאורית הלמידה היא שניסיון החיים משנה אותנו‪ .‬הנחה זו באה לידי ביטוי בניסויים על זנים‬
‫פשוטים של חיות ניסוי‪ ,‬אך ככל שהידע התקדם‪ -‬הנחה זו הורחבה גם להבנת עקרונות הלמידה של כל התנהגות באשר‬
‫היא‪ ,‬גם התנהגות מורכבת של בני אדם‪ .‬אישיות לפי זה‪ -‬הוא אוסף מצטבר של נטיות נרכשות הנלמדות מניסיון החיים‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬האדם כ"חית ניסוי" מורכבת הנבחנת על ידי מכלול הדברים שהיא לומדת‪( .‬עקרונות שיטה זו נלמדים בפרק ‪)12‬‬

‫אולם היו חוקרים שראו גישה זו כפשטנית מידי‪ .‬תהליכי הלמידה של בני אדם נתגלו כמורכבים יותר‪ ,‬ולכן נדרש הסבר‬
‫משוכלל יותר‪ :‬עוד ניתן לאפיין את האדם כיצור לומד‪ ,‬אך כלומד בעל הכוונה עצמית‪ ,‬וכצובר ידע בכמויות וקפיצות‬
‫גדולות ביותר ‪ .‬הלמידה נתפסת לפי התפיסה המשוכללת הזו‪ ,‬כמכלול רחב של תהליכים מנטאליים המתרחשים אצל‬
‫האדם‪( .‬עקרונות שיטה זו נלמדים בפרק ‪)13‬‬

‫תיאורית הלמידה מעוררת שאלה פילוסופית‪ :‬איפה נשלטת התנהגותו של האדם‪ :‬מתוך האדם‪ ,‬או מחוצה לו?‬
‫התיאורטיקנים הראשונים טענו שהתנהגות מתעצבת מאירועים וגירויים חיצוניים מהסביבה נטו‪ .‬הנחה זו לא התקבלה‬
‫על ידי כולם והיום מסתייגים מהנחה אבסולוטית זו‪.‬‬

‫ולמרות זאת‪ -‬שתי הגישות הבסיסיות של תיאורית הלמידה רואות בניסיון ואירועי החיים‪ -‬גורם לעיצוב‪ ,‬ייחוד ושינוי‬
‫באישיות האדם‪ .‬גורם בסיסי שניתן לנבא את תוצאותיו‪.‬‬

‫פרק ‪ :12‬תיאוריות התניה (‪)Conditioning theories‬‬

‫מדוע אנשים הם כפי שהם? מה בונה את ההעדפות שלנו ואת כמות המוטיבציה שלנו למשל? תשובה אחת אפשרית‪-‬‬
‫אספקטים אלו של אישיות‪ -‬נבנים דרך תהליכי הלמידה‪.‬‬
‫ישנם מחלוקות רבות לגבי שלבי ומאפייני תהליך הלמידה (למשל‪ -‬האם מדובר בתהליך אחד עם הרבה התגלמויות או‬
‫שמא מדובר על הרבה תהליכים מובחנים מקבילים) בחלק זה של הפרק‪ -‬נתמקד בעקרונות מקיפים של למידה‪.‬‬

‫נאמץ את הגישה הרווחת‪ :‬ישנם תהליכים מובחנים שונים של למידה‪ .‬פרק זה מתמקד בדפוסי למידה הנקראים‬
‫"התניה" ( ‪.)conditioning‬‬

‫ההתניה קלאסית ( ‪)classical conditioning‬‬

‫הגדרה‪ :‬תגובות התנהגותיות כתלויות בגירוי‪ .‬נקרא גם "‪"pavlovian conditioning‬‬

‫אלמנטים בסיסיים‪:‬‬

‫"גירוי בלתי מותנה" ו "תגובה בלתי מותנית"‪ :‬תגובה לגירוי אמורה להתרחש אוטומטית כאשר‬ ‫‪‬‬
‫הגירוי מופיע‪".‬רפלקס"‪( .‬לדוגמא‪ -‬ריור כאשר שמים משהו חומצי מתקתק כמו סוכריית לימון בפה )‪.‬‬
‫ישנם רפלקסים מולדים וישנם כאלו נרכשים‪ .‬זהו גירוי "בלתי מותנה" (מעורר תגובה אוטומטית)‬
‫"גירוי מותנה" ו "תגובה מותנית" ‪ :‬התגובה והגירוי הללו‪ -‬נקשרים לגירוי נוסף‪ .‬גירוי זה לבדו‪ -‬אינו‬ ‫‪‬‬
‫מעורר תגובה‪ .‬אך גירוי זה מצטרף לגירוי ה"בלתי מותנה"‪( .‬למשל‪ -‬המראֶ ה של סוכריית הלימון‬
‫כאשר מניחים את הסוכרייה בפה)‪ .‬כאשר גירוי זה מצטרף הרבה פעמים לגירוי הבלתי מותנה‪,‬‬
‫מתרחש תהליך בלתי מודע‪ ,‬ההופך גירוי זה ל"גירוי מותנה"‪ -‬הוא יתחיל לעורר תגובה‪"-‬תגובה‬
‫מותנית"! לרוב‪ -‬תגובה זו תהיה דומה ל"תגובה הבלתי מותנית"‪ ,‬אך עוצמתה תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫(למשל‪ -‬המראה של הסוכרייה לבדה‪ -‬יוביל לריור !) ובגדול‪ -‬אם התגובה הבלתי מותנית‪ -‬היא נעימה ‪,‬‬
‫גם התגובה המותנית תהיה נעימה והפוך‪.‬‬

‫‪-‬יישום נוסף‪ :‬אם אדם מסוים מעורר מינית ממישהי וברקע למשל יש אור נרות רומנטי‪ ,‬יכולה להיווצר התניה‪ -‬שאדם‬
‫הזה יהיה מעורר מינית‪ ,‬או יתרגש רק למראה הנרות בפעם אחרת‪.‬‬

‫‪-‬איך יודעים אם התניה התרחשה‪ :‬יוצרים את הגירוי המותנה בלי הגירוי הבלתי מותנה‪ .‬אם התעוררה תגובה‪ -‬סימן‬
‫שהתרחשה התניה‪.‬‬

‫‪ 4‬דברים נוספים‪:‬‬

‫ככל שהגירויים יופיעו יחד יותר‪ -‬הסבירות שתתרחש התניה גדולה יותר‬ ‫‪‬‬
‫ישנם מקרים בהם הגירוי הבלתי מותנה הוא חזק ומעורר תגובה בלתי מותנית חזקה‪ -‬במצב כזה‬ ‫‪‬‬
‫ייתכן שאפילו לאחר פעם בודדת‪ -‬תתרחש התניה לגירויים הסביבתיים (למשל‪ -‬חולי סרטן הסובלים‬
‫מבחילה נוראית בעקבות טיפול תרופתי ראשון‪ -‬תתעורר אצלם לפעמים בחילה רק למראה של‬
‫הסביבה)‬
‫ברגע שההתניה התקשרה באופן יציב‪ ,‬יכולה להתרחש "התניה על התניה" (‪high order‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( .) conditioning‬למשל אם נחזור לדוגמת הנרות‪ -‬מאכל ספציפי מסוים הנאכל בד"כ לאור הנרות‬
‫הרומנטי שכבר התקשר כגירוי מותנה חזק המעורר תגובה מינית‪ -‬יכול לעורר בעצמו תגובה של‬
‫התרגשות‪ ,‬או התעוררות מינית‪).‬‬
‫ככל שמתרחקים מהרפלקס הביולוגי‪ -‬שרשרת ההתניות מוגבלת יותר וחלשה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההתניה קלאסית כלימוד מקדים ( ‪)classical conditioning as anticipatory learning‬‬

‫התגובה המותנית‪ -‬מבטאת את הציפייה לקבלת גירוי בלתי מותנה‪ .‬למשל ילד שמתעורר אצלו פחד‬ ‫‪‬‬
‫רק לשמע צעדי אביו המתקרב לחדרו‪ -‬מבטא שהילד מצפה שיקבל מכה ממנו‪.‬‬
‫עובדה המחזקת את משמעות ההתניה כמבטאת ציפייה‪ :‬ההתניה מתרחשת באופן חזק יותר כאשר‬ ‫‪‬‬
‫הגירוי המותנה טפה מקדים את הגירוי הבלתי מותנה ‪ .‬פחות חזק אם הם מתרחשים בו זמנית ואפילו‬
‫פחות מכך כאשר המותנה‪ ,‬מתרחש אחרי הבלתי מותנה‪.‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬התגובה המותנית אינה רק ביטוי לציפייה לגירוי הבלתי מותנה‪ :‬היא בין היתר‬ ‫‪‬‬
‫ובהגדרה‪ -‬תגובה ישירה לגירוי המותנה!‬

‫היום בבחינה של ההתניה הקלאסית‪ -‬מדגישים בעיקר את הקישורים שמערכת העצבים אחראית עליהם‪ -‬בין הגירויים‬
‫לתגובות (בעמוד הבא‪ -what's going on in classical conditioning -‬עניין זה יורחב)‪.‬‬

‫הבדלה‪ ,‬הכללה והכחדה בהתניה קלאסית‬

‫התניה קלאסית מספקת מנגנון היקשרות של תגובות חדשות לגירוי ניטרלי‪ .‬הגירוי המותנה ( ‪ )CS‬כמעט לעולם לא מופיע‬
‫באותה צורה בשלב הראשוני ובשלב המאוחר יותר‪ .‬מצד שני‪ ,‬גירויים רבים החולפים על פנייך מאוחר יותר‪ ,‬די דומים‬
‫לאותו גירוי מותנה‪ .‬מה קורה במקרה כזה?‬

‫התשובה מגיעה דרך רעיון ה"הבדלה" וה"הכללה"‪ .‬הכוונה ב"הבדלה" ( ‪ )Discrimination‬היא‪ -‬להבחין בהבדל בין‬
‫דברים‪ ,‬להגיב בצורה שונה לגירויים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬נניח והניסיון שלך בבר יין סיציליאני גרם לך ליצור קישור בין אור‬
‫נרות‪ ,‬טפט בצבע ארגמן ובקבוקי יין (הגירוי המותנה) לבין עוררות מינית (התגובה המותנית‪ .)CR ,‬אם תכנס לחדר‬
‫שדומה מאוד במראהו לבר‪ -‬ייתכן ותתחיל להתלהט מעט (התגובה המותנית)‪ .‬אבל‪ ,‬אם תכנס לחדר עם מנורות פלורסנט‬
‫וקירות כחולים‪ ,‬ודאי לא תתחיל לחוש באותו להט; אתה תעשה הבדלה בתגובה המותנית שלך‪ ,‬בין שני סוגי הגירויים‪.‬‬
‫ועמה יקרה אם תכנס לחדר עם אורות מעומעמים‪ ,‬קירות צבועים בגוון אדמדם ואגרטלים ירוקים? אלה לא בדיוק‬
‫אותם הגירויים שנקשרו לעוררות מינית‪ ,‬אך הם קרובים אליהם‪ .‬כאן תהליך ה"הכללה" ‪ ))Generalization‬נכנס‬
‫לתמונה‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬תתחיל לחוש להט‪ ,‬אך הוא כנראה לא יהיה חזק כמו בחדר הראשון‪ .‬עוצמת התגובה נעלמת‬
‫כשהגירוי הולך ומתנתק מהגירוי המותנה המקורי‪ .‬כלומר‪ ,‬הכללה תהפוך להבדלה כשהגירוי הופך לשונה יותר מהגירוי‬
‫המותנה המקורי‪ .‬הבדלה והכללה‪ ,‬אם כך‪ ,‬משלימות זו את זו‪.‬‬
‫תגובות מותנות יכולות להיחלש בתהליך שנקרא "הכחדה" ( ‪ ,)Extinction‬הקורה כשהגירוי המותנה חוזר על עצמו‬
‫מספר פעמים ללא הגירוי הבלתי מותנה (‪ .)US‬בתחילה‪ ,‬הגירוי המותנה מוביל בקביעות לתגובה המותנית‪ .‬התגובה‬
‫המותנית תחזור על עצמה‪ ,‬ובאופן הדרגתי‪ -‬תלך ותיחלש‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם כשהתגובה עצמה תפסיק בשלב כלשהו‪ ,‬תהיה‬
‫"החלמה ספונטנית" ( ‪ )Spontaneous recovery‬כבר ביום למחרת‪ -‬התניה קלאסית מותירה רישום קבוע במערכת‬
‫העצבים‪ ,‬והשלכותיה (=התגובה המותנית‪ ,‬במקרה זה) אולי ינוטרלו זמנית אך לא ימחקו לחלוטין‪.‬‬

‫קופסא ‪ -12.1‬מה קורה בהתניה קלאסית?‬

‫התניה קלאסית הינה חלק ממערך הפסיכולוגיה מזה עשורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה תהליך שלא כולם מסכימים איתו‪ .‬התניה‬
‫קלאסית בד"כ מתוארת כתהליך בסיסי שבו שליטה על התגובה מועברת מגירוי אחר לשני כי הם מתרחשים בזמן קרוב‬
‫אחד לשני‪ Rescorla (1988) .‬אמר שזה לא מתנהל כך; הוא טען שהתניה קשורה ליחסים בין אירועים בעולם‪.‬‬
‫האסוציאציות במקום וזמן הם לא מה שיוצרות התניה‪ ,‬מה שחשוב הוא המידע שגירוי אחד נותן על האחר‪ .‬לדעת‬
‫‪ , Rescorla‬למידה זה תהליך בו ייצוג העולם בעיני האורגניזם מתיישר על קו אחד עם המצב האמיתי של העולם‪.‬‬
‫אורגניזם לומד רק כשהוא מופתע ממשהו שקורה לו‪ .‬לכן‪ ,‬חוויית שני גירויים יחד לא תמיד גורמת ליצירת קשר ביניהם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ניקח שתי חיות‪ .‬האחת‪ ,‬הייתה בסיטואציה בה אור (כגירוי מותנה) נקשר לזעזוע (כגירוי בלתי מותנה)‪ ,‬לחיה‬
‫השנייה‪ ,‬לא הייתה שום חוויה כזו‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬שתי החיות היו בסיטואציות בהם גם אור וגם צליל (כשני גירויים‬
‫מותנים) נקשרו עם זעזוע‪ .‬החיה השנייה יצרה תגובה מותנית לצליל‪ ,‬אבל החיה הראשונה לא; מסתבר שהחוויה‬
‫הראשונית עם האור הפכה את הצליל לחסר משמעות‪ -‬בגלל שהאור כבר סימן שהגירוי הבלתי מותנה מתקרב‪ ,‬לא היה‬
‫צורך ליצור התניה לצליל‪ ,‬וזה אכן לא קרה‪ .‬בדרך דומה‪ ,‬מחקרים הראו שחולי סרטן שעוברים טיפולי כימותרפיה‬
‫יכולים ליצור סלידה מותנית לאוכל מסוים‪ ,‬אם האוכל הזה ניתן להם לפני טיפולי הכימותרפיה‪ .‬דבר זה יכול לגרום‬
‫לאוכל המסוים להיות מעין 'שעיר לעזאזל' ולמנוע את ההתניה של סלידה ממאכלים אחרים‪ ,‬שלולא זאת היו קיימים‬
‫ואף שכיחים‪.‬‬

‫‪ Rescorla‬טען שבניגוד להנחה שהתניה קלאסית היא תהליך איטי הדורש הצמדות רבות של גירויים‪ -‬למידה בחמישה‬
‫עד שישה שלבים היא דווקא שכיחה‪ .‬סיכום תפיסתו‪ -‬התניה קלאסית הינה תהליך בו האורגניזם מחפש אחר מידע‬
‫בהשתמש בקשרים בין אירועים‪ ,‬יחד עם התפיסות שלו‪ ,‬כדי ליצור הצגה מתוחכמת של העולם‪.‬‬

‫גם ‪ Holyoak‬וחבריו ( ‪ ) 1989‬סברו שאירועים פנימיים חשובים יותר בהתניה‪ ,‬והציעו ניתוח עם מאפיינים דומים (ואף‬
‫יותר קוגניטיביים באספקטים מסוימים)‪ ,‬במודל המבוסס בחלקו על מושג ה"הקשרות" השייך לפסיכולוגיה‬
‫הקוגניטיבית‪ .‬המאפיין החשוב במודל בהקשר זה‪ ,‬הוא התייחסותו להתניה קלאסית כאל "חוק למידה"‪.‬‬

‫התניה רגשית‬

‫כמו שוודאי הבנתם‪ ,‬ההתניה הקלאסית באדם כוללת תגובות רבות עם מאפיינים רגשיים‪ .‬הגירוי שיגרום לתגובה‬
‫הרפלקסיבית ביותר הוא זה שמוביל רגשות חיוביים (תקווה‪ ,‬התרגשות‪ )..‬או רגשות שליליים (פחד‪ ,‬כעס‪ .)..‬משתמשים‬
‫במונח "התניה רגשית" ( ‪ )Emotional conditioning‬בהקשר של התניה קלאסית בה התגובות המותנות הן תגובות‬
‫רגשיות‪ .‬יש הטוענים שהאהבות והשנאות של האדם‪ ,‬כל ההעדפות שעוזרות להגדיר אישיות‪ ,‬מתהוות דרך תהליך זה‪.‬‬
‫קישור גירוי ניטרלי לאירוע נעים יוצר חיבה לגירוי זה‪ ,‬בעוד שקישור גירוי ניטרלי לאירוע מכעיס‪ /‬מצער‪ ,‬יוצר שנאה‬
‫כלפיו‪ .‬למעשה‪ ,‬רק לשמוע מישהו מתאר תכונה טובה או רעה של מישהו אחר יכולה לקשר את התכונה הזו לאדם‬
‫שעושה את המתואר‪ .‬אנשים שונים חווים חוויות שונות בעולם ולכן ישנם דפוסים שונים של התעוררות רגשית‪ .‬אנשים‬
‫שונים גם חווים את אותו האירוע באופן שונה בהתאם להיסטוריה המיוחדת שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אנשים יכולים לפתח‬
‫דפוסים שונים של דברים שהם אוהבים ושונאים‪ ,‬לכן‪ -‬התניה רגשית יכולה לשחק תפקיד גדול ביצירת הייחודיות‬
‫באישיות‪.‬‬

‫התניה אופרנטית‬

‫צורה שניה של התניה נקראת התניה אופרנטית ( ‪ .)Instrumental conditioning‬היא שונה מהקלאסית במספר מובנים‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬היא שהתניה קלאסית היא פסיבית ‪ -‬כשקורה רפלקס כלשהו‪ ,‬ההתניה לא דורשת ממך לעשות דבר מלבד‬
‫להיות נוכח ומודע לגירוי‪ .‬לעומתה‪ ,‬התניה אופרנטית היא אקטיבית (‪ -)Skinner, 1983‬האירועים שמגדירים את התניה‬
‫זו מתחילים עם ההתנהגות האקטיבית של האדם‪ ,‬גם אם היא רק להישאר דומם‪.‬‬

‫חוק ההשפעה‬

‫התניה אופרנטית היא תהליך פשוט‪ ,‬למרות שההשלכות שלו הן רחבות‪ .‬התהליך‪ :‬אם לאחר התנהגות יש משהו טוב או‬
‫מספק‪ ,‬סביר שהתנהגות זו תחזור על עצמה בסיטואציה דומה בעתיד‪ .‬אם לאחריה יהיה משהו רע או לא מספק‪ ,‬סביר‬
‫שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד‪ .‬בעצם‪ ,‬קישור של פעולה‪ ,‬לתוצאה ולשינוי בסבירות לפעולה עתידית‪ ,‬הוא‬
‫"חוק ההשפעה" ( ‪ )The law of effect‬שהוצג ע"י ‪ Thorndike‬לפני כמאה שנים‪ .‬חוק ההשפעה מספק דרך להעריך‬
‫עקביות בהתנהגות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מצב מאפשר כמה פעולות פוטנציאליות‪ :‬חלק מהפעולות קורות בעקביות רבה; אחרות‬
‫קורות פעם אחת ואינן חוזרות לעולם; ואחרות קורות רק מדי פעם‪ ,‬זאת בגלל שלאחר חלק מהן הייתה תוצאה מספקת‬
‫ולאחר אחרות‪ -‬לא‪ .‬כל הפעולות שאדם יכול לעשות בסיטואציה מסוימת יכולות להראות כ"היררכיה של הרגלים" (‬
‫‪ ,) Habit hierarchy‬רשימת תגובות פוטנציאליות‪ .‬הסדר נוצר מהתניות קודמות‪ .‬חלק מהתגובות מאוד שכיחות‪ ,‬כי בעבר‬
‫הופיעו אחריהן דברים מספקים‪ /‬משמחים לעיתים קרובות‪ ,‬ואחרות שכיחות פחות‪ .‬למשל‪ ,‬לאכול צהריים בקפיטריה‪ ,‬זו‬
‫פעולה שכיחה מאוד‪ ,‬בעוד שלבצע מטלה בלימודים‪ ,‬שכיחה פחות‪ ,‬ולהתפשט ולדקלם שורות מתוך שייקספיר‪ ,‬שכיחה‬
‫אפילו פחות‪ .‬אם למשל תרצה לבקש כסף מהורייך‪ ,‬יש טקטיקות בהן תשתמש יותר כי הן עבדו בעבר‪ ,‬ועל אחרות תוותר‬
‫כי הן לא עבדו‪ .‬היררכיית ההתנהגויות נוצרת מחדש כל הזמן‪ ,‬כשלאחר מבחר הפעילויות שאתה מתנסה בהן מגיע משהו‬
‫טוב יותר או פחות‪.‬‬

‫קופסא ‪ -12.1‬התניה קלאסית ועמדות‬

‫עמדות (‪ ) Attitudes‬מתפתחות מההתניה קלאסית‪ .‬גירוי ניטרלי (גירוי מותנה) מתחיל לייצר תגובה רגשית (תגובה‬
‫מותנית)‪ ,‬לאחר שהוא כבר נקשר לגירוי בלתי מותנה שיצר תגובה רגשית (תגובה בלתי מותנית‪ .)UR ,‬הגישה טוענת‬
‫שאנשים יוצרים תגובה רגשית לאובייקטים (סוגי דברים‪ ,‬אנשים‪ ,‬רעיונות או אירועים) בדיוק באותה הדרך‪ .‬אם‬
‫האובייקט קשור עם גירוי שמעורר רגש כלשהו‪ ,‬הוא בסופו של דבר יעורר את הרגש עצמו‪ .‬התגובה הזאת‪ ,‬אם כך‪ ,‬היא‬
‫הבסיס לעמדות‪ .‬באחד המחקרים המוכיחים זאת‪ Razran (1940),‬הציג לאנשים כמה פרסומות פוליטיות וביקש מהם‬
‫לדרג עד כמה הם מסכימים איתם‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוא ביקש מהם לדרג את הפרסומות האלו שוב באחד משלושת המצבים‪:‬‬
‫כשאנשים אכלו ארוחה בחינם‪ ,‬כשהם הריחו ריחות רעים שמעוררים בחילה או כשהם ישבו בסביבה ניטרלית‪ .‬פרסומות‬
‫שהוצגו בזמן הארוחה בחינם‪ ,‬קיבלו עכשיו ציון גבוה יותר‪ .‬פרסומות שהוצגו בזמן הרחת הריחות הרעים‪ ,‬קיבלו עכשיו‬
‫ציון נמוך יותר‪.‬‬

‫עמדות לגבי אנשים יכולות להיווצר בדרך דומה‪ Walther (2002) -‬מצא שקישור תמונות של אנשים ניטרליים עם‬
‫אנשים אהובים או שנואים‪ ,‬גררו עמדה חיובית או שלילית בהתאמה‪ ,‬לאותו אדם ניטרלי‪ .‬מצאו גם שהעמדה עמידה‬
‫בפני הכחדה‪ .‬יש כאן גם פוטנציאל ל"התניות מסדר גבוה יותר" ( ‪ :)Higher order conditioning‬עמדה שלילית הנוצרת‬
‫מקישור אדם ניטרלי לאדם שנוא יכולה לייצר התניה נוספת‪ -‬מאדם נטרלי אחד לאחר‪ .‬מילים כמו 'טוב' ו'רע'‬
‫מתקשרות אצל רוב האנשים לחוויות שליליות או חיוביות‪ ,‬ולכן גורמות לתגובות רגשיות בעצמן‪ .‬אנשים משתמשים‬
‫במילים כאלה ליד אחרים כל הזמן‪ ,‬וכך נוצרת אפשרות להתהוות של התניה מסדר גבוה יותר‪ .‬מספר גדול של מחקרים‬
‫הראו שהתניה קלאסית יכולה להיות מעורבת בהתפתחות של עמדות‪ .‬אנו לא יודעים אם עמדות מתהוות בדרך הזו‪ ,‬אבל‬
‫אירועים שמעוררים רגשות הם שכיחים בחיי היום‪ -‬יום‪ ,‬מה שנותן הזדמנות להתניות להתהוות‪ .‬זה נראה הגיוני‬
‫שהתניה קלאסית תהווה בסיס להעדפות של אדם לאנשים‪ ,‬אירועים‪ ,‬מקומות ורעיונות‪ .‬בהנחה והעדפות אלה מהוות‬
‫אספקטים חשובים באישיות‪ ,‬התניה מהווה גורם שתורם מאוד לאישיות‪.‬‬

‫חיזוק והענשה‬

‫"חיזוק" (‪ )Reinforcer‬הוא‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ -‬לחזק את הנטייה לעשות את הפעולה שבאה לפני כן‪ ,‬הוא מתייחס‬
‫לתוצאות נעימות ‪ .‬חיזוקים יכולים גם להפחית צרכים ביולוגיים (אוכל‪ ,‬שתיה‪ )..‬או לספק רצונות חברתיים (חיוכים‪,‬‬
‫קבלה חברתית‪ .)..‬יש גם חיזוקים לא ישירים (כסף‪ )..‬ואף כמיצג ויזואלי (לראות משהו אהוב‪" .)..‬חיזוק ראשוני" (‬
‫‪ )Primary reinforcer‬הוא זה הפוגע בצורך ביולוגי‪" .‬חיזוק שניוני" ( ‪ )Secondary reinforcer‬מתאפיין בהיקשרותו‬
‫לחיזוק ראשוני (דרך התניה קלאסית)‪ ,‬בנוסף‪ ,‬ניתן להשתמש בו כדי להשיג חיזוק ראשוני‪.‬‬

‫המונח "הענשה" (‪ )Punisher‬מתייחס לתוצאות לא נעימות‪ .‬עונשים מפחיתים את הנטייה לעשות את הפעולה שבאה‬
‫לפני כן‪ ,‬גם אם האפקטיביות שלהם שנויה במחלוקת‪ .‬אירועים יכולים להיות שליליים ("עונש ראשוני") באופן מהותי‬
‫ובסיסי (כאב)‪ ,‬או שליליים בגלל קישורם עם "עונש ראשוני" (שהם "עונשים שליליים")‪.‬‬

‫יש לשים לב להבחנה חשובה‪ -‬כשחושבים על חיזוק‪ ,‬בד"כ חושבים על דברים אהובים‪ -‬מתנות‪ ,‬כסף וכד'‪ .‬כשחושבים על‬
‫עונש‪ ,‬חושבים בד"כ על כאב‪ -‬צעקות‪ ,‬מכות וכד'‪ .‬עם זאת‪ ,‬מונחים אלה רחבים יותר‪ .‬תמיד‪ ,‬הכוונה בחיזוק היא הסטת‬
‫מצב האדם לכיוון חיובי‪ ,‬כך שהפעולה שבאה לפניו תהפוך לשכיחה יותר‪ .‬זה יכול לקרות בשני אופנים‪" :‬חיזוק חיובי" (‬
‫‪ ,) Positive reinforcement‬אלה אותם הדברים שעולים לנו בראש בהקשר של חיזוק (מתנות‪ ,‬כסף‪ .)..‬כש חיובי רומז על‬
‫הוספת משהו טוב‪ .‬הדרך השנייה נקראת "חיזוק שלילי" ( ‪ )Negative reinforcement‬בו משהו שלילי‪ ,‬לא נעים‪ ,‬מופסק‪.‬‬
‫הפסקת משהו לא נעים מסיט את המצב של האדם לכיוון חיובי גם כן‪ -‬מלא נעים לניטרלי‪ ,‬לכן הוא מחזק‪ .‬חיזוק שלילי‬
‫יכול להיות עוצמתי כמו חיזוק חיובי‪.‬‬

‫גם לעונש יש שתי צורות הופעה‪ .‬רוב האנשים חושבים על עונש כהוספת כאב‪ ,‬להסיט את מצב האדם מניטרלי לשלילי‪.‬‬
‫אבל לעיתים עונש קשור בהפסקת משהו טוב‪ -‬שינוי מצב האדם מחיובי לניטרלי‪ .‬עקרון זה‪ ,‬הענשה דרך הפסקת משהו‬
‫טוב‪ ,‬טומן בחובו טקטיקה מוכרת להפסקת התנהגות לא רצויה של ילדים‪" -‬פסק זמן" (‪ ,)Timeout‬קיצור ל"פסק זמן‬
‫מהחיזוק החיובי"‪ .‬פסק זמן מוציא את הילד מהפעילות שהוא ביצע למקום פיזי בו אין שום דבר שיסב לו הנאה‪ .‬רבים‬
‫סבורים שתרגיל זה הוא טוב‪ ,‬מאחר והוא נראה אנושי יותר מעונשים פיזיים כואבים‪ .‬עם זאת‪" ,‬פסק זמן" יוצר מצב‬
‫שלילי לילד‪ ,‬לכן יש לו את אותו האפקט כמו כל עונש אחר‪.‬‬

‫קשה לפרט בדיוק כמה חיובית תוצאה יכולה להיות (ובהתאם‪ ,‬עד כמה היא מחזקת)‪ .‬ערך התוצאה נקבע בחלקו לפי‬
‫המצב שלך‪ .‬אם אתה רעב ויתנו לך קופסה של אוכל‪ -‬זו תוצאה חיובית‪ .‬אם כרגע סיימת לאכול ארוחה גדולה‪ ,‬קופסת‬
‫האוכל לא תראה חיובית באותה מידה‪ .‬הנושא הביא רבים לחשוב על התניה אופרנטית כתהליך שקורה קודם כל‬
‫כשלאדם יש מניע אליו יתקשר החיזוק‪ .‬רבים משתמשים במושג "אופרנטית" באופן רחב‪ ,‬מעבר לתהליך ההתניה עצמו‪,‬‬
‫כשהכוונה היא למושג "מכוון מטרה"‪ ,‬שאומר שההתנהגות היא כלי בעזרתו תוצאה רצויה מתקבלת‪.‬‬

‫הבדלה‪ ,‬הכללה והכחדה בהתניה אופרנטית‬

‫כפי שקורה בהתניה קלאסית‪ ,‬גם כאן המושגים הללו באים לידי ביטוי‪ ,‬אך בצורה קצת שונה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המשמעות של‬
‫הבדלה היא עדיין 'תגובה שונה לגירויים שונים'‪ ,‬אך במקרה הזה השינוי בתגובה נובע מהתגמולים אשר קדמו לכך‪.‬‬

‫על מנת להבין זאת‪ ,‬דמיינו שבכל פעם שמוצג גירוי‪ ,‬התגובה לו תזכה לתגמול כלשהו‪ .‬כשאין גירוי‪ ,‬הפעולה לעולם לא‬
‫תגרור תגמול‪ .‬לאט לאט הקיום או אי‪-‬קיום של גירוי משפיעה על האפשרות שההתנהגות תתבצע‪ .‬לדבר הזה קוראים‬
‫‪ , Discriminative Stimulus‬גירוי שמדליק או מכבה התנהגות‪ .‬משתמשים בגירוי על מנת להבדיל בין מצבים וכך‬
‫להבדיל בין תגובות‪ .‬מילר ודולרד ( ‪ )1941‬קראו לזה "‪ ."Cue Function‬התנהגות שנוצרת ע"י גירוי שכזה נקראת‬
‫התנהגות תחת שליטה של הגירוי‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬כיתה ולה מורה קשוחה שלא סובלת משחקים בכיתה‪ .‬כשהמורה חולה‪ ,‬ישנה מורה מחליפה רגועה ונינוחה‪.‬‬
‫כשהמורה המחליפה שם‪ ,‬ילדים שמשחקים מקבלים תגמול שלא ניתן עם המורה הרגילה‪ .‬התוצאה הצפויה היא‬
‫שהכיתה שקטה כשהמורה הרגילה שם‪ ,‬בעוד הכיתה הופכת לרועשת עם המורה המחליפה‪ .‬השינוי מתרחש כפונקציה‬
‫של המורה (הגירוי המובדל)‪ ,‬ומשפיע על ההתנהגות של התלמידים שמוגדרת כתחת שליטת הגירוי‪.‬‬

‫היררכיית ההרגלים (ההסתברות לביצוע התנהגות מסוימת) מושפעת משינוי בסיטואציה‪ ,‬אשר גורם לשינוי בגירויים‪.‬‬

‫עקרון ההכללה חשוב גם כן‪ ,‬הוא תורם לתחושת המשכיות של ההתנהגות‪ .‬ההכללה גורמת למעבר חלק בין גירויים‬
‫והתאמה למצב‪ .‬ייתכן ולא ראית כפית בסגנון מסוים מעולם‪ ,‬אך לא תהסס מלהשתמש בה על מנת לאכול מרק‪ .‬ייתכן‬
‫ומעולם לא נהגת באוטו מסוים‪ ,‬אך אם חברת ההשכרה תציע לך אותו‪ ,‬לא תהסס לנהוג עליו‪ .‬עיקרון ההכללה מאפשר‬
‫לחוקרי התניות לשוחח על תכונות‪ .‬גירויי מפתח נשארים לעיתים רבות זהים‪ ,‬ולכן הנטייה של אדם להגיב אליהם תהיה‬
‫עקבית‪.‬‬
‫הכחדה בהתניה אופרנטית קוראת כשהתנהגות שגררה תגמול כבר לא עושה זאת‪ .‬כשהתנהגות נעשית שוב ושוב ללא‬
‫תגמולים – הסבירות שהיא תמשיך לקרות צונחת‪.‬‬

‫קופסא ‪ – 12.3‬מחלוקות תיאורתיות‬

‫האם למוטיבציה יש חלק בהתניה אופרנטית? מילר ודולרד ( ‪ )1941‬חשבו שטבע התגמולים קשור בצורה הדוקה‬
‫למוטיבציה‪ .‬הול ( ‪ ) 1943‬אמר שכשבעל חיים לא מקבל מזון‪ ,‬הוא חווה עלייה באמביציה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬תקבל את מה‬
‫שרצית‪ ,‬ואז האמביציה תרד‪ .‬ע"פ מילר ודולרד‪ ,‬ירידה באמביציה מרכיבה את התגמולים‪ .‬על מנת לדעת מה יחזק את‬
‫האדם יש צורך לדעת מהן המוטיבציות והצרכים שלו‪ .‬גישה שונה (סקינר ‪ )1953‬טוענת שמוטיבציה ורצונות מקשים על‬
‫הבנת התמונה האמיתית ולא תורמים לה‪ .‬סקינר טען שהמושגים אמביציה ומוטיבציה מטעים‪ ,‬מאחר והם מנסים‬
‫להסביר התנהגות אך לא מסבירים דבר‪ .‬סקינר טען שיש להתייחס לגירויים כגון מניעה לעומת רוויה‪ ,‬דברים שניתן‬
‫לראות בעין‪ .‬לגישה זו קוראים ‪ Radical Behaviorism‬משום שהיא מדגישה שאין להמציא מנגנונים דמיוניים כשניתן‬
‫לבחון התנהגות באמצעות דברים נראים לעין‪ .‬לסיכום‪ 2 ,‬המודלים התיאורתית מסכימים על דבר אחד (חשוב להתחשב‬
‫במצב הנוכחי של האורגניזם) אך לא מסכימים על דבר אחר (כיצד לחשוב על המצב הנוכחי של האורגניזם)‪.‬‬

‫שינוי העיצוב של ההתנהגות‬

‫נסתכל קודם כל במעבדה‪ .‬פעמים רבות לא פרקטי לחכות לפעולה מסוימת ולאחר מכן לתת תגמולים‪ .‬במקום זה‪ ,‬ניתן‬
‫תגמול עבור פעולה אשר דומה להתנהגות הרצויה‪ ,‬והדבר גורם לה לקרות בסבירות גבוהה יותר‪ .‬לאט לאט‪ ,‬מחזקים‬
‫התנהגות אשר מתקרבת יותר ויותר להתנהגות הרצויה‪ .‬לפעולה זו קוראים ‪ ,Succesive Approximation‬התנהגות‬
‫אשר מעוצבת בצורה מסוימת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בעל החיים הנבדק לומד סדרה של גירויים משתנים‪ .‬דוגמא‪ :‬מתן‬
‫תגמולים לילד שהולך לבי"ס‪ ,‬לאחר מכן מתן תגמולים כשהוא לומד משפטים‪ ,‬ולבסוף עיצוב ההתנהגות כך שילמד‬
‫בפקולטה למשפטים ויהפוך לעו"ד‪.‬‬

‫לוחות זמנים של תגמולים‬

‫הכחדה עוזרת לנו להבין אילו התנהגויות הן עקביות‪ ,‬אך היא לא פועלת לבד‪ .‬העקביות של התנהגות תלויה גם בדרך בה‬
‫הוענקו לה תגמולים בעבר‪ .‬אנשים חושבים שתגמולים מתרחשים בכל פעם שההתנהגות מתרחשת‪ ,‬אך זה לא הגיוני ולא‬
‫פרקטי‪ .‬ישנם מצבים בהם תגמולים קורים לעיתים קרובות‪ ,‬וישנם מצבים בהם לא‪ .‬שינויים בתדירות ובאופן מתן‬
‫התגמולים נקראים לוח זמנים של תגמולים‪ .‬בתגמול רציף ( ‪ ,)Continuous reinforcement‬כל התנהגות מלווה במתן‬
‫תגמול‪ .‬בתגמול חלקי ( ‪ ,)Partial reinforcement‬לא כל פעם שמתרחשת התנהגות היא מלווה במתן תגמול‪.‬‬

‫ישנן צורות רבות של תגמולים חלקיים‪ .‬התגמול יכול להגיע לאחר מס' פעמים בהן מתרחשת ההתנהגות (המורה אומרת‬
‫"מצוין" כל ‪ 5‬פעמים שהתלמיד צודק)‪ .‬לצורה זו קוראים ‪( Ratio Schedule‬תגמול כפונק' של התנהגות)‪ .‬ניתן להחליט‬
‫על מס' קבוע ( ‪ )Fixed‬או משתנה (‪ .)Variable‬התגמול יכול להתבסס גם על מעבר זמן מסוים‪ ,‬ואז הוא נקרא ‪Interval‬‬
‫‪( Schedule‬תגמול כפונק' של זמן)‪ .‬גם הזמנים האלו יכולים להיות קבועים או משתנים‪.‬‬

‫לוח זמנים קבוע כפונק' של התנהגות (‪ ) Fixed ratio‬גורם לתגובה רבה‪ ,‬עם עצירה הפסקה קטנה לאחר כל תגמול‪ .‬הלו"ז‬
‫הזה מתבטא לדוגמא כשאדם מקבל כסף לפי יח' ייצור בעבודה‪ .‬לוח זמנים משתנה כפונק' של התנהגות (‪Variable‬‬
‫‪ )ratio‬גורר תגובה גדולה עוד יותר ‪ ,‬ללא הפסקה לאחר התגמול‪ .‬דוגמא‪ :‬הימורים‪.‬‬

‫לוח זמנים קבוע כפונק' של זמן ( ‪ )Fixed interval‬גורר חוסר התנהגות מוחלט מיד לאחר קבלת התגמול‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫חידוש איטי אשר מתגבר עד מתן התגמול הבא‪ .‬דוגמא‪ :‬לימוד למבחן כמה ימים לפני ולא במהלך כל הסמסטר‪ .‬לוז‬
‫משתנה כפונק' של זמן (‪ )Variable interval‬גורר פעילות עקבית‪ ,‬אך מועטה בהשוואה ל"לוז‬

‫אפקט התגמול החלקי‬

‫תגמולים לא עקביים ומפתיעים משפיעים על התנהגות בצורה שונה מאשר תגמולים קבועים וידועים מראש‪ .‬ישנם ‪2‬‬
‫הבדלים‪ :‬הראשון הוא שאנו מגבשים התנהגות חדשה בצורה מהירה יותר כאשר התגמול עקבי ומרובה‪ ,‬למרות שגם‬
‫תגמולים לא עקביים גורמים לעלייה בסבירות להתרחשות התנהגות‪ .‬ההבדל השני פחות אינטואיטיבי‪ ,‬אך יותר חשוב‪.‬‬
‫מדובר באפקט התגמול החלקי ( ‪ )Partial reinforcement effect‬אשר מתרחש כאשר התגמול מפסיק‪ .‬אם תפסיק את‬
‫התגמול‪ ,‬התנהגות שבנויה על תגמול מתמשך תיעלם במהרה‪ .‬התנהגות שנבנתה על תגמול חלקי תעלם לאט יותר‪ ,‬היא‬
‫חסינה יותר בפני הכחדה‪ .‬בתגמולים חלקיים‪ ,‬אי הופעת תגמול הופכת לגירוי שמעודד התמדה (אם תמשיך לנסות‪,‬‬
‫בסופו של דבר תקבל תגמול)‪ .‬אי מתן תגמול ממשיך לתפקד כגירוי לטווח ארוך‪ ,‬אפליו לאחר שהתגמול נעלם לתמיד‪.‬‬
‫כשמתחילים עם תגמולים קבועים‪ ,‬הקשר בין אי מתן תגמול לבין התמדה לא נוצר‪ .‬כשהתגמול נעלם‪ ,‬לא נשאר דבר‬
‫שיגרום להתנהגות להימשך‪ .‬לאפקט התגמול החלקי יש משמעות גדולה‪ :‬אם אתה רוצה שהתנהגות תימשך בצורה‬
‫מתמדת‪ ,‬אל תתגמל כל התנהגות ‪ .‬למעשה‪ ,‬ככל שתתגמל פחות (אך עדיין מספיק בשביל לשמר את ההתנהגות) כך יגדל‬
‫הקשר בין התמדה לבין אי מתן התגמול‪ .‬בצורה אירונית‪ ,‬לאי‪-‬מתן תגמולים יש חשיבות לא קטנה מאשר למתן‬
‫התגמולים‪.‬‬

‫למידה של התנהגות "לא הגיונית"‬

‫דוגמא‪ :‬ציפור בכלוב מקבלת תגמול (אוכל) במרווחי זמן שווים‪ ,‬ללא קשר להתנהגות‪ .‬בגלל שהתנהגות הציפור היא‬
‫רנדומאלית בהתחלה‪ ,‬מס' התנהגויות מחוזקות‪ .‬בהמשך‪ ,‬התנהגות מסוימת תחוזק מספיק ותהפוך לדומיננטית‪ .‬בגלל‬
‫שהיא כעת שכיחה יותר‪ ,‬היא מתוגמלת יותר‪ .‬התוצאה היא שהציפור מבצעת התנהגות שרירותית לחלוטין באופן עקבי‪.‬‬
‫סקינר קרא לתופעה הזו "התנהגות שקשורה לאמונות תפלות" ( ‪ ."Superstitious Behavior‬הוא טען שהתנהגות לא‬
‫הגיונית בבני אדם מתפתחת בדיוק בצורה הזו‪ .‬תגמולים הופיעו ללא קשר להתנהגות אך חיזקו התנהגות מסוימת והפכו‬
‫אותה לדומיננטית‪ .‬יש לשים לב שלהגדיר התנהגות כ"לא הגיונית" זו הגדרה סובייקטיבית‪ .‬ישנו גם הבדל בין‬
‫הסיטואציה שתוארה כעת לבין החיים האמיתיים‪ .‬בניסוי של סקינר הוא שלט לחלוטין בסביבת הציפור בעוד המצב‬
‫האמיתי אינו כזה‪.‬‬

‫תפקיד החשיבה בהתניה ע''פ הביהייביוריסטים‬

‫תיאורטיקנים של התניה‪ conditioning -‬מאמינים כי נטיות התנהגותיות נקבעות ע''י תבניות חיזוקים‪reinforcement -‬‬
‫‪ . pattern‬רובם מתייחסים לתהליכי חשיבה כלא רלוונטיים לתהליך זה למרות שהיונים של סקינר אולי התנהגו כאילו‬
‫הן חשבו שהתנהגות מסויימת מיצרת את החיזוק‪ ,‬ראיה זו היא אשליה‪ .‬גם אילו יכלו יונים לחשוב‪ ,‬המחשבות לא‬
‫עומדות מאחורי ההתנהגות‪ .‬ה ‪ reinforcement pattern‬עומד מאחורי החיזוקים‪ .‬אין ספק שאנשים מדברים וחושבים‪,‬‬
‫אולם לתיאורטיקנים של התניה נטיות אלו אצל בנ''א רק משקפות את העובדה שהתנהגויות ורבליות (דיבור וחשיבה)‬
‫נעשות מותנות בדרכים מסוימות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אנשים עוברים התניה לחשוב ולדבר בצורה מסוימת‪ .‬אך הגורמים‬
‫האמיתיים של התנהגות דיבור ומחשבה הם ה ‪ reinforcement patterns .‬ביהייביוריסטים מנסים להתחמק ככל‬
‫הניתן משימוש במילים כגון "כוונה"‪" ,‬מחשבה"‪" ,‬קוגניציה" ו"הכרה" ( ‪ )consciousness‬כי הם רואים אותם כלא‬
‫נצרכים בהסברת התנהגות אנושית ‪ .‬ביהייביוריסטים רבים רואים את התהליכים המנטאלים המתרחשים יחד עם‬
‫התנהגות וחיזוקים כאפי פנומנה‪ epiphenomena-‬תופעה ללא תפקיד כשלעצמה‪ .‬יתכן שהתהליכים המנטאלים‬
‫מתרחשים פשוט לצד ההתנהגות או אפילו נגרמים כתוצאה מההתנהגות‪ .‬סקינר ( ‪ )1989‬מדגיש בהיבט זה‪ ,‬שמילים רבות‬
‫בהן אנחנו משתמשים לתיאור מצבים מנטאליים מקורן בתיאורי התנהגות‪ .‬היסטוריה זו מתאימה לתפיסה שהתנהגות‬
‫היא מה שחשוב באמת‪.‬‬

‫נק' מבט זו היתה שנויה במחלוקת במשך השנים‪ .‬היא לא התקבלה היטב כלל בקרב אנשים מחוץ למחנה‬
‫הביהביוריסטי‪ .‬מבקרים של העמדה הביהביוריסטית מצביעים על כך שלהשקפת ההתניה יש קושי להתייחס למס'‬
‫תופעות הכוללת התפתחות שפה בילדים ביקורת זו הובילה לכך שישנם אנשים שמתייחסים להתניה כתיאוריה שגויה‪,‬‬
‫היא הובילה אחרים‪,‬סימפטיים יותר לתיאורית הלמידה‪,‬לפתח את התאוריות (על כך בפרק הבא)‪.‬‬

‫חיזוק איכויות של ההתנהגות‬

‫נק' אחרונה בלמידה דרך התניה אופרנטית‪ :‬אינטואיטיבי לחשוב‪ ,‬שחיזוק ( ‪ )reinforcer‬יגרום להסתברות גבוהה יותר‬
‫שפעולה מסוימת תיעשה‪.‬אבל ישנם בוכחות שמה שסביר יותר הוא לא תמיד האקט עצמו אלא איכות מסוימת של‬
‫הפעולה‪ .‬זאת אומרת חיזוק מאמץ בסיטואציה מסוימת יכולה להגביר התאמצות בסיטואציות אחרות‪ .‬חיזוק דיוק או‬
‫מהירות במשימה תגביר דיוק או מהירות במשימה אחרת‪ .‬חיזוק יצירתיות תוביל ליצירתיות מוגברת‪ .‬חיזוק מחשבה‬
‫ממוקדת תוביל למחשבה ממוקדת במקומות אחרים‪.‬חיזוק השתנות תוביל שונות גבוהה יותר בהתנהגות‪ .‬חיזוק יכול אף‬
‫להשפיע על תהליכי קשר סלקטיבי‪ .‬כלומר‪-‬חיזוק יכול חשנות לא רק התנהגות ספציפית אלא ממדים שלמים של‬
‫התנהגות‪ .‬רעיון זה מרחיב באופן משמעותי את הדרך שבה עקרונות חיזוק יכולים לפעול על בני אדם‪ .‬הוא מציע‬
‫שחיזוקים יכולים לפעול ברבדים רבים של אבסטרקט‪ .‬ואכן‪ ,‬יתכן שמימדים רבים של התנהגות‪,‬ברבדים שונים‬
‫מחוזקים בו‪-‬זמנית כשאדם חווה מהלך עניינים משביע רצון‪.‬אפשרות זו יוצרת תמונה מורכבת הרבה יותר של שינוי דרך‬
‫התניה משנראתה עד כאן‪.‬‬

‫הערכה‬

‫מנק' מבט של תיאוריית התניה‪ ,‬אישיות היא הצטברות של הנטיות המותנות של האדם‪ .‬בהגיעו לגיל בגרות כבר יש‬
‫לאדם טווח רחב של תגובות רגשיות לגירויים שונים שאנו חווים כגישות והעדפות‪,‬יש לנו גם נטיות לעשות פעולות‬
‫מסוימות בסיטואציות ספציפיות‪ .‬נטיות אלו שונות מאדם לאדם בהסתברותן‪,‬עמידתן להכחדה ( ‪ )extinction‬וב‬
‫‪ discriminative stimulus‬היוצרים אותם‪.‬להשקפה זו יש שלוש השלכותעל הערכת אישיות‪ .‬ההשלכה הפשוטה ביותר‬
‫היא שההשקפה מציעה שבערכות צריכות להתמקד בתכונות התנהגותיות ולא קוגניטיביות‪ .‬דרכי ההערכה המוצעות ע''י‬
‫גישה זו מתמקדות במימדים שאפשר לצפות בהם‪ ,‬של תגובות רגשיות או נטיות התנהגותיות‪,‬ולא בנסיון להשיג תחושה‬
‫כללית על "איך" האדם‪ .‬השלכה שניה נובעת מהרעיון שתגובות רגשיות קשורות לגירויים מותנים ( ‪ )CS‬ספציפיים‪,‬‬
‫ושהתנהגות תלויה ב ‪ .discriminative stimulus‬ז''א שרגשות ופעולות קשורות לקבוצות ספציפיות של סיטואציות או‬
‫לגירויים ספציפיים בתוך בסיטואציות‪ .‬מכאן שהערכה צריכה להתמקד בקבוצות הספציפיות של סיטואציות‪ ,‬ובתגובות‬
‫ספציפיות‪,‬ולא בנסיון ליצור הכללה ריבה על האדם‪.‬‬

‫השלכה אחרונה היא שאין דרך טובה יותר להערכה אישיותית מאשר תצפית‪ .‬אנשים יכולים לתת דיווח עצמי על רגשות‬
‫או על נטיות התנהגותיות‪ .‬אך אלה לא בהכרח מדויקות או אמינות‪ .‬דרך טובה יותר להעריך תגובות של אנשים היא ע''י‬
‫תצפית‪ .‬הכנסת אדם לסיטואציה בה אתה מעוניין ולתת לא להרגיש את מה שהוא מרגיש באופן טבעי ואח''כ למדוד את‬
‫מה שקרה בדרך שכוללת מינימום של אינטרפרטציה מצד החוקר‪.‬‬

‫טכניקות‬

‫השקפה זו על אישיות מתייחסת לשתי טכניקות הערכה‪ .‬אחת מתמקדת בהערכה של תגובות רגשיות‪ ,‬השניה רחבה‬
‫יותר‪.‬‬

‫הראשונה‪ ,‬הנקראת הערכה פיזיולוגית‪,physiological assessment"" -‬מסתמכת על העובדה שלתגובות רגשיות יש‬
‫מס' מרכיבים‪ .‬מלבד רכיבים סובייקטיביים‪ ,‬לרגשות יש גם מימד פיזיולוג‪ .‬כשאנו חווים רגשות (בעיקר רגשות‬
‫אינטנסיביים) מתרחשים שינויים בגוף‪:‬שינויים במתח השרירים‪,‬בקצב הלב‪,‬לחץ הדם‪,‬גלי מח ועוד‪ ...‬שינויים אלו יכולים‬
‫להיקרא‪-‬התנהגות פנימית "‪. "internal behavior‬תגובות אלו יכולות להימדד ע''י מכשירים הנקראים "‬
‫‪ ."physiographs‬התגובות אם כן‪ ,‬הן מימדים של חוויות רגשיות שניתן לצפות בהם‪ .‬ליתר דיוק רמת התגובה יכולה‬
‫ליצור אינדקס של אינטנסיביות של תגובה רגשית‪.‬‬

‫לדוג' אם אתה מחובר לפוליגרף ומראים לך סדרת תמונות הנחשבות מפחידות‪ .‬התגובות הגופניות ישקפו את‬
‫אינטנסיביות הפחד שלך מכל תמונה‪ .‬צופה יוכל להסיק לדוג' שאתה מפחד מעכבישים אך לא מנחשים‪ .‬כל זאת‪,‬מבלי‬
‫שתוציא מילה‪ .‬ההתנהגות הפנימית מספקת את כל המידע הדרוש‪ .‬יש שחושבים שתהליכים אלו יעילים באבחון בעיות‬
‫כמו ‪. PTSD‬הערכה פיזיולוגית היא ישירה ואובייקטיבית‪ ,‬אך היא גם מפורטת‪,‬מורחבת וטכנית‪ .‬יש נטייה להשתמש בה‬
‫יותר במחקר ופחות בשימוש קליני‪.‬‬

‫טכניקה שנייה שניתן להשתמש בה‪ ,‬גם כדי להעריך תגובות רגשיות היא הערכה התנהגותית ( ‪)behavioral assessment‬‬
‫היא מודדת התנהגות חיצונית בסיטואציה נבדקת‪ ,‬רגשות כמו פחד ניתן לבדוק ע"י אינדיקטורים התנהגותיים‪ -‬רעד‪,‬‬
‫חיוורון‪ ,‬התחמקות וכו'‪ .‬טכניקה זו ישימה בצורה רחבה יותר‪ .‬ניתן להשתמש בה כדי להעריך אלו סוגים של פעילות‬
‫אנשים עושים‪ ,‬לכמה זמן ובאלו תבניות‪.‬‬
‫הערכה התנהגותית מכוונת מאוד באיך היא מבוצעת בפועל‪ ,‬לעיתים הצופה פשוט יספור פעולות מסוג מסוים‪ ,‬יסמן‬
‫התנהגויות מרשימה קבועה מראש או יראה כמה זמן תיארך סדרת פעולות לפני שהיא תיפסק‪ .‬במקרים אחרים התהליך‬
‫יותר מורכב‪ ,‬ומשתמש במכשור אוטומטי כד לתעד כמה זמן מתמיד הנבדק בהתנהגויות מגוונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בהערכה‬
‫התנהגותית של ילדים הצופה מפעיל מכשיר בו הוא לוחץ על כפתור כל זמן שהתנהגות מסוימת מתרחשת‪ ,‬דיבור‪ ,‬ריצה‪,‬‬
‫ישיבה לבד‪ .‬לכל התנהגות כפתור משלה וכך ניתן לעקוב אחרי תדירות ומשך התנהגות‪.‬‬

‫טכניקות אלו הן שימושיות אך יש להן חסרונות‪ ,‬הבעיה הברורה היא שהן מורכבות ולכן קשות לשימוש‪ .‬בעיה נוספת‬
‫היא ששימוש בטכניקות שוות לא תמיד תניב תוצאות זהות‪ ,‬כמות ההתחמקות ההתנהגותית בסיטואציה שניתן לצפות‬
‫שתהיה בעלת קורולציה גבוהה עם פחד‪ ,‬לא תמיד נתמכת ע"י דיווח עצמי של פחד‪ .‬גם תיעוד של ‪ physiograph‬לא‬
‫בהכרח מסתדר עם מדדים אלו‪ .‬בהינתן חוסר הסכמה שכזה קשה לדעת איזה מדד מייצג את ה"פחד האמיתי"‪.‬‬

‫בעיות בהתנהגות ושינוי התנהגותי‬

‫אם אישיות נגזרת מהתניה קלאסית ואופרנטית‪ ,‬אזי כך גם התנהגות בעייתית ( ‪ .)maladaptive behavior‬לעיתים‬
‫לומדים אנשים דברים שמפריעים למהלך חייהם‪ ,‬לעיתים הם לא לומדים דברים שמקלים על החיים‪ .‬השקפה זו מציעה‬
‫בסיס למספר סוגים של בעיות אישיות יחד עם דרכי טיפול בבעיות אלו‪ .‬כקבוצה טכניקות הטיפול נקראות שינוי‬
‫התנהגות או תרפיה התנהגותית ( ‪ .)behavior modification or behavior therapy‬מושגים אלו משקפים את העובדה‬
‫שיש דגש על שינוי בפועל של התנהגותו של הפרט‪.‬‬

‫התניה קלאסית של תגובות רגשיות‬

‫קבוצת בעיות אחת היא תגובות רגשיות שמתערבות בתפקוד יעיל‪ .‬לדוגמא אנשים שחווים חרדה אינטנסיבית כאשר הם‬
‫נחשפים לגירוי מסוים‪ .‬לעיתים החרדה אף אינה מוצדקת מכיוון שאחרים לא חווים חרדה כשבם נחשפים לגירוי זה‪.‬‬
‫חרדה אינטנסיבית וחסרת היגיון נקראת‪-‬פוביה (‪ )phobia‬אדם בעל פוביה חווה פחד בכל פעם בו הוא נחשף לגירוי‬
‫ולעיתים קרובות נהיה עצהני מעצם המחשבה על הגירוי‪ .‬למרות שתגובה פובית יכולה להיקשר לכל גירוי‪ ,‬ישנם פוביות‬
‫רווחות יותר ופוביות רווחות פחות‪ .‬גירויים שנקשרים לפוביה לעיתים קרובות הם‪-‬בע''ח כגון כלבים‪,‬נחשים ועכבישים‪,‬‬
‫מקומות סגורים כגון מעליות‪,‬מקומות פתוחים וחשופים וחיידקים והאפשרות לזיהום‪ .‬ההשקפה שתומכת בהתניה‬
‫מניחה שתגובות פוביות נוצרו בהתניה קלאסית‪ .‬לפי השקפה זו מתחייב‪,‬שבאיזשהו שלב חווה האדם פחד אינטנסיבי‬
‫בזמן בו היה חשוף לגירוי שעכשיו הוא הגירוי הפובי‪ .‬גירוי זה‪-‬שהיה ניטראלי עד עתה קיבל מרגע זה את היכולת לגרום‬
‫לחרדה‪ .‬עיקרון זה נראה כנכון ללא קשר באיזה גירוי מדובר‪ .‬השקפת ההתניה מובילה גם להצעות על דרך הטיפול‬
‫בפוביות‪ .‬כאן יש שני רעיונות חשובים‪ .‬הראשון הוא הכחדה ( ‪ .)extinction‬התגובה החרדתית אמורה להיחלש אם‬
‫הגירוי המותנה (‪ ) CS‬נמצא פעמים רבות‪,‬או במשך זמן ממושך ללא הגירוי הבלתי מותנה ( ‪.)US‬באופן מוזר‪,‬בכך שאנשים‬
‫בעלי פוביות נוטים להתחמק מהגירוי שמפחיד אותם הם בעצם מונעים הכחדה של הפוביה‪.‬‬
‫הרעיון השני החשוב הוא שרגש אחר יכול לעבור התניה לאותו גירוי‪ .‬אם הרגש החדש לא יכול להיחוות יחד עם פחד‪,‬‬
‫הוא ישתלט בהדרגה על מקומו של הפחד‪ .‬לתהליך זה קוראים ‪ . counterconditioning‬למרות שרעיון ה‬
‫‪ counterconditioning‬ורעיון ההכחדה שונים קצת אחד מהשני‪ ,‬בפועל הם מובילים לטכניקות טיפוליות דומות‪.‬‬

‫טכניקה אחת נקראת ‪ – systematic desensitization‬מלמדים אנשים להירגע באופן יסודי‪ .‬תגובה זו של רוגע היא‬
‫הרגש שנועד לתפוס את מקומו של הפחד ולהחליף אותו‪ .‬המטפל והמטופל יוצרים יחד הירארכיה של החרדה‪-‬רשימה‬
‫של הסיטואציות בהם נמתא הגירוי המפחיד מדורגים לפי כמות החרדה שמייצרת כל סיטואציה‪ .‬לכל אדם יש‬
‫הירארכיה שונה לגבי אילו סיטואציות יוצרות הכי הרבה פחד‪ .‬בתהליך זה המטופל נמצא במצב כמה שיותר רגוע ואז‬
‫מתחיל לדמיין את הסיטואציה בתחתית ההירארכיה שלו‪-‬זו שיוצרת הכי פחות חרדה‪ .‬לאחר שמאפשרים לחרדה‬
‫להתפוגג‪,‬תוך הירגעות מחדש‪ ,‬המטופל מדמיין את אותה סיטואציה שוב ושוב עד שהיא כבר לא מעוררת חרדה‪ .‬משם‬
‫ממשיך המטופל "לעלות" בהירארכיה של המקרים המעוררים חרדה ובסופו של דבר הדמיון מוחלף בגירוי האמיתי‪.‬‬
‫כשרוגע מחליף את רגש החרדה בהדרגה ניתן לתקשר עם הגירוי שעורר חרדה‪.‬‬

‫שיטה זו הוכחה כיעילה מאוד בהפחתת תגובות של פחד בעיקר חרדות שמיוחסות לגירויים ספציפיים‪ .‬השיטה עובדת‬
‫מהר מאוד ולכן זולה יחסית‪ .‬טכניקה זו עשרה רבות לאנשים שסבלו מחרדות שמנעו מהם פעילות שגרתית תקינה‪ .‬מידת‬
‫ההפרעה של הפוביה למהלך החיים תלויה כמובן במה מתמקדת הפוביה‪ .‬פוביה מפילים לא תפריע לרוב האנשים לתפקד‬
‫בעוד לפוביה מחנויות תהיה השפעה גדולה שתפגע קשות בתפקוד היום יומי ‪ .‬בזמן האחרון שיטה זו קיבלה כיוון אחר‪.‬‬
‫חוקרים קלינים רבים משתמשים כעת בטיפולים בהם נחשף המטופל באופן יותר אינטנסיבי לגירוי גורם הפוביה ועומד‬
‫בחשיפה תוך עליית החרדה ואז ירידתה ההדרגתית‪ .‬המטופל נשאר חשוף לגירוי גם לאחר התפוגגות הסימנים הפיזיים‬
‫של החרדה‪ .‬נראה שהכחדה מתרחשת יותר מהר כאשר המטופל נמצא במצב מנוחה לאחר התפוגגות החרדה‪ .‬טיפול‬
‫חשיפה שכזה " ‪ "exposure treatment‬יכול להכחיד פוביה אפילו רק בטיפול אחד‪ .‬טיפול מסוג זה התברר כמוצלח‬
‫יותר גם בסובלים מ ‪.PTSD‬‬

‫‪ 12.5‬השקפה נוספת על פוביה ותגובות לחרדה‬

‫גישה שונה במקצת לגבי התפתחות פוביות הציעו מילר ודולרד‪ .‬גישתם השתמשה בהתניה אופרנטית יחד עם התניה‬
‫קלאסית ‪ .‬דולרד ומילר הניחו שאנשים רוכשים דחפים חדשים דרך התניה קלאסית מדחפים ביולוגיים‪ .‬פחד נתפס‬
‫כדחף נלמד שמקורו בכאב‪.‬ברגע שדחף של פחד מופעל‪ ,‬מופעל גם דחף בריחה ממקור הפחד‪ .‬יש לזכור שמילר ודולרד‬
‫השוו בין הפחתת דחפים ((‪drive reduction‬וחיזוק( ‪ )reinforcement‬אם מתחמקים או בורחים ממקור הפחד‪,‬הדחף‬
‫לברוח והדחף לפחד יורדים‪.‬זה משמש כחיזוק להתנהגות של בריחה ומעלה את ההסתברות שבריחה תתרחש גם בפעם‬
‫הבאה‪ .‬לדוג'‪-‬בדרך לכיתה יש שתי דרכים אפשריות‪-‬כאשר הדרך היותר קצרה כוללת גשר גבוה שגורם לך לעצבנות‪ .‬ככל‬
‫שתתקרב לגשר כך הפחד והגחף לברוח יגדלו‪ .‬ויום אחד‪,‬כאשר אכן תלך בדרך השניה הדחף יורד ובכך עולה ההסתברות‬
‫לכך שגם בפעם הבאה תבחר בדרך ללא הגשר‪.‬אם ההתחמקות מהגשר תקרה מספיק פעמים תתפתח פוביה מהגשר‪.‬‬
‫ישנם גירויים שלא ניתן להתחמק מהם דרך התנהגות‪-‬מחשבות שגורמות חרדה‪ .‬איך מתחמקים ממחשהות לא רצויות?‬
‫בפשטות‪-‬לא חושבים עליהם‪.‬אם לא חושבים את המחשבה המפחידה הדחף לפחד יורד ובכך יש חיזוק להתנהגות‪-‬חוסר‬
‫החשיבה‪.‬בדרך זו הסבירו מילר ודולרד בדרך של התניה תופעה פסיכואנליטית של הדחקה‪ .‬הדחקה‪-‬היא חוסר המחשבה‬
‫הנלמדת עד שהתהליך נהיה לא מודע והמחשבה שמעוררת פוביה לעולם לא מגיעה למודעות‪.‬העובדה שהתאוריה של‬
‫מילר ודולרד מסבירה תופעה פסיכו אנליטית אינה מקרית‪.‬התאוריה שלהם בעצם היוותה ניסיוןלהתייחס לקונספטים‬
‫פסיכואנליטים דרך תאוריית הלמידה‪ .‬דוגמא זו על חרדה והדחקה היא רק אחת שהוכיחה שאפשרי להשתמש בעולם‬
‫המושגים של תאורית הלמידה להבין מקרים שפרויד ואחרים הבינו דרך עולם מושגים אחר‪.‬‬

‫יתרונות נוספים‬

‫להליכים כגון ישנם גם תוצרים משניים‪ .‬ראשית‪ ,‬הם שפרו במידה נכרת את מידת הבושה שאנשים חשים כאשר מצבם‬
‫הנפשי פוגע בתפקודם‪ .‬גישת הלמידה מלמדת שלאנשים עם חרדות אין שום סיבה להרגיש בושה‪ .‬פחד אינו סימן של נפש‬
‫חולה‪ ,‬ואף פחדים לא רציונליים שנוצרו מאירועים לא חריגים יכולת להגרם כתוצאה מהתניה קלאסית‪.‬‬

‫יתרון נוסף הוא רגיעה‪ .‬הטכניקות הללו יכולות לשמש כל אדם להתמודדות עם רגשות םחד או חרדה‪ .‬לפיכך הן יכולות‬
‫לשמש גם לא במסגרת טיפולית‪ ,‬אלא כל אימת שאדם חש מצוקה‪.‬‬

‫למרות שהטיפול בפוביות מספק דומא קלאסית לשימש בסוג טיפול זה‪ ,‬ניתן להשתמש בו גם כטיפול להתמודדות עם‬
‫בעיות התנהגותיות נוספות‪ ,‬כגון כעס‪ .‬לאנשים רבים ישנם תגובות לא רצוניות למצבים מסוימים המעוררות אצלם כעס‪.‬‬
‫ניתן להתמודד עם כעס באותה שיטה בה מתמודדים עם חרדות‪ :‬על ידיד הכחד או התניה נגדית של התגובה‪.‬‬

‫גישת ההתניה שונה מהותית משיטות אחרות‪ ,‬בנוגע לטיפול בפוביות‪ .‬פסיכואנליטיקן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא יחפש התניה‪ .‬הוא‬
‫יבקש לחשוף רבדים חבוים מהילדות‪ .‬עבור פסיכואנליטיקן‪ ,‬הגירוי כול להיות סמלי עבור הבעיה האמיתית‪.‬‬

‫התניה קלאסית של סלידה‬

‫התניה קלאסית בדרך כלל משמשת להפטר מהתנהגות מותנית‪ .‬אך יש מקרים בהם מבקשים לרכוש תגובה מותנית‪.‬‬
‫אלה מקרים בהם יש לאנשים תגובה חיובית לגורמים מזיקים שאותה הם מבקשים לעקור‪ ,‬למשל סיגריות או שתיה‬
‫חריפה‪ .‬כאשר אלה מחוברים לתגובה חיובית קשה להגמל מהם‪ ,‬אך אם הם יותנו לתחושות שליליות יהיה קל יותר‬
‫להגמל‪.‬‬

‫טיפול זה נקרא טיפול בסלידה ‪ .‬הטיפול דומה לטי]ול בהתניה נגדית‪ ,‬אך במקום ליצור התניה חיובית מבקשים ליצור‬
‫התניה שלילית‪ .‬על מנת לעשות זאת יש להציג את הגורם המגרה כ‪ CS‬יחד עם ‪ US‬היוצר תגובה נגדית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן‬
‫לקשר תרופות המעוררות בחילה לשתיה חריפה כ‪ . US‬ניתן להשתמש בשוק חשמלי כ‪ US‬שיחובר ללנגיעה בסיגריה‪.‬‬

‫התניית סלידה אינה בשימוש נרחב כמו טיפולים התנהגותיים אחרים‪ ,‬בגלל כמה סיבות‪ .‬ישנם החולקים וסוברים‬
‫שהשיטות מעוררות התנגדות‪ ,‬אחרים סוברים שהשיטה איה יעילה כמו שיטות אחרות‪.‬‬

‫התניה והקשר‬

‫הנקודה המרכזית של שימוש בטכניקות מבוססות על הכחדה והתניה נגדית היא החלפת תגובה לא רצויה בתגובה‬
‫נייטראלית‪ ,‬חיובית או הפוכה לתגובה המקורית‪ .‬ואולם‪ ,‬ישנם כמה בעיות בשיטה‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬החוקרים כיום‬
‫מאמינים כי הכחדה אינה מעבירה את התגובה השלילית‪ ,‬אלא יוצרץ תגובה מותנית הפוכה המאפילה על התגובה‬
‫המקורית‪ .‬לעיתים‪ ,‬התגובה המקורית חוזרת‪ .‬כיצד ניתן למנוע את התופעה הזאת?‬

‫חלק חשוב הוא ההקשר‪ ,‬כלומר ההקשר בו נרכשה התגובה המקורית הוא לעיתים קרובות שונות בההקשר בו נרכשה‬
‫ההתניה הנגדית בטיפול‪ .‬אנשים רוכשים התניה נגדית בהקשר בו היא נרכשה‪ ,‬כלומר בחדר הטיפולים‪ ,‬אך כאשר‬
‫חוזרים לסיטואציה המקורית בה חוו את החרדה‪ ,‬היא עשויה לחזור‪ .‬מדוע? בגלל שהגירויים שגרמו לפחד הראשוני לא‬
‫היו בחדש הטיפולים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם עדיין מתקשרים ל‪ CR‬ומשמשים זרזים להתנהגות‪.‬‬

‫על מנת שתגובה החדשה תאפיל על זו המקורית‪ ,‬צריכים להתמלא אחד משני תנאים‪:‬ראשית‪ ,‬על האדם לרכוש את‬
‫התגובה החדשה בהקשר דומה ככל האפשר להקשר בו נרכשה התגובה המקורית‪ .‬זה מה שיגרום לתגובה החדשה‬
‫להתכלל בהקשר המקורי‪ .‬לחילופין‪ ,‬האדם יכול להתחמק מההקשר המקורי‪ .‬מסיבה זו גישות רבות הנוגעות להמנעות‬
‫מחזרה לדפוסים בעייתיים מדגישות את ההרחקה מההקשר המקורי בו התגובה נרכשה‪.‬‬

‫כדוגמה ספציפית‪ ,‬ניתן לחשוב על המנעות מחזרה לעישון‪ 60% .‬מהנגמלים חוזרים לעשן‪ ,‬גם בשיטות גמילה בהן הם‬
‫מקבלים ניקוטין ממקור אחר‪ .‬רבים המצליחים להגמל מעישון ומניקוטין חוזרים לעשן‪ .‬מדוע? משום העישון מתחבר‬
‫אצלם להקשר רחב יותר של מצבים (לאחר ארוחות וכו')‪ .‬ההקשר עצמו יוצר גירוי חזק לחזור לעשן גם כאשר אין‬
‫תשוקה פיסית לניקוטין‪.‬‬

‫תכנות לגמילה מעישון כיום שמות דגש הכחדת תגובת העישון לגירויים מסוימים‪ .‬הגירויים ההקשריים מוצגים לבדם‪,‬‬
‫ללא עישון‪ .‬התקוה היא כי אי‪-‬העישון תקושר לאירועים אלו וכך המעשנים יהיו חסינים יותר מפני חזרה לעישון‪ .‬תכניות‬
‫אלו נחלו הצלחה חלקית בלבד‪ ,‬יתכן שבגלל שנעשה שימוש בגירויים כלליים ולא מותאמים אישית‪ .‬מאחר ולכל מעשן‬
‫יש את הסטוריית העישון הפרטית שלו‪ ,‬אם יתאימו אישית את הגירויים יתכן ותהיה הצלחה רבה יותר‪.‬‬

‫‪ instrumental Conditioning‬והתנהגות לא תואמת‬

‫בעיות התנהגותיות נוספות מתייחסות לתחום ה‪ .instrumental conditioning‬הרעיון כאן נובע מההבנה שנטיות‬
‫מסוימות יכולות להרכש באמצעות העצמה‪ ,‬ובכך להופכם לחסינות בפני הכחדה‪.‬‬

‫כיצד עניין זה בא לידי ביטוי? תאר לעצמך שבשלב מסוים בחיים הוריך היו נכנעים להתנהגות כמו זריקת חפצים כשלא‬
‫מקבלים מה שרוצים‪ .‬ההעצמה של ההורים מעלה את הסיכוי לחוות התקפי זעם כאלה בשנית‪ .‬אם ההורים יעצימו את‬
‫דפוס ההתנהגות הזה ההתנהגות הזאת תהיה קבועה ותדירה‪.‬‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬כשתתבגר‪ ,‬ההתנהגות הזאת תהיה פחות ראויה‪ .‬ההתנהגות זאת לא תועצם בצורה קבועה‪ ,‬אך כניעות פה‬
‫ושם יתנו את אפקט ההעצמה החלקית‪ .‬ההתנהגות הזאת תראה לא רציונלית לצופים מהצד‪ ,‬אך ממבט של התניה‪ ,‬היא‬
‫רק תפגין חסינות בפני הכחדה‪.‬‬

‫העקרון של ‪ instrumenta reinforcement‬הוא שניתן לשנות התנהות לא רצויה באמצעות שינוי דפוסי ההעצמה‪.‬‬
‫השיטה הטובה ביותר תהיה הגברת ההעצמה החיובית לאחר תגובה רצויה‪ ,‬ובמקביל צמצום למינימום של העצמת‬
‫התנהגות שאינה רצויה‪ .‬שיטה זאת תעצב את ההתנהגות למתאימה יותר‪ .‬לגישה זאת לפעמים קוראים ‪contingency‬‬
‫‪.managment‬‬
‫דוגמה לכך ניתן למצוא בתחום הפסיכולוגיה הרפואית‪ ,‬מטיפול מילדים הסובלים מאכילת יתר‪ .‬אכילת יתר נובעת הן‬
‫מהרגלים מקולקלים כמו ציה בטלויזיה במקום פעילות גופנית‪ ,‬והם כתוצאה ממשטר תזונתי לקוי‪ .‬מחקרים הראו‬
‫שכאשר מעצימים פעילות לא ישיבתית‪ ,‬פעילות זאת מצטמצמת ורמת הפעילות הגופנית עולה‪ .‬בצורה דומה‪ ,‬העצמת‬
‫אכיל פירות וירקות במקום חטיפים תורמת גם היא לעליה בנטיה לאכול אוכל בריא‪.‬‬

‫בעקרון ה‪ contingency managmentL‬השתמשו גם במאמצים למנוע שימוש באלכוהול וסמים‪ .‬ניתן להשתמש בזה‬
‫לעידוד התנהגות של הנזרות לפני הגמילה האמיתית‪ .‬ניתן גם להשתמש בשיטה זו בצמצם תלות באלכוהול או בתמיכה‬
‫בהמנעות משימוש בקוקאין‪.‬‬

‫כל זה קל להבין כאשר ניתן לשלוט בהעצמה‪ .‬אך לעיתים העצמה קורית בדרכים ומקומות לא צפויים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במשחקי‬
‫וידאו ישנה הזדמנות ללמידה רבה‪ ,‬מכיוון שהמשחק מעצים התנהגות נרכשת מסוימת בזמן המשחק‪ .‬הוכח מחקרית‬
‫שמשחק במשחקים אלימים מגביר את הסיכוי לאלימות גם מחוץ למשחקי הוידאו‪.‬‬

‫‪ instrumental conditioning‬בקונפליקט‬

‫תפועה נוספת שעשויה לגרום להפרעות אישיותיות היא חוסר עקביות בהעצמה‪ ,‬למשל כאשר אותה התנהגות זוכה‬
‫לעיתים להעצמה ולעיתים לענישה‪ .‬כאשר התגובות השונות הן תלויות בהקשר בו הן מתבצעת‪ ,‬האדם לומד להבחין בין‬
‫התגובות‪ .‬אך כאשר אין תלות בהקשר‪ ,‬או שהתלת היא מאוד חלשה‪ ,,‬נוצר קונפליקט בו ההעצמה מעודדת את‬
‫ההתנהגות ואילו הענישה מדכאת אותה‪.‬‬

‫הנטיה החזקה יותר היא זאת שתבו לידי ביטוי‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר יש נטיות אחרות ששרדו ניתו להסיק שתהיה הרגשת אי‬
‫נעימות כאשר ההתנהגות מתבצעת או לא‪ .‬אם הסיטואציה היא קונפליקטית‪ ,‬האדם עשוי להתייחס לענישה כזרז‬
‫לביצוע התנהגות מסוימת‪ .‬זה יכול לגרור הנהגות המזיקה את עצמה ולא רציונלית‪ ,‬אך היא תוצאה מובנת של חוסר‬
‫עקביות‪.‬‬

‫התנהגות לא עקבית עשויה לגרום בעיות מיוחדות בגידול ילדים‪ ,‬כאשר התנהגות מסוימת לפעמים מביאה להתקפי זעם‬
‫ופעמים אחרות לכניעה‪ .‬פרויד דיבר על תופעות כמו יחסי כוחות כוחניים עם ההורים‪ ,‬בכיינות כבעיות שנובעות מלחצים‬
‫מיניים‪ ,‬אך לאו התיאוריה הזאת ניתן להבין זאת גם כנובעת מהתנהגות לא עקבית‪.‬‬

‫‪ Instrumental condtioning‬וביו פידבק‬

‫שימוש נוסף ב‪ Insrumantal conditioning‬עשויה להיות בטיפול בתופעות גופניות כגון כאבי ראש‪ ,‬כיווצ שרירים וכו'‪.‬‬
‫תופעות אלה יוחסו תמיד לבריאות לקויה‪ ,‬אך התגלתה דרך בה אנשים יכולוים לשלוט בתופעות כאלה באמצעות ‪,IC‬‬
‫לתהליכים אלה קוראים ביופידבק‪.‬‬

‫אימון ביופידבק הוא אימון בו מלמדים אנשים לשלוט בתופעות גופניות בלתי רצוניות‪ ,‬כאשר פשוט אומרים להם לעשות‬
‫זאת (לדוגמה‪ ,‬להעלות את טמפרטורת השריר) ולא אומרים להם איך‪ ,‬הם מחוברים למכשיר המאשר כאשר הם‬
‫מצליחים (האישור מהווה תגמול)‪ .‬לא ברור להם מה בדיוק עשו‪ ,‬אך מאוחר יותר ניתן ללמוד את הטכניקות ולהשתמש‬
‫בהם גם ללא המכשיר‪.‬‬

‫תיאוריות התניה‪ :‬בעיות וצפיות‬

‫שיטת ההתניה מקובלת על ידי שני אוכלוסיות עיקריות של פסיכולוגים‪ :‬חוקרים המעורבם במחקר התנהגותי ומטפלים‬
‫שרכשו את השכלתם בתקופה בה תיאוריות ההתניה היו בשיא הפופולריות שלהן‪ .‬שיטה זו אטרקטיבית אצל שני‬
‫האוכלוסיות הללו בגלל שני סיבות שונות‪ ,‬המייצגות שני נקודות חוזק של התיאוריה‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬היא התיאוריה הראשונה שצצה מתוך מחקר מדעי‪ ,‬ובעלת בסיס מחקרי אמפירי מוצק‪ .‬הבסיס הזה הוא חשוב‬
‫מכיוון שתיאורית שניתן להסתכל‪ ,‬להבין ולאשש במחקר היא בעלת עוצמה חזקה יותר‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬האפקטיביות הגדולה של התיאוריה בטיפול קליני‪ .‬פסיכולוגים קליניים גילו שניתן לטפל בבעיות רבות באמצעות‬
‫טכניקות פשוטות יחסית‪ ,‬ומטפלים החלו להסתכל לעומק התהליכים המעורבים בשיטה זו‪ .‬כך תפסה תיאוריית‬
‫הלמידה עמדה של מהימנות לעומת תיאוריות התנהגות אחרות‪.‬‬

‫לעומת היתרונות הללו‪ ,‬ישנם גם חסרונות‪ ,‬המתמקדים בנקודות החוזק‪ :‬העדות האמפירית‪ .‬המתנגדים מצביעים בעיקר‬
‫על כך שהעדות המחקרית מגיעה מניסויים על בע"ח‪ ,‬ואם היא תקפה גם לגבי בני אדם ניתן להסיק (בטעות?) שמאפייני‬
‫התנהגות הם דומים בכל עולם החי‪.‬‬

‫בקורת נוספת על המחקרים היא הפשטנות שלהם‪ .‬בעוד מחקר מדעי טוב צריך להיות פשוט‪ ,‬סיטואציות של ניסוי‬
‫מציעות מגוון מצומצם של תגובות‪ ,‬ויש בקורת על כך שהתגובה המסוימת קרתה כי היא היו לחצים גדולים לפעילות‬
‫בכיוונה‪ ,‬והזדמנות נמוכה לבחור בהתנהגות אחרת‪ .‬מה קורה מחוץ לחדר המעבדות?‬

‫שאלה זו היא למעש כבדת משקל מאוד‪ .‬מחקר שנעשה ע"י ברלנד וברלנד (‪ )1961‬גילה שהתנהגות אינסטנקטיבית היא‬
‫חזקה יותר מההתנהגות המועצמת‪ .‬כלומר‪ ,‬כשהשתמשו בתגמול על מת לאלף חיות לעשות כלמיני פעולות‪ ,‬הם גילו‬
‫שההתנהגות האינסטנקטיבית שלהם חזקה יותר מהרצון לקבל תגמול‪ .‬כשניסו לאלף רקונים לשים מטבע בקופה‪ ,‬הם‬
‫גילו שהרקונים מעדיפים לשפשף את המטבעות אחת בשניה‪ ,‬כפי שהיו עושים לדגים שהיו תופסים‪ ,‬מאשר לשים בקופה‪.‬‬
‫ברלנדים לפיכך הציבו סימן שאלה‪ ,‬האם ניסויי מעבדה הם בעלי תקפות לעולם האמיתי‪.‬‬

‫בעיה נוספת של התיאוריה היא שהיא אינה מדברת כל כך על אישיות‪ ,‬אלא יותר על גורמים להתנהגות‪ .‬המבקרים‬
‫טוענים שהתיאוריה היא פשטנית מדי‪ ,‬שלימוד אקראי לא יכול ליצור התנהגות מסודרת המאפיינת את התנהגותם של‬
‫בני אדם‪.‬‬

‫במילים אחרות התיאוריה מלמדת כיצד ניתן לגרום להתנהגות כזאת או אחרת‪ ,‬אך היא אינה מדברת על האדם המבצע‬
‫אותה‪ .‬התיאוריות מראות קטנות מדי עבור ההרגשה שלנו כיצורים מתוחכמים בעלי מערכת מסועפת של תמריצים‬
‫ורצונות‪ ,‬שיש להם אפיונים מסוימים‪ .‬היא לא נותנת מענה להרגשה שלנו שיש לנו אישיות מפותחת יותר מרדיפה אחרי‬
‫תגמול‪.‬‬

‫סיכום‬
 ‫תיאוריית ההתניה מציעה שני סוגי לימוד‪.‬‬

‫בהתניה קלאסית‪ ,‬זרז נייטרלי ( ‪ )CS‬ניתן יחד עם זרז נוסף ( ‪ )US‬שהוא עצמו גורם לתגובה מסוימת ( ‪ .)CR‬לאחר מספיק‬
‫נסיונות‪ ,‬ה‪ CS-‬יוצר את ה‪ CR‬למרות שאינו קשור אובייקטיבית‪ .‬התופעה הזאת מותאמת ע"י הבדלה (זרז שונה‬
‫המוביל להתנהגות שונה) ומורחבת ע"י הכללה‪ .‬ה ‪ CR‬לבסוף נעלם כאשר ה‪ CS‬ניתן פעמים רבות ללא ה‪ ,US‬תהליך‬
‫הנקרא הכחדה‪ .‬התניה קלאסית היא טובה על מנת להבין תגובות רגשיות‪ ,‬ומשמשת כלי טוב להבין העדפות ואי העדפות‬
‫מסוימות‪ ,‬וכן תופעות בעייתיות כגון פוביות‪ .‬ב ‪ Istrumental Conditioning‬ההתנהגות מלווה בתוצאה שמוערכת‬
‫בצורה חיובית או שלילית על ידי מושא ההתניה‪ .‬אם התוצאה מוערכת חיובית‪ ,‬ההתנהגות הזאת מתחזקת‪ .‬לפיכך‬
‫ההתנהגות מועצמת ‪ .‬אם התוצאה היא שלילית (עונש) הנטיה לביצוע אותה התנהגות יורדת‪ .‬הבדלה היא התייחסות‬
‫להתנהגות שונה בצורות שונות‪ .‬הכללה היא התייחסות בצורה דומה להתנהגויות שונות‪ .‬הכחדה היא היא הפחתת‬
‫התגובה ע"י אי העצמת ההתנהגות‪ .‬התנהגות מעוצבת בצורה טובה לכיוונים חדשים ע"י העצמת התנהגות קרובה ככל‬
‫האפשר להתנהגות הרצויה‪ .‬העצמות יכולות להיות במפר תבניות‪ ,‬הנקראים ‪ .Schedules‬האפשט החשוב ביותר‬
‫שנלמד ע"י העצמה הוא שהתנהגות הנלמדת ע"י העצמה חלקית היא יותר עקבית מאוחר יותר כאשר אין העצמה מאשר‬
‫העצמה מתמשכת‪.‬‬

‫גישת ההתניה גורסת שאישיות האדם היא סיכום כל הנטיות המותנות שלו‪ .‬הערכה‪ ,‬מנקדת מבט זו‪ ,‬צריכה להתבסס על‬
‫אספקטים שונים של נטיות התנהגותיות כשהן קורות בסיטואציות מסוימות‪ .‬הערכה יכולה להתבסס על תגובות‬
‫פיסיולוגיות‪ ,‬התנהגות גלויה‪ ,‬או דיווח שלהם של תגובות רגשיות לסוגים שונים של גירויים‪.‬‬

‫גישת ההתניה קובעת כי בעיות התנהגות נלמדות באותה דרך בה התנהגות נורמלית נלמדת‪ .‬התניה קלאסית יכולה‬
‫ליצור פחדים חזקים ולא מוסברים‪ ,‬הנקראים פוביות‪ Instrumental Conditioning .‬יכולה ליצור נטיות התנהגותיות‬
‫גם כאשר הן לא מתאימות‪ .‬כל הבעיות הללו יכולות להפתר ע"י תהליכי התניה‪ ,‬הנקראים בשם גורף טיפול התנהגותי או‬
‫התאמת התנהגות ‪ .‬דסנסיטיזציה סיסטמית מתנה נגדית את מושא הפחד ע"י הצגתו בתנאים רגועים‪ .‬שיטות אחרות של‬
‫טיפול באמצעות חשיפה‪ ,‬משאירה אנשים בפוקוס על הסביבה הלא רצויה תקופה מושכת לאחר תגובת הפחד‬
‫הראשונית‪ .‬סיפול בסלידה יוצרת התניה שלילית במקום חיובית להתנהגות ממנה רוצים להפתר‪ .‬עקרונות ה‪ IC‬טומנות‬
‫בחובן אפשרויות רבות לטיפול‪ .‬באימון ביו פידבק‪ ,‬אנשים לומדים להפעיל סוגים שונים של תגובות גופניות עבור מטרה‬
‫כגון שליטה בכאב‪.‬‬
 ‫פרק ‪13‬‬

‫תיאוריות למידה חברתיות‪-‬קוגניטיביות‬

‫תיאוריות הלמידה הקוגניטיביות התפתחו על רקע אכזבה מסוימת מתיאוריות ההתניה (קלאסית ואופרנטית)‪ .‬רבים‬
‫האמינו שתיאוריות ההתניה אומנם מבוססות ונכונות אבל אינן מקיפות את כלל דרכי הלמידה ולכן לא שלמות‪ ,‬שכן לא‬
‫ניתן להסביר דרך תיאוריות אלה פעולות למידה שגרתיות המתרחשות מחוץ לכתלי המעבדה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬למידה דרך‬
‫צפייה‪ ,‬תינוק שמבצע פעולה מסובכת בבת אחת וללא ניסיון קודם ועוד‪...‬‬

‫תיאוריות הלמידה הקוגניטיביות שמות יותר דגש על תהליכים מנטאליים בהשוואה לקודמותיהן ומכאן שמן‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הן גם מדגישות אספקטים חברתיים בתהליך הלמידה ולכן גם נקראות תיאוריות למידה חברתית‪.‬‬

‫חיזוק חברתי‬

‫התיאורטיקנים של גישת הלמידה החברתית לא פסלו את עיקרון החיזוק‪ ,‬השאוב כזכור מתיאוריות ההתניה‪ ,‬אלא‬
‫פשוט הרחיבו את הטווח שלו וטענו שרוב החיזוקים המשמעותיים ביותר עבור האדם לא נובעים מצרכים פיזיים כי אם‬
‫מצרכים חברתיים למשל‪ :‬שבח‪ ,‬חיוך‪ ,‬חיבוק‪ ,‬אישור וקבלה חברתית ועוד‪...‬‬

‫במחקר שנעשה בשנת ‪ 1968‬שבו החוקרים לקחו כקבוצת מחקר ילדים‪ ,‬שלא הקדישו מטבעם זמן רב ללימודים‪ ,‬והעריכו‬
‫את נקודת ההתחלה של כל אחד מהם‪ .‬החוקרים התחילו לתת חיזוקים חברתיים חיוביים (שבחים ותשומת לב) לילדים‬
‫כשעסקו בלימודים‪ .‬תוצאות המחקר הראו שרמת ההשקעה של הילדים בלימודים עלתה במידה משמעותית ואף‬
‫הוכפלה‪ .‬יש לציין כי עפ"י התיאוריות החברתיות‪ ,‬הלמידה לא נובעת תמיד מדחף‪ ,‬חסך או צורך‪.‬‬

‫תיאוריות הלמידה החברתית כוללת גם את המושג חיזוק עצמי ‪ ,‬שלו שתי משמעויות‪ :‬הראשונה היא‪ :‬מתן תגמול עצמי‬
‫על ביצוע מוצלח של משימה או השגת מטרה למשל‪ :‬לפרגן לעצמך מערכת סטריאו חדשה אחרי שהצלחת להצטיין‬
‫במבחני הסמסטר‪ .‬הפירוש השני של חיזוק עצמי הוא במשמעות של ביקורת עצמית‪ .‬אתה רואה התנהגויות מסוימות‬
‫שלך באור חיובי (שביעות רצון מעצמך‪>-‬חיזוק עצמי חיובי) או שלילי (חוסר שביעות רצון‪>-‬ענישה עצמית)‪ .‬עקרון זה של‬
‫משוב עצמי משחק תפקיד חשוב בהסברה של למידה ושינוי של התנהגות עפ"י התיאוריות החברתיות‪.‬‬

‫גירוי רגשי עקיף‬

‫דרך נוספת ללמידה חברתית היא למידה בעקיפין או למידה דרך צפייה באחר להלן למידה נצפית‪ .‬למידה דרך צפייה‬
‫נעשית כשאדם אחד חווה את החוויה על בשרו (באופן ישיר) והשני צופה בו ולומד באופן עקיף על ידי תצפית בלבד‪.‬‬
‫למידה נצפית יכולה להתבצע דרך גירוי רגשי עקיף או ביתר פשטות ‪ -‬אמפטיה‪ .‬אמפטיה מתעוררת בנו כתוצאה מצפייה‬
‫במישהו החווה רגש עז‪ .‬במצב כזה אנו נחווה את אותו רגש אם כי במידה פחותה (רמת האמפתיה יכולה להשתנות בין‬
‫אדם לאדם) לדוגמה‪ ,‬כשמשהו טוב קורה לחבר ואנחנו רואים אותו משולהב לחלוטין‪ ,‬אנו נשמח בשמחתו‪ ,‬להיות‬
‫בסביבת מישהו לחוץ גורם גם לך להיות מתוח ועוד‪...‬‬

‫אמפתיה אינה גורמת ישירות ללמידה אבל היא פותחת הזדמנות ללמידה‪ ,‬שכן חווית רגש בנוכחות גירוי ניטרלי באופן‬
‫עקבי יכול לגרום לכך שאותו גירוי יוכל לעורר בנו את אותו רגש (גירוי מותנה)‪ .‬האדם יכול לחוות את הרגש על בשרו‬
‫(באופן ישיר) או דרך תצפית (באופן עקיף)‪ .‬כלומר‪ ,‬גירוי רגשי עקיף יכול גם הוא לגרום להתניה קלאסית‪ .‬תופעה זו‬
‫נקראת התניה קלאסית עקיפה ‪ .‬בניסוי מסוים ציוותו אנשים לזוגות‪ .‬אדם אחד היה מחובר לאלקטרודות והשני פשוט‬
‫היה צריך לצפות בו‪ .‬כל פעם שהושמע צליל (גירוי ניטרלי)‪ ,‬בן הזוג של הצופה קיבל זרם חשמלי ועיווה את פניו‪ .‬אחרי‬
‫מספר פעמים כאלה‪ ,‬הצופה התחיל להראות תגובה רגשית לצליל עצמו וזאת למרות שהוא מעולם לא חווה על בשרו את‬
‫הכאב מהזרם החשמלי‪.‬‬

‫הערת מסגרת ‪ :‬תוצאה נפוצה של אמפטיה היא אלטרואיזם‪ .‬כשאנחנו רואים מישהו סובל‪ ,‬האמפתיה שבנו מתעוררת‬
‫ומובילה אותנו לעזור לו‪ .‬ישנן תיאוריות שונות באשר ללמה זה קורה‪ :‬תיאוריה אחת גורסת כי התעוררות אמפטיה כלפי‬
‫אדם סובל גורמת לנו מצוקה ולכן‪ ,‬כדי להפחית את המצוקה שלנו‪ ,‬אנו מנסים להפחית את מקורה (סבלו של אותו‬
‫אדם)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אלטרואיזם הוא דרך להפחית את המצוקה האישית שלנו והפחתת מצוקתו של האדם האחר‬
‫היא בגדר תוצאת לוואי בלבד‪ .‬תיאוריה אחרת גורסת כי אמפטיה‪ ,‬פשוט מאד‪ ,‬מעוררת בנו את הרצון להקל על סבלו של‬
‫האדם האחר‪ .‬ישנם נתונים המצביעים על כך ששתי התיאוריות נכונות‪ ,‬שכן אפטיה מעוררת באדם את הרצון להקל על‬
‫סבל האדם האחר ובמקביל להקל גם על מצוקתו שלו‪.‬‬

‫חיזוק עקיף‬

‫מושג חשוב נוסף בלמידה נצפית הוא חיזוק‪/‬עונש נצפה ‪ :‬אם אדם אחד יצפה באדם אחר‪ ,‬שפועל בצורה מסוימת ומקבל‬
‫חיזוק חיובי על מעשיו‪ ,‬יותר סביר להניח שיאמץ את אותה התנהגות לעצמו‪ .‬אדם‪ ,‬שצופה באדם אחר שנענש על‬
‫התנהגות מסוימת‪ ,‬פחות סביר להניח שיאמץ את אותה התנהגות לעצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬התנהגותו מושפעת למרות שהוא לא‬
‫חווה באופן ישיר את החיזוק או את העונש‪ .‬תהליך זה הוא מאד חשוב‪ ,‬שכן הוא מאפשר לאדם ללמוד מגוון של‬
‫התנהגויות מיד שנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם לא חייב לחוות הכל על בשרו‪ ,‬הוא יכול ללמוד גם מניסיון של האנשים סביבו‬
‫ולחסוך מעצמו סיטואציות לא נעימות‪ ,‬שעלולות גם להשפיע על ההערכה העצמית‪ ,‬בכך שהוא לומד מהצלחות‬
‫וכישלונות של הסובבים אותו‪ .‬לעיתים למידה בדרך זו היא אפילו יותר אפקטיבית מלמידה ישירה‪.‬‬

‫לעיתים הלמידה העקיפה תוגבל לגבולות של סיטואציה מסוימת‪ .‬כלומר‪ ,‬בסיטואציה שונה אתה לא תיישם את‬
‫ההתנהגות הנלמדת‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אתה לומד דרך תצפית שלדבר בכיתה מוביל לגערה אבל רק בשיעורים מסוימים‪ .‬למידה‬
‫עקיפה בעצם מונעת מיצירת מערכת צפיות (מפורשות או משתמעות) הקושרת בין התנהגות מסוימת לקבלת חיזוק או‬
‫עונש‪.‬‬
 ‫הכללה מילולית ( ‪)semantic generalization‬‬

‫אמרנו שהתיאוריות החדשות חברתיות יותר וקוגנטיביות יותר מהתיאוריות הישנות‪ .‬עד עכשיו התמקדנו בפן החברתי‬
‫וכעת נראה כיצד הן קוגנטיביות יותר‪.‬‬

‫הכללה (‪ )generalization‬היא תגובה בצורה דומה לגירוי דומה אך לא זהה לגירוי עבורו הוטמע תהליך התניה (‬
‫‪ .) conditioning‬בע"ח מבצעים הכללה כלפי גווני אורות וצלילים אך בני אדם אדם מסוגלים לבצע הכללות מורכבות‬
‫יותר כמו למשל הכללה מילולית ( ‪ )semantic generalization‬שהיא הכללה על סמך משמעות‪.‬‬

‫כמו כל הכללה גם הכללה מילולית יכולה להתרחש בהתניה קלאסית ( ‪ )classical conditioning‬ובהתניה‬
‫אינסטרומנטלית ( ‪ .)Diven,1936;Maltzman,1968( )instrumental conditioning‬דוגמא להכללה מילולית בהתניה‬
‫קלאסית‪ :‬אדם שחווה גירושים כואבים וכעת יש לו תגובה רגשית שלילית לשמע המילה "גירושים" יגיב באופן דומה גם‬
‫למילים "בית משפט" "עורך‪-‬דין" "מזונות" ו "פרידה"‪.‬‬

‫ההנחה בבסיס תיאוריית ההכללה המילולית היא שהתניה לא מתרחשת כלפי הגירוי הספציפי עצמו אלא כלפי אלמנטים‬
‫קוגנטיבים שמייצגים אספקט של הגירוי‪ .‬לכן הכללה מילולית תתרחש רק כאשר יש קישור בין הגירוי לבין מילים עם‬
‫משמעות דומה‪.‬‬

‫התיאוריות המוסברות בפרק זה מניחות שקיים מבנה מנטלי מורכב שכזה ובמובן זה הם תיאוריות למידה קוגנטיביות‪.‬‬

‫למידה על בסיס חוקים ( ‪)rule based learning‬‬

‫עקרונות ההתניה (‪ )conditioning‬קובעים כי נטיות התנהגותיות מתפתחות בהדרגה בתגובה לחיזוקים (‬

‫‪ ) reinforcement‬ככל שהחיזוקים מתקיימים לאורך זמן הנטייה ההתנהגותית מתחזקת‪ .‬אך במקרה של למידת חוקים‬
‫למשל עקרונות אלו לא מתאימים‪.‬‬

‫דוגמא טובה לתהליך למידה של חוקים היא רכישת שפה משום שכל שפה מבוססת על חוקים רבים‪ .‬בהתחלה ילדים‬
‫הלומדים לדבר אינם מתייחסים לחוקי השפה אלא לומדים מילים‪-‬כל מילה ומשמעותה‪ .‬גם בהמשך כאשר הם‬
‫משתמשים במילים מורכבות יותר כמו הטיות זמנים (עבר‪,‬הווה ועתיד) הם עושים זאת ע"י חיקוי כל מילה בנפרד‪ .‬בשלב‬
‫מסוים הילד מבין שיש חוקיות בשפה וניתן לזהות זאת מכיוון שהוא יעשה שימוש יתר בחוק ( ‪ )overregularizes‬ויכיל‬
‫אותו גם על מילים יוצאות מן הכלל‪ .‬למשל אנגלית ילד יגיד "‪ "I goed‬במקום "‪( "I went‬ע"פ החוק של הוספת ‪ ed‬בזמן‬
‫עבר)‪ .‬זה יכול להתרחש גם אם הוא כבר ידע להגיד " " ‪ I went‬משום שאז הוא חיקה וכעת הוא מיישם חוק‪( .‬‬
‫‪)Marcus,1996‬‬

‫מרגע שמתחילה למידה על בסיס חוקים היא הופכת חלק מרכזי בתהליך הלמידה של האדם‪ .‬כל חוק שנלמד בהקשר‬
‫מסוים יכול להיות מיושם בהקשרים שונים ורחבים יותר‪ .‬למשל מלמידה למבחן ספציפי אדם לומד חוקים של‬
‫התכוננות למבחנים בכלל‪.‬‬
‫ראינו כי למידת חוקים משפיעה על ההתנהגות ולא מותנית בחיזוקים ולכן נשאלת השאלה מהו כן תפקידה של ההתניה‬
‫המצטברת ( ‪ )incremental conditioning‬בהשפעה על ההתנהגות?‬

‫תשובה אפשרית אחת היא שההתניה מסייעת באמצעות חיזוקים בהכוונת האדם לזיהוי ורכישת חוקים ומרגע שזוהה‬
‫החוק הוא מוטמע ומיושם בהקשרים רחבים ע"י תהליכי הלמידה שציינו‪.‬‬

‫ציפיות בנוגע לתוצאות ( ‪)expectancies concerning outcomes‬‬

‫פן נוסף של תיאוריות הלמידה הוא הציפיות ( ‪ .)expectancies‬ההנחה היא כי לבני אדם יש ציפייה בנוגע לסבירות‬
‫שפעולה מסוימת תוביל לתוצאה רצויה וכמובן שזה ישפיע על ההתנהגות‪ )Rotter,1954 ( .‬על פן זה ניתן להסתכל‬
‫כהרחבה של תיאוריות ההתניה (‪ )conditioning‬או דווקא כהתרחקות מהן‪ .‬הציפייה נדונה בהקשר של תיאוריית‬
‫ציפייה‪-‬תמריץ ( ‪( )expectancy-incentive theory‬הוזכרה בפרק ‪.)5‬‬

‫תמריץ (‪ )incentive‬הוא רווח או ערך מסוים שיש לאדם מהשגת המטרה‪.‬‬

‫ציפייה (‪ )expectancy‬היא הערכה לגבי הסבירות שהתנהגות מסוימת תשיג את התוצאה הרצויה‪.‬‬

‫ע"מ לחזות התנהגות ע"פ תיאוריה זו יש לקחת בחשבון הן את התמריצים והן את הציפיות של האדם‪)Feather,1982( .‬‬

‫הרעיון של ציפייה איננו חדש אך גישה זו לאישיות שמה דגש מיוחד על עניין זה‪.‬‬

‫ההבדל בתפיסה בין תיאוריות חברתיות‪-‬קוגנטיביות ( ‪ )social-cognetive‬לבין תיאוריות התניה (‪ )conditioning‬הוא‬

‫בכך שתיאוריות התניה מניחות שלחיזוקים ( ‪ )reinforcement‬יש השפעה ישירה על סבירות של התנהגות מסוימת ואינן‬
‫לוקחות בחשבון ייצוגים מנטליים כמו ציפייה‪ .‬תיאוריות חברתיות‪-‬קוגנטיביות מניחות שכדי לבחור בהתנהגות מסוימת‬
‫אדם שוקל את נסיון העבר בהתנהגויות דומות ומניח סבירות לגבי הצלחת ההתנהגות להשיג את התוצאה הרצויה‪( .‬‬
‫‪ ) Kirsch,1985‬בשתי הפסקאות הבאות מתוארות שני סוגי הציפיות העיקריות שעלו במחקרים‪.‬‬

‫ציפיות מיקוד השליטה ( ‪)locus of control expectancies‬‬

‫תפיסה זו פותחה על ידי ג'וליאן רוטר ( ‪ )Rotter,1954,1966‬מתוך התבוננות שלו במטופלים‪ .‬רוטר הגיע למסקנה‬
‫שמאירוע מסוים אנשים שונים לומדים דברים שונים‪ .‬כלומר יש אנשים שלומדים ע"פ עקרונות שיטת ההתניה‬
‫האינסטרומנטלית ( ‪ )instrumental conditioning‬אך מאותו אירוע יש אנשים שלא לומדים דבר‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬שני סטודנטים ביישנים שפנו לטיפול כדי להתגבר על הקושי ביצירת שיחה עם נשים‪ .‬המטפל נתן לשניהם עצות‬
‫בנוגע לנושאי שיחה וכו' וביקש מהם לנסות לנהל שיחה עם הבחורה במשרד הסמוך‪ .‬בשני המקרים הבחורה הגיבה‬
‫בצורה חיובית‪.‬‬
 ‫בחור אחד חוזר ואומר כי העצות היו מצוינות והוא הולך לזכור אותם ולהשתמש בהם להבא‪.‬‬

‫הבחור השני אומר כי הבחורה הייתה מאוד נחמדה אליו והוא לא יודע למה‪.‬‬

‫רוטר סבר כי הפער נעוץ במידה שבה כל אדם יוצר קשרים של סיבה ותוצאה בין התנהגותו לבין התוצאות שבאות‬
‫בעקבותיה‪ .‬כמו רוב חוקרי הלמידה החברתית ( ‪ )social learning‬גם רוטר האמין כי למידה אינסטרומנטלית מחייבת‬
‫יצירת קשר שכזה שכן בלעדיו אין לחיזוק (‪ )reinforcer‬השפעה על ההתנהגות‪ ,‬כמו במקרה של הסטודנט השני‪.‬‬

‫המונח שמתאר את ההבדלים הבין אישיים הללו הוא מיקוד שליטה ( ‪ .)locus of control‬אנשים בעלי מיקוד שליטה‬
‫פנימי ( ‪ ) internal locus of control‬רואים בחיזוקים תוצאה של מעשיהם ואילו אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני (‬
‫‪ )external locus of control‬רואים בחיזוקים דברים הנשלטים ע"י גורמים מבחוץ‪.‬‬

‫למרות שמיקוד השליטה נע על פני סקאלה רחבה מרבים להשתמש בקצוות כדי לתאר אותו ומציינים אותם באותיות ‪I‬‬
‫)‪ (internal‬ו )‪. E (external‬‬

‫בניסויים בנושא חוקרים יצרו מיקוד שליטה זמני ע"י הוראות לחלק מהנבדקים כי תוצאות המשימה שלהם תלויות‬
‫בכישוריהם (פנימי) ולחלק השני כי התוצאות תלויות במזל (חיצוני)‪ .‬במחקר של )‪ Phares(1957‬התגלה כי נבדקים‬
‫שנאמר להם כי כישוריהם יקבעו את התוצאה למדו מן התוצאה לגבי מבחנים עתידיים (התניה אינסטרומנטלית) ואילו‬
‫הנבדקים שנאמר להם כי התוצאה נקבעת ע"פ מזל לא עשו השלכות שכאלה‪.‬‬

‫ראה משמעותית לאמיתות התיאוריה הושגה במחקר על הבדלים בין אישיים במיקוד שליטה ( ‪)Lefcourt,phares,1976‬‬
‫הם גילו כי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי מעלים את הציפייה ( ‪ )expectancy‬שלהם אחרי הצלחה ומורידים אותה‬
‫אחרי כשלון בעוד אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני נוטים להפוך את כיוון הציפייה ללא קשר לתוצאה‪ .‬להבדלים אלו‬
‫השלכות בנושאים מורכבים יותר כמו הצלחה אקדמית למשל‪.‬‬

‫רוב המחקרים משתמשים בסקאלה שהציב רוטר (‪ I-( E‬אך יש עליה כמה נקודות ביקורת מרכזיות‪:‬‬

‫היא לוקחת בחשבון רק ציפיות מוכללות (‪ )generalized expectancies‬ולא ספציפיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫היא מערבבת בין תפיסת שליטה על תוצאות אישיות לתפיסת שליטה כללית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש יותר מגוון בקרב בעלי מיקוד שליטה חיצוני מפנימי משום שיש דרכים רבות להיות בעל מיקוד‬ ‫‪-‬‬
‫שליטה חיצוני‪.‬‬

‫בעקבות הביקורת נוצרו סקאלות אחרות‪ .‬חוקרים אחדים ניסו למדוד כל סגנון התנהגות (חיצוני ופנימי) בסקאלה‬
‫נפרדת ואילו אחרים ( ‪ ) levenson, 1973,1981‬ניסו להבחין בין משתנים שונים המשפיעים על מיקוד שליטה למשל מזל‬
‫אל מול גורמים חיצוניים אחרים‪.‬‬

‫למרות השפעתה הרחבה של התיאוריה הועלו לגביה מספר שאלות‪ .‬בנוגע להנחת המוצא שהבסיס להתניה הוא קשר בין‬
‫מעשים לחיזוקים שנובעים מהם הרבה מהראיות מצביעות על כך שגם בעלי מיקוד שליטה חיצוני עושים קשר שכזה‪( .‬‬
‫‪ )Weiner, Heckhausen, Meyer & cook, 1972‬לגבי הניסויים שהזכרנו בהם יצרו מיקוד שליטה זמני ע"י הבדלה בין‬
‫כישורים ומזל הרי שלהבדלה זו יש גורם נוסף והוא היציבות שכן כישורים יציבים ומזל הוא משתנה ולכן נשאלת‬
‫השאלה מה השפיע יותר על הניסוי‪ ,‬מיקוד השליטה או היציבות ( ‪ . )stability‬המחקר סבור כי היציבות משפיעה יותר‬
‫ולכן מסקנות הניסוי עומדות בסימן שאלה‪.‬‬

‫מכאן נובעת שאלה על בסיס התיאוריה‪ .‬האם הסקאלה פנימי‪-‬חיצוני ( ‪ )I-E‬ערבבה מיקוד עם יציבות? שאלה זו נותרה‬
‫ללא מענה‪ .‬דעה נוספת היא שהסקאלה מערבבת בין מיקוד שליטה ובין בטחון עצמי‪ ,‬כלומר שבעלי מיקוד שליטה פנימי‬
‫הם בעצם בעלי בטחון עצמי יותר גבוה‪ )Carver, 1997 ( .‬לפי שיטה זו הגורם המשפיע על ההתנהגות הוא ציפייה‬
‫לתוצאות טובות ולא מיקוד השליטה‪.‬‬

‫‪Efficacy expectancies‬‬

‫בניסוי שערך אלברט בנדורה‪ ,‬הוא הסיק‪ ,‬שאנשים יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להשיג את המטרות שלהם‪ ,‬אבל‪,‬‬
‫זה לא מספיק‪ .‬הם חייבים גם להיות בטוחים ביכולתם לבצע את הפעולה‪ .‬לביטחון הזה הוא קרא ‪efficacy‬‬
‫‪ . expectancy‬הוא טען שאם טיפול פסיכולוגי מסויים הצליח‪ ,‬משמע הצליחו להחדיר חזרה את הביטחון לאדם כדי‬
‫שיתנהג כמו שהוא חושב שצריך‪.‬‬

‫לכאורה נראה שהגישה הזו דומה לגישה מהפרק הקודם על מקום השליטה הפנימי שלך ( ‪.)internal locus of control‬‬
‫אנשים בעלי שליטה פנימית יראו את התוצאות בקשר ישיר למעשים שלהם‪ .‬אך הם לא בהכרח מרגישים שיש להם את‬
‫היכולת לפעול בדרך הנכונה ‪.low efficacy expectancy‬‬

‫ניתן כך להסיק שאין אנשים בעלי מקום שליטה חיצוני ( ‪ – )external locus of control‬אנשים שמאמינים שהתוצאות‬
‫תלויות גורל ולא מעשים אישיים ‪ -‬ובעלי ‪-low efficacy‬מכיוון ש‪ efficacy‬תלוי באמונה שלך בקשר בין מעשיך לבין‬
‫התוצאות‪ .‬אך בנדורה טוען שמצב כזה יכול לקרות אם לאדם זה יש גורמים חיצוניים (לדוגמא אמונה במזלו‪/‬גורל‪,‬‬
‫תרופות) שהוא מאמין שמשפיעים עליו ועל מעשיו‪.‬‬

‫המחקר של בנדורה הוביל למחקרים רבים נוספים בתחום‪)efficacy perceptions- ep( :‬‬

‫אנשים בעלי ‪ ep‬גבוה היו יותר נחושים להצליח‬

‫נשים עם ‪ ep‬גבוה שלטו יותר בכאב בזמן לידה‬

‫יכולת לחזות אם מכורים ישארו נקיים אחרי גמילה קשורה ל‪ ep-‬גבוה‬

‫ועוד ניסויים‪...‬‬

‫למידה באמצעות צפייה‪Observational Learning -‬‬

‫גישה זו ללמידה היא שונה לחלוטין מלמידה על בסיס התניות‪ .‬גישה זו סוברת שניתן ללמוד התנהגות רצויה מצפייה‬
‫בלבד‪ .‬התנאים לבדיקת לימוד כזה בניסוי הם‪ :‬שלא הכרת או היית בסיטואציה המערבת התנהגות כזו בעבר‪ .‬למידה זו‬
‫מתחילה כבר מגיל שנה וניתן באמצעותה ללמוד כמויות אדירות של מידע בזמן יחסית קצר‪ ,‬ומחבר הספר סבור שזו‬
‫גישה מדהימה בפשטותה‪ .‬על מנת ללמוד בשיטה זו על הלומד להיות קשוב לכל מה שהמודל (האדם שהוא מחקה) עושה‬
‫וספציפית לפעולה שהוא רוצה ללמוד‪ .‬מכאן ניתן להסיק שפעולות שמושכות הרבה תשומת לב יהיו קלות יותר ללימוד‬
‫וכמו כן אנשים שמושכים יותר תשומת לב (מושכים או כריזמטיים) יצליחו להעביר פעולה מסויימת בדרך טובה יותר‪.‬‬
‫בנוסף הסחת דעת והיכולת לזכור גם תשפיע על היעילות של הלימוד‪.‬‬

‫ישנן שתי אסטרטגיות להטמיע את הפעולות בזכרון‪ -‬הראשון הוא לדמיין תמונה של הסיטואציה והשני הוא לתאר אותו‬
‫במילים‪.‬‬

‫ברגע שהצלחנו לזכור את הפעולה היכולת לתרגם אותה למעשים שלך תלויה ברמת ההיכרות הקודמת שלך עם מרכיבי‬
‫הפעולה‪ .‬לדוגמא ספורטאי יוכל ללמוד ספורט חדש הרבה יותר בקלות מכיוון שהוא כבר מכיר תנועות‪/‬פעולות‬
‫מהספורט הישן‪ .‬ומנגד בן שמנסה ללמוד תנועה בבלט ככל הנראה יתקשה כי אין לו ידע מוקדם בריקוד‪.‬‬

‫ככל שיש פחות מרכיבים שצריך לזכור (כתוצאה מהיכרות קודמת) קל יותר לזכור את הפעולה השלמה‪.‬‬

‫רכישת פעולה לעומת ביצוע פעולה‪Acquisition versus Performance -‬‬

‫בניסוי שבוצע נתנו לילדים לצפות בסרט בן ‪ 10‬דקות בו מבוגר נותן מכות לבובה ומשמיע קולות אגרסיביות‪ .‬הילדים‬
‫חולקו לשלוש קבוצות‪ -‬האחד צפה בסרט שנגמר במבוגר אחר שנותן תגמול חיובי למבוגר שהרביץ‪ .‬השני נגמר בלי‬
‫תגמול כלל‪ .‬והשלישי נגמר עם תגמול שלילי‪ .‬לאחר מכן נתנו לילדים לשחק עם צעצועים‪ ,‬ביניהם הבובה המדוברת‪,‬‬
‫למשך ‪ 10‬דקות כשהם לבד בחדר ונצפים על ידי נסיינים ללא ידיעתם‪ .‬לאחר מכן נכנס מבוגר לחדר ומבקש שישחזרו את‬
‫הפעולות שביצע המבוגר‪ .‬תוצאות הניסוי הראו שלא היה הבדל בזכרון הפעולות בין שלושת הקבוצות אך כן היה הבדל‬
‫בביצוע הפעולות על הבובה בזמן החופשי שניתן‪ .‬הילדים שצפו בתגמול חיובי וללא תגמול ביצעו את הפעולות (האלימות)‬
‫הרבה יותר מאשר הילדים עם התגמול השלילי‪.‬‬

‫כלומר ניתן להסיק שתגמול עקיף ישפיע על ביצוע הפעולה באופן יזום‪ .‬וזאת לעומת זכרון הפעולה אשר התגמול אינו‬
‫משפיע עליו כלל‪.‬‬

‫ניתן לומר שלמידה מצפייה היא אחד הכלים המשפיעים בפיתוח אישיות ‪ ,‬כמות אדירה של חומר נלמדת בזמן מינימלי‪,‬‬
‫ולאחר שאנו לומדים את השיטה הזו בגיל צעיר בלתי אפשרי למנוע ממישהו ללמוד בדרך זו כל חייו‪.‬‬

‫‪Manifestations in Cognitive and Social Learning‬‬

‫מודלים ורכישת התנהגות מגדרית‪Modeling and Sex-Role Acquisition-‬‬

‫התנהגות מגדרית היא דפוסים התנהגות שונים שאנשים לומדים בהתאם למגדר שלהם בחברה‪ .‬ילדים רוכשים התנהגות‬
‫זאת בגיל צעיר מאוד‪ -‬יש אינפורמציה שמועברת בעזרת מסרים ישירים ("בנות לא משחקות כדורגל") ויש למידה‬
‫שנובעת מצפיה בפעולות אלו (נועה צופה באמא שלה מבשלת ולכן הפעולות הללו זכורות לה)‪ .‬אבל ילדים צופים בשני‬
‫ההורים לא? כן ולא‪ .‬בנים ובנות זוכרים פעולות של שני המינים אך יש ממצאים שמצביעים על כך שישנה העדפה למין‬
‫שלך‪ .‬בנוסף יש הוכחות לכך שילדים יותר מזדהים עם מבוגרים ממגדרם‪ .‬אנשים ככלל גם יותר מזדהים עם מודלים‬
‫שדומים להם ושהם אוהבים‪ .‬תורם נוסף לתופעה זו זו רשת חברתית סמויה‪ -‬ישירה ועקיפה‪ .‬ילדים מתוגמלים מצפיה‬
‫במבוגרים מהמין שלהם (דוד מקבל יותר חיזוקים כאשר הוא צופה באביו כשהוא מתקן מדף)‪ .‬כתוצאה מזה הם מבלים‬
‫יותר זמן בצפיה בהם ורואים פעולות אלו כרלוונטים למגדר שלהם‪ .‬אין ספק שהילד צופה ולומד מפעולות המין השני אך‬
‫הוא לא מתוגמל על ביצוע פעולות אלו ויש סיכוי שאף יוענש (רועי ישים איפור ואביו יצעק עליו)‪.‬‬

‫השאלה אם כך היא למה תפקידים אלו מוגדרים למין ספציפי? ישנה תשובה אבולוציונית (מפרק ‪ )6‬וישנה תשובה‬
‫תרבותית‪.‬‬

‫למודלים הקרובים אלינו יש משמעות אך יש גם משמעות למודלים סימליים (טלויזיה‪ ,‬מגזינים‪ ,‬סרטים)‪ .‬לדוגמא‬
‫בהתאם לאיך שהטלויזיה תראה דמויות מסויימות אנו נלמד שכך אמור "גבר" או "אישה" להתנהג‪.‬‬

‫ישנם הגורסים שאם נאמץ את התכונות הטובות מכל מין נהיה אנשים יותר גמישים ומסתגלים לחברה‪.‬‬

‫מודלים של אגרסיה ועניין אלימות תקשורתית‪Modeling of Aggression and the Issue of Media -‬‬
‫‪Violence‬‬

‫נושא נוסף בלמידה קוגנטיבית חברתית הוא למידת אלימות מהמדיה‪ .‬ישנם שלושה תהליכים ללמידה זו‪:‬‬

‫הראשון הוא לימוד ע"י תצפית‪ -‬במדיה של היום מציגים כל הזמן פעולות אלימות ואנו לומדים את הפעולה עצמה‬
‫(האלימות "החדשנית") כתוצאה מהצפיה‪ .‬זה מקבל פן נוסף כאשר מתחשבים בעובדה שבמאים של סרטים מנסים‬
‫לחדש‪ .‬התהליך השני הוא של העברת המסר שאלימות מותרת ואף נחוצה לעיתים אפילו ע"י ה"טובים" כדי להתמודד‬
‫עם ה"רעים"‪ .‬בנוסף אם נעלה את הטענה שהרעים נענשים על מעשיהם האלימים הרי שהעונש מגיע בדר"כ בסוף הסרט‬
‫והטובים משתמשים גם באלימות כדי להענישם (מסקנה שעשויה להתקבל ‪ 0‬אלימות היא דרך טובה להתמודד עם‬
‫בעיות)‪ .‬והתהליך השלישי הוא שבעקבות החשיפה המתמדת לאלימות הרגישות אליה יורדת באופן דרסטי‪ .‬בניסוי‬
‫שנערך נתנו לשתי קבוצות של אנשים לצפות בטלויזיה‪ -‬האחת צפתה במשחק אליפות בכדור‪-‬עף והשניה צפתה בסרט‬
‫אלים‪ .‬לאחר מכן נתנו לשתי הקבוצות לצפות בקטע אלים (אמיתי) עם מעקב על קצב ליבם‪ .‬הקבוצה השניה פחות‬
‫התרגשה מהקטע האלים באופן משמעותי‪.‬‬

‫לתהליכים אלה משמעויות נרחבות‪ .‬קשה לכמת אותה אך ניתן לראות את השפעותיה המדאיגות‪.‬‬

‫‪Assessment‬‬ ‫הערכה‪:‬‬
‫ניגע בשלושה נושאים על מנת להעריך למידה חברתית קוגנטיבית‪-‬‬
‫הראשון‪ -‬משתמשים בדיווח עצמי בצורה נרחבת לעומת תצפיות חיצוניות על התנהגות‪ .‬בהתבסס על כך שצורת למידה‬
‫קוגניטיבת מדגישה את המשמעות של המחשבות על התנהגות‪ ,‬זה יהיה רק טבעי להשתמש בדיווח עצמי של הרגשות‬
‫והמחשבות שלהם כמקור מידע מהימן‪.‬‬

‫השני‪ -‬סוג המשתנים הנבדק בניסויים אינו איזו פעולה מבוצעת אלא איך יחוש האדם המבצע או מה יחשוב‪ .‬ישנה‬
‫חשיבות רבה לציפיות של כל אדם (‪.)Expectancy‬‬

‫השלישי‪ -‬לימוד קוגניטיב חברתי שם דגש על תגובות של אנשים ספציפיים לסיטואציות מסויימות‪ .‬והסיבה לכך נעוצה‬
‫בעובדה שאנשים מגיבים שונה במצבים שונים ובנוסף לזה גם רואים את הסיטואציה באור שונה (כלומר אחד יחשוב‬
‫ששיעור פילוסופיה הוא הזדמנות ללמוד משהו חדש והשני יראה אותו סה"כ כעוד קורס שצריך להוציא בו ציון גבוה)‪.‬‬

‫בעיות התנהגותיות ושינוי התנהגות‪Problems in Behavior and Behavior Change -‬‬

‫נתייחס כעת לבעיות התנהגותיות שעולות ודרכי הטיפול שמבוססים על גישת ההתנייה ועל גישות חברתיות‬
‫וקוגניטיביות‪.‬‬

‫תפיסת בעיות התנהגותיות‪Conceptualizing Behavioral Problems-‬‬

‫עקרונות ההתניה מציעות שרגשות חריגים כגון פחד נובעים מהתניות קלאסיות‪ .‬בדומה התנהגויות חריגות נובעות‬
‫מדפוסי תגמול‪ .‬התפיסה החברתית קוגנטיבית מציעה עוד גורמים משפיעים בהתבסס על ‪ 3‬עקרונות‪ -‬התניה עקיפה‪,‬‬
‫ציפיות‪ ,‬ולמידה מצפיה‪.‬‬

‫התניה עקיפה‪ -‬לא חייבים לבוא במגע ישיר עם הגירוי על מנת להגיב כלפיו (כגון פחד)‪ .‬בנוסף ניתן ללמוד מצפיה‬
‫בתוצאות פעולותיהם של אחרים‪.‬‬

‫ציפיות‪-‬לדוגמא אם אתה מצפה להרגיש פחד במקומות גבוהים‪ -‬אתה תימנע ממקומות גבוהים‪ .‬ציפיות אלה יכולים‬
‫להתפתח כתוצאה מהניסיון יד ראשונה‪ ,‬שניה (עקיפה)‪ ,‬מדברים שאנשים סיפרו לך או פשוט מלעשות שתים ועוד שתים‬
‫בראש‪ .‬לא משנה איך נרכשו הציפיות הנ"ל הן עלולות להיות חזקות ולהשפיע על התהגות‪ .‬ניסיון שלילי ממשהו עלול‬
‫לגרום לך להפסיק לנסות ולכן הצלחה תהיה בלתי אפשרית‪ -‬מה שיוביל למוטיבציה ירודה ולחוסר השקעה (מצב‬
‫הנקרא‪.)learned helplessness-‬‬

‫למידה מצפיה‪ -‬מקור נוסף לבעיות התנהגותיות בגישה זו היא מחסור במודלים טובים שמיהם ניתן ללמוד פעולה בדרך‬
‫הנכונה‪ .‬אם מעולם לא ראית מישהו מבצע את הפעולה כמו שצריך (לדוגמא‪ -‬לבשל‪ ,‬ללמוד‪ -‬לסכם בשיעור) אתה עלול‬
‫ללמוד את הדרך הפגומה‪ .‬נוסף על זה כשאתה מכיר בעצמך כאדם שלא יודע משהו מסויים (לדוגמא‪ -‬לרקוד או להרגיש‬
‫בנוח במצבים חברתיים) כך גם ציפיותיך ירדו ותנבא רעות‪.‬‬

‫תרפיה מבוססת‪-‬מודלים לטיפול בגירעון מיומנויות ( ‪)skill deficits‬‬

‫תרפיה מבוססת‪-‬מודלים לטיפול בגירעון מיומנויות ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מבוססת על מטפל המדגים (בעזרת למידה מהתבוננות‬
‫חיובית) בצורה פיזית או מנטאלית (תרגול מחשבתי) כיצד לבצע את ההתנהגות הנדרשת‪ .‬תרפיה זו משמשת בעיקר‬
‫לרכישת מיומנויות חברתיות‪ ,‬ואסרטיביות‪ .‬פעמים רבות יש גם שימוש בהתניה חליפית (אם המטופל באמת לא יודע מה‬
‫עליו לעשות‪ ,‬ללמידה מהתבוננות יש השפעה חזקה יותר; אם הוא יודע מה הוא אמור לעשות אך יש לו ספקות עצמיים‪,‬‬
‫התניה חליפית היא יעילה יותר)‪.‬‬

‫מודלים ותגובות לפחד‬

‫ניתן להשתמש בשיטת תרפיה מבוססת‪-‬מודלים זו בכדי לטפל בפחדים או בעזרת מודל שליט (‪ )mastery model‬שבו‬
‫המודל מראה על חוסר‪-‬פחד בעת התמודדות עם הגירוי המפחיד את המטופל‪ ,‬או בעזרת מודל מתמודד (‪)coping model‬‬
‫בו המודל מראה על פחד בעת התמודדות עם הגירוי המפחיד אך גם על התמודדות הדרגתית עמו עד לכדי התגברות‬
‫מוחלטת על פחדיו – השיטה השנייה היא ככל הנראה היעילה יותר‪ ,‬על אף עדויות מעורבות‪ .‬הבדל נוסף הוא בין מודלים‬
‫נצפים ובין מודלים השתתפותיים (‪ )participant modeling‬שבו המטפל מבצע את ההתמודדות עם הגירוי המפחיד ואז‬
‫מעודד את המטופל לבצע את אותה הפעילות בעצמו‪ ,‬תוך עידוד מלילי ומתן הוראות תוך כדי (שיטה זו הינה אפקטיבית‬
‫יותר)‪ .‬כל העת המטפל מדבר על רגשותיו כלפי הגירוי המפחיד‪ ,‬ואסטרטגיות מנטאליות כיצד להתמודד עם הפחד‪.‬‬

‫טיפול נוסף הוא בהקשר לציפיית יעילות‪ )efficacy expectancy (,‬אשר עפ"י בנדורה (‪ )1977‬יש בה צורך בכל טיפול‬
‫שהוא בגישה החברתית‪-‬קוגניטיבית (כל תרפיה שהיא תעודד גם ציפיית יעילות אצל המטופל)‪ .‬מחקר שנעשה על ידי‬
‫בנדורה ועמיתיו (ב‪ ) 1977-‬הפגיש קבוצות של אנשים עם פחד מנחשים עם פחדיהם‪ ,‬בין אם ללא הכנה מקדימה‪ ,‬אם ע"י‬
‫הסתכלות על מודל המתמודד עם פחד מנחשים‪ ,‬וע"י מודלים השתתפותיים‪ ,‬והראה הבדל מדורג משמעותי בין שלושת‬
‫הקבוצות הן בהתנהגותם עם הנחשים עצמם‪ ,‬והן עם הציפיות שלהם לגבי יכולותיהם להתמודד עם פחדיהם‪ .‬בנדורה‬
‫טען כי יש שינוי התנהגותי עקב שינוי בציפיית היעילות‪ ,‬כי הצלחה בביצוע גורמת לעלייה בציפיית היעילות בעתיד‪ ,‬וכי‬
‫גם ניסיון חליפי הוא משמעותי בהגברת ציפיית היעילות‪ .‬מתנגדיו של בנדורה טענו כי לא ניתן לקבוע אם ציפיית יעילות‬
‫משפיעה על ביצוע או להיפך‪ ,‬והעלו את השאלה של חשיבות ציפיית היעילות האישית אל מול הציפייה שדבר מה סביר‬
‫אכן יתרחש‪.‬‬

‫צורת טיפול אחרונה היא שינוי התנהגותי‪-‬קוגניטיבי ( ‪ )cognitive-behavioral modification‬המעודדת חשיבת‬

‫מחשבות חיוביות כנגד מחשבות שליליות כדרך להתמודד עם קשיים‪ .‬התהליך כולל את זיהוי הגירוי היוצר מחשבות‬
‫שליליות‪ ,‬ולאחר מכן התמודדות עמו בשלושה שלבים‪ :‬פירוק הקושי למספר מרכיבים אשר ניתן להתמודד ולהתגבר על‬
‫כל אחד מהם לבדו‪ ,‬הכרה בכך שרגשות בעייתיים קיימים אך לא לתת להם להשתלט עליך‪ ,‬וויסות עצמי אל עבר‬
‫התמודדות עם הקושי במקום דאגה לגביו‪ .‬לאחר כל התמודדות עם הקושי ישנה הדגשה רבה על התהליך (אם לא‬
‫התמודדת כפי שרצית‪ ,‬בפעם הבאה תתמודד טוב יותר)‪ .‬תרפיות אלו יעילות כנגד חרדת מבחנים‪ ,‬כעס‪ ,‬כאב פיזי‪,‬‬
‫ואימפולסיביות אצל ילדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למידה של הטכניקה יכולה להיות מיושמת על תחומי חיים רבים‪ ,‬כפי שמוגדר על‬
‫ידי המונח התחסנות ללחץ (‪.)stress inoculation‬‬

‫סיכום‪ :‬לגישה החברתית‪-‬קוגניטיבית ישנם מספר רב של יתרונות‪ ,‬הן כאלו משותפים עם הגישה הביהביוריסטית‬
‫המקורית (בסיס אמפירי חזק‪ ,‬אפקטיביות רבה בפתרון בעיות התנהגות)‪ ,‬והן כאלו נפרדים ממנה (חקירת התנהגות‬
‫מחוץ לקירות המעבדה‪ ,‬דגש על העצמי ועל אישיות ייחודית‪ ,‬הפרדת האדם מן החיה)‪ .‬הבעייתיות הרצינית ביותר של‬
‫גישה זו היא הקשר בינה ובין הגישה אשר הולידה אותה‪ :‬הדגש על קוגניציה כנגד התבוננות על מחשבה כתופעת לוואי‬
‫חסרת משמעות‪ ,‬המשמעות של חיזוק כדבר מה אינפורמטיבי כנגד השפעתו הישירה על התנהגות‪ ,‬הנושא של‬
‫חיזוק‪-‬עצמי שהקשר בינו ובין חיזוק מהסביבה אינו ברור‪ ,‬וכו'‪ .‬עם התפתחות הגישה היא נהייתה נפרדת יותר ויותר‬
‫מתיאוריות הלמידה המקוריות (בנדורה הגדיר אותה כתיאוריה לא‪-‬לימודית ב‪ ;)1986 -‬רבים מתומכיה עברו אל הגישה‬
‫הקוגניטיבית וזנחו את החלק החברתי שבה‪ ,‬ולא ברור האם הגישה החברתית‪-‬קוגניטיבית תמשיך להתקיים‪ ,‬או האם‬
‫עקרונותיה יתפזרו ויעלמו אל תוך גישות אחרות וזהותה תיעלם‪.‬‬

‫פרק ‪16‬‬
 ‫מבט עכשיוי על קוגניציה‬

‫פסיכולוגיה קוגניטיבית עוסקת באופן בו אנשים מקבלים החלטות‪ ,‬ובביטוי המנטלי ( מחשבתי‪ ,‬הכרתי)‬

‫של חוויות‪.‬‬

‫על פי תאוריה זו‪ ,‬ההכרה אינה יכולה לתפוס את כל המידע לו היא חשופה‪ ,‬לכן ההכרה מבצעת תהליך‬

‫של עיבוד חלק קטן מהאינפורמציה‪ ,‬ומתוכו‪ -‬הסקה על התמונה הכללית‪.‬‬

‫הצגת חווייך את העולם‬

‫התאוריה עוסקת בשמירה ‪ ,‬אחסון‪ ,‬ושימוש בזכרון‪.‬‬

‫סכמות מציאות והתפתחויותיהן‬

‫אנשים מארגנים את המידע מתוך חזרה של אירועים דומים‬

‫סכימות כוללות מאפיינים רבים כגון‪ :‬מידע חזותי‪ ,‬מופשט‪ ,‬רגש‪ ,‬ורצף זמן‪.‬‬

‫רוב הגישות מניחות כי הסכימות הן לגבי מקרים ספציפיים‪ ,‬בנוסף לתאור כללי של התחושה בסיטואציה‪.‬‬

‫התאור הכללי נקרא " פוטוטיפ"‪.‬‬

‫קטגוריזציה‪ -‬כל אובייקט מוכנס לתוך קטגוריה‪ ,‬על פי האובייקט שהוא קרוב אליו ביותר‪.‬‬

‫למשל‪" -‬פינגווין"‪ :‬לתוך קטגוריה של "ציפורים"‪.‬‬

‫סכימת המציאות המורכבת ממספר קטגוריות‪ ,‬עוזרת להבין מאורעות שלא נתקלנו בהם‬

‫בעבר‪ ,‬על ידי השוואתם למאורעות קודמים‪.‬‬

‫השפעות הסכימה‬

‫אנשים משתמשים בסכמות מציאות שונות לצורך פעולות שונות‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬זוג שבודק בתים למכירה ייתבונן בסידור החדרים‪ .‬גנב ייתבונן האותו בית וייתמקד‬
 ‫בחפצי ערך‪.‬‬

‫בעזרת הסכמה‪ ,‬אפשר להשלים אינפורמציה חסרה מתוך זכרון של סיטואציה דומה‪.‬‬

‫עוד אפקט של סכימה היא הבניה של " ברירת מחדל" לסיטואציות‪ ,‬בהסתמך על חוויות דומות קודמות‪.‬‬

‫זכרון סמטי‪ ,‬זכרון אפיזודי‪ ,‬ותסריט‬

‫זכרון סמטי ‪ -‬מאורגן על פי משמעות‪ .‬לדוגמא‪ -‬המילה " סירה" מעלה מראה של סירה‪ ,‬רגשות העולים במראה‬
‫וקונוטציות דומות‪.‬‬

‫זכרון אפיזודי ‪ -‬זכרון למאורעות שלמים‪ ,‬קצרים ‪ ,‬כמו טקס ‪ ,‬וארוכים – כמו השרות הצבאי‪.‬‬

‫תסריט ‪ -‬נוצר מתוך חוויות דומות מאותו הסוג‪ ,‬היוצרות גם אב תיפוס לסיווג חוויות דומות בעתיד‪.‬‬

‫רב הזכרונות מקודדים על פי שלושת הסוגים גם יחד‪.‬‬

‫הרגשות מאותה הסיטואציה הן המרכיב העיקרי בסיווג הזכרונות‪ .‬יותר מההבנה הרציונלית של הסיטואציה‪.‬‬

‫רלוונטיות חברתית של סכמות\ קוגניציה סוציאלית‬

‫ישנן השפעות תרבותיות על יצירת סכמות המציאות‪ .‬למשל‪ -‬יכולת להבחין בין סוגי יינות‬

‫תלויה ביצירת סכימה ספציפית לעניין‪.‬‬

‫סכימות עצמיות‬

‫סכימות שהאדם יוצר על עצמו‪.‬‬

‫זכרונות יכולים להשתנות בהתאם לשינוי בתפיסה של האדם את עצמו‪.‬‬

‫סכימת העצמי מכילה יותר מרכיבים רגשיים מסכימות אחרות‪.‬‬

‫ישנם אנשים שסכימת העצמי שלהם מורכבת מסכמות על צדדים רבים של חייהם‪ .‬אלו אנשים בעלי‬

‫רמת מורכבות עצמית גבוהה‪ .‬אצל אחרים ‪ ,‬סכימת העצמי מתאימה לכל פן של חייהם‪ .‬אלו אנשים בעלי רמת‬
‫מורכבות עצמית נמוכה‪.‬‬

‫אצל בעלי מורכבות עצמית נמוכה‪ ,‬משפיע כל אירוע על הדימוי העצמי כולו‪.‬‬

‫לאנשים בעלי מורכבות עצמית גבוהה יש יכולת הבחנה טובה יותר‪.‬‬

 ‫סיטואציות שונות מציפים סכימות שונות‪ .‬למשל סכימה של "משפחה" מציפה את האופן בו אמור אדם‬

‫לנהוג ליד משפחתו‪.‬‬

‫יישנם סכימות מציאות שונות לגבי האם יכולת מסויימת או " כישרון " מסויים הוא מולד או נרכש‪.‬‬

‫אנשים‪ .‬הסכימה משפיעה על המציאות‪ -‬לאנשים בעלי סכימת אישיות משתנה קל יותר להשתנות‪,‬‬

‫ולהפך‪.‬‬

‫ייחוס‪ -‬שיוך‬

‫גורם חשוב בייצירת סכמה היא שיפוט הגורם שלהם‪.‬‬

‫הבנת הגורם מייחסת מבדילה בין סיטואציה מקרית לסיטואציה חוזרת‪.‬‬

‫כשאנשים שופטים סיטואציות מתוך צפייה הם מייחסים את הגורם לאישיות האנשים‪.‬‬

‫כשאנשים שופטים מתוך השתתפות הם מייחסים את הגורם כנגזרת של המצב‪.‬‬

‫‪Attribution‬‬

‫אספק חשוב בחוויה היא היכולת לשפוט את הסיבה למקרים‪/‬לחוויות השונות‪ -‬זה נקרא ‪ .Attribution‬זה נעשה במטרה‬
‫להבין אם החוויה‪/‬המקרה הוא בכוונה או לא ואם יש סבירות שזה יחזור‪ .‬מחקרים רבים נעשו בנושא וישנן כמה‬
‫מסקנות‪-‬‬

‫ההנחות השונות (מודעות או לא)‪ ,‬הסכימות השונות של המצבים החברתיים‪ ,‬והמיקום של האדם בסיטואציה (כצופה‬
‫מהצד‪ observer -‬או כמשתתף פעיל‪ – )actor -‬משפיעים על האופן שבו האדם מפרש את הסיבה לדברים‪.‬‬

‫ה‪ Attribution -‬קשור לאספקטים של הצלחה וכישלון‪ .‬הסיבות להצלחה או כשלון‪ .‬הסיבות העיקריות מקורן ב‪ -‬יכולת‪,‬‬
‫מאמץ‪ ,‬קושי המשימה ומזל‪.‬‬

‫הסיבות הללו מתחלקות לסיבות פנימיות (יכולת‪ ,‬מאמץ) וסיבות חיצוניות (מזל וקושי המשימה)‪ .‬אם הסיבות לכשלון‬
‫הן בסיביות חיצוניות זה מגביר את הביטחון העצמי של אותו אדם‪.‬‬

‫חלוקה נוספת היא לקבועות ולא קבועות‪ .‬קבועות‪ -‬מידת היכולת לדוגמא‪ .‬סיבות לא קבועות‪ -‬מזל רע מקרי‪ ,‬או לא‬
‫מספיק השקעה‪ .‬במקרה השני‪ -‬העתיד אינו מדאיג‪ ,‬כי הכשלון הוא בר שינוי‪.‬‬

‫לעומת זאת אם הסיבה קבועה‪ -‬אז הסיטואציה אינה עומדת להשתנות‪ -‬העתיד יהיה מלא בכשלונות נוספים‪ .‬ראיה‬
‫כזאת ( ‪ Attribution‬מסוג זה) מגביר את הסיכויים של האדם לדיכאון‪ ,‬לחולי ואף למוות‪.‬‬
 ‫‪Activation of memories‬‬

‫הסכימות אינן נגזרות האחת מהשניה‪ ,‬הזכרונות מהווים מערכת רחבה‪.‬‬

‫‪ Nodes-‬חלק מהזיכרון המהווה מידע כלשהו‪ .‬ה‪ Nodes -‬מקושרים אחד לשני באופן רציונלי‪ -‬באופן סמנטי (שיוך‬
‫לאותה קטגוריה‪ ,‬לדוג‪ -‬תפוז המתקשר למיץ תפוזים) או באופן סדרתי (שיוך לאותו מאורע‪ -‬תפוז מזכיר לי תפוז בסופר‪,‬‬
‫וזה מזכיר לי שאני צריכה לקנות גם גבינה‪ ,‬וזה מזכיר לי את הנסיעה עצמה לסופר בלה בלה)‪ .‬עוצמת הקשר‬
‫האצוציאטיבי קובע עד כמה ה‪ Nodes-‬מקושרים ולא המרחק בנהם‪ .‬כש‪ Node -‬מופיע הוא מגיע למודעות (יכול להיות‬
‫מופעל גם ע''י צורך פנימי)‪ .‬ה‪ partial activation -‬הינו התהליך שבו חלה התפשטות אל עבר ‪ Nodes‬הקשורים אל ה‪-‬‬
‫‪ node‬הראשוני‪ .‬ככל שהקשר חזק יותר‪ -‬כך ההתפשטות תהיה חזקה יותר‪ -‬זה מקל על האסוסיאציות השונות להגיע‬
‫למודעות (צריך פחות גירוי על מנת שיגיע למודעות‪ -‬למרות שיכול "להצריך דחיפה" נוספת מכיוון אחר)‬

‫‪Priming of the use of information‬‬

‫הרעיון שה‪ partaial activation -‬מקל את הגישה לזכרונות הביא לפיתוח הטכניקה הנקראת ‪ -Priming‬הפעלה של‬
‫‪ node‬מסוים היוביל ל‪ node-‬הרצוי‪ .‬נשאלות ‪ 2‬שאלות עיקריות‪ -‬האם המידע יהיה נגיש מאוחר יותר? והאם מידע‬
‫הקשור למידע שעבר ‪ priming‬יהפוך להיות גם נגיש?‬

‫מחקרים מראה שכן‪ Srull and Wayer- 1979 .‬הראו לקבוצת אנשים מילים המתקשרות לעוינות‪ ,‬וביקשו להביא דעה‬
‫על דמות מסוימת‪ -‬את הדמויות אפינו באופן מוטה כדמות שלילית בעלת אפיונים עויינים‪.‬‬

‫האנשים נבדלים אחד מהשני בהתאם לסוג הסכימות שהכי נגישות אצלם‪ -‬אילו קטגוריות בד''כ באות לידי ביטוי‪ ,‬אילו‬
‫משתמשים בהם הכי הרבה‪ -‬וזה מעיד על האופן שבו האדם "מסתכל" על העולם‪ .‬לדוגמא סכימות לאלימות‪ ,‬יהיו‬
‫נגישות אצל אלו הגדלו בשכונות עניות‪ ,‬וראו אלימות בימי חייהם‪ .‬לילדים הללו יש יותר נגישות לסכימות האלימות‬
‫מאשר לילדים הגדלו בשכונות לא אלימות‪ -‬ולכן ירבו יחסית להשתמש באותם סכימות‪ .‬זאת הסיבה שילדים משכונות‬
‫עוני מפרשים התנהגויות כיותר אלימים ממה שהם באמת‪.‬‬

‫‪Nonconscious influences on behavior‬‬

‫‪ Johm Bargan‬וקולגות ( ‪ ) 2004‬חקרו והגיעו למסקנה שהמידע לא בהכרח חייב להגיע למודעות על מנת שישפיע על‬
‫התנהגות האדם‪ .‬במחקרו‪ ,‬המשתתפים מקבלים סימנים מובלעים ( ‪ -)subliminal primes‬סימנים מחוץ לתודעתם וזה‬
‫השפיע על התנהגותם‪.‬‬

‫לדוגמא‪ -‬כשגורמים לאדם באופן לא מודע לשים לב לרושם של האדם שמולו‪ -‬אותו אדם יפעיל סכימות מסוימות ע''מ‬
‫לשפוט את אותו האדם (באותו אופן שהיה עושה אילו היה מודע לעובדה שהוא צריך לשפוט את אותו האדם)‪.‬‬
‫דוגמא נוספת היא אם מחשבה של בן אדם מסוימת על אביו מקושרת להצלחה בלימודים‪ -‬מראה של האב תוביל את‬
‫האדם להשקיע יותר בלימודים (גם אם הוא לא מודע לתהליך הקישור שנעשה)‪ .‬המחקרים מוכיחים את החשיבות של‬
‫הלא מודע בתהליכי מחשבה וקוגניציה (ובכלל)‪( -‬לשים לב כי ההגדרה של הלא מודע פה איננה כמו של פרויד)‪ .‬בסופו של‬
‫דבר כמעט כל הפעלה של חוש גורמת לחלקים בזיכרון להיות אקטיביים‪.‬‬

‫‪Box 6.1‬‬

‫‪ Priming‬מתרחש כל הזמן‪ ,‬וזה משפיע על התנהגות בני אדם באופנים שלא היינו מצפים‪ .‬מחקרים מוכיחים כי השם‬
‫שלנו יכול להוביל אותנו לקבלת החלטות חשובות‪ -‬לדוגמא המקום בו נחיה (הסבירות שוירג'ינה תחיה בוירג'ינה גבוהה‬
‫מאשר שקתרין תחיה בוירג'ינה)‪ ,‬המקצוע שבו נעסוק (הסבירות שמירה תתקין מזגנים גבוהה יותר מאשר שצילה תתקין‬
‫אותם)‪ ,‬האדם שנצביע לו בבחירות (הסבירות שבני גורן יצביע לאל גור גבוהה יותר מאשר שיצביע לבוש)‪ ,‬הבן זוג שעימו‬
‫נתחתן (הסבירות שדנה תתחתן עם דביר גבוהה יותר מאשר שתתחתן עם אורן)‪.‬‬

‫הסברה היא שלאנשים יש רגשות חיוביים כלפי עצמם‪ ,‬וכל מה שמעורר את הסכימה העצמית‪ ,‬וכמו כן את אותם רגשות‬
‫חיוביים זה משהו שאנשים רוצים "להשאיר קרוב אליהם"‪ -‬כי זה הופך אותם למסופקים יותר‪.‬‬

‫השקפות גישת הקשרים ( ‪ )Connectionist‬לארגון מנטאלי‬

‫עד כה דברנו על הגישה הקוגניטיבית מבחינת האופן שבו אנו מעבדים סמלים‪ .‬בשנות ה‪ 80 -‬החלה לצוץ גישה נוספת‪,‬‬
‫אשר משפיעה על האופן שבו אנו חושבים על אישיות‪.‬לגישה זו יש מספר שמות‪parallel distributed processing, :‬‬
‫‪ ,neural networks‬והשם הנפוץ יותר – ‪.connectionism‬‬

‫גישה זו מדמה תהליכים קוגניטיבים לרשת של נוירונים‪ ,‬אשר מעבדים הרבה מידע ממקורות שונים במקביל‪( .‬בשונה‬
‫מההסתכלות על תהליכים קוגניטיבים כמעין מחשב שמקבל קלט מסוים‪ ,‬מעבד אותו‪ ,‬ומוציא פלט) כמו כן על פי גישה‬
‫זו החשיבה לא מתרכזת באזור ספציפי של נוירונים‪ ,‬אלא בדפוס הפעלה מסוים של רשת שלמה של נוירונים‪.‬‬

‫לפי גישת הקשרים‪ ,‬עיבוד המידע מתבצע על ידי שליחת שני סוגי מסרים בין נוירונים‪ :‬אקסיטטורים ואינהיבטורים‪.‬‬
‫המסרים האקסיטטורים מוסיפים לפוטנציאל החשמלי של נוירון המטרה‪ ,‬האינהיבטורים מחסירים ממנו‪ ,‬והסכום‬
‫הכולל של המתח החשמלי עובר הלאה‪ .‬האנרגיה עוברת רק בכיוון אחד – מכיוון הקלט לכיוון הפלט‪ .‬האנרגיה עוברת‬
‫בצורה של דפוס הפעלה מסוים שבסופו של דבר מוביל ליצירה של פלט שגם הוא דפוס הפעלה אשר מהווה תוצר ישיר של‬
‫הדפוס שהגיע כקלט‪.‬‬

‫דפוסי ההפעלה מתעדכנים כל הזמן אבל לאט ובהדרגתיות המערכת מתייצבת בצורה מסוימת‪ .‬ישנן מגבלות מסוימות‬
‫בעיצוב המערכת‪ :‬למשל שני נוירונים ששלוחים אחד לשני מסר אינהיבטורי לא יעבדו במקביל‪ .‬האחד שפועל ימנע זאת‬
‫מהשני‪ .‬המערכת תתייצב באופן הכי מסודר וקוהרנטי שניתן תחת המגבלות‪.‬‬

‫אחת ההשלכות המעניינות של גישה זו היא בתחום של פסיכולוגיה חברתית ותהליך קבלת החלטות‪:‬‬
‫כשאנו רואים תמונה בעלת שני פירושים (כמו התמונה של האישה מפנה את הגב‪/‬זקנה ועוד דוגמאות שראינו בשיעור)‬
‫המוח שלנו מפרש את התמונה בתור אחת מהשתיים‪ .‬או הזקנה או האישה‪ ,‬לא שתיהן‪.‬‬

‫אותו דבר קורה כשאנו מקבלים החלטה‪ .‬אפילו כשמנסים להחליט באופן רציונאלי הרבה פעמים אפשרות אחת פשוט‬
‫"קופצת" לראש‪ .‬ראינו את זה בדוגמה בפרק הראשון (דון וסנדי שמתלבטים איזה דירה לקנות ופתאום מחליטים על‬
‫דירה מסוימת)‪.‬‬

‫לפי גישת הקשרים הקלט מורכב מאוסף של חתיכות של מידע חשמלי‪ ,‬שמתחיל לעבור לאורך רשת הנוירונים – תחת‬
‫המגבלות הקיימות‪ .‬מסרים אינהיבטורים ואקסיטטורים עוברים לאורך הרשת לפעמים גם בכמה גלגולים‪ ,‬שבאופן‬
‫הדרגתי מחלישים ומחזקים נוירונים מסוימים‪ ,‬עד שבאופן פתאומי מתקבל דפוס מסוים שהוא הקלט – תפיסה‪ ,‬או‬
‫הפלט – החלטה‪ .‬אף על פי שייתכנו מספר גלגולים של אנרגיה התהליך כולו מתבצע במהירות‪ ,‬ומסתיים בפתאומיות‪.‬‬
‫מהרגע שהתקבלה החלטה אותו דפוס גם משפיע אחורה על האופן שבו תפסנו את המציאות ומתאים אותה כך שתהיה‬
‫תואמת יותר עם ההחלטה שהתקבלה(סיימון‪ ,‬סנו וריד ‪.)2004‬‬

‫קשה לצפות מראש את אופן פעולת הרשתות הללו‪ .‬הנוירונים פועלים באופן לא רציונאלי ‪ -‬הם לא "מסתכלים על‬
‫התמונה הגדולה" אלא פשוט שולחים את המסרים האינהיבטורים‪ /‬אקסיטטורים לתאי המטרה‪ .‬ואכן קבלת ההחלטה‬
‫אינה רציונאלית מהבחינה שלא באמת ניתן לחשב באופן אלגברי את יתרונותיו וחסרונותיו של כל בית וכך לקבל‬
‫החלטה‪.‬‬

‫כמו כן לפעמים שינוי קל בקלט יכול להביא לתוצאה שונה מאוד בפלט בגלגול הבא‪( .‬שוב הדוגמה עם תמונת‬
‫האישה‪/‬זקנה והקונוטציות השונות שכל אחד מהפירושים מעורר בנו)‪.‬‬

‫מודלים של עיבוד דואלי (‪)Dual Process Models‬‬

‫גישת העיבוד הדואלי גורסת כי שתי צורות עיבוד המידע מתקיימות במקביל‪ .‬סמולנסקי ( ‪ )1988‬טען שקיים "מעבד‬
‫מודע" ‪ conscious processor‬לפתרון בעיות לוגיות‪ ,‬ומילוי אחר הוראות‪ ,‬ו"מעבד אינטואיטיבי" לגיבוש אסטרטגיות‪,‬‬
‫או ביצוע פעולות אוטומטיות על ידי תהליך הקשרים‪.‬‬

‫המעבד המודע פועל באופן שבו מערכת מחפשת איזשהו חוק שקיים כבר ופועלת על פיו‪ .‬אם לא קיים חוק כזה היא‬
‫מחפשת את הקרוב אליו ביותר‪ .‬הוא פועל באופן רציונאלי – לרוב כשאנו מנותקים רגשית מסיטואציה‪ ,‬ולוקח לו יותר‬
‫זמן להוציא פלט‪ .‬המעבד האינטואיטיבי (גם ‪ ) experiential‬מריץ נוירונים במערכת עד שפתאום מתקבל מעין הארה‬
‫משום מקום – ברגע שבו מתקבל דפוס הפעלה מסוים‪ .‬הוא לרוב יפעל מהר יותר תוך שימוש בכל מיני קיצורי דרך‬
‫במערכת הנוירונים‪.‬‬

‫לפי סימור אפסטיין‪ ,‬המעבד האינטואיטיבי נבנה במשך שנים של אבולוציה והוא מיועד למקרים בהם אין מקום או זמן‬
‫לחשיבה רציונאלית (מעורבות רגשית או סכנה מיידית)‪ .‬המעבד המודע‪ ,‬הרציונאלי‪ ,‬נבנה בשנים האחרונות של‬
‫האבולוציה ופועל במקרים בהם יש זמן לקבל החלטה שקולה ומחושבת‪.‬‬

‫מחקרים מאוחרים יותר הראו שהמערכות פועלות במקביל ומקורן מאזורים שונים במוח – הן בלתי תלויות‪ .‬במשך‬
‫שנים אנשים ייחסו חשיבות רבה למערכת ה"חושבת" ולא ייחסו חשיבות רבה למערכת האינטואיטיבית‪ ,‬אבל האמת‬
‫היא שיש לה השפעה רבה על האישיות של האדם‪ ,‬במקרים בהם "המוח מלא" ‪ -‬הוא עסוק בכמה פעולות במקביל וצריך‬
‫לבצע חלקן באופן אוטומטי ולא מודע; מעורב רגשית; או לחוץ – מקרים שקורים הרבה בחיי היום‪-‬יום שלנו‪.‬‬

‫ידע מודע (‪ )explicit‬ולא מודע (‪)implicit‬‬

‫עוד תחום מחקר שמתקשר לגישת עיבוד המידע הדואלית היא זו של הידע המודע (שניתן לשליפה בכל רגע) וידע לא‬
‫מודע (שלא ניתן לשליפה‪ ,‬וכולל כל מיני אסוציאציות שאנו כלל לא מודעים לקיומן)‪.‬‬

‫נושא שתרם לפיתוח בתחום הזה הוא דעות קדומות של אנשים שלטענתם אין להם דעה שלילית לגבי מיעוטים‪ ,‬אבל‬
‫הארגון המנטאלי שלהם בנוי כך ש"בני מיעוטים" יוצרים יותר קשרים ל‪"-‬רע" מאשר ל‪"-‬טוב"‪ .‬קשרים אלו מכונים‬
‫קשרים לא מודעים‪ ,‬משום שלרוב אנשים כלל לא מודעים לקיומם‪.‬‬

‫גילוי הקשרים הלא מודעים הוביל לחקירה בכוון העצמי והערכה עצמית‪ .‬הערכה עצמית לא‪-‬מודעת מתחברת לרגשות‬
‫שליליים מאירועי היום‪-‬יום והיא עצמאית מההערכה העצמית המודעת – שמושפעת מחוויות מילוליות‪ .‬דוגמה טובה‬
‫היא ילד שמקבל יחס גרוע מהוריו אבל ישמע מהוריו כמה הוא נפלא‪ .‬ההערכה העצמית המודעת תהיה חיובית בעוד‬
‫שהלא מודעת תהיה שלילית‪.‬‬

‫הידע הלא מודע מתפתח בשלבים מוקדמים בחיינו – עוד לפני שאנו מפתחים יכולות תפיסה ותקשורת עם העולם‪ ,‬והוא‬
‫נשאר להמשך חיינו‪.‬‬

‫החיבור לגישה הדואלית הוא שהידע הלא מודע מעצב את המעבד האינטואיטיבי‪ ,‬בעוד שהידע המודע מעצב את המעבד‬
‫הרציונאלי‪ .‬תהליכים מודעים עוזרים לבני האדם להתגבר על סטיגמות אשר טבועות בהם מילדותם(‪.)Payne 2005‬‬

‫‪Broader Views on Cognition and Personality‬‬

‫מבט רחב על התפיסה הקוגנטיבית ועל האישיות‬

‫לתפיסה הקוגנטיבית יש נטייה להתמקד במנגנוני חשיבה ספיציפיים‪ ,‬דבר שגרם לתפיסה להיות מחולקת חלקים חלקים‬
‫(פרגמנטים)‪ .‬במשך השנים נעשו מאמצים ליצור אינטרגרציה של הגישה‪ .‬לתיאורטיקן ‪ WALTER MISCHEL‬היתה‬
‫השפעה רבה על התפיסות המוכללות תודות לפיתוח שתי גישות (במרווח זמן של של ‪ 25‬שנה אחת מהשניה) חשובות‬
‫בתחום‪.‬‬
‫וולטר מישל זוהה תחילה כחוקר קוגנטיבי‪ -‬לימודי חברתי‪ ,‬ב ‪ 1973‬הוא אפשר להגיד‪ ,‬עבר מהתחום החברתי לתחום‬
‫הקוגנטיבי גרידא‪ .‬הוא הציע לאפיין בני אדם על פי ‪ 5‬פרמטרים קוגנטיביים‪ -‬כולם מושפעים על ידי למידה‪ .‬קריטריונים‬
‫אלו נקראים‪Cognitive Social learning person variables :‬‬

‫הסוג הראשון של הקריטריונים הוא ‪( COMPETENCIES‬כשירות או כשירויות) – כשם שבני אדם בונים כלים להתמודד‬
‫ולשלוט בעולם הפיזי‪ ,‬כך הם גם מפתחים גישות חברתיות של איך לפתור ואיך לנתח בעיות חברתיות‬
‫שבסביבתנו(בדומה למה שדיברנו עליו בפרק ‪ – 10‬רק ששם זה הוזכר בהקשר של האגו ותפקידו להיות אדפטיבי‬
‫לסביבה )‪ .‬לאנשים שונים יש כשירויות שונות‪ .‬ישנם אנשים עם כשירות להיות אמפטי‪ ,‬ישנם אלה עם כשירות להנהיג‬
‫בקרב‪ ,‬ישנם כאלה עם כשירות למנוע סכסוכים או פרידות‪ ,‬וכד'‪.‬‬

‫הסוג השני של הקריטריונים הוא קריטריון אסטרטגית הקידוד וקריטריון הקונסטרקטים האישיים (ופה מתחברים‬
‫לעניין הסכמות של כל אדם ואדם)‪ .‬לאנשים שונים יש סכמות שונות לגבי כל מיני סיטואציות בהם הם נתקלים‪ .‬הדרך‬
‫של כל אדם ואדם לבנות קונסטרקט היא גם יחודית לכל אדם ואדם והיא תלויה בסכמה בה הוא משתמש‪ .‬לכן שתי‬
‫אנשים יגיבו לסיטואציה דומה באופנים שונים‪.‬‬

‫קידוד מדבר על הדרך בה אנחנו רואים את העולם‪ .‬בשביל לדעת איך אנשים יגיבו אנחנו מצויידים בהרבה ציפיות‪.‬‬
‫הציפיות למעשה חוזות פעולות שונות שיכלו לקרות בסיטואציות שונות‪ .‬דהיינו‪ ,‬מהו האירוע ‪ X‬שיופיע אחרי שקרה‬
‫האירוע ‪ . Y‬ישנם ציפיות שמדברות על רצף הדברים‪ ,‬דהיינו שמענו סירנה אז עכשיו אנחנו צפויים לראות ניידת‬
‫משטרה‪/‬אמבולנס‪ ,‬שמענו רעם – עכשיו יגיע גשם‪ .‬סוג נוסף של ציפיות זה ציפיות התנהגות‪/‬תוצאת ההתנהגות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪.1‬נכנסנו למסעדה – עכשיו אנחנו צפויים לפגוש במארחת‪ .2 .‬היינו נחמדים‪ ,‬התגובה שנקבל היא גם ידידותית‪ .‬במידה‬
‫והציפיות שלך מהעולם הם סבירות ומתאימות למצב‪ ,‬תוכל לפעול בצורה אפקטיבית ומתאימה‪ .‬במידה ולא כך הדבר‪,‬‬
‫אתה צפוי לנהוג בצורה בלתי מתאימה‪.‬‬

‫הקריטריון הרביעי הוא הציפיות שכל אדם רוצה לממש‪ ,‬או מה חשוב לכל אדם ואדם‪ .‬זה למעשה מה שמניע אדם‬
‫לפעול בצורה מסוימת‪ ,‬מה שמניע אותו לפעול ובהתאם מה מניע אותו לממש ציפיות מסוימות‪.‬‬

‫הקריטריון החמישי (בו נעסוק בהרחבה בפרק ‪ )17‬נקרא התוכניות והיכולות הרגולטריות ( ‪self relugatory systems‬‬
‫‪ .) and plans‬אנשים קובעים מטרות‪ ,‬מתכננים תוכניות וממשים יעדים בדרך להגשמת תוכניותיהם‪.‬‬

‫‪Personality as a cognitive affective processing system‬‬

‫וולטר מישל ועמיתו שודה פיתחו ב‪ '95‬את מודל ‪ .cognitive affective processing system‬המודל מדבר על הקישור‬
‫הבלתי נמנע של החשיבה (או הקוגנטיציה) ושל הרגש‪.‬‬

‫מישל ושודה דיבר בתיאוריה זו על כך שאנשים מארגנים אינפורמציה על טבע הסיטואציה טבעם של אנשים אחרים‬
‫וטבעם שלהם‪ .‬סכמות אלה הם מורכבות יותר מאלה שכבר דנו בהם‪ .‬יש בכל סכמה שאלות אם‪...‬אז ‪ THEN...IF‬מטבען‬
‫הסכמות בוחנות את הסיטואציה בה האדם נמצא אבל לא בהכרח מוציאות תוצאות שונות‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם אגרסיבי לא‬
‫בהכרח תמיד יהיה אגרסיבי‪.‬‬
‫במודל שפותח על ידי מישל ורייט (‪ )1988‬עולה סברה שיש בידינו ‪ ,HEDGES‬הרבה איפיוני ‪ -‬אם‪...‬אז ‪ --‬שברשותינו בהם‬
‫אנחנו צופים את התנהגותו של כל אדם ואדם‪ .‬למעשה ככל שאתה מכיר יותר את הבנאדם‪ ,‬בסכמה שבנית יהיו לך יותר‬
‫ויותר שאלות מסוג זה כלפיו‪.‬‬

‫מישל וסודה אף טענו שכל אדם ואדם בוחן את עצמו על פי איפיוני ה אם‪....‬אז‪ .‬ההתנהגות של כל אדם ואדם מושתת על‬
‫סכמות‪ .‬יש ברשותו‪ ,‬עבור סיטואציות שונות‪ ,‬רשימה של דברים על פיהם הוא יכול לפעול בכל סיטואציה וסיטואציה‪.‬‬
‫אל תוך זה יש גם את אלמנט הנורמה שאף היא מכתיבה חלק מהדרך על פיה כדאי לפעול‪ .‬יש למעשה מספר דרכי פעולה‪,‬‬
‫אבל הפעולה המומלצת נבחנת גם באמצעות הנורמה‪.‬‬

‫על פי נקודת מבט זו ‪ ,‬האינדיבידואליות אם כך מורכבת משתי גורמים‪ .‬האחד העובדה שלכל בנאדם יש יכולת שונה‬
‫בהפעלת הסכמות‪ .‬דהיינו לא כולם מהירים מספיק בשליפת הסכמת וב ‪ CUES‬לשלוף אותה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬עוד הבדל מובהק‬
‫זה העובדה שכל אדם יכול לבחור דרך אחרת על פיה הוא יפעל‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬כאשר ניתקל במכר שנוהג בצורה לא לחלוטין מובנת‪ ,‬יש שיגידו שהוא מנסה לחתור לאיזה מטרה בצורה‬
‫מניפולטיבית‪ ,‬יש שיגידו שזה משחק כוח ויש שיגידו שפשוט הוא בהאנג אובר‪.‬‬

‫שאתה בא לחזות את אופן התנהגותו של אדם עליך לבחון את יכולת "השליפת סכמות" שלו‪ ,‬וכן את מערך "האם‪...‬אז"‬
‫שלו‪ .‬כיוון שבין כל אדם ואדם יש הבדל ניתן להגיד שמערך ה אם‪ ..‬אז" הוא מה שמכתיב את האישיות‪ .‬חייבים לזכור‬
‫שיחד עם‪ ,‬כפי שעסקנו בתחילת הספר‪ ,‬לעקביות אחר התנהגות מסוימת יש בהחלט השפעה כבדת משקל‪.‬‬

‫‪ - Anderesen / Chen – 2002‬טענו שאנחנו מפתחים סכמות בסיסיות על פי מערכות היחסים המוקדמות בחיים שלנו‪.‬‬
‫מערכות יחסים עם אנשים משמעותיים בחיינו (אמא‪ ,‬אבא ‪ ,‬אח ‪ ,‬אחות) בשלבים מאוחרים יותר‪ ,‬במפגשים עם אנשים‬
‫נוספים‪ ,‬אנחנו נוטים להפעיל את הסכמות הקיימות שיכולות להתאים לאותה אינטראקציה‪ .‬ניתן להגיד שסיטואציה‬
‫שעושה שימוש באותה סכמה "קדומה" גורמת לנו לפעול בדומה לאיך שהיינו פועלים עם אותו בן אדם שמשמעותי‬
‫עבורנו‪.‬‬

‫‪ – SHODA ET AL.1989‬דיבר על כמה הסכמות מקושרות אחת בשנייה‪ .‬ככל הנראה בכל מצב נתון‪ ,‬סכמת הסיטואציה‬
‫תקושר לסכמת היחסים ותקושר לסכמה הכללית של דרכי פעולה‪ .‬ככל הנראה כל פעם נוכל להיות מרוכזים בסכמה‬
‫אחת‪ ,‬אך אין ספק שברקע עוד סכמות יפעלו‪.‬‬

‫באותה קו מחשבה‪ ,‬ישנם עדויות נוירולוגיות בקשר בין איזורי קוגניציה ואיזורי תפיסה במוח ‪ .‬לדוגמא נוירונים‬
‫מסוימים במוח של קוף פעילים גם שהוא עושה פעולה מסוימת‪ ,‬וגם אם הוא צופה בפעולה כאשר היא נעשית על ידי‬
‫מישהו אחר‪ .‬יש ויוסיפו שהזכרון שלנו בנוי כאיזורים של פוטנציאל פעולה מסוים‪ .‬דהיינו הזכרון התפיסתי קשור‬
‫לאיזשהי מטלה מסוימת אותה אנחנו אוגרים גם‪.‬‬

‫‪ASSESMENT‬‬

‫על פי התיאוריה הקוגנטיבית ‪ ,‬הערכת אישיות היא למעשה הערכה לצורת מבנה המוח של האדם‪ .‬ישנם מספר דרכים‬
‫להערכה אישיותית‪ .‬הם כוללים – ראיונות ודיווח עצמי‪ ,‬חשיבה בקול ( ‪—THINK ALOUD PROTOCOLS‬אנשים אומרים‬
‫את מה שבא להם לראש תוך כדי ביצוע פעולה מסוימת) וכן איזשהי וריאציה של חשיבה בקול ‪EXPERIENCE .‬‬
‫חוויה‬ ‫דגימת‬ ‫–‬ ‫‪SAMPLING‬‬

‫חשיבה בקול‪ ,‬דגימת חוויה וניטור עצמי‬

‫הטכניקה בה נעשה שימוש‪ ,‬תלויה בסיטואציה אותה אנחנו רוצים לבחון‪ .‬חשיבה בקול הרבה פעמים נעשית תוך כדי‬
‫שהבנאדם מבצע פעולה מסוימת‪ -‬בצורה הזו אנחנו יכולים לבחון על מה הוא חושב וכן לבחון מהי גישה יעילה יותר‬
‫לחשוב‪.‬‬

‫דגימת חוויה – לא נעשית ב‪ – LIVE‬הנסיין מתבקש לדווח על המחשבות אותם הוא חווה במהלך ביצוע מטלות שונות‬
‫במהלך היום‪ .‬הדיווח משתנה בין שעות קבועות במהלך היום ושעות לא קבועות‪ .‬בצורה זו בוחנים למעשה איזה‬
‫מחשבות ורגשות הולכות עם סיטואציות שונות‪ ,‬אלה היו יעילות יותר ואילו יעילות פחות‪ .‬לדוגמא בחנו פעולות‬
‫וולנטריות ופעולות הכרחיות וראו קשר ישיר בין רגשות חיוביות לבין פעולות וולנטריות‪.‬‬

‫השיטה השלישית ‪ ,‬ניטור עצמי ‪ -- SELF MONITORING‬אנשים מקליטים את עצמם או מתעדים בדרכים אחרות רגשות‬
‫ומחשבות שהן חוו במהלך פעולה מסוימת‪ ,‬קרוב לזמן הפעולה עצמה‪ .‬בצורה זו הם יכולים לבחון אילו מחשבות היו‬
‫להם‪ ,‬ומה היה מבנה המחשבות ומבנה הסכמות בהן הם השתמשו‪.‬‬

‫הערכה‬

‫סוג הערכה נוספת היא של הגדרת אישיות ותכונות לא בצורה כללית לגבי אדם מסוים אלא בהתאם לסיטואציות‬
‫מסויימות (למשל המחקר של ‪ Wright et al., 1999, 2001‬על ילדים שהתנהגו כולם בצורה נורמטיבית לחלוטין בסביבה‬
‫ניטראלית אך התנהגו בצורות שונות כלפי סיטואציות נתונות)‪ .‬לפי דעה זו‪ ,‬לא ניתן עוד להגדיר תכונות אישיות אצל‬
‫אדם באופן מוחלט (למשל כאגרסיבי‪ ,‬נחבא אל הכלים‪ ,‬וכו') אלא רק בהתאם לכל סיטואציה בנפרד‪ .‬כך ניתן יהיה לנבא‬
‫התנהגות בצורה הרבה יותר מדוייקת‪ .‬סוג הערכה שלישי של הגישה הקוגניטיבית היא דרך הגדרה עמומה יותר לגבי‬
‫הפרעות נפשיות (משמש עבור רופאים ולא בהקשר לתרפיה) – לא באילו סימפטומים מגדירים הפרעה באופן הכרחי‪,‬‬
‫אלא אילו סימפטומים נפוצים בהפרעה נתונה אך אינם מחוייבים בחולה (בעבר לא היה ניתן להגדיר חולים כחולים‬
‫מכיוון שלא סבלו מכל הסימפטומים‪ ,‬ובהתאם הם לא בהכרח זכו לטיפול המתאים עבור מחלתם)‪.‬‬

‫הפרעות נפשיות וטיפול‬

‫על פי התפיסה הקוגניטיבית‪ ,‬הפרעות נפשיות יכולות להיווצר מחוסר סדר או חוסר שליטה בארגון המידע‪ ,‬כמו במקרה‬
‫של סכיזופרניה (הגורמת לעיכוב בזיהוי גירויים)‪ .‬דעה אחרת טוענת כי הפרעות נפשיות כגון חרדה (ובמידה מסוימת גם‬
‫דכאון) גורמות לניצול‪-‬יתר של משאבים ולכן התפקוד שלהם מוגבל בסיטואציות מעוררות‪-‬חרדה‪ .‬דעה נוספת טוענת‬
‫שייתכן ניצול לא‪-‬נכון של תשומת‪-‬לב או שימוש בסכמות לא נכונות היוצרים בעיות (כגון אלימות‪ ,‬המופנת כלפי גורמים‬
‫הנתפסים בעיני החולה כהתגרויות או כאיומים)‪.‬‬

‫לעיתים סכמות יפריעו להתנהגות בצורה מורכבת יותר‪ ,‬למשל תוך עיוות המצאיות בהתאם לציפיות של האדם‪ ,‬כמו‬
‫במקרה של דכאון בו החולה מצפה תמיד לתוצאה השלילית ביותר (על אף שמחקרים מראים כי דווקא חולי דכאון הם‬
‫כנראה בעלי תפיסה לא‪-‬מעוותת של המציאות‪ ,‬ודווקא אנשים "נורמליים" הם אלו המעוותים את המציאות בצורה‬
‫אופטימית יותר – לדוגמא‪ .)Ally & Abramson, 1988; Lewinsohn, Mischel, Chaplin, & Barton, 1980 :‬על פי‬
‫אהרון בק ( ‪ ) Aaron Beck, 1972, 1976‬אנשים משתמשים בסכמות לקויות על מנת לפרש את המציאות (כולל עקב‬
‫סכמות‪-‬עצמי שליליות)‪ ,‬בעזרת מחשבות אוטומטיות ( ‪ )automatic thoughts‬של כישלון הנוטות לחזק האחת את‬
‫השנייה בצורה ספירלית‪ .‬בק התייחס למונח המשולש הקוגניטיבי ( ‪ – cognitive triad‬חשיבה שלילית על העצמי‪ ,‬העולם‪,‬‬
‫והעתיד)‪ ,‬תוך טענה כי אנשים הסובלים מדכאון יוצרים הכללת‪-‬יתר של כישלון אחד לגבי כלל ההערכה העצמית שלהם‪,‬‬
‫יוצרים מסקנות שרירותיות (קפיצה למסקנות שליליות כאשר אין עדות התומכת בהן)‪ ,‬יוצרים הקצנה של בעיות לכדי‬
‫אסונות במוחם‪ ,‬ומתייחסים לתוצאות שליליות בחייהם כקבועות ובלתי ניתנות לשינוי‪ .‬על פי דעות המודלים הדו‪-‬פניים‬
‫(‪ ,) dual-mode models‬ההשפעה הדכאונית קיימת כל העת אם אין השפעה אקטיבית העוקפת אותה (קיים גם בדעות‬
‫של ביבר (‪ )1985‬לגבי רגישות‪-‬סנסיטיביות לדיכאון)‪.‬‬

‫עפ"י בק‪ ,‬אנשים עם סכמות לקויות צריכים לשכוח אותן וליצור סכמות חדשות‪ ,‬ע"י טיפול הנקרא ‪cognitive‬‬
‫‪ restructuring‬או ‪( cognitive reframing‬אנשים צריכים יותר לשלוט בעיבוד המידע שלהם ופחות להניח לו להיות‬
‫אוטומטי)‪ .‬תרפיות קוגניטיביות (תיקון של סכמות לקויות) משתמשות בטכניקות שונות‪ ,‬כולל התרה של יצירת ציפיה‬
‫שלילית לאירוע ואז הוכחה כי הצפייה אינה מתממשת‪ ,‬ויצירת הבנה כי דפוסי המחשבה הינם הנחות בלבד ולא ודאויות‬
‫(ולכן יש לבודקן) – מחקר לדוגמא ( ‪ )Hammerlie & Montgomery, 1984‬הראה כי נבדקים בעלי חרדה חברתית שעברו‬
‫מפגשים חברתיים שנבנו מראש ע"י הבודקים ( ‪ )biased interactions‬הראו ירידה משמעותית בסימני החרדה שלהם‪.‬‬

‫סיכום‬

‫ישנן מספר דעות המתנגדות לגישה הקוגנטיבית‪ ,‬על בסיס היותה לא‪-‬מובנית מספיק ובעלת המון קצוות לא‪-‬סגורים‪ ,‬על‬
‫בסיס התייחסותה למוח האנושי כמחשב תוך התעלמות מהמורכבות הקיימת אצל בני‪-‬אדם‪ ,‬ועל ידי חיבור לא נכון בין‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית לבין תורות אישיות – חיבור שייתכן וכלל לא קיים‪ .‬קיימות כמובן תגובות שונות לדעות אלו‪,‬‬
‫כאשר המרכזית מביניהן גורסת כי ניתן להשתמש במבנה הסכמות על מנת להסביר את מבנה האישיות בצורה יעילה‬
‫ביותר‪ ,‬וכי בעזרת הבנה של כיצד המוח פועל נוכל להבין כיצד האישיות פועלת‪.‬‬
 ‫פרק ‪17‬‬

‫ויסות עצמי‪Self regulation -‬‬

‫הקדמה‬
‫אנשים עוברים ממשימה למשימה במשך היום‪ ,‬אך יש בד"כ גם עקביות והמשכיות‪ .‬יומנו מתוכנן בד"כ (למרות הפרעות‬
‫ושינויים אימפולסיביים) וכולל פעילויות רבות‪ .‬כיצד עוברים בקלות מדבר לדבר‪ ,‬שומרים שהכל יהיה מאורגן ויקרה? אלו‬
‫חלק מהשאלות העומדות מאחורי פרק זה‪.‬‬

‫הגישה לאישיות הנידונה כאן משתמשת במספר מטאפורות‪ ,‬אחת מהן היא "האדם כרובוט" (ידועה גם בתווית קשה יותר‬
‫כ"סוכן אוטונומי מלאכותי" – ‪) autonomous artificial agent‬‬

‫הגידול ברובוטיקה השפיע על הדרך בה אנשים מסויימים תפסו את הטבע האנושי‪ .‬ככל שלמדו יותר על היכולת לגרום למכונות‬
‫לעשות דברים‪ ,‬עלה החשד כי רעיונות מסויימים יוכלו לעזור להבין איך אנשים עושים דברים‪.‬‬

‫הדרך הקלה ביותר לחקור רעיונות אלה היא לחשוב עליהם כעל הבחנה של מוטיבציה‪ .‬רב הפרק מתמקד באיך אנשים‬
‫מאמצים‪ ,‬קובעים סדרי עדיפויות ומשיגים מטרות‪ .‬במובנים מסויימים‪ ,‬הפעילויות האלה דומות לאלו שהוזכרו בפרק ‪ 5‬כ‪-‬‬
‫‪.motives‬‬

‫מקוגניציה להתנהגות‬

‫יעזור לזכור את הגישה הקוגניטיבית לאישיות (פרק ‪ .)16‬הרעיון הכללי‪ ,‬שלאנשים יש רשת מאורגנת של זכרונות‪ ,‬בא לידי‬
‫ביטוי כאן‪ .‬הדגש כאן הוא איך הקוגניציה והזכרונות באים לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬‬

‫סכמות ומעשים‪)Schemas and Actions ( :‬‬

‫כמו שכתוב בפרק ‪ , 16‬הסכמות שאנשים משתמשים בהן כדי להבין את המתרחש כוללות לעיתים גם אינפורמציה על התנהגות‪.‬‬
‫התנהגות של אנשים סביבנו נשמרת כאינפורמציה בזיכרוננו‪ ,‬ובשילוב האינפורמציה והסכמות שכבר קיימות שם‪ ,‬משפיעה על‬
‫האופן בו נבחר להתנהג‪ .‬סכמות עוזרת לנו להחליט מה לעשות במצבים שונים שהסכמה מייצגת‪.‬‬

‫מה הקשר בין האינפורמציה שמשמשת לזיהוי פעולות לבין האינפורמציה שמשמשת לביצוע פעולות?‬

‫לא ברור האם סכמה אחת משרתת את שתי המטרות האלה או שיש שתי סכמות מקבילות‪ -‬אחת להבנה ואחת לביצוע‪Petri ( .‬‬
‫‪ .)and Mishkin,1994‬בכל מקרה‪ ,‬נראה שיש חלקים חופפים‪ .‬כפי שהוזכר בפרק ‪ ,16‬נמצא שנוירונים מסויימים (‪mirror‬‬
‫‪ ) neurons‬פעילים גם בזמן שאדם צופה בפעילות וגם בזמן שאדם מבצע אותה‪ .‬זה מראה קשר חזק בין מחשבה למעשה‪.‬‬

‫כוונות ( ‪)intentions‬‬

‫לפעמים סיטואציה מעוררת סכמה שמהווה קו מנחה להתנהגות‪ .‬לפעמים התנהגות נובעת מכוונה (מודעת?)‪.‬‬

‫כיצד נוצרות כוונות?‬

‫על פי ‪ , Icek Ajzen & Martin Fishbain‬כשאנשים מחליטים האם לעשות משהו או לא‪ ,‬הם שוקלים מספר אינפורמציות‪ .‬הם‬
‫חושבים על התוצאה הרצויה של המעשה וכמה הם רוצים בה‪ .‬התוצאה ומידת הרצון בה מתורגמת לעמדה מסויימת ביחס‬
‫להתנהגות‪ ,‬זוהי "האוריינטציה האישית" ( ‪ )personal orientation‬של האדם למעשה והיא נובעת מהרצונות האישיים שלו‪.‬‬

‫שני סוגים אחרים של אינפורמציה שייכים למשמעות החברתית של המעשים שלנו‪ .‬הראשון‪ ,‬הוא האם אנשים שחשובים לנו‬
‫רוצים שנבצע את הפעילות הזאת‪ .‬השני‪ ,‬הוא מידת הרצון שלנו לרצות את האנשים שעליהם אנחנו חושבים‪ .‬שני הסוגים‬
‫האלה נקראים "נורמה סובייקטיבית" (‪ .)subjective norm‬כוונות הן תוצאה של שילוב אוריינטציה אישית ונורמה‬
‫סובייקטיבית‪ .‬אם שניהם מעדיפים את ההתנהגות‪ ,‬תהיה כוונה לעשות את המעשה‪ .‬אם שניהם מתנגדים להתנהגות‪ ,‬תהיה‬
‫כוונה לא לעשות אותה‪ .‬הדברים מורכבים יותר כאשר יש סתירה בין שניהם‪ .‬לעיתים אדם רוצה לעשות משהו‪ ,‬אבל האנשים‬
‫שסביבו אינם רוצים שיעשה זאת‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬מה שיבחר מעיד על מה שחשוב לו יותר‪ :‬לרצות את עצמו או לרצות את‬
‫הסביבה‪.‬‬

‫מטרות‬

‫התנהגות מכוונת ע"י מטרות‪ .‬סכמות מציעות התנהגויות שונות‪ ,‬והרכבת כוונות משמעותה הצבת מטרות‪ .‬הרעיון לפיו‬
‫ההתנהגות האנושית סובבת סביב מטרות נדון רבות בשני העשורים האחרונים‪ .‬השתמשו במונחים שונים כולל משימת חיים‬
‫(שליחות)‪ ,‬שאפתנות אישית‪ ,‬עניין נוכחי‪ ,‬ופרוייקטים אישיים‪ ,‬אבל העיקרון של כל המינוחים האלה דומה‪ :‬הרעיון שמטרות‬
‫ממריצות אנשים לפעול‪ ,‬מכוונות את מעשיהם ומספקות משמעות לחייהם‪ .‬הנחה הזאת כוללת תת‪-‬מטרות ומטרות‪ .‬כל‬
‫מטרה ניתנת להשגה בדרכים שונות‪ .‬הדרך שבה אדם בוחר משפיעה על היבטים בחייו‪ .‬אסטרטגיות להשגת מטרות בחיים‬
‫שונות מאדם לאדם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם ביישן ישתמש באסטרטגיות שונות ליצירת קשרים חברתיים מאלה של אדם שהוא יותר‬
‫מוחצן‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬אישיות ( ‪ ) the self‬נבנית בחלקה עפ"י מטרות ומתארגנת סביבן‪ .‬שאיפות ומטרות משנות מאדם לאדם‬
‫אבל‪ ,‬יש ראיות לכך שיש קשר ברור בין מטרות שונות בתרבויות שונות‪.‬‬

‫יש מבנה דו מימדי מעגלי שבו חלק מהמטרות סותרות זו את זו וחלקן מתיישבות זו עם זו‪.‬‬

‫מימד אחד נע בין מטרות חיצוניות ( ‪ )extrisic‬למטרות פנימיות ( ‪ ,)intrinsic‬המימד השני נע בין מטרות המשתייכות לרצונות‬
‫גשמיים למטרות הקשורות לרצונות רוחניים‪ ,‬נשגבים ( המודל מופיע בעמ' ‪)figure 17.2 ,400‬‬

‫הצבת מטרות‬

‫מטרות משקפות את רצונותיו של האדם‪ ,‬אבל לא בהכרח את מידת הרצון להצליח ואת הסטנדרטים שלו למצוינות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ישנם תחומים שבהם רמת הביצוע בהחלט חשובה‪ .‬בפעולות רבות המטרה אינה רק לבצע‪ ,‬אלא‪ ,‬לבצע בצורה טובה‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫רב האנשים שנרשמו לקורס מסוים רוצים לקבל ציון טוב במבחן‪ ,‬ולא רק לעבור אותו‪ .‬האם הרף שאדם מציב לעצמו משפיע‬
‫על מידת ההצלחה והביצוע? כן‪ .‬הצבת מטרות גבוהות מובילה להצלחה רבה יותר‪ .‬זה נכון כשמשווים רף גבוה לרף נמוך או‬
‫כשמשווים למטרה "לעשות את הכי טוב שלך"‪ .‬רב האנשים לא לגמרי עושים את הכי טוב שהם יכולים אלא משתדלים לפעול‬
‫במידה סבירה וטובה וזה מוביל לתוצאות פחות טובות מאלה שיתקבלו מהצבת רף ספציפי‪.‬‬

‫מדוע מטרות גבוהות יותר מובילות לביצועים טובים יותר? יש שלוש סיבות הקשורות זו לזו‪:‬‬
 ‫הצבת רף גבוה גורמת לאדם להתאמץ יותר‬ ‫‪.1‬‬
‫מידת העקשנות וההתמדה היא גדולה יותר‪ .‬נסיונות לטווח קצר לא יביאו תוצאות טובות כמו מאמץ ממושך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רף גבוה גורם לאדם להתרכז ולהיות יותר ממוקד‪ ,‬כך שהוא פחות מושפע ממסיחים‪ /‬הפרעות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ההשפעה החיובית של הצבת מטרות גבוהות הוכחה היטב‪ ,‬אבל יש לה הגבלה מאוד חשובה‪ :‬אם לאדם נתנה מטרה שלחלוטין‬
‫אינה מציאותית הוא לא יעמוד בה ולא יתאמץ להשיגה‪ ,‬וזה כמו שהיא אינה קיימת מבחינתו‪ .‬לכן‪ ,‬המפתח הוא להציב מטרה‬
‫גבוהה מספיק שתגרום למאמץ גבוה‪ ,‬אך לא כ"כ גבוה שתגרום לדחייה‪.‬‬

‫כוונות יישומיות וחשיבותן של אסטרטגיות‬

‫כשתיארנו מטרות‪ ,‬ציינו שבד"כ יש תת מטרות או אסטרטגיות שקשורות אליהן‪ .‬פטר ועמיתיו ( ‪ ,)1999‬הבחינו בין שני סוגי‬
‫מטרות‪:‬‬

‫‪ – goal intention .1‬כוונות להגיע למטרה מסויימת‪.‬‬

‫‪ - implementation intentions‬כוונות יישומיות‪ .‬נוגעות לדרך‪ ,‬לתהליך שיעזור להגיע אל המטרה‪( .‬איך‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מתי ואיפה)‪ .‬כוונות אלה גורמות לנקוט בפעולות ספציפיות בהתאם לנסיבות‪.‬‬
‫הקישור בין הפעולות לנסיבות הוא מה שתואר בפרק ‪ 16‬כ" ‪ ,"if…than‬חלק מה " ‪ "if…than‬האלה הם אוטומטיים‪ ,‬לפעמים‬
‫בכל זאת יש צורך בהכוונה מודעת לדרך התנהגות רצויה‪ .‬הכוונות היישומיות מוחשיות יותר מהמטרה עצמה‪ ,‬הן משרתות את‬
‫המטרה ועוזרות לפתור בעיות שיכולות לצוץ בדרך למטרה‪ .‬לפעמים אנשים נכשלים בהגשמת המטרה משום שלא החליטו על‬
‫הדרך בה יגיעו אליה‪ .‬מטרות יישומיות‪ ,‬בהיותן מוחשיות וספציפיות הן מכוונות‪ .‬מטרות גדולות לעיתים גורמות לאדם‬
‫להתייאש מלהשיג אותן והמטרות הקטנות‪ ,‬היישומיות‪ ,‬מעודדות וממריצות אותו‪ .‬מטרות יישומיות בהחלט מעלות את‬
‫הסבירות להגיע למטרה‪ ,‬אך הן לבדן אינן מספיקות‪ ,‬יש צורך במטרת על שתעמוד לנגד עיניך‪.‬‬

‫דפוסי חשיבה שקולים ודפוסי חשיבה ישומיים (( ‪Deliberative and implemental mindsets‬‬

‫הצבת מטרות וכוונות יישומיות חשובה‪ ,‬אבל יצירת כוונות ועשיית מעשים הם שני תהליכים שונים‪ ,‬הדורשים שני דפוסי‬
‫חשיבה שונים‪ .‬יצירת כוונות דורשת יכולות של שיקול דעת‪ ,‬מחשבה על יתרונות וחסרונות ושקילת אפשרויות שונות‪ .‬יכולות‬
‫אלה נקראות ‪( mindsets Deliberative‬דפוסי חשיבה שקולים‪ ,‬מחושבים)‪ .‬אלו דפוסי חשיבה יחסית זהירים‪ ,‬לא אקראיים‪,‬‬
‫מתוך רצון לקבל את ההחלטה הטובה ביותר‪ .‬ברגע שנוצרה כוונה מסויימת‪ ,‬עשיית המעשה דורשת דפוס חשיבה אחר‪ .‬אנשים‬
‫אינם עוד שוקלים את המעשה‪ .‬דפוס חשיבה זה נקרא ‪ implemental mindsets‬בגלל שהוא מתמקד ביישום‪ ,‬הפיכת הכוונות‬
‫למעשים‪ .‬דפוס חשיבה אופטימי‪ ,‬ממזער בעיות אפשריות‪ ,‬מתוך רצון לנסות ככל האפשר להוציא לפועל את הפעולה‪ .‬דפוס‬
‫חשיבה זה מעודד התמדה‪ .‬יש הוכחות לכך ששני דפוסי החשיבה האלה אולי קיימים בשני מקומות שונים במח‪Gollwitzer .‬‬
‫)‪ & Lengfelder (2001‬בדקו אנשים שהאונה הפרונטלית שלהם נפגעה ואנשים שאזורים אחרים במח שלהם נפגעו‪ .‬נמצא‬
‫שלאלו שהאונה הפרונטלית שלהם נפגעה היה פגם בשיקול הדעת‪ ,‬אך לא נפגעו ביכולת לבצע‪ .‬לכן‪ ,‬הוצע שהקורטקס הפרונטלי‬
‫הוא שאחראי לתכנון‪ ,‬בעוד שהטיפול בפעולה עצמה נעשה באזור אחר‪.‬‬
 ‫בקרה עצמית ו‪Feedback control-‬‬

‫פרק זה עוסק במנגנון שמבטיח את ההתאמה שבין ההתנהגות בפועל לבין התכנון שלה‪.‬‬

‫‪Feedback control‬‬

‫מודל של המנגנון הזה נקרא “‪ ”feedback loop‬ולו ארבעה אלמנטים‪ .‬האלמנט הראשון הוא הצבת המטרה או הערך‬
‫שאותו רוצים להשיג‪ .‬האלמנט השני הינו הקלט של תפיסת ההתנהגות הנוכחית והשפעותיה‪ .‬בדרך כלל זו מחשבה אולם‬
‫אין זה הכרחי שהיא תהיה מודעת‪ .‬ההתאמה בין שני האלמנטים נעשית על ידי אלמנט שלישי‪ .”comparator“ :‬אם אין‬
‫פער בין הפלט ההתנהגותי למטרה הרי שאין צורך בשיפור ההתנהגות ובשימוש במנגנון הפידבק‪ .‬אולם אם ישנו פער כזה‬
‫הרי שמנגנון הפידבק ייכנס לפעולה ודרך השפעת הסביבה ייצר קלט חדש כלומר תפיסה חדשה של ההתנהגות הנוכחית‬
‫והשפעותיה ששוב תעבור התאמה עם המטרה באמצעות ה‪ comparator-‬ותייצר פלט התנהגותי וכן הלאה‪.1‬‬

‫מודל זה מניח כי הפעולה הינה תמיד מוכוונת מטרה כך שהחיים הינם רצף של כינון מטרות שונות המתממשות על ידי‬
‫הפעילות החיצונית שמווסתת באמצעות מנגנון הפידבק בהתאם למטרה שהוצבה‪ .‬כך יוצא שמודל זה הינו אינסופי‬
‫ופרוש על כל החיים‪.‬‬

‫‪Self directed attention and the action of the comparator‬‬

‫ישנה עדות אמפירית לכך שכאשר לאדם יש מטרה הוא אכן מתבונן ישירות בעצמו ובמסגרת התבוננות זו הוא מנסה‬
‫להתאים את התנהגותו לשם השגת המטרה – מה שמעיד על ה‪ .comparator -‬כמו כן נעשה ניסוי בו הנבדקים לא יכלו‬
‫לבצע את ההשוואה בין התנהגותם למטרה מבלי לאסוף אינפורמציה‪ .‬הממצאים העלו שאנשים שהינם ככלל יותר “‬
‫‪ ”self-focus‬נטו לאסוף יותר אינפורמציה מה שמעיד על שימוש יתר ב‪ .comparator-‬כמו כן אנשים כאלו הצליחו‬
‫לערוך ביקורת יותר טובה על התנהגותם ולכוון אותה קרוב יותר למטרה שהוצבה‪.‬‬

‫הארגון ההיררכי‬

‫מודל ה‪ ” feedback loop“-‬הינו פשוט מדי בכדי לתת דין וחשבון אודות הגיוון של הפעולות את מטרת העל הרעיונית‪.‬‬
‫אופן ה"הרכבה" יוסבר להלן‪ .‬מטרת העל (למשל‪ :‬השאיפה להיות טוב) אינה מתורגמת ישירות לפעולה פיזיקאלית אלא‬
‫באמצעות ה‪ comparator-‬המשווה בין הקלט של תפיסת המצב הנוכחי לבין המטרה הרעיונית היא מתורגמת‬
‫למטרת‪-‬עיקרון שהיא בדרך כלל תכונה של האישיות (כמו‪ :‬להיות מתחשב) שגם היא לא מתורגמת לפעולה פיזיקאלית‬
‫אלא היא מושווית באמצעות ה‪ comparator-‬לתפיסת המצב הנוכחי ומתורגמת למטרת‪-‬תוכנית (לקנות לאשתי פרחים)‬

‫‪ 1‬בספר ישנה אילוסטרציה של המודל הזה שלדעתי מבהירה מאד את העסק בעמוד ‪.403‬‬
 ‫שהיא באמצעות ה‪ comparator-‬מושווית‪ ,‬כפי שכבר אמרנו‪ ,‬לקלט של תפיסת ההתנהגות הנוכחית והשפעותיה‬
‫ומייצרת פלט של פעילות פיזיקאלית‪ .‬הפידבק מהפעולה הפיזיקאלית הסופית חוזר לכל שלב בהיררכיית המטרות‬
‫וההתאמה בין השנים נבדקת בעצם שלוש פעמים‪ :‬ביחס לתוכנית‪ ,‬ביחס לעיקרון וביחס לרעיון‪ .‬חשוב לציין שכל שלב‬
‫בהיררכיה אינו מכתיב באופן חד ערכי את השלב הבא אלא כל שלב יכול להיות ממומש בדרכים שונות‪ .‬האופן שבו‬
‫התוכנית (השלב האחרון בהיררכיה שניתן לאפיין אותה כאסטרטגיה) תתפרק לפעולות ספציפיות אינה מתוארת במודל‬
‫הזה‪ .‬התוכנית מורכבת מרצף של פעולות צפויות‪ ,‬כך למשל לקנות פרחים פירושו להיכנס לחנות‪ ,‬לבחור פרחים‪ ,‬לשלם‪,‬‬
‫אולם האופן שבו כל פעולה תתבצע אינו מוכרע‪ ,‬כך למשל התוכנית לא מכריעה אם תשלם על הפרחים במזומן או‬
‫באשראי‪ .‬שאנשים מבצעים ולכן הוצע מודל מורכב יותר‪ ”feedback hierarchy “ :‬המושתת על המודל הבסיסי יותר של‬
‫ה‪ .” feedback loop“2-‬על פי המודל הזה ישנן מטרות‪-‬רעיוניות‪ ,‬מטרות‪-‬עקרון ומטרות‪-‬תוכנית כך שמטרות התוכנית‬
‫מרכיבות את מטרת העיקרון ומטרות העיקרון מרכיבות‬

‫עניינים נוספים הקשורים בארגון ההיררכי‬

‫לא כל השלבים בהיררכיה פעילים כל הזמן‪ .‬הרוטינה של מטרות‪-‬התוכנית משכיחה מאיתנו את מטרות העל להן הן‬
‫כפופות‪ .‬אינדיקציה לכך היא שאנשים נוטים יותר לתאר את פעולותיהם מאשר את מי שהם‪ .‬לעיתים‪ ,‬התוכניות‪ ,‬באופן‬
‫לא מכוון‪ ,‬פוגעות במטרות‪-‬העיקרון או לחילופין מבצעות אותן‪ .‬כך למשל קניית נעליים במבצע מתוך מוטיבציה‬
‫אסתטית ולא מתוך חסכנות מחזקת את עיקרון החסכנות על אף שהוא אינו מכוון‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬עיקרון של הרזייה‬
‫יכול להיפגע כאשר אדם נכנס למטרת‪-‬תוכנית של השתתפות במסיבה בה מוצעים מאכלים שמנוניים‪.‬‬

‫שתי הערות נוספות‪:‬‬

‫תוכנית אחת יכולה לפעול בשירות של עקרונות שונים – קניית פרחים מתוך טוב לב או מתוך ניסיון לעשות‬ ‫‪-‬‬
‫מניפולציה רגשית על הזולת‪.‬‬
‫יכול להיות מצב בו ישנן שתי מטרות‪-‬עיקרון או לחילופין שתי מטרות‪-‬רעיון שלא יתיישבו זה עם זה וזה ייצור‬ ‫‪-‬‬
‫קונפליקט בין המטרות השונות‪.‬‬

‫עניינים הנוגעים לסידור היררכי‬

‫כמה שאלות בולטות עולות בנוגע לסידור ההיררכי‪ .‬הראשונה היא האם כל השלבים פעילים כל הזמן? והתשובה היא‬
‫שלא בהכרח‪ .‬רובנו לא חושבים באופן תמידי על השלבים העליונים יותר‪ ,‬והרבה פעמים מתרכזים בעיקר בשלב‬
‫התכניות‪ .‬זה מה שקורה לנו כאשר אנו עושים את הדברים הרוטיניים של החיים‪ :‬עושים קניות‪ ,‬שוטפים כלים וכ"ו‪.‬‬
‫עקב העובדה שאנו משתמשים בשלב התכניות בצורה שכיחה הרבה יותר מבשלבים העליונים יותר‪ ,‬גורמת לכך שאנשים‬
‫נוטים לתאר את עצמם בתור מה שהם עושים ולא מי שהם באמת‪ .‬זה מצביע על כך ששלב התכניות הוא כנראה השלב‬
‫הבולט ביותר לאנשים‪ .‬אך יש לזכור כי אמנם השלב הנמוך (שלב התוכניות) הוא לרוב השלב שבשליטה אך זה לא אומר‬
‫שהשלבים הגבוהים יותר אינם מושפעים ממעשי היום יום שלנו‪ .‬הם יכולים להיות מושפעים גם לטוב וגם לרע‪ .‬יש‬
‫פעמים שאותה פעולה המגיעה משלב התכניות (למשל שני אנשים הקונים פרחים לחברתם) מגיעה משני עקרונות שונים‬
‫לגמרי (אצל בן אדם אחד העיקרון יכול להיות התחשבות‪ ,‬ואצל השני חסכנות)‪ .‬עוד נקודה היא שלפעמים אנשים מנסים‬

‫‪ 2‬שוב‪ ,‬כדאי לעיין באילוסטרציה של המודל הזה ספר בעמוד ‪.405‬‬

‫להשיג כמה ערכים באותו שלב‪ .‬לפעמים זה משתלב היטב (להיות מתחשב יכול להשתלב עם להיות צנוע) אך לפעמים‬
‫העניינים מתנגשים (הרצון להשיג ציונים טובים לא מסתדר כל כך עם הרצון לחיי חברה ענפים)‪ .‬מצב כזה בו שני ערכים‬
‫באותו שלב מתנגשים נקרא‪ :‬התנגשות מטרות‪.‬‬

‫עדויות להיררכיה‬

‫האם התנהגות מסודרת בצורה היררכית? הניסוי של וולצר ווגנר משנת ‪ 1985‬מציע שכן‪ .‬הם התחילו בלשאול איך אנשים‬
‫מתייחסים לפעולות של עצמם‪ .‬כל פעולה יכולה להיות מתוארת בכמה דרכים‪ .‬למשל כתיבה בשיעור יכולה להיות‬
‫מתוארת כ‪" :‬כתיבת אותיות על דף לבן"‪" ,‬ניסיון להצליח בקורס" או אפילו כ‪" :‬רצון לרכוש השכלה"‪ .‬הצורה שבה‬
‫אתה מתאר את הפעולה שלך‪ ,‬מצביעה על איזה מטרות אתה משרת בה‪ .‬הניסוי מראה שאנשים בדרך כלל נוטים לייחס‬
‫לפעולות שלהם את השלב הגבוה היותר האפשרי (למשל כתיבה בשיעור לרוב תתואר כ‪":‬ניסיון להצליח בקורס")‪ ,‬אך‬
‫ברגע שמתעוררים קשיים בנושא אנו מייד חוזרים לשלב הנמוך ביותר (כתיבה בשיעור תתואר כ‪" :‬ניסיון לכתוב כמה‬
‫שיותר מילים שהמרצה אומר")‪ .‬ברגע שאנו מצליחים לפתור את הבעיה‪ ,‬התיאור שב ועולה לשלב הגבוה ביותר‪.‬‬

‫רגשות‬

‫איך גישת התקנון העצמי ( ‪ )self regulation‬מתמודדת עם רגשות? הרב סימון (‪ )1967‬טוען שרגשות הם עניין מכריע‬
‫בגישה‪ .‬הרבה פעמים אנשים נצרכים לעשות מספר פעולות באופן רציף‪ ,‬הסדר שבוא אנו עושים את הדברים הוא עניין‬
‫של סדר עדיפויות‪ .‬סדר עדיפויות הוא עניין דינמי‪ ,‬הנתון לארגון מחדש לעיתים קרובות‪ .‬סימון מציע שרגשות הם קריאה‬
‫מבפנים לשינוי סדר העדיפויות‪ .‬למשל‪ :‬החלטת לנסוע לחוף‪ ,‬להשתזף‪ ,‬לשחק מטקות‪ ,‬לנסוע לאכול משהו ובדרך הביתה‬
‫למלא דלק‪ .‬אם המכל שלך מתחיל להתרוקן כבר בדרך לחוף‪ ,‬הגיוני שתתחיל להרגיש חרדה קלה‪ ,‬אם החרדה תהיה‬
‫גדולה מספיק אז כנראה שתעשה שינוי בסדר העדיפויות שלך ותחליט למלא דלק לפני הנסיעה לחוף‪ .‬התיאוריה של‬
‫סימון מתאימה לתיאוריה של קרבר ושאייר ( ‪ ,) 1990‬שרגשות מיוצרות על ידי מערכת העוקבת אחרי‪" :‬כמה טוב דברים‬
‫הולכים" בדרך להשגת המטרות‪ .‬כשדברים מתקדמים טוב‪ ,‬אתה מרגיש טוב‪ .‬אם דברים הולכים יותר טוב מהמצופה‪,‬‬
‫אתה עשוי להרגיש אקסטזה או אושר עילאי‪ .‬כשדברים לא הולכים טוב אתה עשוי לחוות רגשות כמו דיכאון או לחץ‪.‬‬
‫רגשות מתוארים כתגובה סובייקטיבית לכמה טוב אתה מצליח להשיג את המטרה‪.‬‬

‫השלכות של ציפיות‪ :‬השקעה אל מול נטישה‬

‫נבחן לעומק מה קורה במצבים של קשיים‪ .‬כשיש מכשול רציני הוא לרוב ישבש את המאמצים שלנו להשגת המטרה‪.‬‬
‫לפעמים באופן חולף ולפעמים באופן קבוע יותר‪ .‬זה יכול לקרות לפני התחלת הפעולה (במקרה והבן אדם צופה‬
‫מכשולים)‪ ,‬או תוך כדי הפעולה (כאשר הקשיים מגיעים באופן מפתיע)‪ .‬הקשיים גורמים לעיתים להפסקת הפעולה‪,‬‬
‫ולתהייה מה הסיכויים שלך להשגת המטרה‪ .‬הציפייה להצלחה הוא נושא שדנו בו כבר בפרקים הקודמים‪ ,‬והוא מהווה‬
‫קשר בין מודלים לימודיים לנושא הפרק שלנו‪ .‬ציפייה של הצלחה משפיעה על תקנון עצמי‪ ,‬כמו שהיא משפיעה‬
‫בתיאוריות אחרות‪ .‬בטחון בהצלחה מוביל אנשים לניסיון מוגבר להגיע אל המטרה‪ ,‬לעומת זאת פקפוקים ביכולת‬
‫ההצלחה שלנו‪ ,‬תגרום להפחתת הניסיון להצליח במשימה‪ ,‬ולעיתים אף לנטישת המטרה‪ .‬מחקרים הראו שאנשים‬
‫הבטוחים ביכולת שלהם להצליח‪ ,‬יהיו עקביים יותר בהשלמת משימות מאשר אנשים שמפקפקים ביכולות שלהם‪.‬‬

‫נטישה חלקית‬

‫בפסקאות למעלה עשינו הבחנה דיכוטומית בין המשך הפעולה להשגת המטרה‪ ,‬להפסקת הפעולה‪ .‬הרבה פעמים יש שלבי‬
‫ביניים שבהם מטרה אחת מאוד נעלה‪ ,‬מוחלפת באחרת קצת יותר פשוטה‪ .‬אמנם יש פה ויתור על חלק מסוים‪ ,‬אך אין‬
‫נטישה מוחלטת של המטרה‪ .‬יש להדגיש כי יש פעמים שבהם נטישה של המטרה זאת לא הדרך ויש להיות נחושים על‬
‫מנת להשיג את המטרה‪ .‬אך יש פעמים שצריך לדעת לנטוש‪ ,‬ואין טעם להיצמד למטרה אבודה‪( .‬למשל יש לדעת מתי‬
‫לוותר על אהבה אבודה‪ ,‬נחישות במקרה הזה לא בהכרח תוביל אותנו למקום הנכון)‪.‬‬

‫לעשות או להימנע‬

‫עד כה עסקנו בפרק בהשגת המטרות באופן אקטיבי (עשייה של דבר אשר מביאה לתוצאה מסוימת)‪ .‬אך יש גם את‬
‫המקרה ההופכי של עשיית דבר באופן אקטיבי‪ ,‬וזה להימנע ממשהו‪ .‬למשל להימנע מאיום מסוים‪ ,‬או להימנע ממעשה‬
‫העלול לפגוע במישהו‪ .‬לפעמים אותה פעילות בשלב התוכניות הנמוך כמו הצלחה במבחן‪ ,‬תבוא משתי סיבות שונות‬
‫בשלב העקרונות‪ .‬אדם אחד ירצה להצליח במבחן על מנת לשרת את העיקרון של הצלחה בלימודים‪ ,‬ואדם אחר ירצה‬
‫להצליח על מנת לשרת את עיקרון ההימנעות מכישלון‪.‬‬

‫פעילויות מבוססות כוונה ופעילויות מבוססות גירויים‬

‫עד כה עסקנו בפרק בפעילות שמבוססת על כוונה‪ ,‬זאת אומרת אדם מחליט על מעשה כלשהוא ופועל לפיו‪ .‬מחקרים‬
‫שונים מראים שישנם גם פעילות שמבוססת על גירויים חיצוניים שהאדם מקבל‪ .‬למשל בניסוי שערכו קרבר ושותפים (‬
‫‪ ) 1983‬קבוצת אנשים חולקה לשתיים‪ .‬שתי הקבוצות קיבלו רשימת מילים והיו צריכים להרכיב משפטים‪ .‬לקבוצה‬
‫הראשונה ניתנו מילים בעלות משמעות עוינת ולקבוצה השנייה מילים בעלי משמעות ניטראלית‪ .‬לאחר מכן התבקש כל‬
‫אחד מהנבדקים היה צריך להעניש בן אדם כלשהוא‪ .‬נמצא שחברי הקבוצה הראשונה היו עוינים וקשוחים יותר מחברי‬
‫הקבוצה השנייה‪ .‬בניסוי אחר נמצא שהקשר הוא הדדי‪ ,‬אנשים שהיו צריכים להעניש בן אדם אחר הרכיבו לאחר מכן‬
‫משפטים עם משמעות עוינת יותר‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬פעולות לעיתים יכולות להיות מופעלות בצורה לא מודעת‪ ,‬ללא שהאדם‬
‫יבין באופן מלא את מטרת הפעולה‪ .‬הרעיון שפעולות של אדם‪ ,‬מושפעות מהסביבה לעיתים אפילו בצורה לא מודעת הוא‬
‫רעיון מדהים‪ .‬האם המערכת יכולה לפעול גם על בסיס כוונה וגם על בסיס גירויים? כנראה שכן‪ .‬הדברים הפשוטים‬
‫והיומיומיים יותר מופעלים לעיתים בצורה אוטומטית ויכולים להיות מושפעים על ידי גירויים חיצוניים‪ .‬הדברים‬
‫המסובכים יותר‪ ,‬הדורשים מחשבה מעמיקה הם יותר מבוססי כוונה‪.‬‬

‫תקנון עצמי כרוך בשליטה עצמית‬

‫לעיתים‪ ,‬אם כי לא תמיד‪ ,‬אנו פועלים בשביל לרסן פעולה אחת האמורה להביא תוצאה אחת‪ ,‬בשביל לעשות פעולה‬
‫שנייה האמורה להביא תוצאה שנייה‪ .‬הפעילות שאנו מנסים לרסן לרוב תהיה יותר אימפולסיבית ומגיעה מהשלבים‬
‫הנמוכים במערכת‪ ,‬ואילו הפעילות שאנו רוצים לעשות היא לרוב מגיעה מהשלבים היותר גבוהים מהמערכת‪ ,‬כמו שלב‬
‫העקרונות‪ .‬למשל בדיאטה‪ ,‬מצד אחד אתה רוצה לאכול כי אתה רעב‪ ,‬מצד שני אתה רוצה לשמור על המשקל כי אחד‬
‫העקרונות שלך הוא שמירה על אורח חיים בריא‪.‬‬

‫וויסות עצמי כשליטה עצמית‬

‫מעשים של וויסות עצמי לעיתים מצריכים שליטה עצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬לפעמים אנשים פועלים בדרך המרסנת התנהגות‬
‫המכוונת למטרה אחת בכדי לאפשר את השגתה של מטרה אחרת‪ .‬שליטה עצמית מייצגת תמיד מצב של קונפליקט‪,‬‬
‫מכיוון והמטרות לרוב מנוגדות זו לזו‪.‬‬

‫מצבים המחייבים שליטה עצמית מתעוררים בעקבות כל מיני נסיבות ונוגעים לסוגי בעיות שונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם העושה‬
‫דיאטה נמצא בקונפליקט בין הרעב לבין המטרה לא לאכול‪ .‬אנשים בעלי שליטה עצמית משתמשים במגוון רחב של‬
‫אסטרטגיות לנטרול פיתויים המונעים מהם להשיג מטרות לאורך זמן‪ .‬כישלון בשליטה העצמית נהוג לתאר כסיטואציה‬
‫המערבת נטייה אוטומטית לפעול בצורה אחת לעומת נטייה מחושבת ומאומצת לרסן את הנטייה האוטומטית‪.‬‬

‫הפעולה שנהוג לדכא מכונה דחף‪ , impulse ,‬רצון המתורגם אוטומטית למעשה אלא אם כן ירוסן‪ .‬נראה כי ישנה הקבלה‬
‫למודל שני המצבים‪ .‬ישנה עדות לכן שאימוץ הפעולה ברמה גבוהה יוביל לכך שיהיה קל יותר להתעלם מהתוצאות‬
‫המיידיות לטובת תוצאות עתידיות‪.‬‬

‫הפחתת הוויסות העצמי‪ :‬איבוד הזהות העצמית‬

‫הערכה‬ ‫ואלכוהול‬

‫הערכת מערכת הוויסות העצמי‬ ‫מיקוד עצמי מוביל לויסות עצמי טוב יותר‪ ,‬לכן הפחתה‬
‫במיקוד העצמי יביל להפחתה בויסות העצמי‪ .‬אדם‬
‫רצוי למדוד הבדלים בין אישיים דרך תהליכי‬ ‫המפחית את וויסותו העצמי אינו מפסיק את ההתנהגות‬
‫וויסות עצמי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אנשים בעלי מודעות עצמית‬ ‫אלא גורם לה להיות פחות מחושבת ויותר אימפולסיבית‪.‬‬
‫גבוהה‪ ,‬יהיו זהירים יותר ויוסתו עצמם יותר‬
‫מאחרים‪ .‬הם ישמו יותר לב אם מעשיהם לא‬ ‫שני גופי מחקרים בדקו את השפעותיה של הפחתת‬
‫יתאמו את כוונותיהם וישנו זאת בהתאם‪ .‬בעלי‬ ‫הויסות העצמי‪ .‬ישנם שני תהליכים מרכזים המובילים‬
‫מודעות עצמית נמוכה יתנהלו באופן אקראי יותר‬ ‫להפחתה במערכת הוויסות העצמי‪ ,‬אשר למרות שהם‬
‫ופחות ינחו את התנהגותם‪.‬‬ ‫נובעים ממקומות אחרים‪ ,‬השפעותיהם דומות‪:‬‬

‫ל‪-‬‬ ‫כאן‬ ‫מתייחסת‬ ‫העצמית‬ ‫המודעות‬ ‫‪ .1‬איבוד הזהות העצמית אל מול קבוצה (‬
‫‪ Conscientiousness‬ממודל ה‪ .BIG 5-‬ישנה עדות‬ ‫‪ :)deindividuation‬מצב שהאדם חווה כאשר הוא נמצא‬
‫בקבוצה‪ .‬אנשים במצב זה נוטים להתנהג יותר בגסות‪,‬‬
‫לכך שאנשים הגבוהים ב‪ -C‬הם בעלי נטייה לוויסות‬
‫אגרסיביות ופעולות ילדותיות ולא מרוסנות‪ .‬ישנה עדות‬
‫עצמי‪.‬‬
‫לכך שמצב זה מוביל לירידה במיקוד‪ .‬קל לראות שויסות‬
‫עצמי נמוך משפיע על הכוונת ההתנהגות‪ .‬כך שישנה‬
‫נטייה להתנהגות אימפולסיבית ולא מופעלת על ידי‬
‫תהליכי חשיבה וויסות‪.‬‬

‫‪ .2‬שתיית אלכוהול‪ :‬אנשים במצב שיכרות נוטים להיות‬

‫יותר אגרסיביים ואימפולסיביים‪ .‬האלכוהול ידוע בתור‬
‫המיקוד העצמי הוא יחסית חסר תוכן‪ ,‬לכן השפעת הוויסות העצמי שלו לאו דווקא קשורה למטרה עצמה‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫אתלט צריך להתמקד באימון‪.‬‬

‫‪ -Trapnell &Campbell, 1999‬הבחינו בין שני אספקטים של מודעות עצמית‪:‬‬

‫סקרנות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצורך לחקור מצבים המעוררים תחושות שליליות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הם יצרו מדד שנקרא ‪ ,Rumination – Reflection Questionnaire‬המתמקד בכל אחד מהמניעים בנפרד‪ .‬שאלות שנגעו‬
‫ל‪ Rumination -‬התייחסו ליכולת האדם להשאיר דברים מאחור ולהמשיך הלאה‪ ,‬קשור ל ‪ .-Neuroticism‬שאלות שנגעו‬
‫ל‪ Reflection-‬התייחסו לכך שהאדם מוקסם וסקרן לגבי החיים‪ ,‬קשור ל‪.Openness to Experience-‬‬

‫פונקציה נוספת של מערכת הוויסות העצמי‪ ,‬היא האם אנשים נוטים לראות את התנהגותם במונחים של רמות גבוהות‬
‫או נמוכות‪.‬‬

‫‪ -Vallacher & Wegner,1989‬יצרו למטרה זו את מדד ה‪ Behavior Identification Form . -‬טענו שבעלי תכונות אופי‬
‫זהות יכולים להיות מאוד שונים זה מזה אם הם חושבים על מטרותיהם ברמות שונות‪ .‬אנשים החושבים על מטרותיהם‬
‫ברמה גבוהה‪ ,‬נוטים להסתכל על "התמונה הגדולה"‪ .‬לעומת אנשים החושבים על מטרותיהם ברמה נמוכה הנוטים‬
‫להתמקד יותר בתפל‪.‬‬

‫הערכת מטרות‬

‫מערכת הויסות העצמי מדגישה מטרות ולכן חשוב גם להעריך מטרות אלו ואת ארגונן‪ .‬ידיעת אלו מטרות אדם מחשיב‬
‫כחשובות מספקת מידע בעל ערך רב לגבי האדם‪.‬‬

‫‪ - Emmons, 1986‬ביקש מאנשים לתאר את מטרותיהם העכשוויות בארבעה תחומים‪ :‬עבודה‪ /‬לימודים ובית‪ /‬משפחה‪,‬‬
‫מערכות יחסים חברתיות ופנאי‪ /‬בילוי ושעשוע‪ .‬הנבדקים התבקשו לחשוב על כוונותיהם ומטרותיהן ולא להשוות עצמם‬
‫לאנשים אחרים‪ .‬המחקר הניב תמונה אינדיבידואלית של המטרות שהעסיקו את הנבדק‪.‬‬

‫וויסות באמצעות משוב מוטעה‬

‫בעיות ושינויים בהתנהגות‬
‫לאחר שאנשים פועלים בדרך כלשהי הם יבדקו האם הם‬
‫בעיות כקונפליקטים בין מטרות‪ ,‬וחוסר באסטרטגיות‬ ‫פעל לפי איך שהם התכוונו‪ .‬חוקרים מצאו כי המשוב‬
‫ספציפיות‬ ‫בתהליך זה חשוב כל כך עד כי אנשים יחפשו אותו‬
‫ויסתמכו עליו גם אם הוא לא אומר להם דבר‪ ,‬גם עם‬
‫המודל ההיררכי מציע מספר דרכים בהן בעיות יכולות‬
‫להתעורר‪ .‬הדרך הפשוטה ביותר נובעת מהרעיון של‬ ‫יאמר להם שהוא לא אומר דבר וגם עם ההסתמכות עליו‬
‫קונפליקט הטבוע באופן עמוק בין מטרות שונות‪.‬‬ ‫תיצור בעיות‪.‬‬
‫הקונפליקט מתרחש כאשר אדם מחויב לשתי מטרות‬
‫כאשר אנשים מפרשים בצורה לא נכונה התנהגות של‬
‫שאינן ניתנות להשגה באותו זמן‪ .‬למשל‪ ,‬להיות‬
‫אחרים או מסתמכים על רמזים לא נכונים יכול להיוצר‬
‫מצב בו יפרשו לא נכון הבעת פנים כדחייה כאשר הסיבה‬
‫האמיתית להבעת פנים זו היא שהוא שכח להוציא את‬
‫החתול‪ .‬מצב זה יכול להוביל להיווצרות בעיות‪.‬‬

‫דוגמא זו גם מוכיחה עד כמה אנשים יכולים להסתמך על‬

‫במערכת יחסים קרובה אך להיות עצמאי‪ .‬ניתן לשלב לסירוגין בין המטרות אך זה יכול להיות מלחיץ ומתיש‪ .‬פתרון אחר‬
‫הוא להחליט שמטרה אחת תורמת לך יותר מהשנייה ועקב כך להשקיע יותר בהשגתה‪ .‬רעיון שני שעלה ע"י המודל‬
‫ההיררכי הוא שאנשים לעיתים רוצים להשיג מטרות לא מוחשיות‪ ,‬והם אינם יודעים כיצד להשיג אותן‪ .‬אם חסר הידע‬
‫הספציפי לגבי דרך השגת המטרה‪ ,‬מנגנון הוויסות העצמי לא יפעל‪ .‬אנשים רבים רוצים "להיות מאושרים"‪" ,‬להצליח"‬
‫אך הם אינם יודעים אסטרטגית כיצד להשיג זאת‪ .‬הם אינם יכולים לתאר ספציפית את ההתנהגות שתוביל אותם‬
‫להשגת המטרה‪ ,‬ולכן הם אינם יכולים להתקדם לעבר המטרה והם נמצאים במצב של מצוקה‪.‬‬

‫בעיות הנובעות מחוסר יכולת להתנתק ממטרות‬

‫המקור השלישי לבעיות נובע מכך שאנשים המצפים להיכשל‪ ,‬מפסיקים לנסות להצליח‪ .‬לעיתים‪ ,‬זו התגובה הנכונה‪ .‬אך‬
‫עם זאת לעיתים לא קל להתנתק מהמטרה‪ .‬יש מטרות שקשה מאוד לוותר עליהן אפילו אם האדם מלא ספקות לגבי‬
‫השגתן‪ .‬המודל ההיררכי טוען שקשה לוותר על מטרות מסוימות מכיוון והן מדורגות גבוהה בהיררכיה העצמית ולכן‬
‫מרכזיות בתדמית העצמית‪ .‬או שהן מייצגות שבילים בדרך למטרה גבוהה יותר‪ .‬לעיתים משמעות הויתור על מטרה‬
‫כלשהי מסמל את הויתור על אופי האדם שאתה רוצה להיות‪.‬‬

‫ספקות רציניות לגבי היכולת להשיג מטרה כלשהי‪ ,‬יכולות להצביע על דפוס התנהגות צפוי‪ .‬תחילה יפסיקו לנסות‪ ,‬אך‬
‫לאחר זמן מה הם יתעמתו שוב מול המטרה‪ .‬ספקות עמוקות לגבי השגת מטרה חשובה עלולים להוביל למעגל חוזר‬
‫ונשנה של מאמץ מפוזר‪ ,‬ספקות‪ ,‬לחץ‪ ,‬התנתקות וחזרה מחודשת להתעמתות עם המטרה‪.‬‬

‫באופן כללי כאשר אנשים נכשלים במשימה הם ירצו להתעלם מזה‪ ,‬לשים את זה מאחוריהם ולהמשיך הלאה‪ .‬אחרי‬
‫כישלון‪ ,‬רוב האנשים ימנעו ממיקוד עצמי כלומר‪ ,‬ינסו להימנע מלחשוב על הכישלון‪ .‬לעומת אחרי הצלחה אנשים‬
‫יתמקדו בהצלחה‪.‬‬

‫‪ - Pyszczynski & Greenberg, 1987,1985‬מצאו שאצל אנשים הסובלים מדיכאון הדפוס הפוך‪ .‬הם יתמקדו בעצמם‬
‫יותר אחרי כישלון מאשר אחרי הצלחה‪ .‬זאת מכיוון שלאנשים מדוכאים יש קושי רב בויתור על מטרתם‪ .‬במצב של‬
‫כישלון הם ימשיכו להיאחז במטרה גם אם היא לא הייתה חשובה ואילו במצב של הצלחה הם יתנו לזה לחמוק מבלי‬
‫להנות מההצלחה‪.‬‬

‫זה לא תמיד שלילי להמשיך לחשוב על הכישלון‪ .‬זה יכול לעודד אותך להשתדל יותר בפעם הבאה‪ ,‬או להוביל אותך‬
‫לרעיונות איך לשנות ולהשתפר להבא‪ Pyszczynski & Greenberg .‬טענו שפעולה זו מסוכנת כאשר הכישלון הוא בלתי‬
‫הפיך‪ .‬כאשר אנשים מאבדים חלק גדול מערכם העצמי ומתמקדים זמן רב מדי בניסיון להשיב אותו נגרמת להם מצוקה‬
‫רבה‪ .‬אצל אלו העושים זאת לעיתים קרובות זה נהפך להרגל‪ .‬התמקדות בכישלון והתעלמות מהצלחה משמרות‬
‫סימפטומים של דיכאון ומנציחים את הדפוס השלילי‪.‬‬

‫‪ -.Susan Nolen-Hoeksema et al‬טענו שבעלי נטייה לדיכאון ממקדים חלק גדול מתשומת ליבם ברגשותיהם‬
‫השליליים‪.‬‬
 ‫וויסות עצמי ותהליך התרפיה‬

‫‪ - Fred Kanfer and colleagues‬תיארו את רעיונות הטיפול באופן דומה לרעיונות מערכת הוויסות העצמי ועקרונות‬
‫הגישה הקוגניטיבית‪ .‬אחת הנקודות שהם העלו היא שרוב ההתנהגות האנושית אינה מפוקחת באופן תמידי אלא‬
‫מופעלת באופן אוטומטי (טענה התואמת את הגישה הקוגניטיבית)‪ .‬הטיפול הוא בחלקו ניסיון לשבור את האוטומטיות‪,‬‬
‫לגרום למטופל לשלוט בתהליכים המתרחשים בו‪ .‬הטיפול צריך לעזור למטופל להחליף את התגובה האוטומטית‬
‫הבעייתית בתגובה אוטומטית שאינה בעייתית‪ .‬הצלחת הטיפול קשורה בעד כמה ההתנהגות האוטומטית מקודדת עמוק‬
‫בזיכרון‪ .‬תגובות חדשות שנלמדו בטיפול יהפכו אוטומטיות ע"י בנייתם בזיכרון‪ .‬דבר המגדיל את הסיכויים שהתנהגות‬
‫זו תהיה בשימוש בעתיד‪ .‬טכניקות מקובלות להחלפת תגובה אוטומטית בזמן טיפול הן שימוש בדמיון‪ ,‬משחקי תפקידים‬
‫ותרגול שינויים מהטיפול בחיי היום יום‪.‬‬

‫‪ - Kanfer & Busemeyer, 1982‬טענו שתהליך הטיפול עצמו הוא מערכת משוב דינמית‪ .‬הטיפול הוא סדרה של שלבים‬
‫בה המטופל משתמש באופן קבוע במשוב‪ ,‬הן מהטיפול והן מפעולות בחייו‪ ,‬בכדי לעצב את תהליך הטיפול דרך תוכנית‬
‫ארוכת טווח של שינויים‪ .‬ככל שאתה מתקדם חשוב לוודא שהמטרות אליהן אתה חותר תומכות במטרת העל‪.‬‬

‫טיפול הוא אימון בפתרון בעיות‬

‫נטען ע"י אנשים רבים שעל טיפול לא רק לפתור בעיות בהווה‪ ,‬אלא לשנות התנהגות של אדם כך שיוכל לקחת החלטות‪,‬‬
‫לפתור בעיות ולהתמודד איתן בהמשך בצורה טובה יותר‪.‬‬

‫‪ - Means-end analisis‬דרך להגיע למצב שבו ניתן יהיה לקבל החלטות בצורה טובה יותר‪:‬‬

‫התהליך שמתבצע בשיטה זו‪:‬‬

‫ציון הפער שבין המצב הנוכחי למצב אליו המטופל שואף להגיע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניסיון לחשוב על פעולה שתקטין את הפער בין הרצוי למצוי‪( .‬לרוב המחשבות הראשונות יהיו בקנה מידה גדול‬ ‫‪.2‬‬
‫מאוד ומופשטות ביותר)‪.‬‬
‫תהליך של פירוק כל מטרה "גדולה" למספר מטרות קטנות‪ -‬כך הדרך לפתרון הולכת ונעשית ברורה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוצרה האסטרטגיה לפעולה ומשם תהליך הביצוע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דוגמא ‪ :‬התהליך נוסה על קבוצה של תלמידי בית‪ -‬ספר ממעמד נמוך על מנת לגרום להם להגיע למטרה של סיום‬
‫הלימודים ואולי אף המשך לימודים אקדמאים‪ .‬המטרה הכללית שהייתה לגרום לתלמידים לראות עצמם כאקדמיים‬
‫הושגה באמצעות פירוק למטרות משניות בדרך‪ ,‬ששינו לתלמידים את ההסתכלות שלהם על עצמם ועל דרך חייהם‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬גרמה התוכנית לתלמידים להיות מחויבים יותר בהווה לביה"ס‪.‬‬

‫מספר דברים שיש לשים לב לגבי שיטת טיפול זה‪:‬‬

‫ישנם מקרים שבהם הפירוק לגורמים בצורה מופרזת והספציפיות של הפעולות שיש לבצע יכולות דווקא לגרוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זאת ע"י גרימה לירידה במוטיבציה‪ .‬ככל הנראה אנשים נוטים להתנהל בצורה הטובה ביותר דווקא כשיש להם‬
‫יכולת להיות גמישים‪ .‬בנוסף גמישות נותן את האופציה "לקפוץ" על הזדמנויות‪.‬‬
‫יש להקפיד לקבל משוב אובייקטיבי ומדויק על התהליך‪ .‬דבר זה גם משחרר מן הצורך לתפקד בצורה "הנכונה"‬ ‫‪-‬‬
‫באופן תמידי‪ .‬בנוסף‪ ,‬זה עוזר לאדם לראות שהוא בכיוון הנכון‪.‬‬

‫תיאוריות של "איזון עצמי"‪ :‬בעיות ותחזיות‬

‫סביב גישה הזו (כמו הגישה הקוגניטיבית)‪ ,‬עלו הרבה שאלות ותהיות‪.‬‬

‫מספר נושאים עליהם יש ביקורת ומחלוקת‪:‬‬

‫ביקורת אחת סובבת סביב ההקבלה לעולם הרובוטים והאלקטרוניקה של המוח האנושי‪ .‬לרובוטים אין מוח‬ ‫‪.1‬‬
‫אנושי ולכן הם חסרים תכונות מהותיות להבנה של תהליכים בנפש‪.‬‬

‫תגובות לביקורת זו‪:‬‬

‫הביקורת נובעת מתוך ההנחה שלבני אדם יש רצון חופשי‪ ,‬אולם לא כולם חושבים כך או לפחות לא באופן‬ ‫‪-‬‬
‫מלא‪.‬‬
‫עולם הרובוטיקה והאלקטרוניקה בא רק על מנת להמחיש מערכת של משובים על התנהגות‪ .‬עולם הרובוטיקה‬ ‫‪-‬‬
‫לא מתאים להמחשה של התנהגות של בני אדם‪ ,‬אולם הוא כן יכול ליצור בדיוק רב מערכת של משובים‬
‫ותגובות על התנהגות‪.‬‬
‫נקודה שנייה לביקורת על הגישה הזו היא שהמודם של משובים‪ ,‬עליו מושתת הגישה יוצא מתוך נקודת הנחה‬ ‫‪.2‬‬
‫שישנה יציבות בסיסית בהתנהגות האדם‪ .‬דבר זה לא נכון ובנוסף אין זה נכון לצפות מאדם שיראה יציבות‬
‫מוחלטת ועקביות בתהליכים של שינוי התנהגות‪.‬‬

‫תגובות לביקורת זו‪:‬‬

‫אכן הגישה גם היא רואה שאין זה נכון להניח שאנשים מיסודם לא דינמיים‪ ,‬אולם‪ ,‬זה שאנשים דינמיים אינו‬ ‫‪-‬‬
‫הופך אותם לאנשים בעלי פחות מטרות‪ .‬כל תהליך המשוב עצמו צריך להיות דינמי גם הוא על מנת להתאים‬
‫להשתנות של האנשים‪ .‬ועדיין לשמור על המטרה‪ .‬לכן לא קיימת סתירה בין העובדה שאנשים משנים את מה‬
‫שהם עושים והעובדה שהתנהגות מופיעה במערכת של שליטה באמצעות משובים‪.‬‬
‫נקודה שלישית לביקורת היא שעל‪-‬פי גישה זו אין הסבר למה שקורה לפני התהליך של הביצוע ושל קבלת‬ ‫‪.3‬‬
‫ההחלטות‪ .‬כלומר‪ ,‬מה מביא אדם להתנהג מראש בצורה מסוימת? מאין מגיעות המטרות הגדולות שלו?‬

‫תגובות לביקורת זו‪:‬‬

‫הגישה הזו מראש מניחה שקיימת מערכות שונות שמטרתה לתאם פעילויות לקבלל החלטות וכו' אולם הן‬ ‫‪-‬‬
‫מושפעות גם הן ממערכת קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫לאנשים יש מערכות מובנות של הישרדות וכו'‪ ..‬שלא באופן מודע נכנסות לעיתים רבות לדרך קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לכן הגישה הזו כל הזמן מונחית ע"י עקרונות בסיסיים אלו‪ .‬פתרון זה גם הוא אינו מלא‪.‬‬
‫נקודה נוספת לביקורת היא שאין ע"פ גישה זו הסבר מלא למהי האישיות‪ .‬מוסבר התהליך שהאדם עובר אבל‬ ‫‪.4‬‬
‫לא מיהו האדם‪.‬‬

‫תגובה לביקורת זו‪:‬‬

‫אכן התיאוריה הזו אינה באה להסביר אישיות והיא אכן לא תיאוריה מלאה‪ .‬אבל היא גם לא מתיימרת להיות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫תיאוריה זו באה להסביר את טבע החוויות של האדם‪ ,‬שככל הנראה יש לו השלכות על האישיות‪.‬‬

‫למרות הביקורת התיאוריה הזו היא אפקטיבית ונותנת כיוון לחיפוש תשובות לאיך דברים פועלים ומראה כיוונים‬
‫שאינם אינטואיטיבים ע"י שיטות אחרות‪ .‬ככל הנראה יש עוד מה לחקור בכיוון‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במודלים של בקרה עצמית ( ‪ )self- regulation models‬ההתנהגות קשורה לעיתים לסכימה של הסביבה‪ .‬כוונות הן תוצר‬
‫של עיבוד של הסביבה‪ .‬התוצאה של העיבוד היא ההחלטה האם לפעול או לא לפעול‪.‬‬

‫התיאוריה המתייחס לגישה הזו מדגישה מטרות ככלל ומתייחסת למטרות מסוגים שונים‪ .‬יש למצב את המטרה‬
‫במיקום המתאים ע"מ להגיע לתוצאה רצויה (גבוהה מדי תגרום לא לאמץ אותה‪ ,‬נמוכה מדי לא תביא להישגים‬
‫גבוהים)‪ .‬ישנן מטרות הנוגעות לדרך (חשובות ע"מ לודא שהתנהגות מתבצעת) ומטרות הנוגעות לתוצאה‪.‬‬

‫מנגנונים של בקרה עצמית פועלים באופן תמידי ע"מ לאזן ולשנות דרכי חשיבה ופעולה במקרה של חוסר התאמה בין‬
‫ההתנהגות למטרה הרצויה‪ .‬הגישה הזו מדגישה שתהליך הבקרה הוא אינסופי ומתבצע ע"י יצירת היררכיה של מטרות‪.‬‬
‫מטרה אחת יכולה להיות מושגת באמצעות מספר דרכי פעולה וכן דרך פעולה אחת יכולה לשרת מטרות שונות‪ .‬כאשר‬
‫אדם נתקל בקושי בדרך הפעולה שתי אפשרויות‪ :‬לנסות ולהמשיך או לוותר לעיתים הבחירה בויתור היא חלקית‪.‬‬

‫רגשות מופיעות ע"מ ליצור סדרי עדיפויות למטרות שונות‪ .‬בנוסף נותנות מושג סובייקטיבי לבקרה של טיב הדרך‬
‫והפעולות‪ .‬רגשות אם כן‪ ,‬מעבירות מידע חשוב‪ ,‬בעל השפעה חשובה על ההתנהגות‪.‬‬

‫חלק מההתנהגויות מופיעות בצורה אינטואיטיבית (‪ ,)intuitive system‬ללא מחשבה מוקדמת ומופעלות ע"י טריגרים‬
‫ולעיתים אף ללא מודעות‪ .‬בעוד חלק מדרכי הפעולה מופעלות ע"י כוונה וחשיבה מוקדמת ( ‪ .)rational system‬במקרה‬
‫של טיפול בדרכי פעולה יש (כמו בגישה הקוגניטיבית) באופן מודע‪ ,‬לגרום לאי‪-‬הפעלתן של המערכות האינטואיטיביות‪.‬‬
‫בקרה עצמית לעיתים תכלול מערכת שליטה עצמית שתברור התנהגויות רצויות לפי מטרות חשובות יותר או פחות‪.‬‬

‫הערכה של אנשים ע"פ הגישה הזו היא הערכה של הבדלים בין אנשים במערות הבקרה העצמיות שלהם‪ .‬מספר בעיות‬
‫שיכולות לצוץ לפי גישה זו‪ .1 :‬ההתמקדות במטרות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה‪ .2 .‬המחסור בבקרה טובה‬
‫במהלך התהליך ובמטרות המשניות‪ . 3 .‬חוסר יכולת להתנתק מהתנהגויות שגורמות לחוסר השגה של מטרה‪ .‬אנשים‬
‫דכאוניים מראים קושי על התנתקות ממטרה‪.‬‬
‫ניתן באמצעות טיפול לעבור את התהליך של הבקרה לשינוי התנהגות‪ .‬אחת המטרות המרכזיות בטיפול היא לעבור את‬
‫תהליך הבקרה ודרכו להצליח בעתיד להיות בעלי יכולות טובות יותר בפתרון בעיות‪.‬‬