‫בס"ד‬

‫בס"ד‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא _____________________________________________________ ‪3‬‬

‫רקע על הנושא ____________________________________________________________ ‪3‬‬

‫אוכלוסיית המחקר ____________________________________________ ‪6‬‬

‫הדגימה____________________________________________________ ‪7‬‬
‫מערך המחקר _______________________________________________ ‪8‬‬
‫שיטת איסוף הנתונים __________________________________________ ‪9‬‬
‫שאלון המחקר ______________________________________________ ‪10‬‬
‫חישוב סטטיסטי ותוצאות ______________________________________ ‪11‬‬
‫ניתוח סטטיסטיקה תיאורית על המשתנים_________________________________________ ‪14‬‬
‫ניסוח השערת המחקר ______________________________________________________ ‪16‬‬
‫חישוב סטטיסטי ___________________________________________________________ ‪17‬‬

‫דיון ומסקנות _______________________________________________ ‪18‬‬

‫ביבליוגרפיה________________________________________________ ‪19‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מבוא‬

‫הקשר בין מופנמות לקשרים חברתיים‬

‫רקע על הנושא‬
‫עם התפתחות הפסיכולוגיה והתקדמות העולם בחקירת תורת הנפש‪ ,‬התפתח גם‬
‫התחום הנקרא טיפולוגיה (באנגלית ‪ .(Typology‬טיפולוגיה היא ענף מסוים בתחום‬
‫הפסיכולוגיה של האישיות המתמקד בתאוריות שונות המסווגות את בני האדם‬
‫לטיפוסי אישיות שונים‪ .‬בסיווג על פי טיפוסים‪ ,‬אדם מופנם ואדם מוחצן הם שני סוגים‬
‫ברורים ונפרדים של טיפוסים‪ .‬כדי להגיע להגדרה ממוקדת מהו באמת כל טיפוס‪ ,‬חילק‬
‫הפסיכולוג קארל יונג את התיאוריה הזו להגדרות באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו מקור האנרגיה של האדם? האם הוא מבפנים‪ ,‬מתוך עצמך‪ ,‬או האם הוא מחוץ ‪-‬‬
‫מן הסביבה‪ .‬לטיפוס מופנם מקור האנרגיה הוא פנימי‪ ,‬ולמוחצן ‪ -‬חיצוני‪ .‬אדם מופנם‬
‫צריך מתישהו להיות לבד כדי להטען‪ .‬מוחצן צריך להיות בתקשורת כדי להטען‪ .‬כולם‬
‫צריכים גם זמן לבד וגם זמן יחד – אבל יש לזמנים האלה תפקידים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬היכן האדם מממש את האנרגיה? המופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו בעוד‬
‫שהמוחצן מפנה אותן כלפי החברה‪ .‬המופנם הוא מהורהר‪ ,‬זהיר ושקט‪ .‬המוחצן הוא‬
‫פטפטן‪ ,‬מלא חיים ואימפולסיבי‪.‬‬
‫בעוד שצעיר מופנם יבלה את זמנו בחדר עם ספרים או מחשב‪ ,‬חברו המוחצן יעדיף‬
‫מסיבות ומפגשים‪ .‬לא בהכרח משתייך אדם לאחד הקטבים‪ ,‬ויש שימצאו עצמם בעמדת‬
‫ביניים בממד המופנמות‪-‬מוחצנות‪.‬‬
‫מופנמות או מוחצנות היא תכונת מזג מולדת‪ ,‬לכן ההבדל בין התכונות מתבטא מבחינה‬
‫מוחית‪ ,‬בין מוח המופנמים למוח המוחצנים‪ .‬ההבדל הוא בדרך שבה מגיבים למוליך‬
‫העצבי דופמין‪ .‬הדופמין הוא כימיקל המשתחרר במוח ומספק את המוטיבציה להשיג‬
‫תגמולים חיצוניים כמו השגת כסף‪ ,‬עלייה בסולם החברתי‪ ,‬או זכיה בפרויקט נחשק‬
‫בעבודה‪ .‬כאשר דופמין מציף את המוח‪ ,‬גם מופנמים וגם מוחצנים נהיים יותר דברנים‪,‬‬
‫מודעים יותר לסביבתם‪ ,‬ונכונים יותר לקחת סיכונים ולחקור את הסביבה‪ .‬אך‪ ,‬לא נכון‬
‫הדבר שלאנשים מופנמים יש פחות דופמין במוח מאשר למוחצנים‪ .‬למעשה‪ ,‬לשניהם‬
‫יש את אותה כמות זמינה של דופמין‪ .‬ההבדל הוא בפעילות רשת התגמול של החומר‪.‬‬
‫היא יותר פעילה במוחות של מוחצנים מאשר של מופנמים – כלומר הם יותר משתמשים‬
‫בחומר מוחי זה‪ .‬עבור המופנמים‪ ,‬אצטילכולין זה שם המשחק‪ ,‬והם משתמשים במוליך‬
‫עצבי זה‪ .‬בדומה לדופמין‪ ,‬אצטילכולין גם הוא קשור להנאה‪ ,‬ההבדל הוא‪ ,‬שאצטילכולין‬
‫גורם להם להרגיש טוב כשהם מתכנסים בתוך עצמם‪ .‬הוא מחזק את יכולת המופנם‬
‫להתעמק‪ ,‬להרהר‪ ,‬ולהתרכז חזק בדבר אחד למשך זמן רב‪ .‬ענין זה גם עוזר להסביר מדוע‬
‫מופנמים אוהבים סביבות רגועות – קל יותר להתכנס פנימה כאשר הם לא עסוקים‬
‫בטיפול בגירויים חיצוניים‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫האם מופנמים לא אוהבים אנשים? אם אינכם מבינים מופנמות מהי‪ ,‬אתם עלולים‬
‫לחשוב בטעות שאנשים מופנמים הם לא חברותיים‪ ,‬מתבודדים או גסי רוח‪ .‬אך אם‬
‫לוקחים בחשבון את האופן שבו פועל מוחם‪ ,‬ניתן להבין מכך שהם פשוט מסתפקים בזמן‬
‫יותר מוגבל של גירוי והתחככות חברתית‪ .‬משום שהמגע החברתי יותר מאמץ ומעייף‬
‫עבורם בהשוואה למוחצנים‪ .‬לאנשים מופנמים אין קושי במצבים חברתיים‪ ,‬הם אוהבים‬
‫להימצא בחברת אנשים‪ ,‬אך האנרגיה שלהם מופנית פנימה‪ .‬הם זקוקים לזמן ולמרחב‬
‫שבהם יוכלו להיות לבד‪ ,‬והם זקוקים לשקט המאפשר להם להיטען באנרגיות חדשות‪.‬‬
‫לאחר הבנת עניין זה צפה ועולה השאלה – האם המופנמות והמוחצנות קשורה גם‬
‫לקשרים חברתיים? כלומר‪ ,‬האם ככל שאנשים מופנמים יש להם מס' חברים מועט‬
‫יותר? התשובה לשאלה זו משמעותית ביותר משום שבעולמנו רווחת התפיסה כי אנשים‬
‫חברותיים יותר גם שווים יותר מבחינת הביטחון שלהם בחברה‪ .‬אם נגיע למסקנה שאכן‬
‫יש קשר בין המשתנים – נוכל להבין שגם אנשים פחות מרכזיים בחברה יכולים להיות‬
‫בעלי ביטחון עצמי גבוה‪ ,‬והם פשוט פחות זקוקים לשהות ארוכה בתוך חברה גדולה‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הגדרת המשתנים‪:‬‬
‫משתנה א'‪ -‬הבלתי תלוי ‪ -‬סוג טיפוס האישיות‪:‬‬
‫מופנם – אדם שאנרגיית החיים שלו מכוונת אל תוך עצמו‪ .‬לא מביע את רגשותיו באופן‬
‫בולט‪ ,‬מעבד את מחשבותיו ורגשותיו במתינות‪ .‬המופנם אינו חש בנוח בשהות בחברה‬
‫גדולה‪ ,‬במיוחד אם היא מורכבת מאנשים זרים‪ ,‬ובד"כ הוא לא יהיה הראשון ביצירת קשר‪.‬‬
‫מוחצן – אדם שאנרגיית החיים שלו מכוונת כלפי חוץ‪ .‬בעל תכונות אישיות שמאפייניה‬
‫גילוי רגשות‪ ,‬דיבור יתר‪ ,‬אימפולסיביות וחיבה לבלות עם אנשים רבים‪ .‬הוא אוהב להכיר‬
‫אנשים חדשים‪ ,‬תרבויות וקהלים שונים ומושפע בקלות מהסביבה‪.‬‬
‫משתנה ב'‪ -‬המשתנה התלוי ‪ -‬מס' הקשרים החברתיים‪:‬‬
‫קשר‪ :‬חיבור‪ ,‬יחס‪ ,‬קרבה‪.‬‬
‫חברה‪:‬‬
‫• קבוצת אנשים המקיימת יחסים בין‪-‬אישיים וקובעת מוסכמויות והתנהגויות‬
‫המחייבות את המשתייכים אליה‪.‬‬
‫• יחידים שיש ביניהם דבר משותף‪ :‬כלכלי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫חברות‪ :‬רעות‪ ,‬ידידות בתוך סביבה אנושית‪.‬‬
‫קשר חברתי‪ :‬חיבור בין שני אנשים או יותר המקיימים ביניהם יחסים ידידותיים‪.‬‬

‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם ככל שרמת המופנמות של האדם גבוהה יותר – וממילא ככל שרמת המוחצנות שלו‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬הוא יפתח פחות קשרים חברתיים ומספר החברים שלו יקטן?‬

‫השערת המחקר‪:‬‬
‫על פי הנתונים והחומר שסקרנו‪ ,‬נראה כי המחקר יוביל למתאם ואכן רמת המופנמות‬
‫מצביעה על קשר למספר הקשרים החברתיים של האדם‪ ,‬ואין משתנים מתערבים‬
‫משמעותיים שעלולים להשפיע על תוקף המחקר‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אוכלוסיית המחקר‬

‫בנות מהמגזר החרדי בין הגילאים ‪ 14-20‬הלומדות בסמינרים ובתיכונים מרשת בית‬
‫יעקב‪ ,‬ולהן גישה למייל בלבד‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הדגימה‬

‫המחקר נעשה באמצעות שאלון המופץ באמצעות המייל לאוכלוסייה הייעודית כנ"ל‪,‬‬
‫שיטת הדגימה שבאמצעותה נחקור היא דגימת "כדור השלג"‪.‬‬
‫דגימה זו נעשית כך ‪ -‬החוקרים בוחרים את הנדגם הראשון (באופן אקראי או שאינו) והוא‬
‫מגלגל לדגימה נוספת בצורת "חבר מביא חבר"‪.‬‬
‫שיטה זו היא למעשה שיטת דגימה לא הסתברותית‪ ,‬והסיבה לכך היא משום שקיים קושי‬
‫באיתור האנשים ‪ -‬כלומר לא לכל בת סמינר יש גישה למייל‪ ,‬ולכן אין לנו אפשרות להגיע‬
‫לכלל הבנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיטה זו חוסכת בזמן ומשאבים‪.‬‬
‫ניתן לומר כי מסגרת הדגימה שלנו מצומצמת מאחר ואנו פונות רק לבנות עם גישה למייל‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מערך המחקר‬

‫במחקר זה נבדוק את הקשר בין סוג הטיפוס האישיותי – מופנם ומוחצן‪ ,‬לבין מספר‬
‫הקשרים החברתיים שהוא מקיים‪.‬‬
‫המחקר הוא מתאמי – נעשה ע"י סקר הבודק קשר בין שני המשתנים‪ ,‬בשונה ממחקר‬
‫סיבתי הנעשה ע"י ניסוי הבוחן השפעה‪ .‬מערך מחקר זה נח יותר‪ ,‬מכיוון שאינו דורש‬
‫משאבים מרובים‪ ,‬אין אפשרות להשפיע על המשתנים ויש שיתוף פעולה‪.‬‬
‫אין ביצוע מניפולציה מאחר ומדובר בסקר המבוצע ע"י שאלון סגור‪ ,‬ולא בניסוי בו יש‬
‫יכולת להשפיע בזמן אמת על הנחקרים‪.‬‬
‫ניתן לומר שלמחקר תוקף חיצוני גבוה ותוקף פנימי בינוני כיוון שהמחקר מתאמי‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫שיטת איסוף הנתונים‬

‫מחקר זה יתבצע כאמור‪ ,‬ע"י שליחת שאלון באמצעות המייל לבנות הסמינרים השונים‬
‫מרחבי הארץ בעלות נגישות למייל‪.‬‬
‫זוהי דרך מצוינת המספקת נוחות מרבית לנחקרים ‪ -‬בידי כל אחת האפשרות לבחור‬
‫האם להשתתף בסקר ולענות על השאלות‪ ,‬וכן היא יכולה לעשות זאת בזמן המתאים‬
‫ביותר מבחינתה‪.‬‬
‫תועלת נוספת שיש לכך היא העובדה שניתן לשמור על אנונימיות‪ ,‬דבר שבד"כ חשוב‬
‫חשוב לרוב הנסקרים ותורם לאמינות התשובות‪.‬‬
‫שיטה זו תועלתית גם לנו ‪ -‬החוקרות את הנושא ‪ -‬כי בדרך זו ניתן להגיע להיקף נרחב‬
‫מאוד של בנות‪ ,‬ללא מאמץ‪ ,‬טרחה ועלויות‪.‬‬
‫בצורה זו‪ ,‬של שאלון כתוב‪ ,‬גם אין חשש להטיה של הנחקר (כמובן בתנאי שהשאלון יהיה‬
‫מנוסח כראוי)‪.‬‬
‫המדידה במחקר היא תגובתית‪ ,‬על שאלות המחקר עונות הנבדקות בעצמן‪.‬‬
‫שאלון זה מורכב משאלות על ‪ 2‬המשתנים‪ :‬שאלות שבודקות טיפוס אישיותי – מופנם‬
‫או מוחצן‪ ,‬ושאלות הבודקות מהו מספר הקשרים החברתיים שיש לנחקר‪.‬‬
‫לשאלות משתנה א' – (סוג טיפוס) מצורף סרגל תשובות של מספרים בטווח בין ‪.0-10‬‬
‫לשאלות משתנה ב' – (מס' הקשרים) טווח התשובות הוא מאפס עד עשר‪ ,‬כאשר כל‬
‫בחירה היא טווח בין שני מספרים‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫שאלון המחקר‬

‫שאלות דמוגרפיות‪:‬‬
‫מהו גילך?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהי עיר מגורייך?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו אזור מגורייך?‬ ‫‪.3‬‬
‫באיזו כיתה את לומדת?‬ ‫‪.4‬‬
‫באיזו מגמה את לומדת?‬ ‫‪.5‬‬

‫שאלות על סוג הטיפוס‪:‬‬

‫‪ .1‬אני מעדיפה שיחה של אחד על אחד על פני פעילויות בקבוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬לפני שיחה חשובה‪ ,‬אני מתכננת בדיוק לְ מָ ה אני רוצה להתייחס בה‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר פעילות רבת משתתפים‪ ,‬אני חשה הנאה ו‪/‬ריגוש‪.‬‬
‫‪ .4‬הסובבים אותי מבינים בקלות מה אני מרגישה‪.‬‬
‫‪ .5‬אני נוטה לשנות החלטות ודעות בעקבות הסביבה‪.‬‬
‫‪ .6‬היכרות עם אנשים חדשים מאתגרת אותי‪.‬‬

‫שאלות על קשרים חברתיים‪:‬‬

‫‪ .1‬כמה מהחברות שלך אינן לומדות בכיתתך?‬
‫‪ .2‬כמה משעות הפנאי שלך מוקדשות לענייני חברה? (טלפון‪ ,‬יציאות וכו')‬
 ‫בס"ד‬

‫חישוב סטטיסטי ותוצאות‬

‫ל אחר קבלת תשובות הנחקרים השלמנו נתונים חסרים עפ"י ממוצע התשובות של‬
‫הנחקר‪ .‬מחקנו נחקרים שלא ענו כלל‪ ,‬או שהשאירו נתונים חסרים רבים‪.‬‬
‫ניתוח תיאורי של אוכלוסיית המחקר‪:‬‬

‫גילאי הנחקרים‬
‫‪60‬‬
‫‪54‬‬

‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪18‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 21‬ומעלה מתחת ל‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪14‬‬

‫כפי שנראה בתרשים‪ ,‬רוב הנחקרים הם בני ‪.18‬‬

‫עיר מגורים‬
‫ביתר‬
‫כרמיאל‬
‫חיפה‬
‫ראשון לציון‬
‫פתח תקוה‬
‫נתניה‬
‫תל אביב‬
‫טלזסטון‬
‫ירושלים‬
‫מודיעין עילית‬
‫בני ברק‬
‫אופקים‬
‫אלעד‬
‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫ע"פ הממצאים‪ ,‬רוב הבנות גרות בעיר אלעד‪.‬‬

 ‫בס"ד‬

‫אזור מגורים‬
‫‪2%‬‬
‫‪14%‬‬

‫‪3%‬‬
‫אזור הדרום‬
‫אזור המרכז‬
‫אזור הצפון‬
‫אזור ירושלים‬

‫‪81%‬‬

‫ניתן לראות כי אזור המרכז מהווה חלק משמעותי ביותר בתשובות‪.‬‬

‫כיתה‬
‫‪70‬‬

‫‪60‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫סיימתי‬ ‫כיתה יד‬ ‫כיתה יג‬ ‫כיתה יב‬ ‫כיתה יא‬ ‫כיתה י‬ ‫כיתה ט‬ ‫יסודי‬
‫סמינר‬

‫רוב הבנות לומדות בכיתה י"ג‪.‬‬

 ‫לא לומדת‬
‫גננות‬
‫יעוץ פנסיוני‬
‫מולטימדיה‬
‫תפירה‬
‫פסיכולוגיה‬
‫מזכירות‬
‫הוראה מתקנת‬
‫התעמלות‬
‫קלינאות תקשורת‬
‫ראיית חשבון‬
‫אנגלית‬
‫קודש‬
‫יעוץ מס‬
‫ניהול עסקי‬
‫מגמת לימודים‬

‫רפוי בעיסוק‬
‫אדריכלות‬
‫התעמלות והפקת אירועים‬
‫חשבונאות‬
‫גרפיקה‬
‫חינוך מיוחד וניתוח התנהגות‬
‫מתמטיקה‬
‫מחשבים‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬

‫בנות הלומדות במגמות מחשבים מהוות חלק נכבד מהמשתתפות במחקר‪.‬‬

‫בס"ד‬
 ‫בס"ד‬

‫ניתוח סטטיסטיקה תיאורית על המשתנים‬

‫תיאור המשתנה הבלתי תלוי – סוג הטיפוס האישיותי‪:‬‬

‫קשרים חברתיים‬ ‫טיפוס אישיות‬

‫‪5.243482309‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪0.096684024‬‬ ‫טעות תקן‬
‫‪5.333333333‬‬ ‫חציון‬
‫‪5.5‬‬ ‫שכיח‬
‫‪1.293544078‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫‪1.673256282‬‬ ‫שונות‬
‫‪0.258564233‬‬ ‫‪Kurtosis‬‬
‫‪-0.175542428‬‬ ‫נטיה‬
‫‪7.333333333‬‬ ‫טווח‬
‫‪1.666666667‬‬ ‫מינימום‬
‫‪10‬‬ ‫מקסימום‬
‫‪938.5833333‬‬ ‫סכום‬
‫‪179‬‬ ‫מס' הנדגמים‬

‫תיאור המשתנה התלוי – מספר הקשרים החברתיים‪:‬‬

‫קשרים חברתיים‬

‫‪5.227653631‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪0.202964009‬‬ ‫טעות תקן‬
‫‪4.5‬‬ ‫חציון‬
‫‪2.5‬‬ ‫שכיח‬
‫‪2.715473363‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫‪7.373795587‬‬ ‫שונות‬
‫‪-0.44253426‬‬ ‫‪Kurtosis‬‬
‫‪0.531774299‬‬ ‫נטיה‬
‫‪11.25‬‬ ‫טווח‬
‫‪0.75‬‬ ‫מינימום‬
‫‪12‬‬ ‫מקסימום‬
‫‪935.75‬‬ ‫סכום‬
‫‪179‬‬ ‫מס' הנדגמים‬
 ‫בס"ד‬

‫ע"מ לראות האם קיימים קשרי גומלין בין המשתנים‪ ,‬הצגנו את תוצאות המחקר‬
‫בתרשים מדדי פיזור שלהלן‪:‬‬

‫בדיאגרמה זו ניתן לראות כי המדדים אינם מתלכדים סביב קו אחד‪ ,‬כלומר ‪ R > 0.7‬ואין‬
‫מתאם פרסון‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ניסוח השערת המחקר‬

‫𝟕 ‪ – 𝑯𝟎 𝒓 < 𝟎.‬לא נעשה עד כה מחקר בנושא הנבחר‪ ,‬אך הדעה הרווחת היא שאין‬
‫קשר בין סוג הטיפוס האישיותי של האדם לבין מספר הקשרים החברתיים שהוא מקיים‪.‬‬

‫𝟕 ‪ – 𝑯𝟏 𝒓 ≥ 𝟎.‬על פי הנתונים והחומר שסקרנו‪ ,‬נראה כי המחקר יוביל למתאם וכי אין‬
‫משתנים מתערבים משמעותיים שעלולים להשפיע על תוקף המחקר‪ .‬לכן השתמשנו‬
‫במתאם פרסון שבודק האם באמת יש קשר בין המשתנים‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫חישוב סטטיסטי‬

‫כפי שראינו בתרשים מדדי הפיזור‪ ,‬גם בניתוח הסטטיסטי ‪ R > 0.7‬כלומר לא מצאנו‬
‫מתאם פרסון בין המשתנים‪.‬‬

‫משוואת הרגרסיה‪y = 7.85236 - 0.5x :‬‬

‫ע"פ ערך ‪ - P value‬לא קיימת מובהקות לכן לא ניתן להסיק על כלל האוכלוסייה את‬
‫חוסר הקשר בין סוג הטיפוס לבין מס' הקשרים החברתיים שהוא מקיים‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫דיון ומסקנות‬

‫שאלת המחקר‪ :‬האם ככל שרמת המופנמות של האדם גבוהה יותר – וממילא ככל‬
‫שרמת המוחצנות שלו נמוכה יותר‪ ,‬הוא יפתח פחות קשרים חברתיים ומספר החברים‬
‫שלו יקטן?‬
‫השערת המחקר‪ :‬על פי הנתונים והחומר שסקרנו‪ ,‬נראה כי המחקר יוביל למתאם ואכן‬
‫רמת המופנמות מצביעה על קשר למספר הקשרים החברתיים של האדם‪ ,‬ואין משתנים‬
‫מתערבים משמעותיים שעלולים להשפיע על תוקף המחקר‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי ‪ -‬סוג טיפוס האישיות‪.‬‬
‫המשתנה התלוי ‪ -‬מס' הקשרים החברתיים‪.‬‬

‫הליך המחקר‪ :‬הפצת שאלון המכיל שאלות הבודקות כל משתנה‪ ,‬לבנות סמינרים‬
‫באמצעות המייל‪.‬‬

‫המסקנות‪ :‬ההשערה נבדקה ע"י מבחן רגרסיה הבודק קשר בין משתנים‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר מראים כי ההשערה לא אומתה‪ ,‬כלומר לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים‬
‫(‪ .)R > 0.7‬המסקנה היא‪ :‬אין קשר בין סוג הטיפוס האישיותי – מופנם או מוחצן‪ ,‬לבין‬
‫מספר הקשרים החברתיים‪ .‬אמנם‪ ,‬לא קיימת מובהקות‪ ,‬לכן לא ניתן להסיק זאת על כלל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫● מאמר מאת‪ :‬ג'ניפר גרנמן‪ .‬תרגום מאנגלית‪ :‬ליהי לוי‪.‬‬

‫‪https://www.quietrev.com/why-introverts-and-extroverts-‬‬
‫‪/are-different-the-science‬‬
‫● ספר מאת סוזן קיין‪:‬‬
‫‪Quiet: The Power of Introverts in a World That Can't Stop‬‬
‫‪Talking‬‬
‫הוצאת מטר‪2001 ,‬‬
‫● ויקיפדיה‬
‫● רוזנטל‪ ,‬לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים‪,‬‬
‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪2008 ,‬‬
‫● וארמה‪ ,‬עולמו הפנימי של הילד הפגיע‪ ,‬הוצאת "אח" בע"מ‪1994 ,‬‬
‫● חגי‪ ,‬ע‪ .‬ילד שלי מיוחד‪ ,‬מודן הוצאה לאור‪2005 ,‬‬