‫מבוא לחשיבה חברתית – סיכום למבחן‬

‫כרך א פרק ‪ – 1‬חיים וזמנים ברחוב‬

‫מבוא‬

‫היכן אתם גרים? אחת התשובות היא כתובת המגורים‪ ,‬אך כתובות מגורינו עשויות לגלות עלינו‬
‫הרבה יותר מאשר היכן בדיוק אנו גרים‪ .‬ההתייחסות היא במיוחד על כיצד אנשים חיים זה עם זה‬
‫‪.‬כיצורים חברתיים‬
‫טענה זו מתייחסת לעבודה שחוקרי מדעי החברה למדו כי ניתן להסתכל על הרחוב כיחידת המחקר‬
‫הבסיסית‪ ,‬ולאחר מכן לממש את הממצאים וללמוד דפוסים ומגמות בעולם הגלובלי‪ .‬ההסתכלות על‬
‫‪.‬רחובות כמיקרוקוסמוס של החברה‬
‫ניתן ללמוד אודות המצב הסוציו אקונומי של האנשים ברחוב‪ ,‬על תנאי העבודה שלהם‪ ,‬רמת ומידת‬
‫‪.‬ההשכלה‪ ,‬רמות שכר‪ ,‬בתי מחסה‪ ,‬דת ומשטרה‬
‫כתובת המגורים יכולה ללמוד אודות סוגי בני האדם החיים במקומות הנ"ל‪ ,‬מה אופייה של החברה‬
‫‪.‬המתגוררת ברחוב הנחקר‪ ,‬ועל הדרכים בהם בני האדם חיים בהם את חייהם באותו הרחוב‬
‫‪,‬הסתכלות על רחוב המגורים מאפשר ללמוד על התנהגויות של בני האדם‪ ,‬הדברים שבני האדם צורכים‬
‫וכיצד בני האדם מתלבשים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר שהממצאים מתבררים ומתבססים‪ ,‬כתובת המגורים‬
‫‪.‬שלנו מלמדת גם באילו מקומות‬

‫‪.‬מיקרוקוסמוס ‪ -‬דבר הממחיש או מייצג דבר מה בקנה מידה קטן או מייצג דבר גדול יותר‬

‫‪.‬מבנה המחקר החברתי ברחוב ‪ -‬שאלה מחקר‪ ,‬שיטת המחקר‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬פרשנות ומסקנות‬

‫מגמות ‪ -‬הן הכיוון הכללי שתופעות מסוימות משתנות או מתפתחות בו ודפוסים הם מצבים או אירועים‬
‫‪.‬המתרחשים באורח קבוע או חוזר ונשנה‬
 ‫שיטות מחקר‬

‫‪.‬סקרים ‪ -‬שיטה לחקר ההתנהגויות‪ ,‬הדעות או החוויות של קבוצת בני אדם על ידי הצגת שאלות‬
‫לצורך מחקרים אנשי מדעי החברה משתמשים בקשת רבה של שיטות‪ ,‬אחת מהנפוצות היא סקרים‬
‫‪.‬מבית לבית‬

‫המחקר של צ'רלס בות' – "חייהם ועבודתם של תושבי לונדון"‪ .‬על מנת לתעד את חייהם של בני אדם‬
‫בכל רחוב‪ ,‬עשה זאת מתוך עניין בעוני ובתנאי החיים של מעמדות העובדים‪ .‬המחקר של בות' נקרא‬
‫"חייהם ועובדתם של תושבי לונדון"‪ ,‬החידוש העיקרי בגישה של בות' היה הקפדנות הרבה שחקר‬
‫ואסף בה את הראיות‪ .‬בות' חקר את החברה בעזרת תנאי העבודה‪ ,‬השכלה‪ ,‬רמות השכר‪ ,‬בתי‬
‫‪.‬מחסה דת ומשטרה (השיקולים שנלקחו בחשבון)‬

‫תוצאת חיובית מהמחקר ‪ -‬המחקר הוביל ב‪ 1908‬להחלטה לשלם קצבות זקנה על פי מבחני הכנסה‪.‬‬
‫‪.‬רעב ומוות היו איום מתמיד על משפחות עניות‬

‫הסתייגות לגבי המחקר של בות '‪ -‬מחקרו של בות' כלל גם הערות מוסריות‪ ,‬הערות מסוג זה אינן‬
‫‪.‬מקובלות במחקר בזמננו‪( .‬דיבר לא יפה על עניים ועל שכונות בעלות יותר פשע)‬

‫תצפית – התבוננות במה שקורה ברחוב וגם בעזרת טיול‪ .‬השיטה לא מודדת וכמותית אלא איכותנית‬
‫ונותנת לנו מידע על איך ולא על כמה‪( .‬איך אנשים מוציאים את הכסף ולא כמה הם מוציאים)‪ .‬האופנים‬
‫‪.‬שבהם אנשים חיים‬

‫‪.‬פרשנות ומסקנות ‪ -‬אנו לומדים את הרחוב בחיי היומיום ואת הרחוב במדעי החברה‬
‫הראשון הוא בכך שאנשי מדעי החברה מנסים להפוך את השאלות שהם שואלים לשיטתיות‬
‫‪.‬ולמוגדרות יותר‬

‫השני הוא שאנשי מדעי החברה מבקשים לזהות את הדפוסים‪ ,‬את הסדירויות ואת המגמות‬
‫‪.‬המצויים בבסיס הסיפורים האישיים ברחוב‬

‫השלישי אנשי מדעי החברה מחפשים הסברים לדפוסים רחבים אלו ולשאלה מדוע דברים‬
‫‪.‬מסוימים נשארים ללא שינוי בשעה שדברים אחרים משתנים‬
‫הרביעי הוא שאנשי מדעי החברה משתמשים במושגים‪ .‬מושגים הם מילים הנמצאות בשימוש קבוע‪ ,‬אך‬
‫חשוב לשים לב שלא כולם משתמשים באותם מושגים באותו אופן‪ .‬המושג משמשים לשם מעבר‬
‫‪.‬מתיאור להסבר‬

‫תיאור ‪ -‬ניסוח כתוב או חזותי של זירה חברתית‪ ,‬מצב חברתי או אירוע חברתי‪ .‬תיאורים הם ניסיונות‬
‫‪.‬לייצג דבר מה בלי לנסות בהכרח להסבירו או לפרשו‬

‫הסבר ‪ -‬ניסיון למצוא סיבות למאפיינים מסוימים או לתכונות מסוימות של החברה‪ .‬הסברים מנסים‬
‫?להשיב על שאלות מסוג של "מדוע?" ו"כיצד‬

‫אי שיוויון ‪ -‬חלוקתם הבלתי שווה של משאבים חברתיים מבוקשים בתוך חברה מסוימת או בין חברה‬
‫‪.‬לחברה‬

‫שלושה סוגיות עיקריות של חומר הלימוד כדי לענות על השאלות העיקריות על‬
‫""רחוב‬

‫עיצוב ועיצוב מחדש – בני האדם אינם מוצרים מוגמרים‪ ,‬חיינו נמצאים בהתהוות מתמדת‪ .‬בסוגיה זו‬
‫נתמקד באופן בו בני האדם מעצבים ומעצבים מחדש את עצמם‪ ,‬את חייהם ואת החברה שבה הם חיים‬
‫כדי להפיק את המיטב מההזדמנויות הנקרות בדרכם ולהגיב בצורה הטובה ביותר לשינויים ואתגרים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בני האדם לא יוצאים לדרך כלוח חלק‪ ,‬כל אדם צריך לפלס את דרכו בחברה שהפכה‬
‫לחברת צריכה ‪ ,‬ושיכולתם ושאיפתם של בני האדם לצרוך הן מאפיין המפתח שלה‪ .‬כשבני האדם‬
‫מעצבים עצמם מחדש הם עושים זאת עפ"י האפשרויות הפתוחות לפניהם ועל פי האילוצים המגבילים‬
‫‪.‬אותם‬
‫עיצוב הפעילויות והפרקטיקות שבני אדם עוסקים בהן והיחסים שהם מקיימים זה עם זה‪ ,‬התורמים‬
‫‪.‬לעיצובה של החברה בדרכים מסוימות‬

‫חברת צריכה ‪ -‬חברה המוגדרת על־פי האופן שבו אנשים קונים דברים ומשתמשים בהם‪ ,‬לא פחות‬
‫‪.‬מאשר על פי הדברים שהם יוצרים ועושים‬
 ‫מקשרים חיים ‪ -‬כשאנו מתבוננים בסיטי רוד אנחנו רואים אולי אוסף של יחידים‪ ,‬אולי קבוצות חברים‪,‬‬
‫בני משפחה‪ ,‬אנשים העושים עבודתם או הולכים לקניות‪ ,‬אך כל התמונות הללו קשורות לעיתים זו לזו‬
‫ומנותקות לעיתים זו מזו‪ .‬הרחוב הוא אינו רק אוסף של יחידים‪ -‬בני האדם מחוברים זה לזה‪ ,‬ומחוברים‬
‫גם לדברים‪ ,‬למקומות ולעולם החברתי הסובב אותם‪ ,‬ויש גם ניתוקים‪ .‬בסוגיה זו נתמקד בדרכים בהם‬
‫אנשים נקשרים באמצעותן זה לזה ולמקומות שהם חיים ועובדים בהם ובשאלה כיצד הם מתנתקים‬
‫לעיתים‪ .‬חלק זה בוחן את ההזדמנויות ואת האילוצים בהם אנו נתקלים כשאנו נקשרים או מתנתקים‬
‫ומנסה לענות על השאלה כיצד הם מעצבים את האופן שבו אנו תופסים את עצמו ואת האופן שבו אחרים‬
‫‪.‬תופסים אותנו‬

‫מסדירים חיים ‪ -‬בני אדם יתקשו מאוד לחיות זה עם זה ללא סוג כלשהו של סדר‪ .‬בסוגיה זו נעסוק‬
‫בפרקטיקות‪ ,‬בשגרות ובהתנהגויות היום יומיות‪ ,‬המאפשרות לסדר החברתי להתנהל כהלכה כפי שבני‬
‫אדם מצפים‪ .‬עם זאת‪" ,‬מסדירים חיים" ישפוך אור גם על הדרכים שהסדר החברתי מופר בהן ועל‬
‫השאלה כיצד משיבים את הסדר החברתי על כנו במצבים של אי סדר‪ .‬נבדוק גם מי הם מי שמגדירים‬
‫תפיסות שונות של סדר ואי סדר ומי קוראים עליהן תיגר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחן כיצד אי סדר יכול ללמד הרבה על‬
‫‪.‬האופן שבו הסדר החברתי שהוא מפר‪ ,‬אמור לפעול‬

‫סדר חברתי ‪ -‬מצב חברתי יציב שהקשרים נשמרים בו ללא שינוי או ששינויים מתרחשים בדרך‬
‫‪.‬צפויה מראש (מתואר לעתים כניגודו של אי סדר או כאוס חברתי)‬

‫אי סדר חברתי ‪ -‬מצב חברתי בלתי יציב שבו ההתנהגות היא בלתי צפויה ומתויגת כניגודו של‬
‫‪.‬סדר חברתי רצוי או מדומיין‬

‫‪.‬קהילה ‪ -‬קבוצה של בני אדם החיים באותו מקום או בעלי מאפיינים או אינטרסים משותפים‬

‫שינוי והמשכיות ‪ -‬שינוי מצביע על היבטי החיים החברתיים המשתנים לאורך זמן‪ .‬המשכיות‬
‫‪.‬מתייחסת להיבטי החיים החברתיים הנשארים כפי שהם לאורך זמן‬

‫הבדלים ‪ -‬ניגודים בין קבוצות של בני אדם‪ ,‬כמו ניגודים המבוססים על מגדר‪ ,‬מעמד‪ ,‬גיל‪ ,‬מיניות‪ ,‬גזע‬
‫‪.‬או אתניות‬
‫דעות קדומות ‪ -‬דעות‪ ,‬שאינן מבוססות על היגיון או על הכרת העובדות‪ ,‬העשויות להיות לבני אדם על‬
‫‪.‬קבוצות של בני אדם המזוהים על בסיס של שוני‬

‫כרך א פרק ‪ – 2‬מעצבים חיים‬

‫האינטראקציות והפעילויות שאפשר לראותן ברחוב הן הרמזים הראשוניים לדרכי עיצובם של יחסים‬
‫חברתיים ‪ .‬הן מאפשרות ללמוד משהו על אפשרויות הבחירה ועל האילוצים שאנשים ניצבים בפניהם‬
‫בחייהם היום־ יומיים‪ ,‬בדברים שהם עושים‪ ,‬במצרכים שהם קונים‪ ,‬באופן שהם מציגים את עצמם‬
‫‪.‬ומתקשרים זה עם זה ובסביבה הפיזית שכל אלו מתרחשים בה‬
‫בני האדם עצמם מעצבים את החברה במעשיהם ובפרקטיקות שלהם באמצעות תהליך של הבניה‬
‫‪.‬חברתית‬

‫‪.‬בחירה ‪ -‬יכולתו של אדם להחליט החלטות הנוגעות לאופן שבו יחיה את חייו‬

‫‪.‬אילוצים ‪-‬מגבלות על יכולתם של אנשים וקבוצות להחליט החלטות בנוגע להיבטים שונים של חייהם‬

‫הבניה חברתית ‪ -‬ההבניה החברתית תלויה‪ ,‬לפחות בחלקה‪ ,‬בחברה ובמערכת היחסים החברתית‬
‫‪.‬שהיא התהוותה בהן ומשמשת בהן‪ .‬זהו המצב הקיים‪ ,‬הנורמה‬

‫‪:‬מימדים של בחירה מול אילוץ ‪3‬‬

‫שינוי והמשכיות – ההיסטוריה של סיטי רוד אופיינית לרחובות רבים בעולם‪ ,‬היא מלמדת על‬
‫השינויים ועל ההמשכיות המתגלים בחיי היום יום ומעידה כיצד הם מטביעים את חותמם על עיצובם ועל‬
‫עיצובם מחדש של החיים החברתיים‪ .‬אחת הדרכים הנוחות לראות וללמוד תהליך זה של עיצוב ועיצוב‬
‫‪.‬מחדש היא מתוך התבוננות בצריכה‬
‫‪.‬צריכה יכולה להיות ביקור יומי במכולת‪/‬בסופרמרקט‪ ,‬או מעשה שגרתי פחות‪ ,‬כמו קניית בגדים חדשים‬
‫‪.‬צריכה קניית מוצרים או שירותים ושימוש בהם‪ ,‬ואחד המאפיינים המגדירים את החברה בת זמננו‬

‫‪.‬היחיד והחברה – התייחסות לבחירה לנראות שלנו ברחוב‪ .‬מה נחשב בנורמה ומה לא‬
‫ניתן לראות זאת כפעולות והחלטות אישיות‪ ,‬אך‪ ,‬הדרכים שאנשים מנסים לבטא בהן את זהויותיהם‬
‫‪.‬האישיות ויכולתם לעצב את חייהם ולעצבם מחדש עפ"י בחירותיהם‪ ,‬קשורות לתופעות חברתיות רחבות‬
‫המחשה לכך אנו מוצאים בראיונות עם נערות הקונות בסיטי רוד ומספרות על חלומם על בגדים ובשמים‬
 ‫של מעצבים‪ ,‬המחשה זו מלמד משהו על האופן שבו חיים אישיים מושפעים במודע מחיים חברתיים‬
‫‪.‬וכיצד בחירות של בני אדם מכוונות במידה מסוימת ע"י פרסומות וצורות שכנוע אחרות‬
‫הספר מדגים כיצד לעיתים אנשים נאלצים למצוא דרכים חלופיות כדי ליצור לעצמם את סגנון החיים‬
‫שלהם שהם רוצים‪ ,‬כמו המוכר במרכז הסעד האסלאמי שהיה חייב לקנות את בגדי המעצבים שלו מיד‬
‫שנייה כדי ליצור לעצמו את סגנון החיים ואת זהותו האישית ברחוב‪ .‬דוגמא נוספת היא על סטודנט שכדי‬
‫לעצב את זהותו החברתית ויתר על חופשת הקיץ שלו כדי לממן קעקוע‪ .‬לא כולם יכולים לבחור באחת‬
‫‪.‬משתי הדרכים שהוצגו בדוגמאות‬

‫בחירה ואילוצים ‪ -‬עבור אנשים רבים צריכת מוצרים ושירותים מאפשרת לשפר את רמת החיים ולהדגיש‬
‫צורות של ביטוי עצמי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אפשרויות הצריכה של אנשים רבים מוגבלות בגלל סוגי אילוצים‬
‫מגוונים‪ .‬חלק מהאילוצים הם תוצאה של הגבלה עצמית או רצונם של בני האדם להשתלב ולתאים את‬
‫עצמם לציפיות החברתיות‪ ,‬ואילו במקרים אחרים‪ ,‬האילוצים נובעים ממצב סוציו כלכלי או מאופן תכנונו‬
‫של הרחוב‪ .‬אחת מנקודות המבט על חופשה הבחירה ועל האילוצים היא בהסתכלות על היחסים שבין‬
‫היחיד לחברה‪ .‬יחידים מעצבים את חייהם לא בהכרח לפי בחירתם‪ ,‬אלא‪ ,‬במקרים רבים האילוצים נכפים‬
‫עליהם בניגוד לרצונם‪ ,‬ההחלטות נקבעות עבור היחיד‪ .‬האילוצים עשויים להיות כלכלים‪ ,‬תרבותיים או‬
‫‪.‬קשורים לגזע‪ ,‬אתניות‪ ,‬מוגבלויות‪ ,‬מיניות ומגדר‬
‫הספר מדגים כיצד אילוץ כלכלי עשוי לגרור השלכות רבות ולצמצם את אפשרויות הבחירה לדו' אובדן‬
‫מקום עבודה שעלול לגרום לכך שפעולות צריכה שהיו יום יומיות בעבר כמו ביקור בקולנוע או קניית‬
‫גלידה הפכו לבלתי אפשריים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הוא מציג את האדם כהוא מגיע לעמדה לחלוקת מזון‪ ,‬שגם‬
‫היא ממחישה היטב את החלוקה האי שוויונית של בחירה והאילוצים הניצבים בפני חלק מהאנשים‪.‬‬
‫היכולת כיצד לעצב את חייו של האדם שפוטר ניטלה ממנו והועברה במידה מסוימת לאחרים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוא איבד את היכולת להחליט אילו מאכלים יבחר לאכול בעיקר בגלל מצבו הסוציו כלכלי ואיבוד העוצמה‬
‫‪.‬שהמשרה הקבועה שהייתה לו הקנתה לו עד כה‬

‫מבנה הזדמנויות – כמה הזדמנויות יש להשיג את מה שצריך ולהתבטא‪ .‬כמה מקומות ניתן לקנות בהם‬
‫?ספרים? כמה קל לקנות ספרים? כמה קל להתגרש? למה רק דרך הרבנות‬

‫שאלות הקורס ‪3‬‬

‫?כיצד החברה נוצרת ומתהווה מחדש ללא הרף‬
‫‪.‬פרק זה הראה שהחברה מעוצבת שוב ושוב באמצעות היחסים הדו סטריים שבינה לבין היחיד‬
‫חיי החברה מעוצבים הן באופן מודע‪ ,‬באמצעות אפשרויות ואילוצים שאנשים מודעים לקיומם‪ ,‬והן באופן‬
 ‫תת מודע באמצעות צורות סמויות יותר של אפשרויות ואילוצים העשויות להיות תוצאה של מכשולים‬
‫חיצוניים או של הגבלה עצמית‪ .‬אופן עיצובם של החיים עשוי מבחינות מסוימות להיראות קבוע‪ ,‬אך‬
‫מבחינות אחרות להיות גמיש יותר ולהשתנות עפ"י זמן ומיקום‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכולתם של אנשים מסוימים‬
‫לעצב את חייהם בדרכים ובצורות הרצויות להם עולה על זו של אנשים אחרים בשל שורה ארוכה של‬
‫‪.‬גורמים כמו מיקום סוציו‪ -‬כלכלי‪ ,‬גזע‪ ,‬אתניות‪ ,‬גיל‪ ,‬נכות‪ ,‬מיניות ומגדר‬

‫?כיצד מתהווים הבדלים ודפוסי אי־שוויון‬

‫הדרכים בהם בני האדם מעצבים את חייהם ברחוב‪ ,‬השינויים וההמשכיות המאפיינים דרכים אלו‪,‬‬
‫קובעים במידה רבה מיהם המפסידים ומי יהיו המרוויחים‪ .‬אנשים משתפים פעולה זה עם זה בחייהם אך‬
‫גם מתחרים זה בזה‪ ,‬ובמידה מסוימת מתחרים גם ברחוב עצמו‪ .‬אנשים מתחרים על משאבים‪ ,‬על‬
‫הזדמנויות ועל העוצמה ברחוב מול יחידים וקבוצות‪ .‬תוצאותיה של תחרויות אלו עשויות להשפ יע על‬
‫זהותם של המרוויחים והמפסידים בחברה בזמננו‪ .‬אחת הדרכים ללמוד כיצד מתהווים הבדלים ודפוסי אי‬
‫‪.‬שוויון היא מתוך התבוננות בצריכה‬
‫הבדלים עשויים להיות לעיתים ביטוי לכך שקבוצות שונות רוצות מוצרים‪/‬שירותים שונים או סביבות‬
‫שונות לעצב בהן את חייהן‪ .‬במקרים אחרים הצריכה יוצרת מרוויחים ומפסידים‪ ,‬וההבדלים הופכים‬
‫לדפוסי אי־שוויון ‪ :‬חנויות מסוימות עשויות להיות מוקד משיכה לקבוצות מסוימות באופן המגביל את‬
‫חירות הבחירה של קבוצות אחרות‪ ,‬מבנהו הפיזי של הרחוב עשוי לעודד את יכולתן של קבוצות מסוימות‬
‫‪.‬לעצב את חייהן על־פי בחירתן‪ ,‬אך במקביל לשבש את יכולתם של אחרים לעשות זאת‬
‫חברות כלכליות יכולות להפעיל עוצמה כלכלית על קמעונאים קטנים‪ ,‬מצבם הסוציו כלכלי של אנשים‬
‫מסוימים מאלץ אותם להשתמש בשירותים מסוימים – כמו מרכז לחלוקת מזון או בתי משכון – והדבר‬
‫נוטל מהם לחלוטין את חירותם לעצב את חייהם‪ .‬אלו הן רק כמה דוגמאות לאופן האי שוויוני שהחברה‬
‫‪.‬בסיטי רוד מעוצבת בו שוב ושוב‬

‫?כיצד מדעני החברה חוקרים את הסביבה החברתית‬

‫הרחוב משמש לנו בפרק זה נקודת תצפית באינטראקציות ובפעילויות היוצרות ומעצבות את חייהם של‬
‫בני אדם ושל הסובבים אותם‪ .‬התצפיות מאפשרות לחוקרי מדעי החברה לתאר את הגורמים‬
‫המאפשרים לבני אדם להחליט החלטות בנוגע לחייהם ולהתחיל לשאול שאלות באשר לאופן בחירתם‬
‫בין האפשרויות ובאשר לאילוצים המגבילים את חופש בחירתם‪ .‬מדעי החברה מנסים להתקדם מתצפיות‬
‫ומתיאורים ראשוניים אלו של הרחוב לשאלות על השפעת היבטים שונים של צריכה על האופן שבו‬
‫אנשים חיים את חייהם החברתיים ברחוב‪ .‬מושגים‪ ,‬כגון בחירה ואילוצים‪ ,‬והשאלה כיצד הם קשורים‬
 ‫לצריכה מסייעים לעיצובן של השאלות שחוקרי מדע החברה מעוניינים להציג בכל הנוגע לקשרים בין‬
‫‪.‬יחידים לבין חברה ולשאלה כיצד כמה מהם משתנים במרוצת הזמן ואחרים נשארים קבועים‬

‫כרך א פרק ‪ – 3‬מקשרים חיים‬

‫זהות – יחיד וחברה ‪ :‬דמיון ושוני בינינו לבין אחרים‬

‫בהסתכלות ברחוב הוא נראה לכאורה אוסף של יחידים מנותקים זה מזה‪ ,‬אך יחידים אלו קשורים‬
‫למעשה בדרכים שונות לאנשים אחרים‪ ,‬למקומות ולדברים‪ .‬אנשים קשורים גם זה לזה באמצעות‬
‫היחסים והפעילויות בהם הם משתתפים‪ ,‬למשל‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬ילדים‪ ,‬עמיתים לעבודה‪ ,‬ללקוחות‪,‬‬
‫לצרכנים ולמטופלים‪ .‬אנשים קשורים גם לאנשים שהם אינם מכירים‪ .‬למשל‪ ,‬הכללים שיש ברחוב‬
‫מצריכים מהאדם לציית להם כשהולכים ברחוב‪ ,‬והציות יוצר קשרים או ניתוקים לדוג' אם מישהו בוחר‬
‫להפר את הכללים‪ .‬אנשים יכולים להתקשר זה לזה באמצעות הרחוב עצמו ובאמצעות מקומות ובניינים‬
‫בו‪ ,‬למשל‪ ,‬קשרים המתהווים במהלך קניות‪ ,‬עבודה ומפגשים חברתיים‪ .‬עצמים כמו מכוניות‪ ,‬כלי עבודה‬
‫‪.‬טלפונים ניידים ואמצעים טכנולוגים אחרים יכולים גם הם לקשר בין בני אדם‬
‫סוגי הקשר השונים של אנשים עם אנשים אחרים ועם המקומות שהם חיים ועובדים בהם והשאלה כיצד‬
‫קשרים אלו מתנתקים לעתים הם גם חלק מן הדרך שבה מתהווה הזהות של בני אדם ושל מקומות‪ .‬אלו‬
‫‪.‬הנושאים שנעסוק בהם בכותרת "מקשרים חיים‬

‫זהות ‪ -‬שילוב של תפיסת העצמי של היחיד‪ ,‬המכונה לעיתים "זהות עצמית"‪ ,‬מי היחיד חושב שהוא‬
‫‪.‬והאופן בו החברה רואה אותו‬

‫שינוי והמשכיות ‪ -‬החברה מעוצבת ללא הרף באמצעות הקשרים והניתוקים שבני האדם חווים‪ ,‬והם‬
‫מושפעים בין היתר משינוי והמשכיות‪ .‬קשרים יכולים להחזיק מעמד גם אם הם מעוצבים שוב ושוב‬
‫‪.‬מחדש בתגובה לשינויים‪ .‬שום רחוב הוא לא בועה‪ ,‬אלא קשור תמיד למקומות אחרים‬

‫לא כל הקשרים יכולים להחזיק במבחן הזמן‪ ,‬שינויים עשויים לעיתים להתרחש במהרה או להיות‬
‫‪.‬דרמטיים מידי כך שאנשים יחושו תחושת ניתוק ויתקשו לחדש את הקשרים‬
‫למשל‪ ,‬אדם נשוי עם משפחה ועבודה‪ ,‬הפך למובטל‪ ,‬ללא משפחה וללא בית‪ -‬זה מלמד אותנו‬
‫שהתמוטטות מערכת יחסים או פיטורים מהעבודה עשויים לגרום לשינויים דרמטיים בנסיבות החיים‬
‫‪.‬בעקבות הניתוקים‪ .‬לא כל אדם מסוגל להתאושש מניתוקים כאלו ולבנות מערכות קשרים חדשות‬
‫יש לומר גם שניתוקים יכולים להוביל לניתוקים נוספים‪ ,‬ולהימשך לטווח ארוך‪ ,‬לדו' סדרה של גורמים‬
‫כמו אלכוהוליזם‪ ,‬שהות במוסדות‪ ,‬אבטלה‪ ,‬מאסר בבתי כלא או מגורים ברחוב עשויים לגרום לניתוק‬
 ‫עמוק מהחברה‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬האדם עשוי לא להיות מנותק מעיר מולדתו מאחר וזה ההיסטוריה שלו‬
‫‪.‬והוא מחובר למקום‬
‫ניתוק בעקבות שינוי גופני – הספר מדגים כיצד בחור שהיה עם מערכת קשרים רחבה והקשרים‬
‫השתבשו בעקבות תאונה שאירעה לו‪ .‬הבחור מתאר את תחושת הניתוק שחש לאחר התאונה‪ ,‬עד כדי‬
‫‪.‬כך שכמעט שנתיים לא יצא מפתח ביתו‬
‫זהות ‪ -‬שילוב של תפיסת העצמי של היחיד‪ ,‬המכונה לעיתים "זהות עצמית"‪ ,‬מי היחיד חושב שהוא‬
‫‪.‬והאופן בו החברה רואה אותו‬
‫נכות גופנית עשויה לנתק אנשים ממקומות‪ ,‬בעיקר כשהסביבה הפיזית אינה מותאמת לאנשים בעלי‬
‫קשיי ניידות‪ .‬מקומות רבים אינם מיודעים לאנשים בעלי כיסא גלגלים‪ ,‬למשל‪ ,‬חנויות שדלת הכניסה‬
‫שלהן צרה מידי‪ .‬האדם מתאר עד כמה קשה להתנייד בכיסא גלגלים אע"פ שיש לו כיסא מושקע ולא‬
‫כיסא פשוט‪ .‬גם בניינים ואירועים שתוכננו להתאים לאנשים בעלי כיסא גלגלים עשויים לגרום לניתוקים‬
‫למרות הרצון הטוב של מארגני האירועים‪ .‬ניתוק פיזי‪ -‬האורח שמגיע עם כיסא גלגלים נאלץ לשבת‬
‫באזור שהוגדר בעבור ה"מוגבלים" ולא לשבת עם יתר בני משפחתו‪ .‬ניתוק רגשי‪ -‬לא יכול ליהנות‬
‫‪.‬מהקונצרט יחד עם בני משפחתו‬

‫‪.‬היחיד והחברה ‪ -‬התחום הפרטי והתחום החברתי אינם שני עולמות נפרדים‬
‫התחום הפרטי‪ -‬מה שמתרחש בראשו של האדם‪ ,‬מה שבני האדם חשים בנוגע לקשרים ולניתוקים‬
‫המרכיבים את חייהם האישיים‪ ,‬קשור לתחום חברתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬לחברות שאנשים חיים בהן ולגורמים‬
‫‪.‬המעצבים את הקשרים והניתוקים שלהם‬

‫ה"עצמי" הוא כל העולם הפרטי‪ ,‬העולם בו אנשים חווים דברים ברמה האישית‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬תחושת‬
‫העצמי מעוצבת באמצעות הקשרים והניתוקים בינו לבין המקומות‪ ,‬האנשים והדברים הסובבים אותו‬
‫‪.‬והיא עשויה להשתנות בהתאם לכך‬

‫חוויות האימהות כיוצרת ניתוקים וקשרים חדשים‪ -‬נשים רבות חשות כיצד האימהות והצורך לדאוג‬
‫ליצור אנושי גורמת להם לשנות את תחושת העצמי שלהן‪ ,‬וכיצד שינוי זהות זה יכול להיות עמוק במיוחד‬
‫כשהאימהות החדשה חופפת לשינוי נוסף‪ ,‬כמו הגירה‪ .‬דו' לשינוי תחושת העצמי בעקבות תאונת דרכים‪-‬‬
‫אדם הנעשה מוגבל הזקוק לכיסא גלגלים עשוי מצד אחד לחוש תסכול וחוסר הצלחה‪ ,‬להרגיש כמו‬
‫ה"זקנים" וה"מוגבלים"‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬זה יכול לגרום לו למוטיבציה לשינוי‪ ,‬לתיעול המצב ע"י מאבק לטובת‬
‫שיפור חייהם של הנכים‪ ,‬להצטרף ולהיות פעיל למען זכויות הנכים‪ ,‬ובכך תחושת העצמי שלו תהיה‬
‫חיובית‪ .‬חוקרים מסוימים במדעי החברה טוענים שדברים שאנו קונים לעצמנו יכולים להיחשב מעין‬
‫"הרחבה" של תחושת העצמי שלנו‪ .‬למשל‪ ,‬רכישת טלפון נייד מדגם מסוים‪ ,‬או בגד ממותג מסוים יכולה‬
‫‪.‬להתפרש כניסיון של האדם להכריז על זהותו‬

‫זהויות חברתיות ‪ -‬זהויות הניתנות לאדם ע"י קשרים עם בני אדם אחרים‪ ,‬ועל ידי מצבים‬
‫‪.‬חברתיים‪ -‬לעיתים הן מנוגדות לזהויות האישיות‬

‫‪.‬זהויות אינן סטטיות! ולא כל הזהויות הן פרי בחירתנו! לדוגמא‪ ,‬אנחנו לא בוחרים סטראוטיפ‬

‫שאלות הקורס‬
‫?כיצד החברה נוצרת ומתהווה מחדש ללא הרף‬
‫החברה נראית אולי כאוסף יחדים המנותקים זה מזה‪ ,‬אם הם קשורים למעשה בדרכים שונות לאנשים‪,‬‬
‫מקומות ודברים‪ .‬קשרים וניתוקים אלו‪ ,‬והמידה בה הם משתנים או נשארים ללא שינוי במהלך הזמן הם‬
‫אלו המעצבים את החברה שוב ושוב‪ .‬אנשים קשרים זה לזה באמצעות יחסים ובאמצעות הפעילויות‬
‫שהם משתתפים בהן‪ .‬כשם שבני האדם מעצבים את החברה כך גם החברה מעצבת בני אדם‪ -‬קשרים‬
‫‪.‬וניתוקים מסוימים הם בגדר האפשר ואילו אחרים בלתי אפשריים‬

‫?כיצד מתהווים הבדלים ודפוסי אי שוויון‬

‫קשרים וניתוקים מעצבים את החברה ואת חייהם של בני האדם כל הזמן‪ ,‬אך גם החברה מעצבת ללא‬
‫‪.‬הרף את בני האדם ואת הדימויים העצמיים שלהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬את הזהויות שלהם‬
‫זהותו של האדם מוגדרת הן על פי המכנה המשותף לו עם האחרים והן עם הייחוד שלו‪ ,‬השוני מהשאר‪.‬‬
‫עם זאת לא תמיד מה שהופך אדם לשונה מקבל הערכה חיוביות‪ ,‬אלא ישנם זהויות הנתפסות כשליליות‬
‫‪.‬בחברה דבר העשוי לגרום לאדם להיות מודר מהחברה ולהיתקל באפליה‬

‫?כיצד מדעני החברה חוקרים את הסביבה החברתית‬

‫מדעני החברה משתמשים בתיאורים שהאנשים מציגים להם במסגרת ראיון‪ ,‬מאחר וסוג זה של תיאור‬
‫מאפשר לחוקרי מדעי החברה להבין כיצד בני האדם תופסים את עצמם ומה מחבר את העולמות‬
‫האישיים שלהם לעולם החברתי הרחב‪.‬החוקרים מחפשים דפוסים וסדירויות המצויים בבסיס החוויות‬
‫האישיות שהמרואיינים מספרים‪ .‬אחת השאלות העשויות לעניין את חוקרי מדעי החברה היא במה‬
‫האנשים המתגוררים במקום מסוים דומים אולי לאנשים במקומות אחרים‪ ,‬וכיצד החוויות שלהם תואמות‬
‫‪.‬אולי לדפוסים רחבים יותר‬
 ‫כרך א פרק ‪ – 4‬מסדירים חיים‬

‫סדר והתנגדות לסדר‬

‫עצמים‪ ,‬אנשים בעלי תפקידים ונורמות יוצרות סדר חברתי‪ .‬עצמים חומריים‪ ,‬כמו פנסי רחוב‪ ,‬רמזורים‪,‬‬
‫פתחי ניקוז וכו' פועלים בד"כ כפי שנועדו לפעול‪ .‬נראה שאנשים יודעים כיד להתנהל זה עם זה במרחב‬
‫הציבורי של הרחוב‪ .‬כל אלו הם סוגים של הסדרה חברתית שמרבית בני האדם אינם שמים לב אליה‬
‫בחיי היום יום‪ ,‬משום שהיא פועלת טוב כ"כ בדרך כלל‪ .‬ואכן‪ ,‬רק כאשר הדברים משתבשים‪ ,‬כמו נגיד‬
‫ביוב העולה על גדותיו‪ ,‬תאונת דרכים או מישהו הנדחק בתור מתחילות עפ"י רוב להישאל שאלות על‬
‫‪.‬האופן שהחיים החברתיים מוסדרים בו‬

‫‪:‬כשהסדר החברתי משתבש נחשפים שני דברים‬

‫‪.‬הציפיות שיתקיים סדר והמאמצים המושקעים בהשגתו הופכים לפתע לגלויים לעין‬
‫מתחוור הקשר בין סדר לבין אי סדר‪ .‬במקרים רבים אנו מתחילים להבין כיצד הסדר פועל וכיצד משיגים‬
‫‪.‬אותו‪ ,‬רק לאחר שמתרחש אי סדר ונבדקות סיבותיו‬

‫סוגי הסדרה‪ :‬הסדרה גלויה (שוטרים‪ ,‬שלטים) וסמויה ( לא פורמאלית‪ ,‬לא לשתות אלכוהול‬
‫‪.‬בעבודה)‬

‫התנהגות אנטי חברתית ‪ -‬סוג של התנהגות שאינה מתחשבת באחרים ועלולה להזיק לחברה או תג‬
‫‪.‬המודבק להתנהגותן של קבוצות מסוימות של צעירים‬

‫שינוי והמשכיות ‪ -‬מנקה הרחוב המנקה את המדרכות כדי שהרחוב ישאר סביבה שימושית ונעימה‬
‫לעוברים ושבים‪ ,‬אם המלמדת את ילדיה כיצד לחצות את הכביש תורמת גם היא להבטחת הסדר‬
‫החברתי היום יומי התקין‪ .‬הסדר החברתי נשמר בעקבות קשרים עם עצמים – כמו למשל‪ ,‬תמרורי‬
‫הרחוב המורים לבני אדם להתנהג בצורה מסוימת ‪ ,‬התפריטים במסעדות‪ ,‬מצלמות הרחוב המשגיחות‬
‫על הרחוב וכו‪ .‬הפיקוח על הכניסה למקומות מסוימים כמו פאבים ומועדוני לילה‪ .‬צורות אלו של השלטת‬
‫סדר אינן זוכות בד"כ לתשומת ליבם של מרבית בני האדם‪ ,‬משום שהם רואים בהם חלק מובן מאליו‬
‫‪.‬מחיי היום יום‬

‫חיברות‪/‬סוציאליזציה‪ -‬התהליך בו בני האדם הופכים באמצעותו ליצורים חברתיים ע"י יישום‬
 ‫האמונות‪ ,‬הנורמות והערכים של החברה בה הם חיים‪ .‬אנשים לומדים על הציפיות החברתיות והן על‬
‫כללי ההתנהגות גם ממקורות רבים אחרים‪ ,‬מקבוצת השווים‪ ,‬מהתקשורת ואף תוך ניסיונות להפר את‬
‫הכללים כדי לגלות מה יקרה‪ .‬בתהליך זה נוצר הסדר החברתי ומתהווה מחדש ללא הרף מעצם רכישתן‬
‫‪.‬של שגרות התנהגות או הרגלים ומהתנהגות ההופכת למתוקנת ותואמת ציפיות‬
‫דו' לשינוי של סדר חברתי‪ -‬עישון בעבר היה מקובל במערכת התחבורה הציבורית ‪ ,‬והיום קיים איסור‬
‫מפורש על עישון בתחבורה ציבורית‪ ,‬בפאבים ומסעדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מידת הסבלנות עשויה להשתנות‬
‫ממקום למקום ובין זמן לזמן‪ .‬ההנחה שהחברה בה אנחנו פועלים כבר מעוצבת במידת מה מבליטה את‬
‫ההמשכיות המאפיינת את ההסדרה החברתית‪ ,‬ואולם‪ ,‬לצד ההמשכיות ישנם גם שינויים‪ .‬אומנם בני‬
‫האדם נוטים לפעול בדרכים מוסדרות‪ ,‬ללא הפרות סדר‪ ,‬אך לא תמיד כולם יסכימו מה היא ההתנהגות‬
‫הנאותה הרצויה‪ .‬קונפליקטים חברתיים מתמקדים בשאלה מיהם האנשים שכלליהם אמורים להגדיר את‬
‫‪.‬הסדר החברתי‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬היכולת להגדיר את הכללים אינה מתחלקת בחברה באופן שווה‪ ,‬יש אנשים שיש ביכולתם‬
‫‪.‬עוצמה רבה יותר להגדיר מה נחשב לסדר חברתי ומה להפרת סדר‬

‫הפרת סדר‪ -‬הפרת השקט הציבורי‪ ,‬שבירת הכללים או התנהגות המתויגת כמנוגדת לצורה מצופה‬
‫‪.‬או מדומיינת של סדר חברתי‬

‫לעיתים אנשים קוראים תיגר על הסדר החברתי‪ ,‬למשל‪ ,‬השארת מקרר באמצע הרחוב או לחילופין‬
‫פלישה למתחם מגורים שאינו שייך להם‪ .‬קריאות תיגר אלו יכולות לגרום לשינוי בסדר החברתי הקיים‪,‬‬
‫‪.‬או לחילופין לחזק את הסדר החברתי הקיים‪ .‬למשל‪ ,‬אכיפה משטרתית בגין פלישה למתחם מגורים‬
‫קורה לעיתים שאנשים קוראים תיגר על הסדר החברתי כשהמטרה שלהם הם לנסות לשנותו בדרך‬
‫‪.‬העשויה להיראות כאי סדר בעיני אדם אחד וכסדר חברתי חדש בעיני אחרים‬

‫הפרטי והציבור – כשאדם יוצא מפתח ביתו אל הרחוב הוא יוצא מהמרחב האישי למרחב הציבורי‪,‬‬
‫וכשהוא עושה זו הוא הופך לציבור‪ ,‬ועל כן הוא נתון לכללים אחרים ולציפיות אחרות בנוגע לאופן‬
‫התנהגותו‪ .‬באמצעות תהליכי החיברות שתוארו למעלה‪ ,‬אנשים לומדים אלו סוגי התנהגות ופרקטיקות‬
‫מקובלים במרחב אחד ואילו מקובלים במשנהו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשבני אדם יוצאים למקומות ציבוריים וצריכים‬
‫להתנהל עם אחרים במרחב של הרחוב‪ ,‬מתהווה בד"כ סדר חברתי דינמי וקולח באמצעות צירופים‬
‫מורכבים של בני אדם ופעילויות אנושיות‪ ,‬התנהגויות מצופות והיחסים בין בני האדם לבין תפקודם התקין‬
‫של עצמים חומריים‪ .‬התנהגויות המנוגדות למצופה במרחב הציבורי עשויות לגרום להפרת סדר‪ ,‬וכך גם‬
‫עצמים חומריים המונעים את תפקודו התקין של הרחוב או מונחים במקום ה"לא נכון" ברחוב‪ ,‬כמו למשל‬
 ‫מקרר שהניחו באמצע הרחוב במקום במקומו הרגיל‪ ,‬הבית הפרטי‪ .‬גם העיתוי של ההתרחשות משפיע‬
‫על התפיסה האם מדובר בהפרת סדר או לא – מה שנתפס כהפרת סדר ביום לא בהכרח נחשב להפרת‬
‫סדר בלילה‪ .‬פרקטיקות והתנהגויות במרחב הציבורי שאינן תואמים את הציפיות‪ ,‬עשויות לכלול גילויים‬
‫‪.‬מופרזים של חיבה או רגשות ולא להיתפס כהפרת סדר לאחר צריכת אלכוהול‬

‫שאלות הקורס‬
‫?כיצד החברה נוצרת ומתהווה מחדש ללא הרף‬
‫הסדר החברתי מתפקד מרבית הזמן באופן תקין משום שאנשים חיים במחברה שכבר עוצבה והוסדרה‬
‫במידת מה‪ .‬הסדר אינו קבוע וסטטי ופרק זה סקר דרכים שונות בהם הפעילויות היחסים והאינטראקציות‬
‫שהם מקיימים עם בני אדם אחרים ועם עצמים חומריים תורמים לתהליך של עיצוב החברה ועיצובה‬
‫‪.‬מחדש‬

‫?כיצד מתהווים הבדלים ודפוסי אי שוויון‬

‫קיימים סוגי הסדרה חברתית מרובים שעשויים להשתנות עפ"י זמן מקום ונסיבות‪.‬ב הפרק עסק בחלק‬
‫ניכר מההסדרה ה"מובנת מאליה" המתרחשת ברחוב וכן בסוגים שונים של הסדרה במרחבים ציבורים‪,‬‬
‫פרטיים וציבוריים למחצה‪ .‬ישנם הבדלים בדרכי ההסדרה והן בתפיסות הסדר והאי סדר התלויים בשעות‬
‫היום והלילה‪ .‬סוגים שונים של הסדרה נובעים מהציפיות השונות בנוגע להתנהגות תקינה ובלתי תקינה‪,‬‬
‫וציפיות אלו מושפעות מהבדלי גיל‪ ,‬מיניות‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע‪ ,‬אתניות ומעמד‪ .‬לא לכל בני האדם יכולת שווה‬
‫להגדיר מהו סדר חברתי ומה הוא אי סדר‪ .‬יחידים וקבוצות בעלי סמכות נהנים מיכולת רבה יותר‬
‫‪.‬מאחרים לשליט את הגדרותיהם בנוגע לסדר ואי סדר‬

‫?כיצד מדעני החברה חוקרים את הסביבה החברתית‬

‫הרחוב הוא מקום נוח להתחיל ללמוד בו על הסדר החברתי ואי הסדר החברתי‪ ,‬מאחר והתבוננות‬
‫בהתנהגויות של בני אדם ברחוב מאפשר להם להתחיל לתאר כיצד מתהווה החברה וכיצד היא מתהווה‬
‫ללא הרף‪ .‬לאור תיאור זה יכולים מדעני החברה להתחיל לשאול שאלות בנוגע לסיבות לתפקודו התקין‬
‫של הסדר החברתי במרבית הזמן‪ ,‬ולשאול כיצד הוא מעוצב מחדש במצבים של אי סדר או קריאות תיגר‬
‫על הסדר הקיים‪ .‬מוצגים כמו חיברות‪ ,‬סמכות או המדינה מסייעים למדעני החברה לחשוב על הסדר‪/‬אי‬
‫‪.‬סדר‪ ,‬לתאר אותם ולשאול שאלות הנוגעות להם‬
 ‫כרך א פרק ‪ – 5‬חברת צריכה‪ ,‬זהות וסגנון חיים בצריכה‬
‫הרעיון שבני אדם מעצבים את החיים שלהם‪ ,‬יוצרים את מי שהם באמצעות הדברים שהם צורכים‬
‫ומעצבים כך את החברה‪ .‬בחברה המגדירים כחברת צריכה‪ ,‬הנשלטת בידי השוק‪ ,‬אנשים נוטים לייחס‬
‫ערך רב ליכולת הבחירה של הפרט‪ ,‬כלומר‪ ,‬לחופש שיש לצרכן לבחור בין מוצרים לסגנונות‪ .‬הפרק יעסוק‬
‫‪.‬בין היתר בשאלה כמה חופש בחירה יש לפרט ועד כמה הבחירה היא אכן שלנו‪ ,‬הצרכנים‬
‫‪.‬בנוסף‪ ,‬נעסוק באופייה של הצריכה‪ ,‬משמע‪ ,‬באיזו מידה הצריכה מגדירה את סגנונות החיים‬

‫סגנון חיים ‪ -‬מערכת משותפת של פעילויות וצורות הזדהות שניתן לזהותה כחלק מדרך חיים מסוימת‬
‫‪.‬לדוגמא סגנון חיים יוקרתי‪ ,‬סגנון חיים אלטרנטיבי‪ ,‬סגנון חיים של פרישה לגמלאות‬

‫מה היא צריכה‬

‫צריכה במובן זה היא מעין חלון אל החברה‪ ,‬היא מאפשרת לנו לראות כיצד מה שהפרט מחליט לקנות‬
‫‪.‬משפיע עליו‪ ,‬ובמקביל היא שופכת אור כיצד האופן שבו החברה מעצבת את החלטות הצריכה בעצמן‬
‫ככל שחלק גדול מן החיים החברתיים נחשף לכוח השוק ומתחלק עפ"י כוח הקניה שלנו‪ ,‬כך אופייה של‬
‫הצריכה יכול ללמד על אופייה המשתנה של החברה‪ .‬לדעת חוקרים מסוימים‪ ,‬הדחף לצרוך הפך לאמצעי‬
‫של סגנון חיים המלמד מי אנחנו ומה היינו רוצים להיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חוקרים אחרים מדגישים שהדברים‬
‫שאנו מוציאים עליהם את כספנו הם עניין חברתי‪ ,‬והלחץ לעמוד בציפייה של אחרים מעצבת את חיינו לא‬
‫פחות מהשאיפה לאוטונומיה אישית‪ .‬הדברים שאנשים קונים ומה שהם עושים במה שהם קונים יכול‬
‫ללמד אותנו במידה רבה כיצד הם רואים את עצמם ואת מקומם החברה‪ .‬גם חוסר היכולת לקנות מלמד‬
‫‪.‬אותנו על חלוקת סיכויי החברה בחברה‪ ,‬כלומר‪ ,‬למי יש אמצעים ולמי אין אמצעים לצריכה‬
‫עד שנות ה ‪ 60‬של המאה העשרים מדעני החברה ראו את החברה כחברה תעשייתית‪ ,‬המבוססת על‬
‫‪.‬ייצור‪ ,‬שמרבית כוח העבודה עוסק בו וחיי מעמד העובדים מתבססים בעיקר על שימוש במזומנים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בשנות ה ‪ 70‬וה‪ 80 -‬של אותה המאה‪ ,‬החלו לדבר על חברה פוסט‪ -‬תעשייתית‪ ,‬לאחר שענפי‬
‫‪.‬תעשייה רבים שקעו‪ ,‬קהילת מעמד העובדים הצטמקה‪ ,‬ומרבית המשרות שנוצרו היו בענפי השירותים‬
‫ככל שהחברה התאפיינה יותר ויותר בצריכה ולא בייצור החלו מדעני החברה לדבר על חברה צרכנית‬
‫‪.‬מאחר וזיהו את השפעתם החרבה של תרבות הצריכה והאשראי הנוח על המרקם החברתי‬
‫‪,‬הדברים שהאנשים קונים‪ ,‬ואופן שימושם בהם לאחר הקנייה יכולים לסייע לנו להבין את החברה בימינו‬
‫כפי שגם העדר יכולת לצרוך יכול לסייע לנו‪ .‬מדעני החברה מתעניינים לא רק בפעולותיהם של יחידים‪,‬‬
‫אלא גם בדפוסים החברתיים הרחבים יותר‪ ,‬למשל‪ ,‬בחלוקת סיכוי החיים ובדפוסי אי שוויון משתנים‪.‬‬
‫‪.‬אחת הדרכים לחקור את זה היא צפייה בפרקטיקות של צריכה‬
 ‫לקראת חברת צריכה‬

‫לדעת זיגמונט באומן ניתן לחלק את אוכלוסיית החברות המערביות בימינו לשתי קבוצות צרכנים‪:‬‬
‫"מתפתים" ו"מדוכאים"‪ .‬באומן טוען שאנו חיים כיום בחברת צריכה המבטיחה חירות ובחירה למי‬
‫שמצבו הפיננסי והחברתי מאפשר לצרוך ביעילות ולא חברה תעשייתית‪ ,‬והיא לא שוויונית בדומה‬
‫לחברה התעשייתית‪ ,‬הוא מאמין גם שצורות אי השוויון שונות מאלו שהיו בחברה תעשייתית‪ .‬בחברה‬
‫תעשייתית רק העשירים ביותר יכלו להגדיר עצמם כצרכנים וחיו חיי מותרות (בעלי קרקעות‪ ,‬סוחרים‪,‬‬
‫קפיטליסטים שהרוויחו מייצור תעשייתי‪ ,‬רופאים ועו"ד)‪ .‬בחברה בת זמננו עדיין ישנם בעלי קרקעות‪,‬‬
‫קפיטליסטים ובעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬היכולים להרשות לעצמם רמת צריכה גבוהה מאחרים‪ ,‬אך כיום‬
‫הצטרפו רבים אחרים היכולת להשתתף בסגנון חיים צרכני‪ .‬גם אנשים אמידים‪ ,‬אך גם אנשים בעלי‬
‫הכנסה סבירה ומשרה בטוחה שיש בכיסם די כסף וכן אנשים שיש להם גישה לאשראי‪ ,‬המאפשר להם‬
‫לקנות מעבר לצרכי החיים הבסיסיים מתקשטים בסגנון חיים צרכני‪ .‬אנשים אלו כונו ע"י באומן‬
‫"מתפתים"‪ ,‬לדבריו‪ ,‬קבוצה זו כוללת לא רק אנשים בעלי עודפי הכנסה שיש להם את היכולת לקנות‬
‫דברים שהם חושקים בהם אלא גם אנשים המתאימים את קניותיהם לאידיאלים של חברת צריכה‬
‫‪:‬המבוססת עפ"י מס' מאפיינים מפתח‬

‫הרעיון שפעילות צרכנית יכולה להיות ביטוי עצמי יצירתי‪ ,‬המעניק לאדם את תחושת הזהות והערך ‪-‬‬
‫‪.‬העצמי שהוא שואף לו‬
‫‪.‬הרעיון שיצירת סגנונות חיים צרכניים היא האמצעי להשיג תחושת השתייכות ושותפות בחברה ‪-‬‬
‫הרעיון שהשווקים מקנים לבני אדם חופש בחירה ושחירות השוק היא החירות המכוננת של ‪-‬‬
‫‪.‬החברה‬

‫הקבוצה השנייה לדעת באומן היא קבוצה המכונה "המדוכאים"‪ ,‬קבוצה זו כוללת את האנשים המודרים‬
‫מהחברה הצרכנית‪ ,‬או נדחקים לשוליה‪ .‬זה כולל בד"כ את בעלי סיכויי החיים הנמוכים‪ -‬המובטלים‪ ,‬בעלי‬
‫ההכנסה הנמוכה‪ ,‬חסרי הבטחון התעסוקתי‪ ,‬מהגרים חדשים או מי שמצבם לא מאפשר להם השתתפות‬
‫מלאה בחברת הצריכה למשל חולים כרוניים וקשישים החיים מקצבאות בסיסיות‪ .‬היא עשויה לכלול גם‬
‫חברי קבוצת מיעוט אתניות החווים אפליה‪ .‬למשל‪ ,‬איש צעיר שאמצעיו מוגבלים יכול להשתתף‬
‫בפעילויות צרכניות ביתר קלות מאדם אחר אם אותם אמצעים השייך לקבוצת גיל מבוגרת יותר או סובל‬
‫ממוגבלות‪ .‬לצעירים יש נקודת זינוק נוחה יותר לזכות בהכרה של אחרים מאחר והם יכולים להתלבש‬
‫נכון‪ ,‬להיכנס למועדון הנכון‪ ,‬לשמוע מוזיקה פופולרית‪ ,‬לשמור על כושר או לרכוש רשת של חברים בעלי‬
‫נושאי עניין דומים‪ .‬הם יכולים להבין את עולה הצריכה ולזהות היטב את המגמות החדשות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מבוגרים או בעלי מוגבלויות עשויים למצוא עצמם מודרים‪ ,‬מאחר והם נאלצים להוציא את כספם המועט‬
‫על צרכים בסיסיים כמו מזון ותרופות וכן משום שהם מבודדים יותר מבחינה חברתית‪ ,‬ניידים פחות‬
‫‪.‬ומחוזרים פחות מצד גורמי השוק כצרכנים פוטנציאלים‬

‫טיעונו של באומן‬
‫באומן הבחין שקיימים דפוסים שונים של פעילות צריכה בחברה והביע את דעתו מדוע הדברים הם כפי‬
‫‪:‬שהם‪ .‬נקודות עיקריות לדעת באומן‬

‫‪.‬צרכנות היא התכונה המגדירה חברות בזמננו ‪-‬‬

‫‪.‬ההשתייכות לחברה ולדימוי חברתי גבוה נקבעים עפ"י דרגת יכולתו להשתתף בפעילויות צריכה ‪-‬‬
‫‪.‬החברה נותרה אי שוויונית ומחולקת מבחינת ההשתתפות בפעילויות צריכה וההדרה מהן ‪-‬‬
‫‪.‬צריכה היא אמצעי מפתח לבית סטטוס חברתי ולשמירה עליו ‪-‬‬

‫ביקורת על באומן – אנשים מאוד אוהבים לקנות דברים ולהתקשט מאז ומעולם‪ .‬באומן מציג את‬
‫הצורכים כפאסיבים‪ ,‬אך יש לנו בחירה בתוך עולם הצריכה‪ .‬כבר נראו מקרים שאנשים רכשו מוצרים‬
‫מבחינה אידאולוגית (צריכה טבעונית‪ ,‬לבחור לא לצרוך מחברות מסויימות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימושיות ‪ .‬יש גם‬
‫‪.‬דברים שאנחנו צריכים אותם ולא רק לשם הצריכה עצמה (צריכים אינטרנט‪ ,‬צריכים טלפון חכם)‬

‫תרבות צריכה‬

‫‪.‬כשמדברים על צריכה הכוונה לקשת רחבה של נושאים המעצבים את סגנון החיים והתרבות שלנו‬
‫היסטוריונים טוענים שניתן לתאר את החברה במאה ה ‪ 18‬כחברה המשופעת מצריכה‪ ,‬בעלי הקרקעות‬
‫וגם רבים ממעמד הבינים של הימים ההם נהנו מרכישת דברי מותרות כמו כלי פורצלן‪ ,‬כסף‪ ,‬תה ובגדים‬
‫משובחים‪ ,‬והרכישות נעשו לא רק כדי ליהנות מהדברים עצמם‪ ,‬אלא גם מאחר ודברי מותרות נחשבו‬
‫סמל סטטוס ומעמד חברתי‪ .‬גם בימינו‪ ,‬השאיפה לרכוש מכונית יקר‪ ,‬בגד או שעון נובעת לא אחת‬
‫מהעובדה שהם נחשבים בעיני אחרים לסמל ייחוד וסטטוס‪ .‬בחברה בזמננו קיימים מצבים בהם מודדים‬
‫אדם עפ"י הסטטוס שלו‪ ,‬לפי סממני הצריכה בהם הוא מוקף‪ :‬השכונה בה הוא חי‪ ,‬גודל ביתו‪ ,‬המכונית‬
‫בה נוהג‪ ,‬אתרי החופשות בהם מבלה וכו'‪ .‬צריכה זו גררה את המושג "צריכה ראווה" המשמש את מדעני‬
‫החברה כדי להבהיר נקודה זו‪ .‬תורסטין ובלן היה מהסוציולוגים הראשונים שכתבו על תרבות הצריכה‬
‫בספרו תיאוריה של מעמד הפנאי בו הוא חקר את הרגלי הצריכה של המתעשרים החדשים ובני‬
‫משפחותיהם בסוף המאה ה ‪ , 19‬והוא מצא שלא אחת אנשים אלו קנו דברים מסיבה ברורה והיא כדי‬
‫להרשים אחרים ולהפגין את עושרם החדש ועל יוקרתם החברתית‪ .‬בית גדול והן רהיטים מהודרים‪,‬‬
‫בגדים מהאופנה האחרונה‪ ,‬תכשיטים ועתיקות אלו היו חפצים המשדרים סטטוס גבוה ומותרות שאותם‬
‫‪.‬הציגו העשירים החדשים לראווה בבתיהם‪ ,‬למשל‪ ,‬כדי שהאורחים שהוזמנו יראו את סמלי הצלחתם‬
‫החפצים הללו הפכו למעין "הרחבה" של בעליהם‪ ,‬ועל כן הוא וובלן טבע את המונח "צריכה ראווה" כדי‬
‫להמחיש זאת‪ -‬הוא השתמש במושג כדי לתאר את התהליך של הפגנת הסטטוס ע"י הצגת דברים‬
‫‪.‬שנרכשו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬כשאנשים אלו התעשרו ממש זה עתה ורצו להרשים את חברי החוגים האמידים‬
‫‪.‬מונח זה ביקש לבטא את קניית חפצי המותרות ואת חשיפתם לעיני אחרים באמצעות תצוגה מכוונת‬
‫כיום ניתן לזהות צריכה ראווה אצל ידוענים בעלי הכנסות עתק שהתפרסמו בתעשיית המוזיקה‪ ,‬הבידור‬
‫או הספורט‪ ,‬עם אנשי עסקים שהרוויחו בשוק המניות או עם זוכים בהגרלות הפיס‪ ,‬אך ככל הנראה‬
‫‪.‬אנשים רבים נוספים עוסקים בצריכת ראווה בדרכים צנועות יותר ובלי להיות מודעים לכך לחלוטין‬
‫הסיבה שהם עושים זאת היא לא כדי להתרברב אלא רצון יותר להשתלב‪ ,‬להרשים את חבריהם‬
‫ולהתקבל לרשתות חברתיות בהם רוצים להשתייך‪ .‬דברים כמו בעלות על מכונית יוקרתית או בילוי‬
‫‪.‬חופשות באתר אקסקלוסיבי‬

‫שימושי צריכה או העברת מסרים‬

‫מושג צריכת הראווה בא לשקף את העובדה שבמקרים רבים אנשים צורכים דברים מסיבות חברתיות‪,‬‬
‫לא פחות מאשר מסיבות אישיות‪ .‬אין ספק שלעיתים אנשים צורכים דברים מהסיבה הפשוטה‪ -‬השימוש‬
‫בהם‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬רכישת מטלית ניקוי לשטיפת כלים אך זה לא בהכרח אומר שכל מי שירכוש מטלית‬
‫ניקוי יעשה זאת למטרת לשמה נוצרה‪ .‬הספר מציג כדו' את הפנקיסטית בשנות ה ‪ 70‬שרכשו שקיות זבל‬
‫והשתמשו בהם כפרטי לבוש וסיכות בטחון ששימשו כתכשיטים‪ .‬דו' נוספת לצריכה שהיא גם לצורך‬
‫שימוש‪ ,‬אך הבחירה הספציפית היא חברתית היא רכישת נעליים‪ ,‬מצד אחד זה מוצר שאנחנו חייבים כדי‬
‫לכסות את כפות הרגליים‪ ,‬אך‪ ,‬הבחירה בדגם ובסוג מושפעת מסגנון אופנתי או אנטי אופנתי‪ ,‬וכן שמו‬
‫של מעצב הנעליים משפיע על הבחירה אם לצרוך סוג אחד או אחר‪ .‬המסרים החברתיים הללו גורמים‬
‫לנעליים להפוך למבוקשות כפריט המעצב את זהותו של האדם‪ ,‬האם הוא משדר עושר או חוסר כסף‪,‬‬
‫‪'.‬האם הוא בעל טעם מעודן או עממי‪ ,‬האם מדובר בחדשנות או דבקות במסורת וכו‬
‫הפרט מנסה להשיג באמצעות הצריכה מטרות שונות כמו סטטוס‪/‬דימוי חברתי השאיפה כיצד להיראות‬
‫בעיני אחרים‪ ,‬אך טעמו האישי והדברים שהוא מעריך או לא מעריך תלויים לא מעט בגורמים כמו רמת‬
‫‪.‬הכנסה‪ ,‬השכלה וחשיפה לתרבויות שונות‬
 ‫אנשים העורכים קניות במקומות כמו שוק איכרים וקונים גידולים אורגניים מנסים להעביר מסר שונה‬
‫ממי שקונים סחורה בסיסית זולה בסופרמרקטים‪ .‬כאן מושג הפיתוי נכנס לתמונה‪ ,‬וזו הסיבה שבגללה‬
‫באומן מתאר מתפתים את מי שמסוגלים להשתלב ביעילות בתהליך הצריכה החברתי‪ .‬באומן מנסה‬
‫לומר שהסיבה הגורמת לאנשים להתפתות אינה דווקא ערכם השימושי של הסחורה‪/‬השירות‪ ,‬אלא‬
‫המשמעות שלהם‪ ,‬הדימוי שבעלות עליהם משדרת‪ .‬מה שמפתה את האדם היא האסוציאציות בין‬
‫המוצרים‪/‬שירותים לבין סגנון החיים המזוהה עמם‪ .‬הלוגו‪ ,‬הדימוי והמותג המייחדים סחורות ושירותים‬
‫‪.‬ומה שהם מייצגים בעיני חלק מהחברה‪ ,‬הם אלו המקנים לתרבות הצריכה את אופייה המפתה‬
‫גם ילדים צעירים עשויים ללמוד שלפריטים מסוימים סטטוס גבוה מלאחרים‪ .‬מה שברור כאן הוא‬
‫שאנשים צורכים מוצרים‪ ,‬שירותים או חוויות משום שיש להם משמעות בעיניהם ומשום שהם מאפשרים‬
‫‪.‬להם לשדר לאחרים את דימויים העצמי‪ -‬את זהותם‬

‫אינדיבידואליות ואישיות‬

‫‪.‬וארן סוסמן היה הראשון שהשמיע את הטענה שצריכה יכולה לשמש ביטוי של אינדיוידואליות ואישיות‬
‫הוא ביסס טיעון זה על מחקר מהמאה ה ‪ 19‬שעסק בשאלה כיצד לצרוך‪ .‬בסוף שנות ה ‪ 80‬עברו‬
‫‪.‬הספרים מהדגשת האופי ההולם וסגנון החיים הנכון להדגשת האינדיוידואליות והאישיות של הפרט‬
‫סוסמן טען שאנשים החלו להתעניין פחות בהפגנת דרגתם או מיקומם החברתי באמצעות החפצים‬
‫בביתם ויותר בהפגנת טעמם האישי ואישיותם‪ .‬בני אדם מתאווים כיום לצרוך דברים פחות כאמצעי‬
‫להפגנת אופיים החברתי הראוי‪ ,‬והם עושים זאת יותר על מנת להפגין את אישיותם האינדיבידואלית הן‬
‫לשם סיפוק אישי והן כדי לומר לאחרים דבר מה על עצמם‪ .‬הם אינם משתמשים עוד באובייקטים‬
‫המצויים בבעלותם רק כדי להצביע על דירוגם החברתי‪ ,‬אלא יותר כביטוי חיצוני של סגנון חיים מסוים‬
‫‪.‬שהם עשויים לשאוף לו‪ ,‬מעין הרחבה של העצמי‬

‫הרחבה של עצמי‬

‫חפצים חומריים יכולים לסייע לנו לרומם את הסטטוס החברתי והכלכלי שלנו‪ ,‬אך לדעת הלגה דיטמר‬
‫הם יכולים לרומם גם את תחושת הייחוד של האדם‪ ,‬לסמל את יחסיו הבין אישיים ההדוקים עם האהובים‬
‫שלו ולשמש מזכרת לאירועים מן העבר‪ .‬לדבריה‪ ,‬חפצים חומריים יכולים לשמש כ"תצלומי בזק" של‬
‫הזיכרונות וההיסטוריה האישית ולהעניק לבני האדם תחושת המשכיות‪ .‬עצם התהוותו של קשר רגשי בין‬
‫האדם לחפציו הוביל לביטוי "אפקט הבעלות"‪ ,‬בו אנשים חשים חיבה רבה יותר לחפצים השייכים להם‪,‬‬
‫לעומת אובייקטים זהים לחלוטין השייכים למישהו אחר‪ .‬אחת הסיבות להטיה זו היא שהאובייקטים‬
 ‫המצויים בבעלותנו נתפסים בעינינו כהרחבה של העצמי‪ .‬העצמי הוא כל מה שאנחנו‪ -‬גופנו הפיזי‪,‬‬
‫האישיות‪ ,‬הזיכרונות‪ ,‬כל מה שעושה אותנו לשונים מכל אדם אחר‪ .‬הדוג' הברורות ביותר של חפצים‬
‫הנתפסים כהרחבה של העצמי הם מכשירים העבודה‪ ,‬כלים מוזיקליים‪ ,‬תכשיטים ובגדים‪ .‬יש אנשים‬
‫הרוכשים דברים כדי להעניק לעצמם תכונה שהם חשים בחסרונה‪ ,‬בתקווה שהם יקרבו אותם‬
‫‪.‬לעצמי האידיאלי שלהם‪ ,‬למי שהם שואפים להיות או למי שהם מקווים שהאחרים יחשבו בהם‬
‫חפצים אלו עשויים להשתנות עפ"י מאפייניו החברתיים של האדם‪ ,‬למשל‪ ,‬על פי המגדר שלו נשים קונות‬
‫יותר מוצרי טיפוח ואילו גברים כלים מוזיקליים ומכשירי חשמל‪ .‬תרבות הצריכה של ימינו השפיעה‬
‫‪.‬עמוקות על תחושת העצמי של בני אדם ועל האופן שהם מציגים בו את עצמם לעיני אחרים‬

‫פיחות העצמי‬

‫‪.‬לא כל בני האדם יכולים להשתמש בחופשיות באובייקטים כהרחבה של אישיותם‬

‫אם דבריו של באומן אכן נכונים‪ ,‬אז קיים פער בין מי שהתפתו ומסוגלים לספק את תשוקותיהם לבעלות‬
‫על אובייקטים לבין מי שמאמצים גם את מודל הצריכה אך לא מסוגלים לספק את התשוקות שלהם בגלל‬
‫העדר משאבים‪ .‬קבוצה זו עשויה לכלול את מי שמודר בגלל תנאי החיים החברתיים שלהם ‪-‬המובטלים‪,‬‬
‫‪.‬הקשישים בעלי האמצעים המוגבלים וכל מי שידם אינם משגת להשתתף בתרבות הצריכה‬
‫ואולם‪ ,‬הדרה מתרבות הצריכה אין פירושה רק הגבלת היכולת לצרוך‪ ,‬אלא אומר באומן‪ ,‬יש לה משמעות‬
‫עמוקה יותר‪ ,‬היא גורמת לפיחות בזהות של הפרט‪ ,‬הפרט נתפס כבלתי שייך לחברה שהחברות בה‬
‫מוגדרת עפ"י היכולת לצרוך כהלכה‪ .‬אם המתפתים שיש ביכולתם להשתתף בפרקטיקות נתפסים כבעלי‬
‫זהות חיובית וראויה להערכה‪ ,‬אז "הצרכנים הפגומים" זוכים לזהות שלילית חוסר היכולת של אנשים אלו‬
‫לטעום מההיצע שהם נתקלים בו באופן יום יומי מערער את ביטחונם העצמי ואת הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬פיתויי שוק הצריכה רק מגבירים את תחושת חוסר האונים‪ .‬באומן רואה כי הצרכנים‬
‫‪.‬המודרים והמתוסכלים‪ ,‬כקורבנות הצדדיים של תרבות הצריכה‬

‫האם צריכה היא חופש – האדם מעצב את חייו באמצעות הצריכה‪ ,‬אך גם החברה מעצבת את הצריכה‬
‫‪.‬של האדם‬

‫כרך א פרק ‪ – 6‬כוחם של הסופרמרקטים‪ ,‬מנצחים ומפסידים‬

‫?מה מקנה לסופרמרקטים את עוצמתם‬

‫‪.‬כוח שוק – הכוח להשפיע על תנאי שוק‪ ,‬לרבות המחיר‪ ,‬באופן בלתי תלוי במתחרים‬
 ‫אין דבר פסול בכך שלקמעונאים מסוימים יש נתח שוק גדול יותר מאחרים‪ .‬רק כאשר הם מנצלים את‬
‫‪,‬עמדת השליטה שלהם לתחבולות בלתי הוגנות כמו מכירת מוצרים במחירי הפסד עוף בשקל ‪ -‬רמי לוי‬
‫‪.‬כדי למוטט את המתחרים או כדי לנצל את כוחם ולסלק מהדרך את המתנגדים בקהילה‬

‫‪.‬כוח קנייה – יכולת המיקוח היחסית של פירמות מול ספקיהן‬

‫‪,‬רשתות גדולות נהנות לכאורה מיתרון על ספקים קטנים מאחר ויש ביכולתן להשיג תנאים טובים יותר‬
‫‪.‬למשל‪ ,‬בתחום המחירים‪ ,‬היכולת לקנות כמויות גדולות מאפשרת להם לדרוש הנחות מהיצרנים‬
‫גם כן יש באפשרותם של הקמעונאים הגדולים לנצל את עמדת הכוח שלהם כדי לצמצם באופן בלתי הוגן‬
‫את שולי הרווח של הספקים כשהם מתאמים בניהם את מחיר המצרכים היום יומיים כמו חלב‪ ,‬חמאה‬
‫וגבינה‪ .‬כלומר‪ ,‬הגודל אכן קובע את יכולתם של הסופרמרקטים להשתמש בכוחם הכלכלי‪ ,‬אך שאלת‬
‫‪.‬המפתח היא כיצד הקמעונאים הגדולים משתמשים בכוח המצוי בידם‬

‫שליטה היכולת לכפות את רצונך על אחרים או להגביל את חופש הבחירה שלהם באופן שאינו מותיר‬
‫‪.‬להם ברירה אלא לציית‬

‫‪:‬ממונופול ברחובות הראשיים ועד שליטה ברחבי העולם‪ -‬עוצמתם של רשתות השיווק‬

‫עירוני או ארצי – מיקומן של הרשתות בבריטניה מול המדינה כולה ולא מול ערים מרכזיות מציגות אותן‬
‫לא כמונופול‪ .‬התוצאה הסופית היא רחוב עירוני ללא רב גוניות וללא חיים‪ ,‬שהרשתות הגדולות מגבילות‬
‫בו את התחומים האפשריים ואת הסוגים האפשריים של החנויות‪ .‬סקר של קמעונאי מכולת זעירים‬
‫ובינוניים שנערך ב־ ‪ 2011‬תומך בעמדה זו וקובע שהמכשול העיקרי לעסקיהם הוא התחרות של רשתות‬
‫‪.‬הסופרמרקטים הגדולות‬

‫‪.‬מכולת או כללי – אם מודדים את חלקן לא רק במוצרי מכולת אלא באופן כללי – הין אינן מונופול‬

‫מחיר או היצע ‪ -‬האם נמדוד את השפעתן על רמת המחירים או על רמת ההיצע? מחירים נמוכים‬
‫נובעים לא אחת מהמאמצים של הסופרמרקטים הגדולים להגדיל את נתח השוק שלהם בקניית תוצרת‬
‫במחירים זולים יותר וגלגול הנחות אלו אל הצרכנים‪ .‬התנהגות זו נשמעת מצד אחד כחיובית‪ ,‬אך מצד‬
‫שני הבעיה העיקרית שהיתרון של מחיר זול לצרכן הסופי נעשה על חשבון האחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מי‬
‫שמצויים הפעם בצד המקבל הם החקלאים והיצרנים המספקים את תוצרתם לסופרמרקטים‪ ,‬הם וכוח‬
‫העבודה שלהם ‪ .‬ספקים קטנים טוענים דרך קבע שהסופרמרקטים הגדולים סוחטים אותם עד כדי סכנת‬
 ‫קיום‪ ,‬והם עושים זאת על ידי כפייה של הורדות מחירים‪ .‬הדבר אולי נכון לעתים‪ ,‬אך קשריהם עם‬
‫הסופרמרקטים רחוקים מלהיות ישירים‪ .‬מה שקל יותר וברור יותר לקבוע כשמדברים על קורבנות‬
‫עוצמתם של הסופרמרקטים הוא מצוקתם של מי שעובדים עבור הספקים‪ ,‬גדולים וקטנים כאחד‪,‬‬
‫‪.‬שבלעדיהם איש לא היה יכול ליהנות מן היתרון של מצרכי סופרמרקט זולים‬

‫‪.‬ההיצע לעומת זאת לאו דווקא מונופולי‪ .‬יש מוצרים שאי אפשר למצוא בסופרים כמו אוכל סיני או יפני‬

‫ועד שליטה בספקים ברחבי העולם‬

‫עלותם האמיתית של מחירים נמוכים‬

‫ללא נגישות למקורות של עבודה זולה היו רבים מן המצרכים שעל מדפי הסופרמרקטים יקרים לנו מדי או‬
‫לפחות יקרים מספיק כדי לאלץ אותנו לחשוב פעמיים אם לקנות אותם‪ .‬עובדים אלו מקבלים לא אחת‬
‫פחות משכר המינימום החוקי לשעת עבודה ‪ ,‬חשופים לניכויים בלתי חוקיים משכרם‪ ,‬מטולטלים‬
‫באוטובוסים מעבודה לעבודה ומועסקים בבתי אריזה ובמפעלי עיבוד מזון עבור הסופרמרקטים‪,‬‬
‫הפועלים‪ ,‬בניגוד למגבלות החוק‪ .‬חלק ניכר ממעשי הניצול האלה נעשים בידיעתם של הסופרמרקטים‪,‬‬
‫המעדיפים להעלים מהם עין וליהנות מן השכר הנמוך שמשלמים ראשי הכנופיות בענפי החקלאות ועיבוד‬
‫המזון‪ .‬הם נזהרים ממעורבות ישירה בפרקטיקות התעסוקה הבלתי חוקיות של רשתות האספקה ובד‬
‫‪.‬בבד מרוויחים ישירות ממחיריהן הנמוכים‬

‫הקשר בין ניצול כוח עבודה של מהגרים באזורי הכפר הנידחים יותר לבין מחירם של מצרכי המזון‬
‫המגיעים לשולחן האוכל שלנו הוא חד משמעי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש למצרכים זולים מחיר גבוה‪ ,‬ומי‬
‫‪,‬שמשלמים מחיר גבוה זה הם אך ורק הקבוצות החלשות ביותר בשרשרת האספקה‪ .‬על־פי תפיסתה‬
‫הצרכנים מרוויחים ישירות מן המחירים הנמוכים בסופרמרקטים על חשבון שכרם של המועסקים אצל‬
‫ספקים הלהוטים לספק לנו חסה ותות שדה בכל עונות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא מודה שגם לספקים אין‬
‫למעשה בֵר ירה משום שהסופרמרקטים סוחטים גם אותם ומותירים בידיהם סכומים שאינם מאפשרים‬
‫‪.‬להם לשלם לעובדיהם שכר הוגן‬

‫ככל שהעובדים רחוקים יותר‪ ,‬הפסדם אמור להיות גדול יותר‪ ,‬כשעיקר העלות של כוח הקנייה של‬
‫‪.‬הסופרמרקטים מוטלת על כתפיהם של עובדי הקבלן במדינות המזרח ומקומות נמוכי שכר אחרים‬
‫קבלנות משנה באמצעות רשת אספקה גלובלית משמשת לסופרמרקטים מקור להשגת מוצרים זולים‬
 ‫‪.‬ומקנה להם שליטה על המחירים‪ ,‬על ההזדמנויות העסקיות ועל איכות המוצרים המוגמרים‬

‫עבודות בשכר נמוך טובות מעוני ואבטלה‬

‫תומכי הסופרמרקטים אומרים כי מחירן הנמוך של הסחורות על מדפי הסופרמרקט נובע פחות מתנאי‬
‫‪.‬העבודה הירודים במקומות רחוקים ויותר מהפרקטיקות של קניית כמויות גדולות של סחורה‬
‫אומנם משתמשים לרעה באנשים עניים ע"י ניצול ההזדמנויות הרווחיות הגלומות במאגרים של כוח‬
‫עבודה זול‪ ,‬אך מאחר ובמקומות בהם מבצעים את הייצור הן מאפשרות הזדמנויות שלא היו קיימות קודם‬
‫לכן‪ .‬כלומר‪ ,‬עדיף עבודות משכר נמוך מאשר אבטלה‪ .‬ומסיבה זו‪ ,‬שני הצדדים מרווחים מהסדרי‬
‫האספקה הגלובליים‪ ,‬על אף שכרם הנמוך של הפועלים‪ ,‬אין מדובר במשחק סכום אפס אלא בניצול‬
‫הדדי‪ .‬הסופרמרקטים נהנים מגישה למאגרים של כוח עבודה זול‪ ,‬והפועלים מרוויחים שיפור בתנאי‬
‫‪.‬המחייה‬

‫סיכום – משחק סכום ‪ 0‬או משחק סכום חיובי‬

‫משחק סכום ‪ – 0‬מצב בו כמות המשאבים מוגבלת ובו הרווח של צד אחד מתאזן מכוח הפסדו של‬
‫הצד האחר‪ .‬כך שאם נפחית את סך ההפסדים מסך הרווחים‪ ,‬הסכום יהיה אפס‪ .‬כלומר‪ ,‬הרווח של צד‬
‫אחד‪ ,‬מגיע באופן חד משמעי על חשבון ההפסד של הצד השני‪( .‬עובדים ויצרנים מפסידים בעוד‬
‫סופרמרקטים מרוויחים‪).‬‬

‫משחק סכום חיובי ‪ -‬מצב בו כמות המשאבים אינה מוגבלת‪ ,‬כך שכל הצדדים המעורבים מרווחים‬
‫במידה כלשהי‪ ,‬שכן כלל הזכיות וההפסדים של כל הצדדים המעורבים הוא חיובי‪ -‬כלומר‪ ,‬הם מסתכמים‬
‫ביותר מאפס‪ .‬משמע‪ ,‬אף אחד לא מפסיד מאחר ואין חלוקה של כמות משאבים מוגדרת‪ ,‬ולכן הרחבת‬
‫הבחירה מאפשרת מתן מענה לביקוש‪( .‬לדוגמא‪ ,‬יש יותר אפשרויות בחירה‪ ,‬עבודה בשכר עוני מאבטלה‬
‫‪.‬בכלל‪ ,‬יתרונות לקהילות מקומיות)‬

‫‪.‬ההתבוננות בעזרת מוסגים אלו מופנית לכל המדרגים – סופר‪ ,‬קמעונאים‪ ,‬צרכנים‪ ,‬עובדים‪ ,‬יצרנים‬

‫כרך א פרק ‪ – 7‬פרסום ובחירת הצרכן – כוחם של פיתויים‬

‫כשהאנשים ניצבים לפני ההחלטה מה לקנות‪ ,‬האם הם עושים זאת מתוך חופש בחירה ועד כמה‬
‫ההחלטה שלנו היא באמת שלנו‪ .‬למעשה‪ ,‬ישנם גורמים רבים שעשויים להשפיע על מה שהצרכן בוחר‬
 ‫לקנות כמו פרסומות‪ ,‬צורתו החיצונית של המוצר או שימוש חוזר במוצר‪ .‬נשאלת השאלה האם אותה‬
‫פרסומת אכן משכנעת צרכנים לבחור במוצרים מסוימים במקום באחרים‪ ,‬או שבני האדם מסוגלים‬
‫?למעשה להתעלם מהפרסומות המקיפות אותם‬

‫פרסום ושכנוע‬
‫מושג הפיתוי ‪-‬ניווכח כיצד קמעונאים ומשווקים מעודדים בני אדם‪ ,‬על ידי פיתוח וטיפוח דימויים של‬
‫מוצרים‪ ,‬לקשור את עצמם באופן יצירתי למוצרים ולשירותים מסוימים‪ .‬הפנייה היא לא לכמה המוצר‬
‫!פרקטי אלא לחשקים‪ .‬פרס – מגיע לך! ‪ ,‬דימוי רגשי‪ ,‬הפחתת פחדים – בשביל השקט הנפשי שלך‬

‫‪ ELM‬מודל דו מסלולי של שכנוע‪-‬‬

‫הגישה טוענת שבני האדם יכולים להגיב למידע המוצג בפרסומת בשתי דרכים‪ ,‬האחת במסלול הראשי‬
‫והשנייה במסלול הצדדי‪ .‬הבחירה לאן ינותב המסר תלוי בשאלה עד כמה הפרט חושב שהמוצר רלוונטי‬
‫אליו‪ .‬כשמוצר רלוונטי‪ ,‬המסר יועבר במסלול הראשי‪ ,‬מסלול בעל חשיבה מבוקרת‪ ,‬כלומר‪ ,‬השכנוע יהיה‬
‫תלוי בתוכן המסר ויגרור אחריו עיבוד קוגניטיבי‪ ,‬משמע‪ ,‬מחשבה על איכות המוצר‪ ,‬וטיעונים בעד ונגד‬
‫ומחשבה מאוחרת יותר על המוצר והמסר‪ -‬מה שעשוי להוביל למחשבה חיובית והשתכנעות‪ .‬המוצר‬
‫במרכז והסבר למה הוא כה חשוב‪ .‬במוצר לא רלוונטי תהליך השכנוע ינותב למסלול הצדדי‪ ,‬מסלול‬
‫אוטומטי המבוסס על אסוציאציות ורגשות בו הפרט עשוי לשים פחות לב לנימוקים בעד‪/‬נגד ותשומת‬
‫הלב שלו תוקדש יותר למקור המסר‪ ,‬כלומר‪ ,‬לספורטאי המוצלח‪ ,‬לדוגמנית היפה – לא בהכרח‬
‫שהשכנוע יצליח‪ ,‬אך אם הפרט רואה במקור המידע מקור אמין‪ ,‬הסבירות לשכנוע גבוהה יותר‪ .‬חשוב‬
‫לומר שהמסלול הצדדי חלש יותר מן המסלול הראשי ואינו מוביל לשינוי גישה יציב או מתמיד‪ ,‬מה שיכול‬
‫להתרחש בשכנוע במסלול הראשי‪ .‬הגישה טוענת שהדרך הטובה יותר לשכנע אנשים היא במסלול‬
‫הראשי‪ ,‬תוך הצגת המוצר בצורה שתיראה רלוונטית לצרכן באופן אישי‪ ,‬וכך הוא ייטה לבחון את המודעה‬
‫ולהשתמש במסלול הראשי‪ ,‬מסלול זה יוביל לשינוי חזק ומתמיד בגישתו למוצר ויהיה לה ההסתברות‬
‫‪.‬שהוא יקנה אותו‬

‫סביבה ואוירה – מכיר המוצר הטוטלי וקניות לצלילי מוזיקה‬

‫מוצר טוטלי – מה היא היא האווירה בקניית המוצר? אנחנו לא קונים רק קולה‪ ,‬אנו קונים שמחה‪,‬‬
‫‪.‬צעירות‪ ,‬אהבה‪ ,‬חופש‬

‫‪.‬קניות לצלילי מוזיקה ‪ -‬השפעת המוזיקה על הצרכן‪ ,‬כשאחד מהם הוא המחקר של דנורה ובכלר‬
 ‫מסקנותיו של מחקר זה הניבו את גישת ההיצמדות‪ ,‬שטוענת כי למוזיקה יש השפעה על הצרכן‪ ,‬ויותר‬
‫מזה‪ ,‬שלכל סגנון מוזיקלי יש סוג של צרכנות שמתאימה לו‪ ,‬והשפעתו תהיה בהתאם למצב הרוח‬
‫שהפרסומאי רוצה לייצר אצל הצרכן‪ .‬הדבר קורה ע"י כך שהמוזיקה מאפשרת לקונים לחבר בין פריטים‬
‫‪.‬מסוימים המוצעים למכירה‪ ,‬לבין מגוון של סיטואציות חברתיות מדומיינות‪ ,‬תחושות אישיות ותשוקות‬

‫קניות – התנהגות יצירתית ונשלטת‬

‫רעיון ההיצמדות של דנורה ובלכר וכן המודל הדו מסלולי של שכנוע שניהם תומכים בטענה כי קניות הן‬
‫ההתנהגות היצירתית ביותר הנשלטת ביותר שלנו‪ .‬אופייה הנשלט מתבטא בדרך שהמוכרים מבנים‬
‫בדרכי פרסום רבות אשר אינם מותירים כנראה לבני אדם כל דרך אחרת לסיפוק צורכיהם אלא רק בדרך‬
‫של קניות‪ .‬אנשים חושבים לתרבות צרכנית מיום היוולדם ויתקשו להעלותם בדעתם על דרך אפשרית‬
‫אחרת‪ .‬ואופייה היצירתי בהחלטות הקנייה שבני האדם מגבשים על בסיס אישיותם ובעניינם להיות חלק‬
‫מחיי הציבור‪ .‬מיתוג מוצרים‪ ,‬פילוסופיית המוצר הטוטלי של קוטלר‪ ,‬מושג בניית המותג של דיכטר ורעיון‬
‫‪.‬ההיצמדות של דנורה ובלכר – כולם יכולים להיחשב כניצול של טכניקות פיתוי כדי לעודד צרכנים לקנות‬

‫פרסום באינטרנט‬
‫קניות מקוונות הן חוויה שונה מקנייה במרכז קניות‪ .‬קניות אלו ניתנות לביצוע ממגוון מכשירים‪ -‬מחשב‬
‫בבית או בעבודה‪ ,‬טאבלט או טלפון נייד‪ .‬אתרי קניות יכולים להתאים את חיצוניותם לכל לקוח‬
‫אינדיבידואלי‪ ,‬למשל‪ ,‬אמזון שולח המלצות קניות המותאמות אישית לכל צרכן ומבוססות על פריטים‬
‫קודמים שרכש‪ .‬סופרמרקטים מקוונים מאפשרים לבחור מוצרים קבועים לכל רשימת קניות כך שלא‬
‫יאלצו לעדכן בכל קנייה מחדש (כמו חלב או לחם)‪ .‬התאמת אתרי האינטרנט לצרכן האינדיבידואלי‬
‫מעודדת את האדם לחזור ולערוך בו את קניותיו‪ .‬ישנם שיטות נוספות כדי לשכנע לקנות דברים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫חיפוש בגוגל יציג את בתוצאות הראשונות את המודעות של חברות ששילמו להן דמי פרסום והם יופיעו‬
‫‪.‬בחלקים של המסך שאנשים נוטים לצפות בהם יותר (צד שמאל למעלה)‬
 ‫כרך א פרק ‪ – 8‬חברת השתמש וזרוק‪ :‬פסולת ומחזור‬

‫?מה נחשב בעיני החברה לפסולת‬

‫לכל דבר שאיננו רוצים או צורכים וכן לכל דבר שאנו מחליפים משום שהתישן‪ .‬גם דברים שאינם במקומם‬
‫‪.‬ונחשבים ללכלוך הם פסולת‪ .‬פסולת הוא גם מושג חברתי פוליטי יחסי‬

‫לכאורה‪ ,‬ניתן ללמוד מתשובה זו שקל למדי לזהות פסולת‪ ,‬אך אף על פי כן‪ ,‬פסולת אינה מושג ניטרלי‬
‫שאינו שנוי במחלוקת‪ .‬חברות שונות עשויות להגדיר באופן שונה את מה שנחשב לפסולת‪ ,‬וכן מובנה של‬
‫‪.‬הפסולת עשוי להשתנות בחברה מסוימת לאורך זמן‬

‫אוונס ועמיתיו כותבים כי יותר ויותר מחקרים מכירים כיום בכך שפסולת היא קטגוריה דינמית שיש להבין‬
‫‪.‬לאור ההקשרים החברתיים‪ ,‬כלכליים וההיסטורית ולאור מורכבות המשמעויות המיוחסות לה‬
‫דברים שנחשבו לפסולת בזמן מסוים עשויים להיראות כבעלי ערך מאוחר יותר‪ ,‬וכן להיפך‪ .‬למשל‪,‬‬
‫חוברת קומיקס ישנה עשויה הייתה להפוך לאשפה לאחר השימוש‪ ,‬אך הפכה היום לפריט אספנות יקר‬
‫ערך‪ .‬חוקרים אחרים מוסיפים כי במקרים רבים דברים שאינם במקומם נחשבים ללכלוך‪ ,‬וחברות שונות‬
‫תופסות לכלוך בדרכים שונות‪ -‬הדבר מציע כ החברה מגדירה מהי פסולת ומה שנחשב לפסולת הוא‬
‫‪.‬תוצר של תפיסות חברתיות‬
‫ההגדרה שהחברה נותנת לפסולת יכולה להוביל גם לפוליטיקה של פסולת‪ ,‬למשל‪ ,‬מי במשק הבית‬
‫מוציא את הזבל? חלוקת המטלות הבסיסיות במשק בית יכולה לשפוך אור על סוגיות פוליטיות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫‪.‬פערי העוצמה בין גברים לנשים עשוי להתבטא בהטלתן מרבית המטלות על הנשים‬
‫הנקודה העיקרית היא שמובנה של פסולת אינו קבוע ומה שנחשב לפסולת עשוי להשתנות במרוצת‬
‫הזמן‪ .‬למעשה‪ ,‬גם כיום קיימים בני אדם וארגונים המנסים להפיק כסף מפסולת‪ ,‬החל באנשים‬
‫המתמחים ב"אופנות וינטאג "' וכלה במי שמחפשים מתכות‪ ,‬כגון נחושת‪ ,‬במכרות נטושים או במזבלות‪.‬‬
‫‪".‬כמאמר המימרה הבריטית‪" :‬בכל מקום שיש בו זבל‪ ,‬יש גם כסף‬

‫פסולת ושפע‬
‫הצרכן הסופי משליך כמות אשפה גדולה ממה שצורך‪ ,‬אך לא רק שם נוצרת אשפה‪ .‬כמויות מסוימות של‬
‫פסולת עשויות להתהוות כבר בשדות או במטעי הפרי‪ ,‬הדבר קורה כי הסופרמרקטים מסרבים לקבל‬
‫פירות וירקות מעוותים שלא היו רוצים להציע ללקוחותיהם‪ ,‬כמו גזרים עקומים‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי להפחית‬
‫בפסולת יש צורך לבצע שינוי מחשבתי גם בצד היצרן‪/‬המשווק וגם בצד הצרכן‪ ,‬שהרי התמקדות‬
‫‪.‬בהתנהגות הצרכנים לבדה יכולה לטפל רק במחצית הבעיה‬
 ‫‪.‬איפה נוצר זבל? תוצרת פגומה או עודפת‪ ,‬הובלה ושינוע‪ ,‬קלקול בחנות‪ ,‬קלקול בבית‬

‫מדוע חלה עלייה בפסולת? פרסומות ומאמצים שיווקיים יכולים לעודד צריכה מופרזת‪ .‬צריכה מופרזת‬
‫ועליית כמויות הפסולת הן הולכות יחד בד בבד‪ .‬עליית הכמויות הנזרקות קשורה בראש ובראשונה‬
‫לשפע ההולך וגדל‪ ,‬כלומר‪ ,‬ככל שאנשים מתעשרים כך גוברת הנטייה שלהם להשליך דברים לפח‪.‬‬
‫השתמש וזרוק – משהו מתקלקל וישר זורקים‪ .‬מוצרים ציבורים (מים‪ ,‬קרקע) הוא זיהום מוצרים אלו‬
‫אשר הם לא באמת בבעלות מישהו‪ ,‬ההשלכות הן לא ישירות על המפעל או על אנשים ולא נושא‬
‫בתוצאות‪ .‬טכנולוגיה – הטכנולוגיה בנוייה כך כיום שכשמוצר טכנולוגיה מתקלקל הוא גם מתיישן ובעצם‬
‫‪.‬אין צורך בתיקונו אלא בצריכת מכשיר חדש‬

‫מיחזור וכלכלה התנהגותית‬

‫החלק מתעסק בעניין הגובר שמעוררת כיום הכלכלה ההתנהגויות כדרך לעידוד שינויים בהתנהגות‬
‫האישית‪ .‬הכלכלה ההתנהגותית מנסה להשתמש בהטיות פסיכולוגיות אישיות כדי "להזכיר" לבני‬
‫‪.‬האדם להחליט החלטות מסוימות‬
‫?הכלכלה ההתנהגותית שואלת האם בני האדם מחליטים את ההחלטות הנכונות בנוגע למיחזור פסולת‬
‫המסקנה של הכלכלה ההתנהגותית היא שכל מאמץ להקטין את השלכת הפסולת מחייב שינויים הן‬
‫בתהליכי הייצור והן בהתנהגות הצרכנים‪ .‬למשל‪ ,‬ברשת איקאה לוקחים את הסחורה הפגומה‪ ,‬ובמקום‬
‫לזרוק אותה לאשפה ולהפוך אותה לפסולת מציבים אותה בחלל הנקרא "מציאון" ומוכרים אותה בזול‬
‫יותר‪ .‬הספר מציג דוגמאות של כלכלה התנהגותית כמו למשל ביטול מבצעים של ‪ , 1+1‬שימוש בשקיות‬
‫הניתנות לסגירה מחדש‪ ,‬נחדל להציע מבצעי הנחות לאריזות גדולות‪ .‬מטרת השינוי היא להפסיק לספק‬
‫לקונים תמריצים לקנות יותר מן הדרוש להם‪ .‬אסטרטגיה שתאפשר ללקוח גמישות רבה בבחירת‬
‫המוצרים ותעניק לצרכנים חופש רב יותר בשילוב מוצרים עשויה להמריץ אותם לשלב בין מוצרים שהם‬
‫צריכים ולא רק כדי לממש את המבצע‪ .‬לגבי השקיות‪ ,‬הדבר עשוי לעודד שימוש חוזר בשקית הקיימת‬
‫‪.‬ולא הפיכתה לאשפה‬

‫אדריכלות של בחירה‬
‫רעיון המפתח שהכלכלה ההתנהגותית מתבססת עליו הוא הניסיון לחולל שינויים גדולים בסביבה על ידי‬
‫‪.‬מספר רב של שינויים קטנים בהתנהגות האישית‬
‫‪,‬תמריצים‪ -‬בני האדם דואגים לאינטרס האישי שלהם ומשווים את העלויות והתועלות של כל מעשה‬
‫והם עשויים לגלות עניין בדברים מסוימים כל עוד התועלת שלהם עולה על מחירם‪ .‬כלומר‪ ,‬הצורך‬
‫בתמריצים מבוסס על תחשיב של עלות מול תועלת‪ .‬ניתן להעניק פרסים כספיים על בחירת התנהגות‬
 ‫מסוימת‪ ,‬ופרסים אלו יכולים לשמש כתמריץ‪ .‬למשל‪ ,‬להעניק הנחה בסל הקניות על שימוש חוזר‬
‫בשקיות ניילון‪ .‬ניתן גם מצד שני להטיל עונשים כדי שירתיעו מפני צורות התנהגות מסוימות‪ ,‬כמו‬
‫‪.‬למשל קנסות על השלכת פסולת ברחוב‬
‫שימוש בעזרי התמצאות‪ -‬לעיתים אנשים מתקשים להחליט החלטות רציונליות‪ ,‬והאדריכלות צריכה‬
‫להקל עליהם לבחור בין חלופות ע"י עזרי התמצאות‪ .‬הדבקת סוגים שונים של תוויות על מוצרים זו‬
‫דוגמא לכך‪ .‬למשל‪ ,‬מכלי מחזור הצבועים בצבעים שונים‪ -‬שחור לעיתונים‪ ,‬כחול‪ ,‬למתכות וכו' או פח‬
‫‪.‬לנוזלים‪ ,‬פח לפלסטיק וכו‬
‫ברירות מחדל‪ -‬עפ"י הטיית הסטטוס קוו‪ ,‬שאומרת שאנשים מעדיפים לחזור על אותם התנהגויות‬
‫ולהימנע משינויים‪ ,‬מעצבי מדיניות צריכים לייחס חשיבות לברירות מחדל מאחר והן מגדירות את‬
‫הסטטוס קוו‪ .‬ברירות מחדל הן החלופות ה"נבחרות" מעצמן כשבני אדם נמנעים מכל יוזמה של‬
‫‪,‬בחירה‪ .‬למשל‪ ,‬רשת של בתי קפה עשויה למכור בסדר עולה של מחיר ושל רווחיות קפה בגודל קטן‬
‫בינוני או גדול‪ ,‬אך ההנהלה מנחה את העובדים לשאול כל לקוח אם הוא רוצה קפה בינוני או גדול כדי‬
‫‪.‬להסיח את דעתו מכוסות הקפה הקטנות ולתמרן אותן לאחת החלופות היקרות יותר‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬השאלה היא מה את שותה עם המנה שלך‪ ,‬במקום לשאול אם את מעוניינת לשתות כי‬
‫‪.‬הבניה של ברירות מחדל מצד המסעדה‬
‫ספקו לאנשים משוב ‪ -‬הבחירות של בני האדם מושפעות מהנורמות החברתיות‪ ,‬והם עשויות גם לפתח‬
‫‪,‬כללי אצבע לבחירה בין חלופות‪ .‬משוב חיובי יכול לסייע לפיתוח נורמה או גיבוש כלל אצבע‪ .‬למשל‬
‫חברות המספקות שירותים חיוניים כמו גז או מים יכולות להעניק לאנשים משוב ע"י צירוף הערכה‬
‫‪.‬המתארת את יעילות שימושם באנרגיה‬
‫צפו לטעויות‪ -‬יכולתם של בני אדם לבחור בין חלופות נחשבת מוגבלת‪ .‬מעצבי אדריכלות של בחירה‬
‫‪.‬צריכים אפוא להניח מראש שבני אדם עשויים לטעות בהחלטותיהם‬
‫פרקו החלטות מורכבות‪ -‬טבעה של החשבונאות הפסיכולוגית הוא שאנו נוטים לאחסן דברים‬
‫בקופסאות שכליות שונות במקום להתבונן בתמונה הכללית‪ ,‬חוסר רציונליות הניתנת לניבוי‪ ,‬לדו' אם‬
‫זכיתי בלוטו היחס לכסף יהיה שונה באם עבדתי עבורו בניקוי רצפות עבורו (תקציבאות מנטלית) או‬
‫לחילופין‪ ,‬החלטתם לראות סרט וקניתם כרטיס ב ‪ 50‬שח‪ ,‬אתם מגיעים לקופה וגיליתם ששכחתם את‬
‫?הכרטיס בבית‪ ,‬האם תשלמו ‪ 50‬שח נוספים עבור כרטיס חדש‬
‫שאלה שני ה‪ -‬החלטתם לראות סרט‪ ,‬אך לא קניתם כרטיס מראש‪ ,‬כשאתם מגיעים לקופה אתם מגלים‬
‫?שאיבדתם שטר של ‪ 50‬שח שהיה לכם בארנק‪ ,‬האם עדיין תקנו כרטיס‬
‫בשני המקרים מדובר בהפסד כספי זהה של ‪ , ₪ 50‬אך במקרה הראשון החישוב המנטלי מביא לכך‬
‫שאנו מרגישים ששילמנו כפול‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בשאלה השניה‪ 50 ,‬השקלים שתכננו לשלם עבור הסרט‬
‫‪.‬אינם מקושרים ל ‪ 50‬השקלים שבארנק ועל כן רוב האנשים עדיין יקנו כרטיס לסרט‬
 ‫בני האדם אינם רציונלים‪ ,‬ואינם עוקבים אחר לוגיקה כלכלית טהורה‪ ,‬אך הסטיות מהמודל הכלכלי‬
‫‪.‬אינן רנדומליות אלא ניתנות לניבוי‪ .‬כלומר‪ ,‬החוקרים מצאו דפוסים שיטתיים באי רציונליות‬
‫הכלכלה ההתנהגותית מציגה התערבות כמעט בלתי מורגשת שמטרתה לשנות את האופן שבו‬
‫אנשים מקבלים החלטות‪ ,‬בעצם כיצד ניתן לדחוף אנשים מבלי לשנות את התגמולים המוצעים‪-‬‬
‫‪.‬פשוט מאוד‪ ,‬משנים את האופן מציגים את התגמול‬

‫אי שוויון והבדלים בייצור ובטיפול בפסולת‬

‫‪.‬בני אדם עשויים לעיתים לרצות להתנהג בדרך מסוימת‪ ,‬אך לגלות שמכשול חיצוני מונע זאת מהם‬
‫עוני למשל הוא מכשול ברור המגביל את ההתנהגות האישית‪ .‬יש לומר כי העוני יכול ללבוש צורות‬
‫שונות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬אנשים שאין להם די זמן לעשות דברים מסוימים יכולים להיות עניים בזמן‪ ,‬ואם נבקש‬
‫מהם להקדיש זמן למחזור פסולת הדבר רק יהיה נטל על סדר יומם הצפוף‪ .‬עוני מרושש גם את הנפש‬
‫ואת טווח הדברים שאנשים מסוגלים לחשוב עליהם‪ ,‬ככל שטווח התדרים הנפשי רחב יותר כך טווח‬
‫‪.‬הדברים שבני אדם מסוגלים לחשוב עליהם רחב יותר‬
‫עוני גם יוצר את ההטיות הפסיכולוגיות שהכלכלה ההתנהגותית מצביעה עליהם (סלידה מהפסדים‬
‫ובטחון מופרז)‪ .‬הכלכלה ההתנהגותית יכולה לספק תגובה לעוני‪ ,‬היא מכוונת כיצד לסייע לאנשים‬
‫להתמודד עם השפעות העוני וכן להתמודד עם הסיבה לטווח התדרים המצומצם‪ .‬סוגיה נוספת היא‬
‫הקשר בין אי שוויון לבין הבדלים בתוך האוכלוסייה‪ .‬שוויון אין פירושו שכל בני האדם שווים או שלכולם יש‬
‫הכנסה שווה‪ ,‬והוא מותיר מקום לשגשוגם של הבדלים בין מטרות חיים או תכניות חיים שונות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הבדלים מסוימים עשויים להיות נגועים באי שוויון‪ ,‬למשל‪ ,‬אי שוויון בין נשים לגברים במשק הבית עשוי‬
‫‪.‬להציע על חלוקת תפקידים בלתי שוויונית בין נשים לגברים‬

‫‪.‬יש גם אי שוויון ברמה הגלובלית – מי שממחזר את הזבל של העולם הראשון הן מדינות עולם שלישי‬

‫כרך ב פרק ‪ – 1‬זהויות‬

‫בשלוש קטגוריות של זהות שחקרו מדעני החברה‪ ,‬קטגוריות המחברות אנשים שונים זה לזה‪ ,‬מפרידות‬
‫ביניהם ומתייחסות הן לשוויון בין בני אדם והן להבדלים ביניהם ‪ :‬מגדר‪ ,‬גזע ואתניות ומעמד‪ .‬זהות היא‬
‫בעצם כיצד אנו מזהים את עצמנו כנבדלים מאחרים? במה אנו זהים להם? זהות היא בין יחיד וחברה‪.‬‬
‫זהות היא בין עובדתית ופרשנית – יש עובדה כמו שמישהי אישה‪ ,‬אך השאלה היא מה זה מפרש‪ ,‬מה‬
‫זה אומר‪ .‬פרשנות יכולה להפוך לעובדה – אם אישה צריכה להיות עקרת בית לפי הפרשנות‪ ,‬רוב‬
‫הסיכויים שהיא תהיה עקרת בית‪ .‬בעבר‪ ,‬היו הרבה חפיפות בין זהות למצבו – אם היית שחורה‪ ,‬היית‬
 ‫עבד ושייכת למעמד הנמוך‪ .‬היום יש יותר הצטלבויות – אישה שחורה יכולה להשתייך למעמד עם כוח‬
‫‪.‬כלכלי רב‬

‫מין – העובדה הביולוגית של איך שנולדת‪ .‬או שנולדת נקבה או כזכר‪ .‬לעיתים יש אנשים שנולדו על‬
‫‪.‬הרצף‪ .‬מין אינו בינארי אלא יש ריבוי מין‬

‫מגדר‪ -‬זוהי הגדרה חברתית וציפיות חברתיות שאנו תופסים כלפי שני המינים‪ .‬אם נולדת זכר‪ ,‬אתה‬
‫צריך להיות גבר‪ ,‬אם נולדת נקבה את צריכה להיות אישה‪ .‬הקשר מבינאריות לריבוי השתנה בעקבות‬
‫‪.‬הטרנסג'נדרים‬

‫‪.‬מיניות – הציפייה להימשכות מינית‪ .‬מבינאריות השתננו לריבוי‬

‫גזע ואתניות – מונחים אלו משמשים בצורות רבות ושונות‪ ,‬במקרים רבים אף מחליפים זה את זה‪.‬‬
‫אחת ההבחנות האפשריות היא שהגזע מתייחס למאפיינים פיזיים‪ ,‬ואילו אתני מתייחס לסממנים‬
‫‪.‬לאומיים דתיים ותרבותיים‬

‫זהות שקופה – חלק מזוג זהויות אי שוויוניות תלויות יחסים‪ ,‬שזהותו מתקבלת כנורמלית וכמובנת‬
‫‪.‬מאליה‪ .‬אנשים לבנים בארה"ב‬
‫זהות מסומנת – אינה נעלמת מן העין ונושאת בדרך כלל משמעות שלילית‪ .‬שחורים בארה"ב לדוגמא‪.‬‬
‫‪.‬מה ששונה ביחס לרוב יקבל זהות שלילית‬

‫מעמד ‪ -‬מעמד זוהי זהות שלא נשאלת באופן ישיר כמעט כל הזמן‪ ,‬אך יתכן כי נמצא שאלות עקיפות‬
‫שיעידו על מעמד האדם‪ ,‬למשל‪ ,‬רמת הכנסה או עיסוק‪ .‬ראשית‪ ,‬המעמד מתייחס לדפוסי אי שוויון‪ .‬בעבר‬
‫מעמד התייחס לכסף‪ ,‬הכנסה ומשלח יד‪ ,‬אך היום המושג ‪".‬מעמד" מתייחס לקשת רחבה יותר כמו‬
‫משפחה‪ ,‬השכלה סגנון חיים וכו'המעמד הוא "זהות שאסור להזכירה"‪ ,‬זהות שמדברים עליה לעיתים‬
‫‪.‬רחוקות‪ ,‬מאחר והיא נוגעת בדפוסי אי שוויון שבהם חלק קטן מן האוכלוסייה בעל יתרון על היתר‬
‫מעמד הוא תמהיל מורכב של מוצא משפחתי‪ ,‬כסף‪ ,‬סגנון חיים‪ ,‬השכלה ועוד‪ .‬לא נותנים לחלשים להאמין‬
‫‪.‬שיש להם סיכוי‪ .‬בסוף הכל קשור לכסף‬
‫קרל מרקס היה זה שדיבר על מורכבות המעמד וקיומו בחיינו המודרנים‪ .‬אז החלוקה שאותה ציין הייתה‬
‫מעמד הפועלים לעומת העשירים‪ .‬הכסף קובע את המיקום המעמדי‪ .‬קפיטליזם יוצר דיכוטמיה מעמדית‪.‬‬
‫‪.‬מרקס מאמין שצריך לשמור על סולידריות במעמד הפועלים נגד בעלי ההון‬

‫מריטוקרטיה – שלטון ההישגים‪ .‬מריטוקרטיה מאמינה שכל אחד יכול להצליח‪ ,‬אך לא מתייחסים לזה‬
‫שקל יותר לאנשים עם כסף ולתנאי ההישגים שצריך‪ .‬הסיכויים אינם שווים גם אם המריטוקרטיה מאמינה‬
‫‪.‬בכך‬

‫אי שוויון – הוא מתרחב‪ ,‬מפורר את החברה ופוגע בסולידריות‪ ,‬משתנה על בסיס טכנולוגי‪,‬השכלתי‪,‬‬
‫‪.‬תעסוקתי‪ ,‬כלכלי ומגדרי‪ .‬אי שוויון תמיד קיים‬

‫זהויות בחיי היום יום‬

‫גופמן – הגישה הדרמטורגית‬
‫גופמן טוען שבכל סיטואציה בחיי היום יום האדם מתנהג בצורה מסוימת שנועדה לומר לחברה מי‬
‫הוא‪,‬במה הוא עסוק ומה הוא מצפה ורוצה שיקרה‪ .‬החיים החברתיים הם סדרה מתמשכת של‬
‫אינטראקציות המתמקדות בזהויות‪ ,‬ובני האדם למדו את המיומנות של הצגה עצמית וניהול הרושם שהם‬
‫מטביעים בתודעה תוך האינטראקציות עם אחרים‪ .‬זה דומה להצגת תיאטרון בה ההתנהגות החברתית‬
‫ה"דרמטורגית" בה בני האדם הם השחקנים המנסיםלהציג את זהותם ע"י הקשרים שהם מייצרים מתוך‬
‫‪.‬כך שהם מייחסים לעצמם זהויות מסוימות ומציגות אותם לראווה‬

‫הסבר פשוט לגישתו של גופמן ‪ :‬הכול עניין של הגדרות‪ ,‬אדם המטפל בצמחים הוא גנן‪ ,‬טבח הוא אדם‬
‫‪.‬המכין מזון‪ ,‬זמר הוא אדם ששר‪ -‬זו גם הדרך בה אנו נתקלים בזהויות בחיי היום יום‬
‫אנשים לא לוקחים עמם שלטים המעידים מי הם‪ ,‬גם אם האדם אינו לובש מדים‪ ,‬אנו נדע להבין עפ"י‬
‫התנהגותו בסיטואציות מסוימות את זהותו‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההבנה היא על פי מה שהאדם עושה ולא על פי מי‬
‫שהוא‪ .‬למשל‪ ,‬נכנסתי לחנות וראיתי אדם העומד מאחורי דלפק‪ -‬סביר להניח שהוא עובד בחנות‪ ,‬אותו‬
‫‪.‬הדבר לגבי אדם העומד בחנות ומסדר את המדפים‪ ,‬או מנסה ליצור קשר עין עם הנוכחים בחנות‬
‫מצד שני‪ ,‬אדע להבחין מיהם הקונים‪ ,‬אלו הניגשים לדלפק‪ ,‬אלו המתעניינים במוצרים בחנות‪ ,‬אלו‬
‫‪.‬שיבקשו מידע לגבי מוצר מסוים וכו‬
 ‫גורפינקל – בתנועה מתמדת‬
‫בדומה לגופמן‪ ,‬גם הוא סבור שהדרך הטובה ביותר לחקור את החברה כי ע"י התבוננות בפעולות‬
‫המעשיות של בני האדם בחיי היום יום‪ .‬בני האדם עושים מעשים בלי סוף ברחוב‪ ,‬למשל‪ ,‬הולכים‪,‬‬
‫עוצרים‪ ,‬מביטים‪ ,‬מסיטים מבט‪ ,‬נכנסים למקומות‪ ,‬חולפים זה על פני זה וכו‪ .‬הוא אומר כי החיים‬
‫החברתיים נמצאים בתנועה כל הזמן‪ ,‬אך אם אינם כאוטיים (לא מדובר במצב של כאוס או אי סדר)‬
‫מאחר ולבני האדם יש את המיומנות והיכולת לקיים סדר חברתי בכל מצב‪ ,‬לרוב ללא‬
‫מחשבה כלל‪ .‬כשהסדר משתבש‪ ,‬למשל‪ ,‬כשאדם נתקע באדם אחר ברחוב‪ ,‬ישנם דרכים לתקן את‬
‫"הפרת הסדר" לעיתים על ידי התנצלויות קלות‪ .‬על פי גרפינקל החיים החברתיים ממשיכים כל זמן‬
‫‪.‬כריקוד איטי והסיבה היא כי בני האדם הם חלק מחברה בה הם מצטיינים בהשבת העניינים למסלולם‬
‫"כפי שכבר נאמר‪ ,‬הדבר קורה באופן כמעט אוטומטי למרות שאנשים חשים מיד כל הפרעה‪ ,‬או "הפרה‬
‫בלשונו של גרפינקל של התנהגות נורמלית שלא באה על תיקונה‪ .‬לסיכום ‪ ,‬עבודותיהם של גופמן‬
‫וגרפינקל מציעות דרך להבנת החברה וקשריה מלמטה למעלה כמציאות מוסדרת ומתמידה בזכות‬
‫הפעולות והתגובות הרבות של בני האדם החיים את חיי היום יום‪ .‬זו "התמונה הנעה" של החברה ‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬החיים ממשיכים ללא הובלה‪ ,‬שליטה או הכוונה מגבוה‪ ,‬אך חשוב לא להפריז בהערכת הסדר‬
‫החברתי מאחר והחיים החברתיים לא תמיד הרמוניים‪ .‬לעיתים הריקוד מוסדר ונמשך‪ ,‬אך לעיתים הוא‬
‫‪.‬נקטע ובמקרים אחרים נשמר תוך קיפוח וניצול‬

‫דוגמא להבניית זהויות ‪ -‬דרי הרחוב‬

‫ג'ונתן רבן הינו סופר שביקר בשנות ה ‪ 80‬בניו יורק כאשר כמות האנשים שחיו ברחוב היה בשיא‪ .‬הוא‬
‫‪,‬הבחין כי מכנים אותם בכינוי גנאי רבים‪ ,‬להלן חלקם ‪ :‬חולי נפש‪ ,‬חשוכי מרפא שסולקו מבתי חולים‬
‫גנבים‪ ,‬מכורים לקראק‪ ,‬קורבנות התייקרות שכר הדירה וכו'‪ .‬זהויות נפרדות אלו התמזגו לזהות אחת‬
‫‪".‬והיא "דרי הרחוב‬

‫חשוב לומר כי זהות זו היא כמובן זהות תלוית יחסים‪ ,‬למרות שרק צד אחד של הזהות צוין וצידו השני לא‬
‫צוין‪ .‬רבן ביצע ניסויים על המדרכות בהן הציג זהויות שונות כלפי חוץ‪ .‬באחד מהם הוא החל לצעוד‬
‫כשמבטו קדימה כמו יתר עוברי הרחוב‪ ,‬יישר את הכתפיים‪ ,‬וצייר לעצמו נקודה דמיונות כך שלא הסיט‬
‫את המבט מנקודה זו‪ ,‬תוך דקה או שתיים דרי הרחוב נעלמו מעיניו‪ ,‬בדיוק כמו פחי האשפה ופנסי הרחו‬
‫ב‪ -‬הם הפכו לבלתי נראים‪ .‬כדי לשמור עם זהותו היה עליו לא להפסיק לנוע‪ ,‬אך כשהתעייף‪ ,‬הוא נח על‬
‫ברז כיבוי‪ ,‬בדומה להתנהגותם של דרי הרחוב‪ .‬הוא שם לב שאנשים שחלפו על פניו האיצו קלות‬
‫כשהתקרבו לברז‪ ,‬השירו מבט אל האופק והתעלמו ממנו לחלוטין‪ .‬הוא הוסיף ואמר כי מעולם לא חש בוז‬
‫‪.‬כ"כ גלוי לעין ורק מאחר וישב על ברז כיבוי‬
 ‫‪.‬זוהי דוגמא של עבודת זהות – הצגת זהות בדיבור‪ ,‬בפרקטיקות ובהתנהגויות‬
‫כשהוא התיישב ברחוב הוא קיים עמדת זהות – זהות זמנית המעניקה לאנשים ראיית עולם מסויימת‬
‫‪.‬ויחסים עם אנשים בעמדות אחרות‬

‫דוגמא להבניית זהויות ‪ -‬מקורות ומשפחה‬

‫לכאורה‪ ,‬ברור שהמשפחה היא קבוצה ידועה ולא מדומיינת‪ ,‬אך מושג השורשים מלמד שעצם ההבחנה‬
‫אינה חדה‪ ,‬למשל‪ ,‬אוסטרלים שחקרו את שורשיהם וגילו כי הם קשורים לאירלנד טיפחו "בעלות‬
‫מדומיינת" על "ארץ ירוקה של שדות גליים ובקתות" ולעיתים רצו ליצור קשר עם קרובים איריים‬
‫שמצאו‪ .‬ניסיונות אלו התסיימו באכזבה כשגילו בביקור באירלנד שהאנשים שפגשו לא גילו עניין רב‬
‫‪.‬בהיסטוריה המשפחתית וכך הם תפסו את המשפחה שלהם בצורה אחרת‪ ,‬מוגבלת יותר‬

‫כל משפחה כוללת בקרבה זהויות משפחתיות תלויות יחסים (הורה וילד‪ ,‬אישה ובעל‪ ,‬אח ואחות) וכן‬
‫‪.‬זהויות תלויות מגדר (אב‪/‬אם‪ ,‬אח‪/‬אחות וכו)‬
‫התמונה היא הכרזה של זהות אנחנו "משפחת הטיילורים" ובד בבד היא מחזקת תפיסות ממוסדות‬
‫‪.‬בנוגע לטיבה של משפחה וערכים וסטטוסים ממוסדים של זהויות שונות‪ ,‬כולל זהויות מעמדיות‬
‫כשמצלמים תמונה משפחתית רחבה מיקומם של האנשים בתמונה מעיד על הזהויות המשפחתיות‬
‫תלויות היחסים‪ ,‬מאחר ואנשים בד"כ חיים במשפחה רצף הדורות שבו ילדים הופכים להורים‪ ,‬והורים‬
‫‪.‬הופכים לסבתות ולסבים נראה כמסלול חיים נורמלי‬
‫אך ניתן להסתכל על תמונה משפחתית רחבה כהצגה סלקטיבית של הנורמליות‪ ,‬התומכת ברעיון‬
‫שקיים סוג אחד מסוים של משפחה ושל מסלול חיים‪ ,‬שבו הילדים גדלים כדי להתחתן ולהוליד ילדים‬
‫משלהם‪ .‬הצגה זו היא נתינת "ציון לשבח" באופן חד משמעי על זהויות הטרוסקסואליות וסגנון חיים‬
‫המתמקד בזוגות הטרוסקסואליים‪ ,‬הצגה זו מחזקת יחסים "הטרו נורמטיביים" מאחר והזהויות‬
‫ההומוסקסואליות מודרות ואין כל נרטיב ברור של חיים שאינם מבוססים על זוגיות של גבר ואישה ועל‬
‫הורות‪ .‬אין בה גם מקום לחיים ללא ילדים‪ ,‬לאימוץ או לגירושין‪ ,‬למרות שגם הם היו כמובן חלק מן‬
‫‪.‬ההיסטוריה המשפחתית‬

‫כרך ב פרק ‪ – 2‬גוף‪ ,‬מקום וכללים‬

‫גוף הוא הדבר היחיד שהוא גם אני וגם שלי‪ .‬זהות מגופנת‪ ,‬גוף כזירה פוליטית‪ .‬דרך הגוף אנו מקרינים‬
‫‪.‬את זהותינו‪ .‬אני אומר לחברה והיא מבינה דברים בעזרת הגוף שלי‬
 ‫‪.‬אילו קטגוריות חברתיות המתבטאות בגוף אתם מכירים? מין‪ ,‬גיל‪ ,‬לאום‪ ,‬גזע‪ ,‬נכות‪ ,‬מעמד‬

‫גוף‬

‫דואליזם קרטיזאני – הגוף והנפש נפרדים זה מזה‪ ,‬הנפש נעלה מן הגוף (רנה דקארט)‪ .‬המחשבה היא‬
‫הדבר היחידי שאנחנו יכולים להיות בטוחים באמיתותו‪ .‬אם המחשבה קיימת‪ ,‬אתה קיים‪ .‬הגוף נתפס‬
‫‪.‬ככלי‬

‫הביקורת על התפיסה היא שההפרדה היא מלאכותית ולא באמת אפשרית‪ .‬הביקורת האחרת היא‬
‫שגישה זו יוצרת פערים חברתיים‪ .‬אנו נחשוב שמי שעובד כרופא הוא יותר טוב ממנקה רחובות‪ .‬אנחנו‬
‫‪.‬משלמים מחיר חברתי‬

‫מדוע ספורט‬
‫‪.‬חלוקות חברתיות של מגדר‪ ,‬גזע‪ ,‬אתניות ומוגבלות הן גורמי מפתח בעולם הספורט‬
‫הקשר לעולם הספורט בעבור כל אחד הוא שונה‪ ,‬אדם אחד עשוי להיות מעריץ של קבוצת ספורט‬
‫מסוימת ואילו אדם אחר עשוי להיות פעיל בענף ספורט כלשהו ברמה מסוימת‪ .‬ספורט יכול להיות גם‬
‫גורם מלכד בין בני משפחה‪ ,‬כשאנשים מדברים על קבוצת הספורט שהם אוהדים הם משתמשים במילה‬
‫‪".‬אנחנו" ומביעים בכך את הזהות הקולקטיבית שהם חשים כחלק מ"הקהילה המדומיינת" של הקבוצה‬
‫ספורט עשוי להלהיט רגשות‪ ,‬כמו למשל עוינות רבת שנים בין בית"ר ירושלים לבין הפועל ת"א או קבוצת‬
‫‪.‬הכדורגל של סכנין‬

‫ספורט וכלכלה ‪ -‬תופס חלק גדול מן הכלכלה ותרבות הצריכה‪ ,‬הספורט בעל ערך מוסף גולמי יותר‬
‫‪.‬ממגזרים כמו ביטוח‪ ,‬שירותי תקשורת‪ ,‬שירותים משפטיים וחשבונאות מה שמציב אותו כגבוה יותר‬

‫‪.‬ספורט ותקשורת ‪ -‬כוכבי ספורט תופסים חלקים ניכרים מן המרחב התקשורתי לא רק בעמודי הספורט‬

‫ספורט ותרבות ‪ -‬מגה אירועים ספורטיביים‪ ,‬כמו המשחקים האולימפיים‪ ,‬הם דבר שקשה להתעלם ממנו‪.‬‬
‫אם ביקרתם בבריטניה בשנת ‪, 2012‬היה לכם קשה מאוד שלא לדעת שהמשחקים האולימפיים‬
‫‪.‬והמשחקים הפאראלימפיים הגיעו ללונדון‬
 ‫דפוסי אי שוויון בספורט‬
‫מעמד ‪ -‬תרבות הספורט החובבני מקנה יתרון לחובבנים עשירים ובני המעמד הגבוה היכול להקדיש זמן‬
‫לספורט בלי שיצטרכו להרוויח לקיומם‪ ,‬והיא לא מקדמת השתתפות עממית‪ .‬ענפי ספורט מסוימים‬
‫מזוהים עם מעמדות מסוימים‪ ,‬נניח משחק פולו המזוהה עם המעמדות הגבוהים‬
‫המצריך בעלות על סוס‪ ,‬או גולף המזוהה עם מעמד הביניים ומצריך לא רק ציוד יקר אלא גם חברות‬
‫‪.‬במועדון‪ .‬בענפי ספורט אחרים‪ ,‬כמו כדורגל‪ ,‬המשתתפים והצופים צומחים ברובם ממעמד העובדים‬

‫‪.‬מגדר – נשים הודרו מהמשחקים האולימפיים ב‪1896‬‬

‫‪.‬גזע – שחורים ובני מיעוט הוקצו להם ימים אנתרופולוגיים נפרדים משלהם ב‪1904‬‬

‫נכות ‪ -‬אנשים מוגבלים או נכים שמאבקם למען השתתפותם באולימפיאדות‪ ,‬לצד מאמציו של דוקטור‬
‫לודוויג גוטמן – שראה בספורט דרך מעולה לשיקומם של פצועי מלחמה – הובילו לייסוד ספורט‬
‫‪.‬הנכים בשנת ‪ 1948‬והמשחקים הפאראלימפיים בשנת ‪1960‬‬

‫גורמים חברתיים כמו מעמד‪ ,‬מגדר או נכות ממלאים גם הם חלק בתהליך של יצירת הזדמנויות ודפוסי אי‬
‫שוויון בספורט‪ .‬גורמים אלו מצטלבים ויוצרים עבור הספורטאים ניתוקים והזדמנויות גם יחד‪ ,‬ותהליך זה‬
‫‪.‬תורם להבנת האופן כיד החברה נוצרת ומתהווה מחדש‬

‫ספורט כהון גופני‬

‫גרסה גופנית של הון תרבותי‪ ,‬המזוהה לא אחת עם אנשי מעמד העובדים שאין ברשותם סוגי הון‬
‫‪.‬אחרים ויכולים להשקיע אך ורק את גופם‬

‫בענפי ספורט כמו אגרוף‪ ,‬בעלי מסורת ארוכה של השתתפות צעירים‪ ,‬מהגרים‪ ,‬שחורים ובני קבוצות‬
‫מיעוט אתניות‪ ,‬כל מה שהם יכולים להשקיע בו הוא גופם וזה מספיק כדי להיחלץ מן העוני ללא צורך‬
‫‪.‬בהשקעה כספית או השכלתית וללא נגישות למועדני ספורט יוקרתיים‬

‫המשחקים האולימפיים והמשחקים הפאראלימפיים – ציפיות מהמורשת האולימפית‬

‫וראיות להתממשותן‬
‫האידיאלים של התנועה האולימפית והפאראלימפיים זהים‪ ,‬כמו המוטו ‪":‬מהר יותר‪ ,‬גבוה יותר‪ ,‬חזק‬
 ‫יותר"‪ .‬יש שלושה ערכים אולימפיים‪ :‬ידידות‪ ,‬כבוד והצטיינות וארבעה ערכים פאראלימפיי ם‪ -‬נחישות‪,‬‬
‫‪.‬השראה‪ ,‬אומץ ושוויון‬
‫‪.‬בחירתם של ‪ 5‬רבעים במזרח לונדון עבור המשחקים האולימפיים של ‪ 2012‬לא הייתה מקרית‬
‫המחקר של בות' על התנאים ברחובות לונדון אישש כי מערב לונדון זהו האזור העשיר ואילו מזרח לונדון‬
‫‪-‬עני‪ .‬אזור מזרח לונדון שימש כמגורים למעמד העובדים‪ ,‬שעבדו בנמל ובמפעלים‪ .‬קרבתו של המקום‬
‫למקומות התעסוקה והדיור הזול יחסית משכו לשם מהגרים‪ .‬בשנות ה ‪ 70‬נסגרו רציפים רבים בנמל‬
‫‪.‬מאחר והחברה נהייתה פחות יצרנית ויותר צרכנית‪ ,‬ועל כן נוצרו מחוסרי עבודה רבים‬
‫ניסיונות שיקום מאוחרים‪ ,‬כמו פיתוח אזור תעשיה ומסחר ומתחמי קניות הצליחו לעזור במידה מועטה‬
‫מאוד‪ .‬מזרח לונדון נחשב האזור הכי עני באנגליה‪ .‬לאור נתוני מדד העוני תלוי מארגני האולימפיאדה‬
‫‪.‬תקוות רבות ביכולת שלה לשקם את האזור אם רק תתקיים בו ולגרום לו להשתלב עם שאר חלקי העיר‬

‫היכולת לספק תעסוקה לרבעים המארחים הייתה חלק מרכזי במטרות ההשתלבות‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אחוז‬
‫האבטלה באזור זה עדיין בין הגבוהות באזור‪ .‬מתוך העובדים בשלבי הבניה של האולימפיאדה כ ‪25%‬‬
‫היו מהשכונות במזרח לונדון‪ ,‬ורבע מהם אמרו שהיו מובטלים לפני כן‪ .‬מבין מי שעבדו בכפר הספורטאים‬
‫כמעט ‪ 30%‬היו מהשכונות במזרח לונדון‪ ,‬ו ‪ 15%‬מתוכם אמרו שהיו מובטלים לפני כן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנתונים‬
‫לא מדברים בעד עצמם‪ ,‬לא ברור נניח האם מדוברים באנשים שגרו שם קודם לכן‪ ,‬או כאלו שעברו לגור‬
‫שם כדי למצוא עבודה‪ ,‬וכן לא ברור אם הם המשיכו לעבוד לאחר שישה חודשים או הובילו להזדמנויות‬
‫‪.‬חדשות ע"י הענקת הכשרה‬

‫‪:‬מסקנות הסקר שנערך לגבי שביעות הרצון באשר למורשת של המשחקים האולימפיים‬

‫התושבים הביעו תסכול מהקושי ליהנות מהפעילות הכלכלית שפיתחה האולימפיאדה •‬

‫‪.‬התלוננו על כך שהיתרונות הכלכליים שהובטחו להם לא התגשמו בסופו של דבר •‬
‫מעטים שמעו על מישהו שזכה להכשרה מקצועית או השיג מטרה בזכות האולימפיאדה‪ ,‬מי שזכה •‬
‫‪.‬לכך אמר שהמשרות היו זמניות ובשכר נמוך‬
‫תושבים מסוימים התלוננו שתושבי המקום לא קיבלו חוזים‪ ,‬ובעלי העסקים אמרו שהמשחקים •‬
‫‪.‬היו מאכזבים ולעיתים הרסו את עסקיהם‬

‫כללי המשחק – תמיכה בדרישות‬

‫‪.‬כללים יכולים להיכתב או להימחק‪ ,‬כפי שמלמד המודל הדרמטורגי של הזהות של גופמן‬
‫התפקידים שבני אדם ממלאים דומים לתפקידים במחזה‪ ,‬אומנם תפקידים אלו כתובים מראש‪ ,‬אך הם‬
 ‫נתונים לשינויים מסוימים‪ ,‬והכללים הם מעין הנחות יסוד‪ .‬הנטייה שלנו להבחין בכללים קורה כאשר‬
‫"מפרים" אותם‪ ,‬בלשונו של גרפינקל‪ .‬ישנו סיכוי קטן שמצב זה יתקיים בספורט מאחר ובספורט הכללים‬
‫כתובים ונאכפים באמצעות מנגנוני שיפוט נוקשים‪ ,‬השופטים אוכפים את ספרי החוקים שהופקו ע"י גופי‬
‫הספורט הרשמיים‪ ,‬והכללים הם רבים ומפורטים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הכללים והתקנות המכתיבים את‬
‫‪.‬ההתנהגות חשופים לביקורת ועשויים להשתנות‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬משנים את הכללים בעקבות הפרתם‬
‫כללים ותקנות מגדירים במקרים רבים את התפקידים שאנשים אמורים למלא ולאיזה סוג של בני אדם‬
‫‪.‬הם משתייכים‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"י חלוקת אנשים לקטגוריות‬
‫כללים מגדירים ומסווגים סוגים של גוף אנושי‪ ,‬בספורט למשל הם עשויים לקבוע קטגוריות של מוגבלות‬
‫או להתייחס לגיל‪ ,‬למשל‪ ,‬צעירים מתחת לגיל ‪ 21‬או ותיקים‪ ,‬או קטגוריות מגדריות של גברים ונשים‬
‫שאינן מובנות מאליהם כפי שהם עשויות להיראות ממבט ראשון‪ .‬כמעט כל ענפי הספורט מחולקים‬
‫לתחרויות של גברים ונשים‪ .‬הגוף האנושי נראה לכאורה כמשהו שאינו משתנה מלבד פיתוח מיומנויות‬
‫כמו מהירות‪ ,‬סיבולת או כח ואינו נתון להשפעתם של כוחות חברתיים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גוף האדם והקשרים‬
‫בינו לבין העצמי של האדם ובינו לבין החברה תורמים להבנת החברה לאורך זמן‪ .‬הגוף האנושי ממלא‬
‫תפקיד בקשרים בין העולם אישי לבין העולם החברתי‪ .‬טענה עיקרית בפרק – גופם של בני האדם‬
‫והעצמי הגופני שלהם‪ ,‬הזהויות המחברות אותם לעולם החברתי אינם ניתנים לצמצום למושגים ביולוגי‬
‫‪.‬ם‪ -‬כוחות חברתיים ממלאים תפקיד גם בתהליך העיצוב והעיצוב מחדש של העצמי הגופני‬
‫המשחקים האולימפיים והמשחקים הפאראלימפיים ממחישים כמה מהדרכים שהחברה נוצרת ומתהווה‬
‫מחדש באמצעות גופים מארגנים של פעילות ספורטיבית‪ ,‬כמו התנועה האולימפית שמצהירה באופן‬
‫מפורש כי לפעילויות ספורט יש השלכות חברתיות‪ :‬הספורט הוא בין לאומי‪ ,‬יש בכוחו לעודד השתתפות‬
‫‪.‬מלאה בחיים החברתיים‬

‫כללי הספורט קובעים מי משתתף ובאילו תחרויות‪ .‬המשחקים הפאראלמפיים ‪ ,‬כמו האולימפיים‪,‬‬
‫כוללים אירועים שונים‪ ,‬תחרויות שונות ומגוון של ענפי ספורט‪ .‬הפאראלימפיים כוללים גם תחרויות‬
‫שמאורגנות ע"י המוגבלויות השונות של הספורטאים‪ .‬כיצד נקבע הסטטוס הפאראלימפי? ע"י אנשי‬
‫מקצוע טכניים המכונים "מסווגים" וממונים על הגוף הבינלאומי האחראי לענף מסוים זה של ספורט‪.‬‬
‫ישנה נוסחה מתמטית קבועה לחשב את הניקוד כך שספורטאי עם מוגבלות קלה בלבד לא יזכה ליתרון‬
‫‪.‬בלתי הוגן‬
‫גבריות הגמונית‪ -‬מושג המנסה להסביר את הדומיננטיות החברתית של סוג מסוים של גבריות‪ ,‬הכולל‬
‫פרקטיקות חברתיות ותרבויות המזוהות באורח מסורתי עם גברים‪ ,‬אך אינן מוגבלות לגברים‪ .‬תרבות זו‬
‫‪.‬כה דומיננטית‪ ,‬עד שנשים עשויות לנסות להעתיק את הפרקטיקות שלה כדי להשיג נגישות לעוצמה‬
 ‫קשרים ממוגדרים‪ :‬אימות המגדר‬
‫המגדר ממלא תפקיד חשוב בחיבור בין בני אדם בספורט וכן באופן רחב בחברה‪ ,‬וכן משמש כמקור‬
‫לשוני ומתקשר לעיתים גם לאי שוויון‪ .‬בחברה המערבית ניתן למצוא הכרה בקטגוריות מגדר גמישות ולא‬
‫רק גברים או נשים‪ ,‬למשל‪ ,‬מגדר טרנסג'נדרי‪ ,‬אך הגופים המפקחים בעולם הספורט מכירים רק שני‬
‫סוגים של מגדר בלבד‪ :‬תחרויות נשים ותחרויות גברים‪ .‬תחרויות מעורבות בין נשים לגברים בעולם‬
‫הספורט כמעט ולא קיימות‪ ,‬וכשהן קיימות‪ ,‬הן נתפסות כבלתי רצויות‪ .‬כמו בדוג' של אוסקר קטוע‬
‫הרגליים‪ ,‬ספורטאים בעלי מוגבלויות עשויים להיתפס כמי שמנסים להשיג יתרונות בלתי הוגנים‬
‫באמצעות עזרים טכנולוגיים‪ .‬כשהמגדר של ספורטאי כשיר מבחינה גופנית מעורר סימני שאלה‪ ,‬מדובר‬
‫בד"כ בגברים המתחזים לנשים כדי להשיג יתרונות‪ ,‬הם לעיתים נעזרים בתמריצים כימיים כמו למשל‬
‫‪.‬טסטוסטרון‪ .‬הדבר נתפס כהונאה‬

‫כרך ב פרק ‪ – 4‬הגירה‪ :‬משנים מקומות ומקשרים מקומות‬

‫מיהו מהגר? התחסלה וסיום חוקית וחברתית – ‪1.1‬‬

‫‪.‬ארץ לידה ‪ -‬עפ"י הגדרה זו‪ ,‬מהגר הוא מישהו החי בארץ שונה מן הארץ שנולד בה‬
‫מחקרים על "אוכלוסייה עכשווית"‪ ,‬כלומר‪ ,‬על אנשים המתגוררים בעת מסוימת בארץ‬
‫‪.‬הרלוונטית משתמשים לא אחת בביטוי "יליד ארץ זרה" כקריטריון לזיהוי מהגרים‬
‫כמובן אין להסיק מכך שבני אדם שנולדו במדינה אחת ועברו לאחרת נחשבים כל זמן נתון‬
‫‪.‬כמהגרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש הבדל בין מי שהיגר בשנתיים האחרונות לבין מי שהיגר לפני ‪ 40‬שנה‬
‫‪.‬גם צאצאים של אזרחים שנולדו בארצות חוץ עשויים להיתפס כמהגרים‬

‫ניידות ‪ -‬מהגר בין לאומי ארוך טווח מוגדר כאדם העוקר לארץ שאינה מקום מגוריו הרגיל •‬
‫למשוך תקופה של שנה לפחות‪ .‬מחקרים על תנועות או זרמים מעין אלו מסתמכים לא פעם על‬
‫סקר הנוסעים הבין לאומי"‪ ,‬המתמקד בעשרת האחוזים מאוכלוסיית העולם המצויים בדרך בין"‬
‫‪.‬נמלי כניסה לבין נמלי יציאה‬
‫‪.‬ב ‪ 2013‬שימש הסקר מקור הנתונים היחיד של בריטניה לגבי הגירה אליה ולגבי עקירה ממנה‬
‫‪.‬הוא שואל בני אדם על כוונותיהם להישאר‪ ,‬אך אינו מוודא כמה זמן הם נשארים‬

‫אזרחות ‪ -‬עפ"י הגדרה זו‪ ,‬מי שמתגוררים במדינה מסוימת אך אינם בעלי האזרחות במדינה •‬
‫‪.‬נחשבים למהגרים‪ .‬ההבניה החברתית של בני האדם נעשית באמצעות כללים וקטגוריות‬
 ‫הקטגוריה של אזרחות‪ ,‬ומונחים נלווים כמו "בעלי דרכון" מסוים או "חסרי דרכון" מסוים‪ ,‬אינם‬
‫מספקים בסיס מוצק לניתוח הגירה‪ .‬מהגרים שקיבלו אזרחות אינם ניתנים לזיהוי באמצעות‬
‫‪.‬קטגוריה זו‪ ,‬וכך גם אזרחים החיים מחוץ למדינה שבה יש להם אזרחות‬

‫"מגיעים למקום חדש‪ :‬מ"שם" ל"כאן – ‪1.2‬‬

‫קריטריונים לקליטת הגירה – החלטה וחוקים את מי נסכים להכניס למדינה ואת מי לא‬

‫התעניינות במספרים‬

‫לכל מידע יש טווח מספרי שהיא מאמינה שהיא יכולה להתמודד בו‪ .‬כמה זה יותר מדי מהגרים היא‬
‫החלטה של מדינה‪ .‬מהגרים צורכים כספי ציבור‪ .‬מהגרים משני מקום – אנחנו לא רוצים שהמהגרים יהיו‬
‫‪.‬הרוב וישנו את אופי המדינה‬

‫גישה המושתת על קטגוריות‬

‫איזה מהגרים מועילים למדינה‪ .‬בישראל לדגמא זה יהודים אבל בשוודיה לעומת זאת זה מתחום ההייטק‬
‫וגם כוח עבודה זול שהשוודים לא מעוניינים לעשות‪ .‬יש את הרילוקיישנרים וגם את המהגרים החוקיים‬
‫‪.‬שבאים לעבוד בעבודות הפשוטות‬

‫גישה המתמקדת בערכים‬

‫מיהם המהגרים הנכונים מבחינת המדינה‪ .‬האם המדינה מעדיפה לקבל מבוגרים וילדים או דתיים או‬
‫‪.‬חילוניים‪ .‬האם יש עניין במעלי דמוגרפיה או קרייריסטים‪ .‬כל זה תלוי ערכי המדינה‬

‫כיוונים אחרים‪ :‬עזיבת המדינה ותנועה דו סיטרית – ‪1.3‬‬

‫‪.‬התנועה בהגירה היא דו סיטרית‪ .‬תמיד יהיו שיעזבו אבל גם תמיד יהיו שיהגרו‬

‫מקשרים מקומות – ‪2‬‬

‫כשאנשים מהגרים הם משנים את המקומות שהם חיים בהם‪ ,‬והם אינם מנתקים את קשריהם עם הארץ‬
‫ממנה באו באופן מוחלט‪ .‬הם לא רק יוצרים קשרים חדשים במקומות בהם שוהים ועם המקומות עצמם‬
‫‪.‬אלא גם שומרים על הקשר עם מקומות אחרים‪ ,‬למשל אחו שהם הגיעו מהם‬
 ‫אמהות כנשאיות תרבות‬

‫‪,‬אימהות יכולות למלא תפקיד חשוב בשמירת המסורת‪ ,‬הערכים והפעולות התרבותיות של ארץ המוצא‬
‫למשל‪ ,‬שמירה על כך שמדברים בשפת המקור‪ ,‬בישול מאכלים מיוחדים‪ ,‬הקפדה על טקסים חגיגיים‬
‫‪.‬דתיים‪ ,‬תרבותיים או משפחתיים‬

‫אימהות גם שומרות על קשרים עם בני משפחה וידידים במדינות המקור ועל כן ממלאות תפקיד חשוב‬
‫‪.‬בחיבור בין בני אדם במקומות שונים‬

‫תפוצה תרבותית‬

‫אחת הדרכים לתיאור הקשרים שמשפחות המהגרים מקימות בין ביתן הישן לבין ביתן החדש היא‬
‫באמצעות המונח "תפוצה" או "פזורה " (מונח הלקוח מיוונית שפירושו אוכלוסייה מפוזרת שחבריה‬
‫‪).‬שותפים לכמה יסודות תרבותיים‪ ,‬או מורשת הנובעת מקשר עם המולדת‪ ,‬אמיתית או מדומיינת‬

‫על‪-‬מקומיות‬

‫‪.‬כינוי זה מתייחס לקשר בו זמני שחשים המהגרים עם המקומות שעזבו והן עם המקומות שבאו אליהם‬
‫פרקטיקות על מקומיות הפכו לשכיחות ככל ונעשה קל יותר לנסוע בעולם ולשמור על קשר עם בי אדם‬
‫באמצעות הטלפון או האינטרנט‪ .‬חשוב לומר שגם כשהתקשורת הייתה קשה יותר והמרחקים נראו‬
‫גדולים יותר אנשים שמרו על קשר ע"י מכתבים וידידים קרובים שנסעו בין ארצות היעד לבין ארצות‬
‫המוצא‪ .‬ערוצי תקשורת אלו עודדו מהגרים חדשים וסייעו להם להחליט לאן להגיע‪ ,‬היכן להישאר ואילו‬
‫‪.‬משרות לקבל‬

‫קשרים בלתי מאוזנים‪ :‬סיבות להגירה ‪ -‬תיאוריות – ‪3‬‬

‫כלכלה‪ :‬משיכה ודחיפה‬
‫יש סיבות שאנשים נמשכים מבחינה כלכלית למדינה אחרת (חזקה יותר‪ ,‬נוחה יותר כלכלית‪ ,‬בעלת‬
‫הזדמנויות) ונדחפים מבחינה כלכלית למדינה אחרת (במדינה הקודמת אין מספיק אפשרויות תעסוקה‪,‬‬
‫‪.‬אבטלה גבוהה‪ ,‬לא מרוויחים מספיק‪ ,‬גזענות)‪ .‬השמיכה והדחיפה היא לרוב כלכלית‬

‫יתרונות‬
‫‪.‬התיאורה קלה להבנה‬
‫‪.‬היא מעניקה את החשיבות הראוייה לגורמים כלכליים‬

‫חסרונות‬
 ‫‪.‬אינה מסבירה את השפעתן של רשתות חברתיות כגון משפחה וידידים‬
‫‪.‬אינה מביאה בחשבון השפעות של רגולציה כמו פיקוח על הגירה המגבילה את ניידות המהגרים‬
‫החלטותיהם של בני האדם מתקבלות לעיתים בדרכים רציונליות פחות וספונטניות או רגשיות יותר מכפי‬
‫‪.‬שהתאוריה טוענת‬

‫רשתות חברתיות‬
‫איפה שיש קשר לרשתות חברתיות‪ .‬איפה שיש ישראלים אם אתה באת מישראל‪ ,‬שיהיה מישהו שיוכל‬
‫‪.‬לעזור‬

‫יתרונות‬
‫‪.‬מרחיקות את הניתוח מהתמקדות בהחלטות אינדיבידואליות של בני אדם‬
‫‪.‬מסבירות מדוע קבוצות עשויות להגר בעת ובעונה אחת‬

‫חסרונות‬
‫‪.‬אינן מראות את התמונה הרחבה יותר לאורך זמן‬
‫אינן מכירות בהשפעתם של גורמים אחרים‪ ,‬כמו משכורות גבוהות יותר‪ ,‬סביבה טובה יותר וכדומה‬
‫(גורמים אלו עשויים להשפיע על תנועותיה של קבוצה חברתית שלמה‪ ,‬גם אם יחידים מקרבה עשויים‬
‫‪.‬להיות מושפעים בדרכים שונות)‬

‫היסטורית – מבנית‬
‫אנשים מהגרים לאורך ההיסטוריה‪ .‬יש תקופות שיותר נודדים ויש תקופות שפחות‪ .‬זה משהו מחזורי‬
‫‪.‬שפשוט קורה‬
‫יתרונות‬
‫‪.‬מתבוננת בחלוקה הבלתי שווה של עוצמה כלכלית ופוליטית בקנה מידה עולמי‬
‫‪.‬מביאה בחשבון דפוסי אי־ שוויון שההתמודדות עמם עשויה לגזול זמן רב‬

‫חסרונות‬
‫‪.‬מובילה להדגשת יתר של דפוסי אי־שוויון‬
‫‪.‬מתעלמת מבני אדם שתנועותיהם אינן עולות בקנה אחד עם דפוסים רחבים אלו‬
 ‫כרך ב פרק ‪ – 9‬שליטה באי שוויון‬

‫שליטה בבעיות ציבוריות‬

‫להפוך בעיות פרטיות לנושאים המעסיקים את הציבור באמצעות שיפור תנאי החיים בסמכות המדינה‪,‬‬
‫מוסדות דת והציבור‪ .‬מתי הפרטי כבר הופך להיות בעיה חברתית שיש לטפל בה‪ .‬הרבה פעמים‪ ,‬מי‬
‫‪.‬שמתחיל את הצורך בפיתרון הבעיות ושהחברה מסכימה עוד לפני המדינה‬

‫על מה מבוססת הסמכות של המדינה‬

‫‪.‬לגיטימיות פוליטית באמצעת דמוקרטיה‪ :‬שימוש בכוח פיזי או כלכלי‪ ,‬בחירות‪ ,‬חוק והפגנות‬

‫למי יש בעיית אי שוויון‬

‫ההגדרה ההתחלתית של אי שוויון בפיהם של מדעני החברה היא חלוקה אי שוויונית של משאבים‬
‫חברתיים המבוקשים בתוך חברות ובין חברות‪ .‬מרבית המחקרים מתמקדים בחלוקת ההכנסה והעושר‪,‬‬
‫אך ישנם גם סוגים אחרים של אי שוויון‪ ,‬כגון תוחלת חיים‪ ,‬בריאות טובה וכו'‪ .‬בכל הנוגע במשאבים‬
‫המבוקשים חשוב להדגיש כי חברות שונות עשויות לייחס ערך לסוגים שונים של משאבים‪ .‬בעיית האי‬
‫שוויון היא לרוב מול האוכלוסיות החלשות ביותר מסוגים שונים – ידע‪ ,‬כסף‪ ,‬מיעוט‪ .‬ב‪ ,2011‬במחאה‬
‫החברתית לא רק המיעוט כעס אלא גם מעמד הביניים‪ .‬אי שוויון תמיד קיים‪ ,‬השאלה כמה אנחנו מוכנים‬
‫‪.‬למתן אותו‪ .‬טריק האי שוויון הוא שהוא משכנע אותנו שגם לנו יש סיכוי‬

‫לפי תיאוריית ובר‪ ,‬יש עוד קטגוריות של אי שוויון – מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה‪ .‬במעמד‪ ,‬זה לא רק מה אנחנו‬
‫מרוויחים‪ ,‬אלא גם על מה אנחנו מוציאים‪ .‬סטטוס‪ ,‬מי שקיבלו אותם לטייס שם אותם בסטטוס אחר‪.‬‬
‫מפלגה‪ ,‬הכוח שלנו להשפיע על המציאות – ש"ס משפיעים על המציאות סביב יהודי ספרד‪ .‬הבסיס לא‬
‫‪.‬כלכלי‬

‫‪.‬ובר גם מדבר על המרת משאבים – למי שיש סטטוס טוב‪ ,‬יכול להמיר זאת במעמד טוב וההפך‬

‫שליטה באי שוויון‬

‫האייק‬

‫מבחינתו חירות היא היעדר כפייה‪ ,‬והוא היה משוכנע כי לא נסיבות החיים‪ ,‬אלא רק אנשים‬
‫‪.‬אחרים יכולים להפעיל כפייה על אנשים‪ .‬תפיסה זו חשובה כדי להבין את השקפותיו על אי השוויון‬
 ‫אנשים שאין להם תעסוקה‪ ,‬או חיים בעוני נמצאים במצב זה בגלל דרך הפעולה של השוק המתגמל‬
‫‪.‬אנשים בעלי כישורים מסוימים ומעניש את מי שאין להם את הכישורים האלו‬
‫טיעוני המרכזי של האייק הוא שכל ניסיון לתכנן ולסדר את החברה‪ ,‬ללא קשר לכוונת הטובות או למניעים‬
‫‪.‬החיוביים של המעורבים בו‪ ,‬מוביל באורח בלתי נמנע לשלטון של כפייה‪ .‬המדינה משעבדת בשם השוויון‬

‫המדינה צריכה להתערב במינימום‪ .‬האייק מאמין בטוב האדם ומאמין שנעזור לשכנינו ללא צורך‬
‫בהתערבות חוק‪ .‬המדינה צריכה לאפשר כמה שיותר לאנשים להצליח ללא מוגבלות‪ .‬המדינה צריכה רק‬
‫לעזור לחלשים ביותר וזה במינימום‪ .‬ככל שיש אנשים חזקים יותר כלכלית גם אם הם מיעוט‪ ,‬הם‬
‫‪.‬מחזקים את כולנו‪ .‬זוהי גישה ניאו ליברלית קפיטליסטית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אין דמי אבטלה‬

‫שטיגליץ‬

‫הוא משתמש בביטוי "בעיית האחוז האחד" כדי להדגיש את העושר הקיצוני של האחוז האחד שמחזיק‬
‫‪.‬בבעלותו יותר משליש עושרה של האומה‬
‫הוא התייחס גם להיבטים הגזעיים והמגדרים של אי השוויון‪ ,‬והן לפערי ההכנסה והעושר הניכרים‬
‫המבדילים בין גברים לבנים לבין נשים‪ .‬שטיגליץ נותר איתן בדעתו שרמות אי השוויון הקיצוניות של ימינו‬
‫אינן תוצאות לוואי בלתי נמנע של כלכלת השוק והם לא תנאי הכרחי לתפקודה‪ .‬הוא טוען להיפך‪ ,‬פערים‬
‫אלו הם גורמים לתוצאות כלכליות שליליות‪ .‬כשהאי שוויון יהיה גדול מדי‪ ,‬החלשים ישברו את הכלים‪ .‬הוא‬
‫מאמין שהאי שוויון נובע מצירוף של שוק ופוליטיקה גרועה‪ .‬חייבים להשתלט על אי השוויון‪ .‬תפקידן של‬
‫הממשלות לנהל את הכלכלות טוב יותר‪ .‬יש צורך בהתערבות מקסימלית לצורך צמצום אי השוויון‪ .‬הוא‬
‫אופטימי ביכולת של ממשלות להתערב בדרכים חיוביות‪ ,‬אי התערבות לצמצום הפערים עלול לערער את‬
‫‪.‬הסדר החברתי ולפגוע בדמוקרטיה‪ .‬זוהי גישה ליברלית סוציאל דמוקרטית‬