‫סטייה תיוג ופיקוח חברתי‬

‫פיקוח חברתי‪ -‬פיקוח עצמי‪ :‬מטרת הפיקוח החברתי להגדיר ולאכוף נורמות בשם הערכים והצרכים‬
‫האוניברסליים‪ ,‬המקובלים על כלל החברה‪ .‬יעשה באמצעות איתור הגורמים לסטייה וטיפול בהם‬
‫(קונצנזוס חברתי)‪ .‬אנחנו מפקחים על עצמנו מרצוננו‪ ,‬אנחנו מגבילים בעצמנו את התנהגותנו הסיבה‬
‫לכך שאנו יודעים מה מצופה מאתנו‪ ,‬נורמות ומוסכמות הם אלו המבטיחים צייתנות‪ .‬בעזרת אמצעי‬
‫פיקוח ישירים חיצוניים ואמצעי פיקוח לא ישירים חיצוניים‪.‬‬
‫סטייה‪ :‬אי ציות למערכת נתונה של נורמות שמקובלות על מספר ניכר של בני אדם בחברה ובקהילה‪.‬‬
‫סטייה אינה אלמנט אובייקטיבי‪ .‬יש נורמות שהם כללי התנהגות מקובלי בחסרה‪ ,‬ואם שמפר את‬
‫אותם כללים נחשב כסוטה‪ .‬כאשר מגדירים מה נחשב סטייה‪ ,‬מגירים בו זמנית גם מה אינו נחשב‬
‫סטייה‪ ,‬וכך לומדים מהן אמות המיה המשותפות בחברה‪ .‬בחברות ותרבויות שונות הנורמות הם‬
‫אחרות‪ ,‬היות והסטייה תלוית קונטקסט תרבותי‪ -‬חברתי‪ .‬סטייה כוללת טווח רחב של תופעות‬
‫חברתיות‪ :‬עבריינות‪ ,‬מחלות נפש‪ ,‬סגנונות לבוש וכל התנהגות בלתי‪ -‬מקובלת חברתית אחרת‪.‬‬
‫סטייה היא יחסית בזמן‪ ,‬במקום‪ ,‬בתרבות ובמיקום חברתי‬
‫יחסיות בזמן – סטייה היא לא תכונה אימננטית (פנימית) של הסוטה‪ .‬היא יחסית בזמן במובן שמה‬
‫שייחשב בתקופה אחת ראוי ונורמטיבי‪ ,‬עשוי להיחשב בתקופה אחרת בעייתי וסוטה‪ .‬אנחנו רואים‬
‫שיש שינוי היסטורי בתפיסה שלנו של התנהגות נורמלית והתנהגות סוטה‪.‬‬
‫יחסיות במקום – מה שלא רלוונטי ומתאים למקום – זו התנהגות חריגה במקום אחד‪ ,‬ובמקום אחר‬
‫ייחשב לסוטה‪.‬‬
‫יחסיות בתרבות – דברים שהם תקינים לגמרי ונורמטיביים לגמרי בתרבות אחת‪ ,‬עשויים להיחשב‬
‫כסוטים לחלוטין בתרבות אחרת‪ .‬זה‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬גם נע על ציר של זמן‪.‬‬
‫יחסיות של מיקום חברתי – המיקום של עושה הפעולה בסדר החברתי משפיע על האופן שבו אנו‬
‫תופסים את הפעולה שלו‪ .‬אם אומן יעמוד וישרוף כסף ברחוב‪ ,‬אנחנו נחשוב שזה מיצג וזה לגיטימי‪,‬‬
‫אם מישהו שלא נתפס בעינינו כאומן וישרוף כסף ברחוב – אנו נאשפז אותו‪ .‬המיקום החברתי של‬
‫עושה הפעולה משפיע מאוד על האופן שבו נתפוס את הפעולה הזאת ונתייחס אליה‪.‬‬
‫פשיעה‪ :‬התנהגות לא צייתנית המפרה את החוק הפלילי‪ .‬ההבל בין סטייה לפשיעה‪ :‬סטייה ופשיעה‬
‫אינן אותם תופעות‪ .‬אומנם כל פשיעה היא סטייה‪ ,‬אך לא כל סטייה היא פשיעה‪.‬‬
‫מדקליזציה כביטוי לתפיסה מהותנית על סטייה‪ :‬מדקליזציה= תהליך בו מוגדרות תופעות ובעיות‬
‫חברתיות והתנהגותיות כרפואיות ולפיכך עוברות תהליך הסדרה של פיקוח‪ ,‬טיפול ומניעה על‪-‬ידי‬
‫המערכת הרפואית‪( .‬בעיות קשב וכו)‬
‫גישה הבנייתית לסטייה‪ :‬קיים פער בין "סטייה" לבין סטטוס ה"סוטה"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא כל אחד שמתנהג‬
‫באופן שנתפס כסוטה יוגדר כסוטה‪.‬‬
‫פריווילגיה‪ :‬היא יתרון מבני‪ ,‬זכות מיוחדת המוקנית ליחיד‪/‬ה או קבוצה מסויימת בשל השתייכותם‬
‫לקבוצה זו‪ .‬הממד הפוליטי ביותר של פריווילגיה הינה אי הנראות שלה‪ ,‬בייחוד‪ ,‬אך לא רק‪ ,‬לנהנים‬
‫ונהנות ממנה‪ .‬פריווילגיה הולכת יד ביד עם אחיותיה אי שיוויון ואי הגינות‪ .‬כמותן‪ ,‬גם היא מרובת‬
‫ממדים‪ ,‬אך בניגוד אליהן‪ ,‬לרוב מתאפשרת לה היכולת להשמר מחוץ לשיח בנושא שינוי חברתי‪.‬‬
 ‫גישה מהותנית לסטייה ‪ :‬אפשר להצביע על סטייה‪ .‬להגיר אותה‪ ,‬שמה גש על האם‪ .‬ההתנהגות של‬
‫האם שמה אותו בתור הסטייה‪ .‬סטייה ניתנת להגדרה באופן אובייקטיבי‪ .‬דגש על הפרט ה"סוטה"‪.‬‬
‫‪ ‬יש התנהגות ברורה שמוגדרת כסטייה‪ ,‬מי שמתנהג כך הוא בהכרח "סוטה"‪ .‬שאלות המחקר‪ :‬למה‬
‫אנשים סוטים? איך זה קורה שיש סטייה? מהם התנאים החברתיים שמייצרים סטייה או התנהגות‬
‫סוטה? אפשר לאבחן סטייה במהות‪ ,‬יש סטייה שאפשר להצביע עליה והיא אובייקטיבית‪ ( .‬הומלס זו‬
‫סטייה‪ ,‬שיכולה להיגרם מהימורים על כל הרכוש‪ ,‬שניגרמת מנטיה להתמכרות)‪.‬‬
‫גישה ההבנייתית לסטייה‪ :‬סטייה היא עניין יחסי‪ .‬כלומר‪ ,‬ההבחנה בין סטייה לנורמליות היא תלויית‬
‫תרבות והקשר חברתי‪ .‬לא כל הפרה של נורמות חברתיות נתפסת כ"סטייה" בחברה‪ .‬כלומר‪ ,‬לדרגת‬
‫הפרת הנורמה ולסוג הנורמה שהופרה השפעה מכרעת על התפיסה של התנהגות מסוימת כסטייה‪.‬‬
‫עוצמת הגינוי כלפי הפרה של נורמות משתנה ממקרה למקרה ומפרט לפרט‪ .‬הגדרת הסטייה משתנה‬
‫בהתאם לנורמות החברתיות‪ .‬כל התנהגות הופכת לסטייה רק בהתאם לנורמות המקובלות בתרבות‬
‫המסוימת‪ .‬לכן‪ ,‬הסטייה היא יחסית‪ .‬אנשים הופכים סוטים רק לאחר שהוגדרו כך‪ .‬הגדרת האדם‬
‫כסוטה תלויה באופן בו האחרים תופסים את מעשיו‪.‬‬
‫גישות סוציולוגיות לסטייה‬
‫פונקציונליזם‪ :‬רואים בסטייה תוצר של מתחים מבניים והיער וויסות מוסרי בתוך החברה‪ .‬אם‬
‫שאיפותיהם של יחיים וקבוצות אינן תואמות את המשאבים שהחברה מעמיה לרשותם‪ ,‬הפער שבין‬
‫השאיפות לבין הגשמתן ישתקף בנטיות סוטות של חלק‪ .‬סטייה ממלאה פונקצייה בחברה כי היא‬
‫מסמנת את מי ששייך לחברה ומי שלא‪ .‬הסטייה יכולה להחדיר לחברה רעיונות ואתגרים‪ ,‬ולהוות‬
‫גורם שמחולל שינויים חברתיים ותרבותיים‪ ( .‬לדוג אסיר בורח מהכלא‪ ,‬האירוע גורם לשינוי‪ ,‬שרוג‬
‫ושיפור נהלים)‪ .‬כשסטייה מתרחשת אנו קוראים לתיקונה ובכך משפרים את החברה וגורמים לשינוי‬
‫חברתי‪ .‬הסטייה תורמת לשמירת הגבולות בין התנהגות הטובה להתנהגות הרעה‪ .‬המעשה של‬
‫הסטייה יכול לעורר תגובה קולקטיבית שמחזקת את הסולריות החברתית‪.‬‬
‫קונפליקט‪ :‬הסטייה החברתית היא תוצאתה של עוצמה‪ :‬הנורמות והחוקים בכל חברה תומכים בדרך‬
‫כלל באינטרסים של העשירים‪ ,‬בעלי העוצמה ‪ .‬מי שמטיף לשינויים חברתיים נקרא קיצוני פוליטי ‪.‬‬
‫בעלי העוצמה בחברה יכולים להתנער מהערכות שליליות‪ ,‬אם מעשיהם ראויים לביקורת או לגינוי‪.‬‬
‫למשל – מי שיש לו מספיק כסף יכול להשתמש בנורמות של החברה כדי להגן עליו‪ ,‬גם עם מעשיו‬
‫נראים במבט ראשון כסטייה‪ .‬מי שחושב שנורמות וחוקים באים להגן על המבנה החברתי אינו יודע‬
‫להעריך את המשמעויות הפוליטיות העומדות מאחוריהם‪ .‬סטייה היא בחירה מודעת‪ ,‬הנושאת אופי‬
‫מחאתי פוליטי‪ ,‬שכן הסוטה בוחר ביודעין לאמץ התנהגות סוטה בתגובה לאי‪ -‬השוויון המאפיין את‬
‫השיטה הקפיטליסטית‪ .‬הפער בין החזקים לחלשים יוצר את הסטייה‪ .‬אדם שאין לו מה לאכול יגנוב‬
‫ובסופו של בר יאשימו אותו ויענישו אותם‪ ,‬כי הוא לא משרת את המנגנון שיצרו בעלי הכוח‪ .‬כבעלי‬
‫בגישה קונפליקטואלית נשאל "למי יש את הכוח להגדיר את האחר כסוטה?" ו"את מי ניתן להגדיר‬
‫כסוטה?"‪ .‬כאן נכנסת הסוגיה של יחסיות המעמד החברתי‪ .‬אנו אומרים שהרבה יותר קל להגדיר‬
‫עניים כסוטים‪ ,‬מי שלא בעל הון‪ ,‬מאשר מי שבעל הון‪.‬‬
‫התיוג של מישהו כסוטה היא פעולה חברתית כשלעצמה‪ .‬היא חלק מהמנגנונים של פיקוח חברתי‬
‫ושל ענישה חברתית‪ .‬אנו לא שואלים רק למי יש את היכולת להגדיר פעולה מסוימת כסטייה‪ ,‬אלא אנו‬
‫שואלים גם למי יש את היכולת להגדיר אדם מסוים כסוטה? מנגנון התיוג הוא רב כוח‪ .‬ישנו ניסיון‬
‫להגיד על קבוצה מסוימת שאופן הפעולה שלה אינו לגיטימי‪.‬‬
‫גישת האינטראקציה הסימבולית‪ :‬אנשים פועלים על פי המשמעות שהם מייחסים לדברים‪.‬המשמעות‬
‫צומחת תוך כדי ועל ידי אינטראקציה עם אחרים ‪ .‬המשמעות משתנה באופן תמידי על סמך פרשנות‪.‬‬
‫סטייה נתפסת כתוצר של פרשנות‪.‬כל התנהגות‪ ,‬כולל התנהגות סוטה‪ ,‬והגדרה חברתית‪ .‬היא פועל‬
‫יוצא של אינטראקציה‬
‫סטיגמה‪ :‬תיוג חברתי שלילי רב‪-‬עוצמה המשפיע באופן מכריע על הדימוי העצמי של הפרטים‬
‫המתוייגים ועל זהותם החברתית עד כדי הרחקתם‪/‬הדרתם מהחברה‪.‬‬
 ‫גישת התיוג‪ :‬התיאוריה מסבירה איך המונחים בהם משתמשים כדי לסווג בני אדם‪ ,‬משפיעים על‬
‫הזהות העצמית וההתנהגות שלהם‪ .‬מתקשר לסטראוטיפים ולנבואה שמגשימה את עצמה‪ .‬לפי‬
‫התיאוריה הסטייה מוגדרת מתוך יחסי הגומלין בין פרטים וקבוצות‪ ,‬לכן אם ברצוננו להבין מהי סטייה‬
‫אנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע אנשים מסוימים מתויגים כסוטים‪ ,‬ומהי המשמעות והפרשנות‬
‫החברתית המוענקת לסטייה זו‪ .‬התיוג נעשה לפי הרוב על ידי בעלי העוצמה בחרה ועל ידי כוחות‬
‫החוק והסדר‪ ,‬אשר מסוגלים לכפות הגרות חברתיות מסוריות על אחרים‪.‬‬