‫גלובלזציה‬

‫העמקת הקשרים בין מיננות וחברות מכל העולם במגוון היבטים‪ ,‬באופן המפחית את נוקשות הגבולות בין‬
‫החברות האנושיות השונות‪.‬‬
‫הגלובליזציה באה לידי ביטוי בטכנולוגיות תקשורת אלקטרונית‪ ,‬יחסים כלכליים‪ ,‬הסכמים פוליטיים תיירות‬
‫גלובלית‪ ,‬דפוסי הגירה וכו'‪.‬‬
‫שני תהליכים נפרדים אך שזורים של ביזור (הפצה) ושל המיסוד העולמי ביזור‪/‬הפצה לרחבי העולם‬
‫דחיסות של התופעה – יותר קשרים בין היחידות (יותר רכיבים ממקומות שונים)‬
‫התעצמות של התופעה – יותר מהתופעה עצמה במקומות השונים‪ ,‬התרחבות התופעה – מבנה‪ ,‬רעיון‬
‫מופיעים ביותר מקומות ברכב אחד למשל)‪.‬‬
‫מיסוד העולמי –הגדרת העולם – ההפיכה של העולם ליחידה חברתית מדומיינת‬
‫היבטי הגלובליזציה‪:‬‬
‫חברתיים ותרבותיים‪ :‬התעצמות יחסי הגומלין והיקף זרימת מידע‪ ,‬סמלים‪ ,‬נורמות ותכנים תרבותיים‪.‬‬
‫כלכליים‪ :‬מתרחבים יחסי החליפין הכלכליים שחוצים גבולות הנוגע לקנייה ומכירה של סחורות‪ ,‬מוצרים‬
‫ושירותים‪ .‬פתיחת שווקים‪ ,‬זרימת הון‪ ,‬הסרת חסמים על סחר בינ"ל קו הייצור הגלובלי; לצד התרחבות‬
‫הפערים החברתיים והכלכליים‪ ,‬משבר סביבתי גלובלי ותנודת בני אדם‬
‫פוליטיים‪ :‬היווצרות מוסדות ונורמות בינלאומיים שאמורים לקבוע את דפוסי ההתנהגות של המינות‬
‫בתחומים השונים‪ .‬אמנות לזכויות אדם; לצד נסיגת משטרי הרווחה‪.‬‬
‫מדינת לאום‪ :‬מדינת לאום היא מינה בעלת גבולות חיצוניים ידועים וקובעים ומסומנים שהשליטה בתכם‬
‫אחיה‪ .‬מינה ריבונית של לאום שרובו חי בגבולותיה ומהווה את הרוב בתוכה‪ .‬מדינת הלאום מעניקה‬
‫עדיפות סמלית או חוקית לערכי הלאום וליסודות האתניים המשותפים שלו‪ .‬אשכול של מוסדות הטוענים‬
‫לסמכות עליונה בקביעת החוק התחומי טריטוריה מסוימת ותובעים מונופול על שימוש לגיטימי בכפייה‬
‫ובאלימות‬
‫תפיסת "הכפר הגלובלי" ‪ :‬תהליכים כלל עולמיים היוצרים מערכות כלכליות וחברתיות משולבות ואחידות‬
‫תנועה מהירה של אנשים‪ ,‬מוצרים‪ ,‬הון‪ ,‬מידע ורעיונות ממדינה למדינה‪ .‬יותר ברחבי העולם כולו‪.‬‬
‫התהליכים הללו חוצי גבולות מדיניים‪ ,‬ומאפשרים הגלובליזציה יצרה את הכפר הגלובלי ‪ -‬חברה כלל‬
‫עולמית וחוצת גבולות‪ ,‬בעלת תרבות אחידה חובקת עולם‬
‫ישראל ‪ -‬ממדינת עליה למדינת הגירה‪:‬‬
‫הבדלים בין עלייה להגירה‪ :‬תייחס למהגרים יהודים בלבד‪ ,‬שהיגרו ארצה מתוקף חוק השבות ‪ /‬נולדו‬
‫להורים ישראליים במדינה אחרת (למרות שגם הם מהגרים לכל דבר‪ ,‬נהוג לכנות אותם “עולים חדשים”)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המושג “הגירה” מתייחס לכל השאר‪ :‬בני זוג זרים של אזרחים ישראליים‪ ,‬זרים שקיבלו אזרחות‬
‫ישראלית משר הפנים וכיו”‬
‫הגירה בשנות החמישים‪ :‬הגירה מסיבית ומגוונת מבחינה אתנית לאחר קום המדינה ובשנות ה‪50 -‬‬
‫בעיקר עולים ממדינות אסיה ואפריקה וממזרח אירופה‪ " .‬מחקרים אלה הראו ששילוב של הגירה מסיבית‬
‫והטרוגנית בהרכבה התאני לאחר קום המינה עם חוסר זמינות של משאבים כלכליים מדינתיים לקליטתם‬
‫של מהגרים אלה יצרו אי שיוויון חברתי‪ -‬כלכלי מגדר ולאום שניכרים עד היום במבנה הריבודי בישראל "‪.‬‬
‫שנות השישים עד התשעים‪ :‬גלי הגירה אינטנסיביים פחות אך עקביים‪ ,‬מורכבים בעיקר מיוצאי מדינות‬
‫אמריקה צפונית ודרומית‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬מזרח אירופה ומדינות בריה"מ לשעבר‪ .‬הייתה קיימת תשתית‬
‫של יור ציבורי ותמיכה ממשלתית‪ ,‬רובם הגיעו להישגים חברתיים כלכליים לאחר השגת ותק בארץ‬
 ‫שנות התשעים ואילך‪ :‬זרמי הגירה מסבית שהורכבו מארבע קבוצות מרכזיות‪ .‬הגירה המונית מברית‬
‫מועצות לאחר נפילתה‪ ,‬הגירה מאתיופיה‪ ,‬הגירה ממינות המערב( אירופה‪ ,‬אמריקה הפונית והרומית)‪,‬‬
‫והגירת עבוה שכוללת גל הולך וגל של פליטים ממינות אפריקאיות (במיוחד מחבל דרפור)‬
‫משנות התשעים מפנה חשוב בהיסטוריה של ההגירה לישראל‪ :‬מדינת ישראל הפכה למדינת הגירה‬
‫בפועל‪ ,‬על אף הגדרתה העצמית כמדינת עלייה שמעודדת ומאפשרת השתקעותם של יהודים בלבד‬
‫מהגרים אתניים ("עולים") ‪ -‬מניעים להגירה‪%81    :‬מבריה"מ לשעבר – מניעים בעיקר כלכליים ולא‬
‫אידיואולוגים‪ -‬נפילת מסך הברזל‪ .‬ובעקבותיה סילוק    הקשיים שהערימה הממשלה הסובייטית בפני‬
‫אנשים ביקשו להגר‪ ,‬וכמובן סגירת שעריה של ארצות הברית בפני מהגרים מברית המועצות‪.‬‬
‫מאיתיופיה‪ 5% :‬מאתיופיה ( מספר גלי עלייה‪ ,‬מניע אידאולוגי בעיקר של זהות יהודית ולצד זה מניעים‬
‫כלכליים ופוליטיים )‪ .‬על אף מעורבות אינטנסיבית של המינה בכל ההיבטים של תהליך ההשתלבות‪ ,‬עיין‬
‫הקהילה האתיופית היא אחת הקבוצות החלשות בחברה הישראלית מבחינה כלכלית וחברתית‪ .‬עלייה זו‬
‫התאפשרה לאחר שממשלת ישראל החילה את חוק השבות על יהוד יאתיופיה בשנת ‪ ,1975‬בעקבות‬
‫פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בתחילת שנות השבעים‪ .‬עולים מאיתיופיה באו לישראל בשלושה גלים‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬נמשך לאורך שנות השמונים ( מבצע משה ‪ ,)1984-1985‬הגל השני מבצע שלמה (‪ )1991‬והגל‬
‫השלישי כולל בעיקר מהגרים פלשמורה (התנצרו בעבר ואינם נחשבים יהודים לפי ההלכה)‪.‬‬
‫‪ 10%‬מדינות המערב‪ ,‬למשל צרפת( זהות יהודית חזקה‪ ,‬אנטישמיות)‪ ,‬ארגנטינה (מניעים כלכליים‬
‫המיתון הכלכלי וקריסתה הכלכלית של הקהילה היהוית ב‪ ,)2002‬אירופה ואמריקה הצפונית (מניעים‬
‫אידיאולוגיים)‪    .‬עולים מאמריקה הצפונית (קנה וארצות הברית) מגיעים מהפזורה היהודית הגדולה‬
‫ביותר‪ ,‬מאחר שרוב עולי אמריקה הצפונית הם דתיים‪.‬‬
‫עולה לא יהודי‪-‬‬
‫"אחד מסימני ההיכר של העלייה בעיקר מאמצע שנות ה‪ 90-‬הוא היווצרותה של קטגוריה חדשה‪,‬‬
‫אוקסימורונית‪ ,‬של עולה לא יהודי"‪" .‬מעמד חדש זה עשוי להיות בעל השפעה מכרעת הן על תהליך‬
‫ההשתלבות של קבוצה זו והן על הסטטוס האזרחי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬הפוליטי כמו ישראל" והתרבותי במדינה‬
‫אתנו‪-‬לאומית"‬
‫פיזור גאוגרפי‪ ,‬דפוסי מגורים‪ ,‬הרכב אתני של רשתות חברתיות‬
 ‫    ‬

‫עולי בריה"מ ואתיופיה‪ -‬בעיקר בערים פריפריאליות נטייה לשכונות אתניות‪ .‬דפוס נישואין אנדוגמי‪ .‬עולי‬
‫המערב‪ -‬איזורים מרכזיים עולי המערב הצהירו שרוב או כל חבריהם הם ישראלים‪ .‬דפוס נישואין מגוון‬
‫יותר‪ %21-‬נישאו לילידי ישראל‪ .‬דפוסי השימוש בשפה העברית ‪ -‬עולים מאתיופיה דיווח על שימוש נרחב‬
‫בעברית כשפה עיקרית (אולי בגלל הגיל הצעיר)‪ ,‬עולי בריה"מ שפה היברידית‪ ,‬בה לעברית ורוסית‬
‫סטטוס שווה‪   .‬‬
‫השתלבות תעסוקתית‬
‫השתלבות של מהגרים בשוק העבודה נחשבת אחד המדדים של קליטה מוצלחת‪ :‬שיפור עם הזמן‬
‫במעמדם בשוק העבודה (צוברים ותק שוק העבודה המקומי וקונים גישה לרשתות חברתיות וניסיון ‪,‬‬
‫משפרים את כישורי השפה ‪,‬רוכשים ידע אודות‪ ,‬כתוצאה מכך תהליך של ניעות (מוביליות) חברתית‬
‫והזדמנויות) להצטמצם ‪.‬וכלכלית ‪,‬והפערים הכלכליים בינם ובין הילידים נוטים    להצטמצם ובכל זאת‬
‫ישנם הבדלים בין קבוצות אתניות ומגדריות בדפוסי ההשתלבות ובהישגים הכלכליים בשוק העבודה‬
‫(לעולי איתיופיה עיין יש קשיים להשתלבות‪ .‬עקב חוסר השכלה‪ ,‬אפליה וכו' ) ‪ .‬ההבדלים בין קבוצות‬
‫המהגרים באים לידי ביטוי במאפיינים דמוגרפיים (כמו ההון האנושי‪-‬השכלה ומקצוע) ובהתאמה להישגים‬
‫חברתיים כלכליים דיפרנציאליים לפי ארץ מוצא (כמו השתלבות בשוק העבודה‪ ,‬צמצום פערי שכר עם‬
‫ילידים ישראלים‪.‬‬

‫מהגרי עבודה– מתחילת שנות התשעים‬

‫עוד סיבה‪ :‬הידרדרות המצב הבטחוני בעקבות פרוץ האינתיפדה הראשונה ב ‪: 1987‬סגר על רצועת עזה‬
‫והגדה המערבית ומדיניות ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית‬

‫שלוש קהילות מהגרים‪:‬‬

‫‪. 1‬אפריקאית ‪.2‬לטינו‪-‬אמריקאית ‪. .3‬פיליפינית (כוללת מהגרים עם עבודה בהיתר)‬
‫הקהילות כוללות‪ :‬התאגדויות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬מועדונים חברתיים‪ ,‬גני ילדים וכנסיות מטרת הקהילתיות של‬
‫מהגרי העבודה‪ :‬רשת תמיכה של הישרדות‪ ,‬שכן בעיני הרשויות רואים את מהגרי העבודה רק בהקשר‬
‫של שוק העבודה‪ ,‬מעצר וגירוש‪.‬‬