‫ריכוז חומרי למידה לבגרות תשפ"ג– נושא חתך‪ :‬הלאומיות‪:‬‬

‫סעיף א' ‪ -‬הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫לאומיות – אידיאולוגיה (רעיון‪ ,‬השקפת עולם) ‪ ,‬תופעה חברתית חדשה שהתגבשה‬

‫במהלך המאה ‪ .19-‬תפיסה זו יוצרת ליכוד בין בני אדם סביב מרכיבי זהות משותפים‬
‫ותחושת שייכות (רגש)‪ ,‬באמצעותם הם הופכים ללאום‪.‬‬
‫אידיאולוגיה זו משמשת מקור להזדהות של היחיד עם כלל חברי הלאום עליהם הוא נמנה‪,‬‬
‫ובשמה פועלים לאומים שונים בביצוע מהלכים כהשגת הגדרה עצמית (עצמאות)‪ ,‬מרידות‪,‬‬
‫חילופי שלטון‪ ,‬תיקוני גבול וכדומה‪.‬‬

‫א‪ :1-‬מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה‪.‬‬

‫‪ .1‬מה קושר ומלכד את בני אותו לאום?‬

‫הלאומיות‪ ,‬נוצרת בזכות שילוב של מספר מרכיבים‪ ,‬המשותפים בין חבריה‪ ,‬ובזכותם נוצר‬
‫המכנה המשותף‪ ,‬הקושר ביניהם ומאגד אותם כעם אחד‪.‬‬
‫מרכיבי הלאומיות הם‪:‬‬

‫‪ .1‬מולדת ‪ -‬השטח (הטריטוריה) שבתחומו חי העם‪ ,‬אנשיו בונים בו את חייהם‪,‬‬

‫לרוב‪ ,‬נולדו בתחומו‪ .‬חברי הלאום מגבשים בו את תרבותם ואת ההיסטוריה‬
‫המשותפת להם‪ ,‬שואבים את מקורות פרנסתם משטח זה‪ ,‬ומפתחים רגש הזדהות‬
‫ושייכות לשטח זה‪ ,‬המכונה גם כ"מולדת"‪ .‬רגש זה מופק בזכות תרומת השטח‬
‫ל חייו של חבר הלאום‪ ,‬מקום מוצאו‪ ,‬מלחמותיו להגנת השטח‪ ,‬והזיכרון הקולקטיבי‬
‫(המשותף בין כולם) שהתגבש בתחומו‪.‬‬
‫השטח שבו חי העם נחשב כרכוש לאומי‪.‬‬
‫רגש הזדהות זה משמש כאחד המרכיבים המלכדים בין בני האדם החברים‬
‫באותו לאום‪.‬‬

‫‪ .2‬מנהגים ומסורות – התנועות הלאומיות נזקקו לאמונה או רעיון‪ ,‬שבשמו יצליחו‬

‫לאחד את חבריהן ולעורר בהם תחושת שייכות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולהבליט את השוני‬
‫שלהם כקבוצה ביחס לקבוצות אחרות (ייחוד ונבדלות)‪ ,‬מצד שני‪ .‬בחלק‬
‫מהלאומים‪ ,‬כמו אצל היהודים‪ ,‬שימשה הדת גורם מלכד‪ ,‬המחבר בין חברי הלאום‬
‫שהת פזרו בין מדינות שונות ותרבויות שונות‪ .‬הודות לדת ומנהגיה‪ ,‬שהפכו למסורת‬
‫(מסורת‪ ,‬פירושה אגדות‪ ,‬סיפורים או מנהגים שעוברים מדור לדור)‪ ,‬נוצרו כללי‬
‫התנהגות ואמונות משותפות בין חברי הלאום‪ ,‬ונוצר מכנה משותף ביניהם‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬חלק מהלאומים מתגבשים סביב התנגדות לדת או סביב זרמים שונים‬
‫שהתפצלו מתוכה‪ .‬חלק מהלאומים מרדו בדת‪ ,‬כמייצגת את העולם הישן‪ ,‬ומגמת‬
‫החילון הייתה זו שקישרה בין חברי הלאום‪ .‬אחרים‪ ,‬השתמשו בדת כדי להבדיל‬
‫בינם ובין קבוצות אתניות דומות אחרות‪ .‬כך למשל בבריטניה‪ ,‬האנגלים – נמנים‬
‫עם הזרם הדתי הפרוטסטנטי‪ ,‬בעוד שהאירים – נמנים עם הדתי הזרם הקתולי‪.‬‬

‫‪ .3‬שפה לאומית – עד להופעת הלאומיות‪ ,‬התאפיינה רוב האוכלוסייה בעולם‪,‬‬

‫ובאירופה בפרט‪ ,‬באנאלפביתיות (אי ידיעת קרוא וכתוב) וכל איזור השתמש‬

‫‪1‬‬
‫בניבים מקומיים משלו‪ .‬תופעת הלאומיות‪ ,‬חידדה את הצורך ביצירת שפה לאומית‬
‫אחידה‪ ,‬שמצד אחד ‪ -‬תאחד בין חברי הלאום‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬תבדיל את הלאום‪,‬‬
‫מלאומים אחרים‪ .‬באמצעות השפה מגבש העם זהות ייחודית ונבדלת משלו‪ ,‬יוצר‬
‫"דבק מלכד" בין חבריו ומעצב את הזהות התרבותית‪ ,‬הפוליטית וההיסטורית‬
‫המיוחדת של הלאום‪.‬‬

‫‪ .4‬מוצא משותף והיסטוריה משותפת –ללאומים רבים יש שורשים היסטוריים‬

‫עתיקים היוצרים חיבור בין חברי הלאום‪ .‬השורשים ההיסטוריים כוללים מוצא‬
‫משותף‪ ,‬כהתפתחות מאותו איזור‪ ,‬רקע משפחתי או דתי‪ .‬השורשים העתיקים יצרו‬
‫אירועים היסטוריים משמעותיים בחיי העם‪ ,‬אירועים שנחרטו ב"זיכרון‬
‫הקולקטיבי" המונצח מדור לדור‪ ,‬ומעניקים לחברי הלאום תחושת שייכות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬שורשיו של עם ישראל נעוצים בימי המקרא‪ ,‬כשאברהם אבינו זכה‬
‫לצאצא (יצחק)‪ ,‬וממנו‪ ,‬עם חלוף השנים‪ ,‬התרבה הציבור והפך לעם‪ ,‬מרובה‬
‫נפשות‪ .‬הזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬המלכד את עם ישראל‪ ,‬כולל אירועים היסטוריים‬
‫רחוקים כחורבן בית המקדש‪ ,‬טראומות לאומיות כמו השואה‪ ,‬ציוני דרך כהקמת‬
‫המדינה והמלחמות לכינונה‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪ .5‬פולקלור‪ ,‬מיתוסים וסמלים לאומיים – הפולקלור‪ ,‬הינו כינוי לכלל מרכיבי‬

‫התרבות המזוהים עם לאום כלשהו ובהם‪ :‬המנגינות העממיות‪ ,‬הריקודים‪,‬‬
‫המאכלים‪ ,‬סגנונות הלבוש‪ ,‬אגדות העם וגיבורי התרבות והלאום‪ .‬הפולקלור מאחד‬
‫בין חברי הלאום ומעורר בהם תחושת הזדהות והשתייכות לאותה קבוצה‪.‬‬
‫לצד הפולקלור‪ ,‬מצויים המיתוסים (אגדות‪ ,‬סיפורים בדויים‪ ,‬המאדירים תופעה או‬
‫אירוע מסוים‪ ,‬ובכך חורגים מיסוד האמת המצוי בו‪ ).‬המיתוסים תורמים גם כן‬
‫ליצירת תחושת ההזדהות והשייכות של היחיד עם הקבוצה‪ .‬המיתוסים מציגים‬
‫דמויות ואירועים הראויים לחיקוי‪ ,‬ובשמם פועל העם להגנתו‪ ,‬למימוש צרכיו‬
‫ולשימור מורשתו‪.‬‬
‫ככל שהפולקלור והמיתוסים מרשימים יותר – כך גובר רצונו של הפרט להזדהות‬
‫איתם ולהשתייך ללאום ממנו צמחו‪( .‬לדוגמה‪ :‬אירועי גבורה צבאיים‪ ,‬מעשי אלים‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫לצידם‪ ,‬מגובשים סמלים (מרכיבי מוחשיים) המבטאים את החיבור בין חברי‬
‫הלאום‪ ,‬כמו‪ :‬המנון‪ ,‬דגל‪ ,‬סמל המדינה‪ ,‬ציון מועדים מיוחדים כימי זיכרון‪ ,‬פסלים‬
‫ואנדרטאות‪ .‬והסמלים תורמים ליצירת תחושת ההשתייכות וההזדהות של היחיד‬
‫עם הכלל‪.‬‬

‫‪ .6‬שאיפה לאומית לעצמאות – בני הלאום שואפים לחיות יחד במדינה עצמאית‬
‫משלהם‪ .‬הם שואפים להשגת ריבונות (סמכות שליטה) שלהם על השטח שבו הם‬
‫חיים ולעצב בכוחות עצמם את התנהלות החיים הלאומיים‪ ,‬שהם בוחרים לחיות על‬
‫פיהם כצורת השלטון‪ ,‬החוקים הנהוגים במדינה ועוד‪ .‬חברי הלאום פועלים להשגת‬
‫עצמאותם ולשחרורם משליטה של מעצמות זרות‪.‬‬

‫הלאומיות מתאפיינת בגיבוש המרכיבים המשותפים בין בני האדם (שפה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬זיקה‬
‫לקרקע‪ ,)..‬בשאיפתה של הקבוצה הלאומית להגשים את הגדרתה העצמית (מדינה)‪,‬‬
‫באמצעות גיבוש תחושת שייכות וזהות של היחיד לקבוצה‪ ,‬תוך טשטוש הגורמים‬

‫‪2‬‬
 ‫שהבדילו את היחיד עד כה כמעמד כלכלי שונה‪ ,‬רקע חברתי או שייכות אזורית שונה‪.‬‬
‫התגבשותם כקבוצה ערערה את הלגיטימיות של מוסדות השלטון המסורתיים ("הסדר‬
‫הישן") ודגלה בהעברת מוקדי הכוח והשליטה ‪ -‬לידי הלאום‪.‬‬

‫השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪:19-‬‬

‫‪ .1‬חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם –‬

‫מאפייניה של החברה האירופית השתנו בצורה משמעותית‪ :‬מקהילה מקומית סגורה‬
‫בעלת נאמנות אזורית וקהילתית מצומצמת‪ ,‬חיבור לקהילה הסובבת‪ ,‬לכפר‪ ,‬לכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬הפכה החברה ה"חדשה" שהושפעה מהתודעה הלאומית‪ ,‬לחברה בעלת שייכות‬
‫ונאמנות רחבה יותר לעם כולו‪ ,‬למדינה ולמוסדותיה‪ ,‬כאשר המכנה המשותף הלאומי‪,‬‬
‫שהיה חסר ב עידן הקודם‪ ,‬התגבש סביב הסממנים הלאומיים המלכדים‪.‬‬
‫בני אדם עברו מזהות עפ"י מקום מגורים (כפר‪ ,‬מחוז)‪ ,‬מעמד חברתי‪-‬כלכלי וזהות דתית‪,‬‬
‫לבעלי זהות לאומית כוללת‪ ,‬הגוברת על מאפייני הזהות האינדיווידואליים של היחיד‪.‬‬
‫הציבור החל להתגבש סביב מרכיבי הזהות הלאומיים וסמלי הלאום המעניקים לו תחושת‬
‫השתייכות ונוצרה אחדות סביב התודעה הלאומית‪.‬‬
‫הכוחות המסורתיים שאפיינו את החברה האירופאית טרום עידן הלאומיות‪ ,‬החלו לאבד‬
‫מכוחם ומהשפעתם‪ ,‬לטובת צמיחתם של מוקדי כוח חדשים וחלופיים‪ .‬ההנהגה המדינית‬
‫והפוליטית‪ ,‬שסימלה את הלאום המתגבש גברה על מסגרות השלטון המלוכני והצמרת‬
‫הכנסייה‪ ,‬ששמרו על ההבחנה המעמדית ולא ביטאו את רצון ההמונים‪ .‬חוקי המדינה‬
‫הפכו לגורם מלכד של העם והם ביטאו את מאפייני הלאום‪ ,‬את הפולקלור העממי ואת‬
‫שאיפותיו של העם‪ .‬חוקי הדת פינו את מקומם לחוקי המדינה‪ ,‬מסגרות הדת המשיכו‬
‫להתקיים אך במקביל‪ ,‬ולעיתים בכפיפות‪ ,‬למוסדות המדינה ולחוקיה‪ .‬מסגרות לאומיות‬
‫כמ ערכת חינוך ממלכתית‪ ,‬גיבושו של צבא עממי‪ ,‬חוקה‪ ,‬מעורבות פוליטית של כלל‬
‫האזרחים ואימוצם של סממנים לאומים אחידים כשפה‪ ,‬סמלים‪ ,‬המנון וכדומה – החלו‬
‫למלא את מקומן של המסגרות המסורתיות ותרמו לביסוס תרבות לאומית אחידה‬
‫ולהחייאת הרגש הלאומי‪.‬‬
‫השלטונות הלאומיים החדשים‪ ,‬פעלו ללכד את הלאום ליחידה הומוגנית אחת‪ ,‬בעלת מכנה‬
‫משותף לאומי ולחזק את הקשרים המחברים בין חבריהן לבין הלאום והמדינה‪.‬‬

‫‪ .2‬שינויים במפה המדינית של אירופה –‬

‫אירופה‪ ,‬עד לראשית המאה ה‪ 19-‬ובמהלכה‪ ,‬התאפיינה בקיומן ובשליטתן של אימפריות‬
‫גדולות‪ ,‬המזוהות עם הסדר הישן‪ ,‬שבו בתי מלוכה מסורתיים שלטו על אזורים נרחבים‬
‫ורבי תרבויות‪ .‬האימפריות הגדולות‪ ,‬דוגמת אוסטרו הונגריה‪ ,‬האימפריה הרוסית‬
‫והאימפריה העות'מאנית קרסו ‪ -‬פורקו או הצטמצמו‪ :‬כך למשל אוסטרו‪-‬הונגריה פוצלה‬
‫לאוסטריה‪ ,‬להונגריה וחלק מהמיעוטים שהיו בשליטת האימפריה זכו לעצמאות‪ .‬הסדר‬
‫הגאו‪-‬פוליטי שגובש בקונגרס וינה ב‪ ,1815‬והנציח את שליטת המעצמות המסורתיות‬
‫באירופה נסדק‪ ,‬ובוטל לחלוטין עם תום מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫במקומן הוקמו באירופה מדינות לאום קטנות‪ ,‬המלכדות לאום בעל מאפיינים לאומיים‪,‬‬
‫החי בשטח מוגדר שבו מרוכזת האוכלוסייה בעלת המאפיינים הלאומיים המשותפים‬
‫ומקיים ריבונות‪ .‬עמים בעלי מאפיינים לאומיים דומים החלו להתאחד ולהיאבק על‬
‫שחרורם הלאומי‪ .‬מדינות לאומיות חדשות הוקמו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פולין‬
‫שאוחדה מחדש לאחר מלה"ע ה‪ ,1-‬הקמת המדינות הבלטיות (ליטא‪ ,‬לטביה ואסטוניה)‬
‫ועוד‪.‬‬

‫‪3‬‬
4
 ‫המפות מאתר‪easy-be :‬‬

‫א‪ :2-‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪.19-‬‬

‫מכלול גורמים תרמו להתגבשות רעיון הלאומיות ולהפצתו‪ ,‬ביניהם מצויים הגורמים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬צמיחת "ההשכלה"‪" ,‬הנאורות" וביקורת על הסדר הפוליטי הישן –‬

‫הנאורות – שם כולל לתנועה של אנשי רוח שהתגבשה במאה ה‪ 18-‬ושאפה להתנער‬

‫מן האמונות הקדומות ומעוולותיה של המסורת‪ ,‬וגם של הדת‪ ,‬שעיצבו את החברה‪,‬‬
‫במטרה לבסס סדר חדש המבוסס על כבוד האדם ועצמאותו‪ ,‬חופש המחשבה ועל‬
‫עקרונות התבונה והמנהל התקין (בין מייצגי הזרם‪ :‬מונטיסקייה)‬

‫החל מהמאה ה‪ ,17-‬השתנתה צורת החשיבה של אנשים רבים‪ ,‬תודות לרעיונות שגיבשו‬
‫משכילים ואנשי רוח (סופרים‪ ,‬פילוסופים ואנשי מדע)‪ .‬משכילים אלו קראו לאימוץ ידע‬
‫חדש והטיפו לחשיבה ביקורתית על מצב הקיים‪.‬‬
‫חברי זרם ההשכלה טענו כי הלגיטימיות (הסכמה‪ ,‬הכרה בדבר מה) של השלטון תושג רק‬
‫בהסכמת בני החברה עצמה‪ ,‬וכי המצב הקודם‪ ,‬לפיו‪" ,‬השגחה אלוהית"‪ ,‬מעמד כלכלי ו\או‬
‫תולדה לשושלת מלכים ‪ -‬אינם תנאים מספקים או מקובלים להצדקת שליטה של אדם‬
‫כלשהו על אדם אחר או על חברה כלשהי‪.‬‬
‫תנועת ההשכלה הפיצה רעיונות חדשים כאמונה בכושרו של האדם‪ ,‬בשכלו ובתבונתו‪,‬‬
‫ובכך העניקה בידיו את היכולת ואת הזכות להחליט בכוחות עצמו כיצד יחיה‪ ,‬תחת איזו‬

‫‪5‬‬
 ‫מסגרת ושלטון‪ .‬הידע החדש הפך את האדם מ"נשלט" לאדם בעל רצונות‪ ,‬דעה‪ ,‬יכולת‬
‫ביקורתית וכדומה‪ .‬ההשכלה חשפה את האדם לזכויותיו הטבעיות‪ ,‬המולדות והנרכשות‪,‬‬
‫כזכות לחיים‪ ,‬לחירות ולקניין (רכוש) והעניקה ליחיד את הזכות לבקר את מוסדות השלטון‬
‫והכנסייה ‪ .‬היא עודדה אותו לקחת חלק בעיצובם‪ ,‬שכן מימוש זכויותיו הטבעיות והאזרחיות‬
‫של האדם אינן תלויות בשלטון זה או אחר‪.‬‬
‫הוגים אלו הגדירו מחדש את תפקידם של העם‪ ,‬המדינה והשלטון‪ ,‬וטענו כי מסגרות אלו‬
‫נועדו לשרת את האדם ולהגן על זכויותיו ולא להיפך‪ ,‬כפי שהיה נהוג עד אז‪.‬‬

‫(תרומת ההשכלה לצמיחת הלאומיות‪ ):‬ההשכלה תרמה לחיזוק מודעות בני האדם‬
‫לזכויותיהם ולכוחם‪ ,‬להיותם שווים‪ ,‬והודות לכך‪ ,‬תרמה להחלשת מעמד המלך‪ ,‬מנגנוני‬
‫הדת ומעמד האצולה‪ .‬בשם התמיכה ברעיונות אלו‪ ,‬צמחה ההנהגה הלאומית החדשה‬
‫שנאבקה לשינוי סדרי השלטון הקיימים‪.‬‬

‫‪ .2‬תופעת החילון ‪ -‬המדע חשף תיאוריות על התנהלות העולם‪ ,‬מידע שסתר את התפיסה‬
‫הדתית ואת עליונות האל והדת בחיי הציבור‪ .‬עד מהרה‪ ,‬החלו להישמע קולות שפקפקו‬
‫בעליונותם הבלתי מעורערת של מוסדות הדת ואנשיהם‪ .‬האמונה הדתית לא נעלמה‪ ,‬אך‬
‫לצידה‪ ,‬החלו להתקיים תיאוריות שונות‪ .‬הכנסייה‪ ,‬איבדה את שליטתה הבלעדית על חיי‬
‫הציבור וגופים נוספים כמסגרות שלטוניות‪ ,‬חברתיות‪-‬לאומיות וכלכליות‪ ,‬הפכו לבעלי‬
‫השפעה גם כן בעיצוב חייו של היחיד‪ .‬עמדת הכנסייה לא זכתה עוד לציות עיוור מצד‬
‫מאמיניה‪.‬‬

‫(תרומת החילון לצמיחת הלאומיות‪ ):‬הלאומיות הפכה למוקד הזדהות חלופי לדת‪ .‬הכנסייה‪,‬‬
‫כמוסד המזוהה עם מוקדי הכוח של ה"סדר הישן"‪ ,‬נחלשה‪ ,‬בלעדיותה נפגמה‪ ,‬והציבור‬
‫החל לראות בלאומיות מענה לצורך כשייכות ותחושת סולידריות (הזדהות) חדשה‪,‬‬
‫המעניקה להם זהות משותפת וביטחון‪.‬‬

‫‪3.‬זרם הרומנטיקה‬

‫השקפת עולם שהתגבשה בסוף המאה ה‪ .18-‬תומכי הגישה הרומנטית‪ ,‬פעלו‬

‫לחיזוק הנבדלות והזהות הייחודית של כל אדם ו\או עם‪ ,‬הם קראו לחזרה‬
‫למקורותיו התרבותיים‪ ,‬הלשוניים וההיסטוריים של העם‪ ,‬עודדו אותו לחקור את‬
‫עברו ולחדד סימנים ייחודיים של חבריו (כפולקלור‪ ,‬אגדות עם‪ ,‬מיתוסים וכו') ‪,‬‬
‫תוך הבלטת הרגש הלאומי‪ ,‬מה שיבדיל אותם מעמים אחרים ויצדיק את‬
‫תביעתם לקבלת עצמאות‪.‬‬

‫(תרומת זרם הרומנטיקה לצמיחת הלאומיות‪ ):‬טיפוח התודעה הלאומית הייחודית של העם‬
‫ורגש ההשתייכות של היחיד לקבוצת הלאום‪ ,‬אשר תרמה לבידולו משאר העמים‪ ,‬לגיבושו‬
‫סביב מרכיבי זהות ייחודים רק לו‪ ,‬ובשם כך להצדיק את שאיפתו לעצמאות‪.‬‬

‫‪ .4‬השפעת אירועים פוליטיים בשלהי המאה ה‪ 18-‬וראשית המאה ה‪19 -‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שורה של אירועים פוליטיים חשפה את בני האדם לרעיונות החדשים ושימשה עבורם‬
‫כ"מודל לחיקוי"‪ .‬הצלחתם המלאה או החלקית של אירועים אלו‪ ,‬חיזקה את העמים השונים‬
‫לפעול להחלפת הסדר הפוליטי הישן‪ ,‬בשלטון עממי חדש שיכבד את זכויותיו הטבעיות‪,‬‬
‫האזרחיות והלאומיות של האדם‪ .‬אמונה ביכולותיהם לבצע שינוי והחשיפה לרעיונות‬
‫הלאומיות עוצבו הודות לאירועים הבאים‪:‬‬
‫● הצלחת המאבק לעצמאות ארה"ב (‪ ,)1776‬שבמהלכה הצליחו המתיישבים‬
‫באמריקה למרוד בשלטון הבריטי ולהתנתק ממנו‪ ,‬המרד שניהלו בגין תביעותיהם‬
‫לייצוג הולם ולהכרה בחירויותיהם – הוכיח את עצמו והובילו לנסיגת המלך‬
‫הבריטי משטחים אלו ולהצלחת המתיישבים להכריז על עצמאותם כישות פוליטית‬
‫חדשה וריבונית‪.‬‬
‫● המהפכה הצרפתית (‪ ,)1789‬שבמהלכה הודח‪ ,‬לראשונה‪ ,‬שלטון המלוכה המסורתי‬
‫ופורסמה "הצהרת זכויות האדם והאזרח"‪ ,‬כמסמך אוניברסלי המעגן את זכויותיהם‬
‫של בני האדם‪ .‬המעמד הנמוך ונטול הזכויות‪ ,‬הצליח לקבל ייצוג במוסדות השלטון‬
‫ומימוש זכויות‪ .‬אירוע שהשלכותיו חרגו משטחיה של צרפת‪.‬‬
‫● עלייתו של נפוליאון בונפרטה לשלטון בצרפת (‪ )1790‬ומסע הכיבושים האזורי‬
‫אליו יצא בניסיון להגן על גבולות צרפת ולהפיץ את רעיונות המהפכה במקומות‬
‫שכבש‪ .‬כיבושים אלו‪ ,‬הסתיימו בכישלון‪ ,‬כשהעמים הכבושים‪ ,‬התלכדו סביב‬
‫הערכים הלאומיים אליהם נחשפו עם כיבושי נפוליאון והתנגדו לשלטונו העריץ‬
‫שנתפש בעיניהם כשלטון כובש‪ ,‬מדכא וזר‪.‬‬
‫● מהפכות "אביב העמים" (‪ )1848‬שפקדו את מרכז אירופה‪ ,‬יצרו תקדים של תפיסת‬
‫השלטון ע"י הציבור תוך הפלת השלטונות המסורתיים‪ ,‬ועודדה לאומים רבים‬
‫להיאבק על שחרורם משלטון זר‪ ,‬מדכא ומנצל‪ .‬גם לאחר דיכוין של ההפגנות‬
‫בכוח‪ ,‬המשיכה התסיסה הציבורית לגאות והמפגינים חיכו להזדמנות הראשונה כדי‬
‫לשוב ולהיאבק על מטרותיהם‪.‬‬

‫(תרומת אירועים אלו לצמיחת הלאומיות‪ ):‬לראשונה‪ ,‬עם הצלחת המהפכה הצרפתית‪ ,‬נוצר‬
‫תקדים להרס השלטון המסורתי הישן ולהחלפתו באידיאולוגיה שלטונית אחרת‪ ,‬התלויה‬
‫ברצון העם והמחויבת לצרכיו ולזכויותיו‪.‬‬
‫רעיונות המהפכה הצרפתית וסיסמתה‪" :‬חירות‪ ,‬שיוויון ואחווה"‪ ,‬שבאו לידי ביטוי‬
‫בהצהרת זכויות האדם והאזרח (‪ )26.8.1789‬נוסחו באופן אוניברסאלי ושימשו "נר‬
‫לרגליהם" (מודל לחיקוי) של עמים אחרים שנאבקו על שחרורם מעול המלוכה‬
‫האבסולוטית ופעלו ליצירת סדר פוליטי חדש דמוקרטי וליברלי הרבה יותר‪.‬‬
‫האכזבה מכיבושי נפוליאון עוררו את הרגש הלאומי בקרב העמים הכבושים ועודדו אותם‬
‫לפעול‪ ,‬בשם רעיונות הלאומיות והשאיפה לחירות לאומית‪ ,‬להפלת שלטונו הכובש של‬
‫נפוליאון‪ .‬הדי המהפכות וההישגים הזמניים שהושגו במסגרת אירועי "אביב העמים"‪,‬‬
‫כהשגת שחרור זמני של איזורים כבושים‪ ,‬תרמו להתבססות הרעיונות הלאומיים‬
‫והליברליים וחיזקו את התנועות הלאומיות באירופה לקראת המשך המאבק‪ .‬מאבק זה‬
‫שימש כ"מודל לחיקוי" לעמים נוספים להתגבש ולהיאבק לשם השגת זכויותיהם‬
‫ועצמאותם‪.‬‬

‫‪ .5‬השפעות תהליכי התיעוש והעיור‪ :‬ההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות‪ ,‬שינו את אורח‬

‫החיים הכפרי והמסורתי באירופה‪ .‬המכונות החליפו את כוח האדם בחקלאות‪ ,‬סוגי‬
‫‪7‬‬
 ‫הגידולים הומרו באחרים ורבים מצאו את עצמם חסרי עבודה ויכולות קיום‪ .‬מנגד‪ ,‬החלו‬
‫להתפתח מפעלי תעשייה בערים ונולד הביקוש לכוח עבודה בתעשייה‪ .‬תהליכים אלו גרמו‬
‫לירידת מעמד הקהילה הכפרית וגרמו לפירוק מסגרות שייכות משפחתית כמו המשפחה‬
‫המורחבת והקהילה הדתית ‪ ,‬בשל נטישת רבים מחבריהם שעברו לגור בערים בחיפוש אחר‬
‫מקורות פרנסה חדשים‪.‬‬

‫(תרומת התיעוש והעיור לצמיחת הלאומיות‪ ):‬האדם המודרני העירוני חי חיי בדידות‬
‫וניכור ועל כן נזקק למסגרות שיוך חדשות‪ .‬התגבשות היחיד סביב רעיונות הלאומיות‬
‫שימשה עבורו תחליף למסגרות המשפחתיות והדתיות המסורתיות הישנות שנטש‪ .‬תחושת‬
‫ההשתייכות למסגרת החדשה העניקה ליחיד זהות ובטחון‪ .‬הצטרפות ההמונים לתנועות‬
‫הלאומיות הגדילה את השפעתן‪ ,‬וזירזה את פרוץ מאבקן על השגת הזכויות של היחיד‬
‫ולמימוש הלאומיות‪.‬‬

‫‪ .6‬השפעתן של תמורות בתחבורה‪ ,‬בתקשורת בחינוך ובתרבות‪ :‬ההתפתחויות‬

‫הטכנולוגיות‪ ,‬כחלק מתהליך התיעוש‪ ,‬והחשיפה לאמצעי התקשורת כגון‪ :‬העיתונות‪,‬‬
‫הגבירו את התקשורת בין בני האדם וחשפו אותם לאידיאולוגיות חדשות ולרעיונות‬
‫פוליטיים שהביאו לידי פריחת הלאומיות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬התפתחה מערכת החינוך‪ ,‬כמערכת ציבורית הניתנת בחינם‪ ,‬ללא מעורבות דתית‬
‫בתכני הלימוד‪ .‬הבורגנות תמכה בגיבושה של מערכת החינוך מתוך הצורך בהכשרת‬
‫הפועלים העתידיים לקרוא ולכתוב‪ ,‬ואילו השליטים והאצולה ביקשו לפתח בקרב ההמונים‬
‫זהות לאומית‪ ,‬שתסייע בידיהם לבסס את שלטונם ולגבש צבא עממי הנחוץ לקידום‬
‫מטרותיהם הצבאיות‪ .‬מסגרות החינוך תרמו להנחלת ערכים לאומיים כפטריוטיזם לציבור‬
‫התלמידים‪ ,‬שנחשפו בזכות ידיעת השפה הלאומית וכישורי הקריאה‪ ,‬לרעיונות הלאומיים‬
‫החדשים שהופצו בעיתונות‪ .‬עד מהרה החל הציבור המשכיל להתגבש במפלגות‪ ,‬בחוגים‬
‫רעיוניים ובתנועות נוער‪ ,‬שהעצימו את רעיונות אלו ותרמו לגיבוש חברי התנועות‬
‫הלאומיות‪.‬‬
‫התפתחות התחבורה‪ ,‬סייעה בהפצה מהירה של רעיונות הלאומיות ממקום למקום‪,‬‬
‫באמצעות תנועת אנשים ואמצעי התקשורת בין האזורים‪.‬‬

‫(תרומת התפתחות התחבורה‪ ,‬התקשורת והחינוך לצמיחת הלאומיות‪ ):‬שינויים אלו תרמו‬
‫להשרשת הלאומיות‪ ,‬כאידיאולוגיה חלופית לדת‪ ,‬גיבשה את ההמונים סביב הערכים‬
‫החדשים ורתמה אותם לכוח מניע בהגשמת הלאומיות‪ .‬התפתחות החינוך‪ ,‬אמצעי‬
‫התקשורת וכלי התחבורה‪ ,‬תרמו לתהליך באמצעות הפצת הרעיונות ברחבי המדינה‪.‬‬
‫רעיונות הלאומיות הופצו במהירות ותרמו בכך לגיוס ההמונים לשורות התנועה הלאומית‪.‬‬

‫א‪ :3-‬המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה‪ 19-‬באירופה‪.‬‬

‫‪ .1‬הנהגת התנועות הלאומיות ומאפייניה‪ :‬מנהיגי התנועות הלאומיות הגיעו מקרב‬

‫השכבות המשכילות (אנשי רוח‪ ,‬אקדמאים‪ ,‬אנשי צבא)‪ ,‬שהושפעו ברובם‬
‫מרעיונות ההשכלה והחילון‪ .‬מנהיגים אלו היו בעלי כריזמה רבה‪ ,‬מנהיגים אלו לא‬

‫‪8‬‬
 ‫נמנו על מעמד המלוכה‪ ,‬האצולה או הכמורה והם צמחו ברובם ממעמד הביניים‬
‫הכלכלי והפוליטי‪ ,‬עליו נמנו תעשיינים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬אנשי מקצועות חופשיים וכדומה‪.‬‬
‫מנהיגים אלו פעלו לטיפוח הלאומיות והתודעה הלאומית באמצעות החינוך‪,‬‬
‫העיתונות והתרבות‪ .‬הם קראו תיגר על הסדר הקיים‪ ,‬שכלל את שלטון המלך‪,‬‬
‫האצולה והכנסייה מולם נאלצו להיאבק‪ .‬מקור סמכותם של מנהיגים אלו לא נבע‬
‫מהעולם המסורתי‪ ,‬אלא מכישרונם כמנהיגים כריזמטיים ומהאמון שהמוני העם‬
‫רחשו להם‪ .‬הם האמינו בכוחם לשנות את המציאות הקיימת ועודדו את ההמונים‬
‫להתגבש סביב רעיונות הלאומיות ולהצטרף למאבק למימושם‪ ,‬מהלך שתרם‬
‫להפיכת התנועות ‪ -‬לתנועות עממיות‪ .‬מנהיגים אלו טיפחו בקרב הציבור את‬
‫תחושת שותפות הגורל ותרמו להתגבשותם סביבם ככוח פעולה באמצעותו יחוללו‬
‫את השינויים‪.‬‬

‫‪ .2‬שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית‬

‫התנועות הלאומיות באירופה שאפו להגשים את מטרתם הלאומית שכללה‪:‬‬
‫איחוד לאומי‪ ,‬שחרור משלטון זר‪ ,‬עצמאות על שטח שהגדירו כ"מולדתם"‬
‫וכינון חוקה ליברלית‪.‬‬
‫על מנת להגשים את מטרותיהם פעלו התנועות הלאומיות ומנהיגיהן במספר‬
‫מישורים‪:‬‬
‫● פעילות לגיבוש הזהות הלאומית המשותפת‪ -‬התנועות הלאומיות פעלו לגייס‬
‫את הציבור לשורות התנועות הלאומיות ופעלו להידוק הקשרים המלכדים בין‬
‫חברי הלאום‪ ,‬לגיבוש מרכיבי הזהות המשותפים להם‪ ,‬המייחדים אותם‪.‬‬
‫מאפייני זהות המעניקים לחברי הלאום תחושת השתייכות ותחושת הזדהות עם‬
‫הלאום‪ .‬לשם כך‪ ,‬פעלו התנועות לפיתוחה של השפה הלאומית התקנית‪ ,‬החלו‬
‫באיסוף שיטתי של שירה‪ ,‬אגדות עממיות ומוסיקה אתנית מסורתית‪ ,‬החלו‬
‫בחקר ההיסטוריה של הלאום‪ ,‬תוך העצמת גיבורים לאומיים‪ ,‬הבניית מיתוסים‬
‫וסמלים לאומיים והשרשת ערכי אהבת המולדת באמצעות בתי ספר‪ ,‬תנועות‬
‫נוער ומועדונים לאומיים‪ .‬התנועות הרבו להשתמש בתקשורת ההמונים‬
‫המתפתחת‪ ,‬אספו כספים ופעלו להרחבת שורותיהן‪.‬‬

‫● פעילות פוליטית – חברי התנועות הלאומיות פעלו לאיחוד בין חברי הלאום‬
‫סביב קביעת שלטון מרכזי‪ ,‬איחוד כלכלי כהנהגת מטבע אחיד וביטול גבולות‬
‫מכס‪ ,‬איחוד תרבותי וכדומה‪ .‬התפתחות התעשייה והמסחר שימשה בסיס‬
‫להתפתחות ולהתבססות התנועות הלאומיות כשלב מקדים לראשית המאבק‬
‫העממי‪ :‬בשלב זה רוב הציבור כבר מגויס למאבק למען השגת הזכויות‬
‫הלאומיות‪ .‬התנועה הלאומית קיבלה תמיכה באזורים שונים ובשכבות חברתיות‬
‫מגוונות‪ ,‬והצליחה לגייס אלפי בני אדם להפגנות כוח המוניות‪ ,‬למצעדי ראווה‪,‬‬
‫להפגנות נגד עריצות השלטון ודרישות לחירויות ולשוויון‪ .‬הביטוי לשלב זה‬
‫הוא במהפכות שהיו במרכז אירופה בשנים ‪ 1848-9‬ונקראו "אביב העמים"‪,‬‬
‫בהם יצאו ההמונים במהומות כנגד ה"סדר הישן" בניסיון לכפות עליו להעניק‬
‫לציבור ייצוג וזכויות ליברליות‪ .‬באמצעות פעולות אלו עוררו מנהיגי התנועות‬
‫את הציבור לפעולה‪ ,‬גיבשו אותו ושלהבו אותו למאבק‪ ,‬מהלך הכרחי לאור‬
‫הרכיב ההתנדבותי של חברי התנועות בפעילויות אלו‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫● פעילות דיפלומטית ‪ -‬התנועות הלאומיות פעלו להשגת לגיטימציה בינ"ל‬
‫למאבקם באמצעות קיום מגעים דיפלומטיים עם מעצמות אירופה השונות‪,‬‬
‫לרוב יריבותיהן של המעצמה ששלטה עליהם‪ ,‬הן לשם ערעור תביעת המעצמה‬
‫השלטת להמשך שלטונה על הלאום הכבוש והן בתקווה לקבל סיוע ממשי‬
‫לקידום מאבקן כסיוע צבאי וכלכלי‪.‬‬

‫● פעילות צבאית – התנועות הלאומיות הקימו מחתרות צבאיות‪ ,‬ארגוני לחימה‬

‫לא חוקיים שהוקמו ע"י לוחמים‪ ,‬לרוב לא מיומנים‪ ,‬מקרב תומכי המאבק‪:‬‬
‫עירוניים‪ ,‬איכרים‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬אשר קיימו פעילות חבלה ומרד כנגד‬
‫השלטון הכובש וכנגד שליטיה המסורתיים של המדינה‪ .‬באמצעות המחתרות‪,‬‬
‫שלא פעם זכו לתגבור צבאי של מעצמות זרות‪ ,‬התנהל המאבק הפיזי שתרם‬
‫לפגיעה‪ ,‬להתשה ואף לנסיגת המעצמה השלטת משטחי המולדת של הלאום‬
‫המורד‪.‬‬

‫‪ .3‬הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות‪-‬‬

‫‪ .1‬הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים‪:‬‬

‫התנועות הלאומיות הושפעו ממכלול גורמים מסייעים ומעכבים שהיו דומים‬
‫באופיים ובהשפעותיהם על כל אחת מהתנועות השונות שפעלו‪.‬‬

‫גורמים כלליים מסייעים‪:‬‬

‫‪1.‬חשיפה לרעיונות הלאומיות ותרומת המודרניזציה‪:‬‬
‫כל חברי התנועות נחשפו לרעיונות הלאומיות שנפוצו באירופה‪ ,‬הם הושפעו מהן‬
‫והחלו להתגבש בתנועות לאומיות שתפעלנה להשגת עצמאותם‪ ,‬הם טיפחו את‬
‫הזהות המשותפת‪ ,‬ובאמצעות מסגרות חינוך ותקשורת‪ ,‬פעלו להפצת הרעיון‬
‫הלאומי ולהטמעתו בקרב חברי הלאום‪.‬‬
‫באזורים שבהם תפסה המודרניזציה תאוצה‪ ,‬קל היה יותר להפיץ את רעיונות‬
‫הלאומיות באמצעות אמצעי התחבורה החדישים והתקשורת המודרנית‪.‬‬

‫‪2.‬לכידות חברתית‪ :‬הכוחות החזקים בחברה‪ ,‬הבורגנים‪ ,‬בעלי ההון וכוחות‬

‫הייצור‪ ,‬היו הכוח הכלכלי שמימן את הפעילות הפוליטית והמחתרתית בארצות‬
‫השונות‪ .‬מהלך שסייע בהפצת הלאומיות המקומית (בתי ספר‪ ,‬מימון המחתרות‬
‫ופעילותן)‪ .‬בחלק מהאזורים זכו המורדים גם לתמיכת הכנסייה‪ ,‬שמילאה תפקיד‬
‫חשוב בעיצוב הזהות הלאומית (תמיכת הכנסייה לא הייתה גורפת בכל המקומות‪,‬‬
‫ולרוב היא שימשה גורם מתנגד)‪ .‬במקומות אלו שולבו יסודות של האמונה הדתית‬
‫ברעיון הלאומי והכנסיות שימשו מרכזים לחיזוק הרגשות הלאומיים‪ .‬כך למשל‬
‫מילא הפטריארך של קושטא – מנהיג דת יווני‪ ,‬תפקיד של ממש בהנהגת המרד‬
‫היווני בטורקים‪ ,‬המאמינים באסלאם‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪3.‬סיוע בינ"ל‪ :‬התנועות הלאומיות היו קטנות‪ ,‬יחסית‪ ,‬במס' חבריהן וביכולתן‪ .‬הן‬
‫נעדרו יכולת ועוצמה צבאית והתקשו לפעול בכוחות עצמם מול השלטון‬
‫האימפריאלי הגדול והחזק‪ .‬כל התנועות נאלצו ליצור קשרים דיפלומטיים עם‬
‫מדינות אחרות‪ ,‬וליהנות מחסותן הדיפלומטית ו\או הצבאית של מדינות אלו‪.‬‬

‫גורמים כלליים מעכבים‪:‬‬

‫‪ .1‬התנגדות השלטון המסורתי‪ :‬השלטון המסורתי‪ ,‬שהיה בדרך כלל שלטון זר‬
‫ושמרני‪ ,‬חשש מאובדן מעמדו ועל כן פעל בכל הדרכים האפשריות להכשלת המאבק‬
‫הלאומי‪ ,‬בדרכי אלימות צבאית קשה וגם באמצעות בריתות בינלאומיות עם מדינות‬
‫זרות שנועדו לסייע בידיו לדכא את ההתקוממות‪.‬‬
‫במדינות שהיו מפוצלות לנסיכויות שונות או לאזורים שהיו תחת שלטון של‬
‫שליטים שונים ‪ -‬התנגדו השליטים המקומיים לאיחוד הלאומי‪ ,‬כיוון שלא רצו‬
‫לאבד את שליטתם‪.‬‬
‫במידה והיה זה שלטון של מעצמה כובשת‪ ,‬הטענה הייתה כי למעצמה יש‬
‫זכות להמשיך לשלוט במקום מאחר שכבשה אותו‪.‬‬

‫‪ .2‬פיצול חברתי והתנגדות "מבית"‪ :‬רוב התנועות לא הצליחו ליצור גיבוש מלא‬
‫בשורותיהן‪ ,‬בחלק מהמקומות היו אלה הפערים הלשוניים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‬
‫שהקשו במקומות שבהם החברה הייתה מפוצלת למעמדות‪ ,‬קשה היה לאחד את‬
‫המעמדות החברתיים כלכליים סביב מטרה אחת משותפת‪ :‬יצירת תנועה לאומית‬
‫מלוכדת בעלת מטרה אחידה המוסכמת על כולם‪ .‬מנהיגי המאבק‪ ,‬כשלו לא פעם‪,‬‬
‫בהסכמה על יעדי המאבק ועל אופייה הרצוי של המדינה ושל שלטונה‪ .‬חלקם היו‬
‫חלוקים בדעותיהם לגבי אופי המדינה שיש להקים (מלוכה‪ ,‬רפובליקה‪,‬‬
‫פדרציה‪ )..‬בקרב אחרים‪ ,‬הייתה הכנסייה גורם מתסיס ומכשיל‪ ,‬שכן היא התנגדה‬
‫לאופייה החילוני של המהפכה וחששה מאובדן השפעתה על כלל ומאובדן‬
‫אדמותיה ועוצמתה הכלכלית‪.‬‬

‫א‪ :4-‬תנועה לאומית מדגימה באחת מהארצות‪ :‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יוון ופולין‪.‬‬

‫איחוד איטליה (‪)1861‬‬

‫גבולותיה של איטליה והמצב הראשוני שאפיין את תחילת המאבק‪ :‬איטליה‪ ,‬בראשית‬

‫המאה ה‪ ,19-‬הייתה מחולקת לשלוש ממלכות‪ :‬פיימונט‪-‬סרדיניה‪ ,‬מדינת האפיפיור וממלכת‬
‫שתי הסיציליות (נפולי) ולכמה נסיכויות ודוכסויות (דוגמת לומברדיה‪ ,‬מודנה‪ ,‬פרמה‬
‫וטוסקנה)‪ ,‬חלקן היו תחת שליטה אוסטרית או מעורבות בקשרי נישואין עם שושלת‬
‫הקיסרות האוסטרית‪ ,‬וחלקן היו תחת שליטה צרפתית‪ ,‬בייחוד בתקופת נפוליאון שבה רוב‬
‫שטחיה של איטליה היו תחת כיבושו‪ .‬לאחר נפילתו של נפוליאון חזרה אוסטריה לשלוט‬
‫ברוב שטחי הצפון והדרום‪ ,‬והאפיפיור חזר לשלוט באיזור רומא‪.‬‬
‫מבחינת גבולות‪ ,‬רוב איטליה גובלת בימים האדריאטי‪ ,‬הים התיכון והים הטירני‪ .‬בצפונה‬
‫גובלות הנסיכויות האיטלקיות בקיסרות האוסטרו‪ -‬הונגרית‪ ,‬בשוויץ ובאימפריה הצרפתית‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מטרת המאבק‪ :‬איחוד הממלכות והנסיכויות האיטלקיות במדינה דמוקרטית‪-‬רפובליקנית‬
‫ועצמאית‪ ,‬שבה תיכון חוקה ליברלית שתבטיח את השוויון והחירות של האזרחים‬
‫האיטלקיים ‪.‬כמו כן‪ ,‬שחרור הנסיכויות האיטלקיות משליטה של מעצמות זרות‪ ,‬דוגמת‬
‫אוסטריה וצרפת והבטחת עצמאותה‪.‬‬

‫מנהיגי המאבק‪ :‬חברי תנועת השחרור הלאומית של איטליה‪" :‬איטליה הצעירה" בה חברו‪:‬‬
‫‪ -‬ג'וזפה מאציני‪ ,‬כורה צעיר‪ ,‬חבר באגודת ה"קרבונרי"‪ ,‬תא מהפכני שהוקם בדרום‬
‫איטליה‪ .‬מאציני היה איש השכלה ששאף להפוך את איטליה לרפובליקה עצמאית‬
‫שתעניק לאזרחיה זכויות ליברליות ותבטיח תנאי קיום בסיסיים‪ .‬מאציני הקים‬
‫במרסיי (צרפת) את תנועת "איטליה הצעירה"‪ ,‬שעד מהרה השתרשה ברחבי‬
‫איטליה‪ ,‬תפסה לעצמה אחיזה במרכזי הערים האיטלקיות ומנתה‪ ,‬משלביה‬
‫הראשוניים‪ ,‬למעלה מ‪ 60,000-‬חברים‪.‬‬
‫‪ -‬ג'וזפה גאריבלדי‪ ,‬המנהיג הצבאי של התנועה‪ ,‬היה אחראי על מהלך איחוד דרום‬
‫איטליה וסיציליה‪.‬‬
‫‪ -‬קאמיל כאבור – ראש ממשלת פיימונט (‪ ,)1860-61 ,1852-1859‬שבפועלו חיזק‬
‫את פיימונט והציבה כמנהיגת המאבק לאיחוד ולשחרור איטליה‪ .‬כאבור חיזק את‬
‫הכלכלה ואת הצבא וכרת בריתות בינל"א חשובות‪.‬‬

‫מהלכים עיקריים‪:‬‬
‫ההכנות‪:‬‬
‫‪ -‬גיבושם של תאים מחתרתיים סודיים‪ ,‬כהקמת תנועת ה"קרבונרי" (‪ ,)1820-21‬שביצעה‬
‫פעולות טרור כנגד מנהיגי הנסיכויות ושאפה לערער את היציבות השלטונית של נפוליאון‬
‫בשטחים האיטלקיים שכבש באיזור‪ ,‬תנועת ה"פדראטי" שפעלה בפיימונט ותנועת‬
‫"אדלפי" שפעלה בלומברדיה‪.‬‬
‫ב‪ 1831-‬התגבשו התאים המחתרתיים לכדי תנועה לאומית אחת – "איטליה הצעירה"‪,‬‬
‫בהנהגת מאציני וגריבלדי‪.‬‬
‫‪ -‬קאמיל כאבור‪ ,‬ראש ממשלת פיימונט פעל להתעצמותה של פיימונט בכל התחומים‪ :‬צבאה‬
‫וציה הימי גדלו וחוזקו‪ ,‬כלכלתה שופרה בשל פיתוח החקלאות וחתימת הסכמי סחר עם‬
‫מדינות אחרות ופותחה בה מערכת תשתיות שתרמה להעלאת רמת החיים בממלכה‪.‬‬
‫בזירה הבינ"ל חתם כאבור בקיץ ‪ 1858‬על הסכם בין פיימונט לצרפת ולפיו‪ ,‬צרפת תסייע‬
‫לאיטלקים ללחום באוסטרים עד לאדריה (איזור)‪ ,‬כל הנסיכויות הצפוניות באיטליה‬
‫יאוחדו תחת הנהגת פיימונט ובתמורה לסיוע תוותר פיימונט על שטחים כ‪ :‬סאבויה וניצה‬
‫לטובת צרפת‪.‬‬

‫שלבי המאבק‪:‬‬

‫‪12‬‬
‫שלוש התקוממויות כושלות של אגודת הקרבונרי האיטלקית בשנים ‪1931- 1820‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ,‬כנגד שליטת הקיסרות ההאבסבורגית (אוסטו‪-‬הונגריה)‪ .‬מאבקים שהביאו לתליית‬
‫מנהיגי התנועות ולמאסרם‪.‬‬
‫ב‪" , 1848‬אביב העמים" באירופה‪ ,‬השפיע גם על איטליה והמונים יצאו למהומות‬ ‫‪-‬‬
‫בדרישה להעניק להם זכויות ליברליות‪ .‬חלק מהשליטים כמלך פרדיננד ה‪ ,2-‬מלך‬
‫סיציליה‪ ,‬ו‪ -‬קרלו אלברטו‪ ,‬מלך פיימונט‪ ,‬העניקו לנתיניהם זכויות ליברליות‪ .‬דגלים‬
‫לאומיים הונפו ונערכו אספות עם גדולות תחת כיפת השמיים‪ .‬מנהיגים אחרים‪,‬‬
‫מאידך‪ ,‬דוגמת האפיפיור ומלכי פארמה וטוסקנה נמלטו משטחיהם‪ .‬חלק‬
‫מהאיזורים השתחררו מהשלטון האוסטרי לפרקי זמן קצרים‪ ,‬עד שהאוסטרים‬
‫סיימו לדכא את התסיסה מבית והשתלטו מחדש על השטחים האיטלקיים‪ .‬מלך‬
‫פיימונט‪ ,‬שיצא למלחמה כנגד הכובש האוסטרי ופגיעתו באפיפיור – נאלץ‬
‫להתפטר‪ ,‬להעביר את השלטון לבנו – ויטוריו עמנואלה ה‪ ,2-‬ולצאת לגלות‪.‬‬
‫מאציני וגריבלדי שבים לרומא‪ ,‬לאחר נטישת האפיפיור‪ ,‬מכנסים בה אספה מכוננת‬
‫ומכריזים על רומא כ"רפובליקה"‪ .‬מהלך זה דוכא ע"י האוסטרים והצרפתים‪ ,‬אך‬
‫עורר את התקווה שמלוכה חוקתית תזכה לתמיכת הרוב ותאפשר את איחודה של‬
‫איטליה כולה‪.‬‬
‫ויטוריו עמנואלה הבין כי אין סיכוי להמשך המאבק ללא הנהגת המאבק‬
‫"מלמעלה"‪ ,‬ע"י השלטון‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1858‬נחתם הסכם בין פיימונט לצרפת ולפיו‪ ,‬צרפת תסייע לאיטלקים‬ ‫‪-‬‬
‫ללחום באוסטרים עד לאדריה (איזור)‪ ,‬כל הנסיכויות הצפוניות באיטליה יאוחדו‬
‫תחת שלטון המלוכה של בית סאבויה ובתמורה לסיוע תוותר פיימונט על סאבויה‬
‫וניצה לטובת צרפת‪.‬‬
‫ב‪ 1859-‬הכריזה פיימונט מלחמה על אוסטריה‪ .‬צרפת‪ ,‬לאור הברית‪ ,‬נכנסה גם כן‬ ‫‪-‬‬
‫למלחמה והצליחה להנחיל לאוסטריה תבוסות קשות‪ .‬אולם‪ ,‬נפוליאון שחשש‬
‫מהמשך המלחמה‪ ,‬נכנע ללחץ ציבורי פנימי ובינלאומי נוקב‪ ,‬והחליט במפתיע‬
‫לחתום על הסכם עם אוסטריה ולפיה תאוחד פיימונט עם מילאנו ולומברדיה‪ ,‬ונציה‬
‫תישאר בשלטון אוסטרי‪ ,‬ובאיטליה המרכזית תוקם פדרציה בראשות האפיפיור‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1860‬שב גריבלדי מהגלות‪ .‬בראש גדוד מתנדבים ("אדומי החולצות") יצא‬ ‫‪-‬‬
‫לגנואה לשם כיבוש סיציליה ודרום איטליה‪ .‬עם הגעתו‪ ,‬פרץ מרד עממי נגד‬
‫ממלכת נאפולי‪ .‬גאריבלדי התקבל בהן בהתלהבות ועד מהרה הצליח להדיח‬
‫מהשלטון את המלך פרנסואה ה‪ 2-‬לבית בורבון‪ ,‬מהלך שזכה לתמיכת הממשלה‬
‫האנגלית בראשות פאלמרסטון‪.‬‬
‫לאחר מלחמת פיימונט – אוסטריה‪ ,‬תפסו פטריוטים את השלטון במדינות איטליה‬ ‫‪-‬‬
‫המרכזית והכריזו על הצטרפותם לפיימונט‪ .‬ברומא‪ ,‬ניצה וסאבויה הוחלט על קיום‬
‫משאלי עם‪ ,‬שבהם החליטו תושביהן להתאחד עם פיימונט‪ .‬צפון איטליה התאחדה‬
‫עם מרכזה‪.‬‬
‫לאחר שחרור סיציליה ע"י גאריבלדי ומתנדביו‪ ,‬אוחדה דרום איטליה עם הצפון‬ ‫‪-‬‬
‫והמרכז‪.‬‬

‫תוצאות המאבק‪:‬‬
‫‪ -‬באביב ‪ 1861‬נתכנס בעיר טורינו הפרלמנט הראשון של איטליה המאוחדת והמלך‬
‫ויטוריו עמנואלה ה‪ 2-‬הוכרז למלך איטליה‪ .‬איטליה הפכה למלוכה חוקתית‪ .‬רוב‬
‫שטחיה של איטליה הושגו במהלך השחרור‪ ,‬שטחים נוספים צורפו לאיחוד בהמשך‬

‫‪13‬‬
‫במסגרת הסכמים בין מדינות‪ ,‬ורומא נכבשה ע"י איטליה וצורפה לאיחוד ב‪.1870-‬‬
‫מהלך שהשלים את האיחוד האיטלקי‪.‬‬
‫‪ -‬משלב זה‪ ,‬החל השלטון בטיפוח הפטריוטיזם והתודעה הלאומית‪ ,‬בניסיון לאחד את‬
‫החברה האיטלקית שהתאפיינה בפערים רבים‪ ,‬שהקשו על התגבשותה כלאום‬
‫מגובש ואחיד‪.‬‬

‫גורמים מסייעים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיוע בינ"ל‪ :‬תמיכה מדינית וצבאית מצד נפוליאון ה‪ 3-‬בתביעות התנועה הלאומית‬
‫האיטלקית וכניסתו למלחמה מול אוסטריה לצד פיימונט ב‪ .1859-‬בתמיכה זו‪,‬‬
‫התאפשר לפיימונט החלשה יחסית‪ ,‬להתקומם כנגד מעצמה חזקה ממנה‪ .‬כמו כן‪.,‬‬
‫תמיכת ממשלתו של פלמרסטון הבריטי בגאריבלדי ובמהלכיו להדחתו של מלך‬
‫נאפולי פרנסואה ה‪ 2-‬לבית בורבון‪ ,‬העניקו את הלגיטימציה הבינ"ל הנדרשת‬
‫לקיומם של מהלכים כאלה‪.‬‬

‫‪ .2‬פעילותם של מלך פיימונט ויטוריו עמנואלה ה‪ 2-‬ושל רה"מ כאבור‪ :‬ויטוריו‬

‫עמנאולה ה‪ 2-‬היה המלך היחיד שלא ביטל את ההישגים הליברליים שנחקקו‬
‫בעקבות אירועי "אביב העמים" ב‪ ,1848‬ורה"מ כאבור‪ ,‬פעל‪ ,‬באישור המלך‪,‬‬
‫לחיזוקה של פיימונט בכלכלה‪ ,‬בצבא ובזירה הבינ"ל‪ ,‬לשם הובלת מהלך איחודן‬
‫של המדינות האיטלקיות‪ .‬פעולות שהציבו את פיימונט כמובילת מהלך האיחוד של‬
‫איטליה‪ .‬גם מנהיגותם הכריזמטית של מאציני‪ ,‬המנהיג המדיני של תנועת "איטליה‬
‫הצעירה" וגאריבלדי‪ ,‬המנהיג הצבאי של התנועה‪ ,‬תרמו להכשרת הלך הרוחות‬
‫בקרב האיטלקים לתמיכה ולהצטרפות למהלך השחרור והאיחוד‪.‬‬

‫‪ .3‬השפעות ההתעוררות הלאומית ולהט מהפכני בקרב התושבים האיטלקיים‪ :‬על רקע‬
‫"אביב העמים" (‪ )1848‬ולאור השקפות העולם הליברליות והלאומיות התגבשה‬
‫באזורים האיטלקיים תביעה לשחרורן של הנסיכויות האיטלקיות משליטת‬
‫המעצמות האירופאיות הגדולות‪ ,‬ותביעה לאיחודן כמדינה לאומית עצמאית‪.‬‬
‫האיטלקים שאבו עידוד מהמהומות שפרצו בכל אירופה ובאוסטריה עצמה‪ ,‬ופרשו‬
‫זאת כהזדמנות לפעולה‪ .‬האיטלקים הבינו‪ ,‬שעל מנת להימנע מכישלון נוסף כפי‬
‫שחוו במהפכות "אביב העמים" עליהם להימנע מפיצול פנימי של הכוחות‬
‫הלאומיים‪ ,‬להתגבש לכדי תנועה לאומית אחת‪ ,‬תחת הנהגה מרכזית אחת‬
‫(מנהיגותו של ויטוריו עמנואלה ה‪.)2-‬‬

‫גורמים מעכבים‪:‬‬
‫‪ .1‬איום חיצוני וחולשה צבאית‪ :‬אוסטריה‪ ,‬ששלטה על נסיכויות איטלקיות כמילאנו‪,‬‬
‫לומברדיה ונוספות‪ ,‬פעלה‪ ,‬בעיקר צבאית‪ ,‬להכשלת תהליך התנתקותן של נסיכויות‬
‫אלו מהשליטה האוסטרית וביקשה למנוע את איחודן הלאומי‪ .‬האוסטרים אף פעלו‬
‫לדכא בכוח את המתקוממים לאחר כשלון המאבק של ‪.1848‬‬

‫‪14‬‬
 ‫האיטלקים לא יכלו לעמוד צבאית לבדם מול אוסטריה והיו זקוקים לבת ברית‬
‫כתנאי להצלחתם‪.‬‬

‫‪ .2‬היעדר תמיכה מצד הכנסייה וצמרת ההנהגה של הנסיכויות האיטלקיות‪:‬‬

‫האפיפיור‪ ,‬שלט על אדמות רבות שהשתייכו לכנסייה והיה בעל ברית של‬
‫השליטים הצרפתיים‪ .‬כשהחלה ההתקוממות הייתה הכנסייה גורם שמרני‬
‫ודתי שעקרונותיה עמדו בניגוד לאופייה החילוני‪ ,‬הליברלי ולקדמה שאפיינו‬
‫את תנועת "איטליה הצעירה"‪ .‬האפיפיור ומנהיגים נוספים כשליטי פארמה‪,‬‬
‫מודנה‪ ,‬טוסקנה‪ ,‬ברחו ערב התקוממויות ‪ 1848‬והותירו את שטחיהן ללא‬
‫ההנהגה המסורתית‪ ,‬בעלת הכוח‪ ,‬שיכלה להכשיר את השינויים הליברליים‬
‫ולקדם את תהליך האיחוד‪ .‬מנהיגים אלו פעלו‪ ,‬מחוץ למדינות‪ ,‬לחידוש‬
‫שלטונם ולהחלשת המהפכה הלאומית ובסיוע גורמי חוץ שטרפדו את מגמות‬
‫האיחוד‪ ,‬כהישענות על תמיכתו של לואי‪-‬נפוליאון‪.‬‬

‫‪ .3‬פיצול פנימי וחוסר אחידות בקרב מובילי המאבק על האחדות‪ :‬איזוריה‬

‫השונים של איטליה היו שונים אחד מהשני בשל פערים תרבותיים‬
‫ולשוניים(שימוש בניבים שפתיים שונים)‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי אחר בין‬
‫הצפון המתועש‪ ,‬המבוסס והמשכיל ובין הדרום החקלאי והנחשל‪ .‬עם‬
‫השלמת האיחוד הייתה השפה האיטלקית נחלתם של ‪ 2%‬בלבד מכלל‬
‫תושבי האיחוד‪ ,‬הזהויות המקומיות והאזוריות גברו על זהויות ממלכתיות‪,‬‬
‫מתחים אלו הקשו על איחוד השורות בעת המאבק על הלאומיות ועל‬
‫התבססותה של איטליה כמדינה לאומית ריבונית‪ .‬עם גיבושה ב‪ ,1860‬אמר‬
‫מסימו ד'זאלי (מדינאי מפיימונט)‪" :‬יצרנו את איטליה‪ ,‬כעת עלינו ליצור את‬
‫האיטלקים"‪.‬‬
‫גם בקרב מנהיגי המאבק התעוררו חילוקי דעות‪ :‬מנהיגי תנועת השחרור‬
‫והמנהיגים הכריזמטיים באיזור לא קבעו מטרה אחידה למאבק על האחדות‬
‫ותוצאותיה נחזו באופן שונה ע"י כל אחד המגורמים‪ :‬חלקם שאפו ליצור‬
‫רפובליקה (כמאציני ותומכיו)‪ ,‬חלקם שאפו לשמור על המונרכיה (כמלך‬
‫קרלו אלברטו) ואחרים שאפו ליצירת פדרציה עצמאית ו\או דתית בין‬
‫הנסיכויות האיטלקיות‪ ,‬דוגמת גיאוברטי‪ ,‬שנמנה על חברי התנועה‬
‫הלאומית‪.‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬התנועה הלאומית היהודית המודרנית – הציונות ומאפייניה העיקריים‪.‬‬

‫המושג ‪ -‬ציונות (להעשרה) ‪ -‬מושג שנטבע לראשונה ב‪ ,1890-‬ע"י הסופר היהודי נתן‬
‫בירנבאום‪ .‬הציונות היא רעיון אשר מציג במרכזו את הקשר שבין עם ישראל וא"י ואת‬
‫רצון היהודים לחזור לא"י ולהקים בה מדינה יהודית עצמאית תוך שלילת הגלות‬
‫והגלותיות‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬קמה תנועה יהודית לאומית‪ ,‬אשר חרתה על דגלה את רעיון הציונות‬
‫ושאפה לממשו‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫התנועה הציונית האמינה בחזון "שיבת ציון" (חזרת היהודים לא"י)‪ ,‬הכירה ביהודים‬
‫כאומה אחת‪ ,‬בעלת מסורת חיים משותפת‪ ,‬גורל משותף‪ ,‬היסטוריה משותפת‪ ,‬מנהגים‬
‫משותפים‪ ,‬דת משותפת ורצון להיות עם מאוחד בעל מסגרת מדינית עצמאית משל‬
‫עצמו‪ .‬התנועה הציונית שאפה לחדש את הזהות הלאומית היהודית בא"י‪.‬‬

‫ב‪ :1-‬הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית‪.‬‬

‫‪ .1‬עליית הלאומיות באירופה – במהלך המאה ה‪ 19-‬רבו מרידות המיעוטים באירופה‬

‫וגברו הדרישות לעצמאות ולאחדות לאומית‪ .‬איחודן של איטליה (‪ )1848‬ושל‬
‫גרמניה (‪ ,) 1872‬לצד הצלחות בתביעות לאומיות ובדעת הקהל להם זכו מיעוטים‬
‫לוחמניים אחרים‪ ,‬עודדו את היהודים‪ ,‬שחיו בקרב העמים שלחמו לעצמאות‬
‫והושפעו מהם ‪ -‬להתארגן‪ ,‬לדרוש ולפעול למען הקמת מדינה יהודית בא"י‪ .‬המאבק‬
‫לעצמאות של תנועות לאומיות באירופה שימש כ"מודל לחיקוי" עבור היהודים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התנועות הלאומיות האירופאיות‪ ,‬חידדו את תודעתן הלאומית‪ ,‬סביב‬
‫מרכיבי הזהות המשותפים של חבריהן‪ .‬לרוב‪ ,‬נדחקו היהודים מתנועות אלו‪ ,‬בשל‬
‫שונותם התרבותית והדתית‪ .‬היהודים לא הצליחו להיות חלק מהתנועות הלאומיות‬
‫הכלליות‪ ,‬והחלו להתארגן בתנועה לאומית משל עצמם‪ ,‬תוך כדי טיפוח התודעה‬
‫הלאומית היהודית ‪ :‬תחיית התרבות היהודית‪ ,‬השפה העברית וחקר היהדות‪ .‬מעצבי‬
‫התקופה‪ ,‬בקרב היהודים‪ ,‬ייחדו את יצירותיהם להדגשת הזהות היהודית‬
‫ומאפייניהם הלאומיים של היהודים בשפה העברית‪ .‬לדוגמה‪ :‬הרומן העברי‬
‫הראשון "אהבת ציון" שכתב אברהם מאפו‪ ,‬השיר "הקיצה עמי" של יהודה לייב‬
‫גורדון ועוד ‪.‬‬

‫‪ .2‬השפעות האמנסיפציה והתגברות האנטישמיות– יהודי מערב אירופה שזכו‬

‫לאמנסיפציה (שוויון זכויות אזרחי)‪ ,‬האמינו כי שוויונם יחסל את האנטישמיות‬
‫הקדומה שמקורותיה היו דתיים ו\או כלכליים‪ ,‬אך הם התבדו‪ .‬היהודים המשתלבים‬
‫זנחו את המסורת הדתית היהודית וניסו להשתלב כחלק שווה בקרב עמי אירופה‬
‫המשכילים והליברליים‪ ,‬אך החברה האירופאית סירבה לקבלם כשווים‪ ,‬למרות‬
‫השוויון שניתן להם ע"פ חוק‪ .‬השוויון ה"מלאכותי" לא הוכיח את עצמו במציאות‬
‫היומיומית‪ ,‬כך שהיהודים נותרו "תלושים" מכל הכיוונים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הם איבדו את‬
‫זהותם הדתית והמסורתית תוך הפסקת השתייכותם לקהילה היהודית‪ ,‬ומצד שני‪,‬‬
‫נדחו חברתית ע"י החברה האירופית וקבוצות אנטישמיות‪ .‬תחושת השבר של‬
‫היהודים הייתה קשה‪.‬‬
‫האמנסיפציה‪ ,‬העמיקה את גורמי החיכוך בינם ובין האוכלוסייה הנוכרית‪ .‬בקרב‬
‫האירופאים‪ ,‬היו שראו בהשתלבות היהודים ובהשוואת זכויותיהם מעשה פסול‬
‫שהוליד תחרות‪ ,‬איבה וקנאה שהעמיקו את השנאה כלפי היהודים‪.‬‬
‫האנטישמיות המודרנית התגבשה סביב מאפיינים חדשים‪ ,‬בדמות תורות גזע‬
‫למיניהן‪ ,‬בהם הוצגו היהודים כבעלי תכונות גנטיות שליליות‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫במערב אירופה‪ ,‬האנטישמיות באה לידי ביטוי בהקמת מפלגות ותנועות‬
‫אנטישמיות‪ ,‬בעלילות דם‪ ,‬בספרות ובעיתונות אנטישמית ("צרפת המיוהדת" של‬
‫אדוארד דרימון‪ ,)1886 ,‬עצומות לביטול האמנספיציה ושלילת זכויות היהודים‪,‬‬
‫קריאה שהגיעה לשיאה על רקע משפט דרייפוס (‪.)1894‬‬
‫במזרח אירופה‪ ,‬התגברו מעשי האנטישמיות והפגיעות הפיזיות כנגד היהודים הן‬
‫מצד האוכלוסייה הסובבת (פוגרומים‪ ,‬כפוגרום "סופות בנגב(‪ ,)1882-1884‬והן‬
‫ע"י השלטון שנקט במדיניות אנטי יהודית מובהקת (כ"חוקי מאי" – חוקים‬
‫מגבילים שפגעו בתנועת היהודים ממקום למקום ובפרנסתם)‪.‬‬
‫אירועים אנטישמיים אלו‪ ,‬חידדו והחריפו את הניגודים בין היהודים לשאר‬
‫עמי אירופה וחשפה את האמת שהיהודים היו זרים בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬
‫שנאת היהודים הייתה אחד הגורמים בהתעוררותם הלאומית של היהודים‪.‬‬
‫הם הבינו שהאמנסיפציה וההשכלה לא יביאו לתיקון יסודי ואמיתי של‬
‫המצב וכי רק במדינה משל עצמם יוכלו לחיות ברווחה ובבטחה‪.‬‬

‫‪ .3‬תהליכי החילון‪ ,‬ההתבוללות החברתית והחשש מאובדן הזהות היהודית –‬

‫השפעות תנועת ההשכלה באירופה והתחזקות רעיון הלאומיות‪ ,‬חשפו את היהודים‬
‫לאורח חיים שונה מזה שהכירו‪ .‬תנועת ההשכלה רצתה ליצור חברה חדשה שאינה‬
‫מפלה בין אזרחיה בגלל אמונתם הדתית‪ ,‬רעיון שיצר את הבסיס להשתלבות היהודים‬
‫באירופה‪ ,‬והם מצידם‪ ,‬הושפעו מתהליכי החילון שפקדו את החברה כולה‪ .‬ההנהגה‬
‫היהודית התורנית והמסורתית‪ ,‬נחלשה והשפעתה על כלל היהודים פחתה‪ .‬היו יהודים‬
‫שקראו להגביל את הדת היהודית לתחומי הבית‪ ,‬כשכלפי חוץ‪ ,‬יאמצו היהודים את‬
‫התרבות האירופית ואת התודעה הלאומית של המדינות בהם חיו‪ .‬דוגמה לכך ניתן‬
‫לראות בכתביו של הפיל וסוף היהודי‪ ,‬משה מנדלסון‪ ,‬בכותבו‪" :‬היה אדם (גרמני)‬
‫בצאתך ויהודי באוהלייך"‪.‬‬
‫תנועה זו חשפה את היהודים בפני ערכים חדשים‪ ,‬אשר לצד תהליכי החילון וגורמי‬
‫פילוג בין הזרמים החרדיים השונים‪ ,‬מילאו את החלל האידיאולוגי שנוצר‪.‬‬
‫הציונות‪ ,‬שהייתה התנועה הלאומית היהודית‪ ,‬מילאה צורך זה‪ ,‬בייחוד על רקע פעולת‬
‫תנועות כ"תנועת ההשכלה היהודית"‪ ,‬תנועת "חוכמת ישראל" וארגונים נוספים‪.‬‬
‫ארגונים אלו‪ ,‬תרמו לתחיית התרבות היהודית‪ ,‬חקר היהדות ותחיית השפה העברית‪,‬‬
‫כגורמים מעצבי זהות של העם היהודי ומחדדיי ייחודו כאומה נבדלת משאר העמים‪ ,‬מה‬
‫שהעניק ליהודים את הבסיס הלגיטימי לדרישותיהם הלאומיות‪.‬‬

‫ב‪ :2-‬פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה‪.‬‬

‫רקע‪ :‬קווים לדמותו של הרצל‪:‬‬

‫תיאודור הרצל‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1860‬בהונגריה‪ ,‬בן למשפחה יהודית משכילה ומתבוללת‪ ,‬למד‬
‫משפטים באוסטריה ועסק למחייתו בכתיבת ספרים‪ ,‬מאמרים לעיתונות ומחזות‪ .‬במסגרת‬
‫עבודתו העיתונאית‪ ,‬נתקל הרצל באנטישמיות‪ ,‬שגרמה לשינוי דעתו של הרצל בדבר‬
‫השתלבות היהודים בחברה שבה הם חיים‪ .‬האירועים האנטישמיים בהם נתקל הרצל היו‪:‬‬
‫אנטישמיות באוניברסיטה‪ ,‬ספרו של האנטישמי דירינג‪ ,‬שקרא לבטל את שיוויון הזכויות‬

‫‪17‬‬
 ‫(האמנציפציה) שהייתה ליהודים במע' אירופה ואיסור נישואי תערובת איתם וספרו של‬
‫דרימון‪" ,‬צרפת המיוהדת" ומשפט דרייפוס בצרפת ב‪.1894-‬‬
‫ב‪, 1893-‬הציג הרצל פיתרון לאנטישמיות התמידית ממנה סובלים היהודים בכל העולם‬
‫והיא‪ :‬התבוללות‪ .‬הרצל האמין‪ ,‬שאובדן הזהות היהודית יביא להשתלבותם החברתית‬
‫כשווים‪ .‬רעיון זה נכשל כתוצאה מחוסר היענות של היהודים‪.‬‬
‫ב‪ 1894-‬פרסם הרצל את המחזה "הגטו החדש" ובו הוא מציג את חיי היהודים בקהילות‬
‫הסגורות והנבדלות (הגטאות) בהם חיו‪ ,‬את מצוקת היהודים המשכילים‪ ,‬שלא הצליחו‬
‫להשתלב חברתית באוכלוסייה הכוללת וקרא להתבוללות היהודים שתיצור הבנה הדדית‬
‫בין היהודים והנוצרים ותביא לביטול השוני בינם ובין הנוצרים ותפסיק את רדיפתם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬משנשלח הרצל לסקר את משפט דרייפוס בצרפת‪ ,‬משפטו של קצין יהודי בצבא‬
‫הצרפתי שהואשם באשמת שווא של ריגול לטובת גרמניה‪ ,‬חל מפנה בתפיסתו והרצל הבין‬
‫כי האמנציפציה נכשלה וגם הפתרון הקורא להתבוללות היהודים ו\או להגירתם – לא‬
‫מצליח‪ .‬הרצל מגיע למסקנה שרק טריטוריה יהודית תפתור את בעיית האנטישמיות‪.‬‬

‫פועלו של הרצל מתמקד במספר תחומים‪ :‬ספרות ועיתונות‪ ,‬כינוס קונגרס באזל (פעולה‬
‫ארגונית) וניהול מו"מ דיפלומטי (פעילות מדינית) הן כאדם פרטי והן כיו"ר התנועה‬
‫הציונית לשם השגת הצ'ארטר על א"י‪.‬‬

‫משנתו של הרצל‪ :‬הזרם המדיני‪:‬‬

‫ב‪ 1896-‬פרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" ובו הוא מציג את בעיית‬
‫היהודים‪ ,‬פיתרון לבעיה זו ואת הדרך להשגתו‪:‬‬

‫הבעיה היהודית ע"פ הרצל היא אנטישמיות תמידית וכלל עולמית הנובעת מכישלון‬
‫האמנסיפציה (שיוויון הזכויות שניתן ליהודי מע' אירופה) הגורמת להמשך אפלייתם‬
‫החברתית (לא המשפטית) של היהודים‪.‬‬
‫האנטישמיות אינה תלויה במעשי היהודים ואינה תגובה ישירה לכך‪ .‬עצם קיומם של‬
‫היהודים מספיק כדי לעורר שנאה עזה כנגדם‪ .‬השנאה נגרמה על רקע כלכלי‪ :‬איוש‬
‫משרות ע"י יהודים‪ ,‬על רקע פוליטי‪ :‬תמיכה במפלגות סוציאליסטיות הקוראות להפיכה‬
‫כלכלית ומעמדית לשם השגת שיוויון האדם ורווחתו‪ ,‬ועל רקע תרבותי ולאומי‪ :‬היהודים‬
‫נתפשו כאומה בתוך אומה – כיח' אוכלוסייה נבדלת בתוך העמים השונים דבר שעורר רוגז‬
‫ושנאה כלפיהם‪ .‬היהודים‪ ,‬ע"פ הרצל‪ ,‬הם לאום‪ ,‬ואין להם סיכוי להשתלב כלאום במדינות‬
‫לאומיות אחרות‪.‬‬
‫הרצל האמין כי האנטישמיות תהיה גורם שיעודד את מעצמות אירופה לסייע במתן פתרון‬
‫לבעיית היהודים‪.‬‬

‫הפיתרון ‪ :‬הוא יציאת היהודים מהגלות‪ ,‬ריכוזם של היהודים בשטח כלשהו שבו יוכלו לספק את צורכיהם‬
‫בעצמם‪ ,‬מותנה בהסכמת המדינות שיעניקו ליהודים צ'רטר (זיכיון‪ ,‬אישור שיינתן ממשלה כלשהי‬
‫להתיישבות יהודית אוטונומית בתחומה) לשם הקמת מדינה לאומית עצמאית משלהם בא"י‪.‬‬

‫אופי המדינה המוצעת‪:‬‬

‫המדינה שתוקם תהיה מדינת מופת‪ ,‬אשר תשמש דוגמה לעולם כולו‪ .‬לדבריו‪ ,‬אם תינתן ליהודים ריבונות‬
‫בחבל ארץ כלשהו‪ ,‬שיספיק לצרכיו המוצדקים של העם היהודי – לכל השאר ידאגו היהודים בעצמם‪:‬‬

‫‪18‬‬
 ‫מבחינה חברתית –כלכלית‪ :‬המדינה תהיה מדינת רווחה יום העבודה יוגבל לשבע שעות‬
‫ביום‪ ,‬ייבנו מגורי פועלים ובתי דירות מרווחים‪ .‬יפותחו במדינה התעשייה והמסחר‪,‬‬
‫המדיניות הכלכלית תתבסס על צדק סוציאלי‪ ,‬שתגן על החלשים בחברה ותספק עבודה‬
‫יזומה מטעם המדינה למובטלים לשם קיומם ושמירה על כבודם‪ .‬יהיו במדינה מיטב‬
‫החידושים האירופאים כשירותי דואר יעילים‪ ,‬חקלאות מדעית‪ ,‬תעלת מים אל הים‪ .‬כל‬
‫הקרקעות יהיו בבעלות ציבורית‪ .‬מפעלי התעשייה‪ ,‬הבנקים והעיתונים יהיו בבעלות‬
‫שיתופית של העובדים והצרכנים‪.‬‬
‫הרצל שאף ליצור איזון בין קפיטליזם וסוציאליזם‪.‬‬

‫מבחינה תרבותית –דתית‪ :‬המדינה תהיה בעלת אופי גרמני‪ ,‬תדובר בה השפה הגרמנית‪,‬‬
‫ייעדרו בה סמלים יהודיים והיא תוגדר כמדינת היהודים ולא כמדינה יהודית‪ .‬יינתן חינוך‬
‫חינם ויופעלו בתי ספר מעולים‪ .‬תהיה בה הפרדה בין דת ומדינה ואופייה יהיה חילוני‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הכיר בחשיבותה של הדת היהודית ותמך בשילובה בחיי העם‪.‬‬

‫מבחינה שלטונית – פוליטית‪ :‬אופי השלטון יהיה דמוקרטי‪-‬ליברלי‪ ,‬שבראשו יהיה מנהיג‬
‫חזק בעל סמכויות נרחבות‪ ,‬כשלצידו אנשי מקצוע‪ .‬הרצל לא העריך את שלטון העם וחשש‬
‫מזילות השלטון‪ .‬לכן תמך במנהיג חזק שירוסן ע"י מערכת מוסדות ואנשי מקצוע‪ ,‬בכך‬
‫יימנע שלטון רודנות‪.‬‬
‫אזרחי המדינה ייהנו משוויון זכויות ללא הבדל דת‪ ,‬גזע או לאום‪ .‬לנשים תינתן זכות‬
‫בחירה שווה‪.‬‬

‫*הרצל התלבט בשאלת מיקומה של המדינה היהודית ואף הציג שתי אפשרויות‪ :‬ארץ ישראל או‬
‫ארגנטינה‪:‬‬
‫בעד א"י טען‪ :‬פלשתינה היא ארץ האבות‪ ,‬מולדתנו ההיסטורית‪.‬‬
‫בעד ארגנטינה טען‪ :‬ארגנטינה היא אחת הארצות העשירות‪ ,‬גדולה בשטחה‪ ,‬אוכלוסייתה דלילה‪ ,‬האקלים‬
‫בה נוח‪.‬‬

‫*בספרו שני "אלטנוילנד" מוסיף הרצל את החזון להקמת ביהמ"ק ו"היכל שלום" בירושלים ומזכיר‬
‫שיתוף פעולה ודו קיום בין היהודים והערבים בבניין הארץ‪.‬‬

‫הדרך להשגת הפתרון היא באמצעות הקמת שני ארגונים‪:‬‬

‫"אגודת היהודים" – גוף מדיני‪ ,‬שיהא אחראי על השגת הרישיונות לקרקע (הצ'ארטר)‪ ,‬על ניהול המו"מ‬
‫עם מנהיגי העולם וקביעת אופייה הפוליטי והתרבותי של המדינה שתקום‪.‬‬

‫"החברה היהודית" – גוף כלכלי‪ ,‬שיהא אחראי על מימון מעבר היהודים לקרקע החדשה‪ ,‬רכישת‬
‫הקרקעות ופיתוחן וחיסול נכסי היהודים בגולה‪( .‬בפועל‪ ,‬ארגונים אלו נשארו בגדר רעיון ולא הוקמו‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני הראשון יוקמו ארגונים אחרים)‪.‬‬

‫פעילותו הארגונית של הרצל‪ :‬כינוס "קונגרס באזל" – ‪.1897‬‬

‫במסגרת פעולותיו של הרצל למימוש רעיונותיו‪ ,‬פעל הרצל לכינוסו של קונגרס יהודי בינלאומי‪ ,‬שבו‬
‫יתכנסו נציגים יהודיים ממרבית מדינות אירופה‪ ,‬הנציגים ידונו בבעיה היהודית ובדרכים לפתרונה ויקימו‬
‫גוף מייצג לעם היהודי‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הקונגרס הציוני כונס בעיר באזל‪ ,‬שבשוויץ‪ ,‬ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ .1897‬בקונגרס השתתפו ‪ 197‬נציגים‬
‫יהודיים מ‪ 16-‬מדינות אירופאיות‪ .‬הקונגרס זכה לתהודה בקרב היהודים ומקצת מעיתוני אירופה‬

‫הגורמים לכינוס ומטרותיו‪:‬‬

‫‪ .1‬כישלונו של הרצל להשיג שיתוף פעולה מהיהודים העשירים ובהם‪ :‬הברון רוטשילד והברון הירש‪,‬‬
‫בצורה של מימון ו\ או מילוי תפקיד כלשהו‪ ,‬במטרה לרכוש את השטח להתיישבות היהודים‪ ,‬הכשרתו‬
‫והעלאת יהודים לשם‪ .‬הרצל קיווה שהשגת תהודה (פרסום) לרעיון יסייעו בידיו לרתום את הציבור‬
‫ה יהודי הרחב לתמיכה במדיניותו‪ .‬הרצל קיווה שבכינוס תאושר התוכנית הציונית שתוארה בספרו‬
‫"מדינת היהודים" ולפיה‪…" :‬הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י מובטח לפי‬
‫משפט הכלל"‪.‬‬
‫‪ .2‬רצון להקים גוף שייצג את העם היהודי ובו ישתתפו נציגי הציונים מכל הארצות (איחוד הפלגים‬
‫השונים) בניסיון לקדם את מימוש הרעיון הציוני והצורך ליצור תשתית ארגונית לתנועה ומוסדות‬
‫שיוכלו לקדם את רעיונותיו‪.‬‬
‫‪ .3‬חוסר היענות לפניותיו הדיפלומטיות‪ ,‬ששלח למנהיגים באירופה ובהן ביקש להשיג צ'רטר (זיכיון‪,‬‬
‫אישור בעלות על קרקע) על ארץ ישראל‪.‬‬

‫החלטות הקונגרס – "תוכנית בזל" (‪:)1897‬‬

‫קביעת המטרה של התנועה הציונית לפי תוכנית באזל‪ :‬קביעת ארץ ישראל כארץ היעד להקמת הבית‬
‫הלאומי היהודי ‪ .‬הקמת הבית הלאומי יהודי בא"י‪ ,‬תושג לאחר שתינתן הכרה בינלאומית לרעיון הציוני‬
‫והבית הלאומי יוכר ע"פ "משפט הכלל" – תמיכת מעצמות העולם והשגת האישורים המשפטיים‬
‫הנדרשים‪.‬‬

‫הדרך להגשמת המטרה‪:‬‬

‫פיתוחה של א"י באמצעות העלאת יהודים יצרניים (עובדי אדמה ובעלי מלאכה)‪ ,‬שיניחו את התשתית‬ ‫‪.1‬‬
‫לבניין הארץ‪.‬‬
‫הקמת ארגונים למימוש הקמת הבית הלאומי היהודי‪ :‬הקמת הסתדרות ציונית עולמית ומוסדותיה‬ ‫‪.2‬‬
‫(התנועה הציונית)‪ :‬קביעת הקונגרס כארגון על שיתכנס פעם בשנה ויקבע את מדיניות התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬שתנוהל ע"י ההסתדרות הציונית באמצעות ארגוני משנה כועד הפועל הציוני וההנהלה‬
‫הציונית‪ .‬הקמת בנק לאומי וקרן לאומית למימון פעולות התנועה הציונית‪.‬‬
‫פעולות דיפלומטיות להשגת התמיכה ברעיון הציוני וקבלת צ'ארטר ליהודים‪ ,‬זיכיון‪ ,‬אישור מחיה‬ ‫‪.3‬‬
‫בא"י‪ ,‬מהמעצמות בעולם ‪ .‬קיום שיחות עם מנהיגי מדינות דוגמת הסולטאן הטורקי וראש ממשלת‬
‫בריטניה‪.‬‬
‫לכל ציוני תתאפשר זכות השתתפות והצבעה במוסדות התנועה הציונית באמצעות תשלום אגרה בסך‬ ‫‪.4‬‬
‫"שקל אחד"‪.‬‬
‫הגברת הרגש וההכרה הלאומית – יהודית באמצעות הפצת הרעיון הציוני בקרב היהודים‪ .‬ליכוד כל‬ ‫‪.5‬‬
‫היהודים ע"י מפעלים יעילים‪ ,‬מקומיים וכלכליים‪ ,‬בהתאם לחוקים של כל ארץ וארץ‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫בין כלל יהודי העולם יושג באמצעות הקמת מסגרות ארגוניות שיקיפו את כלל היהודים ע"י ליכודם‬
‫בעשייה‪.‬‬

‫חשיבות הקונגרס‪:‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ . 1‬בסיס לארגון כל היהודים בתנועה אחת‪ ,‬בעלת תהודה עולמית‪ ,‬ארגון התנועה הציונית כגוף מאורגן‬
‫בעל מוסדות ופעילות סדירה דוגמת פעילות "אוצר ההתיישבות היהודית –כזרוע הכספית של התנועה‪,‬‬
‫קק"ל שהופקדה על רכישת אדמות בא"י ועוד‪..‬‬
‫‪ . 2‬הקונגרס נתן פרסום לדרישת היהודים להגדרה עצמית בדרך לריבונות על טריטוריה‪ .‬דעת‬
‫הקהל העולמית נחשפה לתביעה היהודית‪.‬‬
‫‪ . 3‬נוצרה הנהגה מדינית מרכזית לתנועה הציונית‪ . .‬הרצל נבחר בקונגרס לעמוד בראש התנועה‬
‫היהודית ולהוביל את פעילותו‪.‬‬

‫מוסדות התנועה הציונית \ "ההסתדרות הציונית העולמית"‪:‬‬

‫מוסדות התנועה הציונית שהוקמו נחלקו לפי תפקידיהם‪:‬‬

‫מוסדות מארגנים‪:‬‬
‫● קביעת הקונגרס כמייצג העם היהודי וכמוסד העליון בו נקבעו דרכו ומטרותיו של‬
‫העם היהודי‪ ,‬ע"י נבחריו‪ .‬בקונגרס נקבעה מדיניות התנועה הציונית‪ .‬הקונגרס‬
‫התכנס בתחילה פעם בשנה ואח"כ‪ ,‬פעם בשנתיים‪ .‬בקונגרס הוחלט על הקמת‬
‫מוסדות ציוניים‪ ,‬נבחרו העומדים בראשם ונקבע תקציבם‪.‬‬
‫● הקמת ה"ועד הפועל הציוני" (כ‪ 25-‬חברים)– אשר נבחר ע"י הקונגרס וקיבל‬
‫החלטות בזמנים בהם לא התכנס הקונגרס (מ"מ קונגרס)‪ ,‬בהתאם למדיניותו‪.‬‬
‫● הקמת ה"ועד הפועל המצומצם" (כ‪ 7-‬חברים)– גוף הנהלה אשר אחראי על‬
‫הפעילות השוטפת של ההסתדרות הציונית ועל ביצוע המדיניות וההחלטות שנקבעו‬
‫בקונגרס‪.‬‬

‫מוסדות מממנים‪:‬‬
‫● הקמת "אוצר התיישבות היהודים" (‪ – )1899‬שימש מוסד כלכלי שקבע את‬
‫המדיניות הכלכלית של ההסתדרות הציונית‪ ,‬ריכז את כספיה והעביר אותם לפי‬
‫החלטותיה‪.‬‬
‫● הקמת בנק אנגלו‪-‬פלשתינה (‪( )1902‬בנק לאומי) – זרוע כספית של התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬פעל בא"י‪ ,‬ותיווך בהעברת הכספים מהתנועה הציונית העולמית לפעילות‬
‫בא"י‪.‬‬
‫● קרן "כופר הישוב" (‪ – )1920‬קופה למימון פעולות התנועה הציונית כעלייה‬
‫לא"י והתיישבות בה והשגת אשראי ליהודים‪.‬‬

‫מוסדות מיישבים‪:‬‬
‫● הקמת קרן קיימת לישראל – תרכוש אדמות בא"י ותעודד עבודת יהודים בשטחיה‪.‬‬
‫השטחים שברשותה יוגדרו כאדמות לאום בבעלות כל העם היהודי‪.‬‬
‫● המשרד הארץ‪-‬ישראלי – המשרד הארץ‪-‬ישראלי (‪ – )1907‬ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫מינתה את ארתור רופין‪ ,‬יהודי משפטן וסוציולוג מגרמניה‪ ,‬לעמוד בראש המשרד‬
‫הארצישראלי ביפו‪ ,‬שהוא סניף של ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬
‫המשרד הוקם במטרה לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין‬
‫העולים בא"י ולסייע לעולים בארץ ישראל ולהשפיע על דרך בניין הבית‬

‫‪21‬‬
 ‫הלאומי‪.‬‬
‫המשרד סייע ברכישת קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת מראש תוך‬
‫שימוש בגופים כ"קק"ל" ו"החברה להכשרת היישוב"‪ .‬רכישת הקרקעות‬
‫נעשתה בכל הארץ ונועדה לסייע לפועלים חסרי אמצעים להגיע לידי קיום‬
‫עצמאי מבחינה חקלאית ולהכשרתם‪ .‬רכישת הקרקעות סייעה בפדיון‬
‫קרקעות א"י מידי הערבים‪ .‬רכישת הקרקעות נעשתה ע"י יהושע חנקין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המשרד סייע בהכשרת פועלים בעבודה חקלאית‪ ,‬לפני‪ ,‬עלייתם לא"י‪,‬‬
‫סייע בהכנסת סוגי גידולים חדשים למושבות‪ ,‬שיטות עבודה חדשות ועודד‬
‫הקמת צורות התיישבות חדשות בארץ‪ ,‬המשרד סייע בהכוונת ההון הפרטי‬
‫בארץ וסייע בהקמת העיר תל אביב (‪ )1909‬וחידש את עליית היהודים מתימן‪,‬‬
‫באמצעות שליחת השליח שמואל יבניאלי‪ ,‬מטעם המשרד‪ ,‬לתימן‪.‬‬

‫● חברת הכשרת הישוב (‪ – )1908‬אחראית על רכישת קרקעות בא"י‪.‬‬

‫פעילותו המדינית של הרצל‪ :‬ניהול מו"מ לשם השגת צ'רטר‪:‬‬

‫הרצל האמין שיש להשיג הכרה בינל"א ליהודים ועל כן ניהל שיחות עם מנהיגי העולם בתקווה להשיג‬
‫צ'רטר (זיכיון‪ ,‬אישור ניהול שטח מסוים ע"י גורם כלשהו) שיעניק ליהודים שלטון עצמי בא"י והכרה‬
‫בינל"א לישיבתם בה‪.‬‬
‫המגעים היוו פריצת דרך אל במת הדיון הבינלאומי בעניינם של היהודים‪.‬‬

‫‪ .1‬מו"מ עם גרמניה (‪)1896-1898‬‬

‫לצורך השגת מטרה זו נפגש הרצל עם הדוכס מבאדן (‪ )1896‬שלו השפעה רבה על קיסר גרמניה‪ ,‬בת‬
‫בריתה העיקרית של האימפריה העות'מאנית‪ ,‬מתוך תקווה שהקיסר הגרמני יוכל לשכנע את הסולטאן‬
‫העות'מאני לאפשר ליהודים להתיישב בתחומו‪.‬‬
‫הדוכס גילה עניין בתוכניתו של הרצל וכעבור שנה וחצי הצליח לארגן להרצל מפגש עם הקיסר‪.‬‬
‫הרצל נפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני באוקטובר ‪ 1898‬והציע לו להפוך את מדינת היהודים בא"י‬
‫למדינת חסות גרמנית‪.‬‬
‫כעבור שבועיים‪ ,‬נפגש הרצל עם הקיסר שנית‪ ,‬אולם‪ ,‬התנגדות הסולטאן הטורקי לנושא הביא להפסקת‬
‫תמיכת הקיסר ברעיון הציוני‪.‬‬

‫האינטרסים של גרמניה בתמיכה בהרצל‪:‬‬

‫‪ -‬חיסול הסכנה למשטר ע"י התנועות המהפכניות‪ ,‬שבהן פעלו יהודים רבים‪.‬‬
‫‪ -‬פתרון לאנטישמיות ולהתמרמרות האזרחים הגרמניים בעקבות השתלבות היהודים בגרמניה‪.‬‬
‫‪ -‬השגת חסות מדינית ותרבותית גרמנית בא"י‪ ,‬השגת נאמנות יהודית והשפעה גרמנית במזה"ת‪.‬‬

‫‪ .2‬מו"מ עם האימפריה העות'מאנית (‪:)1901‬‬

‫לאור כשלון השיחות עם הגרמנים יזם הרצל מפגש עם הסולטאן הטורקי ו\או נציגים מטעמו‪ .‬הרצל הציע‬
‫לאימפריה העות'מאנית שהיהודים יפרעו את כל חובותיה של האימפריה בתמורה לקבלת צ'רטר על א"י‪,‬‬
‫הבטחה לפיתוח האיזור ע"י היהודים ושמירת נאמנות לאימפריה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫ב‪ 1901-‬הצליח הרצל להיפגש עם הסולטאן‪ ,‬שהודיע להרצל כי הוא מוכן להעניק ליהודים אזרחות‬
‫עות'מאנית‪ ,‬בתנאי שהם יתפזרו בכל שטחי האימפריה ולא יתרכזו בא"י‪.‬‬
‫בשיחה התנגד הסולטאן לתת ליהודים צ'רטר על א"י‪ ,‬מחשש שהתיישבות מרוכזת של יהודים בא"י‬
‫תעורר תסיסה ברחבי האימפריה‪ ,‬בייחוד לאור העובדה שירושלים היא העיר השלישית בקדושתה‬
‫למוסלמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשש הסולטאן שהרצל לא יוכל לעמוד בהבטחות הכספיות שהציע‪ ,‬בייחוד לאור‬
‫חוסר גי בוי כלכלי מצד היהודים העשירים שסירבו להעניק כספים וערבויות להרצל‪..‬‬
‫הרצל התאכזב מהצעת הסולטאן וסירב לקבל את הצעתו‪.‬‬

‫האינטרסים של העות'מאנים בתמיכה בהרצל‪:‬‬

‫‪ -‬כיסוי חובותיה של האימפריה‪.‬‬
‫‪ -‬הפרחת האיזור ע"י פיתוחו הכלכלי ומסחרי ע"י היהודים‪.‬‬
‫‪ -‬נאמנות יהודית לאימפריה‪.‬‬

‫‪ .3‬מו"מ עם בריטניה (‪:)1902-1903‬‬

‫ב‪ 1902-‬החל הרצל במו"מ עם הבריטים‪ .‬הרצל הציג את פתרון בעיית היהודים כפתרון להצפת הגירה‬
‫יהודית את בריטניה‪.‬‬
‫הבריטים הציעו להרצל את תוכנית קפריסין‪ .‬אולם‪ ,‬בשל קשייהם לפנות את האוכלוסייה הטורקית‬
‫והיוונית מהאי ולנוכח התנגדותם הצפויה‪ ,‬הועלתה הצעת אל עריש‪ ,‬כחלופה‪ ,‬איזור במצרים שלא מיושב‬
‫כלל‪ .‬הבריטים שלחו משלחת בדיקה לאיזור‪ ,‬שהציגה את חסרונות האיזור‪ :‬מחסור במים‪ ,‬חשש מתמיד‬
‫מהתקפות הטורקים והתקוממות האוכלוסייה המצרית‪ .‬גם הצעה זו ירדה מן הפרק עד העלאת הצעת‬
‫אוגנדה ב‪.1903-‬‬

‫האינטרסים של הבריטים בסיוע להרצל ‪:‬‬

‫‪ -‬פתרון להצפת בריטניה במהגרים יהודיים‪.‬‬
‫‪ -‬נאמנות והקמת איזור חיץ שיגן על תעלת סואץ‪ ,‬דריסת רגל בריטית לאורך חופי הים התיכון‪,‬‬
‫בסמוך לתעלת סואץ‪.‬‬
‫‪ -‬תועלת כלכלית לאימפריה הבריטית‪.‬‬

‫משבר אוגנדה (‪:)1903‬‬

‫באפריל ‪ 1903‬פרצו ברוסיה פרעות קישינב והיהודים הועמדו בסכנת חיים‪ .‬השלטון‬
‫הבריטי‪ ,‬בהמשך למגעיו עם הרצל‪ ,‬הציג בפניו את אוגנדה‪ ,‬שבאפריקה‪ ,‬כשטח מתאים‬
‫להתיישבות יהודית אוטונומית‪ .‬בהצגת השטח הודגש טיבו של האקלים והפוטנציאל‬
‫הכלכלי הטמון בשטח לשם גידול כותנה וסוכר‪.‬‬
‫ההצעה הועלתה בקונגרס הציוני ה‪ .)1903( 6-‬ההצעה עוררה ויכוח חריף בקרב היהודים‪.‬‬

‫הנימוקים בעד קבלת ההצעה (הרצל‪ ,‬נורדאו)‪:‬‬

‫‪ -‬מדובר בשעת חירום וקבלת השטח נחוצה לשם הצלת יהודי רוסיה הנרדפים‪,‬‬
‫המצויים בסכנה קיומית‪ .‬ההצעה אינה תחליף לא"י‪ ,‬אלא רק מקלט זמני ("מקלט‬
‫ללילה")‪ .‬מאוגנדה יפעלו היהודים לנסות ולהשיג את א"י‪ .‬זנגוויל חיזק את‬
‫דבריהם של הרצל ונורדאו באומרו‪" :‬מוטב ציונות בלי ציון מציון בלי ציונות"‪.‬‬
‫‪ -‬הכשרה לחיים לאומיים‪ ,‬היהודים יתרגלו לחיות כלאום מלכד‪ ,‬תחת מנגנוני שלטון‬
‫לגיטימיים‪ ,‬מהלך שיקל על הסתגלותם עם העתקת ביתם הלאומי לא"י‪.‬‬
‫‪ -‬הרב ריינס טען כי קבלת השטח תעצור את ההתבוללות ואת פיזור היהודים בעולם‬
‫ותבטיח את אחדותו של העם היהודי ואת נאמנותו לדת‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫הנימוקים נגד קבלת ההצעה (אוסישקין‪ ,‬צ'לנוב)‪:‬‬
‫‪" -‬אין ציונות" ללא ציון – א"י הינה לב הרעיון הציוני וכי אין להתפשר על ארץ‬
‫האבות והמולדת ההיסטורית של היהודים‪ .‬העלאת ההצעה סותרת את המוסכם‬
‫בתוכנית באזל‪.‬‬
‫‪ -‬פשרה על אוגנדה פירושה החמצת ההזדמנות לקבל את א"י‪ ,‬וירידת סוגיית‬
‫היהודים מסדר היום הציבורי לאחר שתיפתר מצוקתם‪.‬‬
‫‪ -‬קבלת ההצעה תגזול את מעט המשאבים הכספיים והאנושיים העומדים לרשות‬
‫היהודים והמפעל הציוני‪.‬‬

‫לאור הויכוחים הנוקבים‪ ,‬החליטה התנועה הציונית על שליחת ועדת בדיקה לאיזור‪ .‬ועדת‬
‫הבדיקה חזרה עם מסקנות שליליות על א"י והציגה אותן בקונגרס הציוני ה‪ )1904( 7-‬מס'‬
‫חודשים לאחר מותו של הרצל ממחלה‪ ,‬שני מרכיבים שתרמו לדחיית ההצעה על הסף‬
‫בקונגרס ה‪.7-‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל עד למלחמת העולם ה‪1 -‬‬
‫‪ .1‬דפוסי הפעולה של הציונים בא"י עד ‪1914‬‬

‫בתקופה זו התרחשו שני גלי עלייה‪ ,‬בהם עלו לארץ כ‪ 55,000 -‬עולים יהודים‪ .‬ה"עלייה‬
‫ראשונה" (‪ ,)1881-1903‬שבה עלו כ‪ 25-‬אלף איש)‪ ,‬ו‪-‬ה"עלייה שנייה" (‪1904-‬‬
‫‪ )1914‬שבה עלו כ‪ 30-‬אלף עולים יהודים לא"י‪ .‬עיקר העולים באו ממדינות מז' אירופה‪:‬‬
‫רוסיה‪ ,‬פולין‪ ,‬רומניה ומיעוט הגיע מתימן‪ .‬כ‪ 90%-‬מבני העלייה השנייה עזבו את הארץ‬
‫לאור קשיי הקיום מהם סבלו‪.‬‬

‫הסיבות לעליות לארץ בין ‪1881-1914‬‬

‫)‪(1‬האנטישמיות במז' אירופה וכישלון האמנסיפציה ‪ -‬יהודי רוסיה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬סבלו‬
‫מפרעות‪ ,‬דוגמת פרעות סופות בנגב‪ ,‬פוגרום קישינב‪ ,‬פוגרום הומל – אירועים שהעמידו‬
‫את היהודים ברוסיה בפני סכנת קיומית‪ .‬השלטון הרוסי התנכל ליהודים באמצעות גזרות‬
‫וגירושים (כגירוש מוסקבה ‪ )1891‬ומירר את חייהם‪ .‬יהודי מז' אירופה עלו לארץ בתקווה‬
‫שבה יחושו ביטחון‪ .‬גם במדינות בהן לא הייתה סכנת חיים ליהודים‪ ,‬היהודים לא הצליחו‬
‫להשתלב ו\או השתלבותם עוררה את חידושה של האנטישמיות כנגדם‪ .‬דוגמת משפט‬
‫דרייפוס בצרפת‪.‬‬
‫)‪(2‬כישלון המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב‪ :1905-‬צעירים יהודים מרוסיה חברו לתאים‬
‫הקומוניסטיים במדינתם‪ ,‬מתוך אמונה שהשוויון והשיתוף‪ ,‬לצד האתאיזם‪ ,‬יפסיקו את‬
‫האנטישמיות ויאפשרו את טמיעתם החברתית של היהודים במדינה‪ .‬כישלון המהפכה עורר‬
‫ביהודים אלו את הרצון להגשים את הרעיון הסוציאליסטי בא"י וליצור בארץ חברה‬
‫חדשה‪ ,‬שיוויונית ושיתופית כהגשמת החלון הסוציאליסטי שהתפוגג עם כישלון ניסיון‬
‫ההפיכה ברוסיה ב‪ .1905‬העולים ביקשו לעצב את דמותו של ה"פועל העברי" ברוח‬
‫השוויון והשיתוף האידיאולוגיים‪.‬‬
‫)‪(3‬סיבות משיחיות בקרב יהדות תימן– אמונה של יהודי תימן כי זוהי שנת גאולה לפי‬
‫פירוש הפסוק "ואמרתי אעלה בתמר" (שיר השירים‪ ,‬ז'‪ )9,‬כאשר פירוש המילה "בתמר"‬

‫‪24‬‬
 ‫= שנת תרמ"ב (‪ , )1882‬אות שעודד עלייה של כ‪ 300‬יהודים מתימן לארץ במטרה‬
‫ליישבה ולהגשים את הגאולה‪.‬‬
‫)‪(4‬אמונה ברעיון התחייה הלאומית ו"הקול הקורא של ויתקין" – תקווה שהלאומיות‬
‫היהודית תצליח לממש את שאיפתה להשגת עצמאות מדינית בא"י‪ ,‬כפי שעולה מכתביו של‬
‫דובנוב לאחיו (‪ .)1881‬יהודים אלו שאפו לממש את האידיאל הציוני ולהפוך את א"י‬
‫למרכז הטריטוריאלי של עם ישראל וליצור טיפוס יהודי ארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬בעל חזון לאומי‬
‫עברי (איש התיישבות‪ ,‬חלוצי‪ ,‬עובד אדמה)‪ .‬לכאן מצטרף "הקול הקורא של ויתקין"‬
‫(‪ – )1905‬מכתב פומבי שקרא לצעירים ברוסיה לעלות לא"י ולסייע בבנייתה‪ ,‬כהמשך‬
‫השרשרת החלוצית שבה החלו עולי העלייה הראשונה‪..‬‬
‫)‪(5‬משבר אוגנדה ופטירתו של הרצל – רצון לנקוט עמדה ביצועית שתוכיח שאין ליהודים‬
‫כוונה לוותר על א"י לטובת ארצות אחרות‪ .‬מתנגדי ההצעה‪ ,‬כ"ציוני ציון" ביקשו לקבע‬
‫את אחיזת היהודים בא"י ועל כן עלו לארץ‪ .‬גם מותו של הרצל (‪ )1904‬והמשבר שאיים‬
‫לפצל את התנועה הציונית‪ ,‬שימש גורם לעליית היהודים שביקשו לקבוע עובדות בשטח‪,‬‬
‫מחשש שהתפרקות התנועה תבטל את כל הישגי הציונות עד כה‪.‬‬

‫מאפייני העולים‪:‬‬
‫(‪ )1‬היבט דמוגרפי‪ :‬מרבית העולים בעלייה הראשונה‪ ,‬היו בני ‪ 30‬ו‪ ,40-‬בעלי רקע‬
‫דתי‪ -‬מסורתי‪ .‬מרביתם בעלי משפחות‪ ,‬הנמנות עם המעמד הבורגני‪ :‬בעלי מלאכה‬
‫זעירה ומקצועות חופשיים‪ .‬רובם‪ ,‬פנו להתיישבות עירונית‪ .‬מיעוטם פנה‬
‫להתיישבות חקלאית‪ ,‬בעוד שמרבית העולים בעלייה השנייה‪ ,‬היו צעירים בני ‪20-‬‬
‫‪ ,25‬מרביתם רווקים‪ ,‬מקצתם חילונים שהתרחקו מהדת‪ .‬גם בעלייה זו‪ ,‬היו עולים‬
‫בעלי רקע כלכלי בורגני כבעלי מלאכה זעירה ומקצועות חופשיים‪ ,‬שהתיישבו‬
‫בערים ואף תרמו בהקמת העיר העברית הראשונה –ת"א‪ .‬אך מקצתם פנו‬
‫להתיישבות החקלאית בעלות אופי סוציאליסטי‪-‬שיתופי‪.‬‬
‫(‪ )2‬היבט אידיאולוגי‪ :‬בקרב אנשי העלייה הראשונה בלטו הקבוצות בעלות החזון‬
‫הציוני (דוגמת "חובבי ציון"‪ ,‬ובהם "ביל"ו")‪ ,‬בעוד שבקרב אנשי העלייה השנייה‬
‫בלטה הקבוצה בעלת האידיאולוגיה הסוציאליסטית‪ ,‬שביקשה ליצור בא"י חברה‬
‫שוויונית ושיתופית‪.‬‬

‫קשיי העליות‪:‬‬

‫*קשיי הסתגלות לתנאי האקלים בארץ ולצורת התעסוקה‪ :‬העולים היו חסרי ידע‬
‫וניסיון בחקלאות‪ ,‬סבלו מתנאי האקלים הקשים שהיו בארץ וכשלו בהתאמת סוג‬
‫הגידולים המתאימים לתנאי הקרקע והאקלים בארץ‪ .‬הם קנו אדמות שלא מתאימות‬
‫להתיישבות כאדמה סלעית באיזור זיכרון יעקב‪ ,‬אדמת ביצות ליד חדרה וכדומה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סבלו ממחלות כקדחת‪ .‬בארץ חסרו תשתיות של תברואה ושירותי בריאות‬
‫שיכלו להקל על העולים בהתמודדותם עם קשיים אלו‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫*מתחים חברתיים‪ ,‬בדידות וניכור‪ :‬אנשי ה"ישוב הישן" סירבו לקבל ולאמץ‬
‫חברתית את בני העלייה הראשונה‪ ,‬שבאו עם שאיפות התיישבות‪ ,‬שעמדו בניגוד‬
‫לאופי היישוב הישן שעסק ברובו בלימוד תורה‪ ,‬ללא יצירת בסיס פרנסה עצמאי‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬עולי העלייה השנייה היו חילוניים‪ ,‬מה שעורר זעם כנגדם וניכור מצד אנשי‬
‫הישוב הישן ה"דתיים" ואנשי העלייה הראשונה ה"מסורתיים"‪ .‬כל קבוצת עולים‬
‫מתימן סבלה מניכור ומתחושת בדידות‪ ,‬בייחוד לאור יחסם של בני המושבות‬
‫האשכנזים שהאשימו את התימנים ביצירת "גלות בתוך גלות"‪ ,‬בשל מנהגיהם‬
‫השונים מזה של האירופאים‪ .‬הפילוג החברתי הקשה על העולים ואף הקצין את‬
‫תחושת הבדידות והניכור שחוו‪ ,‬בייחוד העולים הצעירים שהשאירו את‬
‫משפחותיהם מאחור‪.‬‬

‫*מחסור חמור במשאבים‪ :‬רוב העולים לא היו מבוססים כלכלית‪ .‬חלקם עלו ללא‬
‫רכוש והמעטים שעלו עם מעט הון פרטי‪ ,‬כילו את כספם במהירות‪ ,‬בייחוד לנוכח‬
‫הכישלונות בתחום החקלאות (קריסת המושבות – עלייה ‪)1‬‬
‫חלק מהעולים סבלו ממחסור בדיור‪ ,‬מקושי במציאת מקור פרנסה בשכר‬
‫הולם‪ .‬חלקם‪ ,‬בייחוד העולים מתימן שגרו במשכנות עוני‪ ,‬ללא תנאי תברואה‬
‫הולמים‪ ,‬סבלו ממחלות ומתמותה גדולה שמקורה בהזנחה‪ ,‬מודעות נמוכה‬
‫והיעדר תקציב‪.‬‬

‫מדיניות השלטון העותמ'אני‪ :‬השלטון העות'מאני חשש מההתיישבות‬ ‫*‬

‫היהודית‪ ,‬שכן ראה בה פעילות לאומית מסוכנת‪ ,‬העלולה לכרסם במרותה‬
‫של האימפריה‪ .‬על כן נהג השלטון להגביל את שהות העולים בארץ לשלושה‬
‫חודשים ("פתקה אדומה")‪ ,‬לאסור עליית יהודים לארץ‪ ,‬להגביל רכישת‬
‫קרקעות ובניית בתים ע"י יהודים ונאסרה החזקת נשק ע"י יהודים מחשש‬
‫שיהוו גרעין התנגדות לאומי שיערער את יציבות האימפריה‪.‬‬

‫דרכי ההתמודדות של העולים עם הקשיים‪:‬‬

‫● הקמת ארגונים פוליטיים‪ ,‬צבאיים‪ ,‬התיישבותיים כמפלגת פועלי ציון‪ ,‬ארגון‬

‫השומר‪ ,‬הקמת קומונות חקלאיות‪ ,‬שניסו לשמש כארגוני גג לעולים ולסייע להם‬
‫במימוש הישגיהם (פירוט בהישגי העולים) לצדם‪ ,‬פעלו ועדים מקומיים כ"ועד‬
‫חלוצי יסוד המעלה"‪ ,‬שסייע לעולים‪ ,‬הוקמו מוסדות לעזרה רפואית‪ .‬הוקמו‬
‫שכונות פועלים להקלת מצוקות העולים מתימן בעתות החורף‪ ,‬כשכונות‪:‬‬
‫"שעריים"‪" ,‬מחנה יהודה" ונוספות‪ ,‬לצד המושבות הקיימות‪.‬‬

‫● פנייה לברון רוטשילד לקבלת תמיכה ממנו ‪ -‬משטר האפוטרופסות (פירוט בהישגי‬
‫העולים)‪ ,‬לצד סיוע בזרועות התנועה הציונית שפעלו בארץ כ"משרד הארץ‪-‬‬
‫ישראלי" ובנק אנגלו‪-‬פלסטינה"‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫● שתדלנות ומתן שוחד לפקידי השלטון הטורקי‪ ,‬בניסיון לקדם תוכניות יהודיות‬
‫להתיישבות וקבלת אישורים‪ ,‬לתחומי הפעילות השונים‪.‬‬

‫הישגי העולים \ בניין הבית הלאומי בשנים ‪:1870-1920‬‬

‫העולים היו הראשונים שהניחו את התשתית הביצועית להגשמתו של הרעיון‬

‫הציוני בארץ ישראל!!!!‬

‫הישגיהם בתחום החינוך ותרבות‪:‬‬

‫פעילות להנחלת השפה העברית‪ ,‬מרכיב זהות שמלכד את העם‪ ,‬והפיכתה לשפה‬
‫המדוברת של הישוב היהודי המתפתח והמממש את החזון הציוני‪" .‬כיבוש השפה"‪,‬‬
‫הפך יעד לאומי הנחוץ להתבססות הבית הלאומי היהודי בא"י‪.‬‬
‫מטרה זו הושגה באמצעות‪:‬‬

‫● פעולתו של אליעזר בן יהודה‬

‫בן יהודה‪ ,‬מעולי העלייה הראשונה (‪ ,)1881‬הושפע טרם עלייתו מתנועת‬

‫ההשכלה העברית ברוסיה ושאף‪ ,‬לצד אנשי רוח ומחנכים נוספים כדוד ילין‪,‬‬
‫יחיאל מיכל פינס וניסים בכר‪ ,‬לחדש את השפה העברית ולהפכה לשפה‬
‫לאומית עדכנית ונפוצה‪ .‬ביתו שימש דוגמה לבית העברי הראשון‪ ,‬שבו בני‬
‫המשפחה דיברו בעברית בלבד‪ .‬בין פעולותיו היו‪:‬‬
‫‪ -‬המציא מילים עבריות חדשות כ‪ :‬קטר‪ ,‬בקבוק‪ ,‬ממחטה ונוספות ואיגד אותן‬
‫במילון העברי הראשון‪.‬‬

‫‪ -‬הפיץ עיתונים בעברית כעיתון ה"צבי"‪" ,‬מבשרת ציון"‪.‬‬

‫‪ -‬היה שותף לפעילות חברות כמו‪" :‬תחיית ישראל" ו‪"-‬שפה ברורה"‪,‬‬

‫שהפכה ב‪ 1899‬לוועד הלשון העברי (‪ )1899‬כארגון להפצת השפה‬
‫העברית בא"י וחידושה‪.‬‬

‫‪ -‬כתב (עם דוד ילין) ספרי לימוד בעברית (היסטוריה‪ ,‬מקראה)‪ ,‬לימד עברית‬
‫בביה"ס "תורה ומלאכה בירושלים"‪ ,‬כתב והעלה הצגות בעברית בעלות‬
‫תכנים לאומיים (כמו‪" :‬החשמונאים")‬

‫● הקמת מוסדות‪ ,‬ארגונים וגופים יהודיים על טהרת השפה העברית ‪:‬‬

‫‪ -‬הקמת ועד הלשון העברי (‪ – )1899‬פעל להשרשת השפה העברית‬

‫וחידושה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪ -‬הקמת הסתדרות המורים העבריים (‪ )1903‬ע"י אוסישקין‪.‬‬

‫‪ -‬הקמת ה"גימנסיה העברית הרצליה" (‪ .)1905‬בה למדו קרוב ל‪500-‬‬

‫תלמידים‪ ,‬בעברית‪ ,‬אשר זכו להכרה תיכונית ע"י השלטון העות'מאני ואף‬
‫יכלו להשתלב בלימודים אקדמאים בחו"ל‪ .‬מורי ותלמידי הגימנסיה היוו‬
‫נדבך מרכזי בתרבות העברית המתגבשת בת"א‪.‬‬

‫‪ -‬הקמת בית הספר העברי הראשון בראשל"צ‪ ,‬בי"ס "חביב"‪ )1887( .‬כל‬
‫מקצועות הלימוד בו נלמדו בעברית ומוריו אף כתבו את ספרי הלימוד‬
‫הראשונים בעברית‪.‬‬

‫‪ -‬גן הילדים העברי הראשון בראשל"צ (‪.)1898‬‬

‫‪ -‬הקמת בתיה"ס "תחכמוני" של הזרם הדתי‪" ,‬הגימנסיה העברית"‬

‫בירושלים (‪" ,)1908‬הקונסרבטוריה למוסיקה" – שהיה ביה"ס העברי‬
‫הראשון לחינוך מוסיקלי ובית הספר לאומנויות ולמלאכת מחשבת‬
‫"בצלאל" שהוקם בירושלים ב‪.1906-‬‬

‫● "ריב הלשונות"\ "מלחמת השפות"‪ :‬ערב פתיחת הטכניון ("הטכניקום") ב‪,1913‬‬

‫החרימו התלמידים והמורים העבריים את המוסד‪ ,‬מאחר ואגודת "עזרה" הגרמנית‬
‫שהקימה אותו‪ ,‬קבעה ששפת הלימוד בו תהיה בגרמנית‪ ,‬בנימוק שאין מספיק עזרי‬
‫למידה בעברית וכי העברית‪ ,‬היא שפה עתיקה שאינה מתאימה להוראת מקצועות‬
‫מדעיים‪.‬‬

‫הנציגים הציוניים ראו בשפה העברית המתחדשת שפה ראוייה ושאפו‬

‫להשרישה במוסדות ההשכלה‪.‬‬
‫לאחר מאבק ממושך‪ ,‬הושגה פשרה ולפיה חלק ממקצועות הלימוד יילמדו‬
‫בעברית ושאר המקצועות יילמדו בגרמנית עד לכתיבת ספרי לימוד תואמים‬
‫בעברית‪.‬‬
‫המאבק בטכניון היה שלב ראשון להשרשת השפה העברית בכלל בתיה"ס‬
‫ובתחומי חיים נוספים ביישוב‪.‬‬
‫הפצת השפה העברית בקרב היהודים בא"י חשובה בהיותה כדבק מלכד‬
‫וכסממן לאומי‪.‬‬

‫הישגים בתחום הפוליטי‪:‬‬

‫הקמת מפלגות פועלים שיהוו את הבסיס לתנועת העבודה – לראשונה‪ ,‬הוקמו בא"י‬
‫מפלגות‪ ,‬שביקשו לשמש כמסגרות חברתיות לחבריהן‪ .‬המפלגות הקימו ארגונים‬
‫בפריסה ארצית ושימשו גורם מלכד לעולים‪ ,‬שחלקם חסרו מסגרת משפחתית‬
‫וסייעו להשתלבותם המקצועית ולהקלה על קשיי הקליטה עמם התמודדו‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫המפלגות שהוקמו היו מפלגות פועלים והחברות בהן הייתה התנדבותית‪" :‬הפועל‬
‫הצעיר" (‪ )1905‬ו"פועלי ציון" (‪ ,)1906‬שביקשו לייצג את מעמד הפועלים‬
‫בארץ‪ ,‬להעלות את מעמד ויוקרת הפועל העברי בא"י‪.‬‬
‫הקמת המפלגות נוצרה כתוצאה מתחושת הבדידות של העולים בארץ‪ ,‬מהמצב‬
‫הכלכלי הקשה‪ ,‬שפקד את העולים‪ ,‬מול תחרות לא אפשרית כמעט בפועל בשומר‬
‫הערבי והתנכלות אנשי היישוב הישן והעלייה הראשונה לעולים החדשים‪.‬‬
‫המפלגות הקימו מטבחים משותפים ומוזלים לחבריהן‪ ,‬חנויות וקופות מלווה‪,‬‬
‫מכבסות‪ ,‬דיור‪ ,‬מסגרות להכשרה מקצועית וסיוע במציאת עבודה‪.‬‬
‫ההבדל בין שתי המפלגות הוא‪ :‬ש"פועלי ציון" הייתה סוציאליסטית‬
‫(שאפה ליצור חברת פועלים שיווניות ואל – מעמדית בארץ) ואילו‬
‫"הפועל הצעיר"‪ ,‬לא הייתה סוציאליסטית ושאפה רק לסייע לפועלים‪,‬‬
‫ללא מלחמת מעמדות‪ ,‬שלא התאימה לדעתם‪ ,‬שמצב היהודים בא"י‪" .‬הפועל‬
‫הצעיר" התבססה על הגותו של א‪.‬ד‪ .‬גורדון "דת העבודה" ולפיה יש להגשים את‬
‫הציונות באמצעות כיבוש העבודה ויצירת מעמד פועלים יהודיים בא"י‪.‬‬
‫בעלייה זו גם הוקמו מסגרות פועלים נוספות כהסתדרות פועלים ואיגודים‬
‫מקצועיים כ‪" :‬הסתדרות פועלי יהודה"‪.‬‬

‫המפלגות היוו את החממה ממנה צמחו מנהיגי הישוב‪.‬‬

‫הישגים בתחום החברתי כלכלי‪:‬‬

‫● הקמת חברה יצרנית בארץ – היהודים החלו להיות כוח יצרני‪ :‬חלקם כמגדלי מזון‬
‫בחקלאות וחלקם כפועלים במלאכה הזעירה או במפעלים שהקים הברון רוטשילד‪.‬‬
‫ייצור המזון והציוד ע"י היהודים עצמם‪ ,‬עזר בהנחת הבסיס הכלכלי העצמאי של‬
‫היישוב היהודי בא"י‪ ,‬וצמצום תלותו בגורמים זרים‪.‬‬

‫העולים ראו בעבודה העברית כערך ("כיבוש העבודה" ו"כיבוש הקרקע")‪ ,‬הנחוץ‬
‫לבניית הלאום וכי רק באמצעות עבודה עברית תושג זכותם המוסרית של היהודים‬
‫על א"י‪.‬‬

‫● הקמת מסגרות כלכליות ארגונית‪ :‬משטר הפקידות והמשרד הארץ‪-‬ישראלי‪:‬‬

‫● משטר הפקידות של הברון רוטשילד (‪ :)1883-1900‬הישרדות המושבות‬

‫החקלאיות באמצעות תמיכת הברון והנחייתו "שיטת האפוטרופסות"‪ ,‬הפצת משטר‬
‫הפקידות (מינוי פקידים)‪ ,‬שניהל את המושבות‪ ,‬לימד את המתיישבים שיטות‬
‫עבודה וניהול‪ ,‬סיפק את הגידולים וכלי העבודה הדרושים‪ ,‬חילק את האדמות וארגן‬
‫את העבודה בהן‪.‬‬

‫בזכות הברון נטעו פרדסים‪ ,‬גפנים‪ ,‬הוקמו מפעלים כיקבים‪ ,‬מפעל לזכוכית‪,‬‬
‫מפעלי לבשמים ואף נתנו שירותי רווחה‪ ,‬דת והשכלה למתיישבים היהודיים‪.‬‬
‫הברון אף הקים מושבות נוספות כמטולה ופרדס חנה‪ .‬מפעל הברון אפשר‬
‫את המשך הישרדותן של המושבות הכושלות ואת התבססותן בארץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
 ‫הברון עזר למתיישבים ממניעים הומניטריים וממניעים כלכליים‪ ,‬ולא‬
‫משיקולים ציוניים‪ ,‬שכן סירב לשתף פעולה עם הרצל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הועלתה ביקורת על מנגנון הפקידות המנופח מדי שהעסיק הברון‬
‫בשיעור של כ‪ 25%-‬ממספר המתיישבים‪ .‬הפקידים רדו במתיישבים‪ ,‬התייחסו‬
‫אליהם בזלזול וחיו חיי מותרות‪ ,‬שהקצינו את הפער בינם ובין המתיישבים‪.‬‬
‫התרבות הצרפתית החלה לחלחל בקרב בני המושבות ולהשפיע על אופיים‬
‫הלאומי של המתיישבים‪.‬‬
‫שיטת הפקידות מנעה כל אפשרות של יוזמה פרטית מצד המתיישבים‬
‫שחויבו לציית לתכתיבי הפקידים‪ .‬בחלק מהמקרים הועסקו פועלים ערביים‬
‫זולים יותר‪ ,‬לשם עבודת האדמה‪ .‬לא פעם פרצו התקוממויות של‬
‫המתיישבים כנגד הפקידים‪.‬‬
‫ב‪ 1900-‬העביר הברון רוטשילד את השליטה במושבות לידי חברת יק"א‪.‬‬

‫● המשרד הארץ‪-‬ישראלי (‪ – )1907‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬מינתה את ארתור רופין‪,‬‬

‫יהודי משפטן וסוציולוג מגרמניה‪ ,‬לעמוד בראש המשרד הארצישראלי ביפו‪ ,‬שהוא‬
‫סניף של ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬

‫המשרד הוקם במטרה לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין‬
‫העולים בא"י ולסייע לעולים בארץ ישראל ולהשפיע על דרך בניין הבית‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫המשרד סייע ברכישת קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת מראש תוך‬
‫שימוש בגופים כ"קק"ל" ו"החברה להכשרת היישוב"‪ .‬רכישת הקרקעות‬
‫נעשתה בכל הארץ ונועדה לסייע לפועלים חסרי אמצעים להגיע לידי קיום‬
‫עצמאי מבחינה חקלאית ולהכשרתם‪ .‬רכישת הקרקעות סייעה בפדיון‬
‫קרקעות א"י מידי הערבים‪ .‬רכישת הקרקעות נעשתה ע"י יהושע חנקין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המשרד סייע בהכשרת פועלים בעבודה חקלאית‪ ,‬לפני‪ ,‬עלייתם לא"י‪,‬‬
‫סייע בהכנסת סוגי גידולים חדשים למושבות‪ ,‬שיטות עבודה חדשות ועודד‬
‫הקמת צורות התיישבות חדשות בארץ‪ ,‬המשרד סייע בהכוונת ההון הפרטי‬
‫בארץ וסייע בהקמת העיר תל אביב (‪ )1909‬וחידש את עליית היהודים מתימן‪,‬‬
‫באמצעות שליחת השליח שמואל יבניאלי‪ ,‬מטעם המשרד‪ ,‬לתימן‪.‬‬

‫הישגים בתחום הביטחוני‪:‬‬

‫עד ראשית המאה ה‪ 20-‬מלאכת השמירה במושבות היהודיות הייתה בידי הערבים‪ .‬עולי‬
‫העלייה השנייה האמינו כי השמירה היהודית היא תנאי לקבלת זכותם המוסרית של‬
‫היהודים בא"י‪ .‬השמירה הערבית לא הייתה יעילה ולא אחת גרמו השומרים הערביים נזק‬
‫למתיישבים באמצעות גרימת נזקים ובזיזת המושבות‪ .‬העולים הפעילו לחץ על המושבות‬
‫להעסיק בתחומן שומרים עבריים והצליחו להעביר לידיים יהודיות את השמירה על‬
‫מושבות הגליל‪" .‬כיבוש" השמירה נבע גם ממניע אידיאולוגי ולפיו רק כאשר יוכלו‬
‫היהודים לעבד את האדמה ולשמור עליה‪ ,‬יזכו מוסרית לבעלות על אדמותיהם ויממשו את‬
‫החזון הציוני‪ .‬לכן‪ ,‬הוקמו שני גופים‪:‬‬

‫‪30‬‬
 ‫● ארגון בר גיורא (‪ :)1907‬פעילים ממפלגת "פועלי ציון" כאלכסנדר זייד‪ ,‬יצחק בן‬
‫צבי‪ ,‬ישראל שוחט‪ ,‬יהושע חנקין ונוספים הקימו ארגון שמירה חשאי‪ ,‬שיעקוף את‬
‫האיסורים שהטילו העות'מאנים על התארגנויות יהודיות‪ .‬חברי הארגון למדו‬
‫ערבית‪ ,‬התלבשו כערבים ורכבו על סוסים‪ .‬ארגון בר גיורא שמר בס'גרה‪ ,‬לאחר‬
‫מכן פעילותו התרחבה ליישובים נוספים באיזור‪ .‬הארגון שילב גם עבודות‬
‫התיישבות‪.‬‬

‫● ארגון ה"שומר" (‪ :)1909‬הרחבת ארגון בר גיורא לארגון גדול יותר‪ ,‬שיפעל‬

‫בפריסה רחבה יותר ויכלול יישובים יהודים נוספים בגליל התחתון‪ .‬הארגון פעל‬
‫גם כן במסווה ערבי‪ .‬הארגון ביקש להגביר את בטחון המתיישבים היהודיים‬
‫במושבות‪ ,‬להחליף את השמירה הערבית במושבות בשומרים יהודיים ולהכשיר‬
‫טיפוס יה ודי עצמאי‪ ,‬חזק‪ ,‬מגן ומיומן‪ .‬במטרה להשיג את מטרותיהם הם קבעו‬
‫תקנון לארגון‪ ,‬קיימו מסגרות אימון והכשרה לשומרים‪ ,‬שהחלו לתפוס באופן‬
‫הדרגתי את השמירה במושבות במקום השומרים הערביים ועסקו חברי גם‬
‫בעבודות התיישבות והקימו ב‪ 1909-‬את "לגיון העבודה" שני גדודים שפעלו‬
‫באיזור סג'רה ובאיזור חדרה ועסקו בסלילת כבישים‪ ,‬ייבוש ביצות‪ ,‬הקמת מושבות‬
‫כ"תל עדשים" (‪ ,1913-1920‬יינטש ויוקם שוב ע"י עולים מרוסיה ופולין‬
‫ב‪ )1923‬ועוד‪.‬‬

‫● חשיבות ארגון השומר‪:‬‬

‫● ארגון זה היה כוח מגן עברי ראשון מאורגן עם תוכנית כלל ארצית‪ .‬קבוצה זו‬
‫היוותה את הבסיס לארגון ההגנה (שנוסד ב‪ )1920-‬שהיוותה את הבסיס לצה"ל‪.‬‬
‫ארגון השומר שילב את רעיונות הכיבוש – השמירה‪ ,‬העבודה והקרקע‪ .‬הם ראו‬
‫חשיבות בשילוב השמירה במושבות עם עבודה חקלאית בהן ובכך הגשימו את‬
‫ההשקפה שראתה את עבודת האדמה וההגנה עליה כשלמות אחת שמהווה תנאי‬
‫ליישוב יהודי עצמאי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ארגון השומר העלה את ערכו של היישוב‪ .‬הוא אמנם‬
‫מנה רק כמה עשרות שומרים אך הוא תרם בפעולותיו לעליית ערכו ודימויו של‬
‫היישוב הן מבחינת עצמו והן מבחינת האוכלוסיה הערבית שכבר לא ראו ביהודים‬
‫כבני מוות וכיבדו את אנשי הארגון ואת עוצמתו‪ .‬ארגון השומר הגשים את חזון‬
‫"היהודי החדש" שמגן על עצמו לעומת יהודי הגולה החלשים ונרדפים‪.‬‬
‫●‬
‫●‬

‫באמצעות גופי הביטחון יוגשם חזון היהודי ה"חדש" המגן על עצמו לעומת יהודי הגולה‬
‫החלשים והנרדפים‪ ,‬תחוזקנה ההתיישבות היהודית ותפחת תלות המושבות בשומרים פחות‬
‫נאמנים ויונף דגל "המהפכה הלאומית" המסמל את אחיזת היהודים בא"י‪.‬‬

‫הישגים בתחום ההתיישבות‪:‬‬

‫‪31‬‬
 ‫* גאולת אדמות א"י והרחבת ההתיישבות היהודית בארץ‪ :‬ערב העלייה הראשונה החזיקו‬
‫היהודים בכ‪ 22,000-‬דונם בלבד מאדמות א"י‪ .‬רוב האדמות היו בבעלות ערבית או טורקית‪ .‬היהודים ראו‬
‫ב"כיבוש הקרקע"‪ ,‬יעד לאומי‪ ,‬שבאמצעותו‪ ,‬תשוב הבעלות על אדמות א"י לידיים יהודיות‪ .‬אדמות רבות‬
‫נרכשו והוכשרו לחקלאות ע"י ע"י הברון רוטשילד‪ ,‬יהושע חנקין (רחובות‪ ,‬עמק יזרעאל‪ ,‬חדרה ועמק‬
‫חפר)‪ ,‬המשרד הארץ ישראלי‪ ,‬קק"ל וחברת יק"א‪ ,‬שהייתה בבעלות הברון הירש‪ .‬בראשית ‪ 1900‬כבר‬
‫החזיקו היהודים בכ ‪ 200-‬אלף דונם‪ .‬רכישת הקרקעות סייעה בהרחבת ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫לחבלי ארץ נוספים‪ ,‬והם התרכזו בשלושה גושים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬מושבות יהודה – פ"ת‪ ,‬ראשל"צ ורחובות‪.‬‬

‫‪ .2‬מושבות השומרון – זיכרון יעקב וחדרה‪.‬‬

‫‪ .3‬מושבות הגליל – יבניאל‪ ,‬כפר תבור‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬יסוד המעלה ומטולה‪.‬‬

‫הקמת צורות התיישבות חדשות על בסיס עבודה עברית ועבודה חקלאית‪:‬‬

‫● הקמת המושבה‪ :‬בימי העלייה הראשונה הוקמו ‪ 27‬מושבות ראשונות כ‪ :‬ראשל"צ‪,‬‬
‫יסוד המעלה‪ ,‬זיכרון יעקב ונוספות‪ .‬מאפייני המושבות‪ –:‬מושבות חקלאיות (גידולי‬
‫מטעים‪ ,‬הדרים‪ ,‬זיתים‪ ,‬גפנים ותבואות)‪ - ,‬אדמה ורכוש בבעלות פרטית‪ - ,‬הקרקע‬
‫נקנתה במשותף ע"י קבוצת עולים והם חולקים נכסי ציבור משותפים ומערך‬
‫שירותים שיתופיים‪ - ,‬בעלות אופי מסורתי‪- ,‬לרוב הושתת המשק על סוג גידול‬
‫אחד‪ - ,‬בתחילה היו המושבות עצמאיות כלכלית‪ ,‬תוך שנקבעו כללים וכלים לעזרה‬
‫הדדית ואח"כ הפכו תלויות בסיועו הכספי של הברון‪.‬‬
‫המושבות היו מושבות חקלאיות יהודיות ראשונות‪ ,‬סייעו בגאולת קרקעות‬
‫בא"י מידיים ערביות והיוו את הבסיס להתיישבות יהודית חקלאית בארץ‪.‬‬

‫● הקמת הקבוצה ‪ :‬בימי העלייה השנייה הוקמו יישובים על בסיס האידיאולוגיה‬

‫הסוציאליסטית‪ :‬עקרון השיתופית ו‪-‬שיוויונית‪ .‬החיים בקבוצה הם כקומונה‪ ,‬כולם‬
‫ביחד‪ ,‬ללא חלוקה לתאים משפחתיים‪ .‬חברים בקבוצה כ‪ 20-30‬חברים‪ .‬הבעלות‬
‫על הקרקע‪ ,‬הרכוש והרווחים היא משותפת‪ ,‬קיימת קופה מרכזית‪ ,‬כולם חולקים‬
‫בעבודה ובשירותים‪ .‬הקבוצה הראשונה שהוקמה היא דגניה (‪( .)1909‬בעתיד עם‬
‫גידול במספר חבריהן תיהפכנה הקבוצות לקיבוצים)‪.‬‬

‫במסגרות השיתופיות בלטה תרומתן של נשים‪ ,‬שנשאו בנטל עבודת החקלאות‬

‫והשמירה‪ ,‬לצד הגברים כשרה מלכין‪ ,‬מניה שוחט‪ , ,‬חנה מייזל‪-‬שוחט ונוספות‪.‬‬

‫הקמת העיר העברית הראשונה‪:‬‬

‫● הקמת העיר תל אביב (‪ :)1909‬העיר‪ ,‬אינה צורת התיישבות חדשה‪ ,‬אך להקמת‬
‫ת"א יש ייחודה והוא בזכות היותה העיר העברית הראשונה שהוקמה על טהרת‬
‫אוכלוסייה יהודית‪ :‬נבנתה ואוכלסה ע"י יהודים‪.‬‬
‫צפיפות‪ ,‬מחלות‪ ,‬עוני‪ ,‬יוקר מחיה ויחסים מעורערים עם תושבי העיר‬
‫הערביים‪ ,‬עודדו יהודים לבנות יישוב יהודי עירוני‪ .‬ב‪ 1906‬הוקמה אגודת‬

‫‪32‬‬
 ‫"אחוזת בית"‪ ,‬שרכשה את הקרקעות צפונית ליפו‪ .‬ב‪ ,1909‬לאחר שהגרילו‬
‫חברי האגודה את שטחיהם‪ ,‬החלה בנייתם של ‪ 60‬חלקות‪ .‬העיר נבנתה ע"י‬
‫פועלים עבריים‪ .‬בתחילה נבנה רק רחוב אחד‪ ,‬רח' הרצל‪ ,‬ועד מהרה הפכה‬
‫השכונה לעיר העברית הראשונה‪ :‬תל אביב‪ .‬בעיר התרכזו מוסדות החינוך‬
‫והתרבות כגימנסיה העברית הרצליה‪ ,‬משרדים יהודיים‪ ,‬עסקים רבים‪.‬‬
‫מאפייני העיר‪ :‬גדולה בהיקפיה ובאוכלוסייתה‪ ,‬שוכנים בה מבני הציבור‪,‬‬
‫התרבות והתעשייה הגדולים‪ ,‬הבעלות על הרכוש היא פרטית‪ .‬תל אביב היא‬
‫העיר העברית הראשונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מדיניות השלטון העות'מאני בימי מלה"ע ה‪ 1-‬וקשיי היהודים בתקופה זו‪.‬‬
‫בא"י בפרוץ מלה"ע ה‪ ,1-‬כלל הישוב היהודי בא"י כ‪ 85-‬אלף יהודים‪ .‬ישוב זה עמד במצב‬
‫קשה ביותר‪ ,‬שכן טורקיה הצטרפה למעצמות המרכז במלחמה כנגד מעצמות ההסכמה ולכן‬
‫טורקיה נקטה צעדים חמורים כנגד היהודים שהייתה להם אזרחות זרה ומדינות האם שלהם‬
‫נלחמה לצד מדינות ההסכמה‪.‬‬

‫קשיי היישוב היהודי בא"י בזמן מלה"ע ה‪:1-‬‬

‫קשיים כללים‪ ,‬שפגעו גם ביהודים‪ ,‬אך לא כוונו רק כלפיהם‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתוקם קשריהם של היהודים עם יהודי מדינות ההסכמה וניתוקם מ"כספי‬
‫החלוקה"‪ :‬יהודי הישוב הישן‪ ,‬הגיעו לארץ במטרה ללמוד תורה‪ ,‬לכן‪ ,‬לא עבדו‬
‫בארץ והתקיימו בזכות כספי החלוקה‪ ,‬שהם כספי תרומות שהגיעו מיהודי ארצות‬
‫מוצאם לצורך מחייתם והמשך לימודיהם בארץ‪ .‬עם כניסת האימ' העות'מאנית‬
‫למלחמה‪ ,‬סגרה האימפריה את נמלי הארץ‪ ,‬בפני אוניות ממדינות ההסכמה‪ .‬מצב זה‬
‫גרם לניתוק היישוב ממקורות המימון והאספקה‪ ,‬מקורות כספי החלוקה וחלקים מן‬
‫היישוב נשארו ללא אמצעי קיום‪ .‬גם היצוא של תוצרת חקלאית מן המושבות פסק‬
‫בשל המלחמה‪.‬‬

‫בנוסף כל קשר‪ ,‬שהיה בעיקר בזכות חלופת מכתבים שהועברו באמצעות‬

‫הספינות הזרות – הופסק גם כן‪ ,‬ונותק כל קשר בין היהודים בא"י והיהודים‬
‫שוכני מדינות ההסכמה‪.‬‬

‫‪ .2‬ביטול הקפיטולציות –‬

‫‪33‬‬
 ‫"קפיטולציות"– חוזים כלכליים המקנים זכויות שיפוט למדינה על אזרחיה המתגוררים‬
‫בתחומי מדינה אחרת באמצעות נציגיה (קונסולים)‪ .‬מאמצע המאה ה‪ 19-‬הרחיבו‬
‫מעצמות אירופה את פעילותן במסגרת הקפיטולציות‪ ,‬הן הפעילו בתוך האימפריה‬
‫העות'מאנית שירותי דואר‪ ,‬בנקים‪ ,‬שירותי תחבורה‪ ,‬זיכיונות להנחה ולהפעלת מסילות‬
‫ברזל ועוד‪ .‬סמכויות הקפיטולציות העניקו לרוסיה אפוטרופסות על כלל הנוצרים‬
‫האורתודוכסים באימפריה‪ ,‬לצרפת על הנוצרים הקתולים ולבריטניה על היהודים‬
‫והדרוזים‪ .‬הקפיטולציות החלישו את האימפריה העות'מאנית וכרסמו בריבונותה‪.‬‬
‫הקפיטולציות בוטלו ב‪ ,1914-‬חודשו לקראת סוף המלחמה ובוטלו סופית ב‪ 1923-‬עם‬
‫פירוק האימפריה העות'מאנית המובסת לאחר המלחמה‪.‬‬

‫ביטול הזכויות המיוחדות שניתנו לנתינים הזרים וליהודים‪ ,‬שחלקם היו נתיני מעצמות‬
‫אירופאיות אחרות כרוסיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת וכו'‪ ,‬הותירו את היהודים ללא חסות‬
‫הקונסולים הזרים ולא היה להם מעמד חוקי כלל באימפריה‪ .‬מעתה הם נחשבו נתינים זרים‬
‫ללא קפיטולציות וללא אזרחות עות'מאנית‪.‬‬

‫‪ .3‬פקודת הגירוש וחובת התעתמנות – ב‪ 31.10.1914-‬ראש הצבא הטורקי בא"י‬

‫והמושל הכללי – שליט מחוז סוריה וא"י ‪ -‬ג'מאל פחה‪ ,‬נתן פקודה להגלות את כל‬
‫"נתיני האויב" – אותם יהודים שבאו לא"י מארצות אירופה‪ ,‬שהפכו לאויבותיה עם‬
‫הצטרפותן למלה"ע ה‪ ,1-‬לצד מדינות ההסכמה‪ .‬מי שבחר להישאר‪ ,‬חויב להפוך‬
‫לאזרח ע ות'מאני‪ ,‬ולהתגייס לצבא הטורקי‪ .‬היהודים שהתעתמנו‪ ,‬גויסו לצבא‬
‫בתנאים קשים ומשפילים‪.‬‬

‫‪ .4‬מכת ארבה (אפריל ‪ – )1915‬מכת הארבה גרמה נזק כבד ליבולי השדות‪,‬‬
‫שהושחתו לחלוטין‪ ,‬יהודים רבים החלו לסבול מרעב‪ ,‬ממחלות‪ ,‬שנגרמו ע"י‬
‫הארבה וגזרת השלטון שחייבה כל נתין מעל גיל ‪ 15‬ללקט למעלה מ‪ 70-‬ק"ג ביצי‬
‫ארבה ולא‪ ,‬ייקנס כספית‪.‬‬

‫קשיים ייחודיים כנגד היהודים‪ ,‬לא כדת‪ ,‬אלא כלאום = גזרות אנטי ציוניות‪:‬‬

‫‪ .1‬שורת חוקים אנטי ציוניים‪ :‬הטורקים חששו שהיהודים ינצלו את‬

‫מעורבות האימפריה במלחמה לשם התקוממות לאומית‪ ,‬ולכן פעלו‬
‫לדיכוי הפעילות הלאומיות של היהודים‪ .‬השלטון לא פגע ביהודים‬
‫כעדה דתית‪ ,‬אלא ביקש לנטרל כל אפשרות לתקומה לאומית‬
‫באמצעות‪ :‬איסור הנפת הדגל הציוני‪ ,‬איסור השימוש בשלטים‬
‫עבריים בתל אביב‪ ,‬איסור השימוש בבולי קק"ל‪ ,‬סגירת מוסדות‬
‫ציוניים כמשרד הארץ‪-‬ישראלי ובנק אנגלו‪-‬פלסטינה היהודי‪,‬‬
‫איסור קיום שמירה עברית במושבות היהודיות‪ ,‬איסור שימוש‬
‫בשפה העברית או ביידיש‪ ,‬איסור מכירת קרקעות ליהודים‪ ,‬הטלת‬
‫מס מיוחד לצרכי מלחמה‪ ,‬שרושש את היהודים והציבם על סף‬

‫‪34‬‬
 ‫העוני‪ ,‬גזלת יבולים ובהמות מן היישוב לצורכי המלחמה ועריכת‬
‫משפטי ראווה למנהיגי היישוב היהודי‪.‬‬

‫‪ .2‬גירוש מנהיגים ועסקנים ציוניים‪:‬‬

‫מנהיגים ציוניים כ‪:‬דוד בן גוריון‪ ,‬יצחק בן צבי‪ ,‬ד"ר בוגרשוב ונוספים‪,‬‬
‫נדרשו לעזוב את הארץ‪ ,‬בנימוק כי פעילותם הציונית‪ ,‬מסכנת את המשך‬
‫אינטרסיה של האימפריה העות'מאנית לבסס את שליטתה על א"י וכי יש‬
‫לראות בפועלם בארץ פעולת בגידה באימפריה‪ .‬מספר המגורשים והעוזבים‬
‫את הארץ נע בין ‪ 15-12‬אלף יהודים‪ ,‬רבים מהם הוגלו לאלכסנדריה‬
‫שבמצרים ומשם עברו לארה"ב ולסוריה‪.‬‬

‫‪ .3‬הגירוש הגדול של יהודי תל אביב ‪-‬יפו – במרץ ‪ ,1917‬עם התקרבות‬

‫הבריטים מכיוון מצרים‪ ,‬לגבול האימפריה העות'מאנית בא"י‪ ,‬נדרשו‬

‫כל היהודים‪ ,‬ללא הבדל נתינות‪ ,‬לעזוב את תל אביב ‪ -‬יפו וסביבותיה‪.‬‬

‫הסיבה לכך הייתה החשש שהיהודים ישתפו פעולה עם הבריטים‬
‫כנגד האימפריה‪ .‬כ‪ 5000-‬איש עזבו את יפו‪ ,‬רובם עברו לגליל‪ ,‬לכפר‬
‫סבא‪ ,‬לירושלים ולפתח תקווה‪.‬‬

‫הסיבות לגזרות (האינטרסים של האימפריה בהטלת הגזרות)‪:‬‬

‫‪ .1‬רצון למנוע את תמיכת היהודים במדינות האויבות של האימפריה‪ ,‬והבטחת‬
‫נאמנותם‪ :‬שליטי האימפריה‪ ,‬חששו‪ ,‬שבשל התנגדותם לציונות‪ ,‬ינסו היהודים‬
‫לשתף פעולה עם בריטניה‪ ,‬שכוחותיה יושבים במצרים‪ ,‬כנגד האימפריה וכך יהפכו‬
‫ל"גיס חמישי" בתוך האימפריה‪.‬‬

‫‪ .2‬רצון לדכא ניסיונות התקוממות לאומית יהודית‪ :‬מנהיגי האימפריה וג'מאל פחה‬
‫חששו שמעורבות האימפריה במלחמה‪ ,‬תעודד את היהודים לנסות להתנתק‬
‫מהאימפריה ולהכריז על עצמאותם‪ .‬מהלך שכזה עלול היה לעורר התקוממויות‬
‫לאומיות נוספות באימפריה וכך לערער את שלמותה ואת יציבותה של האימפריה‪.‬‬
‫באמצעות הגזרות‪ ,‬ביקש‪ ,‬ג'מאל פחה‪ ,‬ליצור הרתעה בקרב היהודים ולהבטיח את‬
‫נאמנותם והשתייכותם לאימפריה‪.‬‬
‫‪ .3‬צורך לרתום את תושבי האימפריה ‪ ,‬ובכללם היהודים‪ ,‬למאמץ המלחמתי ולספק‪,‬‬
‫באמצעות גיוס החובה והחרמות הרכוש‪ ,‬את צרכי הצבא הטורקי לשם ניצחונו‬
‫במלחמה‪.‬‬

‫דרכי ההתמודדות של הישוב עם קשיים אלו‪:‬‬

‫דרך התמודדות עם הקשיים‪ -‬הקמת רשת הריגול ניל"י ‪-‬דרך צבאית‬

‫‪35‬‬
 ‫מחתרת ניל‪:‬י הוקמה ב‪ 1915‬ביוזמתו של אבשלום פיינברג‪ ,‬בן לעלייה ראשונה‪ .‬מרכזה היה בזכרון‬
‫יעקוב‪ ,‬השתתפו בה כ‪ 40-‬חברים‪ .‬בראשה עמד אהרון אהרונסון‪ .‬אחותו שרה‪ ,‬יוסף לישנסקי ועוד‪..‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף חומר מודיעיני‪.‬‬
‫לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל שסבל בזמן המלחמה מרעב ומחלות‪.‬‬ ‫●‬
‫להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ ישראל‪.‬‬ ‫●‬
‫לממש את החזון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫●‬

‫חשיבותה של ניל"י‪:‬‬
‫‪ #‬תרמה לכיבוש הבריטי את הארץ‪ ,‬אם כי ברור שגם אם ניל"י לא הייתה מסייעת‬
‫לבריטים‪ ,‬היו אלה כובשים את א"י‪(.‬העבירה מידע שגרם לבריטים לתקוף את באר‪ -‬שבע‬
‫במקום את עזה וכך נחסכו אבדות רבות)‪.‬‬
‫‪#‬תרמה למאמץ הדיפלומטי להשגת הצהרת בלפור‪.‬‬
‫‪#‬היתה הראשונה ביישוב להבין את המפנה הפוליטי‪ ,‬שיבוא בעקבות הכיבוש הבריטי‬
‫‪#‬דעת קהל עולמית‪ -‬היא היתה הראשונה להעביר ידיעות על סבל היישוב מרדיפות‬
‫התורכים‬

‫‪#‬ניל"י היתה קבוצת המיעוט הראשונה שערערה על סמכות הנהגת היישוב ומרדה‬
‫בדעת הרוב‪ ,‬נקטה בדרכים ושיטות שהצדיקו את עצמם לבסוף‪.‬‬
‫ניל"י – המיתוס וחילוקי הדעות‬
‫למרות התנגדות היישוב היהודי לפעולתו של הארגון‪ ,‬עם השנים נעשו חברי ניל"י‬
‫לגיבורים בתרבות הישראלית‪ :‬הוקמו יישובים על שם הארגון‪ ,‬הוקם מוזיאון ועוד‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬תרומתו הממשית של הארגון הייתה שנויה במחלוקת במשך שנים‪.‬‬
‫מצד אחד‪ -‬הועלו על נס העזתם של חבריו‪ ,‬עמידת הגבורה של שרה אהרנסון בחקירה‬
‫ובעינויים ותרומת הקבוצה לחיזוקו של היישוב הקטן והמדולדל בהביאה לארץ סכומי כסף‬
‫גדולים במטבעות זהב‪ ,‬אשר היו מגיעים תדיר עם האנייה "מנגם"‪.‬‬
‫מאין הכסף? הימים היו ימי המחסור והרדיפות של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והיישוב‬
‫היהודי היה במצב כלכלי קשה מאוד‪ .‬יהודים מרחבי העולם אספו כסף לטובת היישוב‬
‫היהודי‪ ,‬שלחו אותו ארצה והכסף חולק באמצעות ועד ההגירה לאנשי היישוב‪.‬‬
‫מצד שני‪ -‬סיכן גוף מחתרתי זה את היישוב ופעל על דעת עצמו ושלא לפי דעתה של‬
‫הנהגת היישוב‪ ,‬כמו כן לא ברור אם הייתה תרומה מודיעינית ממשית בפעולתו בעבור‬
‫הבריטים‪ .‬המידע שסיפקו חברי ניל"י היה חיוני ומקצועי‪ ,‬אולם בשל קשיים שונים‪ ,‬בעיקר‬
‫טכניים‪ ,‬הפוטנציאל שהיה גלום בארגון לא מומש במלואו – למשל‪ ,‬בשל הזמן הרב שחלף‬
‫מזמן איסוף המודיעין ועד הגעתו לידי הבריטים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי הדבר לא פגם בחשיבותו של הארגון בעיני הבריטים‪ .‬מעבר‬
‫לדיווחים המלאים ורחבי התשתית של אנשי הארגון‪ ,‬ראו בהם הבריטים סוכנים הפועלים‬
‫ממניעים אידיאולוגיים (לעומת יתר הסוכנים אשר נתפסו כפועלים מטעמי תועלת אישית)‬
‫וכמי שבאים לשרת עניין לאומי‪ ,‬ועל כן ראויים לאמון‪ .‬כמו כן לאהרן אהרנסון היה משקל‬
‫אישי גדול בעיני הבריטים והידע העצום שלו על הארץ תרם אף הוא לראייה זו‪.‬‬
‫חודשיים לפני נפילת הרשת העריכו אותה הבריטים כמוקד המודיעין הטוב ביותר שהיה‬
‫להם באותה‬
‫תקופה בארץ ישראל ובסוריה‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫דרכים כלכליות‪ -‬חברתיות (לא למבחן)‪:‬‬
‫*הקמת "הועד להקלת המשבר"‪ :‬הועד‪ ,‬בראשותו של מאיר דיזינגוף‪ ,‬פעל לאיסוף כספים‬
‫מחו"ל‪ ,‬באמצעות הכסף‪ ,‬דאג לקניית חיטה ואפיית לחם‪ ,‬שחולק לנזקקים‪.‬‬
‫הועד קנה תוצרת מהמושבות‪ ,‬הקים מטבחים ציבוריים מוזלים וסייע למובטלים במציאת‬
‫מקורות פרנסה והענקת הלוואות‪.‬‬

‫‪.3‬הצהרת בלפור‪:‬‬

‫רקע‪:‬‬

‫"הצהרת בלפור" היא הודעה רשמית של ממשלת בריטניה‪ ,‬אשר ניתנה לתנועה הציונית ב‪-‬‬
‫‪ .2.11.1917‬ההצהרה היא חלק ממכתב ששלח הלורד בלפור‪ ,‬שר החוץ של בריטניה‪,‬‬
‫לידידו היהודי – הברון רוטשילד‪ ,‬אשר התבקש להעביר את תוכנה לידיעת התנועה‬
‫הציונית‪.‬‬

‫ההצהרה ניתנה לאחר פעילות ממושכת של המנהיג הציוני חיים וייצמן ושל מנהיגים‬
‫נוספים‪ ,‬אשר נמשכה שלוש שנים‪.‬‬
‫וייצמן שם לו למטרה להשיג ממשלת בריטניה הודעה רשמית על תמיכה בהגשמת הרעיון‬
‫הציוני בא"י‪ ,‬וזאת לאחר שניבא כי האימפ' העו'תמאנית‪ ,‬ששלטה על א"י‪ ,‬תתמוטט‬
‫ובריטניה תתפוס את מקומה בא"י‪ ,‬לשם כך נפגש וייצמן עם מנהיגים בריטיים אוהדי‬
‫הציונית‪ :‬הלורד בלפור – שר החוץ והרברט סמואל – שר יהודי בממשלת בריטניה‪.‬‬
‫בשם התנועה הציונית הציג וייצמן בפני הבריטים שתיים עשרה טיוטות של ההצהרה‬
‫המבוקשת‪ ,‬עד אשר פורסמה ע"י הבריטים ההצהרה הסופית‪.‬‬

‫תוכן ההצהרה‪:‬‬

‫"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י‪ ,‬ותעשה מיטב‬
‫מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו‪( ,‬התנייה‪ ]1[ ):‬תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר‬
‫העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בא"י‪ ]2[ ,‬או‬
‫בזכויות ובמעמד מדיני מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת"‬

‫ההבדלים בין תוכן הטיוטות הציונית ובין נוסחה הסופי של ההצהרה‪:‬‬

‫‪37‬‬
 ‫‪ .1‬בטיוטה הציונית נכתב שארץ ישראל כולה היא הבית הלאומי יהודי‪ ,‬בעוד‬
‫שבהצהרה מוזכרת הקמת הבית הלאומי בא"י‪ ,‬ניסוח שיכול להתפרש גם בכל א"י‬
‫וגם רק בחלקה‪.‬‬

‫‪ .2‬בטיוטה נכתב שבריטניה תדון בהקמת הבית הלאומי היהודי עם ההסתדרות‬

‫הציונית‪ ,‬כנציגת העם היהודי‪ .‬בהצהרה לא הוזכרה כלל ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫בריטניה לא התחייבה לקיים התייעצויות עם היהודים לגבי בניין הבית הלאומי‬
‫ופתרה את עצמה בבקשתו של בלפור‪ ,‬כי רוטשילד‪ ,‬יעדכן את ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫בפרטי ההצהרה‪.‬‬

‫‪ .3‬בטיוטה הציונית‪ ,‬לא הוזכרו הערבים ולא הוזכרו יהודי הגולה‪ ,‬שתי קבוצות‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫הולידו את שילובם של שני תנאים מגבילים במתן ההצהרה‪.‬‬

‫המניעים (האינטרסים) הבריטיים למתן ההצהרה‪:‬‬

‫‪ .1‬ניסיון בריטי להתחמק מן ההתחייבויות הקודמות ולהבטיח את שליטתם על‬

‫א"י‪ :‬במסגרת פעולות בריטניה לגבש בריתות‪ ,‬שיסייעו בידיה לנצח את האימפ'‬
‫העות'מאנית‪ ,‬יזמה בריטניה את "אגרות חוסיין‪-‬מקמהון" ואת חתימת הסכמי‬
‫"סייקס‪-‬פיקו"‪:‬‬
‫אגרות חוסיין – מקמהון‪ :‬חלופת מכתבים‪ ,‬שבהם הובטח לערבים‬
‫באיזור ירדן‪ ,‬בראשותו של מנהיגם‪ ,‬חוסייני‪ ,‬כי תמורת מרידה‬
‫בטורקים‪ ,‬פעולה שתחליש אותם מבית ותקל על לחימת בריטניה‬
‫בגבולות א"י‪ ,‬יקבל חוסייני את האפשרות להקים מדינה ערבית‬
‫בין הים התיכון ובין המפרץ הפרסי‪.‬‬
‫הסכמי "סייקס‪-‬פיקו"‪ :‬הסכם בין בריטניה וצרפת‪ ,‬ולפיו הן‬
‫תחלקנה בין שתיהן את שטחי האימפ' העותמאנית‪ ,‬לאחר‬
‫שיצליחו להביסה‪ .‬ע"פ ההסכם‪ ,‬חלוקת השטח‪ ,‬תתבצע מא"י‪,‬‬
‫כאשר בריטניה תקבל את החלק שמאיזור חיפה ודרומה ואילו‬
‫צרפת‪ ,‬תקבל את השטח מאיזור חיפה וצפונה‪.‬‬
‫בשני הסכמים אלו הייתה אמורה בריטניה לאבד את אחיזתה ושליטתה על א"י ולכן‪,‬‬
‫בניסיון‪ ,‬להבטיח את המשך שליטתה‪ ,‬החליטה להפר את התחייבויותיה הקודמות‪ ,‬בתירוץ‪,‬‬
‫כי בכוונתה לעזור ולתמוך ביהודים להקים בית לאומי יהודי בא"י‪ .‬בריטניה האמינה כי‬
‫בית לאומי היהודי בא"י‪ ,‬יעצור את כוונות ההתפשטות של צרפת לאיזור וכי היהודים יהיו‬
‫בעלי ברית נאמנים יותר‪ ,‬מאשר הערבים‪ ,‬בהמשך שלטונה של בריטניה על א"י‪ .‬לדעת‬
‫ההיסטוריונית א' שפירא‪ ,‬המדינאים הבריטים העדיפו את הציונים‪ ,‬על פני הערבים‪ ,‬שכן‬
‫ניתוק בין א"י הציונית ובין סוריה הערבית‪ ,‬תאמה את האינטרסים הבריטיים‪ ,‬שחששו‬
‫מהכללת א"י במדינה סורית ערבית גדולה‪ ,‬שהייתה תחת חסות צרפתית‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫‪ . 2‬רצון לרתום את דעת הקהל היהודית ברוסיה ובארה"ב‪ ,‬כאמצעי לחץ לצירופן למלחמה‬
‫לצד בריטניה‪ :‬בריטניה האמינה כי ליהודים יש השפעה גדולה בארה"ב והאמינו‪ ,‬כי אם‬
‫יהיה ליהודים אינטרס בנצחונה של בריטניה‪ ,‬הם יפעילו את השפעתם ולחצם על הממשל‬
‫האמריקני ויעודדו אותו לחבור אל בריטניה במלחמה ולסייע בידה לנצח‪.‬‬
‫גם ליהודי רוסיה ייחסה בריטניה השפעה רבה‪ .‬בריטניה האמינה‪ ,‬כי לחצם של יהודי רוסיה‬
‫על השלטון הקומוניסטי ברוסיה‪ ,‬שבו תמכו והשתתפו יהודים רבים‪ ,‬יצליח למנוע את‬
‫פרישתה של רוסיה מהמלחמה ולהשאירה כחלק ממדינות ההסכמה‪ .‬מתן ההצהרה‪ ,‬אמור‬
‫היה‪ ,‬ליצור אמצעי לחץ על היהודים למצות את השפעתם על שלטונות אלו‪.‬‬

‫‪ .3‬השמועות על כוונות גרמניה לפרסם הצהרה התומכת ברעיון הציוני‪ :‬בריטניה חששה‪,‬‬
‫שגרמניה תיתן הצהרה משלה ליהודים‪ ,‬ולפיה היא תתמוך בכוונת היהודים להקים מדינה‬
‫יהודית בארץ ישראל‪ ,‬מה שיביא לתמיכת היהודים בגרמניה‪ .‬הבריטים חששו מדריסת רגל‬
‫של גרמניה במזה"ת‪ ,‬לאורך חופי הים התיכון ובסמיכות לתעלת סואץ‪ .‬הצהרת בלפור‬
‫נועדה להקדים את גרמניה ולהבטיח את המשך תמיכת היהודים בבריטניה‪.‬‬

‫הקשיים במתן ההצהרה‪:‬‬

‫‪ .1‬חלק מהשרים הבריטיים לא העריכו את הציונות ואת תרומת היהודים למאמץ‬

‫המלחמתי הבריטי ולכן התנגדו למתן ההצהרה זו ליהודים‪.‬‬

‫‪ .2‬משרד החוץ הבריטי חשש מתגובות קיצוניות מצד הערבים‪ ,‬למתן א"י ליהודים‬
‫לצורך בהקמת בית לאומי יהודי‪ ,‬בייחוד על רקע נסיגתה של בריטניה‬
‫מהתחייבויותיה באגרות חוסיין מקמהון‪.‬‬

‫‪ .3‬יהודים בריטיים אנטי ציוניים‪ ,‬שחששו כי יאבדו את מעמדם וזכויותיהם בבריטניה‬

‫ויידרשו לעזוב אותה ולהגר לא"י‪ ,‬הפעילו לחצים על הממשל‪ ,‬שלא להעניק את‬
‫ההתחייבות‪ .‬בריטניה פתרה קושי זה‪ ,‬לאחר שהבטיחה את המשך זכויותיהם כתנאי‬
‫מגביל בהצהרה‪.‬‬

‫‪ .4‬מוגבלות ההצהרה‪ :‬נוסחה של ההצהרה היה מעורפל וכוללני מדי‪ ,‬מה שניתן היה‬
‫לפרשנות שונה ע"י כל אחד מהצדדים ושימש כפתח להתנערות בריטניה‬
‫מהתחייבויותיה‪ :‬היהודים פירושו את המונח "בית לאומי" כמדינה יהודית‪ ,‬בעוד‬
‫שבריטניה‪ ,‬תסייג זאת למעין שלטון עצמי בחסות בריטית וכך גם לגבי השימוש‬
‫במונח "בא"י"‪ ,‬היהודים יפרשו זאת כקבלת כל ארץ ישראל‪ ,‬בעוד שבריטניה‬
‫תפרש מושג זה‪ ,‬במובן מצומצם יותר ותתכוון רק לחלק כלשהו מא"י‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬לא היה ברור למה מתכוונת בריטניה בציינה כי יש להבטיח את זכויות‬
‫הערבים‪ ,‬על אילו זכויות מדובר וכיצד‪ ,‬תבטיח את זכויות היהודים שיבקשו‬
‫להישאר בגולה‪.‬‬

‫חשיבות ההצהרה‪:‬‬

‫‪39‬‬
‫‪ .1‬הגשמת השאיפה המרכזית של התנועה הציונית‪ :‬לראשונה‪ ,‬מעצמה בינ"ל מפרסמת‬
‫את תמיכתה והכרתה בקשר שבין עם ישראל וא"י‪ ,‬מפרסמת את תמיכתה להקמת‬
‫בית לאומי יהודי בא"י ואת רצונה לסייע בהקמתו‪ .‬ההצהרה תעוגן‪ ,‬בהמשך‪ ,‬גם‬
‫בכתב המנדט‪ ,‬ותהפוך להתחייבות בינלאומית רחבה לעם היהודי‪.‬‬

‫‪ .2‬לראשונה הוכרה התנועה הציונית כגוף מייצג של היהודים‪ ,‬זאת לאור המגעים‬
‫שניהלה ההסתדרות הציונית עם הממשלה הבריטית על נוסח ההצהרה ולאור‬
‫בקשתו של בלפור מרוטשילד‪ ,‬שיעדכן את התנועה הציונית בתוכן ההצהרה‪.‬‬

‫‪ .3‬ההצהרה איחדה את יהודי העולם ונתנה להם אתגר חדש לעלות לא"י ולהקים בה‬
‫את הבית הלאומי היהודי‪.‬‬

‫‪ .4‬הרעת היחסים בין היהודים והערבים‪ :‬בעקבות ההצהרה ועל רקע הניסיונות‬
‫לממשה‪ ,‬יורעו היחסים בין היהודים והערבים ויתעורר מאבק אלים של הערבים‬
‫ביהודים בשאיפה למנוע את מימוש ההצהרה‪.‬‬

‫משמעות ההצהרה לקבוצות האוכלוסייה השונות‪:‬‬

‫יהודים‪-‬ציונים‪ :‬יהודים אלו שמחו על הצלחת התנועה הציונית להשיג הכרה בינ"ל‪ ,‬ע"י‬
‫מעצמה חשובה כבריטניה‪ ,‬בשאיפות הציוניות היהודיות והאמינו כי תוך פרק זמן קצר‪,‬‬
‫תושג העצמאות היהודית‪ .‬חלקם אף יגבירו את תמיכתם בבריטים והתגייסו לגדודים‬
‫העבריים‪ ,‬שנלחמו לצד הבריטים‪.‬‬

‫יהודים לא‪-‬ציוניים‪ :‬חששו מפגיעה במעמדם האזרחי והאישי בעקבות פרסום ההצהרה‪ ,‬הם‬
‫יחששו כי מתן ההצהרה‪ ,‬יעודד את האנטישמיים בארצות השונות‪ ,‬לדרוש את גירושם‬
‫לא"י‪ ,‬מה שיגרום לפגיעה בחייהם ובמעמדם הגבוה בארצות בהם חיו‪.‬‬

‫ערבים‪ :‬ראו בהצהרה סתירה להבטחה של בריטניה שנמסרה להם באגרות חוסיין‪-‬מקמהון‬
‫וחששו למעמדם באיזור‪ ,‬אם תוגשם ההצהרה‪ ,‬שכן התיישבות היהודים בא"י‪ ,‬תמנע את‬
‫המשך שליטתם בארץ‪ ,‬את זכאותם עליה ותסכן את מקורות פרנסתם ושליטתם על‬
‫האדמות‪.‬‬

‫‪ -‬הצהרת בלפור‪ ,‬זכתה לתוקף בינ"ל‪ ,‬בועידת סן רמו (‪ )1920‬בה דנו בחלוקת שטחי‬
‫האימפריה העות'מנית שפורקה‪ ,‬וחלוקתם של בריטניה וצרפת‪ .‬על א"י הוטל שלטון מנדט‬
‫בריטי‪ ,‬שנמשך עד הקמת המדינה ב‪.1948-‬‬

‫‪40‬‬
 ‫סעיף ה'‪ :‬ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה – קווי דמיון וקווי שוני בין התנועה‬
‫הציונית לבין תנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה‪.19-‬‬

‫קווי דימיון‪:‬‬

‫‪ .1‬הנהגה כריזמטית‪ ,‬משכילה וחילונית ‪ -‬בכל התנועות‪ ,‬כולל זו היהודית‪,‬‬

‫בולטים מעמדם והשפעותיהם של מנהיגים אינטלקטואלים כסופרים‪,‬‬
‫משוררים‪ ,‬הוגי דעות אשר חזונם מהווה מנוף ויעד לפעולת התנועות‪.‬‬
‫הכרה במנהיגות החדשה‪ ,‬המשכילה‪ ,‬על פני מעמד המנהיגים הדתיים‬
‫שמעמדם הבלתי מעורער בעבר‪ ,‬החל להישחק (אם כי כוחם והשפעתם על‬
‫חלק מהאוכלוסייה עדיין היה רב ומשמעותי)‪ .‬מנהיגים אלו קראו תיגר על‬
‫הסדר הקיים‪ ,‬ושאפו לשנותו באמצעות הובלת המאבק לאחדות ולעצמאות‬
‫לאומיים‪ .‬בקרב היהודים היה זה הרצל‪ ,‬בעוד שבתנועות אחרות היו אלה‬
‫מנהיגים כגריבלדי ומאציני (האיטלקיים)‪ ,‬איפסילנטי וקפודיסטריאס‬
‫(היווניים)‪ ,‬ביסמארק (הגרמני) ועוד‪..‬‬

‫‪ .2‬המטרה והכרה ביעד פוליטי חדש‪ -‬כל התנועה‪ ,‬ובהן היהודית‪ ,‬שאפו‬
‫להקמת מסגרת לאומית חדשה וריבונית והתנגדו להמשיך ולהיות חלק‬
‫אינטגרלי או אוטונומי באימפריות הקיימות‪ .‬כל התנועות‪ ,‬כולל זו היהודית‪,‬‬
‫הכירו בזכויותיו הטבעיות של כל לאום‪ ,‬להיות עצמאי במולדתו‬
‫ההיסטורית ועל כן דגלו בהחייאת זהותו הלאומית סביב המרכיבים‬
‫המייחדים אותו כשפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬זיקה לטריטוריה וכדומה‪ .‬כך למשל פעלו‬
‫האיטלקים באמצעות תנועת "איטליה הצעירה" לשחרור מעול הכיבוש‬
‫האוסטרי והצרפתי‪ ,‬היוונים פעלו באמצעות ה"טיירות" לשחרור מעול‬
‫הכיבוש העות'מאני והיהודים התלכדו סביב התנועה הציונית להשגת א"י‬
‫שהייתה תחת כיבוש טורקי ולאחר מכן שלטון מנדט בריטי‪.‬‬

‫‪ .3‬השענות על סיוע בינ"ל‪ :‬התנועה הלאומית האיטלקית קיבלה סיוע מצרפת‬

‫ואילו היוונים קיבלו סיוע מבריטניה ומצרפת‪ .‬תנועות לאומיות אחרות‬
‫דוגמת הפולנים וההונגרים‪ ,‬שלא קיבלו סיוע בינ"ל – נכשלו במאבקם‪.‬‬
‫היהודים‪ ,‬כשאר התנועות‪ ,‬הבינו את נחיצות התמיכה והסיוע הבינ"ל‪ ,‬ועל‬
‫כן פעלו להשגת הכרה בינ"ל באמצעות פעילות דיפלומטית שניהל הרצל‬
‫מול הגרמנים‪ ,‬העות'מאנים‪ ,‬הרוסים והבריטים‪ ,‬למרות כישלון המגעים‬
‫בהשגת המטרה הסופית של הכרה במדינה יהודית ריבונית בא"י‪.‬‬

‫קווי שוני‪:‬‬

‫‪41‬‬
 ‫‪ .1‬פיזור היהודים בעולם והיעדר כל סממנים של לאום‪ :‬בניגוד למיעוטים‬
‫באירופה‪ ,‬שחיו כולם בשטח טריטוריאלי אחד מוגדר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬המיעוט‬
‫הקרואטי‪ ,‬המיעוט האסטוני וכו'‪ ,‬הלאום היהודי חי במספר מקומות ולא‬
‫היה מרוכז בשטח אחד‪ :‬היהודים היו פזורים בכל מדינות אירופה‪ ,‬ובניגוד‬
‫לעמים האחרים‪ ,‬הם נאבקו על שטח‪ ,‬שהם אינם יושבים בו והוא מרוחק‬
‫ממקום מושבם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בעקבות הפיזור לא היו ליהודים כל הסממנים והמאפיינים של‬
‫"לאום" – ליהודים לא הייתה שפה אחת‪ ,‬לא טריטוריה אחת בה ישבו רוב‬
‫היהודים‪ ,‬לא שלטון עצמאי משלהם‪ ,‬למעט היסטוריה משותפת‬
‫ודת משותפת‪.‬‬

‫‪ .2‬דרכי הפעולה‪ :‬עמי אירופה ביקשו לממש את שאיפותיהם באמצעות מאבק‬

‫דמים בשדה הקרב‪ .‬התנועה הציונית ניהלה את מאבקה באמצעות דרכים‬
‫דיפלומטיות ובאמצעות הגירה‪ .‬רק בשלבים מאוחרים יותר החל מאבק‬
‫הדמים על א"י‪.‬‬

‫‪ .3‬ריבוי ההתנגדויות "מבית" ‪ -‬בקרב היהודים עצמם‪ :‬הרעיונות הציוניים‬

‫עוררו התנגדות רבה בקרב חלקים מהעם היהודי עצמו‪ :‬החרדים – ראו‬
‫בציונות כפירה באל והתנגדו לכל גאולה שאינה בידי שמיים‪ .‬היהודים‬
‫המשתלבים – התנגדו לציונות מחשש שהצלחתה תערער את מעמדם‬
‫והישגיהם במדינות השונות וכי הקמת מדינה יהודית תוביל לגירושם‬
‫ממדינות אלו ל"מדינתם" הלאומית‪ .‬ה"בונדיסטים" – התנגדו ללאומיות‬
‫היהודית‪ ,‬שכן ראו ביהודים כחלק מהעמים בקרבם הם חיים‪ ,‬ולכן הסתפקו‬
‫בהשגת אוטונומיה תרבותית ליהודים בתוך הארצות בהם חיו‪.‬‬

‫ברוב התנועות הלאומיות התרכזה ההתנגדות מ"בית" ע"י אנשי הדת שמחו‬
‫על אופייה החילוני של התנועה הלאומית‪ ,‬אך לרוב תמכו במטרת התנועה‬
‫הלאומית ולעיתים אף פעלו בשורותיה‪ ,‬דוגמת הפטריארך של קושטא‬
‫היווני‪ ,‬שהחליף את המנהיג הצבאי של המרד ‪ -‬איפסילנטי‪ ,‬לאחר נפילתו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בניגוד ליהודים‪ ,‬הייתה הבורגנות (מקביליהם של היהודים‬
‫המשתלבים) אלו שהניעו‪ ,‬קידמו ותמכו במאבק לעצמאות‪ ,‬בעוד‬
‫שהבורגנות היהודית התנגדה למהלך מחשש לאובדן מעמדה בארצות‬
‫בהם חיו‪.‬‬
‫בקרב היהודים ריבוי המתנגדים מנימוקים שונים (דתיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ותרבותיים) ועוצמת התנגדותם יצרו את ההבדל בין התנועות‬
‫הלאומיות השונות לזו הציונית‪.‬‬

‫‪42‬‬