‫פרק ב'‪ :‬עידן הנאורות‪ /‬תקופת ההשכלה )ע"מ ‪(21-35‬‬

‫הנושא‪:‬‬
‫תקופת הנאורות‪ /‬ההשכלה‬

‫דלתון‬
‫המקום‪ :‬אירופה‬ ‫היסטורי‬ ‫הזמן‪:‬‬
‫) צרפת – פריס(‬ ‫המאה ה‪18-‬‬

‫הדמויות‪:‬‬
‫הוגי הדעות‪ /‬המשכילים‪ /‬הפילוסופים‪ /‬מחוללי הנאורות‪:‬‬
‫עמנואל קאנט‬ ‫‪‬‬
‫וולטר‬ ‫‪‬‬
‫גו'ן לוק‬ ‫‪‬‬
‫שרל דה מונטסקייה‬ ‫‪‬‬
‫ז'ן ז'ק רוסו‬ ‫‪‬‬

‫מיפוי הפרק‪:‬‬

‫הנאורות ורעיונותיה‬
‫הנאורות והמדינה‬ ‫הנאורות והדת‬ ‫הנאורות והפצתה‬
‫)ע"מ ‪(28-33‬‬ ‫)ע"מ ‪(25-27‬‬ ‫)ע"מ ‪(21-24‬‬
‫אחרי‬ ‫=‬ ‫לפני‬ ‫הכנסיה מול הנאורים ‪/‬‬
‫*המלך שולט וכל * אדם קובע את‬ ‫המשכילים‬ ‫מהי תנועת ההשכלה?‬ ‫‪‬‬
‫גורלו בעזרת השכל‬ ‫מי היו הוגי הדעות‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫הפילוסופים‪ /‬המשכילים‬
‫* הפרדת רשויות‬ ‫*הסמכויות היו‬ ‫בתקופת הנאורות?‬
‫מצויות בידיו‬ ‫כיצד הופצו הרעיונות‬ ‫‪‬‬
‫שרל דה‬ ‫ובידי הכנסיה‪.‬‬ ‫החדשים‪ ,‬שהועלו‬
‫מונטסקיה‬ ‫בתפיסה זו?‬

‫*אין הפרדת‬
‫רשויות‪.‬‬
‫וולטר – "סובלנות דתית"‬
 ‫*השכלה = שכל‬
‫*אדם נאור= אדם משכיל‪ ,‬חכם‪ ,‬נבון‪ ,‬פיקח‪.‬‬

‫תנועת ההשכלה )מחוללי הנאורות( – מהי?‬

‫תנועת ההשכלה היא תנועה רוחנית וחברתית‪ ,‬שפעלה במאות ‪ 17-18‬באירופה‪.‬‬

‫אנשיה נקראו רציונליסטים )רציו=שכל(‪.‬‬
‫תנועה זו הציבה במרכזה את שכלו ובינתו של האדם‪ .‬האדם הוא בעל שכל והיגיון ולכן עליו להשתמש בו‬
‫בתבונה ולא בעזרת האמונה והרגש‪ ,‬על‪-‬מנת לבחון את העולם הסובב אותו‪.‬‬
‫האדם יכול לשקול את מעשיו בכוחות עצמו – חרות המחשבה‪ ,‬ולכן אסור לו לפעול ע"פ מה שבעלי‬
‫סמכות‪ ,‬כמו השליט או אנשי הכנסייה מכתיבים לו‪ ,‬אלא לשפוט כל עניין ע"פ התבונה‪ :‬ע"פ השכל‬
‫וההיגיון ולנקוט עמדה עצמאית‪ .‬אדם כזה שיש לו אומץ לחשוב באופן עצמאי ולהטיל ספק בדעות‬
‫ובאמונות המקובלות הוא בן חורין‪.‬‬
‫לטענתם של המשכילים הנאורים ‪ ,‬המדינה נוצרה כדי לספק רק את הצרכים החילוניים של אזרחיה –‬
‫חופש‪ ,‬בריאות ורכוש ואסור לה להתערב בדתם של האזרחים‪.‬‬
‫התנועה שאפה לשנות את המציאות הפוליטית‪ ,‬החברתית והדתית‪ ,‬הקיימת באירופה בעקבות תפיסה זו‪.‬‬
‫עמדתם של המשכילים היא מהפכנית משום שעד ימי ההשכלה דת המדינה היתה דת‬
‫השליט והוא והכנסייה קבעו לאזרחים כיצד לנהוג‪.‬‬

‫מי היו מחוללי הנאורות‪/‬המשכילים?‬

‫הוגי הדעות או המשכילים נקראו גם פילוסופים‪ .‬היו ביניהם סופרים‪ ,‬אנשי מדע וכן יוצרים בתחומי‬
‫התיאטרון‪ ,‬המוסיקה והאומנות‪.‬‬
‫הם היו בעלי השכלה רחבה ובעיניהם האדם האידיאלי הוא בעל השכלה רחבה‪ ,‬סקרן המבקש לתקן את‬
‫החברה‪.‬‬

‫סיסמתם ‪ ":‬העז לדעת! אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך!" עמנואל קאנט ‪1784‬‬

‫כיצד הופצו רעיונותיהם?‬

‫המשכילים פרסמו את דעותיהם בעיתונים‪ ,‬בכתבי עת‪ ,‬בספרים‪ ,‬באנציקלופדיות וגם באמצעות אגודות‪.‬‬
‫הם נהגו להיפגש במועדונים‪ ,‬בבתי קפה ובבתים פרטיים )"סלוניים"( ובמהלך המפגשים הם קראו יצירות‬
‫ספרות‪ ,‬האזינו לנגינה‪ ,‬דנו בהצגות תיאטרון ובענייני השעה‪.‬‬
 ‫הנאורות והדת )עמודים ‪(25-26‬‬

‫המשכילים ביקרו את הכנסייה והדת‪ .‬וולטר היה משכיל‪ ,‬שביקר את הכנסייה והדת ונאבק למען סובלנות‬
‫דתית‪ .‬הוא פעל להגנת אנשים‪ ,‬שנפגעו מן הכנסייה‪.‬‬
‫ההבדלים בין תפיסת הכנסייה לבין תפיסותיהם של המשכילים מצויים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫הנאורים‪/‬המשכילים‬ ‫הכנסייה והדת‬

‫חרות המחשבה – חשיבה עצמית של האדם ולא‬
‫להסתמך על אמונות או דעות קדומות‬
‫מאמינים ברעיון הקדמה‪.‬‬
‫האדם משתמש בשכלו ובתבונתו כמי שמסוגל‬
‫להיות אחראי לחייו ולבנות עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫מחנכת לאמונות טפלות ודעות קדומות ובכך אינה‬
‫מעודדת חשיבה עצמית‬
‫האדם חסר אונים וגורלו נקבע ע"י כוחות‬
‫חיצוניים – ע"י האל וכוהני הדת‪.‬‬
‫אי‪-‬ציות לכנסיה נחשב לחטא‪.‬‬

‫האל מהרגע שברא את העולם אין הוא מתערב‬
‫בפעילותו‪.‬‬
‫דורשים סובלנות דתית ‪ -‬השליט והכנסייה אינם‬
‫רשאים לכפות אמונה דתית על שום אדם‪ ,‬לשלול‬
‫ממנו זכויות ולהענישו בגלל אמונתו‪.‬‬
‫מכירים בכך‪ ,‬שלכל אדם מגיעות זכויות – הזכות‬
‫לחיים‪ ,‬הזכות לחירות והזכות לקניין )רכוש(‬
‫ועקרון שוויון הזכויות לכל בני האדם‪.‬‬
‫השכל מעל מצוות הדת – אין מקום לאמונה‬
‫עיוורת‬
‫ה' משגיח על בני האדם ועל מעשיהם‪ ,‬דואג להם‬
‫ונותן גמול לצדיק ועונש לרשע‪.‬‬
‫הכנסייה והשליט כופים את האמונה הדתית על כל‬
‫בני האדם ובכך שוללת את זכויותיהן הטבעיות‬
‫של בני האדם‪.‬‬
‫פגיעה בזכויות הטבעיות של האדם‬
‫אמונה עיוורת בדת‬
 ‫הנאורות והמדינה )ע"מ ‪(28-34‬‬
‫אחרי הופעת תנועת ההשכלה בעידן‬
‫הנאורות‬
‫מונטסקיה מציע הפרדת רשויות –‬
‫לדעתו יש להפריד בין זרועות השלטון וליצור‬
‫איזון ביניהן‪.‬‬
‫שלושת תפקידי השלטון – החקיקה‪ ,‬המשפט‬
‫והביצוע‪ ,‬מן הצדק שלא ימצאו כולן בידיו של‬
‫השליט‪ ,‬אלא ימסרו לגופים נפרדים‪.‬‬
‫גופים אלו יאזנו ויבלמו זה את זה ובדרך זו ימנעו‬
‫מרשות אחת להשתלט על האחרות‪.‬‬
‫ע"פ המשכיל ג'ון לוק ההכרעות צריכות להתקבל‬
‫ברוב קולות‪ ,‬בשונה מהמשטר האבסולוטי‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬צריכה להתקיים הפרדה בין רשויות‬
‫השלטון‪.‬‬
‫ובנוסף השלטון צריך להבטיח את הזכויות‬
‫הטבעיות של בני האדם‪ ,‬כלומר השלטון מתחייב‬
‫להגן על החיים‪ ,‬על החירות )החופש( ועל הרכוש‬
‫של כל הנתינים‪.‬‬
‫לפני תקופת ההשכלה ‪ /‬עידן הנאורות–‬
‫הכנסייה והדת‬
‫המלך הוא השליט היחיד וכל הסמכויות היו‬
‫נתונות בידיו‪.‬‬
‫אין הפרדת רשויות – המלך הוא המחוקק היחיד‪,‬‬
‫השופט העליון ובידיו היו נתונות כל סמכויות‬
‫הביצוע‪.‬‬
‫זהו משטר אבסולוטי )מוחלט( – שבו הכוח‬
‫מרוכז בידי הריבון‪ .‬והוא בלבד הקובע‪.‬‬
‫השליט ראה עצמו כמי ששולט בחסד האל ולכן‬
‫כפוף לאל וחייב דין וחשבון רק לו‪.‬‬
‫בשלטון זה ישנה פגיעה בחירות האזרח‬
‫ובזכויות הטבעיות שלו – מעצם לידתו‬
‫הזכות לחיים‪ ,‬הזכות לחירות והזכות לקניין‬
‫)רכוש(‪.‬‬
 ‫ז'ן ז'ק רוסו –אמנה חברתית וריבונות העם‬
‫הסופר והפילוסוף הצרפתי רוסו האמים שבני האדם כורתים "אמנה חברתית"‪ .‬על‪ -‬פיה כל פרט מוותר‬
‫על רצונו הפרטי ומסכים לקבל עליו את הרצון הכללי של החברה ולקיים את החלטותיה‪.‬‬
‫הרצון הכללי הוא הרצון המאוחד של כל הפרטים‪ ,‬כלומר‪ :‬הוא הרצון האמיתי של כל יחיד ויחיד ומותר‬
‫לכפות אותו על המתנגד לקבלו‪ ,‬כי הוא טובת הכלל‪.‬‬
‫מקור כוחו של השלטון הוא בעם ולא באל‪.‬‬
‫האזרחים הם הריבונים והמלך תפקידו לבצע את הרצון הכללי של העם‪.‬‬
‫רוסו העניק לעם את הסמכות של המלך האבסולוטי – "ריבונות עם"‪.‬‬

‫השליט הנאור – )ע"מ ‪(30-32‬‬

‫כל סמכויות השלטון רוכזו בידי המלך‪ ,‬אך הוא ניסה להעניק תנאים טובים יותר לאזרחיו‪.‬‬
‫השליט הנאור התחייב לפעול בתבונה ומתוך דאגה לאזרחיו ולא לתועלתו האישית‪.‬‬
‫במשטר כזה השליט השתדל ליעל את מערכת השלטון ולקדם את החינוך ואת ההשכלה במדינה‪.‬‬
‫"פרידריך הגדול" בפרוסיה נקרא שליט נאור‪ ,‬מכיוון שהצהיר כי הוא משרתה הראשון של המדינה‪.‬‬
‫לדבריו המלך נתון לביקורת מצד עמו ועליו להתנהג כאילו בכל רגע ורגע הוא מחויב למסור לאזרחיו דין‬
‫וחשבון על פעולותיו‪.‬‬
‫הוא ניהל חיים צנועים ונהג ברוח רעיונות הנאורות גם בתחום הדתי‪ ,‬למשל הוא קידם אנשים ע"פ‬
‫התועלת שהם הביאו למדינה ולא לפי מידת קרבתם לנצרות‪.‬‬

‫שונה ממנו ?‬ ‫מרכזיהנאור‪ ,‬ובמה הוא‬

‫ביקורת‬ ‫האבסולוטי‬
‫סיסמאדומה לשליט רעיון‬
‫הפילוסוףהאבסולוטי‬
‫שם השליט‬‫במה‬
‫מול‪/‬אל‬
‫הוא פונה אל‬ ‫העז לדעת! אזור אדם שיש לו אומץ‬ ‫קאנט‬
‫שליט אבסולוטי נאור‬ ‫האדם‬ ‫אבסולוטי‬ ‫שליט‬
‫באופן עצמאי‬ ‫אומץ להשתמש לחשוב‬
‫להשתמש‬ ‫ולהטיל ספק בדעות‬ ‫בשכלך שלך‬
‫בשכלו אל מול‬ ‫ואמנות מקובלות הוא‬
‫המוסדות כמונרך ריכז את כל‬ ‫כל המלך‬ ‫ולכן הסמכות‬ ‫חורין)חופשי(‬
‫בחסד האל‬ ‫בן‬ ‫מקור הסמכות‬
‫גם משטר וגם‬
‫הריבונית המלאה בידיהם בלבד‪ .‬סמכויות השלטון בידו‪, ,‬עם‬
‫דת‬
‫נתון לביקורת מצד העם‪.‬‬
‫והדת‬ ‫זאת‪,,‬‬
‫הכנסייה‬ ‫השליט או הכנסייה‬ ‫סובלנות דתית‬ ‫וולטר‬
‫אינם רשאים לכפות‬
‫מוחלט ‪ :‬כל הסמכויות והכוח משרתה הראשון של המדינה‪,‬‬ ‫תפיסת התפקיד‬
‫אמונה דתית על שום‬
‫וחשבון‬ ‫אדם‪ .‬בידי הריבון – המלך‪ .‬מחויב למסור דין‬ ‫מצויים‬
‫אסור להעניש אדם‬
‫למען‬ ‫הפעילות‬ ‫הפעילות עבורו בלבד‪ :‬המדינה‪ -‬לנתינים‪.‬‬
‫בגלל אמונתו‬
‫אישית‪ .‬משטרהנתינים ולא כתועלת אישית‪.‬‬ ‫תועלתיותהאזרח‬
‫אני‪ .‬להגן על‬
‫הפרדת רשויות זה כדי‬ ‫מונטסקייה‬
‫אבסולוטי‬ ‫מפני משטר אבסולוטי‬
‫משרת ראשון לציפיות האזרחים‬ ‫אבי הנתינים‬ ‫היחס לנתינים‬
‫יש לפריד את תפקידי‬
‫בכל תחומי האחריות המופקדים‬ ‫השלטון =הפרדת‬
‫רשויות‪:‬‬
‫בידיו‪.‬‬
‫*רשות מחוקקת‬
‫*רשות מבצעת‬
‫*רשות שופטת‬
‫גופים אלו יאזנו ויבלמו‬
‫זה את זה‬
‫משטר‬ ‫האמנה החברתית *כל פרט מוותר על‬ ‫רוסו‬