‫פוטוריזם‬

‫‪-‬תנועה אמנותית שתחילתה ב‪( 1909-‬במניפסט הפוטוריסטי שהתפרסם בעיתון "לה פיגארו"‬
‫הפריזאי)‪.‬‬
‫‪-‬רק כשנתיים לאחר מכן‪ ,1911 ,‬מתחילה האמנות הפוטוריסטית‪.‬‬
‫‪-‬מיקום התנועה‪ :‬בצפון איטליה‪ ,‬בעיקר מילאנו‪.‬‬
‫‪ -‬פיליפו ת ומסו מארינטי היה בן למשפחת סוחרים שהיגרו למצרים‪ ,‬כמו איטלקים רבים‬
‫שזיהו פוטנציאל מסחרי בערי צפון אפריקה‪ .‬הוא ניהל אורח חיים איטלקי בתוך מדינה מוסלמים‬
‫ולכן הצליח לראות נכון מבחוץ את המצב הכלכלי האיטלקי ואיך ניתן לשפרו‪ .‬הוא טען כי על‬
‫מנת להוציא את איטליה ממצבה הנוכחי ולהצעיד אותה אל העתיד‪ ,‬יש לבצע מהפכה רדיקלית‪,‬‬
‫ואת זו יש להתחיל בעזרת האמנים ‪ .‬הוא היה מאד אליטיסט ולכן את המניפסט שלו פרסם בעיתון‬
‫צרפתי (מי שאינו מסוגל לקרוא אותו‪ ,‬אינו ראוי להבין אותו)‪.‬‬

‫המניפסט‬
‫* מארינטי טען כי איטליה שרויה בתרדמת‪ .‬היא נחה על זרי הדפנה ורק מתרפקת על העבר המפואר שלה‪.‬‬
‫באותה תקופה באיטליה קיים משטר מלוכני‪ .‬השירותים הניתנים לכלל האוכלוסיה ברמה מאד נמוכה‪ ,‬והתמותה‬
‫גבוהה‪ .‬גם הקולוניאליזם של איטליה לא מניב פירות מספיקים לכלכלת המדינה‪ .‬התוצאה היא שרק אזור אחד‬
‫באיטליה‪ -‬הצפון‪ -‬הנמצא קרוב יותר לשאר אירופה‪ ,‬מפותח ומתועש יותר (ערי המפתח‪ -‬מילאנו וטורינו)‪.‬‬
‫* מארינטי טוען כי יש להיפטר מהעבר (פאסאיזם)‪ .‬הפעלים שהוא משתמש בהם‪ :‬להשמיד‪ ,‬לנתץ‪ ,‬להרוס‪,‬‬
‫לשרוף‪ .‬הוא בעד‪ :‬גבורה‪ ,‬העזה‪ ,‬מרד‪ ,‬מלחמה‪.‬‬
‫* זוהי הפעם הראשונה שישנה הצעה למהפכה מתוך האמנות שעושה שימוש באמצעי מלחמה ונותנת‬
‫לגיטימציה ללחימה‪ ,‬להרג‪ ,‬לפאשיזם (אותם אמנים תורמים לעלייתו של מוסוליני)‪.‬‬
‫*בסופו של דבר מתקבצת סביבו קבוצה של אמנים המרכיבה את התנועה הפוטוריסטית‪:‬‬

‫ומסו מארינטי‪ -‬פילוסוף‪ ,‬סופר‪ ,‬כותב המניפסט‪ -‬ראש התנועה‪.‬‬ ‫פיליפו ת‬

‫רטו בוצ'וני‪ -‬האמן החשוב של הפוטוריזם‪ ,‬מנהיג הציירים‪ ,‬פסל‪ .‬ב‪ 1910-‬כותב מניפסט של ציור‬ ‫אומב‬
‫פוטוריסטי ומניפסט של פיסול פוטוריסטי‪ .‬מתגייס למלחמה ונהרג ב‪.1916-‬‬
‫ג'אקומו באל ה‪ -‬המורה של בוצ'וני‪ ,‬המבוגר בחבורה‪ .‬חי ברומא אך מצטרף לקבוצה בעקבות הזמנתו של‬
‫בוצ'וני‪.‬‬
‫קרל ו קאר ה‪ -‬מתגייס גם הוא אך נפצע ונותר עם הלם קרב‪ .‬מתוך רצון להביא להחלמתו הרופאים מביאים לו‬
‫דפים ועפרונות והוא מייצר מעין סגנון חדש‪" -‬פיטורה מטה‪-‬פיסיקה" (הציור המטאפיזי)‪ -‬שעתיד להיות אחד‬
‫הסממנים והתקדימים לסוריאליזם‪.‬‬
‫ג'ינו סווריני‪ -‬יושב בפאריז‪ ,‬משמש כמקשר בין הפוטוריסטים לבין המתרחש בפאריז (הדבר החדשני‪-‬‬
‫הקוביזם)‪ .‬מציע שכל האמנים הפוטוריסטים יבואו לפאריז וילמדו מהקוביסטים‪ .‬במימונו של מארינטי (שהיה‬
‫עשיר) האמנים הפוטוריסטים נוסעים לצרפת ורואים את הקוביזם מקרוב‪.‬‬
‫לואיג'י רוסולו (מוזיקאי)‪ -‬המציא מכונה המשמיעה רעש‪.‬‬
‫‪ >-‬אלה נחשבים לפוטוריסטים למרות‬
‫שהם לא אמנים פלאסטיים‪.‬‬ ‫אנטוניו סנטאיליה (אדריכל)‪ -‬מציע הצעות לערים חדשות ומודרניות‪.‬‬
 ‫אנטון ג'וליו בראגאליה (צלם)‪ -‬יצר סרטים‪ ,‬לראשונה עם קו עלילתי‪.‬‬
‫•למרות שהמניפסט של מארינטי פונה אל האמנים‪ ,‬הוא לא מדבר על מה יש לעשות באמנות‪ ,‬אלא‬
‫מה יש להרוס בתרבות האיטלקית‪.‬‬
‫•לפוטוריזם ישנו מאפיין ייחודי והוא‪ -‬קוי כוח‪ .‬לפי הפוטוריסטים‪ ,‬על היצירה לשקף דינמיות‪.‬‬
‫איך לעשות זאת? בוצ'וני מסתמך בענותו על תיאוריה של אנרי ברגסון (פילוסוף ומרצה פופולרי‬
‫בצרפת)‪ ,‬ברגסון טוען כי מה שקיים משתנה כל הזמן‪ ,‬שום דבר אינו קבוע‪" .‬בכל אובייקט קיימת‬
‫תנועה‪ ,‬גם אם היא בלתי מורגשת בפועל"‪ .‬בוצ'וני לוקח את התיאוריה הזו והופך אותה לנראית‪-‬‬
‫בדמות קוי כוח‪ .‬קוי הכוח הם הקשר בין האוביקט לסביבה‪ -‬האנרגיה שהחפץ מפעיל על הסביבה‬
‫ולהיפך‪.‬‬

‫"מהומה בגלריה"‪ ,1910 /‬בוצ'וני‬

‫מבנה מקורה‪ -‬מעבר עם חנויות ובתי קפה הנמצא במרכז העיר‪ .‬באותו מעבר היה בית קפה שבו נהגו להיפגש‬
‫רדיקלים ויום אחד נזרק לשם מעין בקבוק תבערה‪ .‬בוצ'וני נכח באירוע והציור מתאר את התחושות שלו לגבי‬
 ‫מה שקרה‪ .‬הסגנון בו בוצ'וני מצייר הוא מעט סוריאליסטי‪ -‬עדין לא פוטוריסטי‪ ,‬הדבר הפוטוריסטי היחיד‬
‫בציור הוא הדינמיות‪ -‬כל הציור באלכסון‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא השתמש בצבעים חמים‪ ,‬קופצים לעין‪ .‬זהו ציור‬
‫ן‪ ,‬אלא מבחינת המסר‪.‬‬ ‫פוטו ריסטי לא מבח ינ ת הסגנו‬

‫"העיר מתעוררת"‬

‫שוב ציור סימבולי‪ ,‬מדבר על פעולה שמתרחשת עכשיו‪ .‬עד תחילת המאה ה‪ 20-‬קיימת תנועת אנשים גדולה‬
‫מאד מהכפר אל העיר והתיעוש‪ .‬קיימת תופעה של בניה מואצת‪ ,‬וכך ניתן לראות ברקע פיגומים ובניה‪ .‬המוטיב‬
‫הגדול בציור הוא סוס ענק הנמצא בקדמת הציור‪ ,‬בעוד הבניינים נדחקים לאחורי התמונה‪ .‬הסוס הוא מטאפורה‬
‫לעולם החדש ("כוח סוס")‪.‬‬

‫"רעשי הרחוב חודרים אל הבית"‪1912 /‬‬

 ‫בציור מופיעה אמו של בוצ'וני (היא היתה תופרת קשת יום‪ ,‬ובוצ'וני העריץ אותה)‪ ,‬שגרה ליד אתר בו נהרסו‬
‫בתים ישנים ונבנו בתים חדשים‪ .‬היא התלוננה בפניו על הרעש‪ ,‬ובציור ניתן לראות שכל הרחוב הפך לבור אחד‬
‫גדול שמתוכו צומחים פיגומים ו"נופלים" לתוכו שאר הבניינים‪ .‬הבניינים עצמם מתוארים בסגנון קוביסטי‪.‬‬
‫התחושה שנוצרת היא של כוח‪ ,‬של רעש‪ ,‬של המולה‪ .‬כאן זו דוגמא לשלב המקדים של קוי הכוח‪.‬‬

‫"דינמיזם של רוכב אופניים"‬

‫הכוונה היא לא להראות את אותו רוכב אופניים אלא את האנרגיה שנוצרת כתוצאה מהפעולה‪ .‬גופו של הרוכב‬
‫נשבר לצורות קוביסטיות ובפינות הציור ניתן לראות את אותם קוי כוח‪ -‬האנרגיה‪.‬‬

‫•כרונופוטוגרפיה‪ -‬השתנות של גוף המצוי בתנועה לאורך רצף של זמן‪ ,‬בצילום סטילס‪ .‬שני‬
‫צלמים שניסו לשקף את אותה דינמיות בצילום היה מארה הצרפתי‪ ,‬ואדוארד מייברידג' האנגלי‪.‬‬
 ‫"כלבלב ברצועה" ‪ /‬באלה‬

‫לקיחת עיקרון הרצף (‪ )'duree‬כמו הצלמים של הכרונופוטוגרפיה‪ ,‬ויישומו על הכלב והרצועה‪ .‬זהו ציור נאיבי‬
‫המעיד על העניין של באלה בהשתנות‪ ,‬בתנועה‪ ,‬בדינמיות‪.‬‬

‫"מקצב ידו של הכנר"‬

‫מקצב היד‪ ,‬עצם הפעולה‪ .‬לאט לאט כל הפרטים נעלמים ונשארות רק הויברציות של האצבעות הלוחצות על‬
‫המיתרים‪.‬‬

‫"מכוניות מירוץ"‬
‫זהו ציור המזכך את העניין שלו בתנועה‪ -‬צורות כמעט מופשטות‪ ,‬צבעוניות מונוכרומית‪ ,‬קוי כוח מאד חזקים‪,‬‬
‫הכפלה של צורות‪.‬‬

‫(המקור לא בשחור לבן‪ ,‬פשוט לא מצאתי אותו בצבעוני‪ -‬ס‪.‬ב)‬

‫"המרד" ‪ /‬רוסולו‬

‫יצירה זו באה לתאר (בצורת חוויה) סצנה של הפגנות במילאנו (התקיימו רבות באותה תקופה בהקשר של‬
‫סכסוכים מדיניים)‪ .‬אין כאן באמת תיאור של הפגנה‪ ,‬אלא הכוונה היא יותר לתחושה שנוצרת‪ .‬הציור מאד‬
‫אנרגטי ודינמי‪ -‬צבעים חמים‪ .‬המון אנרגיה‪ ,‬צורות גיאומטריות ההופכות לקוי כוח‪ .‬בתוך אחד הקוים ניתן‬
‫להבחין בשורת אנשים‪ -‬מרמז על תנועת המונים‪ .‬מיישם את העיקרון של תנועה מתמדת‪.‬‬

‫"הפגנות של מתנגדי המשטר"‪ /‬קרלו קארה‬

 ‫ביצירה זו‪ ,‬העשויה למעשה בטכניקת ה קולא ז'‪ ,‬ניתן לראות את השפעת הקוביזם על הפוטוריסטים‪ .‬קארה‬
‫יוצר סדרה של מעגלים קונצ נטריים (בעלי אותו מרכז‪ ,‬רק היקף העיגול משתנה)‪ ,‬היוצרים קומפוזיציה‬
‫דינמית‪ .‬הקומפוזיציה הושפעה ממבט על‪ ,‬ואנו יודעים כי קארה הצטרף לטיסה שמטרתה היתה השלכת כרוזים‬
‫על ההמון‪ .‬בין הכרוזים ניתן להבחין גם בפרסומות‪ ,‬בשלטי חוצות‪ -‬זהו מב ט על של הטייס‪ .‬בנוסף‪ ,‬קארה‬
‫מוסיף ומצייר על חתיכות הנייר (בעיקר אותיות)‪.‬‬
‫בין האותיות ניתן להבחין בכיתוב‪" :‬יחי המלך"‪ -‬ע"י הכפלת האותיות (מעין אפקט של סאונד‪ -‬כמו צעקות‬
‫בהפגנה)‪ .‬מצב כזה‪ ,‬בו מתערבבים החושים (פה חוש השמיעה עובר דרך הראיה) נקרא סינס תזיה‪.‬‬
‫קארה רומז לנו על מיקום ההתרחשות‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר הוא גוזר ויוצר מאותיות את המילה ‪ -strada‬רחוב‪ .‬עוד‬
‫מילה שניתן להבחין בה‪ -rosa -‬מתוך המנון הקומוניסטים‪" -‬קדימה העם עם הדגל האדום"‪ .‬עוד מילים‪:‬‬
‫"איטליאנה"‪" ,‬טרררר‪ ,"...‬ואפילו שמה של משחת שיניים פופולרית‪.Odol -‬‬
‫ההפגנה פה היא מתוחכמת‪ -‬הקומפוזיציה‪ ,‬נקודת המבט וגם דרך הביטוי‪ -‬בלי להראות אנשים מפגינים‪.‬‬