‫קוביזם‬

‫‪-‬זרם באמנות שהחל להתפתח בראשית המאה ה‪.20-‬‬

‫‪-‬יצר עולם חזותי חדש לגמרי‪ ,‬שונה מכל מה שהיה לפניו‪.‬‬
‫‪-‬לראשונה‪ ,‬הציור ייצג את המציאות‪ ,‬ולא תיאר אותה‪.‬‬
‫‪-‬למרות שהקוביזם מיוחס בראשיתו לפיקאסו‪ ,‬אחד מהאמנים החשובים ביותר היה ז'ור ז'‬
‫בר אק‪.‬‬
‫‪-‬הקוביזם הוא סגנון דינאמי‪ ,‬משתנה‪ -‬אינו קופא על שמריו וממשיך להתפתח לאורך השנים‪.‬‬
‫‪-‬פורצי הדרך (בשנים הראשונות של ‪ )1907-1914‬היו פיאקסו ובראק‪.‬‬
‫‪ -1914-‬מלחמת העולם הראשונה‪ -‬היוותה מחסום יצירתי‪ ,‬וכשהתחדשה היצירה מספר שנים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬היתה כבר שונה ומפותחת יותר‪.‬‬

‫כמה שנים לאחר מותו של סזאן מתקיימת רטרוספקטיבית של יצירותיו‪ -‬תערוכה שפיקאסו מבלה בה זמן רב‬
‫ו"לומד" את סזאן‪ .‬באותו קיץ (‪ )1906‬הוא נוסע להרי הפירנאים הספרדיים לכפר קטן‪ ,‬ושם רואה צלליות‬
‫איבריות (אלילים של פולחן נשים) שהן דרך חדשה לחלוטין מבחינתו לתיאור גוף נשי‪ .‬כשהוא חוזר לפאריז‬
‫הוא מבקר במוזיאון האתנוגרפי (בו מוצגים כלים ומוצגים מכל הארצות בהן היו לצרפת קולוניות)‪.‬‬
‫‪‬מתוך השילוב בין הקצעים של סזאן ותיאורי הגוף הפרימיטיביסטיים נוצרת במוחו של פיקאסו‬
‫דרך חדשה של ציור‪.‬‬

‫העלמות מאביניון‬
‫פיקאסו התגורר זמן מה בבית זונות (בגלל קשיים כספיים) והחשיפה לאורח החיים האומלל של הזונות משפיע‬
‫עליו רבות ובעקבות כך הוא מצייר את אחת מיצירות המופת שלו‪.‬‬
‫‪‬מכאן ואילך‪ -‬מוצא פיקאסו את דרכו‪.‬‬

‫‪-‬ז'ורז' בראק רואה את "העלמות מאביניון" וטוען שמכאן ואילך אינו יכול להישאר אותו אמן‬
‫("אתה מכריח אותנו לשתות נפט וזורק פנימה גפרור") ופונה גם הוא אל הקוביזם‪.‬‬
‫‪-‬ב‪ 1908-‬מתקיימת התערוכה הראשונה של הקוביזם‪.‬‬
‫‪-‬שותפו ליצירה של פיקאסו‪ -‬גיום אפולינר (כותב) מתבקש לכתוב על התערוכה‪ ,‬ואת מה שהוא‬
‫רואה שם הוא מתאר כקוביות‪ -‬צורות פיסוליות שאינן טבעיות‪ .‬מכאן נטמע המונח "קוביזם"‪.‬‬

‫הק וביזם אינו אמנ ות מופשטת‪ .‬תמיד י ש נושא‪( .‬הקוביזם הגיע לשלבו האחרון כאשר האמנים‬
‫הרגישו שהם מאבדים את הנושא)‪.‬‬

‫שלבים בקוביזם‬
‫‪ .1‬השלב הראשון של קוביזם נקרא קוביזם פיסולי (או אפריקאי)‪ ,‬וזאת בגלל הצורות הגדולות‪ ,‬המגושמות‪,‬‬
‫הנפחיות‪.‬‬
‫‪-‬דימויים גיאומטריים עם נפחים של אור וצל‪.‬‬
‫‪-‬בבסיס היצירה עומד "פירוק השלם"‪ .‬זוהי בניה של מציאות לא על פי מה שהעין רואה‪ ,‬אלא‬
‫ע"פי התכתיב של מה שהאמן מבין‪.‬‬

‫‪ -1909 .2‬פיקאסו ובראק הרגישו כי מיצו את אותו פירוק של הקוביזם הפיסולי‪ ,‬וכך נולד הק וביזם‬
‫ה אנליטי‪ .‬כאן רצה לנתח את אותה צורה מפורקת בעזרת שפה ייחודית‪ -‬שפת הקצעים (אותה צורה‬
‫אוניברסאלית שחיפש סזאן‪ -‬ע"פי הקוביסטים‪ -‬היתה הקצע)‪ .‬לאט לאט הופך הציור לשטוח יותר‪ ,‬צבעוני‬
‫פחות‪.‬‬

‫‪ .3‬השלב הבא היה הקוביזם הסימולטני‪ .‬אותה שפה של תיאור בקצעים אך כעת נעשה ניסיון לתת לצופה תיאור‬
‫של האובייקט מכמה נקודות מבט בו זמנית‪ ,‬לפתח את האובייקט על הדף‪ .‬הקצעים הופכים לקטנים ופרטניים‬
‫יותר‪ ,‬הדמות‪/‬הדימוי נבלעים והופכים לרקע אחיד‪.‬‬
‫‪ >-‬מכאן החלו בראק ופיקאסו לאבד קשר עם הנושא שאותו רצו לתאר‪ .‬הבעיה היתה‪ -‬כיצד לתאר את‬
‫האוביקט‪ ,‬אך בדדרך חדשה?‬
 ‫‪ . 4‬מתוך הבעיה הזו נוצר הק וביזם הסינתטי‪ -‬ששילב ביחד עם אותם קצעים‪ -‬רמזים לגבי הנושא‪ ,‬מבלי‬
‫לתאר אותו למעשה‪ .‬לדוגמא – האותיות ‪ JOU‬כרמז למילה ‪ – JOURNAL‬חלק מרכזי בהווית בתי הקפה‬
‫הציור הנקרא "בית קפה"‪ .‬החלקים המודבקים (שהם למעשה ‪ READY MADE‬החלו להוות חלק משמעותי‬
‫יותר ויותר ביצירות‪ .‬זה גרם לציור להיהפך לפחות מונוכרומטי ובסופו של דבר הופך הקוביזם ל"סינתטי‬
‫טהור"‪ -‬ציור שמן כחיקוי לטקסטורות מודבקות‪.‬‬
‫"שלוש נשים"‬

‫לאחר שפיקאסו חוזר מגוזול‪ -‬אותו כפר בו ראה את הצלמיות האיבריות‪ ,‬הוא מפתח לעצמו אבטיפוס של דמות‬
‫אישה שאותו הוא מצייר‪ .‬הפנים יהיו אליפטיים‪ ,‬צורתם מתכתבת עם תוי הפנים‪ -‬מגושמים‪ .‬האסתטיקה שלו‬
‫היא שבטית‪ -‬שונה מאוד מזו המקובלת במערב‪ .‬ישנו כאן תהליך של סכמטיזציה‪ .‬כל חלקי הגוף מקבלים‬
‫אפיונים של צורות גיאומטריות‪.‬‬

‫"עירומה עם מניפה"‬
‫אחת הסיבות שהקוביזם הפיסולי נקרא גם אפריקאי‪ .‬הפנים נראים כמו מסיכה‪ -‬ממש בנויים מחתיכות עץ‪ .‬הגוף‬
‫נבנה מתך שפת הקצעים‪ ,‬הופך לצורות גיאומטריות מגושמות‪ .‬נושא הציור‪ -‬אישה יושבת בכורסא‪ -‬ילווה את‬
‫פיקאסו לכל אורך דרכו של הקוביזם (נושא אירופאי)‪ .‬פה גם הכורסא הושטחה‪ ,‬נפרסה על גבי המשטח מתוך‬
‫ציות לשפת הקצעים‪.‬‬

‫לעומת פיקאסו‪ ,‬העוסק בדמויות‪ ,‬בראק עסק בציורי נוף‪.‬‬

‫"בתים באסטק"‪" ,‬עצים באסטק"‪ -‬שני ציורים שצייר בראק בזמן השהות שלו באזור הכפרי בקיץ‪ .‬בציור‬
‫הבתים‪ -‬הם מאבדים את הכיוונים והפרספקטיבה‪ ,‬ובציור העצים‪ -‬הם הופכים לצורות גיאומטריות אך לא‬
‫מפותחות‪ -‬מאוד בסיסיים‪.‬‬
‫אישה יושבת בכורסא"‬
‫בשני הציורים מצוירת פרננד אוליביה‪ -‬חברתו לחיים של פיקאסו‪ ,‬שלא היתה דוגמנית אך פיקאסו משתמש בה‬
‫כדי לפרק את הדימוי‪ -‬בהתחלה של הגוף‪ ,‬ואז גם את הפנים במיוחד‪ .‬תיאור הגוף שלה הופך יותר ויותר‬
‫מונוכרומטי (צבעים לא מעניינים)‪ ,‬ישנו חלל בתוך הציור‪ ,‬אך לא בדיוק הגיוני וריאליסטי‪ .‬הפנים מפורקים‪-‬‬
‫קיימים‪ ,‬אך לא כמו במציאות‪ .‬האיבר היחיד שנראה "מציאותי" הוא השפתיים‪.‬‬

‫‪‬שפה ויזואלית חדשה לגמרי‪ -‬המשמשת לתיאור נושא מוכר בתולדות האמנות‪.‬‬
‫‪‬פיקאסו גם פיסל את ראשה של פרננד וניסה לטפל בחומר באותו אופן בו טיפל בציור בדו מימד‪.‬‬

‫עירום בישיבה‬
‫התעצמות המונכרום (כמעט כמו חיתוכי יהלום)‪ -‬אך הנושא הוא עדין אותו נושא (למרות שדרך הייצוג‬
‫שלו משתנה)‪ -‬כל ציור הוא שונה (מעיד על כך שהקוביזם הוא סגנון דינמי‪ ,‬משתנה)‪.‬‬
‫נערה מנגנת במנדולינה‪ -‬עוד יותר שטוח‪ ,‬עדין מונוכרומטי‪.‬‬

‫הקוביזם ממשיך להתפתח‪:‬‬

‫שני דיוקנאות של סוחרי אמנות שפיקאסו היה מיודד איתם‪.‬‬
‫"אמברואז וולארט"‪-‬‬
‫שלב מעבר בין האנליטי לסימולטני‪ -‬הראש עדין נותר עם נפח ולכן נראה כמרחף בחלל (הוא אנליטי בעוד הגוף‬
‫סימולטני‪ ,‬משום שמתוארות בו כמה נקודות מבט)‪.‬‬
‫אצל "וילהלם אודה" המצב מאד דומה‪ -‬חלקים מהציור בעלי נפח וחלק לא‪.‬‬

‫הקוביזם הסימולטני‪:‬‬
‫דיוקן של דניאל הנרי קאנווייל‪ -‬סימולטני‪ -‬הגוף מפורק לחלוטין‪ -‬אי אפשר להבדיל בין פנים‪ ,‬גוף‪ ,‬קדימה‪,‬‬
‫אחורה‪ -‬הכל מושטח‪.‬‬
 ‫"טבע דומם עם כינור וכד מים" ‪ /‬ז'ורז' בראק‬

‫בניגוד למנדולינה‪ -‬בראק מפרק כמעט לגמרי את הכינור‪ .‬הוא שומר על פרטים מזהים מועטים‪ ,‬אך בעיקרון אי‬
‫אפשר באמת לזהות איפה הוא מתחיל ונגמר‪ -‬הוא חלק ממשהו גדול יותר‪ .‬אותו דבר ניתן להגיד גם לגבי קנקן‬
‫המים‪.‬‬
 ‫‪‬מעבר אל הקוביזם הסינתטי‪:...‬‬

‫איש עם מקטרת‪ /‬פיקאסו‬

‫ציור זה מסמל את תחילת דרכו של פיקאסו אל הקוביזם הסינתטי‪ -‬וזאת בעקבות השתלטות הקצעים על כל‬
‫המרחב הציורי‪ ,‬דבר שגורם קצת לאיבוד הנושא‪ .‬הדימוי הוא כבר לא בר זיהוי‪ -‬רק המקטרת‪ ,‬כל השאר‪ -‬יחידה‬
‫אחת עם הרקע‪.‬‬

‫"הפורטוגזית" ‪ /‬בראק‬
‫הציור שטוח לחלוטין‪ ,‬סימולטני‪ .‬כדי לרמוז על הנושא בראק משתמש באותן אותיות (למעלה מימין)‪ .‬במקום‬
‫לתאר לנו אישה העוסקת במוזיקה ("הפורטוגזית" היתה זמרת) הוא מייצג לנו אותה בעזרת האותיות ‪BAL‬‬
‫(חלק מהמילה "נשף" בצרפתית)‪.‬‬

‫"‪"( "Ma Jolie‬יפתי") ‪ /‬פיקאסו‬

‫פיקאסו לא מצייר זמרת או אפילו אישה‪ -‬אבל הוא רומז לנו על הנושא בעזרת האותיות‪ ,‬וכן בעוד רמזים‪ -‬כמו‬
‫מפתח סול‪.‬‬
 ‫"טבע דומם עם מקלעת קש"‬

‫נק' המוצא של פיקאסו היה החבל (ממשי)‪ .‬הוא יוצר בו צורה אליפטית והופך אותו למסגרת‪ .‬בתוכו הוא מדביק‬
‫שעוונית עם דוגמא של מקלעת קש של כסאות בית קפה פאריזאיים‪ .‬על השעוונית הוא מצייר פריטים המזכירים‬
‫אוירת בית קפה‪ -‬כוס משקה (מפורקת לחלוטין)‪ ,‬פלח לימון‪ ,‬חומרי קריאה (שוב‪ ,‬בעזרת האותיות)‪ .‬למעשה‬
‫מצויר כאן בית קפה מבלי שאנחנו רואים בית קפה‪.‬‬

‫‪‬יותר מאוחר פיקאסו אפילו לא כותב את המילים‪ -‬הוא מדביק את כותרת העיתון‪ .‬זהו קוביזם‬
‫סינתטי‪.‬‬

‫"מחווה ליוהן סבסטיאן באך"‪ /‬בראק‬

‫האותיות של שם המשפחה והפרטי מופיעות‪ .‬הפרטים פזורים על פני כל הדף‪ ,‬מונוכרומטי‪ .‬זוהי אינטרפרטציה‬
‫לנושא‪.‬‬

‫"טבע דומם עם גיטרה ובקבוק יין"‪ /‬פיקאסו‬

‫פיקאסו משאיר חלק גדול מהבד ריק‪ .‬הוא מדביק מעליו נייר כחול ונייר עם טקסטורה של עץ‪ .‬שני הדימויים‬
‫כלל לא דומים לגיטרה‪ ,‬ושוב קיימים איזכורים לנושא הציור‪.‬‬

‫"אישה יושבת בכורסא"‬

‫פה‪ ,‬במקום להדביק את הדימויים‪ ,‬מציירים אותם‪.‬‬