‫המוזיקה בתקופה הרומנטית‪ :‬מושגים‪ ,‬הגדרות‪ ,‬ציטוטים וניתוחים – ‪2‬‬

‫ישראל זומר‬

‫הרומנטיסיזם כהמשך או כאנטיתזה לקלסיציזם‪ :‬מצד אחד‪ ,‬המשכיות בז'אנרים‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בצורות‪ ,‬בשפה הטונלית וההרמונית אך‪ ,‬כל אלו תוך הרחבה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ניתן לציין‬
‫נקודות בהן הרומנטיסיזם מהווה אנטיתזה כגון‪ :‬אינדיבידואליזם ופאתוס‪ ,‬לעומת חתירה‬
‫לקונצנזוס ואתוס‪ ,‬אידאל "שילוב בין האמנויות" לעומת אידאל "הערך המופשט של‬
‫המוזיקה"; לאומיות לעומת קוסמופוליטיות‪ .‬אך הדברים אינם כה פשוטים‪:‬‬
‫מציני‪ ,‬מדינאי איטלקי באמצע המאה ה‪ 19-‬אומר‪" :‬הלאומיות הינה רעיון אוניברסלי‬ ‫‪.2‬‬
‫הדוגל בזכויותיהם ובחירתם של כל לאום וזאת‪ ,‬כהשלמה לחירות הפרט"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ניתן לראות בלאומיות של המאה ה‪ ,19-‬התפתחות טבעית מן הקוסמופוליטיות‪.‬‬
‫ביחס לאידאלים האמנותיים השונים‪ ,‬גם כאן אין הדברים כה חד משמעיים‪ .‬גראוט‬ ‫‪.3‬‬
‫בספרו (עמ' ‪ ,)578‬כותב על שני נתיבים שהתפתחו ברומנטיקה‪ :‬השמרנים שדגלו ב"ערך‬
‫המופשט של המוזיקה" והמהפכנים שדגלו באידאל "שילוב בין האמנויות"‪ .‬ראה נספח ‪1‬‬
‫בין שני הזרמים היו גם מאבקים גלויים וביקורות בכתבי העט המוזיקליים‪ .‬כדי להמחיש‬ ‫‪.4‬‬
‫את הדבר‪ ,‬נתבונן שציטוט מתוך שתי ביקורות‪:‬‬
‫ביקורת של הוגו וולף‪ ,‬מלחין רומנטי מהפכני‪ ,‬על ברהמס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫" ‪Herr Brahms knows how to vary a given theme as no one else does. His entire‬‬
‫‪creative output, however, is only a great variation on the work of Beethoven,‬‬
‫‪Mendelsohn and Schumann…" December 7, 1884‬‬
‫גם ברהמס ביקר קשות את כתיבתם של אותם מלחינים "מהפכנים" והביע את‬ ‫‪‬‬
‫התנגדותו לגישה האינדיבידואליסטית שלהם‪ .‬הוא גרס שאת הרעיונות המוזיקליים‬
‫יש לעבד‪ ,‬לטפח ולמצות עד לשלימות הסופית‪" .‬יש להיזהר מליפול אל תוך‬
‫מלכודת רומנטית של מליצה‪ ,‬של הפגנת וירטואוזיות ריקה מתוכן ומעל הכל‪,‬‬
‫צורה לא מוגדרת אשר נוצרת תוך פרץ של רעיונות אסוציאטיביים"‪.‬‬
‫אם בביקורת מוזיקלית עסקינן‪ ,‬נאיר שעצם קיומם של כתבי עט לנושאי מוזיקה מעיד על‬ ‫‪.5‬‬
‫שינוי מעמדה של האמנות בקרב שכבות רחבות של אוכלוסייה הצורכת תרבות ולא‬
‫פחות‪ ,‬יכולתם של מלחינים רומנטיים אינטלקטואליים להביע את דעותיהם בכתב‪.‬‬
‫לחידוש זה‪ ,‬נקשרים המושגים‪ ,Kenner :‬כינוי למלחין האינטלקטואל ו‪ ,Liebhaber -‬כינוי‬
‫לבורגני אוהד האמנות‪ .‬כדוגמה נוספת לביקורת מאותה התקופה‪ ,‬לפנינו מה שכתב שומן‬
‫על עיבוד של ליסט לסימפוניה "הפנטסטית" מאת ברליוז‪ .‬ראה נספח ‪2‬‬
‫הסימפוניה ה"פנטסטית" נכתבה ובוצעה ב‪ ,1830-‬שלש שנים לאחר מותו של בטהובן‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫חשוב לציין עובדה זו‪ ,‬כדי להבליט את החדשנות המהפכנית של ברליוז וגם‪ ,‬כדי לומר‬
‫שלא קיימת כרונולוגיה הגיונית בקיום שני הזרמים‪ :‬לעומת ה"פנטסטית" של ברליוז‬
‫מ‪ ,1830-‬נכתבות הסימפוניות השמרניות של ברהמס בשלהי המאה ה‪ :19-‬סימפוניה‬
‫הרביעית נכתבה ב‪.1883-‬‬
‫התפיסות השונות באות לידי ביטוי לא רק באידאלים שונים אלא גם בפרמטרים‬ ‫‪.7‬‬
‫המוזיקליים השונים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫צורות וז'אנרים‪ :‬שמירה והרחבה לז'אנרים וצורות "קלאסיים" לעומת חדשנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תזמור ‪ :‬הרכב מורחב במעט אך‪ ,‬אידיומטיקה מסורתית או הרחבה רבה ושימוש לא‬
‫קונבנציונלי בכלים‪ .‬חייבים להסביר לתלמידים שתזמור אינו רק פונקציה של מי‬
‫שיושב על הבמה אלא גם איך הוא משתמש בכלי הנגינה שלו‪( .‬מעמדו של הגוון‬
‫ברומנטיקה)‪.‬‬
 ‫‪2‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬חשוב לציין שברליוז כתב את ספר התזמור הראשון בשנת ‪.1844‬‬
‫הדבר מעיד על כך שהתזמור הופך לפרמטר ראשוני בתהליך הקומפוזיטורי!‬
‫שפה טונלית והרמונית‪ :‬שדה טונלי מורחב לעומת שימוש רב בכרומטיקה ולעיתים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫גם אובדן תחושה טונלית‪( .‬ברליוז –> ליסט –> ווגנר)‬
‫חומר תמאטי ‪ :‬עיבוד ומיצוי מקסימלי של חומרים תמטיים כנדרש על פי הצורה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לעומת ריבוי רעיונות מוזיקליים ואפקטים צליליים‪( .‬ברהמס‪" :‬רטוריקה ריקה מתוכן")‬

‫ברליוז כתב "פרוגרמה"‪ ,‬תיאור תכניתי של כל אחד מן הפרקים וחייב שיהיה מודפס‬ ‫‪.8‬‬
‫בתכנייה ויעמוד לרשות המאזינים‪ .‬ראה ספר תולדות המוזיקה‪ ,‬עמודים ‪.178-180‬‬
‫היצירה למעשה אוטוביוגרפית ומציינת את אהבתו של ברליוז לשחקנית תיאטרון‬
‫שייקספירי בשם הנרייט סמיטסון‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהם לבסוף נישאו ב‪ 1833-‬ונפרדו ב‪.1842-‬‬

‫" ‪"The work is a musical drama without words‬‬ ‫‪.9‬‬

‫" ‪A History of Western Music" D.J. Grout‬‬

‫" ‪The program should be regarded in the same way as the spoken words of an‬‬
‫‪opera, serving to introduce the musical numbers by describing the situation‬‬
‫‪that evokes the particular mood and expressive character of each." H. Berlioz‬‬
‫בספר תולדות המוזיקה – עמ' ‪ ,179-180‬מופיע תרגום לעברית של הפרוגרמה‬ ‫‪‬‬

‫‪( – Idee fixe‬רעיון קבוע)‪ ,‬המושג מקורו בפסיכולוגיה ומשמעותו שם‪ ,‬רעיון שרודף אחר‬ ‫‪.10‬‬
‫האדם ואינו מרפה‪ .‬בלע"ז ‪ .Fixation‬בסימפוניה של ברליוז‪ ,‬זהו כינוי פרטיקולרי‬
‫ללייטמוטיב המייצג דמות‪ ,‬כאן ‪ -‬של האישה האהובה‪.‬‬
‫הרעיון המוזיקלי מוצג לראשונה בפרק הראשון ומופיע בכל הפרקים וכך‪ ,‬יוצר קשר‬
‫ביניהם – "כתיבה מחזורית" ‪ .cyclical forms‬זהו מאפיין רומנטי שנוטה לראות בפרקים‬
‫השונים של יצירה‪ ,‬חלק ממקשה אחת ולא כמו ביצירה הקלאסית בה‪ ,‬נכתבו פרקים ללא‬
‫קשר תמאטי או רעיוני ביניהם‪ .‬הלייטמוטיב עובר תהליך של טרנספורמציה כלומר‪,‬‬
‫שינוים החלים בחומר התמאטי‪ ,‬בהתאם לאופי הפרק‪ ,‬למצבה של הדמות והקונטקסט‬
‫התכניתי‪ .‬מושג זה נקשר בעיקר ל"פואמות הסימפוניות של ליסט ו"דרמות‬
‫האופראיות " של ווגנר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין שחוץ מן הפרק הראשון בו הלייטמוטיב‬
‫אכן מוצג כנושא מן המניין‪ ,‬בשאר ארבעת הפרקים‪ ,‬הוא מופיע כחומר חיצוני ואינו חלק‬
‫מן החומרים התמאטיים של הפרקים‪ .‬לצד הערה זו‪ ,‬יש לומר שאצל ווגנר‪ ,‬הלייטמוטיבים‬
‫הם עצמם החומרים התמאטיים הבלעדיים של יצירותיו‪.‬‬
‫" ‪The idee fixe is more the object than the subject…it is drawn into the‬‬
‫‪"process without determining its course‬‬
‫" ‪Nineteenth-Century Music" Carl Dahlhaus‬‬

‫התזמור של הפרק החמישי נרחב ביותר וכולל ‪ 2‬חלילים (ופיקולו)‪ 2 ,‬אבובים‪2 ,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫קלרינטים‪ 4 ,‬פגוטים‪ 4 ,‬קרנות‪ 2 ,‬חצוצרות‪ 2 ,‬קורנטים‪ 3 ,‬טרומבונים‪ 2 ,‬טובות‪ 2 ,‬סטים‬
‫של טימפני‪ ,‬תוף בס ופעמונים‪ .‬כלי הקשת מופיעים בדיביזי (חלוקה לתת‪-‬קבוצות)‪.‬‬
‫בהיבט הביצועי‪ ,‬ברליוז נותן הוראות מדויקות לכל כלי‪ ,‬איך להחזיק‪ ,‬סוג מקלות לכלי‬
‫הקשה‪ ,‬הרבה שימוש בסורדיני (עמעם)‪ ,‬גליסנדי בכלי קשת ובכלי נשיפה‪ ,‬קון לניו‬
 ‫‪3‬‬
‫‪ – Con Legno‬נגינה עם צד העץ של הקשת‪ ,‬טרמולי‪ ,‬אפוז'יאטורות‪ ,‬דרגות עוצמה‬
‫קיצוניות כגון ‪ . fff /ppp‬כל ההוראות הללו מעידות על חשיבות הצבע‪.‬‬

‫"‪ "Dies Irae‬הדיאז אירה‪" :‬יום הדין" או "יום עברה"‪ ,‬ראה ספר תולדות עמ' ‪.16-17‬‬ ‫‪.12‬‬
‫באנתולוגיה‪ :‬ניתוח נרחב של המזמור בחלק א'‪ ,‬עמודים ‪4-15‬‬
‫יום הדין – הבנת הטקסט‪ ,‬ראה תרגום בנספח‪ .‬משקל "טרוכה" – פעמה מוטעמת‬ ‫‪‬‬
‫ובלתי מוטעמת‪ ,‬לסירוגין‪.‬‬
‫סקוונצה‪ :‬מזמור עוקב שנכתב כהשלמה לפרקים הקבועים ‪ .Graduale‬הוספת‬ ‫‪‬‬
‫טקסט ללחן קיים או הלחנת לחן חדש‪ .‬דיאז אירה ‪ -‬לחן חדש שהולחן במאה ה‪.13-‬‬
‫מודוס היפו‪-‬דורי‪ .‬היפו – מתחת כלומר‪ ,‬הטטראכורד השני מופיע מתחת לראשון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קרוי מודוס פלגלי היות שהצליל הראשון נמצא קוורטה מתחת לצליל הטוניקה‪.‬‬
‫צליל הרסיטציה או צליל הדקלום נמצא טרצה מעל צליל הטוניקה ומהווה צליל‬
‫מרכזי בלחן המושר‪ ,‬מעין ציר מרכזי בקו המלודי‪.‬‬
‫בהתייחסותו של לאונרד ברנשטיין ללחן האידאה פיקס‪ ,‬הוא מדבר על הביטוי‬ ‫‪‬‬
‫המוזיקלי של אהבה נכזבת הבא לידי ביטוי ברצף של מוטיבים עולים ולאחר מכן‪,‬‬
‫מוטיבים יורדים‪.‬‬

‫פרק חמישי‪" :‬בחלומו‪ ,‬רואה עצמו הגיבור משתתף בהילולת מכשפות‪ ,‬מוקף שדים‬ ‫‪.13‬‬
‫ורוחות ומפלצות מפחידות‪ ,‬שהתאספו יחד כדי לעזור בקבורתו‪"...‬‬
‫המשמעות של המושג "שבת" בכותרת של הפרק החמישי אינו נובע מן המשמעות‬ ‫‪‬‬
‫המקורית שביהדות‪ .‬כאן‪ ,‬על פי הספרות האירופאית מאז ימי הביניים וגם בתקופת‬
‫האינקוויזיציה‪ ,‬הכוונה להתכנסות של מכשפות‪ .‬באופן יותר ספציפי‪ ,‬המושג‬
‫‪ HexenSabbath‬המופיע בכותרת לפרק החמישי של ברליוז‪ ,‬משמעותו בימי‬
‫הביניים‪ ,‬התכנסות לביצוע משפט‪ .‬בגרמנית עתיקה‪ Hexe ,‬משמעותו מכשפה‪.‬‬
‫לדאבוננו‪ ,‬המושגים הנ"ל קשורים גם להיסטוריה היהודית ומכאן אולי‪ ,‬השימוש‬
‫במילה "שבת"‪.‬‬

‫סדר הפרק ומאפיינים בולטים‪:‬‬

‫פתיחה באווירה מסתורית‪ ,‬תחילת ההילולה עם צחוק וגניחות‪ .‬אפקטים חדשניים עם‬ ‫‪‬‬
‫כלי הקשת בחלוקה לשמונה קבוצות שונות ‪ . divisi -‬כלי נשיפה שונים‪ ,‬חצוצרה על‬
‫רקע תוף בס ב‪ ,ppp-‬גליסנדי רבים‪.‬‬
‫הופעתה של האהובה על ידי השמעת האידאה פיקס כאן‪ ,‬בטרנספורמציה לאופי‬ ‫‪‬‬
‫גרוטסקי עם אפוז'אטורות רבות‪ .‬כל המשתתפים מקבלים אותה בקריאות רמות‪.‬‬
‫חזרות על האידאה פיקס בצירוף ליווי של הפגוט ואלמנטים קונטרפונקטיים נוספים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרגמנטים ראשוניים של נושא הריקוד‪ ,‬שיופיע מאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפעמונים מבשרים את תחילת טקס הקבורה והדיאז אירה מושמע בערכים ריתמיים‬ ‫‪‬‬
‫גדולים ובאוניסונו של ארבעה פגוטים ושתי טובות (אופי של שירה גרגוריאנית)‪.‬‬
‫ההמנון ‪ -‬ראה נספח‬
‫סידרה של ווריאציות על נושא הדיאז אירה על ידי כלים שונים עם רקעים שונים וגם‬ ‫‪‬‬
‫שינוים ריתמיים המתקבלים כ"דימינוציה" של הנושא הגרגוריאני המקורי‪.‬‬
‫פרגמנטים נוספים של נושא הריקוד המכשפות מופיעים בתדירות הולכת וגוברת‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪4‬‬

‫הריקוד ‪ :‬הנושא מופיע כאקספוזיציה פוגלית עם מוטיב סינקופי המתפרץ לעתים‬ ‫‪‬‬
‫וקוטע את הזרימה‪ .‬ראה נספח‬
‫לאחר האקספוזיציה‪ ,‬מופיעה "אפיזודה פוגלית"‪ ,‬המפתחת את נושא הריקוד‪ ,‬עם‬ ‫‪‬‬
‫הצללות דמוניות ותוך הצטברות הדרגתית של מתח‪.‬‬
‫כקליימקס‪ ,‬משלב ברליוז את נושא הריקוד עם הדיאז אירה במרקם קונטרפונקטי‬ ‫‪‬‬
‫סבוך מאד‪ ,‬עם קווים נוספים ברבדים שונים של התזמורת‪.‬‬
‫כלי הקשת מנגנים ‪ con legno‬והדבר נשמע כריקוד של שלדים משקשקים בשיניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נושא הריקוד מופיע גם הוא בגרסה מקברית עם הרבה קישוטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גרסאות ווריאציוניות נוספות של הדיאז אירה‪ ,‬מביאות את הפרק אל הקודה הסופית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לציין שהמנון כנסייתי עתיק זה‪ ,‬הפך ברומנטיקה לסמל של מוות‪ .‬הוא מופיע‬ ‫‪‬‬
‫ביצירות שונות של ליסט‪ ,‬בסימפוניית העוגב של סן‪-‬סנס‪ ,‬בסימפוניה השנייה של‬
‫מהלר‪ ,‬בווריאציות לפסנתר ותזמורת על נושא של פגניני מאת רחמנינוב ועוד‪.‬‬

‫במהלך התקופה הרומנטית‪ ,‬נכתבו הרבה רקוויימים מכל מיני מניעים‪ ,‬לא תמיד‬ ‫‪.14‬‬
‫פונקציונליים ליטורגיים‪.‬‬
‫בתוכם‪ ,‬ה"דיאז אירה" ו"טובה מירום" הפכו לתמונות הדרמטיות והמרשימות ביותר‬
‫שנכתבו אי פעם‪ .‬תוכן הטקסט היווה עבור המלחין הרומנטי מקור השראה מרשים‬
‫ומרגש‪ ,‬הרבה יותר מכל טקסט אחר שנכתב על ידי אחד משוררים בני זמנם‪ .‬ראה נספח‬
‫האופי האמנותי הדרמטי וה"תיאטרלי"‪ ,‬עורר ביקורת קשה מצד הוותיקן ולא רק‪.‬‬
‫הפסנתרן‪ ,‬המלחין והמנצח ‪ Von Bullow‬כתב על הרקוויים של וורדי‪" :‬זו אופרה‬
‫בתלבושת כנסייתית" הוותיקן גזר חרם על רוסיני בעקבות יצירתו ‪.Stabat Mater‬‬

‫כדי להמחיש את תחושותיהם של המלחינים ביחס לרקוויים‪ ,‬הנה ציטוט מצוך מכתב‬ ‫‪.15‬‬
‫שכתב ברליוז אל אחותו‪( :‬הציטוט מופיע בספרו של אלפרד איינשטיין על הרומנטיקה)‪.‬‬

‫" ‪I have taken pains to master my subject: in the first days, the poetry of the‬‬
‫‪Prose des Morts intoxicated and exalted me to such an extent that nothing lucid‬‬
‫‪appeared before my mind, my head was in turmoil, and I had spells of dizziness.‬‬
‫‪Now the eruption is under control…for the beginning of the Tuba Mirum, there is‬‬
‫‪a gigantic principal orchestra and four subsidiary orchestras placed in the four‬‬
‫‪quarters of the heavens… the depiction of the awakening of the dead… before‬‬
‫‪the final judgment…" April 17, 1837‬‬

‫הרקוויים של ברליוז הוזמן על ידי משרד הפנים הצרפתי‪ ,‬לציון מהפכת ‪.1830‬‬ ‫‪.16‬‬
‫הרקוויים של וורדי נכתב בשני שלבים‪ ,‬בין ‪ 1868‬ל‪ .1873-‬ההצעה הראשונה של וורדי‬
‫הייתה‪ ,‬לכתוב רקוויים בשיתוף פעולה עם מלחינים איטלקיים שונים‪ ,‬לזכרו של רוסיני‬
‫שנפטר באותה שנה‪ .‬הקטע היחידי ששרד מן היצירה המשותפת היה‪ ,‬זה שנכתב על ידי‬
‫וורדי וכך‪ ,‬מאוחר יותר‪ ,‬השלים את כל היצירה בעצמו‪ ,‬לזכר חברו ‪ – Manzoni‬סופר‪,‬‬
‫משורר והוגה דעות איטלקי‪.‬‬
‫ביצועים‪ :‬וורדי – פילהרמונית של ברלין בניצוחו של קלאודיו אבאדו‬
‫ברליוז ‪ -‬רדיו פרנס‪ ,‬נוטרה דם בניצוחו של דודמל‬