‫הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬

‫ינואר‪-‬יוני‬ ‫טבת‪-‬סיון‬
‫‪2015‬‬ ‫תשע"ה‬

‫יהדות מרוקו‬
‫מורשת הגות ואמנות‬
‫טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ ,‬ינואר‪-‬יוני ‪ ,2015‬גליון ‪1‬‬ ‫כתב עת דיגיטלי‬

‫גליון‬

‫‪1‬‬
 ‫דבר יו"ר הפדרציה העולמית‬
‫חדש‪ :‬כתב עת דיגיטלי‬
‫יהדות מרוקו‪ :‬מורשת‪ ,‬הגות ואמנות‬

‫אנו גאים ומתברכים לחנוך מפעל חדש‬

‫להנאת ציבור קוראינו‪ ,‬במה לחקר התרבות‪.‬‬
‫וזאת‪ ,‬במסגרת יעדינו להנחיל את מורשת‬
‫יהדות מרוקו ותרבותה לכלל הציבור‪ .‬התכנים‬
‫מפרי עטיהם של מיטב החוקרים‪ ,‬סופרים‪,‬‬
‫הוגי דעות ואמנים‪ .‬תודתנו נתונה להם על תרומתם הרבה‬
‫ועל עמלם בחקר מורשתנו‪.‬‬

‫גליון מס' ‪1‬‬ ‫כידוע‪ ,‬יהדות מרוקו היא הקהילה הגדולה ומהחשובות‬
‫טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ ,‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫שבקהילות יהדות ארצות האסלאם‪ .‬לאורך הדורות‪ ,‬הייתה‬
‫מרכז ליצירת תרבות‪ ,‬ספרות‪ ,‬ושירה עברית‪ ,‬שחוברה על‬
‫עריכה גרפיקה ועיצוב‬ ‫ידי דורות של מלומדים יהודים‪.‬‬
‫לאה אליזבט בראל‬
‫ד"ר חיים סעדון כתב במחקרו ‪":‬היבטים רבים בתולדות‬
‫תרבות עשירה זו לא נחקרו‪ ,‬ואלו שנחקרו יש להעמיק‬
‫ולהרחיב‪ "...‬והוסיף‪" :‬שני דורות לאחר עצמאות המדינה‪,‬‬
‫חל שינוי עמוק ביחסה של החברה הישראלית אל יוצאי‬
‫מרוקו‪ .‬חג המימונה‪ ,‬כמו שירת הבקשות‪ ,‬התמזגו במסורת‬
‫המועדים והתרבות הישראלית‪ .‬ייצוגם של יוצאי מרוקו‬
‫במוסדות השלטון התרחב מאוד ושאלת מוצאם התעמעמה‪.‬‬
‫תרומתם לכלכלה‪ ,‬לתרבות ולחברה ניכרת‪ .‬הדימוי של יהודי‬
‫מרוקו‪-‬כפי שהתבטא בעשור הראשון לקיום המדינה‪ -‬הולך‬
‫ונמוג"‪.‬‬

‫כתב העת‪ ,‬יופק פעמיים בשנה‪ ,‬לקראת חג הפסח ולקראת‬

‫ראש השנה‪ .‬באם הנכם עוסקים ביהדות מרוקו‪ ,‬אנו מזמינים‬
‫אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות‪ ,‬ללאה אליזבט בראל‪-‬‬
‫מנהלת הפרויקטים ועורכת שנתון "דבר הפדרציה העולמית"‪,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית‬ ‫לכתובת ‪ fedemaroc26@gmail.com :‬בצירוף פרטיכם‪.‬‬

‫הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫כתב העת יועלה לפייסבוק ולאתר האינטרנט שלנו בכתובת ‪:‬‬
‫רח' יפו ‪ 42‬ירושלים ‪94222‬‬
‫טל'‪ 02-6257377 :‬פקס‪02:6251221 :‬‬ ‫‪www.fede-maroc.com‬‬
‫‪maroco26@netvision.net.il‬‬
‫בברכת חג פסח כשר ושמח‬
‫‪www.fede-maroc.com‬‬ ‫סם בן‪-‬שטרית‬
‫פייסבוק וביוטיוב‬ ‫חפשו אותנו גם ב‪:‬‬

‫הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית‬

‫על וודאות התכנים‪ ,‬נכונותם מוטלת על המחברים‪.‬‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪2‬‬
 ‫נופים ואתרים‬ ‫הגות‬
‫מרוקו‪-‬נתונים כלליים‬ ‫‪28-29‬‬ ‫אשרי יהדות מרוקו שככה לה!‬ ‫‪4-5‬‬
‫מאת שאול טנג'י‬ ‫מאמר שפורסם ב"ידיעות אחרונות"‬

‫פריז של מרוקו‬ ‫‪30-31‬‬ ‫ﬠוד ארוכה הדרך לשוויון‬ ‫‪6-7‬‬

‫מאת דוד אנקווה‬ ‫מאת פרופ' שמעון שטרית‬

‫רבאט‬ ‫‪32-33‬‬ ‫מצוקתה‪-‬הכצעקתה ?‬ ‫‪8-9‬‬

‫מאמר שלמה גנון‬ ‫מאמר שפורסם ב"מעריב"‬

‫עץ הארגן שבמרוקו‬ ‫‪34-35‬‬ ‫האנשים שנבחרו סבלו‬ ‫‪12‬‬

‫מאת שמואל אזנקוט‬ ‫ראיון עם סם בן שטרית‬

‫מקנאס‬ ‫‪36-37‬‬ ‫שיר קנייה בדיזינגוף‬ ‫‪16‬‬

‫מאת ניצב (בדימוס) ברטי אוחיון‪-‬חלק ראשון‬ ‫מאת המשורר ארז ביטון‬

‫חקר‬
‫‪ 38-39‬תולדות שמות המשפחה‬
‫דיוקן‬
‫מאת יוסף טולדנו‬ ‫‪ 14-16‬מפעלו הספרותי של חנניה דהן‬
‫ׂשה‪-‬אמת או מיתוס?‬
‫מָ‬‫חְ‬
‫הֲ‬‫‪ 40-45‬סמל ַ‬ ‫מאת פרופ' אהרן ממן‬
‫מאת עמרם בוסקילה‬ ‫‪ 18-19‬מיכאל אלקיים‬
‫‪ 45 ,52‬הברחת יהודים ממרוקו‬ ‫דיוקן של אמן‬
‫אחדים מהמקרים‪-‬מאת הסנטור רדה בוטייב‬ ‫חיים צרפתי‪-‬המאבק לעליה‬ ‫‪51‬‬
‫‪ 46-47‬והסירותי מחלה מקרבך‬ ‫מפרסומי הפדרציה העולמית‬
‫מאת אברהם עמוס‬ ‫ר' רפאל אוחנה‪-‬הזיקה לא"י‬ ‫‪53‬‬
‫‪ 48-50‬הספינה "אגוז" ונסיבות טביעתה‬ ‫מפרסומי הפדרציה העולמית‬
‫מאת מאיר קנפו‬

‫‪ 54-55‬בין ספרדית לחכתייה‬

‫מעגל החיים‬
‫מאת ד"ר נינה פינטו‪-‬אבקסיס‬

‫‪ 58-63‬היהודים בארץ המג'רב‬

‫מאת אברהם אביזמר‪-‬חלק ראשון‬
‫המימונה‬ ‫‪10‬‬
‫מאת סם בן שטרית‬

‫שונות‬ ‫ימים ראשונים במעברת הקסטל‬

‫מאת יעקב יעקב‬
‫‪13‬‬
‫מפעלי הפדרציה העולמית‬ ‫‪11‬‬ ‫והגדת לבנך‬ ‫‪17‬‬
‫‪ 35‬חדשות המדיה של הפדרציה‬ ‫הגדה של פסח בעברית מרוקאית‬

‫צדיקים במרוקו‬ ‫‪20-24‬‬

‫‪ 57‬סרטים בהפקת הפדרציה‬
‫מאת שאול טנג'י‬

‫מזקנים אתבונן‬ ‫‪25‬‬

‫ממרות ופתגמים שכדאי להכיר‬

‫הגמ"ח במלאח‬ ‫‪26-27‬‬

‫מאת רפאל בן שמחון ז"ל‬

‫‪3‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫ליל המימונה הארצי‪-‬מרכזי כ״ב ניסן (‪ .)1.4.13‬ראש הממשלה ‪ -‬בנימין נתניהו מברך‪.‬‬
‫בנשיאות‪ :‬סם בן‪-‬שטרית‪ ,‬שרה נתניהו‪ ,‬ראש העיר אור עקיבא‪-‬שמחה יוסיפוב ורעייתו שרה‬

‫אשרי יהדות מרוקו שככה לה!‬ ‫מאת‪ :‬סם בן‪-‬שטרית‬

‫פורסם ב"ידיעות אחרונות"‬

‫תרגום‪" :‬האדם הוא רק מתלמד‪,‬‬ ‫לאורכה ולרוחבה של המדינה‪ .‬יישובים‪ ,‬שהיוו‬ ‫קפיצה נחשונית עשתה‬
‫הסבל הוא מורהו‪ ,‬ואיש לא יכיר את‬ ‫חומות מגן אנושיות לגבולותיה הצפוניים‬
‫עצמו כל זמן שלא סבל"‪.‬‬ ‫והדרומיים של ארצנו‪.‬‬ ‫יהדות מרוקו בישראל‬
‫ייסורי קליטה הוסיפו דעת‬
‫בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫יהדות מרוקו הקדימה את הסופר הדגול‬
‫אלפרד דה מוסי בהביעה את רעיונו זה‬ ‫השינוי בדימויה מעצים על רקע העובדה‪,‬‬ ‫ייצוגה בממשלה‪,‬‬
‫בשפתה ובחרוזים‪" :‬יא רבי! לא תמחנא‪ ,‬ואלא‬ ‫שאך‪ ,‬לפני עשורים אחדים‪ ,‬בניה של יהדות‬ ‫בכנסת‪ ,‬בהסתדרות‬
‫תכלינה בלא מחנא‪ ,‬וקל מחנה קא תזיד עקל"‬ ‫זו היו היוזמים והמקימים של תנועות‬
‫"אלוהי! אל תייסר אותנו‪ ,‬אבל אל תמנע‬ ‫מחאה‪ ,‬החל מ"ואדי סאליב" ועד "הפנתרים‬ ‫ובעיריות‪ ,‬הינו מעבר‬
‫מאתנו ייסורים‪ ,‬כי כל ייסורים מוסיפים דעת"‬ ‫השחורים" ו"תנועת האוהלים"‪ .‬תנועות‪ ,‬אשר‬ ‫לשיעורה היחסי‬
‫לא פעם הביעו את מחאתן בצורה אגרסיבית‪,‬‬
‫מסייעים למי שמסייע לעצמו‬ ‫הגם שהיה צדק וצידוק לנושאי המחאה‪:‬‬ ‫באוכלוסיה‪ ,‬וגדול‬
‫יהיה זה פשטני מדי‪ ,‬אם נייחס התקדמות‬ ‫חינוך‪,‬דיור‪ ,‬תעסוקה וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫שבעתיים מייצוגן של‬
‫זו בחייה של יהדות מרוקו‪ ,‬אך ורק‪ ,‬לחבלי‬
‫קליטתה בארץ‪ ,‬לשפה ולבעיות הקיום‪.‬‬ ‫לפני כחמש שנים‪ ,‬המשפטן אמנון זכרוני‬
‫קהילות ישראל האחרות‪.‬‬
‫גורמים רבים וחשובים חברו יחדיו‪ ,‬כדי להביא‬ ‫הקדיש אחת מתוכניותיו הטלוויזיוניות‪ ,‬לדיון‬
‫על הנושא‪" :‬יהדות מרוקו אז והיום"‪ .‬כחבר‬
‫יהדות של הכנסת אורחים‬
‫לשינוי זה‪ .‬חברי ואנכי לא נצטנע ונציין‪ ,‬איפוא‪,‬‬ ‫הבה נברר מי היו הגורמים ומה היו הנסיבות‬
‫את חלקנו‪-‬אנו ופועלנו לאורך שלושה עשורים‬ ‫בפנל המתדיינים‪ ,‬המנחה הפנה אלי את‬
‫שהביאונו לשינוי גדול וחיובי זה? בד בבד‪,‬‬
‫למען יהדות זו‪.‬‬ ‫השאלה‪ :‬מה גרם לשינוי העצום של "אז"‬
‫חל שיפור ניכר בדימויה של יהדות זו בעיני‬
‫ו"היום" במעמדה של יהדות מרוקו?‬
‫עצמה ובעיני החברה‪ .‬הציבור התוודע אליה‬
‫ב‪ ,27.11.1979-‬אירחני "מעריב" בפרסמו‬ ‫השיבותי בציטטה של הסופר הצרפתי שאמר‪:‬‬
‫כאל יהדות של ערכים‪ ,‬בעלת מידות נאות‬
‫את מאמרי "מצוקה הכצעקתה?"‪ ,‬שבו‬ ‫של‪ :‬הכנסת אורחים ומאור פנים שרבים‬
‫יצאתי חוצץ נגד עסקנים עדתיים‪ ,‬שאותם‬ ‫‪Alfred de Musset‬‬
‫מגדולי מחשבת ישראל הם מבניה‪ .‬יהדות‬
‫כיניתי "סוחרי מצוקה" בשל התבטאויותיהם‬ ‫‪"L' homme n'est qu'un apprenti, la douleur‬‬
‫שתרמה רבות לתקומת ישראל‪ .‬בניה הקימו‬
‫ומעשיהם בטיפוח תודעת האפליה‪ ,‬הקיפוח‪,‬‬ ‫‪est son maître, et nul ne se connait‬‬
‫מאה ואחד עשר יישובים ומושבים חקלאיים‬
‫הבכי‪ ,‬הנהי והיללה‪ .‬המאמר מבוסס על‬ ‫‪tant qu' il n'a pas souffert".‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪4‬‬
‫ובכנסים‪ ,‬יזמנו מוספים שונים בעיתונים‬
‫ובהם מאמרים ורבי‪-‬שיח‪ ,‬הפקנו עשרות‬
‫סרטים על ערכיה של יהדות מרוקו‪ ,‬לרבות‬
‫הסדרה "אגוז" עם ערוץ ‪ 1‬על שלושת פרקיה‪.‬‬
‫"מדליוני‪-‬מעברה" ותעודות הצדעה ליוצאי‬
‫המעברות על סבלם ותרומתם ביישוב הארץ‬
‫ובבניינה‪" .‬ספר הזהב ליהדות מרוקו" כמפעל‬
‫הרשמה והזדהות‪ ,‬ועד ליהלום שבכתר‪:‬‬
‫הענקת מליוני שקלים‪ ,‬כל שנה‪ ,‬כמלגות‪-‬‬
‫לימודים לסטודנטים וסטודנטיות מעוטי‪-‬‬
‫הכנסה‪ ,‬יוצאי ‪ 44‬קהילות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי‬
‫רק אנחנו מעניקים סיוע נרחב לכלל‬
‫הסטודנטים‪ ,‬להבדיל מיתר הקהילות‬
‫המעניקות מלגות אך ורק ליוצאי‬
‫קהילותיהן‪ .‬ככותרת לכך‪ ,‬ניתן לאמר‪:‬‬
‫מי היה מאמין שיום יבוא ויהדות מרוקו‬
‫תעניק סיוע לסטודנטים יוצאי פולניה‪,‬‬
‫גרמניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬איתיופיה ואחרים?‬
‫להנחיל את קליטתנו המוצלחת‬
‫ואוסיף אף זאת‪:‬השגיה של יהדות מרוקו‬
‫השגיאו עד‪ ,‬כי הפכו חלומות לממשות‪,‬‬
‫שהרי היינו כחולמים בקוותנו שיום יבוא‬
‫ונער מעיירה נידחת במרוקו‪" ,‬קסאר‬
‫אשוק" יהא אליעזר בן‪-‬יהודה של ימינו‪ ,‬הלא‬
‫הוא פרופ' משה בר‪-‬אשר‪-‬נשיא האקדמיה‬
‫ללשון העברית‪ ,‬ושהמשורר ארז ביטון‬
‫ייבחר ליו"ר התאחדות הסופרים והמשוררים‬
‫בישראל‪ ,‬ועד ידידי ורעי ד"ר יהודה לנקרי‪,‬‬
‫המימונה"‪ ,‬ולגבינו מיכאל ז"ל היה כאחד‬
‫יליד העיירה "בוזעד"‪ ,‬שהוטל על שכמו לשאת‬
‫ברמה את דבר עם ישראל מעל בימת העמים‪,‬‬
‫ולסנגר על צדקתנו כשגרירנו באו"ם‪.‬‬
‫יהדות מרוקו‪ ,‬רשאית להתברך בהשגיה‪,‬‬
‫השגיה של יהדות מרוקו אינם רק במוקדי‬
‫ולהביט בבטחה על עתידה בארץ‪ .‬חברי‬
‫ואנכי מוצאים סיפוק רב בעובדה‪ ,‬שכיום יותר‬
‫ויותר עסקנים מקרב יהדות מרוקו ונבחריה‪,‬‬
‫מטיפים להתגייסות עצמית‪ ,‬ואף לסייע‬
‫לזולתם‪ ,‬ובעיקר לאחינו העולים החדשים‪,‬‬
‫כדי ללמדם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫שאינם עוד בלתי מוכרים ובלתי ידועים‪ .‬גם‬ ‫מצוות פריקה וטעינה שהיא אחת מתרי"ג‬
‫המתארחים גמלו למארחיהם בביקורים‬ ‫המצוות‪ ,‬ובה נאמר‪" :‬כי תראה חמור שונאך‬
‫בבתיהם‪.‬‬ ‫רובץ תחת משאו‪ ,‬וחדלת מעזב עמו‪ ,‬עזב‬
‫תעזב עמו (משפטים כ"ג) והדגש על עמו‪.‬‬
‫על מנת לסבר את האוזן‪ ,‬אידרש לדוגמא‬ ‫כל פרשני המקרא ובראשם גדול הפוסקים‬
‫אחת מני אלף לקשרי האחווה והידידות‪.‬‬ ‫בצפון‪-‬אפריקה‪-‬רבי רפאל ברדוגו קבעו‬
‫כאשר נהרג ב‪ 1985-‬מיכאל אסולין ז"ל‪,‬‬ ‫חד‪-‬משמעית לאמר‪" :‬מצוות פריקה וטעינה‬
‫בנם של שאול ומוניק‪ ,‬הגעתי לנחמם בביתם‬ ‫מתקיימת בתנאי יסודי ובלעדי‪ ,‬רק כאשר בעל‬
‫שבשכונת בית הכרם בירושלים‪ .‬והנה‪ ,‬אני‬ ‫החמור‪ ,‬קרי‪ :‬האיש הנתון במצוקה‪ ,‬נותן ידו‬
‫ומסייע לעובר האורח שבא לסייע בידיו‬
‫בפריקה וטעינה‪ .‬בלעדי התגייסות בעל‬
‫החמור לסייע אף הוא לעצמו‪ ,‬הקביעה‬
‫תהיה "עזוב" (אותו) כפשוטה‪ ,‬ולא עזור‬
‫תעזור לו‪.‬‬
‫הפועל יכול פירושו לרצות‬
‫בעקבות מאמר זה‪ ,‬הוקמה תנועת‪-‬‬
‫ביחד בראשותי‪ ,‬שמנתה בראשית‬
‫דרכה כארבעים אנשי רוח‪ ,‬וביניהם‬
‫הפרופסורים‪ :‬משה בר‪-‬אשר‪ ,‬שמעון‬
‫שטרית‪ ,‬אהרון ממן‪ ,‬צ'רלס טפיירו‪,‬‬
‫אפרים חזן והמשורר ארז ביטון‪ .‬הצטרפו‬
‫אלינו וסייעו בידינו הרב ישראל מאיר‬
‫לאו‪ ,‬רב אלוף מוטה גור ז"ל והעיתונאים‬
‫מבחין בין המנחמים בידידי משה לנדאו‪-‬‬ ‫אלי אייל יבדל"א ואריה צימוקי ז"ל‪ .‬יחד‬
‫לשעבר נשיא בית המשפט העליון‪ .‬שאלתיו‪:‬‬ ‫פתחנו במסע ציבורי נרחב בכלי התקשורת‬
‫רבי משה‪" ,‬מה עושה כהן בבית הקברות?"‬ ‫ובכנסים המוניים‪ ,‬כשקריאתנו מופנות‪ ,‬בראש‬
‫אתה "אשם" השיבני‪ ,‬אתה "שידכת"‬ ‫ובראשונה‪ ,‬פנימה ליהדות מרוקו‪ ,‬וגם לכלל‬
‫את משפחתי למשפחת אסולין ב"לילות‬ ‫הציבור והחברה בישראל‪.‬‬
‫מבנינו וגם אנו אבלים על מותו‪.‬‬
‫יהדות מרוקו‪ ,‬רשאית‬
‫היהלום שבכתר‪:‬‬ ‫להתברך בהשגיה‪,‬‬
‫מלגות לכלל הסטודנטים‬
‫ולהביט בבטחה על‬
‫שלטון והכרעה‪ ,‬אלא בתחומים רבים‪.‬‬ ‫עתידה בארץ‪.‬‬
‫בחיי התרבות והיצירה‪ ,‬בצבא‪ ,‬בקולנוע‪,‬‬
‫בתיאטרון‪ ,‬בשירה‪ ,‬בספרות ובתחומי‬ ‫מיוצאי מרוקו‪ ,‬תבענו להתנער מכל תודעת‬
‫הספורט‪ .‬רבות מאוד מהדוגמניות ומלכות‬ ‫אפליה וקיפוח בין מדומה או אמיתית‪,‬‬
‫היופי של ישראל‪ ,‬הינן בנות של יוצאי מרוקו‪.‬‬ ‫כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אותם‬
‫פועלנו לא התמצה רק ב"ליל המימונה"‬ ‫אנשים שממילא המוטיבציה שלהם חלשה‬
‫מלהתמודד ולהתקדם‪ .‬תבענו מהם להאמין‬
‫ביכולותיהם להגיע לכל השג או מעמד‪ ,‬בתנאי‬
‫שירצו בכך‪ ,‬כדברי הפתגם הצרפתי‪:‬‬
‫”‪”Le verbe pouvoir est vouloir‬‬
‫"הפועל יכול פירושו לרצות"‪ .‬וכתנאי ראשון‪,‬‬
‫עליהם להשקיע יותר משאבים בעיצוב דרכם‪,‬‬
‫חינוך ילדיהם ועתידם‪ ,‬כדי שיוכלו להשתלב‬
‫בחברה השגית ותחרותית כשלנו‪.‬‬
‫העמקת ההיכרות בין חלקי העם‬
‫הבחנו שבעיית הבעיות של יהדות מרוקו‬
‫נעוצה בכך‪ :‬שהציבור הרחב איננו מכיר אותה‬
‫מקרוב וטרם התוודע לעברה ולתרומתה‬
‫למדינה‪ .‬חיפשנו ומצאנו פלטפורמה‪,‬‬
‫שבמסגרתה תינתן לציבור הרחב הזדמנות‬
‫נאותה להכירה מבפנים‪ .‬פנים אל פנים‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬טיפחנו ועודדנו את הנחלתו של מפעל‬
‫"הדלת הפתוחה‪-‬תרבחו ותסעדו"‪ .‬מפעל‪,‬‬
‫שאין לו אח ורע בתולדות העמים של "ליל‬
‫המימונה" המסורתי‪ .‬לילה‪ ,‬שבו יהדות‬
‫מרוקו פותחת את לבה ודלת ביתה בפני כל‬
‫דכפין‪ ,‬כדי להסב עמה לשולחן התקרובת‬
‫המסורתית‪ ,‬לשיר ולזמר יחד‪ ,‬לספר איש‬
‫לרעהו על בית אביו ועל מינהגיו ולהעמיק את‬
‫ההיכרות ביניהם‪ .‬כך מאות אלפי ישראליים‪,‬‬
‫התארחו שנה שנה בבתים של יוצאי מרוקו‬
‫בשלושת העשורים‪ ,‬נוצרו קשרים אמיצים‬
‫בין האורחים והמתארחים‪ .‬פלטפורמה‬
‫זו‪ ,‬חשפה את יהודי מרוקו לעיני כל‪ ,‬כך‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫מתוך שער ספרו "חלוצים בדמעה" ‪ -‬פרקי עיון על יהדות צפון אפריקה‬

‫ﬠוד ארוכה הדרך לשוויון‬

‫מאת‪ :‬פרופ' שמעון שטרית‬
‫שלב באתי לכלל דעה‪ ,‬לאחר שיקול מפורט‪ ,‬כי‬ ‫‪ ,1983-1980‬ﬠולות המחאה הכואבת‬
‫תפקידי השתנה מתפקיד של מבקר ומתריﬠ‬ ‫והתביעה למעשי תיקון; בד בבד ﬠולה תקווה‬
‫פﬠיל לתפקיד של איש מעשה הנמנﬠ מניתוח‬ ‫כנה לפעולה המבוססת ﬠל יסודות חיוביים‬
‫פומבי של מהות החילוק‪ ,‬אלא ﬠוסק בפﬠולות‬ ‫של שיתוף פﬠולה מתוך כבוד הדדי‪ .‬קבוצת‬
‫של חיבור וקישור בין הקטעים השונים של‬ ‫מאמרים זו היא רק מדגם קטן מהמאמרים‬
‫העם החלוקים זה עם זה‪.‬‬ ‫שנתפרסמו באותה תקופה (‪)1978-1983‬‬
‫מפרי ﬠטי בנושא זה‪ .‬המאמר ﬠל "שני נמאס‬
‫לי"‪ ,‬שהתפרסם בחג השבוﬠות תשמ"ג‪ ,‬היה‬
‫בזמנו סברתי שﬠצם ההימנﬠות מהתבטאות‬
‫הספר "חלוצים בדמעה‪-‬פרקי עיון על יהדות‬
‫ציבורית יזומה בנושאים אלו יש בה כדי להחליש‬ ‫האחרון בשורה ארוכה של מאמרים‪ .‬מאז‬
‫צפון אפריקה" בעריכתי‪ ,‬שיצא בהוצאת עם‬
‫את הדגשת החילוק ולחזק את אפשרות הגישור‬ ‫חדלתי לכתוב מיוזמתי באותו נושא‪ .‬היתה‬
‫והחיבור‪ .‬בתקופה זו עסקתי ביצירת חיבורים‬ ‫זו החלטה מודﬠת ומכוונת‪ .‬וﬠתה ממרחק‬
‫בין הקיבוצים וערי הפיתוח והשכונות‪ .‬כך למשל‬ ‫של זמן אפשר לנמק ולהﬠריך החלטה‬
‫לקחתי חלק יחד ﬠם ראשי התק"ם (אהרן ידלין‪,‬‬ ‫זאת‪ .‬בשנים ‪ ,1983-1978‬כאשר התודﬠ‬
‫ישﬠיהו פרי‪ ,‬תמר שלוי‪ ,‬ד"ר יוסף בר‪-‬ציון ורבים‬ ‫ה הציבורית למהות הבﬠיה של מעמדם של‬
‫אחרים) בפורום משותף לתק׳׳ם ולקבוצת כיוון‬ ‫יוצאי המזרח בחברה הישראלית הייתה‬
‫חדש (שבראשה אני עומד)‪ ,‬שנפגש לﬠתים‬ ‫מבוססת על תפישות מוטﬠות‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬ו‬
‫קרובות בשנים ‪( 1988-1985‬הן בקיבוץ והן‬ ‫ﬠל הנחות לקויות‪ ,‬ראיתי חובה לﬠצמי‬
‫בשכונות)‪ .‬זאת מתוך מגמה לﬠודד דפוסים של‬ ‫להתריע ולזﬠוק‪ ,‬להציﬠ ולנמק‪ ,‬לבחון ולהגיב‪.‬‬
‫חיבור ושיתוף פעולה‪ .‬בשנים אלו יזמתי במסגרת‬ ‫זאת ﬠשיתי בכלי התקשורת הכלליים ולא‬
‫פעילותי בתנועת "ביחד" את פרוייקט "והיו לעץ‬ ‫בפרסומים סקטוריאליים‪ ,‬שקהל קוראיהם‬
‫אחד"‪ ,‬המבליט את הנישואים הבינעדתיים ואת‬ ‫היה סקטוריאלי במהותו ומצומצם בהיקפו‪.‬‬
‫היותנו ﬠם אחד במזיגה טבﬠית‪.‬‬ ‫בתקופה שבה נהגתי להתבטא באופן יזום‬
‫בשאלות אלו הגבתי גם כלפי תופﬠות של‬
‫מעבר לשאלת יחסי האישי ופעילותי שלי‬ ‫שימוש לא‪-‬ראוי בטיעונים ﬠדתיים‪ ,‬כמו שהיו‬
‫הבהרה‪ :‬מאמר זה‪ ,‬מתוך הספר‬
‫"חלוצים בדמעה" נכתב לפני‬
‫יותר מ‪ 20-‬שנה ע"י פרופ' שמעון‬
‫שטרית‪ .‬טיעון "חלוצים בדמעה"‪-‬‬
‫נכון שבעתיים גם ב‪.2015-‬‬
‫בשורות הבאות אנו מביאים פרק מתוך‬
‫עובד (‪.)1991‬‬
‫אף על פי שהדברים נכתבו לפני כשני‬
‫עשורים‪ ,‬הם עדיין תקפים וישימים גם כיום‪.‬‬
‫הדבר מצער שאין אפשרות להיות אנשי‬
‫בשורה ולקבוע כי חל שינוי לטובה‪ .‬תוכניות‬
‫הטלוויזיה "זגורי אמפריה" או ערסים‬
‫ופרחות‪ ,‬משקפות גם כיום את האתגרים‬
‫הניצבים בפני החברה הישראלית‪ .‬מה‬
‫שטענו בספר "חלוצים בדמעה" היה‬
‫שיושבי המעברות היו חלוצים‪ ,‬ומקימי ערי‬
‫הפיתוח‪ :‬דימונה‪ ,‬חצור‪ ,‬אופקים וקרית‬
‫שמונה הם חלוצים בדורם כשם שמקימי‬
‫דגניה וכנרת ומייסדי חניתה ונהלל‪ ,‬שהוכרו‬
‫כחלוצים ומייסדים‪.‬‬

‫בנושא ניצבת השאלה האם העשור האחרון‬
‫שעבר על מדינת ישראל‪ ,1989-1979 ,‬הביא‬
‫בכנפיו שינוי מהותי או משמעותי של יחסי‬
‫עדות בישראל ובמﬠמדם היחסי בחברה‬
‫בחקירת פרשת אבוחצירא (ראה מאמרי‬
‫“עדתיות הדת‪-‬סכנות" "הארץ"‪.)5.10.1980 ,‬‬
‫ברם‪ ,‬לקראת מחצית שנות השמונים ﬠלתה‬
‫המודעות לנושא לרמה גבוהה מאוד‪ ,‬ובאותו‬
‫ב‬
‫קבוצת המאמרים שהובאו בפרק‬
‫הקודם בכרך זה‪ ,‬אשר נתפרסמו בין השנים‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪6‬‬
‫כרי ליצור לחץ ציבורי; ראשית‪ ,‬כדי להוציא‬
‫מתרדמתה את התודעה הציבורית על חומרת‬
‫הפער החברתי‪ ,‬ולהביא לדיון יזום על הדרכים‬
‫לקידום השוויון החברתי בישראל; ושנית לפ‬
‫ﬠול לשילוב כל חלקי העם לעם אחד‪ ,‬ולקרב‬
‫את החלקים השונים מבחינת הישגיהם‬
‫החברתיים‪-‬כלכליים‪.‬‬
‫תשומת‪-‬לב‪ ,‬הקדשת משאבים ומתן עידוד‬
‫האתגר של קידום השוויון החברתי הוא אתגר‬
‫השווה בחשיבותו לאתגרים חברתיים אחרים‬
‫הﬠומדים ﬠל סדר היום הלאומי‪ .‬קידום השוויון‬
‫החברתי יאפשר למדינה לﬠמוד במשימותיה‬
‫הלאומיות בתחום שמירת הביטחון‪ ,‬קידום‬
‫התעסוקה‪ ,‬הצמיחה הכלכלית וקליטה העלייה‪.‬‬
‫בנושא הﬠלייה נשמﬠו נימות צורמות ביותר‬
‫מצד חלק מהאישים הﬠוסקים בנושא‪ .‬כך‬
‫למשל יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות‪ ,‬מנדל‬
‫קפלן‪ ,‬אמר שאת העלייה מברית המוﬠצות‬
‫"מכיוון שהיא ﬠלייה חכמה ואינטליגנטית"‪,‬‬
‫הרי שיש לקלוט אותה במרכז הארץ‪.‬‬
‫בהצהרה זו היה משום חוסר כבוד לעליות‬
‫שהתיישבו במושבים‪ ,‬בערי הפיתוח‪ ,‬בקווי‬
‫הﬠימות בצפון ובדרום‪ ,‬שכביכול אותן מותר‬
‫היה לשלוח הרחק ממרכז הארץ‪.‬‬
‫בﬠיני למובילות חברתית‪ ,‬ולמתן אפשרות‬
‫חשוב לקרוא בקול גדול לכל מקבלי ההחלטות‬
‫הﬠוסקים בגיבוש דרכי הקליטה של הﬠלייה‬
‫שאותה אנו מקבלים באהבה וברוחב לב;‬
‫הדרך היחידה הנכונה היא לקלוט את העלייה‬
‫תוך פיזור אוכלוסין מוכוון‪ .‬לשם כך חייבים‬
‫ליצור כללים שעולים שישתקﬠו מחוץ למרכז‬
‫הילד הרך‪ .‬דרך אחרת היא לחולל מהפכה‬
‫חברתית בשכונות המצוקה וערי פיתוח‪ ,‬על‪-‬‬
‫הארץ יזכו בהטבות גדולות יותר בתחום‪ :‬סכום‬
‫המשכנתא‪ ,‬שכר דירה‪ ,‬דמי החזקה וכו'‪ .‬רק‬
‫במתן הﬠדפות כאלה נוכל לכוון את הﬠולים‬
‫לאזור ﬠרי השדה וערי הפיתוח‪ .‬בכך נהפוך את‬
‫לבני השכבות החלשות הנפלטים מהמסלול‬
‫התיכוני‪-‬הﬠיוני‪ .‬יש לראות כיﬠד מרכזי הקמת‬
‫העלייה למנוף אדיר של שילוב חברתי בין כל‬
‫חלקי הﬠם‪ ,‬ולקידום ערי השדה ואזורי הפיתוח‪.‬‬
‫המאבק להבטחת שוויון חברתי ﬠובר כחוט‬
‫השני בהתמודדות מתמדת בכל התחומים‪,‬‬
‫במהלך קבלת הכרﬠות בקביﬠת התקציב‪,‬‬
‫ובקביﬠת מדיניות לאומית בתחומי החינוך‬
‫והחברה‪ ,‬המשק והכלכלה‪ ,‬העלייה והביטחון‪.‬‬
‫קהילות יוצאי צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬ובמיוחד יוצאי‬
‫מרוקו‪ ,‬היוו את הגרﬠין הקשה של המחאה‬
‫החברתית בכל שנותיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מצויינת‬ ‫החברתית‬ ‫המחאה‬ ‫תחילת‬
‫בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל‬
‫במהומות ואדי סאליב ב‪ ,1958-‬וﬠל כך‬
‫הבאנו בכרך זה את דו"ח וﬠדת החקירה ב‬
‫ﬠניין זה בראשות השופט ד"ר משה ﬠציוני‪,‬‬
‫ששימש יו"ר הוﬠדה‪ ,‬וכן את הﬠרותיו במבט‬
‫לאחור‪ .‬בראשית שנות ה‪ ,70-‬היוו יוצאי צפון‪-‬‬
‫אפריקה את הגרﬠין של ארגון הפנתרים‬
‫השחורים‪ ,‬ובסוף שנות ה‪ 70-‬מילאו תפקיד‬
‫חשוב במחאה של תנועת האוהלים‪ .‬יוצאי‬
‫צפון‪-‬אפריקה ﬠמדו במרכז ההנהגה של‬
‫מפלגת תמ"י בראשית שנות ה‪ 80-‬ובאמצﬠ‬
‫שנות ה־‪ 80‬יסדו‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬את תנו‬
‫ﬠת ש"ס‪ .‬גם במפלגות הגדולות היוו יוצאי‬
‫צפון‪-‬אפריקה מרכיב חשוב בהנהגה הבכירה‪.‬‬
‫תחילה התרחש הדבר בליכוד ואחר כך‬
‫התחיל תהליך דומה במפלגת הﬠבודה‪.‬‬
‫הוא יותר משמעותי מאשר בתחום המקצועי‬
‫המחאה וחברתית והחתירה לשוויון יצליחו‬
‫רק במאבק מתמיד בכל המגזרים ובכל‬
‫הרמות‪ .‬אם נתמיד במאבק זה‪ ,‬יוכלו בניהם‬
‫של החלוצים בדמﬠה לקצור ברינה‪.‬‬
‫בכוחו לשנות תהליכים או לזרזם‪ .‬הוא גורם‬
‫סטטי החוזה בתהליכים‪ .‬לפיכך אם רוצים‬
‫בשינוי פניה של החברה כך שתהא מאוזנת‬
‫יותר‪ ,‬משולבת יותר ואינה מחולקת על יסוד‬
‫קווים של ארצות מוצא‪ ,‬אין כנראה מנוס‬
‫מפעולות תיקון שיגבירו את האיזון וירחיבו‬
‫את השילוב‪ .‬פעולות תיקון אלו‪ ,‬משמﬠ מתן‬
‫מיוחד לשכבות חלשות ﬠל בסיס קריטריונים‬
‫כלכליים‪-‬חברתיים ועל בסיס אזורים‬
‫גיאוגרפיים שיסומנו להעדפה‪ .‬בזמנו הצעתי‬
‫הנהגת מנגנונים מתקנים תחת הכותרת הﬠ‬
‫דפה חיובית‪.‬‬
‫בﬠיית הפﬠר עומדת במלוא‬
‫חריפותה‪ ,‬והתודעה הציבורית‬
‫כלפיה הולכת ופוחתת‬
‫התפתחות הﬠניינים בארצנו‪ ,‬לﬠניות דעתי‪,‬‬
‫מחזקת את הצורך בשיקול מחודש בהנהגת‬
‫אותם רעיונות שהועלו בזמנו‪ .‬מרכיב מרכזי‬
‫באותה תכנית לתיקון חברתי להגברת השוויון‬
‫הוא מאמץ מרוכז בתחום החינוך וההשכלה‬
‫ובתחום הכשרת מנהיגות ואליטות מקצועיות‬
‫בכל התחומים‪ .‬החינוך הוא המכשיר המרכזי‬
‫לבני השכבות החלשות לצאת מן המצוקה‬
‫ולפרוץ את דפוסי הריבוד החברתי‪ .‬דגש‬
‫מיוחד ראוי ליתן לחינוך בגיל הרך מ‪ 0-‬עד‬
‫‪ ,3‬כי בתקופה זו מעוצבות תכונותיו של‬
‫ידי הקמת רשת חינוך טכנולוגי מעולה‪ ,‬ולא‬
‫של החברה הישראלית לחגוג‬
‫כמו היום שהחינוך הטכנולוגי מהווה מפלט‬
‫חינוך טכנולוגי מתקדם כדי ליצור מוביליות‬
‫חברתית מבורכת‪.‬‬
‫מחקרים שנﬠרכו בשנים האחרונות בתחום‬
‫כפי שכבר אמרנו לﬠיל מחקרים מﬠודכנים‬
‫בנושא הריבוד החברתי והתﬠסוקתי בישראל‬
‫מראים כי חל שיפור במעמדם החברתי‪,‬‬
‫בהשכלתם ובעיסוקיהם של בני העלייה‬
‫הגדולה של שנות החמישים והשישים מקרב‬
‫יוצאי מרוקו‪ ,‬צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬עיראק‪ ,‬תימן‪,‬‬
‫ויוצאי מזרח אחרים‪ .‬אולם הפﬠר ביניהם ובין‬
‫יוצאי אירופה ואמריקה נשמר‪ ,‬מסיבות שונות‪.‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬פרסומים מספר‬
‫על אף שבעיית הפער היחסי נשארה במלוא‬
‫חריפותה ותוקפה‪ ,‬מתפתחת תופעה תמוהה‬
‫ובלתי מובנת של תרדמה בתודﬠה הציבורית‬
‫כלפי בעיית הפער‪ .‬כלומר‪ ,‬בﬠיית הפﬠר‬
‫עומדת במלוא חריפותה‪ ,‬והתודעה הציבורית‬
‫כלפיה הולכת ופוחתת‪.‬‬
‫חשוב ﬠל כן להדגיש‪ ,‬כי קיימים יציבות וקיפאון‬
‫בגידול במספר התלמידים יוצאי צפון‪-‬אפריקה‬
‫ואסיה באוניברסיטאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים ריכוז‬
‫בלתי סביר של תלמידים יוצאי צפון‪-‬אפריקה‬
‫בבתי‪-‬ספר מקצועיים שרמת הלימודים בהם‬
‫אינה גבוהה‪ ,‬ואשר בוגריהם ממוינים מראש‬
‫לﬠסוק במקצועות שאינם בעלי עמדה גבוהה‬
‫ואינם בﬠלי יוקרה‪.‬‬
‫אמת נכון הדבר שבתחום הפוליטיקה השיפור‬
‫המסקנה מהמצב היא‪ ,‬שכנראה עדיין לא‬
‫של המשפט‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המרﬠ‪ ,‬העיתונות‬
‫או האמנות‪ .‬גם בתחום המסחר ובתחום‬
‫העסקי חל שיפור משמעותי יותר‪ .‬מה שצריך‬
‫לﬠשות הוא להשתמש בהשפﬠה הפוליטית‬
‫הישראלית של יוצאי המזרח? מקובל לומר‬
‫שבעשור האחרון התרחשה "מהפכת הנﬠ‬
‫נע"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬סופרים ויוצרים מיוצאי המזרח‬
‫קיבלו לגיטימציה וﬠברו מן השוליים אל‬
‫המרכז‪ .‬במסגרת זו מזכירים את סמי מיכאל‪,‬‬
‫ארז ביטון‪ ,‬שמﬠון בלס‪ ,‬דן בניה סרי ואחרים‬
‫(אמנון שמוש תמיד היה יותר מקובל)‪ .‬אין‬
‫ספק כי התרחש שינוי באווירה וביחס כלפי‬
‫יוצאי המזרח כפי שבא לידי ביטוי במה שקרוי‬
‫מהפכת הנענע‪ ,‬אולם באותה מידה של‬
‫ודאות אפשר לומר שבמדיום החשוב ביותר‪-‬‬
‫הטלוויזיה (ובמידה שונה הרדיו) נמשכת‬
‫המגמה (שהיא בוודאי תוצאה של נסיבות‬
‫מצטברות או בלתי‪-‬מודעות) של חוסר ופﬠר‬
‫גדול בשילוב יוצרים בסגנון המזרחי‪.‬‬
‫השינוי הכללי באווירה כלפי יוצאי המזרח‬
‫ומיתון המתחים הﬠדתיים אינו משקף שינוי‬
‫מהותי בחלקם של יוצאי עדות המזרח בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬למעט בתחום הפוליטי שבו‬
‫ניכרת התקדמות הן מספרית והן מהותית‬
‫בחלקם של יוצאי ﬠדות המזרח (בכנסת ה‪12-‬‬
‫‪ 40‬מהח"כים הם יוצאי ﬠדות המזרח ותשﬠה‬
‫שרים)‪ .‬הנתונים מתחומי ההשכלה והחינוך‪,‬‬
‫התפלגות העיסוקים והדיבור החברתי מ‬
‫ﬠידים ﬠל המשך הפערים החברתיים של‬
‫קבוצות האוכלוסייה לפי ארצות מוצא‪ ,‬ולעתים‬
‫הנתונים מראים גידול בפﬠרים היחסיים בין‬
‫יוצאי המזרח ויוצאי אירופה ואמריקה‪.‬‬
‫כנראה עדיין לא הגיעה שעתה‬
‫את צמצומם וכמובן לא את‬
‫היעלמותם של הפערים בין‬
‫חלקיה והמיזוג השלם ביניהם‬
‫ההשכלה ובתחום התפלגות העיסוקים של‬
‫הדור השני של ישראלים מראה כי בצד‬
‫העליה הכללית ברמת ההשכלה וברמת‬
‫החיים נשמרו הפערים בין ילידי הארץ יוצאי‬
‫המזרח מזה‪ ,‬ויוצאי אירופה מזה‪ ,‬ולעתים אף‬
‫גודלו פערים אלה‪ .‬למסקנה זו מגיע החוקר‬
‫יעקב נהון בכמה מחקרים (ראה עבודות‬
‫המחקר של יﬠקב נהון שפורסמו במחקרי‬
‫‪ .)1987( 25 ,)1984( 10 ,)1984( 8‬כדי‬
‫להדגים את המגמה הזאת אפשר לתת כמה‬
‫נתונים מספריים‪ .‬בשנת ‪ 63.1% 1983‬מה‬
‫ﬠובדים הבלתי‪-‬מקצועיים היו יוצאי מזרח‬
‫לעומת ‪ 64.5%‬בדור הוריהם‪ .‬בתחום החינוך‬
‫בשנת ‪ 1983‬רק ‪ 6.1%‬מיוצאי המזרח היו‬
‫בעלי תואר אקדמי ראשון לעומת ‪28.5%‬‬
‫מיוצאי אירופה‪ .‬הנתונים לגבי דור ההורים‬
‫היו ‪ 2.7%‬מיוצאי המזרח היו בﬠלי השכלה‬
‫אקדמית כלשהי‪ ,‬לעומת ‪ 10.7%‬יוצאי‬
‫אירופה‪ .‬באשר למקבלי תעודות בגרות‬
‫היחס הוא של ‪ ,2:1‬יוצאי מזרח כ‪ 20%-‬ויוצאי‬
‫אשכנז כ‪ .40%-‬לאור נתונים אלו הרי אנו‬
‫עדים לתופעת המדרגות העולות‪ ,‬המזרחיים‬
‫עולים‪ ,‬אולם גם יוצאי אשכנז ﬠולים‪ ,‬והפער‬
‫נשאר בﬠינו‪.‬‬
‫הגיעה שעתה של החברה הישראלית לחגוג‬
‫את צמצומם וכמובן לא את היﬠלמותם של‬
‫הפערים בין חלקיה והמיזוג השלם ביניהם‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬ממד הזמן לבדו איננו גורם פעיל שיש‬

‫‪7‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫סם בן שטרית מקריא את "את האמנה לאחדות העם" עליה חתמו ראשי המדינה‬

‫מצוקתה‪-‬הכצעקתה ?‬
‫מאת‪ :‬סם בן‪-‬שטרית‬
‫פורסם ב"מעריב מארח" (‪)27.11.1979‬‬

‫ה‬
‫אני מוצא שתפיסה זו מעוגנת באחת מתרי"ג‬ ‫בצורה קונסטרוקטיבית או דסטרוקטיבית על‬
‫המצוות והיא מצוות פריקה וטעינה‪ .‬וכך‬ ‫אלה הנתונים במצוקה‪.‬‬
‫נאמר בספר שמות‪" :‬כי תראה חמור שונאך‬ ‫טור ה"רווח" שבמאזן "פסטיבלים" אלה‬ ‫בימים‬ ‫נעשות‬ ‫קדחניות‬ ‫כנות‬
‫(קרי‪ :‬אפילו שונאך) רובץ תחת משאו וחדלת‬ ‫יהיה כבעבר‪ :‬מיקוד זרקורי כלי התקשורת‬ ‫אלה לקראת הועידות של ההתאגדויות‬
‫מעזוב לו (קרי‪ :‬מלעזור לו) עזב תעזוב עמו‬ ‫על מרפקי העסקונה המקצוענית‪-‬מפלגתית‬ ‫וההתאחדויות של יוצאי מרוקו וצפון אפריקה‬
‫(משפטים‪-‬פרק כ"ג)‪ ,‬כלומר רק אם יהיה‬ ‫עדתית וחיזוק מעמדה בתוך המפלגות‬ ‫בארץ‪ ,‬אשר תערכנה בסוף שנה זו‪ ,‬שוב נהיה‬
‫מאמץ משותף‪ ,‬שלך ושל בעל החמור‪ ,‬שומה‬ ‫השונות‪ .‬אך בשורות וישועות לא תצמחנה‬ ‫עדים לשפך של מלל מצד הדוברים בארץ‬
‫לאלה שבשמם ולמענם מדברת כביכול אותה‬ ‫ומחוצה לה בענייני המצוקה והעוני‪ .‬שוב‬
‫עליך לקיים מצווה זו בפריקה או בטעינה‪.‬‬
‫יזילו דמעות תנין על מצבם הכלכלי ומעמדם‬
‫ולא‪ ,‬הנך פטור מקיום המצווה‪.‬‬ ‫עסקנות‪.‬‬
‫החברתי של בני עדות המזרח בכלל‪ ,‬ויוצאי‬
‫צפון אפריקה בפרט‪ ,‬וישאו קינות בנוסח‬
‫עיקרה ותמציתה של תפישתי הם‪:‬‬ ‫במאמר זה אנסה להתוות דרכים אחרות‬
‫"איכה‪ "...‬ו"על נהר‪(...‬הירקון) שם ישבנו גם‬
‫מה שדרוש לרובם של אלה הרואים עצמם‬ ‫לטפול בבעיה כאובה זו‪ ,‬בהסתמך על‬
‫בכינו‪."...‬‬
‫בחזקת מקופחים וסובלים‪ ,‬איננו מתן הטבות‪,‬‬ ‫נסיון אישי מצטבר‪ ,‬כעולה חדש משנות‬
‫סעד ומתת חסד נוספים‪ ,‬ובודאי לא המשך‬ ‫ה‪ 60-‬וכפעיל שכונת העולים קטמון ט'‪-‬‬
‫שרוב תושביה יוצאי צפון אפריקה‪-‬וכן אחר‬ ‫במהלך הועידות ובתומן תצאנה לממשלה‬
‫טיפוח תודעת הקיפוח מצד גורם כלשהו‪ ,‬עדתי‬ ‫קריאות קורעות לב‪ ,‬נרגשות ונרגזות‪ ,‬לשים‬
‫או אחר‪ ,‬אלא הדרכה והכוונה נאותות מלוות‬ ‫שנות עבודה רבות בשכונות מצוקה אחרות‬
‫בירושלים במסגרת תפקידי‪.‬‬ ‫קץ לאפליה‪ ,‬לקיפוח‪ ,‬לעוני‪ ,‬לפער‪ ,‬למצוקה‬
‫בדרישה נמרצת מה"מקופחים"‪ ,‬שתאמר‪:‬‬ ‫וכד'‪ .‬ברם‪ ,‬תהיינה אלה אותן סיסמאות‬
‫רווחתכם תבוא בעיקר מכם‪ ,‬מהעזרה‬ ‫ישנות נושנות ושימוש בכלים שמזמן העלו‬
‫לעצמכם‪-‬תוך הפעלת כוחות המצויים‬ ‫יש ערך בהושטת סיוע‬ ‫חלודה ואינם מועילים‪ ,‬לא במקרה מצטיירת‬
‫בתוככם‪ ,‬כוחות שבאשמתכם‪ ,‬ולא פחות מזה‬
‫באשמת מטפחי תודעת הקיפוח בקרבכם‪,‬‬
‫חומרי או רוחני‪ ,‬אם נוסף‬ ‫דמותם של רוב דוברי העדות‪ ,‬כתובענים‬
‫לא הופעלו‪ .‬הנכם נתבעים לשנות את סדרי‬ ‫לניצולו הנכון מתגלית‬ ‫הנוטים לחמרנות בעיקר‪ ,‬שהשפעתם‬
‫הצמיחה עסקנים מיליטנטיים לחמרנות דומה‬
‫העדיפויות של צרכיכם בניצול רציונלאלי‬ ‫נכונות מתמדת מצד‬ ‫במגזרים רבים‪ ,‬שבהם התלבטו בעסקנותם‪-‬‬
‫מקסימלי של כלל אמצעיכם ואפשרויותיכם‬
‫הפרטיים‪ ,‬ובניצול נכון של המשאבים והכלים‬
‫מקבלו לתרום גם הוא‬ ‫עם כל החיוב שבכך‪-‬ועדי עובדים‪ ,‬וועדי‬
‫פעולה למיניהם‪ .‬אך משום מה עסקנותם של‬
‫שהמדינה מעמידה לרשותכם‪ .‬תמציתו של‬ ‫מצדו בפתרון בעייתו הוא‬ ‫פעילים אלה כמעט שאינה בנמצא במסגרות‬
‫דבר היא‪ ,‬לגרום לאי‪-‬תלות שלכם בחסדי‬ ‫ערכיות כמו "שלום עכשיו"‪" ,‬גוש אמונים"‬
‫אחרים‪ ,‬אי‪-‬תלות שסופה להובילכם לחיפוש‬ ‫תפיסת עולמי היתה ונשארת איתנה‪ :‬יש‬ ‫ו"תנועות המחאה" למיניהן‪ .‬האם היתה כאן‬
‫אפשרויות שאליהם לא התוודעתם מתמול‬ ‫ערך בהושטת סיוע חומרי או רוחני‪ ,‬אם נוסף‬ ‫השפעה סלקטיבית ברורה של עסקנות‪,‬‬
‫שלשום‪ .‬בכלים להדרכה ולהכוונה יעסוק‬ ‫לניצולו הנכון מתגלית נכונות מתמדת מצד‬ ‫או שמא יש כאן יד הגורל והמקרה גרידא?‬
‫מאמר זה בהמשך‪.‬‬ ‫מקבלו לתרום גם הוא מצדו בפתרון בעייתו‬ ‫רק חוקרים והיסטוריונים יפסקו בעתיד‪ ,‬אם‬
‫הוא‪ .‬בהעדר נכונות זו‪ ,‬לא רק שאין ערך‬ ‫המצוקה בישראל היא "כצעקתה"‪ ,‬והאם‬
‫שקידה על טיפוח הדימוי העצמי‪ ,‬תוך החדרת‬ ‫לסיוע חוץ‪-‬ששכרו יוצא בהפסדו‪-‬אלא שאין‬ ‫הדרך שבה הלכו המתיימרים להיות דובריה‬
‫האמונה ביכולתו של כל אחד מאתנו‪ ,‬בני‬ ‫אפילו חובה לסייע בידו‪.‬‬ ‫המובהקים מטעם יוצאי העדות השפיעה‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪8‬‬
‫המשפחות שבטיפולם רב מהמאחד‪ ,‬בשל‬ ‫כי סוד משפחות מתפקדות אלה אינו אלא‬ ‫עדות המזרח‪ ,‬להגיע לאותה עמדה ולאותו‬
‫ההבדלים בגיל‪ ,‬בהרכב המשפחתי‪ ,‬במוצא‬ ‫בקביעת סדר עדיפויות שונה במה שעומד‬ ‫מעמד שאליהם הגיעו אחרים‪ ,‬ושהם אובייקט‬
‫העדתי‪ ,‬בהשכלה וכו'‪ .‬עובדים אלה מצטיירים‪,‬‬ ‫לרשותן‪ ,‬תוך ניצול יעיל ופונקציונאלי‪.‬‬ ‫לקנאתו של בן העדות‪ ,‬תוכיח שאם נרצה אין‬
‫לדעתי‪ ,‬בעיני המשפחות שבהם הם מטפלים‪,‬‬ ‫זו אגדה‪ .‬טיפוח כל היפה והמפואר שבעבר‬
‫באנשים שמעולם אחר‪ ,‬שמושגיהם אינם‬ ‫מאגר אנושי חיובי זה בלתי מנוצל כיום‪ ,‬אני‬ ‫העדתי ובמורשתו‪ ,‬הכוללים את מעשיהם‬
‫מוכרים ואינם מובנים להם‪ .‬הנני מעז לאמר‬ ‫מציע‪ ,‬שעקרת הבית‪-‬או הדמות הדומיננטית‪-‬‬ ‫ומנהגיהם של האבות באותם ערים‪ ,‬עיירות‬
‫אפילו‪ ,‬שבתת הכרתם יש מהניכור בין המטפל‬ ‫של משפחה מתפקדת זו תאמץ לה‪ ,‬אם‬ ‫וכפרי מוצאם‪-‬ותקצר היריעה מלפרט‬
‫למטופל‪ .‬כמה מעובדים אלה הזמינו לבתיהם‬ ‫בהתנדבות (אתגר לארגונים העדתיים)‬ ‫מעלותיהם והתנהגותם היכולות וראויות‬
‫אן ישבו בצוותא עם המשפחות שבטיפולם?‬ ‫ואם בשכר‪ ,‬מספר קטן של משפחות שאינן‬ ‫לשמש נר לרגלינו‪-‬יזקוף את קומתנו השחוחה‬
‫במו אוזני שמעתי משפחות המרננות אחרי‬ ‫מתפקדות ותגרום לכך ששיטת החיקוי‬ ‫במקצת‪.‬‬
‫עובדים אלה בלשון זו "קל לגברת זו לדבר‬ ‫החיובית תפעל במלוא כוחה‪ .‬סיכוייה של‬
‫ולהטיף לי‪ ,‬כשלא התנסתה במצבי"‪ ,‬וכיוצא‬ ‫השיטה המוצעת טובים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בהיות דרכי‬ ‫במקביל תצא תביעה נמרצת אל הכנסת‬
‫בביטויים מעין אלה‪.‬‬ ‫החשיבה והעשיה מופעלות ומועברות בין בניו‬ ‫להקים גוף מיוחד שמתפקידו לפקח על‬
‫אדם העומדים על בסיס שווה‪ .‬כל אשר אני‬ ‫זרועות הביצוע של המדינה ולוודא שאכן‬
‫טוב יהיה איפוא אם בועידות העדתיות‬ ‫מצפה ממפגש מתמיד זה הוא‪ ,‬שההעברה‬ ‫קיימים קריטריונים ברורים‪ ,‬חדים ומובנים‬
‫המשמשות ובאות וכן בוויכוח הצבורי העתיד‬ ‫תהא במישור ידידותי וחברי‪ ,‬להבדיל מהוראה‬ ‫לכל‪ ,‬בכל אותם תחומים שהמדינה קבעה לה‬
‫להתלהט בעיצומן ובעקבותיהן‪ ,‬תבדקנה‬ ‫והטפה‪ .‬ביקורים הדדיים בבתים ומפגשים‬ ‫כיעד לסייע לאוכלוסיית המצוקה‪ ,‬כמו‪:‬חינוך‪,‬‬
‫דרכים אחרות מאלה שננקטו עד כה‪ .‬יש‬ ‫בין המשפחה המאמצת לבין המשפחות‬ ‫סעד‪ ,‬דיור‪ ,‬שיקום‪ ,‬בריאות‪ ,‬השכלה גבוהה‬
‫להכיר בעובדה‪ ,‬כי באי‪-‬תלות האדם טמונים‬ ‫המאומצות יגרמו לחיקויים של דברים פשוטים‬ ‫וכו'‪ ,‬וכי אמות מידה אלה אינן יוצרות רמות‬
‫הסיכויים הסבירים ביותר להתקדמותו‪ ,‬גם‬ ‫אך חשובים בחיי היומיום‪ ,‬כגון‪ :‬שאפשר‬ ‫ציפיה בלתי ריאליות ומוגזמות‪ .‬הגוף המפקח‬
‫אם אי‪-‬תלות זו ראשיתה כרוכה במאמצים‬ ‫להכין עוגה טעימה בארבע ביצים ולאו דווקא‬ ‫יתבע מרשויות המדינה‪-‬כל אחת בתחום‬
‫ובמכאובים רבים‪.‬‬ ‫בשתיים עשרה‪ ,‬שאפשר להעביר דברי ביגוד‬ ‫אחריותה וטיפולה‪-‬לשקוד על מימושן של‬
‫מילד לילד‪ ,‬באיזה עונה עורכים קניות של‬ ‫זכויות אלה לאזרחים שאליהם נועדו‪ .‬הגוף‬
‫מצרכים מסוימים‪ ,‬מה קונים ואיפה‪ ,‬הדרכים‬ ‫המוצע יהיה גם בעל סמכות לבירור תלונות‬
‫מחובתנו להחדיר בדור‬ ‫לניצול פונקציונאלי של שטח הדירה‪ ,‬כיצד‬ ‫ולמתן פסיקה מחייבת וסופית‪.‬‬
‫הצעיר את ההכרה שיש‬ ‫עורכים שמחה אמיתית ולא חינגה בזבזנית‬
‫לכלל השכונה או העיירה‪ ,‬וכיצד מותירים כסף‬ ‫כל אזרח המתהלך ממורמר וכולו תחושת‬
‫סיכויים שיגיע למחוז‬ ‫לרכישת נעלי התעמלות לילד או כדי לשלם‬ ‫קיפוח‪ ,‬אמיתי או מדומה‪ ,‬ידע שקיימת‬
‫חפצו‪ ,‬ושמעבר לדרכו לא‬ ‫בעבורו דמי השתתפות בטיול עם תלמידי‬ ‫אינסטנציה עליונה‪ ,‬שהוא יכול לפנות אליה‬
‫כיתתו‪ .‬אני מאמין שנוסף להקניית מושגים‬ ‫בתלונה על הזרוע הרלוונטית‪ ,‬או בערעור‬
‫מוצב שום תמרור "אין‬ ‫מטריאליסטיים נכונים אלה‪ ,‬יוקנו גם מושגים‬ ‫במקרה הצורך‪ .‬אפשרות פניה מעין זו‬
‫כניסה"‬ ‫ערכיים‪-‬תוך התבוננות מקרוב ביחסי אנוש‬ ‫תיצור בין היתר אוירה פסיכולוגית‪-‬ציבורית‬
‫בתוך המשפחה המאמצת‪ ,‬יחסי הגומלין בין‬ ‫נוחה‪ ,‬אשר תצמצם‪ ,‬או אולי תבטל כליל‪,‬‬
‫יש הכרח להיות מודע לנזק העצום הנגרם‬ ‫הבעל לאשתו‪ ,‬בין הילדים להוריהם וכן יחס‬ ‫את השימוש באלימות על כל צורותיה‬
‫לאדם בטיפוח תודעת הקיפוח בקרבו‪,‬‬ ‫הכבוד לזקן ולקשיש‪.‬‬ ‫להשגת הזכויות כפי שהדבר נהוג לפעמים‬
‫ובהחדרת האמונה בקיומה של הפליה‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬למרבה הצער‪ .‬דוגמה הראויה לשבח‪,‬‬
‫וכל המטיף לכך‪ ,‬הינו חוטא וממחטיא‪ .‬אין‬ ‫יש הכרח להיות מודע‬ ‫לדעתי‪ ,‬הוא המוסד לביטוח הלאומי שבזכות‬
‫הקריטריונים הברורים שלו ודרך הבאתם‬
‫איש הטוען לקיומה של הפליה ממלכתית‬
‫מכוונת לרעת בני עדות המזרח‪ ,‬אם‪ ,‬כי כולנו‬ ‫לנזק העצום הנגרם‬ ‫לידיעת הציבור שבטיפולו נמנעות אי‪-‬הבנות‬
‫מודעים‪ ,‬שאכן קיימות תופעות של הפליה‬ ‫לאדם בטיפוח תודעת‬ ‫בינו לבין האזרח הזכאי‪.‬‬
‫מצד יחידים וקבוצות שיש לבודדם ולהוקיעם‪.‬‬
‫נשאלת איפוא השאלה‪ ,‬האם בגלל יחידים‬ ‫הקיפוח בקרבו‬ ‫איש מאיתנו לא יתכחש למציאות מבישה‪,‬‬
‫אלה תהא זו מהתבונה ומהתועלת‪ ,‬להכריז‬ ‫והיא עובדת קיומן של משפחות השרויות‬
‫השכם והערב על הפליה במדינה ולהבליטה‬ ‫בהעסקתם של עובדים אחרים‪ ,‬שאינם‬ ‫במצוקה אמיתית ונוראה ושעל פי הדין והצדק‬
‫עד כדי דיכוי במו ידינו של כל מוטיבציה של‬ ‫מהאוכלוסייה המוצעת‪ ,‬יחסרו האלמנטים‬ ‫הסוציאלי‪ ,‬חובה עלינו לטפל בהן בצורה‬
‫הדור הצעיר להתמודד ולהתקדם? אני סבור‪,‬‬ ‫שבכוחם לתרום את הפעלת החיקוי החיובי‪,‬‬ ‫יסודית ובאמצעים רבים‪ ,‬מגוונים ויעילים‪.‬‬
‫שמחובתנו להחדיר בו את ההכרה שיש‬ ‫כוון שברוב המקרים המטפל והמטופל‬ ‫אולם משאבים ואמצעים אלה יעמדו לרשותנו‬
‫סיכויים שיגיע למחוז חפצו‪ ,‬ושמעבר לדרכו‬ ‫אינם עומדים על בסיס שווה‪ .‬מוסדות רבים‬ ‫אם וכאשר נצליח לזהות ולבודד קבוצה‬
‫לא מוצב שום תמרור "אין כניסה"‪.‬‬ ‫מעסיקים עובדים שהמפריד בינם לבין‬ ‫קטנה זו‪ ,‬המהווה מעגל קטן מתוך המעגל‬
‫הגדול ורחב השוליים של האוכלוסיה השרויה‬
‫במצוקה מדומה‪ .‬למעגל הגדול‪ ,‬הפתרון‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הוא בהדרכה נאותה ע"י שיטת‬
‫החיקוי החיובית על בסיס שווה‪.‬‬

‫סוד משפחות מתפקדות‬

‫הינו בקביעת סדר‬
‫העדיפויות שבאמצעים‬
‫העומדים לרשותן‬
‫לא אחדש דבר אם אציין עובדה גלויה לעין‬
‫כל‪ :‬רבבות משפחות בישראל מעדות המזרח‬
‫מנחם בגין ז"ל חותם על "האמנה לאחדות‬ ‫בעלות נתונים זהים‪ ,‬או כמעט זהים‪ ,‬לאון‬
‫העם" אשר יזם וניסח סם בן שטרית (לצידו)‪.‬‬ ‫משפחות הרואות עצמן נתונות במצוקה‪,‬‬
‫את האמנה יזם בן שטרית בשנת ‪1982‬‬ ‫מתפקדות בצורה נכונה ואינן זקוקות לשום‬
‫בעטיין של המהומות האלימות שגרמו‬ ‫סעד‪ ,‬מתת חסד או הפליה לטובה‪ .‬באומרי‬
‫לקיטוב בעם‪ .‬האמנה קובעת "עם ישראל הוא‬ ‫"נתונים זהים" כוונתי למכלול רחב‪ ,‬כמו‪:‬גובה‬
‫עם אחד‪ ,‬נעשה לשמירת אחדותו ושלמותו‬ ‫ההכנסה של כלל המשפחה‪ ,‬מספר הנפשות‬
‫ולקירוב הלבבות בעם"‪.‬‬ ‫בבית‪ ,‬השכלת ההורים‪ ,‬הגיל‪ ,‬שטח הדירה‪,‬‬
‫המוצא העדתי והתרבותי וכו'‪ .‬אמור מעתה‬
‫‪9‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫המימונה‬
‫חגיגות המימונה בירושלים שנת תשמ"ח (‪)1988‬‬

‫חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם‬

‫המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב"‬ ‫מאת‪ :‬סם בן שטרית ‪.‬‬

‫ח‬
‫אם יתמהמה המשיח בוא יבוא‪.‬‬ ‫יהודי מרוקו‪ ,‬רבניה וזקניה האמינו שאין לילה‬
‫מוצלח להבעת איחולים‪ ,‬ברכות ותפילות‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬חודש חג המימונה לפני ‪ 41‬שנה‪.‬‬ ‫מאשר "ליל המימונה"‪ .‬המילה מימונה‬ ‫גיגות המימונה שמקורן ביהדות‬
‫חברי ואנוכי‪ ,‬גאים ומתברכים שיצקנו החל מ‪-‬‬ ‫בערבית‪-‬מרוקנית משמעותה מזל‪ ,‬ברכה‪.‬‬ ‫מרוקו‪ ,‬נחוגו במוצאי יום שביעי של חג הפסח‪.‬‬
‫‪ ,1980‬תכנים ערכיים‪-‬מורשתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫באזורים אחדים במרוקו‪ ,‬נהגו משפחות‬
‫לחג המימונה‪ ,‬חידשנו באופן נרחב את מפעל‬ ‫להיוועד ביניהן ב"ליל המימונה"‪ ,‬מלווות‬ ‫ב"ליל המימונה" המסורתי‪ ,‬נהגו יהודי מרוקו‬
‫"הדלת הפתוחה‪-‬תרבחו ותסעדו" שבמסגרתו‬ ‫לערוך שולחן מלא מכל טוב של תקרובת‬
‫בתינוקותיהן ולערוך מעין "טקס שידוכין" בין‬
‫יותר ממאה אלף בתים של יוצאי מרוקו וצפון‪-‬‬ ‫מסורתית המורכבת ממעדני חלב וגבינות‪,‬‬
‫התינוקות‪ .‬הן מייעדות בת פלוני ולבן אלמוני‪,‬‬
‫פירות וירקות‪ ,‬דבש‪ ,‬תמרים‪ ,‬תופינים ודברי‬
‫אפריקה מארחים המונים בישראל וכך ניתן‬ ‫כדי שבהגיעם לפרקם יתחתנו ביניהם‪.‬‬
‫מתיקה‪ ,‬משקאות חריפים וקלים‪ .‬את השולחן‬
‫המימד הלאומי לחג זה‪ .‬מעריכים שלמעלה‬ ‫פרט חשוב ‪ :‬ב"ליל המימונה" גם למי‬
‫מקשטים בהרבה פרחים‪ ,‬ענפי‪-‬זית‪ ,‬נענע‪,‬‬
‫מ‪ 2-‬מיליון איש‪ ,‬אורחים ומארחים‪ ,‬נוטלים‬ ‫שהיו לו דין ודברים עם חברו במשך ימות‬ ‫צלחת אחת מלאה קמח ופזורים בה מטבעות‬
‫חלק ב"ליל המימונה"‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬בלילה זה כולם מבקרים את כולם‬ ‫כסף וצלחת נוספת בתוכה דג חי‪ .‬תקרובת‬
‫בבתיהם‪ ,‬ומאחלים איש לרעהו את הברכה‬ ‫זו מסמלת שפע וברכה‪ ,‬כי‪ ,‬הרי זו תחילת‬
‫המימונה תרמה רבות להאדרת שמה של‬ ‫המסורתית "תרבחו ותסעדו" (תזכו ותצליחו‬ ‫האביב ויהודי מרוקו ביקשו לאחל לעצמם‬
‫יהדות מרוקו בישראל‪ .‬הציבור התוודע‬ ‫!)‪ ,‬מרימים כוסית לחיים וטועמים מהתקרובת‬ ‫ולכל מבקריהם ‪ :‬שתהא זו שנה של שפע‬
‫לערכיה כיהדות של הכנסת אורחים‪ ,‬מאור‬ ‫המסורתית‪ .‬ללמדך שב"ליל המימונה" הכל‬ ‫והצלחה במעשי ידיהם‪.‬‬
‫פנים וקירוב הלבבות‪ .‬כך למד הציבור להכיר‬ ‫נסלח והכל נמחל‪.‬‬
‫את יהדות מרוקו ולהוקירה‪ .‬ב‪ ,1986-‬בסיום‬ ‫ראשוני המבקרים בבתי היהודים‪ ,‬היו‬
‫חגיגות המימונה‪ ,‬אמר הנשיא ה‪ 5-‬למדינת‬
‫ישראל‪-‬מר יצחק נבון ‪":‬עתידה להיכתב‬ ‫המימונה תרמה רבות‬ ‫שכניהם הערבים המגיעים עם מגשים שופעי‬
‫דברי מתיקה‪ ,‬חמץ ‪ -‬קמח ומוצריו‪.‬‬
‫ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל‬ ‫להאדרת שמה של‬
‫ותשאל השאלה ‪ :‬מי היו הגורמים שתרמו‬
‫לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה‬ ‫יהדות מרוקו בישראל‬ ‫נזכיר‪ ,‬בכל שבעת ימי חג הפסח נאסרה על היהודים‬
‫אכילת חמץ והם אכלו מצות‪ .‬ב"ליל המימונה"‬
‫ובעיני כלל החברה הישראלית‪ ,‬ואף הקהו‬ ‫השכנים הערבים מביאים להם את החמץ הראשון‪.‬‬
‫מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים‬ ‫פירושים רבים לשם מימונה‪ ,‬הסביר ביותר‬
‫לבין יוצאי קהילות המזרח ?" אין ספק‪ ,‬קבע‬ ‫הוא ‪ :‬המילה "מימונה" הינה שיבוש של‬
‫הנשיא נבון "שההיסטוריונים יצביעו על חג‬ ‫המילה בעברית "אמונה"‪ .‬גם צליל שתי‬
‫המימונה החג של אהבת האדם‪ ,‬כמי שהיה‬ ‫המילים מימונה‪-‬אמונה מחזק סברה זו‪.‬‬
‫לו חלק ונחלה בתרומות אלה" (סוף ציטוט)‬ ‫במי האמינו יהודי מרוקו ? הם האמינו‬
‫בהבטחת חז"ל ‪" :‬בניסן נגאלו בני‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬גם עשרות שגרירי מדינות‬ ‫ישראל ממצרים ובניסן הם עתידים‬
‫זרות בישראל נוטלים חלק ב"ליל המימונה"‬ ‫להיגאל"‪ .‬והנה‪ ,‬חג הפסח חלף‬
‫ואחדים מהם נושאים דברי ברכה בארוע‬ ‫והלך לו‪ ,‬חדש ניסן מתקרב לסיומו‪,‬‬
‫במעמד ראשי מדינת ישראל ונבחריה‪.‬‬ ‫ולכן מחדשים את אמונתם לאמר‪ :‬גם‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪10‬‬
 ‫מפעלים היסטוריים‬ ‫הפדרציה העולמית‪:‬‬
‫אירועים ופעולות‬ ‫מייסדים וסניפים‬
‫הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‪ ,‬הוקמה ב‪1.1.2001-‬‬
‫"קרן מלגות לסטודנטים"‬ ‫על ידי נבחרי עם ואנשי רוח; פרופסורים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬סופרים‪,‬‬
‫לכלל תלמידי קהילות ישראל מרחבי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫עיתונאים‪ ,‬משפטנים ואנשי ציבור‪.‬בפדרציה העולמית‪ ,‬התאגדו‬
‫עשרות ארגונים‪ ,‬תנועות ומועצות קהילתיות בתפוצות‪.‬‬
‫"ספר הזהב ליהדות מרוקו"‬ ‫הפדרציה מונה כיום ‪ 101‬סניפים‪ .‬מתוכם ‪ 70‬בישראל מרמת‬
‫מפעל הרשמה והנצחה שיופקד למשמרת עולם במשכן‬ ‫הגולן בצפון ועד אילת בדרום‪ ,‬ו‪ 31-‬סניפים בפזורה‪ :‬ממרוקו‬
‫נשיאי ישראל בירושלים‪.‬‬ ‫שבצפון אפריקה‪ ,‬המשך באירופה‪ ,‬בצפון אמריקה ובדרומה‪,‬‬
‫ועד בלם שבאמזונס (ברזיל)‪.‬‬
‫"מדליון המעברה" ותעודת הוקרה‬
‫הצדעה לסבלם ולתרומתם של כ‪ 200,000-‬שוכני‬
‫המעברות‪.‬‬
‫מטרות על‬
‫"קרן מלגות" לסטודנטים מעוטי‪-‬הכנסה מכלל קהילות ישראל‬
‫הכתרת "דמויות מופת בעם היהודי"‬ ‫הנחלת מורשת יהדות מרוקו‪ ,‬בישראל ובתפוצות‪ ,‬כחלק ממורשת עמנו‬
‫ב‪ 2002-‬הוכתר רה"מ אריאל שרון‪ .‬ב‪ 2003-‬הרב ישראל‬ ‫הדגשת חלקה ותרומתה של יהדות זו בתקומת העם והמדינה‬
‫מאיר לאו‪ .‬ב‪ 2004-‬ח"כ שמעון פרס‪ .‬ב‪ 2005-‬ח"כ‬ ‫טיפוח ושמירת אחדות עם ישראל ושלמותו סיוע לעולים החדשים‬
‫לימור לבנת‪ .‬ב‪ 2007-‬בנק הפועלים וב‪ 2009-‬מר נוחי‬ ‫ולהנחיל להם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ‬
‫דנקנר‪ .‬ב‪ 2010-‬האחים ‪ :‬ג'ו‪ ,‬רפאל ואבי נקש‪.‬‬
‫ב‪ 2013-‬הרב משה דאדון‪-‬לונדון‪ .‬ב‪ 2014-‬הרב אברהם‬
‫עמר‪-‬ניו יורק‪.‬‬ ‫שנה שנה וסימנה‪:‬‬
‫חגיגות המימונה המרכזיות והמקומיות‬ ‫בראשית כל שנה‪ ,‬הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי‪,‬‬
‫חג של "הדלת הפתוחה" ואירוח אלפי משפחות עולים‬ ‫ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים ‪:‬‬
‫בבתיהם של יוצאי מרוקו‪.‬‬ ‫תשס"א‪2001-‬‬
‫"ערכים ומורשה"‬
‫אזכרה ממלכתית ל‪ 44-‬מעפילי "אגוז"‬ ‫הנחלת מורשת יהדות מרוקו כחלק מהתרבות המתגבשת בישראל‬
‫ליד קברותיהם בהר‪-‬הרצל ואזכרות מקומיות ברחבי‬ ‫תשס"ב‪2002-‬‬
‫הארץ‪-‬לרבות בבתי ספר‪.‬‬ ‫"יובל לעלייה מצפון אפריקה"‬

‫"יום יהדות מרוקו" שנתי‬ ‫תשס"ג‪2003-‬‬

‫"לחיי העם הזה!"‬
‫מתן ביטוי לעושרה הרוחני והתרבותי בשירה‪ ,‬זמר‪,‬‬ ‫הצדעה לעם ישראל על עמידתו האיתנה מול גלי טירור‬
‫האומנות לסוגיה והספרות העניפה‪.‬‬
‫תשס"ד‪2004-‬‬
‫"רבי שיח" ו"שבתות עיון"‬ ‫"‪...‬ומבשרך לא תתעלם"‬
‫הדגשת מחוייבותנו לסייע לזולתנו‬
‫דיונים בהשתתפות אנשי רוח בנושאים ערכיים ואלה‬
‫העומדים על סדר יומינו‪.‬‬ ‫תשס"ה‪2005-‬‬
‫"‪ 800‬שנה לפטירת הרמב"ם"‬
‫"טיפוח קשרים עם מרוקו"‬ ‫תשס"ו‪2006-‬‬
‫עידוד ביקורים הדדיים וקיום קונגרסים לדיון בנושאים‬ ‫"כל אדם עולם"‬
‫ערכיים ומשותפים‪.‬‬
‫תשס"ז‪2007-‬‬
‫קשר עם יהדות התפוצות‬ ‫"וענווים ירשו ארץ"‬
‫הרחבת רשת סניפי הפדרציה בכל מדינה ועיר‪ ,‬שיש בה‬ ‫תשס"ח‪2008-‬‬
‫ריכוז של יוצאי מרוקו וטיפוח קשרים‬ ‫"שרתי לך ארצי" ‪ 60 -‬שנה למדינת ישראל‬
‫תרבותיים‪-‬מורשתיים עם הקהילות‪.‬‬
‫תשס"ט‪2009-‬‬
‫"‪...‬ובחרתם בחיים‪( "...‬דברים‪ ,‬ל'‪-‬י"ט)‬
‫"פסטיבל מורשת יהדות מרוקו"‬
‫עידוד מפגני תרבות‪ ,‬תערוכות ותצוגות‪.‬‬ ‫תש"ע‪2010-‬‬
‫"עשור לפדרציה העולמית"‬

‫תשע"א‪2011-‬‬
‫"‪...‬ואהבתם את הגר‪( "...‬דברים‪ ,‬י'‪-‬י"ט)‬

‫תשע"ב‪2012-‬‬
‫"יגיע כפיך כי תאכל" (תהילים קכ"ח ב')‬

‫תשע"ג‪2013-‬‬
‫"שנת בר‪-‬מצווה לפדרציה"‬

‫תשע"ד‪2014-‬‬
‫"והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט‪ ,‬ל"ב)‬

‫"מדליון המעברה"‬ ‫תשע"ה‪2015-‬‬

‫״צדק צדק תרדוף" (דברים טז’ כ’)‬
‫הצדעה ליוצאי המעברות!‬

‫‪11‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬

‫חתן פרס ישראל הסופר אפרים קישון‪ ,‬יוצא‬
‫מעברת שער עלייה‪ .‬אלפי יוצאי מעברות‬
‫אחרים יוכלו לרכוש את המדליון ב‪ ,₪ 120-‬ובן‪-‬‬
‫שטרית משוכנע שכמאה אלף יוצאי מעברות‬
‫מכלל קהילות ישראל יעשו זאת‪ .‬בחזונו הוא‬
‫רואה אנשים מתהלכים בגאווה ומשננים‪":‬אני‬
‫הוא זה שסבלתי ואהבתי את הארץ הזאת"‪.‬‬
‫ואחרי שהמנטרה תחדור ללבבות‪ ,‬תתגייס‬
‫יהדות מרוקו לתרום מנסיונה בקליטה‬
‫מוצלחת כדי לחבק את העולים החדשים‬
‫מחבר המדינות ומאתיופיה‪.‬‬
‫בן שטרית‪ ,‬תושב פסגת זאב‪ ,‬מעולם לא‬
‫על השאלה‪ ,‬מדוע נבחרו אישים מפורסמים‬
‫לקבל את המדליון בבית הנשיא‪ ,‬משיב בן‪-‬‬
‫שטרית בציטוט של הסופר אלפרד דה מיסי‪:‬‬
‫"האדם הוא רק מתלמד והסבל הוא מורהו‪,‬‬
‫איש לא יכיר את עצמו כל זמן שלא סבל"‪,‬‬
‫האנשים שנבחרו סבלו‪ ,‬הכירו את עצמם‪,‬‬
‫והגיעו לגדולות"‪.‬‬
‫בכנסת‪ ,‬אירועי הצדעה של אמנים בהיכל‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫האנשים‬
‫שנבחרו‬
‫סבלו‬
‫ראיון עם‪ :‬סם בן שטרית‬
‫בעיתון "מעריב" ב‪2001-‬‬
‫"האדם הוא רק מתלמד‬
‫והסבל הוא מורהו‪,‬‬
‫איש לא יכיר את עצמו‬
‫כל זמן שלא סבל"‬
‫"את מייבשי הביצות‪ ,‬אחינו האשכנזים‪ ,‬העלו לדרגת מלאכי‬
‫שרת‪ ,‬ובצדק‪ ,‬אבל מה עם אלה שגרו באוהל ובפחון דולף‪ ,‬גידלו‬
‫משפחות מרובות נפשות‪ ,‬נצמדו לקרקע וחוו את ארץ‪-‬ישראל‬
‫על בשרם?" שואל סם בן‪-‬שטרית‪ ,‬יו"ר הפדרציה העולמית של‬
‫יהדות מרוקו‪" .‬אנשי המעברות הלכו בחלקם לעולמם בתחושה‬
‫כבדה‪ ,‬שאיש לא הכיר בסבלם ובתרומתם לבניית הארץ‪ ,‬נאספו‬
‫אל עמיהם עם תוגה בלב‪ .‬אלה שנותרו בחיים מתהלכים עם‬
‫עיניים מושפלות ותחושת קדרות כאילו חטאו"‪.‬‬
‫החתונה של בן‪-‬שטרית‪ ,‬אגב‪ ,‬היתה דווקא‬ ‫במקום עלבון יזם בן‪-‬שטרית תיקון‪ ,‬ולו גם‬
‫מהזן המושקע‪ ,‬סעודה כיד המלך‪ ,‬מתובלת‬ ‫קוסמטי‪ ,‬בדמות "מדליון המעברה"‪ ,‬מצופה‬
‫בציונות‪" .‬זו היתה תקופה של עלייה חשאית‬ ‫‪ 24‬קראט‪ ,‬שיוענק ליוצאי המעברות‪ ,‬רובם‬
‫ממרוקו‪ ,‬גרתי אצל ההורים של ארוסתי בחדר‬ ‫יוצאי עדות המזרח‪ .‬הנציגות האשכנזית באה‬
‫נפרד‪ ,‬ופתאום באה הסבתא ואמרה‪":‬הציונים‬ ‫מכיוון יוצאי רומניה‪ ,‬שזכו "להתכבד" בעבר‬
‫באו‪ ,‬ואם לא תתחתנו יגייסו אתכם לצבא‬ ‫מעברתי‪ .‬אלא שעל אף הניסיון לשוות למדליון‬
‫ולא תהיה לכם דירה"‪ .‬תוך ‪ 24‬שעות אנשים‬ ‫אופי חוצה עדות‪ ,‬בן‪-‬שטרית אינו מתאפק‬
‫התגייסו והרימו לנו את אחת החתונות‬ ‫מלהעלות דווקא את בני עדתו על נס‪":‬יהדות‬
‫הגדולות שידעה מרקש‪ ,‬ועוד באותו ערב‬ ‫מרוקו בארץ משגשגת‪ ,‬היא תפסה עמדות‬
‫עלינו על המטוס לארץ ישראל"‪.‬‬ ‫בכנסת‪ ,‬בממשלה‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בתעשייה‪,‬‬
‫בבידור ובספורט‪ .‬נשיא האקדמיה ללשון‬
‫העברית‪ ,‬פרופ' משה בר‪-‬אשר‪ ,‬יוצאי מרוקו‪.‬‬
‫גר במעברה‪ .‬הוא נקלט בשכונת קטמון‪,‬‬ ‫את מבינה איזו קפיצה נחשונית עשתה יהדות‬
‫וכמורה לתלמוד הפך עד מהרה לדובר‬ ‫מרוקו?‬
‫השכונה‪" .‬מדליון המעברה" שהגה‪ ,‬הוא רק‬
‫חלק מחגיגות היובל לעלייה מצפון אפריקה‬ ‫"רוב ראשי הערים יוצאי מרוקו‪ ,‬המנהיגות‬
‫במהלכן יינטע "יער יהדות מרוקו" וייערכו‬ ‫הצעירה בארץ צומחת מיוצאי מרוקו‪ ,‬ואל‬
‫אירועים ברחבי הארץ‪ :‬חגיגת מימונה‬ ‫תתפלאי אם בעוד עשר שנים ראש הממשלה‬
‫מרכזית בקצרין‪ ,‬שיח סופרים ומשוררים‬ ‫יהיה יוצאי מרוקו‪ ,‬וגם שר החוץ ושר‬
‫הביטחון"‪ .‬בשנת ‪ 1979‬פרסם בן‪-‬שטרית‬
‫התרבות‪ ,‬סימפוזיונים והצגות באילת‪.‬‬ ‫מאמר ב"מעריב"‪ ,‬תחת הכותרת "מצוקתה‬
‫הכצעקתה"‪ ,‬שקרא לבני עדות המזרח להפסיק‬
‫ראשון‪ ,‬יזכה לענוד את המדליון הנשיא‪,‬‬ ‫את הבכי על עוולות שנעשו‪ ,‬ולהפנים את‬
‫משה קצב‪ ,‬יוצא מעברת קסטינה‪ .‬בנוסף‬ ‫העובדה שהם חיים בחברה שוויונית והישגית‪,‬‬
‫יוענק המדליון‪ ,‬עליו חרוטה האמרה "אין‬ ‫בה יש גם להם הזדמנות להגיע לעמדות‬
‫ישראל נקנית אלא‬ ‫השפעה‪ .‬המתכון שלו להשתלבות בחברה‬
‫בייסורים"‪ ,‬ל‪50-‬‬ ‫הישראלית כולל עצות בנוסח עדיף ללמוד‬
‫מכוב דים‬ ‫להכין עוגה מארבע ביצים ולא מ‪ ,12-‬עדיפה‬
‫נוספים‪,‬‬ ‫חגיגה משפחתית צנועה מחתונה מנקרת‬
‫ביניהם‬ ‫עיניים‪ ,‬ובקיצור‪ :‬עדיף להשקיע בהשכלה‪.‬‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪12‬‬
 ‫ימים ראשונים במעברת הקסטל‬
‫מאת‪ :‬הסופר יעקב יעקב מחבר "סיפורו של הבית ברחוב הכרמים ‪"23‬‬
‫הכוכבים‪ .‬שמעה את הרוח שרה בכורדית‬
‫ושרה עמה‪ .‬נתכסו עיניה בדוק של דמעות‪,‬‬
‫נתרוצץ קולה ונשתבש‪ .‬שמע האב בכייה‬
‫החרישי‪ ,‬קרב אליה ממקום מושבו הזעיף‬
‫פנים ואמר‪ :‬שתקי אישה שתקי כורדים אינם‬
‫בוכים‪ .‬משכה משם והושיבה על המיטה‪ .‬נטל‬
‫שמיכה והניח על כתפיה שהרעידו‪ .‬יצא מן‬
‫הצריף אל הדממה שבחוץ‪ .‬שמע קולות תנים‬
‫מרחוק ואת אוושת הרוח‪ .‬שמע חריקות קלות‬
‫מפחי הצריפים שהתקררו והלכו‪ ,‬שהתכווצו‬
‫בצינה‪ .‬הרים פניו אל השמים ובקש למנות את‬
‫הכוכבים ומשהו בו אמר‪ :‬אלוהי אברהם עזור‪.‬‬
‫ומשהו בו ענה‪ :‬לזרעך נתתי את הארץ הזאת‪,‬‬
‫ופרצת ימה וקדמה‪ .‬התכרבל במעילו ודמם‪.‬‬
‫ראה את שמי כורדיסתאן משובצי הכוכבים‬
‫מעליו וזכר את הכרמים ואת הבוסתנים‪ ,‬את‬
‫מי המעיין ואת ההרים השגיאים‪ .‬בקש לבכות‬
‫אך עצר בעדו‪ .‬כורדים אינם בוכים‪.‬‬
‫לא דברו‪ .‬רק האבנים שהדרדרו מתחת‬
‫סבב על עקביו ונכנס אל תוך הצריף‪ .‬נשק‬
‫את ילדיו‪ .‬הביט בפניה התמימות של אשתו‬
‫וברכה בלבו באהבה‪ .‬חלץ את נעליו ועלה‬
‫לישון ליד בנו הקטן‪' .‬‬
‫לכרמים ולבוסתנים וגם בינות בתיהם ואהבו‬
‫למחרת שמע כי יש עבודה והלך‪ .‬עבד‬
‫ב״עבודות יזומות״‪ .‬עברו ימים ובאו מדריכים‬
‫לעזרו‪ ,‬החל נוטע כרם ופרדס עם שאר רעיו‬
‫והוקל לו‪ .‬ראה עצים‬
‫ראה גפנים וידע‬
‫עוד נכונו לו ימים‬
‫טובים מאלה‪ .‬את‬
‫העצים השקה במים‬
‫שהובאו במיכלים‪.‬‬
‫חשמל לא היה‬
‫ומים לא היו‪ ,‬אבל‬
‫הכל זהר באמונה‪,‬‬
‫וקרן באהבת אין‬
‫קץ לארץ הטובה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫א‬
‫המחצלת שהיתה פרושה על הרצפה‪ ,‬נתעגלו‬
‫הילדים במעגל ובדממה שתו ואכלו לחמם‬
‫לשובע‪ .‬האם דמעה‪ .‬הביט בה האב בזעם‪,‬‬ ‫ומרים כי רק הרוחות היו מצויות כאן‪.‬‬
‫והבינה‪ .‬ניגבה דמעתה וידעה‪ :‬כורדים אינם‬ ‫מסביב נבטו קרים ועויינים הסלעים‪ .‬גם‬
‫בוכים‪ .‬א״י היא זו וישיבתה נקנית ביסורים‪.‬‬ ‫השמים היו רחוקים‪ ,‬ורק הרוחות היו הולכות‬
‫כאן ובאות‪.‬‬
‫יצא האב אל מרכז המעברה ‪ -‬מקום שם‬
‫עמדה הצרכניה כדי לפגוש את האחרים‪,‬‬ ‫באחד הימים הופרעה הדממה בשאון משאיות‪.‬‬
‫כולם היו שם‪ .‬עמדו דוממים והביטו אל‬ ‫הרבה משאיות הגיעו‪ .‬מתוכן קפצו אנשים‬
‫סביבותיהם‪ :‬שמים‪ ,‬הרבה שמים ורוחות‪.‬‬ ‫שפרקו מטלטליהם‪ ,‬ואחר נפנו המשאיות‬
‫לבשו בגדים כורדיים ובידיהם מחרוזות‬ ‫והלכו‪ .‬נותרו רק האנשים והשתיקות‪ .‬הייתה‬
‫שאבניהן ענברים‪ .‬העבירו האבנים מצד‬ ‫דממה‪ .‬הביטו האנשים סביבותיהם באלם‪,‬‬
‫אל צד הלוך ושוב הלוך ושוב‪ .‬לפתע אמר‬ ‫ולא אמרו דבר‪ ,‬כמו לא העזו להפריע את‬
‫מי‪ :‬ראיתי על ההר שממול חרובים ותאנים‪.‬‬ ‫הדממה‪ ,‬הרוחות נשבו בעדנה‪ ,‬לטפו פניהם‪.‬‬
‫אמרו‪ :‬נלך‪ .‬נפנו איש ואיש לביתו נטלו שקים‬ ‫לא צפצפו‪ ,‬לא שרקו‪ ,‬כמו נתייראו גם הן‬
‫ושבו ל״מרכז״‪ .‬יצאו מכאן אל ההרים‪ .‬תחילה‬ ‫להפר את השתיקה‪ .‬אזר אומץ מי ואמר‪ :‬הנה‬
‫הלכו מתונות ובגוש‪ .‬משהגיעו לשולי הגבעות‬ ‫שם בתינו‪ .‬הצריפים בהקו למולם‪ .‬התכופפו‬
‫האיצו מהלכם ונתפרדו‪ .‬עלו מהר‪ .‬אחר רצו‪.‬‬ ‫האנשים כאיש אחד‪ ,‬הניפו מטלטליהם והלכו‬
‫אל עבר הצריפים‪ .‬הלכו מתונות‪ .‬לא דברו‬
‫לרגליהם השמיעו קול והרוח‪ .‬הרוח הזו‬ ‫ביניהם‪ ,‬נכנסו לצריפים‪ ,‬רבים היו הצריפים‬
‫שאינה פוסקת מלשיר‪ .‬אהבו את הרוח‪ .‬היא‬ ‫ופתוחים‪ .‬נכנס האב תחילה בחן ה״מעון ויצא‬
‫הזכירה להם את כורדיסתן‪ .‬גם שם לא פסקה‬ ‫אל אשתו וילדיו הרבים שהמתינו לו‪ .‬יצא‬
‫הרוח מללטוף פניהם‪ .‬היתה הולכת בינות‬ ‫ואמר‪ :‬הכנסו‪ .‬התכופפה האם הרימה הצרור‬
‫ונדחקה עמו אל תוך הצריף‪ .‬אחר באו אל‬
‫אותה‪ .‬משהגיעו אל העצים עמדו מתנשפים‬ ‫פנימו גם הבנים והבנות לפי הסדר‪ .‬תחילה‬
‫ומיוזעים‪ .‬הפקירו פניהם לרוח וזו הילכה‬ ‫הגדול ואחר הקטנים‪.‬‬
‫עליהם מתונות‪ .‬פשטו השוליים הרחבים של‬
‫חולצותיהם ונגבו בהם את הפנים ואחר עמדו‬ ‫התירה האם את החבל ונתפרדה החבילה‬
‫לנוח קמעה‪.‬‬ ‫ונפזרה על ריצפת הבטון המחוספס‪ .‬האב‬
‫יצא ועמו בנו להביא המיטות שהיו מושלכות‬
‫קטפו תאנים והרבה חרובים‪ .‬מלאו שקיהם‬ ‫בחוץ במקום שנפרקו מן המשאיות‪ .‬משהובאו‬
‫ושבו‪ .‬משהגיעו לצריפים הוציאו הנשים צלחות‬ ‫המיטות הונחו עליהן המזרונים‪ ,‬נפרשו‬
‫ומגשים ומלאום מתנובת הארץ המבורכה‪.‬‬ ‫השמיכות‪ ,‬והילדים עלו עליהן לישון‪ .‬לא‬
‫פשטו הילדים יד ואכלו לשבעה‪ ,‬אחר שתו תה‬ ‫שאלו‪ :‬מה נאכל? ידעו‪ .‬בבוקר יצקה האם מן‬
‫ועלו על משכבם‪ .‬הרוח צננה את הפח הלוהט‬ ‫המים שבמיכל אל תוך הקומקום‪ ,‬הדליקה‬
‫ובאה דרך החלונות אל תוך הצריף‪ .‬משכה‬ ‫הפתיליה ושפתה המים על האש‪ .‬הלכה לקבל‬
‫האם את השמיכות עד תנוך אזני הילדים‬ ‫מנת הלחם ושבה‪.‬‬
‫לשמרם מן הצינה‪ .‬פתחה את דלת הצריף‪,‬‬
‫ישבה על המפתן והביטה אל השמים צעופי‬ ‫משהוכנה ה״ארוחה״‪ ,‬והלחם והתה הונחו על‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫מפעלו הספרותי של חנניה דהן‬
‫חלק א'‪" :‬אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו"‬
‫מאת‪ :‬פרופ' אהרן ממן‬

‫שנים ארוכות‪ ,‬ממקורות שבכתב ובעיקר‬

‫ממקורות שבעל פה‪ .‬ב'אוצר הפתגמים' כינס‬
‫המחבר ‪ 3682‬פתגמים מן הידע האישי‬
‫מקורות לשירתם של חכמי מרוקו‪ ,‬ב‪.1991-‬‬
‫השלישי ‪ -‬על סיפורי עם‪' ,‬עין רואה ואוזן‬
‫שומעת'‪ ,‬ב‪ .1998-‬והרביעי – לכסיקון עברית‪-‬‬
‫א זכיתי להכיר אישית את חנניה דהן‬
‫ז"ל ודבריי להלן מבוססים רק על חיבוריו‬
‫ל‬
‫שלו ומאינפורמנטים רבים מספור‪ .3‬רק מי‬ ‫מוגרבית‪ .‬עוד הספיק לפני פטירתו להכין שני‬ ‫שיצאו לאור ואלו שעודם בכתובים‪ .1‬הקריאה‬
‫שהתנסה באיסוף חומר שבעל פה יוכל‬ ‫ספרים נוספים לדפוס‪ ,‬אחד על 'המנהגים‬ ‫בספריו של חנניה דהן גרמה לי קורת רוח‬
‫להעריך את הכמות האדירה הזאת‪.‬‬ ‫וחיי המשפחה של היהודים במרוקו' והשני‬ ‫מרובה אך גם צער על שלא זכיתי לפגוש‬
‫על הסאגה של יהודי מרוקו בשם 'ספר הזהב‬ ‫אותו בחייו‪ .‬בייחוד מסקרן לדעת כיצד קם‬
‫במרכז לחקר מסורות קהילות ישראל של‬ ‫של יהודי מרוקו'‪ ,‬אבל הם טרם יצאו לאור‪.2‬‬ ‫אדם ונעשה אוטודידקט אקדמי וכותב ספרים‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬נפגשת מדי שבוע‬ ‫בכתב‪-‬יד שמורים שירים רבים שרובם‬ ‫ומחקרים חשובים‪ ,‬בלא מסגרת אקדמית‬
‫ובלא גיבוי אקדמי‪.‬‬
‫בשבוע‪ ,‬למן ‪ 1990‬ועד היום‪ ,‬קבוצת חוקרים‬ ‫המכריע לא פרסם מעולם‪.‬‬
‫עם קבוצת מסרנים כדי לכנס את המרכיב‬
‫חנניה דהן פרסם מאמרים רבים וארבעה‬
‫העברי בלשונות היהודים‪ .‬כל ישיבה נמשכת‬ ‫חומר עשיר ומרובה פנים זה קשה לסקור‬
‫ספרים בחמישה כרכים‪ .‬האחד – 'אוצר‬
‫כשעה ומחצה‪ .‬בישיבה המוצלחת והפורייה‬ ‫במאמר אחד‪ ,‬ואצמצם את דבריי כאן לשני‬
‫הפתגמים של יהודי מרוקו' שיצא לאור‬
‫ביותר אוספים חמישה‪-‬שישה ביטויים‬ ‫ספרים בלבד‪ .‬הצד השווה לחיבורים אלו שהם‬
‫ב‪ ,1983-‬וחלק ב' שלו ב‪ .1987-‬השני ‪ -‬על‬
‫חדשים שלא תועדו קודם‪ .‬כולנו נזקקים‬ ‫נכתבו בעמל רב של איסוף וליקוט שנמשך‬

‫* מתוך דברים שנישאו ביום עיון שנערך לזכרו של חנניה דהן ז"ל במכון בן‪-‬צבי בירושלים‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו חוקרי ההיסטוריה התרבותית ולומדיה משתעשעים לעתים במפגשים דמיוניים עם דמויות קדומות‪ .‬אנו נוסעים אחורנית כביכול במנהרת הזמן ופוגשים פעם את‬
‫רב סעדיה גאון בסורא ופעם את רב האיי גאון בפומבדיתא‪ ,‬פעם את אבן ג֗נאח בסרגוסה ופעם את שמואל הנגיד בגרנדה‪ .‬וכך עם חכמי ישראל לדורותיהם‪ ,‬כיד הדמיון‬
‫הטובה עלינו‪ .‬אבל אנחנו יודעים שזה שעשוע רוחני בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬ראו 'מקורות השירה'‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬הע' ‪ .7‬ייתכן אפוא שמדובר בסך הכול על שבעה ספרים‪,‬‬
‫‪ .3‬בטיפול ידני בכמות כזו של חומר לא מן הנמנע שיהיו רישומים כפולים‪ ,‬כגון שפתגם אחד יופיע פעמיים‪ ,‬כפי שאירע ברישום הפתגם ‪ 1760=1597‬אף שאפראט‬
‫המקבילות בשני המקרים שונה מעט‪.‬‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪14‬‬
‫הפתגמים שאולי חדרו מאזור תרבות אחר‪.‬‬ ‫בשיחותינו לפתגם זה או אחר ואף משלבים‬
‫לכל היותר‪ ,‬יבואו החוקרים ויסננו ויוסיפו‬ ‫אותם בשיח פה ושם‪ .‬אבל איש מאיתנו אינו‬
‫לברר וללבן‪ ,‬העיקר שהתשתית כבר מוצעת‬ ‫מדבר פתגמים‪ .‬הפתגמים אינם באים לחוקר‬
‫לפנינו‪ .‬למשל 'מן האדא ולא כתר' (מזה ולא‬ ‫בהזמנה‪ .‬הפתגם בא בהיסח הדעת‪ ,‬רק כדי‬
‫יותר‪ ,‬שלא נוסיף לדאגה עוד; פתגם ‪)1897‬‬ ‫לתבל את השיחה‪ ,‬להעניק לה שגב כלשהו‬
‫הוא ביטוי ולא פתגם‪ ,‬וכך 'א‪-‬שכווא ל‪-‬כ֗לא‪,‬‬
‫או להסמיך אותה על ניסיון חכמת החיים של‬
‫(ּתּנֵה צרתך לשדה‪ ,‬ולהררי‬
‫ול‪-‬ג֗באל לחג֗אר' ַ‬
‫אבן; פתגם ‪ .)1894‬הפתגם 'אלי טאח‪ ,‬מא‬ ‫הקדמונים‪ .‬כשמראיינים אינפורמנט צריכים‬
‫בדו גיר יצבר' (אם נָפול תפול חייב אתה‬ ‫לשוחח אתו שעות כדי לשמוע ממנו פתגם‬
‫לסבול; פתגם ‪ )1889‬ייתכן שאינו מקורי אלא‬ ‫חדש שטרם נרשם‪ .‬החוקר צריך להיות קשוב‬
‫מאוּמץ‪ ,‬אולי מן הערבית הארץ ישראלית‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ודרוך לקלוט את הפתגם בעת אמירתו‪ .‬הוא‬
‫צריך להיות במארב אין‪-‬סופי עד שמזדמן לו‬
‫ויש פתגמים אחדים שדהן לא הציע להם‬ ‫פתגם ובלשון המחבר (במבוא לכרך הראשון)‪:‬‬
‫מקבילה‪ ,‬אך כאמור אין זה דבר שחוקר יחיד‬ ‫'עבודת האיסוף [‪ ]...‬היתה בשבילי בבחינת‬
‫יכול לעמוס על שכמו‪ .‬דהן תנא ושייר‪ .‬אפשר‬ ‫חיפוש מחט בערימות רבות של שחת'‪.‬‬
‫להציע למשל בן זוג לפתגם 'מא תשרי חתא‬ ‫צא וחשוב‪ ,‬כמה שעות שיחה צריך בשביל‬
‫תקללב‪ ,‬מא תד֗רב חתא תקררב‪ ,‬ומא תצאחב‬ ‫ללקט ‪ 3682‬פתגמים! מלאכת האיסוף לכרך‬
‫חתא תג֗ררב' (אל תקנה לפני שבדקת‪ ,‬אל‬ ‫הראשון בלבד נמשכה 'למעלה מעשר שנים'‬
‫תכה לפני שהתקרבת ואל תקח חבר טרם‬ ‫לדברי המחבר (שם) ומן הסתם‪ ,‬כך גם הכרך‬
‫אותו ניסית; פתגם ‪ .)1963‬כוונתי לפתגם‬ ‫חנניה דהן ז׳ל‬ ‫השני‪ .‬גם מלאכת חיבור הספר השני‪' ,‬מקורות‬
‫הנהוג בערבית של ארץ ישראל ואולי גם‬ ‫השירה היהודית במרוקו' ארכה זמן רב‪ ,‬אחת‬
‫בניבים אחרים 'סל ען אלג֗אר קבל אלדאר וען‬ ‫משהו מרוח הפתגם במקורו ללשון התרגום‪.‬‬ ‫עשרה שנה‪.4‬‬
‫אלרפיק קבל אלטריק' (שאל על אודות השכן‬ ‫וחשוב מזה – הוא הוסיף לו מקבילות מן‬
‫לפני שאתה קונה בית‪ ,‬ועל אודות בן לווייתך‬ ‫המקורות העבריים ומלשונות אחדות שהוא‬ ‫'אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו' הוא אוסף‬
‫לפני שאתה יוצא אתו לדרך)‪ ,‬שהוא מקביל‬ ‫ידע‪ ,‬וזה כבר לא רק מחקר בסיסי אלא מצע‬ ‫עשיר ביותר הנסמך על עדות שמיעה תוך‬
‫לו מבחינה רעיונית‪ .‬מהשוואת שני הפתגמים‬ ‫רציני ביותר ומחקר משווה ממש‪ .‬אם הכינוס‬ ‫שימוש חי ואותנטי‪ .‬זהו מחקר שדה עצום‬
‫מלמד על חריצותו ושקידתו של דהן‪ ,‬הרי‬ ‫ורב בכל קנה מדה‪ .‬וזהו תיעוד – אולי ממצה‬
‫אפשר לראות גם את ההבדלים במישור הלשון‬
‫המקבילות מלמדות על חכמתו ועל הידע‬
‫בין הערבית המערבית לערבית המזרחית‪.‬‬ ‫– של סניף מחיי הלשון והתרבות של יהודי‬
‫העשיר שלו‪ .‬המקבילות הן אוצר בלום של‬
‫והנה עוד ביטוי (לדעת המחבר‪ ,‬פתגם) שלא‬ ‫מרוקו לפני שיקיץ הקץ על ליהוגם בלשון זרה‪,‬‬
‫ידיעות! באפראט המקבילות דהן משווה‬
‫הוצעה לו מקבילה‪' :‬עבבי או כ֗ללי' (קח או‬ ‫את הפתגמים לצרפתית‪ ,‬אך זה מחקר שאין‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬המוגרבית היהודית‪ .‬כבר היום‬
‫הנח; פתגם ‪ .)2182‬ניכר בעליל שהוא דומה‬ ‫לו סוף‪ .‬מעתה‪ ,‬כל מעיין יוכל להשוות את‬ ‫רק מתי מעט יבינו את כל מכמני האוצר הזה‪.‬‬
‫לביטוי האנגלי ‪.take it or leave it‬‬ ‫החומר הזה לעוד שפה ולעוד תרבות‪' .‬אוצר‬
‫ולעתים נראה שאפשר להציע תרגום אחר‪,‬‬
‫כגון 'אלי טאח‪ ,‬מא בדו גיר יצבר' (פתגם‬
‫הפתגמים' מלבד מה שהוא מפעל הצלה הוא‬
‫גם מחקר בסיסי וגם ראשית מחקר לשוני‪-‬‬
‫נראה שבעוד דור‪ ,‬לא תהא‬
‫‪ )1889‬שתורגם 'אם נפול תפול חייב אתה‬ ‫תרבותי משווה‪.‬‬ ‫כל ממשות חיה ואותנטית‬
‫לסבול' שאולי הוא מכוון יותר ל'מי שנפל‪,‬‬
‫על כרחו להתאזר בסבלנות'‪ .‬וכן 'אלי ג֗אע‬ ‫עתיד האוצר הזה לפרנס מחקרים רבים‬ ‫לאותו דיאלקט שאנו מכנים‬
‫יסבע‪ ,‬ולי חזן יגלע‪ ,‬ולי משא עמרו מא ירג֗ע'‬
‫נוספים‪ ,‬בתחום הלשון המוגרבית‪ ,‬בתחום‬
‫הניב היהודי‪ ,‬בתחום המרכיב העברי‬
‫מוגרבית יהודית‬
‫שתורגם 'הרעב ישבע‪ ,‬האבל יתנחם‪ ,‬אך מה‬
‫בלשונות היהודים‪ ,‬בתחום חיי התרבות‬
‫שאבד לעולם לא יחזור'‪ ,‬אולי יש לתרגם את‬ ‫בני הדור הראשון ואין צריך לומר בני הדור‬
‫החומרית והרוחנית של יהודי מרוקו‪ ,‬בתחום‬
‫השני והשלישי של צאצאי עולי מרוקו בארץ‪,‬‬
‫החכמה העממית‪ ,‬בתחום ההומור‪ ,‬בתחום‬
‫ידיעותיהם בלשון הדיבור של אבותיהם‬
‫ההשוואה התרבותית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בגלותם נתרופפה לגמרי ונראה שבעוד דור‪,‬‬
‫לא תהא כל ממשות חיה ואותנטית לאותו‬
‫אין כאן המקום למצות את הדיון ולהדגים‬
‫דיאלקט שאנו מכנים מוגרבית יהודית‪ .‬הוא‬
‫בכל אחד מהתחומים הללו‪ ,‬ואסתפק‬
‫יהיה ידוע רק למומחים‪ ,‬לתלמידים שירצו‬
‫בהערות אחדות‪:‬‬
‫ללמוד אותו‪ ,‬כמו שלומדים כל לשון זרה‪ ,‬וכבר‬
‫קודם כול‪ ,‬יפה עשה המחבר שמיין‬
‫היום יש כאלה גם באוניברסיטאות אחדות‬
‫את הפתגמים לפי נושאים‪ ,‬והוא המיון‬
‫בעולם‪ .‬ומי שירצה יוכל ללמוד אותו כדרך‬
‫ההגיוני וההולם ביותר את הפתגם‪ .‬אחד‬
‫שלומדים כל פרק בהיסטוריה התרבותית של‬
‫עשר נושאים שונים יש בספר‪ ,‬כגון 'עמל‬
‫היהודים‪ ,‬אבל שוב הוא לא יהיה מּו ָרש‪ .‬על כן‬
‫האדם לקיומו'‪' ,‬הון‪ ,‬רכוש וקניין'‪' ,‬גורל‬
‫המשימה הזאת הייתה באמת דחופה ביותר‪,‬‬
‫וייעוד' ועוד‪ .‬וכל נושא מוין לנושאי‪-‬משנה‪.‬‬
‫שאם לא בדורו של חנניה דהן ‪ -‬אימתיי?‬
‫למשל‪ ,‬הפרק 'השוואתיות ויחסיות' כולל‬
‫את פרקי המשנה האלה‪ :‬חדש וישן‪ ,‬חזק‬
‫אין ספק שתחושת השליחות להציל מתהום‬
‫וחלש‪ ,‬קטן וגדול‪ ,‬רחוק וקרוב‪ ,‬העדפה‪,‬‬
‫הנשייה תרבות עממית שבעל פה היא‬
‫בחירה וברירה‪ ,‬תחליף ותמורה‪ ,‬השוואה‬
‫שפיעמה בקרבו של חנניה דהן לכתת רגליו‬
‫והתאמה‪ ,‬מעט והרבה‪ ,‬הפרזה והגזמה‪,‬‬
‫מיישוב ליישוב ולתור אחר בקיאים באותו‬
‫המצוי והרצוי‪ ,‬המועיל והבלתי מועיל‪ ,‬הטוב‬
‫להג‪ ,‬במכמניו ובמסתרי חכמתו ולרשום אותם‬
‫והרע‪ ,‬החסר והמיותר‪ ,‬הניגוד והשוני‪ ,‬דבר‬
‫על ספר‪ .‬וזה מפעל של אדם יחיד‪ ,‬בלי גיבוי‬
‫והיפוכו‪ ,‬שמחה ויגון‪.‬‬
‫אקדמי‪ ,‬בלי אסיסטנטים ובלי תקציבי מחקר‪.‬‬
‫ברם בעצם הכינוס והרישום לא נתמצה כל‬
‫ועוד‪ ,‬טוב שרשם רישום מירבי‪ ,‬ולא סינן‬
‫המחקר‪ .‬חנניה דהן הוסיף ותרגם כל פתגם‬
‫את הביטויים שאולי אינם פתגמים ואת‬
‫תרגום אסתטי‪ ,‬לא טכני מילולי‪ ,‬כדי להעביר‬

‫תצלום של כתב יד מהעיזבון‬

‫של חנניה דהן ז׳ל‬ ‫‪ .4‬ראה‪' :‬מקורות השירה'‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

‫‪15‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫שיר‬
‫מסועף מאוד‪ .‬למשל‪ ,‬הנה שני פתגמים דומים‬
‫מאוד הנראים לכאורה רק חילופי גרסה‬
‫של פתגם אחד‪' :‬מא כא יתכלם פל‪-‬גרגאע‬
‫גיר אלמכ֗מוג֗' (מקשקש באגוזים רק הרקוב‬
‫קנייה‬
‫שביניהם) ‪' /‬מא ת֗תללא פל‪-‬גרגאע גיר‬
‫אלמכ֗מוג֗' (לא נשאר מהאגוזים אלא הרקוב)‬
‫(פתגמים ‪ .)3095/1485‬אם מעיינים היטב‬
‫אפשר לראות שהם נטולים מתחומים שונים‬
‫בדיזינגוף‬
‫ומציינים שני עניינים שונים לחלוטין‪.‬‬
‫פתגמים רבים מלמדים לא רק על חכמת‬
‫החיים אלא על מציאות החיים בעצמה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫'אלכ֗וואף – ראג֗ל‪ ,‬אכתר מן א‪-‬סייאף' (הפחדן‬
‫מאת‪ :‬המשורר ארז ביטון‬ ‫יותר גיבור ממחזיק החרב; פתגם ‪)1961‬‬
‫מעלה על הדעת את הבדיחה הגלותית על שני‬
‫יהודים שהלכו ברחוב וראו לנגד עיניהם שני‬
‫קניתי חנות בדיזינגוף‬ ‫גויים‪ .‬יהודי אחד נתמלא חרדה ואמר לחברו‪:‬‬
‫אוי ואבוי‪ ,‬הם שניים ואנחנו לבד! ויש פתגמים‬
‫כדי להכות שורש‬ ‫המעידים על מתח בין‪-‬דתי כגון 'פלוס ליהודי‬
‫כא ימשיוו פסבות ולעיאד‪ ,‬פלוס א‪-‬נצראני פל‪-‬‬
‫כדי לקנות שורש‬ ‫ענאד‪ ,‬ופלוס אלמסלם פלחג֗ וג֗יהאד' (כספו‬
‫של היהודי הולך בשבתות ובחגים‪ ,‬של הנוצרי‬
‫כדי למצוא מקום ברוול‬ ‫בפאר והדר‪ ,‬ושל המוסלמי בחאג֗ ובמלחמת‬
‫אבל‬ ‫הקודש; פתגם ‪.)1065‬‬
‫האנשים ברוול‬ ‫החוקרים והמעיינים ראוי שיוסיפו לבחון אם‬
‫בקהילות אחרות אמרו כך או ניסחו אחרת‪.‬‬
‫אני שואל את עצמי‬ ‫למשל‪' ,‬קּדי אל‪-‬עגזאן יפתי עליך א‪-‬ראיי'‬
‫מי הם האנשים ברוול‬ ‫(שלח העצל בשליחות ישיא לך עצות; פתגם‬
‫‪ )1761‬נוסח בתאפילאלת 'סקסי אלעגזאן‬
‫מה יש באנשים ברוול‬ ‫יפתי עליך א‪-‬ראיי'‪ ,‬כמעט בלא הבדל במובן‪.‬‬
‫מה הולך באנשים ברוול‪,‬‬
‫אני לא פונה לאנשים ברוול‬ ‫אולי מותר לבקש‬
‫כשהאנשים ברוול פונים אלי‬ ‫בהזדמנות זו שיוציאו‬
‫אני שולף את השפה‬ ‫מהדורה חדשה של‬
‫מילים נקיות‪,‬‬
‫הספרים שאזלו וידפיסו את‬
‫הספרים שטרם יצאו לאור‬
‫כן אדוני‪,‬‬
‫לא תמיד יש לנו אינדיקציה על דרך‬
‫בבקשה אדוני‪,‬‬
‫התקבלותו של ספר מסוים בציבור‪ .‬והנה על‬
‫עברית מעודכנת מאוד‪,‬‬ ‫הספר הזה דווקא יש‪ :‬אחת ‪ -‬שהוא אזל מן‬
‫השוק‪ ,‬שתיים ‪ -‬שבהקדמה לכרך השני העיר‬
‫והבתים עומדים כאן עלי‬ ‫המחבר על 'ההצלחה המפתיעה לה זכה‬
‫הכרך הראשון' ועל הפניות הרבות שהגיעו‬
‫גבוהים כאן עלי‪,‬‬ ‫אליו מן הציבור‪ .‬עד כדי כך שיש 'שבלילות‬
‫שבת אחרי הסעודה ביקשו סבתא או סבא‬
‫והפתחים הפתוחים כאן‪,‬‬
‫מנכדיהם ומבניהם לקרוא עבורם פתגמים מן‬
‫בלתי חדירים לי כאן‪.‬‬ ‫הספר'‪ .‬כלומר לספר היה גם פן שימושי‪ ,‬לא‬
‫רק תיעודי תאורטי‪ .‬דרך אגב גם יתר הספרים‬
‫בשעה אפלולית‬ ‫אזלו מן השוק‪ ,‬ואולי מותר לבקש בהזדמנות‬
‫זו שהמשפחה או מכון בן‪-‬צבי או גורם אחר‬
‫בחנות בדיזינגוף‬ ‫יוציאו מהדורה חדשה של הספרים שאזלו‬
‫וידפיסו את הספרים שטרם יצאו לאור‪.‬‬
‫אני אורז חפצים‬
‫לחזור לפרוורים‬
‫ולעברית האחרת‪.‬‬
‫המשך המאמר‬
‫יפורסם בגליון ‪2‬‬
‫‪ .5‬פתגמים אחרים מנוסחים בדיאלקט הצפון אפריקאי במובהק כגון פתגמים ‪ 1154 ,3415 ,3078 ,2910 ,1543‬ועוד‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫האבר השלישי 'מי שמת לעולם לא יחזור'‬
‫(פתגם ‪ .)1890‬וכך אפשר להעלות סברות‬
‫מסברות שונות בהבנת פתגם זה או זה‪.‬‬
‫למשל 'כל נהאר וגמאמו‪ ,‬כל נהאר והמומו'‬
‫(פתגם ‪ )1879‬תורגם 'כל יום והעננים שלו‪,‬‬
‫כל יום והדאגות שלו'‪ .‬וייתכן שתחת 'גמאם'‬
‫צריך להיות 'גמום' ובזה תשרור יותר הרמוניה‬
‫פונטית ורעיונית בין שני אברי הפתגם ותרגומו‬
‫יהא 'כל יום ועגמומיתו‪ ,‬כל יום ודאגתו'‪ .‬אבל‬
‫כל אלו אינם אלא נדבכים שאפשר להוסיף‬
‫על הבניין שהעמיד דהן ושהוא כבר בן שתי‬
‫קומות‪ ,‬קומת המסד היא קומת האוסף וקומת‬
‫המחקר‪ ,‬היא קומת המקבילות‪.‬‬
‫ברי שהמבטא ואוצר המילים בפתגמים‬
‫מעידים על מוצאם המוגרבי‪ ,‬הנה דוגמה‪:‬‬
‫'אלי גאלס ומרבע ידו‪ ,‬טאחלו סעדו' (היושב‬
‫בחיבוק ידיים מזלו יורד פלאים; פתגם ‪,)1739‬‬
‫'אל‪-‬גלסא בלא שגול תפליקא אוו תקליקא'‬
‫(ישיבה ללא כלום‪ ,‬מכות או שעמום'; פתגם‬
‫‪ .)1741‬שני הפתגמים נוקטים לשון מקומית‬
‫במובהק‪ ,5‬ואין כאן המקום לדון בכל פרט‪.‬‬
‫ואולי ראוי להעיר שלמען הדורות הבאים שיש‬
‫חשש שלא ידעו איך לקרוא את התעתיק‬
‫העברי יש להוסיף במהדורה עתידית תעתיק‬
‫לועזי‪ ,‬מזרחי או של ‪( IPA‬החברה הפונטית‬
‫הבינלאומית שיסדה את האל"ף בי"ת הפונטי‬
‫הבינלאומי)‪.‬‬
‫מניין לנו שהפתגמים הללו‬
‫הם אכן יהודיים?‬
‫מכאן שחוקר הלשון יוכל להפיק תועלת רבה‬
‫מן החיבור הזה‪ .6‬אבל מניין לנו שהפתגמים‬
‫הללו הם אכן יהודיים? המרכיב העברי יוכיח‪.‬‬
‫הנה שתי דוגמות‪' :‬פלוס איכה ומי כמוכה מא‬
‫פיהום ברכה' (כסף 'איכה' וכסף 'מי כמוכה'‬
‫אין בהם 'ברכה'‪ ,‬כלומר כל העושה מלאכה‬
‫בתשעה באב ובפורים אינו רואה סימן ברכה;‬
‫פתגם ‪' ,)1588‬ביטון מּכרי בעאם‪ ,‬מא תסולא‬
‫יקול חתא קדיש; (ביטון [שם אדם] מושכר‬
‫לשנה‪ ,‬אינו מתפנה אפילו לומר 'קדיש' [על‬
‫אביו]; פתגם ‪.)1590‬‬
‫בדרך כלל קשה לדעת איך נוצרו הפתגמים‪.‬‬
‫אבל יש מקומות שאפשר לשער את מוצאם‪.‬‬
‫למשל‪' ,‬כלב עאייש כ֗יר מן סבע מיית' (פתגם‬
‫‪ )2580‬נראה ממש תרגום מקוהלת (ט‪ ,‬ד)‬
‫'לכלב חי הוא טוב מן האריה המת'‪ ,‬ואולי הוא‬
‫נשתלשל מן השרח (התרגום הערבי) לספר‬
‫זה‪ .‬המחבר ציין רק שהם מקבילים אך נראה‬
‫שהעברי שימש מקור לערבי‪.‬‬
‫גם הפתגם 'אנא תראב תחת רג֗ליך' (פתגם‬
‫‪ )3081‬ניכר שהוא גלגול מן 'עפר אני תחת‬
‫ונראה‬ ‫כפות רגליך' (ויקרא רבא ב')‪.7‬‬
‫ש'אחנא בוייד֗‪ ,‬וגיר א‪-‬שמס כחחלתנא' (לבנֵי‬
‫עור אנחנו‪ ,‬ורק השמש השחירה אותנו; פתגם‬
‫‪ )2909‬נשתלשל באיזה שהוא אופן מן 'אל‬
‫תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש'‬
‫(שיר השירים א‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫המחקר שאפשר לעשות על 'אוצר הפתגמים'‬
‫‪ .6‬לשון‪ :‬בומזווי (פתגם ‪.)1704‬‬
‫‪ .7‬ונראה שגם פתגם ‪ 3088‬נתגלגל ממקור עברי קדום‪.‬‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪16‬‬
 ‫מימין‪:‬‬
‫עמודים מתוך ההגדה‬
‫(עמוד בעברית‪-‬ומולו העמוד במרוקאית)‬

‫למטה‪:‬‬
‫התקליטור המלווה את ההגדה‬

‫© כל הזכויות שמורות ל"פאר הקודש"‬

‫הגדה של פסח ותקליטורים בעברית ובמרוקאית ‪ -‬הוצ' "פאר הקודש"‬

‫והגדת לבנך‬
‫מאת אליזבט בראל‬

‫תקליטורים המכילים את כל סדר ההגדה‬
‫בנוסח יהודי מרוקו‪-‬בביצוע החזן והפייטן‬
‫הרב אברהם עוזיאל‪ .‬כך נוכל לשמר את‬
‫מסורת אבותינו ואת המסורת הייחודית‬
‫של יהודי מרוקו‪ ,‬ובכללם הפיוטים‪,‬‬
‫לשמור על מנהג אבותיכם‪ ,‬לכן אל תשנו‪.‬‬
‫התפילות והניגונים שליוו את אבותינו‬
‫לדורותיהם‪.‬‬
‫את הניחוח האותנטי של ליל‬
‫הסדר במרוקו איבדנו ברבות‬
‫השנים‪ ,‬אך את מנהגי אבות‬
‫ונוסח התפילה‪ ,‬עדין לא מאוחר‬
‫להשריש לדורות הבאים‪.‬‬
‫מתמצאים היטב בשפה הוא הפיק גם ‪2‬‬
‫ספ"ג)‪ ,‬ששלח רבי יוסי לבני הגולה סדר‬ ‫בשפה המרוקאית קיים משהו‬
‫מועדות (היינו נוסח התפילה)‪ ,‬אבל הוסיף‬ ‫הנוגע בנימי נשמתו של דור‬
‫'אל תשנו ממנהג אבותיכם'‪.‬‬ ‫ההמשך‪ ,‬דור אשר נולד אמנם‬
‫כלומר אף שהנוסח ששלחתי לכם הוא‬ ‫לשפה ולתרבות חדשה‪ ,‬אך‬
‫מדויק יותר‪ ,‬מכל מקום הואיל ויותר חשוב‬ ‫הלב והגעגועים מושכים חזק‬
‫אחורה‪ ,‬לבית סבא‪-‬להווי‪,‬‬
‫וסמכו עניין זה על הפסוק 'אל תטוש‬ ‫לניחוחות‪ ,‬לצבעים‪ ,‬לחום‪,‬‬
‫תורת אמך' (משלי א‪ ,‬ח)‪".‬‬
‫לאהבת ולשמחת החיים ‪-‬‬
‫המלווים את הזכרונות‪ ,‬את‬
‫על כן מצאתי לנכון להציג בפניכם הגדה‬
‫הכמיהות‪...‬‬
‫דו לשונית (עברית‪-‬ערבית מרוקאית) אשר‬
‫הוציא לאור ידידנו יוסף מויאל‪-‬מנכ"ל הוצ'‬
‫בליל הסדר נערך טקס בעל הווי משפחתי‬
‫הספרים "פאר הקודש"‪ .‬ולאלו שאינם‬ ‫ייחודי‪ ,‬ובמהלכו קריאת ההגדה של פסח‪,‬‬
‫המספרת את סיפור יציאת מצרים‪ .‬מרכזו‬
‫של ליל הסדר הינו "והגדת לבנך"‪ .‬אמנם כל‬
‫בני המשפחה משתתפים‪ ,‬אך קהל היעד‬
‫העיקרי הינו בני הדור הצעיר‪ ,‬להם צריך‬
‫לספר ולהנחיל את סיפור יציאת מצריים‪,‬‬
‫כך שבעתיד‪ ,‬יעבירו גם הם את הסיפור ואת‬
‫הזכרון לדורות הבאים‪ .‬וזאת על‪-‬פי הנאמר‬
‫בתורה‪" :‬והגדת לבנך ביום ההוא לאמור‪:‬‬
‫בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"‪.‬‬
‫רישומו בתודעתנו של ערב זה הינו בייחודיות‬
‫ההווי המשפחתי הטמון בשורשינו‪.‬‬

‫על כך כתב הרב אליעזר מלמד‪:‬‬

‫"ראוי שכל יהודי ימשיך במנהג‬
‫אבותיו‪.‬‬
‫וכפי שמובא בירושלמי (עירובין‬

‫‪17‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬

‫המוטיבים העיקריים בציוריו הם מסיפורי‬
‫התנ"ך‪ ,‬חגי ישראל‪ ,‬ברכות ומגזרות‪.‬‬
‫"חגי‪ -‬ישראל" למשרד החינוך והתרבות‬
‫על עבודותיו חלים כללים‬
‫אשר מקורם במצוות‪:‬‬
‫"לא תעשה לך כל פסל‬
‫וכל תמונה"‬
‫כללים אלה הביאו להעדפת טכניקות‬
‫מסויימות של ציור‪ .‬החלוקה בציוריו בתבנית‬
‫"קומות" באה לסמל את הספירות השונות‬
‫ביקום‪ .‬הספירות התחתונות מסמלות יותר‬
‫את האנושי והגשמי‪ -‬ואילו הספירות העליונות‬
‫מסמלות את השממי והרוחני‪ .‬הציור מפגין‬
‫סינטזה מקורית בין ישן וחדש‪ .‬האומנות‬
‫הקליגרפית היהודית הקלאסית עם העקרונות‬
‫המתקדמים של ציור וקומפוזיציה בת ימינו‪.‬‬
‫עבודתו של מיכאל משלבת שתי גישות גם את‬
‫הקלאסיקה של ימינו גם את הזרם העכשווי‬
‫שבאומנות ומשקפת את האלמנטים של‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫מיכאלאמןאלקיים‬
‫דיוקן של‬
‫© כל הזכויות שמורות לאמן‬
‫מ‬
‫תעודות לחידון התנ"ך העולמי‪ ,‬כרזת היובל‬
‫למדינת‪ -‬ישראל‪ .‬עיצב שש עשרה כרזות‬
‫יכאל אלקיים נולד במרוקו ב‪1954 -‬‬
‫המופצים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫ועלה לארץ ב‪ .1956 -‬הוא התחנך בארץ‪,‬‬
‫סיים לימודיו בבית המדרש לאומנות בבאר‪-‬‬
‫שבע והשתלם בבית הספר הגבוה לאומנות‬
‫"בצלאל" בירושלים‪ .‬עובד כמורה לאמנות‬
‫במקיף הכללי בשדרות משנת – ‪ .1978‬כאמן‬
‫בבתי‪-‬ספר רבים בארץ‪ ,‬העביר קורסים לציור‬
‫ולגראפיקה‪.‬‬
‫מיכאל ממשיך מסורת משפחתית ארוכת‬
‫שנים שעסקה בצורפות‪ ,‬ספרות סת"ם‪,‬‬
‫ויודאיקה‪ .‬מילדות למד לאהוב ולהעריך‬
‫אומנות זו‪ .‬עבודותיו מצוירות על קלף עשירות‬
‫במוטיבים וסמלים יהודיים ובצבעים מרהיבים‬
‫רובם מבוססים על עולם הקבלה והבית‬
‫היהודי‪.‬‬
‫עבודותיו מוצגות בבית ראש הממשלה‪,‬‬
‫בבית הנשיא‪ ,‬בגלריות‪ ,‬באוספים פרטיים‬
‫רבים ובמוזאונים בארץ ובעולם‪ .‬הוא עיצב‬
‫את כרזת העשרים וחמש לאיחוד ירושלים‪,‬‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪18‬‬
 ‫הסימבוליזם היהודי‪ ,‬מוקד נוסף במיסטיקה‬
‫ונושאים יהודיים אחרים‪.‬‬

‫מיכאל משתמש בטכניקות שונות‪ :‬אקוורל‪,‬‬

‫שמן‪ ,‬גיר‪ ,‬גואש‪ ,‬אג‪ -‬טמפרה על קלף‪.‬‬
‫העבודות צבעוניות מאוד ומכילות סמלים‬
‫רבים מהתנ"ך‪ ,‬הזוהר ומהקבלה היהודית‪.‬‬
‫כמו‪" :‬בית המקדש"‪",‬ירושלים הבנויה"‪.‬‬
‫המנורה – בעלת שבעה הקנים המסמלת‬
‫את ההמשכיות ואת האור‪ .‬נר התמיד –‬
‫המתמיד ומקדש‬ ‫סמל ללימוד תורה‪,‬‬
‫מעט‪ .‬סמלי השבת – גביע לקידוש‪ ,‬בקבוק‬
‫יין‪ ,‬סידור תפילה‪ ,‬ציצית‪ ,‬בשמים‪ ,‬חלות‪,‬‬
‫פמוטים‪,‬ועוד…‪ ..‬כלי מוסיקה – כינור דוד‪,‬‬
‫הנבל‪ ,‬השופר‪ ,‬החצוצרות‪ ,‬תוף מרים‪-‬‬
‫המסמלים שמחה ומשתה‪ .‬שבעת המינים‬
‫– פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ .‬עץ‬
‫החיים – אלמנט מזרחי עתיק מאוד‪ -‬במרוקו‬
‫סימל את גן העדן‪ ,‬עושר‪,‬בריאות והמשכיות‪.‬‬
‫ציורי בעלי חיים – האריה‪ ,‬הצבי‪ ,‬הנמר‪,‬‬
‫הנשר‪ ,‬התרנגול‪ -‬המסמלים את התשוקה‬
‫למלא את רצונות הקב"ה‪ .‬בעבודותיו ניתן‬
‫לראות את השפעת ארץ מוצאו‪ -‬הקשתות‬
‫המאפיינות את מרוקו‪ ,‬ירושלים אליה כמהו‬
‫יהודי מרוקו‪ ,‬הדגים – סמל לרביה וסגולה‬
‫נגד עין הרע‪ ,‬כמו שהמים מכסים ומגינים על‬
‫הדג כך ה' שומר ומגן על עמו‪ .‬כשם שהדגים‬
‫סמויים מן העין ויש בהם ברכה כך כל דבר‬
‫הסמוי מן העין יש בו סימן ברכה‪ .‬החמשה –‬
‫היד בעלת חמש האצבעות‪ -‬כאשר האצבעות‬
‫כלפי מעלה ומטרתה נגד עין הרע‪ .‬חמשת‬
‫"אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע‪...‬ונקודה זו העומדת באמצע‬ ‫האצבעות מסמלות את חמשת האותיות‬
‫נוטלת כל האור ומאירה לגוף ונאור הכול" (ספר תשבי‪,‬כרך א‪ :‬רמז')‪ .‬יצירות מעוגלות‪ ,‬מעין מנדלות‬ ‫של הא"ב העברי וה' קיצור של שם השם‬
‫עתירות סמלים הקשורים לחודשי השנה ולמזלות‪ .‬קישור המזלות בשמים לחודשי השנה נכנס גם‬ ‫המגן‪.‬אורנמנטיקה צמחית – השושן‪ ,‬הדקל‪,‬‬
‫למסורת היהודית‪ ,‬ולכל חודש עברי קושר מזל‪ .‬התייחסות למזלות החודשים מופיעה בין השאר‬ ‫הלוטוס‪" ,‬שבעת המינים" ועוד… אורנמנטיקה‬
‫במדרש תנחומא על פרשת שלח לך ובאסתר רבה‪.‬‬ ‫גאומטרית – מגן דוד‪ ,‬מעויין‪ ,‬העיגול‪ ,‬המלבן‪,‬‬
‫וכו'… כמו כן הצבעים העזים גם הם מאפיינים‬
‫עוד בסטודיו של מיכאל סדרת ציורים‬ ‫את מרוקו‪.‬‬
‫לפלאנים‪ .‬כל פלאן מתאר באופן סימבוליסטי‬
‫מתארים את נופי הילדות במרוקו כפי‬ ‫עולם עשיר של מוטיביים יהודיים‪.‬‬
‫שנשתמרו בזכרונו‪.‬‬ ‫חלק מזערי מיצירותיו‬
‫ציוריו גם מעטרים כתובות‪ ,‬ברכות שונות‬ ‫מרהיבות העין‬
‫בסגנון ייחודי אורנומנטלי ונסמכות על‬ ‫יצירות אמנות מקוריות בסגנון המזכיר‬
‫הטקסטים המקודשים כמו סגולה להצלחה‪,‬‬ ‫כתבי יד עתיקים‪ ,‬יודאיקה בעלת השפעות‬
‫רפואה ושמירה היצירות מתארות בשפה‬ ‫אמנותיות ממרוקו‪ .‬היצירות מחולקות לרוב‬
‫הנאיבית והצבעונית המאפיינת את האמן‪.‬‬

‫פסלים‪ ,‬מעקות ומזוזות עשויים בטכניקות‬

‫שונות‪ :‬יציקות אלומניום‪ ,‬תבליטי אלומניום‪,‬‬
‫קרמיקה ועוד‪...‬‬

‫‪19‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫צדיקים במרוקו‬
‫ציור ישיבת רבנים במרוקו משנת ‪1882‬‬

‫מאת‪ :‬שאול טנג'י מתוך "אנציקלופדיה של חכמי מרוקו"‬

‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫העל‪-‬טבעיות ע"י תפילותיהם לבורא‪-‬עולם‬ ‫החשובים בקרב יהודי‪-‬מרוקו‬ ‫"הצדיקים הטהורים‪,‬‬

‫בזכות הצדיקים שוכני עפר‪ ,‬ואכן אלקים שמע‬
‫לקול תפילתנו ונעשו נסים ונפלאות עמנו בכל‬ ‫עד עצם היום הזה אתה שומע ביראת כבוד‬ ‫אינם קובלים על הרישעה‪,‬‬
‫זמן ובכל דור ודור‪ .‬ברוך שומע תפילות עמו‬ ‫ובחרדת קודש שמם של הצדיקים שגור‬ ‫אלא מוסיפים צדק‪.‬‬
‫ישראל ברחמים‪.‬‬ ‫בפיהם‪ .‬מברכים ונשבעים בשמם‪ ,‬ואף קבעו‬
‫להם מטבע‪-‬לשון של הודאה ותפילה היוצאת‬ ‫אינם קובלים על הכפירה‪,‬‬
‫במשך כל הדורות‪ ,‬שימשו צדיקי וחכמי‬ ‫מפיהם מאליה‪ .‬לא פעם ולא פעמיים במהלך‬ ‫אלא מוסיפים אמונה‪.‬‬
‫העם היהודי כעמודי‪-‬האש לפני המחנה‪ ,‬כי‬ ‫שיחה ולו קצרה או בכל הזדמנות שהיא‪ ,‬אנו‬
‫לאורם התחנכנו ומדרכיהם למדנו‪ .‬חייהם‬ ‫שומעים יהודים מרוקנים אומרים‪:‬‬
‫אינם קובלים על הבערות‪,‬‬
‫ואורחותיהם הפכו לחלק מחיינו‪ ,‬ומעשיהם‬ ‫אלא מוסיפים חוכמה"‪.‬‬
‫וצדקתם הוציאו אותם מאלמוניותם אל אמונת‬ ‫ּוּבצדיק"‪( -‬באלקים‬ ‫"ּבּלָלּאה ְ‬ ‫ְ‬ ‫(הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל)‬
‫ההמון‪.‬‬ ‫ידי" ‪( -‬בזכות‬‫ּוּב ִס ִ‬
‫"ּבּלָלאּה ְ‬
‫ובצדיק) ְ‬
‫האלקים ואדוני – הכוונה לצדיק)‬ ‫אמרו חז"ל "גדולים צדיקים במיתתם יותר‬
‫נשמתו של הקדוש‬ ‫ּופ ָע ארו"‬
‫"הא ְחנָא ְפ ָע אר ְאּלָלאּה ְ‬
‫ָ‬ ‫מבחייהם" (שו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן‬
‫א')‪ .‬קשה להינחם על הסתלקותו של צדיק‪,‬‬
‫חייהם של הצדיקים אינם נפסקים עם‬ ‫‪( -‬אנו בחסדי האלקים ובחסדי‬ ‫כי "צדיק שאבד לדורו אבד" (מס' מגילה‪ ,‬ט"ו)‬
‫ההסתלקות הגשמית של חיי‪-‬הגוף גם לאחר‬ ‫הצדיק)‬ ‫וכולנו מצטערים ומרגישים בהעדרו‪ ,‬רק זיכרון‬
‫מכן‪ .‬הם מוסיפים לחיות‪ ,‬להשפיע‪ ,‬לכוון‬
‫מידותיו וכח מעשיו בתורה ויראת‪-‬שמים‬
‫ולהדריך‪ ,‬אלא שבלבושים אחרים‪.‬‬ ‫ועוד כאלה נוסחאות קבועות‪ ,‬המשתרבבות‬ ‫בכוחם לנחם‪.‬‬
‫לתוך שיחותיהם וברכותיהם‪ ,‬ותפילותיהם‬
‫חייהם של רוב בני‪-‬אדם הם חיים גשמיים‪.‬‬ ‫קולחות בשטף מתוך לב טהור מלא אהבה‬ ‫גם אחרי פטירתם של הצדיקים‪ ,‬לא נותק‬
‫אמנם כולנו מאמינים בקיומה של נשמה‬ ‫ואמונה‪.‬‬ ‫הקשר העמוק איתם‪ ,‬עובדה שעד היום‬
‫אלקית בתוכנו‪ ,‬ואנו יודעים שהיא עיקר כוחנו‪,‬‬
‫אנו ממשיכים לפקוד את מקום מנוחתם הן‬
‫אבל ידיעה זו מופשטת בלבד‪.‬‬ ‫יהודי‪-‬מרוקו ידועים באמונתם העזה באלקי‪-‬‬ ‫בעת שמחה והן בעת עצב‪ .‬מביקורים אלה‪,‬‬
‫ישראל ובעבדיו הקדושים‪ ,‬משרתיו עושי‬ ‫הבאנו שמחת‪-‬נפש וקדושה עמוקה אל תוך‬
‫אנו רואים את המציאות הגשמית וקולטים‬ ‫רצונו‪ ,‬תמיד הם שאפו לישועות ונפלאות‬ ‫חדרי לבנו‪ .‬תופעה זו היא אחד המאפיינים‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪20‬‬
‫ממשיכים בבניית עשרות חדרים ולאחרונה‬ ‫האפשרית בסוגיא זו‪ ,‬מן הראוי שישלים את‬ ‫אותה רק בחושינו‪ ,‬וממנה אנו רואים את‬
‫סיימו בנייתו של בניית בן ‪ 2‬קומות למשתתפי‬ ‫עיונו בה מתוך עיונו בדברי גדול‪-‬הפוסקים‪,‬‬ ‫המציאות הגשמית בלבד‪ ,‬כי כאשר אנו‬
‫ָאסגֶ'ן‬
‫ההילולא‪ ,‬ר' עמרם בן‪-‬דיוָואן הקבור ְּב ְ‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬בהלכות אבל פ"ד ה"ד‪ ,‬בדבריהם‬ ‫קולטים אותה בחושינו וממנה אנו מתרגשים‪,‬‬
‫שליד וִיזָאן נבנו לאחרונה דירות ע"י אנשים‬ ‫של נושאי‪-‬כליו על את‪ ,‬ובמיוחד במאמרו‬ ‫שמחים או מצטערים כאשר החיים הגשמיים‬
‫בעלי אמצעים‪ ,‬ר' חיים ִּפינְטֹו הקבור ְּב ֶא ָסוִי ָרא‬ ‫המאלף של הגאון הרב יוסף קפאח "קריאת‪-‬‬ ‫מסתיימים‪ ,‬אנו קוראים לזה "מוות"‪ ,‬משום‬
‫נבנה לאחרונה אולם שיכול להכיל מאות‬ ‫שמע ותפילה במקום טומאה"‪ ,‬בתוך‪ :‬הרב‬ ‫שאכן בא הקץ למתכונת זו של החיים‪ .‬אולם‬
‫ָאס ִפי‬
‫ְמירֹו הקבורים ְּב ְ‬ ‫אנשים‪ ,‬בשבעת בני‪-‬ז ִ‬ ‫יוסף קפאח‪ ,‬כתבים (ב) עמ' ‪.630-621‬‬ ‫אצל צדיקים מהות החיים שונה לחלוטין‪ .‬הם‬
‫נבנה אחד הקומפלקסים המפוארים‪ ,‬אולם‬ ‫רואים בכל דבר את מהותו הרוחנית‪-‬אֹלקית‬
‫ובו מקום ליותר מ‪ 1.000-‬משתתפים‪ ,‬אולמי‬ ‫אמונה זו חזקה ומושרשת בתוך ליבם של‬ ‫וחייהם חיי הנשמה‪ ,‬חיים של אמונה‪ ,‬אהבת‬
‫קבורה לצדיקים‪ ,‬בית‪-‬כנסת מפואר‪ ,‬מרפאה‪,‬‬ ‫עולי‪-‬הרגל ילידי‪-‬מרוקו‪ ,‬שכאשר באים‬ ‫ה' ויראת ה'‪ .‬הם מתרגשים‪ ,‬מתפעלים‪,‬‬
‫להילולא‪ ,‬הם פוסעים לעבר קבר‪-‬הצדיק‬ ‫שמחים ומצטערים מדברים אחרים לגמרי –‬
‫משרדים וכו'‪ .‬רבי נסים בן‪-‬נסים ְּב ָאיְית ָּב איּוט‬
‫ממלמלים פסוקי‪-‬תהלים‪ ,‬גונחים על הקבר‬ ‫מדברים רוחניים‪.‬‬
‫שם נבנה מבנה מפואר מעל קבר הצדיק‪ ,‬בית‪-‬‬
‫וקוראים תפילות קבליות מספר הסוד (הזוהר)‪.‬‬
‫כנסת ואולם ומספר חדרים לבאי ההילולא‪ ,‬ר'‬
‫זוהי הסיבה שאנו מתקשרים לצדיקים אלה‪.‬‬
‫חביב המזרחי הקבור ְּב ָאיְית‪ָ-‬אוְו ִריל שם יהודי‬
‫ממרקאש בנה קומפלקס שלם‪ .‬חשוב לציין‬ ‫אמונתם העזה של יהודי‬ ‫אנו רוצים להיות מודרכים על‪-‬יד מי שרואה‬
‫את המציאות מבעד למשקפיים רוחניים‬
‫שברוב המקומות בנוסף לדירות הפרטיות יש‬
‫גם דירות לעמך משתתפי ההילולא והיד עוד‬
‫מרוקו בצדיקיה וחכמיה‬ ‫אלקיים‪ .‬אנו רוצים לשאוב כח וחיים ממי‬
‫יש צדיקים שהוכרו כנערצים עוד בחייהם או‬ ‫שראשו בשמים‪ .‬ואנו גם מאמינים שמגבלות‬
‫נטויה‪.‬‬ ‫לאחר פטירתם‪ ,‬ויש צדיקים כאלה שהתגלו‬ ‫העולם הגשמי‪ ,‬אינן עומדות בפניו‪ .‬לכן אנו‬
‫בחלום וקיבלו משמעות רצינית בחיי‪-‬הקהילה‪,‬‬ ‫מבקשים ממנו ברכה לדברים שהם מעל‬
‫יום פטירת הצדיק‬ ‫דבר שהביא לידי יוזמה של פקידת קברו של‬ ‫לטבע‪ ,‬ואנו מאמינים‪ ,‬שהוא יודע דברים שלא‬
‫יום פטירת הצדיק יכול להיות מלווה בשינוי‬ ‫הייתה לו דרך לדעת אותם בדרכים הגשמיות‬
‫מזג‪-‬האוויר‪ ,‬דבר המצביע שגם הטבע מתאבל‬ ‫המקובלות‪.‬‬
‫על מות הצדיק‪ .‬לדוגמא‪ :‬ביום פטירתו (י"ד‬
‫ָאּבּוחצִי ָרא‬
‫ָ‬ ‫כסלו תר"פ (‪ )1920‬של ר' דוד‬
‫ירדה חשכה‪ ,‬וביום פטירתו (י"ד טבת תשי"ב‬ ‫"מקום קבורת הצדיק‪,‬‬
‫אקׁש ירד גשם‬ ‫(‪ )1952‬של ר' פנחס הכהן ְּב ָמ ָר ֵ‬ ‫הוא מקום קדוש וטהור‪,‬‬
‫עז‪ ,‬ובשעת ההלוויה זרחה השמש‪.‬‬
‫והמשתטח על קברי‪-‬‬
‫כינויי הצדיקים‬ ‫הצדיקים‪ ,‬אל ישים מגמתו‬
‫המונחים קדוש וצדיק לא זכו להגדרה‬
‫חדה במקורותינו ומשמעותם לא תמיד‬ ‫נגד המתים השוכבים שם‪,‬‬
‫ברורה‪,‬בהרבה מקרים העלי תכנים משותפים‪.‬‬
‫אנו משתמשים במונח קדוש במובן בעל‬
‫אלא‪ ,‬יבקש מהשם יתברך‬
‫המופת‪ ,‬מלומד בנסים‬ ‫שירחם עליו בזכות אותם‬
‫מונחים שונים מציינים את הקדושים היהודים‬
‫במרוקו‪ ,‬הן כתואר המלווה את שמם והן‬ ‫צדיקים שוכני עפר"‪.‬‬
‫כביטוי כאשר מזכירים אותם מונחים מסוימים‬
‫מקובלים על כל יהודי מרוקו‪ ,‬ואחרים אופיניים‬
‫לאזורים מסוימים‪.‬‬ ‫ההשתטחות על קברי‪-‬הצדיקים היא‪ ,‬מסורת‬
‫המונח הנפוץ ביותר בפי יהודי מרוקו כאשר‬ ‫רבי דוד בן‪-‬ברוך זצוק"ל‬
‫עתיקת‪-‬יומין‪ ,‬והתפילה שם עושה פירות‪ ,‬כי‬
‫מזכירים את הקדושים הוא ְס ִּדיק (צדיק)‬ ‫מקום קבורת הצדיק הוא מקום שפע וברכה‬
‫יקים ובמיוחד‬ ‫בעיקר בצורת הריבוי שלו ְס ִּד ִ‬ ‫למתפללים ולמבקשים זכותו‪ ,‬שיעמוד מליץ‬
‫הצדיק באופן קבוע‪ ,‬לימוד תורה והקמת בתי‪-‬‬ ‫יושר בעדם‪ .‬בספר "מטה אפרים" כתוב‪:‬‬
‫ל‪-‬עּזָאז (הצדיקים היקרים)‪,‬‬ ‫יקים ֶא ְ‬
‫בצירוף ְס ִּד ִ‬ ‫כנסת‪.‬‬
‫בהזכירם ביטויים אלה מרימים היהודים יד‬ ‫"מקום קבורת הצדיק‪ ,‬הוא מקום קדוש וטהור‪,‬‬
‫למעלה ונושקים לה‪ .‬המונחים רבי ורב נפוצים‬ ‫והמשתטח על קברי‪ -‬הצדיקים‪ ,‬אל ישים‬
‫אין כמעט משפחה או קהילה שלא קשורה‬ ‫מגמתו נגד המתים השוכבים שם‪ ,‬אלא‪ ,‬יבקש‬
‫מאד בקרב יהודי מרוקו‪ ,‬בעיקר לפני שמו‬ ‫ל"ס ִּדיק" (צדיק) הקבור באזור מגוריה או‬ ‫ְ‬
‫של הקדוש‪ .‬ידועים ארבעה קדושים שהמונח‬ ‫מהשם יתברך שירחם עליו בזכות אותם‬
‫בישוב קרוב אותו פוקדים‪ ,‬לא רק במועד‬ ‫צדיקים שוכני עפר"‪.‬‬
‫צדיק הוא חלק משמם‪ ,‬זהותם אינה ידועה‪,‬‬ ‫פטירתו‪ ,‬אלא בעיקר לפי הקשר הנפשי‬
‫ושמם קשור למקום קבורתם‪ :‬צדיק‪ָ-‬אזְרּו‪,‬‬ ‫שנוצר בין המשפחה‪ ,‬או בסיועו לקהילה בעת‬
‫י‪-‬מּגּונָה‬
‫ְעה ִד ְ‬
‫ל‪-‬קל ָ‬
‫צדיק עין‪ָ-‬אְּנזָ'אר‪ ,‬צדיק ֶא ְ‬ ‫הבעל שם‪-‬טוב אמר‪" :‬כי ביום ההילולא של‬
‫צרה‪ .‬זכר הצדיק לא ימוש מאותה משפחה‬ ‫הצדיק אזי מוכרח אדם להטריח על עצמו‬
‫וצדיקי עין‪ְ -‬דיָאּב‪ .‬מונח כללי שגור מאד הוא‬ ‫הדואגת ומקפידה להדליק נר לזכרו בערב‪-‬‬
‫חכם‪ ,‬אומרים "הולכים לחכם כשהכוונה לבקר‬ ‫ללכת אל ציונו של הצדיק‪ ,‬כי אז השערים‬
‫שבת‪ ,‬בראש‪-‬חודש ובמועדי‪-‬ישראל‪ .‬יש‬ ‫פתוחין לשמוע צעקת המבקשים על ציונו‪,‬‬
‫קבר של קדוש‪.‬‬ ‫צדיקים הנערצים על כלל יהודי מרוקו כמו‪:‬‬ ‫ולהיות עבורם שליח מצווה ולפעול בשבילם‬
‫ְקוָוה‪ ,‬רבי דוד‬
‫רבי חיים ִּפינְטֹו‪ ,‬רבי רפאל ְאנ ָ‬ ‫כל טוב"‪.‬‬
‫המונח מּול‬ ‫ומשה‪ ,‬רבי עמרם בן‪ִ -‬דיוָואן‪ ,‬רבי דוד בן‪-‬ברוך‬
‫המונח מּול שהוראתו בערבית‪ :‬בעל‪ ,‬אדון‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫הגאון בעל "לשם שבו ואחלמה" (סבו של רבי‬
‫שליט‪ ,‬נפוץ כחלק משמם של קדושים רבים‪.‬‬ ‫יוסף שלום אלישיב שליט"א)‪ ,‬בשם הגר"א‬
‫הוא ניתן בדרך‪-‬כלל לקדוש שהוא ראשון בין‬ ‫חשוב לציין‪ :‬למרות מיעוט היהודים החיים‬ ‫אומר‪" :‬בזמן הזה‪ ,‬עיקר השראת השכינה‪,‬‬
‫הקדושים במקום בו קבורים הרבה קדושים‪,‬‬ ‫במרוקו היום‪ ,‬ולמרות כמות המשתתפים‬ ‫היא על קברות הצדיקים"‪ .‬ואכן‪" ,‬אשרי עין‬
‫או שהוא נקרא על שם אזור מסוים והוראתו‬ ‫ההולכת ומתמעטת‪ ,‬היקף הבניה והפיתוח‬ ‫ראתה כל אלה" (סדר רב עמרם מעמדות‬
‫אז שליט על אותו אזור‪ .‬קדושים רבים נושאים‬ ‫בציוני הצדיקים מפתיע ביותר‪ .‬הבניה‬ ‫ד"ה)‪ ,‬שהיו מתקבצים ביום ההילולא על קברו‬
‫את המונח מּול כחלק של שמם‪ ,‬ומעניין לציין‬ ‫והפיתוח נמשכים ללא הפסקה בעיקר בציוני‬ ‫של הצדיק לשטוח‪ ,‬תפילה לה' יתברך‪ ,‬לחזק‬
‫שרוב רובם של שמות אלה קשורים לעצמים‬ ‫הצדיקים המפורסמים בהם ביקרתי‪" :‬מּולָאי‬ ‫ולהפיח רוח‪-‬אמונה בקרב המתאספים‪ ,‬והיו‬
‫ּת אּו ִרירְת (בעל הגבעה)‪,‬‬ ‫שבטבע‪ ,‬כגון‪ :‬מּול ָ‬ ‫ִאיגִי" הקבור בכפר איגי שם מסיימים בניית‬ ‫זוכים לספוג משפע קדושת מקום קבורת‬
‫ְּביר (בעל ההר הגבוה)‪,‬‬ ‫ְ'ּבל ֶאל‪ּ -‬כ ִ‬
‫מּול ְאז ֶ‬ ‫בית‪-‬כנסת גדול ומספר חדרים נוספים‬ ‫הצדיק לכל השנה‪.‬‬
‫ְמה (בעל‬ ‫ׁש ְז ָרא (בעל העץ)‪ ,‬מּול ֶאל‪ְּ -‬כר ָ‬‫מּול ְ‬ ‫למשתתפי ההילולא‪ ,‬ר' דוד בן‪-‬ברוך הקבור‬
‫עץ התאנה) וכו'‪ ,‬וחלקם לחפצים הקשורים‬ ‫ּתרּו ָדאנְט‬
‫ְּב א‪-‬המּו שליד ָ‬
‫בכפר ָאגְזּו נ ָ‬ ‫הערת הרב ד"ר מרדכי דאדון שליט"א‪:‬‬
‫"המעוניין לעמוד על הבעייתיות ההלכתית‬

‫‪21‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫חשיבות גדולה מייחסים לנדר שנעשה לקדוש‪,‬‬
‫בעת הפניה אליו או לאחר שמילא את בקשתו‪.‬‬
‫מערכת יחסים מיוחדת נוצרת בין הקדוש לבין‬
‫המונח חזן‬
‫המונח חזן שגור בקרב המוסלמים לציון‬
‫אדם שניצל מצרה על‪-‬ידו או שמצפה לנס‪.‬‬
‫הקדוש היהודי‪ ,‬אך משתמשים בו רק במקרים‬
‫הם מבטיחים להביא סעודה‪ ,‬לערוך שחיטה‬
‫מועטים‪.‬‬
‫לכבודו‪ ,‬לבנות לו ציון‪ ,‬מציבה‪,‬חדרים ליד‬
‫מקום קבורתו‪ .‬חשוב לציין שתופעה קיימת‬ ‫אּבא‬
‫ּב ָ‬‫המונח ָ‬
‫עד היום למרות שברוקו נשארו מעט יהודים‪.‬‬ ‫מונח זה שגור בפי היהודים שהוראתו אבא‪.‬‬
‫נראה שזהו שם חיבה שניתן בעיקר לקדושים‬
‫בעודם בחיים‪ .‬הוא נמצא בשימוש במיוחד‬
‫סיפורים עממיים‬ ‫ָאּבּוחצִי ָרא כדוגמת‪:‬‬
‫ָ‬ ‫לגבי צאצאים של ר' יעקב‬
‫הסיפורים העממיים הם בעיקר אגדות על‬
‫אקי‪.‬‬
‫א‪-‬ח ִ‬
‫אּב ָ‬‫ּוּב ָ‬
‫א‪-‬סאלִי ָ‬
‫אּב ָ‬
‫ָּב ָ‬
‫קדושים הנמסרות מדור לדור‪.‬‬

‫תיאורי וסיפורי הנסים‬ ‫יקה‬

‫יש הסבורים בטעות‪ ,‬כי בסיפורי מעשיות‬
‫הצדיקים‪ ,‬אין בהם אלא הנאה רוחנית‬
‫גרידא‪ .‬ליהנות מקריאת או שמיעת הסיפור‪,‬‬
‫להתרגש‪ ,‬להתפעל מאיזו הנהגה מעניינת‬
‫או איזה מופת מופלא‪ ,‬ותו לא‪ .‬אך שוגים‬
‫הם ‪ ,‬והאמת היא לא כך‪ .‬עיקר מטרת‬
‫סיפור מעשיות הצדיקים היא לצורך לימוד‬
‫לפעמים נהוג להוסיף תארים לקדושים‬
‫עצמי‪ ,‬להתבונן בין חרכי המעשה‪ ,‬להחכים‬
‫מהפקחות הטמונה בדופנותיו‪ ,‬להשכיל כיצד‬
‫ְּביר שפירושו‬‫שפירושו אריה או ְס ֶּבע ֶאל‪ּ -‬כ ִ‬
‫הם עבדו את אלקיהם‪ .‬ואעשה גם אני‪ .‬כי‬
‫כאשר נטה אוזנינו‪ ,‬ונשמע בדריכות‪ ,‬איך‬
‫זכו לתואר זה‪ .‬תואר אחר הנוסף לשמות‬
‫לחמו ביצרם‪ ,‬ואיך תקנו מידותיהם‪ ,‬מיד יפתח‬
‫של קדושים מפורסמים הוא ָאּזּוג שפירושו‬
‫ליבנו‪ ,‬ויפקחו עינינו‪ ,‬לראות עד כמה מקצרים‬
‫אנו בעבודת ה'‪ .‬נלמד מהם‪ ,‬עד כמה צריך‬
‫האדם להתגבר כארי‪ ,‬לתור בשקידה אחר‬
‫עצות‪ ,‬לחבל תחבולות שונות‪ ,‬כיצד ימגר‬
‫את פיתויי יצרו הרע‪ ,‬וכיצד יכניע וימיר את‬
‫רוע מידותיו‪ .‬כאשר נאזין לצלילים הבוקעים‬
‫מן המעשה‪ ,‬איך דאגו לזולת ‪ ,‬ואיך הקפידו‬
‫ודקדקו בקיום המצוות קלה כבחמורה‪ ,‬נבין‪,‬‬
‫אהבת הבריות ואהבת הבורא מהי‪ ,‬נצדיק את‬
‫אהבת הבורא אליהם‪ ,‬נתקנא בם‪ ,‬מי יתננו‬
‫כמוהם‪ ,‬וזוהי התועלת‪ ,‬כי "קנאת סופרים‬
‫תביא חוכמה" (בבא בתרא כ"א) ומתוך אותה‬
‫קנאה באות הבריות לשפר מעשיהם‪ ,‬ואף אם‬
‫ישתרבב בזהירות איזה אות או מופת לסיפור‬
‫המעשה‪ ,‬שאותו כמובן לא נוכל לחקות‪ ,‬ואין‬
‫בזה סתירה כלל וכלל לכל האמור‪ ,‬כי מלבד‬
‫שגם בזה יש תכלית לא מועטה‪ ,‬שהרי עצם‬
‫האמונה בכוחם של הצדיקים הוא דבר נעלה‪,‬‬
‫ואין לזלזל בו‪ ,‬מכל מקום אין זה אלא טפל‪,‬‬
‫והעיקר הוא מה שנוכל להפיק למעשה כלפינו‬
‫– השומעים‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬הגם שכבר הודענו פעם‬
‫ופעמיים‪ ,‬הננו שבים ומודיעים‪ ,‬אין מטרתנו‬
‫בסיפור המעשיות שעשוע גרידא‪ ,‬אלא ללמוד‬
‫ולהחכים את עצמנו‪ ,‬להיטיב אורחותינו‪,‬‬
‫ליישר מסילות עקלקלות‪ ,‬ולעורר את הלבבות‬
‫לשאוף להתעלות‪.‬‬
‫הילולת הבאבא סאלי בנתיבות‬
‫ס ִּד ָ‬
‫המונח לָאלָא אֹו ְ‬
‫יקה‬
‫ביחס לנשים משתמשים במונח ְס ִד ָ‬
‫(צדיקה) המקביל למונח ְס ִּדיק (צדיק)‪ .‬או‬
‫המונח לָאלָא שהוראתו בברברית "גברת"‪:‬‬
‫יקה‪.‬‬
‫ִיקה ְס ִּד ָ‬
‫לָאלָא סּול ָ‬
‫הבאבא סאלי זצוק"ל‬
‫ּבע וְָאזּוג‬
‫סֶ‬ ‫המונח ְ‬
‫לקדוש לפי המסורת‪ ,‬כדוגמת מּול תפילין‬
‫מסוימים כך יש קדושים המכונים ְס ֶּבע‬
‫(בעל התפילין)‪ ,‬מּול ְסנְדּוק ֶאל‪ְ -‬כדֶר (בעל‬
‫הארגז הירוק)‪ .‬קדושים אחדים ידועים בשמם‬
‫האריה הגדול‪ .‬רק קדושים מספר מהדרום‬
‫ובשם נוסף המתחיל במונח מּול וביניהם‪ :‬ר'‬
‫ָאּב ָסאד)‪,‬‬
‫ָאּב ָסאד (בעל ְ‬ ‫שלמה בר‪-‬ברירו מול ְ‬
‫מּוסא בן‪-‬ישי מול ּסּור (בעל החומה)‪ ,‬ר'‬ ‫ר' ָ‬
‫בברברית גדול‪.‬‬
‫לּברְג' (בעל המגדל)‪ ,‬ר'‬ ‫ישראל אזולאי מול ֶא ְ‬
‫ְטרָה (בעל הגשר)‪,‬‬ ‫ל‪-‬קנ ְ‬
‫ָמכְלּוף בן‪-‬יוסף מול ֶא ְ‬
‫היחסים בין הקדוש וחסידיו‬ ‫ימ ְח ַדארְת (בעל בית‪-‬מדרש)‪ .‬ר' אליהו‪,‬‬ ‫ּת ְ‬
‫מול‪ִ -‬‬
‫היחסים בין הקדוש ובין חסידיו מורכבים‪.‬‬ ‫ְקה‪ ,‬נאמר‬ ‫ָּב ָלנ ָ‬
‫הקדוש החשוב ביותר ֶּב ָקז ְ‬
‫לצד ההערצה והאמונה העיוורת‪ ,‬היראה‪,‬‬ ‫לּבלָאד (בעל העיר)‪.‬‬ ‫שהוא מּול ֶא ְ‬
‫הפחד והציות‪ ,‬מוצאים אנו גם את העמידה‬
‫על המקח‪ ,‬הוויכוח ואף האיום‪ .‬בחלום כמו‬ ‫צורת הרבים של מּול מּוָאלִין‪ ,‬ידועה לגבי‬
‫בהקיץ‪ ,‬אנו עדים למערכת יחסים ולסגנון‬
‫ּגּומ ָרא‬
‫שתי קבוצות של קדושים – מּוָאלִין אל ְ‬
‫דיבור ישיר כמו זה המקובל בין שני ידידים‬
‫ּבּוחלּו)‪.‬‬
‫ּבּוחלּו (בעלי ְ‬
‫(בעלי הירח)‪ ,‬מּוָאלִין ְ‬
‫הפניה לצדיק יכולה להתלוות בלחץ עליו‪,‬‬
‫בתביעה שהוא יפתור בעיה המטרידה את‬
‫הפונה‪ .‬ההתייחסות אל הקדוש היא כאל‬ ‫המונח מוָלאי‬
‫מתווך ומקשר בין המבקש לה'‪ .‬אם כי מופנית‬ ‫המונה מּולָאי נפוץ מאד אצל המוסלמים‪,‬‬
‫הבקשה לקדוש‪ ,‬ברור לכל שהצדיקים רק‬ ‫ופחות נפוץ בקרב היהודים‪ .‬בקרב היהודים‬
‫מבקשים מה'‪ .‬כאשר הן מבקשים ה' נותן‬ ‫הוא זכה לפרסום רב בקרב היהודים היות‬
‫להם‪ ,‬כי ה' לא יכול להחזיר את פני הצדיק‬ ‫שהוא נסוב לאחד הקדושים הנערצים ביותר‬
‫ְחלּו‬
‫ִחיָא ל ְ‬
‫ריקם‪ .‬למשל לפניה לצדיק רבי י ְ‬ ‫ָאי‪-‬איגִי‪ .‬ידועים ששה צדיקים‬ ‫על‪-‬ידיהם‪ ,‬מּול ִ‬
‫אמרו‪" :‬אנחנו מבקשים ממך‪ ,‬ואתה בקש‬ ‫–איגִי‪,‬‬
‫ששמם מתחיל במונח מּולָאי‪ :‬מּולָאי ִ‬
‫מהקדוש ברוך הוא"‪.‬‬ ‫ָעקּוב‪ ,‬מּולָאי –‬‫–איְנ ְּג ִריד‪ ,‬מּולָאי – י ְ‬
‫מּולָאי ִ‬
‫אמ ָראן‪ .‬גם‬
‫–ּת ְ‬
‫אּביָה‪ ,‬מּולָאי ָ‬
‫–ּת ְ‬
‫ְס ְדרָה‪ ,‬מּולָאי ָ‬
‫היחס אל הקדוש מצד היהודים הנו תמיד‬ ‫כאן השמות קשורים למקומות או לעץ‪.‬‬
‫יחס של כבוד‪ .‬היהודים רואים זכות גדולה‬
‫באפשרות להסתופף בבית הקדוש החי‪ ,‬או‬
‫בקברו כדי לזכות בברכתו‬
‫ידנָא‬
‫וס ְ‬
‫ידי ִ‬
‫ס ִ‬‫סיֶיד‪ִ ,‬‬
‫המונח ִ‬
‫המונח ִסיֶיד שהוראתו אדון‪ ,‬לא נפוץ בקרב‬
‫היהודים כחלק משמו של הקדוש‪ .‬ידוע קדוש‬
‫ירהָא‪ .‬לר' אהרן‬ ‫ְה ְ‬‫ל‪-‬מר ִ‬‫אחד בשם ִסיֶיד ֶא ְ‬
‫ֶמנָאת קוראים היהודים ִסיֶיד אהרן‬ ‫הכהן ְמד ְ‬
‫ְּב דּו נקרא‬ ‫ָּב א ְמד ְ‬
‫הכהן‪ .‬הקדוש ָקאיְיד ֶאל‪-‬ג ָ‬
‫ִסיֶיד לִיהּוד ע"י המוסלמים‪ .‬משתמשים יותר‬
‫בתואר ִסיֶיד כאשר מזכירים את הקדושים‬
‫ואומרים על קדוש פלוני שהוא ִסיֶיד גדול‪,‬‬
‫כמו‪-‬כן משתמשים בצורת ִסי ְדנָא (אדונינו)‪.‬‬
‫הרבה יותר נפוץ בשמות של הקדושים‬
‫הוא המונח ִסי ִדי (אדוני)‪ .‬לקבוצה זו שייכים‬
‫קדושים רבים הנערצים הן ע"י היהודים והן‬
‫ע"י המוסלמים‪ ,‬ואחרים שעליהם נאמר‬
‫במפורש שהערבים לקחו אותם מהיהודים‪.‬‬
‫תופעות אלה מסבירות את השימוש במונח‬
‫ִסי ִדי וכן את העובדה שקדושים נושאים שם‬
‫אסם‪ִ ,‬סי ִדי ְח ָּמאד‬
‫ְק ֶ‬‫מֹוח ֶּמד ְּבל ָ‬
‫ערבי כגון‪ִ :‬סי ִדי ָ‬
‫ָאמל‪ ,‬והמפורסם בקבוצה זו הוא ִסי ִדי‬ ‫ֶאל‪ּ -‬כ ְ‬
‫ִימאן‪.‬‬
‫ּוסל ָ‬
‫יסא ְ‬ ‫ּבּוע ָ‬
‫ִ‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪22‬‬
‫איגי כך הוא מכונה וגם רבי דוד אלשקר נבנו‬
‫יחידות דיור נוספות ובית‪-‬כנסת גדול ויהד עוד‬
‫נטויה‪ .‬יש לציין שבדירות‪ ,‬מטבחון‪ ,‬מקלחת‪,‬‬
‫שירותים‪ ,‬שלחן וכמה כסאות וכן מזרונים‬
‫כריות ושמיכות‪ .‬דירות אלה מיועדות לעמך‪,‬‬
‫אך יש עשרות דירות שיהודים בנו לעצמם‪,‬‬
‫ריהטו ראתן במיטב הציוד הכולל הכל אפילו‬
‫טלויזיה ומכונת כביסה והן לשרותם בכל עת‬
‫שמבקרים בציון‪.‬‬
‫מקובל שההילולא תתקיים בתאריך בו נפטר‬
‫הצדיק‪ ,‬ואם מועד הפטירה לא ידוע‪ ,‬מקיימים‬
‫את ההילולא בל"ג בעומר‪ .‬יש מספר צדיקים‬
‫שלמרות שמקיימים הילולא במועד פטירתו‪,‬‬
‫מקיימים לו הילולא נוספת ויותר כמו רבי‬
‫עמרם בן‪ִ -‬דיוָואן המקיימים לכבודו שלש‬
‫הילולות‪ :‬אחת בל"ג בעומר‪ ,‬השניה בט"ו באב‬
‫(רבי עמרם נפטר ב‪-‬ט' באב‪ ,‬יום זה היא יום‬
‫אבל לכן נוהגים לקיים את ההילולא בט"ו‬
‫באב)‪ ,‬והשלישית בראש‪-‬חודש אלול ‪ -‬חודש‬
‫הרחמים‪.‬‬
‫הסיבות לבחירת ל"ג‬
‫בעומר למועד ההילולא‬
‫לל"ג בעומר יש חשיבות מיוחדת במסורת‬
‫היהודית‪ ,‬כי תאריך זה הוא יום פטירתו של ר'‬
‫שמעון בר‪-‬יוחאי‪ .‬יהודי מרוקו ובמיוחד יהודי‬
‫האטלס יחסו חשיבות מיוחדת לספר הזוהר‬
‫המיוחס לרשב"י‪ .‬רובם היו ועודם אנשי רזין‬
‫(סוד)‪ ,‬בקיאים מאד בלימוד הזוהר והקבלה‪.‬‬
‫בבתי‪-‬כנסת רבים היו נוהגים בתום תפילת‬
‫מוצאי‪-‬שבת להישאר בבית‪-‬הכנסת וללמוד‬
‫בצוותא בזוהר הקדוש‪ .‬מנהג כזה עדיין קיים‬
‫בכמה בתי‪-‬כנסת גם בארץ‪ .‬‬
‫את אהבתם ואמונתם של יהודי מרוקו בצדיק‪,‬‬
‫ביטאו בקיום הילולא רבת משתתפים לזכרו‪.‬‬
‫כל הילולא‪ ,‬היא אחד האירועים המרכזיים‬
‫בחיי‪-‬הקהילה‪ ,‬ומציינים אותה בשירה והלל‬
‫לבורא‪-‬עולם‪ ,‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מהללים ומשבחים‬
‫את הצדיק על גדולתו וקדושתו‪.‬‬
‫צעד ראוי לציון ולהערכה‪:‬‬
‫המרוקני‬ ‫השלטון‬ ‫חוגי‬
‫ממשיכים במנהג הצרפתים‬
‫ששלטו במרוקו ונותנים‬
‫חסות ל‪ 3 -‬הילולות במרוקו‪:‬‬
‫זו של ר' אליהו הקבור‬
‫בקזבלנקה‪ ,‬של ר' עמרם‬
‫בן‪ִ -‬דיוָואן הקבור בויזאן וזו‬
‫של מּוָואלִין ָדאד הקבורים‬
‫ְס ָּטאט‪ .‬באירועים אלה‬
‫קרוב ל ְ‬
‫ממשלת מרוקו דואגת להציב‬
‫שוטרי‪-‬תנועה‪ ,‬משמר‪-‬כבוד‬
‫על תלבושתו הססגונית‪,‬‬
‫במתחמים‪,‬‬ ‫כוחות‪-‬צבא‬
‫רופא ואמבולנס‪ .‬כל אלה‬
‫ראיתי במו‪-‬עיני‪ .‬בנוסף בכל‬
‫אחת מההילולות משתתפת‪,‬‬ ‫ל"ג בעומר במירון‬
‫אישיות ממלכתית‪ ,‬מושל‬
‫האזור‪ ,‬נציגי הקהילה וקהל‬
‫שלצערנו הולך ופוחת‪.‬‬
‫גדול בן ‪ 2‬קומות‪ ,‬באסוירה מקום קבורת‬
‫הצדיק רבי חיים פינטו נבנה אולם ובו מקום‬
‫גם בארץ מתקיימות הילולות ע"י קהילות מערים‬
‫למאות אנשים‪ ,‬בספי נבנה אחד הקומפלקסים‬
‫המפוארים סביב קברותיהם של שבעת בני‪ -‬שונות ממרוקו וגם ע"י בודדים לזכר הצדיקים‬
‫זמירו‪ ,‬בויזאן מקום קבורת הצדיק רבי עמרם הקבורים במרוקו או בארץ כמו ההילולא לכבוד‬
‫אקי ועוד‪ .‬בארץ יש‬ ‫א‪-‬ח ִ‬
‫אּב ָ‬
‫ּוּב ָ‬
‫א‪-‬סאלִי ָ‬
‫אּב ָ‬
‫הּב ָ‬
‫ָ‬
‫ואולם גדול למשתתפי ההילולא‪ ,‬במולאי מספר בתי‪-‬כנסת ע"ש צדיקי‪-‬מרוקו‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫מתכנסים מוקירי זכרו‪ ,‬לעסוק בדברי תורה‪,‬‬ ‫המאפיין את הקדוש בעשיית הנס‪ ,‬הוא הכח‬
‫ללמוד מדרכי רבם‪ ,‬ולהתחזק בעבודת הבורא‬ ‫העל‪-‬טבעי של עשיית הנס ומעשה‪-‬הפלא‪.‬‬
‫יתברך‪ .‬מקור המנהג עתיק יומין‪ ,‬ושורשיו‬ ‫חכמים נהפכו לקדושים רק כאשר שמם נקשר‬
‫מימי אמוראי בבל‪ ,‬כפי שכתב רש"י (מסכת‬ ‫לנס שחוללו כמו‪ :‬א‪ .‬הצלת קהילה‪ ,‬ב‪ .‬ריפוי‪-‬‬
‫יבמות דף קכ"ב‪ ,‬ד"ה תלתא רגלי)‪" :‬ובתשובת‬ ‫ָאּבּוחצִי ָרא‬
‫ָ‬ ‫חולים‪ ,‬ג‪ .‬השיט של רבי שמואל‬
‫הגאונים מצאתי‪ ,‬כל הנך ריגלי דאמוראי‪,‬‬ ‫על גבי המחצלת‪.‬‬
‫היינו יום שמת בו אדם גדול‪ ,‬קובעים אותו‬
‫לכבודו‪ ,‬ומדי שנה בשנה אותו יום מתקבצים‬
‫תלמידי‪-‬חכמים מכל סביביו‪ ,‬ובאים על קברו‬
‫חלומות‬
‫לחלום תפקיד מכריע‪ ,‬ביצירת קדושים‪,‬‬
‫עם שארהעם‪ ,‬להושיב ישיבה שם"‪ ,‬עכ"ל לשון‬
‫והחשובים שבהם הם‪ :‬החלומות האישיים‬
‫רש"י‪.‬‬
‫שנפוצו בקרב יהודי‪-‬מרוקו‪ .‬לפעמים הקדוש‬
‫מגלה בחלום פרטים על עצמו ומבקש‬
‫אנו מכנים את יום הסתלקותו של הצדיק‬
‫שיבנו לו ציון‪ ,‬או שיבואו להשתטח על קברו‪.‬‬
‫"הילולא"‪ ,‬הבאה לציין מועד פטירת הצדיק‪.‬‬
‫היו אף ערבים שהאמינו בצדיקים‪ .‬מסופר‬
‫זוהי מילה ארמית שפירושה‪ :‬שמחה גדולה ‪-‬‬
‫על מוסלמית שהתגוררה קרוב לבית‪-‬עלמין‬
‫שמחת חתונה‪ .‬לכאורה‪ ,‬איך אפשר להשתמש‬
‫בו קבור צדיק‪ ,‬היא סיפרה ליהודי‪-‬הכפר‬
‫בביטוי כזה על הסתלקותם של צדיקים? דבר‬
‫שראתה צדיק בחלומה ועל‪-‬כן קבעה בביתה‬
‫שהושווה בפי חז"ל ל"שריפת בית‪-‬אלקינו"‬
‫פינה בה נהגה להדליק נרות לזכרו‪.‬‬
‫(מצודת‪-‬דוד יחזקאל פרק א' פסוק ד')‪ .‬הלוא‬
‫קרה דבר מעציב ומכאיב‪ ,‬צדיקים‪ ,‬שהאירו‬
‫יש הסוברים כי הקדוש יכול בזמן התגלותו‬
‫את העולם בתורתם ובעבודתם‪ ,‬נעלמו‬
‫בחלום‪ ,‬כפי שסיפרו רבים להציל ישוב מפגעי‪-‬‬
‫מעינינו‪ .‬שוב איננו רואים את זיו פניהם ואיננו‬
‫טבע עתידיים‪ ,‬וכן שמירה על קהילה שלא‬
‫שומעים את קול תורתם ותפילתם‪ .‬איך‪-‬אפשר‬
‫לקרוא ליום כזה יום הילולא?‪ ,‬יום של שמחה?‬
‫יאונה לה כל רע ועוד‪.‬‬
‫ולא סתם שמחה אלא שמחת‪-‬חתונה‪ .‬אפשר‬
‫לראות בזה את משמעותם האמיתית של‬ ‫מופת‪-‬אישי‬
‫חיי‪ -‬הצדיקים‪ ,‬ובמיוחד מי שסללו דרך שבה‬ ‫המופת האישי הוא בעל חשיבות מרכזית‬
‫הולכים אחר‪-‬כך ממשיכי‪-‬דרכם כלל – ישראל‪.‬‬ ‫בחיי‪-‬הצדיק כמו‪:‬‬
‫א‪ .‬התרחקות מתענוגות העולם‪-‬הזה‪.‬‬
‫חשוב לציין שההילולות התקיימו ברֹב הוד‬ ‫ב‪ .‬צומות מידי‪-‬יום (חוץ משבת)‬
‫והדר ובהשתתפות מאות ואלפי אנשים‪ .‬גם‬ ‫ג‪ .‬לימוד עם אליהו‪-‬הנביא‪.‬‬
‫היום‪ ,‬על‪-‬אף שנותרו יהודים‪ ,‬מעטים‪ ,‬במרוקו‬ ‫מעשה יוצא דופן‪ ,‬יכול להקנות לצדיק קדושה‬
‫הילולות אלה ממשיכות להתקיים (לא כמו‬ ‫נוספת כמו‪:‬‬
‫אז) ומשתתפים בהם יהודים מקומיים‪ ,‬יהודים‬ ‫א‪ .‬מעשהו של רבי חיים ִּפינְטֹו זצ"ל (זכר צדיק‬
‫יוצאי‪-‬מרוקו הבאים מארצות שונות‪ ,‬וביניהן‬ ‫לברכה)‪ ,‬שנהג לשבת בפתח ביתו באסוירה‬
‫קבוצות מהארץ ומספרן לא מבוטל‪.‬‬ ‫(ּבמֹוּגָדֹור)‪ ,‬בימי שני וחמישי (ימי קריאת‪-‬‬ ‫ְ‬
‫התורה) ולאסוף כספים לעניים‪.‬‬
‫ִיקה הצדיקה שלא‬ ‫ב‪ .‬מעשה הנערה סּול ָ‬
‫מועד ההילולא‬ ‫רצתה להמיר את דתה ומתה על קידוש ה''‪.‬‬
‫לא סוד הוא שכמות היהודים במרוקו קטנה‬
‫ג‪ .‬מעשה הגבורה של חמישים צדיקים‬
‫היא הולכת ומתמעטת‪ ,‬אך תופעת הבניה‬
‫אּופ ָראן שהועלו על המוקד‪ ,‬בגלל שלא רצו‬ ‫ְמ ְ‬
‫והפיתוח במספר אתרים נמשכת במלוא‬
‫אּופ ָראן)‪.‬‬
‫להמיר דתם (ראה הפרק על ְ‬
‫ההיקף עד היום‪ :‬בציון של רבי דוד בן‪-‬ברוך‬
‫נבנו עשרות אם לא מאות דירות כולל מבנה‬
‫ָפית שלמה‬ ‫ספרות ֶהּגְיֹו ְּגר ִ‬
‫[הגיוגרפיה‬ ‫הצטברה‬
‫‪-‬‬ ‫=‪HAGIOGRAPHIE‬‬
‫זו ספרות המתארת את‬
‫תולדות הקדושים‪ .‬ש"ט]‪.‬‬
‫מהחומר הזה ניתן להבחין‬
‫לפחות ז'נארים [אופן מיוחד‬
‫של יצירה אומנותית‪ ,‬סגנון‪,‬‬
‫צביון‪ .‬ש"ט]‪ .‬הראשון מקיף‬
‫את כל האגדות המסופרים‬
‫על הקדושים עצמם‪ ,‬על‬
‫חייהם ונסיהם‪ ,‬והסוג השני‬
‫מתייחס לאגדות שהציר‬
‫שלהן הוא נסים המתרחשים‬
‫סביב הקדוש‪ ,‬והחגיגות‬
‫הקשורות אליו‪ .‬אין ספק‬
‫שבדיקה יסודית יותר של‬
‫החומר‪ ,‬יחד עם הספרות‬
‫ָפית של מרחבים‬ ‫ההּגְיֹו ְּגר ִ‬
‫ֶ‬
‫אחרים‪ ,‬תוכל להוביל להבנתה של ז'נארים‪,‬‬
‫שהם אופייניים לאגדות הקדושים היהודית‪.‬‬
‫בכל הסיפורים הדתיים מצטלבים היסודות‬
‫הריאליסטים והעל טבעיים‪.‬‬
‫בן דיוואן נבנו לאחרונה עשרות דירות נוספות‬ ‫ההיילולא‬
‫מנהג ישראל ביום השנה לפטירת הצדיק‪,‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫לשמור על התרומות שלמטרתן יועדו‪.‬‬ ‫הפייטן המפורסם ביותר בצפון‪-‬אפריקה כתב‬
‫הרבה שירים לכבודם‪.‬‬
‫סיכומו של דבר‬
‫אחת התעודות משנת תקי"ב (‪ ,)1752‬מספרת‬
‫על השד"ר רבי יצחק כהן‪ ,‬שבא מחברון לעיר‬
‫פולחן הצדיקים בקרב יהודי מרוקו‪ ,‬מהווה‬
‫תופעה מרתקת ומורכבת מבחינת תכניה‪,‬‬
‫ומסועפת מבחינת הפונקציות שהיא ממלאת‬
‫בחיי היום‪-‬יום והעשייה השיגרתית‪.‬‬
‫ממחקר שערך פרופ' יששכר בן‪-‬עמי עולה‬
‫מאורעות שהכתיבו את מהלך ההיסטוריה‪,‬‬
‫גרמו לכך שיהדות הגולה במרוקו הייתה‬
‫בעמדה נחותה מבחינת השפעתה התרבותית‬
‫על הסביבה‪ ,‬או על השלטון שכפה את‬
‫תרבותו על נתיניו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הביאו לידי כך‬
‫שיהדות מרוקו לא הקימה במשך שנות קיומה‬
‫מונומנטים שיוכלו לציין בגאווה את פעולותיה‪,‬‬
‫אם זה ָּב ֶמּלָאח ואם זה במקומות אחרים‬
‫שבהם התקיימה תרבות יהודית כלשהי‪.‬‬
‫הצדיקים הם הערובה להמשך‬
‫קיומה של קהילה זו‪ .‬תקוותנו‬
‫שרוח הזמן תפנה את מקומה‬
‫לגבות כספים לקיום הישוב הדל שנשאר‬
‫לאותם נסים ולאותה אמונה‬
‫בכוחם של צדיקי ‪-‬מרוקו וחכמי‪-‬‬ ‫תלבושת אופיינית של שד''ר מהמאה הי''ט‬
‫ישראל בכל המקומות ובכל‬
‫ְס ְפרּו‪ SEFROU ,‬בה הוא מספר בהתרגשות‬
‫הדורות‪.‬‬ ‫רבה ליהודי המקום את מצב הקהילות בא"י‪,‬‬
‫והם תרמו בהתלהבות ובעין‪-‬יפה‪" :‬וכאשר‬
‫אני מדריך קבוצות מטיילים במרוקו בה‬ ‫שמענו‪ ...‬אזרנו חייל והחלש אמר‪ :‬גיבור אני‬
‫ביקרתי עשרות פעמים ומכיר את מרוקו‬
‫ואיש את רעהו עזרו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק‬
‫על שלל היבטיה‪ :‬היסטוריים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬ ‫בעד המצווה הזאת לערי‪-‬אלקינו"‪ ,‬ונתנו לו‬
‫התוודעתי אל מכמני ההיסטוריה היהודית‬
‫תרומות בעין יפה‪.‬‬
‫המרוקנית‪ ,‬צדיקיה וחכמיה‪ ,‬ואוכל לציין‬
‫ולומר וללא צל של ספק‪ ,‬שאיני מכיר שום‬ ‫"צפרּו‬
‫ְ‬ ‫גם רבי דוד עובדיה מביא בספרו‬
‫עדה הקשורה לצדיקיה כמו העדה המרוקנית‬
‫תעודות ומקורות" (צפרו מבוטאת ְס ְפרּו‬
‫שהשכילה לשמר את ההיסטוריה‪ ,‬האמונה‬ ‫‪ )SEFROU‬מציין שבשנת תקנ"ז (‪)1797‬‬
‫והתקווה היהודית בגולה בזכות אותן דמויות‬
‫חולקו התרומות בין ארבעת הערים הקדושות‪:‬‬
‫אצילות‪-‬נפש של ממש ששימשו להן מעין‬ ‫ירושלים ‪ 50%‬והיתר לטבריה‪ ,‬צפת וחברון‪.‬‬
‫אבוקה‪.‬‬
‫שלוחי א"י שהיו חכמים ואנשי‪-‬מעשה‪ ,‬היוו‬
‫את הגשר בין יהודי א"י ליהודי מרוקו‪ .‬הם‬
‫הצדיקים הם הערובה להמשך קיומה של‬ ‫הפיחו בהם את בשורת ציון שגעגועיהם‬
‫קהילה זו‪ .‬תקוותנו שרוח הזמן תפנה את‬ ‫וכיסופיהם אליה בערו בליבותיהם ותמיד‬
‫מקומה לאותם נסים ולאותה אמונה בכוחם‬ ‫חלמו להגיע אליה‪ ,‬ואכן בהגעתם הם ראו‬
‫של צדיקי ‪-‬מרוקו וחכמי‪ -‬ישראל בכל‬ ‫בכך הגשמת חזונם‪ ,‬כי בלעדי ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫המקומות ובכל הדורות‪ .‬מי יתן שדמותם‬ ‫הם אינם מגיעים לשלמות למרות הקשיים של‬
‫הזכה והטהורה‪ ,‬הנפלאה והקדושה‪ ,‬של צדיקי‬ ‫סכנת‪-‬דרכים‪ ,‬איתני הטבע וליסטים‪.‬‬
‫וחכמי‪-‬מרוקו‪ ,‬תהיה לנו לחוסן ולתעצומות‬
‫נפש להאדרת מורשתנו‪ ,‬לשימור הגחלת‬ ‫הנה אנו יודעים‪ ,‬למשל‪ ,‬כי ירושלים הייתה‬
‫מאוכלסת יהודים רבים מרוקאים‪ ,‬או כפי‬
‫היהודית בבחינת "זכור ימות עולם בינו שנות‬
‫שהם נקראים "המערביים או המוגרבים"‪ .‬כבר‬
‫ודור" (דברים ל"ב‪/‬י"ב)‪ .‬תמלא את עצמותינו‬
‫ְח ִריזִי כותב‪" :‬ושם‬
‫בימי הביניים רבי יהודה ֶאל ָ‬
‫עוז וחוסן ישועות‪ ,‬יהיו נא מעשיהם נר לרגלנו‪,‬‬ ‫מן המערביים (המרוקאים) קהילה חשובה‬
‫ואם נזכה לראות ולחוש מעשיהם וקדושתם‪,‬‬
‫וטובה"‪ .‬לפני גירוש‪-‬ספרד ישבו בירושלים‬
‫ייטב לנו בעיקר בעיתות צרה וקשיי הזמן‪ ,‬יהי‬ ‫ובצפת כ‪ 600 -‬משפחות יהודיות ובתוכן‬
‫רצון שזכות הצדיקים תעמוד לעם ישראל בכל‬ ‫משפחות רבות ממרוקו‪( .‬על צדיקים שעזבו‬
‫מקום ומקום אמן‪.‬‬ ‫את מרוקו והתיישבו בא"י‪ ,‬ראה פרק בשם‬
‫זה)‬
‫השדרי"ם נדדו מישוב לישוב‬
‫כאשר המרחקים בין הישובים גדול‬
‫והמעבר מישוב לישוב התנהל על‬
‫גבי בהמות ולפעמים תוך חציית‬
‫נהרות וטיפוס על הרים וגבעות‪.‬‬
‫למרות התלאות הקשות‪ ,‬השדרי"ם‬
‫המשיכו בנדודיהם באיסוף תרומות‪,‬‬
‫וכאשר כבר הגיעו לישוב כל שהוא‪,‬‬
‫הם היו גדושי‪-‬סבל‪ ,‬בגדם בלוי וקרוע‬
‫לפעמים רעבים‪ ,‬בשליחותם ראו‬
‫שליחות נעלה וקדושה ועשו הכל כדי‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫הקשר בין צדיקי א"י‬
‫ליהודי מרוקו‬
‫הקשרים ההדוקים בין יהודי צפון אפריקה‬
‫לא"י ידועים מן התקופה הקדומה‪ .‬אהבתם‬
‫לכל מה שקשור לא"י חזקה מאד‪ ,‬ותופעה זו‬
‫מתבטאת גם בפולחן הקדושים‪ .‬חלק מהם‬
‫מוצאם לפי המסורת מא"י‪ .‬לרוב מזכירים‬
‫יהודי מרוקו את ירושלים כשכוונתם לא"י‪.‬‬
‫שקרוב ל‪ 90-‬צדיקים או שדרי"ם (שליחים‬
‫דרבנן) הגיעו למרוקו וקבורים בה‪.‬‬
‫מטרת בואם הייתה איסוף כספים אך יש גם‬
‫מסורת אחת המזכירה במפורש שלפחות‬
‫קבוצה אחת של שבעה רבנים באה בתקופה‬
‫קדומה כדי לגייר את האוכלוסיה הברברית‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית התקופה המתאימה‬
‫למסורת זו‪ ,‬היא במאות הראשונות של‬
‫הספירה כשהייתה תנועת גיור חזקה בצפון‪-‬‬
‫אפריקה‬
‫השדרי"ם‬
‫לפנים בישראל‪ ,‬עוד מימי האמוראים‪ ,‬היו‬
‫השלוחים יוצאים מא"י לאחיהם בתפוצות‬
‫לפליטה בערים שונות אשר עם הזמן נהפכו‬
‫ל"ארצות" בשפת המליצה‪ ,‬כי שיבואר להלן‪:‬‬
‫האמונה הבלתי מעורערת דחפה כמה‬
‫יהודים בערוב ימיהם להיקבר בארץ האבות‪,‬‬
‫וכאשר הגיעו למחוז חפצם היו לנטל כבד על‬
‫התושבים הוותיקים אשר לא ראו בעין יפה‬
‫עלייתם של קשישים‪ .‬אולם עלייתם המתמדת‬
‫של אלה שימשה להם עילה לדרוש מארצות‬
‫המוצא של אותם עולים‪ ,‬תמיכות למען קיומם‬
‫וקיום המטפלים בהם‪.‬‬
‫חלק גדול מאותם העולים לארץ הקודש היו‬
‫מיוצאי מרוקו ובאופן טבעי מרוקו נבחרה‬
‫כיעד לשדרי"ם‪ ,‬מה גם שיהדות מרוקו הייתה‬
‫ידועה בקשר העמוק והזיקה גדולה לכל עניין‬
‫הקשור בארץ הקודש‪ .‬יהדות מרוקו תמיד‬
‫קיבלה בשמחה רבה‪ ,‬את תלמידי‪-‬החכמים‬
‫א"י שבאו אליה למרות אמצעיה הדלים‪.‬‬
‫בחירת השד"ר‪ ,‬המועמד לשליחות בקהילות‪-‬‬
‫ישראל בתפוצות‪ ,‬לא הייתה מלאכה קלה‪.‬‬
‫השדרי"ם נבחרו בקפידה ע"י שולחיהם‪ .‬הם‬
‫היו חייבים להיות בריאים בגוף ובנפש‪ ,‬בעלי‬
‫הדרת‪-‬פנים וצורה‪ ,‬תלמידי‪-‬חכמים מובהקים‬
‫ששמם הלך לפניהם‪ ,‬בקיאים בתלמוד‬
‫ובפוסקים‪ ,‬ויד להם בתורת‪-‬הקבלה‪ .‬מוכתרים‬
‫במידות מוסריות‪ ,‬בעלי תכונות טובות‪,‬‬
‫נוחות וישרות‪ .‬בקיאים במלאכת הדרוש‬
‫על החיים והמתים‪ ,‬ואף בעלי ידע בחוכמת‬
‫השיר והחריזה‪ .‬שדעתם תהייה מעורבת עם‬
‫הבריות ובקיאים בהוויות העולם‪.‬‬
‫מתפקידו של השליח היה לייצג נאמנה‪,‬‬
‫בכבוד ובהדר את שולחיו‪ .‬השד"ר היה "חלון‬
‫הראווה" למה שהוא ייצג‪ .‬על כן‪ ,‬השדרי"ם היו‬
‫צריכים להיות בעלי התכונות האלה‪ ,‬ורק אלה‬
‫נבחרו להיות שדרי"ם לגייס תרומות‪.‬‬
‫לכל שד"ר הייתה אכסניה מיוחדת אצל אחד‬
‫אמיד מבני‪-‬הקהילה‪ .‬ר' יעקב משה טולידנו‬
‫בספרו "נר‪-‬המערב" כתב‪" :‬אהבתם לא"י‬
‫נפלאה עד מאד‪ ,‬את פרוטתם האחרונה‬
‫מנדבים הם לא"י‪ ,‬ושד"ר שבא מא"י אם‬
‫ספרדי או אשכנזי היה מתקבל אצלם בכבוד‬
‫גדול ונותנים לו אכסניה נאה ומתת כסף‬
‫בנדבות נפרזה מכפי יכולתם"‪ .‬ר' דוד חסין‬
‫‪24‬‬
 ‫(תהלים קיט ק)‬ ‫מ זקנים את בונן‬
‫מימרות ופתגמים שכדאי להכיר‪...‬‬
‫מאת‪ :‬לאה אליזבט בראל‬
‫אמנם קשה לתרגם את הפתגם המרוקאי בלי‬
‫לפגום בייחודיותו‪ ,‬ננסה‪ ,‬אבל תמיד נפספס‬
‫את העוקצנות המיוחדת והמחורזת המגיעה‬
‫בשפת המקור את ההוויה והחוויה ממנה‬
‫חלקם פתגמי חולין‪ ,‬חלקם נולדו מתובנות‬
‫חיים‪ ,‬חלקם נוצרו לעודד ולנחם וחלקם‬
‫אף ממקורות חז"ל‪ .‬המשותף לכולם הוא‬
‫שמשמעות הפתגם תובן ותקושר לסיטואציה‬
‫שפה המרוקאית‪-‬יהודית העשירה‪,‬‬
‫מגוון רחב של פתגמים בעלי חוכמת חיים‬
‫ב‬
‫ציורית‪ ,‬אשר עוברים בירושה מדור לדור‪.‬‬
‫נוצרו‪.‬‬ ‫בה הוא נאמר‪ ,‬רק במקרה זה‪ ,‬האדם יבין את‬ ‫יהודי מרוקו ידועים ביכולותיהם הווירטואוזיות‬
‫ה"רמז" ויישם אותו (יתאים אותו להבנתו)‪.‬‬ ‫בשילוב פתגמים או מימרות בשיח היומיומי‪.‬‬

‫מהמקורות‬

‫"ספי למהא‪-‬‬ ‫"די באס תקטל‪-‬תמות‪.‬‬ ‫"דעוא בלא דנוב‪,‬‬

‫וסרבו"‬ ‫ימלוך אלמות"‬ ‫פי ראש מואליה תדום"‬
‫סנני את המים ותשתי‬ ‫במה שתהרוג‬ ‫קללה שאינה מגיעה‬
‫אין אדם שותה בכוס אלא‬ ‫מגיע לך למות‬ ‫למקולל‪-‬חוזרת למקלל‬
‫אם בודקהו‪.‬‬ ‫העושה חיצים נהרג בחיצו‬ ‫סוף קללת חינם לשוב אל‬
‫(בבלי ‪,‬כתובות ע"ה)‬ ‫(ירושלמי‪ ,‬פסחים כ"ח)‬ ‫המקלל (בבלי‪-‬רש"י)‬

‫"כאס דאתאיי בנענאעו‪,‬‬ ‫"בנת דרהא בל עכלא‪-‬‬ ‫"לי עטא נטעו פיל חיאתו‪,‬‬
‫חסל אמסלטאן בנטאעו"‬ ‫עכלא בנא לה דרהא"‬ ‫יטלב אללהא ומין רירתו"‬
‫כוס תה בנענע טוב מטוב‬ ‫בנתה ביתה בשכל‪-‬‬ ‫הנותן נכסיו בחייו‪-‬יבקש‬
‫מלך על כלל ממונו‬ ‫שכל בנה לה ביתה‬ ‫רחמי האל וישועתו‬
‫פת במלח תאכל‪ ...‬אשריך‬ ‫"חכמת נשים בנתה ביתה"‬ ‫הכותב נכסיו לבניו בחייו‪ ,‬עושה‬
‫בעולם הזה‪(...‬פרקי אבות ו)‬ ‫(משלי י"ד‪ ,‬א)‬ ‫אותם אדונים עליו (גמרא)‬

‫עצות לחיים‬

‫"כלב עייש‬ ‫"אוז'זדו ראסכום‪,‬‬ ‫"די תככל עלא עסאת‬

‫חייר מסלטאן מיית"‬ ‫הא ל‪-‬עיד קריב"‬ ‫זארתו באת בלא עסא"‬
‫כלב חי‬ ‫הכינו את עצמכם‪,‬‬ ‫מי שסומך על ארוחה אצל‬
‫עדיף ממלך מת‬ ‫הנה החג מתקרב‬ ‫שכנתו‪ ,‬יישן ללא אוכל‬
‫כל עוד חיים‬ ‫אל תשאירו דברים‬ ‫תסמוך רק על עצמך‬
‫עדיין יש תקווה‬ ‫לרגע האחרון‬ ‫ולא על אחרים‬

‫"עמל איל חיר ייאל עז'בה‬ ‫"לי יחב זין‪,‬‬ ‫"אל פדולי‬
‫רא לעז'ארי דבא ייז'וו'ז"‬ ‫יסבר לתקיב לעינין"‬ ‫תייחלס מסקרטו"‬
‫תעשי רק דברים טובים‪ ,‬כי‬ ‫"מי שרוצה (אישה) יפה‬ ‫מי שנכנס בעניינים לא לו‪,‬‬
‫העלם ימצא מישהי ויתחתן‬ ‫שיסבול מניקור עיניו"‬ ‫משלם מכיסו‬
‫תתנהג תמיד כמו בן אדם‪,‬‬ ‫אישה יפה ‪-‬‬ ‫המתערב בעינינים אחרים‪,‬‬
‫ומה שצריך לקרות‪-‬יקרה‬ ‫מקור לקנאה‬ ‫גורם נזק לעצמו‬

‫‪25‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫רחוב במלאח ברבאט כיום‬
‫© שמואל(מומי)בוחבוט‬
‫מתוך ספרו "יהדות המגרב‪-‬מסורות ומנהגים"‬
‫במלאח‬
‫המדינה‪ .‬במרוקו היא מכונה בשם ״חילוק״‬
‫או ״פרס״‪ .‬הציבור שנהנה מה״חילוק״ הזה‬
‫התחלק לשני סוגי מקבלים‪.‬‬
‫נביא כאן כמה סוגי עזרה שהגיש ועד הקהילה‬
‫הקבוצה הראשונה של המקבלים כללה‬
‫בתוכה תלמידי‪-‬חכמים שאין ידם משגת ושאין‬
‫להם הכנסות קבועות‪ ,‬אלמנות ממשפחות‬
‫מיוחסות ועניים ״בני אבות״ (המיוחסים)‪.‬‬
‫לקבוצה זו‪ ,‬היה מגיע שליח מיוחד מטעם‬
‫ועד הקהילה לבתיהם ביום רביעי בערב‬
‫או בליל שישי לאחר שהחשיך‪ ,‬ומוסר לידי‬
‫ראש‪-‬המשפחה מתת כסף‪ .‬כל אחד קיבל לפי‬
‫כבודו‪ ,‬מעמדו‪ ,‬מצבו המשפחתי וכדומה‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה כללה אנשים רגילים‬
‫מהשורה‪ ,‬אנשי ״עמך״‪ ,‬עניים שיכולים וגם‬
‫רגילים לפנות ולבקש נדבות ברחובות קריה‪.‬‬
‫אנשי קבוצה זו פנו ישר אל פקיד הקהילה‬
‫אצלו רשומים באופן קבוע והאיש‪ ,‬חילק לכל‬
‫אחד מהם את קיצבתו השבועית המגיעה לו‪.‬‬
‫לכיסוי הוצאות ה״חילוק״‪ ,‬נהג ועד הקהילה‬
‫לגבות תרומות ונדבות מתושבי ה‪-‬מללאח‬
‫במהלך כל השבוע‪ ,‬ונדבה זו נקראת "א‪-‬נדבה‬
‫דזמעא" או נדבת השבוע‪ .‬יש לציין שפקיד‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫הגמ"ח‬
‫מאת‪ :‬רפאל בן שמחון‬
‫ז"ל‬
‫© כל הזכויות שמורות לבנו יעקב בן שמחון יבדל"א‬
‫למחסורו של כל דכא ומר‪-‬נפש וזקפו את‬ ‫"וישבות ה' ביום השביעי מכל‬
‫קומתו בעזרה שהגישו לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫מלאכתו אשר עשה"‬
‫מ‬
‫של רוב היישובים‪ ,‬לכל נזקק ובמיוחד‬
‫אז היות ישראל לעם‪ ,‬עמדה השבת‬
‫לתלמידי‪-‬חכמים מיעוטי יכולת ולאלמנות‪.‬‬
‫במרכז חייו‪ .‬קדושתה של השבת האצילה על‬
‫חייו של כל יהודי עד כדי כך‪ ,‬שגם ימי חול‬
‫ה״חילוק״ או ה״פרס״‬ ‫יש להם קשר לשבת ומציינים אותם בשעת‬
‫התפילה כמו‪ :‬יום ראשון בשבת‪ ,‬יום שני‬
‫בימי ד‪-‬ה‪-‬ו בשבוע‪ ,‬התקיימה ״החלוקה״‪,‬‬ ‫בשבת וכן על זה הדרך‪.‬‬
‫משהו דומה לחלוקה שהייתה קיימת בארץ‪-‬‬
‫ישראל בקרב היישוב היהודי הישן לפני קום‬ ‫לגבי היהודי המרוקאי‪ ,‬ההכנות לשבת‬
‫מתחילות עוד מיום רביעי‪ ,‬ואכן בגלל השבת‬
‫היה יכול לסבול את חייו הקשים‪ ,‬כי השבת‬
‫היא שהייתה מחזקת אותו ומחדשת את‬
‫כוחותיו‪ ,‬ולמרות שכל השבוע עבד בעבודה‬
‫קשה ומפרכת‪ ,‬עבודה מלאה דאגה‪ ,‬עצבות‬
‫ויגון‪ ,‬הנה באה השבת ובאה גם המנוחה‪.‬‬
‫גם העני שבעניים ידע שקרובה הישועה לבוא‬
‫כאשר תבוא השבת ותשבית את כל דאגותיו‪,‬‬
‫תיישר את קומתו ותעשהו שוב ״בן‪-‬מלך״‪,‬‬
‫ואמנם בטחונו בשם‪ ,‬היה כל‪-‬כך חזק ומן‬
‫הראוי לציין שרק הודות למוסדות הקהילתיים‬
‫חלוקת הפרס השבועי לעניים בקזבלנקה‬
‫שהיו למופת כברוב היישובים‪ ,‬והם דאגו‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪26‬‬
‫עליהם ולבסוף כל אחד תרם בשמחה וברצון‪.‬‬ ‫הקונה את מידת השמן‪ .‬השמן שהתאסף‬ ‫הקהילה היה בדרך כלל יהודי נשוא פנים‬
‫סכום התרומה היה תמיד נקבע לפי מעמדו‬ ‫בדרך זו‪ ,‬טיפין טיפין נשמר בקפדנות ופעם‬ ‫ונאמן‪ .‬ברוב המקרים היה גם איש אמיד‪.‬‬
‫ומצבו של האיש התורם‪ .‬הנדבה של פסח‬ ‫בחודש בערך‪ ,‬עבר המשגיח מטעם גזבר ועד‬
‫הייתה תמיד יותר גבוהה מזו של חג הסוכות‪.‬‬ ‫הקהל‪ ,‬אסף את הפחים שבחלקם נתמלאו‪,‬‬ ‫תמיד‬
‫במיוחד בעיר מראכש הגדולה בעלת‬
‫הקדשות‬ ‫אוכלוסייה של למעלה מעשרת אלפים יהודים‪.‬‬ ‫בקהילת מכנאס כמו ברוב קהילות מרוקו‪,‬‬
‫לקהילה היו בתים וחנויות בשכונה היהודית‬ ‫המשגיח ריכז את השמן ואחסן אותו בוועד‬ ‫היו קיימות אגודות נשים אשר בכל יום‬
‫הישנה – ה‪-‬מללאח‪ ,‬ואלו היו נכסים שהוקדשו‬ ‫הקהילה ויום שישי חילק אותו לעניי העיר‪.‬‬ ‫רביעי‪ ,‬בלויית קבוצת גברים מאנשי חברת‬
‫לטובת הקהילה על‪-‬ידי אנשים יחידים‪ ,‬על‪-‬‬
‫רשב״י (החברה קדישא)‪ ,‬עברו מבית לבית‬
‫פי רוב אנשים חשוכי בנים ושלא היו להם‬
‫יורשים‪ .‬הבתים היו ברובם תפוסים על‪-‬ידי‬
‫מקור ההכנסות‬ ‫שבשכונה היהודית והכריזו בקולי קולות‪:‬‬
‫תלמידי‪-‬חכמים נזקקים‪ ,‬אלמנות ומשפחות‬ ‫וההוצאות של הקהילה‬ ‫״תמיד״ "וואזבו תמיד"‪ ,‬היינו‪ :‬ענו! ותנו תמיד‬
‫(לזכר עולת התמיד)‪ .‬כל עקרת בית ענתה‬
‫חסרי אמצעים‪.‬‬
‫לאור ההוצאות הרבות שהיו לכל מוסד קהילתי‬ ‫ברצון והגישה לפונים מנה של קילו קמח נקי‬
‫במרוקו‪ ,‬כל ועד קהילה (‪ )Le comite‬כיסה‬ ‫או יותר‪ ,‬הכל לפי מתת ידה של הגבירה‪ .‬את‬
‫קבלת נדבת‬ ‫כל הקמח שנאסף מכל השכונה‪ ,‬רוכז במחסן‬
‫נישואין‪.‬‬ ‫הוצאותיו באמצעות הטלת מסים שהטיל על‬
‫״חברת עזרת‬ ‫מספר מצרכים שונים‪ .‬לוועד הקהילה של‬
‫נישואין״ מטרתה‬ ‫מכנאס היו בנוסף לעזרה שהגיש לנצרכים‬
‫לעזור ליתומות‬ ‫(חילוק או פרס)‪ ,‬היו לו עוד הוצאות נוספות‬
‫בהכנת הנדונייה‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬עזרה כמעין תמיכה בתלמידי חכמים‬
‫וכן להורים נזקקים‬ ‫מיעוטי יכולת על‪-‬ידי הגדלת סכום החילוק‬
‫שאין ידם משגת‬ ‫השבועי‪ ,‬עזרה בנישואי בנות יתומות (עזרת‬
‫נישואין)‪ ,‬עזרה בחגים למשפחות הנזקקים‬
‫וחסרי אמצעים‪ ,‬עזרה לעוברי‪-‬אורח והחזרתם‬
‫מס על הבשר‬ ‫לייעדם על‪-‬חשבון הקהילה‪ ,‬סיעוד ליולדות‬
‫הכנסה קבועה לקופת הקהילה‪ ,‬הייתה‬ ‫ולחולים השוכבים על ערש‪-‬דווי‪ ,‬בהבאת‬
‫הגאבילא ‪ La Gabelle‬או סיג׳א (‪.)Ciza‬‬ ‫רופאים ורכישת תרופות (ע״י ביקור חולים)‪.‬‬
‫זהו מס על הבשר שהיה מוטל על שחיטת‬
‫בהמות‪ .‬מס עזר הבשר ידוע עוד בספרד‪.‬‬ ‫עוברי‪-‬אורח היו בדרך‪-‬כלל‪ ,‬תלמידי‪-‬חכמים‬
‫הקצב היהודי שילם את המס הזה לוועד‬ ‫נזקקים שעמדו לחתן בן או בת במשפחה‬
‫והיו זקוקים לעזרה‪ ,‬או עמדו להדפיס חיבור‬ ‫הקהילה וביום חמישי בבוקר חולק למשפחות‬
‫הקהילה וחזר וגבה אותו מן הצרכן היהודי‪.‬‬
‫או ספר שכתבו ובאו לבקש עזרה ותמיכה‬ ‫הנזקקים ומיעוטי יכולת‪ .‬כל משפחה קיבלה‬
‫במכנאס היה יהודי מכובד בשם שלום אוחנה‬
‫להוצאת כתביהם‪ .‬סוג אחר של עוברי‪-‬אורח‬ ‫את המנה המגיעה לה‪ ,‬לפי מספר הנפשות‬
‫שישב תמיד בבית המטבחיים ופיקח על כל‬
‫היה מורכב מעניים נודדים שנהגו כל הזמן‬ ‫שבמשפחה‪.‬‬
‫מערכת החשבונות ורישום כל כמות בשר‬
‫שיצאה מבית המטבחיים‪.‬‬ ‫לתור בארץ‪ ,‬מכפר לכפר‪ ,‬ומעיר לעיר‪ .‬לסוג‬ ‫לחם אביונים (די רבבי)‬
‫זה של עוברי־אורח‪ ,‬היה משגיח מטעם‬
‫מס על היין‬ ‫הקהילה‪ ,‬אליו היו פונים והוא היה קונה להם‬ ‫ביום שישי לפנות ערב‪ ,‬עוד לפני קבלת שבת‪,‬‬
‫הכנסה נוספת וקבועה לוועד הקהילה היא‬ ‫גם כרטיס נסיעה־בחזרה לייעדם‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫יצאה קבוצה שנייה‪ ,‬ותמיד מאנשי חברת‬
‫המס על היין‪ .‬הסוחרים היהודים שילמו לוועד‬ ‫רוב העוברי־אורח היו מתארחים ב־״אכסניית‬ ‫רשב״י‪ ,‬אנשיה עברו בכל מבואות השכונה‬
‫הקהילה סכום מסויים על כל ליטר יין שנרכש‬ ‫העניים״(דאר לעניים) או ״אכסניית האורחים״‬ ‫כשהם מכריזים‪" :‬וואזבו די רבבי" (ענו ותנו‬
‫וחזרו וגבו אותו בחזרה מן הצרכן היהודי‪.‬‬ ‫(דאר לוראחים)‪.‬‬ ‫של אלוקים) ושוב‪ ,‬כל משפחה נתנה כיכר‬
‫זה היה בעצם מין מס ערך מוסף שנגבה מן‬ ‫לחם או יותר לאנשי החברה‪ ,‬הכל לפי המצב‬
‫הצרכן היהודי ב־ מללאח‪.‬‬ ‫המשפחתי‪ .‬כל הלחם שנאסף חולק באותו‬
‫ערב לנזקקים‪ ,‬אולם ראשוני המקבלים הם‬
‫תמיד תלמידי‪-‬חכמים‪ ,‬ובמיוחד האלמנות‬
‫מתן בסתר‬ ‫שאינן יכולות להיחשף בשכונה כשהן מקבלות‬
‫לחם‪ .‬לכל אלה‪ ,‬הקהילה העבירה מספר‬
‫בימי חמישי ושישי‪ ,‬השוק של ה‪-‬מללאח הומה‬
‫כיכרות לחם בסתר‪ .‬שליח מיוחד הביא מתחת‬
‫בבני אדם‪ .‬הערבים מכפרי הסביבה ממלאים‬
‫ל"ג'אלביה" שלו את מנת הלחם המגיעה‪,‬‬
‫את השוק במרכולתם‪ .‬ובתוך ההמולה הזאת‪,‬‬
‫כך כל יהודי חסר אמצעים עבר את השבת‬
‫רואים יהודים המחפשים נצרכים נסתרים‬
‫בכבוד‪.‬‬
‫ומבלי שאלה ירגישו‪ ,‬תוחבים לידיהם או‬
‫יש לציין כי אנשי החברה המתנדבים לעבודת‬
‫לכיסם סכום כסף ונעלמים לפני שירגישו‬
‫קודש זו נשארו בלילי‪-‬שבת זמן רב‪ ,‬הם חזרו‬
‫בהם‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬תפקיד חלוקת כסף‬
‫לבתיהם רק כאשר סיימו את חלוקת הלחם‪.‬‬
‫בסתר לנזקקים‪ ,‬הופקד תמיד בידי יהודים‬

‫ההכנסות‬
‫אמונים וישרי דרך אשר הכירו כל נצרך‪.‬‬
‫שאריות השמן‬
‫הם היו כעין פרנסים חילקו לכל‬
‫נדבת החג‬ ‫מנהג נאה היה קיים מקדמת דנא במרוקו‬
‫נזקק מבלי שידע ממי הוא מקבל‪ ,‬כך‬
‫לפני החגים נהגו חברי ועד הקהילה להכין‬ ‫ובמיוחד בעיר הגדולה מראכש שבדרום‪,‬‬
‫למרות שהיהודי העני היה עמל ויגע‬
‫רשימת תורמים‪ ,‬אחר‪-‬כך ביקרו ערב ערב‬ ‫שם היו נוהגים החנוונים להחזיק בחנותם‬
‫כל השבוע‪ ,‬משעבד את עצמו מבלי‬ ‫פח‪-‬ברזל לבן הנקרא ״טאררר׳ בערבית‬
‫לדעת עד היכן‪ ,‬הנה באה השבת‬ ‫בבתי העשירים ובבתי מסחר והטילו על כל‬
‫אחד לתרום לקופת הקהל סכום כספי שהוועד‬ ‫המדוברת‪ ,‬בו תקוע משפך‪ .‬לתוך הפח הזה‬
‫ועימה באה המנוחה והשכיחה לו‬ ‫נהג כל חנווני להטיף את מעט טיפות השמן‬
‫קבע לתורם‪ ,‬בדרך כלל אף אחד לא היה‬
‫את כל צרותיו ודאגותיו‪.‬‬ ‫הנשארות בכל פעם לאחר שהוריק לכלי של‬
‫מסרב‪ ,‬היו שהתנגדו לגובה הסכום שהוטל‬

‫‪27‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫מסגד חסן ‪ II‬בקזבלנקה‬
‫© שמואל (מומי) בוחבוט‬

‫מרוקו‬
‫נתונים כללים‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬ ‫מאת‪ :‬שאול טנג'י‬

‫מ‬
‫תרגום‪ :‬הו נוסע! אם באת אלינו אתה תהיה‬ ‫תפילאלת (מוצא משפחת אביחצירא) באזור‬
‫בעל‪-‬הבית ואנו נהיה האורחים שלך‪.‬‬ ‫זה נטועים לא פחות ממיליון עצי תמר‪.‬‬
‫רוקו היא ארץ של ריח ההדרים‪,‬‬
‫לא נופתע משפע הידיים העובדות‪ :‬אם של‬ ‫היסמין‪ ,‬הלבונה והאקליפטוס‪ .‬ארץ ששווקיה‬
‫ומקורו הינו בצרפתית ‪:‬‬
‫פועלים פשוטים‪ ,‬או של אומנים העוסקים‬ ‫פולטים ריחות התבלינים הייחודיים רק לה‪.‬‬
‫‪O VOYAGEUR, SI TU VIENT CHEZ‬‬ ‫ארץ החן‪ ,‬ארץ שכחול שמיה ומימייה‪ ,‬שלאורך‬
‫באומנות המרוקנית ‪ : Artisanat‬רקמה‪,‬‬
‫‪NOUS, TU SERA LE MAITRE DE‬‬ ‫קרמיקה‪ ,‬מוזאיקה‪ ,‬עץ‪ ,‬נחושת‪ ,‬עור‪ ,‬קש‬ ‫חופיה יוצרים הרמוניה‪.‬‬
‫‪LA MAISON, ET NOUS NOUS‬‬ ‫ותכשיטים ייחודיים עירוניים וברבריים‪ ,‬כל‬
‫פריט הוא יחידה אמנותית בפני עצמה‪.‬‬ ‫תוך כדי נסיעה ממקום למקום‪ ,‬תגלו נופים‬
‫‪SERONT TES INVITEZ :‬‬
‫מרהיבים ומגוונים השונים זה מזה‪ ,‬מהקצה‬
‫אם אנו במרוקו איך אפשר ללא התה הירוק‬ ‫לקצה‪ .‬מפסגות הרים גבוהים המכוסים שלג‬
‫השם מרוקו‬ ‫נצחי ועד מדבר לוהט וצחיח‪.‬‬
‫(הוויסקי המרוקני) והחם עם הנענע המרענן‬
‫מרוקו קיבלה שם זה משמה העתיק של העיר‬
‫שכמעט בכל מקום יציעו לך אותו‪ .‬המרוקנים‬
‫מרקש‪ ,‬במקור‪-‬מורקוש‪ .‬ושם הארץ בערבית‪-‬‬ ‫שפלת חוף פורייה ומוריקה‪ ,‬יערות עד על‬
‫ידועים כמכניסי אורחים‪ ,‬פתגם מרוקני ידוע‬
‫אלמגרב‪ .‬השוכן לו בצפונה של יבשת אפריקה‪.‬‬ ‫מורדות ההרים‪ ,‬נאות מדבר ענקיות מרהיבות‬
‫אומר ‪:‬‬
‫ביופיין‪ ,‬מאות אלפי דקלים צפופים המצילים‬
‫שטחה‬ ‫"אה למסאפר ! אילת זיתי‬ ‫מהחום ותנובתם שופעת אשכולות תמרים‬
‫‪ 458,730‬קמ"ר ואחרי שקיבלה את החלק של‬ ‫ענדנא‪ ,‬כון אנתי מול אדאר‪,‬‬ ‫מזנים שונים (בושקרי‪ ,‬גופיקוס‪ ,‬גומג'הול‬
‫הסהרה המערבית הפך שטחה ל‪710,850-‬‬ ‫אוחנה נכונו דיאף דיאלק"‪.‬‬ ‫ועוד‪ )...‬שלכבודם המרוקנים מקיימים חגיגות‬
‫קמ"ר‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר בעיר ארפוד שבחבל‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪28‬‬
‫מטבעו‪-‬מסתפק‬ ‫המרוקני‬ ‫גבולותיה‬
‫במעט‪.‬‬ ‫במערב‪-‬הים האטלנטי עם חוף‬
‫ים שאורכו‪ 2466-‬ק"מ‪ .‬בצפון‪-‬‬
‫תקשורת‬ ‫הים התיכון עם חוף ים שאורכו‬
‫מערכת התקשורת מפותחת‬ ‫‪ 537‬ק"מ כאשר בינה לבין ספרד‬
‫טלוויזיה‬ ‫ערוצי‬ ‫יחסית‪,‬‬ ‫מפריד מפרץ ג'יברלטר‪ .‬בדרום‪-‬‬
‫חב'‬ ‫ומסחרי‪,‬‬ ‫ממלכתי‬ ‫הסהרה מאורטניה ואלג'ירה‪.‬‬
‫טלפונים ניידים‪.‬‬
‫‪475‬‬ ‫מופיעים‬ ‫במרוקו‬ ‫תיאור גיאוגרפי‬
‫עיתונים יומונים שבועונים‬ ‫במרוקו מספר אזורים גיאוגרפיים‬
‫וכתבי עת (‪ 314‬בערבית‪,‬‬ ‫ומישורים‬ ‫רמות‬ ‫עיקריים‪:‬‬
‫‪ 160‬בצרפתית ו‪ 1-‬באנגלית)‬ ‫מהאוקיאנוס‬ ‫המתפרשים‬
‫האטלנטי במערב ועד לתחתית‬
‫תחבורה‬ ‫הרי האטלס שבמזרח‪.‬‬
‫בחלקה תשתית מהתקופה‬
‫ק"מ‬ ‫‪1,900‬‬ ‫הצרפתית‬ ‫הרי האטלס נמשכים בכיוון‬
‫מסילת ברזל בהן נעות‬ ‫משמר המלוכה מול ארמון המלך‬ ‫האטלס‬ ‫רכס‬ ‫מערב‪-‬מזרח‪.‬‬
‫רכבות הפועלות על חשמל‪.‬‬ ‫© שמואל (מומי) בוחבוט‬
‫הגבוה הוא הר טוביקל המתנשא‬
‫כבישים‬ ‫ק"מ‬ ‫‪30,600‬‬ ‫לגובה‪ 4,165 -‬מ'‪ ,‬מצפון להם‬
‫סלולים‪ .‬חב' טיסה ממלכתית‪ 9 ,‬נמלי תעופה‬ ‫העיקרית במרוקו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרוקו מפיקה אבן‪,‬‬
‫נישאים הרי האטלס התיכון והאטלס הימי;‬
‫בערים מרכזיות‪ ,‬חלקן לנחיתות בינלאומיות‬ ‫ברזל‪ ,‬עופרת‪ ,‬מנגן‪ ,‬אבץ‪ ,‬כובל וחרס‪ ,‬לעיתים‬
‫ומדרום להם ‪ -‬הרי "מול האטלס"‪ .‬במספר‬
‫ולתחבורה פנים ארצית‪.‬‬ ‫גם נפט נמצא באדמתה בעיקר בבארות‬
‫רכסי הרים השלג מחזיק כמעט כל השנה‪ .‬בין‬
‫ימיות לצד חופיה‪.‬‬
‫הרכסים מתפרסות בקעות פוריות‪.‬‬
‫הוואי‬
‫הארטיזנה‪-‬האומנות המרוקנית‪ ,‬זוהי אמנות‬
‫במרוקו מתקיימים חגים לאומיים המתקיימים‬ ‫האקלים‬
‫מגוונת התופסת מקום נכבד‪ .‬בין היתר היא‬
‫לאורך כל השנה ביישובים המתמחים בנושא‬ ‫האקלים במרוקו הוא ים‪-‬תיכוני בצפון‪ ,‬ומדברי‬
‫מייצרת –נחושת‪ ,‬עור‪ ,‬עץ‪ ,‬פליז קרמיקה‪ ,‬קש‪,‬‬
‫מסוים כמו "צפרו‪-‬הידועה בגידול הדובדבנים‪-‬‬ ‫עד מדברי למחצה במזרח ובדרום‪ .‬עונת‬
‫רקמה‪ ,‬שטיחים עירוניים וברבריים‪ ,‬תכשיטים‬
‫בה מתקיים חג הדובדבנים‪ .‬חג התמרים‬ ‫הגשמים נמשכת מנוב' עד אפריל‪.‬‬
‫עירוניים וברבריים ועוד‪...‬‬
‫המתקיים באאירפוד (עירו של הבבא סאלי)‬
‫בו נטועים כאמור‪ ,‬לא פחות ממיליון עצי תמר‪.‬‬ ‫התושבים‬
‫זהו גם מקור תעסוקה חשוב‪ ,‬תיירים רבים‬
‫ייתר החגים הלאומיים הם ‪ :‬חג העצמאות‪ ,‬יום‬ ‫מס' תושבי מרוקו הוא מעל ‪30,000,000‬‬
‫פוקדים את מרוקו‪-‬אם זה תיירות חורף או‬
‫הולדת המלך‪ ,‬יום הכתרת המלך‪ ,‬חג האירוסין‬ ‫נפש נכון לשנת ‪.2001‬‬
‫קיץ‪ ,‬הודות לתנועת תיירות גבוהה נוצרו‬
‫(כמו ט"ו באב)‪ ,‬חג השקדייה (כמו ט"ו בשבט)‪,‬‬ ‫מקורות תעסוקה‪.‬‬
‫חג הדבש‪ ,‬חג הקלמנטינות‪ ,‬חג הוורדים‪ ,‬חג‬ ‫שפות‬
‫הזיתים‪ ,‬חג הנוער וחג הסוס‪ ,‬חגיגות אלו‬ ‫השפה המדוברת במרוקו הינה השפה‬
‫מרוקו לא הגיעה עדיין למצב בו תוכל לסייע‬
‫נמשכות עד ‪ 3‬ימים ומשלבים בהם אירועי‬ ‫הערבית המרוקנית עם הרבה מילים צרפתיות‬
‫לתושביה בתעסוקה‪-‬מיליונים מחוסרי עבודה‪,‬‬
‫וספרדיות‪ .‬ערבית זו – אט אט נעלמת והשפה‬
‫פולקלור וכו'‪...‬‬ ‫אך למרות זאת לא קיים המושג –רעב ללחם‪.‬‬
‫הערבית המדוברת או הספרותית תופסת‬
‫מקומה‪.‬‬
‫במרוקו מדוברות שפות נוספות‪,‬‬
‫צרפתית‪ ,‬ספרדית וברברית ב‪3-‬‬
‫ניבים‪.‬‬

‫השלטון במרוקו‬
‫מונרכיה חוקתית שבראשה עומד‬
‫מלך (מוחמד ה‪ )6-‬מלך מהשושלת‬
‫העלאווית (ששולת זו שולטת מאז‬
‫המאה ה‪ )18-‬המלך הוא הסמכות‬
‫העליונה בענייני המדינה והדת‪.‬‬
‫הוא מכונה אמיר אל מומנין (נסיך‬
‫המאמינים) והא מוסמך להוציא‬
‫הלכה‪-‬מוסלמי)‬ ‫(פסק‬ ‫פטווא‬
‫הפרלמנט במרוקו‪-‬בנוי מ‪ 2-‬בתים‪-‬‬
‫בית נבחרים ומועצה מייעצת‪.‬‬

‫המלך ממנה את ראש הממשלה‬

‫ושריה ובכוחו לפטר שרים ולפזר את‬
‫הפרלמנט ואף להכריז על בחירות‬
‫חדשות לפרלמנט‪.‬‬

‫כלכלה‬
‫כלכלת מרוקו מבוססת על תשתיות‬
‫הפוספטים‬ ‫הפקת‬ ‫הפוספטים‪,‬‬
‫מדבר הסהרה רחב הידיים‬
‫© שמואל (מומי) בוחבוט‬ ‫וייצואם הינה למעשה ההכנסה‬

‫‪29‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫מרוקו‬ ‫של‬ ‫פריז‬
‫מרקש העיר האדומה‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬ ‫מאת‪ :‬דוד אנקווה‬

‫הפנטזיה ‪ -‬אחת מאטרקציות התיירות‬

‫ה‬
‫מרוקו‪ ,‬ולכן היא מכונה גם בשם "פנינת‬
‫המרהיבות ביותר במרקש‪ ,‬המזמנת חוויה‬ ‫הדרום"‪ .‬יש כאן שווקים רבים‪ ,‬מופעי רחוב‪,‬‬
‫מסעירה וחד פעמית‪ .‬מומלץ לשלב את‬ ‫בתי מלון מפוארים וקזינו‪ ,‬צבעים‪ ,‬טעמים‪,‬‬ ‫עיר האדומה‪ ,‬על שם בתיה הצבועים‬
‫הביקור במקום עם ארוחה מרוקאית אמיתית‪,‬‬ ‫ריחות‪ ,‬החגיגה אף פעם לא נגמרת‪ .‬העיר‬ ‫אדום‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 1062‬על ידי אבן תשפין‬
‫כיד המלך‪ ,‬כפי שהמקום יודע להציע‪ .‬חופש‬ ‫בעלת כמיליון וחצי תושבים‪ ,‬מוכרת גם‬ ‫ונחשבת למרכז סחר בין אפריקה השחורה‬
‫במרוקו במיטבו!‬ ‫כ"פריז של מרוקו"‪ ,‬ווינסטון צ'רצ'יל אף כינה‬ ‫לערי החוף של האוקיינוס האטלנטי‪ .‬העיר‬
‫אותה "אהובתי"‪ .‬לקבוצות קטנות מומלץ ללון‬ ‫נחשבת ליפה מבין ארבע ערי המלוכה‬
‫מסגד כותוביה ‪ -‬מתקופת תור הזהב של‬ ‫במרוקו (פס‪ ,‬מקנס‪ ,‬מרקש ורבאט)‪ .‬זהו כרך‬
‫בעיר העתיקה‪ ,‬כמה שיותר קרוב לג'אמעה‬
‫השליטים המורים‪ ,‬נחשב לאחת מיצירות‬ ‫גדול בלבו של מישור חאוז לרגלי הרי האטלס‬
‫אלפנה‪ ,‬כך שכל ערב תהיו קרובים לחגיגה‬
‫הפאר של התקופה‪ .‬המסגד נישא לגובה‬ ‫הגבוה‪ .‬אוכלוסייתה מונה למעלה ממיליון‬
‫הלילית של אומני הכיכר ולשוק הצמוד אליה‪.‬‬
‫‪ 77‬מטר‪ ,‬ונצפה מכל מקום בעיר וממרחק‬ ‫וחצי נפש‪ .‬המדינה‪ ,‬גרעינה העתיק של העיר‪,‬‬
‫קילומטרים רבים מחוצה לה‪ .‬הוא הראשון‬ ‫תופסת את חלקה המזרחי‪ ,‬והיא מוקפת‬
‫מבין שלושה צריחים שבנו במאה ה‪12-‬‬ ‫מרקש‪-‬העיר שבה הולכים לישון ב‪-‬‬
‫חומה ובה שערים מפוארים שנשתמרו היטב‪.‬‬
‫שליטי שושלת המואחדון שרצו לבטא בהם‬ ‫‪ 04:00‬בבוקר ומתעוררים ב‪.06:00 -‬‬
‫במרכזה כיכר השוק הגדולה ג'אמעה אלפנה‬
‫את עוצמתו ותפארתו של שלטונם‪ .‬הצריח‬
‫(אסופת המתים) ולידה ג'אמע אלפנא (מסגד‬
‫השני הוא הח'ירלדה שבסביליה והשלישי הוא‬
‫מגדל חסן ברבאט‪.‬‬ ‫מקומות שאסור להחמיץ‬ ‫החיסול) ובחלקה הדרום‪-‬מזרחי ‪ -‬המלאח‬
‫בעיר מרקש‬ ‫היהודי‪ .‬ממערב לעיר העתיקה נבנה בשנת‬
‫‪ 1913‬רובע חדש בסגנון אירופי‪ ,‬הוא העיר‬
‫את בניית הכותוביה החל בשנת ‪ 1158‬עבד‬
‫אלמומין‪ .‬הוא בנה אותו על חורבותיו של מסגד‬ ‫ארמון אל באדי ‪ -‬באב אגנו – קברי‬ ‫החדשה (גיליס) ובו שדרות רחבות‪ ,‬רבעי‬
‫קודם‪ ,‬שנהרס עוד בטרם הושלמה בנייתו‪,‬‬ ‫הסעידים‪ -‬בריכת המנרה ועוד‪...‬‬ ‫מגורים וגנים ציבוריים‪ .‬היום‪ ,‬כבעבר‪ ,‬מרקש‬
‫היא המרכז המסחרי והמנהלי של דרום‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪30‬‬
‫המכינים שפודים‪ ,‬אורז‪ ,‬צ'יפס וסלטים‪ .‬ליד‬
‫כל דוכן שולחנות ארוכים ופשוטים שלצידם‬
‫ספסלים ארוכים‪ .‬כל בעל דוכן אוכל מושך‬
‫את התיירים לצדו בהבטחות תפריטים‪ ,‬אבל‬
‫למעשה כולם מכינים בדיוק אותם מאכלים‪,‬‬
‫וגם המחירים זהים‪ .‬סביב מרכז המסעדות‬
‫עומדות עגלות המיץ והפירות היבשים‪.‬‬
‫במעגל החיצוני יותר‪ ,‬בפינות שהתאורה בהם‬
‫די קלושה‪ ,‬מתרחשים המופעים‪ ,‬או כמו שהם‬
‫קוראים לזה‪ :‬הספקטקל‪ .‬השקטים יחסית הם‬
‫הקוראות בקלפים‪ ,‬המנחשות את העתיד‪ .‬הן‬
‫יושבות וכמעט אין התקהלות על ידן‪ .‬שקטים‬
‫יחסית הם גם הדוכנים של רופאי האליל‪,‬‬
‫עוקרי השיניים‪ ,‬ושאר מרפאים‪ .‬אבל מופעי‬
‫הלוליינות‪ ,‬הלהטוטנים והאקרובטים‪ ,‬משביעי‬
‫הנחשים‪ ,‬הנגנים והרקדנים ‪ -‬זה כבר עניין‬
‫אחר‪ .‬סביבם מתקהל מעגל צפוף של צופים‪.‬‬
‫רובם מקומיים‪ ,‬הנהנים מכל להטוט ומכל‬
‫בדיחה ומרבים בקריאות שמחה ועידוד‪.‬‬
‫המעגלים כל כך צפופים עד שאין כמעט‬
‫אפשרות להגיע ולראות משהו‪.‬‬
‫בית המרקחת של חסן פילאלי‬
‫הישראלים הבאים בקבוצות מובלים לאחר‬
‫כבוד אל בית המרקחת המרתק של חסן‬
‫פילאלי‪ .‬ואכן‪ ,‬המקום שופע מכל טוב הארץ‪:‬‬
‫תרופות טבעיות‪ ,‬תבלינים‪ ,‬מרשמים סודיים‬
‫לכל מיני תחלואים שבגוף ובנפש‪ ,‬חומרי‬
‫קוסמטיקה‪ ,‬והכל‪ ,‬כמו שיישבע לכם פילאלי‪,‬‬
‫מחומרים טבעיים ומוכן ביד על פי מסורות‬
‫עתיקות‪ .‬כמובן שהמקום מרתק וכך גם‬
‫הסיפורים‪ ,‬אך כמוהו יש עשרות במרקש‬
‫ובעצם בכל מרוקו‪ .‬אין סוף בתי מרקחת‬
‫כאלה‪ ,‬גדולים והדוקים‪ ,‬או קטנים בכוכים‪,‬‬
‫כולם מוכרים אותם מוצרים מן הטבע וכולם‬
‫יספרו לכם אותם סיפורים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אם‬
‫כולם הולכים אליו ‪ -‬לכו גם אתם‪ .‬מספיק‬
‫להגיד חסן פילאלי‪ ,‬כולם יובילו אתכם לשם‪,‬‬
‫תמורת תשלום כמובן‪.‬‬
‫תמונות ערוץ "החיים הטובים"‪ ,‬צולמו‬
‫במסגרת משלחת עיתונאיים בליווי‬
‫ובהדרכת מר סם בן‪-‬שטרית‪-‬יו"ר הפדרציה‬
‫העולמית‪ .‬קישור לסרט " פנטזיה מרוקאית"‬
‫שהופק בעקבותיו מופיע באתרנו‬
‫מוכרי התה בשוק‬
‫© צוות ערוץ "החיים הטובים"‬
‫‪31‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫וממנה יוצאים אל מבוכי השווקים ואל גילדות‬
‫בעלי המלאכה‪ .‬בתקופת החסות הצרפתית‬
‫נערכו בה עצרות והפגנות‪ ,‬אשר חלקן הובילו‬
‫למהומות קשות‪ .‬נסיון של השלטונות לסגור‬
‫חלק של הכיכר ולהפכו לשוק מקורה לא עלו‬
‫יפה‪.‬‬
‫בשעות הבוקר הכיכר שקטה יחסית והיא‬
‫מהווה מעין שוק‪ .‬יש בה מעגל גדול של דוכנים‬
‫לסחיטת מיץ תפוזים‪ ,‬ודוכנים למכירת תמרים‬
‫ושאר פירות יבשים‪ .‬בשולי הכיכר יושבות‬
‫מראה דוכנים אופיניים בשוק‬
‫רוכלות ומוכרות כובעים סרוגים‪ .‬המופעים‬ ‫© צוות ערוץ "החיים הטובים"‬
‫העושים את הכיכר לשם דבר מתחילים‬
‫בעיקרם רק בשעות הערב המאוחרות‪,‬‬ ‫משום שלא חישבו כהלכה את מקום המחרב‪,‬‬
‫כשהכיכר מוארת ברובה‪ .‬אז נפתחים החיים‬ ‫היא גומחת התפילה הפונה בכיוון למכה‪.‬‬
‫הסואנים באמת‪ .‬במרכז הכיכר אוסף של‬ ‫נכדו‪ ,‬אבו יוסוף יעקוב אלמנצור השלים את‬
‫מסעדות עממיות‪,‬‬ ‫המלאכה בשנת ‪ .1190‬הכותוביה היא אחד‬
‫דוכנים‬ ‫דוכנים‬ ‫המסגדים הגדולים ביותר בצפון אפריקה‬
‫ויכול להכיל יותר מ‪ 20-‬אלף מתפללים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו על שום ירידי הספרים שנערכו‬
‫סביבו (כותוב ‪ -‬ספרים)‪ .‬מראש הצריח‬
‫קרא המואזין למאמינים חמש פעמים ביום‪,‬‬
‫ועבור החרשים הונף דגל‪ .‬לצורך זה הוקם‬
‫תורן מיוחד על ראש הכותוביה‪ .‬כמוהו יש‬
‫תרנים מיוחדים לדגלים בראש כל המסגדים‬
‫במרוקו‪ .‬התורן פונה גם הוא לכיוון מכה‪ .‬כל‬
‫צד בצריח המרובע מקושט בעיטורים שונים‪,‬‬
‫ווהוא שימש דגם לכל שאר המסגדים שנבנו‬
‫במרוקו‪ .‬בראש הצריח בוהקים שלושה כדורי‬
‫מתכת מוזהבים‪ .‬הכדור התחתון‪ ,‬הגדול‬
‫מכולם‪ ,‬מלא באדמה‪ ,‬שממנה באים ואליה‬
‫חוזרים‪ .‬הכדור האמצעי‪ ,‬הבינוני‪ ,‬מלא בקמח‬
‫המסמל את קיום האדם‪ ,‬כי ללא לחם אין‬
‫חיים‪ .‬הכדור השלישי‪ ,‬העליון והקטן מכולם‬
‫מלא במלח כאחד היסודות לקיום האדם‬
‫והוא בא להזכיר לנו כי נחוצים גם טעם‬
‫ותבלין לחיים‪.‬‬
‫מעל כל הכדורים‪ ,‬ובניגוד לשאר‬
‫המסגדים במרוקו‪ ,‬המעוטרים‬
‫בשלושה כדורים בלבד‪ ,‬מתנוססת‬
‫דמעת זהב‪ .‬מסורות שונות בדבר הדמעה‬
‫מאלף הנחשים בשוק‬
‫נפוצות במרקש‪ .‬יש אומרים כי היפה בנשים‬
‫© צוות ערוץ "החיים הטובים"‬
‫של הווזיר נחשדה בבגידה שדינה מוות‪.‬‬
‫היא פדתה את חייה בזהב שהיה ברשותה‬
‫וזה הותך לדמעת זהב‪ .‬ויש אומרים שאשת‬
‫הסולטאן אלמנצור לא התאפקה ושברה את‬
‫צום הרמדאן שעות מספר לפני סיומו‪ .‬כדי‬
‫לכפר על מעשיה‪ ,‬התיכה את תכשיטי הזהב‬
‫שהיו לה לדמעת זהב‪ .‬כך או כך‪ ,‬הכותוביה‬
‫יוצא דופן מכל מסגדי מרוקו בכך שבראשו‬
‫ארבעה כדורים‪ ,‬לעומת שלושה בכל שאר‬
‫המסגדים‪ .‬רק מוסלמים רשאים להיכנס אליו‪,‬‬
‫יתר המבקרים יכולים להתרשם מחיצוניותו‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ג'אמעה אל פנה‬
‫אין מילים לתאר את כיכר ג'אמעה אל פנה‪,‬‬
‫שמה יצא בעולם כולו‪ ,‬והיא משקפת יותר מכל‬
‫את אמנות הרחוב במיטבה‪ .‬מאות מוזיקאים‪,‬‬
‫נגנים‪ ,‬מאלפי קופים ונחשים‪ ,‬מספרי סיפורים‪,‬‬
‫דוכני תפוזים טריים ושוק אוכל‪ ,‬שמביא את‬
‫הבשורה שכל המטבחים יצאו לרגע מהבתים‪,‬‬
‫כדי להגיש תבשילים במחיר של עד שני דולר‬
‫לארוחה משביעה‪.‬‬
‫הכיכר הגדולה היא לב לבה של מרקש‪,‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫ארמון המלך ברבאט‬

‫רבאט‬
‫מתוך ספרו "מרוקו ארץ הניגודים‪-‬המדריך למטייל"‬ ‫מאת‪ :‬שלמה גנון‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫בתקופת (הפרוטקטורט) השלטון הצרפתי‪,‬‬

‫העיר הפכה לבירה המנהלית של הממלכה‬
‫המרוקנית ובראשה מוחמד החמישי שהוביל‬
‫בסופו של דבר לעצמאות בין השנים ‪1956-‬‬
‫‪.1912‬‬
‫העיר מאוד נקייה ומטופחת ועם מראה‬
‫אירופאי ברוב חלקיה‪ .‬וואד אבו רגרג מפריד‬
‫בין רבאט לעיר סלה‪ .‬קשה למצוא‬
‫בה בתי‪-‬קפה פתוחים אחרי עשר‬
‫בלילה‪ ,‬ואם אתה רגיל לקזבלנקה‪,‬‬
‫רבאט תראה לך כפרובינציה‪.‬‬
‫המדינה והמלח נמצאים בגבול‬
‫הדרומי לאורך רחוב סויקה‬
‫‪ SOUIKA‬עם בתי קפה‬
‫ובוטיקים ולאורך סוק אסבט‬
‫‪ ,SOUK ESSEBAT‬יש בזארים‬
‫מרוקאיים עד למסגד מולאי‬
‫סלימן ‪MOSQUEE MOULAY‬‬
‫‪ SLIMAN‬המרשים בגודלו‪ .‬מסגד‬
‫במחצית המאה השתיים‪-‬עשרה נכבש‬
‫המקום ע"י שבט אלמוחדס ומאה שנה אחרי‬
‫זה השלטון במקום עבר לידי שבט המריניד‪.‬‬
‫באט היא עיר הבירה של מרוקו ומקום‬
‫ישיבתה של הממשלה‪ .‬העיר נבנתה על‬
‫הרבה מהלכים היסטוריים על פני מאות שנים‬
‫השאירו את חותמם בארכיטקטורה של העיר‪.‬‬
‫היופי הארכיטקטוני שהושקע בה במשך‬
‫דורות בעת שלטונם של השושלות הרבות‬
‫נשמר ושוחזר עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫אתר קבורה של מלך מרוקו מוחמד החמישי ברבאט‬
‫ר‬
‫הגדה של הנהר בו‪ -‬רגרג ‪BOU REGREG‬‬
‫כשעל הגדה השנייה בנויה העיר סלה ‪.SALE‬‬
‫רבאט בנויה על שני אזורים מובדלים היטב‪.‬‬
‫העיר העתיקה ‪ -‬המדינה‪ ,‬ציורית ומלאת‬
‫חיים והעיר החדשה בנויה בתכנון‬
‫מודרני‪.‬‬
‫השם רבאט‪ ,‬עתיק במקורו‪,‬‬
‫הופיע בין ערי הנמל של‬
‫תינז'טניה‪ .‬ההיסטוריון פטולמה‬
‫‪ PTOLEMEE‬קרא לה סלה‬
‫‪ .SALE‬השם רבאט נקבע‬
‫כשסליח‬ ‫השמינית‬ ‫במאה‬
‫‪ SALIAH‬ראש שבט הברברים‬
‫של ברגוטה המיר דתו וכפר בדת‬
‫האיסלם וכהגנה מפני אנשי דת‬
‫בנה מאחז ‪ RIBAT‬מבוצר ומוגן‪.‬‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪32‬‬
‫‪ VILLE NOUVELLE‬ובה יש בתי כנסת‬
‫‪( -‬ראה כתובתם באתרים יהודיים)‪ .‬בית‬
‫הקברות היהודי נמצא בכיוון הליכה הפוך בין‬
‫הרחובות אל מוקוומה ואלמג'ריב אלערבי‪.‬‬
‫חומה גבוהה מקיפה את בית העלמין (ראה‬
‫במפה של העיר רבאט) וכן אתרי צדיקים רבי‬
‫שלום זאוי זצוק"ל‪.‬‬
‫"כולנו מאושרים שאתם באים‬
‫לסייר ולבקר במרוקו‪ .‬בעתיד‪ ,‬אבקש‬
‫שתביאו עמכם את ילדיכם ונכדיכם‪,‬‬
‫כדי שיכירו ויוקירו היכן גרו אבות‬
‫אבותיכם ואבות אבותינו בהרמוניה‬
‫מלאה"‪.‬‬
‫חברי משלחת הפדרציה העולמית של יהדות‬
‫משלחת הפדרציה העולמית בפתח הפרלמנט‬
‫מרוקו בכניסה לבניין הפרלמנט של מרוקו‬
‫ברבאט כאורחיו של יו"ר הפרלמנט ובליוויו‬
‫של מר בן מכלוף נציג הממשלה‪.‬קבלת פנים‬
‫רשמית של משלחת הפדרציה של יהדות‬
‫מרוקו מלווה על ידי הסנטור מר' בוטייב מ‪.‬‬
‫רידה‪ ,‬לפי הזמנת יו"ר הפרלמנט שהסביר‬
‫במהלך קבלת הפנים‪ ,‬נשיא הפרלמנט נתן‬
‫הסבר לחברי המשלחת על מבנה ותפקיד‬
‫הפרלמנט במרוקו כשבסיום דבריו‪ ,‬הוא פנה‬
‫ואמר לאנשי המשלחת ‪" :‬כולנו מאושרים‬
‫שאתם באים לסייר ולבקר במרוקו‪ .‬בעתיד‪,‬‬
‫אבקש שתביאו עמכם את ילדיכם ונכדיכם‪,‬‬
‫היום המלאח מאוכלס כולו ע"י מוסלמים ומצב‬
‫כדי שיכירו ויוקירו היכן גרו אבות אבותיכם‬
‫ואבות אבותינו בהרמוניה מלאה"‪ .‬לאחר מכן‬
‫ביקרו באולם הפרלמנט ומיד אחרי זה הוגש‬
‫להם כיבוד עשיר כמנהג המקום‪.‬‬
‫רחוב ראשי ‪ -‬מצד שמאל העיר הישנה ומימין החדשה‬
‫‪33‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫רכבת קלה המחברת את רבאט והעיר השכנה‪-‬סלה‬
‫שקירותיו משיש מפוסלים באמנות עם עלים‬ ‫מולאי אל מיקי ‪MOSQUEE MOULAY EL‬‬
‫מוזהבים‪.‬‬ ‫‪ MIKKI‬וגם זאויה בן עיסה ‪LA ZAOUIA‬‬
‫‪ BEN AISSA‬על רחוב סידי פתח‪.‬‬
‫מומלץ לא לפספס את הקסבה דאודאיס‬
‫‪ KASBA DES OUDAYAS‬והשער בשם‬
‫זהה שנבנו בתקופת אלמוחד ‪.ALMOHADE‬‬
‫מראה פנורמי על העיר סלה ‪ SALE‬ניתן‬
‫לראות דרך רחוב אלעלמי עד למגדל‬
‫הפירטים‪ .‬אם אתם אוהבים אומנות מרוקאית‬
‫מומלץ לבקר במוזיאונים אלה‪:‬‬
‫מלאח ‪MELLAH‬‬
‫ישר ובמקביל לבולברד חסאן השני לכיוון‬
‫סלה‪ ,‬אתה מבחין במסגד כאילו נמצא בקצה‬
‫הרחוב‪ .‬לפני המסגד תבחין בשער כניסה‬
‫להולכי רגל ושמו באב אל מלאח‪.‬‬ ‫לרגל ההשקה‪ ,‬ימכר הספר לחברי‬
‫הפדרציה ואוהדיה במחיר מיוחד‬
‫בהליכה לכיוון מזרח (מקביל לבולברד חסאן‬ ‫(לתקופה מוגבלת) ע"י הוצל"א‬
‫השני)‪ ,‬מגיעים למלאח בו גרו היהודים מאז‬
‫"פאר הקודש"‬
‫‪ 1808‬עד שרובם עלו לארץ וחלקם הקטן‬
‫עבר לערים אחרות בעיקר לקזלבנקה‪.‬‬
‫ארמון המלך‬
‫המבנים בכי רע‪ .‬העוני בולט מאוד למבקר‬ ‫‪PALAIS ROYALE‬‬
‫במקום‪.‬‬
‫הארמון נבנה במחצית השנייה של המאה‬
‫היהודים המקומיים גרים בעיר החדשה‬ ‫התשע עשרה‪ .‬ניתן לבקר במקום מדי יום‬
‫בשעות היום למעט ימי שבת וימי ראשון אחרי‬
‫הצהריים‪ .‬נבנה על השטח של הארמון הקודם‬
‫מהמאה השמונה עשרה‪ .‬חזית הארמון‬
‫החדש בנויה מאבן צהובה שמושכת תשומת‬
‫לב‪ .‬יש בו אולמות גדולים שהועשרו בתכולתם‬
‫במשך הזמן‪.‬‬
‫שלה ‪ ,CHELA -‬שמה של רבאט בתקופת‬
‫הרומאים‪ ,‬שמה המלא היה לה סלה קולוניה‬
‫‪ .LA SALA COLONIA‬חורבותיה נמצאות‬
‫בכניסה לעיר‪ .‬מדובר בעיר רומאים עם ערכים‬
‫ארכיטקטוניים‪.‬‬
‫חלקת הקבר של המלך מוחמד החמישי‬
‫נמצאת בשטח השלה‪ ,‬על במה מוגבהת‪.‬‬
‫קבר השליט מוצב באמצע האולם הגדול‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫עץ הארגן ‪ Argan -‬שבמרוקו‬
‫עץ הברזל המרוקני‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬
‫עצים מעל ‪ 15‬מטר‪ .‬העץ יכול לחיות כ ‪150-‬‬ ‫והמסורתית קיימת בעיקר לצורכי לתיירות‬
‫‪ 200‬שנים ‪ .‬העץ גדל באזורים שנמצאים‬ ‫וצריכה מקומית‪.‬‬
‫בגובה פני הים עד כ‪ 1,500 -‬מטר מעל וגם‬
‫נמצא באזורים בהם כמות המשקעים משתנה‬ ‫בנוסף לייצור שמן הארגן למאכל‪ ,‬לשמן‬
‫מאוד‪.‬‬ ‫מספר שימושים כתכשירים רפואיים וסגולות‬
‫מרפא משמש חומר מרפא לפצעים על פני‬
‫עץ הארגן מותאם בצורה מושלמת לדרום‬ ‫העור וערך תזונתי ומונע מחלות לב‪ .‬משמש‬
‫מערב מרוקו הצחיח‪ .‬צללית העץ רחבה‬ ‫באופן פנימי כדי להילחם נגד שיגרון כאבי‬
‫ועגולה‪ ,‬מסוקס‪ ,‬מעוותת וקצר למדי ‪ ,‬לעתים‬ ‫פרקים וכולסטרול גבוה ועשיר בויטמין ‪.E‬‬
‫קרובות מורכב מכמה חלקים ‪.‬כיום‪ ,‬הריכוז‬ ‫משמש ללידה‪ ,‬נגד אקנה ונגד אבעבועות‬
‫הגדול ביותר של עץ הארגן נמצא בעמק‬ ‫רוח‪ .‬שמן הארגן מיטיב עם עור יבש‬
‫הסוס שבו מכסה כמעט ‪ 800‬קמ"ר וכ‪14% -‬‬ ‫ויש הטוענים שהא מעכב הופעת‬
‫מיערות מרוקו‪ .‬הסטורית‪ ,‬נראה שעץ הארגן‬ ‫קמטים‪ .‬שמן הארגן משמש גם‬
‫שריד במרוקו מהתקופה השלישון לפני‬ ‫כמרכך שיער וכמחזק ציפורניים‪.‬‬
‫‪ 65‬מיליון שנים‪ ,‬כאשר האקלים היה חם‬
‫והצליח לשרוד‪ ,‬לאחר מכן התפרס על פני‬ ‫עץ הארגן הינו בעל‬
‫שטחים גדולים‪ ,‬במרוקו ועד מערב אלג'יריה‪.‬‬ ‫ענפים קוצניים ולכן‬
‫שמו ‪spinosa‬‬
‫העץ קשה מאוד‪ ,‬שנקרא ‪ Iron wood‬ולכן‬ ‫שפירושו "קוצני"‬
‫המרוקנים מכנים אותו "עץ הברזל"‬ ‫‪.‬‬
‫או "עץ החיים" משמש בעיקר כעצים‬ ‫גובהו של העץ כ‬
‫להסקה‪ .‬שורשי העץ מתפשטים לעומק‬ ‫‪ 8-10‬מטר ויש‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫מאת‪ :‬שמואל אזנקוט‬
‫שם אנגלי‪Argan :‬‬
‫שם בוטני‪Argania spinosa :‬‬
‫עץ הארגן – ‪ ,Argan‬הוא צמח ממשפחת‬
‫‪ ,Sapotaceae -‬עץ אנדמי ממרוקו שבדרום‬
‫המערב ‪ -‬אגדיר איסוורה מראקש ובחבל‬
‫טינדוף שבאלג'יריה ‪ ,Algeria -‬ואינו קיים‬
‫בשום מקום אחר בעולם‪ .‬העץ גדל אך‬
‫רק בדרום‪-‬מערב המדינה‪ ,‬וישנם למעלה‬
‫מעשרים מיליון עצים אשר מהווים מרכיב‬
‫חיוני בשרשרת המזון והסביבה‪ .‬הארגן הוא‬
‫עץ קוצני הגדל בתנאים קשים של חום‪ ,‬יובש‬
‫וקרקע דלה‪.‬‬
‫פרי עץ הארגן דומה לזית גדול יותר ארוך מעט‬
‫ועגול‪ .‬בפרי יש גלעין שקליפתו קשה במיוחד‬
‫ובתוכו זרע ולעיתים שניים או שלשה זרעים‪.‬‬
‫מהזרעים מפיקים את שמן הארגן המשמש‬
‫את המקומיים בעיקר למאכל‪ .‬ההפקה נעשית‬
‫ע"י נשים בשיטה מסורתית אשר כרוכה‬
‫בעבודה רבה‪ ,‬כיום מפיקים את שמן ארגן ע"י‬
‫כבישה באמצעות ציוד מכני‪ .‬השיטה הידנית‬
‫‪34‬‬
 ‫חדשות המדיה‬
‫על פי תגובות שקיבלנו‪ ,‬החומר הרב והמקצועי המתפרסם באמצעי המדיה‬
‫וניזונים ממי תהום ומונעים סחף של הקרקע‪.‬‬

‫אוכלוסיית הברברים שבאטלס משתמשת‬

‫בשמן ארגן למזון וגם לסגולותיו הקוסמטיות‪.‬‬
‫שמן הארגן עם תה‪ ,‬דבש מלווה מוצע‬
‫העומדים לרשותנו‪ ,‬משמש לתיעוד תרבות יהדות מרוקו בספרים‪ ,‬סרטים‬ ‫לאורחים כאות להכנסת אורחים שבעמק‬
‫ובמחקרים רבים‪.‬‬ ‫הסוס ‪. Souss‬‬

‫פרי העץ‬
‫אתר אינטרנט של הפדרציה העולמית‬ ‫הפריחה של הפרי באפריל – פרח בגוון לבן‪.‬‬
‫הפרי בגוון צהוב וירקרק בחודשי מאי ויוני‪.‬‬
‫‪www.fede-maroc.com‬‬ ‫הפרי בשל רק כעבור יותר משנה‪ ,‬בין יוני ליולי‬
‫של השנה שאחרי הפריחה ובגוון סגלגל‬

‫גודל הפרי‪ :‬אורך ‪ 2-4‬ס"מ ובקוטר ‪ 1.5-3‬ס"מ‪.‬‬

‫הפרי מבשיל ובגוון צהוב חום‪ ,‬המכיל אגוז‬
‫שניים או שלושה גרעינים ‪.‬‬

‫טעימה אודות מקור שם המשפחה‪ .‬ידע‬

‫כללי וסקירות על אתרים‪ ,‬כפרים וערים‬
‫במרוקו והצעות למסלולי טיול מפי‬
‫תר האינטרנט של הפדרציה‬ ‫א‬
‫העולמית‪ ,‬הינו חלון הראווה שלנו לפעילות‬
‫מדריכי טיולים מנוסים‪ .‬ידע אודות אישים‬ ‫סניפי הפדרציה בישראל ובתפוצות ובמה‬
‫ומנהיגים בתולדות יהדות מרוקו‬ ‫לדיאלוג מתמיד עם כלל הציבור‪ .‬באתרנו‪,‬‬
‫אשר השפעתם נכרת עד היום‪ .‬ידע כללי‬ ‫כחלק ממחויבותנו העמוקה לנושא‪ ,‬אנו‬
‫רפואות‬ ‫אודות האומנות במרוקו‪.‬‬ ‫משתדלים להנגיש עבור אלפי הגולשים‬
‫מבית סבתא כפי שהועברו מאם לבת‪.‬‬ ‫הנכנסים לאתרנו בכל חודש‪ ,‬ידע רב‬
‫אודות המעברות‪ ,‬מתכונים ועוד‪ ...‬וכל זאת‬ ‫ככל הניתן אודות חקר המורשת וההווי‪,‬‬ ‫עץ הארגן מייצר כ ‪ 8‬קילוגרם בשנה‪ .‬העלים‬
‫בליווי תמונות מרהיבות עין‪.‬‬ ‫המחזקת את תחושת השייכות לשורשנו‬ ‫נאכלים על ידי גמלים ועזים המטפסות עד‬
‫ותרבותנו העשירה‪.‬‬ ‫לצמרתו‪.‬‬
‫הפדרציה העולמית מעניקה פלטפורמת‬
‫במסגרת זאת‪ ,‬נוספה קטגוריית "סרטים‬ ‫נתוני מחקר מדעי על שמן ארגן טוענים שהוא‬
‫פרסום בחינם וזאת במסגרת אחת‬
‫תורם לפיתוח כלכלי חדש במרוקו ובעולם‪.‬‬
‫ממטרותיה המרכזיות ‪" -‬עזוב תעזוב‬ ‫שהופקו"‪ ,‬ובהם נושאים העוסקים בחקר‬
‫מעל ‪ 2,000‬אנשים עובדים בקואופרטיבים‬
‫עמו"‪ .‬ולכן‪ ,‬באם הנכם עוסקים באחד‬ ‫המורשת המעניקים ידע רב בנושא‬
‫המרוקאים ומוקדשים לשמן הארגן‪ .‬התפוקה‬
‫הנושאים המופיעים בקטגוריית "מרוקו"‪,‬‬ ‫ובאירועים שהופקו בעיקר ע"י הפדרציה‪.‬‬ ‫השנתית היא כ ‪ 4,000 – 2,500‬טון בשנה‪.‬‬
‫מעל דפים אלו‪ ,‬אנו מזמינים אתכם לתרום‬ ‫כמו כן‪ ,‬נוספה באתר קטגוריית "מרוקו"‬
‫כתבות‪ ,‬מתכונים ועוד‪ ...‬במסגרת זו תוכלו‬ ‫המורכבת רובה ככולה מתרומת כתבות‬ ‫כמות של כ ‪ 38‬ק"ג של פירות שווה ערך של‬
‫לתרום לגולשי האתר הרבים מהידע‬ ‫של חברי הפדרציה ואוהדיה‪ .‬קטגוריה‬ ‫‪ 2.6‬ק"ג של שקדים כדי לייצר ‪ 1‬ליטר של שמן‬
‫שלכם בכתבה למדור בו הנכם מתמצאים‪,‬‬ ‫זו עשירה בתכנים המשמשים לעבודות‬ ‫הארגן‪ .‬יש לציין שניצול הפרי הוא מקסימלי‪:‬‬
‫ובסיומה יופיעו תמונת פרטי התורם‪ .‬את‬ ‫שורשים ולעבודות מחקר‪.‬‬ ‫הגרעין ליצור השמן‪ ,‬הקליפה למאכל בעלי‬
‫הכתבה והתמונות יש לשלוח לאליזבט‬ ‫היא כוללת ידע‬ ‫חיים והיתרה משמשת להסקה או קטורת‬
‫בראל לכתובת ‪fedemaroc26@gmail. :‬‬ ‫רב‬ ‫היסטורי‬ ‫המדיף ריח של הדרים‪.‬‬
‫‪ com‬כקובץ ‪ WORD‬מצורף למייל‪.‬‬ ‫אודות יהדות‬
‫העץ באזור האטלס נמצא בסכנת הכחדה‬
‫מפי‬ ‫מרוקו‬
‫בשל ריבוי העדרים של עזים וגמלים הנוגסים‬
‫אנו מצדיעים לפעילינו חברינו‬ ‫ה י ס ט ו ר י ו ני ם‬ ‫במטעי עצי הארגן‪ .‬היערות של עצי הארגן‬
‫אשר חקרו‬
‫ואוהדינו המסייעים בידינו‪ .‬כולם‬ ‫בשטח של כ‪ 8,300-‬קמ"ר‪ ,‬והם מוגדרים‬
‫את תרבות‬ ‫בשמורה ביוספרית של אונסק"ו‪ ,‬הכרה של‬
‫יעמדו על הברכה!‬ ‫המערב‪ ,‬כולל‬ ‫אונסקו בשנת ‪.1999‬‬

‫הפדרציה העולמית גם‬

‫בפייסבוק וביוטיוב‬
‫בתמונות ובסרטים מוצגים בשקיפות‬
‫מלאה‪ .‬דף הפייסבוק משמש גם הוא‬
‫כפלטפורמה לקידום‪ ,‬לעידוד ולהפצת‬
‫יאה לעידן הדיגיטלי בו אנו חיים‬
‫כיום‪ ,‬הפדרציה העולמית משתפת‪,‬‬
‫כ‬
‫אירועי תרבות איכותיים הסובבים סביב‬ ‫מעדכנת ומעבירה מידע לגולשים‪ ,‬בזמן‬
‫יהדות מרוקו‪ ,‬המתקיימים ע"י הפדרציה‬ ‫אמת‪ ,‬באמצעות דף הפייסבוק ומעלה‬
‫ובחסותה ובנוסף גם אירועים נוספים‬ ‫סרטונים שהפקנו ליוטיוב‪ .‬כך יוצא שכל‬
‫המובאים לידיעתנו‪.‬‬ ‫אירועי הפדרציה לאורך השנים המתועדים‬

‫מפת אזורים בהם עץ הארגן גדל במרוקו‬

‫‪35‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫באב (שער) אל‪-‬מנצור‬

‫מקנאס‬
‫מתוך ספרו "מרוקו‪-‬מדריך למטייל"‬ ‫מאת‪ :‬ניצב (בדימוס) ברטי אוחיון‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫לאזור הארמונות על מנת שיהיה ניתן לראות‬ ‫ומטעי זיתים‪.‬‬
‫את יופיו של שער אל‪-‬מנצור‪ .‬הכיכר גדולה‬ ‫מפאס ‪ -‬הנסיעה בכביש מהיר בן ארבעה‬
‫וממוקמת במרכז ה"מדינה"‪ .‬משני צדי הכיכר‬ ‫נתיבים‪ 60 ,‬קילומטרים‪ .‬הדרך מישורית‬
‫חמישה מבנים קטנים עם גג ירוק‪ .‬בכיכר‬ ‫ומימינה רכס זרהון‪ .‬בהמשך חוצים את נהר‬
‫בופקראן (‪ )Boufakrane‬ועוברים על פני‬
‫מזרקה‪ ,‬מסעדות בשר ודגים וחנויות מזכרות‪,‬‬
‫כפרים רבים עד הפנייה ימינה למקנאס‪.‬‬
‫ובדרומה שוק מקורה גדול‪ .‬כמו כן יש בה‬
‫‪ 20‬שערים‪ .‬נהר בו פקראן (‪Oued Bou‬‬
‫תחנת כרכרות‪ .‬מהכיכר ניתן להיכנס דרך‬
‫מקור השם‬
‫שער אל‪-‬מנצור לארמונות המלוכה‪ .‬במרבית‬ ‫השבט הברברי מקנאסה (בברברית לוחם)‬
‫התקופות שימשה הכיכר מקום מפגש‬ ‫הקים את העיר מקנאס במאה התשיעית‪.‬‬
‫לסוחרים‪.‬‬
‫ה"מדינה"‬
‫העיר העתיקה גדולה מאוד‪ .‬במאה ה‪17-‬‬
‫היא הוקפה בחומה עם שערים מפוארים‪,‬‬
‫שהבולטים בהם הם אל‪-‬מנצור‪ ,‬אל‪-‬ברדאווין‬
‫ואל‪-‬חמיס‪ .‬הרחובות בה צרים ויש סמטאות‬
‫רבות ושווקים‪.‬‬
‫הסיור ב"מדינה" מחולק לשלושה אזורים‪:‬‬
‫הארמון והאורוות (מומלץ לעשותו בכרכרה)‪,‬‬
‫מרכז ה"מדינה" והמלאח‪.‬‬
‫מ‬
‫קנאס היא עיר תיירותית מהבולטות‬
‫במרוקו ואחת מארבע הערים המלכותיות‪.‬‬
‫היא מוקפת חומה שאורכה ‪ 25‬קילומטרים‪,‬‬
‫חומת העיר הארוכה ביותר במדינה‪ ,‬ובה‬
‫‪ )Fekrane‬חוצה את העיר ומבדיל בין‬
‫ה"מדינה" (בגדה המערבית של הנהר) לבין‬
‫העיר החדשה (בגדה המזרחית של הנהר)‪.‬‬
‫אבנו מולאי מוחמד מחברת בין שני החלקים‬
‫הללו‪ .‬העיר ממוקמת ‪ 560‬מטרים מעל פני‬
‫הים‪ ,‬והטמפרטורות הממוצעות בה נעות בין‬
‫‪ 18‬ל‪ 36-‬מעלות צלזיוס בחודשי הקיץ ובין‬
‫‪ 2‬ל‪ 7-‬בחורף‪ .‬כמות המשקעים השנתית‬
‫היא ‪ 450‬מילימטרים‪ .‬פרנסת תושבי העיר‪,‬‬
‫כמיליון איש‪ ,‬ממפעלי קרמיקה‪ ,‬מהכנת מוצרי‬
‫עור ומתעשיית טקסטיל‪ .‬בתקופת שלטונו של‬
‫הסולטן מולאי אסמעיל‪ ,1727–1672 ,‬היא‬
‫היתה בירתה של מרוקו‪.‬‬

‫נקודה ‪ :1‬כיכר אל‪-‬הדים‬ ‫דרכי ההגעה למקנאס‬

‫מקור שמה הכיכר ההרוסה‪ ,‬כי בתקופת‬ ‫מרבאט ‪ -‬הדרך מרבאט למקנאס אורכת ‪138‬‬
‫כיכר אל‪-‬הדים‬ ‫מולאי אסמעיל נהרסו כל הבתים הסמוכים‬ ‫קילומטרים וחולפת על פני שטחים חקלאיים‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪36‬‬
 ‫נקודה ‪ :2‬שער אל‪-‬מנצור‬
‫(‪)Bab el Mansour‬‬
‫השער נמצא בדרום הכיכר ונחשב ליפה‬
‫ביותר במרוקו‪ .‬גובהו כ‪ 17-‬מטרים‪ .‬בנייתו‬
‫החלה בשנת ‪ ,1697‬בתקופת מולאי אסמעיל‪,‬‬
‫אולם היא פסקה אחרי מותו בשנת ‪.1727‬‬
‫מולאי עבדאללה‪ ,‬בנו של מולאי אסמעיל‬
‫המשיך בבנייה עד ‪.1732‬‬

‫האדריכל של באב אל‪-‬מנצור‬

‫האדריכל היה נוצרי שהתאסלם בשם אל‪-‬‬
‫מנצור‪ .‬האגדה מספרת שבסיום בניית השער‬
‫שאל המלך את אל‪-‬מנצור אם יכול היה‬
‫לבנות שער יפה יותר‪ .‬תשובתו היתה חיובית‬
‫וכתגובה ערף המלך את ראשו‪.‬‬

‫השער יפה במיוחד‪ ,‬ובו עבודות קרמיקה‬

‫ופסיפסים בצבעים חום וירוק ושני עמודי‬
‫שיש‪ ,‬שנלקחו מוולביליס‪ ,‬הנושאים את מגדלי‬
‫השמירה‪ .‬מעל השער כתובת באריחים‬
‫כחולים המציינת את ניצחונותיו של מולאי‬
‫אסמעיל‪ .‬מבנה השער עצמו משמש כיום‬
‫גלריה לאמנות‪ .‬האתר הוכרז על‪-‬ידי אונסק"ו‬
‫כאתר מורשת עולמית‪.‬‬
‫ליד השער‪ ,‬מצד שמאל‪ ,‬יש שער חום קטן‬
‫יותר‪ ,‬באב ג'אמע אן‪-‬נואר‪ ,‬שממנו נכנסים‬
‫לאזור הארמון‪.‬‬

‫נקודה ‪ :3‬כיכר לאלה עוודה‬

‫(‪)Place Lalla Aouda‬‬
‫מהשער הצדדי הסמוך לשער אל‪-‬מנצור‬
‫נכנסים ישירות למתחם שבו שלושה שערים‬
‫מקומרים מחוברים זה לזה שצבעם חום‬
‫בהיר‪ .‬הרחבה היא מגרש מסדרים ומצעדים‬
‫מתקופת מולאי אסמעיל‪ .‬במגרש זה הוצבו‬
‫העבדים מאפריקה שהביא מולאי אסמעיל‬
‫ה‪ ,14-‬לאחר שזה האחרון סירב לתת למולאי‬ ‫אולם המבנה נמצא בית‪-‬הסוהר קרה‪ ,‬שם‬
‫כמשמר המלך‪ .‬מנקודה זו ניתן לקחת כרכרה‬
‫אסמעיל את בתו לאישה‪.‬‬ ‫נכלאו העבדים ששימשו את מולאי אסמעיל‬
‫לסיור‪.‬‬
‫שעות פתיחה‪ :‬ימי ש'–ה' ‪,12:00–9:00‬‬ ‫בעבודות הבנייה במקנאס‪ .‬‬
‫‪( 17:00–15:00‬המקום משמש גם כמסגד)‪.‬‬
‫נקודה ‪ :4‬מסגד לאלה עוודה‬
‫נקודה ‪ :6‬מאוזוליאום מולאי אסמעיל‬ ‫(‪)Mosquee de Lala Auda‬‬
‫נקודה ‪ :7‬דאר כבירה (‪)Dar Kebira‬‬ ‫מכיכר לאלה עוודה הולכים ישר עד החומה‪.‬‬
‫בחלק המזרחי של הכיכר שוכן מסגד לאלה‬
‫זהו אזור ארמונות דרומית למדינה‪ ,‬סמוך‬ ‫במפגש עם החומה פונים ימינה‪ ,‬שמאלה‬
‫עוודה‪.‬‬
‫לשער סידי עאמר אל‪-‬חסאני‪ .‬בנה אותו מולאי‬ ‫ונכנסים דרך שער מולאי אסמעיל‪ ,‬שער כפול‬
‫אסמעיל‪ ,‬אך כיום הוא בשלבי התפוררות‪.‬‬ ‫המעוטר בחלקו העליון באריחים כחולים‪.‬‬
‫נקודה ‪ :5‬אולם השגרירים‬
‫המאוזוליאום נמצא בצד שמאל (הכניסה‬
‫(‪)Koubbat el Sufara‬‬
‫נקודה ‪ :8‬שער הרוחות (באב א‪-‬ריח)‬ ‫מותרת)‪ ,‬והכניסה דרך שער גדול חום‪-‬אדום‪,‬‬
‫בצד המערבי של כיכר לאלה עוודה וצמוד‬
‫והדרך המובילה לארמון מהמאוזוליאום‬ ‫שיש בו שני פתחים קטנים ועיטורי אבן בחלק‬
‫לחומה נמצא מבנה עם גג ירוק‪ ,‬המכונה‬
‫דרומה‪ ,‬בכביש שמשני צדיו חומה‪ ,‬עוברים‬ ‫העליון‪.‬‬
‫קובאת אל‪-‬סופרה‪ .‬שמו השני הוא קובאת‬
‫דרך באב א‪-‬ריח‬
‫אל‪-‬חייטין (‪ ,)Koubat el Khayatine‬אולם‬
‫(שער הרוחות)‪.‬‬ ‫מיד אחרי הכניסה‪ ,‬בצד ימין‪ ,‬יש שער צהוב‬
‫החייטים‪ ,‬בשל ייעודו הקודם מהמאה ה‪13-‬‬
‫נוסעים בכביש‬ ‫מקומר וממנו נכנסים לבית‪-‬הקברות של בני‬
‫עד שלטונו של מולאי אסמעיל‪ .‬במאה ה‪15-‬‬
‫מאות‬ ‫כמה‬ ‫משפחת מולאי אסמעיל‪ ,‬שהקים את המקום‬
‫שימש המקום לקבלת פנים לשגרירים‬
‫מטרים כאשר‬ ‫בשנת ‪ .1703‬בהמשך יש כניסה למבואה‪,‬‬
‫ולדיפלומטים‪ ,‬בעיקר לצורכי ניהול משא‪-‬‬
‫מ ש מ א ל‬ ‫שבחלקה התחתון יש אריחים בשלל צבעים‬
‫ומתן לפדיון שבויים נוצרים‪ .‬במרתפיו של‬
‫של‬ ‫החומה‬ ‫והחלק העליון צהוב‪.‬‬
‫המאוזוליאום‬ ‫במרכז המבואה יש‬
‫חומת‬ ‫ומימין‬ ‫בהמשך‬ ‫מזרקה‪.‬‬
‫המלך‬ ‫ארמון‬ ‫הדרך חלקת קברים‬
‫כמה‬ ‫שבה‬ ‫בני‬ ‫של‬ ‫נוספת‬
‫פתחים קטנים‬ ‫משפחתו הקרובים‪.‬‬
‫המאובטחים‬ ‫ברצפת המאוזוליאום‬
‫בידי חיילים‪.‬‬ ‫אדומים‬ ‫שטיחים‬
‫ומעל הקבר קשתות‬
‫מעוטרת‪.‬‬ ‫ותקרה‬
‫המשך המאמר‬ ‫שני שעוני מטוטלת‬
‫נקודות ‪9-21‬‬ ‫נמצאים‬ ‫מוארכים‬
‫משני צדי הקבר;‬
‫יפורסם בגליון ‪2‬‬ ‫אלה הוענקו למולאי‬
‫אסמעיל על‪-‬ידי לואי‬ ‫הכניסה למאוזוליאום מולאי אסמעיל‬

‫‪37‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫תולדות שמות המשפחה‬ ‫מאת‪ :‬העיתונאי וההיסטוריון‪-‬יוסף טולדנו‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫עם הזמן‪ ,‬שמות משפחה רבים עברו שנויים‬

‫עקב נדודיהם של היהודים לאזורים שונים‪,‬‬
‫ולכל שם ניתן למצוא גרסאות שונות‪.‬‬
‫ניתן למיין את שמות‬
‫המשפחה ל‪ 7-‬סוגים‪:‬‬ ‫שם הוא תעודת הזהות של האדם‪.‬‬
‫בתקופות הקדומות‪ ,‬נשאו היהודים אך ורק‬
‫ה‬
‫רק ליהדות מרוקו‪ ,‬ניתן למנות כ‪ 1100-‬שמות‬ ‫לפי שם אב‬ ‫שמות פרטיים בהוספה של שם האב או‬
‫משפחה‪.‬‬ ‫משפחות שרצו לציין אשיות בולטת‬ ‫האם‪ ,‬כגון ''אברהם בן אליעזר'' או ''רבקה‬
‫הסבר מקורם של מס' שמות משפחה מתוך‬ ‫בשושלת או השבט הם שייכים (כגון בן‪-‬‬ ‫בת חנה''‪.‬‬
‫ספרו של העיתונאי והיסטוריון‪-‬יוסף טולדנו ‪:‬‬ ‫שמעון‪ ,‬בן‪-‬עמרם‪ ,‬אהרון וכ‪)..‬‬
‫מבחר זה של שמות משפחה הוצא מהספר‬ ‫לפי מקצוע או תפקיד‬ ‫פיזור היהודים בתפוצות‪ ,‬השפעתה של‬
‫המומלץ בתחום‪'' ,‬תולדות שמות המשפחה''‬ ‫חזן‪ ,‬אסייג‪ ,‬גבאי וכו‪...‬‬ ‫הסביבה הלא יהודית ורצונם של הגויים‬
‫מאת העתונאי והסטוריון יוסף טולדנו‪ .‬נכון‬ ‫להבליט את היהודים גרם לתופעה מיוחדת‬
‫לפי אזור מגורים או מוצא המשפחה‬
‫ליום כתיבת מאמר זה‪ ,‬הספר המרתק יצא‬ ‫ולנסי‪ ,‬אלפסי‪ ,‬צרפתי וכו‪...‬‬ ‫במינה‪ :‬יצירה של אלפי שמות משפחתיים‪.‬‬
‫לאור אך ורק בשפה הצרפתית‪:‬‬ ‫אצל יהודי ספרד התחילה התופעה הזו עוד‬
‫לפי שמות מו הטבע‬ ‫לפני אחיהם האשכנזים‪ ,‬שחויבו לזה רק‬
‫‪"Une Histoire de familles – Les Noms‬‬ ‫גוזלן‪ ,‬אלבז‪ ,‬שושנה וכו‪...‬‬ ‫אחרי המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה‪.18-‬‬
‫‪de familles juifs d'Afrique du nord" Ed.‬‬ ‫לפי שמות תואר‬
‫‪Ramtol – Jérusalem – 1998.‬‬ ‫וידאל‪ ,‬אייעש‪ ,‬בן‪-‬חיים וכו‪...‬‬ ‫בחירת השמות נבעה או מהחלטה חופשית‬
‫או מכפייה של הסביבה הלא יהודית‪ ,‬לעיתים‬
‫לפי מאורע ספציפי בחיי המשפחה‬
‫ההיסטוריון מונה בספרו כמה אלפי שמות‬ ‫זעפרני‪ ,‬בלישע וכו‪...‬‬ ‫עוינת‪ .‬לכן‪ ,‬מבחר השמות המשפחה היהודיים‬
‫משפחה‪ ,‬מסביר את משמעותם‪ ,‬מביא את‬ ‫הינו אדיר‪ ,‬הן בגלל האזורים הבלשניים‬
‫מקורם ומצרף ביוגרפיה קצרה של אנשים‬ ‫לפי כינויים או פגמים‬ ‫(תפוצות אשכנז ותפוצות ספרד)‪ ,‬והן בגלל‬
‫מפורסמים שנשאו שמות אלה‪.‬‬ ‫קטן וכו‪...‬‬ ‫הדמיון כמעט האין‪-‬סופי בעצוב השמות‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪38‬‬
‫שני‪ .‬יהודים התיישבו בעיר ''מורסיה'' וכשה‬
‫היגרו לעיר סביליה‪ ,‬נקראו ''מרציאנו'' על‬
‫ה‪ ,16-‬בצורת ''ויטון''‪ .‬במרוקו של המאה‬
‫להלן תרגום מקוצר של‬
‫ה‪ , 20-‬בן הנפוצים ביותר אחרי ''כהן''!!‬
‫שם העיר הקודמת‪ .‬בסוף המאה ה‪,14-‬‬ ‫מספר שמות משפחה‬
‫כשהתחילו הרדיפות נגד היהודים ע''י הנזירים‬
‫הדומיניקאנים‪ ,‬התנצרו חלק מהם כדי‬
‫בן‪-‬חמו‬ ‫נפוצים מתוך הספר‪:‬‬
‫שם נפוץ מאוד גם בגרסה ''בן‪-‬חמו''‪ .‬משמעותו‬
‫לשרוד והמשיכו להיות יהודים בסתר‪ .‬הרבה‬
‫משפחות ברחו לכיוון ''ממלכת טלמסן'' בצפון‪-‬‬ ‫ומקורו קשה להגדיר‪ .‬בשפה הברברית‪'' ,‬חמו''‬ ‫אזולאי‬
‫אפריקה‪ ,‬וביניהם אבות משפחת מרציאנו‬ ‫הוא קיצור של השם הערבי הכי ידוע‪ :‬מוחמד‪.‬‬ ‫שם של משפחות ידועות ומכובדות ביהדות‬
‫ממרוקו‪ .‬הם נחשבים בין מקימי העיירה‬ ‫אבל איך יכול להיות שיהודים נשאו את שמו‬ ‫ספרד‪ .‬כמה הסברים ניתנו על השם הזה‪.‬‬
‫''דבדו'' בגבול מרוקו‪-‬אלג'יריה‪ ,‬שרוב תושביה‬ ‫של הנביא מייסד דת האסלם! בעבר הרחוק‪,‬‬ ‫ההסבר הדתי‪-‬מיסטי הוא הפופולארי ביותר‬
‫תמיד היו יהודים‪ .‬עם כיבש אלג'יריה ע''י‬ ‫סרבו הרבנים לרשום אותו במסמכים רשמיים‬ ‫אבל עם הסבירות הכי נמוכה‪ :‬ראשי תיבות‬
‫צרפת (‪ ,)1930‬התפזרה המשפחה התפזרה‬ ‫או בכתובות‪ ,‬ואחר זמן מה‪ ,‬הסכימו לעשות‬ ‫מהפסוק ''אישה זונה וחללה לא ייקחו''‬
‫בכל מרוקו ואלג'יריה‪ .‬ישנה גם עיר באיטליה‬ ‫זאת כשייחסו לו מקור עברי‪ :‬קיצור של השם‬ ‫(בקשר לכוהנים)‪ .‬הסבר יותר סביר‪ :‬מהמילה‬
‫ששמה ''מרצ'יאנו'' אבל אין ליהודים האלה‬ ‫הספרדית ''אזול'' (‪ ,)Azul‬שהוא הצבע כחול‪.‬‬
‫''חיים''‪ .‬כיום‪ ,‬רוב המשפחות נושאות את‬
‫קשר עם המשחה המרוקאית‪.‬‬ ‫היהודים בספרד עסקו הרבה באמנות יצירת‬
‫השם ''בן‪-‬חמו''‪ ,‬הן במרוקו הן באלג'יריה‪.‬‬
‫קרמיקה בצבע הכחול המיוחד‪ .‬ישנו הסבר‬
‫שלישי המתקשר למקור ברברי ''איזיל''‬
‫משאש‬ ‫בן‪-‬הרוש‬ ‫שמשמעותו ''טוב''‪.‬‬
‫שם משפחה ממקור ערבי‪-‬ספרדי‪ .‬המשמעות‬ ‫מקורו של השם הזה קשה להגדיר כי ישנו‬
‫נובעת מהעשבוני ''משאשה'' הצומח באדמות‬
‫בורות‪ .‬הצמח נתן את שמו לעיירה ''מיזאס''‬
‫ספק על ההגוי‪ :‬עם ''ס'' או עם ''ש'' בסופו‪.‬‬
‫עם השם המדויק הוא ''בן‪-‬הרוס''‪ .‬מקורו הוא‬
‫אבוטבול‬
‫באזור מדריד‪ ,‬בירת ספרד‪ .‬לפי המחקר של‬ ‫''אבוטבול'' הוא שם נפוץ מאוד בגרסותיו‬
‫ערבי‪-‬ברברי אבל אין מידע על משמעותו‪.‬‬ ‫השונות‪ :‬בוטבול‪ ,‬טבול‪ ,‬טובול‪ ,‬טובלי ועוד‪.‬‬
‫הרב יוסף משאש‪ ,‬בעבר‪ ,‬יהודים כנוצרים‬ ‫במקרה השני‪ ,‬המקור עברי‪ ,‬מהמובן ''הבן של‬ ‫מקורו של השם ערבי‪ ,‬ומכנה מקצוע של יצירת‬
‫ילידי האזור נשאו את השם הזה‪ .‬לפי הרב‬ ‫השליט‪ ,‬הנשיא‪ ,‬המנהל''‪ .‬לפי החוקרים‪ ,‬חלק‬ ‫או נגינת תופים‪ .‬הרב יוסף משאש רואה בו‬
‫אייזנבט‪ ,‬מקורו של השם הוא במילים ''יונק''‪,‬‬ ‫מנושאי השם הם מצאצאיו של הרב המפורסם‬ ‫מקור אחר‪ :‬נגר‪ ,‬שלפי שפת התלמוד ובשפה‬
‫''מוצץ''‪'' ,‬ממשש''‪ .‬אחרי גירוש ספרד‪ ,‬ניתן‬ ‫ר' אשר בן יחיאל המכונה ''הראש''‪ ,‬או ''בעל‬ ‫הספרדית המדוברת ''מייצר שולחנות''‬
‫למצוא את השם במזרח אלג'יריה (תלמסן‪,‬‬ ‫הטורים'' שנולד בגרמניה במאה ה‪ ,14-‬והיגר‬ ‫(‪ .)Tablas‬יש גם המייחסים לא מקור תנכי‬
‫דבדו)‪ ,‬אבל רוב המשפחות ''משאש'' נמצאו‬ ‫לטולדו שבספרד‪ .‬סימן לסבירות הוא שהשם‬ ‫מהשם ''טובל'' מצאצאי יפת‪ .‬השם הזה נפוץ‬
‫במרוקו (מקנס‪ ,‬קזבלנקה‪ ,‬מראקש)‪.‬‬ ‫מופיע אצל הרבה משפחות ממגורשי ספרד‬ ‫בכל מדינות המערב (צפון אפריקה)‪.‬‬
‫שהגיעו למרוקו‪.‬‬
‫עמר‬ ‫אמסלם‬
‫''עמר'' הינו שם ממקור ערבי (אל‪-‬עמר)‪,‬‬ ‫דהן‬ ‫''אמסלם'' הוא גם שם ממקור ערבי‪ ,‬שמקורו‬
‫שמשמעותו המילולית היא ''זה שממלא''‪.‬‬ ‫שם ממקור ערבי שמשמעותו ''אדחאן''‪,‬‬ ‫בשם ''אסלם''‪'' ,‬מי שכפוף ל‪-‬אל'' או מי‬
‫לאחר מכן‪ ,‬השם כינה את מקצועות בבנין‪.‬‬ ‫בעברית ''צייר'' או ''עסאי''‪ .‬השם מופיע‬ ‫''ששוחר שלום''‪ .‬ישנו הסבר אחר אבל פחות‬
‫השם מופיע מהמאה ה‪ 14-‬ו‪ .15-‬יש לו כמה‬ ‫בטולדו כבר במאה ה‪ ,14-‬ואחרי הגירוש‬ ‫סביר‪ ,‬על מקור עברי ''עם שלם''‪ .‬הרבה עולים‬
‫משמעויות היסטוריות‪ :‬המספק חומרים‬ ‫הגדול‪ ,‬השם מופץ בכל 'תפוצות' ספרד‪,‬‬ ‫שהגיעו לארץ עם השם ''אמסלם'' אמנם שינו‬
‫ואמצעים למי שמתכננן לפתוח עסק (מקצוע‬ ‫במזרח כמו במערב‪ .‬היום השם מוכר במרוקו‪,‬‬ ‫את שמם ב''עם‪-‬שלם''‪ .‬השם הזה נפוץ אצל‬
‫נפוץ אצל היהודים)‪ ,‬מתיישב‪ ,‬חוכר‪ ,‬ובדרך‪-‬‬ ‫אלג'יריה ותוניסיה‪ ,‬אבל במרוקו הוא בן ‪5‬‬ ‫יהודי מרוקו וגם מאלג'יריה‪.‬‬
‫משל ''האוסף הון וכסף''‪ .‬כמה היסטוריונים‬ ‫השמות הכי ידועים‪ .‬נוסח אחר‪ :‬בן‪-‬דהן‪.‬‬
‫יחסו את השם למקורות תנכיים‪'' :‬אומר''‪,‬‬
‫מצאצאיו של עשיו‪ ,‬או ''עמרי''‪ ,‬מלך בישראל‪.‬‬ ‫וקנין‬ ‫אסרף‬
‫השם הוא מאוד נפוץ גם אצל המוסלמים‪,‬‬ ‫מקור השם ערבי (אסאראף) ומציין עיסוק‬
‫המקור הוא כנראה ברברי‪,‬והשם מורכב‬ ‫יהודי טיפוסי במרוקו בעבר ‪ -‬חלפן כספים‪ .‬עד‬
‫וישנן חוקרים הטוענים שזוהי עדות על יהודים‬ ‫מסימן הייחוס '''או'' (''בן'' בשפה הברברית)‬
‫שהתאסלמו בעבר‪'' .‬עמר'' הוא בן ‪ 20‬השמות‬ ‫העת המודרנית היו במחזור במרוקו מטבעות‬
‫והמילה ''אקאן''‪ ,‬גרסה ברברית של השם‬ ‫מקומיים וזרים שונים‪-‬לירה אנגלית‪ ,‬פסטה‬
‫הנפוצים ביהדות מרוקו וניתן למצוא אותו גם‬ ‫''יעקב''‪ .‬הסבר אחר‪ :‬מהמילה ערבית‪-‬ברברית‬
‫אצל יהודים באלג'יריה‪.‬‬ ‫ספרדית‪ ,‬פרנק צרפתי‪-‬ורק החלפנים היהודיים‬
‫''עקנין'' (מרגלית)‪ .‬האפשרות השנייה סבירה‬ ‫היו בקיאים בשערים ועסקו בחיליפין‪ .‬קיימת‬
‫כי במקור‪ ,‬רוב המשפחות היהודיות נשאו את‬ ‫גם גרסה אחרת פחות משכנעת המצביעה‬
‫כנפו‬ ‫השם ''עקנין'' בלי סימן הייחוס‪ .‬השם נפוץ‬ ‫על מקור עברי‪-‬מלאכי השרף‪ ,‬שרפים‪ .‬צורות‬
‫מוצא השם ברברי‪ ,‬שמקורו ''אחניף''‪ .‬מדובר‬ ‫במרוקו ובאלג'יריה כאחד‪.‬‬ ‫אחרת נפוצות בן אסרף ‪ ,‬סראף‬
‫בבגד ה''ברנוס'' השחור המסורתי שלובשים‬
‫הגברים הברבריים באזור אנטי‪-‬אטלס‪ .‬במובן‬
‫אחר‪'' :‬הלובש מעיל''‪'' ,‬בן‪-‬חסות''‪ .‬מקור‬
‫טולדנו‬ ‫בוסקילה‬
‫מקור השם ספרדי המצביע על עיר המוצא‬ ‫שם ממקור ערבי‪ ,‬השתנות מהשם ''בו‪-‬‬
‫המשפחה במרוקו הוא בכפר אופראן‪ ,‬בדרום‬ ‫של מייסדי המשפחה טולדו בירת קסטיליה‬ ‫שקילה''‪ ,‬בנוי על המילה ''בו'' (בן) ו‪''-‬שקילה''‬
‫המדינה‪ ,‬אזור שנחשב כמושב הכי ותיק של‬ ‫בה שגשגה קהילה יהודית בימי הביניים ועד‬ ‫שהיה הכינוי שניכפה על היהודים ע''י‬
‫יהודי מרוקו‪ ,‬עוד מימי בית‪-‬ראשון! חוקרי‬ ‫הגירוש הגדול בשנת ‪ .1492‬כזכר לגירוש‬ ‫המלך אל‪-‬מנסור בסוף המאה ה‪ .12-‬לפי‬
‫השפה העברית מייחסים מקור עברי לשם‪,‬‬ ‫קיימת מסורת יותר רומנטית לפיה ביום עוזבם‬ ‫היסטוריונים‪ ,‬הכינוי היה אמצאי זהה לטלאי‬
‫מהמילה ''כנף''‪ .‬הסבר זה מתיישב עם הגרסה‬ ‫את עירם האהובה המגורשים נשבעו לעולם‬ ‫העגול שכפו הנוצרים על יהודי אירופה בימי‬
‫הראשונה על ''חסות'' (מתחת לכנפיים)‪.‬‬
‫לא לחזור אליה – טולדו נו ! וכך נוצר השם‪.‬‬ ‫הביניים‪ .‬במובן הרחב‪'' ,‬איש עם ייחודיות‬
‫למעשה אין זכר לשבועהזו ולהיפך גם לאחר‬ ‫פיזית''‪ .‬נפוץ במרוקו וגם באלג'יר‪.‬‬
‫שטרית‬ ‫עזיבת ספרד לא איבדו במשך תקופה ארוכה‬
‫התקווה לשיבה‪ .‬השם היה נפוץ מאד בעיר‬
‫שם ממקור ערבי המכנה איש אמיץ‪ ,‬גיבור‪.‬‬
‫מקורו הגיאוגרפי של המשפחה הוא העיר‬ ‫מכנאס ומשם בהגירה גם בטנג'יר וראבאט‪.‬‬ ‫ביטון‬
‫מקור השם ספרדית קשור למילה ''חיים''‬
‫'תפיללת' שבמזרח מרוקו‪ ,‬בשולי מדבר‪-‬‬
‫(‪ .)Vita‬הסבר אחר לפי הרב אייזנבט‪ :‬גרסה‬
‫סחרה‪ .‬השם קשור למקום הזה עד כדי כך‬
‫שבעיר ספרו ליד פסי‪ ,‬בני משפחת שטרית‬ ‫מרציאנו‬ ‫פונטית מהמילה ''‪( ''Piton‬קרן של גדי)‪.‬‬
‫אפשרות שלישית‪ :‬שם ממקור ערבית‪ ,‬המכנה‬
‫נשאו את השם 'אל‪-‬פיללי'‪ .‬השמות ''שטרית''‬ ‫שם ספרדי לפי שמקורו בעיר ''מורסיה''‬
‫בדרום‪-‬מזרח ספרד‪ .‬לפי מסורת המשפחה‪,‬‬ ‫מקצוע מאוד נפוץ אצל היהודים‪ :‬חייט‪'' .‬בטנא''‬
‫או ''בן‪-‬שטרית'' מדורגים בין ה‪ 15-‬הכי נפוצים‬
‫היא קיימת מאז גירוש שבט יהודה מארץ‬ ‫(‪ )Btna‬הוא תרגום של ''בטנה'' בתחום‬
‫במרוקו‪.‬‬
‫ישראל על ידי הרומאיים‪ ,‬אחרי חורבן בית‪-‬‬ ‫התפירה‪ .‬השם מופיע בספרד של המאה‬

‫‪39‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט"א ‪ -‬הרב הראשי לישראל מעיין בספר "חג המימונה‪-‬הקשר בין רוח לחומר"‬
‫סמל ַה ֲח ְמ ָׂשה‪-‬אמת או מיתוס?‬
‫דיון מעמיק מתוך הספר "חג המימונה‪-‬הקשר בין רוח לחומר"‬
‫ׂשה מופיעה לרוב במבנה סימטרי‪ ,‬בו‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬
‫הבוהן והזרת זהות ומקבילות זו לזו‪ ,‬אם‬
‫כי קיימות גם ֲח ְמׂשֹות המעוצבות בצורות‬
‫מדויקות יותר מבחינה אנטומית"‪.‬‬
‫מה המיוחד בסמל‬
‫זה שהוא נפוץ ביותר‬
‫ומשמש סמל כנגד עין‬
‫רעה או לסימן ברכה ?‬
‫להלן נביא מספר דיעות בקצרה שליקטתי‪,‬‬
‫ולאחר מכן אציין את הנימוק אשר לדעתי‬
‫הוא הנכון לפי מקורות היהדות וקרוב לעניין‬
‫המימונה‪.‬‬
‫ׂשה משותף ליהודים ולמוסלמים‪.‬‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫"סמל ֲ‬
‫ׂשה‬
‫לח ְמ ָ‬
‫ׂשה יהודית ֲ‬‫יש שמבחינים בין ֲח ְמ ָ‬
‫מוסלמית בכיוון של האצבעות‪ ,‬אצל‬
‫היהודים מופנות האצבעות כלפי מעלה ואצל‬
‫המוסלמים כלפי מטה‪ ,‬אבל מי המקור? (מי‬
‫ׂשה מגינה או‬
‫העתיק ממי?)"‪ .‬להלן מספר דיעות‪:‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫מאת‪ :‬עמרם בוסקילה ‪-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬
‫ע‬
‫מרם בוסקילה בספרו "חג המימונה‪-‬‬
‫הקשר בין רוח לחומר" העלה על הכתב חיבור‬
‫רחב ממדים ומקיף אודות הסיבות והטעמים‬
‫לכל מנהג ומנהג בחג‪ .‬החיבור מכיל מאמרים‬
‫מגוונים וציטוטים מדברי חז"ל הקדמונים ועד‬
‫ימינו תוך הצגת מחקרים שנעשו והתייחסותם‬
‫של אנשי רוח ואקדמיה‪ ,‬אודות סמלי היום‬
‫אשר סיבתם נשתכחה‪ .‬בפרק ב' הוא מפרט‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬את הסודות והרמזים למטעמים‬
‫והסמלים המונחים על שולחן החג‪ .‬מתוך פרק‬
‫זה הבאנו את הטעם לחמשה‪ ,‬המונחת אף‬
‫היא על שולחן החג‪-‬באופנים שונים‪.‬‬
‫אחד הקמיעים הנפוצים ביותר הוא קמיע‬
‫"ח ְמ ָסה")‪.‬‬
‫ׂשה" (מלשון המספר חמש ולא ֲ‬ ‫"ח ְמ ָ‬
‫ַה ֲ‬
‫רבים האנשים‪ ,‬במיוחד ביהדות צפון אפריקה‪,‬‬
‫ׂשה" בחוששם‬ ‫"ח ְמ ָ‬
‫אשר יזכירו את סמל ַה ֲ‬
‫ׂשה ְעלִיק)‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫(בלָה ֲח ְמ ָ‬
‫מפני עין הרע ְ‬
‫ׂשה שהאצבעות‬ ‫ׂשה‪ֲ ,‬ח ְמ ָ‬
‫"ישנם שני סוגי ֲח ְמ ָ‬
‫שישתמשו בכוונה תחילה במספרים בהם‬
‫ׂשה‬
‫בה מופנות כלפי מטה וזו נקראת ֲח ְמ ָ‬
‫מופיע המספר חמש ולמהדרין מוסיפים עוד‬
‫ׂשה‪ ,‬עם‬ ‫נותנת‪ ,‬כמו יד מושטת‪ .‬ויש ֲח ְמ ָ‬
‫אצבעות כלפי מעלה‪ ,‬וזו ֲח ְמ ָ‬ ‫ׂשה עצמו‬ ‫כמה חמישיות‪ 55555 ,‬וכו'‪ .‬סמל ַה ֲח ְמ ָ‬
‫הוא יד עם חמש אצבעות הפונה כלפי מעלה‪.‬‬
‫ְמ ַק ֶּבלֶת‪.‬‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪40‬‬
‫שרוב הטעמים שהובאו לעיל (לגבי בית‬
‫הכנסת) לא שייכים לגבינו‪ ,‬ולפי פירוש‬
‫"בעל הערוך" (בשו"ת "קול מבשר" הנ"ל)‬
‫"בזמן שאתם מסתכלים בהם אתם מפנין‬
‫(מפנים) אל מדעתכם" לא נכון לגבינו‬
‫מאחר ורוב האנשים שמשתמשים בסמל‬
‫ׂשה אינם יודעים כלל מה משמעותו‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬
‫של סמל זה ויודעים רק שזה נגד עין הרע‪,‬‬
‫ואין זה נכון כפי שאסביר בהמשך‪ .‬אודה ולא‬
‫אבוש שגם אני עצמי לא ידעתי מאומה עד‬
‫שהחילותי לחקור במקצת בענין זה‪ ,‬הגם‬
‫שאין הוא הנושא שלנו (יום המימונה)‪ ,‬אלא‬
‫מאחר והסמליות של המספרים חמש או שבע‬
‫שימושית ומשיקה לסמלים שבחג המימונה‬
‫הקדשתי לזה זמן לתהות על הסמליות‬
‫ׂשה‪ .‬ובעה"י לאחר שהקורא‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫שבסמל ֲ‬
‫יקרא מאמר זה המלּווה באסמכתאות‪ ,‬לא רק‬
‫שהוא לא יחשוב לכיוון עבודה זרה חלילה או‬
‫ׂשה יחזק‬
‫הח ְמ ָ‬
‫לכיוון לא רצוי אחר‪ ,‬אלא סמל ֲ‬
‫עוד יותר את אמונתו בהקב"ה‪.‬‬
‫אשוב לעניין הסמלים שצויינו לעיל‪.‬‬
‫איני יודע מה הם מקורותיהם של המוסלמים‪,‬‬
‫אבל אשתדל בע"ה להוכיח שיתכן ומקור‬
‫ׂשה הוא לגמרי שונה ממה שקראתי‪,‬‬
‫ומקורותיו יכולים להיות מושפעים ממש‬
‫ממקור ראשון‪ ,‬מהתורה‪ .‬וכמובן שמתן תורה‬
‫היה קודם לכל הסברות הנ"ל‪ .‬אני שולל גם‬
‫את האפשרות שזהו סמל לידה של מרים‪,‬‬
‫כפי שאפרט להלן (למרות שיד מרים מוזכרת‬
‫ַאהרֹן ֶאת‬ ‫ְביָאה ֲאחֹות ֲ‬ ‫ַּת ַּקח ִמ ְריָם ַהּנ ִ‬
‫בתורה "ו ִ‬
‫ת ִּפים‬
‫יה ְּב ֻ‬
‫ַאח ֶר ָ‬
‫ָׁשים ֲ‬‫ַּת ֶצאןָ כָל ַהּנ ִ‬
‫ַהּתֹף ְּביָדָּה ו ֵ‬
‫ּוב ְמחֹֹלת" (שמות ט"ו כ')‪ .‬יתכן שעל פסוק זה‬
‫ׂשה מסמלת‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫הסתמכו אלה הסוברים כי ֲ‬
‫את יד מרים‪ ,‬יד המראה על שמחה והצלה)‪.‬‬
‫האסמכתאות שב"ה אציין להלן תהיינה‬
‫קשורות לענייננו דהיינו‪ ,‬לחג הפסח‪ ,‬לשביעי‬
‫של פסח ולחג המימונה בו יש הרבה סימנים‬
‫לשנת שפע וברכה וסמלים נגד עין הרע‬
‫(כיום ברוב הבתים והעסקים מתנוסס לו סמל‬
‫ׂשה‪ ,‬לכן ראוי שהאנשים ידעו את אשר‬
‫הם תולים)‪.‬‬
‫כידוע המצרים לקו במצרים עשר מכות‪ ,‬אבל‬
‫חז"ל ראו לנכון להדגיש בהגדה של פסח‬
‫שהמצרים לקו הרבה יותר‪ ,‬ובמיוחד על הים‬
‫לקו הרבה יותר מכות מאשר במצרים‪:‬‬
‫שלושת החכמים רבי יוסי הגלילי‪ ,‬רבי אליעזר‬
‫ורבי עקיבא היו חלוקים בפירושיהם על מספר‬
‫המכות שקבלו המצרים במצרים ועל הים‪.‬‬
‫רבי יוסי הגלילי אומר‪:‬‬
‫שהמצרים לקו על הים ‪ 50‬מכות‪.‬‬
‫רבי אליעזר אומר‪:‬‬
‫שהמצרים לקו על הים ‪ 200‬מכות‪.‬‬
‫רבי עקיבא אומר‪:‬‬
‫שהמצרים לקו על הים ‪ 250‬מכות‪.‬‬
‫עיקר ההסתמכות החשבונאית של‬
‫החכמים הנ"ל היא בעיקר על שלושה‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫ּבע ֱא ֶ‬
‫ֹלקים‬ ‫ַּיֹאמרּו ַה ַח ְר ֻט ִּמם ֶאל ַּפ ְרעֹה ֶא ְצ ַ‬
‫"ו ְ‬
‫ִהיא" (שמות ח' ט"ו)‪.‬‬
‫ׂשה‬
‫ׁשר ָע ָ‬ ‫הּגְדֹלָה ֲא ֶ‬‫ִׂש ָר ֵאל ֶאת ַהּיָד ַ‬ ‫"וַּיַ ְרא י ְ‬
‫ַא ִמינּו ַּבה'‬
‫ה' ְּב ִמ ְצ ַריִם וַּיִי ְראּו ָה ָעם ֶאת ה' וַּי ֲ‬
‫מֹׁשה ַע ְב ּדֹו" (שמות י"ד ל"א)‪.‬‬
‫וכן על הפסוק מספר תהלים (ע"ח מ"ט)‪:‬‬
‫ַעם וְ ָצרָה‬
‫ְׁשּלַח ָּבם ֲחרֹון ַאּפֹו ֶע ְברָה וָז ַ‬
‫"י ַ‬
‫ְאכֵי ָר ִעים" (הגדה של פסח)‪.‬‬ ‫ַחת ַמל ֲ‬
‫ׁשל ַ‬‫ִמ ְ‬
‫‪41‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת' (במדבר‬
‫וכן במצנפת שעל ראש הכהן הגדול עליה‬
‫ּת ֵכלֶת‬ ‫ִּתנּו ָעלָיו ְּפ ִתיל ְ‬
‫היה מונח ציץ הזהב "וַּי ְ‬
‫ְמ ְעלָה" (שמות ל"ט‬ ‫ֶפת ִמל ָ‬ ‫ָתת ַעל ַה ִּמ ְצנ ֶ‬
‫חֹׁשן‬
‫ית ֶ‬ ‫ׂש ָ‬
‫ְע ִ‬
‫ל"א)‪ .‬וכן על החושן והאפוד "ו ָ‬
‫ׂשּנּו‬
‫ּת ֲע ֶ‬
‫ׂשה ֵאפֹד ַ‬ ‫ְמ ֲע ֵ‬
‫חֹׁשב ּכ ַ‬ ‫ׂשה ֵ‬
‫ָמן וגו'" (שמות כ"ח ט"ו)‪.‬‬ ‫ֶת וְַא ְרּג ָ‬
‫והמצנפת היא כנגד המוח והחושן כנגד הלב‪.‬‬
‫וזאת כדי לזכור תמיד את הבורא היושב על‬
‫ֶת (מדרש‬ ‫ּת ֵכל‬‫כסא הכבוד שגם הכסא צבעו ְ‬
‫תהלים שם) כי עינו פקוחה ומשגיח על כל‬
‫גם בפי הבריות שגור המשפט "פקח‪/‬שים עליו‬
‫עין"‪ ,‬שמשמעותו שישגיחו על האדם או החפץ‬
‫אותו יש לשמור‪.‬‬
‫יש מי שחששו (שו"ת "שואל ונשאל" לרב‬
‫משה כלפון הכהן‪ ,‬חלק ה' סימן ק"מ) כי "גם‬
‫ַח ְמ ָׂשה) או רגל‬ ‫בצורת יד (יתכן שהכוונה ל ֲ‬
‫נראה להחמיר" שיש בזה מעין עבודה זרה‪.‬‬
‫זאת בתשובה לשאלה‪:‬‬
‫"אם מותר לתת בדלתי ההיכל בבית הכנסת‬
‫צורת דג בולטת וצורת יד בולטת לנוי להסיר‬
‫העין הרע‪ ,‬כמו שאומרים העולם וכו'?"‬
‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬
‫להלן תשובת הרב בקצרה‪:‬‬
‫"ואיך שיהיה הנה למדנו דאסור לתת צורת דג‬
‫בולטת בהיכל ה'‪ ,‬וגם בצורת יד נראה לי‬
‫להחמיר דמשמע מדברי מרן ז"ל (יורה דעה‬
‫סימן קמ"א סעיף ב') דגם בצורת יד או רגל‬
‫איכא (יש) לתא (מעין) דעבודה זרה"‪.‬‬
‫ִ‬ ‫"והנה מה שיש לצדד בזה לאסור הוא מג'‬
‫סוגים (שלוש סיבות)‪:‬‬
‫א‪ .‬מצד אביזרא דעבודה זרה דאפילו בבית‬
‫אסור לשים צורה בולטת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצד בית הכנסת וההשתחוויות‬
‫והכריעות ומקום העבודה לה'‪ ,‬שמא יש בזה‬
‫ַה ֲח ְמ ָ‬ ‫אביזרא דעבודה זרה או חשדא דעבודה‬
‫זרה‪ ,‬כי יראה הרואה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצד ביטול הכוונה וערבוב המחשבה‬
‫והרעיון‪ ,‬בהיות כזאת לנגד המתפללים"‪.‬‬
‫ובשו"ת "קול מבשר" (חלק א' סימן י"ד) עפ"י‬
‫הגמרא (שבת קמ"ט ע"א) כתב‪" :‬המהלך‬
‫תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו‬
‫בשבת ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל‬
‫בה‪ ,‬משום שנאמר‪' :‬אל תפנו אל האלילים'‪.‬‬
‫מאי תלמודא? אמר רב חנין‪ :‬אל תפנו אל‬
‫מדעתכם‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬דיוקנאות של‬
‫בני אדם על שם מעשיהם‪ ,‬כגון מלחמת‬
‫דוד וגלית וכו'‪' .‬אל מדעתכם'‪ ,‬אשר אתם‬
‫עושים מדעת לבבכם ‪ ...‬והר"ן שם (שבת‬
‫קמ"ט)‪ ,‬אחר שהביא פירוש רש"י כתב‪' :‬והרב‬
‫בעל הערוך פירש‪ :‬בזמן שאתם מסתכלים‬
‫בהם אתם מפנין (מפנים) אל מדעתכם‬
‫וכו'' (דהיינו מסירים דעתכם מהקב"ה מלכוון‬
‫בתפילה)"‪.‬‬
‫ברור לחלוטין שאין המקרה שלנו דומה‬
‫למה שהובא לעיל‪ ,‬כי אין מדובר בדמות‬
‫שלמה ממש ולא מדובר בהצבתה‬
‫ּוב ֶ‬‫ְ‬ ‫על ההיכל בבית הכנסת אלא רמזים‬
‫הנמצאים על שולחן המימונה‪ ,‬ואפילו‬
‫ׂשה ממש‪ ,‬הרי‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬ ‫שהכוונה לסמל‬
‫א‪" .‬על‪-‬פי המסורת המוסלמית‪ ,‬היד מייצגת‬
‫ט"ו ל"ח)"‪.‬‬ ‫את ידה של פאטימה‪ ,‬בתו של מוחמד נביא‬
‫האיסלם‪ .‬חמש האצבעות בה מסמלות את‬
‫חמשת עיקרי האמונה של האיסלם‪:‬‬
‫לֵ‬ ‫‪ .1‬האמונה ‪ .2‬התפילה ‪ .3‬הצדקה ‪ .4‬הצום‬
‫‪ .5‬העלייה לרגל"‪.‬‬
‫ׁש ָּפט ַמ ֲע ֵ‬
‫ִמ ְ‬
‫ּת ֵכל‬
‫ָהב ְ‬ ‫זָ‬ ‫ׂשה‪ ,‬נעוץ‬ ‫ב‪" .‬יש הסבורים שמקור ֲ‬
‫הח ְמ ָ‬
‫בסמלה של טנית‪ ,‬אלת הירח הקרתגית"‪.‬‬
‫ג‪" .‬על‪-‬פי מסורת אחרת‪ ,‬ממקור יהודי‪ ,‬מדובר‬
‫בכף ידה של מרים‪ ,‬אחות משה ואהרון"‪.‬‬
‫הנעשה‪.‬‬
‫ׂשה‬ ‫ד‪" .‬יש ביהדות כאלה הטוענים כי ֲ‬
‫הח ְמ ָ‬
‫מייצגת את האות החמישית (ה)‪ ,‬סמל לשמו‬
‫של הקב"ה" (ה')‪.‬‬
‫ׂשה מסמלת את‬ ‫ה‪" .‬יש האומרים כי ֲ‬
‫הח ְמ ָ‬
‫חמשת חומשי התורה – המתנה העצומה‪,‬‬
‫שהוענקה לעם ישראל אשר חיברה ואיחדה‬
‫אותו לעם"‪.‬‬
‫ׂשה מסמלת‬ ‫ו‪" .‬יש מי שסבורים שצורת ֲ‬
‫הח ְמ ָ‬
‫את צורתו של עלה התאנה שהוא אחד‬
‫משבעת המינים (הוא הרביעי במניין שבעת‬
‫המינים)‪ ,‬ובו התכסו אדם וחווה באוכלם מעץ‬
‫הדעת כאשר הרגישו שהם ערומים‪ .‬שנאמר‪:‬‬
‫ֻּמם‬
‫ֵיהם וַּיֵ ְדעּו ּכִי ֵעיר ִ‬ ‫ׁשנ ֶ‬‫עינֵי ְ‬‫ַּת ָּפ ַק ְחנָה ֵ‬
‫"ו ִ‬
‫ָהם ֲחגֹרֹת"‬‫ַעׂשּו ל ֶ‬ ‫ת ֵאנָה וַּי ֲ‬
‫ִת ְּפרּו ֲעלֵה ְ‬
‫ֵהם וַּי ְ‬
‫(בראשית ג' ז')‪.‬‬
‫ואכן עלי התאנה דומים לכף יד אדם והם מחורצים‬
‫"עינֵי ה' ֱא ֶ‬
‫ֹלקיָך ָּבּה‬ ‫לחמשה כעין חמש אצבעות‪ֵ .‬‬
‫ׁשנָה" (דברים י"א י"ב)‪.‬‬ ‫ַאח ִרית ָ‬
‫ְעד ֲ‬
‫ּׁשנָה ו ַ‬
‫ׁשית ַה ָ‬
‫ֵמ ֵר ִ‬
‫סמל העין על גבי החמשה‪ :‬שייכנו את‬
‫ׂשה לעיני‬‫סמל העין הפקוחה שעל גבי ַה ֲח ְמ ָ‬
‫האדם באוכלו מעץ הדעת שאז נפקחו עיניו‬
‫דהיינו קיבל את ההבנה לאשר הוא רואה‪.‬‬
‫אבל אפשר לפרש את סמל העין הפקוחה‬
‫במשמעות אחרת‪ ,‬עפ"י מה שאסביר בהמשך‬
‫שסמל החמשה מסמל כביכול את ידו של‬
‫הקב"ה‪.‬‬
‫לפי זה משמעות סמל העין הפקוחה אשר‬
‫יש המוסיפים אותה לסמל החמשה‪ ,‬תהיה‬
‫אחרת‪ :‬לא עיני האדם‪ ,‬אלא כביכול עינו של‬
‫הבורא הפקוחה והמשגיחה על כול הנעשה‬
‫בעולמנו דהיינו "השגחה פרטית"‪ .‬וכן‬
‫"א ֶרץ‬
‫הכתוב מציין במיוחד לגבי ארץ ישראל ֶ‬
‫עינֵי ה'‬‫אֹתּה ָּת ִמיד ֵ‬ ‫ֹלקיָך ּדֵֹרׁש ָ‬ ‫ׁשר ה' ֱא ֶ‬ ‫ֲא ֶ‬
‫ׁשנָה"‬‫ַאח ִרית ָ‬
‫ְעד ֲ‬ ‫ּׁשנָה ו ַ‬‫ׁשית ַה ָ‬
‫ֹלקיָך ָּבּה ֵמ ֵר ִ‬
‫ֱא ֶ‬
‫(דברים י"א י"ב)‪.‬‬
‫לכן גם יובן מדוע אלה המוסיפים את סמל‬
‫ׂשה עושים זאת‬ ‫העין על גבי סמל ַה ֲח ְמ ָ‬
‫ובדרך כלל בצבע כחול‪/‬תכלת (ומכנים אותה‬
‫העין הכחולה)‪ .‬צבע כחול‪/‬תכלת מסמל את‬
‫צבע השמים וגם בציצית אנו מצווים לשזור‬
‫ולטוות פתיל תכלת‪ .‬ובמדרש תהלים (בובר‬
‫מזמור כ"ד) כתב‪ ..." :‬ומכבודו חלק ליראיו‪,‬‬
‫זה התכלת‪ ,‬שנאמר 'ועשו להם ציצית [וגו']‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫ֶבר‬
‫את המכה אלא בדיבור בלבד (ואולי ּד ֶ‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬מכת הדבר היא המכה החמישית‬ ‫ביד יש חמש אצבעות ובמכת הכינים מוזכרת‬
‫מלשון ּדִּבּור)‪ .‬משה רבינו מנסה לשכנע את‬ ‫במספר (שוב עניין החמש)‪ ,‬ולאחריה נשללה‬ ‫ֹלקים"‪ .‬לכן אם‬‫ּבע ֱא ִ‬
‫"א ְצ ַ‬
‫אצבע אחת ֶ‬
‫פרעה ולהזהירו כי כאן מדובר ביד ה' שהיא‬ ‫זכות הבחירה של פרעה‪ .‬דהיינו‪ ,‬עד המכה‬ ‫במצרים לקו מספר מכות מסויים (כל חכם לפי‬
‫יד בלתי נראית‪ ,‬היא זו שמכה במדוייק‬ ‫הזו כתוב שפרעה הקשה את ליבו‪ ,‬מכאן‬ ‫דרשתו‪ ,‬עיין בהגדה של פסח) אזי על הים לקו‬
‫ומבדילה בין ִמ ְקנֵה בני ישראל ובין ִמ ְקנֵה‬ ‫ואילך הקב"ה הקשה את ליבו‪ .‬יש לשים‬ ‫פי חמש‪.‬‬
‫מצרים‪ ,‬ובין האדם לבין הבהמה‪ .‬אבל פרעה‬ ‫לב כי במכה זו לא מוזכר שהאדם נפגע‬
‫רגיל לראות דברים מוחשיים דהיינו‪ ,‬מטה‬
‫משה או מטה אהרון‪ ,‬או ידיו של משה העושות‬
‫למרות שמכת הדבר הורגת אדם‪ ,‬אלא הצאן‬
‫והבקר ושאר המקנה בלבד‪ ,‬את הפגיעה‬
‫השאלה היא‪ ,‬מה ראו‬
‫פעולה כול שהיא‪ ,‬כדי להביא את המכה‪ ,‬וכן‬ ‫באדם השאיר הקב"ה למכה האחרונה מכת‬ ‫חכמים להוסיף ולדרוש‬
‫ָבר‪,‬‬
‫יהם‪ .‬סופו של ּד ָ‬
‫ַה ֵט ֶ‬
‫עושים החרטומים ְּבל ֲ‬
‫פרעה טעה והמשיך לספוג את שאר המכות‪.‬‬
‫בכורות‪ ,‬וזאת כדי שפרעה ועבדיו יראו את‬ ‫ליותר ויותר מכות‬
‫שאר המכות הבאות מהקב"ה‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬
‫ְאת ַע ְּמָך‬‫אֹותָך ו ֶ‬
‫ּתי ֶאת יָ ִדי וַָאְך ְ‬
‫ַח ִ‬
‫ׁשל ְ‬‫ּתה ָ‬ ‫"ּכִי ַע ָ‬ ‫שהמצרים קבלו‪ ,‬די בכך‬
‫לסיכום‪ :‬רק במכת הדבר מכל המכות‬ ‫ָחד ִמן ָהָא ֶרץ‪ .‬וְאּולָם ַּב ֲע בּור זֹאת‬ ‫ַּתּכ ֵ‬
‫ָבר ו ִ‬ ‫ַּב ּד ֶ‬ ‫שקבלו עשר מכות לפי‬
‫"הּנֵה יַד ה' ה‪-‬ו‪ֹ-‬י ‪ָ-‬ה (אותיות‬ ‫מוזכרת יד ה' ִ‬ ‫ְמ ַען ַס ֵּפר‬
‫ּכֹחי ּול ַ‬
‫אֹתָך ֶאת ִ‬
‫ְּתיָך ַּב ֲע בּור ַה ְר ְ‬
‫ֶה ֱע ַמד ִ‬
‫ה‪-‬ו‪-‬י‪-‬ה שם ה' בסדר שונה) ְּב ִמ ְקנְָך וגו'"‪ ,‬כמו‬ ‫ׁש ִמי ְּבכָל ָהָא ֶרץ" (שמות ט' ט"ו‪-‬ט"ז)‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫הפשט ?‬
‫כן היא המכה האמצעית והחמישית במניין‪,‬‬
‫ובוודאי שגם מקור זה יכול להוות השראה‬ ‫והובא בשמות רבה (פרשה י"ב א')‪" :‬אמר‬ ‫תשובה לכך נמצא בפסוק אחר "ּכָל ַה ַּמ ֲחלָה‬
‫ׂשה אצל היהודים‪ ,‬כביכול ידו של‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫לסמל ֲ‬ ‫לו (לפרעה) הקב"ה‪ :‬אי רשע‪ ,‬סבור אתה‬ ‫ָאׂשים ָע ֶליָך ּכִי‬
‫ּתי ְב ִמ ְצ ַריִם ֹלא ִ‬
‫ׂש ְמ ִ‬
‫ׁשר ַ‬
‫ֲא ֶ‬
‫ה'‪ ,‬ולגבי פרעה ‪ -‬ידיו של אדם‪ ,‬ידו של משה‬ ‫שלא אוכל להכחידך מן העולם? לְמוד ממכת‬ ‫רֹפ ֶאָך" (שמות ט"ו כ"ו)‪ .‬אם התורה‬
‫ֲאנִי ה' ְ‬
‫או של אהרון או של החרטומים‪.‬‬ ‫ֶבר‪ .‬בעת ששלחתי אותו ַהּד ֶ‬
‫ֶבר אילו הייתי‬ ‫ַהּד ֶ‬ ‫מבטיחה שכל המחלות (מכות) אשר באו‬
‫משלחו עליך ועל עמך‪ ,‬היית נכחד מן הארץ‪,‬‬ ‫על המצרים לא יבואו עלינו (אם נשמור דרך‬
‫למרות שרק במכה זו מוזכרת יד ה' הרי‬ ‫אבל לא שלחתיו עליך‪ ,‬אלא כדי שאראך כח‬ ‫ה')‪ ,‬ברור לנו למה החכמים הנ"ל דרשו‬
‫שכל המכות היו מידיו של הקב"ה ולא חלילה‬ ‫גבורתי ותספר כחי בכל הארץ‪ .‬הדא הוא‬ ‫והרבו במספר המכות שהמצרים קבלו‪ ,‬היות‬
‫מידי משה או ממטהו‪ ,‬כדברי הקב"ה למשה‬ ‫ומובטח לנו שהמכות הללו לא יבואו עלינו‪.‬‬
‫ֵיתי‬ ‫ָדי ו ִ‬
‫ְהּכ ִ‬ ‫ַח ִּתי ֶאת י ִ‬‫ְׁשל ְ‬
‫בתחילת שליחותו "ו ָ‬ ‫והיד עם חמש האצבעות (עליה מוסבת‬
‫ׂשה ְּב ִקרְּבֹו‬
‫ׁשר ֶא ֱע ֶ‬
‫ְאֹתי ֲא ֶ‬
‫ִפל ַ‬‫ֶאת ִמ ְצ ַריִם ְּבכֹל נ ְ‬ ‫עיקר דרשתם של החכמים הנ"ל) תסמל את‬
‫תכֶם" (שמות ג' כ')‪.‬‬ ‫ְׁשּלַח ֶא ְ‬
‫ְַאח ֵרי כֵן י ַ‬
‫ו ֲ‬ ‫ההגנה של הקב"ה מאותן מחלות או מכות‬
‫שלא יבואו עלינו‪ ,‬וזה מה שאנו בלשון העם‬
‫ואולי זה מסביר את הקושי בפסוק "וַּיַ ְרא‬ ‫קוראים‪ :‬נגד עין הרע‪.‬‬
‫ׂשה ה'‬ ‫ׁשר ָע ָ‬ ‫הּגְדֹלָה ֲא ֶ‬ ‫ִׂש ָר ֵאל ֶאת ַהּיָד ַ‬ ‫יְ‬
‫ַא ִמינּו ַּבה'‬ ‫מ ְצ ַריִם וַּיִי ְראּו ָה ָעם ֶאת ה' וַּי ֲ‬ ‫ְּב ִ‬ ‫(כאן אולי המקום להעלות על הכתב שתי‬
‫מֹׁשה ַע ְב ּדֹו" (שמות י"ד ל"א)‪ .‬למה לא‬ ‫ּוב ֶ‬
‫ְ‬ ‫קללות עממיות שהיו נפוצות בערבית‬
‫ׂשה‬ ‫ׁשר ָע ָ‬‫ִׂש ָר ֵאל ֶאת ַהּיָד ַהּגְדֹלָה ֲא ֶ‬
‫כתוב "וַּיַ ְרא י ְ‬ ‫מרוקאית)‪:‬‬
‫ּביַם סּוף" הרי היה זה אחרי קריעת ים‬ ‫ה' ְ‬
‫סוף? אלא שבוודאי עם ישראל הכיר בעובדה‬ ‫חה" ובתרגום מילולי "פחות‬ ‫‪ֵ .1‬‬
‫"קלְת ְס ָ‬
‫כח"‪.‬‬
‫למפרע שכל מה שהיה במצרים היה מכוחו‬
‫(מידו) של הקב"ה‪ ,‬ולא מידו או ממטהו של‬
‫ֶבר" ופעמים רבות אמרו‬ ‫"א ֵטח ְפהּום ּד ֶ‬ ‫‪ְ .2‬‬
‫משה או של אהרון‪ ,‬כפי שקרה במעשה העגל‬
‫ֶבר" (בהדגש מיוחד)‪.‬‬ ‫אותו בלשון קצרה "ּד ֶ‬
‫שבני ישראל שייכו את הוצאתם ממצרים‬
‫ובתרגום מילולי‪ :‬תבוא עליהם מכת‬
‫למשה רבינו‪ ,‬שנאמר‪" :‬וַּיַ ְרא ָה ָעם ּכִי‬
‫ֶבר‪ .‬הקללות הנ"ל בדרך כלל‬ ‫ַהּד ֶ‬
‫ִּק ֵהל ָה ָעם‬ ‫מֹׁשה ָל ֶר דֶת ִמן ָה ָהר וַּי ָ‬
‫בֹׁשׁש ֶ‬
‫ֵ‬
‫השתמשו בהן כלפי קהל גדול של‬
‫ׂשה לָנּו‬ ‫ַּיֹאמרּו ֵאלָיו קּום ֲע ֵ‬ ‫ַאהרֹן ו ְ‬‫ַעל ֲ‬
‫שונאי ישראל (לגבי קהל יהודים רב‬
‫מֹׁשה‬‫ְפנֵינּו ּכִי זֶה ֶ‬ ‫ׁשר יֵלְכּו ל ָ‬
‫ֹלהים ֲא ֶ‬
‫ֱא ִ‬ ‫ׂשה ְעלֵיהֹום‪ ,‬נגד עין הרע)‬ ‫ְח ְמ ָ‬
‫אמרו ְּבל ֲ‬
‫ׁשר ֶה ֱעלָנּו ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִם‬
‫ָה ִאיׁש ֲא ֶ‬ ‫אבל לא פעם השתמשו בקללה זו גם‬
‫ֹלא יָ ַד ְענּו ֶמה ָהיָה לֹו" (שמות ל"ב א')‪.‬‬ ‫למי שהרגיז אותנו‪ ,‬גם אם הוא יהודי‪.‬‬
‫והשאלה למה השתמשו בקללה זו‬
‫לפיכך חכמים ראו לנכון שלא להזכיר‬ ‫ֶבר שבעשר המכות‬ ‫דווקא במכת ַהּד ֶ‬
‫בהגדה של פסח את שמו של משה‬ ‫ולא במכה אחרת כגון‪ :‬הערוב‪ ,‬השחין‬
‫רבינו ע"ה (רק פעם אחת מוזכר‬ ‫וכו'?‬
‫ואף זאת בצורה עקיפה) שיהיה ברור‬
‫לחלוטין כי יציאת מצרים הייתה ישירות‬ ‫יכולות להיות לכך שתי סיבות‪:‬‬
‫ע"י הקב"ה‪ ,‬כפי שאנו אומרים בהגדה‬
‫של פסח "ויוציאנו ה' ממצרים‪ .‬לא ע"י‬ ‫א‪ .‬משום שמכת הדבר מּוּכרת כמכה‬
‫מלאך‪ ,‬ולא ע"י שרף (סוג של מלאך) ולא‬ ‫ׂשה" כתשורה נאה‬
‫"ח ְמ ָ‬
‫נהוג להעניק את קמיע ַה ֲ‬ ‫קשה אפילו בתקופות המאוחרות‬
‫ע"י שליח‪ ,‬אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו‬ ‫בתמונה ‪:‬סם בן‪-‬שטרית יו"ר הפדרציה מעניקו לראש העיר‬ ‫ֶבר)‬
‫כמו המגפה השחורה (מכת ַהּד ֶ‬
‫וכו'"‪.‬‬ ‫אשקלון מר בני וקנין‪ ,‬על ארוח חגיגת יום המימונה הארציות‪-‬‬ ‫באירופה שהרגה עשרות מיליוני‬
‫מרכזית בשנת ‪.2009‬‬ ‫בני אדם (עיין נספח ‪ .)19‬גם חכמים‬
‫אומנם בהגדה של פסח לא מוזכר שמו‬ ‫הזכירו בתפילת הימים הנוראים את‬
‫ְּתיָך ַּב ֲע בּור של משה רבינו ע"ה (כנ"ל)‪ ,‬אבל יהודי מרוקו‬ ‫ֶבר בראש כול הפורענויות‪" ,‬אבינו דכתיב‪' :‬וְאּולָם ַּב ֲע בּור זֹאת ֶה ֱע ַמד ִ‬ ‫מכת ַהּד ֶ‬
‫ׁש ִמי ְּבכָל ָהָא ֶרץ' (לפחות בחלקם) הזכירו את שמו של משה‬ ‫ְמ ַען ַס ֵּפר ְ‬
‫ּכֹחי ּול ַ‬
‫אֹתָך ֶאת ִ‬
‫ּוב ּזָה ַה ְר ְ‬
‫ּוׁש ִבי ִ‬
‫ְחרֶב וְ ָר ָעה וְ ָר ָע ב ְ‬ ‫ֶבר ו ֶ‬‫מלכנו ָּכ ֶלּה ּד ֶ‬
‫בעל פה (כבר בתחילת ההגדה) כאשר חצו‬ ‫יתָך" (מתוך מחזור (שמות ט' ט"ז)"‪.‬‬ ‫ֵפה ִמ ְּבנֵי ְּב ִר ֶ‬ ‫ּומּג ָ‬
‫ׁש ִחית ַ‬ ‫ּומ ְ‬
‫ַ‬
‫"ה ְגדָה‬
‫את המצה לשני חלקים נהגו לומר‪ַ :‬‬ ‫הסוס‬ ‫פרסת‬ ‫האירופית‬ ‫בתרבות‬ ‫(אצל הגויים‬ ‫לראש השנה ומחזור ליום הכיפורים)‪.‬‬
‫ִיף‬
‫ְט ֶרק‪ּ ,‬כ ְ‬
‫תנָׂש אל ְ‬ ‫ְב ֶחר ְעלָא ְ‬ ‫ָהה אל ְ‬ ‫ׂשה‪ ,‬ולענ"ד ְק ְסם ֶאל ְ‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫יש לה תפקיד דומה לסמל ֲ‬
‫מֹסה ֵבן‬
‫ּׂשר ְעלָא ּיִד ִסי ְדנָא ָ‬ ‫ְכ ְר זּו זְדֹו ְדנָא ִמ ִּמ ַ‬ ‫ועיין‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ׂש‬
‫ָ‬ ‫מ‬
‫ְ‬ ‫ח‬‫ֲ‬ ‫ה‬
‫ַ‬ ‫ב‪ .‬השתמשו במכת הדבר משום שמכול עשר זהו סמל ָה ְפּכִי למה שמסמלת‬
‫ִפ ְּכנָא ְמ ֲה ְד ְלגֲלֹות"‪.‬‬
‫ָע ְמרָם (ן)‪ַ ,‬ה ְגדָה י ְ‬ ‫המכות רק במכת הדבר מוזכרת יד ה' (סמל בהרחבה בהמשך)‪.‬‬
‫"הּנֵה יַד ה' ה‪-‬ו‪ֹ-‬יָ‪-‬ה ְּב ִמ ְקנְָך‬ ‫ׂשה) שנאמר‪ִ :‬‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬
‫ֶבר ישנה רק אזהרה‪ .‬תרגום מילולי‪" :‬כך (כמו שאנו חוצים את‬ ‫בשתי המכות ערוב וּד ֶ‬
‫ְמּלִים‬‫ּסּוסים ַּב ֲחמִֹרים ַּבּג ַ‬ ‫ִ‬ ‫ּב‬
‫ַ‬ ‫ּׂשדֶה‬
‫ׁשר ַּב ָ‬ ‫ֲא ֶ‬
‫ָב ד ְמאֹד" (שמות ט' ג')‪ .‬אהרון ומשה לא נוקטים שום אמצעי מוחשי‪ ,‬המצה) קרע‪/‬חצה הקב"ה את הים לשנים‬ ‫ֶבר ּכ ֵ‬ ‫ּובּצֹאן ּד ֶ‬
‫ַּב ָּב ָקר ַ‬
‫כמו הכאה במטה או הרמת הידים‪ ,‬כדי להביא‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪42‬‬
 ‫שהוא עיקר הסמל‪ ,‬באו והוסיפו במשך‬ ‫עשר דרכים‪/‬שבילים בזמן שאבותינו יצאו‬
‫הדורות סמלים נוספים‪ ,‬שהם סמל נגד עין‬ ‫מארץ מצרים על ידי אדוננו משה בן עמרם‪,‬‬
‫הרע או סמל של ברכה כגון‪ ,‬הדגים המסמלים‬ ‫כך יציל אותנו (הקב"ה) מהגלות הזו"‪.‬‬
‫סימן ברכה מפני שהם סמויים מן העין ואין‬
‫עין הרע שולטת בהם (ועיין בהרחבה לעיל‬ ‫הנה ראינו את היד המכה במדויק אבל אותה‬
‫"דגים על שולחן המימונה למה ומדוע?")‪ .‬כמו‬ ‫יד היא גם מגינה‪ ,‬כפי שהיה אצל משה בעלותו‬
‫כן יש שהוסיפו וציירו ציורי עינים על גב סמל‬ ‫אל הר סיני בפעם השניה‪ .‬אז ביקש מהקב"ה‬
‫ׂשה‪ :‬מחד גיסא כנגד עין הרע ומאידך‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬ ‫ַּיֹאמר ַה ְר ֵאנִי‬
‫להראות לו את כבודו שנאמר‪" :‬ו ַ‬
‫גיסא סמל לעין טובה‪ ,‬לסמל מה שנאמר‪" :‬טֹוב‬ ‫נָא ֶאת ּכְבֹדֶָך" (שמות ל"ג י"ח) והקב"ה השיבו‪:‬‬
‫ַחמֹו ַל ָּדל" (משלי‬ ‫ָתן ִמּל ְ‬‫ך ּכִי נ ַ‬
‫ַעיִן הּוא יְבָֹר ְ‬ ‫ַּיֹאמר ֹלא תּו כַל ִל ְראֹת ֶאת ָּפנָי ּכִי ֹלא יִ ְרַאנִי‬ ‫"ו ֶ‬
‫ּת‬
‫ּתי וְִנ ַּצ ְב ָ‬
‫ַּיֹאמר ה' ִהּנֵה ָמקֹום ִא ִ‬ ‫ָחי‪ .‬ו ֶ‬ ‫ָהָאדָם ו ָ‬
‫כ"ב ט')‪ .‬ואמרנו לעיל שהעין תסמל את עינו‬
‫ִקרַת‬ ‫ּתיָך ְּבנ ְ‬ ‫ְׂש ְמ ִ‬
‫ְהיָה ַּב ֲע בֹר ּכְבִֹדי ו ַ‬
‫ַעל ַהּצּור‪ .‬ו ָ‬
‫של הקב"ה הפקוחה והמשגיחה על הנעשה‬
‫רֹתי ֶאת‬ ‫ַה ִס ִ‬‫ַּפי ָעלֶיָך ַעד ָע ְב ִרי ו ֲ‬‫ּכֹתי כ ִ‬
‫ְׂש ִ‬
‫ַהּצּור ו ַ‬
‫(בדומה למה שפירשתי על היד) ויש שציירו‬
‫ּופנַי ֹלא יֵ ָראּו" (שמות‬ ‫ית ֶאת ֲאחָֹרי ָ‬ ‫ַּפי וְ ָר ִא ָ‬
‫ּכ ִ‬
‫יונה משום שהיונה מסמלת את השלום‪ ,‬וכן‬
‫ל"ג כ'‪-‬כ"ג)‪.‬‬
‫היונה מסמלת קץ הפורענות‪ ,‬שהרי היונה‬
‫היא שבשרה לנח כי קלו המים מעל הארץ‬
‫היד הגדולה של הקב"ה מורידה השפע מלמעלה‪.‬‬
‫שתי הידים הקטנות פונות כלפי מעלה יסמלו את‬ ‫ַּת בֹא ֵאלָיו ַהּיֹונָה‬‫בתקופת המבול‪ ,‬שנאמר‪" :‬ו ָ‬ ‫מאחר וחג המימונה הוא‬
‫ידי האדם המתחנן ומבקש לקבל השפע מידו‬ ‫ֵה ַזיִת ָטרָף ְּב ִפ ָ‬
‫יה וַּיֵ ַדע‬ ‫ְהּנֵה ֲעל‬ ‫ְעת ֶערֶב ו ִ‬‫לֵ‬ ‫חג ציפיה לגאולה נביא‬
‫הגדולה של האלוקים‪.‬‬ ‫נֹח ּכִי ַקּלּו ַה ַּמיִם ֵמ ַעל ָהָא ֶרץ" (בראשית ח'‬ ‫ַ‬ ‫כאן גם את דברי המדרש‬
‫י"א)‪ .‬כמו כן אנו מבקשים שמזונותינו יהיו‬
‫תלויים בידי הקב"ה ולא בידי אדם‪ ,‬כפי‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‬
‫אבל עיקר הסמל היא היד עם חמש‬ ‫שהובא בתלמוד‪" :‬אמר‬ ‫(היגר "חורב" פרק מ"ז)‪:‬‬
‫אצבעות‪ ,‬היא היד הגדולה של הקב"ה‪ ,‬היא‬ ‫רבי ירמיה בן אלעזר‪... :‬‬
‫ּכֹח‬
‫ֶא ָּד ִרי ַּב ַ‬ ‫השומרת‪ ,‬היא המכה‪" ,‬י ִ‬
‫ְמינְָך ה' נ ְ‬ ‫אמרה יונה לפני הקדוש‬
‫ּת ְר ַעץ אֹויֵב" (שמות ט"ו ו')‪.‬‬
‫ְמינְָך ה' ִ‬
‫יִ‬ ‫ברוך הוא‪ :‬רבונו של‬
‫עולם‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין‬
‫ׂשה‬
‫מָ‬‫הח ְ‬
‫אם כן לא סמל ֲ‬ ‫כזית ומסורין בידך‪ ,‬ואל‬
‫הוא שמגן אלא הקב"ה‬ ‫יהיו מתוקין כדבש ותלוין‬
‫ביד בשר ודם" (עירובין‬
‫הוא המכה והוא המגן‬ ‫י"ח ע"ב)‪.‬‬
‫מהצרות‪ ,‬הוא המקלל‬
‫כמו כן נכתבו על קמיעי‬
‫והוא המברך (הנותן)‪.‬‬ ‫ׂשה כל מיני שמות‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ֲ‬
‫ׂשה בא להזכיר‬‫מָ‬
‫הח ְ‬
‫סמל ֲ‬ ‫וציטוטים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫קמיע עליו חרוטים ארבעה שמות מלאכים‪.‬‬
‫לנו את ידו החזקה של‬ ‫אלו השמות מוזכרים‬
‫הקב"ה‪.‬‬ ‫(בהרהור בלבד‪ ,‬שכן‬ ‫"ר' ישמעאל אומר‪ :‬חמשה אצבעות של יד‬
‫אסור לבטאם בפה)‬ ‫ימינו של הקב"ה כולם יסוד גאולות‪.‬‬
‫מהפסוקים‬ ‫בחלק‬ ‫אצבע קטנה‪ :‬הראה לנח מה לעשות‬
‫ובמיוחד במימונה לאחר קריעת ים סוף שם‬
‫הנאמרים לפני תקיעת‬ ‫ׁשֹלׁש‬ ‫אֹתּה‪ְ ,‬‬ ‫ׂשה ָ‬ ‫ּת ֲע ֶ‬
‫ׁשר ַ‬‫בתיבה‪ ,‬שנאמר‪' :‬וְזֶה ֲא ֶ‬
‫ׁשר‬‫הּיָד ַהּגְדֹלָה ֲא ֶ‬
‫ִׂש ָר ֵאל ֶאת ַ‬ ‫נאמר "וַּיַ ְרא י ְ‬ ‫שופר בראש השנה ולכל‬
‫ַא ִמינּו‬
‫ׂשה ה' ְּב ִמ ְצ ַריִם וַּיִי ְראּו ָה ָעם ֶאת ה' וַּי ֲ‬
‫ָע ָ‬ ‫ָח ָּבּה‬
‫ַאּמה ר ְ‬ ‫ּׁשים ָ‬ ‫ּת ָבה ֲח ִמ ִ‬
‫ַאּמה אֹרְֶך ַה ֵ‬ ‫ֵמאֹות ָ‬
‫מלאך יש תפקיד מסויים‪,‬‬ ‫תּה' (בראשית ו' ט"ו)‪.‬‬ ‫קֹומ ָ‬
‫ַאּמה ָ‬ ‫ֹלׁשים ָ‬ ‫ּוׁש ִ‬
‫ְ‬
‫מֹׁשה ַע ְב ּדֹו" (שמות י"ד ל"א)‪ .‬לעתיד‬ ‫ּוב ֶ‬
‫ַּבה' ְ‬ ‫ועיין בהרחבה בספר‬
‫לבוא היא זאת שתכה באוייבי ה' ותגאל אותנו‪.‬‬ ‫אצבע שנייה לקטנה בה הכה את מצרים‪,‬‬
‫"יום תרועה" (נוסח עדות‬ ‫ַּיֹאמרּו ַה ַח ְר ֻט ִּמם ֶאל ַּפ ְרעֹה ֶא ְצ ַּבע‬
‫שנאמר‪' :‬ו ְ‬
‫הספרדים עמ' ‪.)20‬‬ ‫ֹלקים ִהיא' (שמות ח' ט"ו)‪ ,‬וכמה לקו באצבע‪,‬‬ ‫ֱא ֶ‬
‫עשר (מכות)‪.‬‬
‫דוגמא שנייה‪ :‬קמיע עליו חרוט אחד משמות‬ ‫אצבע שלישית לקטנה בה כתב את‬
‫ׁש ַּדי" ובשם זה נגלה הקב"ה‬ ‫שם השם " ַ‬ ‫ְת ִבים ְּב ֶא ְצ ַּבע‬
‫הלוחות‪ ,‬שנאמר‪' :‬לֻחֹת ֶא ֶבן ּכ ֻ‬
‫ַאברָם ֶּבן‬
‫ְהי ְ‬ ‫לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שנאמר‪" :‬וַי ִ‬ ‫ֹלקים' (שמות ל"א י"ח)‪.‬‬ ‫ֱא ֶ‬
‫ַאברָם‬‫ׁשנִים וַּיֵ ָרא ה' ֶאל ְ‬ ‫ׁשע ָ‬
‫ְת ַ‬‫ׁשנָה ו ֵ‬
‫ׁש ִעים ָ‬‫ּת ְ‬
‫ִ‬ ‫אצבע רביעית שהיא שנייה לבוהן בה‬
‫ֶהיֵה‬‫ְפנַי ו ְ‬
‫ת ַהּלְֵך ל ָ‬‫ׁש ַּדי ִה ְ‬
‫ַּיֹאמר ֵאלָיו ֲאנִי ֵאל ַ‬
‫ו ֶ‬ ‫הראה למשה מה יתנו בני ישראל פדיון נפשם‪,‬‬
‫אֹותָך‬
‫ְּבה ְ‬ ‫ּובינֶָך וְַאר ֶ‬
‫יתי ֵּבינִי ֵ‬
‫ּתנָה ְב ִר ִ‬
‫ְא ְ‬
‫ת ִמים‪ .‬ו ֶ‬
‫ָ‬ ‫עֹבר ַעל ַה ְּפ ֻק ִדים‬ ‫ִּתנּו ּכָל ָה ֵ‬ ‫שנאמר‪' :‬זֶה י ְ‬
‫ִּב ְמאֹד ְמאֹד" (בראשית י"ז א'‪-‬ב')‪.‬‬ ‫ׁש ֶקל ַהּקֶֹדׁש' (שמות ל' י"ג)‪.‬‬ ‫ּׁש ֶקל ְּב ֶ‬
‫ַמ ֲחצִית ַה ֶ‬
‫הבוהן וכל היד כולה עתיד הקב"ה להכות‬
‫גם שאר האבות השתמשו בשם זה לברכה‪.‬‬ ‫'ּתרֹם יָדְָך ַעל‬ ‫בהם את ‪ ...‬אויביו‪ ,‬שנאמר‪ָ :‬‬
‫אֹתָך‬
‫ְברְֵך ְ‬
‫ׁש ַּדי י ָ‬
‫ְאל ַ‬
‫יצחק מברך את יעקב‪" :‬ו ֵ‬ ‫ְביָך יִ ָּכרֵתּו' (מיכה ה' ח')"‪.‬‬ ‫ָצ ֶריָך וְכָל אֹי ֶ‬
‫על שולחן ליל המימונה‪ :‬בקערת הקמח חמשה‬ ‫ִק ַהל ַע ִּמים" (בראשית‬ ‫ִית ל ְ‬
‫ְהי ָ‬
‫ְּבָך ו ָ‬
‫ַפרְָך וְיַר ֶ‬
‫וְי ְ‬
‫פולים‪ ,‬ושני עלי תאנה בצורת כף יד (החמׂשה)‪.‬‬ ‫כ"ח ג')‪.‬‬ ‫מכאן שהיד עם חמש האצבעות אינה‬
‫מסמלת יד אדם אלא כביכול את ידו‬
‫יֹוסף ֵאל‬
‫ַעקֹב ֶאל ֵ‬ ‫ַּיֹאמר י ֲ‬
‫יעקב אומר ליוסף‪" :‬ו ֶ‬
‫ׂשה אצל היהודים‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫מכאן נבין מדוע סמל ֲ‬
‫אֹתי"‬
‫ְברְֶך ִ‬
‫ָען וַי ָ‬
‫ׁש ַּדי ִנ ְרָאה ֵאלַי ְּבלּוז ְּב ֶא ֶרץ ְּכנ ַ‬
‫ַ‬ ‫ֹלקים שהוא המכה והוא המגן‪.‬‬
‫של ָה ֱא ִ‬
‫הוא כלפי מעלה‪ ,‬זאת נוכל ללמוד מהתורה‪.‬‬ ‫רשות‬ ‫והיא הנותנת‪ ,‬אין כאן שתי רשויות‪,‬‬
‫(בראשית מ"ח ג')‪ .‬וכל השמות המופיעים על‬
‫כשיהושע יצא להלחם בעמלק משה רבינו‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫טובה ורשות רעה אלא רשות אחת‬
‫גבי קמיעות אלה קשורים לברכה בכל מיני‬
‫ׁשר יָ ִרים ֶ‬
‫מֹׁשה יָדֹו‬ ‫ַא ֶ‬
‫ְהיָה ּכ ֲ‬
‫עלה לגבעה‪" ,‬ו ָ‬ ‫תחומים או להגנה מפורענות כגון המזוזה‬ ‫ע"ב)‪:‬‬ ‫כמובא בגמרא מסכת ברכות (ל"ג‬
‫ִיח יָדֹו וְג ַ‬
‫ָבר ֲע ָמלֵק"‬ ‫ַא ֶׁשר יָנ ַ‬
‫ִׂש ָר ֵאל וְכ ֲ‬
‫ָבר י ְ‬
‫וְג ַ‬ ‫ׁש ַּדי‬
‫במשקוף הבית‪ ,‬עליה כתוב השם ַ‬ ‫אותו"‪,‬‬ ‫"האומר ‪' ...‬מודים' 'מודים' משתקין‬
‫(שמות י"ז י"א)‪.‬‬ ‫(ויש הנותנים בזה סימן ר"ת שומר דלתות‬ ‫שלא יחשבו שיש כאן שתי רשויות‪.‬‬
‫ובמשנה (מסכת ר"ה פרק ג' משנה ח') שאלו‪:‬‬ ‫ישראל) ולא כאן המקום להאריך בזאת‪.‬‬
‫"וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות‬ ‫ׂשה‪ ,‬דהיינו היד עם חמש אצבעות‬
‫הח ְמ ָ‬
‫לסמל ֲ‬

‫‪43‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫ַּפח באותה חרדת קודש‬ ‫התייחסו אל ַהּנ ָ‬
‫שבה התייחסו למדען בתחילת המאה ה־‪20‬‬
‫ולמתכנת המחשבים בסופה‪ .‬גם בספר‬
‫ֹלטׁש ּכָל‬
‫"ּתּובל ַקיִן ֵ‬
‫ַ‬ ‫בראשית (ד' כ"ב) מוזכר‬
‫ּוב ְר זֶל"‪.‬‬
‫ְחֹׁשת ַ‬
‫חֵֹרׁש נ ֶ‬
‫הברזל שיפר כל כך את חיי האדם‪ ,‬שרק טבעי‬
‫היה מצדם להתחיל לייחס לו סגולות קסם‪.‬‬
‫פלוטארכוס‪ ,‬לפני ‪ 2,000‬שנה‪ ,‬כינה אותו‬
‫"עצמות האלים"‪ ,‬ובימי הביניים השתמשו בו‬
‫כדי להגן לא רק מפני חרבות‪ ,‬אלא גם מפני‬
‫פיות‪ ,‬מכשפות ורוחות המתים‪ .‬אנשים היו‬
‫משתמשים בחתיכות ברזל כקמיעות בלי‬
‫קשר לצורתן‪.‬‬
‫יש הקושרים את פרסת הסוס לאלת הירח‬
‫ומסמלת את מולד הירח (בגלל הצורה‬
‫הקשתית)‪ .‬הירח קשור לרגשות בני האדם‬
‫ולהשפעה על מצבי רוחו‪ .‬מכאן יוצא שמי‬
‫שתולה את הפרסה בפתח ביתו מוגן מפני‬
‫מצבי רוח קיצוניים ומחובר ליציבות‪.‬‬
‫יש הרואים בפרסת הסוס סמל לזוג קרניים‪,‬‬
‫הקרניים היו אמצעי הגנה לבתים באזור‬
‫המזרח התיכון‪ .‬בכל המקרים‪ ,‬פרסת הסוס‬
‫משמשת קמיע כהגנה מפני עין הרע ובו‬
‫זמנית לסמל של שפע וברכה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתרבות האירופית פרסת הסוס יש‬
‫ׂשה‪ ,‬וכבר עמדתי‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫לה תפקיד דומה לסמל ֲ‬
‫ׂשה באריכות‬‫הח ְמ ָ‬
‫בפרק ב' על עניין סמל ֲ‬
‫ׂשה מסמל כביכול‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ומסקנתי שם כי סמל ֲ‬
‫את ידו של האלוקים המשפיעה לטוב ולרע על‬
‫האדם (ועיין שם בהרחבה)‪.‬‬
‫לעומת זאת פרסת הסוס‬
‫משמשת כסמל בעיקר‬
‫אצל הגויים‪ .‬ולענ"ד זהו‬
‫פּכִי למה שמסמל‬ ‫הְ‬
‫סמל ָ‬
‫ׂשה‪ ,‬ומסמל‬‫מָ‬‫הח ְ‬
‫סמל ֲ‬
‫את האמונה‬
‫ב"כוחי ועוצם ידי"‬
‫כי הסוס היווה את רכב מכונת המלחמה‬
‫העיקרית באותם ימים‪ .‬לכן מובן מדוע‬
‫קראו לפרסה‪ ,‬פרסת הסוס למרות שבפועל‬
‫השתמשו בה לבעלי חיים אחרים כגון לפרד‬
‫ולחמור‪ .‬גם התורה מדגישה במכה החמישית‬
‫ֶבר פגעה‬ ‫ֶבר) שמכת ַהּד ֶ‬ ‫שבעשר המכות (ּד ֶ‬
‫בראש ובראשונה בסוסים‪ .‬וכן בקריעת ים‬
‫ׁשיו וגו'" (שמות‬ ‫ּופ ָר ָ‬
‫סוף "ּכֹל סּוס ַּפ ְרעֹה ִרכְּבֹו ָ‬
‫י"ד כ"ג)‪ .‬ולכן גם יש ציווי למלך בישראל שלא‬
‫סּוסים וְֹלא‬
‫ְּבה ּלֹו ִ‬ ‫להרבות סוסים " ַרק ֹלא יַר ֶ‬
‫ְמה וגו'" (דברים י"ז ט"ז)‬ ‫ָׁשיב ֶאת ָה ָעם ִמ ְצ ַרי ָ‬ ‫יִ‬
‫כדי שיהיה בטחונו בה' ולא בכלי מלחמה‪ .‬וכן‬
‫ּסּוסים‬
‫ְאּלֶה ַב ִ‬ ‫"אּלֶה ָב ֶרכֶב ו ֵ‬‫דוד המלך כותב ֵ‬
‫ֹלקינּו ַנ ְזּכִיר" (תהלים כ' ח')‪.‬‬‫ׁשם ה' ֱא ֶ‬
‫גם הקרנים שהפרסה מסמלת מצביעות‬
‫על הסתמכות על הכח הפיזי‪ ,‬כי בקרן היו‬
‫משתמשים בשעת מלחמה ולכן דוד המלך‬
‫ָתי‬
‫ּומצּוד ִ‬
‫ְעי ְ‬ ‫מדגיש (תהלים י"ח ב')‪" :‬ה' ַסל ִ‬
‫ִׁש ִעי‬
‫ְק ֶרן י ְ‬
‫ְטי ֵאלִי צּו ִרי ֶא ֱח ֶסה ּבֹו ָמ ִגּנִי ו ֶ‬‫ּומ ַפל ִ‬
‫"אֹלקי צּו ִרי ֶא ֱח ֶסה‬ ‫ַּבי"‪ .‬וכן חנה בתפילתה ֱ‬
‫ִׁש ִעי וגו'" (שמואל ב' כ"ב ג')‪ .‬ה'‬ ‫ְק ֶרן י ְ‬
‫ּבֹו ָמ ִגּנִי ו ֶ‬
‫הוא המושיע ולא כלי המלחמה‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫וכן אנו רואים שעשו בא כנגד יעקב אבינו‬ ‫מלחמה? אלא לומר לך‪ :‬כל זמן שהיו ישראל‬
‫מאֹות ִאיׁש ִעּמֹו" (בראשית ל"ב ו')‪.‬‬ ‫ְּבע ֵ‬
‫"וְַאר ַ‬ ‫מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם‬
‫וכן נגזר על זרעו של אברהם גלות של ארבע‬ ‫לאביהם שבשמים היו מתגברים‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫היו נופלין"‪ .‬וכן בתפילה ב"אשרי יושבי ביתך"‬
‫מאות שנה וכו'‪.‬‬
‫"ּפֹות ַח ֶאת יָדֶָך‬
‫ֵ‬ ‫כאשר אנו מגיעים לקטע‬
‫ושמעתי מפי מר ניסן יוחמוב (מהעדה‬ ‫יע ְלכָל ַחי ָרצֹון" (תהלים קמ"ה ט"ז)‪ ,‬אנו‬
‫ׂש ִּב ַ‬
‫ּומ ְ‬
‫ַ‬
‫הקווקזית) שאצלם נהגו שמי שתורם כמניין‬ ‫פותחים את ידינו ונושאים אותן כלפי מעלה‬
‫‪ 400‬אומרים לו להוסיף עוד שקל או שנים כדי‬ ‫(פנייה לקב"ה)‪ .‬כלומר‪ ,‬אותה יד היא הנותנת‬
‫שלא יסמל עין רעה‪.‬‬ ‫והיא המגינה‪ .‬אין כאן שתי רשויות‪ ,‬אלא‬
‫רשות אחת בלבד‪ ,‬הוא הקב"ה יתעלה שמו‬
‫לעד‪ .‬וכן בברכת כוהנים‪ ,‬הכוהנים נושאים את‬
‫כפיהם כלפי מעלה להוריד השפע מלמעלה‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫יש המשלבים את סמל‬
‫החמסה עם סמל פרסת הסוס‬ ‫ׂשה לא מסמל את חמשת‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫לענ"ד סמל ֲ‬
‫עמודי האיסלם‪ ,‬לא את ידה של פאטימה‬
‫האם נכון לעשות כן ?‬ ‫ולהבדיל לא את ידה של מרים‪ ,‬ואפילו לא‬
‫את ידו של משה רבינו ע"ה‪ ,‬אלא כביכול‬
‫"ידו" של הקב"ה בכבודו ובעצמו שבה‬
‫תלוי הכול‪ ,‬היא העיקר‪ ,‬והיד הזו פתוחה‬
‫יע‬
‫ׂש ִּב ַ‬
‫ּומ ְ‬
‫"ּפֹות ַח ֶאת יָדֶָך ַ‬
‫ֵ‬ ‫לכול באי עולם‪,‬‬
‫חי ָרצֹון" (תהלים קמ"ה ט"ז)‪ .‬וכן‬ ‫ְלכָל ַ‬
‫אומר משה רבינו ע"ה בפרשת ואתחנן "ה'‬
‫ְה ְראֹות ֶאת ַע ְבּדְָך‬
‫ּלֹות ל ַ‬
‫ַאּתה ַה ִח ָ‬
‫ֹלקים ָ‬ ‫ֱא ֶ‬
‫ָקה וגו'" (דברים‬ ‫ָדָך ַה ֲחז ָ‬
‫ְאת י ְ‬
‫ֶאת ָּג ְדלְָך ו ֶ‬
‫ג' כ"ד)‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל‪" :‬ואת ידך ‪ -‬זו‬
‫ימינך‪ ,‬שהיא פשוטה לכל באי עולם"‪.‬‬
‫ׂשה כול מיני סמלים‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫ומוסיפים לסמל ֲ‬
‫כגון‪ :‬אותם שמות מלאכים שהם תחת‬
‫הפרסה משמשת מעין נעל עבור בעלי החיים‬ ‫מרותו של הקב"ה‪ ,‬או סמלים אחרים כגון‬
‫ומונעת מהם שחיקה והתבלות פרסות רגליהם‪.‬‬
‫דגים עין פקוחה וכו' כנ"ל‪.‬‬
‫הפרסה עשויה ממתכות שונות בהתאם לסוג‬
‫העבודה של הבהמה ובדרך כלל מברזל או‬
‫ולענ"ד בסמל החמשה אין שום חשש‬
‫מאלומיניום‪ .‬הפרסה ממוסמרת במסמרות לרגל‬
‫הבהמה‪ :‬לסוסים‪ ,‬לחמורים ולפרדות‪.‬‬ ‫לעבודה זרה ולפי מה שהסברתי לעיל‬
‫הפרסה משמשת כקמיע למזל טוב ונגד עין רעה‪.‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬סמל החמשה מסמל את השגחת‬
‫הבורא ואת ידו המכוונת לטוב ולרע‬
‫(שכר ועונש)‪ ,‬למרות זאת אין לתלותו‬
‫בתרבות האירופית פרסת הסוס יש לה‬ ‫בבית הכנסת מצד שיכול לגרום "ביטול‬
‫ׂשה (ספר "חוה לא‬‫הח ְמ ָ‬
‫תפקיד דומה לסמל ֲ‬ ‫הכוונה וערבוב המחשבה והרעיון" בשעת‬
‫אכלה תפוח" עמ' ‪ ,)79‬דהיינו סמל נגד עין‬ ‫התפילה‪.‬‬
‫הרע והשפעת המזל הטוב‪ .‬הרב חיים נבון‬
‫מציין את דעת הרב יוסף קאפח זצ"ל כי אין‬ ‫אם בסמלים עסקינן ראוי שנזכיר כאן שקיים‬
‫ממש בכל הסמלים הנ"ל‪.‬‬ ‫ׂשה דהיינו‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫מספר שהוא סמל הפוך לסמל ֲ‬
‫מסמל עין רעה‪ ,‬והוא המספר ארבע מאות‬
‫בכל אופן ישנם אנשים רבים המאמינים במידה‬ ‫(‪ .)400‬המקור לכך נמצא בספר בראשית‬
‫כזו או אחרת בסמלים הנ"ל ומשתמשים בהם‬ ‫ְּבע‬
‫ׁש ָמ ֵענִי ֶא ֶרץ ַאר ַ‬
‫ֶפרֹן לאברהם "ה' ְ‬ ‫בדברי ע ְ‬
‫בבתים ובבתי עסק וכו'‪ .‬כאשר אצל היהודים‬ ‫תָך‬
‫ְאת ֵמ ְ‬
‫ּובינְָך ַמה ִהוא ו ֶ‬ ‫ֶסף ֵּבינִי ֵ‬
‫ׁש ֶקל ּכ ֶ‬
‫ֵמאֹת ֶ‬
‫ׂשה‪ ,‬ואילו‬
‫(וחלק מהמוסלמים) נפוץ סמל ַה ֲח ְמ ָ‬ ‫ְקבֹר" (בראשית כ"ג ט"ו)‪.‬‬
‫אצל הגויים (באירופה) נפוץ יותר סמל פרסת‬
‫הסוס‪.‬‬ ‫ובבראשית רבה (פרשה נ"ח ז') הובא‪" :‬ר'‬
‫יודן אמר‪ ... :‬הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח כ"ב)‬
‫ְבֹאּנּו'‪,‬‬
‫ִב ָהל לַהֹון ִאיׁש ַרע ָעיִן וְֹלא יֵ ַדע ּכִי ֶח ֶסר י ֶ‬
‫'נ ְ‬
‫קמיע פרסת הסוס הוא עתיק יומין והיו תולים‬
‫'נבהל להון איש רע עין'‪ ,‬זה עפרון שהכניס עין‬
‫אותו על הדלת בפתח הבית מתוך אמונה‬
‫ְבֹאּנּו'‪,‬‬
‫רע בממונו של צדיק‪' .‬ולא ידע כי חסר י ֶ‬
‫שפרסה התלויה מעל דלת הבית מביאה מזל‬ ‫שחסרתו התורה וא"ו‪ .‬הדא הוא דכתיב‬
‫ַחנּו ְּב ֵ‬
‫ַאנ ְ‬
‫וֲ‬ ‫טוב (‪ .)http://he.wiktionary.org/wik‬יש‬ ‫ֶפרֹון‬‫ָהם ֶאל ע ְ‬
‫ַאבר ָ‬‫ִׁש ַמע ְ‬ ‫(בראשית כ"ג ט"ז)‪' :‬וַּי ְ‬
‫שתולים אותה הפוך כדי שהמזל יישפך על‬
‫פרֹן כתיב חסר‬ ‫ְע ְפרֹן'‪ֶ ,‬ע ְ‬ ‫ָהם ל ֶ‬
‫ַאבר ָ‬
‫ִׁשקֹל ְ‬ ‫וַּי ְ‬
‫הבית‪ ,‬ויש שתולים את הפרסה כשקרניה‬
‫ַּסֹחר'"‪.‬‬
‫עֹבר ל ֵ‬
‫ֶסף ֵ‬ ‫מאֹות ֶ‬
‫ׁש ֶקל ּכ ֶ‬ ‫ְּבע ֵ‬
‫וא"ו‪ַ' ,‬אר ַ‬
‫פונות מעלה‪ ,‬כדי שהמזל ייאסף בתוכה‬
‫‪ )http://tihur.co.il‬פרסת‪-‬סוס‪-‬איך‪-‬לתלות‪-‬‬
‫ובמגן אבות לרשב"ץ (אבות פרק א') הביא‪" :‬‬
‫ְ‬ ‫את‪-‬הפרסה)‪.‬‬
‫'וישקול אברהם לעפרן' נכתב חסר (בלי האות‬
‫ׂשּג ִ‬‫ִמ ְ‬ ‫פרֹן שהוא גימטריא "רע עין"‪ ,‬ו"רע‬
‫וא"ו) ֶע ְ‬
‫פרסת הברזל הפכה לנפוצה בימי הביניים‪,‬‬
‫עין" בגימטריא שוה ‪.400‬‬
‫כשברזל היה שיא הטכנולוגיה‪ .‬אנשים‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪44‬‬

‫הברחת יהודים ממרוקו‬
‫מספרו של הסנטור ממרוקו‪ :‬מוחמד רדה בוטייב‬
‫תורגם לעברית על ידי שלמה גנון‬
‫יהודי צעיר רדף אחרינו על אופניו וכשהוא‬
‫הגיע אלינו הוא אמר שעלינו להתחבא כי‬
‫המשטרה מסיירת במקום ומחפשת ציונים‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬לאן ללכת? אני לא בקיא בשטח והוא‬
‫אמר שמאחורי ביתו יש בית קברות ושם‬
‫הסתתרנו בחברת המתים עד עלות השחר‪.‬‬
‫יצאנו מבית העלמין ונכנסנו לבית הקפה‬
‫הראשון שניקרה על דרכינו‪.‬‬
‫את המקומות‪ .‬הופתעתי בשומעי שיחה‬
‫מיד פניתי לשירותים שם קרעתי את‬
‫הרשימות בכפרים שבהרי האטלס‪,‬‬
‫היהודים היו מאוד חשדנים‪ ,‬נזהרים‪,‬‬
‫אם לא היו משוכנעים לגמרי שהצעירים‬
‫העירוניים האלה שאינם מוכרים‪ ,‬מסוגלים‬
‫להובילם לישראל‪ .‬בניגוד להוראות‬
‫הביטחון שקיימות במקרים מסוג זה‬
‫הצעירים שמובילים אותם מגלים את‬
‫זהותם ואף מחויבים להוכיח את יהדותם‪.‬‬
‫בערב חג הפסח היהודי‪ ,‬כשהם בדרך‬
‫לכפר טאורירת בשעה מאוד מוקדמת‪,‬‬
‫כפר קטן אחד על הרי האנטי אטלס‪ ,‬חבר‬
‫שקיבל את המידע שהיהודים חיים בו‪ ,‬הוא‬
‫הבחין בקבוצה של רוכבים שנעמדו לא‬
‫רחוק ממנו‪" .‬האנשים הכחולים הידועים‬
‫של המדבר"‪ ,‬חשב עם עצמו‪ ,‬פתאום‪ ,‬הוא‬
‫ראה שהם ירדו מסוסיהם וקילפו מעליהם‬
‫את 'הג'לבה' {מין בגד עליון שעוטף‬
‫כמעט את כל הגוף} והניחו על ידיהם‬
‫את התפילין‪ ,‬פעולה רגילה לפני תחילת‬
‫המקום תוך עשרה ימים וחבר אחר שלי‪,‬‬
‫תפילת הבוקר והתפללו‪ .‬בתום התפילה‪,‬‬
‫הוא ברכם בברכה היהודית "שלום עליכם"‪.‬‬
‫מיד השתרר שקט והוא הכריז שהוא יהודי‪.‬‬
‫תוך כדי מסירת המידע‪ ,‬הבחנתי באכזבה‬
‫שהתלבשה על פניהם‪ .‬הם היו בטוחים‬
‫אחרי היסוס קל‪ ,‬הם הזמינו אותו לכוס תה‬
‫שהם מתפנים בו בלילה וגם חשבו לעזוב‬
‫עם נענע והוא סירב להם בנימוס בניגוד‬
‫למקובל‪ .‬הוא הסביר להם שהוא בצום‬
‫בהיותו בכור מבין אחיו דבר שמחייב אותו‬
‫ליבי נחמץ ועזבתי אותם אבל‪ ,‬ביציאתי‬
‫לצום בכל ערב חג הפסח וכפי שכתוב‬
‫מהבית‪ ,‬לא האמתי למראה עיניי‪ ,‬כמאה‬
‫בתורת משה‪ .‬מיד חששותיהם נמוגו‬
‫והם הובילו אותו לכפר‪ .‬שם‪ ,‬הוא ראה‬
‫את הנשים עם השיער הבהיר והעיניים‬
‫הכחולות לשות קמח ללא שמרים ומכינות‬
‫מצות בדיוק רב כמו שעשו אבותיהם‬
‫בצאתם ממצרים‪.‬‬
‫עוצרים אותי עם הרשימות? הייתי מסתבך‪.‬‬
‫כל התושבים היהודים בכפרים אלה‪ ,‬פונו‬
‫בשעות הלילה כמו ביציאת מצרים‪ ,‬ללא‬
‫הכנה מוקדמת והכפרים ננטשו על ציודם‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫סיפור אחד מני רבים אודות‬
‫ידוע כי עובדי אלילים הציבו קמיעות בפתח‬
‫הבית זמן רב לפני יציאת מצרים‪ ,‬ויתכן וזה‬
‫הטעם לציווי לעם ישראל לפני מכת בכורות‬
‫לשחוט את השה (ששימש לעבודת אלילים‬
‫במצרים) ולמרוח את דמו על המשקוף שלא‬
‫יבוא המשחית לתוך בתי בני ישראל בנוגפו‬
‫ְע ַבר ה' ִלנְּגֹף ֶאת ִמ ְצ ַריִם‬‫את מצרים ככתוב‪" :‬ו ָ‬
‫ּתי ַה ְּמזּוזֹת‬
‫ׁש ֵ‬
‫ְעל ְ‬ ‫ׁשקֹוף ו ַ‬
‫וְ ָרָאה ֶאת ַהּדָם ַעל ַה ַּמ ְ‬
‫א‬
‫ׁש ִחית לָבֹא‬ ‫ִּתן ַה ַּמ ְ‬
‫תח וְֹלא י ֵ‬ ‫ּופ ַסח ה' ַעל ַה ֶּפ ַ‬ ‫ָ‬
‫ּתיכֶם ִלנְּגֹף" (שמות י"ב כ"ג)‪ .‬אז עדיין‬ ‫ֶאל ָּב ֵ‬
‫חד השליחים‬ ‫ִּתנָה התורה ולא הייתה מזוזה על פתח‬ ‫לא נ ְ‬
‫קיבל עליו משימה‬ ‫הבית‪ ,‬לפיכך נצטוו למרוח מדם השה כדי‬
‫לנסוע למרקש‪ ,‬למלח‪ ,‬עם חבר אחר‪,‬‬ ‫לעקור מליבם של עם ישראל את האמונה‬
‫על מנת לבדוק את הרשימות‪" .‬אנחנו‬ ‫שבכל סמלי העבודה זרה שעבדו המצרים‬
‫חייבים לפעול מיד עם צאת השבת אבל‪,‬‬ ‫(נראה שאחד הסמלים היה פרסת הסוס)‪.‬‬
‫ביום עצמו‪ ,‬ערכנו ביקור על מנת לבחון‬ ‫ורק לאחר קבלת התורה נצטוו לקבוע מזוזה‬
‫בפתח הבית‪ ,‬בה מצוי קלף עליו כתובות שתי‬
‫שהשאירה אותי המום"‪" :‬רצוי שהלילה לא‬ ‫פרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמוע"‬
‫נישן כלל כי הציונים יבואו לרשום אותנו‬ ‫העוסקות באמונה בקב"ה‪ ,‬בבחינת "סּור‬
‫ורצוי שנמתין להם"‪ ,‬אמר אחד לחברו‬ ‫ׂשה טֹוב" (תהלים ל"ד ט"ו)‪ .‬קודם יש‬ ‫ַע ֵ‬
‫ֵמ ָרע ו ֲ‬
‫אבל‪ ,‬איך הוא יכל לדעת שאלתי את‬ ‫להסיר את סמלי העבודה זרה ורק לאחר מכן‬
‫עצמי? מסתבר שהשמועה הלכה מפה‬ ‫לשים את סמל הקדושה (המזוזה)‪ ,‬המבטא‬
‫לאוזן ובסיום הסיבוב‪ ,‬נוכחתי לדעת שכל‬ ‫את האמונה באלוקים‪ .‬ועל גבי ֵּבית המזוזה‬
‫השכונה שמעה עלינו והם‪ ,‬כבר מוכנים‬ ‫נוהגים לכתוב אחד משמותיו של האלוקים‬
‫להתפנות‪.‬משמתינו עלולה להתגלות וזה‬ ‫"ש‪-‬ד‪-‬י"‪ ,‬ויש שנתנו בזה סימן שומר דלתי‬
‫מה שקרה‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫עם רדת החשיכה‪ ,‬חזרנו למלח‪ .‬התחלתי‬ ‫ּׁשּלְבּו בין שני הסמלים‪,‬‬
‫ׁש ִ‬
‫לאחרונה ראיתי מי ֶ‬
‫בכתובת הראשונה שהייתה ברשימה‬ ‫ׂשה לבין סמל פרסת הסוס‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫בין סמל ֲ‬
‫ונכנסתי לבית‪ .‬אחרי שאיחלתי להם שבוע‬ ‫ׂשה‬
‫הח ְמ ָ‬
‫(ראה תמונה) ולענ"ד למרות שסמל ֲ‬
‫טוב‪ ,‬ברכה שמקובלת ונאמרת מיד בצאת‬ ‫הוא רק סמל בלבד בכל אופן הוא מסמל‬
‫השבת‪ ,‬ביקשתי משמונה האנשים שהיו‬ ‫את יד האדם המאמין המושטת לקבל‬
‫נוכחים בחדר המרכזי‪ ,‬לסגור את הדלת‬ ‫השפע מאלוקים או כביכול את יד האלוקים‬
‫כי אני "הציוני" שבא למסור להם מידע‬ ‫המענישה מחד גיסא ומשפיעה שפע טוב‬
‫על הגירתם ולמלא להם את הטפסים‬ ‫מאידך גיסא (ועיין בהרחבה פרק ב' "מה‬
‫הפורמליים‪ .‬איך שסיימתי את העבודה‪,‬‬ ‫ׂשה?")‪ ,‬ואילו פרסת הסוס‬ ‫הח ְמ ָ‬
‫מסמל סמל ֲ‬
‫הודעתי להם שהם יהיו מוכנים לעזוב את‬ ‫תסמל את היפוכו של דבר "כוחי ועוצם‬
‫ידי"‪ ,‬ההיפך מהאמונה באלוקים‪ .‬וכן כתב‬
‫ׁשּועה" (תהלים‬
‫ִת ָ‬
‫"ׁש ֶקר ַהּסּוס ל ְ‬ ‫דוד המלך‪ֶ :‬‬
‫יבוא לחפשם‪.‬‬
‫ׁשר‪.‬‬
‫ׁש ֶקר הן גם אותיות ֶק ֶ‬ ‫ל"ג י"ז)‪ ,‬אותיות ֶ‬
‫כול מה שקשור לאמונה בסוסים הוא שקרי‬
‫ואין בו ממש‪ ,‬הן הסוס עצמו והן הקמיעות‬
‫המשוייכים אליו‪.‬‬
‫את כל רכושם במקומו‪.‬‬
‫איש התרכזו מול דלת היציאה‪ ,‬נעמדו‬
‫בשקט מוחלט והמתינו ליציאתי על מנת‬
‫לרשום אותם למשלוח הבא‪ .‬מאוד פחדתי‬
‫ומחשבתי הייתה נתונה לבריחה מהמקום‪.‬‬
‫אם המשטרה הייתה מרחרחת או שהיו‬
‫לקחתי את רגליי ורצתי כמו מטורף ובזמן‬
‫הזה גם ראיתי את החבר שהתלווה אליי‬
‫שעשה אותו הדבר!‬
‫ׂשה‬
‫ברכת העסק על גבי סמל ַה ֲח ְמ ָ‬
‫סגור בתוך סמל פרסת הסוס‪.‬‬
‫בתמונה קמיע ובו משולבים שני הסמלים‪/‬‬
‫ׂשה‪.‬‬
‫הקמיעות כאחד‪ ,‬פרסת הסוס וסמל ַה ֲח ְמ ָ‬
‫ולא נכון לעשות כן (מהטעם שהובא לעיל)‪.‬‬
‫במקרה (או שלא במקרה?) מעצב הסמל‬
‫המשולב מיקם את פרסת הסוס כאשר החלק‬
‫הסגור פונה כלפי מעלה‪ ,‬ולשם הסמליות נראה‬
‫ׂשה)‬
‫(ה ֲח ְמ ָ‬
‫כי הפרסה מונעת מהיד המושטת ַ‬
‫קבלת השפע מהאלוקים‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫עמוס מחלה מקרבך"‬
‫"והסירותי‬
‫מאת‪ :‬אברהם‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצ' "פאר הקודש"‬

‫ה‬
‫אנשים רבים מתרפאים גם בכוח האמונה‬ ‫חלק מיידע קדמון זה עבר מדור לדור וספיחים‬
‫והתפילה‪.‬‬ ‫ממנו הגיעו גם אלינו‪ .‬חלקים מספיחים אלה‬
‫מופיעים בספרות הקבלית‪ ,‬בתלמוד (מסכת‬ ‫תרבויות הקדומות ניחנו בחושים‬
‫משנת הרמב”ם מביאה את דעתו והמלצתו‬ ‫גיטין‪ ,‬מסכת שבת) בספר הזוהר‪ ,‬בספרי חז”ל‬ ‫בריאים ומפותחים עד למאוד‪ .‬האוויר‬
‫בנושא הרפואי תוך שימת דגש שיש לשלב‬ ‫שונים כגון ספר התרופות של הרמב”ם ועוד‪...‬‬ ‫ומקורות המים היו צלולים והמזון היה אורגני‪.‬‬
‫פנייה לרופא מומחה עם אמונה ותפילה‪.‬‬ ‫אין בכל המקורות הנ”ל משום פסיקה הלכתית‬ ‫עד לתקופת נוח והמבול‪ ,‬אדם ובהמה ניזונו‬
‫באמצעות האנטומיה והפיסיולוגיה‪ ,‬לומד‬ ‫הקשורה לענייני רפואה אלא שאותם רבנים‬ ‫מצמחים בלבד שנאמר בבראשית פרק ב’‬
‫האדם להכיר ולו במעט את גופו הפיזי וכן מה‬ ‫ראו והתנסו בימיהם בתועלת או בסכנה של‬ ‫פסוקים כ”ט‪/‬ל‪“ :‬הנה נתתי לכם את כל עשב‪...‬‬
‫שדרוש כדי לקיים ולהחזיק את גופו במצב‬ ‫אותן תרופות טבעיות ביחס למחלה זו או‬ ‫ואת כל העץ אשר בו פרי עץ‪ ...‬לכם יהיה‬
‫בריאותי טוב‪ :‬תזונה מאוזנת ונכונה‪ ,‬הבנת‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫לאוכלה ולכל חיית הארץ וכל עוף השמים ולכל‬
‫תהליך ומורכבות התזונה‪ ,‬התעמלות וכדו’‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי רבנים אינם רופאים‪.‬‬ ‫רומש על הארץ‪ ...‬את כל ירק עשב לאוכלה‪.”..‬‬
‫“ורפוא יירפא” מכאן שהרשות לרפא ניתנה‬ ‫קרוב לודאי שבשלב זה האדם ובעלי החיים‬
‫לרופאים בלבד‪ .‬כל דבר ועניין הקשור אפילו‬ ‫נהנו מבריאות טובה ואריכות ימים‪ .‬אחרי‬
‫רק למיחושים שונים יש לפנות תחילה לרופא‬ ‫המבול החלה האנושות לצרוך גם בעלי חיים‪,‬‬
‫המטפל‪ .‬לפני נטילת תרופות טבעיות‪ ,‬יש‬ ‫ומאז נתקצרו שנות חייו של האדם‪ ,‬בין השאר‬
‫לברר עם הרופא הממונה אם אין בתרופות‬ ‫גם בגלל הופעתן של מחלות שונות בעולם‪.‬‬
‫אלה כדי להזיק ואם מותר להוסיפן על‬ ‫כפי שכל דבר בעולם מורכב בלשון המדע‬
‫התרופות הקונבנציונאליות‪.‬‬ ‫ממסה וגל (חומר ואנרגיה)‪ ,‬גם האדם המגיח‬
‫לעולם מורכב מגוף (חומר) ונשמה (אנרגיה)‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬קיימת מחלוקת גם בין הרופאים‬ ‫איזון כללי של האדם תלוי בהרמוניה שתשרור‬
‫ביחס לתועלת שיש בתרופות מהטבע‪ .‬יש‬ ‫בין הגוף והנפש המחוברים יחדיו‪ ,‬בבחינת‬
‫המצדדים ויש המתנגדים לשימוש בהן‪.‬‬ ‫“נפש בריאה בגוף בריא”‪.‬‬

‫קורה ורופא לאחר שנואש מניסיונות טיפול‬ ‫עשרת הדורות מאדם הראשון ועד נח היו‬
‫רבים בחולה‪ ,‬יציע או יתיר לו שימוש בתרופות‬ ‫בקיאים בידע בוטני והשכילו להבחין בין‬
‫טבעיות או בתרופות סבתא‪ ,‬כמובן אם החולה‬ ‫התועלת והסכנה הטמונות בכל צמח וצמח‬
‫מאמין שתרופות אלו עשויות להועיל למחלתו‪.‬‬ ‫וניצלו יידע זה לשימוש יום יומי‪ .‬כפי הנראה‪,‬‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪46‬‬
 ‫ופירות ודלת שומנים מן החי‪.‬‬ ‫סבתא ומסיים בהצעות כלליות לשמירה על‬ ‫אם שואפים לאיזון כללי‪ ,‬על האדם לדאוג‬
‫בריאות תקינה‪.‬‬ ‫לספק גם מזון רוחני לנשמתו‪ :‬עיסוק בנתינה‬
‫על כל פנים בכל הנוגע ללב‪ ,‬ממליצים גם כאן‬ ‫לזולת‪ ,‬קבלת והענקת אהבה‪ ,‬שמחת חיים‪,‬‬
‫להגיע לרופא המטפל‪ ,‬או אפילו לחדר מיון‬ ‫חשיבה חיובית‪ ,‬למידה‪ ,‬וכד’‪ .‬אין גוף מגיע‬
‫במקרים של לחץ בחזה‪ ,‬קוצר נשימה חריף‪,‬‬ ‫לבריאות טובה אם הנפש פגומה‪.‬‬
‫דפיקות לב המלוות בסחרחורות‪ ,‬בחילות‪,‬‬
‫הקאות‪ ,‬כאבי ראש עזים וחולשה כללית‪.‬‬ ‫הרמוניה בין גוף לנפש היא בהישג יד‪ .‬לא‬
‫במקרים אלה אין ליטול שום תרופות צמחיות‬ ‫בכדי אמרה התורה “לא על הלחם לבדו יחיה‬
‫לפני בדיקת הרופא‪.‬‬ ‫האדם” (דברים ח’‪-‬ג’)‪.‬‬
‫מומלץ שלא לשהות בכורסא מול טלוויזיה‬ ‫בספר "והסירותי מחלה מקרבך" מפורטות‬
‫בכל יום לשעות רבות‪.‬‬ ‫המחלות‪ ,‬סיבותיהן (אם הסיבה ידועה) ואת‬
‫להימנע ממזון מעובד וממזון עתיר כולסטרול‪.‬‬ ‫הטיפול הטבעי בהן‪ ,‬הלקוח מתוך המקורות‬
‫להוריד עודף משקל‪.‬‬
‫מוצרי חלב לצרוך רק עד ‪ %5‬שומן ופחות‪.‬‬
‫הלב‬ ‫ביהדות‪ ,‬מקורות של מומחים לרפואה‬
‫אלטרנטיבית ומקור לא מבוטל הקרוי‬
‫בפינו “תרופות סבתא” ועוד‪ ,...‬לצד הטיפול‬
‫הלב הינו שריר שאינו פועל לפי רצונו של‬ ‫האלטרנטיבי גם רשימת ויטמינים שעשויים‬
‫לא להיכנס למצבי לחץ ולשמור על רגיעה‬
‫האדם‪ .‬הוא הכוח שמניע את מחזור הדם לכל‬ ‫למנוע את הופעת הבעיה הרפואית או לסייע‬
‫באמצעות תרגילי הרפיה‪.‬‬
‫חלקי הגוף באמצעות עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‪.‬‬ ‫בריפוייה המהיר וכן רשימת מיצים טבעיים‪.‬‬
‫לשתות מים בכמות מספקת‪ .‬לצרוך ויטמינים‬ ‫גודלו כגודל אגרוף קמוץ והוא עטוף בקרום‪.‬‬ ‫ליד השימוש בויטמינים‪ ,‬נמצא נגיעה קלה‬
‫‪.B6, B12, C, E‬‬ ‫מחיצה מחלקת אותו לשניים‪ :‬הלב הימני‬ ‫באבני החושן ותפקידן בבריאות הגוף והנפש‪.‬‬
‫והלב השמאלי‪ ,‬כשכל חלק בנוי מפרוזדור‬
‫לצרוך סיבים להורדת רמת הכולסטרול‪:‬‬ ‫וחדר‪ .‬הוא שוקל כ‪ 300-‬גרם והוא ממוקם‬ ‫חלק ניכר מבעיותיו הבריאותיות של האדם‪,‬‬
‫שיבולת שועל‪ ,‬גריסים‪ ,‬קטניות‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬ ‫מאחורי עצם החזה‪ .‬הוא פועם בין ‪ 60‬ל‪85-‬‬ ‫מקורן בצורת ההזנה היום‪-‬יומית שלו‪ .‬חכמים‬
‫שקדים‪ ,‬טחינה‪ ,‬אגוזים‪ ,‬שמן זית‪ ,‬שמן קנולה‪,‬‬ ‫פעימות בדקה‪.‬‬ ‫קבעו שכל סוגי המזונות יכולים להועיל לאדם‬
‫דגים עשירים באומגה‪ ,3-‬כגון בקלה‪ ,‬טונה‪,‬‬ ‫בעיות לב יכולות להיגרם מסיבות רבות‪ :‬מום‬ ‫במידה והוא צורך אותם בצורה מבוקרת‪ ,‬אך‬
‫סרדינים‪ ,‬סלמון‪ ,‬מקרל‪.‬‬ ‫לב מלידה‪ ,‬איושה‪ ,‬בעיות במסתמים‪ ,‬חסימות‬ ‫הם יכולים להזיק לבריאותו במידה ויפריז‬
‫בכלי הדם המובילים ללב‪ ,‬סוכרת‪ ,‬טרשת‬ ‫בצריכתם‪ .‬אפילו צריכת ירקות שכביכול אינה‬
‫לאכול ירקות עליים ירוקים‪ ,‬זרעי פשתן‬
‫עורקים‪ ,‬הפרעות בפעימות הלב‪ ,‬דלקות‬ ‫מזיקה‪ ,‬אם נפריז בה‪ ,‬היא תגרום ליצירת‬
‫טחונים‪.‬‬
‫באזורי לב שונים‪ ,‬עודף משקל‪ ,‬מתח נפשי‪,‬‬ ‫גזים בגוף‪ ,‬דבר לא נעים כלל‪ .‬או צריכת‬
‫שתיית כוסית יין בארוחה המרכזית‪ ,‬תורמת‬ ‫בעיות בשריר הלב‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬גידולים‪,‬‬ ‫אלכוהול שהוא מופק מהצומח‪ ,‬אדם שיפריז‬
‫להורדת הכולסטרול הרע‪.‬‬ ‫רמת שומנים גבוהה בדם‪ ,‬עישון‪.‬‬ ‫בצריכתו יאבד את האני האמיתי שלו‪.‬‬
‫בל נשכח כי כפי שאבק‪ ,‬אבקת צמחים ועצים‬
‫מעט שתיית תה ירוק ואפילו תה רגיל מספקת‬ ‫אזהרה! אין להתחיל טיפול תרופתי‬ ‫עלולים לגרום לאדם לפתח אלרגיות אליהם‪,‬‬
‫לגוף נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הלב‪.‬‬ ‫אלטרנטיבי לרפואה הקונבנציונאלית לפני‬ ‫כך קיימת רגישות רבה אצל אנשים המגיבים‬
‫הלב עלול להיחלש גם מתזונה לקויה שגורמת‬ ‫שמאבחנים את סוג הבעיה בלב וגם אז‬ ‫באלרגיה למזונות ופירות מסוימים‪.‬‬
‫לדם לא נקי‪.‬‬ ‫יש להיוועץ ברופא קרדיולוג‪ ,‬אם תרופה‬
‫אלטרנטיבית לא עלולה להזיק‪.‬‬ ‫מעניין לדעת שחוקרי מחלות אלרגיות כמו‬
‫לדופק מהיר‪ :‬חליטה מצמח אלף עלים‪,‬‬ ‫ד”ר אדגר קייסי מצאו במחקרים חוזרים‬
‫לשתות כוס לפני השינה‪.‬‬ ‫תרופות מערביות‪:‬‬ ‫ונשנים קשר יציב בין אכילת מזונות מסוימים‪,‬‬
‫כיום‪ ,‬עם התקדמות שיטות האבחון‪ :‬אק”ג‪,‬‬ ‫לתופעות אלרגיות לאותם מזונות וכן התאמה‬
‫תערובת צמחים אנג’ליקה‪ ,‬קוהוש שחור‪,‬‬ ‫רבה בין אלרגיות למאכלים לבין מחלות נפש‬
‫צנתור‪ ,‬בדיקה במאמץ פיזי‪ ,‬מדידות לחץ דם‬
‫פלפלת‪ ,‬חותם זהב‪ ,‬כוס ליום‪.‬‬ ‫מסוימות‪ .‬על האדם להימנע מלהיהפך עבד‬
‫וכד’‪ ,‬חל שיפור עצום בדרכי הטיפול במחלות‬
‫תערובת פיגם‪ ,‬גרגרנית‪ ,‬חילבה‪ ,‬וורבנה ‪-‬‬ ‫לב‪.‬‬ ‫לתזונתו‪ ,‬ולא‪ ,‬הוא יהפוך בקלות למה שהוא‬
‫כוס ליום‪.‬‬ ‫אוכל‪ ,‬על כך אמר החכם מכל אדם‪“ :‬מצאת‬
‫לאחר שהרופא איבחן את סוג הבעיה‬ ‫דבש אכול דייך ולא תקיאהו” (משלי כ”ה–‬
‫לחולשת הלב‪ :‬לאכול בוטנים‪ ,‬אפונה‪ ,‬פולי‬ ‫הקשורה ללב‪ ,‬הוא רושם תרופות מתאימות‬ ‫ט”ז)‪.‬‬
‫סויה‪ ,‬אגוזי מלך‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬ובשעת הצורך גם מפנה את החולה‬
‫לצנתור או אף לניתוח מעקפים‪.‬‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪ ,‬המחשבה‬
‫חליטה של קוהוש שחור‪ ,‬ולריאן‪ ,‬פלפלת –‬
‫היא החלק הרוחני שאדם חייב לשלב בחייו‬
‫לגימה כל שעתיים‪.‬‬
‫אנשים רבים חבים את חייהם לרפואה‬ ‫היומיומיים‪ ,‬היא המזון הרוחני שחייב הוא‬
‫לחיזוק שרירי הלב‪ :‬כל יום ‪ 15‬טיפות מצמח‬ ‫המודרנית הכוללת החלפת מסתמים‪ ,‬שחרור‬ ‫לתת לעצמו לצד המזון החומרי‪ .‬איזון בין‬
‫סחוט דמומית‬ ‫סתימות שונות ואף ניתוח להשתלת לב‬ ‫המזון החומרי והרוחני מסייע בתהליך חיובי‬
‫מתורם‪ ,‬או כפי שזה יתחיל להתבצע בארץ‪,‬‬ ‫של חילוף החומרים בגוף האדם‪.‬‬
‫חליטה מצמח ג’ינסינג סיברי או ג’נסינג‬ ‫התקנת לב מלאכותי למקרים החריגים‬
‫קוריאני טובה לחיזוק הלב‪.‬‬ ‫המצדיקים התערבות כירורגית מסוג זה‪.‬‬ ‫בעיות תזונה נראות לנו פרוזאיות לעומת‬
‫נושאים אחרים בחיים כמו‪ :‬נישואין‪ ,‬אהבה‪,‬‬
‫לחץ בחזה‪ :‬חליטה של עוזרר אדום‪.‬‬
‫הרופא המומחה יודע גם לכוון את החולה‬ ‫עבודה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬גידול ילדים וכד’‪ .‬אם לא נזין‬
‫בלילה‪ ,‬להרים רגליים במיטה כדי להמריץ‬ ‫לדיאטה מתאימה ולתרגילי התעמלות‬ ‫את עצמנו במזון מבוקר ומאוזן‪ ,‬עלולים חס‬
‫את זרימת הדם‪.‬‬ ‫תואמים לכל חולה‪ .‬הרופא ממליץ להפסיק‬ ‫וחלילה לחלות‪ ,‬וכשאדם חולה הוא יניח את‬
‫לעשן‪.‬‬ ‫כל הנושאים בצד כדי להבריא‪.‬‬
‫לא לקום מהשולחן מיד אחרי הארוחה‪ ,‬אלא‬
‫לנוח בישיבה כחצי שעה‪.‬‬ ‫תרופות מהטבע‪:‬‬ ‫אמר הפילוסוף הגרמני לודויג פויאריבך‬
‫לא להיחשף לרוחות חזקות ולקור עז‪.‬‬ ‫ההמלצות מתמקדות בעיקר בצמחים טבעיים‬ ‫(‪“ :)1804-1872‬האדם הינו מה שהוא אוכל”‪.‬‬
‫ובמוצריהם שיש בהם כדי לספק אספקה‬ ‫הייתי מוסיף גם מה שהוא שותה‪ .‬הספר נוגע‬
‫אי‪-‬ספיקת לב‪ :‬תערובת של צמחים שושנת‬ ‫סדירה של חמצן וחומרי מזון מחזקי‪-‬לב‪,‬‬ ‫בחלקו הארי הן בסימפטומים והן בסיבות של‬
‫העמקים‪ ,‬חצב מצוי והרדוף הנחלים‪.‬‬ ‫מוריד רמת שומנים גבוהה בדם‪ .‬כמו ברפואה‬ ‫המחלות על‪-‬פי הרפואה הקונבנציונאלית‬
‫הקונבנציונאלית‪ ,‬גם הרפואה האלטרנטיבית‬ ‫ומפרט את הטיפול האלטרנטיבי הכולל טיפול‬
‫סיום המאמר בעמוד ‪56‬‬ ‫ממליצה על פעילות גופנית מבוקרת‪ ,‬על‬ ‫בצמחים (כולל פירות וירקות) בויטמינים‪,‬‬
‫הפסקת עישון ועל דיאטה עתירת ירקות‬ ‫מינרלים שונים (כולל אבני חושן)‪ ,‬בתרופות‬

‫‪47‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫״הם יכלו לקבל עליהם את חציית הגבול‬
‫הים הנרגש והלילות האפלים הדוממים‪,‬‬
‫בכל אלה עמדו לא גיבורים אפופי תהילה‬
‫כי אם עמך ישראל גברים‪ ,‬נשים וטף‪".‬‬

‫טבועי "אגוז" מובלים לקבורה ממלכתית בהר‪-‬הרצל‪ .‬דצמבר ‪1992‬‬

‫הספינה "אגוז" ונסיבות טביעתה‬

‫מאת‪ :‬מאיר קנפו‬
‫© כל הזכויות שמורות‬

‫השלטון‪ ,‬ניסתה לפרוץ אפיקי עלייה חדשים‪.‬‬
‫"המסגרת" מצאה שותפים נאמנים בפעילים‬
‫המקומיים בקרב יהודי מרוקו‪ ,‬הרחיבה את‬
‫גיוס החברים‪ ,‬והתארגנה למשימות של‬
‫ההגנה העצמית‪.‬‬
‫קשה למוראל היהודי‪ ,‬והייתה דאגה אמיתית‬
‫נשלחו אז חברים‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬לאימונים‬
‫מחוץ למרוקו‪ .‬צברנו נשק‪ ,‬שהושג בדרכים‬
‫שונות והוסתר "בסליקים"‪ ,‬ולא היינו מהססים‬
‫להשתמש בו בעת הצורך נגד פורעים‪ ,‬אך‬
‫לעולם לא נגד כוחות הביטחון‪.‬‬
‫גיניאה‪ ,‬סקו טורה‪ ,‬ושל נשיא קונגו פטריס‬
‫בשנת ‪ 1960‬התפתחה המגמה להגיע למצב‬
‫שבו ניתן יהיה להפעיל אמצעי שיט עצמאיים‪,‬‬
‫ולא לסמוך רק על ספינות המבריחים‪ .‬פרט‬
‫לחשש מפני הלשנות היו ספינות המבריחים‬
‫קטנות‪ ,‬וקצב הבריחה היה איטי‪ .‬לעומת‬
‫זאת היה סיכוי‪ ,‬שאם תפעיל "המסגרת"‬
‫בכוחות עצמה ספינה בגודל בינוני‪ ,‬אפשר‬
‫יהיה להבריח בלילה אחד מספר רב יותר של‬
‫יהודים מאשר בכמה לילות של הברחה‪.‬‬
‫ביקר בקהיר‪ ,‬וראש הממשלה‪ ,‬עבדאללה‬
‫נתמניתי כמפקד חוליות החוף גם של מבצעי‬
‫הספינה "אגוז"‪ ,‬ועל פי הוראתו של יוסף רגב‬
‫רכשתי בקזבלנקה סירת הצלה מעודפי הצבא‬
‫האמריקאי‪ .‬הייתה זו סירת גומי מתקפלת‪,‬‬
‫שנּופחה בעזרת בלוני גז‪ .‬על פי עצת מומחים‬
‫חייבת הייתה "אגוז" לנפח סירת ההצלה לפני‬
‫כל הפלגה‪ ,‬ולגרור אותה אחריה עד גיברלטר‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1960‬בוצעה ההפלגה הראשונה‬
‫של "אגוז" על ידי חוליות החוף‪ .‬באחת‬
‫מההפלגות הראשונות השתתפה חוליה‬
‫למשבר רציני גם בנושא העלייה‪ .‬שלטונות‬
‫מרוקו החלו לעצור פעילים מקומיים רבים‬
‫שלנו‪ ,‬והוגבר הפיקוח על המוסדות היהודים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הוגברו המשמרות בדרכים‪ ,‬והפיקוח‬
‫בגבולות התהדק‪ .‬כל הפעולות הללו היוו מכה‬
‫לגורל הקהילה‪ ,‬אם כי בכל אותה העת‬
‫נמשכה ההברחה דרך טנג׳יר ‪ -‬בלי תעודות‪,‬‬
‫ודרך סיאוטה ‪ -‬עם תעודות‪.‬‬
‫במרוקו היו באותה עת ביקורים של נשיא‬
‫לומומבה‪ ,‬וכל ביקור כזה היה מלּווה‬
‫בהתנכלויות מחודשות ליהודים‪ .‬מצב זה‬
‫חייב אותנו להקדיש יתר תשומת לב לנושא‬
‫ההתגוננות‪ .‬בעיתונות המקומית פורסמו‬
‫מאמרי הסתה‪ ,‬שבהם הוצגה הציונות כ"מעשה‬
‫פשע"‪ ,‬ויהודים שניסו לברוח ממרוקו הוצגו‬
‫כמי שפוגעים בביטחון המדינה‪ .‬בזירה הבין‬
‫ערבית קיבלה "האוריינטציה הנאצריסטית"‬
‫של מרוקו תאוצה נוספת‪ .‬הנסיך‪ ,‬מולאי חסן‪,‬‬
‫איברהים‪ ,‬ערך גם הוא ביקור רשמי במצרים‪,‬‬
‫והמלך החליט להזמין לקזבלנקה את הכינוס‬
‫הבא של שרי החוץ הערביים‪ .‬גם המצב‬
‫הכלכלי והפנימי החמּור הגביר את מצוקתם‬
‫של יהודי מרוקו‪ ,‬וחייב את "המסגרת" למצוא‬
‫פתרונות מהירים למצוקה זו‪.‬‬
‫זו הייתה האווירה במרוקו כאשר "המסגרת"‬
‫החליטה להתבסס בה‪ ,‬ותוך הכרת האילוצים‬
‫השוררים במדינה ועקיפת ההגבלות שהטיל‬
‫ב‬
‫פגישותיי עם יהודים במרוקו‪,‬‬
‫ובהופעותיי בארץ בפני תלמידים ומורים‪ ,‬אני‬
‫נשאל על הסיבות שגרמו לנו להפעיל מבריחים‬
‫ואת הספינה "אגוז" בתנאים כה מסוכנים‪,‬‬
‫ולכן מחובתי לתאר את האווירה ששררה‬
‫אז במרוקו‪ ,‬שאינה מוכרת אף ליהודי מרוקו‬
‫שחיים שם כיום (מאיר קנפו היה‪ ,‬בתקופה זו‪,‬‬
‫מפקד חוליות החוף של "המסגרת")‪.‬‬
‫הייתה זו תקופה שבה העניק הסולטן מוחמד‬
‫החמישי למדינות ערב הרדיקליות עדיפות‬
‫ראשונה במדיניותו‪ ,‬ויחסו של מלך מרוקו‬
‫ליהודי ארצו היה פועל יוצא של מדיניותו‬
‫הפרו־ערבית‪ .‬ככל שקשריו של המלך עם‬
‫מדינות ערב התהדקו כך הוחמר מצבם של‬
‫יהודי מרוקו‪.‬‬
‫האות לשינוי אפשרי במדיניותה הבין־ערבית‬
‫של מרוקו ניתן על ידי מפלגת האיסתיקלל‪,‬‬
‫בראשותו של עלאל־אל־פאסי‪ .‬משלחת‬
‫בראשותו יצאה לקהיר‪ ,‬לביקור רשמי‪ ,‬ונועדה‬
‫עם גמאל עבדול נאצר‪ ,‬ועם שובו למרוקו‬
‫הוא תמך בהצטרפות מרוקו לליגה הערבית‬
‫ובזירוז תהליך ה"ערביזציה" של המנגנון‬
‫הממשלתי‪ .‬בסופו של דבר הצטרפה מרוקו‬
‫לליגה הערבית‪ ,‬והתחייבה לכבד את כל‬
‫ההחלטות האנטי־ישראליות שהתקבלו על‬
‫ידי ארגון זה‪.‬‬
‫המעבר המהיר לקו לאומני קשוח הביא‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪48‬‬

‫דגם משוחזר במדוייק של ספינת "אגוז"‪-‬יצירת האמן אברהם כהן (אשדוד)‬
‫ואסמן לחיים בן שטרית את כיוון הנסיעה‪.‬‬
‫עשיתי כך כמה פעמים עד הירידה לשפלת‬
‫החוף‪ ,‬שם השלג נעלם ומזג האוויר היה יותר‬
‫נעים‪.‬‬
‫על ידי אנשי "גונן"‪ ,‬ונקבע שבכל עשר דקות‬
‫כלי הרכב של חוליית החוף הגיעו לגשר‬
‫בשעה שנקבעה‪ ,‬ולפי התכנית ירדו מהם‬
‫חברי החוליה והנהגים המשיכו ליער‪ ,‬במרחק‬
‫של כשלושה קילומטרים משם‪ ,‬כדי להסתירם‪.‬‬
‫השארתי מתחת לגשר בחור אחד בתצפית‪,‬‬
‫והלכתי עם יתר חברי החוליה בערוץ הוואדי‬
‫עד לחוף‪ ,‬סרקתי את השטח ונוכחתי לדעת‬
‫שאין שם נפש חיה‪ .‬השארתי במקום בחור‬
‫אחד לתצפית ולאבטחה וחזרתי לעבר‬
‫הגשר‪ ,‬שמתחתיו התמקמתי עם אנשיי‪ .‬אנשי‬
‫החוליה חבשו כובע גרב להסתרת זהותם‬
‫מפני העולים‪.‬‬
‫היה מאוד קר באותו הלילה‪ ,‬אך תוך פרקי זמן‬
‫קצובים ועל פי לוח זמנים מדוקדק‪ ,‬הגיעו בזו‬
‫אחר זו מכוניות העולים‪ .‬בחיפוי אנשי חוליות‬
‫החוף ובעזרתם ירדו המשפחות מן המכוניות‬
‫ורוכזו‪ ,‬לפי סדר הגעתן‪ ,‬מתחת לגשר‪ .‬מסרתי‬
‫לעולים הוראות אחרונות וארגנתי אותם‬
‫לקראת תזוזה‪ .‬כולם נצטוו‬
‫לשמור על שקט מוחלט‪ ,‬ועד‬
‫לעלייה לספינה בלב ים נאסר‬
‫עליהם לדבר‪ ,‬לעשן או להדליק‬
‫פנס‪ .‬תוך סדר מופתי צעדו‬
‫העולים לתוך ערוץ הוואדי‪ .‬הם‬
‫היו נרגשים מאוד‪ ,‬אך שמרו‬
‫כלפי חוץ על איפוק‪ .‬הם ידעו כי‬
‫הם נמצאים בידיהם הנאמנות‬
‫של "הציונים"‪.‬‬
‫חברי חוליות החוף ומפקדם‬
‫שצברו ניסיון רב במבצעים‬
‫אלה‪ ,‬פעלו במהירות ובזריזות‬
‫מפתיעה‪ :‬הם חילקו לתינוקות‬
‫בקבוקי חלב ולילדים ‪ -‬סוכריות‪,‬‬
‫וכן כדורי הרגעה למבוגרים‬
‫שנזקקו לכך‪ .‬בראש השיירה‬ ‫‪ 44‬המעפילים‬
‫צעדו שני גששים מהחוליה ‪-‬‬
‫אחד מהם היה מישל פריינטה‬
‫‪ -‬ואחריהם הלכו יוסף ושני אורחיו‪ .‬החלפתי‬
‫את מקומי מידי פעם‪ ,‬וחיים בן שטרית שימש‬
‫כמאסף ודאג שאף אחד לא יישאר מאחור‪.‬‬
‫מעת לעת נעצרה השיירה‪ ,‬כדי לבדוק מעבר‬
‫בטוח יותר ולא להיתקע בסלעים שבוואדי‪.‬‬
‫האמהות צעדו כשהן חובקות בזרועותיהן‬
‫את ילדיהן המכוסים בשמיכות‪ ,‬וילדיו של דוד‬
‫דדון אחזו בידי אביהם‪ ,‬כפי שעשו כל הילדים‬
‫בשיירה‪ .‬דוד אלקובי‪ ,‬נער בן שלוש־עשרה‪,‬‬
‫‪49‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫מהעיר פז‪ ,‬שהורכבה מארבע חברות וארבעה‬
‫חברים‪ ,‬באחריותו של מישל פריינטה‪,‬‬
‫בתיאום עם מפקד "גונן"‪ ,‬יוסף רגב ובפיקוח‬
‫חוליות החוף‪ .‬בחוליה היו‪ :‬סולנג׳ בנעים‪ ,‬סוזן‬
‫שקורי‪ ,‬דולי צרפתי )בורוש( ורחל פריינטה )‬
‫אסולין(‪ ,‬שלמה צרפתי‪ ,‬צ'רלי אּביסירה‪ ,‬אלי‬
‫לוי ופליקס מונסונגו‪.‬‬
‫באותם הימים גברה במרוקו המתיחות‪ .‬מלך‬
‫מרוקו זימן את "ועידת קזבלנקה" שהתקיימה‬
‫ב־ ‪ 3.1.1961‬ועסקה ב"משבר קונגו"‪ ,‬שבה‬
‫השתתף בין השאר‪ ,‬גמאל עבדול נאצר‪ ,‬נשיא‬
‫קע"ם‪ .‬פרט לקו האנטי־מערבי שננקט בוועידה‬
‫זו‪ ,‬היא שימשה בימה להסתה פרועה נגד‬
‫ישראל ונגד פעילותה ביבשת אפריקה‪ .‬מלך‬
‫מרוקו דיבר על נחישותה של מרוקו להשתתף‬
‫בשחרור פלסטין "מידֵי הכובש הציוני"‪ ,‬ונאומו‬
‫בבוקרו של יום שלישי‪ ,‬ה־ ‪ 10‬בינואר ‪, 1961‬‬ ‫של נאצר נגד ישראל היה ארסי ביותר‪ .‬ביקורו‬
‫הוצאו העולים מהבתים על ידי צעירי ה"בלט"‬ ‫של נאצר בקזבלנקה גרם לתסיסה אנטי־‬
‫בעזרת מוניות והובאו למקומות המפגש‬ ‫יהודית חריפה בכל מרוקו‪.‬‬
‫בקזבלנקה‪ .‬מקומות אלה היו מאובטחים‬
‫פרק טראגי במבצע ההעפלה מהווה טביעתה‬
‫תצא מכונית מקזבלנקה עם נהגי שלוחת‬ ‫של הספינה "אגוז"‪ ,‬על מ"ד מעפיליה )‬
‫"המקהלה"‪ .‬הכל התנהל בסדר מופתי‪.‬‬ ‫כולל נציג "המסגרת"‪ ,‬חיים צרפתי(‪ ,‬בדרכה‬
‫לגיברלטר‪" .‬אגוז" הצליחה לבצע י"ב הפלגות‬
‫דקות מעטות לפני שמכונית העולים האחרונה‬ ‫בתנאי מחתרת גמורים‪ ,‬ולהוציא יהודים מחוף‬
‫נעה מקזבלנקה יצאו לדרך שתי מכוניות של‬ ‫מרוקו לדרכים החופשיות‪ ,‬המובילות אל ארץ‬
‫חברי "חוליות החוף" בפיקודי‪ ,‬כדי לאבטח‬ ‫ישראל‪ .‬בהפלגה הי"ג נטרפה הספינה "אגוז"‬
‫את הדרך לאלחוסיימה ואת אזור הפעולה‪,‬‬ ‫בים על מ"ד הנשמות הטהורות שהיו בתוכה‪.‬‬
‫ולדאוג להשטת העולים מהחוף ל"אגוז"‪.‬‬
‫אחריהם יצאה מכונית שבה היה יוסף רגב‪,‬‬ ‫ההתארגנות לפני ההפלגה‬
‫מפקד "גונן"‪ ,‬ואתו שני אורחים‪ .‬מזג האוויר‬ ‫האחרונה של "אגוז"‬
‫בדרך היה בהיר וחמים‪ ,‬על כן רבה הייתה‬ ‫יש לציין‪ ,‬שבכל אותם ימים שבהם שהה‬
‫התקווה ש"אגוז" תגיע ליעדה ללא כל תקלה‪,‬‬ ‫השליט המצרי במרוקו‪ ,‬לא נפסקו פעולות‬
‫והפעם לא יהיה צורך בביטול המבצע‪.‬‬ ‫העלייה ולו ליום אחד‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ ,‬זרם‬
‫המכוניות של חוליות החוף התעכבו בפארדור־‬ ‫העולים אף גבר במידת מה‪.‬‬
‫דה־קטמה‪ ,‬על מנת לאפשר לי להתקשר‬
‫הביתה‪ ,‬לקזבלנקה‪ ,‬ולשמוע מאשתי רחל ‪-‬‬ ‫בשעה ‪ 02:00‬בלילה‪ ,‬שעות לפני בואו של‬
‫לפי הקוד שנקבע מראש ‪" -‬האם לילד ירד‬ ‫נאצר‪ ,‬נודע לנו שהדרכים המאפשרות יציאה‬
‫החום‪ ",‬כלומר‪ ,‬האם ממשיכים בדרך‪ .‬זה היה‬ ‫מקזבלנקה נסגרו על ידי המשטרה‪ ,‬ואי־אפשר‬
‫הסיכום עם אלכס‪ ,‬ובאותו יום אכן "הילד‬ ‫להוציא נערים שציפו לעלייתם‪ .‬בשעה ‪03:00‬‬
‫קיימנו ישיבה דחופה‪ ,‬והוחלט‬
‫לִפנות ליהודי בעל חנות‪ ,‬שבה‬
‫נמכרו תלבושות לצופים‪ .‬כך‬
‫יצאו הילדים לדרך‪ ,‬במסווה של‬
‫קבוצת צופים‪ ,‬והקהל שחיכה‬
‫ברחוב באותו בוקר להופעתו של‬
‫נאצר מחא להם כפיים‪ ,‬בחושבו‬
‫שאלה הם צופים הצועדים כדי‬
‫לחלוק כבוד לאורח הרם‪ .‬כך‬
‫עזבו הנערים והנערות במבצע‬
‫שנקרא "מנוס"‪.‬‬
‫כל זה היה לפני המבצע החדש‬
‫של "אגוז"‪ .‬חיכינו להזדמנות‬
‫הקרובה שבה יהיו תנאי הים‬
‫ומזג האוויר מתאימים לעוד‬
‫הפלגה של הספינה הזו‪.‬‬
‫ספינת "אגוז" רגעים ספורים לפני הפלגתה ה‪ 13-‬והאחרונה‪ ,‬בה טבעו‬
‫הדרך להפלגה האחרונה‬
‫המבצע נקבע ללילה שבין‬
‫לא סבל מחום"‪ ,‬והמכוניות המשיכו במסען‬ ‫ה־ ‪ 10‬ל־ ‪ 11‬בינואר ‪ . 1961‬יומיים לפני כן‬
‫בהרי הריף‪ ,‬תוך השגחה על השיירה‪ .‬הכביש‬ ‫נקבעה רשימת העולים‪ ,‬והיא כללה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫היה צר ומתפתל‪ ,‬עלה וירד חליפות‪ .‬בקטע‬ ‫כמה משפחות אשר שלוש או ארבע פעמים‬
‫הררי זה ירד שלג‪ ,‬אך לא בגובה שיכול היה‬ ‫נאלצו לעשות את הדרך הארוכה והקשה שבין‬
‫לחסום את כלי הרכב‪ ,‬כמו בפעמים קודמות‪.‬‬ ‫קזבלנקה לאלחוסיימה ולחזור‪ ,‬אם בגלל תנאי‬
‫תהום עמוקה הייתה פעורה משני צדי הדרך‪,‬‬ ‫מזג אוויר גרועים ‪ -‬שלגים ודרכים חסומות‪,‬‬
‫ובמדרונים התלולים והמושלגים בצבצו כמה‬ ‫ים סוער ‪ -‬או אם בגלל תנועה חשודה באזור‬
‫עצי אשוח‪ .‬ערפל כבד כיסה את האזור‪ ,‬והיה‬ ‫הפעולה‪ ,‬שהיה מוכר גם למבריחים וגם‬
‫צורך שארד מהרכב המוביל‪ ,‬אלך קדימה‬ ‫לשומרי הגבול‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫בן דיוואן‪ ,‬ובשעה ‪ 08:00‬בבוקר הגענו‬
‫לקזבלנקה‪.‬‬
‫אסון בלתי מוסבר‬
‫הלכתי לחטוף תנומה קלה בביתי‪ ,‬ובסביבות‬
‫למטה‪ ,‬ושם‬
‫ֶ‬ ‫השעה ‪ 12:00‬נקראתי בדחיפות‬
‫הודיעו לי ש"אגוז" טבעה וכנראה אין ניצולים‪,‬‬
‫ושגם חיים צרפתי בין הנעדרים‪.‬‬
‫אלכס גתמון‪ ,‬מפקד "המסגרת"‪ ,‬לא השתתף‬
‫הפעם במבצע‪ .‬לפעמים הוא היה על החוף‬
‫ולפעמים ישב בבית וחיכה לדיווח‪ .‬הפעם‬
‫ישב אלכס גתמון בבית‪ ,‬בשדרת רחאל־אל־‬
‫מסקיני‪ ,‬וחיכה‪ ,‬עת נכנס האלחוטן ואמר‪:‬‬
‫"אני מצטער להודיע לך‪ ,‬קרה אסון‪ :‬׳אגוז׳‬
‫טבעה על ארבעים וארבעה נוסעיה‪ ".‬אחרי‬
‫שהאלחוטן נכנס ודיבר הייתה דממה בדירה‬
‫הקטנה בקזבלנקה‪.‬‬
‫“יש רגעים שאי־אפשר לתאר אותם‪ ",‬אומרת‬
‫כרמית‪ ,‬אשתו של אלכס‪ ,‬שנכחה במקום‪.‬‬
‫לדבריה אלכס החוויר‪ ,‬אך כשהביטה בו ראתה‬
‫שהוא לא מאבד את השליטה על תגובותיו‪.‬‬
‫כמו תמיד‪ ,‬ברגעי משבר הוא היה רגוע‪.‬‬
‫מוסיפה כרמית‪" :‬הסתכלתי גם על האלחוטן‪,‬‬
‫׳באבט׳ (צבי ניצן)‪ .‬הוא היה איש תרבות‪,‬‬
‫ישראלי‪ ,‬בסוף שנות העשרים‪ ,‬עם שפם עבה‬
‫וקרחת מוקדמת‪ .‬ואחרי ההודעה עמדו שני‬
‫הגברים הללו זה מול זה‪ .‬׳היו גלים גבוהים?'‬
‫שאל אלכס‪ .‬׳לא‪ ',‬ענה האלחוטן‪ .‬׳אבל איך זה‬
‫קרה?' שאל אלכס‪ .‬כרמית מסיימת‪" :‬איך זה‬
‫קרה? עד היום אין לזה תשובה!"‬
‫גם כיום‪ ,‬ארבעים שנה לאחר האסון‪ ,‬אין עדות‬
‫מוסמכת באשר לנסיבות טביעתה של "אגוז"‪,‬‬
‫וכל הידוע לנו מקורו בדו"ח שהקברניט‬
‫פרנסיסקו מורילה ריינלדו ‪ -‬שאינו נהנה‬
‫מאמוננו ‪ -‬נדרש להגיש‪ ,‬ומעדותו של רב‬
‫החובל של הספינה "קאבו־דה־גטה"‪.‬‬
‫אותן שנים לא נתנו מנוחה‪ ,‬לא לי ולא לחיים‬
‫בן־שטרית‪ ,‬שהזכיר את חללי "אגוז" בכל‬
‫הזדמנות עד יומו האחרון ‪ -‬הוא הרי השתתף‬
‫עמי כמעט בכל הפלגותיה של "אגוז"‪.‬‬
‫רמון הוא מאיר קנפו‬
‫מאמר זה מתוך הספר ‪:‬‬
‫"המוסד וסודות הרשת החשאית‬
‫חברי חוליות החוף‪ ,‬על בגדיהם הרטובים‪,‬‬
‫של יהודי מרוקו"‬
‫מאת‪ :‬מישל מאיר קנפו‬
‫‪ -‬מפקד פלוגת הנהגים שהסיעו את העולים‬
‫סם בן‪-‬שטרית בתפילת אשכבה לטבועי ספינת "אגוז" בביקורו‬
‫הראשון במאי ‪ 1983‬בבית הקברות באל‪-‬חוסימה‪-‬צפון מרוקו‪ ,‬בסיום‬
‫מסעו לאיתור הטבועים‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫מהמקום‪ .‬ה"חטיפה" בוצעה במהירות כה‬
‫רבה עד כי לדוד לא היה זמן להגיב‪ .‬לאורך‬
‫המסלול בוואדי התנהג דוד בעצבנות מובנת‪,‬‬
‫אך כאשר הגיעה השיירה לחוף שמח והיה‬
‫משוכנע כי הפעם יגיע בשלום ארצה‪ .‬גם‬
‫הנרי ממן‪ ,‬מלצר מוכר בקזבלנקה‪ ,‬היה יום‬
‫קודם בעבודתו‪ ,‬כאשר התקשר אליו חבר‬
‫"המסגרת"‪ ,‬עמרם בן־איון‪ ,‬והציע לו לעלות‬
‫למחרת‪ .‬הוא הסכים‪ ,‬אך חשש שאשתו תסרב‬
‫בגלל ההתראה הקצרה‪ .‬עמרם הלך לרבקה‬
‫ושיכנע אותה‪ ,‬ועתה עמדו הם על החוף‪ ,‬יחד‬
‫עם אמו של הנרי ושלושת ילדיהם‪.‬‬
‫עולים על הספינה‬
‫הגיעה שעת העלייה על "אגוז"‪ .‬הים היה‬
‫שקט‪ ,‬וחשכת הליל שימשה לרמון ולחבריו‬
‫בת ברית טבעית במבצע ההעפלה‪ .‬למבצעים‬
‫אלו נבחרו לילות ללא ירח‪ .‬בקו האופק אפשר‬
‫היה להבחין בצלליתה של "אגוז"‪ ,‬שעגנה‬
‫במרחק קטן מהחוף‪.‬‬
‫הורדתי מכתפי את הפנס ואותתתי לספינה‬
‫(הפנס שימש כאמצעי תקשורת עם הספינה‬
‫כאשר קשר האלחוט לא פעל כראוי מהחוף)‪.‬‬
‫היו אלה סימנים מוסכמים‪ .‬חיים צרפתי‪ ,‬איש‬
‫"המוסד" והאלחוטאי הישראלי של "אגוז"‪,‬‬
‫קלט את האיתות‪ ,‬ותוך דקות מעטות התקרבה‬
‫סירת משוטים לחוף‪ ,‬ובה שני מלחים‪ ,‬גיסיו‬
‫של הקברניט‪ .‬סימנתי לעוד שניים מחברי‬
‫החוליה‪ ,‬ושלושתם נכנסו למים‪ .‬שניים החזיקו‬
‫בדופן הסירה‪ ,‬בעוד אני ושלושה חברים‬
‫נוספים סייענו לעולים לעלות לסירת ההצלה‪,‬‬
‫מוריס הרגיע אותה והבטיח שבקרוב הוא‬
‫בכל פעם שישה נוסעים בלבד‪ .‬הסירה עשתה‬
‫את דרכה מהחוף ל"אגוז" הלוך וחזור‪,‬‬
‫שבע פעמים‪ :‬קודם הנשים והילדים‪ ,‬ואחר‬
‫כך הקשישים ולבסוף הגברים שבחבורה‬
‫והמזוודות‪ ,‬אחת לכל משפחה‪ .‬בזמן הפעולה‬
‫לא הפסיקו הגברים שבחבורה לקרא פרקי‬
‫תהילים בשקט‪.‬‬
‫המים של חודש ינואר היו קרים מאוד‪ ,‬אך‬
‫אנחנו היינו מאושרים על כי מבצע העלאת‬
‫העולים לספינה הסתיים במהירות ובהצלחה‪.‬‬
‫הוא נמשך קצת למעלה מ־ ‪ 45‬דקות‪ .‬יוסף‬
‫רגב‪ ,‬שכבר נטל לא פעם חלק במבצעים‬
‫כאלה‪ ,‬אמר כי מעולם לא התנהל מבצע‬
‫העלאה בצורה כה חלקה ומהירה כמו באותו‬
‫לילה‪ ,‬ו"זה הודות לניסיון שצברו רמון וחבריו‪".‬‬
‫רועדים מקור‪ ,‬סרקו את החוף‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫יצאו ליער הסמוך כדי להודיע לאבי קורשיה‬
‫באותו הלילה והמתינו‬
‫לסיום המבצע ‪ -‬כי הם‬
‫יכולים לחזור לקזבלנקה‬
‫הסתיים‬ ‫המבצע‬ ‫וכי‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫חברי חוליית החוף חזרו‬
‫גם הם בדרך הרגילה‬
‫תחילה‬ ‫לקזבלנקה‪.‬‬
‫התעכבנו בפארדור־דה־‬
‫קטמה‪ ,‬כדי לאפשר לי‬
‫לטלפן לאשתי ולבקשה‪,‬‬
‫בשפת הקוד‪ ,‬להודיע‬
‫לאלכס כי המבצע עבר‬
‫בשלום‪ .‬אחר כך התעכבנו‬
‫בוואזן והשתטחנו שם‬
‫על קברו של רבי עמרם‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫היה בודד שם‪ ,‬כי משפחתו יצאה מהבית‬
‫ועלתה ארצה לפני שבוע‪ ,‬כאשר הלך לשוק‬
‫לקנות מעיל ולא חזר בזמן הביתה‪.‬‬
‫הקשישים צעדו מאחור‪ ,‬מרחק של שעת‬
‫הליכה‪ .‬היה בשיירה מקרה יוצא דופן‪ :‬אחת‬
‫המשפחות הביאה עמה גם את הסבתא‪,‬‬
‫שהייתה בת למעלה משמונים‪ .‬חיים בן־‬
‫שטרית התנדב לשאת אותה כל הדרך‬
‫על גבו‪ ,‬והעלינו אותה ראשונה על הסירה‬
‫שהשיטה אותה לעבר "אגוז"‪.‬‬
‫פרידה מבני המשפחה‬
‫השיירה הגיעה לחוף‪ ,‬וחברי חוליות האבטחה‬
‫התפזרו‪ ,‬בעוד העולים שוכבים לנוח על החול‪.‬‬
‫עתה הגיעה גם שעת הפרדה של מוריס‬
‫בן־הרוש‪ ,‬אחד מאנשי חוליית החוף‪ ,‬מבני‬
‫משפחתו‪ .‬ימים מספר לפני ההפלגה בילה‬
‫אתם מוריס בחתונת אחיו הבכור‪ ,‬ז׳אק‪ ,‬בן‬
‫העשרים ותשע‪ ,‬עם דניז בר־ששת‪ .‬עתה‬
‫נפגשו כולם שוב על החוף‪ .‬דניז לא הייתה‬
‫יכולה לעלות לאנייה עם ז'אק ללא נישואין‬
‫וללא ברכת אביה ומשפחתה‪ .‬הוא היה מאוד‬
‫נרגש‪ ,‬ולבו היה מלא גאווה על הזכות לסייע‬
‫בהעלאת הוריו ארצה (מכל בני משפחתו‪ ,‬רק‬
‫אחיו הצעיר ממנו‪ ,‬אריה‪ ,‬עלה ארצה ושהה‬
‫בקיבוץ)‪ .‬הוא התקרב אליי‪ ,‬וביקש ממני רשות‬
‫להסיר מעל ראשו את כובע הגרב שכיסה‬
‫את פניו‪ ,‬כדי שיוכל להיפרד מבני משפחתו‪.‬‬
‫הרשות ניתנה לו‪ .‬הוא נשק לאחיו גבריאל‪,‬‬
‫לאחותו ז׳קלין‪ ,‬לגיסתו דניז ולאחיו‪ ,‬ז'אק‪.‬‬
‫תמר‪ ,‬אמו‪ ,‬הייתה מאוד נרגשת ופרצה בבכי‪.‬‬
‫יצטרף אליהם‪ .‬הוא התחבק עם אביו רפאל‪,‬‬
‫ויחד עמי ועם שאר החברים סייע למשפחתו‬
‫לעלות לסירה‪.‬‬
‫מוריס בן־הרוש נולד בעיר סלה‪ ,‬שליד עיר‬
‫הבירה של מרוקו‪ ,‬רבאט‪ .‬בגיל צעיר עבר‬
‫לקזבלנקה ולמד בבית ספר אורט‪ .‬בשנת‬
‫‪ , 1959‬כאשר החל לעבוד כמנהל עבודה‬
‫בבית חרושת לסוכר‪ ,‬גייסתי אותו לשורות‬
‫"המסגרת"‪ .‬הוא לקח חלק באבטחת חופי‬
‫ההעפלה‪ .‬סידרתי לו דירת סטודיו ‪ -‬אותה‬
‫ׂשכרה "המסגרת" ‪ -‬ששימשה כמקום מפגש‬
‫קבוע לחברי חוליות החוף והאבטחה‪ .‬הדירה‬
‫הייתה ברובע האירופאי‪ ,‬ובדירה זו נשבעו‬
‫הוא וחבריו אמונים "למסגרת" ולמדינת‬
‫ישראל‪ .‬מוריס היה בחור ממושמע מאוד‪ ,‬ולא‬
‫עשה דבר כדי להתבלט‪ .‬הוא היה‬
‫גבה־קומה ובעל כוח פיזי עצום‪ ,‬אך לעולם לא‬
‫השתמש בכוחו למטרות פסולות (מוריס היה‬
‫תושב קרית־ים ועבד באגף המכס בחיפה‪.‬‬
‫הלך לעולמו בשנת ‪ . 1998‬ביום קבורתו‬
‫הספיד אותו מפקדו‪" ,‬רמון")‪.‬‬
‫בפינה אחרת של החוף עמדו דוד דדון ושני‬
‫ילדיו‪ ,‬דניאלה וז׳אקי‪ .‬לפני זמן מה נתפס דוד‬
‫בשדה התעופה של קזבלנקה כשברשותו‬
‫דרכון מזויף‪ .‬אשתו ושניים מילדיהם‪ ,‬שהיו‬
‫מצוידים אף הם בדרכון מזויף‪ ,‬הצליחו‬
‫לעבור בשלום ועזבו את מרוקו‪ .‬דוד נעצר‬
‫על ידי המשטרה וכעבור מספר ימים שוחרר‪.‬‬
‫"המסגרת" הייתה מודאגת‪ ,‬כי הוא היה‬
‫סייען שלה וקיים קשר עם אחד מבכיריה‪,‬‬
‫חביב אביטבול‪ .‬לכן הוחלט להוציאו מהר ככל‬
‫האפשר ממרוקו‪ .‬כאשר היה צריך להודיע‬
‫לו על נסיעתו לא הלכו לביתו‪ :‬אנשי חוליות‬
‫האבטחה ארבו לו ברחוב‪ ,‬כיסו את ראשו בשק‬
‫והכניסו אותו למכונית‪ ,‬שמיהרה להסתלק‬
‫‪50‬‬
 ‫‪1932-1961‬‬

‫המאבק לעליה‬
‫חיים צרפתי‬
‫אלחוטאי ספינת "אגוז"‬
‫מתוך פרסומי הפדרציה העולמית‬
‫© כל הזכויות שמורות‬

‫לושה חודשים לאחר עצמאות‬

‫מרוקו‪ ,‬הזדרזו השלטונות החדשים לסגור‬
‫ש‬
‫את משרדי העלייה ולגרש את השליחים‬
‫הישראלים‪ ,‬בהכריזם שכמדינה ערכית אינם‬
‫יכולים להרשות לארגון ציוני לנהל תעמולה‬
‫לעליה על חשבון זכויות הפלסטינים‪ .‬במקביל‬
‫הס הבטיחו‪ ,‬בהתאם לאמנה הבינלאומית‬
‫לזכויות האדם‪ ,‬לא להטיל כל מגבלות על‬
‫חופש התנועה וההגירה של היהודים‪ .‬אבל‬
‫עד מהרה התברר שניתנו הוראות ברורות‬
‫לא להנפיק עוד דרכונים ליהודים‪ ,‬וכך יהודי‬
‫מרוקו נותקו מאחיהם בשאר הארצות‬
‫ובמיוחד בישראל‪ ,‬והם פתחו במאבק עיקש‬
‫לחופש התנועה‪,‬‬

‫הארגון להגנה עצמית שהקים המוסד‪ ,‬עוד‬

‫לפני העצמאות‪ ,‬לקח על עצמו לארגן את‬
‫העלייה הבלתי ליגאלית לישראל‪ ,‬וגייס לצורך‬
‫זה‪ ,‬שליחים מהארץ ומאות צעירים מקומיים‪.‬‬
‫דרכי היציאה היו מגוונות‪ :‬דרכונים מזויפים‪,‬‬
‫גניבת גבולות למובלעות הספרדיות בצפון‬
‫מרוקו ובדרומה‪ ,‬דרך הים והיבשה‪ .‬צעד‬
‫נועז נוסף היה הפלגה הישירה מחופי מרוקו‬
‫לגיברלטר‪ .‬עם כניסתה לשירות של האונייה‬
‫״אגוז״ שב־‪ 12‬הפלגותיה הראשונות‪ ,‬היא‬
‫העבירה מאות מעפילים‪ .‬טביעתה בים בדרכה‬
‫מאל־חוסימה לגיברלטר בכ״ג בטבת תשכ״א‬
‫בלילה שבין ה־‪ 10‬ול‪ 11-‬לינואר ‪ 1961‬על ‪43‬‬
‫מעפיליה‪ ,‬גרמה לזעזוע‪ ,‬ללא תקדים‪ ,‬בדעת‬
‫קהל היהודית במרוקו ובעולם הנאור‪.‬‬

‫נוסף על ‪ 43‬המעפילים‪ ,‬מצא את מותו‬

‫בטרגדיה איש ״המוסד״ חיים צרפתי‪ .‬מאחר‬
‫והשתתף ברציפות בכל ההפלגות הקודמות‬
‫הגיע זמנו להשתחרר מן התפקיד‪ ,‬אבל נעתר‬
‫לבקשת מפקדיו לצאת להפלגה זו בהעדר‬
‫מחליף‪ .‬הוא נולד בפאס ב‪ ,1932 -‬ועלה לארץ‬
‫ולאמריקה‪ ,‬האוכלוסייה היהודית במרוקו‬ ‫לסוכנות היהודים תחת הכיסוי של המוסד‬ ‫עם משפחתו ב־‪ .1951‬לאחר שירותו הצבאי‬
‫הצטמצמה לכ‪ 3,500-‬נפש‪ ,‬רובם מרוכזים‬ ‫האמריקאי ״היאס״‪ ,‬לחזור ולארגן יציאה של‬ ‫התגייס לצבא הקבע כאלחוטאי‪ .‬ב‪1956-‬‬
‫בקזבלנקה‪.‬‬ ‫היהודים‪ ,‬רשמית לקנדה‪ .‬תוך ‪ 4‬שנים מ‪-‬‬ ‫לאחר מבצע סיני יצא לשליחות המוסד‬
‫‪ 1961‬עד ‪ 1965‬עלו לארץ במסגרת מבצע‬ ‫בצפון‪-‬אפריקה כאלחוטאי‪ .‬כאשר הספינה‬
‫עצמותיהם של ‪ 22‬מתוך ‪ 44‬המעפילים‪,‬‬ ‫״יכין״ קרוב ל‪ 100,000 -‬יהודים ‪ -‬גל העלייה‬ ‫״אגוז״ הוכנסה לשרות הוא התנדב לשמש‬
‫הועלו ארצה ב‪ 1992-‬ע״י סס בן שטרית יו״ר‬ ‫הגדול ביותר בתולדות יהודי מרוקו‪.‬‬ ‫בה כאלחוטאי‪.‬‬
‫הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו כשליחם‬
‫של ממשלת ישראל ומשפחות החללים‪ ,‬הם‬ ‫העלייה נמשכת באופן חופשי עד היום כאשר‬ ‫הזעזוע של טביעת הספינה שינה כליל את‬
‫נקברו בלוויה ממלכתית בהר הרצל בירושלים‪.‬‬ ‫בעקבות גלי העלייה והיציאה לאירופה‬ ‫המצב ואחרי מספר חודשים של מו״מ קשה‪,‬‬
‫הסכימו השלטונות המרוקאים לאפשר‬
‫‪51‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫הברחת יהודים ממרוקו‬
‫תורגם לעברית על ידי שלמה גנון‬ ‫סיפור נוסף מיני רבים‬
‫מספרו של הסנטור ממרוקו‪ :‬מוחמד רדה בוטייב © כל הזכויות שמורות‬
‫נציגי ה'מיסגרת' {שם של אגף מהמחתרת‬ ‫החלה להתרשם מהספרים שעל המדפים‬
‫הציונית במרוקו‪-‬ש‪.‬ג} המקומיים היו מקבלים‬ ‫שמוקדשים לדתות של המזרח הרחוק‪.‬‬
‫את המידע עוד לפני שיגורו לתחנות‬ ‫בהיותה סטודנטית בעברה באוניברסיטה‬
‫המשטרה ומחנות הצבא‪ .‬בגלל ההפרדה‬ ‫העברית של ירושלים‪ ,‬היא חיברה מחקר‬
‫הקפדנית שבתוקף‪ ,‬הם קיבלו את המידע‬ ‫השוואתי על המחשבות של בודהה‪ ,‬קונפוציוס‬
‫לפני ראש המודיעין ברבאט‪ ,‬שהיה מקבל את‬ ‫וקומאריס‪ ,‬היא הייתה יותר מופתעת מאשר‬
‫ההנחיות ומעבירם לאוג'דה‪ .‬עובדי המברקה‬ ‫מסוקרנת‪ .‬כאשר הקונסול הגיע‪ ,‬שאלה אותו‬
‫ללא פקפוק במה הספרייה היפה הזאת יכולה‬
‫היהודים עזרו לרשת בכך שהם העבירו‬
‫לשרת אותו‪ ,‬כאן באוג'דה‪" .‬טיילתי בהודו‬
‫מידע אקטואלי‪ .‬ביקורת הדרכונים נערכה‬
‫ובסין כי אני מאוד סקרן לדעת את דתות‬
‫ברכבת מיד אחרי יציאת הרכבת מהתחנה‬ ‫המזרח‪ ,‬אבל‪ ,‬מדוע את מתעניינת?" יהודית‬
‫ומסיימים את הביקורת לפני שמגיעים לגבול‬ ‫סיפרה לו שהיא הייתה תלמידתו של פרופ'‬
‫מרוקו אלג'יריה במרחק של כחמש עשרה‬ ‫מרטין בובר בירושלים ו‪...‬בשומעו את השם‪,‬‬
‫קילומטרים‪ .‬בזמן מסוים ותמיד באותו מקום‪,‬‬ ‫הקונסול עטה על פניו ארשת של הנאה ופרץ‬
‫בתום ביקורת הדרכונים‪ ,‬הרכבת הייתה‬ ‫של התלהבות והוא סיפר לה שחלום חיו זה‬
‫מאיטה את מהירותה לדקות ארוכות ובכך‬ ‫לפגוש את המורה הזה או כמו עכשיו בטעות‪,‬‬
‫התאפשרה עלייתם של המהגרים הבלתי‬ ‫אחת מתלמידיו‪.‬‬
‫חוקיים שנצלו את נסיעתה האיטית ועלו‬
‫עליה‪ .‬האחראים המקומיים של ה'מיסגרת'‬ ‫על המקום‪ ,‬הוא חתם לה על עשרה דרכונים‬
‫לא ידעו עד הסוף שיד המקרה לא הייתה‬ ‫שלקחה מביתה במהירות מוזרה‪ ,‬מבלי‬
‫בדבר‪ ,‬הקונדוקטור של הרכבת‪ ,‬היה מאית‬ ‫לדאוג לתוצאות‪ .‬בעשרת הימים הבאים‪,‬‬
‫בכוונה את מהירותה של הרכבת‪.‬‬ ‫האישה הצעירה התייצבה מדי יום ביומו מול‬
‫הקונסול כשבידיה ‪ 100‬דרכונים מזויפים‪.‬‬
‫המהגרים היו מגיעים לעיר אורן או לקלון‪-‬‬ ‫הקונסול שנהנה מחברתה של הגברת‪ ,‬היה‬
‫בשר‪ .‬בשתי הערים האלג'ירית הייתה הוראה‬ ‫מאריך את זמן עבודתו כמה שרק אפשר‬
‫לאפשר למהגרים לשהות במקום ומלבד‬ ‫כשהיא מולו‪ .‬הינה‪ ,‬גם מרטין בובר השתתף‬
‫בתורו בהגירתם הבלתי חוקית של יהודי‬
‫שתהיה בידם ויזה חתומה על ידי הקונסול של‬
‫מרוקו‪ ...‬הקונסול עובד במקביל גם עבור‬
‫אוג'דה‪ .‬המרוקנים גילו בהמשך את ההונאה‪,‬‬ ‫די‪.‬אס‪.‬טי‪{ .‬שירותי בטחון של מרוקו}‪ .‬יום‬
‫ובדיקת הדרכונים לא הייתה יותר ביציאה‬ ‫אחד‪ ,‬הוא שאל את יהודית באם היא תהיה‬
‫מהעיר‪ ,‬שומרי הגבולות נשארו ברכבת כל‬ ‫מעוניינת לקבל מידע המתייחס לפעילות‬
‫הנסיעה וביצעו ביקורת דרכונים בכל זמן‬ ‫המשטרה המרוקנית‪ .‬כמו למשל הפקודות‬
‫שהם ירצו‪.‬‬ ‫וההוראות שנשלחות למשטרת הגבולות‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫ה‬
‫עיר אוג'דה‪ ,‬על גבול מרוקו ואלג'יריה‪,‬‬
‫שימשה כיציאת חרום כאשר הדרכים‬
‫העיקריות נסגרות‪ .‬מכל מקום‪ ,‬עקב המלחמה‬
‫באלג'יריה‪ ,‬לא ניתן לסמוך גם על אלטרנטיבה‬
‫זאת‪ .‬במקרים רבים ובתדירות גבוה‪ ,‬הגבול‬
‫בין מרוקו ואלג'יריה היה סגור‪ .‬האזור שימש‬
‫את ה‪-‬אפ‪ .‬אל ‪.‬אנ‪ .‬כבסיס שאליו הגיעו גם‬
‫קבוצות של חיילים שברחו‪ -‬נפקדו מהצבא‬
‫הצרפתי והצטרפו לצבא השחרור‪.‬‬
‫נוכחותם הרבה של השוטרים ואנשי שירותי‬
‫הביטחון שמוחזקים על ידי דיוויזיה של‬
‫ה‪-‬פ‪.‬א‪.‬ר {כוחות הצבא המלכותי} הקשתה‬
‫מאוד על עבודתה של הרשת‪ .‬אוג'דה מילאה‬
‫תפקיד חשוב‪ ,‬במיוחד בזמן הפסקת ההגירה‬
‫מנמל טנז'יר‪ ,‬על מנת לארגן את דרך היציאה‬
‫על ידי המבריחים הספרדים‪ .‬המזל חייך‬
‫ליהודית נציגת הרשת{ שם של אגף במחתרת‬
‫הציונית במרוקו‪-‬ש‪.‬ג} שמתפקידה לבדוק עם‬
‫הקונסול הכללי של צרפת באוג'דה את שיתוף‬
‫הפעולה איתו‪.‬‬
‫ביום חם של קיץ ‪ ,1957‬האישה הצעירה‪,‬‬
‫מלובשת כאירופאית‪ ,‬נכנסה למשרדו של‬
‫הקונסול‪ ,‬בכוונה לקבל ויזה‪ .‬לדרכונה היא‬
‫צירפה מכתב מוצפן שנשלח כביכול על ידי‬
‫חברו המורה מקולון ‪-‬בשר שבאלג'יריה‪.‬‬
‫נקבעה פגישה לאחר הצהריים‪ .‬כאשר‬
‫התייצבה יהודית בביתו של הקונסול‪,‬‬
‫האחרון טרם הגיע‪ .‬היא המתינה לו בחדר‬
‫גדול עם כמות ספרים מרשימה‪ .‬המבקרת‬
‫‪52‬‬
‫‪1850-1902‬‬
‫לטבריה ספר השבח הלירי ביותר לעיר‬
‫טבריה‪ ,‬״טובת מראה״‪ .‬לאחר האסונות‬
‫שפקדו אותו עם מות ילדיו בגיל צעיר‪ ,‬הוא‬
‫פרסם ספר עזר להורים לדאוג לבריאות‬
‫ילדיהם ״מראה הילדים״‪ .‬הוא נפטר בצפת‪,‬‬
‫ולאחר מותו ספריו זכו למהדורות נוספות‬
‫ולתפוצה גדולה‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫הזיקה לארץ ישראל‬
‫אוחנה‬ ‫רפאל‬ ‫ר'‬
‫המפורסם משדר"י טבריה‬
‫מתוך פרסומי הפדרציה העולמית‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫חל מהמחצית השנייה של המאה‬
‫התשע עמדה‪ ,‬יצאה ממכנאס‪ ,‬כל שנה‬
‫ה‬
‫לאחר הפסח‪ ,‬כשתנאי הביטחון אפשרו‬
‫זאת‪ ,‬שיירת עולים לארץ ישראל‪ .‬מאז‬
‫פרסומו של השיר לשבח טבריה של גדול‬
‫משוררי מרוקו‪ ,‬יליד העיר‪ ,‬רבי דוד חסין‪,‬‬
‫העדיפו יוצאי מקנאס לתיישב בעיר שלחופי‬
‫הכנרת עד שזכתה בכינוי ״מקנאס הקטנה״‪.‬‬
‫עלייתו לטבריה של רבי יהודה אוחנה‬
‫לטבריה בשנת ‪ 1865‬עשתה רושם כביר‬
‫לא רק כי הוא היה מעשירי העיר‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫הגיע גם לגבורת‪ ,‬לגיל ‪ 70‬ולקח עמו ‪70‬‬
‫מבני משפחתו‪ .‬ידועות תלאות הדרך עד‬
‫ארץ ישראל בתקופה זו‪ .‬הוא רצה להבטיח‬
‫את עתידו כרב של נכדו‪ ,‬רפאל‪ ,‬שאותו לקח‬
‫לביתו לאחר מות אביו‪ ,‬בנו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬רבי רפאל‪ ,‬משוחרר מדאגת קיום‬
‫הודות להון סבו‪ ,‬הצטיין עד מאד בלימודיו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1894‬יצא לראשונה כשד"ר של עיר‬
‫הקודש למרכז אסיה‪ ,‬לקהילת בוכארה‪.‬‬
‫הוא היה השד"ר השני שהגיע לקהילה‬
‫חמה אבל מנותקת משאר העולם היהודי‪,‬‬
‫לאחר הרב יוסף ממן‪ ,‬והשריש בה מינהגים‬
‫מרוקאים‪ .‬הוא עודד את נכבדי העיר לעלות‬
‫לארץ ישראל ולייסד את שכונת הבוכרים‪.‬‬
‫הוא חיבר לכבודם ספר שירים‪ ,‬״שיר חדש״‬
‫והם מימנו את הוצאות ספרו הראשון ״יסוד‬
‫מערבי״‪.‬‬
‫שליחותו השנייה הביאה אותו למדינות‬
‫עוד יותר רחוקות; הודו‪ ,‬סין ובורמה וזכתה‬
‫להצלחה מרובה‪ ,‬בעת שליחותו השלישית‬
‫ב‪ 1897-‬הוא התערב במחלוקת הגדולה‬
‫שחילקה לשתי כתות את עיר הולדתו‬
‫מקנאס‪ ,‬אודות המס על הבשר ״הגאבלה״‪.‬‬
‫בסיוע דודו‪ ,‬יעקב אוחנה‪ ,‬פרסם עם שובו‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫בין ספר דית לחכתייה‬
‫הקנטות והלצות בין שלוש התרבויות בטיטואן‬
‫מאת‪ :‬ד"ר נינה פינטו‪-‬אבקסיס‪ ,‬מרכז סלטי לחקר הלאדינו‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן © כל הזכויות שמורות‬
‫דברים שנאמרו בכנס הבין‪-‬אוניברסיטאי לחקר הפולקלור שהתקיים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬בנושא‪ :‬דיאלוגים‬

‫ל‬
‫כמי שיסייעו בהחדרת ובהנחלת התרבות‬ ‫השפה חשו בושה לדבר בה‪.‬‬
‫הספרדית‪ .‬על כך מספרים כי כאשר פלשו‬
‫הספרדים ההיספאנים למרוקו הם דיווחו‬ ‫איש התיאטרון סולי לוי‪ ,‬אשר נהג לשדר‬ ‫שונם הדועכת של יהודי מרוקו הספרדית‬
‫לשלטונות כי "היהודים הם כל כך חכמים עד‬ ‫עד לאחרונה פינה שבועית ברדיו ספרד‬ ‫מבטאת את העולם הבין‪-‬תרבותי שבו חיו‪.‬‬
‫כי הספיקו ללמוד תוך יומיים את הספרדית";‬ ‫באינטרנט תיאר בראיון שנערך עמו את‬ ‫מקור השאיפה לדבר "ספרדית של ספרדים"‬
‫הם כמובן לא תיארו לעצמם כי היהודים שמרו‬ ‫הימנעותו משימוש בחכתייה וציין כי כאשר‬ ‫היה להתחבר אל הכובש הספרדי של מרוקו‬
‫על הספרדית שבפיהם מאז גירוש ספרד‪.‬‬ ‫נהג לדבר בשפה זו התרו בו בני משפחתו לבל‬ ‫ותרבותו בראשית המאה ה‪.20-‬‬
‫ידבר כך‪- ”Habla como las personas“ :‬‬
‫הנהגת הפרוטקטורט הספרדי במרוקו‬ ‫"דבר כמו בני‪-‬אדם"‪ ,‬התרו בו‪ .‬השאיפה לדבר‬ ‫לשון החכתייה‪ ,‬השפה הספרדית‪-‬יהודית‬
‫הביאה את היהודים לבקש נתינות ספרדית‬ ‫"ספרדית של ספרדים" וההקפדה על שפה‬ ‫שהיתה מדוברת בקרב קהילות צפון מרוקו‪,‬‬
‫בשל ידיעת הספרדית וזיקתם לתרבות‬ ‫ספרדית תקינה הוטמעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתקופת‬ ‫חדלה מלשמש כלשון חיה בראשית המאה‬
‫ספרד‪ .‬הסופר והאינטלקטואל יליד תוניס‪,‬‬ ‫כינון הפרוטקטורט‪ .‬תופעה סוציולינגוויסטית‬ ‫ה‪ 20-‬עם כינון הפרוטקטורט הספרדי‬
‫אלבר ממי‪ ,‬מתאר את מצבם של היהודים‬ ‫כזו מתוארת בהקשר תרבותי אחר בספרו‬ ‫במרוקו‪ ,‬שנמשך בין השנים ‪ .1956-1912‬אז‬
‫בהקשר של כיבוש‪ ,‬ואת בקשתם‪ ,‬הכה‬ ‫של פרנץ פאנון "עור שחור‪ ,‬מסכות לבנות"‬ ‫אימצו היהודים את הלשון הספרדית התקנית‬
‫מוצדקת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬להשתחרר ממעמדם‬ ‫באמצעות שיר המציג את לגלוג האמהות‬ ‫וחדלו משימוש בחכתייה‪ ,‬שהינה תערובת‬
‫כנכבשים באמצעות הידמות לכובש‪ .‬העובדה‬ ‫על ילדיהן בדברם קריאולית במקום צרפתית‬ ‫של ספרדית‪ ,‬ערבית‪-‬מוגרבית ועברית‪.‬‬
‫שיהודי טיטואן נאלצו לקיים יחסי מסחר עם‬ ‫תקינה‪":‬הילד הזה יהיה בושה לשם שלנו‪,‬‬ ‫החכתייה היתה שפה מדוברת בעיקרה ולא‬
‫המוסלמים ולחיות עמם בשלום מחזקת את‬ ‫ילד הזה יהיה 'השם ישמור' שלנו‪ ,‬תשתוק‪,‬‬ ‫שפה ספרותית וכיום שרידיה נותרו בעיקר‬
‫הערכתו של ממי על עמימות המצב‪ ,‬שבו היו‬ ‫אמרתי לך שאתה חייב לדבר צרפתית‪,‬‬ ‫בביטויים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬בדיחות או אנקדוטות‬
‫נתונים היהודים‪ :‬הכובש דוחה אותם‪ ,‬הם‬ ‫צרפתית של צרפת‪ ,‬צרפתית של צרפתים‪,‬‬ ‫מהווי האיזור שבו דוברה‪ ,‬ועל כן היא משמשת‬
‫שותפים לנכבש ומקיימים עמו יחסי שותפות‪,‬‬ ‫צרפתית צרפתית‪".‬‬ ‫להומור ולליכוד בין דובריה‪.‬‬
‫אולם הם דוחים את תרבות הנכבש ומבקשים‬
‫המעבר מדיבור בלשון החכתייה לאימוץ‬
‫להצטרף לתרבות הכובש‪.‬‬
‫"המעבר מדיבור בלשון‬ ‫השפה הספרדית היה צו חינוכי בקהילות‬
‫הספרדים הכירו את שפת החכתייה היהודית‬
‫ולעיתים לעגו לה באמצעות שיבושה והדגשת‬ ‫החכתייה לאימוץ השפה‬ ‫היהודיות במרוקו הספרדית אך יושם בעיקר‬
‫בטיטואן הבירה‪ .‬חוקרת תרבותן של קהילות‬
‫האלמנטים המבדילים בין השפה הספרדית‬
‫לדיאלקט‪ .‬היהודים חשו מושפלים או נעלבים‬
‫הספרדית היה צו חינוכי‬ ‫אלה שרה ליבוביצ'י מציינת כי המורים שהגיעו‬
‫מצרפת לבית הספר אליאנס בטיטואן הבינו‬
‫כאשר הנוצרים ניסו לדבר עמם בחכתייה או‬
‫בנסותם לחקות את החכתייה‪ .‬נראה שמטרת‬
‫בקהילות היהודיות‬ ‫שהיה זה צורך פדגוגי ללמד את התלמידים‬
‫דוברי החכתייה את השפה הספרדית‬
‫הלעגה זו היתה לפגוע בדימוי של היהודים‬ ‫במרוקו הספרדית"‬ ‫ועל כן הוקדשו לכך בכיתות א' וב' שעות‬
‫הוראה רבות‪ .‬רק לאחר מכן עברו להוראת‬
‫כאינטלקטואלים משום שהם דוברים דיאלקט‬
‫נחות ולא שפה עילית‪ ,‬ובכך לבטל את יתרונם‪.‬‬ ‫ההיסטוריון אריאל בן ציון מציין במכתב משנת‬ ‫כל המקצועות בשפה הצרפתית‪ ,‬כמקובל‬
‫‪ ,1928‬שפורסם בעיתון העולם‪ ,‬כי היהודים‬ ‫בבתי‪-‬הספר של רשת אליאנס‪ .‬אט‪-‬אט היתה‬
‫אחת הדוגמאות המעשיות הבולטות‬ ‫שמרו על הספרדית הטהורה של אבותיהם‬ ‫החכתייה לשפה שאין לדבר בה ואף התפתח‬
‫לעליונותה של השפה הספרדית הרשמית‬ ‫ועל כן "נשאו חן בעיני הכובשים"‪ ,‬שראו בהם‬ ‫כלפיה יחס של זלזול‪ .‬הדוברים והיודעים את‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪54‬‬
‫יהודי טיטואן‪ ,‬חיו‪ ,‬אם כן‪ ,‬במציאות חברתית‬ ‫אמרה זו מתבססת על חיקוי לשונם הספרדית‬ ‫היא חיקוי מלעיג של לשון החכתייה בידי‬
‫ותרבותית מורכבת‪ ,‬שכללה חיים בצוותא של‬ ‫הקלוקלת של המוסלמים‪ ,‬הכוללת מרכיבים‬ ‫הספרדים הנוצרים‪ ,‬באמצעות הדגשת‬
‫שלוש הדתות‪ .‬קהילה זו יצרה מנגנוני ניתוק‬ ‫כגון השמטת מילות קישור‪ ,‬חוסר התאמה בין‬ ‫האלמנטים המבדילים בין השפה לדיאלקט‪:‬‬
‫והיבדלות שהפרידו אותה מן הדתות האחרות‬ ‫תווית היידוע למין שם העצם‬ ‫למשל‪ ,‬השימוש בצליל [‪ ]z‬שאינו קיים‬
‫ועם זאת ביקשה ליצור קרבה תרבותית‬ ‫‪moshca La, El páred‬במקום ‪(el moshca‬‬ ‫בספרדית במקום בצליל [‪ ,]s‬המילים הזרות‪,‬‬
‫ולשונית עם השלטון הספרדי ודחתה‬ ‫‪La páred),‬‬ ‫עיוותים לשוניים (כגון הפועל החכתי ‪mirí‬‬
‫התערבות ושיתוף עם התרבות המוסלמית‪.‬‬ ‫במקום עיוות מילים (‪ páred‬במקום ‪)pared‬‬ ‫(ראיתי) במקום ‪ miré‬בספרדית) או ההנגנה‬
‫מצבי ריחוק וקרבה בין‪-‬דתיים‪ ,‬בין‪-‬תרבותיים‬ ‫וקושי בהגיית עיצורים מסוימים כגון ‪ ,p‬המומר‬ ‫‪ .‬הנה שיר בחכתייה המושר בפיהם של זוג‬
‫ואף בין‪-‬עירוניים באים לידי שיקוף בתוצרי‬ ‫ב‪ .b-‬במילה ‪ buñetas‬במקום ‪.puñetas‬‬ ‫דוברי חכתייה‪-‬שיר שנוצרים בטיטואן נהגו‬
‫פולקלור שונים המקבעים בתודעת הדוברים‬ ‫האמרה מבוססת על אנקדוטה הלקוחה מן‬ ‫להקניט בו את היהודים‪ ,‬והממחיש את‬
‫אשכולות סטריאוטיפים על אודות האחר‪.‬‬ ‫העולם הצבאי‪ :‬בצבא הספרדי היה קיים‬ ‫הסטייה של החכתייה מן השפה הספרדית‪:‬‬
‫גוף שנקרא ‪ Cuerpo de regulares‬ובו היו‬ ‫)‪Un dia de shabat al campo fimo(s‬‬
‫"סטריאוטיפ זה הונצח בכינוי‬ ‫מועסקים גם חיילים מוסלמים‪ .‬הסמל המוסלמי‬ ‫)‪mirimo un gato negro y no(s‬‬
‫שהדריך את החיילים בצעידה כיוון אותם על פי‬ ‫)‪espantimo(s‬‬
‫המטונימי הכללי "צ'חצ'ח"‪,‬‬ ‫כללי הטקס "‪( "ono-dos ono dos‬אחת‪-‬שתיים‬ ‫‪cojimo(s) una sharuata y le‬‬
‫שהוענק לבני עדות מרוקו"‬ ‫אחת שתיים‪ ,‬במקום‪ .)uno-dos uno dos :‬עם‬ ‫)‪matimo(s‬‬
‫הגיעם לנקודת הפנייה שכח הסמל הערבי את‬ ‫ובספרדית היה שיר זה נראה כך‪:‬‬
‫אלי מויאל‪ ,‬יליד מרוקו וראש עיריית שדרות‬ ‫המילה הספרדית לציון פנייה‪ ,‬ואז אמר‪:‬‬ ‫‪Un dia de sabado al campo fuimos‬‬
‫לשעבר‪ ,‬סיפר בראיון לתוכנית הטלוויזיה‬ ‫‪“A revólver, buñetas, tú querer subir el‬‬ ‫‪miramos un gato negro y nos‬‬
‫"פגישה לילית" עם קובי מידן אילו מאמצים‬ ‫”‪páred como el moshca.‬‬ ‫‪espantamos‬‬
‫השקיע בסילוק שרידי המבטא המרוקאי שלו‬ ‫(ובתרגום מקורב כאמור‪" :‬להסתובב‪ ,‬לעזאזל‪,‬‬ ‫‪cojimos un zapato y le matamos‬‬
‫כדי שלא להיות מזוהה עם הסטריאוטיפ‪.‬‬ ‫אתה לרצות לעלות לקיר כמו הזבוב"‪ ,‬אך‬ ‫בתרגום מקורב לעברית‪" :‬יום שבת אחד ליער‬
‫סטריאוטיפ זה הונצח בכינוי המטונימי הכללי‬
‫הטעויות הדקדוקיות הן רבות)‪.‬‬ ‫יצאנו ראינו חתול שחור ומאוד פחדנו‪ ,‬לקחנו‬
‫"צ'חצ'ח"‪ ,‬שהוענק לבני עדות מרוקו‪ .‬כינוי‬
‫נעל‪-‬בית ואותו הרגנו"‪ .‬היהודים הרגישו‬
‫מטונימי זה‪ ,‬שניתן בישראל‪ ,‬בנוי על אחת‬
‫מצורות המטונימיה שבה מוצגים צלילים‬ ‫השם הקיבוצי ‪ moros‬שניתן למוסלמים‬ ‫מושפלים או נעלבים כאשר הנוצרים ניסו‬
‫במקום תוכן‪ ,‬והוא משקף את הקושי הפונטי‬ ‫בשפה הספרדית נשא מטען ריגושי שלילי‬ ‫לדבר עמם בחכתייה או בנסותם לחקות את‬
‫של יהודי מרוקו בהגיית העיצור תו‪ ,‬את‬ ‫ונשען על אשכול סטיראוטיפים המייחסים‬ ‫החכתייה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בתיאורה האתנוצנטרי‬
‫המרתו בעיצור הלא עברי צ'די ואת הדגשת‬ ‫למוסלמי תכונות כגון אלימות וחוסר נאמנות‪.‬‬ ‫של אחת המידעניות‪" :‬בטיטואן היו שלושה‬
‫העיצור הגרוני חית‪ .‬כינוי כללי זה מקבע את‬ ‫גם היום המלה "מורים" (‪ )moros‬בספרד הוא‬ ‫סקטורים‪ :‬הערבים שהיו הדרגה הכי נמוכה‪,‬‬
‫בן הקבוצה האתנית כ"קורבן נצח של מהות‪,‬‬ ‫כינוי לערבים באשר הם‪ .‬בעיני תושבי חצי‬ ‫היהודים שהיו האינטלקטואלים‪ ,‬והספרדים‬
‫כבעל חזות שאין הוא אחראי לה"‪ ,‬כלשונו של‬ ‫האי האיברי‪ ,‬בהירי העור‪ ,‬הפולשים הערבים‬ ‫שלהם היה הכח הפוליטי והכסף‪ ".‬השימוש‬
‫פרנץ פאנון‪.‬‬ ‫ששטפו את הארץ בימי הביניים היו למעשה‬ ‫של הספרדים הנוצרים בחכתייה מכוון לפגוע‬
‫שחורים‪ ".‬הצבע השחור הוא סימבול למקור‬ ‫בסטיראוטיפ של היהודים כאינטלקטואלים‪,‬‬
‫הרצון להזדהות עם הכובש הספרדי הנוצרי‬ ‫כל הרע והוא מזוהה עם לכלוך‪ ,‬זוהמה והיפוכו‬ ‫ובכך לבטל את יתרונם הבולט‪ .‬השימוש‬
‫ותרבותו מבנה את מעמדם של היהודים‬ ‫של הטוהר‪ .‬כמו הספרדים‪ ,‬כך גם היהודים‬ ‫בחכתייה‪ ,‬שנחשבת לדיאלקט במשלב נמוך‪,‬‬
‫בטיטואן ככובשי ביניים‪ .‬האמביוולנטיות‪,‬‬ ‫העדיפו לכנות את המוסלמים בשם הקיבוצי‬ ‫מנטרל את עליונותם האינטלקטואלית‪.‬‬
‫הגלומה ביחסים בין הכובש לנכבש באה לידי‬ ‫מורוס הנושא אלמנט של הנמכה ומתייחס‬
‫ביטוי בחיים היום‪-‬יומיים וברקמת היחסים‬ ‫לצבע או לגזע‪ ,‬ולא בשמות הרשמיים‬
‫והתקינים פוליטית המתייחסים לדת ולמקום‬
‫"מקור השאיפה לדבר "ספרדית‬
‫שבין המוסלמים ליהודים‪ .‬אמביוולנטיות זו‬
‫מקובעת בפתגמים‪ ,‬אמרות‪ ,‬שירים וכינויים‪,‬‬ ‫היישוב הגיאוגרפי‪ ,‬כגון מוסלמים או מוגרבים‪.‬‬ ‫של ספרדים" היה להתחבר אל‬
‫משכפלת את עצמה מתקופה לתקופה‬ ‫דוגמא נוספת לחיקוי לשונם הספרדית הבלתי‬ ‫הכובש הספרדי של מרוקו ותרבותו‬
‫תקינה של המוסלמים‪ ,‬להבלטת היותם‬
‫ומייצגת סימני משמעות המוטמעים בתרבות‪.‬‬
‫נכבשים ולסלידתם מן הכינוי הקיבוצי ‪moros‬‬
‫בראשית המאה ה‪"20-‬‬
‫טאהר בן ג'לון מדגיש בספרו "הגזענות כפי‬
‫שהסברתי לבתי" כי המאבק בגזענות נפתח‬ ‫(והעדפתם את השם הקיבוצי ‪,musulmanes‬‬
‫להקנטה זו היתה הקבלה יהודית‪ :‬הם חיקו‬
‫במאבק על השפה‪ ,‬שיש לסלק ממנה ביטויים‪,‬‬ ‫מוסלמים) היא האנקדוטה הנפוצה הבאה‪:‬‬
‫את ניסיונות המוסלמים לדבר בספרדית‪ .‬אחת‬
‫אמירות ופתגמים‪ ,‬המתאפיינים בהכללות‬ ‫‪Le pregunta un español a un moro:‬‬
‫‪“¿Dónde está la calle del moro‬‬ ‫מן האמרות החקייניות הידועות בטיטואן‪,‬‬
‫כמו הביטוי "להרוג טורקי ולנוח"‪.‬‬
‫‪vizcaíno?” Contesta el moro: “Cuando‬‬ ‫שנועדה לסמן את לשונם הקלוקלת והבלתי‬
‫‪llegue la pendencia, será la calle del‬‬ ‫מלומדת של המוסלמים בדברם את השפה‬
‫תוצרי הפולקלור שהיו רווחים בטיטואן‬
‫מבטאים את מצב הכלאיים ואת הרב‪-‬‬ ‫”‪cristianoso vizcaíno.‬‬ ‫הספרדית‪ ,‬היתה ‪,"Qué sojos tiene" :‬‬
‫ערכיות התרבותית שבה היו נתונים יהודי‬ ‫(ספרדי שואל מוסלמי‪" :‬היכן נמצא רחוב המורו‬ ‫המבוססת על המחמאה ‪Qué ojos tienes‬‬
‫טיטואן‪ .‬כלומר את השתייכותם הן לתרבות‬ ‫מביסקייה?" עונה לו המוסלמי‪, :‬כשתגיע‬ ‫[איזה עיניים (יפות) יש לך]‪ .‬העיוות הלשוני‬
‫היהודית והן לתרבות הקולוניאלית המערבית‪,‬‬ ‫הצמאות [כך במקור‪ ,‬במקום עצמאות]‪ ,‬זה‬ ‫הפך את המחמאה העדינה להתבטאות‬
‫שנרכשה במערכת החינוך של נותני החסות‪,‬‬ ‫יהיה הרחוב של הקריסטיאנוסו [כך במקור‪,‬‬ ‫המונית והוא התקבע כתבנית לשון לעגנית‪.‬‬
‫והיתה התרבות שעמה העדיפו להזדהות‬ ‫במקום "קריסטיאנו" (נוצרי)] מביסקייה"‪).‬‬ ‫מהלך מקביל זה מלמד על האופן שבו‬
‫ולהיות מזוהים עמה‪ .‬זהותם של היהודים‬ ‫המדוכא‪ ,‬במקרה זה היהודי‪ ,‬מפנים את‬
‫הוותיקים בטיטואן‪ ,‬שהיו מזוהים עם המנהגים‬ ‫האנקדוטה מבליטה גם את הקושי בקבלת‬ ‫נקודת המבט של המדכא (הספרדי)‪ .‬אלבר‬
‫המוסלמיים והשפה הערבית‪ ,‬טושטשה‬ ‫לקבלת‬ ‫הכיבוש וציפייתם של המוסלמים‬ ‫ממי מתאר מצב מעין זה בסיפור "פירמידת‬
‫ואף הם אימצו את התרבות הספרדית‪ .‬זהו‬ ‫השליטה בטיטואן מחדש‪ ,‬אז גם ישונו שמות‬ ‫העריצונים‪" :‬כל אדם‪ ,‬שמישהו בעל עוצמה‬
‫תהליך דעיכתה והשכחתה של החכתייה‪,‬‬ ‫הרחובות‪ ,‬כמטונימיה לשינוי ביחס כלפי מוסלמים‬ ‫רבה יותר מדכא אותו חברתית‪ ,‬מוצא תמיד‬
‫שעשויה היתה ליצור חיץ מפריד ביניהם לבין‬ ‫והדרת השמות המזלזלים שהופנו כלפיהם‪.‬‬ ‫שלישי שעוצמתו נחותה משלו כדי להישען‬
‫התרבות שנתפשה כעילית – הספרדית‪.‬‬ ‫עליו ולהפוך בתורו לעריץ"‪.‬‬
‫רק עם ההתרחקות מן הכובש הספרדי‬ ‫השפה המשותפת ליהודים‪ ,‬לערבים ולנוצרים‬
‫ניתן היה לשוב בהדרגה ולדבר בחכתייה‬ ‫בטיטואן היתה הספרדית‪ .‬היהודים‪ ,‬כמו גם‬ ‫אמרה ידועה נוספת המבוססת על סיפור‬
‫הדחויה‪ .‬פרסום מחקרים וספרים על אודות‬ ‫הנוצרים לא התאמצו ללמוד את השפה הערבית‬ ‫אנקדוטלי‪ ,‬ושהיתה ידועה הן בקרב נוצרים‬
‫שפה זו‪ ,‬תרבותה והפולקלור שלה; וערבי‬ ‫אף כי היה להם מגע מתמיד וקרוב עימם‪ .‬הדור‬ ‫והן בקרב יהודים‪ ,‬היא האמרה‪:‬‬
‫הווי בחכתייה‪ ,‬המאורגנים על ידי מוסדות‬ ‫היהודי שקדם להקמת הפרוטקטורט דיבר‬ ‫‪“A revólver, buñetas, tú querer subir el‬‬
‫אקדמיים ואחרים‪ ,‬מאפשרים ליהודי קהילות‬ ‫בערבית קלוקלת‪ ,‬אך מ‪ 1912-‬נדחקה הערבית‬ ‫”‪páred como el moshca.‬‬
‫מרוקו הספרדית להזדהות עם תרבותם ואף‬ ‫כליל בדומה לחכתייה והדור הבא הסתפק‬ ‫("להסתובב‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬אתה לרצות לעלות‬
‫לכונן אותה מחדש‪.‬‬ ‫בידיעת מילים מעטות בלבד בערבית‪.‬‬ ‫לקיר כמו הזבוב")‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫הפעילו את המוח‪ ,‬אל תיתנו לו הזדמנויות‬ ‫תרופות סבתא‬
‫להתעצל בתחום החשיבה‪.‬‬ ‫לכתוש ‪ 300‬גרם שום בכלי מפלסטיק להוסיף‬
‫"והסירותי מחלה מקרבך"‬
‫מעט אלכוהול ‪ %90‬להשאיר במקרר למשך‬ ‫המשך המאמר מעמוד ‪47‬‬
‫נסו להיזכר באמצעות אסוציאציות שקושרות‬ ‫עשרה ימים‪ .‬אחרי‪ -‬כן לסנן בעזרת גזה‬
‫דבר אחד לדבר שני‪.‬‬ ‫ולהשאיר את המיץ עוד שלושה ימים במקרר‪.‬‬ ‫תרופות הקבלה והמקורות‬
‫אחר כך ביום הראשון לטפטף לפה מהנוזל‬ ‫דפיקות לב מואצות‪ :‬לצרוך כמון‪ ,‬נענע‪ ,‬פיגם‪.‬‬
‫אם עליכם לזכור דברים רבים‪ ,‬עשו רשימה‬ ‫שנוצר‪ ,‬טיפה בבוקר‪ ,‬שתי טיפות בצהריים‬ ‫ללעוס או להכין חליטה‪.‬‬
‫מסודרת של הדברים החשובים‪.‬‬ ‫ושלוש בערב‪.‬‬
‫לאכול ארוחה קלה מיד עם ההשכמה בבוקר‪.‬‬
‫שמעתם דבר‪-‬מה חשוב‪ ,‬אל תסמכו רק על‬ ‫ביום השני לטפטף לפה‪ .‬ארבע טיפות בבוקר‪,‬‬ ‫כשקמים בבוקר‪ ,‬למלא את הפה במים קרים‬
‫הזיכרון‪ ,‬רשמו זאת לפניכם‪.‬‬ ‫חמש בצהריים‪ ,‬ושש בערב וכך הלאה עד‬ ‫ולהשאירם בפה עד שיתחממו ולשפוך אותם‪.‬‬
‫שהתמיסה תסתיים‪.‬‬
‫תכננו את הפעילות היומיומית שלכם על‪-‬פי‬
‫לטחון עלים של ברוש ואשוח‪ ,‬לסחוט ולשתות‬
‫סדר עדיפויות‪.‬‬ ‫אבני החושן‬ ‫מספר טיפות בכל יום‪.‬‬
‫תליון עם אבן האודם ‪ RUBI‬מחזקת את‬
‫התנדבו לסייע לארגונים וולונטריים שגורמים‬ ‫הלב בכך שמזרזת את זרימת החמצן לדם‪,‬‬ ‫להכין חליטה מצמח העוזרר ולשתות כוס‬
‫לכם לסיפוק‪.‬‬ ‫משחררת טרומבוזות ומטהרת את הדם‪,‬‬ ‫ליום‪ .‬כנ”ל מצמח גלנגר‪.‬‬
‫מועילה מאוד לשמר לב בריא‪.‬‬
‫הכינו חליטה מפיגם‪ ,‬צפורן ורוזמרין‪ -‬עוזר‬
‫לתעוקת הלב‪ :‬לשתות חליטה מעלי גפן‪.‬‬
‫לזיכרון‪.‬‬
‫לחיזוק הלב החלש ולחיזוק שרירי הלב‪:‬‬
‫תרופות הקבלה והמקורות‬ ‫תערובת של אתרוג‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬שיבולת שועל‪,‬‬
‫לאכול זיתים‪ ,‬חזרת‪ ,‬פלפל‪ ,‬רימון‪ .‬זה מחזק‬ ‫תמר‪ ,‬דבש‪ ,‬לימון‪ ,‬פאפיה‪ ,‬אזוב להרתיח עד‬
‫את הזיכרון‪.‬‬ ‫שיהיה סמוך ולאכול כל יום‪.‬‬

‫להכין ולשתות חליטה מרוזמרין‪ ,‬קינמון‪,‬‬ ‫לאכול קליפת אתרוג טרייה או לייבש אותה‪,‬‬
‫אזוב‪ ,‬עוזר לזיכרון‪.‬‬ ‫להכין חליטה ולשתות‪.‬‬

‫לקרוא בכל יום עשר פעמים את המשפט‪:‬‬ ‫לצרוך גזר‪ ,‬אספרגוס‪ ,‬בצל‪ ,‬דבש‪ ,‬רימונים‪,‬‬
‫“זכור דבר לעבדך על אשר יחלתני”‪.‬‬ ‫תאנים‪.‬‬

‫השם אריאל בגימטרייא זהה למלה זכירה‪,‬‬

‫לומר אריאל מאתיים ארבעים ושתיים פעמים‪.‬‬
‫הזיכרון‬ ‫חליטה מוורדים שונים‪ ,‬גרגרנית ולשתות כוס‬
‫בכל יום‪.‬‬
‫שינויים לרעה בכושר הזיכרון (שיכחה)‬
‫איכלו יום‪-‬יום בבוקר לפני הארוחה כפית דבש‬ ‫כרוכים בעיקר בתהליך ההזדקנות אם כי‬ ‫לאכול פירות הסמבוק‪.‬‬
‫דבורים טהור‪ .‬טוב לזיכרון‪.‬‬ ‫אין זה הכרחי שהשיכחה תופיע דווקא בגיל‬
‫מתקדם‪.‬‬ ‫לכל מיני בעיות לב‪ :‬להרתיח מרקחת עד‬
‫להכין ולשתות חליטת מרווה‪ ,‬יום‪-‬יום כוס‬ ‫הסיבות‪ :‬קיימים גורמים מולדים‪ ,‬תאונות עם‬ ‫שתהיה סמיכה עם‪ :‬כרפס‪ ,‬קינמון‪ ,‬כמון‪,‬‬
‫מלאה‪ .‬עוזר לזיכרון‪.‬‬ ‫פגיעה מוחית‪ ,‬מחלות המוח‪ ,‬חילוף חומרים‬ ‫ורדים‪ ,‬אזוב‪ ,‬או עלים של אתרוג‪ ,‬לימון‪,‬‬
‫שאינו תקין‪ ,‬בעיות הורמונאליות ועוד‪.‬‬ ‫להוסיף דבש ולשתות שתי כפות בכל יום‬
‫כנ”ל גם עם חליטת רוזמרין שמשפרת את‬ ‫במשך עשרה ימים‪ .‬מרגישים טוב‪.‬‬
‫הזיכרון‪.‬‬ ‫הלוקה בשיכחה נתון לפגיעה נפשית בעיקר‪,‬‬
‫כי פגיעה בזיכרון פירושה ירידה בתפקודים‬ ‫להרתיח חיטה ושעורה ולשתות המים שלה‪.‬‬
‫תרופות סבתא‬ ‫אינטלקטואליים ואחרים‪.‬‬
‫צריכת זיתים‪ ,‬שום ופלפל עשויה למנוע‬
‫אל תהססו לאמץ את המוח שלכם ‪ -‬ככל‬ ‫התקף לב‪.‬‬
‫שנאמץ אותו כך ייטב לזיכרון‪ .‬מחקרים טריים‬ ‫תרופות מערביות‬
‫מראים שכאשר מאמצים את החשיבה עשויים‬ ‫לאחר שהרופא מברר אם קיימים גורמים‬
‫נוספים לזיקנה שבגינם מתחילים לשכוח‬ ‫לאכול בצל שגדל פרא‪ ,‬טוב ללב‪.‬‬
‫תאים חדשים להיווצר במוח‪.‬‬
‫דברים לעתים קרובות‪ ,‬הוא רושם טיפול‬
‫תרופתי לסובל משיכחה‪ .‬הרופא מאוד זהיר‬ ‫לטחון או לבשל כרפס ולאכול ממנו ‪ 21‬יום‪-‬‬
‫לתרגל ראיית חפצים קטנים רבים למשך‬ ‫מרגישים הקלה רבה‪.‬‬
‫שלוש דקות‪ ,‬לכסות את החפצים ולרשום‬ ‫ומביא בחשבון את התרופות שהפציינט נוטל‬
‫מתוך הזיכרון מה היו החפצים שראיתם‪.‬‬ ‫בגלל מחלות אחרות‪.‬‬
‫לאכול יום‪-‬יום פרוסת לחם מרוחה בקימל‪,‬‬
‫בדרך כלל מינון התרופות לבעיות שיכחה‬ ‫עושה טוב ללב‪.‬‬
‫ככל שההצלחה גדולה בזכירת החפצים‪ ,‬כך‬
‫הפחיתו את זמן הצפייה בקבוצות חפצים‬ ‫שהרופא רושם הוא מינימלי בהתחשב‬
‫בתופעות הלוואי שעלולות להיות‪.‬‬ ‫לאכול ביצה שתרנגולת הטילה באותו יום‬
‫חדשות‪.‬‬ ‫עושה טוב ללב‪.‬‬
‫תרגלו זכירת שמות אנשים‪ ,‬תחילה לפני‬ ‫תרפות מהטבע‬
‫רשימה כתובה‪ ,‬אחר‪-‬כך בזיכרון בלבד‪.‬‬ ‫ההתייחסות של הרפואה הטבעית לעניין‬
‫הזיכרון מועטה ביותר ומוזכרת פה ושם‬
‫נסו לשנן שירים קצרים ולזמר אותם בעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫בקצרה בלבד‪.‬‬

‫לא להתבייש לפתור תשבצים‪ ,‬זהו תירגול‬ ‫אליבא דרפואה טבעית‪ ,‬אין הזיקנה משפיעה‬
‫מעולה לזיכרון‪.‬‬ ‫על הזיכרון לטווח קצר‪.‬‬

‫בכלל טוענים כי הזיקנה אינה מחלה ושניתן‬

‫אבני החושן‬ ‫בתרופות טבעיות לפתור הרבה מבעיות‬
‫אבן לשם ‪ OFEL‬תרגיע את הזיכרון ותמנע‬ ‫הזיקנה למרות שזיקנה גורמת להידרדרות‬
‫שיכחה‪.‬‬ ‫של הזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪56‬‬
 ‫סרטים אודות יהדות מרוקו‬
‫הפדרציה העולמית הפיקה או סייעה בהפקת סרטים רבים מהם בשיתוף רשתות‬
‫הטלוויזיות בישראל‪ ,‬אשר תרמו להארת דמותה של יהדות מרוקו‪ ,‬ערכיה ותרבותה‬
‫להארת דמותה של יהדות מרוקו‪ ,‬ערכיה ותרבותה‪ .‬לשם‬
‫נוחות התמצאות וצפייה לפי נושאים‪ ,‬מוקמו לינקים של רוב‬
‫הסרטים באתר האינטרנט של הפדרציה‪ ,‬הם חולקו ל‪10 -‬‬
‫פדרציה העולמית הועלתה ליוטיוב עד כה ‪64‬‬
‫סרטים‪ ,‬מהם ‪ 42‬בהפקתה של הפדרציה העולמית וחלקם‬
‫ה‬
‫קטגוריות‪ .‬להלן הקטגוריות וסוג הסרטים המאפיין אותן ‪:‬‬ ‫בשיתוף רשתות הטלויזיה בישראל‪ ,‬סרטים אלו תרמו רבות‬

‫מלגות‬ ‫חגיגות המימונה‬ ‫יהדות מרוקו‬

‫טקסים ארצים הנערכים בכל‬ ‫בכל שנה מקיימת הפדרציה‬ ‫שורשים והזדהות‬
‫שנה‪ ,‬בעיר אחרת‪ ,‬לחלוקת‬ ‫בעיר אחרת חגיגות ארציות‪-‬‬ ‫שם נולדתי‪-‬עם יענקל'ה מנדל‬
‫מלגות לימודים לסטודנטים‬ ‫מרכזיות בליל וביום המימונה‪,‬‬ ‫עדויות אחרונות על יהודי מרוקו‬
‫ללא הבדל מוצא‪ ,‬דת ומין‪.‬‬ ‫שנה שנה וסימנה‪.‬‬ ‫מרוקו הרב תרבותית‬
‫המלגות מוענקות בשיתוף‬ ‫פנטזיה מרוקאית‬
‫חג המימונה‪-‬מקורות ומנהגים‬
‫ערים ומוסדות אקדמאים‪.‬‬ ‫יהדות מרוקו‪-‬עבר והווה‬

‫משלחות למרוקו‬ ‫ערבי שירה ופיוט‬ ‫טבועי "אגוז"‬

‫בכל שנה יוצאת משלחת‬ ‫ערבי שירה ופיוט אשר נערכו‬ ‫טקס ארצי הנערך בכל שנה‬
‫הפדרציה למרוקו‪ ,‬המשלחת‬ ‫במהלך השנים בירושלים‪,‬‬ ‫בהר הרצל בירושלים‬
‫מתארחת גם בפרלמנט‬ ‫בים המלח‪ ,‬באילת ועוד‪...‬‬
‫סרט בהפקת ערוץ ‪ 1‬אודות‬
‫המרוקני להתוועדות‪.‬‬
‫טבועי ספינת אגוז‬

‫פעילות‬ ‫ראיונות בטלוויזיה‬ ‫המעברות‬

‫פעילות סניפי הפדרציה‬ ‫ערוצי טלוויזיה שונים מראיינים‬ ‫הצדעה ליוצאי המעברות‬
‫את סם בן שטרית‪-‬יו"ר‬ ‫בתכנית "הלילה יענקל'ה לאן?‬
‫"דמות מופת בעם היהודי"‬
‫הפדרציה בנושאים‪ :‬המימונה‪,‬‬
‫הרשמה ב"ספר הזהב" לאישים‬ ‫מלגות‪" ,‬אגוז" ועוד‪...‬‬

‫שונות‬
‫אודות המלך חסן‬

‫הווי ואומנות במרוקו‬

‫תהילה לדוד‪-‬אודות הרב חסין‬

‫‪57‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬

‫היהודים בארץ המג'רב‬
‫מתוך הספר "מרוקו המדריך למטייל"‬
‫הברברים‪ ,‬הערבים המוסלמים‪ ,‬הפורטוגזים‬
‫והספרדים הנוצרים‪ ,‬העותמנים‪ ,‬הצרפתים‬
‫ושוב הספרדים פגשו בדרכם קומץ גולים‬
‫שעתידים היו ‪ -‬ראו איזה פלא! להאריך ימים‬
‫אחרי שהתמוטטו הקיסרויות שלהם" (שורקי)‪.‬‬
‫עוד בטרם תכרע ארץ ישראל תחת מהלומותיו‬
‫של הפולש הרומי‪ ,‬ועד ימינו אלה ‪ -‬משך יותר‬
‫מאלפיים ושש מאות שנים‪ ,‬ידעו היהודים‬
‫במג’רב תקופות של פריחה‪ ,‬שעמדו בסימן‬
‫של התפשטות רעיונותיהם הדתיים בקרב‬
‫הברברים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬תקופות של נסיגה לצורך‬
‫התגוננות בשל "ניצחון" הנצרות בקרב על‬
‫ההגמוניה בתוך הקיסרות הרומית (קבלת‬
‫הדת הנוצרית כדת הרשמית ברומא על ידי‬
‫הקיסר קוסטנטינוס ‪ -‬במאה הרביעית לספירה)‪.‬‬
‫והיו‪ ,‬כן‪ ...‬גם ימים (תקופות) של סגריר בחיים‬
‫תחת הצל הגדול והכבד של האיסלאם‪.‬‬
‫בכל התקופות האלה ‪ -‬ציון עמדה במרכז‬
‫ההוויה היהודית במרוקו‪ .‬הערגה לארץ ישראל‬
‫מוצאת את ביטויה ביצירות הספרותיות בכלל‪,‬‬
‫וזו של ההלכה בפרט‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫חלק ראשון‬
‫תקציר היסטורי‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬ ‫מאת‪ :‬אברהם אביזמר‬
‫בקרבם של רומאים ונוצרים‪ ,‬פגנים מוסלמים‬ ‫פחאל די לאזם כול ננס יעארף‬
‫וברברים‪ ,‬צרפתים ספרדים ופורטוגזים‪ ,‬אשר‬ ‫להיסטוריה דיאלו ודי זדדו‪.‬‬
‫שלטו בארץ רחבת ידיים זו למעלה מ ‪26 -‬‬
‫מאות שנים‪ .‬במשך כל אותם מאות שנים לא‬ ‫חתתא חנא לאזמנא נעארפו‬
‫פסק רצון כנה ואמיתי זה (של עליה לציון ‪-‬‬ ‫להיסטוריה דיאלנא וזדודנא!!!‬
‫ארץ הקודש)‪ ,‬ולו לשניה אחת!!!‬
‫(כמו שכל אדם צריך להכיר ולדעת את‬
‫ְמ ַען‬
‫יה ל ַ‬
‫נֹות ָ‬
‫ְמ ֶ‬‫ְחילָה ַּפ ְּסגּו ַאר ְ‬
‫ִבכֶם ל ֵ‬
‫"שיתּו ל ְּ‬‫ִׁ‬ ‫ההיסטוריה שלו ושל אבותיו‪ ,‬כך אנחנו‬
‫ַאחרֹון" (תהילים מ"ח‪,‬יד)‪ .‬זה‬ ‫ת ַס ְּפרּו ְל דֹור ֲ‬ ‫ְּ‬ ‫צריכים לדעת את העבר שלנו‪ ,‬של אבותינו‬
‫המתי מעט שיכולתי‪ ,‬אני הקטן אברהם‬ ‫ושל אבות אבותינו!!!)‪.‬‬
‫(אבי) אביזמר‪ ,‬לעשות‪ ,‬על מנת להאיר את‬
‫ההיסטוריה רבת השנים‪ ,‬האמונה‪ ,‬הדבקות‬ ‫"אשיר לך ארץ חמדה‬
‫במסורת והערגה לארץ ישראל‪ ,‬של קהילה‬ ‫את ארץ נבחרה‪,‬‬
‫יהודית גדולה ומפוארה שנמצאה בקצה‬
‫מערב‪.‬‬ ‫את משוש תבל‬
‫את לנו תפארה"‪.‬‬
‫"העבר הרחוק והקרוב של המג'רב אוצר‬ ‫(ר' דוד בוזגלו ‪ -‬גדול המשוררים‪ ,‬בעת החדשה‪ ,‬במרוקו)‪.‬‬
‫בתוכו זיכרון של נוכחות יהודית‪ .‬על ידי‬
‫שמירת אמונים למקורותיו המקראיים‪ ,‬הכיר‬ ‫שיר ערגה לציון ששרנו הקטנים עם הגדולים‪,‬‬
‫שם היהודי את כל המלכויות והשליטים‬ ‫והמבטא יותר מכל את השאיפה לעלות‬
‫וצררן בצרור ההמשכיות ההיסטוריוגרפיות‬ ‫לציון‪ ,‬שהייתה חדורה בלב כל יהודי המג’רב‪.‬‬
‫שלו‪ .‬קרת החדשה‪ ,‬רומי‪ ,‬הואנדלים‪ ,‬ביזנץ‪,‬‬ ‫על אף מגורינו רב השנים בבטחה‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪58‬‬
‫דתי מוחלט‪ .‬כמו כן החלה התארגנות‬
‫קהילתית‪ .‬זאת בגין תמיכתם ועזרתם של‬
‫היהודים והברברים (יושבי ההרים) לוונדאלים‬
‫במלחמתם ברומים (שרקי)‪ .‬אגב‪ ,‬יש אומרים‬
‫שכאשר הוונדאלים כבשו את רומא וניצחו‬
‫את הרומאים‪ ,‬הם נטלו עמם את כלי המקדש‬
‫למקום שאין יודעים על קיומו עד היום‪.‬‬
‫בצפון אפריקה "אמר רב יהודה אמר רב‪:‬‬
‫הביזנטים שבים למג'רב‬
‫(המאה השישית)‬
‫בשנת ‪ 533‬ממלכת רומי המזרחית (בירתה‬
‫היום)‬ ‫של‬ ‫איסטנבול‬ ‫קונסטנטינופול‪,‬‬
‫הנקראת ביזנטיון‪ .‬הביזנטים כובשים מחדש‬
‫את המ'גרב ומצרים את צעדי היהודים‪.‬‬
‫הם הנהיגו כלפיהם אפלייה לרעה ביחס‬
‫לאוכלוסייה המקומית‪ ,‬וניסו לכפות את‬
‫הדת והתרבות הנוצרית‪ ,‬גם על היהודים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬אחדים אכן נשברו ואחרים נאלצו‬
‫לברוח לאזורי ההרים והמדבר ולהטמע שם‬
‫באוכלוסייה המקומית‪ .‬הסיבה לכך הנה‬
‫עזרתם של היהודים לוונדלים במלחמה עמם‪.‬‬
‫בסוף תקופת שלטונם של הביזנטים הוקל‬
‫מעט מצבם‪.‬‬
‫היהודים תחת הגותים בספרד‬
‫בעת הזו שולטים הגותים בספרד אשר קיבלו‬
‫עליהם את הדת הנוצרית‪ .‬פחדם של היהודים‬
‫עקב כך גרם לרבים לעזוב את ספרד‪ .‬רבים‬
‫מהם מצאו מקלט‪ ,‬שיקנה להם בטחון‪ ,‬אצל‬
‫בני משפחה מחוץ לספרד‪ ,‬וכן בקרב הקהילות‬
‫היהודיות במג'רב‪ ,‬בעיקר אלה שחיו בהרים‬
‫(שלושת רכסי האטלס‪ ,‬ושרשרת הרי הריף)‬
‫וכן במדבר הסהרה‪.‬‬
‫זאת לדעת‪ ,‬כי בשלהי שלטון הגותים בספרד‪,‬‬
‫היה ניסיון נועז מצד יהודי ספרד והמג'רב‪,‬‬
‫לנסות ולהשתלט על חצי האי האיברי (וילאם‬
‫אטקינסון)‪.‬‬
‫לספירה‪ .‬היהודים זכו לחסות‪ ,‬ונהנו מחופש‬
‫דהייה המכונה "אל כאהינה"‪,‬‬
‫הברברים ומלחמתה בפולשים‬
‫הערבים‬
‫בתקופה שקדמה לשלטון המוסלמי על‬
‫המג'רב‪ ,‬הנותרים משבט חייבר (מחצי האי‬
‫ערב) מצאו היהודים מקלט במג'רב‪ .‬הם‬
‫הביאו עמם סוסי מלחמה משובחים ומצאו‬
‫מקלט בקרב היהודים יושבי ההרים (שם)‪.‬‬
‫מתקופה זו קימות עדויות המצביעות על‬
‫כך ששבטים ברברים שלמים נתגיירו‬
‫ולחמו בפולשים המוסלמים‪ .‬משנת ‪680‬‬
‫ועד ‪ 705‬המוסלמים בראשותו של "עוקבה‬
‫אבן נאפיע" לחמו מלחמת חורמה בשבטים‬
‫מן הדרום‪ .‬הם החלו במסע כיבוש אל פנים‬
‫המג’רב‪ ,‬הם וצבאם נתקלו בהתנגדות עזה‬
‫של השבטים הברברים הרבים‪ ,‬היהודים‬
‫ושרידי הביזנטים הנוצרים‪ ,‬שהתאחדו‬
‫סביב הנהגתה של אשה ומנהיגה בשם‬
‫דהייה‪ ,‬שהיתה מנהיגה של אחד השבטים‬
‫היהודיים הגדולים באזור‪ .‬היא נודעה‬
‫בכינויה "אל כהינא" כלומר הכוהנת‪ .‬היא‬
‫עצמה עמדה בראש הצבא רכובה על‬
‫סוסתה ועודדה את לוחמיה‪ .‬המלחמה‬
‫נמשכה כ‪ 25-‬שנים‪ ,‬במהלכם היו לצבאה‬
‫ניצחונות‪ ,‬ורק כאשר נתפצלו הכוחות‬
‫וצבאה הלך וקטן‪ .‬החליף העבאסי מאס‬
‫במלחמה הנמשכת שנים רבות‪ ,‬והחליט‬
‫לשלוח ‪ 120,000‬חיילים לצפון אפריקה‬
‫על מנת למגר את המרד‪" .‬אל כהינא"‬
‫‪59‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫המקדש הראשון בשנת ‪ 486‬לפני הספירה‪.‬‬
‫בתלמוד ניתן למצוא רמזים נוספים‪" :‬להיכא‬ ‫הוא שנתקיים בנו ובכל עם ישראל באשר‬
‫אגלי להו? (לאן היגלה אותם?) מר זוטרא‬ ‫הם הנאמר ‪" :‬הֹדּו לַה' ּכִי‪-‬טֹוב‪ּ :‬כִי לְעֹולָם‬
‫אמר‪ :‬לאפריקי" (תלמוד בבלי) ועוד מובא‬ ‫ׁשר ּגְָאלָם‪ִ ,‬מּיַד‪-‬צָר‪.‬‬‫ּדֹו‪.‬יֹאמרּו‪ּ ,‬גְאּולֵי ה' ֲא ֶ‬
‫ְ‬ ‫ַח ְס‬
‫"אחד מכם גולה לברבריה ואחד מכם גולה‬ ‫ּומ ַּמ ֲערָב; ִמּצָפֹון‬
‫ּומ ֲא ָרצֹות‪ִ ,‬ק ְּבצָם‪ִ :‬מ ִּמ ְזרָח ִ‬
‫ֵ‬
‫לסמטריא" (מדרש רבה‪ ,‬שיר השירים)‪.‬‬ ‫ּומּיָם" (תהילים קז‪ ,‬א‪-‬ג)‪.‬‬ ‫ִ‬
‫במנחות יש אסמכתא נוספת לישוב היהודי‬
‫רקע היסטורי של‬
‫מצור ועד קרטגיני (קרת החדשה) מכירין את‬
‫ישראל" (מנחות)‪.‬‬ ‫היהודים בארץ המג'רב‬
‫אין בידנו נתונים מדויקים על מועד הגעתם‬
‫בשלטון קרת החדשה‬ ‫של יהודים למרוקו‪ .‬ובכלל קשה מאוד לדלות‬
‫(מאה ‪ 9‬עד מאה ‪ 2‬לפנה"ס)‬ ‫פרטים רבים‪ ,‬שיהיו מוצקים דיים על מנת‬
‫שיהוו מקור מהימן‪ .‬זאת‪ ,‬על אף‪ ,‬המספר‬
‫בשלטון קארתגו‪:‬‬ ‫הגדול של רבנים וחכמים שהיו במרוקו‪,‬‬
‫הישוב היהודי בצפון אפריקה הלך וגדל‬ ‫ותיעדו‪ ,‬אך במעט‪ ,‬יחסית‪ ,‬את יצירותהם‪.‬‬
‫במאה השניה לפני הספירה בימי שלטונה‬ ‫לכך יש מספר סיבות‪ :‬חוסר אמצעים כלכליים‬
‫של קרתאגו‪ .‬הם הגיעו כפליטים ולעתים‬ ‫להדפיס את אשר נכתב‪ .‬אי קיומו של בית‬
‫כעבדים מארץ ישראל לצפון אפריקה‪ ,‬בעיקר‬ ‫דפוס עברי במרוקו ‪ -‬הספרים הודפסו‬
‫בגלל המצוקות בארץ (מלחמה‪ ,‬מאבק‬ ‫באיטליה (בעיקר בונציה וליוורנו)‪ ,‬פולין‪,‬‬
‫וקשיים כלכליים)‪.‬‬ ‫הולנד ואנגליה‪ .‬הפרעות שהיו נחלתם של‬
‫היהודים מעת לעת‪ ,‬דבר שהצריך ניידות‬
‫תחת רומי‬ ‫בלתי פוסקת‪ .‬הסיבה האחרונה הנה‬
‫הבערות‪ ,‬כן‪ ,‬מה לעשות זו מכה קשה‪ ,‬אבל‬
‫(מאה ‪ 2‬לפנה"ס עד המאה‬ ‫היא הייתה קיימת‪ .‬ניתן ללמוד זאת מהמקרה‬
‫החמישית לספירה)‬ ‫המייצג הבא‪ :‬מספרים על הרב "משה בן חמו"‬
‫שחי בעיר סיפרו‪ /‬ציפרו (נמצאת בקירבת‬
‫העיר פאס‪ ,‬ומדרום מזרח לה) הוא כתב בימי‬
‫בשנים שאחרי חורבן בית המקדש השני‪.‬‬ ‫חייו ספרים רבים‪ ,‬אשר לא הובאו לדפוס‬
‫בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬הגיעו יהודים כפליטים‪,‬‬ ‫מסיבות כלכליות‪ .‬אחרי מותו אשתו מסרה‬
‫כעבדים וכשבויים‪ ,‬שהוגלו ע"י הרומאים‪.‬‬ ‫את כל הכתבים (כתבי היד!‪ ,‬השווים‪ ,‬כיום‪,‬‬
‫תחת שלטון הנציבים הרומיים‪ ,‬הקהילות‬ ‫הון) לגניזה‪ ,‬משום שלא ידעה ולא העריכה‬
‫היהודיות בערים הראשיות‪ ,‬ובמיוחד אלה‬ ‫את החומרים המופלאים שהיו בידיה‪ .‬כאשר‬
‫שמוגדרות כערי חוף‪ ,‬שגשגו מאוד‪.‬‬ ‫נחשפו ונמצאו חלק מן הכתבים‪ ,‬מציין המחבר‬
‫בכתב ידו "השם הטוב (כלומר הקב"ה) יכפר‬
‫בעדי‪ ,‬וחבל על דאב דין"‪ ,‬כלומר‪ :‬וחבל על‬
‫פלישת הוונדאלים (מהלך המאה ה‪:)5-‬‬ ‫מה שאבד (שטאל)‪.‬‬
‫הישוב היהודי הוסיף להתפתח‪ ,‬וביתר שאת‪,‬‬
‫גם במימי שלטון הוונדאלים במאה החמישית‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬אפשר לומר בסיפוק רב שנשארו‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬די עדויות שעל פיהן אפשר להעריך‪,‬‬
‫לחקור‪ ,‬לשקלל את התעודות והחומרים‪,‬‬
‫ולהביא לידיעתכם הקוראים והמתעניינים‬
‫את הדברים קרוב ביותר למציאות שבהם‬
‫הדברים נכתבו והתרחשו‪.‬‬
‫ישנם כתבי יד של חכמים שנשתמרו‬
‫ע"י גדולי תורה‪ ,‬ספרים שהודפסו כמו‬
‫"אור החיים" של רבי "חיים בן עטר"‪,‬‬
‫המהווה "מעין" קובץ מאמרים ופרשנות‬
‫על התורה‪ .‬קיימים גם ספרים‪ ,‬מגילות‬
‫ומכתבים של תיירים יהודיים ונוכריים‬
‫אשר ביקרו במרוקו ופרסמו את רישמיהם‪.‬‬
‫וכן תכתובות‪ ,‬תעודות‪ ,‬הסכמים ומסמכים‬
‫נוספים של סוחרים יהודים אשר ניהלו‬
‫מערכת יחסים עם עמיתים ב‪-‬חו"ל‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נשתמרו ספרים וכתבי יד עתיקים‬
‫שנרכשו ע"י ספריות יוקרתיות באנגליה‪,‬‬
‫בגרמניה‪ ,‬בצרפת ובהולנד‪.‬‬
‫מסורות שונות מספרות‪ ,‬בכתב ובעל פה‪,‬‬
‫על עמים שונים מכנען שהגיעו לחופי צפון‬
‫אפריקה (הירשברג)‪ .‬יהודי הרי האטלס‬
‫גורסים שאבותיהם הגיעו מארץ‪-‬ישראל‬
‫לפני חורבן בית ראשון‪ .‬בבית הכנסת‬
‫העתיק של יהודי ג'רבה (בתוניס) מצויה‬
‫אבן שיש לה ייחוס‪ ,‬עפ"י המסורת‬
‫לאחת מאבני בית המקדש שבנה המלך‬
‫שלמה‪ .‬האבן עפ"י מסורת זו הובאה‬
‫עם הגולים מירושלים אחרי חורבן בית‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫חיי היהודים ורכושם‪ ,‬וכן לאפשר להם לחיות‬
‫בתקופה זו קמו קהילות גדולות נוספות‪:‬‬ ‫לפי דתם ומנהגיהם (שם)‪.‬‬
‫סיג'למאסה‪ ,‬מקנאס‪ ,‬סאלי וישובים קטנים‬
‫בעמק הסוס והדראע שבדרום‪ .‬תחת‬ ‫בתקופת שלטון האידרסים‬
‫שלטונו של "אידריס השני" נהנו היהודים‬ ‫"אידריס הראשון" שמרד בחליף וברח‬
‫מחופש פולחן דתי וממצב כלכלי טוב‪ ,‬כמו כן‪,‬‬ ‫למרוקו‪ ,‬ייסד כאן "ממלכה" איסלמית חדשה‪.‬‬
‫לאורך תקופת שלטונו פרחו הקהילות‪ ,‬ויהודי‬ ‫הוא נעזר בשבטים הברברים והקים צבא‬
‫מרוקו קיימו קשר הדוק בינהן ועם הקהילות‬ ‫גדול שהודף את נסיונות צבא החליף לכבוש‬
‫היהודיות בעולם‪ ,‬בעיקר עם יהודי בבל‪.‬‬ ‫את האזור‪ .‬כאשר לא עולה בידי החליף‬
‫להביס את אידריס בשדה הקרב‪ ,‬הוא שותל‬
‫פריחה תרבותית‪ ,‬כלכלית ודתית זו תמה‬ ‫סוכן שמצליח להרעילו‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬סבלו‬
‫מאחר וחלו תמורות בממלכה האידריסית‪,‬‬ ‫היהודים משום שאידריס טען שהיהודים סייעו‬
‫והיורשים לא הצליחו להחזיק את הממלכה‬ ‫לח'ליף‪ .‬הוא הכביד במיסים‪ ,‬והגדיל לעשות‬
‫כמו המייסדים הראשונים‪ .‬התוצאה היתה‬ ‫כאשר היהודים נדרשו למסור ‪ 24‬נערות מדי‬
‫שגם היהודים החלו ניזוקים ומעמדם בחברה‬ ‫שנה לבית הנשים שלו‪ .‬בתקופתו ברחו רבים‬
‫ובקרב האוכלוסיה‪-‬פחת‪ .‬השלטון עבר לראשי‬ ‫מהיהודים להרים ולאזור תוניס‪ ,‬שם שלט‬
‫השבטים‪ ,‬כל מנהיג באזורו‪.‬‬ ‫החליף‪.‬‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬מצרים ולוב‪ .‬בשנת ‪ 670‬הם‬
‫האמיר של "בני איפראן" ושלטון‬ ‫בתקופת בנו "אידריס השני" שהחלה בשלהי‬
‫השבטים הברברים‬ ‫המאה ה‪ .8-‬אפשר לכנותה כתקופת הזוהר‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,11-‬בשנת‬ ‫של יהודי מרוקו‪ .‬הוא אפשר ליהודים לחיות‬
‫‪ ,1032‬פאס נכנעת לצבא האמיר של‬ ‫בשלווה‪ ,‬הקהילות התאוששו ואיפשר גם‬
‫"בני איפראן" תושבים רבים נהרגים ובהם‬ ‫הגירה של יהודים מבחוץ‪ .‬הוא אף איפשר‬
‫כ‪ 6,000-‬יהודים‪ .‬העיר נבזזת ונהרסת‪,‬‬ ‫להם להתישב בפאס‪ ,‬בירתו‪ ,‬וכך נהייתה‬
‫ובכלל זה ה"מלאח" (רובע היהודים) ולוקח‬ ‫העיר בראשית דרכה‪ ,‬ברובה יהודית‪ .‬ברבות‬
‫עשרות שנים על מנת לשקמה‪.‬‬ ‫השנים היה לה משקל עצום בפיתוח התרבות‬
‫והשירה‪ ,‬הבלשנות‪ ,‬המסורת‪ ,‬הפרשנות‬
‫במהלך ‪ 70‬השנים הבאות השתנה מצב‬ ‫והמחקר של התורה והגמרא‪ .‬הוקמו בה‬
‫היהודים במרוקו לרעה‪ :‬רבים היגרו לספרד‬ ‫ישיבות ותלמודי תורה רבים‪ .‬בפאס חיו‪,‬‬
‫השכנה‪ ,‬שבה השלטון המוסלמי (תחת חסות‬ ‫ישבו ופעלו מגדולי היהודים בכל הזמנים‪( .‬לא‬
‫החליף) היה סובלני לעם הספר‪ .‬ההגירה הנה‬ ‫בהכרח בתקופת "אידריס השני") ‪ :‬הרמב"ם‪,‬‬
‫תוצאה‪ ,‬כנראה‪ ,‬של עומס המיסים והצרה של‬ ‫ר' חיים בן עטר בעל אור החיים הקדוש‪ ,‬אחיו‬
‫החיים היהודיים‪.‬‬ ‫ר' יהודה בן עטר‪ ,‬ר' שלמה בן יהודה‪ ,‬הרי"ף ר'‬
‫יצחק אלפאסי (מפאס) אליו היו פונים בשאלות‪,‬‬
‫תחת האימפריה המורבידית‬ ‫בענינא דיומא ובסוגיות הלכתיות‪ ,‬מכל רחבי‬
‫(המורביטון)‬ ‫העולם היהודי‪ .‬הוא חיבר פרוש לתלמוד‬
‫עם עליית השושלת המורבידית בשנת ‪,1061‬‬ ‫שעיקרו הקלה משמעותית על הלומד‪ .‬החיבור‬
‫בהנהגת "יוסוף אבן תשפין"‪ ,‬בימיו חזר השקט‬ ‫היה כל כך מושלם שהחלו לכנותו "התלמוד‬
‫לשרור במג'רב והוא ליכד את השבטים כולם‬ ‫הקטן" הבלשנים‪ :‬ר'יהודה בן קורייש‪ ,‬ר' דונש‬
‫תחת מנהיגותו‪ .‬בעת הזו רווח מעט ליהודים‬ ‫בן לבראט‪ ,‬ר' יהודה אבן חיוג'‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫צפתה את מפלתה‪ ,‬וכדי לא ליפול בשבי‬
‫המוסלמים‪ ,‬התאבדה בקפיצה לבאר‪ .‬את שני‬
‫בניה היא מסרה לשבוי מוסלמי צעיר שגידלה‬
‫אותו כבנה‪ ,‬בתקווה שיעשה עמם חסד‪,‬‬
‫לפחות כמו שהיא עשתה עמו‪ .‬המערכה‬
‫הוכרעה בניצחון המוסלמים‪ .‬עם שבירתם‬
‫של השבטים הברברים החל השילטון הערבי‪/‬‬
‫המוסלמי על מרוקו וממשיך עד היום‪.‬‬
‫הכיבוש הערבי המוסלמי‬
‫ב‪ 622-‬עולה דת חדשה באזור של חצי האי‬
‫ערב‪" .‬הנביא מוחמד" ומאמיניו מקרב השבטים‬
‫הערביים משתלטים במעגלים על האזור כולו‪,‬‬
‫כאשר מדינה ומכה במרכז‪ .‬בהנהגת מוחמד‬
‫ויורשיו יצאו הערבים למסע כיבושים‪ .‬הם‬
‫כבשו שטחים עצומים‪ ,‬הפילו ממלכות אדירות‬
‫והביסו בעיקר‪ ,‬את הביזנטים‪ .‬כבשו גם את‪:‬‬
‫כובשים את קרת החדשה (קרתאגו‪ ,‬בתוניס‬
‫של היום) והסבו את שמה לקראווין (הרביעית‬
‫בקדושתה לאיסלאם‪ ,‬אחרי מכה‪ ,‬מדינה‬
‫וירושלים) עם הכיבוש הערבי של האזור‬
‫שכונה על ידם "אל מג’רב אל אקצה" כלומר‪,‬‬
‫קצה המערב (המקום המערבי ביותר תחת‬
‫שלטונם) הגיעה הממלכה הערבית העצומה‬
‫לשיא מבחינת טריטוריאלית‪ :‬מפרס במזרח‬
‫ועד צפון אפריקה וספרד בשנת ‪ 710‬במערב‬
‫(אותה כבש המצביא הערבי "טאריק"‪ ,‬אשר‬
‫מצוק ג'ברלטר נקרא על שמו)‪.‬‬
‫בגלל השתתפותם של חלק מהיהודים‬
‫במלחמה נגד הכובש המוסלמי היו נסיונות‬
‫נקם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעיר ביזרטה שליד קרתאגו‬
‫היה מפקד יהודי שפיקד על מבצר החולש על‬
‫העיר‪ ,‬המוסלמים ניצחו ובתגובה לסיוע של‬
‫היהודים נקבע כי יום השוק בעיר יהיה מעתה‬
‫והלאה ביום השבת‪ .‬עם הזמן התושבים‬
‫היהודים היו לבני חסות‪ ,‬וחוייבו במס גולגלת‪,‬‬
‫ניתנה להם הזכות להתיישב בערים החדשות‪,‬‬
‫ותמורת המס התחייבו השלטונות לשמור על‬
‫© שמואל(מומי)בוחבוט‬
‫‪60‬‬
 ‫למשיסה ואין חוסן קבל‬
‫תלמסאן (חבל תפיללת‬
‫בדרום‪ ,‬שאנו מכירים)‬
‫והדרה נמסה‪ .‬וקול ארים‬
‫סאוטה (בצפונה של מרוקו‬
‫‪ -‬מוחכרת היום לספרד)‬
‫ומקנאסה (מקנאס)‪ ,‬כסות‬
‫אקרעה על עמק דראעא‬
‫(בדרום של מרוקו) אשר‬
‫לפנים נתפשה‪ ,‬וביום שבת‪,‬‬
‫בן עם בת דמם כמים"‪.‬‬
‫עברו כשלושים שנה‪ ,‬ובימי השולטן‬
‫"יוסוף יעקוב אל מנצור" (המנצח‪/‬הכובש)‬
‫‪ 1184 1199-‬שפר מעט מצבם של היהודים‪,‬‬
‫שושן" רבה הראשי של פאס וממוריו של‬
‫הוא מכיר בכך שיש לאפשר חופש דתי ליהודים‬
‫הרמב"ם (שם)‪ .‬הרמב"ם עצמו גם היה מטרה‬
‫ולכן הותר להם להתיישב במרוקו כולה‪ .‬יחד‬
‫לשלטונות בגלל "איגרת השמד" שפירסם‬
‫עם זאת דרש מהם להתלבש ב"לבוש אחיד"‪.‬‬
‫בענין האנוסים וכן הויכוחים שניהל עם‬
‫הרדיפות אומנם פסקו‪ ,‬אך המיסים הכבדים‬
‫המוסלמים בעינינים תיאולוגיים‪ .‬לכן נאלץ‬
‫חודשו והמשואה שהיתה קיימת עד לתחילת‬
‫להגר למצרים בעזרת ידידו המשורר הערבי‬
‫שלטון האלמווחידון ‪ -‬החלה לפעול שוב‪.‬‬
‫ר' אברהם אבן עזרא ‪ -‬מגדולי הרבנים‬
‫היהודים בתקופת שלטון "בני מרין"‬
‫בימי בני מרין ‪ 1269-1464‬הוטב מצב‬
‫היהודים‪ .‬הוקמו שכונות יהודיות חדשות‬
‫ב"מלאח" להגנתם‪ ,‬והחיים היהודיים שבו‬
‫לאיתנם‪ :‬הוקמו בתי כנסת‪ ,‬בתי מדרש‪,‬‬
‫מקוואות ומוסדות נוספים וחכמים החלו‬
‫ללמד בישיבות באין מפריע‪ .‬כן פעלו היהודים‬
‫בשרותם של בני השושלת כמתורגמנים‪,‬‬
‫הודות לבקיאותם בשפות שימשו כמקשרים‬
‫בין הנוצרים לשלטון המוסלמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם‬
‫שימשו כמוכסים ושגרירים‪ ,‬מילאו תפקיד‬
‫חשוב במסחר בין אירופה לצפון אפריקה‪,‬‬
‫בהיות חלק מהם סוחרים‪ ,‬הם יבאו ויצאו‬
‫סחורות בין מרוקו לאירופה והמזרח התיכון‬
‫(שם)‪ .‬בשלהי תקופת שילטונם חל כירסום‬
‫ניכר בשילטון המרכזי‪ ,‬והחלו מלחמות‬
‫פנימיות‪ .‬הממלכה התפלגה לשלשה חלקים‬
‫עם מרכזים בפאס‪ ,‬מראקש וסיג'ילמסה‬
‫בבתפיללת‪ .‬כולם נלחמו בכולם וביחד נגד‬
‫האויבים מבחוץ‪ .‬נגד אלג'ריה במזרח שמנסה‬
‫לכבוש שטחים ומנצלת את חולשת השלטון‬
‫המרכזי‪ .‬ונגד הנוצרים המשתלטים במהירות‬
‫על מאחזים בחופי מרוקו‪.‬‬
‫שלטון בני ווטאס‬
‫ב‪ 1420-‬תופס את השילטון "אבו זכריה‬
‫יחיא" ממשפ' בני וטאס‪ .‬הווטאסים להלכה‬
‫שולטים בממלכה‪ ,‬אך למעשה רק בשנת‬
‫‪ 1465‬השילטון מלא‪ .‬ב‪ 45 -‬שנות שילטונם‬
‫היתה התעוררות לאומית ודתית גדולה‪,‬‬
‫בעיקר בגלל ההתקפות וההשתלטות של‬
‫הספרדים והפורטוגזים על ערי החוף בים‬
‫התיכון ובאוקיינוס האטלנטי‪ .‬לבסוף כתוצאה‬
‫מהלחצים מבית ומחוץ וצימצומה של הממלכה‬
‫נפלה השושלת‪ .‬ליהודים בתקופתם היתה‬
‫תחושה של המשכיות עם תקופת שלטונם‬
‫של שושלת "בני מרין"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בגלל‬
‫החלשות הממלכה הערבית בגרנדה החלה‬
‫בתקופתם של "בני ווטאס" הגירה מבוקרת‬
‫של יהודים מספרד שהשלטונות במרוקו היו‬
‫חפצים שיבואו‪ ,‬וזאת מפאת היותם משכילים‬
‫ודוברי שפות ובעלי ממון שבעתיד אפשר יהיה‬
‫לגבות מהם מיסים‪.‬‬
‫‪61‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫כתב יד מכתבי הרמבם בערבית‪-‬יהודית‬
‫"אבו אל ערב אבן מישא"‪.‬‬
‫ש"יוסוף אבן תישפין" מת באותה שנה ושרי‬
‫והמשוררים של ספרד כתב קינה על התקופה‬
‫הקשה שעוברת על היהודים במרוקו ‪:‬‬
‫"אהה‪ ,‬ירד עלי ספרד רע מן‬
‫השמים וספוד רב‪ ,‬על מערב‬
‫(מרוקו) לזאת רפו ידים… עיר‬
‫מלוכה הנבוכה‪ ,‬מראקש המיוחסה‬
‫על יקרים מדוקרים עין אויב לא‬
‫חסה‪ ,‬אהה אפאס מיום נתנו‬
‫ראיות ומבואות מן המקורות כי אנשים אלה‪,‬‬
‫פסל ברונזה של הרמב"ם המוצב‬
‫במשרדי הפדרציה העולמית בירושלים‪,‬‬
‫מעשה ידיו של הפסל הבינלאומי‪-‬‬
‫שמואל בן עמי‬
‫וחלקם אף התגייס לצבא על מנת‬
‫לסייע במלחמה נגד הנוצרים בספרד‪.‬‬
‫הם היו שותפים למפעלי הבניה‬
‫והעשיה הרבים‪ .‬הקהילות החרבות‬
‫שוקמו ואורגנו מחדש‪ ,‬המסחר שב‬
‫ופרח‪ ,‬והשיירות שהיו מקור הכנסה‬
‫חשוב שבו לפעול בקוים שבין ערי‬
‫החוף לעיירות שבהרים ולנאות‬
‫המדבר‪.‬‬
‫לכל דבר טוב יש כנראה סוף‪,‬‬
‫ואומנם‪ ,‬בסוף תקופת שלטונו בשנת‬
‫‪ 1106‬הוא "מגלה" שיש פאסק של‬
‫הנביא "מוחמד" שבו הוא מתנה‬
‫עם היהודים תנאי שבו הם רשאים‬
‫להחזיק בדתם עוד ‪ 500‬שנים אלא‬
‫אם יבוא המשיח‪ ,‬ואז כמובן הכל משתנה‪,‬‬
‫והנה התקופה שקצב הנביא נסתיימה בדיוק‬
‫עכשיו‪ ,‬והמשיח לא בא‪ .‬לכן על כל היהודים‬
‫לעבור לדת האיסלאם (עפ"י לוח השנה של‬
‫ההיג'רה מתחילה הספירה בשנת ‪ ,622‬היות‬
‫והשנה המוסלמית היא בת ‪ 354‬ימים ולא‬
‫‪ 365‬ימים הרי ששנת ‪ 1106‬הנה בדיוק ‪500‬‬
‫שנים מהפאסק האמור) הגזירה חלפה מאחר‬
‫יורשיו זכו בשוחד נדיב‪.‬‬
‫שלטון האל מווחידון‬
‫השתלטות האל מווחידון על מרוקו במחצית‬
‫המאה ה‪ 12-‬הביאה לשמד‪ ,‬הרס‪ ,‬חורבן‪,‬‬
‫אבדון ודילדול‪ .‬הבלשן "אברהם אבן עזרא"‬
‫מנה ‪ 23‬קהילות שחרבו‪ .‬רבים נהרגו על‬
‫קידוש השם‪ .‬רק בעמק הדראע‪ ,‬המקורות‬
‫מצביעים על ‪ 17,000‬יהודים שנהרגו במהלך‬
‫יום השבת ‪ -‬על ידי הצבאות המוסלמיים‬
‫בגלל תרמית‪ .‬הם הוזמנו לחתימה על חוזה‬
‫שלום והגיעו חשופים‪ .‬כאן חיכתה להם‬
‫הפתעה‪ .‬המוסלמים‪ ,‬שהסתירו את נשקם‪,‬‬
‫חשפו אותם עתה וערכו ביהודים טבח נורא‪.‬‬
‫הנותרים אולצו להמיר את דתם‪ ,‬אחרים‬
‫המירו דתם למראית עין (שם)‪ .‬על מנת לחזק‬
‫את רוח היהודים‪ ,‬ובעיקר את רוחם של אלה‪,‬‬
‫שנאלצו לקבל על עצמם את מרות האיסלאם‬
‫פרסם הרמב"ם‪ ,‬שישב באותה עת בפאס‪,‬‬
‫את "איגרת השמד" (כתשובה לחכם יהודי‬
‫אחר שטען שכל יהודי הממיר דתו‪ ,‬אפילו‬
‫למראית עין אין לו חלק לעולם הבא) על מנת‬
‫לסייע ליהודים שקיוו בבוא העת לשוב אל‬
‫חיק היהדות‪ .‬באגרת מוכיח הרמב"ם על פי‬
‫המתאסלמים למראית עין‪ ,‬לא יצאו ממסגרת‬
‫היהדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬המליץ בפניהם להגר ולא‬
‫להישאר במקומם‪.‬‬
‫בפעם הראשונה הוקמו רובעים מיוחדים‬
‫ליהודים‪ ,‬והונהג עבורם אות קלון‪ .‬זה קורה‬
‫בפעם הראשונה תחת שלטון כביכול מרכזי‪,‬‬
‫מסודר וחזק‪ .‬השמד לא היה נחלת הישובים‬
‫בהרים ובנאות המדבר‪ .‬היהודים בכל הישובים‬
‫העירוניים אולצו אף הם להתאסלם‪ ,‬ואחת‬
‫דינם אם יסרבו ‪ -‬גירוש מן הארץ או מיתה‪.‬‬
‫רבים ברחו לספרד‪ ,‬לאיטליה ולאירופה‪.‬‬
‫אחרים הסתתרו בהרים עד יחלוף זעם‪.‬‬
‫גזירות אלה חלו גם על האנוסים‪ .‬היהודים‬
‫היו שעיר לעזאזל בשנות בצורת ורעב ובעת‬
‫חילופי שושלות ומרידת שבטים‪ ,‬אך עתה‪,‬‬
‫השמד מתבצע על ידי שלטון מרכזי‪.‬‬
‫בין הרבים (‪ 1160‬לערך) שמסרו את נפשם‬
‫על קידוש השם היה ר' "יהודה הכהן אבן‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
‫ה"מלאח"‪ ,‬מקום משכן היהודים‪ ,‬בנוי חומה‬
‫תאור ה"מלאח"‬ ‫המוסלמים חששו פחות מהנוצרים לאפשרות‬
‫השפעתם של היהודים על המאמינים‬ ‫"מלאח"‬
‫חזקה סביבו ולה שני שערים‪ .‬האחד ממערב‪,‬‬ ‫המוסלמים‪ ,‬על כן אפשרו להם מגורים‬
‫מעורבים‪ ,‬לפעמים אף עודדו זאת במחשבה‬ ‫ה"מלאח" מופיע במכתבים יהודיים משנת‬
‫כמין קשת ולה דלתיים ובריח חזקים מאד‪,‬‬
‫כי בדרך זו יקרבום אל האמונה המוסלמית‪.‬‬ ‫‪ .1541‬שם זה שתחילתו ציון מקום מוגדר‬
‫והשני ממזרח אף הוא בנוי בצורת כפה ושני‬
‫תחת שלטון האיסלאם (שלא כמו באירופה)‪,‬‬ ‫הפך מאז המאה ה‪ 16 -‬שם נרדף ל‪juderia -‬‬
‫שערים ובריחים לו‪ ,‬משם מוביל לרחוב גדול‬
‫לא ראו היהודים צורך לגור בשכונות נפרדות‬ ‫הספרדית‪ ,‬ל‪ juifverie -‬הצרפתית‪ .‬מקום‬
‫מלא חנויות ורפתות‪ ,‬בתי אבן ופחמים ועצים‪,‬‬
‫וזאת‪ ,‬לא רק משום שהשלטונות לא דחפום‬ ‫שבו היהודים גרים‪.‬‬
‫ובתים ועליות לדירות‪ ,‬ושם היו מוכרים בשר‬
‫ודגים וכל מיני ירקות‪.‬‬ ‫לכך‪ ,‬אלא גם משום הקרבה והמכנה המשותף‬
‫בצדו – יש בית סוהר קטן‪ ,‬שם הרבנים‬ ‫שבין יהודים ומוסלמים‪ :‬אמונה מונותאיסטית‪,‬‬ ‫ארבע גרסאות שונות למקור השם‬
‫אורח החיים‪ ,‬הלכי מחשבה ועקרונות דתיים‬ ‫‪ .1‬היהודים בזמן העתיק קנו מונופול מהמלך‬
‫אוסרים את החוטאים נגד הדת עפ"י אישור‬
‫(בין נוצרים ליהודים קיים הבדל גדול מאד‬ ‫למכירת המלח והיו מספקים את המלח לכל‬
‫הממשלה ובידיעתה‪ ,‬ושני שומרים ישמעאלים‬
‫בהשקפה)‪ .‬בין האסלם ליהדות קיים גם דמיון‬ ‫יושבי הערים‪ .‬מוכר המלח בערבית נקרא‬
‫שמרו עליו בתורנות‪ .‬בידיהם היה צו המושל‬
‫במנהגי המילה‪ ,‬במאכלות אסורים‪ ,‬באסור‬ ‫"אלמלח" ועל שמו נקרא הרובע היהודי‪.‬‬
‫לקיים דברי הרבנים לאסור ולהתיר‪ :‬ליד‬
‫לצלם‪ ,‬מקור שמי משותף‪ ,‬קווי הדמיון בין שני‬ ‫‪ .2‬היהודים היו מולחים ראשי ההרוגים‬
‫בית המעצר שש חנויות של מוכרי תבלינים‬
‫העמים הנראים לעיל גם בלבושם‪ ,‬בלשונם‬ ‫במלחמה (שהביא המלך מאויביו) ותולים‬
‫ובשמים (אלעטטארין)‪.‬‬
‫ובמנהגיהם הקלו על שכנותם‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫אותם על שיני מגדל גבוה בעיר‪ ,‬נועד להטיל‬
‫לא רחוק משם סמטה קטנה ושמה "דראב‬
‫דחו אותה היהודים מרצונם הם‪.‬‬ ‫אימה על המורדים‪ .‬והמולח (מבצע הפעולה)‬
‫אל עניים" (רחוב העניים) כי בסופה חצר‬
‫נקרא בערבית "אלמלח"‪ .‬על שם מלאכה‬
‫גדולה‪ ,‬וגרים בה הרבה עניים‪ ,‬הבתים בחצר‬
‫ברובע היהודי ש‬ ‫בזויה זו‪ ,‬קראו הישמעאלים כגנאי לרחוב‬
‫זו שמשו את עניי העיר למגורים‪ ,‬לשם הובאו‬
‫ר‪0‬‬ ‫ל מ וג ד ו‬ ‫חוב‬ ‫היהודי‪.‬‬
‫ארוחות חמות לנצרכים מבתי התמחוי‪,‬‬ ‫‪189‬‬ ‫ר‬
‫‪ .3‬אומרים ש"מלאח" בערבית עתיקה פירושו‬
‫מדי יום‪ .‬בסמטה זו נמצא גם בית‬
‫"מושלך"‪ ,‬והוא שם גנאי להורות שרחוב‬
‫הבד לעיבוד שעווה‪ .‬בסמוך לה ‪4‬‬
‫היהודים מושלך כדבר שאין בו חפץ‪.‬‬
‫חנויות מוכרי דגים ולידם "רחוב‬
‫‪ .4‬בערבית "אלמא לאח" פירושו "המים‬
‫אלברג'א" (ברג'א = מגדל)‬
‫השליך"‪ ,‬אולי על שם גולי ספרד שבאו‬
‫על שם מגדל גדול שהיה‬
‫ממדינת הים וקוראים להם בשמות‬
‫בנוי שם לפני שנים רבות‬
‫גנאי‪ ,‬בלשון השלכה‪ ,‬כמו וישליכם‬
‫ושימש לשמירת העיר‪.‬‬
‫אל ארץ אחרת‪.‬‬
‫ברחוב זה הרבה חצרות‪,‬‬
‫וסמוך לו שורה של‬
‫חנויות‪ :‬מוכרי פירות‪,‬‬
‫תולדות ה"מלאח"‬
‫באירופה מקובלת המגמה‬
‫ירקות‪ ,‬קצבים‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫היהודים‪,‬‬ ‫של‬ ‫להרחקתם‬
‫ובסמוך להם מקווה‬
‫הפרדתם והבדלתם בשכונות‬
‫טהרה של ה"מלאח"‬
‫נפרדות מכוח צו או הוראה‬
‫(אלמעד'ה)‪.‬‬
‫של שליט‪ ,‬זאת על מנת למנוע‬
‫לידם שני חנויות מוכרי‬
‫השפלה אפשרית של היהודים‬
‫קמח "דקקין" אח"כ‬
‫על הנוצרים‪ ,‬ו‪/‬או לתת ביטוי‬
‫דראב אלחכם (רחוב‬
‫לבוז וליחס המשפיל שרחשו‬
‫החכם) ע"ש ר' יעקב‬
‫הנוצרים לעדה זו של "רוצחי‬
‫ברדוגו בן ר' יקותיאל‬
‫האל" שאין להשמידם רק משום‬
‫ברדוגו החכם‪ ,‬לידו דראב‬
‫היותם "עדי אמונה" (‪Testes‬‬
‫אלכררזין (סנדלרים) אח"כ‬
‫‪ .)Fidei‬ריכוזים וולונטרים אלה של‬
‫דראב אלגנדור (רח' הגיבור)‪,‬‬
‫קהילות יהודים שלמות נודעו בשם‬
‫דראב בן עטאר‪ ,‬דראב אל‬
‫גטו (אחרי ‪ ,)1516‬הגיטאות היו מוקפים‬
‫המערה (ע"ש בית קברות שנמצא‬
‫על פי רוב חומה וקבועים בה שערים (גטו‬
‫בתחומו‪ ,‬מערה בפי יהודי מרוקו =‬
‫ונציה ‪ 1516‬פדובה ‪ .)1603‬שערי הישוב‬
‫בית קברות)‪ ,‬דראב אלמטר (ממגרות‬
‫נסגרו בלילות דרך קבע‪ ,‬ואף במאורעות‬
‫חיטים)‪ .‬נראה כי לפנים השתמשו במרתפים‬
‫מיוחדים לנוצרים מחשש לפרעות‪.‬‬
‫הרבים המצויים בתוך המבנים והבתים‬
‫לאחסון תבואה‪ ,‬ומכאן שמו‪.‬‬ ‫במרוקו‪ ,‬כאשר נוצרו שכונות נבדלות אלה‪,‬‬
‫מצד מערב‪ ,‬סמוך לשער הכניסה‪ ,‬חנויות‬ ‫ראו בהם היהודים משום גזירה רעה‪ .‬לגטו‬ ‫בספרד הנוצרית שלא באירופה‪,‬‬
‫מוכרי תבלינים ופרות‪ ,‬וסמוך להם פונדק‬ ‫‪"-‬מלאח" נכנסו היהודים במרוקו לא מרצון‬ ‫הבדלותם של היהודים בשכונה‬
‫מלא אורוות לסוסים‪ ,‬פרדים וחמורים‪ :‬לידם‬ ‫אלא מאונס‪ ,‬או מכוח צווים מלכותיים שכפו‬
‫עליהם השולטנים‪ ,‬וזאת מטעמים של הגנה‪.‬‬
‫נפרדת לא רק שנתקבלה בהבנה‪,‬‬
‫שוב חנויות מוכרי דגים בשר וירקות ושם‬
‫המקום "דראב אלכדרין" (רח' מוכרי ירקות)‪.‬‬ ‫כאשר הקימו השולטנים את ה"מלאח"‬ ‫אלא נתבקשה לפעמים מהשליט‬
‫סמוך לו סמטת "אסקקייא" (שוקת מים) על‬ ‫הראשון בפאס (‪ )1438‬מטרתם היתה מתן‬ ‫ע"י היהודים עצמם‪ ,‬שראו ברכוזם‬
‫שום שוקת המים שעמדה במרכז הרחבה‬ ‫מחסה ליהודים שלהם מהתפרצויות אלימות‬ ‫יתרון מכמה סיבות‪:‬‬
‫וממנה שאבו מים זורמים לשתיה (יצוין‬ ‫מצד אספסוף‪.‬‬
‫כי ברוב הבתים ב"מלאח" לא זרמו מים‬
‫במכנאס משנוסד ה"מלאח" (‪ )1682‬לפי‬ ‫* בטחון בחיים מאחורי חומה בצורה‪.‬‬
‫בצינורות‪ ,‬אלא בבתים ספורים‪ ,‬ובתים רבים‬
‫המתואר נתן ליהודים נוחיות יותר ממה‬ ‫* אפשרות ויכולת לקיים חיי דת יהודיים‪,‬‬
‫ניזונו מבורות מים שנמצאו בתחומם)‪ .‬ליד‬
‫שזכו לו המאורים עצמם‪ .‬ה"מלאח" הראשון‬ ‫טובים ונוחים יותר בריכוזים גדולים של‬
‫רחבה זו‪ ,‬משטח גדול ורחב שבו התרכזו‬
‫שבמרוקו‪ ,‬שהיה יחיד תקופה ארוכה‪ ,‬היה‬ ‫יהודים המאפשרים קיום מוסדות דת‪ ,‬הספקת‬
‫מוכרי גרעינים‪ ,‬קליות‪ ,‬עוגות וכו' "גרא דסוק"‪,‬‬
‫בעיר פאס‪ .‬תחילתו בפוגרם שאירע ברובע‬ ‫שרותים דתיים‪ ,‬שחיטה כשרה‪ ,‬קיום חגים‬
‫ובסמוך לה דראב אלגזזרין (רח' הקצבים) על‬
‫היהודי‪ .‬השולטן התערב והשיב את הסדר על‬ ‫יהודיים ללא חשש להפרעה‪ ,‬ושמירת השבת‬
‫שום רכוז חנויות הקצבים (יצויין‪ ,‬כי חנויות‬
‫כנו‪ ,‬אף העביר את היהודים לשכונה החדשה‬ ‫עפ"י אורח החיים היהודי‪.‬‬
‫הקצבים אף לא אחת מהן לא היתה מצוידת‬
‫במתקן לקירור או שמור בשר‪ ,‬ובהעדר תנאי‬ ‫הסמוכה אל מגרש הארמון‪ ,‬עפ"י ההשערה‪,‬‬
‫היה זה בשנת ‪ .1438‬במכנאס ב‪ ,1682 -‬ואלו‬ ‫לנוצרים מנקודת ראותם היה משום קלון‬
‫קירור השחיטה נעשתה לפי מדת הצריכה‬
‫בתיטואן‪ ,‬סלא רבאט ומוגדר ב‪.1805-1808 -‬‬ ‫בעצם ריכוזם של היהודים בשכונות נפרדות‪,‬‬
‫היומית שלא יותירו למחרת פן יתקלקל)‪.‬‬
‫לא כן נראו פני הדברים במדינות המוסלמיות‪.‬‬
‫אח"כ סמטת ר' שלום לעזימי‪ ,‬ולידו דראב‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪62‬‬
 ‫נשאו‬ ‫הרחובות‬ ‫חלק‬
‫שמות בעלי המלאכה‪ ,‬או‬
‫אפיון מקצועות מסוימים‬
‫שבריכוזים נמצאו בתחומו‬
‫כגון‪ :‬רח' הירקנים "כדררין"‬
‫רכוז חנויות הירקות‪ ,‬רח'‬
‫הקצבים "גזזראין" רכוז‬
‫חנויות קצבים‪ ,‬ורחובות‬
‫אחרים נשאו שמות רבנים‬
‫"אנשי שם"‪ ,‬או שמות‬
‫מבנים בעלי חשיבות לכלל‬
‫היהודים ב"מלאח"‪ :‬כגון רח'‬
‫מקווה הטהרה (מעדה) או‬
‫בית המטבחיים (אל גרנה)‪.‬‬
‫וכאמור לא נפקד מקומם של‬
‫בתי הכנסת ‪ 19 -‬במספר‪,‬‬
‫עובדה המצביעה על אופיה‬
‫הרוחני של קהילת מקנאס‪,‬‬
‫ולא בכדי כינה אותה ר' יוסף‬
‫משאש "פאר כל ערי המערב‬
‫לתורה‪ ,‬וליראת השם"‪.‬‬
‫היהודים "‪ ."Boulevard‬בימות החג‪ ,‬ערבי‬
‫הבתים (בתי חצרים) אכלסו‬
‫עפ"י רוב משפחות מספר‪,‬‬
‫ותנאי הדיור והאוורור בהם‬
‫היו קשים‪ .‬בקומות הקרקע‬
‫לא היו חלונות‪ ,‬האור והאיור‬
‫חדרו רק דרך הדלת‪.‬‬
‫הרב יצחק אלפסי בן המאה ה‪ ,11-‬מגדולי הראשונים‬ ‫במקומות מעטים גרו אנשים‬
‫במרתפים אפלים שהירידה‬
‫אליהם במדרגות מספר מתחת לפני האדמה‪.‬‬
‫מצב זה של צפיפות חייב הערכות מיוחדת‬
‫במרכז כל בית דירות שכזה‪ ,‬חצר גדולה והתאמת אורח חיים לכל הדיירים בני הבית‪.‬‬
‫מרובעת‪/‬מלבנית ורחבה‪ ,‬לעיתים מקורה נקבעו ימים תורנים לכביסה על פי תור פנימי‬
‫לעיתים לא‪ ,‬לשמוש כל הדיירים‪ ,‬ובצדה חדרי לכל משפחה‪ ,‬שכן גג הבית שבו נקבעו מתקני‬
‫המגורים‪ ,‬חדר או יותר למשפחה‪ ,‬אך בור התליה לכבסים לא יכול לשאת את כבסי כל‬
‫המים והשירותים בדרך כלל לכל דיירי הבית הדיירים בו זמנית אלא של משפחה אחת או‬
‫בקומה‪ .‬חדר השירותים שימש בין היתר גם שתיים ‪ :‬כנ"ל נקבעו כללים לגבי ניצול ושימוש‬
‫פינה לרחצה‪ ,‬בהעדר מקום אחר‪ ,‬לתכלית זו נכון של מי הבורות בכל בית‪ ,‬למען לא ירד‬
‫מפלס המים‪ ,‬כתוצאה משימוש יתר‪.‬‬ ‫שמשה גם פינה במטבח‪.‬‬
‫ב"מלאח" יכול היה יהודי למצוא את כל צרכיו‬ ‫יצוין כי שיטה זו של בתי חצרים בתוככי‬
‫סמטאות צרות ומפותלות‪ ,‬רחובות‬
‫הרוחניים והחומריים‪ ,‬בלי לצאת מתחומיו‬ ‫ה"מלאח" היא פונקציה של המחסור בשטח‬
‫אלא לצרכי פרנסה בלבד‪.‬‬ ‫לבנייה‪ ,‬ומכאן הצפיפות וכל הנובע מכך‪ .‬לרווחה‬
‫מסוימת הגיעו יהודי ה"מלאח" בעלי האמצעים‬
‫היהודים תחת "המורים" המוסלמים‬
‫משנרכש שטח ה"מלאח" החדש בשנת ‪,1925‬‬
‫בספרד‬ ‫מידי גוי בשם ‪"( Mass‬מלאח" אג'דיד)‪.‬‬
‫באותם הימים‪ ,‬חצי האי האיברי והמג'רב‪,‬‬
‫היו יחידה היסטריוגרפית אחת‪ .‬זאת משום‬
‫שלטונם רב השנים של "המורים" המוסלמים‬
‫באזור זה של העולם מחד‪ ,‬ומעורובותם של‬
‫ההודים בסיכסוך רב השנים ‪ -‬נמשך למעלה‬
‫מ‪ 750 -‬שנים‪ ,‬בין הנוצרים והמוסלמים‬
‫בספרד‪ ,‬וכן התוצאות הקשות שהיו לעם‬
‫היהודי בסיומו של השלטון המוסלמי על‬
‫ספרד ‪ -‬הגירוש מבית‪ ,‬מנחלה‪ ,‬מסביבה‪,‬‬
‫ממקום‪ ,‬מחברה‪ ,‬מארץ‪ ..‬מספרד (‪)1492‬‬
‫ומפורטוגל (‪ 1517‬לערך)‪ ,‬ופיזורם בכל העולם‬
‫הקיים‪ ,‬ובעיקר למג'רב ולרחבי האימפריה‬
‫העותמנית‪.‬‬
‫המשך המאמר‬
‫מהמאה ה‪ 15-‬והלאה‪,‬‬
‫יפורסם בגליון ‪2‬‬
‫שער המלאח של מקנס ‪1938‬‬
‫‪63‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬
‫בררימא שבסופו שער שהוביל מהשכונה‬
‫היהודית לשכונה המוסלמית "בררימה"‪ .‬ליד‬
‫זה‪ ,‬רחוב שבו שכן בית המטבחיים‪ ,‬שמו‬
‫"דראב אל גרנה"‪ ,‬ולידו רחוב צר "דראב‬
‫אטוב"‪ .‬במרכז ה"מלאח" הישן רחבה יחסית‬
‫ששמשה מקום מפגש וטיול לילי בערבי‬
‫שבתות לאחר הסעודה‪ ,‬במוצ"ש‪ ,‬ובעיקר‬
‫בלילות הקיץ החמים ושמה "גרה דסוק"‪ ,‬מעין‬
‫טיילת או "פיאצה"‪.‬‬
‫מקום נוסף אשר שימש את יהודי ה"מלאח"‬
‫הישן לטיוליהם היה "עורק התחבורה הראשי"‬
‫שחבר את העיר החדשה לאזור מוסלמי‬
‫הקרוי "סידי סעיד" – ‪ .Sidi Said‬מפי מסרנים‬
‫שמעתי על מנהג נפאסד של נהגי האוטובוסים‬
‫הערבים‪ ,‬שהתנכלו ליהודים המטילים ודחפום‬
‫או אלצום לרדת לשולי הכביש‪ ,‬בכוונה תחילה‪,‬‬
‫והעלו אבק לעפש את בגדיהם‪ ,‬בגדי החג או‬
‫השבת לקלקל הנאתם‪ .‬אף ב"מלאח" החדש‬
‫שימש עורק התחבורה הראשי אשר כינויו בפי‬
‫היהודים "רחוב ירושלים" כמעין טיילת‪ ,‬ובפי‬
‫שבת מוצ"ש מלאו רחובות אלו בהמוני אדם‬
‫משום המנהג לצאת ולטייל ובעיקר "לראות‬
‫ולהיראות"‪.‬‬
‫בינות לשער המזרחי והמערבי‪ ,‬סמוך לקיר‬
‫החומה הגובל עם ה"מלאח"‪ ,‬רחבה גדולה‪,‬‬
‫(שדה בור) ששימש מדי פעם לירידים‬
‫ותערוכות ולממכר מרכולות שונות בעיקר‬
‫בערבי חג וימי חמישי (לקראת שבת) ושמו‬
‫"פלסה" במובן "רחבה" אך ללא חנויות‪ ,‬ללא‬
‫רציף ומדרכות‪ ,‬סתם חלקת בור (ואף לא‬
‫מישורית)‪.‬‬
‫פרוט זה של סמטאות ה"מלאח"‬
‫ורחובותיו מתאר נאמנה את‬
‫מבנה השכונה היהודית "מלאח"‬
‫שמרכיביה ומאפייניה‪ :‬הצפיפות‪,‬‬
‫לא סלולים מרוצפים אבן חלקלקה‪,‬‬
‫חנויות זעירות לממכר כל מצרכי‬
‫המזון‪ ,‬הלבוש‪ ,‬צרכי סידקית‪,‬‬
‫ספרים‪ ,‬ובעלי מלאכה למיניהם‪.‬‬
‫גליון ‪ : 1‬טבת‪-‬סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬
 ‫© כל הזכויות שמורות‬

‫מרוקו‬
‫יהדות מרוקו‬
‫של יהדות‬
‫העולמית של‬
‫הפדרציה העולמית‬
‫הפדרציה‬

‫רח' יפו ‪ 42‬ירושלים ‪94222‬‬

‫טל'‪ 02-6257377 :‬פקס‪02:6251221 :‬‬
‫‪maroco26@netvision.net.il‬‬

‫אתר‪www.fede-maroc.com :‬‬
‫חפשו אותנו גם ב‪ :‬פייסבוק וביוטיוב‬

‫גליון ‪ : 1‬טבת סיון תשע"ה‪ .‬ינואר‪-‬יוני ‪2015‬‬ ‫"יהדות מרוקו‪-‬מסורת‪ ,‬הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו‬ ‫‪64‬‬