‫שאלות סיכום למבחן‬

‫‪ .1‬מדוע מכונה התקופה הסולומונית המוקדמת )‪" (1468 - 1270‬תור הזהב של הכנסייה והמדינה"? התייחסו‬
‫בתשובתכם לפועלם של הקיסרים השונים לגיבוש תודעת הזהות שבין הצלב לבין הכתר‪.‬‬

‫המלך הראשון יכונו אמלאכ‪ ,‬אמהרי‪ ,‬ברית עם מנזר דברה הייק‪ ,‬העניק לכנסייה שליש מקרקעות המדינה‪.‬‬
‫עמדה ציון נלחם במוסלמים בדרום וכבש חלקים מאקסום העתיקה‪ ,‬יישר ההדורים עם הכנסייה‪.‬‬
‫דאווית )נכדו של עמדה ציון(‪ ,‬תרגום הספר "נסי מרים"‪ ,‬שרידי הצלב‪.‬‬
‫זרעה יעקוב )בנו של דאווית( הרחיב הגבולות והקים מחוז "ארץ הים"‪ ,‬שלטון ריכוזי כוחני‪ ,‬יישב מחלוקות דתיות‬
‫אזוריות‪ ,‬קידום סמלים דתיים )שבת‪ ,‬בתולה‪ ,‬צלב(‪ ,‬שגשוג בספרות קודש‪.‬‬
‫באדה‪-‬מרים )בנו של זרעה יעקוב(‪ ,‬אפשר אוטונומיה פוליטית אזורית‪.‬‬
‫חלוקת הקרקעות‪ :‬בניית ממסד פוליטי נאמן‪ ,‬תוך שליטה בצבא ובכנסייה כאחד‪.‬‬
‫ניהול יחסי חוץ מורכבים עם הממלוכים במצרים ועם כמה ממלכי אירופה‪.‬‬
‫האמהרית הפכה לשפת המדינה מהשושלת הסולומונית במאה ה‪ ,13-‬והאמהרה הפכו להיות קבוצה כלל‪-‬אתיופית‪.‬‬
‫כל הסולומונים הגיעו משתי קבוצות מפתח – טיגרינים )ביזור‪ ,‬האצלה למושלי מחוזות( ואמהרים )ריכוז(‪.‬‬
‫מרידות בשואה ומצד הנזירים בתירה‪.‬‬
‫היררכיה‪ :‬אבונא‪ ,‬כומר‪ ,‬נזיר; טקסים‪ :‬טבילה‪ ,‬וידוי‪ ,‬לחם הקודש‪ ,‬נישואין ולוויות‪.‬‬
‫ספרות קודש‪" :‬תפארת המלכים" )שלמה ושבא(‪ .‬מוזיקת קודש‪" :‬זמה"‪.‬‬
‫שקיעה בראשית המאה ה‪ : 16-‬סוף ההתפשטות הטריטוריאלית; עשרות קבוצות לשוניות ושבטיות‪ ,‬חלקן מרדניות;‬
‫התארגנות מדינית‪-‬צבאית של האסלאם בקרן אפריקה‪" :1527 .‬גרן" מביס את כוחות הקיסר‪.‬‬

‫‪ . 2‬מה הייתה תרומתו של זרעה‪-‬יעקב לגיבוש התודעה של הנצרות כדת הממלכה האתיופית? האם תרומה זו‬
‫הייתה משמעותית‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יותר מזו של הקיסרים האחרים של השושלת הסולומונית?‬

‫השליט הבולט בתקופה הסולומונית‪.‬‬

‫פעל רבות להטמיע את תושבי המדינה כולה בתרבות האתיופית הנוצרית ולמרכז השלטון הפוליטי והדתי‪.‬‬
‫ניהל אסטרטגיה משולשת‪ :‬יישוב מחלוקות דתיות אזוריות‪ ,‬קידום סמלים ופולחנים כלל‪-‬אתיופיים; העמקת‬
‫המחויבות המוסרית‪-‬פוליטית‪.‬‬
‫תמך באווסטטאים ובעמדתם בנושא השבת‪ ,‬שמר אישית על קדושת שבת ויום ראשון‪ .‬כיבד גם את קהילת הנזירים‬
‫הפרו‪-‬אלכסנדרונית‪ ,‬אך שם את ה"אבונא" תחת פיקוח ממלכתי‪ .‬קידם את סמלי הבתולה מרים והצלב‪ .‬שילב בלוח‬
‫השנה מועדים הקשורים במרים‪.‬‬
‫פעל נגד אנשי כמורה שהתנגדו למעשיו )הסטפניסטים בתיגרה(‪ .‬עודד יצירות ספרותיות שהגדירו מסגרת‬
‫אורתודוקסית לנצרות‪ .‬דרש בישופים נוספים ממצרים )נשלחו שניים( להרחבת מינוי הכמרים במדינה‪ .‬הגדיל את‬
‫מספר החגים וימי הצום‪ .‬דרש ממאמינים לענוד את הצלב‪.‬‬
‫אמלאכ‪ :‬בעיקר קרקעות; עמדה ציון‪ :‬יישור הדורים עם הכנסייה; דאווית‪ :‬הכי קרוב‪" ,‬נסי מרים"‪ ,‬שרידי הצלב‪.‬‬

‫‪ .3‬האם מגעיה של הנצרות האתיופית עם זו האירופאית‪-‬קתולית במאה ה‪ 16-‬יצרה מגמות של התחדשות‬

‫ותחייה דתית או של הסתגרות וניוון‪ ,‬לדעתכם? נמקו תוך מתן דוגמאות מהחומר‪.‬‬

‫‪" :1543‬גרן" מובס ע"י הקיסר והפורטוגלים‪.‬‬

‫ג'ואו ברמודס הפורטוגלי השתקע באתיופיה‪ ,‬טען שהתמנה ל"אבונא" וניסה לכפות על הקיסר שיהפוך לקתולי‪ .‬סופו‬
‫שגורש מהמדינה‪.‬‬
‫‪ : 1556‬שישה מיסיונרים ישועים ובראשם הבישוף דה אוביידו‪ ,‬שניסו גם הם להמיר את האתיופים לקתוליות ונכשלו‪.‬‬
‫הקתולים התנגדו לכריסטולוגיה המונופיסיטית האתיופית ולמנהגים היהודיים‪.‬‬
‫הקיסר גלאודווס פרסם כתב הגנה על הנצרות האתיופית‪" ,‬הוידוי של קלאודיוס"‪ .‬מותו ב‪ 1559-‬החליש את מעמד‬
‫הקיסרות; האצילים חברו לפורטוגלים בנסיון הפיכה‪ ,‬אוביידו הושם במעצר בית והישועים גורשו מהמדינה‪.‬‬
‫‪ : 1603‬הישועי הספרדי פדרו פאאז‪ ,‬המיסיונר הקתולי המצליח ביותר )אופי שקט(‪ ,‬הפך ליועצו של הקיסר‪ .‬שכנע‬
‫את הקיסר סוסניוס לקבל את לחם הקודש ולהתכחש לכנסייה האורתודוקסית‪.‬‬
‫לאחר מותו של פאאז‪ :‬שלב מיסיונרי כפייתי‪ ,‬מספר המומרים הגיע כנראה ליותר מ‪.100,000-‬‬
‫‪ : 1632‬הקתולים גורשו מאתיופיה ובכורתה של הכנסייה האתיופיות האורתודוקסית הושבה על כנה‪.‬‬
‫הקתולים‪ ,‬כמו "גרן"‪ ,‬הותירו אחריהם חותם של חשדנות ומפחד מזרים‪.‬‬
‫‪ : 1635‬הוקמה עיר בירה מרוחקת‪ ,‬גונדאר‪ ,‬בה פרחה הלמדנות הנוצרית והאמנות‪ .‬המחלוקת סביב הכריסטולוגיה‬
‫ותפיסת ה"תואחדו" )איחוד( האתיופית‪ ,‬המשיכה‪ .‬הקיסרים בגונדאר דרדרו את העימות בצדדם בעמדה זו או‬
‫אחרת‪ .‬במחצית הראשונה של המאה ה‪ 18-‬נחלש הכח הקיסרי‪ ,‬השפעה הולכת וגוברת של האורומו‪.‬‬
‫‪ :1769‬רצח הקיסר איואס‪ ,‬תחילת "תקופת השופטים"‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הסתגרות וניוון‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ .4‬אפיינו את אופי מגעיה של הנצרות האתיופית עם המיסיונרים האירופאים במאה ה‪ .19-‬במה נבדלת‬
‫פעילותם של מיסיונרים אלה באתיופיה ביחס לפעילותם של המיסיונרים האירופאים בני המאה ה‪?16-‬‬

‫מחלוקות כריסטולוגיות‪ :‬יוניוניסטים ‪ -‬ישו הוא בנו של האל בעקבות איחוד האנושי עם האלוהי( מול אונקציוניסטים ‪-‬‬
‫ישו הוא בנו של האל בעקבות משיחה של רוח הקודש‪.‬‬
‫הופעת של עמדה תיאולוגית חדשה וקיצונית‪ :‬גרייסיסטים )"בן על פי חסד"( ‪ -‬ישו הפך להיות הגואל רק בחסד רוח‬
‫הקודש‪ ,‬חווה שלוש לידות – מהאב‪ ,‬מהתגשמות בשרו ברחם הבתולה ומפעולת רוח הקודש‪.‬‬
‫שלוש עמדות שהשתלבו במתחים הבין‪-‬אזוריים‪ .‬מושלים סילקו בעלי עמדה מנוגדת‪ ,‬סירוב לחלוק בלחם הקודש או‬
‫להיקבר באותו מקום‪.‬‬
‫שחיקה נוספת במעמד ה"אבונא"‪ ,‬התחזקות ה"אצ'גה" )ראש הכמורה והנזירות(‪ .‬לאחר מות ה"אבונא" ב‪1803-‬‬
‫מנעו בגונדאר הגעת מחליף עד לשנת ‪ ,1815‬ביוזמת מושל תיגרה ולא כיוזמה קיסרית‪ .‬ה"אבונא" החדש‪ ,‬קרילוס‪,‬‬
‫גורש מגונדאר ומצא את מותו בנסיבות עלומות בשנת ‪ .1828‬לא היה לו יורש במשך ‪ 13‬שנים‪.‬‬
‫האתגר הפרוטסטנטי‪ :‬הגעתם של חוקרים‪ ,‬דיפלומטים ומסיונרים מאירופה‪ :1830 .‬המסיון הראשון באתיופיה‪,‬‬
‫סמואל גובאט )לימים‪ ,‬הבישוף האנגליקני בירושלים(‪ ,‬פעל להחדרת דוקטרינת הפרוטסטנטיות ונכשל‪ .‬ממשיכו‪,‬‬
‫אייזנברג‪ ,‬הסתבך במחלוקות תיאולוגיות‪ .‬בדרום המדינה היו למסיון הצלחות בקרב הפגאנים‪.‬‬
‫הקתולים‪ :‬ג'וזפה סאפטו הגיע ב‪ 200) 1838-‬שנה לאחר סילוק הישועים(‪ .‬הוקמו מסיונים קתוליים‪ :‬הלזאריסטים‬
‫בצפון שואה‪ ,‬הקפוצ'ינים בדרום המדינה‪ ,‬בקרב האורומו‪ .‬ראש המסיון הלזאריסטי‪ ,‬דה ז'קוביס‪ ,‬רחש כבוד לתרבות‬
‫המקומית ולשפת הגעז‪ .‬ראש המסיון הקפוצ'יני‪ ,‬מסאיה‪ ,‬יצא בגלוי נגד הפולחנים האורתודוקסיים‪ .‬בתום עשר שנים‬
‫החלו הקתולים לקצור פירות‪.‬‬
‫אבונא סלאמה‪ :‬עמד בראש הכנסייה בשנים ‪ ,1841-1867‬החל תפקידו בגיל ‪ .21‬מיומו הראשון התעמת עם‬
‫הקתולים‪ ,‬שהתנגדו ל"אבונא" פרוטסטנטי‪ .‬התעמת גם עם שליט שואה וגורש מהמחוז‪ ,‬ולכן פעל בעיקר בתיגרה‪.‬‬
‫לא הצליח לאחד את המדינה‪ .‬הופעתו של הקיסר תאודרוס שינתה את המצב‪ ,‬איחד כוחות עם סלאמה וגירש‬
‫הקתולים‪ ,‬אימץ העמדה היוניוניסטית‪ .‬הפרוטסטנטים הורשו לפעול בקרב האורומו וביתא ישראל‪ .‬הפצת כתבי קודש‬
‫באמהרית‪.‬‬
‫מאה ‪ :16‬קתולים‪ ,‬כפייה‪ ,‬גירוש; מאה ‪ :19‬קתולים ופרוטסטנטים‪ ,‬מסיון‪ ,‬פעילות מתונה‪ ,‬הצלחה פרוטסטנטית‪.‬‬

‫‪ . 5‬כיצד השתמשו קיסרי העת החדשה )מתיאודרוס השני ועד להיילה סילאסה( בנצרות ככלי לגיבוש תודעה‬
‫לאומית אתיופית בתקופה זו? האם ניתן לטעון כי אחדים מהם היו "צלבנים" יותר מהאחרים?‬

‫‪ :1855‬תאודרוס השני )כאסה הילו(‪ .‬איחד המדינה‪ ,‬לראשונה מזה ‪ 100‬שנה‪" .‬תאודרוס"‪ :‬מנהיג שיביא גאולה‬
‫וישלוט בעולם‪ ,‬לפי יצירה אפוקליפטית ימי –ביניימית‪ .‬יזם רפורמות שלטוניות‪ ,‬חי חיי פרישות והוקיע את‬
‫הפוליגמיה‪ .‬כונן ברית עם אנובא סלאמה‪ ,‬גיבה אותו במאבק מול הקתולים )גורשו(‪ ,‬ואימץ תיאולוגיה יוניוניסטית‪.‬‬
‫הפרוטסטנטים לא גורשו‪ ,‬עבדו בקרב ביתא ישראל והאורומו‪ ,‬אך המתנצרים חויבו להצטרף לכנסיה האתיופית‪.‬‬
‫תאודורס נעדר תחכום פוליטי‪ ,‬קשיים בגביית מס‪ ,‬פעל לרפורמה פיננסית‪ :‬העברת קרקע מהכנסייה לאיכרים‬
‫ולכמרים‪ .‬הכמורה התמרדה ואבונא סלאמה נעצר‪ .‬פעל בכוחניות מול הכנסיה‪ ,‬ביזה‪ ,‬והסתכסך גם עם‬
‫הפרוטסטנטים )על רקע אי‪-‬סיוע מבריטניה(‪ .‬התאבד‪.‬‬
‫‪ :1872‬יוהאנס הרביעי ‪ .‬כח מוגבל‪ ,‬קו פוליטי זהיר‪ ,‬עודד ריכוזיות אך ללא אכיפה בכח‪ .‬גיבש תכנית לאיחוד‬
‫הכנסיה‪ :‬מועצה דתית לסיום המחלוקות הדתיות‪ .‬הכריז על ה"תואחדו" )התיאולוגיה היוניוניסטית( כדוקטרינה‬
‫היחידה‪ .‬הכנסייה הקופטית שלחה ארבעה "אבונא" לאתיופיה )אחד מת‪ ,‬אך שלושה כיהנו(‪ ,‬הסמיכו כמרים שאכפו‬
‫ה"תואחדו"‪ .‬פעל נגד המוסלמים ואילצם להתנצר‪ ,‬הדף נסיונות כיבוש מצד מצרים וסודאן‪ .‬מת מכדורי המוסלמים‬
‫סמוך לגבול סודאן‪" .‬הרעב הגדול" בשנים ‪.1888-1892‬‬
‫‪ :1889‬מנליק השני ‪ ,‬מלך שואה לשעבר‪ .‬הכפיל את שטח הממלכה בכיבושים בדרום‪ ,‬שני מליון תושבים חדשים‬
‫בעשור‪ : 1896 .‬נצחון בקרב אדואה מול האיטלקים‪ .‬עיר בירה חדשה בשואה‪ :‬אדיס אבבה‪ .‬הכנסייה לא ויתרה על‬
‫שפת הגעז וכפתה מנהגים וחגים על המתנצרים החדשים מדרום‪ .‬התוצאה‪ :‬מעבר המוני לפרוטסטנטיות בדרום‪ ,‬אם‬
‫כי האליטות קיבלו את הנצרות האתיופית כדי להיות חלק מהשלטון‪ .‬מחלוקת לגבי חדירת הנצרות האתיופית‬
‫בדרום‪ :‬תהליך קולוניאליזם אימפריאלי‪-‬דתי או תהליך חברתי טבעי‪ .‬אבונא פטרוס מתיגרה נותר ראש הכנסייה‪,‬‬
‫מנליק הודיע לו שיחליפו באבונא מתיאוס משואה‪ .‬היה אבונא מ‪ 1889-‬עד ‪.1926‬‬
‫יורשו של מנליק‪ :‬נכדו‪ ,‬ליג' איאסו ‪ .‬מתיאוס מנע מרחץ דמים במאבק הירושה‪ .‬איאסו היה ראוותן‪ ,‬הסתבך עם‬
‫האליטה של שואה‪ ,‬הידק קשרים עם מוסלמים‪ ,‬הסתכסך עם מתיאוס‪ .‬עבר להראר עם פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬שמועות שהתאסלם‪ .‬אצילי שואה ניסו לכפות הדחה‪ ,‬אך מתיאוס התנגד‪ .‬האצ'גה הכריז על הדחתו‬
‫ומינה את זאוודיתו‪ ,‬בתו של מנליק‪ ,‬לקיסרית‪ .‬לצידה‪ :‬ראס תפרי )היילה סלאסי(‪.‬‬
‫‪ :1930‬היילה סלאסי ‪ .‬חוקה חדשה‪ ,‬הרחבת סמכויות הקיסר על חשבון האצולה והכמורה‪ ,‬חזון המדינה המאוחדת‬
‫של תיאודורוס‪ .‬האבונא נותר עם הסמכות למנות כמרים‪ ,‬עימו מונו ‪ 5‬בישופים אתיופיים )תקדים(‪ .‬השפה האמהרית‬
‫פשטה בכנסייה‪ ,‬התנ"ך תורגם ב‪ .1934-‬סלאסה עודד המסיונרים הזרים‪ .‬רבים מהכמרים נשלחו למצרים ללמוד‪.‬‬
‫סלאסה היה בגלות מ‪ 1936-‬ועד ‪) 1941‬הכיבוש האיטלקי(‪ .‬בשובו פעל לשיקום הכנסייה והאצולה‪ ,‬והסדרת‬
‫פעילותה הפיננסית‪ ,‬השיפוטית והחינוכית‪ .‬אבונא קרילוס הורשה לשוב לאתיופיה ממצרים‪ ,‬והוסכם שיוחל‪ ,‬עם‬
‫אבונא אתיופי שימונה ע"י הפטריארך הקופטי‪ .‬מחליפו‪ :‬אבונא בזיליוס )לשעבר ה"אצ'גה"(‪ .‬תלות הכנסיה במדינה‬
‫גברה‪ ,‬וב‪ 1959-‬בוטל הקשר עם הכנסייה הקופטית ונקבע שהכנסייה האתיופית תכתיר את ראשיה‪ .‬החוקה‬
‫‪2‬‬
 ‫החדשה )‪ ( 1955‬קבעה שהדת האתיופית האורתודוקסית היא הדת הרשמית‪ ,‬הקנתה לקיסר זכות חקיקה על‬
‫הכנסיה‪ ,‬כולל מינוי אבונא ובישופים‪ .‬המיסיונרים הושמו תחת פיקוח הדוק‪ .‬הצלחה חלקית לסלאסה להפוך הכנסיה‬
‫לכלי בידי הממשל‪ .‬פעל להכללת אריתראה במדינה והצליח‪ .‬שרד נסיון הפיכה ב‪ ,1960-‬אבונא בזיליוס סייע‬
‫להכשילו‪ .‬מרידות מקומיות אחרות זכו לגיבוי כנסייתי )מרד האיכרים בג'וג'אם ב‪ ,(1968-‬אות חשוב לבאות‪ .‬למרות‬
‫מאמצי סלאסה‪ ,‬נותרה הכנסייה עצמאית‪ ,‬ושמרה על קשר ישיר עם המוני העם‪ ,‬קשר שהפך לרועץ‪ .‬הכנסייה‬
‫עשירה‪ ,‬שליש מקרקעות המדינה‪ ,‬עושר שנצבר מהאיכרים )מסים‪ ,‬עבודות כפייה(‪ .‬יחס של עוינות מצד העם‪.‬‬
‫הכנסייה לא הצליחה להיענות לאתגר המודרניזציה של החינוך‪ ,‬רוב הכמרים בעלי השכלה כללית מוגבלת‪ ,‬מעמדם‬
‫בערים ירד‪ .‬סלאסה צירף המכללה התיאולוגית לאוניברסיטה‪ ,‬למורת רוח הכנסייה‪.‬‬
‫נראה שתיאודורוס יוהאנס וסלאסה היו "צלבניים" יותר בגישתם‪ .‬מנליק היה מתון‪ .‬איאסו היה חסר כיוון‪.‬‬

‫‪ . 6‬עמדו על ממדי השוני וההמשכיות במדיניותם של היילה סילאסה ושל מנגיסתו היילה מרים ביחס לנצרות‬
‫האתיופית‪ .‬הדגישו בשני המקרים את ההבדלים שבין אידיאולוגיה לבין מעשה‪ .‬נתחו את השפעות תקופת‬
‫המהפכה על יחסי דת‪-‬מדינה באתיופיה‪ ,‬והדגישו את משמעות ניתוק הקשר ההיסטורי שבין הצלב לכתר‬
‫בתקופה זו‪.‬‬

‫‪ :1930‬היילה סלאסי ‪ .‬חוקה חדשה‪ ,‬הרחבת סמכויות הקיסר על חשבון האצולה והכמורה‪ ,‬חזון המדינה המאוחדת‬
‫של תיאודורוס‪ .‬האבונא נותר עם הסמכות למנות כמרים‪ ,‬עימו מונו ‪ 5‬בישופים אתיופיים )תקדים(‪ .‬השפה האמהרית‬
‫פשטה בכנסייה‪ ,‬התנ"ך תורגם ב‪ .1934-‬סלאסה עודד המסיונרים הזרים‪ .‬רבים מהכמרים נשלחו למצרים ללמוד‪.‬‬
‫סלאסה היה בגלות מ‪ 1936-‬ועד ‪) 1941‬הכיבוש האיטלקי(‪ .‬בשובו פעל לשיקום הכנסייה והאצולה‪ ,‬והסדרת‬
‫פעילותה הפיננסית‪ ,‬השיפוטית והחינוכית‪ .‬אבונא קרילוס הורשה לשוב לאתיופיה ממצרים‪ ,‬והוסכם שיוחל‪ ,‬עם‬
‫אבונא אתיופי שימונה ע"י הפטריארך הקופטי‪ .‬מחליפו‪ :‬אבונא בזיליוס )לשעבר ה"אצ'גה"(‪ .‬תלות הכנסיה במדינה‬
‫גברה‪ ,‬וב‪ 1959-‬בוטל הקשר עם הכנסייה הקופטית ונקבע שהכנסייה האתיופית תכתיר את ראשיה‪ .‬החוקה‬
‫החדשה )‪ ( 1955‬קבעה שהדת האתיופית האורתודוקסית היא הדת הרשמית‪ ,‬הקנתה לקיסר זכות חקיקה על‬
‫הכנסיה‪ ,‬כולל מינוי אבונא ובישופים‪ .‬המיסיונרים הושמו תחת פיקוח הדוק‪ .‬הצלחה חלקית לסלאסה להפוך הכנסיה‬
‫לכלי בידי הממשל‪ .‬פעל להכללת אריתראה במדינה והצליח‪ .‬שרד נסיון הפיכה ב‪ ,1960-‬אבונא בזיליוס סייע‬
‫להכשילו‪ .‬מרידות מקומיות אחרות זכו לגיבוי כנסייתי )מרד האיכרים בג'וג'אם ב‪ ,(1968-‬אות חשוב לבאות‪.‬‬
‫למרות מאמצי סלאסה‪ ,‬נותרה הכנסייה עצמאית‪ ,‬ושמרה על קשר ישיר עם המוני העם‪ ,‬קשר שהפך לרועץ‪.‬‬
‫הכנסייה עשירה‪ ,‬שליש מקרקעות המדינה‪ ,‬עושר שנצבר מהאיכרים )מסים‪ ,‬עבודות כפייה(‪ .‬יחס של עוינות מצד‬
‫העם‪ .‬הכנסייה לא הצליחה להיענות לאתגר המודרניזציה של החינוך‪ ,‬רוב הכמרים בעלי השכלה כללית מוגבלת‪,‬‬
‫מעמדם בערים ירד‪ .‬סלאסה צירף המכללה התיאולוגית לאוניברסיטה‪ ,‬למורת רוח הכנסייה‪.‬‬
‫‪ :1974‬מהפכה ‪ .‬הפתיעה את צמרת הכנסייה‪ ,‬איבדה שני משאבים חשובים‪ :‬מעמדה כדת המדינה )הפרדה‪ ,‬שוויון‬
‫דתי( וקרקעות )הולאמו(‪ .‬אבונא תיאופלוס ניסה לארגן התנגדות‪ ,‬אך פילוג בשורותיו הביא להצלחה חלקית בלבד;‬
‫הואשם בשחיתות והודח עם בישופים אחרים ב‪ .1976-‬ה"אבונא" החדש‪ :‬נקי‪-‬כפיים וצנוע‪ ,‬הקדיש עצמו לעניים‪,‬‬
‫נמנע ממעורבות פוליטית‪ .‬מבצעי הטרור של מנגיסתו היילה‪-‬מרים לא הביאו לאובדן החיוניות של הכנסייה‪ .‬ב‪1979-‬‬
‫החל שיתוף פעולה בין הממשל לכנסייה‪ ,‬ובמובן מסויים הטיבה המהפכה עם הכנסייה‪ .‬קיבלה נופך של מוסד‬
‫אנטי‪-‬ממשלתי בקרב העם; אובדן הקרקעות הפנה תשומת לב לטיפול בצורכי המאמינים; החל תהליך מודרניזציה‬
‫במוסדות הכנסייה; גוייסו תרומות מחו"ל‪ .‬כנסיות המסיון הלכו והתדרדרו‪ ,‬שכן היוו בעיני הממשל חלק מפעילות זרה‬
‫המסוכנת למשטר המהפכני‪ .‬שיפור מסוים חל בעקבות הרעב של ‪.1984-1985‬‬
‫נסיונו של מנגיסתו להגיע לדו‪-‬קיום עם הכנסיות היה חלקי‪ ,‬מדיניותו גרמה להתמרמרות נרחבת‪ :1991 .‬קואליציה‬
‫בין שתי קבוצות הביאה לנפילתו‪ .‬התיגרינים כוננו ממשלה חדשה‪ ,‬ריחוק מאתוס הריכוזיות‪ ,‬הרמת קרנו של אתוס‬
‫הפלורליזם האתני‪ : 1993 .‬עצמאות לאריתראה‪ ,‬הקמת כנסייה אריתראית אורתודוקסית חדשה ועצמאית‪ ,‬הסמכת‬
‫חמישה נזירים אריתראיים כבישופים ע"י הפטריארך הקופטי; מינוי ראש הכנסייה הראשון של אריתראה‪ ,‬אבונה‬
‫פיליפוס‪ .‬הקהילות האתיופיות בתפוצות הלכו והתחזקו‪ ,‬הפגנת עצמאות מול המשטר באדיס אבבה‪ .‬אפשרות של‬
‫הקמת כנסייה אתיופית אורתודוקסית עצמאית מחוץ לאתיופיה‪ .‬תמה בדידותה של הכנסייה האתיופיה‪.‬‬

‫‪ . 7‬עמדו על משמעותו של תפיסת ה"אל‪-‬נג'אשי" בהתפתחות דימוייה של אתיופיה בעיניים מוסלמיות‪.‬‬

‫התמקדו בקיטוב שבין דימוייה של אתיופיה כ"ארץ הצדק" מול "ארץ הכפירה"‪.‬‬

‫מסורת אסלאמית‪ :‬קשר מינקות )מניקה אתיופית‪ ,‬אם איימאן(‪ .‬מחמד הכיר את אתיופיה‪ ,‬ידע געז חלקית‪ .‬השלישי‬
‫שהתאסלם עבד אתיופי‪ ,‬אבן רבאח )לימים מואזין במדינה(‪ :615 .‬בהוראת מחמד‪ ,‬יותר ממאה צחאבה )"חברים"(‬
‫מוצאים מקלט אצל אל‪-‬נג'אשי באתיופיה מפני אצילי מכה )"ההגירה הראשונה"(‪ ,‬דרישה להסגרה נענתה בשלילה‬
‫לאחר עימות תיאולוגי אצל אל‪-‬נג'אשי‪ .‬המשך סיוע של אל‪-‬נג'אשי למחמד‪ ,‬נישואין לבתו של אחד מאצילי מכה‪ .‬שיא‬
‫הקשר ב‪ , 628-‬אל‪-‬נג'אשי קורא לכל שליטי העולם להתאסלם )הסתיר מהכמרים ומעמו(‪ ,‬מחלקות אם אכן‬
‫התאסלם‪ .‬מחמד התאבל על מות אל‪-‬נג'אשי ב‪ 630-‬כעל מוסלמי‪.‬‬
‫ה"הגירה הראשונה" והתאסלמות אל‪-‬נג'אשי הותירו באסלאם רושם עמוק עד היום‪ .‬הכרת תודה לחסד שגמל המלך‬
‫האתיופי עם הנביא ותומכיו‪ ,‬הצלה כוללת לדת האסלאם‪ .‬מסורת מייחסת למחמד חדית'‪" :‬עזבו את האתיופים כל‬
‫עוד עוזבים הם אתכם" ‪ -‬אבן יסוד ביחס המוסלמים לאתיופיה‪ ,‬שהוגדרה כ"ארץ צדק"‪ .‬פירוש דברי הנביא כצו‬
‫‪3‬‬
 ‫המורה להכיר בקיומה המדיני העצמאי של אתיופיה על אף היותה נוצרית‪" ,‬ארץ נייטרלית" )לא חלק מ"דאר‬
‫אלחרב" ולכן פטורה ממלחמת ג'האד נגדה‪ .‬תקדים התיישבות מוסלמים במדינה לא‪-‬אסלאמית‪ ,‬בתנאי של חופש‬
‫דם ובטחון אישי‪ ,‬הוכחה בקרב מוסלמים מתונים שאפשר להיות אזרח נאמן למדינה שאינה מוסלמית‪ ,‬הבסיס‬
‫להגדרת מוסלמי אתיופיה את נאמנותם למדינה על אף היותה נוצרית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אם התאסלם אל‪-‬נג'אשי‪ ,‬אתיופיה היא חלק מ"דאר אלאסלאם" וקיומה כמדינה נוצרית הוא מעשה של כפירה‪.‬‬
‫החדית' "עזבו את האתיופים" מפורשת כענישה‪ :‬בידוד אתיופיה עד שתשוב ותאמץ את האסלאם‪ .‬כשם ש"עזבה"‬
‫את האסלאם‪ ,‬על המוסלמים "לעזוב" אותה‪ .‬הקיצונים אף קראו לג'האד‪ .‬ההשפעה של האסלאם הקיצוני‪-‬לאומי‬
‫במזה"ת על המחלוקת היתה רבה‪.‬‬
‫‪ : 640‬לאחר הנסיון הכושל של האסלאם להשתלט על קרן אפריקה "עזב" האסלאם את אתיופיה‪ ,‬עד תקופת הכיבוש‬
‫הקצרה של "גרן" במאה ה‪ .16-‬מדיניות ההזנחה נמשכה עם העת'מאנים‪ ,‬ש"עזבו" את אתיופיה לנפשה וסייעו‬
‫להדרדרותה ל"תקופת השופטים"‪ .‬אתיופיה בודדה ממערכת הסחר באגן ים סוף‪ ,‬אך ההגירה של מוסלמים‬
‫לאתיופיה )סוחרים וחכמי דת( נמשכה‪ ,‬והאסלאם פשט מרצועת החוף לרמת ההר‪ .‬אתיופיה המשיכה להתחזק‬
‫כממלכה נוצרית למרות הבידוד‪ .‬למוסלמים חרה שאין באפשרותם לכבוש את אתיופיה‪ ,‬כשלון להאסלאם‪.‬‬

‫‪ .8‬השוו את התפתחות תפיסותיהם ומדיניותם של מנהיגי המאה ה‪) 19-‬תיאודורוס השני‪ ,‬יוהאנס הרביעי‬
‫ומנליק השני( כלפי אסלאם ומוסלמים בתוך אתיופיה וברמה האזורית‪.‬‬

‫ה"עת החדשה" עימתה מחדש את הנצרות עם האסלאם‪ ,‬רקע של אירועים מחוץ )תוקפנות מצרים‪ ,‬מדינת אסלאם‬
‫קיצוני בסודאן(‪ .‬אתיופיה שרדה את האימפריאליזם )שלא כמו חברות אסלאמיות אחרות‪ :‬מצרים‪ ,‬סומליה‪ ,‬סודאן‬
‫והאימפריה העת'מאנית(‪ .‬ב‪ 1923-‬חברה ב"חבר הלאומים"‪ .‬התפשטה דרומה לשטחי הסידאמה והאורומו‪,‬‬
‫הסומאלים והעפאר‪ .‬תהליך אתיופיזציה של המוסלמים‪ ,‬התערות במדינה‪ .‬האתגר הקיומי המשמעותי‪ :‬מצרים‪,‬‬
‫בפרט לאחר עליית מחמד עלי פאשא לשלטון בראשית המאה ה‪ 19-‬וכיבוש סודאן‪.‬‬
‫כאסה היילו‪ ,‬לימים הקיסר תאודורס השני ‪ ,‬נאלץ להמלט ממנזר בגבול סודאן‪ ,‬בא בקשרי נישואין עם משפחת ראס‬
‫עלי‪ ,‬מתקיפי הארץ‪ .‬חזונו‪ :‬שלטון ריכוזי‪ .‬נכשל‪ ,‬כי לא הצליח להכפיף למרותו את שליטי שואה ותיגרה ואת‬
‫הכנסייה‪ .‬הצלחתו היחידה‪ :‬חיסול כוחם הצבאי האוטונומי של שבטי האורומו ושבירת שושלת הוולו‪ .‬קיווה לסיוע‬
‫אירופה )שתראה בו צלבן של העת החדשה(‪ ,‬אך זו תמכה בשלמות האימפריה העת'מאנית‪ .‬אסר על מיסיונרים‬
‫אירופים‪ ,‬הסתבך עם בריטניה וסופו ששלח יד בנפשו‪ .‬התגרה ללא הרף במצרים אך זו היתה עסוקה במפעל תעלת‬
‫סואץ‪ .‬רק לאחר מותו התפנה שליט מצרים‪ ,‬אסמאעיל‪ ,‬לשאלת אתיופיה‪ .‬כבש את חופי ים סוף עד לחוף הסומאלי‪,‬‬
‫כולל העיר הראר‪ ,‬בנה רשת מסילות ברזל ושאף לקשר בין ים סוף לסודאן דרך אריתראה‪.‬‬
‫יוהאנס הרביעי‪ :‬תיגריני‪ ,‬שלטון ביזורי‪ ,‬יחס סובלני לאסלאם‪ :1875 .‬עימות עם מצרים‪ ,‬נצחון בקרב גורה‪ .‬המצרים‬
‫נטשו את רעיון מסילת הברזל אך המשיכו בקרבות התשה‪ .‬שינוי במדיניות יוהאנס כלפי האסלאם‪ ,‬פנה לחיסולו‬
‫מבית‪ :‬ניצור בכפייה בקרב הג'ברתי והאורומו‪ :1878 .‬כינוס מנהיגי הארץ‪ ,‬הכרזה שימחק את חרפת "גרן" וינצר את‬
‫כל התושבים‪ ,‬כמה מראשי האורומו הוטבלו במקום‪ .‬שפל היסטורי לאסלאם‪ ,‬הערכה שיותר מחצי מליון אורומו ו‪50-‬‬
‫אלף ג'ברתי נוצרו‪ .‬רבים נמלטו לסודאן‪ ,‬אחרים מרדו ודוכאו ביד חזקה )מוסלמי וולו(‪ .‬תנועת המהדיה האסלאמית‬
‫בסודאן כבשה את ח'רטום וחיסלה את המינהל המצרי; סודאן מדינה אסלאמית עם סיסמת הג'האד‪ ,‬אך לא‬
‫התעמתו עם אתיופיה‪ .‬יוהאנס המשיך להתגרות בסודאן עד שפרץ עימות ב‪ .1889-‬אתיופיה ניצחה אך יוהאנס מת‬
‫בקרב‪ .‬יורשו‪ ,‬מנליק‪ ,‬פתח בדו‪-‬שיח עם סודאן והמדינות לא שבו להילחם זו בזו‪ .‬מעשי יוהאנס את קנאי האסלאם‪,‬‬
‫הקוראים לחתור תחת ההגמוניה הנוצרית באתיופיה‪ .‬ניכורו של יוהאנס הביאו לבידודה הפוליטי של תיגרה‪.‬‬
‫מנליק השני ‪ :‬החזיר הקיסרות לבני האמהרה‪ .‬שאף לריכוזיות )כמו תאודורוס( אך פעל בדר"כ ברוח סובלנית‪.‬‬
‫‪ : 1896‬נצחון בקרב אדואה נגד האיטלקים‪ ,‬נצחון שהבטיח את ריבונות אתיופיה לשנים רבות‪ .‬כיבושי מנליק כמעט‬
‫והכפילו את שטח אתיופיה‪ ,‬חלק גדול מהתושבים החדשים היו מוסלמים )רובם בני האורומו(‪ .‬הציע לראס מיכאל‬
‫)לשעבר האימאם מוחמד עלי‪ ,‬שהתנצר והיה למפקד חיל הפרשים בתקופת יוהאנס( את בתו לאשה; כך הבטיח‬
‫נאמנות האורומו‪ .‬הבן שנולד‪ :‬ליג' איאסו‪ ,‬לימים הקיסר‪ .‬בדרום מערב רמת ההר התאחדו כמה משבטי האורומו‪ ,‬אך‬
‫מרבית האורומו נותרו פגאנים‪ .‬מנליק לא היה צלבן כיוהאנס‪ ,‬וגם האירועים החיצוניים אפשרו לו מדיניות מתונה‪:‬‬
‫מצרים נפלה בידי הבריטים )‪ ,(1882‬סומליה בידי הצרפתים‪ ,‬הבריטים והאיטלקים )‪ ,(1885‬אריתראה בידי‬
‫האיטלקים )‪ (1890‬וסודאן בידי הבריטים )‪ .(1898‬רוב בני האורומו היו למס עובד עבור הקיסר‪ ,‬אך לחלק מהעילית‬
‫התאפשר להשתלב במשטר‪ .‬החל תהליך ההיטמעות בשפה האמהרית ובמדינה האתיופית‪ .‬נסיכות ג'ימה‬
‫המוסלמית זכתה לאוטונומיה ושגשגה‪ .‬בירת האסלאם‪ ,‬הראר‪ ,‬שבה לידי האמיר המקומי )לאחר פינוי המצרים בידי‬
‫הבריטים(‪ .‬מנליק ניצל ההזדמנות וכבש את העיר ב‪ .1887-‬מונה שליט חדש למחוז‪ ,‬קרוב משפחה של מנליק‪,‬‬
‫שפעל לפיוס האוכלוסיה‪ .‬נאורות מנליק כלפי האסלאם הונצחה בספר מסע של מבקר עת'מאני‪ ,‬צאדק אל‪-‬עזם )‬
‫‪.(1904‬‬
‫ליג' איאסו‪ , 1913 :‬מוצא אסלאמי‪ .‬החל לבנות רשת חלופית של נאמנויות‪ ,‬ביסוס כוחו בדרום‪ 1914 .‬מינה אביך‬
‫למלך וולו ותיגרה‪ .‬במלחמת העולם הראשונה צפה לנצחון העת'מאנים‪ ,‬שניסו לשכנעו להצטרף למלחמה תמורת‬
‫הכרת איסטנבול באתיופיה וסיפוח שטחים מסומליה‪ .‬אך איאסו נותר בעמדת המתנה‪" .‬המולא הסומאלי"‪ ,‬מוחמד בן‬
‫עבדאללה חסן‪ ,‬הכריז מלחמת קודש באירופים ויצר קשרי הבנה עם איאסו‪ .‬הראר בשליטת תפרי מכונן )איש‬
‫הממסד השואני(‪ ,‬ומעליו "ראש המוסלמים" של הראר‪ ,‬אך הודח ב‪ 1916-‬ואיאסו תפס את מקומו‪ .‬הקים כח מיליציה‬
‫חדש במדים אסלאמיים והניף את דגל האסלאם‪ .‬ראשי הממסד השואני והכנסייה הדיחוהו מהשלטון והכתירו את‬

‫‪4‬‬
‫זאוודיתו‪ ,‬בתו של מנליק‪ .‬תפרי קודם לתפקיד ראס וליורש העצר‪ ,‬והפך לקיסר היילה סלאסה ב‪ .1930-‬איאסו בילה‬
‫את המשך חייו בבריחה ובמעצרים והאסלאם‪ ,‬כתורה פוליטית‪ ,‬היה בשפל‪.‬‬

‫‪ . 9‬תארו את השפעות הכיבוש האיטלקי על מעמדם של המוסלמים באתיופיה במהלך התקופה ובשנים‬
‫הראשונות לאחר שובו של היילה סלאסה‪.‬‬

‫סלאסה פעל לחיזוק ריכוזיות השלטון ולהפצת הנצרות‪ ,‬התעלם מצרכי המוסלמים‪ ,‬ביטל את האוטונומיה של ג'ימה‪.‬‬
‫מאמציו נקטעו עם כיבוש אתיופיה בידי מוסוליני )חזון חידוש האימפריה הרומית בארצות המזרח(‪ .‬מוסוליני הציג‬
‫עצמו כ"מגן האסלאם"‪ ,‬קו תעמולה לפיו הנצרות באתיופיה היא נטע זר שדיכא את האסלאם‪ .‬נתמך בידי‬
‫אינטלקטואלים בעולם הערבי‪ ,‬אך חוגים אסלאמיים מתונים במצרים כתבו נגדו והובילו מהלך של פיוס בין נוצרים‬
‫למוסלמים באתיופיה‪ .‬אוקטובר ‪ :1935‬האיטלקים פולשים לאתיופיה והכיבוש הושלם בתוך ‪ 7‬חודשים; הפשיסטים‬
‫שלטו במדינה ‪ 5‬שנים‪ .‬אתיופיה ההיסטורית בוטלה‪ ,‬חוברה לסומליה ואריתראה והפכה ל"אפריקה המזרחית‬
‫האיטלקית"‪ ,‬שש מחוזות שברובם האסלאם הדת הרשמית‪ :‬חוק שרעי‪ ,‬רשת חינוך אסלאמית‪ ,‬מסגדים רבים‪,‬‬
‫השפה הערבית השפה הרשמית‪.‬‬
‫‪ : 1941‬הבריטים מאפשרים לסלאסה לשוב לאדיס אבבה‪ ,‬שב לפעול לריכוז השלטון‪ ,‬תוך ניסיון לפייס את‬
‫המוסלמים )בתנאי שההגמוניה הנוצרית לא תיפגע(‪ .‬אריתראה זכתה לאוטונומיה תחת אתיופיה ב‪ .1952-‬החוקה‬
‫החדשה מ‪ 1955-‬הגדירה את הקיסרות כנוצרית‪ ,‬אך נוסחה ברובה במונחים אזרחיים שוויוניים‪ .‬המסגד הגדול‬
‫באדיס אבבה הושלם‪ ,‬מוסלמים רבים שולבו במערכות המדינה )לא בעמדות בכירות(‪ .‬האמהריזציה דחקה את‬
‫השפה הערבית‪ .‬מעבר לרטוריקה‪ ,‬נותרה אתיופיה מדינה נוצרית והאסלאם לא חזר לבכורה; פנה למקור השראה‬
‫חדש‪ :‬הנאצריזם) אמצע שנות ה‪ 50-‬עד סוף שנות ה‪ .(60-‬נאצר הגדיר שלושה מעגלי השפעה של מצרים‪ :‬ערבי‪,‬‬
‫אפריקני ואסלאמי – וקרן אפריקה נכללה בשלושתם‪ :1963 .‬הקמת "הארגון לאחדות אפריקה"‪ ,‬מיתון בגישת נאצר‪.‬‬
‫סומליה זירה חשובה‪ ,‬עצמאות ב‪ ,1960-‬מגמת העילית להסתפח לנאצריזם ודרישה לקבל שטחים חזרה מאתיופיה‬
‫)נכבשו ע"י מנליק(‪ .‬נאצר תמך אך לאחר מכן הכיר בריבונות הטריטוריאלית של אתיופיה‪ .‬לאחר מותו‪ ,‬הלך‬
‫והתרופף הקשר בין הסומאלים לאסלאם )הסומאלים צרו על הראר לאחר המהפכה‪ ,‬ב‪ ,1977-‬אך נסוגו שנה לאחר‬
‫מכן(‪.‬‬
‫גם אצל האריתראים נחלש האסלאם לאחר שקיעת הנאצריזם‪ .‬בשיא תנופתו בשנות החמישים‪ ,‬היווה הנאצריזם‬
‫אתגר לממסד האתיופי; ניסיון הפיכה ב‪ 1960-‬ינק השראתו מהדגם המצרי‪ .‬מוסלמי אדיס אבבה קיוו לנצחון‬
‫הערביות‪ ,‬קיבלו פני נאצר ברבבות בועידת הפתיחה של "הארגון לאחדות אפריקה"‪ .‬אך נאצר התחייב להמנע‬
‫מחתרנות וריסן את התעמולה נגד אתיופיה‪.‬‬
‫היילה סלאסה התמודד עם האתגר‪ :‬סגירות במערכת הפוליטית והידוק הפיקוח על המחוזות‪ .‬חיסל בהדרגה את‬
‫האוטונומיה האריתראית )זירת ההתמודדות העיקרית בין הקיסר לבין האסלאם(‪ .‬מוסלמי אריתראה הובילו את‬
‫ההתנגדות לסיפוח לאתיופיה‪ ,‬צעירים רבים יצאו לסודאן ולמצרים כדי להתחבר למהפכה הנאצריסטית‪ ,‬אתוס המרי‬
‫האנטי‪-‬קולוניאלי‪ .‬פעולות נגד השלטון האתיופי החלו ב‪ ,1961-‬בהנהגת "החזית לשחרור אריתראה"‪ ,‬שקבעה‬
‫שהעם האריתראי הוא עם ערבי‪ .‬עת'מאן צאלח צאבה הקים את הארגון המתחרה "החזית העממית לשחרור‬
‫אריתראה"‪ .‬בין שני הארגונים שררה איבה רבה‪ .‬שקיעת הנאצריזם מוסס את כחם‪ .‬לאחר מהפכת ‪ 1974‬הצטרפו‬
‫צעירים תיגרינים נוצרים רבים לחזיתות אלו ופעלו להדחת המוסלמים מההנהגה; המאבק נגד השלטון האתיופי הפך‬
‫למאבק בעל גוון מרקסיסטי ולאומי‪ ,‬ולא מוסלמי‪-‬ערבי‪ .‬ב‪ 1993-‬קמה מדינה אריתראית עצמאית בהגמוניה נוצרית‬
‫מוחלטת‪.‬‬

‫‪ . 10‬מהן הגישות המחקריות המרכזיות לגבי מוצאם של יהודי אתיופיה ומהן נקודות החולשה והחוזק של כל‬
‫אחת מהן‪.‬‬

‫‪ .1‬המפגש בין המלך שלמה למלכת שבא‪ .‬מסורת שראשיתה כנראה במאה ה‪ ,6-‬עת עובד המקור התנ"כי בספר‬
‫"תפארת המלכים"‪ .‬מקור אגדי שמטרתו הצדקת הלגיטימות של השושלת הסולומונית שהתגבשה באותה עת‪.‬‬
‫מסעה של מלכת שבא למלך שלמה ותחבולות בנם המשותף לגניבת ארון הברית‪ .‬אין לראות בה מקור היסטורי‬
‫מהימן‪ :‬אקסום צמחה מאות רבות של שנים לאחר המלך שלמה; השושלת הסולומונית התגבשה רק בסוף‬
‫המאה ה‪ ,13-‬למעלה מאלפיים שנה לאחר המלך שלמהאך אין להמעיט בחשיבות מקומה התודעתי של‬
‫המסורת‪.‬‬
‫‪ .2‬שבט דן‪ .‬המקור הקדום בכתביו של נוסע המאה ה‪ :9-‬אלדד הדני‪ .‬סיפר שבאזורי כוש וערב חיים צאצאים‬
‫משבטי דן‪ ,‬נפתלי‪ ,‬גד ואשר‪ ,‬ובפרט צאצאי שבט דן שהוגלו לכוש עוד בימי ירבעם בן נבט‪ .‬רבים ראו בו בדאי‪,‬‬
‫עוד בחייו‪ .‬הדעה הרווחת במחקר‪ :‬יש בדבריו גרעין של אמת )ציבור יהודי מעבר לים סוף(‪ .‬אין אימות לסיפורי‬
‫אלדד הדני; אגדות על המלכה יהודית וכתבי הכומר יוחנן אינם מקור היסטורי מהימן; העדות הראשונה לאחר‬
‫אלדד היא זו של בנימין מטודלה‪ ,‬וזאת רק במאה ה‪ .12-‬חיזוק מאגרות ר' עובדיה מברטנורא במאה ה‪15-‬‬
‫המספרות על מפגש עם שני יהודים שנשבו באתיופיה והובאו למצרים‪ ,‬שם נמכרו לעבדים ונפדו ע"י הקהילה‬
‫היהודית‪ .‬המקור החשוב ביותר מבחינה הלכתית‪ :‬פסיקת הרדב"ז )רבה של קהיר( מהמאה ה‪ ,16-‬שקבע את‬
‫כשרות יהדותם של ביתא ישראל ואת מוצאם משבט דן‪ .‬פסיקת הגר"ע יוסף מ‪ 1973-‬מתבססת על פסיקת‬
‫הרדב"ז‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫‪ .3‬יהדות מצרים‪ .‬במצרים התקיימה קהילה יהודית עוד קודם לחורבן בית ראשון‪ ,‬ובתקופת בית שני שגשגה‬
‫קהילה זו )תרגום השבעים(‪ .‬יהודי מצרים התקדמו לאורך הנילוס עד למקורותיו באתיופיה‪ .‬ראיות‪ :‬קרבת מושב‬
‫היהודים למקורות הנילוס‪ ,‬דמיון במנהגים לקהילת היהודים בחיל המצב באי יב‪ .‬קשיים‪ :‬בנוסח הגעז של‬
‫ה"אורית" יש יסוד ארמי‪-‬יהודי )שלא היה במצרים(; הדרך ממצרים לאגן הנילוס הכחול היא דרך חתחתים‪ ,‬מה‬
‫גם שאקסום לא שלטה באזורים אלו; הקרבה הגיאוגרפית ליהודי יב אינה משכנעת דיה; על המנהגים של‬
‫קהילת יב ידוע מעט מאד ולכן קשה להקיש מהם למנהגי ביתא ישראל; ממילא קיימים הבדלים בין מנהגי‬
‫הקהילות‪ ,‬ובין שתי הקהילות משתרעות גם מאות רבות של שנים‪.‬‬
‫‪ .4‬יהדות דרום ערב‪ .‬הקהילה היהודית בחצי האי ערב היתה מהותית עוד במאה ה‪ ,1-‬וקשרי הגומלין בין שני צדי‬
‫ים סוף בתקופת אקסום הביאו לחציית חלק מהיהודים לעברו השני של ים סוף‪ ,‬לאתיופיה‪ .‬חיזוק‪ :‬קהילה יהודית‬
‫גדולה התקיימה בדרום ערב עוד מימי בית שני‪ .‬חולשות‪ :‬קהילה בחצי האי ערב היתה קטנה; ההגירה רק‬
‫במאה ה‪ 6-‬עם הכיבוש האתיופי של דרום ערב )שבויים( ולא בתקופת אקסום‪ .‬הדעה הרווחת במחקר היא‬
‫שהשפעות יהודיות באתיופיה אכן הגיעו מחצי האי ערב‪.‬‬
‫‪ .5‬צאצאי תושבים מקומיים שהתייהדו‪ .‬צאצאי האגאו שאימצו מרצונם זהות יהודית‪ .‬ראיות‪ :‬דמיון פיזיונומי‪,‬‬
‫מקבילות במנהגי הכנסייה האתיופית‪ .‬מחלוקת לגבי התאריך‪ :‬מלכות אקסום או ימי הסלומונים הראשונים‪.‬‬
‫חולשה‪" :‬הביצה והתרנגולת" ‪ -‬האם השפעות יהודיות חיצוניות הם שהביאו ל"התגיירות" של המקומיים‪ ,‬או‬
‫שמא אימוץ הזהות היהודית הוא שהצמיח את קהילת ביתא ישראל‪.‬‬
‫הזהות התודעתית של ביתא ישראל‪ :‬הקהילה היא נצר לשבט דן‪ .‬גם התפיסות בדבר השפעות יהודיות מהקהילות‬
‫במצרים ובחצי האי ערב מקובלות על העדה‪ ,‬כמו גם התפיסה האגדית של מלכת שבא עם פן יהודי‪ :‬בידול היהודים‬
‫ממנליק )בנם של מלכת שבא והמלך שלמה( כאשר זה חילל שבת ואילו היהודים בחרו שלא לעשות כן‪ .‬לאחרונה‪,‬‬
‫הכרה הולכת וגוברת שמדובר במיתוס‪ .‬ביתא ישראל דוחים את התפיסה לפיה יהודי אתיופיה הם צאצאים למקומיים‬
‫שאימצו זהות יהודית‪.‬‬

‫‪ . 11‬מהם התפקידים המרכזיים אותם מלאה הנזירות בקורותיהן של הנצרות והיהדות באתיופיה? הסבירו את‬
‫ייחודיותו של מוסד הנזירות בקרב יהדות אתיופיה בהקשר הכלל‪-‬יהודי ובהקשר האתיופי‪.‬‬

‫נצרות ‪ :‬הנזירים הקדישו עצמם לדת‪ ,‬רבים הוסמכו ככמרים‪ .‬ההשבעה לנזיר היתה נפוצה ולא דרשה מערכת‬
‫ממורכזת כמו ההסמכה לכמורה‪ .‬מנזרים רבים קשרו עצמם לחצר המלך‪ ,‬אחרים היוו איום על הסמכות המרכזית‪.‬‬
‫ה"אצ'גה"‪ ,‬ראש הכמורה והנזירות‪ .‬אנשי הקודש זכו להוקרה גם כמרפאים וחכמים‪ ,‬עסקו ביישוב מחלוקות‬
‫וסכסוכים ובהפצת הנצרות‪ .‬רבים זכו לדרגת קדושים לאחר מותם‪ ,‬בדר"כ בבחירות עממית וברמה המקומית;‬
‫ספורים זכו למעמד זה ברמה הארצית‪ .‬המנזרים התחרו על השליטה בשרידי הקדושים‪ .‬בתקופה הסלומונית שגשוג‬
‫יצירתי )"תפארת המלכים"(‪ ,‬המחברים היו ראשי מנזרים ותיאולוגים‪ ,‬שהבולט ביניהם הוא גיאורגיס מסגלה )מאה‬
‫‪ .( 15‬הספרות הנוצרית הגיעה לשיאה בימי שלטון זרעה‪-‬יעקב‪ .‬במנזרים יצרו יצירות אמנותיות עם סגנונות ייחודיים‪.‬‬
‫איקונין שרדו בעיקר מתקופת זרעה‪-‬יעקב ותקופת גונדאר‪.‬‬
‫המאה ה‪ : 5-‬הגעת שתי קבוצות נזירים )תשעת הקדושים והצדקאן(‪ ,‬כנראה מונופיסיטים‪ ,‬פליטי ועידת כלקדון‪.‬‬
‫הקימו קהילות נזיריות בתיגרה ובצפון‪ ,‬חלקם הפכו למרטירים‪ .‬תרגמו את התנ"ך וספרות קודש אחרת לגעז‪.‬‬
‫‪ : 1270‬יכונו אמלאכ‪ ,‬איל מלחמה אמהרי‪ ,‬נהיה שליט לאחר שכרת ברית עם המנזר החשוב ביותר‪ :‬דברה הייק‪.‬‬
‫הנזירים ממחוז תיגרה מרדו בקיסר‪ ,‬התריסו נגד הכנסייה וצווי ה"אבונא"‪ .‬הנצרות לבשה אופי אזורי ולא ממלכתי‪.‬‬
‫מאה ‪ : 15‬זרעה‪-‬יעקב תמך באווסטטאים ובעמדתם בנושא השבת‪ .‬כיבד גם את קהילת הנזירים הפרו‪-‬אלכסנדרונית‪,‬‬
‫אולם שם את ה"אבונא" תחת פיקוח ממלכתי‪.‬‬
‫נסיון כושל להתנקש בחייו של המושל האיטלקי ב‪ 1937-‬הביא לטבח נזירים וכמרים בשואה ולחיסול שני בישופים‬
‫אתיופיים )אבונא פטרוס ואבונא מיכאל(‪.‬‬
‫אריתראה זכתה לעצמאות ב‪ .1993-‬הוקמה כנסייה אריתראית אורתודוקסית חדשה‪ ,‬נפרדת מזו האתיופית וב‪-‬‬
‫‪ 1934‬הוסמו חמישה נזירים אריתראיים כבישופים ע"י הפטריארך הקופטי; ב‪ 1938-‬מונה ראש הכנסייה הראשון‬
‫של אריתראה‪ ,‬אבונה פיליפוס‪.‬‬
‫מנזר דיר אל‪-‬סולטאן בירושלים‪ :‬מנזר על גג כנסיית הקבר‪ ,‬היה בבעלות אתיופית אך במהלך המאה ה‪ 17-‬השתלטו‬
‫עליו הקופטים‪ .‬מאמצים אתיופיים במאה ה‪ 20-‬להשיבו לידיהם לא צלחו ורק ב‪ 1970-‬החליטה ממשלת ישראל‬
‫להעביר את המפתחות בחזרה לאתיופים למרות מחאות מצרים‪.‬‬
‫ביתא ישראל ‪ :‬מוסד הנזירות נכנס לביתא ישראל בהשפעת הנזירות הנוצרית‪ ,‬והנזירים נתפסו כמתווכים לפני האל‪.‬‬
‫חיו בפרישות‪ ,‬סיגפו עצמם ושימשו כמורי דת‪ .‬לרוב גברים‪ ,‬ביניהם גם אנשי משפחה‪ .‬חיו במנזרים מוקפי מעגל‬
‫אבנים‪ ,‬באזור מבודד או ליד כפר‪.‬‬
‫המיסיונר הראשון שפעל בקרב היהודים היה גברה‪-‬איאסוס‪ ,‬ממנזר האווסטטאים‪ .‬ראשית הנזירים היהודים במאה‬
‫ה‪ :14-‬הנזיר הנוצרי קוזמוס‪ ,‬שהתקבל בברכה ע"י ביתא ישראל לאחר שפרש מקהילתו הנוצרית‪ .‬הוא העתיק‬
‫ספרים רבים עבור היהודים‪ ,‬זכה אצלם לכבוד של נביא ואף הנהיג את מרד העדה נגד הקיסר דאווית וכמעט הביא‬
‫להריסתה‪ .‬אפשר שמוסד הנזירות בא לשקם את העדה בעקבות גזירות דאווית ובנו איצחאק‪ ,‬במאמץ לשמור על‬
‫זהות ייחודית‪ .‬למוסד הנזירות היהודית מיוחס תפקיד מרכזי בשימור הדת‪ ,‬עיצוב מנהגים וחיבור תפילות וספרי‬
‫קודש‪ .‬ביטול המוסד נחשב בעיני זקני העדה כדבר רע‪" ,‬אין מי שיתפלל עבור העם"‪.‬‬
‫המאה ה‪ : 15-‬לאחר המלחמה הם הקיסר איצחאק הראשון‪ ,‬שאילץ את בני העדה להתנצר באיום של איבוד קרקעות‬
‫בירושה‪ ,‬אימצו יהודים רבים מרכיבים של זהות נוצרית‪ ,‬כמו מוסד הנזירות‪ .‬המנהיגות נחלקת לזקנים )שמגלה‪,‬‬
‫‪6‬‬
 ‫שמגלאוץ'( – אחראים לעניינים חברתיים‪ ,‬למו"מ עם הרשויות‪ ,‬לשיפוט אישי ‪ -‬ולכוהנים )קס‪ ,‬קסוץ'( –סמכות דתית‬
‫וקשר עם קהילות אחרות‪ .‬בעבר נימנו על הנהגת העדה גם הנזירים‪.‬‬
‫המיסיון הפרוטסטנטי‪ ,‬במחצית המאה ה‪ ,19-‬הביא להשכלה בקרב ביתא ישראל ובכך לערעור סמכותם של‬
‫הנזירים‪.‬‬

‫‪ .12‬תארו את מהותם של "אתגרי העת החדשה" שאיימו על זהותה הנבדלת של קהילת ביתא ישראל‬
‫באתיופיה‪ .‬מי מבניהם היה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬האתגר הקשה ביותר לשמירת זהות נבדלת זו?‬

‫‪ : 1855-1904‬הופעת המיסיון הפרוטסטנטי‪ ,‬החל את ההתקשרות של הקהילה עם העולם היהודימתיחות בין‬

‫המיסיון לבין השלטונות‪ ,‬תאודורוס השנידרש שיפעלו רק בקרב ביתא ישראל‪ .‬מומרים – הפלאשים – קיבלו על‬
‫עצמם את הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬העמקת העימות בין נוצרים ליהודים‪ .‬עד ‪ 1909‬מספר המומרים כ‪ 1,500-‬בלבד‪,‬‬
‫אך השפעה רבה בשל ההשכלה שקיבלו‪ ,‬שערערה את סמכותם של הנזירים של ביתא ישראל‪ .‬התעוררות ביהדות‬
‫המערב‪ ,‬שקראה להצלת העדה משמד‪ :1867 .‬יוסף הלוי מצרפת‪ ,‬היהודי הראשון שביקר את יהודי אתיופיה‪ ,‬אולם‬
‫שולחיו "כל ישראל חברים" דחו את הצעותיו להקים בתי ספר יהודיים באתיופיה‪.‬‬
‫ארועים קשים במחצית השניה של המאה‪ :‬פלישת קנאי האסלאם‪ ,‬בצורת ומגפות‪" ,‬הימים הנוראים" של הרעב‬
‫הגדול )‪ .( 1888-1892‬נקודת שבר בתולדות ביתא ישראל‪ :‬כמחצית נספו ברעב‪ ,‬הניצולים נפוצו לכל עבר‪ .‬האסונות‬
‫פעלו לחיזוק הזהות היהודית‪ ,‬ועם התאוששות ההכרה שהבית הוא בארץ ישראל‪ :1862 .‬הנסיון הראשון להגיע‬
‫לא"י‪.‬‬
‫‪ : 1904‬ביקור היהודי הצרפתי יעקב פייטלוביץ‪ .‬פעילות ציבורית מקיפה לטובת ביתא ישראל‪ :1907 .‬אגרת רבנים‬
‫לעדה‪ ,‬הקמת ועדים לסיוע‪ .‬שני תלמידים נקלטו במוסדות חינוך רבניים‪ ,‬גדלו ל‪ .25-‬שבו לאתיופיה וחלקם תפסו‬
‫עמדות מפתח בממשל‪ :1923 .‬ייסד בי"ס יהודי ראשון באדיס אבבה‪ ,‬בהנהלת תלמידו הראשון תמרת עמנואל‪.‬‬
‫השפעה נמוכה בשל הריחוק מגונדאר‪ .‬פעל להתאמת מנהגי העדה למנהגי היהדות הרבנית‪ ,‬התנגדות של ההנהגה‬
‫המסורתית‬
‫‪ : 1935-1941‬הכיבוש האיטלקי‪ .‬פייטלוביץ נאלץ לצאת את המדינה‪ ,‬תמרת עמנואל ותלמידיו עברו לגונדאר‪.‬‬
‫בראשית שלטונם‪ ,‬טיפחו האיטלקים את ביתא ישראל כמיעוט מדוכא ש"שוחרר"‪ ,‬ראובן איטיאס מונה למנהיג‬
‫העדה‪ .‬הפשיסטים שינו את מדיניותם‪ ,‬ב‪ 1937-‬נאלץ תמרת עמנואל להימלט מאתיופיה בשל חוקי הגזע‪ .‬עפ"י‬
‫המסורת הפלאשית‪ ,‬היתה זו תקופה של רדיפה אנטישמית ורבים מבני העדה הצטרפו למרד נגד הדוצ'ה‪.‬‬
‫‪ : 1941-1973‬היילה סאלסה‪ .‬גידול במספר המבקרים היהודיים‪ ,‬בייחוד לאחר הקמת מדינת ישראל‪ .‬מאות יועצים‬
‫ישראלים )בטחון‪ ,‬רפואה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מינהל‪ ,‬כספים‪ ,‬בינוי(‪.‬ממשלת ישראל לא פעלה לעידוד עלייה‪ ,‬בשל‬
‫ספקות הממסד הרבני והחששות מיכולת בני העדה להיקלט‪ .‬גישושים אצל היילה סלאסה לאפשר לביתא ישראל‬
‫להגר לא עלו יפה‪ .‬הסוכנות היהודית הקימה סמינר למורים לעברית באסמרה‪ ,‬קבוצות צעירים הובאו לכפר בתיה‬
‫והיו למורים הראשונים לעברית באתיופיה‪ .‬חזות ישראלית‪-‬דתית )כיפה‪ ,‬תפילין‪ ,‬ציצית וסידור(‪ ,‬לוח שנה יהודי‬
‫)פורים‪ ,‬חנוכה‪ ,‬יום העצמאות(‪ .‬החלשות המנהיגות המסורתית בשנות ה‪ ,60-‬התגברות מעמדם של המשכילים‬
‫הצעירים‪ 27 .‬בתי ספר כפריים ובי"ס יהודי באסמרה‪ .‬צעירים רבים החלו לחלום על עלייה לארץ‪.‬‬
‫האתגר הקשה ביותר‪ :‬המסיון הפרוטסטנטי – במישור הרוחני; "הימים הנוראים" – במישור הקיומי‪.‬‬

‫‪ . 13‬נתחו את תרומתם של יוסף הלוי וז'ק פייטלוביץ' לכתיבת ההיסטוריה של ביתא ישראל ולהידוק הקשרים‬
‫בין הקהילה לבין יהדות העולם‪.‬‬

‫‪ : 1867‬יוסף הלוי מצרפת‪ ,‬היהודי הראשון שביקר את יהודי אתיופיה‪ ,‬אולם שולחיו "כל ישראל חברים" דחו את‬
‫הצעותיו להקים בתי ספר יהודיים באתיופיה‪.‬‬
‫‪XXX‬‬
‫ארועים קשים במחצית השניה של המאה‪ :‬פלישת קנאי האסלאם‪ ,‬בצורת ומגפות‪" ,‬הימים הנוראים" של הרעב‬
‫הגדול )‪ .( 1888-1892‬נקודת שבר בתולדות ביתא ישראל‪ :‬כמחצית נספו ברעב‪ ,‬הניצולים נפוצו לכל עבר‪ .‬האסונות‬
‫פעלו לחיזוק הזהות היהודית‪ ,‬ועם התאוששות ההכרה שהבית הוא בארץ ישראל‪ :1862 .‬הנסיון הראשון להגיע‬
‫לא"י‪.‬‬
‫‪ : 1904‬ביקור היהודי הצרפתי יעקב פייטלוביץ‪ .‬פעילות ציבורית מקיפה לטובת ביתא ישראל‪ :1907 .‬אגרת רבנים‬
‫לעדה‪ ,‬הקמת ועדים לסיוע‪ .‬שני תלמידים נקלטו במוסדות חינוך רבניים‪ ,‬גדלו ל‪ .25-‬שבו לאתיופיה וחלקם תפסו‬
‫עמדות מפתח בממשל‪ :1923 .‬ייסד בי"ס יהודי ראשון באדיס אבבה‪ ,‬בהנהלת תלמידו הראשון תמרת עמנואל‪.‬‬
‫השפעה נמוכה בשל הריחוק מגונדאר‪ .‬פעל להתאמת מנהגי העדה למנהגי היהדות הרבנית‪ ,‬התנגדות של ההנהגה‬
‫המסורתית‬
‫‪ : 1935-1941‬הכיבוש האיטלקי‪ .‬פייטלוביץ נאלץ לצאת את המדינה‪ ,‬תמרת עמנואל ותלמידיו עברו לגונדאר‪.‬‬
‫בראשית שלטונם‪ ,‬טיפחו האיטלקים את ביתא ישראל כמיעוט מדוכא ש"שוחרר"‪ ,‬ראובן איטיאס מונה למנהיג‬
‫העדה‪ .‬הפשיסטים שינו את מדיניותם‪ ,‬ב‪ 1937-‬נאלץ תמרת עמנואל להימלט מאתיופיה בשל חוקי הגזע‪ .‬עפ"י‬
‫המסורת הפלאשית‪ ,‬היתה זו תקופה של רדיפה אנטישמית ורבים מבני העדה הצטרפו למרד נגד הדוצ'ה‪.‬‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל‪ :‬קצירת הפירות של פייטלוביץ'‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫כרונולוגיה‬

‫ממלכת אקסום‬ ‫מאה ‪1‬‬

‫התנצרות אזאנה‪ ,‬שני נערים מצור‪ ,‬הבישוף פרומנטיוס‬ ‫מאה ‪4‬‬
‫"תשעת הקדושים" והצדקאן‪ ,‬כמרים מסוריה‬ ‫‪451‬‬
‫כיבוש תימן ע"י המלך כלב‬ ‫‪524‬‬
‫פלישת הפרסים לתימן‪ ,‬תחילת שקיעת אקסום‬ ‫‪590‬‬
‫אל‪-‬נג'אשי נותן מקלט לצחאבה‬ ‫‪615‬‬
‫בידוד אתיופיה ע"י האסלאם‬ ‫מאה ‪8‬‬
‫הנוסע אלדד הדני‬ ‫מאה ‪9‬‬
‫אין רצף מדיני‬ ‫מאות ‪10-12‬‬
‫תחילת התחייה‪ ,‬שושלת זאגווה‪ ,‬המלך לליבלה‬ ‫‪1230‬‬
‫שושלת סולומונית‪ ,‬המלך אמלאכ‬ ‫‪1270‬‬
‫"תור הזהב" )עמדה ציון‪ ,‬זרע יעקוב(‬ ‫‪1270-1527‬‬
‫אגדת "כברה‪-‬נגסת"‬ ‫מאה ‪14‬‬
‫אגרות ר' עובדיה מברטנורא‬ ‫מאה ‪15‬‬
‫פלישת "גרן"‬ ‫‪1527‬‬
‫"גרן" נהרג ע"י הפורטוגלים‬ ‫‪1543‬‬
‫מסיונרים ישועים‪ ,‬דה אוביידו‬ ‫‪1556‬‬
‫העת'מאנים שולטים במסווע‬ ‫‪1557‬‬
‫ישועי ספרדי פאאז‪ ,‬מסיון מוצלח‬ ‫‪1603‬‬
‫גירוש הקתולים‬ ‫‪1632‬‬
‫הקמת עיר בירה בגונדאר‬ ‫‪1635‬‬
‫רצח הקיסר איואס‪ ,‬תחילת תקופת השופטים‬ ‫‪1769‬‬
‫חדירת האורומו‪ ,‬אימוץ האסלאם‪ ,‬מסיונרים ישועים‬ ‫מאות ‪16-18‬‬
‫תקופת השופטים )תיגרה‪ ,‬אורומו‪ ,‬אמהרה(‬ ‫מאה ‪18‬‬
‫המסיון הראשון‪ ,‬סמואל גובאט‬ ‫‪1830‬‬
‫המסיונר הקתולי ג'וזפה סאפטו‬ ‫‪1838‬‬
‫אבונא פרוטסטנטי‪ :‬סלאמה‬ ‫‪1841-1867‬‬
‫תאודורוס השני‬ ‫‪1855‬‬
‫יוסף הלוי‬ ‫‪1867‬‬
‫יוהנס הרביעי‬ ‫‪1872‬‬
‫מנליק השני‪ ,‬הקמת אריתראה ע"י האיטלקים‬ ‫‪1889‬‬
‫יוסף פייטלוביץ'‬ ‫‪1904‬‬
‫איאסו )התאסלם(‬ ‫‪1910‬‬
‫זאודיתו הקיסרית‬ ‫‪1916‬‬
‫אתיופיה חברה בחבר הלאומים; בי"ס יהודי ראשון‬ ‫‪1923‬‬
‫היילה סלאסי )ראס תפרי(‬ ‫‪1930‬‬
‫הכיבוש האיטלקי‬ ‫‪1935-1940‬‬

‫‪8‬‬
 ‫היילה סלאסי‬ ‫‪1941-1974‬‬
‫חוקה חדשה‪ ,‬לאומיות ולא נצרות‬ ‫‪1955‬‬
‫נסיון הפיכה‬ ‫‪1960‬‬
‫הארגון לאחדות אפריקה‬ ‫‪1963‬‬
‫פסיקת הגר"ע יוסף‬ ‫‪1973‬‬
‫מהפכה פוליטית‪ ,‬מנגיסתו‬ ‫‪1974‬‬
‫הרעב הגדול‬ ‫‪1984-1985‬‬
‫נפילת מנגיסתו‬ ‫‪1991‬‬
‫עצמאות אריתראה‬ ‫‪1993‬‬

‫‪9‬‬