‫הלאומיות בישראל ובעמים‬

‫פרק א‪ :‬מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה‬

‫במאה ה‪19-‬‬
‫נושא ‪ :1‬המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‬

‫מהי לאומיות?‬
‫לאומיות ‪ :‬תנועה אידיאולוגית המנסה לאחד אוכלוסייה מסוימת בעלת מאפיינים משותפים ולהשיג לה‬
‫עצמאות מדינית‪ .‬תנועה לאומית תפעל למען איחוד בני הלאום באזור מסוים ולמען השגת שלטון עצמי‬
‫או במילים אחרות‪ :‬תנסה להעניק ללאום את זכות ההגדרה העצמית‪.‬‬
‫קהילה אתנית ‪ :‬קבוצת אנשים שיש לה שם‪ ,‬מיתוסים משותפים‪ ,‬היסטוריה משותפת‪ ,‬תרבות משותפת‪,‬‬
‫זיקה למולדת ומידה מסוימת של סולידריות בעיקר בקרב האליטות‪ ,‬אך הם אינם שואפים בהכרח‬
‫לעצמאות מדינית‪.‬‬
‫לאום‪ :‬הוא אוכלוסיית אנשים שיש לה שם‪ ,‬השוכנת בטריטוריה היסטורית או במולדת ולכל חבריה יש‬
‫זיכרונות היסטוריים משותפים‪ ,‬תרבות משותפת‪ ,‬כלכלה אחת‪ ,‬וזכויות וחובות משותפות‪ .‬בני הלאום‬
‫שואפים להשיג שלטון עצמי‪ ,‬ריבונות‪ ,‬במדינה משלהם‪.‬‬
‫מדינה שרוב תושביה רואים את עצמם כבני לאום אחד‪ .‬זוהי למעשה השאיפה של‬ ‫מדינת לאום‪:‬‬
‫התנועות הלאומיות – ליצור התאמה בין המקום שבו חיים בני הלאום ובין מסגרת מדינית‪.‬‬

‫מאפייני הלאומיות המודרנית מבחינה חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‪ -‬השינויים שיצרה‬

‫הלאומיות‬
‫הלאומיות מן ההיבט התרבותי –‬
‫הלאומיות מורכבת ממאפיינים תרבותיים רבים‪ .‬התנועה הלאומית יוצרת לבני הלאום מעין "דת" חדשה‬
‫הכוללת שפה‪ ,‬אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬חגים‪ ,‬זיכרון היסטורי‪ ,‬סמלים לאומיים ומטפחת אתרי זיכרון‪ ,‬תלבושות‬
‫מסורתיות וכו'‪ ..‬הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת‪ ,‬אליה קשור הלאום‪ ,‬ובה נוצרה‬
‫הזהות הלאומית‪ .‬הדגשת התרבות המשותפת מחזקת בקרב בני הלאום את ההזדהות עם הלאום ואת‬
‫הנכונות לפעול למענו‪ ,‬הלאומיות יוצרת לבני הלאום מכנה משותף נרחב המאחד ביניהם ויוצר תחושת‬
‫שייכות‪ ,‬אחדות‪ ,‬ייחוד וגאווה לאומית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫שפה‪ :‬תנועות לאומיות החיו את השפה הלאומית וטיפחו אותה כחלק מצמיחת הלאומיות שלהם‪ .‬לעיתים‬
‫השתמרה השפה בקרב קבוצה מצומצמת‪ ,‬או לצרכים מסוימים‪ .‬למשל‪ ,‬העברית שמשה ללימוד ותפילה‬
‫בלבד‪ .‬יהודים דיברו בשפת המקום בו הם חיו‪ .‬חלקם דיברו יידיש או לאדינו‪ .‬עם התעוררות התנועה‬
‫הלאומית היהודית‪ ,‬הם החיו וטיפחו את השפה העברית‪ .‬השפה מהווה מכנה משותף‪ ,‬היא לשון‬
‫התקשורת בין בני הלאום‪ ,‬והיא מאחדת ומחזקת את תחושת השייכות והזהות הלאומית‪.‬‬
‫טיפוח מיתוסים וסמלים לאומיים‪ :‬הכוללים סיפורי עם‪ ,‬חגים לאומיים‪ ,‬המנון ודגל המדגישים את משותף‬
‫לכל בני הלאום‪ ,‬ומהווים מקור לגאווה לאומית (הנפת הדגל באירועים שונים למשל)‪.‬‬
‫זיקה למולדת‪ :‬תנועות לאומיות מדגישות את הזיקה למולדת‪ .‬הן מבקשות להקים מדינת לאום בחבל‬
‫ארץ‪ ,‬שיש ללאום קשר ממושך אליו‪ .‬הן הופכות את המולדת למקור כמיהה וגעגועים – המקום היחיד‬
‫שבו אפשר "להרגיש בבית"‪ .‬לשם כך הן מגייסות מיתוסים‪ ,‬סיפורי גבורה‪ ,‬אתרי זיכרון‪ .‬הן מטפחות את‬
‫ידיעת הארץ‪ ,‬וטיולים בנופי המולדת‪.‬‬
‫טיפוח זיכרון לאומי‪ :‬תנועות לאומיות מטפחות את העבר ההיסטורי המשותף ומדגישות את הרצף שבין‬
‫עברו של העם וההווה שלו‪ .‬הן יוצרות זיכרון קולקטיבי משותף – האופן שבו זוכר הלאום את עברו‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת רעיונות וערכים נבחרים‪ .‬הזיכרון הקולקטיבי מקבל ביטוי בספרות‪ ,‬באתרי ההנצחה‪ ,‬במוזיאונים‬
‫לאומיים‪ ,‬ובמועדים לאומיים‪ .‬הזיכרון הקולקטיבי מלכד‪ ,‬מעורר רגשות משותפים ומחזק את תחושת‬
‫השייכות והגאווה הלאומית‪.‬‬
‫ערכי הלאומיות מועברים באמצעות‪ :‬טקסי זיכרון‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬כלי תקשורת‪ ,‬אתרי זיכרון והנצחה‪,‬‬
‫מוזיאונים לאומיים‪ ,‬טיולים לאתרים היסטוריים ייחודיים (מצדה) או לאתרי נוף ייחודיים (ים המלח)‪,‬‬
‫מועדים לאומיים וכו'‪ .‬דרך חשובה נוספת היא השרות הצבאי‪ ,‬התובע מן האדם להביע נכונות למסור את‬
‫חייו למען הלאום‪.‬‬

‫הלאומיות מן ההיבט החברתי –‬

‫לפני צמיחת הלאומיות המודרנית‪ :‬האדם חש תחושת שייכות למשפחה‪ ,‬לשבט ‪ ,‬לדת‪ ,‬לכנסיה ‪,‬‬
‫לאפיפיור‪ ,‬לממלכה‪ ,‬למלך‪.‬‬
‫הלאומיות שימשה כמוקד לתחושת שייכות ולהזדהות של הפרט בחברה המודרנית‪ ,‬היא גישרה על פני‬
‫הבדלים כגון פערים חברתיים‪ ,‬פערים כלכליים ומסורות אזוריות‪ .‬כאשר מוקדי‪-‬הזדהות קודמים – כמו‬
‫הדת – אבדו חלק גדול מכוח המשיכה שלהם‪ ,‬הופיעה הלאומיות המודרנית כמרכיב מרכזי של הזהות‬
‫ויצרה אחידות ולכידות בין כל חלקי החברה‪ .‬הלאומיות הייתה כוח מלכד‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בתוך החברה של‬
‫אותו לאום‪ ,‬בתחום החינוך‪ ,‬התרבות והכלכלה‪:‬‬
‫בתחום החינוך – חוללו התנועות הלאומיות מהפך‪ .‬הן הקימו מערכות חינוך אחידות ומרכזיות שבהן‬
‫לומדים כל בני הלאום וכל שכבות האוכלוסייה‪ .‬החינוך הגיע גם למקומות הנידחים ביותר‪ ,‬התפשטה‬
‫ידיעת הקרוא וכתוב‪ ,‬ציבור גדול יותר נחשף לעולם הידע והתרבות ולרעיונות הלאומיות וערכיה‪ .‬בזכות‬
‫החינוך נוצרה תודעה לאומית וזהות לאומית חזקה‪.‬‬
‫בתחום הכלכלה – התנועות הלאומיות דאגו לשיפור לשפור המערך הכלכלי וליצירת מערכת כלכלית‬
‫אחת לכל המדינה על ידי‪ :‬הנהגת מטבע אחיד וביטול גבולות המכס בין אזורים שונים באותה מדינה‪.‬‬
‫בנוסף הוטל מכס על מוצרים המגיעים מחוץ למדינה‪ .‬כל אלו אפשרו מסחר חופשי בתוך המדינה‪ ,‬קיום‬
‫שוק גדול של סחורות ומוצרים ופעילות כלכלית ענפה‪ .‬פעולות אלו הגבירו את האיחוד והלכידות בין‬
‫מחוזות שונים אשר בשטח בני הלאום‪ ,‬והאיצו את האיחוד של כולם למדינה אחת גדולה תחת שלטון‬
‫מרכזי‪( .‬למשל‪ :‬גרמניה)‪ .‬הלאומיות ככוח מלכד סייעה בביטול פערים כלכליים – למשל בין הצפון‬
‫לדרום באיטליה‪.‬‬
‫אבל הלאומיות הייתה גם גורם מפלג‪ :‬לאומיות מהווה כוח מפלג משתי בחינות אפשריות‪ :‬האחת‪ ,‬כלפי‬
‫חוץ‪ ,‬נגד לאומים אחרים‪ ,‬היציאה נגד אויב משותף יכולה אף לשמש ככוח מלכד‪ .‬השנייה‪ ,‬כלפי מיעוטים‬
‫בתוך המדינה או כלפי גורמים הנחשבים‪/‬מוצגים כאויבי הלאום‪.‬‬
‫הדגשת ההזדהות עם הלאום הובילה לדחיית לאומים אחרים‪ ,‬קבוצות אתניות אחרות בתוך המדינה‪ ,‬או‬
‫מחוצה לה‪ .‬במדינות הרב לאומיות וגם בתוך מדינות הלאום נוצרו מתיחויות וסכסוכים בין בני לאומים‬
‫שונים‪ .‬לעיתים הגיע הסכסוך עד כדי מלחמה או גרוש של המיעוט הלאומי מהמדינה‪ .‬הלאומיות עלולה‬
‫להידרדר לעיתים ללאומנות‪ ,‬המובילה לגזענות‪ ,‬אפליית מיעוטים ואימפריאליזם‪ .‬הלאומנות מאדירה את‬
‫המדינה והעם בתוכה‪ ,‬וכדי לתת לעם משמעות היא מייחסת חשיבות למאפיינים המבדילים אותו מעמים‬
‫אחרים וגורמים לו לכאורה להיות טוב יותר‪ .‬הלאומיות הייתה אחד הגורמים המרכזיים לפרוץ מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬

‫הלאומיות מן ההיבט הפוליטי–‬

‫בהיבט הפוליטי ביקשו התנועות הלאומיות‪ :‬להקים לבני הלאום מדינה ריבונית על הטריטוריה שהייתה‬
‫שייכת לבני הלאום באחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫לאומים ביקשו להשיג עצמאות מעול זר ‪ ,‬משלטון של עמים ומושלים זרים ששלטו בהם ונאבקו לשם‬ ‫●‬
‫כך ("מאבק חיצוני" – נגד שליט זר)‪ .‬במאבקים אלו באו לידי ביטוי רעיונותיה של תנועת ההשכלה‪.‬‬
‫(למשל מאבקה של יוון להשתחרר משלטונה של האימפריה העות'מנית‪ ,‬ולזכות בעצמאות לאומית)‪.‬‬
‫חלק מהאומות ביקשו להשתחרר מעולו של שלטון יחיד כפוי ‪ ,‬שליט עריץ ששלט עליהם "בחסד‬ ‫●‬
‫האל"‪ .‬הם ביקשו להשיג זכויות בסיסיות‪ ,‬ערכים ליבראליים של חירות ושוויון ("מאבק פנימי" – נגד‬
‫שליט מקומי)‪ .‬זהו תהליך הדמוקרטיזציה – הפיכת מלוכות אבסולוטיות למלוכות חוקתיות‪ ,‬שבהן‬
‫הגנה החוקה ועל חירויות העם (למשל בצרפת)‪ .‬גם כאן באים לידי ביטוי רעיונותיה של תנועת‬
‫ההשכלה וערכיה‪.‬‬
‫וישנן אומות שביקשו להשיג איחוד לאומי‪ :‬ליצור מדינת לאום אחת גדולה על ידי איחודם של מספר‬ ‫●‬
‫מחוזות או נסיכויות‪ ,‬שבהן חיו אנשים מאותו לאום‪ ,‬למדינת לאום אחת גדולה (כמו למשל באיטליה‬
‫ובגרמניה)‪ .‬מאבקים אלו‪ ,‬לאיחוד לאומי‪ ,‬נעשו ברוח רעיונותיה של תנועת ההשכלה וכן בהשפעתה‬
‫של התנועה הרומנטית‪.‬‬
‫השאיפות הלאומיות הובילו לשינויים רבים במפה המדינית של אירופה –‬
‫אימפריות וממלכות התפרקו ובמקומן נוצרו מדינות לאום חדשות‪.‬‬
‫מחוזות נפרדים אוחדו ויצרו מדינת לאום חדשה‪.‬‬

‫נושא ‪ :2‬המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫מבוא‪:‬‬
‫הלאומיות‪.‬‬ ‫התנועות‬ ‫של‬ ‫הפעילות‬ ‫בעקבות‬ ‫אירופה‬ ‫מפת‬ ‫השתנתה‬ ‫ה‪19-‬‬ ‫המאה‬ ‫במהלך‬
‫בשנת ‪ -1848‬פורצות מהפכות "אביב העמים" במטרה‪:‬‬
‫להפיל את שלטונם של המלכים‪ ,‬כמו בצרפת‪.‬‬ ‫●‬
‫להביא לאיחוד לאומי‪ ,‬כמו בגרמניה‪.‬‬ ‫●‬
‫להוביל לשחרור עמים מעול שלטון זר‪ ,‬כמו היוונים שהיו תחת שלטון האימפריה העותומנית‪.‬‬ ‫●‬
‫נכשלו‪.‬‬ ‫המרידות‬ ‫המקרים‬ ‫במרבית‬ ‫שכן‬ ‫קצר‪,‬‬ ‫לזמן‬ ‫היו‬ ‫ההישגים‬ ‫רוב‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬בעקבות כישלון ההתקוממויות של "אביב‪-‬העמים"‪ ,‬הלאומיות שינתה‬
‫את פניה‪ ,‬ומתנועה שהדגישה רעיונות כמו‪ :‬שחרור‪ ,‬סובלנות וליברליזם היא הפכה לתנועה שהדגישה‬
‫את‪ :‬העליונות של כל אומה‪ ,‬את הייחודיות והחשיבה מאוד את הכוחניות‪.‬‬

‫המאפיינים של התנועות הלאומיות הם‪:‬‬

 ‫התנועות הלאומיות התגבשו בשלבים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שלב א' – פעילות של אנשי רוח לגיבוש הזהות הלאומית (השלב הרעיוני)‬
‫שלב בו כמה מאות בודדות של אנשים בדרך כלל משכילים‪ ,‬אינטלקטואליים בני המעמד הבינוני מתחילים‬
‫לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את היסודות לתרבות הלאומית‪ :‬גיבוש שפה לאומית אחת‪ ,‬איסוף של‬
‫שירים‪ ,‬אגדות עממיות‪ ,‬מוסיקה מסורתית‪ ,‬חקר העבר והמורשת של הקבוצה הלאומית ועוד‪ .‬זהו שלב בו "דור‬
‫המייסדים" מעצב זיכרון היסטורי משותף‪ ,‬הווה ועתיד משותפים‪.‬‬

‫שלב ב' – הצפת הלאומיות (שלב ההרחבה)‬

‫שלב זה מאופיין בהרחבת מעגל השותפים בתנועה הלאומית וחיזוק הקשרים המלכדים בין האנשים המרגישים‬
‫שייכים לאותו הלאום‪ .‬כאן יש לשכנע את האנשים שהשתייכותם הלאומית היא הדבר החשוב והמשמעותי‬
‫ביותר בחייהם‪ .‬בשלב זה התבססה רשת של אגודות לאומיות המגייסות כספים‪ ,‬מייסדות בתי ספר‪ ,‬מארגנות‬
‫טקסים לאומיים‪ ,‬מקימות אתרי תרבות ומורשת לאומיים ומוציאות לאור עיתונות לאומית‪.‬‬
‫שלב ג' – מאבק להגשמת הרעיון הלאומי‬
‫‪ .1‬שלב המאבק העממי ‪ :‬שלב זה מאופיין בגיוס ההמונים למאבק למען השגת זכויות לאומיות‪ .‬התנועות‬
‫הלאומיות יוצאות אל הרחובות ובאמצעות הפגנות מנסות לקדם את מטרתן הפוליטית‪ .‬הביטוי המובהק לשלב‬
‫זה הוא מהפכות "אביב העמים" ב – ‪ .1848‬המאבק הלאומי מתנהל גם נגד שליטים מקומיים או זרים המתנגדים‬
‫לשינוי הלאומי ומנסים לשמר את הסדר הפוליטי והמדיני הישן‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב המאבק המדיני – דיפלומטי והצבאי‪ :‬בשלב זה הכוחות הקובעים את אופי המאבק הלאומי ואת‬
‫תוצאותיו הם כוחות בעלי יכולות מדיניות וצבאיות‪ ,‬כלומר אנשים בעלי ניסיון פוליטי והמאבק הלאומי עושה‬
‫שימוש בבריתות ובמלחמות במטרה לאחד את המדינה‪ ,‬לסלק שליטים זרים ולכבוש טריטוריות שהוגדרו חלק‬
‫מהמולדת הלאומית‪.‬‬

‫שלב ד' – לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית‬

‫הפצת והרחבת התודעה הלאומית נמשכת ואף מתגברת לאחר הקמתה של המדינה הלאומית הריבונית‪.‬‬
‫המדינה שוקדת על חיזוק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה‪ ,‬מחייבת את היחיד להביע הזדהות עם הלאום‬
‫ונאמנות למוסדות המדינה הלאומית‪.‬‬

‫המטרות של התנועות הלאומיות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫המטרה המרכזית של כל התנועות הלאומיות הייתה להביא את הלאום לעצמאות מדינית ‪ .‬כל תנועה לאומית‬
‫ניהלה מאבק אחר כתוצאה מהתנאים ששררו באותה מדינה‪ .‬המטרות השונות היו‪ .1 :‬שחרור לאומי – שחרור‬
‫מעול כובש זר והקמת מדינה לאומית עצמאית‪ .2 .‬הפלת המשטר הישן והקמת משטר ליברלי – הקמת‬
‫משטרים שיהיו מבוססים על ערכי תנועת ההשכלה כמו‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬ליברליזם ודמוקרטיה‪ .‬מאבק נגד‬
‫המשטר המלוכני שפגע בעקרונות הליברליים והדמוקרטים‪ .3 .‬איחוד המדינה – בגרמניה למשל נאבקו נגד‬
‫פיצול המדינה בשל אינטרסים של המלכים והקיסרים‪ .‬הם חתרו לאיחוד לאומי והקמת משטר ליברלי‬
‫דמוקרטי‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומית‬ ‫האופן בו פעלו התנועות הלאומיות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בקרב בני הלאום‪ .‬הן דאגו להאדיר את מורשת העבר המשותף ושקדו על טיפוח החינוך הלאומי‪ ,‬כדי‬
‫לחזק ולטפח את הלכידות בין כל בני הלאום (טיפוח מסורות עממיות‪ ,‬טקסים‪ ,‬ימי זיכרון‪ ,‬שפה רשמית‬
‫אחת למדינה‪ ,‬קביעת דגל והמנון‪ ,‬עידוד בני הלאום להקריב ולתרום למען המולדת‪ ,‬לדוגמא שרות‬
‫צבאי)‪.‬‬
‫מובילי התנועות הלאומיות היו בד"כ טיפוסי מנהיגים מודרניים‪ .‬מקור‬ ‫מנהיגים מסוג חדש‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי השמרני‪ .‬מעמדם כמובילים לא נקבע בגלל השתייכותם למעמד‬
‫חברתי שולט (שושלת מלכים)‪ ,‬אלא‪ ,‬הם היו מנהיגים כריזמטיים ומשכילים‪ ,‬בני המעמד הבינוני‪ ,‬בעלי‬
‫חזון אשר האמינו בכוחם לשנות את הסדר החברתי – פוליטי הקיים‪ .‬המנהיגים נשענו במאבקם הלאומי‬
‫בעיקר על הבורגנות (מעמד בינוני)‪ ,‬שהייתה מעמד חברתי וכלכלי‪ ,‬שהתחזק מהשינויים שהתרחשו‬
‫באירופה במאה ה‪.19-‬‬

‫הצלחתן או כישלונן של‬ ‫גורמים שסייעו או עכבו את מאבקן של התנועות הלאומיות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התנועות הלאומיות הייתה תלויה בכמה גורמים‪ :‬המצב המדיני במדינה‪ ,‬עד כמה המדינה מפותחת‬
‫מבחינת מודרניזציה (למשל מסילות רכבת)‪ ,‬עד כמה קיים פיצול חברתי‪ ,‬דתי או תרבותי במדינה (ככל‬
‫שיש פיצול רב יותר‪ ,‬יהיה קשה יותר להצליח במאבק הלאומי)‪ ,‬ועד כמה חזקה הכנסייה ומתנגדת‬
‫למאבק הלאומי‪.‬‬

‫נושא ‪ :3‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫הגורמים הרעיוניים לצמיחת הלאומיות‪ :‬השכלה ורומנטיקה‬

‫לצמיחת הלאומיות היו כמה גורמים‪ .‬אחד מהגורמים שהשפיעו על צמיחתה היה זרמים רעיוניים‬
‫שהתפתחו באירופה במאה ה‪ :18-‬ההשכלה והרומנטיקה‪.‬‬
‫תנועת ההשכלה‪:‬‬
‫תנועה זו התפתחה באירופה בסוף המאה ה‪ 18-‬בהשפעת פילוסופים‪ ,‬סופרים‪ ,‬אנשי מדע ואמנים‪.‬‬
‫תפיסת עולם זו שללה את החלוקה המעמדית בין בני האדם והניחה את הבסיס לתפיסת זכויות האדם‪.‬‬
‫הוגי הדעות של הנאורות שללו את הדת כבסיס לניהול החיים וביקשו לצמצם את כוחה של הכנסייה‪.‬‬
‫תנועה זו הדגישה את חשיבות התבונה (השכל‪ ,‬החשיבה הרציונלית) כתחליף לאמונה ולדת‪ .‬רעיונותיהם‬
‫העיקריים היו‪:‬‬
‫תנועה זו הדגישה שמקור הידע הוא באדם ולא בכנסייה ותבעה מהאדם להעז ולהשתמש בשכלו‬ ‫●‬
‫כדי להוביל לקידמה ובכך לשנות את המציאות‪.‬‬
‫ההנחה שלכל בני האדם זכויות טבעיות שוות (לחיים‪ ,‬לחירות ולקניין) שאינן תלויות בחסדי השלטון‪.‬‬ ‫●‬
‫לא עוד פרבילגיות אשר מוענקות על ידי המלך ועל פי ראות עיניו‪ ,‬אלא זכויות שוות לכולם‪.‬‬
‫השלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם (ריבונות העם) ולא מידי האל כפי שטענו המלכים (שליטים‬ ‫●‬
‫בחסד האל)‪ .‬הוגי הדעות ביקשו לשחרר את העם מריבונות המלך ולמסרו לידי העם‪.‬‬
‫רעיונות אלה ביקשו ליצור סדר חדש ותרמו ליצירת הלך רוח ציבורי אשר גילה נכונות לבחון הסדרים חדשים‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות הושפעו מרעיונות ההשכלה והעבירו אותם מהמישור הפרטי ללאומי‪ .‬כלומר‪ ,‬כפי‬
‫שבני האדם זכאים לחירות ושוויון‪ ,‬כך גם העמים זכאים לשחרור משלטון זר ולקביעת השלטון הרצוי‬
‫להם‪ .‬בהשפעת תנועת ההשכלה‪ ,‬שאפה הלאומיות הן לשחרור משלטון זר והן לשחרור משלטון יחיד‬
‫כפוי‪ .‬בהשפעת תנועת ההשכלה‪ ,‬הדגישו התנועות הלאומיות כי מקור הסמכות לשליטה על העם – הוא‬
‫העם עצמו – ויצרו עיקרון חדש‪ ,‬לפיו שלטון יכול להיות חוקי (לגיטימי) רק אם הוא מתקיים בהסכמת‬
‫האזרחים‪ .‬תנועת ההשכלה הובילה לאירועים היסטוריים כמו המהפכה האמריקאית (‪ ,)1776‬בה התנתקו‬
‫המושבות האמריקאיות מבריטניה והכריזו על עצמאותן ואיחודן למדינה אחת – ארה"ב‪ .‬והמהפכה‬
‫הצרפתית (‪ )1789‬שהביאה את המעמד השלישי בצרפת להכריז על זכויותיו השוות ועל שחרורו מעול‬
‫המעמדות הגבוהים ועל ריבונות העם‪ .‬מהפכות אלו היוו דוגמא ושימשו השראה לתנועות לאומיות רבות‬
‫ברחבי אירופה‪ .‬כיבושי נפוליאון הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית ושינו את צורת השלטון‪.‬‬

‫תנועת הרומנטיקה‪:‬‬
‫התנועה הרומנטית צמחה באירופה לקראת סוף המאה ה‪ ,18 -‬קצת אחרי הופעת ההשכלה‪ .‬הרומנטיקה‬
‫צמחה כתגובת נגד להשכלה‪ :‬בעוד שההשכלה שמה דגש על השכל‪ ,‬על מאפיינים אוניברסליים‬
‫המשותפים לכל האנשים ועל העתיד‪ ,‬הדגישה התנועה הרומנטית את הרגש‪ ,‬את ייחודו של כל אדם ואת‬
‫העבר‪ .‬רעיונות מרכזיים של תנועה זו‪:‬‬
‫הצבת הרגש והדמיון במרכז‪.‬‬ ‫●‬
‫רצון לחזור אל העבר‪ ,‬ובמיוחד אל הימים בהם חי האדם בהרמוניה עם הטבע‪.‬‬ ‫●‬
‫הדגשת הייחוד שיש בכל אדם‪.‬‬ ‫●‬

‫הלאומיות הושפעה מרעיונותיה של התנועה הרומנטית בכך שחיפשה את המיוחד והשונה בכל אומה‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות הדגישו את הייחוד שבאומה‪ :‬תרבותה הייחודית‪ ,‬תכונותיה ועברה המפואר‪ .‬בשם‬
‫ייחוד זה דרשו התנועות הלאומיות עצמאות ואיחוד של אזורים שבשלטון נפרד (למשל בגרמניה‬
‫ובאיטליה)‪ .‬בעקבות התנועה הרומנטית‪ ,‬דגלו גם התנועות הלאומיות בחזרה אל הטבע ואל העבר ‪ ,‬הן‬
‫קראו לחידוש ימיו הגדולים של העם‪ ,‬העבר המפואר שלו‪ .‬טיפוח הקשר עם העבר נעשה באמצעות‬
‫אגדות עם‪ ,‬מיתוסים‪ ,‬שירה ועוד‪ .‬התנועות הלאומיות השתמשו ברעיונות הרומנטיקה כדי להעצים את‬
‫הגאווה ואת ההערצה כלפי האומה והמולדת‪ .‬הן עוררו את אהבת הארץ על נופיה ואת מוכנות בני‬
‫הלאום להקריב עצמם למען המולדת‪.‬‬

‫איזו תנועה השפיעה יותר‪ -‬הרומנטיקה או ההשכלה?‬

‫בחלק מן התנועות הלאומיות הודגש הפן הליברלי (באנגלית‪=liberty :‬חירות)‪ ,‬כלומר הזכות לחירות‬
‫ולעצמאות שלטונית (רעיונות המושפעים מתנועת ההשכלה)‪ .‬בחלק מהתנועות הודגש הפן הרומנטי –‬
‫התביעה להדגיש את ייחודה של האומה‪ .‬הלאומיות והשגת העצמאות המדינית מאפשרת הן את הגשמת‬
‫החירות והן את הגשמת הייחוד הלאומי‪ .‬רוב התנועות הלאומיות שילבו בין מרכיבים ליברליים ובין‬
‫מרכיבים רומנטיים‪.‬‬
‫***ליברליזם‪ :‬גישה פוליטית‪ ,‬חברתית וכלכלית‪ ,‬המעמידה את חרות הפרט במרכז‪ .‬בגישה זו על‬
‫השלטון למעט ככל האפשר בהתערבות בחיי האזרחים‪ ,‬על מנת לא לפגוע בזכויותיהם‪***.‬‬

‫השפעת אירועים היסטוריים על צמיחת הלאומיות‪:‬‬

‫המהפכה האמריקאית‪:‬‬
‫במהלך המאה ה‪ 17-‬החלו מתיישבים אירופאיים להגר למושבות הבריטיות ביבשת אמריקה‪ .‬בשנת ‪1776‬‬
‫פרץ מרד ב‪ 13-‬המושבות הבריטיות אשר מחו על המיסים הכבדים והשלטון הבריטי עליהם‪ .‬המרד‬
‫הסתיים בניצחון והמושבות הכריזו על עצמאותן ועל ניתוקן מבריטניה‪ .‬הן הצדיקו את מרידתן באמצעות‬
‫רעיונות ההשכלה‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בהצהרת העצמאות‪ ,‬וכך העניקו לגיטימציה לשלטון החדש‪ ,‬שלימים‬
‫נקרא ארצות הברית‪ .‬בארצות הברית מימשו מנהיגים פוליטיים את רעיונות ההשכלה בפעם הראשונה‪,‬‬
‫והקימו מדינה לאומית הנשענת על ערכי החירות והשוויון‪ .‬דווקא ב"קצה העולם" מימשו מנהיגים‬
‫פוליטיים את רעיונות הנאורות בפעם הראשונה‪ ,‬והרעיונות הללו נעשו למורשת מכוננת‪ ,‬ששימשה‬
‫במרוצת השנים דגם לחיקוי‪ .‬דגם זה הפך לבסיס לחיקוי בשנים הבאות‪ .‬המהפכה האמריקאית הפיצה‬
‫את רעיונות ההשכלה והוכיחה לראשונה כי ניתן ליצור משטר חדש המבוסס על האידיאולוגיה של‬
‫ההשכלה‪.‬‬

‫המהפכה הצרפתית‪:‬‬
‫המהפכה הצרפתית פרצה ב‪ ,1789-‬כ‪ 13-‬שנים לאחר המהפכה האמריקאית‪ ,‬בשם רעיונות החירות‬
‫והשוויון‪ ,‬רעיונות שהודגשו ע"י תנועת ההשכלה‪ .‬מנהיגי המהפכה ניסחו את הצהרת זכויות האדם‬
‫והאזרח הקובעת כי כל בני האדם נולדו ויישארו חופשיים ושווי זכויות‪ ,‬ושהריבונות שייכת לעם ולא לשום‬
‫אדם פרטי‪ .‬הן ביקשו לשנות את הסדר החברתי ששרר בצרפת אשר היה מבוסס על חלוקה לשלושה‬
‫מעמדות‪ .‬כמו המהפכה האמריקאית‪ ,‬גם מהפכה זו נבעה משורה של גורמים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫פוליטיים ורעיוניים‪.‬‬

‫השפעת המהפכה האמריקאית והצרפתית על הלאומיות‪:‬‬

‫המהפכות שינו את צורת השלטון ואת מבנה החברה‪ .‬בארצות שבהן התחוללה המהפכה כל‬ ‫●‬
‫האזרחים היו שווים בפני החוק ובעלי זכויות‪ ,‬והשלטון נבחר על‪-‬ידי העם ונועד לפעול למענו‪.‬‬
‫נוצרה דוגמא לעיצוב של משטר חדש המבוסס על ערכי ההשכלה‪.‬‬ ‫●‬
‫נקבע תקדים להפלת המשטר הישן ולבניית מוסדות שלטוניים השואבים את סמכותם מהעם‪.‬‬ ‫●‬
‫המהפכות סייעו להפצת רעיונות ההשכלה "חרות‪ ,‬שוויון ואחווה" לאזורים אחרים באירופה‪.‬‬ ‫●‬

‫כיבושי נפוליאון‪:‬‬
‫נפוליאון הביא להפצת הלאומיות משני כיוונים‪ :‬מצד אחד הביא נפוליאון את רעיונות המהפכה לכל‬
‫מקום שכבש‪ .‬במדינות רבות הוא שחרר את התושבים מהשלטון –חירות‪ ,‬שוויון ואחווה את הממלכות‬
‫והנסיכויות ואת אי‪-‬השוויון הקיים בהן‪– .‬העריץ ולמעשה ביטל את הסדר הישן הוא יצר מדינות חדשות‬
‫ומשטרים מודרניים המבוססים על עקרון ההגדרה העצמית‪ .‬מצד שני הצבא הצרפתי ובראשו נפוליאון‬
‫פגעו‪ ,‬בעצם הכיבוש‪ ,‬בריבונות העמים שנכבשו‪ .‬הרעיון הלאומי שהגיע אל העמים הכבושים יצר אצלם‬
‫התנגדות וחיזק את שאיפתם לעצמאות‪.‬‬

‫מציאות חדשה מובילה ללאומיות (גורם כלכלי‪-‬חברתי ללאומיות)‪:‬‬

‫במהלך המאה ה‪ 18-‬התרחשו במקביל מספר תהליכים חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים שהביאו ליצירת‬
‫מציאות חדשה עבור האדם והובילו לצמיחת הלאומיות‪:‬‬
‫תהליכי התיעוש העיור‪:‬‬
‫המהפכה התעשייתית החלה בסוף המאה ה‪ 18 -‬והיא הביאה עימה שינויים טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים‬
‫וחברתיים‪ .‬השילוב של יכולות טכנולוגיות חדשניות לצד ביקוש למוצרי צריכה שונים הוביל לפיתוח‬
‫המצאות טכנולוגיות חדשות‪ .‬פיתוחים אלה‪ ,‬כגון המצאת מנוע הקיטור איפשרו ייצור מהיר של מוצרים‬
‫וכן את העברתם למקומות רחוקים‪ ,‬שכן פותחו גם אמצעי תחבורה חדשים כגון רכבות‪ .‬המהפכה‬
‫התעשייתית הובילה גם לשיפורים טכנולוגיים בתחום החקלאות‪ ,‬דבר אשר הוביל לכך שפחת הצורך‬
‫בעבודת איכרים‪ .‬הוקמו מפעלי תעשייה רבים אשר מוקמו בערים‪ .‬וכך‪ ,‬בעקבות המהפכה התעשייתית‬
‫החלה הגירה המונית מהכפר לעיר‪ .‬המעבר לעיר גרם לתחושה של ניתוק מהטבע ומהמסגרות המוכרות‬
‫של משפחה וקהילה קטנה שהיו קיימות בכפר‪.‬‬

‫תהליכי החילון‪:‬‬
‫רעיונות ההשכלה הובילו לכך שמקומה של הדת‪ ,‬שהיה עד אז מרכזי בחייהם של האנשים‪ ,‬החל להיות‬
‫שולי ‪.‬אנשים רבים התרחקו מהדת והפכו לחילוניים‪ .‬החילון הגביר את תחושת חוסר ההשתייכות‬
‫לקהילה‪.‬‬

‫השפעת תהליך העיור והחילון על צמיחת הלאומיות‪:‬‬

‫בעקבות התהליכים הללו נוצרה בקרב ההמונים תחושה של בדידות‪ ,‬ניכור‪ ,‬חוסר ביטחון ואובדן תחושת‬
‫שייכות‪.‬‬ ‫ההשתייכות‪ .‬התעורר צורך במכנה משותף חדש שייצור קשר בין האנשים ויביא לתחושת‬
‫הלאומיות נתנה מענה לחלל שנוצר‪ .‬הלאומיות שצמחה באירופה במאה ה‪ 18-‬סיפקה מסגרת השתייכות‬
‫חדשה (הלאום)‪ ,‬סמלים‪ ,‬ערכים ותרבות המשותפת לכולם‪ .‬הלאומיות היתה הדבק שחיבר את כל‬
‫שכבות החברה לכדי גוף אחד מאוחד‪.‬‬

‫תהליכי מודרניזציה‪:‬‬
‫התפתחות התחבורה והדפוס (עיתונים וספרים) איפשרה הפצה מהירה של הרעיונות והסמלים‬
‫הלאומיים‪ .‬החינוך החל להיות המוני ויותר אנשים ידעו קרוא וכתוב דבר‪ ,‬מה שאפשר פניה אל כל‬
‫התושבים שגרמה להם לחוש שהם בני לאום אחד‪.‬‬

‫נושא ‪ :4‬המאבק לאיחוד גרמניה‬

‫גרמניה של לפני המאה ה‪ 19 -‬היתה מפוצלת לכ‪ 300-‬נסיכויות וממלכות שונות‪ .‬אוסטריה ופרוסיה היו‬
‫הגדולות במיניהן‪ .‬בעקבות כיבושי נפוליאון ב‪ 1806-‬אוחדו הנסיכויות ומספר ירד לכ‪.40-‬‬
‫הגרמנים אשר התנגדו לכיבוש הצרפתי החלו לפתח תודעה לאומית אשר מבדילה אותם מהכובש הזר‪.‬‬
‫הם חקרו את עברם‪ ,‬חיבור שירים שמהללים את האומה הגרמנים‪ ,‬אספו והעלו על הכתב שלל סיפורי‬
‫עם והדגישו את המאפיינים הזהים להם‪.‬‬
‫לאחר תבוסת נפוליאון וסיום הכיבוש ( ‪-1815‬קונגרס וינה) חזר "הסדר הישן" לגרמני‪ ,‬אך הרעיונות לא‬
‫נעלמו‪ .‬בשנת ‪' - 1848‬אביב העמים' נעשה ניסיון נוסף להחייאת הלאומיות הגרמנית ונעשה ניסיון איחוד‪,‬‬
‫אך המלכים דיכאו את המאבקים הללו והניסיון נכשל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1862‬מינה מלך פרוסיה את אוטו פון ביסמרק לקאנצלר של פרוסיה‪ .‬ביסמרק החל בתהליך‬
‫איחוד גרמניה‪ ,‬בתהליך אותו הוא מכנה ‪" -‬בדם ובברזל"‪ .‬המאבק הופך להיות צבאי‪ ,‬אלים ומדינות‬
‫גרמניה מתאחדות תחת ראשותה של פרוסיה החזקה‪ ,‬כאשר נסיכויות שהתנגדו נכבשו בכוח או שנאלצו‬
‫להיכנע‪.‬‬
‫מטרת המאבק הייתה להפוך את גרמניה למעצמה בהנהגת הפרוסים‪ .‬מדינה מאוחדת מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬צבאית ופוליטית תהיה חזקה יותר‪.‬‬
‫ביסמרק יוצא למלחמות גם בשכנות של גרמניה‪ ,‬אוסטריה ( ‪ )1866‬וצרפת (‪ )1870‬אשר התנגדו לאיחוד‪,‬‬
‫מנצח אותן ב ‪ 1871‬מכריזה גרמניה על איחודה‪.‬‬
 ‫שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית‪:‬‬
‫שלב א ‪ -‬השלב הרעיוני ‪ -‬השלב הראשוני בו מאות בודדות של אנשים‪ ,‬משכילים מהמעמד הבינוני‬
‫מתחילים לגבש את הזהות הלאומית‪ .‬אוספים שירים‪ ,‬סיפורי עם‪ ,‬מגבשים שפה אחת ‪ -‬מגבשים תרבות‪.‬‬
‫הלך הרוח הרומנטי הביא לכך שחוקרים רבים החלו להתחקות אחר הפולקלור הגרמני‪ .‬דוגמה בולטת‬
‫לכך הם האחים גרים‪ ,‬אשר ערכו מחקרים בתחומים שונים הנוגעים לשורשי הלשון והתרבות הגרמנית‬
‫בעת העתיקה ובימי הביניים‪ .‬הם אספו אגדות עם גרמניות שסופרו בכפרים ובעיירות והעלו אותם על‬
‫הכתב‪ .‬בדרך זו ביקשו לחזק את רגש הזהות הלאומית בקרב דוברי השפה הגרמנית‪ .‬בתוך האגדות‬
‫שפירסמו האחים גרם‪ ,‬נכללו כאלה אשר הפכו עם השנים לסיפורי ילדים מוכרים בעולם כולו‪ ,‬כמו כיפה‬
‫אדומה‪ ,‬רפונזל ועוד‪.‬‬
‫שלב ב ‪ -‬שלב ההרחבה ‪ -‬התנועה העממית הולכת ומתרחבת‪ .‬הרעיונות הלאומיים מופצים אל כל שאר‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬מועברים אל הדור הצעיר‪.‬‬
‫שלב ג – שלב המאבק ‪ -‬מאבק מלמטה ‪ -‬מאבק שמגיע מהעם כנגד השלטון‪ .‬בהקשר הגרמני ניסו‬
‫הלאומיים הגרמנים להביא לאיחוד בין השנים ‪ 1815-1848‬מסדרה של מאבקים שונים כנגד השילטונות‬
‫בנסיכויות השונות‪" ,‬אביב העמים" אך התוצאה היתה כישלון‪ .‬המלכים לא הסכימו לוותר על שלטונות‬
‫ומעמדם‪ ,‬העדיפו לשמר את המצב הקיים ‪ .‬אולם בשנים שלאחר אירועים אלה ועד לאיחוד גרמניה‪,‬‬
‫המשיכה להתקיים הברית בין הנסיכויות הגרמניות‪ ,‬דבר אשר הגביר את הרגש הלאומי בקרב גרמנים‬
‫רבים‪.‬‬
‫מאבק מלמעלה ‪ -‬מאבק שמגיע מכיוון השליט בלי קשר לרצון העם‪ .‬בין השנים ‪ 1862-1871‬הצליח‬
‫ביסמרק להביא לאיחוד גרמני ולביטולן של הממלכות השונות‪ .‬ביסמרק היה מדינאי ופוליטיקאי מוכשר‬
‫אשר ידע לנצל את התנאים המשתנים כדי לקדם יעדים‪ .‬בהנהגתו הצליחה פרוסיה לאחד את מדינות‬
‫גרמניה ולהפוך את וילהלם הראשון לקיסר גרמניה‪ .‬הוא האמין בכוח צבאי "בדם וברזל" ואחרי שסיים‬
‫לאחד את גרמניה מבפנים יצא למאבק מול המתנגדות מבחוץ ‪ -‬אוסטריה וצרפת שחששו מברית גרמנית‬
‫חזקה‪.‬‬
‫שלב ד ‪ -‬לאחר הקמת המדינה הלאומית ‪ -‬הפצת והרחבת הרעיונות הלאומיים נמשכת גם לאחר הקמת‬
‫המדינה‪ .‬אז תפקידה של המדינה לחזק את הקשר בין היחיד למדינתו‪ ,‬הלאומיות מפעילה מנגנונים‬
‫המחייבים את האזרח להוכיח את נאמנותו למדינה‪ .‬כמו כן על ההנהגה לפעול כנגד גורמים מבית אשר‬
‫עלולים לערער על בטחון המדינה ולכידותה‪.‬‬

‫גורמים מסייעים ומעכבים במאבק‪:‬‬

‫גורמים מסייעים‪:‬‬
‫התעוררות לאומית ‪ -‬הציבור הגרמני תמך מאד ברעיונות הלאומיות‪ ,‬כמעט ולא היו התנגדויות מבית‪.‬‬
‫הרגשות הלאומיים הגרמנים היו עזים בעיקר בעקבות כיבושי נפוליאון אשר הביא את רעיונות המהפכה‬
‫הצרפתית לגרמניה ואיחד את מחוזות גרמניה ל‪ .40-‬בנוסף לכך‪ ,‬ההתנגדות לכיבושי נפוליאון הובילה‬
‫להתעוררות לאומית מה שעזר מאד בהתגייסות למאבק‪.‬‬
‫המנהיג ‪ -‬ביסמרק היה האדם הנכון בזמן הנכון‪ ,‬מנהיג חזק וכריזמטי‪ ,‬שהציב לעצמו מטרה ודבק בה‪.‬‬
‫ביסמרק הקים צבא גדול ומחומש היטב‪ .‬הוא פתח במאבק צבאי אלים‪ ,‬כבש שטחים והרחיק מתנגדים‪.‬‬
‫ביסמרק הפעיל מדיניות הנקראית "ריאל‪-‬פוליטיק" (פוליטיקה מציאותית)‪ :‬הוא לא חשש להפר חוזים‬
‫ובריתות‪ ,‬לצאת למלחמות‪ ,‬ולפעול ביד חזקה נגד אויביו‪.‬‬
‫כוח צבאי חזק ‪ -‬הצבא הפרוסי שהצליח ביסמרק לסחוף אחריו היה חזק מאד ומשוכלל‪ .‬הצבא הצליח‬
‫לכבוש שטחים רבים ולדכא התנגדויות‪ .‬לבסוף האיחוד הצליח בזכות הכוח הצבאי ולא המאבק‬
‫האידאליסטי‪.‬‬
‫גורמים מעכבים‪:‬‬
‫הפיצול הפוליטי חברתי בגרמניה – גרמניה היתה מפוצלת לנסיכויות עצמאיות‪ ,‬בכל נסיכות היה שליט‬
‫עצמאי‪ ,‬מיסים עצמאיים ומציאות נפרדת‪ .‬בין הנסיכויות היו גם פערים תרבותיים‪ ,‬דתיים וכלכליים מלבד‬
‫הפיצול הפוליטי‪ .‬השליטים בראש הנסיכויות השונות התנגדו לאיחוד‪ ,‬שכן חששו לאבד את כוחם‪ ,‬ולא‬
‫רצו לוותר על האינטרסים שלהם‪.‬‬
‫התנגדותן של אוסטריה וצרפת – שתי המדינות החזקות חששו מגרמניה מאוחדת ואכן פרוסיה נאלצה‬
‫לצאת למלחמה בשתיהן מה שעיכב את האיחוד המיוחל‪.‬‬
‫הנהגה לא מאוחדת (בזמן המאבק העממי) – היה חוסר הסכמה בין הכוחות הליברלים באביב העמים‬
‫‪ ,1848‬וכן כישלון בצירופם של המוני העם למאבק‪ .‬כתוצאה מהוויכוחים והזמן שבוזבז‪ ,‬יכול היה מלך‬
‫פרוסיה לפזר את האספה ולהביא לכישלון המאבק העממי ליבראלי‪.‬‬