‫סוציולוגיה של התרבות – סיכום לפי מיקוד‬

‫פרק ‪ – 1‬תרבות וסוציולוגיה‪ :‬הגדרות‪ ,‬גישות תאורטיות ותחומי מחקר‬

‫גישות יסוד תאורטיות לתרבות‬

‫אמיל דורקהיים – תרבות כגורם מארגן‪ ,‬מגדיר ומלכד‪ .‬מדגיש את תפקידיה האוניברסאליים של‬
‫התרבות כדי לקיים חיים חברתיים‪ .‬התרבות יוצרת דבק ומקיימת קהילה‪ .‬ייצוג קולקטיבי – כלי שבעזרת‬
‫‪.‬התרבות החברה מציגה את עצמה לעצמה‪ .‬דגל – מייצר מחוייבות וסולידריות בין החברים‬

‫מערכות מיון – כלי לארגן ולמיין את המציאות החברתית‪ .‬מסדירות מה נכון ולא נכון‪ ,‬ראוי ולא ראוי‪.‬‬
‫‪.‬שלושה סוגים של מערכות מיון‪ :‬קודש וחול‪ ,‬משפחה מין ונישואין‪ ,‬זמן ומרחב‬

‫‪.‬אמיל דורקהיים רואה בתפקידי התרבות כחילוניים גם אם הם מוטענים בקדושה‪.‬התרכז בדת‬

‫קרל מרקס – תרבות כגורם אידאולוגי‪ ,‬הגמוני וביקורתי‪ .‬התרבות משרתת את הקפיטליזם את בעלי‬
‫ההון והשלטון תודעה כוזבת‪ .‬הדת היא אופיום להמונים‪ .‬הכל נעשה בשביל להשכיח את דעת הרבים‬
‫מהבעיות והניצול הקיים‪ .‬הניאו מרקסיסטים לעומתו‪ ,‬האמינו שתרבות היא מרכזית ומייצרת הגמוניה‬
‫ומחזקת את מעמד בעלי ההון לטשטוש דעת ההמונים גם התרבות מביאה את האפשרות לצאת למאבק‬
‫‪.‬ולהבעת דעות‬

‫מקס ובר – תרבות כעולם משמעויות ייחודי ומשתנה‪ .‬התרבות היא אמצעי להעברת משמעויות‪.‬‬
‫באמצעות הפרשנות שאנשים מעניקים לערכים ואמונות‪ ,‬הם מעצבים את תפיסת המציאות שלהם ואת‬
‫התנהגותם ‪ .‬יש התמקדות בעיצוב החיים בעזרת התרבות שבעזרתה נוצרת היררכיה והיבדלות לפי‬
‫‪.‬העושר המוצג של האנשים‬

‫גאורג זימל – תרבות כביצוע ומופע בחיי היומיום‪ .‬האדם משתמש בתרבות להבנות את מציאות חייו‬
‫‪.‬ולקיים אינטרקציות חברתיות‪ .‬התייחסות לתרבות כתופעת מיקו‬
‫זיגמונד פרויד – תרבות כדיכוי הטבע האנושי‪ .‬התרבות משמשת לריסון ולדיכוי הדחפים הביולוגיים‬
‫ובעיקר המיניים ואלימים‪ .‬תחושת האגו של האדם היא מאבק בין ציוויים תרבותיים ובין יצרים ודחפים‬
‫‪.‬ביולוגיים‬

‫סוציולוגיה של התרבות והאמנות כתחום ידע ומחקר אקדמאי‬

‫סוציולוגיה של התרבות כמחקר עוסק בתופעות‪ ,‬מוסדות ופעילויות הנוגעות למוצרים ולצורות תרבות‬
‫ואמנות‪ ,‬הנושאים מסרים ומשמעויות‪ ,‬פועלים בסביבה חברתית ושלגביהם נקבעות העדפות טעם‬
‫ומובצעים שיפוטי ערך‪ .‬יש הסתכלות על ההיבט החברתי ולא בערך האמנותי והאסתטי שלהם‪ .‬בודק‬
‫משמעויות והשלכות חברתיות של ייצור וצריכת תרבות‪ ,‬לא כמה התרבות טובה או ערכית – המחקר‬
‫‪.‬הסוצויולוגי תרבותי מתעלם מההיררכיה של התרבויות‬

‫קליפורד גירץ – מה משותף לכל האמנויות בכל החברות בעולם‬

‫תפיסת האמנות המערבית המודרנית – אמנות היא ביטוי לאסתטיקה ויופי‪ .‬האמנות כיום היא לשם‬
‫‪.‬האמנות‬

‫גירץ שולל זאת‪ .‬הוא מאמין שהמשותף הוא העברה של רעיונות ומשמעויות שניתן לקלוט באמצעות‬
‫החושים אשר מעוררים תחושות ורגשות ומחשבות‪ .‬התרבות משמשת ככלי כדי להסביר ולהבין את‬
‫‪.‬החיים ומעוגנות במציאות החברתית‪ .‬זוהי תפיסה אנתרופולוגית‪ .‬אין היררכיה תרבותית לפי גירץ‬

‫פרק ‪ – 2‬כיצד פועלת התרבות‬

‫המעגל התרבותי – מעמדם של מוצרי תרבות בחברה‬

‫מוצרי תרבות מוטענים במשמעויות‪ ,‬משפיעים על הבנת המציאות ועל ההתנהגות‪ ,‬נתונים לפרשנויות‬
‫ואופני התקבלות שונים וצריכתם מעידה על שייכות לקולקטיב‪ .‬הסוציולוגים של התרבות מנסים להבין‬
‫‪.‬מה הקשר בין מוצרי תרבות לאופן החשיבה והפעולה של בני האדם‬

‫מייקל שדסון – נשא תרבות‬

‫‪.‬שדסון שואל מה משפיע על יעילות הפעולה של נשאי תרבות‬

‫נשא תרבות – מוצרי תרבות שנוצרים ונצרכים ומצוי בהם פוטנציאל להשפעה על פרטים וקבוצות‬

‫‪:‬קריטריונים לבחינת יעילותם והשפעתם של נשאי תרבות (ככל שעונה על יותר מהם‪ ,‬כך יותר חזק) ‪5‬‬
‫יכולת איחזור – מידת הנגישות והזמינות של מוצר התרבות‪ .‬ככל שהוא מצוי יותר בשגרה וככל שהוא קל‬
‫‪.‬להשגה ככה הוא יעיל ומשפיע יותר‬

‫כוח רטורי – האופן בו המוצר פונה אל הציבור‪ .‬מה היוקרה החברתית שלו‪ ,‬באיזה אופן עוברים המסרים‬
‫‪.‬שלו‪ ,‬מהו מהמדיום דרכו הוא מופץ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האם מועבר בפרסומת או בחדשות‪ .‬בטלוויזיה או בדפוס‬

‫‪.‬תהודה – מידת ההתאמה והרלוונטיות של מוצר התרבות להשקפת העולם‪ ,‬אמונות וידע של הצרכנים‬

‫שמירה מוסדית – מידת התמיכה שמקבל מוצר התרבות מגורמים ממסדיים כגון מערכת החינוך‪,‬‬
‫‪.‬תקשורת‪ ,‬מערכת דתית‬

‫החלטיות – מידת הקשר בין מוצר התרבות לבין התנהגות בפועל‪ .‬עד כמה נשא התרבות כולל בו‬
‫‪.‬הוראות והנחיות לפעולה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מול הטלוויזיה יושבים וצופים‪ .‬זוהי ההנחיה פשוט לצפות‬

‫סטוארט הול – המעגל התרבותי‬

‫מודל המורכב מ‪ 5‬רכיבים המהווים יחד את המעגל התרבותי‪ .‬כל הרכיבים קשורים זה בזה‪ .‬מתקיימים‬
‫ביניהם יחסים מורכבים של זרימת תכנים ומשמעויות‪ .‬בכל אחד מהרכיבים במעגל המשמעות עוברת‬
‫‪.‬עיבוד כלשהו‬

‫‪:‬הרכיבים ‪5‬‬

‫‪.‬זהות – זהות קולקטיבית המתאפיינת בעזרת התרבות‪ .‬זוהי זהות לאומית‪ ,‬מגדרית‪ ,‬אתנית ועוד‬

‫‪.‬ייצור – מי מייצר את התרבות ודרך איזה מערכות הן מגיעות לתודעת הציבור‬

‫‪.‬צריכה – זהות המתממשת בעזרת הצריכה וגם המשמעות שאותה אנו קולטים‬

‫רגולציה – הסינונים בידי ארגונים כאמצעי למשא ומתן ולמאבקים חברתיים בין זהויות קולקטיביות‬
‫‪.‬שונות‪ .‬עורך פלייליסט‪ ,‬צנזורה‬

‫ייצוג – הלב של עבודת התרבות‪ .‬הטענת משמעויות על מוצרי התרבות‪ .‬זה נעשה ע"י אנשי אקדמיה‪,‬‬
‫‪.‬מורים‪ ,‬מבקרים וצרכנים‪ .‬להראות את הקיום‬

‫פרק ‪ – 3‬הסביבה המוסדית של ייצור התרבות‬

‫‪.‬הפרק לא עוסק בתכנים ומשמעותם אלא רק איך עושים אותם‪ .‬רכיבי הרגולצייה והייצור‬
 ‫עולמות אמנות – התמקדות באינטראקציה החברתית‬

‫מונח של הווארד בקר‪ .‬מתעסק במבנה הסוציולוגי בתוך עולם התרבות‪ .‬ייצור של תרבות הוא מתוצרת‬
‫יחסים בין בני אדם‪ .‬הוא לא מזדהה עם הגישה שקיימת שרווחת כיום שמי שאחראי על היצירה באופן‬
‫‪.‬פרטי הוא האחראי לקיומה אלא המבנה הסוציולוגי‬

‫מאפייני עולם האמנות‬

‫ייצור תרבות ואמנות כפעילות קולקטיבית – אנשים יושבים ועובדים יחד כדי ליצור את היצירה‬
‫‪.‬הספציפית‪ .‬עבודה יחד היא חברתית וכולם חלק מעולם האומנות הררלוונטי‬

‫חלוקת תפקידים וחלוקת עבודה – בעולם האומנות יש היררכיה ויחסי כוחות חברתיים‪ .‬יש תפקידים‬
‫‪.‬שונים והתמחויות‪ .‬יש הבדל בין צייר לבין יוצר הצבעים‪ .‬המפיק יותר חשוב מנער המים‬

‫שיתוף פעולה ומוסכמות אמנותיות – העבודה המשתופת מחייבת יצירת דפוסי עבודה מוכרים‪ ,‬שפה‬
‫‪.‬משותפת וסימנים מוסכמים כדי להבטיח שיתוף פעולה ביניהם‪ .‬למשל‪ ,‬השימוש במונח ריוורב ולגאטו‬

‫פרספקטיבת ייצור התרבות‬

‫מונח של ריצ'רד פיטרסון‪ .‬מתעסק במוסדות והארגונים היוצרים את האומנות‪ ,‬כולל האינטרסים שלהם‬
‫‪.‬והשפעתם על קיום התכנים התפוצה והצריכה‬

‫ארגוני יצרני תרבות – הארגונים המייצרים תרבות‪ .‬בעבר זה היה תחת איש אצולה שמימן‪ ,‬היום‬
‫‪.‬מחליפים אותם שני ארגונים והם הארגונים המסחריים וארגוני המדינה‬

‫אילוצים מוסדיים המשפיעים על הייצור – התמקדות בשניים‬

‫מבנה ארגוני – האם המוצר מיוצר כולו תחת מסגרת ארגונית אחת‪ .‬ריכוזיות אנכית גבוהה – כל‬
‫השלבים הם תחת אותה מסגרת ארגונית‪ .‬ריכוזיות אנכית נמוכה – שלבי הייצור מפוזרים בין גורמים‬
‫‪.‬שונים‬

‫מבנה ענפי – כמה מסגרות וארגונים פועלים בתחום תרבות כלשהו‪ .‬ריכוזית אופקית גבוהה – מס' מועט‬
‫‪.‬של ארגונים פעילים בתחום‪ .‬ריכוזיות אופקית נמוכה – מס' רב של ארגונים פעילים בתחום‬

‫היסטוריית מבנה ארגוני ומבנה ענפי‬

‫תקופת המקצוענות המורכבת – תחילת המאה ה‪ 20‬עד שנות ה‪70‬‬

 ‫ארגוני יצרני תרבות בתקופה זו מאופיינים בריכוזית אופקית גבוהה (מס' מועט של ארגונים בכל אחד‬
‫מתחומי התרבות והאמנות אשר התמחו בתחום אחד) ובריכוזיות אנכית גבוהה (הארגון ביצע את כל‬
‫‪.‬שלבי הייצור)‬

‫תקופת השיווקיות – מסוף שנות ה‪ 70‬עד היום‬

‫ארגוני יצרני תרבות מאופינים בריכוזית אופקית גבוהה אך אלו תאגידי ענק המחזיקים בתחומי תרבות‬
‫רבים ושונים באמצעות חטיבות שונות של התאגיד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאופיין בריכוזיות אנכית נמוכה (ייצור מבוזר‬
‫ומתן אוטונומיה יחסית לחברות המשנה של התאגיד)‪ .‬תקופת השיווקיות מאופיינת גם בסינרגיה‬
‫ושיווקיות (התאגידים מתפרשים על כמה תחומי תרבות ובונים קשר תוכני בין מוצרים ויצירות לצורך‬
‫‪.‬שיווקם המשולב)‬

‫הקשר בין המבנה הארגוני והמבנה הענפי בין חדשנות וגיוון אמנותיים‬

‫תקופת המקצוענות‬

‫מאופיין בריכזיות אופקית ואנכית גבוהות‪ .‬ארגונים פעלו עפ"י נוסחאות מוכרות‪ ,‬כגון ז'אנרים קולנועיים או‬
‫סגנונות מוזיקליים‪ .‬חדשנות הגיעה מחברות קטנות ועצמאיות‪ ,‬שלאחר הצלחתן נרכשו ע"י הארגון הגדול‬
‫ונבלעו בתוכו‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬הארגונים התקשו לזהות את טעם הקהל‪ .‬לכן‪ ,‬הארגונים נקטו בפרקטיקות‬
‫של ריבוי אנשי קשר (העסקת אנשים שמתפקידם לאתר את המתרחש מחוץ לארגון‪ ,‬כמו ציידי כשרונות)‬
‫וייצור יתר וקיבול מבדיל (הצפת השוק במוצרים רבים וקידום מכירתם של מוצרים ספציפיים מתוך‬
‫המאגר הגדול) בנוסף‪ ,‬גם קיימו קואופטציה של שומרי סף (שת"פ עם גורמים בולטים בתחום התרבות‬
‫‪.‬בנסיון לזהות טעמים ולקדם את המוצרים של הארגון)‬

‫תקופת השיווקיות‬

‫מאופיין בריכוזיות אנכית נמוכה‪ .‬הארגון רוכש את החברות הקטנות ומנהל אותן כלכלית אך לעמות זאת‬
‫הוא מאפשר להן פעילות עצמאית מבחינה יצירתית‪ .‬בזכות מאפייני הסינרגיה והשיווקיות‪ ,‬החדשנות‬
‫והגיוון במוצרי תרבות מגיעים מחברות בת‪ ,‬אך הם מתואמים ומתוכננים יותר לצורך שיווק והגדל רווחים‪.‬‬
‫‪.‬לדוגמא‪ :‬וולט דיסני משלבת תכנים גם בסרטים וגם בפארקי שעשועים אשר מצויים בשליטת התאגיד‬

‫אילוץ מוסדי – המדינה‬

‫המדינה מכוונת את העשייה התרבותית במגוון אמצעים ודרכים‪ .‬מדיניות התרבות של המדינה באה לידי‬
‫‪:‬ביטוי בשלושה תחומים מרכזיים‬
 ‫גופי שילטון‬

‫הקצאת משאבים ותקציבים לענייני אמנות ותרבות ממשרד ממשלתי‪ .‬יש שתי דרכים של תפישות דרך‬
‫‪:‬השלטון במקרה זה‬

‫דמוקרטיזציה של התרבות – הקצאת משאבים תוך העדפת אמנות גבוהה במטרה להפיץ אותה‬
‫‪.‬להמונים‬

‫תרבות דמוקרטית – הקצאת משאבים לתרבות ואמנות המקובלים בחברה ללא הבחנה בין אמנות‬
‫‪.‬גבוהה ותרבות פופולרית‬

‫רגולציה של שוק התרבות‬

‫קביעת חוקים ותקנות והקמת גופי רגולציה בהתאם לחוקים אלה‪ .‬חקיקת חוקים כמו חופש הביטוי‬
‫‪.‬וצנזורה‬

‫תקשורת ומרחב ציבורי‬

‫המדינה מנהלת את שידורי הטלוויזיה והרדיו‪ ,‬מקצה שטחים לבילוי ותיירות ומשפיעה על האופי האסתטי‬
‫‪.‬של הסביבה‬

‫טכנולוגיה‬

‫פיתוחים טכנולוגיים משפיעים על היצירה האומנותית‪ ,‬הן בהיווצרותם של אמצעי הבעה חדשים והן‬
‫בפיתוחם ושכלולם של צורות תרבות ואמצעי ביטוי קיימים‪ .‬השינויים גורמים גם להעילמותן של צורות‬
‫‪.‬תרבות שאיבדו את את ערכן האסתטי או השימושי‬

‫מוסדי קריירה‬

‫תהליכים וסגנונות של אומנות מושפעים מתהליכים חברתיים הנוגעים לייצור לתרבות כתחום עיסוק‬
‫‪.‬ומקצוע‪ .‬למשל‪ ,‬לגטימיות ויוקרה חברתית (בתי ספר לקולנוע ומוזיקה ופתיחת אפשרויות תעסוקה)‬

‫מבנה שוק‬

‫שינויים בהרכב הצרכנים של מוצרי תרבות משפיע על הביקוש למוצרים אלה‪ .‬מקורם של שינויים אלה‬
‫יכול להיות מעמדי‪ ,‬דורי‪ ,‬השכלתי ועוד‪ .‬למשל‪ ,‬אופנת וינטאג' מקבלת מעמד חדש לעומת הדורים‬
‫‪.‬הקודמים שראו בהם בגדים ישנים ומאוסים‬

‫פרק ‪ – 4‬אמנות ותרבות פופולרית‪ :‬בין מודרניות לפוסטמודרניות‬

 ‫מודרניות‬

‫‪.‬מודרניות – מצב חברתי תרבותי שהתגבש באירופה בסוף המאה ה‪ ,18‬נמשך עד אמצע המאה ה‪20‬‬

‫‪.‬המודרניות נשענת על רעיונות ההשכלה‪ :‬תבונה רציונלית‪ ,‬מדע‪ ,‬קידמה‪ ,‬סובלנות‪ ,‬חופש‪ ,‬חילוניות‬

‫הפרויקט המודרני – באמצעות התבונה אפשר ליצור ידע שיגשים את רעיונות הנאורות ויוביל את‬
‫‪.‬האנשים לקידמה‬

‫מאפיינים בולטים ביחס לאמנות ותרבות‬

‫צמיחה של אמנויות חדשות – צילום‪ ,‬מוסיקה חשמלית ועוד‪ .‬אמנויות שנוצרו הודות לפיתוחים טכנולוגיים‬
‫‪.‬בשדה התרבות‬

‫היררכיה ברורה בין אמנות יפה לפופולרית‪ .‬עד המדורניות התקיים קשר הדוק בין אמנים ואמנות לבין‬
‫כוחות דת‪ ,‬פוליטיקה וכוח‪ ,‬בידור‪ .‬בעקבות עמנואל קאנט‪ ,‬מתפתחת התפיסה של אמנות כשלעצמה‪:‬‬
‫יצירת אמנות היא חפץ שיש להתבונן בו באסתטיות טהורה‪ ,‬ללא אינטרסים אחרים של המתבונן‪ ,‬ללא‬
‫‪.‬שיפוט שימושי או מוסרי וללא בחינת האמת שביצירה‬

‫השיח המודרני החליף את השיח שהיה מבוסס דת על אומנות‪ .‬תצורת השיחה הדירה תחומי אמנות‬
‫אחרים כמו מוסיקה פופלארית וכן צורות תרבות חדשות שצמחו במודרניות כמו סרטים‪ .‬יש היררכיה‬
‫‪.‬בעצם בתצורת השיח המודרנית בין אמנות יפה לתרבות פופולארית‬

‫האידאולוגיה של האמנות האוטונומית‬

‫‪:‬שלושה היבטים בולטים‬

‫אוטונמיות של הפעילות האמנותית‬

‫האמן צריך להיות אוטונומי ומשוחרר מלחצים חיצוניים‪ .‬האמן הוא גאון בעל כישרון המסור ומחוייב‬
‫‪.‬ליצירה אסתטית בלבד‬

‫אפקט ואן גוך – העיסוק ביצירתו ובחייו של ואן גוך יצר דימוי‪ ,‬מיתוס וסטריאוטיפ של האמן המדונרני כמי‬
‫‪.‬שמחוייב באופן טוטאלי ליצירה‪ ,‬כולל הקרבה אישית וייסורים‬

‫חדשנות ואוונגרד‬

‫זה שלילי להיצמד למוסכמות וסגנונות אומנותיים‪ .‬יש צורך בהיעדר מחוייבות‪ .‬אמן מודרני צריך לשבור‬
‫מוסכמות תרבותיות‪ ,‬להטריד ולזעזע מתוך מחויבות ליצירתיות טהורה‪ .‬אוונגרד הוא עקרון של חדשנות‬
 ‫מתמדת באמנות‪ ,‬המקדם פיתוחם של זרמים וסגנונות פורצי דרך ונועזים ולעיתים מוקעים כבלתי‬
‫‪.‬אמנותיים‬

‫שיח רציונאלי והתגבשות קנון‬

‫יש שיח תבוני שנועד לנתח באופן רציונאלי את המבנה הצורני‪ ,‬התוכן הפנימי והמשמעויות של היצירה‬
‫האמנותית או את סגנון העבודה של היוצר‪ .‬השיח הרציונאלי מבקש לקבוע את ייחודם ומורכבותם של‬
‫‪.‬יוצרים ויצירות‪ .‬הוא התמסד באתרי תצוגה‪ ,‬כמו מוזיאונים ובמחלקות אקדמאיות כמו תולדות האומנות‬

‫התמסדות השיח האומנותי הובילה לגיבושו של קנון – מאגר יצירות אמנות הנחשבות ליצירות המופת‬
‫‪.‬של האמנות המערבית (ואף של האנושות כולה) בתחומן‬

‫המודרניות ותרבות פופולרית‬

‫תרבות פופולארית – תכנים שהתפתחו מאז המאה ה‪ 19‬בתחומי המדיה ותעשיות תרבותיות כמו צילום‪,‬‬
‫קולנוע‪ ,‬מוסיקה פופולרית‪ .‬מאפיינים משותפים‪ :‬שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות‪ ,‬ייצור קולקטיבי‪ ,‬ייצור‬
‫המוני ושיעתוק‪ ,‬הקשר מסחרי ומטרות רווח‪ ,‬מכנה משותף ונוסחתיות‪ .‬המאפיינים האלו הביאו לשלילתה‬
‫‪.‬כאומנות‪ .‬היא הועמדה כנחותה וירודה לעומת האמנות היפה‬

‫טענות כנגד ערכן של צורות תרבות פופולריות‬

‫‪.‬תרבות פופולרית משמשת לבידור והנעמה ולא מעניקה סיפוק אסתטי ממשי‬

‫‪.‬תרבות זו לא מציבה אתגר אסתטי‬

‫תרבות זו שטחית כי לא מסוגלת להתמודד עם מציאות ובעיות החיים ומכיוון שאין בהן מורכבות ורבדים‬
‫‪.‬של מחשבה‬

‫‪.‬תרבות זו אינה יצירתית ומקורית ולא מונעת מחדשנות‬

‫‪.‬תרבות זו חסרת אוטונומיה יצירתית והבעת התנגדות‬

‫פוסטמודרניות‬

‫פוסטמודרניות – מצב תרבותי חדש שחוקרים עמדו עליו מאז שנות ה‪ 60‬ונמשך כיום‪ .‬השתכללות‬
‫‪.‬והעצמה של התרבות בעיקר ב‪ 3‬תחומים‪ :‬אמצעי התקשורת והמדיה‪ ,‬תרבות פופולרית ותרבות הצריכה‬
‫התרבות מתרחבת בהדרגה והופכת לזירה מרכזית של החיים האישיים והחברתיים – לצריכה וליצירה‬
‫‪.‬יש דימויים וסימנים‬

‫מאפיינים חדשים בתחום התרבות‬

‫התמוטטות הנראטיבים הגדולים (ציונות נופל וקמה ישראליות מזרחית ודתית)‬

‫החלפת המציאות בדימויים מהתקשורת (רואים את המציאות דרך סרטים ומדיה)‬

‫הופעת מוצרי תרבות המורכבים משרשרת סימנים לא רציפים ולכידים‬

‫‪.‬מוצרי תרבות אינם מחוייבים לאמת או למציאות המיוצגות בהם‬

‫‪.‬שימוש בטכניקות של קולאז'‪ ,‬לקטנות וציטוט לייצור מוצרי תרבות‬

‫‪.‬טשטוש ההבדל בין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית‬

‫שלושה שינויים של הפוסטמודרניות‬

‫‪.‬באמנויות היפות – צמיחת אמנויות חדשות ואימוץ רכיבים מתוך התרבות הפופולרית‬

‫‪.‬בתרבות הפופולרית – אימוץ דפוסי פעולה וסגנונות מהאומנויות‬

‫‪.‬במציאות היומיומית – נוכחות רבה של מוצרי תרבות ואמנות בחיי היומיום‬

‫נוצר טשטוש הבדלים בין אמנות יפה לתרבות הפופולרית‪ ,‬גם ביוקרה וגיטימיות אומנותית שמוצרי‬
‫‪.‬תרבות פופולריים זוכים לה וגם בטשטוש הבדלים צורניים ואסתטיים בין אמנות לתרבות‬

‫פוסטמודרניזם באמנויות היפות‬

‫מקבץ סגנונות באמנויות שונות שיוצר עבודות אומנות שמביאות לידי ביטוי את המציאות התרבותית‬
‫‪.‬המשתנה‬

‫במוקד הפרק עוד הפופ החזותי – אנדי וורהוול וההוויה של חיים עירוניים אמריקאים‪ .‬אומנים תיעדו‬
‫מעמדה רחוקה‪,‬קרה ומנותקת‪ ,‬קולית‪ ,‬את ההוויה העירונית‪ ,‬צריכה ושפע‪ ,‬הסביבה הציבורית‪ ,‬צורות‬
‫‪.‬וסגנונות התרבות הפופולריים הפועלים בה (קולאז'‪ ,‬קומיקס‪ ,‬פרסום)‬

‫פוסטמודרניזם בתרבות הפופולרית‬

‫‪.‬השינויים התרחשו בשני שלבים‬

 ‫שלב ראשון – האידיאולוגיה של האמנות האוטונומית יושמה על חלקים בתרבות הפופולרית והובילה‬
‫להכרה בה כ"אמנות"‪ .‬למשל‪ ,‬צילום‪ ,‬מוסיקת רוק‪ ,‬קולנוע‪ .‬טשטוש גבולות בין מה היא אמנות למה לא‪.‬‬
‫‪.‬שלב זה יצר היררכיה בתוך התרבות הפופולרית עצמה‬

‫יישום האידיאולוגיה של האומנות האוטונומית על הקולנוע – אוטונומיה של הפעילות האמנותית (גם‬

‫במאים ושחקנים יוצרים אוטונומיים המחוייבים ליצירה עצמאית ולאו דווקא מסחרית)‪ ,‬חדשנות מתמדת‬
‫(הערכה לבמאים שמחדשים בשפה הקולנועית ומבטאים ייחודיות סגנונית)‪ ,‬שיח תבוני והתגבשות קנון‬
‫(יש שיח ביקורתי‪ ,‬תבוני על הקולנוע ונפתחו מחלקות לקולנוע באקדמיה‪ .‬התגבש קנון של יוצרים ויצירות‬
‫‪.‬מופת)‬

‫יישום האידיאולוגיה של האומנות האוטונומית על מוזיקת רוק – אסתטיקת הרוק (אמצעים טכנולוגיים‬
‫חדישים לעשיית מוזיקה‪ ,‬הם אמצעי הבעה לגיטימיים ויש שימוש מקורי ויצירתי בהם)‪ ,‬היוצר (היוצרים‬
‫מוגדרים כאוטונומיים וגאונים השולטים בכל מרכיבי היצירה)‪ ,‬חדשנות (יישום מקורי ואוטונומי של‬
‫מוזיקת הרוק ושימושה כאמצעי ביקורת חברתית)‪ ,‬שיח תבוני וקנון (התפתחה הגות של מבקרים‪,‬‬
‫‪.‬פרשנים ומומחים)‬

‫שלב שני – משנות ה‪ ,80‬חלו שינויים בתוך התרבות הפופולרית עצמה – פוסטמודרניזם בקולנוע‬
‫ובמוסיקה פופולרית‪ .‬גם צורות וסגנונות בידוריים וקלים נבחנים בכלים אמנותיים‪ .‬התפתחה הרגישות‬
‫הפוסטמודרנית – הכרה בחוסר אותנטיות כמצב אותנטי‪ .‬חוסר אותנטיות הוא המצב היחידי האפשרי‬
‫באמנות מסחרית כמו מוזיקת פופ‪ .‬אמנים מחליפים תדמית‪ ,‬פוזות‪ ,‬יש הרבה פיברוק וזיוף‪ .‬אנו מודעים‬
‫‪.‬להעמדת הפנים הזו‪ ,‬נהנים ממנה‪ ,‬מזהים בה ריחוק אירוני ומקבלים אותה כאותנטית‬

‫בנוסף‪ ,‬פוסטמודרניזם רואה בלקטנות‪ ,‬ציטוט‪ ,‬ערבוב והכלאה בין סגנונות וז'אנרים שונים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫‪.‬מוזיקת היפ הופ‬

‫פוסטמודרניזם במציאות היומיומית‬

‫חיי היומיום הפכו להיות אמנותיים‪ .‬חיי היומיום בתרבות המערבית‪ ,‬בעיקר העירונית‪ ,‬עמוסים בסימן כמו‬
‫שלטי חוצות ופרסומות‪ .‬יש דפוסים של עיצוב והקפדה אסתטית שהיו בעבר נחלתן של קבוצות מועטות‬
‫חלחלו לציבור הרחב כמו עיצוב פנים‪ .‬המדיה עמוסה בצבעוניות‪ ,‬שינוי המראה החיצוני‪ ,‬סקירות‬
‫תקשורת של תרבות אופנה ואוכל‪ .‬צורות וסגנונות תרבות עולים מלמטה למעלה‪ ,‬מאופנת הרחוב‬
‫‪.‬לאופנה עילית‪ .‬יש טשטוש הבחנות בין יצירתיות למסחריות‬

‫פרק ‪ – 5‬אידאולוגיה‪ ,‬הגמוניה‪ ,‬ביקורתיות וחתרנות‬

 ‫מהו תפקיד התרבות והאמנות במשטר קפיטליסטי‬

‫‪.‬אישוש – תרבות ואמנות משמשות לשיעתוק של המציאות החברתית והצגתה כטבעית ולגיטימית‬

‫ביקורת – תרבות היא כלי חתרני בעזרתו יש להביע ביקורת על המציאות החברתית ולחשיפה של אי‬
‫‪.‬שוויון‬

‫אסכולת פרנקפורט ‪ -‬מודרניסטים‬

‫מרקסיסטי‪ .‬שימרו את ההבחנה המסורתית בין אמנות ותרבות פופולרית‪ .‬אמנות היא פוטנציאל לביקורת‬
‫‪.‬וחתרנות נגד הקפיטליזם‪ .‬תעשיית התרבות לעומת זאת דואגת לאישוש ושיעתוק המשטר הקפיטליסטי‬

‫יצירת אמנות טובה משמשת לביקורת חברתית ולהפניה אל מציאות אוטופית‪ .‬כלומר‪ ,‬הן מאפשרות‬
‫הימלטות מהמציאות הקפיטליסטית ומציעות קיום חברתי אלטרנטיבי‪ .‬לא כל אומנות גבוהה היא‬
‫‪.‬ביקורתית‪ ,‬רק אמנות דיסהרמונית אוונגרדית אוטונומית בעלת צרכנים אוריינים‬

‫‪:‬ערכן של יצירות אמנות נקבע לפי כמה תכונות של היצירה‪ ,‬ייצורה וצריכתה‬

‫מבנה פנימי – שילוב יסודות סותרים ביצירה‪ .‬יש צורך בקיום דיסהרמוני הרומז למציאות קשה בשילוב‬
‫‪.‬עם אוטופיה‬

‫חדשנות – היצירה צריכה לפרק מוסכמות‪ ,‬נוסחאות וטכניקות ייצוג שבלוניות של השפה האמנותית‪.‬‬
‫‪.‬עליה לצאת נגד השיגרה‪ ,‬להיות חדשנית ואוונגרדית‬

‫‪.‬אוטונומיה – בעת תהליך היצירה יש צורך בשחרור מלחצים וכוחות לא אמנותיים‬

‫‪.‬אוריינות – יש צורך בידע כדי לנתח ולפרשן את יצירות האומנות כדי לחוות את הביקורתיות שביצירה‬

‫תעשיית התרבות לעומת יצירת אמנות – גישה אליטיסטית ופסימית‬

‫תרבות פופולרית היא גורם משעתק‪ .‬תעשיית התרבות מפיקה מוצרים מסחריים שמטרתם הונאת‬
‫המונים‪ ,‬לגרום לציבור לקבל את המציאות הקפיטליסטית ולהאמן בה כהמציאות היחידה והאפשרית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ייצור צרכים שונים ואשליה של מימוש והגשמה דרך מוצרים‪ .‬תעשיית התרבות מנטרלת כוחות‬
‫תרבות שיכולים לאיים עליה‪ ,‬כגון אמנות רצינית‪ .‬היא הופכת אותם למערכת אחת של מוצרי צריכה‬
‫‪.‬ומדכאת בכך את האפשרות לתרבות ביקורתית‬

‫וולטר בנימין – הילה ושיעתוק – גישה אופטימית וגמישה יותר‬

 ‫‪.‬בנימין מבחין בין אמנויות מסורתיות וחדשות באמצעות המושגים הילה ושיעתוק‬

‫מושג השעתוק הינו מושג של וולטר בנימין המתייחס להעברת יצירות אומנות להמונים ויצירתן מאין‬
‫מקור‪ .‬יכולת השיעתוק נותנת את האפשרות להינות מיצירת האומנות גם אם אינך צופה ביצירתה‬
‫המקורית ובנוסף‪ ,‬שיעתוקה מדוייק ואמין למקור‪ .‬ההיבטים המשחררים לפי וולטר בנימין הם אובדן‬
‫ההילה‪ .‬אובדן ההילה מדבר על כך שברגע שמתבצע שעתוק‪ ,‬היצירה מאבדת את הילתה כיצירת‬
‫‪.‬אומנות מרוחקת והופכת לאובייקט חברתי שניתן לבקר אותו ולהשתמש בו למטרות שונות‬

‫בנימין מזהה גם ביצירות משועתקות פוטנציאל ביקורתי‪ .‬למשל בקולנוע‪ ,‬מתבצע שכפול (הקולנוע‬
‫מאפשר להגיע אל מספר רב של אנשים)‪ ,‬צפייה המונית (צפייה משותפת מאפשרת חוויה קולקטיבית של‬
‫‪.‬ביקורת)‪ ,‬שפה קולנועית (הקולנוע מאפשר ייצוגים חדשים של המציאות)‬

‫אסכולת בירמינגהם ‪ -‬פוסטמודרניסטים‬

‫האסכולה צומחת על רקע שינויים חברתיים דרמטיים בשנות ה‪ 60‬כמו ילדי הפרחים והתפתחות‬
‫הטלוויזיה‪ .‬החוקרים באסכולה היו בעד השינויים החברתיים וגם היו ניאו מרקסיסטים‪ .‬הם פיתחו הקשר‬
‫תיאורטי ומחקרי לבדיקה האם התרבות היא גורם משעתק או ביקורתי‪ .‬חוקרי האסכולה מתארים באופן‬
‫אופטימי את האפשרות לקיום ביקורת חברתית בצורות פופולריות של התרבות‪ .‬הם מאמינים‪ ,‬שבפענוח‬
‫מתנגד אפשר ליצור אין ספור סגנונות חתרניים‪ .‬לכן‪ ,‬למרות תהליכי ההתמסחרות‪ ,‬האמירה הביקורתית‬
‫לא נעלמה אלא רק לובשת צורות אחרות‪ .‬בהשוואה לאסכולת פרנקפורט‪ ,‬בירמינגהם מרחיבה את הערך‬
‫הביקורתי של התרבות‪ .‬ההתנגדות אפשרית לא רק באמנות האוונגרדית והיא אינה מנוטרלת ע"י‬
‫‪.‬תעשיית התרבות כפי שטענו הראשונים‬

‫בסיס תיאורטי – הצפנה ופענוח – סטוארט הול‬

‫בדקו את הקשר בין אידאולוגיה דומיננטית להתנגדות‪ .‬המוצר הסופי והדבר החשוב לפי הול‪ ,‬הוא‬
‫הפענוח והיצירה של אומנות לא במרכז‪ .‬תפיסה מרחיבה של הפענוח מלמדת שהתנגדות לאידיאולוגיה‬
‫‪.‬דומיננטית לא חייבת להיות אומנותית‪ ,‬אלא גם תוך שימוש יומיומי בחפצים‪ ,‬פריטי לבוש ועוד‬

‫הצפנה – בטקסט המוצג לנו יש סוג מסויים של מציאות ואופי מסויים של מסרים שמנסים להעביר לנו‪.‬‬
‫‪.‬הבניית המציאות בטקסט‬

‫פענוח – קריאה והבנת המסרים בטקסט‪ .‬האם הפענוח תואם את כוונות ההצפנה‪ ,‬האם הצרכן מקבל‬
‫‪:‬את ההצפנה או מתנגד לה‪ .‬הול מציע ‪ 3‬צורות של פענוח‬
‫פענוח דומיננטי הגמוני – הצרכן מקבל את המשמעויות ומפענח את המסרים האידיאולוגים כפי שהוצפנו‪.‬‬
‫‪.‬התרבות פועלת ככוח משעתק‬

‫פענוח מתדיין – הצרכן מפענח באופן מורכב את המוצר‪ .‬מסכים עם רוב הדברים אך מוסיף משמעויות‬
‫‪.‬משל עצמו‪ .‬יש פוטנציאל לביקורת אך הוא תלוי מצב ונסיבות‬

‫פענוח אופוזיציוני – הצרכן מודע לאידיאולוגיה ההגמונית המוצפנת אך מתנגד לה‪ .‬הוא יצרוך את המצור‬
‫‪.‬מתוך עמדה חברתית ביקורתית ומתנגדת‬

‫פענוח אופוזיציוני – בריקולאז' – התנגדות באמצעות טקסים‬

‫התנגדות באמצעות טקסים מתבטאת בפריטי לבוש‪ ,‬התנהלות יומיומית‪ ,‬סגנון דיבור‪ ,‬העדפות מוזיקליות‬
‫אשר מבטאות פעולה של התנגדות למצב הקיים‪ .‬בריקולאז' היא טכניקה תרבותית של לקטנות‬
‫המשלבת חפצים ומוצרי צריכה‪ ,‬שלכאורה אין ביניהם קשר לוגי‪ ,‬לכדי סגנון אחד וברור המזוהה עם‬
‫קבוצה חברתית‪ .‬זהו תהליך פירוק‪ ,‬שיבוש ועיוות של משמעותם המקובלת של אותם חפצים‪ .‬הצבתם‬
‫הסגנונית זה לצד זה יוצרת משמעות חדשה‪ .‬למשל‪ ,‬היפים ופאנקים‪ .‬תת תרבויות אלו מפרשות את‬
‫הסדר החברתי ויש בהן פוטנציאל של איום על התרבות הדומיננטית‪ .‬יחסה של התרבות ההגמונית כלפי‬
‫‪.‬תת תרבויות חתרניות מתבטאת בפאניקה מוסרית והטמעה‬

‫פאניקה מוסרית – מתקפה בוטה נגד התת תרבות‪ ,‬ניסיון להכחידה והכנסת תת התרבות לקטגוריה של‬
‫‪.‬סטייה‬

‫הטמעה – שילוב ואימוץ מהתת תרבות אל תוך התרבות ההגמונית‪ ,‬ההטמעה מנטרלת את החתרנות‪.‬‬
‫‪.‬יש שני סוגי הטמעה‪ ,‬הטמעה בצורה אידיאולוגית והטמעה בצורת מוצר צריכה‬

‫הטמעה כצורה אידיאולוגית – הכנסת מרכיבים של תת התרבות לתוך קטגוריות משמעות של התרבות‬
‫הדומיננטית‪ .‬בכך הופכים את תת התרבות למשהו מוכר וקרוב‪ .‬אפשר להציג פאנקיסטים כפטריוטים או‬
‫‪.‬כאנשים חמים ועוד‪ .‬במקום פחד‪ ,‬הם הופכים לנעימים‬

‫הטמעה כצורת מוצר הצריכה – הפיכת הסגנון הייחודי של תת התרבות למוצר צריכה הנטמע בתרבות‬
‫הפופולרית מסחרית‪ .‬תהליך של התמסחרות‪ .‬בהתמסחרות יש ניסיון להתחנפות לדעת הקהל‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫‪.‬מכירת כובעים של צ'ה גוורה‪ ,‬השינוי של אביב גפן (משתתף בתכניות פריים טיים)‬

‫חתרנות וביקורת – זרם ניאומרקסיסטי‬

‫התפתח מתוך אסכולת בירמינגהם‪ .‬התפיסה מבקשת להתמקד בכוח של קהילות ויחידים לבטא אמירה‬
‫‪.‬חתרנית‪ .‬החוקרים מחלקים את האמצעים החתרניים הננקטים בידי ישויות קולקטיביות ובידי יחידים‬

‫קולקטיבים – קבוצה המתוגיית או מגדירה עצמה כאחרת ושונה מהתרבות ההגמונית‪ .‬לרוב התרבות‬
‫ההגמונית היא לבנה‪ ,‬גברית‪ ,‬הטרוסקסואלית‪ ,‬פטריאכלית‪ .‬המושג מבקש להסביר עשייה תרבותית‬
‫‪.‬חתרנית של ישויות קולקטיביות‪ .‬למשל נשים‪ ,‬בעלי נטייה מינית‪ ,‬קבוצות אתניות‬

‫חתרנות של קולקטיביים‬

‫נשים‬

‫גוף קלאסי – דימוי הגוף שהתפתח במערב‪ .‬גוף חלק‪ ,‬נקי‪ ,‬ללא פצעים או בליטות‪ ,‬ללא הפרשות ונוזלי‬
‫‪.‬גוף‪ .‬דימוי זה מטופח ע"י תעשיית הקולנוע‪ ,‬האופנה ועוד‬

‫גוף גרוטסקי – ניגוד לגוף הקלאסי‪ .‬גוף שמן‪ ,‬איברים בולטים‪ .‬השימוש בדימוי גוף גרוטסקי יכול לבטא‬
‫‪.‬אמירה חתרנית‪ ,‬אך הוא גם מסוכן מכיוון שיכול לעודד תפיסות וסטריאוטיפיים הגמוניים של הגוף‬

‫אתניות‬

‫אוריינטליזם – תהליך ההבניה המדעי‪ ,‬תרבותי ואמנותי של המזרח בתרבות האירופאית‪ .‬המזרח הובנה‬
‫כמסגרת תרבותית אחרת ונפרדת מהמערב ויוחסו לו תכונות של תרבות אקזוטית ומושכת‪ .‬אך באותו‬
‫‪.‬הזמן‪ ,‬תרבות זו מיוצגת כפראית‪ ,‬לא אמינה ומסוכנת‪ ,‬כזו שיש לחנך ולאלף את אנשיה‬

‫הזהות השחורה האטלנטית‬

‫זהות קולקטיבית של פזורה המנותקת ממולדתה ההיסטורית‪ ,‬אפריקה‪ ,‬אך שומרת על קשרים מיתיים‬
‫וממשיים כלפיה ומטפחת אותם‪ .‬העשייה התרבותית בקרב שחורים (באמריקה‪ ,‬אירופה‪ ,‬בקריביים) היא‬
‫‪.‬ביטוי לביקורתיות והתנגדות כלפי התרבות הלבנה והדפוסים האסתטיים וההגמוניים שלה‬
‫עשייה תרבותית שחורה מדגישה פרקטיקות של ביצוע ומופע שאינן מעוגנות במסגרת טקסטואלית‬
‫‪.‬כתובה‪ .‬למשל‪ ,‬ג'אז‪ ,‬רגאי‪ ,‬היפ‪-‬הופ‬

‫חתרנות של יחידים‬

‫קרנבליות – מצב לימינלי‪ ,‬שבו באופן זמני מתבטלים יחסי סמכות וכוח חברתיים‪ ,‬מושהים איסורים‬
‫‪.‬והגבלות של חיי השיגרה ומתאפשרת הפרות של חוקים וסדרים או הבעת רגשות ישירה‬

‫‪.‬עונג – יש ‪ 2‬צורות של עונג לפי בארת‬

‫‪.‬תענוג – הנאה הנובעת מקבלת המוסכמות ההגמונית‪ .‬למשל‪ ,‬הולכים להופעה בקיסריה‬
 ‫שכרון חושים – הנאה הנובעת מיציאה או חריגה מהמוסכמות החברתיות‪ .‬זהו עונג נעלה יותר מתענוג‬
‫‪.‬נורמטיבי והוא מבטא ביקורת וחתרנות‬

‫פרקטיקה של חיי היומיום – שימוש במוצרים‪ ,‬חפצים‪ ,‬מילים‪ ,‬שפת גוף ועוד באופן אישי ויצירתי‪ .‬לפי דה‬
‫‪.‬סרטו‪ ,‬זהו ביטוי יצירתי ביקורתי של הפרט‬

‫פרק ‪ – 6‬הון תרבותי ושדה הייצור התרבותי‪ :‬עבודתו של פייר בורדייה‬

‫הון תרבותי והביטוס‬

‫הון תרבותי‬

‫הון תרבותי הוא בעלות על טעמים‪ ,‬בקיאות‪ ,‬ידע ומיומנויות פענוח‪ ,‬כמו גם בעלות על חפצים‪ ,‬מוצרים‬
‫ויצירות הקשרים להכרה של אמנות ותרבות‪ ,‬המקובלים באופן ממוסד כבעלי ערך גבוה‪ .‬ההון התרבותי‬
‫מבדל בין קבוצות ומגזרים שונים‪ .‬השאיפה להיבדלות לפי סגנון חיים היא מאוד מרכזית‪ .‬הון תרבותי‬
‫בשונה מכלכלי‪ ,‬ברובו אינו ניתן להורשה והוא נלמד ונרכש‪ .‬במעמד הנמוך מתקשים להשיג הון תרבותי‬
‫‪.‬עקב תהליכי סינון ומיון במערכת החינוך‬

‫הון תרבותי בשדה האמנות מתמקד בבעלות על יצירות של אמנות גבוהה‪ ,‬ידע‪ ,‬השכלה והכרה שלהן‬
‫‪.‬ושל יוצריהן בתולדות האומנות‬

‫מצבים של הון תרבותי ‪3‬‬

‫הון תרבותי מחופצן – בעלות על חפצים ועל מוצרים מתחום התרבות והאמנות‪ ,‬המוסכמים חברתית‬
‫‪.‬כמסמני יוקרה‪ ,‬אנינות וטעם משובח‬

‫הון תרבותי ממוסד – הכרה רשמית וממוסדת‪ ,‬בצורת תארים אקדמיים ותפקידים ממסדיים המעידה כי‬
‫‪.‬אדם רכש בקיאות‪ ,‬ידע והשכלה‬

‫הון תרבותי מגופן – תכונות אישיות‪ ,‬יכולות ומיומנויות המאפשרות הפעלת הון תרבותי‪ ,‬ונתפסות‬
‫כתכונה טבעית של האדם‪ ,‬כחלק מגופו‪ .‬זוהי ההפעלה המעשית של ההון התרבותי‪ .‬האפשרות לניתוח‬
‫‪.‬אומנויות‪ ,‬איך מישהו שר‪ .‬קרוב למושג הביטוס‬

‫הביטוס‬
 ‫זוהי מערכת של עקרונות חיצוניים לאדם(אובייקטיביים)‪ ,‬המתקיימים כמערכת ידע בתחום חברתי‬
‫כלשהו‪ ,‬מופנמים לכדי תובנות אישיות ומופעלים הלכה למעשה באמירות ושפת גוף באופן ייחודי‬
‫(סובייקטיבי) ע"י אותו אדם בתחום חברתי זה‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולתו של אדם להפעיל באופן טבעי וספונטני‬
‫ידע‪ ,‬הבנה‪ ,‬רגישות ויכולות בכל הקשור לתחום פעילות כלשהו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬היכולת להבדיל בין יינות‬
‫‪.‬ולזהות מרכיבים ולעשות זאת באופן טבעי‬

‫הביטוס אמנותי – מערכת ידע‪ ,‬נטיות‪ ,‬רגישויות ויכולות פענוח המופעלים בתחום צריכת התרבות‬
‫והאמנות‪ .‬ההביטוס הוא מעשה תרבותי המסמן שייכות חברתית‪ .‬בעל ההביטוס משתייך לסגנון חיים‬
‫כלשהו ואינו משתייך לסגנונות חיים אחרים‪ .‬הנאה ופענוח של יצירות אמנות ומוצרי תרבות מסמנים‬
‫היבדלות חברתית‪ .‬הפעלה של הביטוס אמנותי באופן טבעי וספונטני מעניקה יוקרה ועליונות חברתית‬
‫‪.‬הנתפסים באופן טבעי ומוצדק‬

‫‪:‬על בסיס הביטוס אמנותי נוצרה במודרניות הבחנה היררכית של שיפוטי הטעם‬

‫טעם אמנותי טהור – טעם שכלתני‪ ,‬מאופק אשר מבוסס על ידע ובקיאות‪ ,‬מאפיין בעלי הון תרבותי‪ .‬יש‬
‫הבחנה גם של שיפוטי טעם בתוך בעלי הטעם הטהור‪ :‬בעלי טעם שמרני (בעלי מעמד כלכלי גבוה‬
‫המעדיפים תכנים שהתמסדו והפכו לקאנון)‪ ,‬בעלי טעם עדכני (מגזר מקצועני התרבות הפתוחים‬
‫‪.‬לחדשנות וחשופים לאוונגד‪ .‬בעלי הון תרבותי גבוה ועשיר אך מעמד הכלכלי אינו גבוה יותר)‬

‫‪.‬טעם אמנותי נאיבי – טעם של הנאה חושית‪ ,‬התרגשות‪ ,‬טעם שטחי אשר מאפיין מעוטי הון תרבותי‬

‫חדשנות‪ ,‬היבדלות והומולוגיה‬

‫חדשנות והיבדלות‬

‫המודרניות – המסורת של החדש‪ .‬עשייה תרבותית ואמנותית בתקופה המודרנית מאופיינת בתהליך‬
‫‪.‬מתמיד של שינוי וחדשנות בסגנונות וזרמים אמנותיים‬

‫לפי האמנות האוטונומית‪ :‬המסורת של החדש מבטאת הרחבה והעשרה של אמצעי הביטוי האסתטיים‬
‫‪.‬ושל החוויה שצורות תרבות מעניקות לצרכניהן‬

‫לפי בורדייה‪ :‬המסורת של החדש היא ביטוי למאבקם של אומנים חדשים המבקשים להצטרף לתחומי‬
‫‪.‬האמנות השונים‪ ,‬להיבדל מאומנים אחרים ולזכות להערכה וליוקרה‬

‫הומולוגיה‬
 ‫זהו תהליך התאמה והלימה בין האינטרס של יוצרים לזכות בהערכה ובהכרה בשדה‪ ,‬לבין האינטרס של‬
‫קבוצות חברתיות לקדם ולשמר היבדלות‪ .‬לאורך המדורניות קיימת הלימה בין חדשנות סגנונית בתחומי‬
‫האמנות השונים לבין העדפות הטעם של קבוצות חברתיות המאמצות חדשנות זו‪ .‬להומולוגיה יש‬
‫משמעות היררכית‪ ,‬כלומר היא יוצרת הבחנות חברתיות המדרגות אנשים וקבוצות עפ"י דפוסי צריכת‬
‫‪.‬אמנות ותרבות‬

‫המנגון המפעיל את ההומולוגיה בין האמנים לצרכנים‬

‫‪:‬לאומנים ולקהלים יש הביטוס אמנותי משותף המבוסס על אידיאולוגיה של האמנות האוטונומית‬

‫‪.‬אמנים – ההביטוס מעורר דחף לחדשנות ואוונגרד‬

‫קהל – ההביטוס מעורר ציפייה לחדשנות אמנותית שניתן יהיה לצרוך אותה‪ ,‬להפגין אנינות טעם‬
‫‪.‬ותחכום‪ ,‬ובכך להבטיח היבדלות‪ .‬כלומר‪ ,‬אימוץ של צורות תרבות חדשות הוא ביטוי לאנינות טעם‬

‫‪.‬מתווכים בין האמנים לקהל – מבקרים‪ ,‬פרשנים‪ ,‬מקצועני התרבות‬

‫הומולוגיה במודרניות‬

‫יש התאמה בין הופעתו ההיסטורית של שדה הייצור התרבותי כמרחב חברתי אוטונומי ונפרד מאז‬
‫המאה ה‪ ,18‬לבין הופעתה של הבורגנות כמעמד חברתי חדש שנזקק ללגיטימציה ולהכרה בכוחו‬
‫החברתי והכלכלי‪ .‬הומולוגיה ראשונית זו הולידה מצב המתמשך עד ימינו‪ ,‬של הקבלה והלימה בין‬
‫חדשנות אמנותית מתמדת לבין הופעתן של קבוצות חברתיות החותרות לבטא את ייחודן‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪.‬קבוצות חברתיות משתמשות בטעם והעדפות אסתטיות כדי לסמן מובחנות והיבדלות מקבוצות אחרות‬

‫פרק ‪ – 7‬מיון אמנותי‪ ,‬היבדלות חברתית וצריכה חברתית‬

‫מיון אמנותי ומבנה חברתי – סקירה תאורטית‬

‫המעמד האמנותי והחברתי של צורות תרבות אינו נובע רק מהמבנה הפנימי‪ ,‬הצורני והאסתטי‪ ,‬אלא גם‬
‫ובעיקר מהמסגרת ומהתנאים החברתיים שהן פועלות בהם‪ .‬דירוג של צורות תרבות‪ ,‬גם אם הוא מתחיל‬
‫כתהליכים אוטונומיים בשדות האמנות השונים‪ ,‬מצוי בהלימה לאינטרסים של קבוצות חברתיות השואפות‬
‫‪.‬לשונות או להיבדלות חברתית על בסיס העדפות טעם בתרבות‪ ,‬באמנות‪ ,‬בסגנון חיים‬

‫שני מעמדות חברתיים עומדים במוקד הפרק‪ :‬הבורגנות (במודרניות המוקדמת)‪ ,‬המעמד החדש‬
‫‪(.‬במודרניות המאוחרת)‬
 ‫שלוש זירות נבחנות בהקשר של דירוג אמנותי ומבנה חברתי‪ :‬אמנים ויצרני תרבות‪ ,‬מומחים‬
‫‪.‬ומבקרים‪ ,‬צרכנים‬

‫תרבות גבוהה‪ ,‬אנינות וצמחית הבורגנות – מיון והיבדלות במודרניות המוקדמת‬

‫מאז סוף המאה ה‪ ,18‬הופעת הקפיטלזים‪ ,‬הבורגנות והתקופה המודרנית‪ .‬בורגנות – המעמד שקידם‬
‫את הקפיטלזים והמודרניות‪ .‬מיון אמנותי – באמצעות האידיאולוגיה של האמנות האוטונומית‪ ,‬הבורגנות‬
‫פיתחה את ההבחנה בין אמנות גבוהה ותרבות פופולרית‪ .‬הבורגנות השתמש באמנות גבוהה‪ :‬כביטוי‬
‫להפגנה של עליונותה התרבותית‪ ,‬ככלי לסימון ולהצדקה של עליונות חברתית‪ ,‬כאמצעי להיבדל חברתית‬
‫‪.‬ממעמדות אחרים (מהגרים‪ ,‬מיעוטים)‬

‫מחקרים היסטוריים המצביעים על קשר בין תהליכים אמנותיים ותהליכים חברתיים ובמרכזם‬
‫הבורגנות‬

‫‪.‬המחקרים‪ ,‬מאששים את טענת ההומולוגיה של בורדייה‬

‫פרסיליה פרגוסון – מטבח עילי צרפתי‬

‫רקע היסטורי – צרפת בראשית המאה ה‪ ,19‬ירידת האריסטוקרטיה והחלשות הפטרונות‪ .‬יוצרים ואמנים‬
‫‪.‬נאלצו לפנות אל השוק החופשי‬

‫בשלנים וטבחים חיפשו קהל צרכנים שיהיה מעוניין ביצירתיות קולינרית וסעודה אנינה ושיעריכו אותם על‬
‫כך‪ .‬הם גיבשו שיח מומחים על קולינריה – שפים פירסמו כתבים שהגדירו את הנכון והראוי לבישול משוב‬
‫ביחס לחמור גלם‪ ,‬אופני בישול‪ ,‬סדר המנות בארוחה ועוד‪ .‬השפים הקימה זירה של בישול וארוחה‬
‫לאניני טעם – זירה זו היא המסעדה‪ ,‬כאתר פיזי המכליל את השייכים מבחינה תרבותית חברתית ומדיר‬
‫‪.‬את הלא שייכים‬

‫היוצרים – השפים‪ .‬המומחים והפרשנים – מבקרים קולניריים‪ .‬צרכנים – הבורגנות הצרפתית‪ ,‬אשר‬
‫‪.‬אימצה את הבישול העילי כמרחב חברתי תרבותי המסמן היבדלות מעמדית ולאומית‬

‫טיה דנורה – בטהובן ואידאולוגיות המוזיקה הרצינית‬

‫רקע היסטורי – וינה בסוף המאה ה‪ ,18‬עליונות האריסטוקרטיה הועמדה תחת איום מפני המתעשרים‬
‫החדשים‪ ,‬הבורגנות‪ ,‬שיכלו אף הם להשיג פטרנותו על יצירות ויוצרים‪ .‬האריסטוקרטיה פיתחה כלי חדש‬
‫‪.‬לסימון עליונותה‪ ,‬אידאולוגיית המוזיקה הרצינית‬

‫היוצרים – בטהובן כיוצר חדשני וגאון שמייצג מוסיקה רצינית (שינוי מבנה הסימפוניה‪ ,‬ביטוי רגש‬
‫דרמטי)‪ .‬המומחים והפרשנים – מבקרי מוסיקה אשר מנתחים יצירות ומציגים בקיאות במוזיקה רצינית‪.‬‬
 ‫הצרכנים ‪-‬האריסטוקרטים בוינה‪ ,‬הם זנחו סגנונות שהוגדרו להנעמה בלבד‪ ,‬הם ניכסו כך לעצמם‬
‫מומחיות ועליונות תרבותית‪ .‬בהמשך המאה ה‪ 19‬גם הבורגנות אימצה את האידאולוגיה של המוזיקה‬
‫‪.‬הרצינית כדי לסמן את עליונותה התרבותית והחברתית‬

‫פול דימאג'יו – יזמות תרבותית בבוסטון של המאה ה‪19‬‬

‫רקע חברתי – מאז אמצע המאה ה‪ 19‬בוסטון צמחה להיות עיר גדולה שמשכה אליה המוני מהגרים‪.‬‬
‫השינוי החברתי איים על עליונותה החברתית והפוליטית של האליטה הותיקה‪ ,‬ויחד עם מתעשרים‬
‫חדשים היא חיפשה דרכים לבדל את עצמה מבחינה חברתית‪ .‬האליטה הקימה מוסדות תרבות שביססו‬
‫את ההבחנה בין תרבות גבוהה לבין תרבות פופולרית – זו במטרה לבדל את עצמה מההמון ולחזק את‬
‫‪.‬עליונותה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬התזמורת הסימפונית של בוסטון‪ ,‬המוזיאון לאמנות יפה‬

‫‪:‬דימאג'יו מציג ‪ 3‬אסטרטגיות בהן נקטה האליטה כדי ליצור תרבות גבוהה ממסדית‬

‫יזמות תרבותית – הקמת ארגון שלא למטרות רווח‪ ,‬המנוהל ע"י חברי האליטה ואינו תלוי ברווח מסחרי‬
‫או משאבים ציבוריים‪ .‬המוזיאון והתזמורת הוקמו כעמותות המנוהלות בידי חבר נאמנים מקצועי המעורה‬
‫‪.‬היטב בקהילה‬

‫סיווג – חבר הנאמנים המקצועי סיווג את התכנים האמנותיים והחליט מה יוצג במוזיאון ומה תנגן‬
‫‪.‬התזמורת‬

‫מסגור – המוסדרות הכתיבו את מערכת היחסים בינן לבין הציבור הכללי‪ .‬מצד אחד הסתגרות – פנייה‬
‫רק למעמד הגבוה באמצעות בחירת יצירות‪ ,‬מחירי כרטיסים‪ ,‬לבוש ועוד‪ .‬מצד שני חינוך – פנו לקהל‬
‫‪.‬מעמדה של התנשאות כדי לחנך את ההמון‬

‫סיכום‬

‫הבורגנות‪ ,‬כמעמד חברתי עולה‪ ,‬נזקקה לאמצעים כדי לסמן את יוקרתה ולזכות בלגיטימציה חברתית‬
‫‪.‬ולבדל את עצמה חברתית‪ .‬האמצעי בו נקטה הבורגנות – הבחנה בין אמנות יפה לבין תרבות פופולרית‬

‫לגיטימציה של תרבות פופולרית ומפה חברתית משתנה – מיון והיבדלות במדורניות‬

‫המאוחרת‬

‫בפרק זה‪ ,‬הסברים סוציולוגיים לשינויים תרבותיים במדורניות המאוחרת‪ .‬בהמשך לבורדייה וטענתו‬
‫להומולוגיה‪ ,‬הסברים אלה קושרים בין תהליכים תרבותיים לבין אינטרסים חברתיים של מיון והיבדלות‪.‬‬
‫ההסברים נשענים על קשר של ‪ 3‬תופעות‪ :‬מאבקי מיון בתוך השדה התרבותי על הלגיטימציה האמנותית‬
 ‫של צורות תרבות פופולריות‪ ,‬הופעתו של מעמד חברתי – סיעות וקבוצות המעמד החדש‪ ,‬צמיחת דפוס‬
‫‪.‬צריכה תרבותי חדש – אומניבוריות‬

‫מאבקי מיון‬

‫מאבקים לשינוי האופי והתכנים של ההון התרבותי הדומיננטי‪ .‬כלומר‪ ,‬מאבקים בשדות תרבות שונים –‬
‫שלא זכו ליוקרה והערכה אמנותית‪ ,‬שמטרתם קבלת הכרה אמנותית והזכות להיבחן עפ"י האידיאולוגיה‬
‫‪.‬של האמנות האוטונומית‪ :‬מורכבות צורנית‪ ,‬חדשנות‪ ,‬עומק משמעות‪ ,‬אוטונומיות יצירתית‬

‫הצלחה במאבק ממיין כרוכה בגיבושו של שיח אמנותי‪ ,‬כמו גם במהלכים מוסדיים‪ ,‬כגון ארגון פסטיבלים‪,‬‬
‫‪.‬תחרויות ופרסים על בסיס ערך אמנותי‪ ,‬אקדמיזציה של השיח‪ ,‬יסוד כתבי עת מתמחים ועוד‬

‫יצרני המשמעות – יוצרים ומבקרים המקדמים את המאבק הממיין – פועלים מתוך אמונה ודבקות‬
‫בערכים האסתטיים והאמנותיים של צורך התרבות הפופולרית‪ ,‬ומתעלמי מההקשרים החברתיים של‬
‫מאבקם (אילוזיו)‪ .‬הצלחה במאבק ממיין מאפשרת לצרכני צורת התרבות לראות עצמם כמי שצורכים‬
‫אומנות (ולא צורות בידור)‪ .‬לפי דימאג'יו‪ ,‬מי שמצליח במאבק מיון זוכה לרמות גבוהות של מובחנות‪,‬‬
‫‪.‬היררכיה‪ ,‬אוניברסליות ועוצמה טקסית‬

‫מאבקי מיון בקולנוע‬

‫פעם הייתה הבחנה בין אמנות (קולנוע אירופאי) לבין בידור (קולנוע הוליוודי)‪ .‬מאז שנות ה‪ ,60‬גם‬
‫‪.‬הקולנוע ההוליוודי הוכנס לשיח האמנותי על הקולנוע‬

‫‪:‬שון באומן מצביע על ‪ 3‬גורמים היסטוריים‬

‫‪.‬שינויים חברתיים ותרבותיים – שינויים דמוגרפיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬טכנולוגיים שהתרחשו לאחר מלחה"ע ‪2‬‬

‫שינויים מוסדיים – תהליכים בתוך עולם הקולנוע‪ :‬השקעה בקולנוע איכותי‪ ,‬ארגון פסטיבלים‪ ,‬הקמת‬
‫‪.‬מחלקות אקדמיות‬

‫שינויים בשיח על הקולנוע – התפתחות בשיח הפרשני והביקורתי בעיתונות‪ .‬מעבר מרכילות לפרשנות‬
‫‪.‬מורכבת המתבססת על ז'ארגון אמנותי‬

‫מאבקי מיון ברוק‪-‬פופ‬

‫מאבקי המיון התמקדו ביישום עקרונות האידאולוגיה של האמנות האוטונומית‪ .‬עד שנות ה‪ – 60‬שיח‬
‫‪:‬דיווחי‪ ,‬רכילותי ומסחרי‪ .‬מאז שנות ה‪ – 60‬החל להתגבש שיח אמנותי בעיתונות ע"י מבקרים ופרשנים‬

‫‪.‬ישות יוצרת – יחיד או להקה מבטאים אמירה אישית ושולטים כגאונים במגוון אמצעי היצירה‬
 ‫‪.‬מורכבות צורנית – ייחודיות אסתטית המושתת על צליל חשמלי ואלקטרוני ומשלבת בין נגינה למילים‬

‫עומק משמעות – היוצרים מבטאים אמירה אישית ואותנטית של אי‪-‬נחת מהמציאות‪ .‬יצירות רוק‪-‬פופ‬
‫‪.‬מפעונחות כנושאות משמעויות שונות‪ ,‬ככל אמנות אחרת‬

‫המעמד החדש‬

‫זהו שם כולל למגוון קבוצות ומגזרים חברתיים חדשים שחבריהן בעלי השכלה גבוהה‪ ,‬רמת הכנסה‬
‫‪.‬בינונית‪-‬גבוהה‪ ,‬נושאי תפקידים בכירים בארגונים או בעלי מקצועות חופשיים‬

‫מגזר מקצועני התרבות – מגזר בתוך המעמד החדש‪ ,‬הכול יחידים המנהלים קריירות בשדות תרבות‬
‫‪.‬שונים כגון‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬פרסום‪ ,‬הייטק ואקדמיה‬

‫אנשי המעמד החדש – נולדו לאחר מלחה"ע ה‪ 2-‬וגדלו לתוך התרבות הפוסטמודרנית‪ ,‬כלומר רכשו הון‬
‫תרבותי פוסטמודרני‪ .‬הם פיתחו הביטוס‪ :‬רגישויות‪ ,‬טעמים כלפי צורות תרבות בנות ימינו‪ .‬הם גם‬
‫עסוקים בנושאים של זהות‪ ,‬מיניות‪ ,‬סגנון חיים‪ ,‬הופעה‪ .‬כדי לקדם ולבדל את עצמם‪ ,‬נקטו יוזמות של‬
‫שיקום סמלי‪ :‬הקניית ערך אמנותי לצורות תרבות פוסטמודרניות באמצעות מאבקי מיון‪ .‬אנשי מעמד זה‬
‫יוצרים ביקוש למוצרי תרבות חדשים‪ ,‬כדי לעדכן את ההון התרבותי‪ ,‬להפגין ייחודיות ולממש היבדלות‬
‫‪.‬חברתית‬

‫צריכה תרבותית – אומניבוריות‬

‫בעקבות בורדייה‪ ,‬חוקרים בחנו את דפוסי הצריכה של מוצרי תרבות בקרב מגזרים חברתיים במטרה‬
‫‪.‬למצוא קשר בין אי שוויון חברתי לבין היררכיות בתרבות ובאמנות‬

‫‪:‬ריצ'רד פיטרסון הבחין בין שני טיפוסים של צריכת תרבות‬

‫אומניבוריות – יחידים שהצרכנות התרבותית שלהם מגוונת וכוללת הן אמנות גבוהה והן תרבות‬
‫פופולרית‪ .‬זהו דפוס צריכה מרכזי של קבוצות בעלות סטטוס גבוה‪ .‬באמצעות תריכה אומניבורית‪,‬‬
‫‪.‬קבוצות אלה מסמנות ייחודיות ועליונות תרבותית וממשות היבדלות חברתית‬

‫‪.‬יוניבוריות – יחידים שצורים טווח צר יחסית של צורות תרבות‬

‫משטרי ערך‪ ,‬ניידות תרבותית ופתיחות ראוותנית‬

‫מקצועני התרבות מקדמים תפיסת עולם של פתיחות ורבגוניות לצורות‪ ,‬ז'אנרים וסגנונות תרבותיים‬
‫ושוללים העדפות צרות של מוצרי תרבות וצורות אמנות‪ .‬למשל‪ ,‬מארגני פסטיבלים‪ ,‬מפיקים מוזיקליים‪,‬‬
‫‪.‬עורכי מוזיקה ברדיו‪ ,‬שפים המשלבים סגנונות וז'אנרים שונים‬
 ‫הציווי החברתי במודרניות המאוחרת לצרכנות תרבותית אומינבורית‪ ,‬מחייב גם שליטה ברגישויות‬
‫ובדפוסי טעם אסתטיים‪ ,‬המבטאים הון תרבותי (מגופן) והביטוס מעודכנים‪ ,‬שונים מאלה של המודרניות‬
‫המוקדמת‪ .‬הפרק מסביר את ההון התרבותי וההביטוס בני ימינו באמצעות שלושה מושגים‪ :‬משטרי ערך‪,‬‬
‫‪.‬ניידות תרבותית ופתיחות ראוותנית‬

‫משטרי ערך‬

‫מערך של עולמות ידע והכוונות המארגן את האופן שבו יש לקרוא‪ ,‬לפענח ולפרש מוצרי תרבות‪ .‬הפעלה‬
‫מורכבת ורב מימדית של משטרי ערך שונים על מוצר תרבות אחד מבטאת הכרה עם מגוון פרשנויות‬
‫‪.‬ופענוחים ופתיחות לגוון של משמעויות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬רקמה בדואית כסימן למדבר‪ ,‬אומנות‪ ,‬שובניזם‬

‫ניידות תרבותית‬

‫היכרות‪ ,‬שליטה והפעלה של מגוון משטרי ערך וכן היכולת להפעיל משטר ערך אחד – ובעיקר משטר‬
‫הערך האמנותי על מגוון מוצרי תרבות שבאופן מסורתי לא נחשבו לאמנותיים‪ .‬כלומר‪ ,‬היכולת לנוע בין‬
‫צורות וסגנונות תרבות שונים ולראות את כולם בכלים אמנותיים‪ ,‬או לנוע בין משטרי ערך שונים לפי‬
‫העניין‪ ,‬היא נחלתם של בני המעמד הבינוני‪-‬גבוה (המעמד החדש) המבטאים בכך את יתרונם התרבותי‬
‫‪.‬חברתי‪ .‬למשל‪ ,‬הפעלת משטרך ערך אמנותי על כדורגל‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ריקודי עם‬

‫פתיחות ראוותנית‬

‫פתיחות של הצרכנים האומניבורים כלפי מגוון מוצרי תרבות‪ .‬אופי הפתיחות נבחן לפי הידע וההפעלה‬
‫‪.‬של עקרונות האידאולוגיה של האמנות האוטונומית‬

‫‪:‬שני סוגים של פתיחות‬

‫פתיחות פופוליסטית – פתיחות אקראית ומזדמנת למגוון מוצרי תרבות‪ ,‬הנובעת מהגיוון של תעשיות‬
‫‪.‬התרבות‪ ,‬אך ללא ידע וללא הפעלה של משטר הערך האמנותי‬

‫פתיחות הומניסטית – פתיחות כלפי מגוון מוצרי תרבות‪ ,‬תוך הפעלת משטר הערך האמנותי עליהם‪.‬‬
‫‪.‬הפתיחות ההומניסטית היא פתיחות ראוותנית לרבגוניות‪ ,‬המפגינה ניידות תרבותית‬

‫פרק ‪ – 8‬תרבויות לאומיות ולגובליזציה תרבותית‬

 ‫גלובליזציה תרבותית – מכלול של תהליכים ושל תופעות היוצרים מרחב תרבותי עולמי אחד‪ ,‬שבו‬
‫באמצעות שלל מוצרי תרבות‪ ,‬סגנונות אסתטיים ותפיסות עולם מתאפשר לחלקים נרחבים של האנושות‬
‫‪.‬לחוות את עצמם ואת זהותם בתוך מרחב זה‬

‫גלובליזציה תרבותית במודרניות המאוחרת‬

‫‪:‬לקראת סוף המאה ה‪ ,20‬האנושות חווה תהליך גלובלי‬

‫‪.‬היחלשות האידיאולוגיה של הלאומיות – החלשות המדינה והייחודיות הלאומית‬

‫‪.‬עלייה בכוחם של ארגונים בינלאומיים – פוליטיקה‪ ,‬משפט‪ ,‬חינוך‪ ,‬מדע‪ ,‬רפואה‬

‫‪.‬הגירה נרחבת מהדרם לצפון ומהמזרח למעררב‬

‫‪.‬תקשורת גלובלית מיידית – לווין‪ ,‬אינטרנט‬

‫‪.‬תפוצה רחבה של אמצעי הבעה אומנותיים – קולנוע‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬אופנה ועוד‬

‫גלובליזציה תרבותית במודרניות מאוחרת ממשיכה לשאוף לייחודיות תרבותית ונבדלות לאומית‪ ,‬אך‬
‫מצד שני יש מודעות להשפעות זרות ולמיזוג והכלאה עם צורות תרבות שמאומצות מבחוץ‪ .‬עפ"י‬
‫האידאולוגיה של הלאומיות‪ ,‬זהו מצב פרדוקסלי‪ .‬בעבר‪ ,‬ניסו לחסום השפעות זרות‪ ,‬כיום משלימים איתן‬
‫‪.‬או מעניקים לצורות החדשות מעמד של ייחודיות לאומית עכשווית‬

‫‪:‬שלושה הדגשים תאורטיים להסבר תהליך הגלובליזציה המאוחרת‬

‫גלובליזצה חד כיוונית – אימפריאליזם תרבותי‪ ,‬אמריקניזציה‪ ,‬מקדונוליזציה‬

‫זהו תהליך הפצה והנכחה כוחני ביסודו של תכנים וצורות תרבות שמקורם בארצות המערב‪ ,‬באופן‬
‫‪.‬שמפר את הייחודיות התרבותית של מדינות הלאום‬

‫אמריקניזציה – תהליך ההפצה הנרחבת של מוצרים‪ ,‬מותגים‪ ,‬סגנון חיים וערכים שמקורם בארה"ב‬
‫ושאותם מעבירים לכל שאר העולם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬סרטי הוליווד‪ ,‬מותגי ג'נס‪ ,‬סלבריטאות‪ ,‬הקניון‪ ,‬ניאו‬
‫‪.‬ליברליזם‬

‫מקדונלדיזציה – תופעה של תרבות ארגונית בתעשיית מוצרי הצריכה‪ :‬תכנון קפדני של כל ההיבטים‬
‫והשלבים של ייצור המוצר ומכירתו לצרכנים‪ ,‬במטרה ליצור סביבה צרכנית המאופיינת בנוסחתיות‪ ,‬נוחות‬
 ‫ויעילות‪ .‬זהו אחד המרכיביפ של אמריקניזציה‪ 4 .‬מאפיינים של תעשיית מזון מהיר‪ :‬יעילות (בחירת‬
‫האמצעים הטובים ביותר להשגת המטרה כמו תמונות ותפריט מצומצם)‪ ,‬אפשרות ניבוי (הלקוח יודע מה‬
‫יקבל ללא הפתעות)‪ ,‬כמות על חשבון איכות (במטרה למכור הרבה‪ ,‬התפריטים מצומצמים ואין אפשרות‬
‫בחירה)‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות (שיטות עבודה מדוייקות של מכונות אוטומטיות המכתיבות את פעולתם של‬
‫‪.‬עובדים צעירים ובלתי מיומנים בבישול)‬

‫מקדיסניזציה – הקמת אתר תיירות‪ ,‬כך שיהיה למערכת ייצור חוויות באמצעים ובנוסחאות של פארקי‬
‫‪.‬דיסני‬

‫הביקורת על האמיפריאליזם התרבותי‪ :‬תפיסה חד מימדית וצרה המתארת רק חלק מההתפשטות‬

‫הגלובלית של התרבות המודרנית‪ .‬המציאות מורכבת יותר והגלובליזציה עוברת "מרכוז מחדש"‪ ,‬כלומר‬
‫לא רק השפעות של אמריקניזציה אלא גם יפניזציה ורוסיזציה‪ .‬המקורות האמריקאיים זוכים לפרשנות‬
‫‪.‬והתקבלות שונה של קהלים מקומיים או אפילו להתנגדות כלפי כוחם‬

‫גלובליות רב כיוונית – היברידיות‪ ,‬דה‪-‬טריטוריאליזציה‪ ,‬פוסט‪-‬קולוניאליזם‬

‫תאוריות ומחקרים המדגישים את העשייה התרבותית בת זמננו בקרב אומות ומגזרים שהיו נתונים‬
‫לשלטון קוליניאלי מערבי‪ .‬העשייה התרבותית של המכופפים והמוחלשים מבטאת התנגדות לכוחו‬
‫‪.‬ולהשפעתו של האימפריאלזים התרבותי ומטשטשת את כיוונו החד סטרי‬

‫דה טריטוריאליזציה – ניתוק בני אדם ומוצרי תרבות משיוכם הטריטוריאלי המסורתי‪ .‬כלומר‪ ,‬אובדן‬
‫הקשר הטבעי בין מוצרי תרבות לאומית ואתנית לבין המקור בו נוצרו והתגבשות בנק עולמי של אמצעי‬
‫‪.‬הבעה‪ ,‬סגנונות ומוצרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬פיצה וסושי‬

‫תרבות עולמית – הידמות‪ ,‬גלוקליזציה‪ ,‬קוסמופוליטיות‬

‫תחום זה רואה בחברה העולמית את מסגרת הניתוח של הסוציולוגיה (בעבר‪ ,‬מדינת הלאום)‪ .‬תפיסה זו‬
‫יוצאת נגד אימפריאליזם תרבותי‪ ,‬אמריקניזציה‪ ,‬מאבק בין בעלי כוח למכופפים ועימות והפרדה בין‬
‫‪.‬הלוקלי והגלבולי‪ .‬זהו שילוב הדדי‬

‫הידמות – מדינות לאום וארגונים מאמצים דפוסי פעולה דומים בתחומי תרבות רציונליים (תוכניות לימוד‪,‬‬
‫רפואה‪ ,‬מדיניות כלכלית‪ ,‬דמוקרטיה) ותחומי תרבות אקספרסיביים (קולנוע וטלוויזיה כאמצעי הבעה‬
‫‪.‬גלובליים ומקומיים בו בזמן)‬

‫גלוקליזציה – תהליך אימוץ והתאמה של תופעות גלובליות דרך הצרכנים והמאפיינים של הלוקלי‪ ,‬באופן‬
‫‪.‬המשלב ביניהם‪ .‬שילוב בין לוקלי לגלובלי‬
‫קוסמופוליטיות אסתטית – הייצוג והביצוע של ייחודיות תרבותית לאומית‪ ,‬אתנית ומקומית כוללים מוצרי‬
‫תרבות וסגנונות הבאים מחוץ למסורת המקומית‪ .‬יש ‪ 2‬מצבים של קוסמופוליטיות אסתטית‪:‬‬
‫קוסמופוליטיות בנאלית (צריכת תרבות שוטפת ושגרתית של מוצרי תרבות ממקומות שונים בעולם ושל‬
‫דימויים גלובליים)‪ ,‬קוסמופוליטיות אסתטית (אמנים מקומיים ומקצועני תרבות השתחררו ממחויבות‬
‫‪.‬לייחודיות תרבותית לאומית ועברו אל פתיחות כלפי סגנונות ומוצרי תרבות חיצוניים)‬