‫בס"ד‬

‫שיעור ‪ 1‬ו‪: 2‬מרצה ד"ר גיל הררי‬

‫(אימייל‪)gilh@ariel.ac.il :‬‬
‫מבוא לקריאה ביקורתית‪:‬‬
‫מטרת הקורס‪:‬‬
‫‪-‬לדעת לבקר את מה שכתוב‬
‫‪-‬איך לקרוא מהר מאמרים‬
‫‪-‬אחר בחירת המאמרים – לומדים לפענח נכון‪.‬‬
‫מהי סמכות מדעית?‬
‫הוכחה מדעית לגבי משהו מסויים‪.‬‬
‫מאמר מחקרי‪:‬‬
‫יש בו מטרה מסויימת ברורה‪.‬‬
‫יש מטרה ברורה‪ ,‬שאני מפתחת את כל השיטות כדי לברר את המטרה‪.‬‬
‫ספציפית לשאלת מחקר מסויימת‪.‬‬
‫מאמרי סקירה‪:‬‬
‫אוסף של מאמרי מחקר ‪ .‬זה נותן תוקף מהמנותי יותר‪.‬‬
‫מאמרי המחקר מחולקים ל‪:6‬‬
‫תקציר‪ -‬להיות פאסיבי‪ ,‬שם כתוב את התוצאה זה מסוכן צריך לוודא ששיטות המחקר נכונות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫(לקרוא אותו בסוף)‬
‫מבוא‪ -‬כללי יותר‪ ,‬צריך מבוא יותר מגוון ומעמיק‬ ‫‪.2‬‬
‫שיטות‪ -‬להבין אם מי שכתב את המאמר השתמש בשיטות נכונות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תוצאות‪ -‬בו רואים מה קרה בסיכום מספרים‪( .‬גרפים‪ ,‬טבלאות)‬ ‫‪.4‬‬
‫דיון‪ -‬חופשי של הכותב‪ ,‬מפרשן את מה שהוא רוצה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סקירת ספרות‪ -‬למצוא עובדות רלוונטיות ולצטט אותם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ההנחיות בשלבים לקריאת מאמר מחקר‪:‬‬

‫‪-‬‬
‫‪ -‬לזהות את שאלת המחקר בשאלה אחת‬
‫לשאול מה הם רצו לחקור ומה הבעיה שרצו לברר‬
‫‪ -‬לסכם בחמישה משפטים ומטה‬
‫‪ -‬לזהות את השאלה הספציפית‬
‫(מה זה השערת אפס?‪0H‬‬
‫הברירת מחדל‪,‬שהתוצאה נשארה אותו דבר‪ ,‬או שזה הזיק ולא הועיל‪.‬‬
‫שכל עוד לא הוכחתי משהו זה נקרא השערת ‪ .0‬החוקר רוצה לדחות את השערת ‪ , 0‬כי רוצה לגלות שיש‬
‫השערה שונה מזו‪).‬‬
‫‪ -1H‬השתפר ‪,‬השערה אלטרנטיבית שהחוקר רוצה להוכיח זה מה שדוחה את ‪.0H‬‬
‫‪ -‬לזהות את הגישה‬
 ‫בס"ד‬

‫‪-‬לקרוא את סעיף השיטות‬

‫‪-‬לקרוא את סעיף התוצאות‬
‫מה זה אומר מובהק(‪(?)significant‬מובהקות סטטיסטית)‬
‫ההבדלים לא מקריים‪ ,‬למרות שלקחו רק ממדגם‪.‬‬
‫ואפשר לחשב את זה באופן מתמטי‪.‬‬
‫אם היא ‪ 0‬יש לי מובהקות כי זה ‪ 0‬אחוז שאני טועה‪.‬‬
‫כמה שיותר קטן יותר טוב‪.‬‬
‫להשיג מובהוקות זה שגודל השגייה הוא זניח‪ ,‬קטן מ‪5%‬‬
‫ולא מובהק‪ -‬התוצאה באופו מקרי‪.‬‬
‫*חשוב לבדוק לפני קריאת מאמר שהתוצאות מובהקות‪.‬‬
‫הקשיים‪:‬‬
‫*יצוץ קשיים במאמר ברגע שישתמשו במבחנים סטטיסטיים ואין לנו את הרקע המתאים כדי להבין‬
‫אותם‪.‬‬
‫*ככל שגודל המדגם יותר גדול כך הטעות היא יותר קטנה‪.‬‬
‫שלב סופי‪-‬‬
‫סקירת ספרות‪:‬‬
‫לכל מאמר יש רשימה ספרותית שיש שם ציטוטים של מאמרים דומים‪.‬‬
‫ככל שנמצא יותר מאמרים שתומכים במה שמצאתם זה יהיה אמין יותר‪.‬‬
‫מה ההבדל בין מובהקת סטטיסטית לבין משמעות קלינית?‬
‫משמעות קלינית‪ -‬שזה תוצאה משמעותית‪ ,‬צריך לכתוב במאמר את המטרה הקלינית‪.‬‬
‫מובהקות סטטיסטית בלי משמעות קלינית אין לזה משמעות‪ ,‬כי המאמר לא שווה כשאין משמעות‬
‫קלינית‪.‬‬
‫*דבר ראשון כשקוראים מאמר צריך משמעות קלינית ומובהקות סטטיסטית (שהתוצאה לא מקרית)‪.‬‬
‫משמעות קלינית עדיפה ממובהקות סטטיסטית (כמובן ששניהם חשובים אבל אם בוחרים בשניהם אז זה‬
‫עדיף)‪P.‬‬
‫‪ -P‬מובהקות סטטיסטית‬
‫‪ -FDA APPROVED‬זה אומר שהיא כבר נמכרת‪.‬‬
‫שיעור ‪:3‬‬
‫(שמות של כותבי מאמרים‪ :‬ענת אחירון‪,‬‬
‫ככל שיש לי יותר ציטוטים מתוך מאמרים ככה זה נחשב יותר טוב‪.‬‬
‫מקומות שאפשר לחפש מאמרים‪ :‬באתר אריאל‪ -‬ספרייה‪ ,‬גוגל סקולר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫צריך שיהיה כתוב כתב עת שפיט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המטרות של מאמר מחקרי‪:‬‬
‫לעניין לספק מידע חדש‪ ,‬מקורי מבוסס כדי לשכנע את הקוראים‪.‬‬
‫למה מאמרים הנשלחים לפרסום מוחזרים לתיקון או נדחים‬
 ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪:4‬‬
‫סקירת ספרות‪ :‬לוודא שיש ‪ ,‬ואם אין לוודא למה אין אותה?‬
‫(אולי כי אין תיעוד )‬
‫אם יש אז לבחור אם זה כוללנית או מצומצמת‪.‬‬
‫ציטוטות‪ :‬לראות שהציטוטים רלוונטיים‬
‫פסקת מבוא‪ :‬שיהיה פשוט וברור‪.‬‬
‫שאלת מחקר‪ :‬אם זה לא ברור וכו‪..‬‬
‫מדגם‪ :‬ככל שהמדגם יותר גדול( מעל ‪ )30‬הוא יותר טוב‪ ,‬כך הסיכוי שיהיה טעות הוא יהיה יותר קטן‪.‬‬
‫מעל ‪ 30‬זה אומר שהמחקר מספר‪.‬‬
‫כך אפשר להשתמש בשיטות סטטיסטיות‪ .‬כמו הסקה סטטיסטית‪.‬‬
‫אני אקח את המדגם הכי גדול שאני יכולה או הכי קטן כדי להצהיר את מה שאני רוצה‪.‬‬
‫מתודולגיה‪ :‬שיטות‪ ,‬הדברים הטכנים( השתמשו במדגם כזה וכזה וכו‪ ,)..‬אין יכולת לבקר את‬
‫המתודולוגיה אלא אפשר להסביר אותה ע"י ציטוטים וכו‪..‬‬
‫ניתוח‪:‬‬
‫דיון‪ :‬לראות שלא מחרטטים‪ ,‬אנו צריכים את ההצלבה בין הדיון לתוצאות‪.‬‬
‫פה הכי קל לבקר כשזה ככה‪.‬‬
‫סגנון כתיבה‪:‬‬
‫ארוך מידי‪ :‬מאמר בין ‪ 10‬ל‪ 20‬עמודים אבל לא ‪ 3‬עמודים ולא ‪ 30‬עמודים‪.‬‬
‫לשים לב שהמאמר מביא חידוש כלשהו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מהימנות‪ -‬שאני יכול לשחזר את התוצאה באותם תנאים באותו כלי‪.‬‬
‫למה זה רלוונטי? כי צריך לשאול על מאמר האם השאלות מהימנות?‬
‫שהיא לא מקרית‪.‬‬
‫תוקף‪ -‬צריך לבדוק אם המכשיר מקובל? האם בדיקה ידנית אוטומטי?‬
‫האם החולה בדק לעצמו וכו‪ ..‬ככה אפשר להעריך את התוקף וגם המהימנות‪.‬‬
‫תוקף זה היכולת של המכשיר להיות מדוייק‪.‬‬
‫ניתוח סטטיסטי – השיטות שאני מציג את הנתונים‪.‬‬
‫יש מדריך ‪ – APA‬כלי עזר‪.‬‬
‫עיקר הביקורת על התוכן זה על המדגם‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪:5‬‬
‫מהי קריאה יעילה?‬
‫צריך לבדוק את רמת הקושי ולהתאים אותו לסגנון הקריאה‬
‫עושים סקירת ספרות כדי להבין עד כמה רלוונטי מה שכתבתי‪.‬‬
‫(שיש פחות חורים במחקר המחקר הוא יותר אמין‪.‬‬
‫הוא יישאל על דברים שהוא הדגיש בשיעור לפחות ‪ 3‬פעמים)‬
 ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪( :6‬זום שכדאי לשמוע שוב)‬

‫תזכורת‪ :‬מובהקות סטטיסטית‪- P-‬החישוב של הגודל שגיאה שמחשבים בין התוצאות של המדגם‬
‫המפורסמות לאיך שאנחנו יכולים להשליך את זה לחיים כדי לבדוק שהמסקנות לא מקריות ולכן‪ ,‬אם‬
‫הערך הזה קטן או שווה ל‪ 5%‬אז זה אומר שהשגיאה זניחה וזה אומר שהשגנו מובהקות סטטיסטית‪ .‬וזה‬
‫אומר שהמובהקות גבוהה וכך זה רלוונטי יותר ויהיה אפשר להצהיר באופן ברור שהתוצאות התגלו‪.‬‬
‫הערכת כתבי עת אקדמיים וכלים להערכת כתבי עת ודירוגם‪:‬‬
‫הדירוג אומר עד כמה כתב עת זה הוא נחשב‬
‫הציון הכי נפוץ הוא נקרא ‪ – IF‬כי רוב הכתבי העת מדורגים לפיו‪.‬‬
‫ככל שהמאמר מצוטט יותר כך ה‪ IF‬יהיה יותר גבוהה‪.‬‬
‫טיפים לביקורת מאמר‪:‬‬

‫מטרות מחקר‪ :‬אם אני לא מבינה מה כתוב במטרות מחקר‪ -‬אני אבקר את זה ראשונית‬ ‫‪‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬לראות כמה פעמים הם מופיעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשים לה איפה גודל המדגם היה יותר גדול‬ ‫‪‬‬
‫לבדוק איפה במחקר יש התרוגנית או הומוגנית‪ -‬צריך התרוגנית‪ -‬קבוצה לא מצומצת עם שונות‬ ‫‪‬‬
‫גדולה וכו‪ ..‬כך היא תתפוס יותר בשוק‪ .‬והשוק לא יהיה מוגבל רק לקבוצה הקטנה שבדקתי‪.‬‬
‫האם האוכלסייה מגוונת או לא – כשהיא מגוונת יותר מידי זה גם בעיה‪ -‬יש תרופות שיכול להיות‬ ‫‪‬‬
‫שלנשים הם לא טובות ולגברים טוב ואז בממוצע התרופה לא יעילה אך אם אעשה לפי קבוצות זה‬
‫יהיה יעיל‪.‬‬
‫‪ 2‬מושגים שחשוב שנכיר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מה התוקף החיצוני של המחקר ומה התוקף הפנימי?‬
‫במאמר טוב נדרשים שני התכונות האלו‪.‬‬
‫תוקף חיצוני ‪ -‬התוצאות של המאמר שלי‪ ,‬אני אוכל להשליך אותם לאוכלוסייה גדולה ומגוונת‪.‬‬
‫זה סובייקטיבי‪ -‬אני יכולה להגיד אם זה מספק או לא ולנמק‪.‬‬
‫תוקף פנימי ‪ -‬מחקר שמתוכנן בצורה מבוקרת והקבוצות השוואה שלו דומות אחת לשנייה במשתנים ‪,‬‬
‫מאפיינים וגודל המדגם שיכולים להשפיע על התוצאה‪ .‬זה מכלול של דברים שאני רוצה שהמחקר‬
‫יתוכנן טוב‪ .‬אין כלי אובייקטיבי‪ .‬צריך להבין שהם דומים בשני הקבוצות‪ ,‬שהקבוצות דומות‬
‫במאפיינים ע"י טבלה אחת בכל מאמר ז"א שאי אפשר להשוות בין זקנים ולצעירים למשתנה שקשור‬
‫לבריאות‪ -‬פה התוקף הפנימי נמוך כי אני משווב שתי קבוצות שהן לא ברות השוואה‪.‬‬

‫תמיד יש לכותב רצון להציג ‪ P‬שהוא קטן מ‪ 5‬ואין לו צורך לציין מובהקות סטטיסטית מעל ‪.5‬‬ ‫‪‬‬
‫לחפש בתוצאות ולהגיד שהוא דיווח רק ‪ P 2‬וכך לראות שיש פה בעיה‪.‬‬

‫הסיכום דומה בדרך כלל לתוצאות אך נותנים לו אינתרפטציה נותנים שם הסבר רפואי‪ ,‬למה‬ ‫‪‬‬
‫התופעות לוואי נגיד לא רלוונטים‪.‬‬
‫טבלאות‪ :‬בכל מאמר לחפש טבלה ‪ .1‬סטיית תקן זה סימן של פלוס מינוס‬ ‫‪‬‬
‫בטבלה ‪ 1‬אני רוצה שלא יהיה לי מובהקות סטטיסטית כי אני רוצה קבוצות שונות‪.‬‬
‫אם ה‪ p‬קטן מחמש אחוז אז התוקף הפנימי הוא נמוך‪.‬‬
‫תרגול‪:‬‬
‫הפוך את הכותרת הראשית וכותרת משנה לשאלות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סיכום‪ :‬לא יותר מ‪ 10 -6‬שורות‪.‬‬

 ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪:8‬‬
‫מאמרים מחקריים‪:‬‬
‫מאמר מחקרי‪ :‬מרכיבים עיקריים של מאמר‪:‬‬
‫תקציר‬ ‫‪.1‬‬
‫הקדמה‬ ‫‪.2‬‬
‫שיטות סטטיסטיות‪ -‬לשים לב שיש את זה כדי לבקר על זה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תוצאות‬ ‫‪.4‬‬
‫הכי חשוב‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫‪.5‬‬
‫עיקר העניין זה לגלות האם בין הפרק של התוצאות לפרק של סיכום ומסקנות הן תואמות אחד את השני‪.‬‬
‫המטרה ל המחקר‪ -‬להראות יעילות בטיפול‬
‫בטבלה ‪ :1‬תמיד בטבלה ‪ 1‬מראים את אפיון משתני המחקר במשתנים שלא קורים לשאלת המחקר‬
‫לזכור לבדוק אם יש השוואה הוגנת‪ -‬נגיד ‪:‬השוואה בין זקנים לילדים בנושא של סוכרת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איך יהיה לי יותר קל? לפני שמסתכלים לתוצאות של הטבלאות אני אלך ל‪ , -Pvalyu‬שמשווה בין‬ ‫‪‬‬
‫הקבוצות גדול ב‪.5%‬‬
‫נגיד‪ 0.05>25 :‬ברגע שיש מספר שיותר גדול מחמש אחוז אין מובהקות סטטיסטית וזה לא מעניין‬
‫אותי‪.‬‬
‫ואם בין התוצאות של הקבוצה של ‪ 20%‬בנים – אם לא יודעת אם להעביר ביקורת על זה אז –‬
‫אחפש את ה‪ -P -0.03‬וזה לא טוב כי פה המטרה שהקבוצות יהיו דומות ולא שונות‪.‬‬
‫כשאני רוצה להראות דימיון צריך שה‪ P‬יהיה גדול מ‪ - 5%‬לא מובהק סטטיסטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תמיד השאיפה בטבלה ‪ 1‬שהקבוצות יהיו דומות – שיהיה מובהקות סטטיסטית‬ ‫‪‬‬
‫צריך לראות שהמספרים של כמות משתתפים תואם למספרים של המסקנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל שורה שהמובהקות הסטטיסטית היא קטנה מ‪ 0.05‬זה בעייתי כי הן לו דומות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הערך שבסוגריים זה סטיית תקן‪.‬‬ ‫‪‬‬