‫הגישה הביהביוריסטית עוסקת בהשפעת הסביבה על שינויים התנהגותיים‪ .

‬אם תנאי סביבה‬

‫מסוימים קובעים את התנהגות האדם באופן המאפשר לנבא כיצד יתנהג בעתיד‪ ,‬הרי שיש להניח‬
‫שהתרחש אצלו תהליך למידה‪ ,‬שבו למד כיצד יש להתנהג בתנאי סביבה אלה‪ .‬מכאן חשיבותה של‬
‫הגישה הביהביוריסטית להבנת תהליכי למידה‪ .‬‬
‫למידה‪ ,‬האופן שבו אורגניזם לומד מהתנסויותיו בעולם ‪.‬למידה היא תהליך שתוצאתו שינוי קבוע‪,‬‬
‫יחסית‪ ,‬בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות‪ ,‬והוא מבוסס על התנסות‪ .‬הבחנה בין למידה לביצוע‪:‬‬
‫ההבדל בין מה שנלמד {למידה]} לבין מה שבא לידי ביטוי‪ ,‬או מבוצע‪ ,‬בהתנהגות הגלויה{ביצוע}‬

‫אנו יודעים בבירור שהתקיימה למידה כאשר אנו מסוגלים להציג את תוצאותיה ‪.‬אין אנו יכולים לצפות‬
‫ישירות בלמידה אך היא נגלית לעין בתוך השיפור בביצוע‪ .‬שינוי בהתנהגות‪ ,‬או בפוטנציאל‬
‫להתנהגות‪ ,‬נחשב ללמידה אם הוא עקבי יחסית ‪ .‬כלומר‪ ,‬חוזר בכמה הזדמנויות שונות‪ .‬שינויים‬
‫עיקביים אינם בהכרח שינוים תמידיים ‪ .‬אם נפסיק את העיסוק המיומנות תרד אך אף פעם לא‬
‫תשכח‪.‬‬
‫למידה מורכבת מתגובה‪ ,‬המושפעת ממה שהזיכרון למד‪.‬‬
‫שינויים המתרחשים בגין בשילה פיזית או התפתחותו של המוח עם התבגרות האורגניזם אינם‬
‫נחשבים להתנהגות נלמדת; גם שינויים הנובעים ממחלה או מנזק מוחי אינם נחשבים להתנהגות‬
‫נלמדת‪.‬‬
‫שינויים קבועים מסוימים בהתנהגות מצריכים התנסות‪ ,‬שתוכל להתבצע רק לאחר מוכנות‪ ,‬הבאה עם‬
‫הבשילה‪*.‬‬
‫פסיכולוגים מגלים עניין מיוחד בניסיון לגלות את ההיבטים של ההתנהגות‪ ,‬שאפשר לשנותם‬
‫באמצעות התנסות‪ ,‬וכיצד שינויים אלה מתרחשים‪.‬‬
‫צורה בסיסית של למידה‪ :‬התרגלות‪ .‬התרגלות‪ ,‬הביטואציה‪ *:‬אנו מגלים ירידה בתגובה ההתנהגותית‬
‫כאשר גירוי חוזר ומופיע שוב ושוב‪ .‬התרגלות עוזרת לנו להתמקד באירועים חדשים בסביבה‪ .‬איננו‬
‫מבזבזים מאמץ התנהגותי בהגבה חוזרת ונשנית לגירויים ישנים‪.‬‬
‫התרגלות תואמת את הגדרת הלמידה‪ .‬יש שינוי בהתנהגות המבוסס על התנסות והשינוי הוא עיקבי‬
‫התרגלות יכולה לחולל שינויים עקביים בהתנהגות‪ ,‬אך עם זאת הם אינם קבועים‪ .‬התנסות נוספת‬
‫בסביבה תשנה שוב את ההתנהגות‬
‫ווטסון אבי הביהביוריזם טען כי שימוש באינטרוספקציה — הדיווח המילולי של אנשים על אודות‬
‫תחושות פנימיות‪ ,‬דימויים ורגשות — אין מקום בחקר ההתנהגות‪ ,‬שכן האינטרוספקציה שכן היא‬
‫סובייקטיבית מדי‪ .‬הוא טען כי הפסיכולוגיה תהיה התנהגות שניתנת לצפייה‪ .‬ווטסון גם הגדיר את‬
‫המטרה העיקרית של פסיכולוגיה כ"ניבוי התנהגות ושליטה עליה"‬
‫סקינר פיתח את הבהביוריזם הרידקלי וטען כי אירועים מנטליים כמו חשיבה ודמיון‪ ,‬אינם גורמים‬
‫התנהגות אלא הם דוגמאות להתנהגויות הנגרמות על־ידי גירויים בסביבה‪.‬‬
‫הקשר בין התנהגות לבין תגמול זוהי תמצית תורת הביהביוריזם על־פי סקינר והיה לנקודת המוצא‬
‫לניתוח ההתנהגות התחום בפסיכולוגיה המתמקד בגילוי גורמי סביבה הקובעים למידה והתנהגות‬
‫בניתוח התנהגות מנסים לגלות סדירּויות אוניברסליות בלמידה‪ ,‬המתחוללות בכל המינים השונים של‬
‫בעלי החיים‪ ,‬ובכלל זה במין האנושי‪ ,‬במצבים בני־השוואה‪ .‬צורות מורכבות של למידה מייצגות‬
‫צירופים ופיתוחים של תהליכים פשוטים יותר ולא תופעות שונות באיכותן‪.‬‬
‫גופנו למד בדרך כלשהי לייצר תגובה פיזיולוגית {דפיקות לב מואצות}כאשר אירוע סביבתי אחד‬
‫{למשל‪ ,‬מוסיקה מפחידה} מתקשר לאחר {אירוע חזותי מפחיד(‪ .‬למידה כזו נקראת בשם התניה‬
‫קלאסית‪ .‬התניה קלאסית היא צורת למידה בסיסית‪ ,‬שבה גירוי או אירוע אחד מנבא את התרחשותו‬
‫של גירוי או אירוע אחר‪ .‬הפרט לומד קישור חדש‪ ,‬או אסוציאציה חדשה‪ ,‬בין שני גירויים‪:‬‬
 ‫גירוי )מוסיקה מפחידה}‪ ,‬שקודם לכן לא עורר תגובה {דפיקות לב מואצות} וגירוי )אירוע חזותי‬
‫מפחיד} שבאופן טבעי עורר אותה התגובה‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬ליכולתנו המולדת לקשר במהירות צמדי‬
‫אירועים בסביבה יש השלכות התנהגותיות עצומות‪.‬‬