‫בס"ד‬

‫הגישות ההתנהגותית קוגניטיביות‪:‬‬

‫סקינר‪:‬‬
‫האדם נוטע להיות פעיל‪.‬‬
‫סקינר מדבר על עיצוב התנהגות = התניה‬
‫אופרנטית‪.‬‬
‫התניה אופרנטית ‪ -‬בעזרתה מרחיבים את אוסף‬
‫התגובות וההתנהגויות‪ .‬כלומר גירויים חדשים‬
‫מעוררים תגובות חדשות‪.‬‬

‫‪ 4‬סוגי חיזוקים‪:‬‬
‫המטרה‬ ‫סוג‬ ‫סוג‬
‫התגמול‬ ‫ההתנהגות‬
‫הגברת שכיחות‬ ‫פרס‬ ‫חיזוק רצויה‬
‫ההתנהגות‬ ‫חיובי‬
‫הגברת שכיחות‬ ‫הסרת‬ ‫חיזוק רצויה‬
‫ההתנהגות‬ ‫גירוי לא‬ ‫שלילי‬
‫נעים‬
‫הפחתת שכיחות‬ ‫לא רצויה גירוי לא‬ ‫עונש‬
‫ההתנהגות‬ ‫נעים‬ ‫חיובי‬
‫הפחתת שכיחות‬ ‫לא רצויה הסרת‬ ‫עונש‬
‫ההתנהגות‬ ‫גירוי נעים‬ ‫שלילי‬
‫לוח הזמנים של החיזוקים‬
‫‪ ‬עיקבי – בכל פעם‬
 ‫בעל יחס קבוע – כל שלוש פעמים‬ ‫‪‬‬

‫בעל מרחב קבוע – זמן קבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מרחב משתנה – לא קבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עיקרון העיצוב‪-‬‬
‫‪ ‬מסביר כיצד נרכשות התנהגיות מורכבות‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות מורכבת ניתנת לפרוק ליחידות‬
‫קטנות של התנהגות‪) .‬מטרה ויעדים(‬

‫אלברט אלייס‪:‬‬
‫הוא מנסה לענות לשאלה מדוע לא טוב לנו‬
‫בחיים? ומדוע אנחנו לא מצליחים להתנהל בחיינו‬
‫בהתאמה בין ההיגיון לדרישות המציאות?‬
‫העיקרון בגישתו – איכות חיים טובה היא תוצר‬
‫של חשיבה רציונלית ולהפך‪.‬‬

‫תפקידם של המחשבות כמתווכות‪-‬‬

‫אירוע ‪ -‬גירו‬
‫מחשבות – רציונליות או אי רציונליות‬
‫תגובה ‪ -‬רגשית או התנהגותית‪.‬‬
‫מחשבה אי רציונלית‬
‫מקורה באירועים שחווינו בעבר‪ ,‬והתקבעו‬
‫בחשיבתנו אמונות לא רציונאליות‪ ,‬תוצא בכל‬
‫אירוע דומה בהמשך החיים תתעורר בדיוק אותם‬
 ‫אמונות )מודל ‪" ABC‬התניה פילוסופית"(‪ .‬זהו‬
‫תהליך למידה בו מחשבות אי רצוינליות מתקבעות‬
‫מנטייה מולדת לחשוב‪:‬‬
‫מדגישות את השלילי‪ ,‬מכלילות‪ ,‬קיצוני‪ ,‬נוקשות‬
‫ומחויבות‪ ,‬ביקורת‪.‬‬

‫נוירוזה‪-‬‬
‫לפי אלייס – מבטאת ביטויים התנהגותים‬
‫שמקורם בחשיבה אי רציונאלית‪.‬‬
‫לפי פרויד‪ -‬מתארת ביטויים התנהגותים שמקורם‬
‫בחרדה‪.‬‬

‫בנדורה‪:‬‬
‫מבקר את פרויד – לא ייתכן שאדם מונע רק‬
‫מהלא מודע ומדחפים ויצרים‪.‬‬
‫מבקר את הגישה ההתנהגותית המסורתית – לא‬
‫ייתכן שהאדם מונע רק כתגובה לגירויים חיצוניים‪.‬‬

‫התנהגותו של האדם נקבעת משילוב בין תהליכים‬

‫קוגניטיביים פנימיים לבין כוחות מעצבים חיצונים‬
‫ובנוסף האדם עצמו הוא בעל יכולות שכליות של‬
‫הכוונה עצמית‪.‬‬
‫דטרמיניזם הדדי ‪ -‬יש השפע הדדית לכל הכיוונים‬
‫בין‪ :‬הקוגניציה של האדם ואירועים פנימיים‬
‫אחרים‪ ,‬התנהגותו‪ ,‬וסביבתו החיצונית‪.‬‬
‫‪ ‬בני אדם פועלים גם מציפייה שלהם עצמם‬
‫לתוצאות רצויות חיזוקים או לא רצויות עונש‪.‬‬
‫ציפייה זו מבוססת לאו דווקא על ניסיון אישי‬
‫אלא גם על בסיס ניסיון העבר של אחרים‪.‬‬
‫בזכות זה תאוריה זו מכונה "למידה חברתית"‬
‫‪ ‬יכולת הכוונון העצמי‪ -‬האדם הוא יצור יוזם‪.‬‬
‫הוא יכול לעצב את הסביבה‪ ,‬לשלוט‬
‫בהתנהגותו כדי להשיג תוצאה רצויה וליצר‬
‫כלים קוגניטיביים הוא בעל יכולת קוגניטיבית‬
‫מורכבת המאפשרת לנו לשאוף למטרות‬
‫ארוכות תווך‪.‬‬
‫‪ ‬מסוגלות עצמית‪ -‬היכולת להעריך את מידת‬
‫היכולת שלנו להשיג את המטרות והיעדים‬
‫בחיינו‪ .‬מסוגלות עצמית נלמדת מניסיונם של‬
‫אחרים ומניסיוננו המצטבר‪.‬‬
‫‪ ‬למידה באמצעות מודולינג‪ -‬הלמידה מהאחר‬
‫מהווה מודלים שאפשר להכליל אותם למגוון‬
‫של מצבים‪ .‬בעזרת מודלים אלא האדם קובע‬
‫לעצמו התנהגויות רצויות ולא רצויות‪.‬‬
‫‪ 4 ‬שלבים בלמידה חברתית‪:‬‬
 ‫‪ .1‬מיקוד ותשומת לב במדגים בכדי ללמוד‬
‫ממנו‪ .‬לשם כך צריך מידה של הזדהות‬
‫במדגים‪ ,‬מידה של כריזמה של המדגים‬
‫ומידה של דמיון‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת זכירה‪ -‬מתרחשת בעזרת ‪2‬‬
‫מנגנונים‪ :‬זכירה ויזואלית חושית וזכירה‬
‫באמצעות המשגה‪.‬‬
‫‪ .3‬היכולת ליישם את ההתנהגות הנלמדת‪-‬‬
‫בעזרת ידע חבוי‪ ,‬בעזרת יכולת תכנית‬
‫ובעזרת מוטיבציה‪.‬‬
‫‪ .4‬קיום מערכת של חיזוקים כדי להבטיח את‬
‫המשך ההתנהגות‪.‬‬

‫חיזוקים‪:‬‬
‫חיזוקים חיצונים‪-‬‬
‫חיזוקים פנימיים‪-‬‬
‫‪ .1‬תוצאות מצופות‪ .‬מניסיונם של אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬ציפיות ותוצאות שהם מגדירים לעצמם‪.‬‬