‫‪ 10.3‬הגישות הפסיכואנליטיות אחרי פרויד ‪ 10.

4 +‬תיאוריות אחרות על אישיות‬

‫מושגים חשובים‬ ‫טענות עיקריות‬ ‫שם‬ ‫סוג‬
‫הפסיכולוג‬ ‫התיאוריה‬
‫סוגים של מנגנוניי הגנה‪:‬‬ ‫‪'‬האני' מפעיל מנגנוני הגנה בכדי להתמודד עם‬ ‫אנה פרויד‬
‫‪‬הדחקה‪ :‬הפיכה של רגש‪ ,‬זיכרון או יצר ללא מודע (הדחקת הכעס כלפי הבוס)‪.‬‬ ‫החרדה המתפתחת כתוצאה מאיסורי 'האני‬
‫‪‬השלכה‪ :‬ייחוס של רגש או יצר שלך למישהו אחר (ייחוס הכעס שלך‪ ,‬ככעס של‬ ‫העליון' ‪ ,‬פחד מיצרי 'הסתם'‪ ,‬ופחד מהעולם‬
‫הבוס עצמו עלייך)‪.‬‬ ‫החיצוני‪.‬‬
‫‪‬התקה‪ :‬הפניית רגש או יצר שיש כלפי אדם או חפץ אל אדם או חפץ אחר‬
‫(הפניית הכעס על הבוס כלפי אשתך)‪.‬‬
‫‪ ‬תגובת היפוך‪ :‬היפוך הרגש או היצר (הכעס על הבוס הופך להערצה אליו)‪.‬‬
‫‪‬רציונליזציה‪ :‬נתינת הסבר רציונלי במקום ההסבר האמיתי של הרגש או היצר‬
‫(אני כועס על הבוס בגלל שהוא לא מעלה את המשכורת כאשר הסיבה‬
‫האמיתית לכעס היא שאני מקנא במעמדו)‪.‬‬ ‫‪10.3.1‬‬
‫‪‬עידון‪ :‬הפניית היצר לכיוון תרבותי או חברתי (הכעס כלפי הבוס מתועל‬ ‫הפסיכולוגיה‬
‫לספורט אחרי העבודה)‪.‬‬ ‫של 'האני'‬
‫ראה טבלה ביחידה ‪8‬‬ ‫‪'‬האני' מתפתח דרך שלבים מוגדרים‪ ,‬שבכל‬ ‫אריק‬
‫שלב עליו לפתור קונפליקט בין דחפים פנימיים‬ ‫אריקסון‬
‫לבין דרישות חיצוניות (להרחבה ראה יחידה‬
‫‪.)8‬‬

‫‪1‬‬
 ‫יחסי אובייקט‪ :‬היחס של אדם לדמות משמעותית בחייו‪ ,‬הכוללים את הקשר‬ ‫‪‬המציאה את השיטה הפסיכואנליטית לטיפול‬ ‫מלאני‬
‫המציאותי‪ ,‬והקשר הפנימי לדמות של האובייקט שנמצא בזיכרונו‪ ,‬מחשבותיו‪,‬‬ ‫בילדים בעזרת משחק בצעצועים‪ ,‬בובות וכו'‪.‬‬ ‫קליין‬
‫דמיונו‪.‬‬
‫‪‬האישיות מושפעת מתהליכים בעולמו הפנימי‬
‫של תינוק בשנתו הראשונה‪ ,‬ביחסו לאובייקט‬
‫פיצול‪ :‬התינוק בשנתו הראשונה מפצל בין ה'שד הטוב' באימו שמספק לו חלב‬ ‫משמעותי – בד"כ אימו‪.‬‬
‫והרגעה‪ ,‬ל'שד הרע' שמחסיר ממנו זאת‪.‬‬
‫‪‬עמדה פראנואידית סכיזואידית‪ :‬התינוק מפחד מהשד הרע (פראנויה) ואינו‬
‫מבין ששני השדים מאותה אימא (סכיזופרניה)‪ .‬כשלון בפתרון עמדה זו יכולה‬
‫להפוך למחלות נפש בעתיד‪.‬‬
‫‪‬עמדה דיכאונית‪ :‬התינוק מכיר בכך ששני השדים שייכים לאימו שיש לה‬
‫צדדים טובים ורעים‪.‬‬ ‫‪10.3.3‬‬
‫‪‬חרדה דיכאונית‪ :‬התינוק חרד מהקונפליקט שמתעורר בו הנוצר כתוצאה‬ ‫תיאוריות של‬
‫מתחושת אהבה ושנאה לאימו‪ .‬הוא פוחד מהיצר שלו לפגוע באם ולאבד כך גם‬ ‫יחסי‬
‫את צדדיה הטובים‪.‬‬ ‫אובייקט‬
‫תיקון‪ :‬התמודדות עם הקונפליקט ופיוס עם האובייקט‪.‬‬
‫‪‬תיקון מציאות‪ :‬פיוס תוך הבנה אמפטית של רגשות וצרכי האובייקט‪.‬‬
‫‪‬תיקון פלאי‪ :‬פיוס תוך כדי התעלמות מהקונפליקט ומהאובייקט‪.‬‬
‫‪‬הגנה מאנית‪ :‬התמודדות עם הקונפליקט על ידי ויתור על היחסים עם‬
‫האובייקט‪ ,‬תוך כדי אמונה שהוא אינו זקוק לזה (מאניה – בטחון עצמי‬
‫מופרז)‪.‬‬

‫סוגי אימהות‪:‬‬ ‫‪‬אימהות נמדדת על ידי היכולת להקשיב‬ ‫דונלד‬

‫‪‬אמהות מספיק טובה‪ :‬אם שרגישה לצורכי ורצונות התינוק‪.‬‬ ‫לצורכי התינוק‪ .‬התינוק מפתח אישיות‬ ‫ויניקוט‬
‫‪‬אמהות לא מספיק טובה‪ :‬אם שרגישה לעצמה או למה שהיא חושבת שהם‬ ‫אמיתית או שקרית כתלות בטיב האמהות‪.‬‬
‫צרכי התינוק‪.‬‬ ‫‪‬המטפל מספק למטופל סביבה תומכת‬
‫שמאפשרת למטופל לחשוף את האני האמיתי‬
‫סוגי אישיות‪:‬‬ ‫שלו‪ .‬המטפל יכול לבטא גם רגשות‪.‬‬
‫‪‬אני אמיתי‪ :‬אישיות שמחוברת לרגשות ולצרכים האמתיים שלה‪ .‬מתפתח‬
‫בעקבות אימהות מספיק טובה‪.‬‬
‫‪‬אני שקרי‪ :‬אישיות שמסווה את הרגשות והתחושות האמיתיות‪ .‬מתפתח‬
‫בעקבות אימהות לא מספיק טובה‪.‬‬

‫אובייקט מעבר‪ :‬אובייקט (סמרטוט‪ ,‬בובה וכו') שהילד מאמץ כתחליף אם‪.‬‬
‫תופעות מעבר‪ :‬הנאה מיצירות שהם בתחום שבין מציאות לדמיון (כמו ספרים)‪.‬‬
‫סביבה אוחזת‪ :‬סביבה תומכת שהמטפל מספק למטופל‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫הפרעת אישיות נרקסיסטית‪ :‬ריכוז ואהבה עצמית מופרזת‪.‬‬ ‫‪‬נרקסיזם נובע מעצמי לקוי הנובע מחסכים של‬ ‫היינץ‬ ‫‪10.3.4‬‬
‫העברת ראי‪ :‬המטופל זקוק למחמאות ושבחים מהמטפל‪.‬‬ ‫תמיכה בילדות‪.‬‬ ‫קוהוט‬ ‫הפסיכולוגיה‬
‫העברת אידיאליזציה‪ :‬המטופל מאדיר את המטפל כדי להאדיר את עצמו כמטופל‬ ‫של העצמי‬
‫שלו‪.‬‬ ‫‪‬כאשר הצרכים של התינוק לא נענים‪ ,‬הוא לא‬
‫עצמי‪ :‬החוויה הכוללת של האדם ביחס לעצמו (תפיסה‪ ,‬ערך‪ ,‬רגש וכו')‪.‬‬ ‫מגיע לידי גיבוש עצמי‪ ,‬וביחסים עתידיים שלו‬
‫אובייקטים של העצמי‪ :‬אנשים אחרים שהאדם רואה כבלתי נפרד מזהות העצמי‬ ‫הוא מתרכז רק בכמה אהבה והערכה השני‬
‫שלו‪ ,‬כאשר הוא לא מצליח לגבש עצמי נפרד‪.‬‬ ‫יכול להעניק לו‪.‬‬
‫‪‬תפקידו של המטפל הוא לספק למטופל ליצור‬
‫קשר תומך ואמפטי שהוא לא חווה בעבר‪.‬‬
‫שלבי ההפרדות מהאם‪:‬‬ ‫‪‬האישיות מתעצבת בשנים הראשונות שבו‬ ‫מרגרט‬ ‫‪10.3.5‬‬
‫‪‬שלב אוטיסטי נורמלי‪( :‬חודש ראשון) שלב מקדים לתהליך ההפרדות‪ .‬התינוק‬ ‫התינוק עובר תהליך של הפרדות‬ ‫מאהלר‬ ‫הלידה‬
‫אינו מבחין שקיים עולם חיצוני לו‪ .‬אינו ער לקיום האם כמספקת את צרכיו‪.‬‬ ‫ואינדיבידואציה מהאם‪ .‬התינוק הופך לישות‬ ‫הפסיכולוגית‬
‫‪‬שלב סימביוטי נורמלי‪( :‬חודש שני) התינוק מבחין באימו אבל אינו מפריד בינו‬ ‫עצמאית‪.‬‬ ‫של התינוק‬
‫לאימו‪.‬‬

‫‪‬הבחנה‪ 9,10 – 5,6( :‬חודשים) תת שלב ראשון בתהליך ההפרדות‪ .‬הילד מגלה‬
‫את העולם דרך שימוש בגופן ובחפצים‪ .‬מקפיד לשמור קרבה לאם‪.‬‬
‫‪‬האימון‪ )10-15( :‬מתרחק מאימו‪ ,‬ונחמד גם לזרים‪ .‬מדי פעם הוא מחפש את‬
‫קרבת אימו ל'תדלוק' רגשי‪.‬‬
‫‪‬התקרבות מחדש‪ )24 – 15( :‬מחזר אחרי אימו‪ .‬מחפש לשתף אותה במעשיו‪.‬‬
‫הוא עצוב וחסר מנוחה בלעדיה‪ .‬מתפתח משבר מהקונפליקט בין עצמאות לבין‬
‫הפחד לאבד את אהבת האם‪ .‬הוא הודף אותה לעיתים‪ ,‬אך צריך אישור לכך‬
‫שהיא לא הודפת אותו‪.‬‬
‫‪‬גיבוש העצמיות‪( :‬שנתיים עד שלוש) הילד מתפקד באופן נפרד מהאם‪ .‬מצליח‬
‫לשמור על אהבתו לאם גם כשהיא נעלמת‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אדם נוירוטי‪ :‬אדם בעל רגשי נחיתות‪ ,‬השואף לעליונות על אחרים כדי להעלות‬ ‫‪‬רגשי נחיתות‪ ,‬והצורך לפצות עליהם‪ ,‬מעצבים‬ ‫אלפרד‬
‫את דימויו העצמי‪ ,‬הופך לנצלן המתחמק מחובותיו‪.‬‬ ‫את אישיותינו‪.‬‬ ‫אדלר –‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪‬דגש על ‪ -‬אישיות עקבית (סגנון חיים הנובע‬ ‫אינדבידואלית‬
‫מרגשי נחיתות)‪ ,‬סדר לידה (בן בכור‪ ,‬זקונים‪,‬‬
‫וכו')‪ ,‬יכולת הסתגלות לחברה‪ ,‬ומודע‬
‫(רציונליות ושכל ישר) ‪ -‬בעיצוב האישיות‪.‬‬
‫לא מודע קולקטיבי‪ :‬מצבור חוויות של חברה או תרבות המשפיע על הפרט‪.‬‬ ‫‪‬השפעה של חוויות קולקטיביות (שעוברות‬ ‫קרל גוסטב‬
‫ארכיטיפים‪ :‬דימויים שונים השייכים לחברה מסוימת (כמו דמות אם‪ ,‬גברי‪-‬נשי‪,‬‬ ‫מדור לדור) על האישיות‪.‬‬ ‫יונג –‬
‫פרסונה (מסכה) – תפקיד האדם בחברה)‪ ,‬המופיעים בחלומות ובדמיון של כל פרט‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה‬
‫ומשפיעים על אישיותו‪.‬‬ ‫‪‬הבחנה בין שני טיפוסי אישיות מרכזיים –‬ ‫אנליטית‬
‫טיפוס אינטרוברטי‪ :‬מופנם‪ ,‬שקוע בעצמו‪.‬‬ ‫מופנם ומוחצן‪.‬‬
‫טיפוס אקסטרוברטי‪ :‬פתוח‪ ,‬פעלתן‪ ,‬מתעניין בסביבתו‪.‬‬
‫עיצוב התנהגות‪ :‬שיטת טיפול ביהייביוריסטית המשפיעה על התנהגות האדם על‬ ‫‪‬אישיות מעוצבת על פי חיזוקים ועונשים‪,‬‬ ‫ב‪.‬ה‪ .‬סקינר‬
‫ידי חיזוקים הדרגתיים‪.‬‬ ‫כחלק מחוקיות ברורה ללא חופש‪.‬‬ ‫– פסיכולוגיה‬
‫ביהביוריסטית‬
‫‪‬אין להתייחס לתכנים סובייקטיביים כמו‬ ‫‪10.4‬‬
‫רגשות‪ ,‬חלומות או מחשבות‪ ,‬בכדי להסביר‬ ‫תיאוריות‬
‫התנהגות‪.‬‬ ‫אחרות על‬
‫מימוש עצמי‪ :‬רצון מולד להתפתח‪ ,‬ולחוות את העולם בחופשיות ללא פחד‪ ,‬כדי‬ ‫‪‬האישיות מעוצבת מהצורך למימוש עצמי‪,‬‬ ‫קרל רוג'רס‬ ‫אישיות‬
‫לממש את כישוריי ורצונותיי במלואם‪.‬‬ ‫חיפוש אתגרים‪ ,‬תחושת חופש‪ ,‬שהן כולן נטיות‬ ‫– פסיכולוגיה‬
‫שיקוף ‪ :‬סוג טיפול שבו המטפל אינו מייעץ או מכוון‪ ,‬אלא חוזר על דברי המטופל‬ ‫מולדות‪.‬‬ ‫הומניסטית‬
‫כדי לחדד את רגשותיו‪ ,‬ולקבל ולהבין אותם‪.‬‬
‫‪‬האישיות מושפעת מהקשר הראשוני עם האם‪.‬‬
‫אם נקבל יחס שלילי או יחס חיובי מותנה‪,‬‬
‫יהיה לנו קשה לממש את עצמנו כבוגרים‪.‬‬
‫‪‬אישיות בריאה מתפתחת כאשר אנו חווים את‬
‫המציאות בצורה פקוחה‪ ,‬פתוחה וחופשית‬
‫(ללא עיוות או הכחשה)‪ ,‬ללא חרדה מהחוויות‬
‫יחסי אם‪-‬ילד‬ ‫השליליות‪.‬‬
‫‪‬יחס חיובי‪ :‬קבלה‪ ,‬אהבה ואישור מהסביבה‪ .‬מביא להתפתחות בריאה‪,.‬‬ ‫‪‬טיפול אישיותי כולל שיחה פתוחה וספונטנית‪,‬‬
‫וליכולת לממש את עצמך‪ .‬ללא יחס כזה האדם מתרכז בצורך לקבל יחס חיובי‬ ‫שבה המטפל מקבל את המטופל ללא תנאי‪,‬‬
‫מהסביבה‪.‬‬ ‫ביקורת (או אפילו הכוונה או עצה)‪.‬‬
‫‪‬יחס חיובי מותנה‪ :‬אישור ואהבה הניתנים רק לאחר התנהגות טובה‪ .‬יחס כזה‬
‫מונע מהאדם לממש את צרכיו באופן חופשי‪ ,‬ולכן יקשה על מימוש עצמי‪.‬‬
‫‪‬יחס חיובי בלתי מותנה‪ :‬יחס בריא של קבלה ללא ביקורת‪ .‬המטפל צריך‬
‫לספק יחס כזה למטופל‪.‬‬

‫‪4‬‬
5