‫סיכום קורס‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‬

‫סמסטר א'‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא לפסיכולוגיה ‪4.........................................................................................‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 1.1‬התפתחות הפסיכולוגיה ‪4.................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬אסכולות עיקריות‪5...........................................................................................‬‬
‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‪6....................................................................................‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 2.1‬מערכות העצבים‪6...........................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬המוח וחלקיו‪6..................................................................................................‬‬
‫החושים‪11.......................................................................................................‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 3.1‬חוש הראיה ‪11.................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬חוש השמיעה‪14...............................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬חוש הריח‪15....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬חוש הטעם ‪15..................................................................................................‬‬
‫‪ 3.5‬חוש המגע‪16...................................................................................................‬‬
‫התפיסה‪17......................................................................................................‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 4.1‬קשב‪17...........................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬מיקום ‪17.........................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬הכרה‪18..........................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬הפשטה ‪20......................................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬עקביות ‪20.......................................................................................................‬‬
‫התודעה‪22......................................................................................................‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ 5.1‬מרכיבי התודעה‪22...........................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬מאפייני התודעה (אוטומטיות ודיסוציאציה)‪23.....................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מצבי התודעה (שינה וחלומות‪ ,‬היפנוזה‪ ,‬מדיטציה‪ ,PSI ,‬סמים)‪23.........................‬‬
‫הלמידה ‪33......................................................................................................‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הזיכרון ‪39.......................................................................................................‬‬ ‫‪.7‬‬
‫מונחים והגדרות‪44...................................................................................................‬‬
‫שאלות לדוגמא ‪48....................................................................................................‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫‪.1‬‬

‫התפתחות הפסיכולוגיה‬ ‫‪1.1‬‬

‫עד סוף המאה ה‪ 19 -‬הפסיכולוגיה היא חלק מהפילוסופיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪"( 1879‬הלידה הרשמית" של הפסיכולוגיה) החוקר וונדט מקים מעבדה פסיכולוגית לבחינת התפיסה‬ ‫‪‬‬
‫החושית‪ .‬וונדט משתמש בשיטה הותיקה של תצפית‪ ,1‬וכן בשיטה החדשה של אינטרוספקציה‪( 2‬התבוננות פנימית‬
‫ודיווח נבדקים את תחושותיהם עקב גירויים חיצוניים)‪ .‬וונדט חילק את הפסיכולוגיה לשניים‪:‬‬
‫תהליכים נפשיים פשוטים כמו רפלקסים‪ ,‬תחושות ותפיסות שניתן לחקור במעבדה בשיטות ניסוי – תצפית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תהליכים מורכבים כמו החשיבה שלא ניתן לחקור בשיטות מעבדתיות – אינטרוספקציה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בתחום המחקר הפסיכולוגי נוצרות אסכולות חדשות‪ , 3‬המערערות על האסכולות הקיימות‪ .‬לימים קמות גם להן‬ ‫‪‬‬
‫אסכולות מתנגדות‪.‬‬

‫דילמת מרחב הפסיכולוגיה המדעית‬

‫רגש ומחשבה קשה למדוד לכמת‪ ,‬ולהגדיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היבטים פיזיולוגים והתנהגות קל יותר למדוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנפש‪ :‬מצב התודעה בשילוב רגשות והתנהגות המונעת מכוחות פנימיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלות תיאורטיות‪ :‬מהו חלום‪ ,‬מהי אינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלות יישומיות‪ :‬בהיבטים של פסיכולוגיה ארגונית‪ ,‬גרימת תגובה מסוימת (כעס‪,‬צחוק)‪ ,‬יצירת הישגיות אצל ילדים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עיצוב ופרסום וכדומה‪.‬‬

‫תיאוריה (ע"פ קרלינגר)‬

‫הגדרה ‪ :‬מונחים‪ ,‬הגדרות וטענות המייצגים השקפה על תופעה מסוימת‪ ,‬על ידי הצגת היחסים שבין המונחים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫במטרה להסביר ולנבא את התופעה‪.‬‬
‫תפקיד התיאוריה‪ )1( :‬מסגרת לאיסוף מידע‪ )2( ,‬מאפשרת לגלות קשרים לצורך ניבוי השלכות עתידיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריה טובה ‪ :‬מדויקת‪ ,‬ברורה (לא מעורפלת)‪ ,‬רחבה ככל האפשר (הרבה תופעות נכנסות תחת התיאוריה)‬ ‫‪‬‬
‫ויסודית (לא שטחית)‪.‬‬
‫למשל – פרויד קבע מערכת מונחים שמטרתה ליצור קשרים בין מונחים ומושגים לטובת ניבוי מחלת הנפש ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬

‫‪ 1‬תצפית ישירה‪ -‬תצפית ישירה על אירועים פיזיים‪ -‬חיצוניים ובחינת הקשר שבינם לבין אירועים תחושתיים פנימיים‪ ,‬שאינם ניתנים לתצפית ישירה‪.‬‬
‫‪ 2‬אינטרוספקציה‪ -‬אינטרו‪ -‬פנימה‪ ,‬ספקציה‪ -‬הסתכלות‪ .‬יש שתי שיטות לעריכת מחקר‪ ,‬אחת מהן היא האינטרוספקציה והיא שיטה ייחודית למדע הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫בשיטה זאת הנבדקים מתבקשים "להסתכל" אל תוך עולמם הפנימי ולדווח על רגשות‪ ,‬חוויות ותחושות בעת ביצוע מטלה או פעולה כלשהי‪.‬‬
‫‪ 3‬אסכולה סטרוקטורליסטית לחשיבה – גישתם של וונדט‪ ,‬טיצ'נר ופכנר ‪ -‬הפסיכולוגיה היא מדע הנפש או התודעה‪ ,‬ונושא המחקר הפסיכולוגי הוא המבנה‬
‫המנטאלי או תוכן התודעה‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 3‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫אסכולות עיקריות‬ ‫‪1.2‬‬

‫פסיכואנליטית – פרוידיאנית‬ ‫‪.1‬‬
‫שיטה ראשונית – מטרת הפסיכואנליזה ליצור שיטת טיפול בהפרעות התנהגותיות על ידי תצפית קלינית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימים רבדים שונים באישיות‪ ,‬דחפים‪ ,‬משאלות לא מודעות‪ ,‬יצר המוות‪ ,‬יצר המין‪ ,‬אשר מודחקים‪ .‬אנו מנסים‬ ‫‪‬‬
‫לאזן ולתת ביטוי מאוזן ולא חייתי ליצרים אלו‪.‬‬
‫השיטה בוחנת איך משפיעים היצרים על ההתנהגות‪ .‬החדשנות של השיטה היא רעיון הלא מודע‪ ,‬יצרים‬ ‫‪‬‬
‫מודחקים‪ .‬פרויד היה הראשון אשר עסק במיניות ויצריות‪.‬‬
‫התבטאויות של הלא מודע ‪ :‬חלומות‪ ,‬פליטות פה (הנקראות לכן גם טעויות פרוידיאניות)‪.‬‬
‫הגישה הביהביוריסטית‬ ‫‪.2‬‬
‫הגישה הביהביוריסטית מהווה (בין היתר) מחאה כנגד הפסיכואנליזה‪ .‬השיטה מתמקדת בבדיקת דברים‬ ‫‪‬‬
‫מדידים‪ ,‬התנהגות בפועל‪ ,‬ולא בעמקי הנפש‪ .‬התומכים בגישה זו מסבירים את התנהגות האדם (בפועל) ע"י‬
‫צפייה וניתוח של התנהגות בע"ח (גירוי‪ ,‬תגובה‪ ,‬לימוד והתניה)‪.‬‬
‫לא ניתן למדוד ולכמת היבטים של הנפש‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה קוגניטיבית (מנוגדת לשיטה הביהביוריסטית)‬ ‫‪.3‬‬
‫העוסקים בשיטה הקוגניטיבית בודקים תהליכים של תפיסה ולמידה ‪ ,‬חקירת תהליכים שכליים ומנטאליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החוקרים צופים בהתנהגות‪ ,‬ומנסים לבחון גם את הרמה השכלית המודעת‪.‬‬
‫בחינה של היבטי גירוי – תגובה‪ ,‬אופן הפעילות במוח‪ ,‬הקשר בין הנפש למנטאליות (ברמה המודעת)‪.4‬‬ ‫‪‬‬
‫גישה ביולוגית‬ ‫‪.4‬‬
‫הגישה הביולוגית טוענת שיש בסיס אורגני ופיזיולוגי לחלק ניכר מההתנהגויות האנושיות ‪ -‬פגם אורגני הגורם‬ ‫‪‬‬
‫לפגם בהתנהגות‪.5‬‬
‫הגישה הפנומנולוגית – הומניסטית – אקסיסטנציאלית (קיומית)‬ ‫‪.5‬‬
‫הפנומנולוגיה קמה כמחאה נגד הגישה הביולוגית‪ .‬במקור‪ ,‬מייסדיה היו מטפלים ותיקים (פסיכואנליטיקאים‬ ‫‪‬‬
‫וביהביוריסטים) שלאחר שנים של טיפול בשיטות אלו הגיעו למסקנה כי התיאוריות אינן נכונות‪ .‬עיקר טענתם‬
‫הייתה כנגד נוקשותן של התורות האלו‪ ,‬שכפו את התיאוריה על המטופל‪ ,‬במקום להקשיב לו ולהעמיד אותו‬
‫במרכז (הכנסה ל"תבנית")‪.‬‬
‫צריך להבין את האדם באופן פנומנולוגי ‪ -‬הפנומנולוגיה עוסקת במאורעות כפי שהאדם חווה אותם‪ ,‬ולא לפי‬ ‫‪‬‬
‫פרשנותו של המטפל‪ .‬המטפל לא מביא את התיאוריה לטיפול‪ ,‬אלא מתמקד בפרשנותו של המטופל‪ .‬המטפל‬
‫בעיקר מקשיב‪ ,‬ומעודד את המטופל לספר וכך להתחבר לתחושותיו הפנימיות‪ .‬הוא מדגיש את חשיבותו של‬
‫המטופל ומעניק לו אמפטיה‪.‬‬
‫לטענתם התנהגות כל אדם היא ייחודית וחד פעמית‪ ,‬ואין תועלת בהכללה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהות הקיום האנושי היא הגשמה עצמית‪ .‬ויקטור פרנקל‪ ,‬מאבות השיטה‪ ,‬אומר בספרו "האדם מחפש‬ ‫‪‬‬
‫משמעות" שכל אחד מוצא משמעות אחרת בחייו‪ ,‬אפילו בתנאים נוראים‪ ,‬ומשמעות זו מחזקת אותו כנגד‬
‫המצוקות החיצוניות והפנימיות‪.‬‬

‫‪ 4‬למשל – טיפול בפחד ממעליות – ע"פ הגישה הביהביוריסטית יש לשים את המטופל במעלית‪ .‬ע"פ השיט ה הקוגניטיבית יש לספק הסבר לכך שהפחד אינו הגיוני‬
‫ולאחר מכן הכנסה מדורגת למעלית (קומה קומה) תוך פניה לצד השכלי ההגיוני‪.‬‬
‫‪ 5‬למשל – חוסר הורמון במוח‪ ,‬הפרשת יתר של אנדורפינים‪ ,‬הפרעת קשב וריכוז שבסיסה בעיה אורגנית‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 4‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכות העצבים‬ ‫‪2.1‬‬

‫אנו מזהים שתי מערכות עצבים‪ )1( :‬מרכזית‪)2( ,‬היקפית‪ .‬שתי המערכות קשורות זו לזו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית מתחלקת‪ )1( :‬חוט שדרה‪ )2( ,‬המוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית כוללת את העצבים שמחברים בין המוח ובין חוט השדרה לכל החלקים האחרים בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עצבי המערכת ההיקפית מעבירים הוראות ממערכת העצבים המרכזית אל האיברים‪ ,‬ומידע חושי מהאיברים אל‬
‫המערכת המרכזית‪.‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית מחולקת לשתי מערכות עצבים נפרדות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ )1‬מערכת העצבים הרצונית (סומאטית) ‪ -‬מערכת זאת אחראית לעצבוב שרירי השלד ואיברי החושים ההיקפיים‬
‫(הפעלת שרירים מודעת)‪ ,‬והיא מורכבת משני טיפוסים של עצבים‪ -‬עצבים מוטוריים המעבירים הוראות מהמוח אל‬
‫שרירי השלד האחראים לתנועות הרצוניות של הגוף‪ ,‬ועצבי חישה המעבירים מידע מהגוף אל מוח הגולגולת ואל‬
‫מוח השדרה‪.‬‬
‫האחראית על פעילותם השוטפת של כל האיברים הפנימיים‪,‬‬ ‫(‪ )2‬מערכת העצבים עצמאית (האוטונומית) ‪-‬‬
‫והתהליכים שאינם ידועים לנו ואינם מורגשים (נשימה‪ ,‬עיכול)‪.‬‬
‫מערכת סימפתטית – חטיבה אחת בתוך מערכת העצבים האוטונומית המופעלת בשעת פעילות נמרצת או‬ ‫‪‬‬
‫בעת דחק או סכנה‪ .‬בעצם היא מכינה את הגוף לפעולה או תגובה – בזמן לחץ‪.‬‬
‫מערכת פרה‪-‬סימפתטית – חטיבה אחת בתוך המערכת האוטונומית‪ ,‬המאזנת את המערכת הסימפתטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקידה להרגיע‪ :‬להאט את קצב הלב‪ ,‬למשל‪ .‬פעולתה ש ל מערכת זאת גוברת במצבי רגיעה ומאפשרת אגירת‬
‫אנרגיה ושימורה‪ ,‬וכן שמירה על תפקוד תקין של הפעילויות הלא רצוניות ויציבות הסביבה הפנימית של הגוף –‬
‫בזמן רגיעה‪.‬‬

‫המוח וחלקיו‬ ‫‪2.2‬‬

‫חלוקה לפי מיקום יחסי – קדמי‪ ,‬אמצעי ואחורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה לפי שכבות ע"פ הפונקציה של כל שכבה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬ליבה מרכזית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכת לימבית – מעל הליבה המרכזית‪.‬‬
‫ג‪ .‬צרברום – מכסה את הכל‪.‬‬

‫א‪ .‬הליבה המרכזית (אחראית על התנהגויות בסיסיות‪ ,‬פרימיטיביות)‬

‫מורכבת מארבעה חלקים‪ ,‬שולטת על ההתנהגויות הבסיסיות ביותר של האדם‪.‬‬
‫המדולה – שולטת בהתנהגות בלתי רצונית‪ ,‬שיעול‪ ,‬הקאה ‪ ,‬נשימה‪ ,‬וכן רפלקסים שקשורים ליציבות וזקיפות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוחון (צרבלום) – אחראי על הקורדינציה‪/‬תאום‪ .‬אדם הסובל מנזק באזור זה יהיה קופצני עם תנועות בלתי רצוניות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 5‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫תלמוס (רמה) והיפותלמוס (תת‪-‬רמה) –‬ ‫‪.3‬‬

‫תלמוס (רמה) – ממוקם מעל למוח התיכון‪ 6‬ומתחת לקליפת המוח‪ .‬התלמוס קולט ומנתח את כל המידע החושי‬ ‫‪‬‬
‫המגיע אל המוח הקדמי מאיברי החישה‪ ,‬למעט חוש הריח‪ .‬כמו כן אחראי התלמוס לפיזורו של המידע החושי‬
‫המעובד לחלקי המוח האחרים (המוסיפים לעבדו)‪ .‬התלמוס מהווה תחנת ממסר ועיבוד של תחושת המגיעות מן‬
‫הפריפריה אל המוח הקדמי‪.‬‬
‫היפותלמוס (תת‪-‬רמה) – האיבר הקטן ביותר הממוקם בדיוק מתחת לתלמוס‪ .‬בעל תפקיד חשוב מאד‬ ‫‪‬‬
‫‪7‬‬
‫בהיבטים שונים של ההנעה‪ .‬מרכזים בהיפותלמוס אחראים לקליטת תחושות רעב וצמא ולתגובה עליהן וכן‬
‫להתנהגות המינית‪ .‬ההיפותלמוס מעורב בתגובות פיזיולוגיות ורגשיות למצבי דחק – נקרא גם "מרכז הלחץ"‪.‬‬
‫חלק מתגובות אלה מוצאות אל הפועל בשיתוף עם המערכת ההורמונאלית הנתונות לבקרתו של ההיפותלמוס‪.‬‬
‫בעת ערעור האיזון בגוף ההיפותלמוס מנסה להחזיר את האיזון‪.‬‬
‫המערכת הרשתית – הרטיקולרית – אחראית על השליטה שלנו בגוף ועל היבטי העוררות‪ .‬המערכת הרשתית‬ ‫‪.4‬‬
‫פועלת כ"מסננת" של אירועים‪.‬‬

‫ב‪ .‬המערכת הלימבית‬

‫במרכז המוח הקדמי מצויות מספר יחידות מבנה היוצרות יחד את המערכת הלימבית‪ .‬מערכת זאת ממלאת בדומה‬
‫להיפותלמוס תפקיד נכבד בבקרת האכילה והשתייה‪ ,‬ההגנה העצמית והפעילות המינית‪ .‬היא מעכבת את התגובה‬
‫האינסטינקטיבית הנוגעת לאלימות‪ ,‬רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬דחפים מיניים וכו'‪ .‬עיכוב המאפשר לאורגניזם לגלות התנהגות גמישה‬
‫יותר ומותאמת לשינויים בסביבה‪ .‬המערכת הלימבית נחשבת לאזור המוח המבקר את תגובותינו הרגשיות‪ .‬הרס‬
‫כלשהו במערכת הלימבית מביא לשינוי קיצוני בהתנהגות‪ ,‬בהתאם לאזור שנפגע‪.‬‬
‫היפוקמפוס – הוא אזור נוסף הנמצא במוח הקדמי‪ .‬יש הכוללים אותו במערכת הלימבית‪ .‬ממלא תפקיד חשוב‬ ‫‪‬‬
‫בפעילות הזכירה ‪ .‬אנשים הסובלים מפגיעה בהיפוקמפוס אינם מסוגלים לאחסן מידע חדש בזיכרונם (של הטווח‬
‫קצר) אלא יכולת זכירה של אירועי עבר‪.‬‬
‫אמיגדלה – עוסקת בהתנהגות רגשית‪ ,‬בפרט בפחד‪ .‬אדם בעל פגיעה באזור זה יקשה עליו לזהות הבעות של‬ ‫‪‬‬
‫פחד‪ ,‬להגיב לפחד וכדומה‪.‬‬

‫ג‪ .‬צרברום‬
‫החלק החיצוני של המוח (האפור) מפותח ביותר (לעומת בע"ח) ומכיל שני חלקים‪:‬‬
‫קליפת המח – קורטקס – מכסה שטחים נרחבים במוח הגולגולת השלם‪ ,‬מגן על המוח הגדול המורכב משתי‬ ‫‪‬‬
‫המיספרות (חצאי כדור)‪ .‬במהלך התפתחות של עובר האנושי גדלה ומתפתחת קליפת המוח ונוצרים בה קיפולים רבים‪.‬‬
‫צורתם הכללית של הקיפולים זהה אצל בני אדם‪ ,‬אך לכל בן אדם תווי קימוט ייחודיים לו‪ .‬קליפת המוח ממלאת תפקיד‬
‫חשוב ועיקרי בבקרת התהליכים הקוגניטיביים השונים כמו חשיבה‪ ,‬זכירה‪ ,‬שפה ולמידה ‪ .‬היא גם אחראית לעיבוד מידע‬
‫חושי ולבקרת תנועת השרירים הרצוניים (מוטורי)‪ .‬קליפת המוח מעורבת גם בבקרת רגשות‪ .‬חלק מתפקידיה מתבצעים‬
‫באזורים מוגדרים וחלקם באזורים שונים‪.‬‬

‫‪ 6‬מוח תיכון – המשכו של המוח האחורי‪ .‬המוח התיכון מעורב בבקרת תהליכי העירות והשינה‪ .‬הוא מעורב בתהליכים של שיכוך כאב‪ .‬בתנאים מסוימים משדר המוח‬
‫התיכון אותות עצביים היורדים לאורך המוח האחורי ומגיעים למוח השדרה‪ ,‬שם גורמים אותות אלה להפעלת אינטר נוירונים המונעים את העברת המידע על תחושת‬
‫הכאב מן הפריפריה אל המוח‪.‬‬
‫‪ 7‬היפותלמוס – אחראי על רמת תפקוד נורמאלית בגוף‪ ,‬מחזיר את האיזון ‪ -‬רעידות קור כדי לחמם‪ ,‬הזעה לצורך קרור‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 6‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫המוח הגדול – נחלק לשתי המיספרות סימטריות במבנה‪ ,‬השמאלית גדולה במעט‪ .‬קיים בין שתיהן ע"י קישור‬ ‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫עצבי הנקרא קורפוס קולוסום – "כפיס המוח" ‪ .‬בעזרת כפיס המוח האדם פועל בהרמוניה‪ .‬אולם‪ ,‬קיימים‬
‫מקרים שבהם אין רצון שהחלק יפעל כרצוי (למשל במחלת האפילפסיה הנגרמת עכב קצר חשמלי במוח)‪ .‬כדי‬
‫להתמודד עם בעיה זו ניתן לנתק את הקישור (בוצע בעבר – כיום אינו מבוצע)‪.‬‬
‫המיספרות (כל המיספרה נחלקת ל‪ 4 -‬אונות‪ ,‬הנקראות על שם מיקומן)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אונה קדמית‪ ,‬פרונטאלית – אזור מוטורי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אונה קודקודית‪ ,‬פריאטלית‪ ,‬דופנית – רוב החושים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אונה עורפית‪ ,‬אוקסיפטלית – חושים ויזואליים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אונה צידית‪ ,‬טמפורלית – אזור השמע‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫המיספרה הימנית – אחראית על תחושת המרחב‪ ,‬צורה ותחושת עומק‪ .‬מתקשה בצורות לשוניות‬ ‫‪o‬‬
‫מורכבות‪.‬‬
‫המיספרה השמאלית – הפקת הדיבור‪ ,‬הבנת הדיבור‪ ,‬יכולת לכתוב‪ ,‬הבנת הנכתב‪ .‬כישורים לשוניים‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫ביצוע פעולות אנליטיות‪ ,‬פעולות חשבון לא טריוויאליות‪ .‬בהמיספרה השמאלית קיימים שני חלקים שלא‬
‫קיימים באונה הימנית‪:‬‬
‫אזור ברוקה ‪ ,‬אחראי על הפקת הדיבור‪ .‬מי שפגוע באזור זה יתקשה בדיבור‪ ,‬שפה דלה ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אזור ורוניקה ‪ ,‬אחראי על הבנת המילים‪ .‬בעיה באזור זה יאפשר דיבור שוטף שישמע‬ ‫‪‬‬
‫כקשקוש‪.‬‬

‫פעילות הנוירונים שבמוח‬

‫תא עצב – נוירון – הנוירון הוא היחידה הבסיסית ביותר של מערכת העצבים‪ .‬זהו תא המשדר פולסים עצביים‬ ‫‪‬‬
‫לנוירונים אחרים‪ ,‬לבלוטות ולשרירים‪ .‬קיימים סוגים שונים ורבים של נוירונים (בגודל שונה) כאשר המבנה הפנימי‬
‫זהה‪ .‬כל נוירון המקבל פולס עצבי מעביר אותו הלאה לנוירון הבא‪.‬‬
‫חלקי הנוירון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דנדריטים – שלוחות קצרות היוצאות מגוף התא המסתעפות ומתפצלות לסעיפי משנה ונראים כעץ‪ .‬הם קולטים‬ ‫‪o‬‬
‫מידע מתאי העצב האחרים (נוירונים) ומעבירים אותו אל גוף התא‪.‬‬
‫גרעין התא – מתוך גוף התא יוצאת צינורית דקה (אקסון)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אקסון – שלוחה ארוכה היוצאת מגוף התא ומסתיימת במספר תפיחות קטנות‪ ,‬הנקראות כפתורים טרמינליים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כפתור טרמינלי – סוגר את הקצה של האקסון בהסתעפות‪ .‬האקסון מעביר אימפולס מהתא לכפתורים‬ ‫‪o‬‬
‫הטרמינליים‪ .‬כל כפתור כזה נמצא במרחק קצר מדנדריט של נוירון אחר‪ .‬ביניהם יש מרווח הנקרא המרווח‬
‫הסינופטי‬
‫מרווח סינופטי‪ – 9‬האזור המעביר את האימפולס בין כפתור טרמינאלי לדנדריט של נוירון אחר‪ .‬באזור זה‬ ‫‪o‬‬
‫מתבצע העברת האימפולס העצבי‪ ,‬שהוא חשמלי‪ -‬כימי‪ .‬מעבר המידע צריך להיות מהיר‪ ,‬כדי שהחומרים‬
‫המתווכים לא יתמוססו‪ .‬המרווח הסינופטי צריך להתרוקן מהר‪ ,‬כדי לאפשר העברת אימפולס נוסף‪.‬‬

‫‪ 8‬קורפוס קולוסום ‪ -‬כפיס המוח‪ .‬צרור גדול של סיבי עצב המחבר את שתי ההמיספרות בגוף האדם‪ .‬העברת המידע בין שתי ההמיספרות מאפשרת למוח של אדם‬
‫בריא לפעול כיחידה הרמונית אחת‪.‬‬
‫‪ 9‬מרווח סינופטי – המרווח בין קצה האקסון הקדם סינופטי לבין האזור הקולט ממנו מידע בתא הבתר סינופטי מכונה המרווח הסינופטי‪ .‬מרווח זה זעיר ביותר וגודלו‬
‫כ‪ 10 -‬מיליוניות המ"מ‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 7‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫זרימת המידע‬ ‫‪‬‬

‫נוירוטרנסמיטר – מעבירים עצביים – המידע זורם מתא עצב אחד לתא עצב אחר‪ ,‬או מתא עצב לתאי שריר‬ ‫‪o‬‬
‫ובלוטות למרות שאין כל מגע פיזי בניהם‪ .‬באזור שאין בו רצף אנטומי העברת המידע בסינפסה מתבצעת בתיווך‬
‫של חומרים כימיים‪ .‬חומרים אלה המקשרים בין שני תאים משתחררים מתא קדם סינופטי בעקבות גירוי חשמלי‪,‬‬
‫ומוסרים מידע הגורם להפעלת התא הבתר סינופטי‪ .‬כל עוד הנוירוטרנסמיטר אינו מוסר מידע עצבי הוא אגור‬
‫לרוב בתוך בועיות סינופטיות המצויות במספר רב בכפתורי הטרמינל אשר בקצה האקסון‪ .‬בכל אקסון יש רק‬
‫נוירוטרנסמיטר מסוג אחד‪ .‬במוח האדם זוהו עד היום כ‪ 70-‬נוירו טרנסמיטורים‪.‬‬

‫נוירוטרנסמיטורים המשפיעים על האדם‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫אצטילכולין‪( :‬פועל בהיפוקמפוס )‪ .‬אצל חולי אלצהיימר מבחינים במיעוט החומר‪ ,‬ומייחסים מחסור זה‬ ‫‪‬‬
‫לפגיעה בזיכרונם‪ .‬הוא גם נמצא בחלק מסיבי שרירי השלד‪ ,‬מעודד התכווצות‪.‬‬
‫נוראפינפרין‪( :‬נקרא גם נור‪-‬אדרנלין) מיוצר בגזע המוח ואחראי על מצב הרוח‪ .‬העלאת רמתו גורמת‬ ‫‪‬‬
‫לשמחה‪ ,‬הורדת הרמה מביאה לעצבות‪ .‬התרופה ליתיום הנרשמת למצבי מאניה מורידה את רמת‬
‫הנוראפינפרין בעוד שהקוקאין גורם למצב רוח מרומם‪.‬‬
‫דופמין‪ :‬אחראי על תחושת העונג‪ ,‬קשור להתמכרויות‪ .‬עודף ממנו נקשר לסכיזופרניה‪ ,‬חוסר בו נקשר‬ ‫‪‬‬
‫למחלת פרקינסון‪.‬‬
‫סרוטונין‪ :‬אחראי על ויסות מצב הרוח‪ .‬כמויות נמוכות שלו גוררות דיכאון‪ .‬הוא מווסת אכילה‪ ,‬שינה‪ ,‬וחריגות‬ ‫‪‬‬
‫מהנורמה מקושרות גם למצבי בולימיה‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 8‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מבנה הנוירון‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 9‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫‪ .3‬החושים‬

‫החושים מספקים לנו חשיפה תמידית לגירויים מהסביבה (אותם אנו קולטים) כאשר קיימים גירויים אותם אנו לא קולטים‪.‬‬
‫הגירויים עוברים מאיברי החישה אל המוח ומתחלקים לשני היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫תחושה – מרכיבים ביולוגיים בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה – מרכיבים ביולוגיים ופסיכולוגיים‪ ,‬כולל פרשנות הגירוי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני החושים‬
‫לכל חוש קיימים שני מאפיינים עיקריים – רגישות וקידוד סנסורי‬
‫רגישות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ככל שהגירוי חזק יותר כך נהיה רגישים אליו יותר‪ .‬דבר זה נגרם מהסף הקיים אצלנו עבור דברים‬ ‫‪o‬‬
‫חזקים‪/‬חלשים‪.‬‬
‫"עיקרון הסף המוחלט " מייצג את הגירוי המינימאלי הנדרש ע"מ להשפיע על החושים שלנו (אור‪ ,‬צללים)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מחושב ע"פ נורמת טווחים מקובלת‪ .‬מתחת לסף זה לא נקלוט את הגירוי‪ ,‬מעל הסף הגבוה גם לא נקלוט‬
‫גירויים כהלכה‪.‬‬
‫קידוד סנסורי‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קידוד חושים וגירויים הנקלטים מאיברי החישה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫טרנסדוקציה תהליך תרגום הגירוי לאלקטרונים שהמוח מבין‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫חוש הראיה‬ ‫‪3.1‬‬

‫חוש הראיה הוא החוש החד והמפותח ביותר אצל בני האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תגובה לאור – אנרגיה אלקטרו מגנטית הנעה בגלים‪ .‬אורך הגל יכול להשתנות בהתאם לסוגו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העין האנושית רואה גלים הנעים בטווח של ‪ 400-700‬ננומטר כאשר האנרגיה שאנו יכולים לראות היא רק חלק קטן‬ ‫‪‬‬
‫מאוד מהאנרגיה האלקטרו מגנטית‪.‬‬
‫ע"פ עיקרון זה – הסף המוחלט ינוע בין ‪ 400-700‬ננומטר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המערכת הויזואלית‬
‫המערכת הויזואלית מורכבת משלושה חלקים‪ )1( :‬איברים חיצוניים‪ )2( ,‬תהליך העברת מסרים‪ )3( ,‬המוח‪.‬‬
‫טרנסדוקציה – תהליך העברת הפולסים למוח ע"י קליטת התמונה‪/‬דמות ותרגום לפולסים חשמליים‪.‬‬
‫איברים חיצוניים – קרנית‪ ,‬רשתית‪ ,‬עדשה‪ ,‬אישון (תהליך מיקוד הדמות על הרישתית)‬ ‫‪.1‬‬
‫קרנית – הראשונה שפועלת ותפקידה לקלוט את האור המוחזר מהדמות עליה אנו מסתכלים‪ .‬כאשר האור‬ ‫‪o‬‬
‫מגיע לקרנית היא מכופפת אותו‪ .‬פעולת הכיפוף מאפשרת לראות דמות‪.‬‬
‫עדשה ורישתית – העדשה ממקמת את האור המגיע מהקרנית על הרישתית‪ .‬צורת העדשה משתנה בהתאם‬ ‫‪o‬‬
‫למרחק בו נמצאת הדמות לצורה כדורית‪/‬שטוחה‪ .‬בבחינת עצמים קרובים העדשה כדורית (לקצרי רואי) ועבור‬
‫עצמים רחוקים תהיה שטוחה‪.‬‬
‫אישון – לאחר מיקום הדמות‪ ,‬האישון הוא האחראי על קליטת האור‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 10‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫תהליך טרנסדוקציה וקליטה במוח‬ ‫‪.2‬‬

‫קליטת אנרגיית אור ותרגומה לפולס חשמלי – מתבצע ע"י שני רצפטורים בעין‪ )1 ( :‬קנים‪ )2 ( ,‬מדוכים‪ .‬רגישות‬ ‫‪o‬‬
‫העין נקבעת בהתאם לרגישות הקנים והמדוכים‪ .‬בתוך הקנים והמדוכים יש חומרים פוטו פיגמנטים כימיים‬
‫הסופגים את האור והם האחראים בפועל על התהליך‪.‬‬
‫קנים – מגיבים לעוצמת אור נמוכה – פועלים בלילה‪ ,‬תחושה של חוסר צבע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדוכים – מגיבים בעוצמת אור גבוה ולכן משתמשים לראיית יום ותומכים בצבע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעברים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫זמן הסתגלות‪-‬‬ ‫אל‪-‬‬ ‫מ‪-‬‬
‫‪ 30‬דקות להסתגלות‬ ‫אור (מדוכים)‬ ‫חושך (קנים)‬
‫‪ 5‬דקות לראיית לילה טובה – זמן הסתגלות קצר יותר‬ ‫חושך (קנים)‬ ‫אור (מדוכים)‬

‫מבנה העין‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7707‬‬

‫צבעים‬
‫המערכת הויזואלית מבצעת תרגום גלי אור לצבעים‬ ‫‪o‬‬
‫הגלים שהאדם רואה זהים‪ ,‬השונה הוא אורכם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אורך הגל משפיע על הצבע ע"פ הבסיס הבא‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫גל ארוך – אדום ‪R -‬‬
‫גל בינוני – ירוק ‪G -‬‬
‫גל קצר – כחול – ‪B‬‬
‫לכל צבע יש ‪ 3‬קריטריונים‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 11‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫גוון – שם הצבע – מאפיין‪ ,‬היבט חברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בהירות – כמות האור המוחזרת לעין מהאובייקט ומהצבע המסכלים עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רוויה – טוהר הצבע – כחול‪ ,‬ירוק ואדום טהורים‪ .‬שילוב של צהוב למשל בגלים שונים ובאורכים שונים יוצר‬ ‫‪‬‬
‫מגוון צבעים‪.‬‬
‫השימוש בצבעים‬ ‫‪o‬‬
‫בטווח בין ‪ 400-700‬ננומטר האדם רואה כ – ‪ 150‬צבעים (‪ 2‬ננומטר בין גלים ייתן לנו צבע שונה)‪.‬‬
‫הגוונים שאנו רואים הם ערבוב של גלים (של צבעי הבסיס ‪.)RGB‬‬
‫טריכומט – אדם היכול לראות את שלושת הצבעים ולערבב ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביכומט – אדם הרואה רק שני צבעים‪ ,‬יהיה לו קשה להבחין בגוונים קרובים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מונוכומט – מי שאינו מסוגל לערבב צבעים – עיוור צבעים‪ ,‬לרוב יראה גוונים של אפור‪ .‬העיוורון הוא גנטי‬ ‫‪‬‬
‫ולרוב ל ‪ 2%-‬מהגברים יש עיוורון צבעים‪.‬‬

‫תיאוריות בנוגע לראיית צבע‬

‫התיאוריה הטריכרומטית ‪ -‬תיאוריה זו טוענת שתפיסת הצבע מבוססת על פעילות של ‪ 3‬סוגי רצפטורים (מדוכים)‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כל אחד מהם רגיש לאורך גל מטווח אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל אחד רגיש לצבע אחר – בשילוב רואים צבעים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לכל רצפטור צבע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאורית הצבע המנוגד – הרינג (‪)1880‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אותה פיתח פיזיולוג גרמני בשם הרינג הוא טען כי ארבעת הצבעים הטהורים מהווים למעשה שני זוגות של צבעים מנוגדים‪,‬‬
‫צהוב‪/‬כחול ו‪-‬ירוק‪/‬אדום‪ ,‬וכי כל זוג משלים את רעהו לדעת הרינג יש לנו רק שני סוגי מדוכים‪ ,‬האחד מגיב לאדום ולירוק והאחר‬
‫לצהוב ולכחול‪ ,‬ואין הם יכולים להגיב לזוגות צבעים אלה בו זמנית‪.‬גירוי של אחד גורם לעכבה של האחר‪.‬‬
‫המערכת הויזואלית שלנו כוללת שני סוגים של יחידות הרגישות לצבע כאשר כל יחידה מגיבה באופן הפוך לשני הצבעים‬
‫שלה – מגבירה את הפעילות בעת קליטת צבע אחד‪:‬‬
‫יחידה אחת הרגישה לכחול (מגביר פעילות) ולצהוב (מפחית פעילות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יחידה שנייה הרגישה לאדום (מגביר פעילות) וירוק (מפחית פעילות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא ניתן לראות אדום וירוק בו זמנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שידור של ירוק ‪ +‬צהוב‪ ,‬אדום ‪ +‬כחול באורך גל זהה יתנו צבע לבן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפיסת גוון יחיד‬
‫חוסר איזון מתרחש כאשר יחדה אחת המוצאת מאיזון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל צהוב – אם האדום והירוק זהים ומאוזנים יתקבל צבע לבן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל כחול יהיה חלש – יהיה חוסר איזון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שילוב צבעים‬
‫שילוב צבעים מתבצע כאשר שתי היחידות מוצאות מאיזון – בכל יחידה יהיה חוסר איזון‪.‬‬

‫התפיסה הדו שלבית‬ ‫‪.3‬‬

‫התיאוריות נתפסו כמנוגדות למשך שנים‪ ,‬כיום מבצעים שילוב בין שתי התיאוריות – נקראת דו שלבית‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 12‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫חוש השמיעה‬ ‫‪3.2‬‬

‫הגירוי מבוצע ע"י הקול הנוצר ע"י תזוזה באוויר (רטט‪/‬תנועה של אובייקט) של מולקולות המזיזות אחת את השניה‪ .‬ככל‬
‫שהתזוזה גדולה יותר כך תדירות הגל גדולה יותר‪.‬‬
‫מערכת השמע ‪ -‬האוזניים‬
‫האוזן מחולקת ל –‪ 3‬חלקים‪ )1( :‬חיצונית‪ )2( ,‬תיכונה‪ )3( ,‬פנימית‪.‬‬
‫אוזן חיצונית – אפרכסת‪ ,‬תעלת השמע – איסוף קולות והעברתם פנימה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אוזן תיכונה – עור התוף‪ 3 ,‬עצמות (פטיש‪ ,‬סדן וארכוף)‪ ,‬חלון סגלגל (חלק מהאוזן הפנימית)‬ ‫‪‬‬
‫עור התוף – גלי הקול פוגעים בעור התוף המשמש כממבראנה לקליטת הרעידות‪ ,‬רעידת עור התוף מרעידה‬ ‫‪o‬‬
‫את ‪ 3‬העצמות של האוזן התיכונה‪.‬‬
‫‪ 3‬עצמות – כל עצם מרעידה עצם אחרת‪ ,‬האחרונה מרעידה את החלון הסגלגל (ממבראנה) המקושר לאוזן‬ ‫‪o‬‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫האוזן הפנימית – הרעד של החלון הסגלגל מוביל לתנודות של שבלול האוזן‪ .‬בתוך שבלול האוזן יש נוזל‪ .‬התנודות‬ ‫‪‬‬
‫של הנוזל מחוללות את תהליך הטרנסדוקציה ויוצרות את הפולס החשמלי עובר למוח‪.‬‬

‫טווח השמיעה‬
‫רגישות לצלילים בתדרים בינוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לרוב השמיעה אינה זהה בשתי האוזניים‪ ,‬ההבדל קשור למקום הגעת הקול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסיבה – הפנים חוסמות ויוצרות הצללה של הקול לאוזן השנייה והוא מגיע לאוזן בתדירות נמוכה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טווח השמיעה חשוב להתמצאות במרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבנה האוזן‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7708‬‬

‫חוש הריח‬ ‫‪3.3‬‬

‫חשוב ביותר להישרדות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 13‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫אצל בע"ח מפותח ביותר‪ ,‬האדם מנצל רק ‪ 5%‬מיכולתו בתחום זה ולכן חוש זה הינו משני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האדם יכול לחוש ב‪ 40,000 – 10,000 -‬ריחות שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מערכת הריח‬
‫הגירוי בחוש הריח נגרם ע"י מולקולות נדיפות מהחומר – מולקולות אלו הן מה שמגיע אלינו לאף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עולות במעלה האף דרך תעלות האף לאזור הגבוה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫באזור הגבוה יש ריסים (ריסי האף) הבאים במגע עם המולקולות הנדיפות נוצר תהליך טרנסדוקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפולסים עוברים למוח לאזור קורטקס ההרחה‪ .‬בתוך קורטקס ההרחה נמצאות בלוטות הריח המבצעות פירוש לריח‬ ‫‪‬‬
‫הנקלט‪.‬‬

‫חוש הטעם‬ ‫‪3.4‬‬

‫חוש הטעם – תלוי תרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גירוי לטעם – בתוך האוכל קיימים חומרים מסיסים ברוק ומלח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מערכת הטעם‬
‫כוללת קולטנים (רצפטורים) לטעם הממוקמים בלשון‪ ,‬בגרון ובתקרת הפה – בליטות טעם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקצה בליטות הטעם יש שערות דקיקות שמרגע הגעת המזון הן נמתחות ועם המגע עם המזון מתבצע תהליך‬ ‫‪‬‬
‫טרנסדוקציה‪.‬‬
‫יש רצפטורים הרגישים יותר לטעמים מסוימים‪ ,‬החלוקה לפי אזורים על הלשון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אזור קדמי – מתוק ומלוח‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בצדדי הלשון – חמיצות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בחלק האחורי – מר‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מפת הלשון‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7712‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 14‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫חוש המגע‬ ‫‪3.5‬‬

‫חוש המגע מתחלק לשלושה חושים‪ )1( :‬לחץ‪ )2( ,‬כאב‪ )3( ,‬חום‪-‬טמפרטורה‪.‬‬
‫לחץ‬
‫לחץ פיזי המופעל על העור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימים אזורים רגישים יותר ופחות בהתאם לכמות הרצפטורים ‪ .‬האזורים בהם יש כמות רצפטורים גבוה ביותר הוא‬ ‫‪‬‬
‫בפנים – באף‪ ,‬לחיים ושפתיים‪.‬‬
‫האזור בו יש מעט רצפטורים המושפעים מלחץ הוא באזור הבוהן והמרפק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למערכת הלחץ יש יכולת הסתגלות כל עוד רמת הלחץ נמוכה יחסית (לחץ רציף‪ ,‬ארוך נסבל כל עוד אינו חזק מדי)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאב‬
‫חוש הישרדותי‪ ,‬מסייע בהבנה כאשר דבר מה אינו תקין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל גירוי חיצוני הגורם נזק לרקמות מוביל אותנו לתחושה של כאב בהתאם למידת הנזק‪ .‬בעת הנזק לרקמות משתחררים‬ ‫‪‬‬
‫חומרים כימיים בעור המעוררים רצפטורים ומתבצע תהליך של טרנסדוקציה‪.‬‬
‫ניתן להבחין בין שני סוגי כאב‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פאזי – כאב חד מאוד‪ ,‬מתרחש סמוך לפגיעה ואורך זמן קצר יחסית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫טוני – כאב עמום‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫טמפרטורה‬
‫הרצפטורים של הטמפרטורה נמצאים מתחת לעור ומתחלקים לשני סוגים‪ )1( :‬חמים‪ )2( ,‬קרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב הטרנסדוקציה ניתן להפריד בתהליך בהתאם לרצפטורים המופעלים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ירידת טמפרטורה – הטרנסדוקציה מתבצעת ע"י רצפטורים קרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עליית טמפרטורה – הטרנסדוקציה מתבצעת ע"י רצפטורים חמים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעליית הטמפרטורה מעל ‪ 45‬מעלות נעשה שימוש גם ברצפטורים הקרים המיועדים לשמור על איזון טמפרטורה‬ ‫‪o‬‬
‫של הגוף החיונית להישרדות האדם‪.‬‬
‫ניתן להבחין בהפרש של חצי מעלת חום‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קיים אפקט הסתגלות ‪ -‬למשל בכניסה לבריכה קרה או לאמבטיה חמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫הכאב ומערכת העצבים‬

‫כל אחד מהכאבים נע במסלול עצבי שונה ומגיע לאזור אחר במוח‪ .‬התרבות של האדם משפעה עליו יותר מכל‪:‬‬
‫התייחסות הסביבה‪ ,‬תגובות וציפיות מהכאב‪.‬‬

‫תיאורית שליטת השער העצבי‬

‫ע"פ התיאוריה‪ ,‬ע"מ שנחוש בכאב הפולסים החשמליים צריכים לעבור למוח דרך שער עצבי הנמצא בעמוד השדרה‪.‬‬
‫כאשר אדם נמצא במצב מנטאלי רגוע משתחררים נוירונים מסוג ‪ PAG‬המובילים לסגירה של השער העצבי‪ .‬בעת ששער‬
‫זה סגור הכאב אינו עובר למוח (למשל‪ ,‬כאשר האנשים סובלים מכאב נותנים להם מורפיום המשחרר את ה‪.)PAG -‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 15‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫התפיסה‬ ‫‪.4‬‬

‫התפיסה מתרגמת את המידע המתקבל באמצעות החושים לניסיון משמעותי‪ .‬הפרשנות היא נגזרת של הניסיון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך התפיסה מבצע מיונים של מידע ע"פ חלוקה ל – ‪ 5‬קטגוריות‪ :‬קשב‪ ,‬מיקום‪ ,‬הכרה‪ ,‬הפשטה ועקביות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשב‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪ ‬הקשב שלנו ויכולתנו להתמקד מושפע ממגוון גירויים המשפיעים על החושים שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬כדי לתפקד אנו זקוקים למסננים שימקדו את הקשב שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬אחת הדרכים הפשוטות להתמקד היא לכוון את תשומת הלב לכיוון הדרוש ע"י הפניה של ההיבטים הפיזיים שלנו‪:‬‬
‫שמיעה וראיה לגירוי החיצוני‪.‬‬
‫קשב בררני – מיקוד במשהו נקודתי וספציפי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קשב ראייתי – מיקוד הראיה בדבר מה‪ .‬אנו מזיזים את העיניים עד שהעצם עליו אנו מסתכלים נופל בשטח שנקרא‬ ‫‪o‬‬
‫פוביאה הוגדר כאזור הרגיש ביותר על הרשתית שלנו והוא זה שעושה את העיבוד של הנתונים המוזנים בעת הגירוי‬
‫של האובייקט הוויזואלי‪ .‬מצב העיניים‪:‬‬
‫העיניים שלנו אינן נייחות אלא מרצדות ומסתכלות סביב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העין נמצאת במצב תמידי בין קיבעון לדילוגים‪ :‬קיבעון (‪ 1/3‬השנייה) > דילוגים (‪ 1/40‬השנייה) > קיבעון > דילוגים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשב שמיעתי – אנו מסתייעים בקשב הראייה ע"מ למקד את הקשב השמיעתי (שימוש בתהליכים חיצוניים עוזרים‬ ‫‪o‬‬
‫לקשב השמיעה) למשל‪ :‬כיוון הגעת הצליל‪ ,‬קריאת שפתיים‪ ,‬התאמת הקשב לטון הדיבור (גובה הטון)‪.‬‬
‫נעשו מחקרים שבדקו את הקשר בין קשב‪ ,‬תפיסה וזיכרון‪ .‬נמצא כי בני האדם כמעט ולא זוכרים דברים שלא היו‬ ‫‪‬‬
‫קשובים אליהם‪ .‬ניתן לראות זאת בתהליך "ההצללה"‪.‬‬
‫תהליך "הצללה " ‪ -‬חזרה על מסר שמיעתי אחד – מיקוד הקשב בצליל שמיעתי אחד‪ .‬המסקנה שעלתה מניתוח‬ ‫‪‬‬
‫תהליך זה היא שמסרים שלא הוקדשו להם תשומת לב‪/‬קשב ראוי מסתננים החוצה ואינם נקלטים אצלנו‪.‬‬
‫קשב הראייה דומה לתהליך ההצללה – כיום קיימות ראיות לכך שאותם גירויים שלא זוכים לקשב כן זוכים לעיבוד‬ ‫‪‬‬
‫מוגבל אולם אינם מסוננים לחלוטין לעיבוד‪.‬‬

‫מיקום‬ ‫‪4.2‬‬
‫פונקצית המיקום חשובה לנו לשתי משימות מרכזיות‪ )1( :‬ניווט‪ )2( ,‬תפיסת חפצים‪.‬‬
‫ניווט – מיקומו של כל דבר במרחב‬ ‫‪.1‬‬
‫תפיסת חפצים – המיקום חיוני לסייע לנו בתפיסת חפצים והבנת המיקום והמרחב‪ .‬בשביל לדעת מהו מיקום החפצים‬ ‫‪.2‬‬
‫אנו עושים מספר פעולות‪:‬‬
‫הפרדה וקיבוץ של עצמים‪.‬‬ ‫‪2.1‬‬
‫מיקום עצמים במרחב‪.‬‬ ‫‪2.2‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 16‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הפרדה וקיבוץ של עצמים‬

‫הפרדת עצמים – הפרדת העצמים אחד מהשני ומהרקע שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמונה המוקרנת לרישתית העין היא למעשה פסיפס (גשטלט ) של צבעים ושל בהירויות שונות (בפועל מוקרנות לנו‬
‫נקודות)‪ .‬כיצד יודעים מהם גבולות החפץ?‬
‫הצורה הבסיסית ביותר של ארגון המידע המגיע לרישתית הוא ההפרדה בין החפץ והרקע שסביבו‪ .‬בד"כ‪ ,‬עצמים‬
‫שנתפסים כדמות או חפץ נראים מוצקים יותר מהרקע ומופיעים כאילו הם לפניו‪ .‬ככל שהשטח או הצורה קטנים יותר‬
‫כך גדלים הסיכויים שנראה אותם כדמות‪/‬כחפץ‪ .‬האזור הגדול יותר יראה כרקע‪.‬‬
‫קיבוץ עצמים – הרבה פעמים אנו רואים חפצים הנתפסים כחלק מקבוצה‪ .‬למשל‪ ,‬אוסף רב של נקודות ייראו‬ ‫‪‬‬
‫כקבוצה מכיוון שיש לנו נטייה לראות דברים בתבנית‪.‬‬
‫הפרמטרים לפיהם מבוצע הקיבוץ‪:‬‬
‫קרבה – חפצים ונקודות קרובים אחד לשני יקובצו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫צורה – אובייקטים דומים בצורה יקובצו יחדיו‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫קביעת מיקום החפץ‬

‫תפיסת מרחק – מרחק החפץ ממני או מעצמים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת העומק של החפץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכיוון שלרשתית העין אין יכולת לקבוע עומק (היא דו מימדית) מה שיוקרן למוח יהיה רוחב וגובה ולא עומק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי לדעת את העומק נעשה שימוש ב"רמזי עומק"‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בינוקולריים – לאדם שתי עיניים נפרדות ורחוקות זו מזו‪ .‬כל עין רואה את החפץ מזווית שונה ולכן יש הבדלים‬ ‫‪o‬‬
‫במראות המתקבלים בכל עין‪.‬‬
‫הבדלים אלו נקראים שונות בינוקולרית‪ .‬השונות מספקת מידע על עומק החפץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רמזים אלו מוגבלים במרחק ‪ -‬ההבדלים בין העיניים גדולים ככל שהחפץ קרוב אלינו‪ .‬ממרחק של ‪ 4‬מטר‬ ‫‪‬‬
‫ההבדלים כמעט נעלמים‪.‬‬
‫לכן לגבי חפצים רחוקים‪ ,‬הרמזים הבינוקולריים אינם יעילים ולכן נשתמש ברמזים מונוקולריים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מונוקולריים – משמש בעיקר לחפצים רחוקים וכוללים את הרמזים הבאים‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫הגודל היחסי – ככל שהחפץ נראה קטן יותר ביחס לאחרים הוא יראה רחוק יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטרפוזיציה – כאשר חפץ אחד חוסם‪/‬מסתיר חפץ אחר הוא נתפס כקרוב יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גובה יחסי – ככל שחפצים נראים יותר נמוכים כך הם נראים לנו יותר רחוקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הכרה‬ ‫‪4.3‬‬
‫הכוונה בזיהוי‪/‬הכרה היא להבין מהו החפץ שאנו מסתכלים עליו – כיצד אנו מזהים את החפץ ויודעים לפענח את מה‬
‫שאנו רואים‪ .‬תהליך הזיהוי מתבצע בשני חלקים‪:‬‬
‫איסוף המידע מהסביבה והרכבה – הרכבת הדמות‪/‬חפץ העין קולטת רצף של קווים‪ ,‬נקודות‪ ,‬זוויות‪ .‬בשלב הראשון‬ ‫‪.1‬‬
‫יש לחבר אותם ביחד כדי שיצא לנו חפץ‪.‬‬
‫פענוח מה אנחנו רואים – הפרשנות המדויקת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 17‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫צירוף מוטעה‬
‫לרוב הפענוח עובד כראוי (ובאופן אוטומטי) אולם לעתים יש צירופים מוטעים בתהליך הפענוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר תהליך הפענוח אינו תקין נגרם צירוף מוטעה‪/‬שגוי של שני ייחוסים של חפץ‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן לראות אובייקטים‬ ‫‪‬‬
‫לחלקיק שנייה ולטעון כי הייתה צורה ‪ Y‬וצבע ‪ X‬ולבלבל ביניהם‪.‬‬

‫תיאורית האינטגרציה של המאפיינים (הצירוף המוטעה)‬

‫התיאוריה מסבירה כיצד מתבצע הצירוף המוטעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריה טוענת כי צירופים מוטעים מתרחשים כאשר תהליך הזיהוי מחולק לשניים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בחלק הראשון – נתפסים מאפיינים כמו צבע וצורה בנפרד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בחלק השני – מבוצע תהליך של אינטגרציה – הדבקת המידע לשלמות אחת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הצירוף המוטעה מתרחש כאשר יש מספיק זמן כדי שהמידע ייקלט אבל הזמן אינו מספיק לשלב ההדבקה‪ .‬על מנת‬
‫לבצע את הצירוף אנו זקוקים לקשב יותר ארוך‪ .‬לכן‪ ,‬אם לא יהיה מספיק זמן אנו נעשה צירוף מוטעה‪.‬‬

‫למשל‪ :‬נזהה את העיגול אבל נייחס לו צבע אדום‪.‬‬

‫לאחר שמרכיבים את הדמות או החפץ אנו צריכים לפענח מהו החפץ‪ .‬בשלב זה המערכת משווה את התיאור הקיים של‬
‫החפץ שראינו לקטגוריות שקיימות בזיכרון הוויזואלי שלנו והיא מוצאת את ההתאמה הטובה ביותר‪.‬‬

‫תהליכי הזיהוי נעשים בשני אופנים‬

‫מלמטה למעלה ‪ – DT‬השלב הבסיסי בו המידע עובר מהחושים (הקולטנים) שלנו לחלקים מסוימים במוח אשר‬ ‫‪.1‬‬
‫מפרשים אותו‪ .‬מה שמניע את הפעולה זה הקלט עצמו – הדמות שאנו קולטים‪.‬‬
‫מלמעלה למטה ‪ – TD‬הכוונה לקישורים הנעים מרמות גבוהות יותר של התפיסה לרמות יותר נמוכות‪ .‬במילים‬ ‫‪.2‬‬
‫אחרות‪ ,‬הפעילות החשמלית‪ ,‬העצבית‪ ,‬נעה ממרכז המוח אל הקולטנים (הרצפטורים)‪ .‬תהליכים אלו של "מלמעלה‬
‫למטה" מונעים ע"י הידע‪ ,‬הניסיון‪ ,‬הקשב והציפיות של האדם‪ .‬כך‪ ,‬זיהוי של חפץ מסוים מתבסס גם על ההקשר‬
‫שבו הוא נתפס‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫תהליך מלמעלה למטה ‪ - - TD‬כאשר נבזיק את האות‪ R‬לבדה אנו צריכים להפעיל מספר תאים אשר ביחד‬ ‫‪‬‬
‫יקשרו את כל הצורות הנקלטות לאות ‪( R‬חלקי האות)‪ .‬אם האות הובזקה לזמן קצר‪ ,‬לא כל המאפיינים שלה‬
‫בהכרח ייקלטו במלואם (לעתים הכתב לא ברור)‪ .‬לעומת זאת כאשר האות מובזקת כחלק מהמילה ‪RED‬‬
‫מתרחשת הפעלה לא רק של המאפיינים של האות ‪ R‬אלא של כל שלוש האותיות‪ .‬כך נוצרת קישוריות לא רק‬
‫לצורה של האות אלא לצורה של המילה כולה‪ .‬אלו הם תהליכים מלמעלה למטה ‪ -‬זיהוי האות ‪ R‬מתוך ההקשר‪.‬‬
‫הרבה פעמים היבטי העיבוד‪ ,‬המניעים והתשוקות של האדם יכולים להשפיע על הזיהוי‪ .‬אדם מאוד רעב יראה‬ ‫‪‬‬
‫כדור על השולחן יראה אותו כפרי או כמזון‪ .‬מצד שני אם נחשוד באדם שהוא סוטה – כל תנועה כלפי ילד תיתפס‬
‫בעינינו כחריגה ושצריך להיזהר ממנו‪.‬‬
‫אגנוזיה‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 18‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫קריסת יכולת הזיהוי או הפרעות זיהוי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קיימים סוגים שונים של אגנוזיה – בהתאם למקום של הפגיעה וחומרתה במוח‪. 10‬‬ ‫‪‬‬
‫לכל אזור במוח יש השפעה שונה של האגנוזיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפשטה‬ ‫‪4.4‬‬
‫הפשטה היא תהליך של צמצום כמות גדולה של מידע שנקלטת מהעולם הפיזי דרך החושים‪ .‬למערכת קטגוריות‬ ‫‪‬‬
‫נותר נוחה לשימוש‪ .‬כאשר מסתכלים על חפץ מסוים אנו מקבלים ממנו הרבה מידע (למשל פנים)‪.‬‬
‫כך המידע המופשט יותר קומפקטי מהמידע המפורט‪ ,‬תופס פחות מקום אחסון ויכול להיות מעובד ביעילות קלה‬ ‫‪‬‬
‫ומהירות גבוהה‪.‬‬

‫עקביות‬ ‫‪4.5‬‬
‫למערכת התפיסה שלנו יש יכולת לשמר מאפיינים ותכונות של חפצים ‪ -‬קביעות (גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬מימדים‪ )...‬גם כאשר‬ ‫‪‬‬
‫הביטוי החושי שלהם משתנה מאוד‪.‬‬
‫משמרים את תכונות החפץ כפי שהוא במציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פעילות הזיהוי מבוצעת במקום שונה במוח בהתאם לנושא‪/‬תחום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התפתחות התפיסה‬
‫ש‪ :‬האם האדם נולד עם יכולות אלו? האם זה מתפתח באופן ביולוגי? האם זה קשור לגירויים החיצוניים?‬
‫ת‪ :‬קיימות מספר גישות לנושא ‪ -‬על מנת לחקור את התפתחות התפיסה נבדקו שני נושאים‪:‬‬
‫מהן יכולות התפיסה של תינוקות‬ ‫‪.1‬‬
‫קיימות שתי שיטות לבדיקת תפיסה של תינוקות‬
‫א‪ .‬ההתבוננות המעדיפה – האם התינוק מבדיל בין חפצים?‬
‫בדקו ‪ :‬האם מסתכל יותר זמן על חפץ מסוים‪ .‬אם מסתכל יותר על אחד יכול להפריד‪ ,‬אם מסתכל על שניהם שווה‬
‫אזי אין ביכולתו להפריד ביניהם‬
‫ב‪ .‬שיטת ההתרגלות – גילו שתינוקות משתעממים להסתכל זמן רב על אותו חפץ‪.‬‬
‫בדקו ‪ :‬כאשר מחליפים את החפצים‪ ,‬ככל שהעצם השני המוצג בפניהם ייתפס שונה באורך ניכר מהראשון כך התינוק‬
‫יקדיש זמן רב יותר להתבונן בו‪ .‬אם החפץ יהיה דומה לחפץ הקודם הוא יסתכל עליו מעט מאוד זמן‪ ,‬אם יהיה שונה‬
‫יסתכל עליו יותר זמן‪.‬‬

‫ממצאים‬
‫הפרדת חפצים‬ ‫‪‬‬
‫במחקרים נמצא כי בגיל חודש תינוקות יכולים להבדיל בין עצמים גדולים אבל הם לא יכולים להבחין בפרטים‬ ‫‪o‬‬
‫קטנים בתוך החפץ עצמו ולכן הראיה יכולה להספיק רק לראיה כללית של העצמים‪.‬‬
‫עד גיל ‪ 3‬חודשים החדות של הראיה משתפרת עד כדי שהילד יכול להבחין ולפענח הבעות פנים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תפיסת עומק‬ ‫‪‬‬

‫‪ 10‬יש מקרים שהתהליך הזה אינו תקין – לרוב אצל אנשים שיש להם נזק מוחי (תאונה‪ ,‬שבץ וכדומה) ואז יש להם הרבה טעויות בזיהוי‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 19‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מתחילה בערך בגיל ‪ 3‬חודשים ומתבססת במלואה בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫עד גיל ‪ 4‬חודשים יכולת תפיסת העומק שלהם נעשית ע"י שונות בינוקולרית‪. 11‬‬ ‫‪o‬‬
‫בערך מגיל ‪ 4‬חודשים נראה את הילד מגיש את ידו לתפוס חפצים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מגיל ‪ 6‬חודשים הם מתחילים להשתמש בסימני עומק מונוקולריים‪.12‬‬ ‫‪o‬‬

‫גרייה מבוקרת ‪ -‬מה קורה כאשר יצור חי וגדל בתנאים המגבילים את התפיסה שלו?‬ ‫‪.2‬‬
‫בדיקת כיצד התנסויות משפיעות על התפיסה של יצור שחי בתנאים מגבילי תפיסה ‪ -‬אחד הניסויים בדק מצב של‬ ‫‪‬‬
‫חוסר גרייה בכלל‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬חתולים בחושך מוחלט ללא גירויים בכלל – הממצאים מהמחקר – ישנה תקופה קריטית עבור‬ ‫‪o‬‬
‫ההתפתחות של היכולות הוויזואליות המולדות‪ .‬כאשר חסרים גירויים במהלך התקופה הקריטית הזו‪ ,‬יש נזק‬
‫בלתי הפיך למערכת הוויזואלית‪ .‬אם אחרי התקופה אין גירויים למערכת זו היא לא תתפתח‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬גידלו חתולים בסביבה עם גירוי חלקי – הציגו להם רק קווים אנכיים‪ .‬לא ראו דבר שיש בו קווים‬ ‫‪o‬‬
‫אופקיים‪ .‬נמצא כי אחרי התקופה הקריטית הם היו עיוורים לקווים שאינם אנכיים (ראו רק אנכיים)‪ .‬לכן נמצא כי‬
‫יש התנוונות של תאים בהם לא נעשה שימוש בתקופה הקריטית‪.‬‬
‫אצל ילדים שבשנה הראשונה של חייהם לא נחשפו לגירויים מסוימים חדות ראייתם נפגמה והיכולות שלהם לתפיסה‬ ‫‪‬‬
‫התנוונה – העין לא פעלה באופן תקין‪.‬‬

‫סיכום‬
‫כל הממצאים של המחקרים מצביעים על כך שאנו נולדים עם יכולות תפיסתיות משמעותיות אך על מנת שהיכולות‬
‫הללו יתפתחו באופן טבעי האדם או בע"ח חייב שיהיה לו קלט נורמאלי מהסביבה – גירויים חיצוניים שיעזרו‬
‫ליכולות אלו להתפתח‪.‬‬

‫התודעה‬ ‫‪.5‬‬

‫סך כל הגירויים הפנימיים והחיצוניים שאנו מודעים אליהם בזמן מסוים‪.13‬‬

‫מחשבות‪/‬תכנון לעתיד האם הם חלק מהתודעה?‬

‫‪ 11‬מה שהעין רואה – כל עין רואה בזווית שונה‪.‬‬

‫‪ 12‬מונוקולרית – משהו מסתיר משהו – קולטים כי יש עומק לדבר‪.‬‬
‫‪ 13‬בעיה להגדיר מהי תודעה‪ .‬פחות או יותר יש נוסחה מוסכמת – ככתוב‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 20‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הוסיפו להגדרה את נושא השליטה – התודעה היא גם כאשר אנו מעוניינים לשלוט בעצמנו‪ ,‬להחליט‪ ,‬לתכנן דברים‬
‫לעתיד ולהפסיק לחשוב על משהו – נושא השליטה של האדם הוא חלק מהתודעה‪.‬‬
‫מרכיבי התודעה‬ ‫‪5.1‬‬
‫ניטור ‪ /‬מעקב‬ ‫‪.1‬‬
‫עיבוד מידע מהסביבה וביצוע סינון של המידע‪ .14‬יש דברים הנכנסים יותר מאחרים כגון‪:‬‬
‫גירויים הישרדותיים – בסיסיים ומפריעים לכל גירוי אחר (למשל רעב)‪.15‬‬ ‫‪‬‬
‫שינויים – שינויים סביבתיים כגון אור (יש אור ‪ -‬אין אור)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בזמן המיקוד בגירויים מסוימים יש גירויים שאינם בתודעה שלנו‪ .‬לעתים‪ ,‬אנו יכולים לומר כי הם משפיעים עלינו –‬
‫בעת שאנו מרוכזים מאוד קרה דבר מה ברקע למשל צלצול טלפון שרק בצלצול השלישי קלטנו זאת‪ ...‬לא התייחסנו‬
‫לגירוי הזה בהתחלה‪.‬‬
‫"אפקט מסיבת הקוקטייל" – אנו נמצאים בחדר רועש ולא מקשיבים למה שאומרים‪ ,‬עד שיאמרו את שמנו –אז נקלוט‬
‫זאת‪.‬‬
‫גירוי פנימי – יש לעתים זיכרונות ומחשבות שאינם חלק מהבקרה שלנו אבל בהחלט יכולים לעלות‬ ‫‪‬‬
‫למודע כאשר אנו זקוקים להם‪.16‬‬
‫שליטה‬ ‫‪.2‬‬
‫תכנון דברים באופן מודע‪ .‬הכל נעשה בזמן התודעה שלנו‪ .‬לא כל הפעולות שאנו עושים‪ ,‬ולא כל ההחלטות שאנו‬
‫מחליטים נעשות באופן מודע‪ .‬הרבה פעמים יש תכנים שאנו לא מודעים להם והם משפיעים על ההתנהגות‬
‫וההחלטות שלנו‪ .‬אחת התיאוריות הבסיסיות בנושא זה היא התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‪.‬‬
‫קיימות ‪ 3‬רמות תודעה‪:‬‬
‫המודע – גירויים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סמוך למודע – תכנים הקיימים שניתן לשלוף לפי הצורך – זיכרונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התת ‪ -‬מודע (הלא מודע) – ע"פ פרויד יש זיכרונות‪ ,‬דחפים ותשוקות שאין להם גישה אל המודע‪ .‬לרוב‬ ‫‪‬‬
‫מדובר בתכנים מאוד טראומטיים‪ ,‬רגשיים בעלי השפעה קשה על האדם‪ .‬ולכן‪ ,‬האדם מדחיק אותם אל‬
‫הלא מודע ומשם הם ישפיעו על הפעילות שלנו מבלי שנדע על כך‪ .17‬פרויד מוסיף‪ ,‬כי אותם תכנים‬
‫‪.18‬‬
‫למשל פליטת פה ("פליטת פה‬ ‫יכולים לפרוץ החוצה רק כאשר האדם נמצא במצב של חוסר תודעה‬
‫פרוידיאנית‪ ,)"...‬שימוש באסוציאציות‪ .‬רוב הבעיות הנפשיות של בני האדם מקורם בדחפים שנמצאו ב‬
‫'לא מודע'‪ ,‬כך ששיטת הפסיכואנליזה שלו מנסה למשוך חומרים מודחקים בחזרה אל המודע וכך‬
‫בעצם לרפא את האדם‪.‬‬

‫דוגמא ‪ :‬רמזים לא מודעים המשפיעים על ההתנהגות שלנו‪.‬‬

‫במחקר הביאו קבוצה של נחקרים למבחני שפה (משפטים עם מילים מבולבלות לסידור הגיוני)‪ .‬בקבוצת הניסוי מילים‬
‫המקשרות לקשישים (בלי לומר את המילה קשיש וכדומה)‪ .‬בקבוצת הביקורת היו משפטים רגילים‪ .‬התוצאה מראה כי‬
‫הנושא השפיע על קצב ההליכה שלהם‪.‬‬

‫‪ 14‬אין אפשרות לספוג את כל הגירויים‪.‬‬

‫‪ 15‬כאב – תחושת הכאב מסיטה את המיקוד בדברים אחרים‪.‬‬
‫‪ 16‬למשל זיכרונות‪ ,‬רחובות מסוימים בהם לא היינו הרבה זמן‪.‬‬
‫‪ 17‬אנשים העוברים טראומה ומדחיקים אותה‪.‬‬
‫‪ 18‬פרויד מציע כי בעת החלום הדברים יצאו‪ ,‬באופן סימבולי‪ ,‬פליטת פה וכדומה‪..‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 21‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מאפייני התודעה (אוטומטיות ודיסוציאציה)‬ ‫‪5.2‬‬

‫קיימים שני מאפיינים לתודעה‪:‬‬
‫אוטומטיות – ישנן פעולות שמתורגלות לעתים קרובות עד שאנו עושים אותן באופן שהוא כמעט אוטומטי‪ .‬הן‬ ‫‪.1‬‬
‫הופכות להיות הרגל‪ .‬למשל – שריכת נעלים‪ ,‬נהיגה עם גיר ידני‪ ,‬רכיבה עם אופניים וכדומה‪ .‬ככל שפעולה נעשית‬
‫יותר אוטומטית כך היא דורשת פחות שליטה מודעת ‪ .‬מקרים‪/‬שינויים לא צפויים המחזירים את הפעולה לתודעה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫–בנסיבות מסוימות חלק מהפעולות שלנו מתנתקות מהתודעה וממשיכות לפעול מחוץ‬ ‫פירוד‪/‬ניתוק (דיסוציאציה)‬ ‫‪.2‬‬
‫למודעות‪ .‬החשוב לומר‪ ,‬אין להשוות אתו פירוד וניתוק לבין התפיסה של פרויד לניתוק הלא מודע‪.‬‬
‫דוגמאות ‪ :‬ביצוע ניתוק מודע‪ ,‬במקרה של שעמום – אנו חולמים בהקיץ‪.‬‬

‫'אישיות מרובבת'‬
‫המצב הקיצוני ביותר של ניתוק הוא מקרה של אישיות מרובבות (ריבוי ישויות) – במקרה זה לאדם יש כמה‬
‫אישויות‪ ,‬כל ישות היא אדם מלא בפני עצמו‪ .‬מדי פעם הוא מחליף בין אישיות‪ .‬לרוב כל אישיות אינה מכירה‬
‫אישיות אחרת‪.‬‬
‫התופעה אינה נפוצה זה קורה אצל אנשים שבגיל הילדות הייתה להם טראומה קשה שלא יכלו להכיל אותה‪.‬‬
‫ההתמודדות היא המצאה שלהם את עצמם מחדש – לחיות בשלום עם עצמם‪.‬‬

‫מצבי התודעה (שינה וחלומות‪ ,‬היפנוזה‪ ,‬מדיטציה‪ ,PSI ,‬סמים)‬ ‫‪5.3‬‬

‫מצב תודעה ‪ -‬שינה וחלומות‬ ‫‪.1‬‬
‫שינה ‪ Vs‬עירות – הרושם הקיים לרוב‪ ,‬הוא שהשינה והעירות הם מצבם נפרדים (הפוכים) זה מזה‪ .‬בפועל דבר‬
‫זה אינו נכון מכיוון שבשעת השינה מתבצעות מגוון רחב של פעולות המתבצעות גם בעת העירות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חשיבה‪ ,‬למידה‪ ,‬תנועה (דוגמה קיצונית ‪ -‬הליכה מתוך שינה)‪ ,‬יצירת זיכרונות‪ ,‬תכנון ועוד‪.‬‬
‫השינה מתחלקת לשני חלקים (מקצב ועומק)‪:‬‬
‫מקצבי שינה – מספר השעות בהם אדם ישן‪ .‬ככל שאדם מתבגר הוא ישן פחות‪ .‬ממוצע זמן השינה של‬ ‫‪‬‬
‫אדם בוגר הוא ‪ 8‬שעות בלילה‪ .‬בגוף יש לנו 'שעון פנימי' הנע באופן מחזורי במחזורים של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫המקצב נקרא "המקצב הסירקאדי "‪ .‬המקצב פועל (מתכוונן) לפי רמזים של אור וחושך (ערות ביום‪ ,‬שינה‬
‫בלילה)‪.20‬‬
‫עומקי שינה – עד כמה השינה שלנו עמוקה‪ .‬עומק השינה נבדק במעבדות ע"י בדיקת גלי המוח ברישום‬ ‫‪‬‬
‫גראפי חשמלי הנקרא ‪.EEG‬‬

‫שלבי השינה‬
‫קיימים חמשה שלבי שינה המחולקים לשתי קטגוריות (‪:)REM, No REM‬‬
‫[שלב מקדים לשינה‪ :‬בעת עצימת העיניים האדם נרגע‪ ,‬ב – ‪ EEG‬מופיעים גלי אלפא המגיעים בתדירות נמוכה]‬
‫)‪NREM (No REM - Non Rapid Eye Movement sleep‬‬
‫שלב ראשון – גלי אלפא מתעצמים ונעשים פחות סדירים לאורך השלב עד השלב השני עוצמתם הולכת ויורדת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 19‬מושג שהומצא ע"י חוקר (פייר ג'אנט ‪.)1889‬‬
‫‪ 20‬בטיסה – אין לנו רמזים ולכן אח"כ אנו סובלים מג'ט לג‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 22‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫שלב השני – גלי האלפה נרגעים (פחות תנודות)‪ ,‬מדי פעם יהיו תנודות חדות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שלב שלישי – הופעת גלי דלתא גלים איטיים מאוד‪ ,‬במצב זה האדם ישן שינה מאוד עמוקה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שלב רביעי – הופעת גלי דלתא גלים איטיים מאוד‪ ,‬במצב זה האדם ישן שינה מאוד עמוקה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫)‪REM (REM - Rapid Eye Movement sleep‬‬
‫שלב חמישי – שנת ה – ‪ – REM‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬בשלב הזה ה – ‪ EEG‬פעיל יותר מאשר בשלב של עירות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ניתן לראות את העין זזה במהירות מתחת לעפעף‪.‬‬
‫מחזור שינה אורך שעה‪ ,‬לאחר מכן מתבצע ה‪ REM -‬שנמשך ‪ 25‬דק'‪ ,‬ולאחר מכן מתחיל מחזור חדש‬

‫סיכום שלבי השינה‬

‫(‪REM )5‬‬ ‫(‪NREM )4 -1‬‬ ‫נושא‬
‫תנועות עיניים מהירות‪ ,‬קצב לב עולה‪ ,‬מוח פעיל‬ ‫בארבעת השלבים הראשוניים אין תנועות עיניים‪,‬‬ ‫מצב הגוף (פיזיולוגי)‬
‫מאוד ובאופן פרדוקסאלי הגוף משותק ואינו זז‪.‬‬ ‫קצב הלב נמוך‪ ,‬קצב הנשימה נמוך‪ ,‬השרירים‬
‫נשימה מהירה‪.‬‬ ‫רפויים‪ ,‬פעילות המוח מועטה‪.‬‬
‫במהלך שלב זה‪ ,‬אם נעיר מישהו תמיד ידווח כי‬ ‫רק ‪ 50%‬מהמקרים ידווחו על חלום‪.‬‬ ‫חלומות‬
‫היה בשעת חלום‪ .‬בחלומות אלו נמצא חלומות‬ ‫החלום הגיוני‪ ,‬רציונאלי‪ ,‬קשור לחיינו‪ ,‬לא טעונים‬ ‫תוכן החלום שונה בין‬
‫סוערים‪ ,‬פנטזיות וכדומה‪ .‬חלומות ארוכים ורגשיים‪.‬‬ ‫רגשית ‪.‬פחות מוחשי מבחינה חזותית‪/‬פחות‬ ‫השלבים‪.‬‬
‫עשירים בפרטים‪.‬‬
‫מתקיים השיקום הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫מתקיים השיקום הפיזיולוגי‪.‬‬ ‫שיקום‬
‫אצל חולה נפש עיקר השינה היא ‪ .REM‬אצל נשים‬ ‫פעילות פיזית מאומצת משפיעה על משך ה –‬ ‫תהליך הריפוי‪/‬שיקום של‬
‫לפני מחזור יש עליה בשנת ‪.REM‬‬ ‫‪ – NREM‬יש יותר זמן‪ .‬שינה זו נותנת יותר כוח‬ ‫הגוף במהלך השינה‬
‫לגוף‪.‬‬

‫הפרעות בשינה‬
‫רוב בני האדם צריכים לישון בין ‪ 9 – 8‬שעות בלילה ע"מ שבמהלך היום לא יהיו עייפים‪ .‬הפרעות השינה קיימות‬
‫חוסר בשינה או חוסר יכולת לישון טוב מבחינת איכות השינה‪ .‬הפרעה שבגינה עלול להיגרם לתפקוד‬ ‫כאשר יש‬
‫ההבדל הוא בכמות‬
‫לקוי‪.‬‬
‫גלי הדלתא‬
‫קיימות ארבע סוגי הפרעות בשינה‬
‫מחסור בשינה – אנו לא מודעים לכך שאנו מונעים מעצמנו שינה מספקת ולעתים אנו מנקרים כדי להשלים שעות‬ ‫‪.1‬‬
‫שינה)‪ .‬במהלך השבוע מצטבר "חוב" של חוסר שינה הבא לידי ביטוי בעייפות גבוהה‪ .‬חוב זה מורגש בעיקר בשעות‬
‫אחה"צ (לעתים מייחסים עייפות זו לשעמום בהרצאה‪ ,‬ארוחה כבדה‪.)..‬‬
‫נדודי שינה – תלונות אודות סימפטומים של חוסר סיפוק מכמויות השינה או מאיכותה‪ .‬התפיסה סובייקטיבית לכל‬ ‫‪.2‬‬
‫אדם‪.‬‬
‫נרקולפסיה – אנשים הסובלים מהתקפות נמנום חוזרות‪ ,‬נשנות וללא שליטה‪ .‬אנשים הסובלים מתופעה זו יכלים‬ ‫‪.3‬‬
‫להירדם ללא קשר לרמת העייפות שלהם (בנהיגה)‪ .‬התקפות אלו נחשבות קשות מאוד‪ ,‬מתרחשות לעתים מספר‬
‫פעמים ביום ולעתים למשך זמן ארוך של חצי שעה ויותר‪.‬‬
‫הפרעת חנק – אדם מפסיק לנשום (בתדירות רבה) בזמן שהוא יושב‪ .‬בשלב זה רמת החמצן יורדת באופן משמעותי‬ ‫‪.4‬‬
‫ומופרשים הורמוני חירום המיועדים להעיר את האדם אם הוא מפסיק לנשום‪ .‬במקרים קשים זה קורה מספר פעמים‬
‫בלילה (הסובלים מתופעה זו אינה מודעים לה כלל‪ ,‬אדם הסובל מתופעה זו וישן ‪ 12‬שעות בלילה יקום בבוקר ויחוש‬
‫עייפות רבה) נטילת כדור שינה עלולה לגרום למותו של אדם‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 23‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫חלומות‬
‫כל אדם חולם חלומות אולם לא את כולם זוכרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלום‪/‬חלימה – מצב מודעות שונה אשר יש בו סיפורי תמונות המבוססים על זיכרונות ודאגות מההווה או על‬ ‫‪‬‬
‫פנטזיות ודמיונות‪.‬‬
‫אנשים המתעוררים בקלות באמצע שנת ‪ REM‬יזכרו את החלומות שלהם (במידה ואין גירוי חיצוני שישפיע‬ ‫‪‬‬
‫על תשומת הלב)‪.‬‬
‫אדם המעוניין לזכור את חלומו יוכל להשפיע על הנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא ידוע מהו משך החלום בפועל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרבה אנשים מודעים בתוך החלום שהם חולמים‪ .‬גם אם אנו מודעים לחלום זה אינו מפריע לזרימה של‬ ‫‪‬‬
‫החלום‪ ,‬לשטף החלום‪.‬‬
‫התיאוריה המוכרת ביותר בנושא החלומות של פרויד – "פשר החלומות" ‪.1900‬‬ ‫‪‬‬
‫החלומות מספקים את דרך המלך אל פעילויות לא מודעות של התודעה (בתוך הלא מודע שלנו מדחיקים‬
‫טראומת ילדות‪ ,‬בעיות‪ ,‬פנטזיות‪ .)..‬לפי פרויד החלום נותן ללא מודע לצאת החוצה אך הוא מקודד בצורה‬
‫של סימנים ואת הסימנים צריך לפרש‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חלום על נחש ארוך – איבר מין זכרי‪.‬‬
‫רוב החוקרים מסכימים עם פרויד על כך שהחלום מתאר פנטזיות או מתאר דאגות מחיי היום יום‪ .‬יחד עם‬
‫זאת מטילים ספק בנושא הקידוד (הסימבוליות)‪ .‬הם טוענים כי מה שהאדם חולם אלו המשאלות והדאגות‪.‬‬
‫אחת משיטות הטיפול של פרויד הייתה לדרוש מהמטופלים לתעד את החלומות שלהם מיד עם קומם‪.‬‬

‫מצב התודעה בעת היפנוזה‬ ‫‪.2‬‬

‫מצב בו האדם מוכן ומשתף פעולה ומוותר על חלק משליטתו על התנהגותו לטובת מהפנט אשר משתמש במגוון‬ ‫‪‬‬
‫שיטות כדי שהמטופל יקבל מספר עיוותים של המציאות‪ .‬ההיפנוזה משמשת כיום לטיפול במספר הפרעות‬
‫פסיכולוגיות ופיזיולוגיות‪.‬‬
‫טיפולים רפואיים למשל רפואת שיניים – הורדת החרדה מפני טיפול רפואי‪ ,‬הפחתת כאבים ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפולים פסיכולוגיים – טיפול בהתמכרויות לטיפול בהפרעות אישיות‪ .‬בנושא של הפרעות אישיות יש חילוקי דעות‬ ‫‪‬‬
‫בין פסיכולוגים (פסיכואנליטיים) אשר מצדדים בהיפנוזה‪ .‬הם אוספים מידע מהמטופל‪ .‬המידע המועבר אליהם יצא‬
‫למעשה מתוך הלא מודע לאחר שעבר אל המודע‪ .‬בשלב זה לאדם אין מחסומים‪ .‬המתנגדים לשיטת טיפול זו טוענים‬
‫שלמטפל יש כוח מאוד חזק על המטופל עד שהוא יכול להגיע למצב בו הוא "שותל" למטופל זיכרונות‪.‬‬

‫מצב התודעה בעת ביצוע מדיטציה‬ ‫‪.3‬‬

‫‪21‬‬
‫המדיטציה היא השגת מצב חלופי של הכרה ע"י ביצוע של טקסים ותרגילים מסוימים ‪ .‬בעת המדיטציה האדם חש‬ ‫‪‬‬
‫רגיעה פיסית ומנטאלית‪ .‬במקרים מסוימים יכול לאבד את המודעות העצמית – מעין סוג של התבוננות פנימית‪ ,‬רוגע‪,‬‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫רוב האנשים עושים מדיטציה שמקורה בהינדואיזם (מתוך הבודהיזם)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש במדיטציה – להורדת לחץ והפחתת חרדה‪ ,‬סיוע בהתעלמות ממחשבות מפחידות ומציקות‪ .‬לעתים (ע"פ‬ ‫‪‬‬
‫מחקר ובדיקות ‪ )EEG‬העושים מדיטציה ישנים בפועל‪.‬‬
‫‪ 21‬יוגה‪ ,‬חזרה על מנטרה מסוימת‪ ,‬תרגול נשימה‪ ,‬צמצום תשומת הלב לנקודה מסוימת לאורך זמן‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 24‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מצב התודעה ע"פ תופעת ‪ - PSI‬פסי‬ ‫‪.4‬‬

‫תהליכים חריגים של חילופי מידע ו‪/‬או אנרגיה אשר אינם ניתנים להסבר במונחים של תהליכים ביולוגיים או‬ ‫‪‬‬
‫פיזיולוגיים ידועים‪ .‬תחום ששייך לפארפסיכולגיה (הפסיכולוגיה שמעבר)‪.‬‬
‫קיימות מספר תופעות בתחום ה – ‪:PSI‬‬ ‫‪‬‬
‫בתפיסה שמעבר לחושים – ‪ – ESP‬תגובה לגירויים חיצוניים בלי קשר חושי ידוע‪ .‬הכוונה היא שיש תגובה‬ ‫‪‬‬
‫לגירוי חיצוני מבלי שהאדם שם לב‪ .‬למשל‪ ,‬אתה יושב בחדר ומשהו בחדר מעביר לך מידע‪ .‬ה‪ ESP -‬מתחלק‬
‫לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫טלפתיה – העברת מחשבות מאדם לאחר ללא תיווך של אף ערוץ תקשורת חושי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫נבואה – תפיסה של אירועים עתידיים אשר לא יכלו להיות נצפים דרך שום הליך ידוע של הסקת מסקנות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫החוש השישי – תפיסת אובייקטים או אירועים אשר אינם מספקים גירוי חושי לחושים הידועים‪ .‬בחוש‬ ‫‪o‬‬
‫השישי אין מתווך‪ .‬בזה זה שונה מטלפתיה בה יש משהו שמעביר את המידע‪ .‬בחוש השישי האדם יודע לבד‬
‫מה קורה‪.‬‬
‫פסיכוקינזיס – השפעה מנטאלית על אירועים פיזיקאליים ללא תיווכו של שום כוח פיזיקאלי ידוע (אורי גלר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אורן זריף)‪ .‬קיים בנושא זה ויכוח בין חוקרים שונים הטוענים כי הנושא אינו אפשרי ואף דוחים את הצורך בביצוע‬
‫מחקר (אין צורך לחקור אחיזת עיניים)‪.‬‬
‫בעיית ה – ‪" – File Drawer‬ארון התיוק"‪ .‬טוענים שהקהילה המדעית מכירה לרוב רק מחקרים שמצליחים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫את שאר המחקרים שאינם מספקים תוצאות מובהקות או נכשלו בהוכחת תיאוריה לא מפרסמים‪.‬‬

‫מצב תודעה ‪ -‬המושפע משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים)‬ ‫‪.5‬‬

‫השימוש בסמים קיים תמיד‪ ,‬לצורכי רפואה‪ ,‬כדי להירגע‪ ,‬שינה וכדומה‪ .‬הסמים משפיעים על ההתנהגות‪ ,‬ההכרה ומצב‬
‫הרוח של האדם‪.‬‬
‫שכיחות השימוש בסמים לעומת העבר עלתה באופן משמעותי‪ .‬ניתן לראות כיום כי מרבית האנשים המשתמשים בסמים‬
‫הם מתחת לגיל ‪( 20‬לחץ חברתי‪/‬התנסות וסקרנות)‪ .‬חלק ניכר אינו ממשיך לעשן‪/‬להשתמש‪ .‬לרוב מנסים אלכוהול‬
‫ומריחואנה‪ .‬מעטים מתנסים בסמים יותר קשים‪.‬‬

‫מידע כללי ‪ -‬היבטים מרכזיים בשימוש בסם‬

‫היבט חוקי – החוק קובע מה נחשב לסם ומה לא‪ .‬בפקודת הסמים המסוכנים משנת ‪ ,1973‬נקבע עונשו של אדם‬ ‫‪‬‬
‫העושה שימוש בסם (‪ 3‬שנים בכלא) בסוף החוק יש ציון של חומרים רלוונטיים‪ .‬חשוב לציין כי הגדרה של סם כלא‬
‫‪22‬‬
‫חוקי אינה משקפת את רמת הסכנה הגלומה בו‬
‫היבט חברתי – מה נחשב לנורמטיבי בחברה‪ .‬דבר זה מושפע ותלוי באיזו חברה חי האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היבט פרמקולוגי – רוקחות‪ ,‬השפעה כימית של החומרים עצמם‪ .‬מבחינה פרמקולוגית נחשב לסם כל חומר‬ ‫‪‬‬
‫המשפיע על החשיבה‪ ,‬מצב הרוח ועל ההכרה‪.‬‬
‫משתנים שיש להכיר בהקשר של נטילת סם – אדם‪ ,‬סביבה ובסם‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 22‬למשל ‪ :‬מריחואנה מול עישון סיגריות – ניקוטין‪ .‬הרבה אנשים מתים מניקוטין בעוד שהשימוש בחומר מותר ע"פ החוק‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 25‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫יש כאלה שהרבה פעמים יתמכרו לסם כבר מהפעמים הראשונות שהם ינסו אותו‪ ,‬לעתים ייתכן מצב שהגוף קל‬
‫להתמכר‪.‬‬
‫משתנים הקשורים באדם – יש לדעת מי האדם הלוקח את הסם תוך בחינת משקלו‪ ,‬מגדרו (גבר‪/‬אישה)‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעת השימוש בסם בהיבט רפואי העלול ל"עורר" מחלות רדומות וכדומה‪.‬‬
‫משתנים הקשורים לסביבה – השפעת הסביבה בה לוקחים את הסם‪ .‬לעתים יש הבדל בסביבה‪ ,‬בגירויים‬ ‫‪‬‬
‫ובתגובות כאשר נוטלים סם בסביבות שונות‪.‬‬
‫משתנים הקשורים לסם עצמו – כל חומר גורם לתגובות ותופעות שונות – ‪ UP‬גבוה או ‪ Down‬וכדומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיטות צריכה ‪ -‬קיימות שיטות צריכה שונות של הסם – בסוף החומר מגיע למוח‬ ‫‪‬‬
‫עישון והסנפה – בעישון והסנפה לוקח לסם יותר זמן להגיע למוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הזרקה – ההשפעה מהירה ביותר ‪ -‬מיידית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השפעה על תאי המוח (קישור למבנה הנוירון)‬

‫תא ‪ - 1‬גוף התא > אקסון > כפתורים טרמינליים (בהגעת פולס יש הפרשה של ניורו טרנסמיטור)‪.‬‬
‫מרווח סינפטי‪ :‬הסם פועל במרווח הסינפטי ולכן ההשפעה באזור זה‪ .‬מכיוון שאין מגע בין הדנדריטים לניורו טרנסמיטור‬
‫הסם משפיע על האופן בו הדנדריטים סופגים את החומר אליהם או באופן אותו משגרים הניורו טרנסמיטורים דבר הגורם‬
‫להצפה של הניורו טרנסמיטור‪.‬‬
‫תא ‪ - 2‬גוף התא > דנדריטים (המקבלים את הניורו טרנסמיטור)‪.‬‬

‫רוב הסמים משפיעים על שני ניורו ‪ -‬טרנסמיטורים‪:‬‬

‫דופמין – אחראי על תחושת העונג שלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קוקאין ‪ -‬משך הזמן בו החומר נמצא במרווח הסינופטי‪ .‬תחושת העונג מביאה בסופו של דבר להתמכרות‪ .‬אם‬ ‫‪‬‬
‫יש חוסר בחומר זה גורם לדיכאון‪.‬‬
‫סרוטונין – אחראי על מצבי הרוח ועל הוויסות (כולל ויסות שינה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אקסטזי ‪ -‬גורם להצפה של סרוטונין‪ .‬בלקיחת אקסטזי אין צורך בשינה – גורם לעירות יתר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השפעה על צורך הסם‬

‫תחושה ותפיסה (פרשנות של מה שהחושים תופסים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצבי רוח וחשיבה – עליזות רבה או לחילופין דיכאון מאוד קיצוני‪ .‬החשיבה מאוד מתעוותת ומשתנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות – אובדן שליטה או עכבות (עצב‪/‬שמחה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני ההתמכרות (להתמכרות בסמים יש ‪ 3‬מאפיינים עיקריים)‪:‬‬

‫השימוש הכפייתי – השימוש החוזר שלא ניתן בלעדיו‪ .‬בא לידי ביטוי בחיים סביב השגת הסם‪ ,‬חוסר תפקוד בהעדר‬ ‫‪‬‬
‫הסם‪ ,‬לא ניתן לשלוט בשימוש בסם‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 26‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫סבילות – הסתגלות – ‪ – Tolerance‬ככל שהאדם משתמש יותר הוא זקוק לכמות גדולה יותר של חומר ע"מ‬ ‫‪‬‬
‫שהחומר ישפיע‪ .‬בשלב מסוים הגוף מתרגל לחומר ולכן כדי לקבל השפעה יש לקחת יותר‪.‬‬
‫הרואין – סבילות מתפתחת מהר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫גראס – אין סבילות כלל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תסמיני גמילה – תגובות פיסיות ופסיכולוגיות שנובעות מהפסקה בשימוש בסם ("קריז")‪ .‬ניתן לראות תסמיני גמילה‬ ‫‪‬‬
‫באלכוהול‪ .‬לא לכל סם יש תסמיני גמילה היבט זה משתנה מסם לסם‪.‬‬

‫קשר בין התמכרות לסם לבין שימוש לרעה בסם‬

‫יש אנשים העושים שימוש בסם אולם הם אינם מכורים להם (למשל גראס אחת לתקופה)‪ .‬השימוש בסם יכול להביא‬
‫לתוצאות שליליות‪ .‬למשל אלכוהול – שתייה מרובה עלולה להפריע בעבודה‪ ,‬נהיגה‪ ,‬בבית וכדומה‪.‬‬

‫משפחות הסמים‬
‫הסמים מתחלקים לארבע משפחות עיקריות – לפי סוגם ובעקר לפי השפעתם‬
‫סמים מדכאים‪/‬מרגיעים – אלכוהול‪ ,‬מורפיום‪ ,‬אופיום‪ ,‬גלולות שינה‪ ,‬וואליום‪ ,‬חומרים אינהלטים (נדיפים‪ ,‬דבק‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומרים בעלי ריח חזק)‪ .‬הסמים המקובלים על בני הנוער – אלכוהול או חומרים אינהלטים‪ .‬למשל סם האונס ‪ -‬הסם‬
‫נדיף ואינו משאיר עקבות‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת על בני נוער‪:‬‬
‫סימנים פיסיים – כתמי צבע על הפנים (נוצרת פיגמנטציה)‪ ,‬ריח הגוף משתנה‪ ,‬פצעים סביב הפה‪ ,‬תופעות של‬ ‫‪‬‬
‫חולשה‪ ,‬בחילות ואפילו מוות‪.‬‬
‫שינויים בהתנהגות – התנהגות קיצונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אלכוהול – המדכא הנפוץ ביותר‪ .‬מורכב ממולקולות קטנות הנספגות במהירות לגוף‪ .‬בהיכנסן לזרם הדם הן מגיעות‬
‫לכל איברי הגוף (לא רק למוח)‪ .‬ההשפעה העיקרית היא על המוח‪ .‬כאשר מודדים אלכוהול בודקים את ריכוז‬
‫האלכוהול בדם – נמדד לפי ‪ BAC‬ע"פ הטבלה הבאה‪:‬‬
‫תגובות‬ ‫‪BAC‬‬
‫קלות ראש‪ ,‬תחושה של שחרור‪ ,‬שחרור עכבות‪ ,‬יתר חברותיות‪ ,‬בטחון עצמי מאוד גבוה‪.‬‬ ‫‪ – 0.05‬חמישית אחוז‬
‫תגובות מוטוריות מאטות – גם אחרי כוסית אחת‪.‬‬
‫תפקודים סנסורים – החושים‪ ,‬ותפקודים מוטורים נעשים לקויים מאוד‪ .‬הדיבור אינו ברור‪ ,‬יש‬ ‫‪ – 0.1‬עשירית אחוז‬
‫חוסר תיאום בתנועה‪.‬‬
‫שינויי התנהגות – כעס ואגרסיה או שקט ומופנמים – הסתגרות‪.‬‬
‫אין יכולת לתפקד מבחינה מוטורית‪.‬‬ ‫‪ – 0.2‬שתי עשיריות אחוז‬
‫סכנה גדולה העלולה לגרום למוות‪.‬‬ ‫‪ – 0.4‬ארבעים עשיריות אחוז‬

‫גורמים משפיעים – החומר‪ ,‬משקל האדם‪ ,‬מהירות הצריכה‪ ,‬הקיבולת‪.‬‬

‫תופעות נלוות‬
‫שתייה כבדה‪/‬ממושכת יכולה לגרור בעיות רפואיות – לחץ דם‪ ,‬סרטן פה וגרון‪ ,‬דיכאון‪ ,‬שחמת כבד‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫אצל נשים בהריון – פגיעה בעובר‪ ,‬רמת סיכון כפולה להפלה‪ .‬אישה הרה השותה הרבה עלולה לגרום לכך‬ ‫‪‬‬
‫שהתינוק ייוולד עם פיגור שכלי‪ ,‬פנים מעוותים ואף תינוק מכור‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 27‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫סמים אופיאטים – נרקוטיים ‪ -‬מפחיתים תחושות פיסיות ואת היכולת להגיב לגירויים ע"י דיכוי מערכת העצבים‬ ‫‪.2‬‬
‫המרכזית‪ .‬למשל את הנשימה‪ .‬אנו משתמשים במסגרת רפואית במורפיום‪ ,‬קודאין‪ ,‬ניתן לכלול הרואין‪ ,‬מתדון‪/‬אדולן‪.‬‬
‫הסם העיקרי במשפחה זו הוא ההרואין ‪ .‬ההרואין הומצא (כחומר כימי) במטרה להתגבר על "מחלת החייל" –‬
‫חיילים במלחמה התמכרו למורפיום‪ ,‬יצרו חומר להפחתת כאבים ללא התמכרות‪ .‬בפועל זה יצר התמכרות קשה‪ .‬יש‬
‫צורך במחצית מהזמן להתמכרות בהרואין לעומת מורפיום‪.‬‬

‫רצפטורים‬
‫ההרואין נקשר בגוף לרצפטורים אופיאטים הנקראים אנדורפינים הנמצאים בגוף ומטרתם לשכך כאבים‪ .‬בעת‬ ‫‪‬‬
‫לקיחת הרואין לתקופה ארוכה הגוף מתמכר להרואין ומפסיק לייצר את האנדורפינים‪ .‬כאשר אין סם – יש קריז‪,‬‬
‫התחושות הקשות נובעות מהעדר חומר שיכוך כאבים – אנדורפין‪ .‬ללא הרואין לוקח לגוף ‪ 10‬ימים לייצר‬
‫אנדורפין‪.‬‬
‫כל הסמים האופיאטים מתחברים במוח לרצפטורים האופיאטים‪ .‬ההבדל בין הסמים השונים תלוי במהירות בו‬ ‫‪‬‬
‫הם מגיעים למוח ובכמות הנדרשת להפעיל אותם – הסנפה ועישון – יותר זמן‪ ,‬הזרקה – הכי מהר‪.‬‬
‫הרואין – ניתן לעישון‪ ,‬הסנפה והזרקה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השפעה על המשתמש‬
‫המשתמש אינו רעב‪ ,‬כלום לא כואב לו‪ ,‬אין לו דחפים מיניים‪ ,‬תחושת אופוריה‪ .‬אין הזיות‪ ,‬מפחית חרדה –‬ ‫‪‬‬
‫דברים המביאים את האדם לשימוש חוזר‪.‬‬
‫השלב הבא זו הסבילות – מעישון והסנפה עוברים להזרקה – השפעה חזקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהעדר הסם – חוסר הנוחות הולכת וגוברת – הזעה‪ ,‬חוסר נוחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בסם גורם לעלייה בעבריינות – הצורך לרכוש את הסם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משך חיים קצר – בסביבות גיל ‪ ,40‬המוות נגרם מחנק מכיוון שההרואין מדכא את מרכז הנשימה במוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גמילה‬
‫מתדון‪/‬אדולן – תחליף לסם המיועד לסייע לתהליך הגמילה‪ .‬המתדון הוא סם לכל דבר‪ .‬מתמכרים אליו אולם‬
‫ההשפעות הפיסיולוגיות שלו קלות יותר לעומת הרואין‪ .‬נלקח דרך הפה ומונע את הצורך לחפש הרואין‪ .‬מונע‬
‫סימפטומים של גמילה ולכן נמנעים מעבריינות‪.‬‬

‫סמים מעוררים‪/‬ממריצים – מגבירים ערנות ומביאים לתחושה של התעוררות כללית (קוקאין‪ ,‬ניקוטין‪ ,‬קופאין‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪23‬‬
‫ע"י שחרור של נוירו טרנסמיטורים‬ ‫אקסטזי‪ ,‬ספידים‪ ,‬קוק‪ ,‬קראק)‪ .‬הסמים המעוררים מביאים להתעוררות הגוף‬
‫(מונואימנים)‪.‬‬
‫ההשפעות על המשתמש‪:‬‬
‫השפעה פיזית – הגוף מתעורר מבחינה פיזית הן ע"י הגברת קצב פעימות הלב והעלאה של לחץ הדם ולכן יש‬ ‫‪‬‬
‫לנו תחושה מוגברת של עוררות‪.‬‬
‫השפעה מנטאלית – האדם דרוך‪ ,‬מפוקס‪ ,‬ירידה בתחושת שעמום‪ ,‬העלאת תחושת הביטחון העצמי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש – ספורטאים ליצירת סביבת אימון מתאימה‪ ,‬ליצירת תחושת שובע‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ 23‬מאפשרים ערות למשך זמן ארוך‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 28‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הסכנה – הכי גדולה היא סכנת דום לב (דופק חזק עד עצירה)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫תופעות לוואי – המשתמש חש בדיכאון חזק (הפוך לחלוטין מתחושת העילוי שהייתה לו קודם)‪ ,‬עייפות‪ ,‬עצבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושות אלו יוצרות פיתוי לקחת עוד כדי להיפטר מתחושת הדיכאון‪.‬‬
‫התמודדות‪/‬תוצאות – בלקיחת כמויות גדולות (והתמכרות) יש תופעות לוואי כגון בלבול וחרדה‪ ,‬עליה של‬ ‫‪‬‬
‫דפיקות הלב‪ .‬מכור קשה לקוקאין – כל שלוש שעות מזריק את הסם‪ .‬התוצאה היא עירות מתמשכת (ימים) עד‬
‫התמוטטות קשה (שינה של שעות רבות‪ 12 -‬ויותר)‪ .‬בהתעוררות יש תחושת דיכאון קשה מאוד‪ .‬במקרים‬
‫קיצוניים של שימוש קבוע החולים מפתחים תופעות סכיזופרניה עד כדי התקפים פסיכוטיים (התחושה שהאדם‬
‫נרדף‪.)..‬‬
‫תסמיני גמילה – אין תסמינים פיזיים קשים כמו באופיאטים אלא דיכאון קשה מאוד‪ .‬ככל שהעלייה גדולה כך‬ ‫‪‬‬
‫תהיה הירידה‪ ,‬תחושת ייסורים‪ ,‬הזיות‪ ,‬הבזקי אור‪ ,‬תחושת נמלים מתחת לעור (לעתים מכורים קשים מנסים‬
‫להוציא את ה"נמלים" עם סכין מהיד‪).‬‬
‫תופעות נוספות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הקוקאין מגרה את החושים באופן קיצוני ולמכור יש תחושה מוגברת של כל תחושה‪ .‬במסגרת הגמילה‬ ‫‪o‬‬
‫עולה התיאבון באופן קיצוני‪.‬‬
‫אקסטזי – בעבר היה מורכב מ‪ -‬מ‪.‬ד‪.‬מ‪.‬ה – ‪ – MDMA‬כיום יש מגוון סוגים של אקסטזי המורכבים‬ ‫‪o‬‬
‫מחומרים אחרים‪ .‬מופיע בכדורים עם הטבעות (מסמל את היצרן)‪ .‬אחת התופעות המתרחשות היא‬
‫היפרטרמיה – חום הגוף עולה‪ ,‬התחושה של צמא מאוד קשה‪ .‬האדם רוצה לשתות כל הזמן‪ .‬האקסטזי‬
‫משפיע על ההיפותלמוס (האחראי על האיזון בגוף)‪ .‬בשתייה מרובה של מים ההיפותלמוס מתריע אולם‬
‫האדם המושפע מהסם ממשיך לשתות עד הרעלת מים‪ .‬לעתים במקרים קיצוניים הלסתות ננעלות‪.‬‬
‫סמים הזיוניים‪/‬פסיכודליים‬ ‫‪.4‬‬
‫השפעה עיקרית – שינוי של חוויות תפיסתיות – תפיסת העולם הפנימי של המשתמש ושל העולם החיצוני‪ .‬כל דבר‬
‫נתפס באופן שונה וקיצוני ‪ :‬דמויות ושמיעה‪ ,‬חוש המישוש – יחושו שנוגעים בהם כאשר לא נוגעים בהם ועוד‪ ,‬אובדן‬
‫תחושת הזמן‪ ,‬יכולת מופחתת להבחין בין העצמי ובין הסביבה‪.‬‬
‫דרכי הפקה‬
‫מצמחים (אורגני) ‪ -‬קנאביס (מריחואנה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במעבדה (תרכובות כימיות)‪ ,‬המוכרים הם ‪.LSD‬‬ ‫‪‬‬
‫‪LSD‬‬
‫יצרן ‪ -‬נוצר ע"י ד"ר הופמן‪ ,1943 ,‬במסגרת חומרי מעבדה (חומרים של קקטוסים ופטריות)‪ .‬שילוב החומר הביא‬ ‫‪‬‬
‫אותו "לחוויה" מסוג אחר‪.‬‬
‫מאפיינים – חסר צבע‪ ,‬טעם וריח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכירה – נמכר לרוב מומס בתוך קוביית סוכר או על בולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוצמה – סם חזק‪ ,‬מנות קטנות משפיעות באופן חזק ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תופעות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הזיות – צבעים‪ ,‬קולות ורוחניות (מיסטיות)‪ .‬בשינוי המודעות האדם אינו יודע מה קורה איתו‪ .‬מצב זה מסוכן‬ ‫‪o‬‬
‫מאוד‪ ,‬האדם אינו שולט בעצמו‪ ,‬ובמעשיו‪.‬‬
‫טריפ רע – האדם רואה דברים "רעים" בניגוד לנושאים מהם הוא נהנה‪ .‬תחושה קשה שלעתים מביאה‬ ‫‪o‬‬
‫להתאבדות‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 29‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫פלאשבק – חוויה של הזיות ואשליות המתרחשת זמן רב אחרי לקיחת הסם‪ .‬עלול להשפיע שנים אחרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫האדם חווה בדיוק את מה שהוא חווה בעת לקיחת הסם‪.‬‬

‫קנאביס – פסיכו אקטיבי‬

‫תופעות – יוצר הרגשה של התעוררות‪ ,‬ליקויים קוגניטיביים ומוטוריים ולעתים הזיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיוצר – מחלקים שונים של הצמח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אופן לקיחה – הבדלים בריכוז‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עישון – בעישון – חומר פעיל ‪ 10-20%‬מהחומר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בנג – ‪ 40-50%‬מהחומר הפעיל מכיוון שהמקטרת לוכדת את העשן עם החומר הפעיל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫החומר הפעיל ‪ ,1964 -‬רפאל משולם‪ ,‬מכון ויצמן – ‪ ,THC‬מסיס בשמן‪ .‬מצא כי במוח החומר נפגש עם‬ ‫‪‬‬
‫רצפטורים קאנאבואידים הנמצאים בהיפוקמפוס האחראי על הזיכרון‪ .‬אחת הפגיות זה פגיעה בזיכרון‪.‬‬
‫נידוף – הסם מתנדף מהגוף שעתיים אחרי שימוש‪ .‬ההשפעה המנטאלית ממשיכה אולם פיזית האדם נקי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בבדיקה זה לא יימצא‪.‬‬
‫השפעת השימוש ‪ -‬שינויים חושיים ותפיסתיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושות‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫תחושת אופוריה כללית‪ ,‬נעימות גדולה מאוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיוות בתחושת המרחב (תפיסה מרחבית משתנה קרוב‪/‬רחוק) ועיוות בתחושת הזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 16%‬מהמשתמשים בחומר מדווחים על תחושות שליליות בעקבות השימוש (פחד‪ ,‬חרדה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בלבול גדול אחרי שימוש‪ ,‬תדמית גוף נמוכה ודיכאון הקשור לנושא‪ .‬מבחינה מוטורית – הגוף כבד‬
‫וקשה לו לבצע פעילויות מוטוריות‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬זמן תגובה והיכולת לתמרן נפגעת)‪ .‬קיים סיכון בעת‬
‫נהיגה – הכל הרבה יותר איטי – מהירות תגובה איטית‪.‬‬
‫על הזיכרון‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעיות זיכרון לטווח הקצר‪ ,‬הדעת מוסחת במהרה ואז חוט המחשבה ניתק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מריחואנה מפריעה ללמידה‪ .‬מתערבת בהעברת מידע מהטווח הקצר לטווח הארוך‪ .‬לימוד‬ ‫‪‬‬
‫תחת השפעת מריחואנה גורם לכך שלא נזכור מה למדנו‪.‬‬
‫השפעה נלמדת – שימוש בסם תוך כדי לימוד – יש להשתמש לאורך זמן עד הגעה לתחושת האופוריה והעונג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיום שלב הלימוד בסם הוא מרמז כל כך שההשפעות של האופוריה אינן רק פרמקולוגיות (רוקחות) אלא גם‬
‫פיסיות‪ .‬לא תמיד הסם לבדו מביא את התחושה אלא יש מעורבות של תהליכים פסיכולוגיים של התניה‪.‬‬
‫‪ o‬שימוש ממושך‪.‬‬
‫‪ o‬אין סבילות והתמכרות פיסית לחומר (כמו בסמים אחרים)‪.‬‬
‫‪ o‬לאורך זמן – דיכאון ואדישות פיסית ומנטאלית‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 30‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הלמידה‬ ‫‪.6‬‬

‫כללי‬
‫למידה – כל ידע שאנו רוכשים במהלך החיים שלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגדרה ‪ :‬שינוי קבוע יחסית (ניתן להכחיד את שלמדנו) בהתנהגות כתוצאה מאימון והתנסות (שינוי בהתנהגות שנובע‬ ‫‪‬‬
‫מסיבות החיים זו למידה‪ ,‬אם לקחתי סם והתנהגותי השתנתה זו לא למידה) של הלומד‪.‬‬
‫הלמידה נחקרה במספר היבטים כאשר האסכולה שהתעמקה היא האסכולה הביהביוריסטית – התנהגותית‪ .‬יחד‬ ‫‪‬‬
‫עם זאת ללמידה יש השפעות על התודעה שלנו והתובנה ולכן יש לה גם אספקטים קוגניטיביים וביולוגיים (השפעה‬
‫על מערכת העצבים)‪.‬‬
‫בביצוע מחקר ‪ :‬יש חובה לבצע שילוב של מכלול האספקטים – ביולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים והתנהגותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הלמידה מתחלקת לשני חלקים‬ ‫‪6.1‬‬

‫למידה לא אסוציאטיבית‪ :‬למידה פשוטה‪ ,‬כרוכה בלמידה של גירוי אחד בודד ‪ .‬ונמשכת לזמן קצר מאוד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הביטואציה – למידה המאופיינת בהפחתת תגובה התנהגותית לגירוי תמים (למשל‪ ,‬בשמיעה של רעש‬ ‫‪‬‬
‫פתאומי אנו ניבהל‪ ,‬אולם אם הרעש יחזור מדי פעם אנו נתרגל לרעש ולא ניבהל)‪ .‬לכן עם הזמן אנו מסתגלים‬
‫לרעש מחזורי‪ .‬הביטואציה עוזרת לנו להתייחס לגירויים החשובים ביותר ולהתעלם מגירויים אחרים‪.‬‬
‫סנסיטיזציה – למידה לא אסוציאטיבית שיש בה הגברה של תגובה התנהגותית לגירוי (למשל‪ ,‬רעש חזק‬ ‫‪‬‬
‫שהפחיד אותנו‪ ,‬כאשר אנו נמצאים בסמטה אפלה ההשפעה תהיה הרבה יותר חזקה – יצירת חרדה)‪.‬‬
‫למידה אסוציאטיבית ‪ :‬מורכבת מכיוון שהיא כרוכה בלמידת יחסים בין אירועים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫התניה קלאסית‬ ‫‪6.2‬‬

‫תהליך למידה בו גירוי שהיה ניטראלי בעבר נעשה מקושר עם גירוי אחר דרך צימוד חוזר עם גירוי זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החקר של התניה קלאסית החל ע"י פבלוב (ביולוג בתחום מערכת העיכול)‪ .‬תוך כדי המחקר על מערכת העיכול הגיע‬ ‫‪‬‬
‫ללמידה‪ .‬ניסיונות פבלוב בכלבים – בחינת הקשר בין ריח המזון לצלחת ‪ -‬הכלב ביצע צימוד בין הריח לצלחת –‬
‫הגירוי של הצלחת (ניטראלי) הביא לתגובה לא ניטראלית – הריר‪.‬‬
‫ביצע בחינה האם ניתן לשייך זאת לאור ולצליל – הכלב ביצע את החיבור בין האור למזון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא‬ ‫תיאור‬ ‫גירוי ‪ /‬תגובה‬

‫האוכל הוא הגירוי הבלתי מותנה‬
‫בדוגמה עם הכלב‪.‬‬
‫הריור של הכלב כלפי האוכל‪.‬‬
‫האור או הצלחת‪.‬‬
‫ריור כלפי האור או הצלחת – מכיוון‬
‫שזה נלמד‪.‬‬
‫גירוי המעורר באופן אוטומטי תגובה‪ ,‬לרוב דרך רפלקס‪ ,‬ללא‬ ‫גירוי בלתי מותנה‬
‫התניה מוקדמת‪.‬‬
‫התגובה המקורית לגירוי הבלתי מותנה‪ ,‬בה משתמשים‬ ‫תגובה בלתי מותנית‬
‫כבסיס לכינון תגובה מותנית לגירוי שהיה קודם לכן ניטראלי‪.‬‬
‫גירוי שהיה קודם לכן ניטראלי הופך למעורר תגובה מותנית‪,‬‬ ‫גירוי מותנה‬
‫באמצעות אסוציאציה עם גירוי בלתי מותנה‪.‬‬
‫התגובה הנלמדת או נרכשת לגירוי שלא עורר את התגובה‬ ‫תגובה מותנית‬
‫במקור‬

‫תרגיל (שאלה למבחן) ‪ :‬תולעים מכווצות גופן בתגובה למכת חשמל קלה‪ .‬אם הן מתנסות במספיק צימודים של מכת‬
‫חשמל ואור‪ ,‬בסופו של דבר הן מכווצות גופן בתגובה לאור בלבד‪.‬‬
‫מהו הגירוי הבלתי מותנה? – מכת חשמל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 31‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מהי התגובה הבלתי מותנית? – התכווצות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהו הגירוי המותנה? ‪ -‬אור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהי התגובה המותנית? – התכווצות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כיצד תבצע‪/‬י תהליך הכחדה? – הדלקת אור בלי זרם חשמלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במשך שנים רבות חוקרים ביצעו ניסוי זה באופנים שונים‪ ,‬בכל מחקר היו השלבים הבאים‪:‬‬
‫מבחן מוקדם – מוודא שאכן קיימת תגובה בלתי מותנית לגירוי בלתי מותנה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שלב הלמידה – רכישת ההתניה – בשלב זה החוקר מצמיד שני גירויים – הניטראלי לגירוי הבלתי מותנה‪ .‬בכל פעם‬ ‫‪.2‬‬
‫בו יש צימוד של גירויים זה נקרא צעד למידה‪ .‬אנו צריכים שיהיו מספר אירועי הצמדה ברצף כדי שיהיה תהליך‬
‫למידה‪ .‬אם הגירוי אינו נעים אין צורך בחזרה מרובה ללמידה‪.‬‬
‫המבחן – מפעילים רק את הגירוי הניטראלי ובודקים את הגירוי המותנה – האם הוא מביא לתגובה מותנית הנובעת‬ ‫‪.3‬‬
‫מהצמדה‪.‬‬

‫תהליך הכחדה‬
‫מצב בו הנבואה אינה מתקיימת יותר‪ .‬עם הזמן החיה שוכחת את הקישור בין הגירויים‪ .‬לאחר למידת הכלב‪ ,‬אם נבצע‬
‫מספר רב של פעמים ללא הגירוי המותנה הוא יפסיק להגיב כפי שהגיב‪ .‬לאחר הכחדה‪ ,‬במידה ונבצע זאת שנית ייקח‬
‫יותר זמן לתהליך הלמידה אולם בסופו של תהליך זה יתרחש – נקרא החלמה ספונטאנית‪.‬‬

‫גירוי מודע‪/‬לא מודע בבני האדם‬

‫גירוי מודע – אירוע המשפיע באופן מודע‪.‬‬
‫גירוי לא מודע – למשל חולי סרטן‪ ,‬לאחר קבלת טיפולים‪ ,‬קבלת בחילה גם ללא קבלת החומר – בוצע צימוד בין החדר‬
‫לבין הטיפול – שני גירויים שצומדו‪ .‬אצל ילדים‪ ,‬היו נותנים להם גלידה לפני הטיפול‪ ,‬בהמשך כשאכלו גלידה היו מקבלים‬
‫בחילה לא קשר לטיפול‪.‬‬

‫גירוי רגשי‬
‫גירוי רגשי בחיות – באופן דומה מתקיימת התניה של פחד‪( ,‬פחד מותנה) – נתנו לחולדה מכת חשמל‪ ,‬כדי לבחון האם‬
‫ניתן לרכוש פחד מנושא זה ‪ -‬האם ניתן ללמד בעל חיים לפחד גם כאשר אין צורך שיפחד‪ .‬למשל‪ ,‬השמעת צליל‪/‬אור לפני‬
‫מתן מכת חשמל‪ ,‬האם הוא יפחד מהדלקת האור? לאחר ביצוע המחקר‪ ,‬החולדה הראתה סימני פחד גם מהגירוי הבלתי‬
‫מותנה‪.‬‬
‫גירוי רגשי בבני האדם – ווטסון‪ ,‬ביצע סדרת ניסויים שמטרתם הייתה להוכיח שרגשות יכולים להינטע בצורה מלאכותית‬
‫בבני האדם‪ .‬אלברט הקטן‪ ,‬תינוק בן ‪ 9‬חודשים‪ ,‬נטוש בבית החולים‪.‬‬

‫ניסוי – גירוי רגשי בתינוק‬

‫הפגישו אותו עם חיות שונות‬ ‫‪‬‬
‫הבדיקה – השמעת רעש חזק (גירוי בלתי מותנה) שהפחיד אותו וגרם לו לבכי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 32‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הוספת גירוי נוסף – כל פעם שהיה עם החולדה השמיעו לו רעש‪ .‬אחרי שבוע‪ ,‬כל פעם שהביאו לו את החולדה הוא‬ ‫‪‬‬
‫פחד ללא הרעש‪ .‬החולדה שהייתה ניטראלית הופכת להיות גירוי מותנה‪( .‬לבחינה – מהו הגירוי המותנה‪/‬בלתי‬
‫מותנה)‪.‬‬
‫גירוי בלתי מותנה > רעש‬ ‫‪o‬‬
‫תגובה בלתי מותנית > פחד‬ ‫‪o‬‬
‫גירוי מותנה > חולדה‬ ‫‪o‬‬
‫תגובה מותנית > פחד‬ ‫‪o‬‬
‫לאחר מכן הפגישו את התינוק עם שאר החיות ונמצא כי הפחד עדיין קיים‪ .‬תהליך זה נקרא הכללה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסיומו של תהליך‪ ,‬ווטסון רצה לבצע לילד תהליך של הכחדה אולם תהליך זה לא התרחש מסיבות תחזוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מסקנת הניסוי‬
‫ווטסון הראה שההתנהגות והרגשות נרכשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפריך את הטענה של פרויד שהמקור של הפחדים הוא בלא מודע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הכללה‬
‫לאחר שתגובה מותנית נקשרת באושר אסוציאטיבי עם גירוי מסוים‪ ,‬גירויים דומים יעוררו את אותה תגובה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכללה היא הופעת התגובה המותנית לנוכח גירוי הדומה לגירוי המותנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבחנה‬
‫הבחנה היא תגובה לשונות ‪ ,‬לעתים התגובה המותנית יכולה להיות מאובחנת בהתאם לשינוי בגירוי‪ .‬למשל‪ ,‬השמעת‬
‫צליל גבוה לכלב‪ ,‬נשלב בו בזמן מזון‪ ,‬הצליל יהפוך להיות הגירוי המותנה‪ ,‬בהישמע הצליל הכלב ירייר‪ .‬אם נשמיע צליל‬
‫נמוך – הכלב יבצע הבחנה בין הצלילים‪.‬‬

‫התניה משנית‬
‫הגדרה ‪ :‬הגירוי המותנה מקבל כוח של גירוי בלתי מותנה ואז ניתן להצמיד לו גירוי ניטראלי אחר שיהפוך לגירוי‬ ‫‪‬‬
‫המותנה‪.‬‬
‫אחרי שגירוי ניטראלי הופך למותנה‪ ,‬יכולה להיווצר גם התניה משנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התניה משנית (מסדר שני – הבאה בתור) הופכת להיות כמו גירוי בלתי מותנה‪ .‬למשל‪ ,‬הדלקת אור לאורך זמן‬ ‫‪‬‬
‫בשילוב רעש (גם אם אין אוכל) הכלב יזיל ריר‪ .‬בהורדת האור ימשיך להזיל ריר‪ .‬חשוב להדגיש כי לא היה מצב של‬
‫מתן בשר יחד עם הצליל‪ .‬לכן הצליל הפך להיות התניה מסדר שני‪.‬‬
‫בהתחלה ניתן בשר >> הדלקת האור שויכה לתהליך האכלה >> ולאחר מכן הוספת צליל‪/‬רעש‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 33‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הקשר בין יכולת ניבוי לרגש‬

‫יכולת הניבוי חשובה גם לשם תגובות רגשיות‪ .‬אם גירוי בלתי מותנה מנבא לנו באופן אמין גירוי מותנה אחר‪ .‬היעדרותו‬
‫של הגירוי הבלתי מותנה מנבא כי הגירוי המותנה לא התקיים (למשל‪ ,‬חירור האוזניים‪ ,‬אנו מניחים כי החירור יכאיב לנו)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הגירוי המותנה הוא סימן לסכנה בעוד היעדרו הוא סימן לביטחון‪ .‬כאשר הסימנים אינם יציבים‪ ,‬זה יכול להביא‬
‫לפגיעה רגשית באדם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ילד אצל רופא השיניים‪ ,‬אם הרופא יאמר לו שיכאב הילד יצפה לכאב וידע לתחום אותו במסגרת הטיפול‪ .‬אם‬
‫הרופא יגיד לו שלא יכאב אבל כן יכאב בפועל‪ ,‬תיווצר תחושת אי אמון ופגיעה רגשית‪ .‬הגירוי ההתחלתי – הבלתי מותנה‬
‫אינו קיים ולכן יפחד‪ .‬בידיעה – הפחד מוגבל ותחום‪ ,‬בהיעדר ידיעה קיימת תחושה כללית של פחד‪.‬‬

‫התניה אינסטרומנטאלית‬ ‫‪6.3‬‬

‫נקראת גם תפעולית‪ ,‬אופרנטית‪ .‬מתן חיזוקים חיוביים לביצוע פעולה‪.24‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק גדול מהלמידה שלנו בחיים נעשה באמצעות התניה אינסטרומנטאלית‪ .‬הרבה יותר מהקלאסית (בה ההתניה‬ ‫‪‬‬
‫על פי השגת מטרה)‪.‬‬
‫בלמידה זו האורגניזם לומד התנהגויות מסוימות דרך השפעתן על הסביבה‪ .‬הסבירות שהתנהגות מסוימת תחזור‬ ‫‪‬‬
‫על עצמה תלויה באופן בו הסביבה תגיב – אם התגובה חיובית תהיה חזרה של ההתנהגות‪ ,‬אם התגובה תהיה‬
‫שלילית היא תוכחד‪.‬‬
‫התניה קלאסית ‪ -‬למידה של קשר בין משתנים ‪ -‬בין המותנה לבלתי מונה (צלחת ובשר)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינסטרומנטאלית – בין הגירוי לבין תגובת הסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החקר של התניה אינסטרומנטאלית – תורנדייק ‪ ,‬אופן למידת ההישרדות ע"י בעלי חיים‪ ,‬והאם היא מתמשכת לאורך‬ ‫‪‬‬
‫זמן (הושפע מהתיאוריה של דארווין) במחקרו עשה שימוש בחתולים רעבים בכלוב‪ ,‬בכלוב הייתה ידית‪ ,‬מחוץ לכלוב‬
‫היה דג‪ .‬כדי להגיע לדג היה על החתולים לפתוח את הדלת‪ .‬במהלך הניסוי החתולים הסתובבו‪ ,‬בטעות אחד‬
‫החתולים פתח את הדלת‪ .‬החתול הוחזר לכלוב אולם משך הזמן התקצר‪ .‬לאחר מספר ימים ( ‪ ,)5/6‬החתול למד‬
‫כיצד לצאת מהכלוב באופן מיידי‪.‬‬
‫השלבים – מקרי‬ ‫‪o‬‬
‫בעקבות התנהגות מסוימת – לחיצה – קבלת חיזוק חיובי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעקבות הניסוי מנסח את החוק הנקרא – " חוק האפקט" (נקרא גם תוצאה)‪ ,‬ע"פ חוק זה תגובת האורגניזם היא זו‬ ‫‪‬‬
‫הקובעת את הקשר בין הגירוי לתגובה החיזוק שהאורגניזם מקבל הוא זה שיביא להמשכה של התנהגות מסוימת או‬
‫להכחדה‪.‬‬
‫יש העדפה להתנהגויות המחזקות אותנו (גם הנלמדות) ומסייעות להישרדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההבדל המרכזי בין ההתניות – קלאסי ואינסטרומנטאלית – בקלאסית האורגניזם פאסיבי לחלוטין‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫באינסטרומנטאלית יש לו חלק פעיל בלמידה‪( .‬לבחינה)‪.‬‬
‫חוק האפקט – היה הבסיס למחקרים נוספים (סקינר )‪ ,‬סקינר ביצע ניסויים על יונים ועל חולדות בתוך "תיבת‬ ‫‪‬‬
‫סקינר " המטרה – על היונים ללחוץ על דוושה‪ ,‬האור נדלק והן יקבלו אוכל‪.‬‬

‫‪ 24‬ממתק לכלב כדי להניע אותו לבצע פעולות שונת‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 34‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הממצאים של סקינר‪:‬‬
‫תוצאות זהות למחקר החתולים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מצא כי ברגע שהיונים ראו שהן מקבלות אוכל ע"י לחיצה על הדוושה‪ ,‬קצב הלחיצה גבר באופן משמעותי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במקרים בהם לא היה אוכל‪ ,‬הביא הדבר להאטה משמעותית של לחיצה על הדוושה‪ .‬מסיקים מכך שבהתניה‬
‫אינסטרומנטאלית יש הכחדה זהה להתניה קלאסית‪ .‬ההתנהגות תפסיק או תחלש ברגע שהתגובה תחלש או‬
‫תיפסק‪.‬‬
‫המסקנה המרכזית – הגורם העיקרי בלמידה הוא החיזוק (לבחינה)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חיזוקים‬ ‫‪6.4‬‬
‫חיזוק – גירוי או אירוע המתרחש בעקבות התגובה ומגדיל את שכיחות הופעתה‪.‬‬
‫סקינר הבחין בין כמה סוגי חיזוקים‪:‬‬
‫חיזוק חיובי – גירוי שהצגתו מגבירה את ההסתברות שההתנהגות שהובילה אליו תחזור ותופיע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫דוגמא‪ :‬ילד מתנהג יפה‪ ,‬ואומרים לו כל הכבוד‪ ,‬יחזור על אותה פעולה‪.‬‬

‫חיזוק שלילי – פעולה כדי להימנע מגירוי שלילי‪ .‬חיובי ושלילי ‪ -‬מגבירים את האפשרות שהפעולה תתקיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דוגמא‪ :‬אי שימוש בחגורה‪ ,‬יש צפצוף באוטו‪ .‬כדי להפסיק את הגירוי הטורדני נשים חגורה‪ .‬הסרת הגירוי הלא נעים‬
‫ע"י שימוש בחגורה‪ .‬ביצוע פעולה מסוימת‪/‬הימנעות מפעולה מסוימת להפסיק את הגירוי‪.‬‬

‫עונש – תהליך שבו מתן חיזוק שלילי או סילוקו של חיזוק חיובי מפחיתים את הסבירות שהתופעה תתרחש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דוגמא‪ :‬חיה לוחצת על דוושה ומקבלת זרם לא תלחץ על זה כי התוצאה שלילית‪ .‬יש הסרה של התנהגות‪.‬‬

‫חיזוק מלא – מצבים בהם תמיד אחרי אותה הנהגות מקבלים את אותו החיזוק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דוגמא‪ :‬בבעלי חיים‪ ,‬תמיד בלחיצה על דוושה יקבל את אותו מזון‪/‬תוצאה‪.‬‬

‫חיזוק חלקי – אחרי התנהגות פעם נקבל חיזוק ופעם לא נקבל חיזוק‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫דוגמא‪ :‬ילד יכבד את חברו ונאמר לו כל הכבוד‪ ,‬בפעם אחרת לא נאמר לו כל הכבוד‪.‬‬

‫‪ 4‬תוכניות חיזוקים‬
‫במחקרים נוספים בתחום החיזוקים מצאו כי ניתן להבחין בארבע תוכניות של חיזוקים‪:‬‬
‫חיזוקים ביחס קבוע – היחס שבו נותנים חיזוקים הוא קבוע‪ .‬אחת ל‪ - X‬לחיצות יקבל אוכל‪ .‬היחס חייב להישמר‬ ‫‪.1‬‬
‫קבוע‪ .‬בהשוואה לתוכניות אחרות‪ ,‬קצב הלחיצה יהיה באופן איטי (יודע מתי יקבל – אין סיבה להזדרז)‪ .‬בשיטה זו‪,‬‬
‫האורגניזם קובע את קצב החיזוקים‪ ,‬כל שיגביר את התגובות‪/‬פעולות שלו‪ ,‬כך יגבר מספר החיזוקים שהוא מקבל‪.‬‬
‫חיזוקים ביחס משתנה – בתוכנית זו‪ ,‬האורגניזם מקבל חיזוקים באופן לא סדיר לאחר מספר תגובות המשתנה‬ ‫‪.2‬‬
‫מפעם לפעם‪ .‬קבלת החיזוק אחרי לחיצות המשתנות כל פעם‪ .‬מכיוון שהופעת החיזוק אינה ניתנת לחיזוי‪ ,‬ולכל‬
‫התגובות יש מלכתחילה סיכויים שווים לזכות בחיזוק‪ ,‬קצב התגובה בתוכנית זו יהיה מאוד מהיר בגלל אי הוודאות‪.‬‬
‫חיזוקים ברווח קבוע – בתוכנית זו‪ ,‬החיזוקים ניתנים ברווחי זמן קבועים‪ .‬ללא קשר לכמות הלחיצות – גם אם לא‬ ‫‪.3‬‬
‫ילחץ יקבל את החיזוק‪ .‬תהיה ירידה קיצונית בקצב התגובות‪.‬‬
‫חיזוקים ברווח משתנה – יקבל את האוכל אחרי פרקי זמן משתנים‪ .‬קצב התגובה נשמר גבוה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 35‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫שאלות לדוגמה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ש‪ :‬כדי שקצב התגובה יהיה מהיר ויציב‪ .‬עפ"י איזו דרך עלינו לנקוט?‬
‫ת‪ :‬הגירוי צריך להיות ביחס משתנה‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעלית מהירה‪ ,‬מעלית איטית – ליד איזו מעלית נחכה וביחס לכך שהמעלית המהירה מתעכבת?‬
‫ת‪ :‬נחכה ליד המעלית האיטית כי ייתכן והמהירה בתקלה‪.‬‬

‫אבחנה נוספת בין חיזוקים‬

‫חיזוק ראשוני – מספק צרכים ביולוגיים בסיסיים – מים‪ ,‬מזון‪ ,‬כאב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חיזוק משני – אינם ממלאים צרכים ביולוגיים בסיסיים – כסף‪ ,‬חיבה‪ ,‬מילות הערכה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫השלכות של התניה אופרציונאלית על גידול ילדים‬

‫הכחדת התנהגות ‪ -‬בכי של ילד‪ ,‬גישה אליו – קיבל חיזוק חיובי דבר הגורם להמשך התנהגות‪ .‬כדי להכחיד את‬ ‫‪.1‬‬
‫ההתנהגות יש להימנע מלגשת לתינוק‪.‬‬
‫הקשר שבין יחסי הזמן להתנהגות לתגובה – כל הניסויים הראו כי חיזוק מיידי משפיע הרבה יותר מחיזוק מושהה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ענישה – ענישה טובה על מנת לדכא התנהגות בלתי רצויה‪ .‬הבעיה הראשונה עם ענישה שהיא מפסיקה התנהגות‬ ‫‪.3‬‬
‫אולם אינה מציעה התנהגות חלופית‪ .‬ייתכן והתנהגות זו תהפוך להתנהגות גרועה יותר‪ .‬הבעיה השנייה עם ענישה‬
‫שהרבה פעמים היא מולידה רגשות של פחד או סלידה מהאדם המעניש‪ .‬בעיה שלישית‪ ,‬במקרים שהענישה קשה‬
‫ומכאיבה עלולה לפתח התנהגות תוקפנית שתהיה חמורה יותר מההתנהגות הבלתי רצויה המקורית‪.‬‬

‫סיכום פרק הלמידה‬

‫התניה אופרנטית‬ ‫התניה קלאסית‬ ‫נושא‬
‫נוטל חלק פעיל בלמידה‬ ‫פאסיבי לחלוטין‬ ‫האורגניזם‬
‫אופן ההשפעה על הסביבה והתגובה מהסביבה‪.‬‬ ‫למידה של קשר בין משתנים ‪ -‬בין המותנה לבלתי מונה‬ ‫לימוד‬
‫הלימוד מקרי – תוך כדי ניסוי או במקרה‬ ‫(צלחת ובשר) ‪ -‬לימוד מכוון לביצוע‪/‬השפעה על‬
‫האורגניזם‬
‫חיזוקים‬ ‫גירוי‬ ‫השגה‬
‫‪ ‬חיזוק חיובי‪/‬שלילי‬ ‫‪ ‬מותנה‪/‬בלתי מותנה‬

‫‪ ‬חיזוק מלא‪/‬חלקי‬ ‫‪ ‬מודע‪/‬לא מודע‬

‫רגשי – בבני אדם (אלברט הקטן)‪ ,‬בחיות – חולדות‪  ,‬עונש‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬חיזוק ביחס קבוע‪/‬משתנה‬ ‫אור צליל ומכת חשמל‪.‬‬
‫תגובה – מותנית‪/‬בלתי מותנית‬
‫‪ ‬חיזוק ברווח קבוע‪/‬משתנה‬

‫‪ ‬חיזוק ראשוני‪/‬משני‬
‫"החלמה הפסקת התנהגות בהפסקת תגובה‬ ‫–‬ ‫תגובה‬ ‫בהפסקת‬ ‫התנהגות‬ ‫הפסקת‬ ‫תהליך הכחדה‬
‫ספונטאנית"‬
‫תורנדייק – חתולים רעבים בכלוב‪ ,‬ידית‬ ‫פבלוב – כלבים‪.‬‬ ‫מחקר‬
‫סקינר – תיבת סקינר‪ ,‬יונים אור > אוכל‪.‬‬ ‫ווטסון – אלברט הקטן‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 36‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫הזיכרון‬ ‫‪.7‬‬

‫הזיכרון הוא היכולת המנטאלית המורכבת והקריטית ביותר של האדם‪ .‬בלי הלמידה אנו לא יכולים לתפקד‪ .‬ניתן לתפקד‬
‫בהיעדר חושים מסוימים אולם ללא זיכרון לא ניתן לתפקד כלל (משפיע על רכישת מיומנויות – צריכים ללמוד מחדש)‪.‬‬

‫הזיכרון מתחלק לשלושה שלבים‬

‫הצפנה – קליטה של המידע‪ .‬תהליך שבו המידע הסביבתי מתורגם ומאוחסן כיחידה משמעותית ‪ -‬האזור העיקרי‬ ‫‪.1‬‬
‫הפועל במוח הוא בהמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫אחסון – שלב שימור המידע ‪ -‬האזור העיקרי הפועל במוח הוא בהמיספרה השמאלית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שליפה – איתור המידע ‪ -‬האזור העיקרי הפועל במוח הוא בהמיספרה הימנית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫החשיבות להבנת הפעילויות (היכן פועל במוח) היא בהקשר של פגיעה פיזית העלולה להשפיע על ההמיספרה‪ .‬המידע‬
‫יהיה במוח אולם לא ניתן יהיה לשלוף אותו או לחילופין לא ניתן יהיה לבצע הצפנה (לא ילמד דברים חדשים)‪.‬‬

‫מחקרים ותיאוריות‬
‫מחקרים רבים מצאו שלאדם יש מספר מאגרי זיכרון הנבדלים אחד מהשני במשך הזמן שמאחסנים את המידע‪.‬‬
‫תיאורית אטקינסון‪-‬שיפרין (‪ )1968‬מציעה כי קיימים שלושה סוגי זיכרון‪:‬‬
‫אחסון סנסורי‬ ‫‪.1‬‬
‫מכיל את כל המידע שנקלט מהסביבה דרך איברי החישה (המידע מתחלף באופן תדיר)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע בו מתפוגג בזמן קצר‪ -‬מקסימום מספר שניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק קטן מהמידע מועבר לאחסון לטווח קצר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחסון לטווח קצר‬ ‫‪.2‬‬
‫ניתן לזהותו באופן גס עם ההכרה – המידע המאוחסן בזיכרון לטווח קצר הוא מידע שהאדם מודע אליו ומתייחס‬ ‫‪‬‬
‫אליו – זה ההבדל בין זיכרון זה לסנסורי בו אין עיבוד מידע‪.‬‬
‫המידע נגיש בקלות – שימוש כבסיס לקבלת החלטות (מיידי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתפוגג בערך תוך ‪ 20‬שניות – ארוך יותר מהסנסורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן למנוע התפוגגותו באמצעות שינון – השינון יעביר את הזיכרון לטווח הארוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע יכול לעבור למאגר השלישי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחסון לטווח ארוך‬ ‫‪.3‬‬
‫המידע נכנס אליו לאחר עיבוד של הזיכרון לטווח קצר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכולתו בלתי מוגבלת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להשיב את המידע לאחסון לטווח קצר‪ ,‬על מנת להשתמש בו למטרות רצויות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 37‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫סיכום תיאורית אטקינסון‪-‬שיפרין‬

‫אחסון לטווח ארוך‬ ‫אחסון לטווח קצר‬ ‫אחסון סנסורי‬ ‫נושא‬

‫ללא מגבלה ידועה‬ ‫כ – ‪ 20‬שניות‬ ‫שניות בודדות‬ ‫זמן שמירה‬
‫ע"פ הצורך מידע חוזר לטווח הקצר‬ ‫עובר לטווח הארוך לאחר עיבוד‬ ‫חלקו עובר לטווח הקצר‬ ‫כיוון זרימת המידע‬
‫בלתי מוגבל‬ ‫בינוני‬ ‫קטן‬ ‫נפח‬
‫יש‬ ‫יש‪ ,‬מזוהה עם "ההכרה"‬ ‫אין‬ ‫עיבוד מידע‬
‫ע"פ הצורך‬ ‫מיידי‬ ‫מיידי‬ ‫נגישות למידע‬
‫ע"ב השינון שבוצע בטווח הבינוני‬ ‫שינון‬ ‫אין דרך למנוע – מתחלף תדיר‬ ‫מניעת התפוגגות‬

‫זיכרון לטווח קצר‬

‫נקרא "זיכרון עבודה"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתייחס למידע אליו אנו מתייחסים ומודעים לו העובר מהזיכרון הסנסורי לטווח הקצר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא ‪ :‬קניות בסופר‪...‬אם נישאל מה היה צבע העיניים של הקופאית? אם העיניים היו מיוחדות היינו זוכרים‬ ‫‪‬‬
‫ומתייחסים לזה‪ .‬הזיכרון הסנסורי אינו שומר את המידע כי זה בעל חשיבות נמוכה עבורנו (לא משמעותי)‪.‬‬
‫סוגי הצפנות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מידע מוצפן בזיכרון הוא נשמר בצופן או בייצוג כלשהו‪.‬‬
‫הצפנה קולית – בהצפנה קולית האסטרטגיה העיקרית היא שינון – חזרה על המידע‪ .‬הנושא נבדק בניסוי בו‬ ‫‪o‬‬
‫הוצגה למשתתפים רשימה בת ‪ 6‬עיצורים להרף עין‪ .‬לרוב‪ ,‬הזיכרון יהיה לאחר שמיעה של הנושא ולא חזותי‪.‬‬
‫הנושא אומת בניסוי ע"י זיהוי טעות בעיצור מסוים שהיה לו עיצור דומה‪.‬‬
‫הצפנה חזותית – מתבצעת כאשר האדם צריך לאחסן מידע שאינו מילולי‪ .‬במקרה זה יש חשיבות לקוד‬ ‫‪o‬‬
‫הוויזואלי‪ .‬היכולת להצפנה ויזואלית חזקה אצל ילדים‪ .‬יש אנשים בעלי זיכרון צילומי – "יכולת שימור תמונות‬
‫זיכרון"‪.‬‬
‫אחסון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת מוגבלת‪ ,‬ממוצע הפריטים שניתן לזכור לטווח קצר הוא שבעה פריטים (בין ‪ 5-9‬בממוצע של ‪ .)7‬הנושא נבחן‬
‫במבחן "הצגת רצפים "‪ .‬במבחן זה מציגים רצפים של פריטים שאינם קשורים זה בזה (למנוע זיכרון לטווח ארוך)‬
‫ולאחר מכן נתבקשו לחזור על מה שראו‪ .‬כאשר יש לאנשים די זמן לקשר את הפריטים למידע הקיים בזיכרון בטווח‬
‫הארוך הביצוע יהיה הרבה יותר טוב מאשר זיכרון של שבעה פריטים‪.‬‬
‫קיבוץ – ע"י שימוש בידע קיים ניתן להקטין את מספר הפריטים שעלינו לזכור‪ .‬תהליך זה נקרא " תהליך של‬ ‫‪o‬‬
‫הקבצה " שמשמעותו קידוד מחדש של חומר חדש אל יחידות גדולות יותר ברות משמעות ואחסון יחידות אלו‬
‫בזיכרון העבודה‪.25‬‬
‫שכחה – מכיוון שהקיבולת מוגבלת בעת הכנסת מידע חדש הוא דורס את המידע הקודם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שליפה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שרב מספר הפריטים בזיכרון קצר הטווח כך מואטת השליפה‪ .‬בממוצע יכולים להיות לנו ‪ 7‬פריטים‬ ‫‪o‬‬
‫בממוצע‪.‬‬
‫סיכום הזיכרון לטווח קצר – הזיכרון לטווח הקצר חשוב מאוד בפתרון בעיות מספריות‪ ,‬מורכבות‪ .‬צריך לזכור את‬
‫התהליך הקודם‪ ,‬חשוב בהקשר של שפה‪ .‬העברת מידע מהטווח הקצר לארוך ע"י שינון‪.‬‬

‫זיכרון לטווח ארוך‬

‫‪25‬‬
‫למשל – קידומת של מספרי טלפון – כקבוצה‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 38‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מטפל במידע הנשמר בפרקי זמן מדקה והלאה‪.‬‬

‫הצפנה‬ ‫‪‬‬
‫משמעות ‪ -‬ייצוג סמנטי – בפריטים מילוליים‪ ,‬הייצוג השליט‪/‬העיקרי של הזיכרון לטווח ארוך הוא לא ייצוג‬ ‫‪o‬‬
‫קולי‪/‬חזותי אלא הוא סמנטי – ע"פ המשמעות שלו‪.‬‬
‫הצפנת משמעויות – זוכרים משמעות‪ .‬משפט שנאמר פעמיים באופן שונה – זוכרים את הרעיון‪ .‬שימוש בצליל‬
‫כדי לקיים קישור למידע הקיים אצלנו‪.‬‬
‫הוספת קשרים משמעותיים – שיפור הזיכרון ע"י יצירת קישורים אמיתיים או מלאכותיים בין הפריטים‪ .‬למשל‬ ‫‪o‬‬
‫רשימת מילים – קישור המילים דרך סיפור‪ .‬אחת הדרכים להוספת קישורים היא הרחבת המשמעות של החומר‬
‫שרוצים לזכור‪.‬‬
‫שליפה‬ ‫‪‬‬
‫כשל בשליפה – לרוב‪ ,‬בעיות זיכרון הן תוצאה של אובדן גישה אל המידע ולא אובדן המידע עצמו‪ .‬יש כשל‬ ‫‪o‬‬
‫בשליפה‪ .‬כדי להימנע מכשל בשליפה יש לעשות שימוש ב"רמזי שליפה" – מילים הרומזות על המידע החסר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬רשימת מילים לשינון ‪ -‬לאחר מכן יש לשאול את האדם מה היה במילים‪ .‬ניתן לבצע קיבוץ לפי קבוצות‪.‬‬
‫הקיבוץ הוא רמז שליפה‪ .‬בין הגורמים היכולים לפגוע בשליפה קיים גורם ההפרעה‪.‬‬
‫הפרעה – קישור של פריטים שונים אל אותו רמז‪ .‬בעת השימוש ברמז לשליפת הפריטים הוא עלול להפעיל גם‬ ‫‪o‬‬
‫את הפריטים האחרים‪.‬‬
‫ככל שרב מספר הפריטים הקשורים לרמז כך גדל העומס עליו ויורדת יעילות שליפתו‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫גורמים רגשיים הקשורים לזיכרון ושכחה‬

‫האם רגש משפיע על הזיכרון שלנו? כן!‬
‫הרגש משפיע על זיכרון ארוך הטווח ב – ‪ 5‬דרכים שונות‪:‬‬
‫שינון – כאשר אנו חושבים על מצב טעון רגשות‪ ,‬אנו חושבים עליו הרבה יותר ממצב ניטראלי ולכן זוכרים אותו‬ ‫‪.1‬‬
‫יותר טוב‪.‬‬
‫זיכרונות מבזק – זיכרון "נורת מבזק" הוא רישום חי וקבוע של הנסיבות בהן נודע לאדם על אירוע משמעותי‬ ‫‪.2‬‬
‫וטעון רגשות‪ .‬בעיה במחקרים בתחום זה הוא הקושי לאמת אותם‪.‬‬
‫הפרעות שליפה דרך חרדה – במקרים מסוימים‪ ,‬רגשות שליליים מעכבים שליפה‪ .‬למשל בבחינה‪ ,‬רמת‬ ‫‪.3‬‬
‫החרדה עולה ככל שאנו מתקדמים בבחינה‪ .‬החרדה מפריעה לשליפה‪ .‬כאשר אדם נמצא בחרדה גבוהה‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים החרדה מלווה במחשבות לא ענייניות‪ .‬המחשבות הללו מפריעות לנו להחזיר את המידע הרלוונטי מכיוון‬
‫שהן תופסות מקום ומפריעות לנו לחשוב על הדרוש‪ .‬הקשר בין החרדה לחוסר זיכרון עובר דרך המחשבות (אינו‬
‫ישיר) חרדה > מחשבות לא ענייניות‪.‬‬
‫השפעות הקשר – הזיכרון במיטבו כאשר ההקשר בעת השליפה תואם את ההקשר בעת ההצפנה‪ .‬אם היה לנו‬ ‫‪.4‬‬
‫מצב רוח טוב בעת ההצפנה ומצב רוח טוב בעת השליפה זה יסייע לשליפה טובה‪.‬‬
‫הדחקה – פרויד הציע שהתנסויות רגשיות בילדות יכולות להיות טראומטיות ביותר שאם נרשה להם לחדור‬ ‫‪.5‬‬
‫לתודעה הן ישתקו את האדם מרוב חרדה‪ .‬לכן האדם מדחיק את המידע‪ .‬בהדחקה קיים כשל השליפה הגדול‬
‫ביותר מכיוון שהגישה לזיכרונות חסומה לחלוטין‪ .‬קיים קושי לחקור את נושא ההדחקה מכיוון שיידרש צורך‬
‫ליצור טראומה (אינו מקובל‪/‬אינו אתי)‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 39‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫זיכרון מרומז‬
‫זיכרון זה מופגן ע"י כישורים ותוך ביצוע של מטלות תפיסתיות מוטוריות או קוגניטיביות ללא הזיכרון המודע של‬ ‫‪‬‬
‫ההתנסויות אשר הובילו ללמידת המיומנויות ולשיפורן‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬לימוד מילים בשפה חדשה‪ ,‬אחרי זמן מה אנו יודעים את השפה‪ .‬יש לנו מיומנות אולם אין לנו את המצבים‬
‫בהם למדנו את השפה‪ ,‬הסיטואציה בה למדנו את המילה המסוימת‪.‬‬
‫הזיכרון מרומז כי יש לנו ידיעה על התנסות ‪ -‬לא זוכרים את הסיטואציה בה רכשנו אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק ניכר מהידע הקיים על זיכרון מרומז נלמד דרך אנשים הסובלים מאמנזיה – שכחה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אמנזיה‬
‫אובדן חלקי של הזיכרון הנגרם ממגוון סיבות (אירוע מוחי‪ ,‬טראומה נפשית פיזית וכדומה) ולכן יש שתי קטגוריות‪:‬‬
‫שיכחון למאוחר – אי יכולת לזכור אירועים שהתרחשו לאחר הטראומה‪ .‬האדם אינו רוכש ידע חדש או יכולת לזכור‬ ‫‪.1‬‬
‫אירועי יום יום אלא רק את מה שקרה לפני הטראומה‪.‬‬
‫שיכחון למוקדם – האדם אינו זוכר אירועי עבר טרם החבלה‪/‬מחלה‪ .‬אנשים אלו נראים נורמאליים לחלוטין מכיוון‬ ‫‪.2‬‬
‫שהם זוכרים את הכישורים‪ ,‬יש להם יכולות למידה‪.‬‬

‫אנו למדים מכך שמדובר בשתי מערכות זיכרון‪:‬‬

‫זיכרון עבור עובדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זיכרון עבור מיומנויות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שימור מיומנויות‬
‫מיומנויות משתמרות באמנזיה הן מוטוריות (שרוכים‪ ,‬רכיבה על אופניים) וקוגניטיביות (קריאה‪/‬שפה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר ‪ :‬אנשים החולים באמנזיה‪ .‬ביקשו לקרוא מילים בכתב ראי‪ .‬נמצא כי הם משפרים את היכולת שלהם בקצב‬ ‫‪‬‬
‫זהה לנחקרים בריאים – אין פגיעה ביכולת לרכוש מיומנויות‪ .‬את המיומנות רכשו‪ ,‬אולם למחרת הם לא זכרו מתי‬
‫למדו זאת – מה הייתה הסיטואציה (שיכחון למאוחר)‪.‬‬

‫אמנזיית ילדות‬
‫רוב האנשים לא זוכרים אירועים מתחת לגיל ‪.3‬‬ ‫‪‬‬
‫חל כמעט על כולנו‪ ,‬שני הסברים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫יש הבדל גדול בין צורת ההצפנה של מבוגרים לבין ההצפנה של ילדים‪ .‬המבוגרים זוכרים לפי סכמות וקטגוריות‬ ‫‪o‬‬
‫לכל נושא‪ .‬ילדים שומרים מידע מגיל ‪.3‬‬
‫ההסבר הביולוגי – בהיפוקמפוס – אחראי על הזיכרון במוח מתפתח לקראת גיל שנתיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫זיכרון בונה ומשחזר‬

‫הזיכרון שלנו הוא זיכרון בונה ומשחזר‪ .‬יכול להיפרד לחלוטין מהמציאות האובייקטיבית שיצרה אותו‪ .‬זוכר אותו באופן‬
‫השונה ממה שהיה במציאות‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 40‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫סטודנטית – ג'ניפר תומפסון‪ ,1986 ,‬נאנסה ‪ .‬זוכרת את פרטי האדם שאנס אותה‪ .‬אחרי האונס זיהתה את האדם‬ ‫‪.1‬‬
‫במסדר זיהוי בוודאות‪ .‬הוא הורשע והוכנס לכלא‪ .‬לאחר ‪ 10‬שנים אסיר אחר התוודה‪ .‬בבדיקה חוזרת היא טענה כי‬
‫מי שבמקור אנס אותה על פי דעתה אכן הוא‪ .‬בבדיקה ‪ DNA‬נמצא כי הוא חף מפשע – אסור להרשיע ע"פ הזיכרון‪.‬‬
‫פיאג'ה ‪ ,‬פסיכולוג התפתחותי‪ ,‬שינון נושא שנשמע כל הזמן – אם אנו שומעים משהו כל הזמן אנו בסוף נאמין שזה‬ ‫‪.2‬‬
‫קורה‪.‬‬

‫הסברים לתופעה של זיכרון בונה‬

‫יצירת מסקנות – הרבה פעמים בעת קריאה‪/‬שמיעה של משפטים אנו מסיקים מסקנות ואנו מאחסנים את המסקנות‬ ‫‪.1‬‬
‫הללו יחד עם המשפטים עצמם באחסון לטווח ארוך‪ .‬זוכרים משפטים ויחד עימם את הסקת המסקנות – קשה‬
‫להפריד בין מה שמוצג בפועל לבין מה שאנו מוסיפים מדעתנו‪.‬‬
‫סכמות – תבניות – לאנשים יש סכמות קבועות לגבי תהליכים שהם מכירים‪ .‬סכמות אלו יכולות להשפיע על הזיכרון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫למשל סטריאוטיפ – עוסק במאפייני אישיות או תכונות פיזיות של קבוצת אנשים שלמה‪ .‬כאשר אנו פוגשים אדם אנו‬
‫מסוגים אותו בצורה סטריאוטיפית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬במועד מאוחר יותר אנו נזכור אותו לפי הסטריאוטיפ שלו‪.‬‬
‫סוגסטיות חיצוניות – השפעה של מידע שסופק ע"י אחרים‪ .‬למשל בסרט הציגו התנגשות מכוניות‪ .‬בסוף הסרט‬ ‫‪.3‬‬
‫שאלו מה הייתה המהירות של המכונית שנמעכה‪ .‬אחרי כמה ימים שאלו האם הזגוגיות במכונית היו שבורות (בפועל‬
‫לא נשברו)‪ .‬הם זכרו את ה"נמעכה"‪ ,‬הידע הזה למעשה גרם להם לשכוח את הזיכרון האמיתי‪ .‬במחקרים נמצא כי‬
‫ניתן לבנות בקלות סיטואציה שבה פרטי אירוע אמיתי יזכרו באופן לא נכון‪ .‬קל מאוד ליצור סוגסטיות על ילדים‪.‬‬

‫סוגסטיה ‪ -‬הרחבה‬
‫לנושא זה יש השפעה רבה בבתי המשפט בעיקר בתחום של וידוי כפוי – החוקר מצליח לגרום לחף מפשע להודות בפשע‬
‫שהוא לא ביצע‪ .‬מחקרים הוכיחו‪ ,‬שזיכרונות שקריים בנוגע לביצוע עברה יכולים להיווצר במוחם של אנשים בשיטות‬
‫שונות‪:‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫כאשר אומרים למשהו שיש הוכחה לאשמתו – עלול לגרום לו לערעור הזיכרון שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אמירה למשהו כי הוא היה שתוי‪....‬לא יודע מה הוא עושה‪.....‬‬ ‫‪‬‬
‫אומרים לנאשם ובאים אליו בטענה כי הם לא זוכרים‪ ...‬היה טראומתי‪ .....‬מודחק‪ .....‬מאמינים במה שהם לא עשו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פול אינגרם ‪ ,‬נאשם ע"י בנותיו שאנס וניצל אותן מינית במשך שנים כחלק מטקסים של כת השטן‪ .‬טען לחפותו‪ ,‬עם‬ ‫‪‬‬
‫הזמן והתמשכות המשפט והחקירות החל להאמין בזה‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬טען כי הוא זוכר ואף פיתח את הנושא‪ .‬העו"ד‬
‫ניסו להאיר את הנושא של סוגסטיה חיצונית‪ .‬הביאו עד מומחה לביצוע ניסוי על פול – לכך שהכריח את בנו וביתו‬
‫לקיים יחסי מין‪ .‬הוא התנגד‪ ,‬לאחר זמן מה הוא האמין בזה ואף הוסיף תיאורים משל עצמו‪.‬‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 41‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫תרשים זיכרון‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 42‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫מונחים והגדרות‬

‫תיאוריה‬ ‫‪.1‬‬

‫הסבר מדעי או חוק כללי מכונה "תיאוריה"‪ .‬תיאוריה כוללת בד"כ כמה חוקים כלליים המקשרים בין תופעות רבות‪ .‬היא מערכת של‬
‫מונחים‪ ,‬הגדרות וטענות‪ ,‬המייצגים השקפה על תופעה מסוימת‪ ,‬ע"י הצגת היחסים שבין המונחים‪ ,‬במטרה להסביר ולנבא את‬
‫התופעה‪ .‬בעזרת התיאוריה אפשר גם להסביר תופעות‪ ,‬גם לנבא בעזרתה תופעות שונות וגם לשלוט בהן‪ .‬רוב המחקרים נעשים‬
‫במסגרת תיאוריה‪ ,‬המחקר אינו בודק את כל הקשרים שבתיאוריה אלא רק את חלקם והוא עושה זאת על פי הגישה המדעית‬
‫בארבעה שלבים‪ )1( :‬תהייה וניסוח – ניסוח הבעיה (‪ ) 2‬השערה וניסוחה – ניסוח ההשערה המקשרת בין שני משתנים או יותר ( ‪)3‬‬
‫הקש וניסוחו – ניסוח השתמעות אמפירית הנובעת מההשערה הכללית ( ‪ )4‬בדיקה ומסקנה – בחינה אמפירית של ההשערה והסקת‬
‫מסקנות‪ .‬התוצאות המתקבלות מן המחקר יכולות לאשש או להפריך את ההשערה שנבעה מהתיאוריה‪ .‬אם הן מאששות את‬
‫ההשערה בדבר הקשר‪ ,‬יש בכך תמיכה לתיאוריה כולה‪ .‬אם היא איננה מאששת אותה כנראה שהמחקר לא נעשה כהלכה‪ ,‬הקשר‬
‫איננו קיים במציאות או שהתיאוריה כולה מוטעית‪.‬‬
‫חזור‬

‫פסיכואנליזה‬ ‫‪.2‬‬

‫את המונח פסיכואנליזה טבע זיגמונד פרויד ‪ .‬היא שונה משאר הגישות בפסיכולוגיה‪ .‬היא לא נולדה בתוך הפסיכולוגיה אלא‬
‫התפתחה במקביל לגישות האחרות‪ .‬במחקריו על האישיות והפרעותיה היה רחוק פרויד מאד מהפסיכולוגיה האקדמית ומעבודותיה‪.‬‬
‫הפסיכואנליזה הייתה שונה מהגישות האחרות במטרותיה‪ ,‬בתחומי העניין שלה ובשיטות המחקר שהציעה‪ .‬מטרתה הייתה ליצור‬
‫שיטת טיפול בהפרות התנהגות באמצעות תצפית קלינית כלומר תוך טיפול אישי באנשים ולא באמצעות ניסוי מעבדתי מבוקר‪.‬‬
‫מושא העניין שלה הוא מבנה האישיות והפרעותיה‪ ,‬ושיטת המחקר שהיא מציעה היא התצפית הקלינית‪ .‬פרויד פיתח את מושג הלא‬
‫מודע‪ .‬הוא טען כי הלא מודע הוא יצרי מטבעו‪ ,‬לא רציונאלי ומורכב מדחפים חזקים שבמידה רבה שולטים בהתנהגותנו‪ .‬תפיסתו של‬
‫פרויד את אישיות האדם כיצרית וכמינית מטבעה‪ ,‬וכמונעת ע"י דחפים מולדים‪ ,‬חוללה מהפכה בחברה המערבית במאה העשרים‪.‬‬
‫הפסיכואנליזה תמכה בזרם הנפשי של הפסיכיאטריה‪ ,‬היא חיפשה את הסיבות להפרעות ההתנהגות בנפש‪ .‬פרויד פתח פתח‬
‫להבנת אישיות האדם והבנת האדם את עצמו באופן שאיש לא עשה קודם‪ .‬מבחינה חברתית השתנו הנורמות המוסריות והמיניות‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫חזור‬

‫ביהביוריזם‬ ‫‪.3‬‬

‫הגישה ההתנהגותית‪ .‬הנחות היסוד שלה הם‪ :‬פסיכולוגיה אובייקטיבית – מדע של התנהגות‪ ,‬העוסק אך ורק בהתנהגות הניתנת‬
‫לתצפית שאפשר לתארה אובייקטיבית במונחי גירוי ותגובה ( ווטסון ‪ .)1913‬הגישה הביהביוריסטית מושפעת ממחקרים של‬
‫ת'ורנדייק בארה"ב ופבלוב על בעלי חיים שנערכו בסוף המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה ה‪ .20-‬הנחת היסוד שלהם הייתה שההתנהגות‬
‫האנושית ככלל מושתתת על אותם עקרונות היסוד שעליהם מושתתת התנהגות בעלי החיים‪ .‬הנחה זו פתחה בפניהם אפשרויות‬
‫מחקר אינסופיות משום שעתה הם יכלו לחקור התנהגות של בעלי חיים ולהסיק מסקנות לגבי בני אדם‪ .‬פבלוב בעצם הראה כי‬
‫ההתנהגות מבוססת על עקרונות פיזיולוגיים‪ ,‬והוא הוכיח שאפשר לחקור התנהגות בשיטות מעבדה אובייקטיביות‪ .‬ת'ורנדייק‬
‫ופבלוב היו האבות הרוחניים של ווטסון מייסד הגישה הביהביוריסטית‪ .‬לדעת הביהביוריסטים על המחקר הפסיכולוגי להתרכז בחקר‬
‫ההתנהגות בלבד בשביל להסביר תופעה מורכבת יש לחפש את האלמנטים הפשוטים המרכיבים אותה‪ .‬הדמות המובילה‬
‫בביהביוריזם בארצות הברית היה סקינר שעסק בעיקר בחקר למידת ההתנהגות בחיי היום יום‪ .‬הוא פיתח תוכניות בקרה ושליטה‬
‫על התנהגויות של בעלי חיים ובני אדם‪.‬‬
‫חזור‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 43‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫גישה קוגניטיבית‬ ‫‪.4‬‬

‫לפי גישת הקוגניטיביסטיים לתהליכים הפנימיים המתרחשים בתוך "הקופסה השחורה" יש השפעה מכרעת על תהליך הלמידה ולכן‬
‫יש להתייחס אליהם כהסבר ללמידה‪ .‬הגישה הקוגניטיסיבטית מושתתת על למידת התובנה של הגשטאלט‪ .‬קוהלר ערך מחקרים‬
‫על שימפנזים ובעקבות מחקריו הגיע למסקנה שבניגוד לטענת הביהייביוריסטים בעלי חיים אינם פועלים אוטומטית בתגובה לגירויים‬
‫בלבד אלא יש להם אינטליגנציה המנחה את התנהגותם‪ .‬קוהלר הכניס שימפנזות לתוך כלוב ופיזר בו כלים שונים‪ .‬במקום גבוה הוא‬
‫הניח בננה‪ .‬המשימה הייתה להגיע בעזרת הכלים לבננה‪ .‬השימפנזים מצאו שיטות שונות להגיע לבננה אך דפוס הפעולה שלהם היה‬
‫דומה‪ .‬הם מגיעים לפיתרון הבעיה לפתע וניגשים לבצעו‪ .‬התנהגות זאת איננה ניתנת להסבר במונחים של גירוי ותגובה‪ .‬למידתן של‬
‫החיות אינה הדרגתית ואינה בדרך של ניסוי וטעייה‪ .‬השימפנזים חושבים על פתרונות לבעיה ואז ברגע אחד מגיעים לפיתרון‬
‫ומבצעים אותו‪ .‬במילים אחרות הן רכשו תובנה של היחסים הרלבנטיים בין הכלים והבינו את העקרונות הארגוניים העומדים בבסיסו‬
‫של הפיתרון‪ .‬לאחר שרכשו תובנה זאת כמעט שאינן טועות עוד בביצוע המטלה‪ .‬המסקנה היא שהאורגניזם מגיע לפיתרון לאחר‬
‫שחשב על הגורמים הנדרשים לפתרונה‪ ,‬ורק כאשר מצא פתרון נכון בראשו הוא ניגש לבצעו‪ .‬על פי קוהלר הלמידה איננה תהליך‬
‫מכני שהו נוצר קשר אוטומטי בין כמה גורמים‪ .‬הוא האמין כי האורגניזם לומד באופן אינטליגנטי יותר והלמידה נעשית בעזרת תיווך‬
‫קוגניטיבי‪ .‬התיאוריות הביהביוריסטיות התייחסו רק למתרחש מחוץ "לקופסה השחורה" והתעלמו מתהליכים מרכזיים החיוניים‬
‫להבנת הלמידה כגון תהליכי עיבוד המידע של גירויים ומאורעות‪ ,‬תפיסת היחסים בניהם‪ ,‬ארגון משמעותו של הקלט ותהליכים‬
‫קוגניטיביים אחרים המתווכים בין הקלט לפלט‪.‬‬
‫חזור‬

‫אקסיסטנציאליזם הומניזם‬ ‫‪.5‬‬

‫גישה שהונהגה ע"י פסיכולוגים ופסיכיאטרים מכל הזרמים הקיימים בפסיכולוגיה‪ ,‬שעסקו בפסיכותרפיה והגיעו למסקנה כי המסגרת‬
‫התיאורטית הנוקשה מחבלת במאמציהם להבין את האדם היושב מולם‪ .‬לטענתם‪ ,‬חוקי התיאוריה מאלצים את המטפלים לתפוס‬
‫אנשים באופן מכני ולהכניסם בכוח למסגרות תיאורטיות‪ ,‬במקום לנסות להבין את האדם כפי שהוא‪ .‬לפי גישה זאת לתחושותיו של‬
‫החווה יש משקל רב יותר מכול הסבר מלומד‪ .‬האקזיסטנציאליזם גורס כי יש להבין כל התנהגות כתופעה ייחודית וחד פעמית‪ ,‬מתוך‬
‫עצמה‪ .‬על הפסיכולוג המטפל לנסות ולהבין את המטופל מתוך עולמו שלו ולא לכפות עליו חוקי תיאוריה כלשהי‪ .‬הם מתנגדים לעצם‬
‫השימוש בהסברים "מדעיים" להבנת האדם ותוצריו‪ ,‬וככלל הם קוראים להבין את האדם ולא להסבירו‪ .‬הנקודה המרכזית של גישה‬
‫זאת היא הדגשת הייחוד שבכל אדם ואדם‪ .‬אחד העקרונות מנחים את הגישה הוא מתן משמעות לקיום האנושי‪ ,‬כלומר הדגש על‬
‫ההגשמה העצמית‪ .‬מכך גם נובעת הדגשת הצורך להבין את האדם הבריא ולא רק את החולה‪.‬‬
‫חזור‬

‫המיספרות‬ ‫‪.6‬‬

‫המיספרה ימנית – אחראית לצורות התפיסה הקשורות בכשרים אומנותיים‪ ,‬בכשרים מוסיקליים‪ ,‬בתהליכי דמיון וחלימה‪ ,‬ובתפיסת‬
‫דגמים גיאומטריים מורכבים‪ .‬התפיסה בהמיספרה הימנית היא תפיסה כוללנית והיא יעילה במיוחד במשימות המצריכות המחשה‬
‫חזותית של קשרים בין עצמים‪ .‬ההמיספרה הימנית מעורבת בתופעות של רגש ואימפולסיביות‪.‬‬
‫המיספרה השמאלית – האחראית על הדיבור‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה ושאר פעילויות הקשורות בהבנת השפה ובשימוש בה‪ .‬המיספרה זאת‬
‫פועלת בדרך של התמקדות בפרטים‪ ,‬כלומר‪ ,‬תופסת את התופעות באמצעות פרטי הפרטים המרכיבים אותן‪ .‬אופן התפיסה שלה‬
‫הוא אנליטי והיא גם מבחינה בקשרים לוגים בין פרטים‬
‫חזור‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 44‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫אזורי ברוקה וורוניקה‬ ‫‪.7‬‬

‫ב‪ 1861 -‬גילה חוקר בשם ברוקה כי אזור מסוים בהמיספרה השמאלית שנפגע לעומת פגיעה באזור המקביל בהמיספרה הימנית לא‬
‫הביא לאותה פגיעה בכושר הדיבור בשתי ההמיספרות‪ .‬מה שהוביל למסקנה כי האזור האחראי על הדיבור נמצא באונת הרקה‬
‫השמאלית והוא נקרא אזור ברוקה‪ .‬בסמוך לאזור זה נתגלה גם אזור וורוניקה האחראי להבנת הדיבור‪ .‬כלומר‪ ,‬התברר כי רוב‬
‫האזורים המרובים בהבנת הדיבור‪ ,‬ביכולת לכתוב ולהבין מילים כתובות ובעיבוד נתונים נמצאים בהמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫חזור‬

‫נוירון‬ ‫‪.8‬‬

‫למערכת העצבים יש תפקיד מכריע בבקרת כלל ההתנהגויות‪ .‬הרקמה העיקרית הבונה את מערכת העצבים היא רקמת‬
‫תאי העצב‪ .‬פעילותה של מערכת העצבים מושתתת על תכונות תאי העצב ומרכיביהם‪ ,‬וגם על יחסי הגומלין שבין תאי‬
‫העצב‪ .‬התכונה המייחדת את תאי העצב היא עושרם לקלוט גירויים מהסביבה‪ ,‬לעבדם ולהעביר את המידע המעובד‬
‫לתאים אחרים במערכת‪ .‬תא העצב מופרד מסביבתו החיצונית באמצעות רקמה – ממבראנה‪ .‬גוף התא מכיל את הגרעין‬
‫ואת מערכות התא המאפשרות תפקוד תקין‪ .‬גוף התא משתתף בקבלת הודעות מנוירונים סמוכים (הנוירון מקבל‬
‫אימפולס מנוירונים אחרים‪ ,‬ומעביר אותו הלאה)‪.‬‬
‫חזור‬

‫הרשתית‬ ‫‪.9‬‬

‫מורכבת משלוש שכבות של תאי עצב‪ )1 ( :‬תאי גנגליונים (‪ )2‬תאים דו קוטביים (‪ )3‬פוטו רצפטורים (תאים קולטי אור) המורכבים‬
‫מקנים ומדוכים‪ .‬האור הנכנס לעין מסתנן מבעד לשתי השכבות הראשונות – תאי הגנגליונים והתאים הדו קוטביים‪ ,‬שאינן אטומות‬
‫ומגיע ישירות לשכבת המדוכים והקנים‪ .‬גרייתו של אזור זה ע"י האור מהווה את תחילתו של תהליך הראייה‪ .‬כאשר הפוטו רצפטורים‬
‫מגורים ע"י האור הם מתחילים לירות מסרים עצביים אל עבר תאים דו קוטביים הסמוכים להם ומשם עוברים לתאי הגנגליונים‪.‬‬
‫האקסונים של כל הגנגליונים מתחברים יחד ויוצרים את עצב הראייה היוצא מהעין ומעביר את המסרים לחלקים גבוהים יותר במוח‪.‬‬
‫חזור‬

‫מדוכים וקנים‬ ‫‪.10‬‬

‫הפוטו רצפטורים מתחלקים לשני סוגי תאים‪ :‬שבעה מליון מדוכים ומספר גדול פי ‪ 18‬של קנים‪ .‬הקנים פועלים בתנאי תאורה גרועים‬
‫בשעת ערב למשל‪ .‬אז נראים כל העצמים בגוונים שונים של אפור‪ .‬המדוכים לעומת זאת‪ ,‬פועלים בתאורה חזקה‪ ,‬והם אלה‬
‫המופקדים על ראיית צבעים‪ .‬פיזורם של הקנים והמדוכים בעין איננו אחיד‪ .‬במרכז הרשתית מצויה גומה קטנה המכונה הכתם‬
‫הצהוב‪ .‬היא מכילה מדוכים בלבד‪ ,‬ולכן חדות ובהירות הראייה של האדם תלויות בה במידה רבה‪ .‬גם בקנים וגם במדוכים יש‬
‫פיגמנטים רגישים לאור‪ ,‬המלבינים בעקבות בליעת אנרגיית האור‪.‬‬
‫חזור‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 45‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫התיאוריה הטריכרומטית‬ ‫‪.11‬‬

‫אחד ההסברים הראשונים לתפיסת צבע עפ"י הפיזיולוגים יאנג והלמהולץ‪ .‬מכונה גם תיאוריות שלושת הצבעים‪ .‬יאנג גרס כי לא ייתכן‬
‫שבעין מצויים סוגים רבים כל כך של פוטו רצפטורים כמספרם של כל הגוונים שהעין מסוגלת לתפוס‪ .‬בנוסף הוא גילה כי באמצעות‬
‫שלושה גלים באורכים שונים ובעוצמות שונות ניתן לצור כל צבע שהוא‪ .‬מכאן הסיק יאנג כי העין מכילה שלושה סוגי מדוכים שכל‬
‫אחד מהם רגיש לצבע אחר‪ ,‬וכן כי שאר הצבעים הם תוצאה של סינתזה של שלושה צבעים אלה שעושה המוח‪ .‬מחקרים הראו כי אכן‬
‫קיימים בעין שלושה סוגי מדוכים המתאימים לתפיסת הצבעים‪ -‬כחול‪ ,‬ירוק או אדום‪.‬‬
‫חזור‬

‫אסכולת הגשטלט‬ ‫‪.12‬‬

‫לפי אסכולה זאת‪ ,‬הנטייה לארגון טבועה בנו מלידה‪ .‬הארגון משקף את אופן פעולת המוח והוא הבסיס לכל פעילות שכלית‪ .‬לדעת‬
‫חוקרי הגשטאלט לתפיסתנו יש איכות הוליסטית – שלמה‪ .‬טענתם היא כי השלם שונה מסכום חלקיו‪ .‬הצירוף המיוחד‪ ,‬המסוים של‬
‫המרכיבים הבסיסיים‪ ,‬והיחסים ביניהם הם היוצרים את התבנית השלמה‪ ,‬בעלת האפיונים המיוחדים לה‪ ,‬שאינה ניתנת לניבוי מתוך‬
‫הכרת המרכיבים הבסיסיים בלבד‪ .‬ואילו השלם הוא המעניק איכות ספציפית לחלקים המרכיבים אותו‪.‬‬
‫חוקי ארגון תפיסתי (ע"פ הגשטלט)‪ -‬הגשטאלט ניסחו חוקים לתיאור תהליך תפיסת הגירויים החושיים כשלמים‪ ,‬כגשטאלט‪ .‬שני‬
‫המושגים העיקריים הם "רקע ודמות" ו‪" -‬הקבצה"‪.‬‬
‫רקע ודמות ‪ -‬בחיי היום יום כל דבר שאנו נתקלים בו מופיע על רקע כלשהו‪ .‬אנו תופסים את התמונות ואת המילים כצורות מוגדרות‬
‫ומובחנות היטב מהרקע שלהן‪ .‬היכולת להבחין באובייקט או בדמות‪ ,‬תוך הפרדה בינם לבין הרקע שלהם‪ ,‬היא יכולת בסיסית‬
‫בתהליך התפיסה‪ .‬ההבחנה בין צורה לרקע היא בראש ובראשונה תהליך תפיסתי‪ ,‬ולא תכונה של הגירוי עצמו‪ .‬ארגון השדה‬
‫התפיסתי שלנו לצורה ולרקע הוא בסיסי ביותר וככל הנראה טבוע בנו מלידה‪.‬‬
‫הקבצה ‪ -‬הכוונה בהקבצה לשורת עקרונות שעל פיהם אנו מארגנים נתונים חושיים‪ .‬עקרונות אלה הם‪:‬‬
‫(‪ )1‬קרבה – נקודות או עצמים סמוכים זה לזה אנו נוטים לקבץ יחד‬
‫(‪ )2‬סגירות – שטחים שיש בהם כיוון של סגירה ואפילו אינם סגורים לגמרי‪ ,‬אנו נוטים לראותם כצורה ולא כשטחים פתוחים‬
‫(‪ )3‬רציפות טובה – קווים ישרים או עקומים הממשיכים כביכול זה את זה נתפסים כיציבים גם אם הם קטועים‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו נוטים‬
‫להשלים את הקיטוע ברצף ולראות את החלק החסר‪ .‬נטייה זו להמשכיות היא אחד מיסודות ההסוואה‪ .‬אנו נוטים להמשיך קווים‬
‫שונים‪ ,‬ונטייה זו מסיטה את תשומת ליבנו מהצורה של האובייקט המוסווה‬
‫(‪ )4‬דמיון – אנו נוטים לקבץ יחד דברים הדומים זה לזה בצבע‪ ,‬בצורה‪ ,‬בגודל וכו'‪.‬‬
‫חזור‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 46‬מתוך ‪- 47‬‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,73-106-57 ,‬ד"ר ורד נאמן‪-‬חביב‬ ‫מורשה י"ד‪ ,‬סמסטר א'‬

‫שאלות לדוגמא‬

‫אנדורפינים הינם‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬חומרים המצויים בהיפוקמפוס‬
‫ב‪ .‬סמים פסיכו אקטיביים‪ .‬מ משפחת אופיאטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחראים על ויסות הפעילות ההורמונאלית בגוף‬
‫ד‪ .‬משככי כאב טבעיים‬

‫יוסי הלך לרופא והתלונן על התעלפויות מדומות‪ ,‬הרופא המליץ לפטור אותו ממילואים‪ .‬כך נהג יוסי בכל פעם לאחר שקיבל זימון‬ ‫‪.2‬‬
‫למילואים‪ .‬איזה סוג למידה זו?‬
‫א‪ .‬התניה קלאסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התניה אופרנטית ע"י חיזוק חיובי‬
‫ג‪ .‬למידת הימנעות ע"י חיזוק שלילי‪.‬‬
‫ד‪ .‬למידת הימנעות ע"י ענישה‪.‬‬

‫מה מהמשפטים הבאים נכון‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬הגישה ההומניסטית טוענת כי בני האדם מונעים ע"י הרצון להגשמה עצמית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגישה הפסיכו אנליטית מדגישה את המרכיבים הרציונאליים ואת השליטה המודעת על התנהגותנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגישה ההומניסטית מתמקדת בעיקר בתהליכי חשיבה ועיבוד מידע ומדגישה את תפקידם החשוב ביצירת מצבים רגשיים‬
‫ונפשיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫מה לא נכון‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬אלכוהול הוא סם ממשפחת המדכאים‪( .‬נכון)‬
‫ב‪ .‬קוקאין הוא סם ממשפחת הממריצים‪( .‬נכון)‬
‫ג‪ .‬אקסטזי הוא סם ממשפחת הממריצים‪( .‬נכון )‬
‫ד‪ .‬קנאביס הוא סם ממשפחת המדכאים‪( .‬הזיוניים)‬

‫‪ -‬עמוד ‪ 47‬מתוך ‪- 47‬‬