‫‪.

‬בס"ד‬
‫שם‪ :‬נאור מזוז‬
‫ת"ז‪311429740 :‬‬
‫'קורס‪ -10769 :‬יסודות המחקר הכמותי א‬

‫ממ"ן ‪11‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬המשתנה התלוי‪ .‬המב"ת הוא הסיבה‪ ,‬והמ"ת הוא התוצאה‪ .‬כל מחקר מתחיל ברמה התיאורטית‪,‬‬
‫‪:‬ובהמשך מודדים את הגורמים ברמה התצפיתית‪ .‬במחקר שלעיל‬
‫המשתנים ברמה התיאורטית‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי הוא סוג הפגישה‪ -‬מפגש וירטואלי או מפגש‬
‫‪.‬מציאותי; המשתנה התלוי הוא תחושת הקרבה והאינטימיות‬
‫ברמה התצפיתית‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי הוא סוג הפגישה שדיווחו עליה המשתתפים (שני ערכים‪:‬‬
‫מציאותית או בזום); המשתנה התלוי הוא התוצאה של השאלון שענו עליו המשתתפים לגבי תחושת‬
‫‪.‬הקרבה והאינטימיות (סולם של תחושת קרבה ואינטימיות הנע מ‪ 1 -‬עד ‪)5‬‬
‫החוקרת מבצעת פעולות כדי להפוך את המשתנים התיאורטיים שלה למשתנים תצפיתיים‪ -‬והיא‬
‫עושה זאת באמצעות פעולות ישירות‪ :‬פונה למשתתפים באתרי היכרויות וכך גם בודקת את המשתנה‬
‫הבלתי תלוי‪ -‬סוג הפגישה‪ -‬וגם בודקת את המשתנה התלוי באמצעות הגדרה אופרציונלית שהיא‬
‫נותנת לו‪ ,‬במקרה הזה מדובר בשאלון שמודד את תחושת הקרבה והאינטימיות על ידי סולם שנע‬
‫‪.‬ממידה מועטה למידה רבה מאוד‬
‫‪.‬ב‪ .‬הסבר מדעי חייב לעמוד בשתי דרישות‪ :‬בחינות ורלוונטיות‬
‫דרישת הרלוונטיות משמעותה שיהיה אפשר לחזות את המאורע המוסבר מתוך המידע המסביר‪.‬‬
‫‪.‬הדרישה היא לקשר בין המשתנים‪ -‬מתאם‪ .‬כשקיים קשר כזה אז ההסבר הוא מדעי ועומד בדרישה‬
‫במחקר זה‪ ,‬השערתו עומדת בדרישת הרלוונטיות משום שהחוקרת משערת שפגישה במציאות תגרום‬
‫לתחושת אינטימיות וקרבה גבוהה יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬קיים קשר בין שני המשתנים שהם ברי מדידה‪ :‬סוג‬
‫‪.‬הפגישה‪ -‬המשתנה המסביר‪ -‬והמשתנה המוסבר‪ :‬תחושת האינטימיות‬
‫דרישת הבחינות משמעותה שיהיה ניתן למדוד את התופעות הנחקרות ולבדוק אותן בפועל‪ .‬אם אפשר‬
‫‪.‬למדוד אותן ולהגדיר את המשתנים אופרציונלית אז המחקר עומד בדרישת הבחינות‬
‫במחקר זה‪ ,‬השערתה עומדת גם בדרישת הבחינות משום שאפשר למדוד את המשתנים ברמה‬
‫המעשית‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬סוג הפגישה המדווח על ידי הנחקרים‪ -‬משפיע על המשתנה התלוי‪:‬‬
‫‪.‬תחושת האינטימיות והקרבה‪ .‬לכן‪ ,‬כל עוד המשתנים ניתנים לצפייה אזי הוא עומד בדרישה‬
‫ג‪ .‬מערך מחקר זה המקום בו החוקר מפרט את התכנון שלו‪ ,‬בו הוא מסביר כיצד הוא אוסף את‬
‫הנתונים‪ ,‬חוקר ובודק את השערות המחקר שלו‪ .‬קיימים שני סוגים של מערכי מחקר‪ -‬מערך מחקר‬
‫מתאמי ומערך מחקר ניסויי‪ :‬במערך מחקר מתאמי‪ ,‬החוקר לא מבצע מניפולציה על המשתנה הבלתי‬
‫תלוי כרצונו‪ .‬השונות במחקר היא נתונה ובמקביל למשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬החוקר מודד את המשתנה‬
‫התלוי‪ .‬הוא לא קובע את סדר המשתנים ולא מנסה להפריך הסברים אחרים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬החוקר‬
‫רק מודד ולא משפיע על הנחקרים‪ .‬במערך מחקר ניסויי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬החוקר כן משפיע על הנחקרים‬
‫והוא עושה זאת באמצעות מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬על מנת שתשפיע על המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪.‬כך הוא שולט על סדר המשתנים ויכול להפריך הסברים אחרים‬
‫במחקר שלעיל‪ ,‬החוקרת השתמשה במחקר מתאמי ואינה ביצעה מניפולציה במשתנה הבלתי תלוי‬
‫כדי להשפיע על המשתנה התלוי‪ .‬היא אינה קבעה את ערך המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬סוג הפגישה‪-‬‬
‫וחילקה את הנחקרים; כל נחקר התבקש לדווח את סוג הפגישה ובהמשך לענות על שאלון תחושת‬
‫הקירבה והאינטימיות‪ .‬המשתנה הבלתי תלוי דווח על ידם והיא איננה נתנה לו הגדרה אופרציונלית‬
‫ניסויית כדי להשפיע על התוצאה (המשתנה התלוי)‪ ,‬אלא היא נתנה לו הגדרה אופרציונלית נמדדת כך‬
‫‪.‬שהיא רק מדדה אותו בלי לנסות להשפיע עליו‪ -‬ולכן מדובר במחקר מתאמי‬
‫‪.‬ד‪ .‬אנו מבחינים בין שתי שיטות דגימה‪ :‬דגימה הסתברותית ודגימה לא הסתברותית‬
‫בדגימה הסתברותית הסיכוי שהמדגם יהיה מייצג הוא גבוה יותר מאשר בדגימה לא הסתברותית‬
‫‪.‬שהיא מוטה ולא מייצגת אך גם זולה וקלה יותר לביצוע‪ .‬בשתי הדגימות קיימים מספר סוגים‬
‫החוקרת במחקר השתמשה בשיטת מחקר לא הסתברותית‪ .‬היא פשוט פרסמה מודעה להשתתפות‬
‫במחקר‪ ,‬ומי שענה לה נכנס למדגם‪ .‬כלומר‪ ,‬אין פה מסגרת דגימה והמשיבים לא בהכרח מייצגים את‬
‫‪.‬ההתפלגות באוכלוסייה‬
‫סוג הדגימה הלא הסתברותית שהיא ערכה הוא "מדגם מתנדבים"‪ -‬אנשים שנענים לפנייה ונוטלים‬
‫חלק במחקר מרצונם החופשי‪ :‬היא פרסמה מודעה ו‪ 248 -‬הסכימו להשתתף במחקר‪ .‬אי אפשר לדעת‬
‫‪.‬אם מדובר במגוון שמייצג‪ ,‬מאחר ומדובר במתנדבים בלבד‪ -‬וזוהי דגימה לא הסתברותית‬
‫‪:‬ה‪ .‬קיימים כמה סוגי קשרים בין המשתנים‪ .‬בכל אחד מהממצאים קיים סוג קשר שונה‬
‫ממצא ‪" -1‬תוצאות המחקר מראות כי תחושת הקרבה והאינטימיות הייתה גבוהה יותר בפגישות‬
‫"מציאותיות מאשר וירטואליות אצל נשים‪ ,‬אך לא אצל גברים‬
‫‪:‬זהו קשר מותנה‬
‫המשתנה הבלתי תלוי ‪A‬‬
‫משפיע על המשתנה התלוי ‪B‬‬
‫אבל רק בתנאי מסוים ‪C‬‬
‫המב"ת‪ -‬הפגישות המציאותיות משפיעות על המ"ת‪ -‬תחושת קרבה ואינטימיות גבוהה יותר‪ ,‬אבל‬
‫‪.‬בתנאי שמדובר בנשים ולא בגברים‬
‫ממצא ‪" -2‬מהמחקר עולה כי פגישות שנערכות באופן מציאותי כוללות נוכחות של אנשים נוספים‬
‫"סביב ולכן תחושת האינטימיות פוחתת בפגישות שכאלו‬
‫‪:‬זהו קשר מתווך‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪A‬‬
‫משפיע על משתנה נוסף ‪C‬‬
 ‫שמסביר את המשתנה התלוי ‪B‬‬
‫המב"ת‪ ,‬הפגישות המציאותיות‪ ,‬גורמות למשתנה הנוסף‪ -‬נוכחות של אנשים מסביב‪ -‬וכתוצאה מכך‬
‫המ"ת‪ ,‬תחושת האינטימיות‪ ,‬יורדת‪ .‬כלומר‪ ,‬התחושה נגרמת בגלל המשתנה הנוסף של נוכחות‬
‫‪.‬האנשים‪ ,‬שנגרם עקב סוג הפגישה באופן מציאותי‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬המשתנה התלוי‪ .‬המב"ת הוא הסיבה‪ ,‬והמ"ת הוא התוצאה‪ .‬כל מחקר מתחיל ברמה התיאורטית‪,‬‬
‫‪:‬ובהמשך מודדים את הגורמים ברמה התצפיתית‪ .‬במחקר שלעיל‬
‫המשתנים ברמה התיאורטית‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי הוא מגדר (זכר או נקבה); המשתנה התלוי הוא‬
‫‪.‬השתתפות בספורט‬
‫ברמה התצפיתית‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי הוא גיל ומגדר; המשתנה התלוי הוא הרגלי האימון וכמות‬
‫‪.‬שעות האימון השבועית‬
‫החוקרת מבצעת פעולות כדי להפוך את המשתנים התיאורטיים שלה למשתנים תצפיתיים‪ -‬והיא‬
‫עושה זאת באמצעות פעולות ישירות‪ :‬פונה למאמני קבוצות ענפי ספורט‪ ,‬מסווגת אותם לפי רקע‬
‫‪(.‬מב"ת) ועורכת להם שאלון שמטרתו לבחון את המשתנה התלוי‪ -‬הרגלי האימון שלהם‬
‫ב‪ .‬אוכלוסיית המחקר היא קבוצת האנשים שמעניינת את החוקרת ולגביה היא רוצה להסיק‬
‫‪.‬מסקנות‪ -‬במחקר שלעיל האוכלוסייה היא גברים ונשים בגילאי ‪40-60‬‬
‫מסגרת הנתונים היא הרשימה בפועל שמתוכה דוגמים אנשים למחקר‪ -‬במחקר שלעיל מסגרת‬
‫‪.‬הדגימה היא גברים ונשים המתאמנים בענפי ספורט תחת מאמנים‬
‫המדגם הוא בעצם האנשים שנבחרו למחקר מתוך מסגרת הדגימה‪ -‬במחקר שלעיל ‪ 245‬מתאמנים‬
‫‪.‬בענפי ספורט‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬שענו על השאלון‬
‫ג‪ .‬החוקרת השתמשה בדגימה הסתברותית מסוג "דגימת שכבות"; דגימה זו מתבצעת כאשר החוקר‬
‫חושב שיש משתנים נוספים שהם רלוונטיים למשתנה הנחקר‪ .‬בדגימה זו מחלקים את האוכלוסייה‬
‫לקבוצות ודוגמים מכל קבוצה בנפרד כדי להגיע למדגם מייצג ככל האפשר‪ .‬במחקר שלעיל‪ ,‬החוקרת‬
‫הגדירה אוכלוסייה שברצונה לבדוק‪ ,‬סידרה אותה לפי שכבות (במקרה הזה המאפיין הוא ענף‬
‫הספורט)‪ ,‬בחרה בכל מתאמן שלישי בכל ענף ובדקה משתנים נוספים חוץ מהמגדר כמו רקע וגיל‪ -‬והם‬
‫‪.‬אלו שמהווים לה את המדגם במחקר‬
‫יתרון בשיטת הדגימה הזו ייצוג הולם של הנחקרים בשל השימוש במשתנים של השכבות‪ ,‬וכך טעות‬
‫הדגימה פוחתת‪ .‬שונות גדולה בין השכבות ושונות קטנה בתוך השכבות מקטינים את טעות הדגימה‬
‫‪.‬וכך מדובר במחקר מייצג יותר‬
‫חסרון בשיטת הדגימה הזו הוא שלא ניתן להשתמש בה בשיטות מורכבות לניתוח סטטיסטי‪ .‬כך לא‬
‫ניתן לנתח שונות ורגרסיות לדוגמה בשיטה הזו‪ .‬שיטה זו מוגבלת בניתוח והשערות למרות שטעות‬
‫‪.‬הדגימה שלה קטן יותר‬
‫‪:‬ד‪ .‬קיימים כמה סוגי קשרים בין המשתנים‪ .‬בכל אחד מהממצאים קיים סוג קשר שונה‬
‫"ממצא ‪" -1‬נשים נוטות להתאמן פחות שעות שבועיות מגברים במיוחד בגילאים צעירים יותר‬
 ‫‪:‬זהו קשר מותנה‬
‫המשתנה הבלתי תלוי ‪A‬‬
‫משפיע על המשתנה התלוי ‪B‬‬
‫אבל רק בתנאי מסוים ‪C‬‬
‫המב"ת‪ ,‬סוג המגדר‪ ,‬נשים‪ -‬משפיע על המ"ת‪ -‬שעות אימון שבועיות‪ -‬אבל המשתנים הללו מתקיימים‬
‫‪.‬בתנאי שמדובר בגילאים צעירים במיוחד‬
‫ממצא ‪" -2‬מן המחקר עולה כי גברים מתאמנים במגוון רחב יותר של ענפי ספורט מנשים‪ ,‬וכפועל‬
‫"יוצא מתאמנים יותר שעות‬
‫‪:‬זהו קשר מתווך‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪A‬‬
‫משפיע על משתנה נוסף ‪C‬‬
‫שמסביר את המשתנה התלוי ‪B‬‬
‫המב"ת‪ ,‬סוג המגדר‪ ,‬גברים‪ -‬גורם למ"ת‪ -‬שעות ספורט רבות יותר‪ ,‬אבל הוא מתקיים רק בתיווך של‬
‫המשתנה הנוסף‪ :‬מגוון רחב יותר של ענפי ספורט‪ .‬כלומר‪ ,‬האימון במגוון רחב יותר של ענפי ספורט‬
‫‪.‬מצידם של הגברים הוא שמסביר את העובדה שהם מתאמנים יותר מנשים‪ ,‬ולא המגדר עצמו‬

‫ה‪ .‬במחקר שלעיל‪ ,‬החוקרת השתמשה במחקר מתאמי ואינה ביצעה מניפולציה על המשתנה הבלתי‬
‫תלוי כדי להשפיע על המשתנה התלוי‪ .‬במקרה הזה מדובר במגדר וגיל של הנחקרים‪ ,‬ואלו הם‬
‫‪.‬מאפיינים שלא ניתן לשנות אותם אלא רק למדוד ולהסיק מהם על המשתנה התלוי‬
‫מאחר ומדובר במשתני ייחוס‪ ,‬לעולם לא ניתן יהיה לעשות עליהם מניפולציה‪ -‬ולכן אי אפשר לשנות‬
‫את מערך המחקר‪ :‬המשתנים הבלתי תלויים במחקר הם ערכים שלא ניתן להשפיע עליהם‪ :‬מגדר‬
‫וגיל‪ .‬שני המשתנים האלו החוקרת רק יכולה להשתמש בהם ולמדוד אותם ללא יכולת לשנות אותם‬
‫כדי להשפיע על התוצאה הרצויה מבחינתה‪ .‬כל עוד המשתנים האלו לא ניתנים לתפעול אז הם משתני‬
‫‪.‬ייחוס‪ ,‬ולכן אי אפשר לשנות את מערך המחקר לניסויי‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬הגדרה אופרציונלית נמדדת וניסויית‬
‫כחלק מעבודה על מחקר מסוים‪ ,‬ניתן להגדיר את המשתנה התיאורטי הקיים בו באמצעות הפיכתו‬
‫למשתנה תצפיתי שניתן לצפות בו‪ .‬החוקר מפרט מה הוא עושה כדי לתפעל את המשתנים במחקר‬
‫ולמדוד אותם‪ .‬בהגדרה אופרציונלית נמדדת‪ ,‬החוקר מגדיר כיצד הוא מודד את המשתנה במחקר ואת‬
‫הערכים הקיימים בו בלי להשפיע עליו‪ .‬מצב זה מתקיים במערך מחקר מתאמי; בהגדרה אופרציונלית‬
‫ניסויית החוקר משפיע ומנסה לשנות את המצב באמצעות מניפולציה על משתנה במחקר והשפעה על‬
‫הערכים שבו כדי להשפיע על התוצאה‪ .‬מצב זה מתקיים במערך מחקר ניסויי‪ .‬בכל מחקר‪ ,‬כל משתנה‬
‫‪.‬מקבל הגדרה אופרציונלית בפני עצמו‬
 ‫ב‪ .‬עקרון ההפרכה של קארל פופר‬
‫קארל פופר הוא פילוסוף של המדע והוא ניסח עקרון שאומר שכדי שתיאוריה תהיה מדעית‪ ,‬חייבת‬
‫להיות דרך אמפירית שיכולה לנסות ולהפריך את ההשערות שנגזרות ממנה‪ .‬כל תיאוריה שאין דרך‬
‫אמפירית כזו אזי אינה יכולה להיחשב כמדעית‪ .‬כשיש אפשרות להפריך את התיאוריה אז היא נחשבת‬
‫מדעית‪ ,‬או שיש אפשרות שהתוצאה שתתקבל במחקר תוכיח שהתיאוריה איננה נכונה‪ .‬במילים‬
‫‪.‬אחרות‪ ,‬תיאוריה מדעית מובילה לתוצאות אמפיריות שלא ייתכנו אם היא נכונה‪ -‬והן מפריכות אותה‬
‫ג‪ .‬דגימת אשכולות‬
‫קיימים שני סוגים של דגימות‪ :‬דגימה לא הסתברותית ודגימה הסתברותית‪ ,‬בה ניתן להגיע לייצוג‬
‫מדויק יותר של האוכלוסייה‪ .‬דגימת אשכולות היא דגימה הסתברותית שנוהגים להשתמש בה כאשר‬
‫האוכלוסייה היא גדולה ומפוזרת‪ ,‬ונוח יותר לחלק אותה‪ .‬בדגימה זו מחלקים לתת קבוצות ודוגמים‬
‫פריטים מתוך האשכולות שנבחרו‪ .‬דוגמה לדגימה זו היא בדיקה של הגובה הממוצע של הסטודנטים‬
‫בשנה שנייה ללימודים‪ ,‬מאחר ומדובר באוכלוסייה גדולה ומפוזרת ניתן לחלק אותה למספר מוסדות‬
‫אקדמיים‪ ,‬מתוכם לדגום את כל הסטודנטים שלומדים בשנה שנייה‪ -‬ואז לערוך את הבדיקה עליהם‪.‬‬
‫בדגימה זו הנחת העבודה היא שיש שונות בין הקבוצות עצמן‪ ,‬נניח בין כלל הסטודנטים בשנה שנייה‪-‬‬
‫‪.‬ושונות גבוהה בתוך כל קבוצה (כל מוסד אקדמי שנבחר)‬
‫ד‪ .‬אמפיריות ואובייקטיביות‬
‫הגישה המדעית היא גישת חקירה ולה שתי תכונות שמייחדות אותה מגישות אחרות‪ :‬אמפיריות‬
‫ואובייקטיביות‪ .‬אמפיריות היא בעצם היכולת למדוד נתונים ברמת התצפית ובאמצעות קליטה של‬
‫אחד החושים‪ .‬כל תופעה נחקרת צריכה להיות ניתנת לצפייה ישירה ובחינה‪ ,‬אחרת אינה יכולה‬
‫להיחשב אמפירית‪ .‬אובייקטיביות היא בעצם הסתמכות על המציאות כפי שהיא ללא העדפה אישית‬
‫ודעה מוקדמת‪ ,‬כך שלא משנה מי מבצע את המחקר‪ ,‬התוצאות צריכות להיות זהות ומתבססות על‬
‫‪.‬המציאות בלבד‪ .‬שתי תכונות אלו הן חלק בלתי נפרד ממחקר מדעי‬
‫ה‪ .‬שיטת הדבקות לרכישת ידע‬
‫ביצוע מחקר כולל חיפוש מידע‪ .‬קיימות כמה דרכים לרכישת ידע‪ ,‬הפילוסוף האמריקאי צ'רלס פירס‬
‫תיאר ארבע כאלה‪ ,‬אחת מהן היא שיטת הדבקות‪ .‬בשיטה זו אדם נצמד לדעותיו בלי לסטות מהן‬
‫ולבחון מידע נוסף‪ .‬אדם כזה חושב שכל המידע הנחוץ נמצא ברשותו ואינו רואה לנכון לבדוק מידע‬
‫נוסף מעבר למה שיש לו‪ .‬שיטה זו קצת נוגדת את הערך בחקירה כל עוד האדם בטוח בעצמו לגבי כל‬
‫שאלה או תופעה שרוצה לבחון‪ ,‬מאחר והוא כבר יודע את התוצאה כביכול‪ .‬כמובן ששיטה זו אינה‬
‫‪.‬נתמכת במחקרים מדעיים ולא ניתן להשתמש בה כדי לערוך כאלה‬