‫שיעור ‪1‬‬

‫מסורות במחקר האיכותני‬

‫מחקר‬
‫מחדש משהו בעולם הידע‬
‫בוחן תיאוריות ויוצר תיאוריות חדשות שעומדות בקריטריונים מדעיים‬ ‫•‬
‫מוצא קשרים בין משתנים ובין תופעות שונות‬ ‫•‬
‫מכליל את המציאות‬ ‫•‬
‫אובייקטיבי‬ ‫•‬

‫פרדיגמה‬
‫מערך הנחות‪ ,‬השקפת עולם‪ ,‬פרספקטיבה כללית ורחבה על תופעות‬ ‫•‬
‫מייצגת ראיית עולם המגדירה למחזיק בה את טבעו של העולם‪...‬‬ ‫•‬
‫מערך של אמונות יסוד העוסקות בעקרונות ראשוניים‬ ‫•‬

‫אונטולוגיה ‪ -‬מהי המציאות החברתית?‬

‫ביקורתי‬
‫ממשות היסטורית פוליטית‬
‫וכלכלית; מובנית על ידי‬
‫משתתפיה על בסיס של יחסי כוח‬
‫מעמדיים ובאמצעות אידיאולוגיה‬
‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫פוזיטיביזם‬
‫מובנית ביחסים‬ ‫המציאות היא ישות‬
‫אינטר‪-‬סובייקטיביים על בסיס‬ ‫ממשית המצויה שם‬
‫המשמעויות שמעניקים‬ ‫בחוץ וניתנת להכרה‬
‫המשתתפים לתופעות‬

‫אפיסטמולוגיה ‪ -‬כיצד ניתן להכירה?‬

‫ביקורתי‬ ‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫פוזיטיביזם‬
‫(הבנייה)‬
‫המציאות מתפרשת באמצעות‬ ‫הבנת המציאות היא פרשנית‪,‬‬ ‫התבונה הלוגית והחושים‬
‫הבנת הדיאלקטיקה של יחסי הכוח‬ ‫סובייקטיבית‪ ,‬רלטיביסטית‪,‬‬ ‫מאפשרים להכיר את‬
‫המעצבים את תודעת האנשים;‬ ‫מעוגנת בתרבות;‬ ‫המציאות ולהסבירה;‬
‫הממצאים מתווכים על ידי ערכים‬ ‫המחקר והכתיבה מייצרים‬ ‫אובייקטיביות;‬
‫ממצאים‬ ‫הממצאים מתגלים במחקר‬

‫שיעור ‪2‬‬
‫מהו מחקר איכותני?‬
‫הצגת הפרדיגמה והנחות יסוד‬
‫פרדיגמה‬
‫מערך הנחות‪ ,‬השקפת עולם‪ ,‬פרספקטיבה כללית ורחבה על תופעות‬ ‫•‬
‫מייצגת ראיית עולם המגדירה למחזיק בה את טבעו של העולם‪...‬‬ ‫•‬
‫מערך של אמונות יסוד העוסקות בעקרונות ראשוניים‬ ‫•‬

‫אונטולוגיה‬
‫בחינת מעמדו של העולם כ"יש"‬
‫מהי המציאות? מהו היש? מה טיבו של העולם הנחקר ומה יכול להיות ידוע עליו?‬
 ‫אפיסטמולוגיה‬
‫דרכי הידיעה‬ ‫•‬
‫‪ - episteme‬ביוונית – ידיעה‪ ,‬תורה פילוסופית העוסקת בניסיון להבין את הדרך בה אנו יודעים דברים‬ ‫•‬
‫על העולם‬
‫מה זאת ידיעה?‬ ‫•‬
‫כיצד אנו יודעים את אשר אנו יודעים?‬ ‫•‬
‫מתי ידיעה היא אכן ידיעה?‬ ‫•‬

‫הפרדיגמה הפוזיטיביסטית‬
‫שאלת האונטולוגיה (מה טיבו של העולם הנחקר ומה יכול להיות ידוע עליו?)‬ ‫•‬
‫מעמד העולם כ"יש"‪ .‬התופעות ממשיות‪ ,‬בעלות קיום משל עצמן‪.‬‬ ‫•‬
‫יש בהן חוקיות ולא שרירותיות‪.‬‬ ‫•‬
‫מכאן‪ -‬מתודולוגיה היפותטית‪-‬דדוקטיבית (מן הכלל אל הפרט)‪ ,‬השערות מוקדמות‪.‬‬ ‫•‬
‫שאלת האפיסטמולוגיה (מה מעמד הידע וכיצד אנו יודעים את אשר אנו יודעים?)‬ ‫•‬
‫השענות על מדעי הטבע‪ ,‬רציונאליות (תבוניות)‪ ,‬חוקיות וניבוי של התנהגות ותהליכים חברתיים‪.‬‬ ‫•‬
‫ריחוק החוקר‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬בירור לוגי‪-‬מתמטי‪ ,‬ניסויים‪ ,‬כללי מהימנות ותוקף‪ .‬‬
‫הכללות מדעיות‪.‬‬ ‫•‬

‫מחקר כמותי‪ -‬פוזיטיביזם‬

‫המציאות כמצב ממשי‪ ,‬בעל קיום שאינו תלוי במתבונן בה‪.‬‬ ‫•‬
‫התופעות החברתיות‪ ,‬כמו תופעות הטבע אינן שרירותיות‪ .‬יש חוקיות בהתנהגותן‪.‬‬ ‫•‬
‫פוזיטיביזם הוא מילה נרדפת למדע‪ ,‬כלומר לעובדות ודאיות שניתנות לצפייה‪ -‬קומט (‪. )Comte‬‬ ‫•‬

‫מחקר איכותני – פוסט מודרני‬

‫פרשני – קונסטרוקטיביסטי‬
‫כל ידע כמבטא תפיסת עולם‪ ,‬ולאו דווקא אמת אובייקטיבית‬ ‫•‬
‫הבנת המציאות היא פרשנית‪ ,‬סובייקטיבית‪ ,‬מעוגנת בתרבות‬ ‫•‬

‫בפרדיגמה הפרשנית‬
‫המשמעויות שמייחסים פרטים לפעולותיהם חיוניות להבנתן‪ .‬חשובות הגדרות המצב של הפועלים‪.‬‬ ‫•‬
‫השענות על ההתנסות הטהורה ללא הנחות קודמות‪ .‬נקודת המוצא היא התופעות עצמן‪.‬‬ ‫•‬
‫אנשים פועלים על יסוד המשמעות שיש לדברים עבורם‪ :‬המשמעויות עולות מפעולות האחר‪ .‬ללשון יש‬ ‫•‬
‫כוח‪.‬‬
‫האדם החברתי נתפס כסובייקט פעיל המבנה את הסדר החברתי על פי תפיסותיו ותוך פעולות גומלין‬ ‫•‬
‫עם סובייקטים אחרים (אינטר‪-‬סובייקטיביות)‪.‬‬
‫האדם כפועל חברתי‪ ,‬כסוכן חברתי‪.‬‬ ‫•‬
‫ולא‪-‬‬
‫כאובייקט של סדר חברתי המעוצב על ידי החברה‪.‬‬ ‫•‬
‫(הפרט משפיע על החברה ולא החברה משפיעה על הפרט)‬

‫השוואה בין מחקר כמותי למחקר איכותני‬

‫תפיסת המציאות החברתית‬ ‫‪‬‬
 ‫מחקר איכותני – פוסט מודרני ‪ -‬קונסטרוקטיבי‬
‫המציאות ‪-‬סובייקטיבית על בסיס המשמעויות שמעניקים משתתפים לתופעות‬ ‫•‬
‫קיימות מציאויות רבות‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי – פוזיטיביזם‪/‬פוסט‪-‬פוזיטיביזם‬
‫המציאות – אובייקטיבית‪ ,‬קיימת מציאות מחוץ לאדם‬ ‫•‬
‫קיימת מציאות אחת‬ ‫•‬

‫‪ ‬מטרות‬
‫מחקר איכותני‬
‫הבנייה של משמעויות והבנתן‬ ‫•‬
‫עניין המחקר בתהליך‪ ,‬כמו גם בתוצר הסופי‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫אישוש השערות או הפרכתן‬ ‫•‬
‫הכללה‪ ,‬ניבוי‪ ,‬הסבר סיבתיות‬ ‫•‬

‫‪ ‬השערות‬
‫מחקר איכותני‬
‫יצירת השערות וקטגוריות‬ ‫•‬
‫הידע נוצר באמצעות תהליכים הבנייתיים (חשיפת המציאות המובנית)‬ ‫•‬
‫שאיפה להבנת המשמעות‪ ,‬מסגרת מושגית‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫אישוש הנחות המבוססות על עובדות או חוקים (גילוי המציאות)‬ ‫•‬
‫שאיפה להכללה – דדוקציה‬ ‫•‬

‫‪ ‬החוקר‬
‫מחקר איכותני‬
‫תיאור סובייקטיבי‬ ‫•‬
‫מעורבות אישית‬ ‫•‬
‫רפלקטיבית‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫תיאור אובייקטיבי‬ ‫•‬
‫החוקר אינו מעורב בנושא הנחקר‬ ‫•‬

‫‪ ‬המחקר‬
‫מחקר איכותני‬
‫גמיש וכללי‪ ,‬שלבי הביצוע נבנים בהתאם להתפתחות המחקר תיאוריה המעוגנת בשדה –‬ ‫•‬
‫‪Grounded Theory‬‬
‫מחקר כמותי‬
‫מובנה ומפורט‬ ‫•‬
‫שלבי הביצוע ידועים מראש‬ ‫•‬

‫‪ ‬מדגם‬
‫מחקר איכותני‬
‫קטן ובלתי‪-‬מייצג‪ ,‬אין קבוצת ביקורת והפרדה למשתנים‬ ‫•‬
‫נבנה על פי נושא המחקר (מכוון‪ ,‬תיאורטי)‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫גדול ומוגדר‪ ,‬אקראי ומייצג‪ ,‬במטרה להכליל את הממצאים על כלל האוכלוסייה‬ ‫•‬
 ‫‪ ‬החוקר‪-‬הנחקר‬
‫מחקר איכותני‬
‫משא ומתן פרשני‪ ,‬הנחקרים ‪' -‬משתתפים' (‪ )participants‬ונתפסים כסובייקטים‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫אינסטרומנטליים‪ ,‬הנחקרים מכונים 'נחקרים' (‪ )subjects‬ונתפסים כאובייקטים לחקירה‬ ‫•‬

‫‪ ‬כלים‬
‫מחקר איכותני‬
‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬יומן חוקר‪ ,‬תמונות‪ ,‬טקסטים ועוד‬ ‫•‬
‫מחקר כמותי‬
‫סקרים‪ ,‬ראיונות סגורים‪ ,‬שאלונים‬ ‫•‬

‫‪ ‬נתונים‬
‫מחקר איכותני‬
‫תיאוריים‪ ,‬ניסוח אישי‪ ,‬תעודות אישיות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬יומן חוקר‪ ,‬תצלומים‪ ,‬הקלטות‪.‬‬ ‫•‬
‫העיבוד מתבסס על ניתוח הנתונים (אטלס)‬
‫מחקר כמותי‬
‫כמותיים‪ ,‬משתנים הניתנים להפעלה ולמדידה‪ .‬בידוד המשתנה הנחקר‪ ,‬הפעלת מניפולציה‬ ‫•‬
‫ניסויית ועיבוד נתונים סטטיסטי (‪)SPSS‬‬

‫שיעור ‪3‬‬
‫מסורות במחקר האיכותני‬

‫מחקר איכותני הוא מחקר שיש בו מחקרים מסוגים שונים‪ ,‬זה לא סוג אחד של מחקר‪ ,‬שכל אחד מהם‬
‫שאוב ממסורת שונה‪ .‬בכל סוג של מחקר במחקר האיכותני בודקים דברים אחרים‪.‬‬
‫פנומנולוגי= מה משמעות של דברים בתוך הפרספקטיבה של האנשים‪.‬‬
‫אתנוגרפיה= שואבת מהאנתרופולוגיה‪.‬‬
‫כשמדברים על מחקר שנשען על מסורת מסוימת‪ ,‬כל סוג מחקר כזה מכתיב עבודה אחרת שלנו‪ -‬איך‬
‫מנסחים את שאלת המחקר‪ ,‬מה בודקים‪ ,‬מה הגישה?‬
‫המחקר הפנומנולוגי (‪)phenomenology‬‬
‫הבנת משמעותן של תופעות‪ .‬המשמעות המרכזית של החוויה עבור האדם שחווה אותה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫איך אנשים תופסים ונותנים משמעות לעולמם ‪ -‬הבנה ופרספקטיבה לגבי משמעות התופעה עבור‬ ‫•‬
‫האדם שחווה אותה‪ .‬כבר בשלב זה בוחרים משתתפים שהם חלק מהתופעה‪ ,‬שחוו אותה‪.‬‬
‫חוקרים את המבנים של התודעה האנושית‬ ‫•‬
‫מחפשים את העיקר‪/‬המהות – ‪Essence‬‬ ‫•‬

‫המחקר הפנומנולוגי‪ -‬נקודות משמעותיות לתהליך המחקר‬

‫השהיית השערות‪/‬הערכות‪/‬ידע החוקר בנוגע למציאות שחוקרים‪ .‬אמנם לא מגיעים "טבולה ראסה"‪,‬‬ ‫•‬
‫אבל יש להשעות את הידע‪.‬‬
‫משתתפי המחקר ‪ -‬אנשים שחוו את החוויה‬ ‫•‬
‫כלי מחקר מרכזיים – ראיונות (סיפורי חיים‪ ,‬ראיונות עומק)‬ ‫•‬
‫תוצר המחקר – פרשני‪ ,‬משמעות‬ ‫•‬
‫ניתוח הראיונות – חיפוש משמעות‪ )1 :‬תיאור טקסטואלי‪ )2 .‬תיאור מבני‪.‬‬ ‫•‬

‫שאלות מחקר פנומנולוגיות‬

‫מהי המשמעות של מוות עבור צעירים שאבדו חבר בילדות?‬ ‫•‬
‫מהי המשמעות של השואה עבור ניצולים שהיו ילדים קטנים בתקופת המלחמה?‬ ‫•‬
‫כיצד יהודים‪-‬ישראלים‪ ,‬שנולדו בארץ והגרו לגרמניה‪ ,‬תופסים את זהותם?‬ ‫•‬
‫מה משמעות השיקום עבור נפגעי תאונות דרכים?‬ ‫•‬

‫המחקר נרטיבי‬
‫הגישה הנרטיבית נסמכת על הפרדיגמה ההבנייתית (קונסטרוקטיביסטית)‬ ‫•‬
‫הנרטיב (סיֶּפ ר) הנו סיפור הטומן בחובו עלילה שבה יש התחלה‪ ,‬אמצע וסוף; עבר ועתיד; חוץ ופנים;‬ ‫•‬
‫אדם וסביבה; חוויה ומשמעות‪.‬‬
‫בבסיסו נמצאת ההנחה כי האדם מימים ימימה מזהה את עצמו ואת עולמו באמצעות סיפורים‪.‬‬ ‫•‬
‫הבחירות של המספר מושפעות ממכלול של הֶ קשרים אישיים וקולקטיביים הכרוכים בחייו של האדם‪.‬‬ ‫•‬
‫לכן הנרטיב הנו פרי המציאות‪ ,‬אך הוא גם אמצעי להבנייתה‪.‬‬

‫מחקר אתנוגראפי ‪Ethnographic research‬‬

‫קבוצות אתנוגראפיות נבדלות בתרבותן ולכן יש לתארן‬ ‫•‬
‫תופעות תרבותיות‪ ,‬קהילתיות וקבוצתיות‬ ‫•‬
‫בין אתנוגרפיה הוליסטית ועד לחקירה של מרכיב אחד ספציפי‬ ‫•‬
‫תיאור ופירוש של קבוצת‪/‬מערכת חברתית או תרבותית (התנהגויות‪ ,‬מנהגים‪ ,‬סגנון חיים)‬ ‫•‬
‫יחידת הניתוח – הקבוצה‪/‬החברה ולא האדם הפרטי‬ ‫•‬

‫המחקר האתנוגראפי ‪ -‬נקודות משמעותיות לתהליך המחקר‬

‫דרוש שהייה למשך זמן בשדה – שימוש בתצפיות‬ ‫•‬
‫החוקר הופך להיות חלק אינטגראלי של המקום‪/‬קבוצה לכן נדרשת רמה גבוהה של רפלקסיביות‬ ‫•‬
‫צורך להכיר קודים תרבותיים‪ ,‬שפה‪ ,‬התנהגויות מקובלות בטקסים‬ ‫•‬
‫ניהול יומן שדה – ‪ .Field-notes‬איסוף הנתונים וניתוח הנתונים מתרחש בו זמנית‬ ‫•‬
‫בלבול תפקידים של החוקר‪ ,‬קושי בהפרדה בין תפקידים‬ ‫•‬

‫דוגמאות של שאלות אתנוגראפיות‬

‫כיצד בונה בית ספר קהילתי שותפות עם ההורים?‬ ‫•‬
‫כיצד באים לידי ביטוי יחסי כוח בין מרצים וסטודנטים במכללות פרטיות?‬ ‫•‬
‫כיצד באים לידי ביטוי יחסי עזרה הדדית בהוסטל לנפגעי נפש?‬ ‫•‬
‫מחקר הערכה ‪Evaluation research‬‬
‫האם הפעולה השיגה את המטרה לשמה נועדה‬ ‫•‬
‫הבדיקה לא עוסקת רק באפקטיביות של הפעולה אלא גם בתהליך ואיך הוא מוביל למטרה‬ ‫•‬
 ‫מחקרי פעולה (‪ – )Action research‬מחקר עצמי רפלקטיבי‬ ‫•‬
‫כלי המחקר – תצפיות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬תיעוד וידיאו‪ ,‬דו"חות‬ ‫•‬
‫תוצר המחקר – יישומי‬ ‫•‬

‫מחקרי פעולה (‪)Action research‬‬

‫גישה לשיפור הארגון‪/‬קבוצה ע"י הכנסת שינויים ולמידה מהמסקנות של הפעלת השינוי‪.‬‬ ‫•‬
‫מחקר בעל אופי משתף ; זהו מחקר בו האנשים עובדים על השיפור של התנסותם האישית (עבודתם)‪,‬‬ ‫•‬
‫ורק כחלק משני‪ ,‬על התנסויותיהם של אנשים אחרים‪.‬‬
‫זוהי התפתחות הנובעת מרפלקסיה עצמית‬ ‫•‬
‫מחקר פעולה הוא גורם משתף ‪ .‬הוא מערב את האנשים הפועלים לא רק בביצוע אלא גם בתהליך של‬ ‫•‬
‫שיפור הביצוע‬

‫מחקר ביקורתי ‪ /‬פמיניסטי‬

‫התודעה התפתחה באופן מסוים‪ :‬חברתי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬אתני‪ ,‬תרבותי‪ ,‬מגדרי‪ ,‬כלכלי‪ .‬הגורמים הללו עיצבו‬ ‫•‬
‫את התודעה באופן כאילו טבעית ואובייקטיבית‪.‬‬
‫תיאוריות ביקורתיות תוקפות וקוראות תגר על הנחות היסוד שעל בסיסן מוסברות התופעות‪.‬‬ ‫•‬
‫תיאוריות ביקורתיות שופכות אור חדש על קבוצות שוליות בחברה‬ ‫•‬
‫המחקר הביקורתי מתקיים על ידי חוקרים המבקשים לחולל שינוי חברתי‬ ‫•‬

‫הפרדיגמה הביקורתית‬
‫המציאות מעוצבת באמצעות יחסי כוח מעמדיים‪ ,‬על ידי בעלי ההגמוניה בחברה‬ ‫•‬
‫חשיפת מבני הכוח‬ ‫•‬
‫ביקורת חברתית‪ ,‬צדק חברתי‬ ‫•‬
‫מדכאים ומדוכאים‬ ‫•‬

‫שיעור ‪4‬‬
‫מערך המחקר – שאלת המחקר‬

‫שלבים בכל מחקר‬

‫בחירת נושא‬ ‫•‬
‫סקירת ספרות‬ ‫•‬
‫בחירת מתודולוגיה (המסורת‪ ,‬מדגם‪ ,‬כלים לאיסוף נתונים‪ ,‬דרכים לניתוח הנתונים)‬ ‫•‬
‫איסוף הנתונים‬ ‫•‬
‫ניהול המידע‪/‬נתונים‬ ‫•‬
‫נתינת פרשנות‬ ‫•‬
‫רפלקסיביות – התמודדות עם סוגיות אתיות‬ ‫•‬
‫עמידה בסטנדרטים‬ ‫•‬
‫כתיבה (עבודה‪ ,‬מאמר‪ ,‬ספר‪)...‬‬ ‫•‬
‫ביבליוגרפיה‬ ‫•‬

‫דוגמא למבנה דו"ח במחקר איכותני‬

‫מבוא ‪ :‬סקירת ספרות‪ ,‬מושגים‪ ,‬מוטיבציה למחקר‪ ,‬נושא המחקר‪ ,‬בעיית המחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫מתודולוגיה (שיטת מחקר)‪ :‬תיאור מערך המחקר‪ ,‬שיטת מחקר‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬שדה המחקר‪,‬‬ ‫•‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ ,‬שיטת הדגימה‪ ,‬דרכים לניתוח הנתונים‪ ,‬סוגיות מתודולוגיות ואתיות‬
‫ממצאים‬ ‫•‬
‫• דיון‬
‫אתיקה‪ ,‬מגבלות מתודולוגיות‬ ‫•‬
‫סיכום ומסקנות‬ ‫•‬
 ‫עקרונות ומאפיינים בתהליך עריכת המחקר‬
‫התהליך הוא דינאמי‬ ‫•‬
‫התהליך הוא מעגלי; השלבים מתערבים אחד עם השני‬ ‫•‬
‫איסוף נתונים‪ ,‬תהליך הפרשנות‪ ,‬וסקירת הספרות מתבצעים יחד‬ ‫•‬

‫בחירת הנושא – ע"פ ג'ניס מורס‬

‫בנושא חדשני‬ ‫•‬
‫בעיה שעולה בהתנסות קלינית‪ ,‬בעבודה‪ ,‬או ניסיון חיים יומיומי‬ ‫•‬
‫בקריאת חומר מציאת פער בין נושאים שנחקרו לנושאים שטרם נחקרו‪ .‬מקרים שהמידע מצומצם‬ ‫•‬
‫הטלת ספק בתיאוריה הקיימת‬ ‫•‬
‫ביקורת על התיאוריות הקיימות‬ ‫•‬
‫רצון לקדם אג'נדה פוליטית‪/‬חברתית (מחקרים פמיניסטיים‪/‬ביקורתיים)‬ ‫•‬
‫חשיבות לחקר הנושא מעבר לאינטרס אישי של החוקר‬ ‫•‬

‫הנושא הכללי‬
‫מתחילים להיות ספציפי יותר‬
‫שאלות המחקר הספציפיות‬

‫שאלת המחקר – לשם מה?‬

‫נקודת המוצא לתהליך המחקר‬ ‫•‬
‫מיקוד מתוך נושא המחקר‬ ‫•‬
‫תנחה אותנו במהלך המחקר ובו בעת תעניק לנו גמישות וחופש לחקור את התופעות לעומקן‬ ‫•‬
‫נגזרת מבעיית המחקר‬ ‫•‬

‫‪ . 1‬להגדרת גבולות המחקר (ההתחלתיים לפחות) – גבולות פיזיים של אתר המחקר וגבולות תוכן‬ ‫‪‬‬
‫תיאורטיים‪.‬‬
‫‪ .2‬לקביעת סדר עדיפויות ומוקדים לאיסוף נתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . 3‬להגדרת האמצעי הטוב ביותר לאיסוף הנתונים (תצפית‪ ,‬ראיון‪ ,‬מסמכים‪ ,‬דו"חות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .4‬להגדרת המדגם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלה טובה במחקר איכותני משקפת‪:‬‬

‫מסורת המחקר‬ ‫•‬
‫רעיונות תיאורטיים‬ ‫•‬
‫מטרת המחקר‬ ‫•‬
‫אוכלוסיית המחקר‬ ‫•‬
‫הקונטקסט בו ייערך המחקר‬ ‫•‬
‫עד כמה הבעיה בהירה לכם בשלב זה של המחקר‬ ‫•‬
‫יש לתרגם את השאלה ל"מסגרת מושגית" אם היא לא נובעת ממסגרת מושגית כזאת‪.‬‬ ‫•‬

‫עצות להגדרת שאלות מחקר‬

‫ניסוח כללי של שאלות עוזר לתחם את המחקר מבלי לפגוע בגמישותו‪.‬‬ ‫•‬
‫אם שאלות המחקר אינן ברורות‪ ,‬התחילו בניסוח שאלות לא ברורות ובמהלך המחקר הבהירו אותן‪.‬‬ ‫•‬
‫בד"כ הניסוח הראשון אינו ברור מספיק‪.‬‬
‫יותר מידי שאלות מזיקות‪ :‬מאבדים את העצים בתוך היער‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ניסוח שאלת מחקר פרודוקטיבית‬

‫שאלות מחקר לא פרודוקטיביות‬ ‫שאלות מחקר פרודוקטיביות‬

‫כמה‪?...‬‬
‫באיזה שכיחות‪?...‬‬
‫האם נכון או לא נכון‪( ?....‬שאלות כן‪/‬לא)‬
‫מהו האחוז‪?...‬‬
‫מה הקשר בין‪?...‬‬
‫איזה סוג של‪?....‬‬
‫באיזה דרכים‪?....‬‬
‫כיצד‪?.....‬‬
‫מהו‪?.....‬‬
‫מה המשמעות (משמעויות) של ‪?...‬‬
‫למה‪?...‬‬

‫תרומת המחקר‬
‫כיצד המחקר יתרום לידע‪ ,‬לפרקטיקה‬ ‫•‬
‫מי יכול להתעניין בממצאים‬ ‫•‬
‫האם המחקר יתרום לתיאוריה‪ ,‬לידע הקיים בתחום?‬ ‫•‬
‫האם המחקר מחדד מושגים מרכזיים? האם מבנה תיאוריה?‬ ‫•‬
‫עד כמה ניתן ליצור הכללה? עד כמה התרומה של המחקר היא מעבר למשתתפים הספציפיים שלנו?‬ ‫•‬
‫עד כמה יש למחקר אמירה תיאורטית – עד כמה ניתן לשבץ את התופעה הנחקרת במסגרת מושגית‬ ‫•‬
‫המוכרת בדיסציפלינה שלי‪ ,‬או לחדש מסגרת מושגית שהיא לא מוכרת‪.‬‬

‫שיעור ‪5‬‬
‫איסוף נתונים‬

‫מבוא ‪ :‬סקירת ספרות‪ ,‬מושגים‪ ,‬מוטיבציה למחקר‪ ,‬נושא המחקר‪ ,‬בעיית המחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫מתודולוגיה (שיטת מחקר)‪ :‬תיאור מערך המחקר‪ ,‬שיטת מחקר‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬שדה המחקר‪,‬‬ ‫•‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ ,‬שיטת הדגימה‪ ,‬דרכים לניתוח הנתונים‪ ,‬סוגיות מתודולוגיות ואתיות‬
‫ממצאים‬ ‫•‬
‫דיון‬ ‫•‬
‫אתיקה‪ ,‬מגבלות מתודולוגיות‬ ‫•‬
‫סיכום ומסקנות‬ ‫•‬

‫שלב איסוף הנתונים במחקר‪ -‬החוקר ככלי המחקר‪ ,‬מדגם‪ ,‬שדה המחקר‬

‫החוקר ככלי המחקר העיקרי‬

‫המחקר הוא מפגש בין‪ :‬מציאות הנחקר‪ ,‬מציאות החוקר ומציאות המפגש בין החוקר לנחקר‪/‬לשדה‬
‫הנחקר‪.‬‬

‫מציאות‬
‫המחקר‬

‫מציאות מציאות‬
‫החוקר הנחקר‬
 ‫איסוף נתונים במחקר‬
‫אילו מקורות קיימים בשדה המחקרי שעשויים לספק מידע רלוונטי?‬

‫מקורות מידע ראשוניים‬

‫כל מידע המתקבל ישירות מהאינפורמנטים‪ :‬ראיונות‪ ,‬שיחות לא פורמאליות‪ ,‬קבוצות מיקוד‪ ,‬יומן‬ ‫•‬
‫חוקר‪.‬‬
‫סוג זה של מידע מכיל את התיאורים‪ ,‬ההסברים‪ ,‬ההמחשות‪ ,‬הפירושים‪ ,‬העמדות‪ ,‬המחשבות וכל סוג‬ ‫•‬
‫אחר של מידע מילולי תיאורי של האינפורמנטים‪.‬‬

‫מקורות מידע משניים‬

‫כל סוג של מידע שאנו אוספים במהלך מחקר‪ ,‬שאינו נובע מהתיאורים‪ ,‬מההסברים ומהפרשנויות‬ ‫•‬
‫שנלקחו ישירות מהאינפורמנטים‪.‬‬
‫מידע זה נחשב משני‪ ,‬מפני שאינו מתקבל ישירות מהאינפורמנטים ואינו כולל את התיאורים‬ ‫•‬
‫וההסברים הישירים שלהם‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬תצפיות‪ ,‬דו"חות‪ ,‬עיתונות ומסמכים וכל חומר אחר שקשור לתופעה הנחקרת‪.‬‬ ‫•‬

‫בחירת אתר המחקר‬

‫היכן לבצע את המחקר?‬ ‫•‬
‫מי יהיו המשתתפים במחקר?‬ ‫•‬
‫באלו טכניקות להשתמש לאיסוף הנתונים?‬ ‫•‬
‫כמה זמן להקדיש לעבודת השדה?‬ ‫•‬
‫אין כללים מנחים לתהליך זה‪ ,‬כל החלטה עשויה להשתנות במהלך המחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫לא רצוי לערוך מחקר ב'חצר' של החוקר‪.‬‬ ‫•‬

‫בחירת משתתפי המחקר – המדגם‬

‫בחירה שאינה מושתתת על כללים ברורים ואין הגבלה מספרית‪.‬‬ ‫•‬
‫הבחירה הראשונית נובעת מהנושא הנחקר ונגישות אל הנחקרים‪.‬‬ ‫•‬
‫הבחירה עשויה להשתנות‪ ,‬להתרחב או להצטמצם במהלך המחקר‪ ,‬בהתאם למידע שנאסף‪.‬‬ ‫•‬
‫התמקדות בבחירת אינפורמנטים המייצגים באופן הטוב ביותר את האוכלוסייה שממנה נבחרו ויש‬ ‫•‬
‫ביכולתם ללמדנו על התופעה הנחקרת ('מדגם מכוון')‪.‬‬
‫הנחקרים נבחרים בהתאם לרשימת קריטריונים של החוקר ('מדגם קריטריון')‪.‬‬ ‫•‬
‫שיעור ‪6‬‬
‫איסוף הנתונים‬
‫הראיון במחקר האיכותני‬

‫‪ 5‬סוגים של ראיונות‪:‬‬
‫ראיון פתוח (שיחה בלתי פורמאלית)‬ ‫•‬
‫ראיון חצי מובנה‬ ‫•‬
‫ראיון עומק מובנה‬ ‫•‬
‫ראיון סיפור חיים‬ ‫•‬
‫קבוצות מיקוד – ‪focus groups‬‬ ‫•‬
 ‫ריאיון כמותי‬ ‫ריאיון מובנה‬ ‫ריאיון חצי מובנה‬ ‫שיחה לא פורמאלית ‪-‬‬ ‫סוג‬
‫(פתוח)‬ ‫הריאיון ראיון פתוח‬
‫השאלות‬ ‫השאלות וניסוחן‬ ‫נושאים מוגדרים‬ ‫אפיונים השאלות עולות‬
‫והתשובות‬ ‫מוגדרים מראש‪.‬‬ ‫מהקונטקסט והן נשאלות מראש‪ ,‬ניסוח‬
‫מוגדרות מראש‪.‬‬ ‫הנחקרים נשאלים את‬ ‫השאלות נעשה תוך‬ ‫במהלך טבעי ללא תכנון‬
‫המשיבים‬ ‫אותן השאלות ובאותו‬ ‫כדי הריאיון‪.‬‬ ‫מוקדם‪.‬‬
‫בוחרים את‬ ‫הסדר‪.‬‬
‫התשובה‬
‫הנכונה‪.‬‬

‫ראיון פתוח – שיחה בלתי פורמאלית‬

‫בזמן התצפית – מרואיין מזדמן‬ ‫•‬
‫שאלות אינן מוכנות מראש‬ ‫•‬
‫• דוגמא ‪ :‬מחקר העוסק במשמעות של טיפול באלימות עבור מנחי קבוצות‪ .‬באחת התצפיות המנחה‬
‫משתמש בטכניקה חדשה‪.‬‬
‫שאלה אפשרית בעקבות התצפית‪:‬‬
‫"ראיתי שהבאת מוזיקה‪ .‬את יכולה לספר לי למה החלטת להביא את המוזיקה לקבוצה? וכו'‬ ‫–‬

‫ראיון חצי מובנה‬

‫נושאים ידועים מראש – הכנת מדריך ראיון‬ ‫•‬
‫אין שאלות‪ ,‬אין סדר קבוע להעלאת הנושאים‬
‫• דוגמא‪:‬‬
‫אתה מחליט לראיין נכדים של ניצולי שואה‪ ,‬והנושאים שמעניינים אותך הם‪:‬‬
‫מערכת היחסים עם הסבים‪/‬סבתות‬ ‫–‬
‫תפיסתם לגבי המשפחה‬ ‫–‬
‫משמעות השואה עבורם‬ ‫–‬
‫התייחסותם למסעות בני נוער לפולין‬ ‫–‬

‫ראיון עומק מובנה‬

‫הנושאים ידועים מראש‪ ,‬השאלות מנוסחות מראש‪ ,‬הסדר נקבע מראש‪.‬‬ ‫•‬
‫• דוגמא‪:‬‬
‫מחקר פלסטיני‪-‬ישראלי שמתמקד בסוגיות של זהות‪ ,‬תפיסה לגבי האחר‪ ,‬תפיסה לגבי הקונפליקט‪:‬‬
‫"כיצד אתה מגדיר את עצמך בהקשר של זהות?"‬ ‫–‬
‫"האם פעם היה לך מפגש עם פלסטיני‪/‬ישראלי? אם כן‪ ,‬תספר לי עליו‪".‬‬ ‫–‬
‫"איך אתה מסביר לעצמך את הקונפליקט?"‬ ‫–‬
‫– בעוד ‪ 10‬שנים – איך אתה מתאר את המציאות באזור בהקשר הישראלי פלסטיני?‬

‫ראיון סיפור חיים‬

‫סיפור חייו של המרואיין ‪ -‬הביוגראפיה שלו‬ ‫•‬
‫שאלה אחת פתוחה‪:‬‬
‫"ספר את סיפור חייך‪ .‬כל מה שנראה לך רלוונטי‪".‬‬
‫אינטרינזי (שאלות פנימיות)‪:‬‬
‫"אמרת שנולדת במרוקו ועלית לארץ בגיל ‪ .7‬האם יש לך זיכרונות ממרוקו? נא לספר לי ‪"...‬‬ ‫•‬
‫סיפרת שלהורים היה קשה מאוד בעלייה לארץ‪ .‬אתה יכול לספר לי סיפור על הקושי הזה‬ ‫•‬
‫"הזכרת את אמך‪ ,‬אבל לא אביך‪ .‬האם תוכלי לספר לי חוויה שלך עם אביך?"‬ ‫•‬

‫קבוצות מיקוד – ‪Focus groups‬‬

 ‫מראיינים מספר אנשים בבת אחת‪ ,‬בקבוצה‪ .‬זול וחסכוני יותר‪ ,‬אינטראקציות‪ ,‬שיח‪.‬‬ ‫•‬
‫• דוגמא ‪ :‬אתה רוצה לדעת מה נערים ונערות חושבים על הקמפיין נגד עישון‪ .‬מקבצים קבוצה של ‪10‬‬
‫תלמידים תלמידות מכיתה י' לשוחח על הנושא‪.‬‬
‫"מה דעתך על הקמפיין הטלוויזיוני נגד עישון?"‬ ‫–‬
‫"אם היית מציע קמפיין נגד עישון‪ ,‬מה היית מציע?"‬ ‫–‬
‫"מה אתה אוהב בקמפיין? מה אתה לא אוהב?"‬ ‫–‬

‫שאלות בראיון‬
‫איזה שאלות לשאול (סוגי שאלות) ?‬
‫מה הרצף המתאים שלהן ?‬
‫איך לנסח אותן ?‬

‫סוגי שאלות‪:‬‬
‫שאלות לגבי ניסיון‪ ,‬חוויות או התנהגות‬ ‫•‬
‫שאלות עמדה או אמונה‬ ‫•‬
‫שאלות לגבי רגשות‬ ‫•‬
‫שאלות ידע‬ ‫•‬
‫שאלות רקע ‪ /‬דמוגרפיות‬ ‫•‬

‫סידור רצף השאלות‬

‫להתחיל מנושאים בלתי שנויים במחלוקת‬ ‫•‬
‫יצירת הקונטקסט‬ ‫•‬
‫יצירת אמון‬ ‫•‬
‫שאלות הווה‪ ,‬עבר‪ ,‬עתיד‬ ‫•‬
‫דמוגרפיה ושאלות רקע להשאיר לסוף‬ ‫•‬

‫ניסוח השאלות‬
‫שאלות פתוחות באמת‬ ‫•‬
‫שאילת שאלות ברורות‬ ‫•‬
‫שאלות בלשון המרואיין‬ ‫•‬
‫שאילת שאלות פעם אחת‬ ‫•‬
‫שאלות העמקה (‪)Follow up‬‬ ‫•‬
‫תגובות‪ ,‬חיזוק‪ ,‬הכרה‬ ‫•‬
‫נייטרליות בעת הראיון‬ ‫•‬
‫סיכום ‪ -‬הצעות מנחות לעריכת ראיון‪:‬‬
‫במשך כל שלבי הראיון החל מהכנתו ועד לניתוחו‪ ,‬יש להתמקד במטרת הראיון‪.‬‬ ‫•‬
‫העיקרון הבסיסי של ראיון הוא לאפשר מסגרת אשר בה המרואיינים יכולים לבטא את הבנתם‬ ‫•‬
‫במילים שלהם‪.‬‬
‫יש להבין את הסוגים השונים של השאלות ולחשוב‪ ,‬מהם הסוגים בהם אתה רוצה להתמקד‪ ,‬וכיצד‬ ‫•‬
‫ליצור את השאלות לכל נושא בראיון‪.‬‬
‫הקפד(י) על שאלות פתוחות באמת‪.‬‬ ‫•‬
‫שאל(י) שאלות ברורות‪.‬‬ ‫•‬
‫שאל רק שאלה אחת בכל פעם ולא שאלה המורכבת משאלות משנה רבות‪.‬‬ ‫•‬
‫השתמש בהעמקות והבהרות על מנת לספק עומק ופרטים‪.‬‬ ‫•‬
‫הסבר בבהירות מהי האינפורמציה הנחוצה‪ ,‬מדוע היא נחוצה והעבר למרואיין סימנים לגבי‬ ‫•‬
‫התקדמות הראיון‪.‬‬
‫המנע(י) משאלות מנחות‪.‬‬ ‫•‬
‫בדוק דרכים להימנע מחקירה‪.‬‬ ‫•‬
‫בסס(י) יחס של כבוד הדדי ואינטרס הדדי בינך לבין המרואיין‪.‬‬ ‫•‬
 ‫שמור על ניטרליות‪ ,‬כלפי כל התשובות המתקבלות וכלפי המרואיין‪.‬‬ ‫•‬
‫היה רגיש בעת שאילת שאלות המתייחסות לנושאים קשים ורגישים‪.‬‬ ‫•‬

‫שיעור ‪7‬‬
‫תצפית כטכניקה‬
‫לאיסוף נתונים‬

‫סוגי נתונים המתקבלים מתצפית‬

‫התנהגות מילולית ‪ :‬פעולות דיבור שיש להן תוכן בר‪-‬ניתוח (שיחות‪ ,‬נאומים והבעת דעות)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התנהגות לא מילולית‪ :‬טון הדיבור‪ ,‬שפת הגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מרחב ‪ :‬הימצאות או היעדרות של אשים נוספים במרחב‪ ,‬התייחסות לתפאורה (רקע‪ ,‬סביבה‬ ‫‪.3‬‬
‫וקונטקסט)‪.‬‬
‫פעילות גומלין‪ :‬מיפוי ערוצי ההתנהגות (מי מדבר עם מי‪ ,‬כיצד ועל מה)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫סוגי תצפיות‬
‫ניתן לדרג את סוגי התצפיות על רצף אשר בקצהו האחד יותר תצפית מהשתתפות ועל קצהו האחר‬ ‫•‬
‫יותר השתתפות מתצפית‪.‬‬
‫תצפית עשויה להיות הטכניקה המרכזית או המשנית במחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫בכל שלב מהמחקר החוקר עשוי למצוא עצמו במקום אחר על הרצף‪.‬‬ ‫•‬

‫תצפית בלבד‪ -‬מחקרים פסיכולוגיים נמצאים בד"כ על הקצה של "תצפית" (מראה חד‪-‬כיוונית‪ ,‬תצפית‬ ‫‪.1‬‬
‫סמויה)‪.‬‬
‫‪ .2‬צופה כמשתתף ‪ -‬בעיקר תצפית עם מעט אינטראקציה עם הנחקרים (תצפית בתוך כיתה)‪.‬‬
‫‪ .3‬משתתף כצופה ‪ -‬השתתפות בפעילויות תוך צפייה‪ .‬פרדוקס‪ :‬ככל שהחוקר מעורב יותר הוא עלול לאבד‬
‫את האובייקטיביות שלו אך יחד עם ללמוד יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬השתתפות מלאה ‪ -‬בו זמנית גם נחקר וגם חוקר‪ .‬במצב כזה החוקר עלול לחוות קונפליקט תפקידים‪.‬‬