‫מועצה אזורית גוש עציון‬

‫השירות הפסיכולוגי‬

‫תכנית לגיל הרך‪ -‬אני וגופי‬

‫ובה נלמד‪:‬‬
‫להכיר את גופי‬
‫ליהנות ממנו‬
‫לזהות מה מתאים לי ומה לא‬
‫לשמור על עצמי ועל גופי‬
‫לפנות לעזרה כשנפגעתי‬
 ‫הקדמה‬
‫גננות יקרות‪,‬‬
‫גופנו מלווה אותנו מרגע היווצרותנו לכל אורך חיינו ובכל זאת אנו לא מעניקים לו‬
‫התייחסות מספקת‪ .‬בדרך כלל אנחנו לא רואים משימה חינוכית בליווי הילדים להיכרות‬
‫עם גופם והנאה ממנו‪ ,‬אנחנו נבוכים מלתת להם מידע הנוגע לאיברים אינטימיים‬
‫וחוששים לדבר איתם על האפשרות שמישהו יפגע בהם מינית‪ .‬כתוצאה מהימנעות זו‪,‬‬
‫נותרים הילדים בודדים בשאלותיהם‪ ,‬בסקרנותם הטבעית‪ ,‬ובחוויות העוברות עליהם‪.‬‬
‫אין להם כתובת שתוביל אותם בהתפתחות הבריאה או תסייע להם במקרים של חשיפה‬
‫וחוויות פוגעניות‪.‬‬
‫מתוך ההבנה שילדים זקוקים לשיח פתוח ובריא ולכתובת לשאלותיהם ליקטנו עבורכן‬
‫תכנית זו‪ .‬מטרת התכנית היא ליצור שיח בריא ופתוח עם הילדים המאפשר להם להכיר‬
‫את גופם על איבריו השונים ותפקידיהם‪ ,‬לחוות חיבור בריא לגופם וללמוד ליהנות ממנו‪.‬‬
‫רק על בסיס החוויה החיובית של הילדים את גופם (ובמקביל לביסוס יחס חיובי זה)‪,‬‬
‫מתאים והכרחי לדבר איתם גם על גבולות מתאימים במגע ובחשיפת הגוף‪ ,‬על גבולות‬
‫במשחק ועל התמודדות עם מקרים של פגיעה‪ .‬שני הנדבכים‪ -‬היחס החיובי וההתייחסות‬
‫למוגנות הינם הכרחיים‪ .‬ההתייחסות החיובית‪ ,‬הכרחית כבסיס לחיבור בריא בין גוף‬
‫ונפש שילווה אותם לאורך חייהם‪ ,‬וההתייחסות למוגנות הכרחית מאחר ולצערנו‬
‫הסטטיסטיקה מלמדת שבכל גן ילדים יש כמה וכמה ילדים החשופים לפגיעה או שיחשפו‬
‫לה בעתיד‪ .‬בלא התייחסות לנושא נותרים הילדים ללא יכולת למצוא מילים לספר את‬
‫הפגיעה וללא כתובת שתפסיק את הפגיעה ותסייע להם להתמודד עם השלכותיה‪.‬‬
‫לפני שאתן מתחילות בהעברת התכנית חשוב שההורים יהיו מעורבים ומיודעים על כך‬
‫שמתקיימת עבודה בגן בנושא‪ .‬כך יוכלו הם לתרום את חלקם כמבוגרים משמעותיים‬
‫לילד על ידי שיחות משלימות על הנושא בבית‪.‬‬
‫אנחנו רוצים להודות לגננות‪ ,‬ליועצות ולשאר אנשי החינוך שמתוך נסיונם ועבודה‬
‫משותפת איתם למדנו כיצד להנגיש את הנושא לילדים‪ .‬כמו כן נעזרנו בתכניות של שפ"י‪-‬‬
‫חלק מהמפגשים המובאים להלן לקוחים מתוך אתר שפינט ותכנית "כישורי חיים"‪.‬‬

‫ולסיום כמה הערות יישומיות על התכנית‪:‬‬

‫המפגשים בנויים בסדר כרונולוגי היוצר רצף של למידה פסיכו‪-‬חינוכית החל מההיכרות‬ ‫‪‬‬
‫עם הגוף והנאה ממנו ועד שמירה עליו והתמודדות עם מגע לא מתאים ולכן נכון להעביר‬
‫את המפגשים ברצף הנ"ל‪.‬‬
‫ניתן לחלק כל מפגש לכמה מפגשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להוסיף מפגשים הקשורים לנושא כמו למשל מפגש על זיהוי ושיום רגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצורפים בנספח דפי מידע כללים ומקורות וספרים נוספים בנושא לעיונכם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכל שאלה והתייעצות ניתן לפנות לפסיכולוג‪/‬ית הגן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהצלחה!‬
 ‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫מפגש ראשון‪ -‬היכרות עם חלקי הגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מפגש שני‪ -‬קשיבות לתחושות הגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מפגש שלישי‪ -‬מרחב אישי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מפגש רביעי‪ -‬מגע מתאים ומגע לא מתאים‪ ,‬סוד טוב וסוד רע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מפגש חמישי‪ -‬אמנת הילדים והגננת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נספחים‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ ‬ספרות בנושא מיניות בריאה מוגנות ופגיעות מיניות לאנשי חינוך‬
‫ולילדים‪.‬‬
‫‪ ‬סיכום על מיניות בריאה‪ ,‬מיניות פתולוגית וסימנים לפגיעה אצל ילדים‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד ליצור שיח בריא עם ילדים על מיניות ופגיעה‪.‬‬
‫‪ ‬כתובות וטלפונים לייעוץ‪ ,‬דיווח וטיפול‪.‬‬
 ‫מפגש ראשון‪ :‬היכרות עם חלקי הגוף‪:‬‬
‫מטרה‪:‬‬

‫להכיר את חלקי הגוף השונים ותפקידיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫להגדיר מהם האיברים הפרטיים‪ ,‬לתת להם שמות ולדבר עליהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להגדיר באופן ראשוני גבולות וכללים של מגע וחשיפה באיברים הפרטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהלך המפגש‪:‬‬

‫הילדים מתחלקים לזוגות ומציירים האחד את קווי המתאר של השני כשהילד המצויר‬ ‫‪.1‬‬
‫שוכב על גבי גליון נייר גדול או בריסטול‪.‬‬
‫כל ילד מסמן את איברי גופו על גבי הבריסטול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגננת עוברת על איברי הגוף השונים ותפקידיהם (אפשר להוסיף ולהחסיר איברים לפי‬ ‫‪.3‬‬
‫יכולתם הקוגניטיבית של הילדים)‪:‬‬
‫‪ ‬ראש‪ -‬מח‪ -‬לחשוב לתת הוראות לכל הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬עיניים‪-‬לראות‪.‬‬
‫‪ ‬אף‪ -‬לנשום‪ ,‬להריח‪.‬‬
‫‪ ‬פה‪ -‬לדבר‪ ,‬לנשום‪ ,‬לאכול‪.‬‬
‫‪ ‬שיניים‪ -‬ללעוס‪.‬‬
‫‪ ‬אוזניים‪ -‬לשמוע‪.‬‬
‫‪ ‬צוואר‪ -‬להחזיק את הראש‪.‬‬
‫‪ ‬חזה‪ -‬שומר על הריאות המשמשות לנשימה (לקבלת החמצן)‪ ,‬אצל נשים‪ -‬משמש‬
‫להנקה‪.‬‬
‫‪ ‬גב‪ -‬בו עובר עמוד השדרה ששומר עלינו זקופים‪.‬‬
‫‪ ‬בטן‪ -‬בה מתעכל האוכל‪ ,‬בה יש מקום לתינוק אצל האמא‪.‬‬
‫‪ ‬טבור‪ -‬מה שנשאר מצינור שחיבר אותנו לאמא כשהיינו אצלה בבטן‪ .‬צינור שדרכו‬
‫אכלנו ונשמנו‪.‬‬
‫‪ ‬ידיים וכפות ידיים‪ -‬להחזיק דברים‪ ,‬לצייר ולכתוב‪..‬‬
‫‪ ‬ישבן‪ -‬משמש לישיבה‪ ,‬יש בו חור ממנו מופרשת הפסולת של האוכל (הקקי)‪.‬‬
‫‪ ‬פין (בולבול)‪ -‬דרכו מופרש השתן (הפיפי)‪ ,‬מבדיל בין בנים לבנות‪.‬‬
‫‪ ‬פות (פושפוש)‪ -‬דרכו מופרש השתן‪ ,‬מבדיל בין בנים לבנות‪.‬‬
‫‪ ‬רגליים וכפות רגליים‪ -‬ללכת‪ ,‬לעמוד‪.‬‬
‫שיחה‪ -‬הגננת שואלת אילו איברים גלויים‪ ,‬אילו מכוסים לפעמים ואיזה איברים מכוסים‬ ‫‪.4‬‬
‫תמיד ומסבירה שיש איברים פרטיים עליהם אנחנו שומרים מכוסים תמיד אפילו‬
‫כשאנחנו בים‪ .‬אנחנו לא מראים אותם לאנשים אחרים (חוץ מרופא או הורה במקלחת‬
‫אם אנחנו זקוקים לעזרה או קיבלנו מכה וכיוב')‪ .‬האיברים הפרטיים הם איברים שמותר‬
‫לנו לגעת בהם בעצמנו אבל לא ניגע באיברים הפרטיים של אחרים ואחרים לא יגעו‬
‫בשלנו‪.‬‬
 ‫מפגש שני‪ :‬קשיבות לתחושות הגוף‬
‫מטרות‪:‬‬

‫הילדים יהנו מחוויה של תנועה ורגיעה בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הילדים ילמדו לזהות תחושות שונות בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הילדים ילמדו לזהות אילו תחושות נעימות להם ואילו לא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הילדים ילמדו כי יש שונות בין חוויית התחושות של ילדים שונים‬ ‫‪‬‬

‫מהלך המפגש‪:‬‬

‫‪ .1‬הגננת שמה מוזיקה מרגיעה אומרת לילדים לשבת או לשכב בעצימת עיניים‪ ,‬לנשום עמוק‬
‫ועושה תרגיל של הרפיה וקשיבות לגוף‪( :‬את ההנחיות יש לתת בדיבור איטי ורגוע)‬

‫נתחיל בשאיפה אחת עמוקה ‪...‬ארוכה ‪...‬ובנשיפה עדינה של האוויר החוצה‪.‬‬

‫בואו נמשיך לנשום לאט‪ .‬עם כל שאיפה נכנס אוויר ‪,‬עם כל נשיפה הגוף שלנו נח על הכיסא ‪...‬‬

‫עכשיו נצא לטיול דמיוני בגוף ‪....‬טיול‪ ,‬שבמהלכו נאפשר לגוף לנוח ‪...‬הגוף ‪,‬שכל היום מפעיל את‬
‫השרירים כדי ללכת ‪,‬לשבת ‪,‬ללמוד לשחק ‪,‬ינוח כעת‪.‬‬

‫בואו נשים לב לכפות הרגליים ‪,‬כיצד הן מונחות על הרצפה ‪...‬אולי הן לא מגיעות לרצפה‪...‬‬

‫רק נרגיש ונאפשר להן להיות ללא תנועה‪.‬‬

‫נשים לב לישבן שיושב ‪...‬ונרגיש את המגע שלו עם הכיסא‪.‬‬

‫גם לשרירי הגב נאפשר לנוח ‪...‬ולכתפיים ‪ -‬תבדקו ‪,‬אולי אנחנו מאמצים אותן מבלי לשים לב‪...‬‬

‫והידיים ‪ -‬מהכתפיים עד קצות האצבעות ‪,‬הכול נח ‪,‬אפילו הזרת‪.‬‬

‫גם הראש נח ‪...‬הצוואר והפנים‪.‬‬

‫העיניים נחות ‪,‬העפעפיים ‪,‬שרירי הפנים ‪,‬המצח ‪,‬הלחיים ‪,‬השפתיים‪...‬‬

‫כשהגוף נח ניתן לחוש את פעימות הלב ‪...‬‬

‫שימו לב לנשימה שלכם ‪,‬לקצב שלה‪...‬‬

‫אני מזמינה אתכם לשים לב לקולות לצלילים ‪...‬פשוט נקשיב‬

‫ללא מאמץ‪...‬‬

‫לאט‪-‬לאט נחזיר את הגוף לערנות ‪,‬כאילו שהוא התעורר משינה מאוד ארוכה‪...‬‬

‫ניישר את הגב ‪...‬נתמתח ‪...‬יד אחת למעלה ‪...‬כך הגוף מתעורר ‪.‬ניתן לפהק אם רוצים‪...‬‬

‫תאפשרו לאברים שרוצים להתמתח ‪ -‬רגליים ‪,‬כתפיים ‪,‬ידיים‬

‫ונחזור לשבת בנינוחות על הכסא"‬

 ‫‪ .2‬הגננת שמה מוזיקה קצבית ונותנת לילדים לרקוד באופן חופשי ומשוחרר‪.‬‬
‫‪ .3‬שיחה‪:‬‬
‫‪ -‬איך הרגשתם כשהגוף נח? איפה בגוף הרגשתם את זה? איך הרגשתם כשהגוף בפעילות?‬
‫איפה הרגשתם את זה?‬
‫‪ -‬מה מרגישים כשעייפים? ואיפה? מה מרגישים כשרעבים ואיפה? כשחולים? כשקר?‬
‫כשעצובים? כששמחים?‪...‬‬
‫‪ -‬איזה דברים נעימים לכם בגוף ואיזה לא? הגננת תראה שיש דברים שיש בהם יותר‬
‫אחידות ויש דברים שיש בהם גיוון בין הילדים וזה בסדר‪ .‬לכל אחד יש את הזכות לומר‬
‫מה מתאים לו‪.‬‬
 ‫מפגש שלישי‪ :‬מרחב אישי‬
‫מטרות‪:‬‬

‫הילדים ילמדו לזהות את המרחב האישי שלהם‪ ,‬ואת זכותם לשמירה עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הילדים ילמדו שלילדים שונים מרחב אישי שונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הילדים ילמדו לכבד את המרחב האישי של חבריהם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהלך המפגש‪:‬‬

‫‪ .1‬משחק 'דג מלוח'‪ -‬הגננת תתחיל את המפגש (אפשרי בחצר) במשחק לכל ילדי הגן (לפי‬
‫הכללים הנ"ל)‪ .‬כדאי לשחק במשחק עד שכל אחד מהילדים בגן יתנסה בשני התפקידים‪.‬‬

‫בשלב השני הגננת תבחר שני ילדים‪ ,‬אחד יעמוד בתוך חישוק והוא בתפקיד 'העוצר'‪ .‬על‬
‫הילד השני בתפקיד 'המתקרב'‪ ,‬לעמוד רחוק ככל האפשר‪ ,‬ולהתקרב לאט אל הילד‬
‫שבחישוק‪ ,‬כשהוא מקשיב היטב מתי 'העוצר' אומר לו 'דג מלוח' ואז עליו לעצור‪.‬‬
‫'העוצר' צריך להסתכל על 'המתקרב' ולעוצרו על ידי אמירת 'דג מלוח' כאשר לא נעים לו‬
‫(ל'עוצר') ש'המתקרב' יתקרב עוד‪.‬‬
‫כאשר 'העוצר' נעצר הגננת תסמן על הרצפה את מקום עצירתו‪.‬‬
‫הגננת תפנה שאלות למשתתפים‪:‬‬
‫ל'עוצר"‪ :‬איך ידעת מתי לעצור? איך ידעת שלא נעים לך? איפה הרגשת את זה‬
‫בגוף?‬
‫ל'מתקרב'‪ :‬האם רצית להתקרב עוד? האם היה קשה לעצור? מה עזר לך לעצור?‬
‫מה הרגשת כשעצרו אותך?‬
‫במקרה ש'העוצר' לא אומר 'דג מלוח' על הגננת לשאול אותו "רצית לעצור?" "מה הפריע לך‬
‫להגיד 'דג מלוח'?"‪" ,‬מה היה עוזר לך להגיד 'דג מלוח'?"‪.‬‬
‫על הגננת להסביר כי יש ילדים שמרגישים יותר נח כשנוגעים בהם‪ ,‬יש ילדים שאוהבים שיהיו‬
‫מהם במרחק גדול‪ ,‬יש ילדים שאוהבים שעומדים לידם אבל בלי לנגוע‪ ,‬יש ילדים שלא יודעים‬
‫איזה מרחק נח להם‪ ,‬יש ילדים שמתביישים להגיד לאחר שלא נעים להם וכו' ‪.‬‬
‫במקרה ש'המתקרב' לא עוצר כש'העוצר' אומר לו 'דג מלוח' על הגננת לשאול את ה'מתקרב'‬
‫"שמעת שה'עוצר' אמר לך 'דג מלוח'?"‪" ,‬רצית לעצור?" "מה הפריע לך לעצור "? ‪" ,‬מה היה‬
‫עוזר לך לעצור? "‪.‬‬
‫הגננת תסביר שיש ילדים שקשה להם להקשיב ואז צריך למצוא סימן ברור יותר‪ ,‬אולי לסמן‬
 ‫עם היד‪ ,‬אולי להגיד בקול חזק יותר‪ ,‬אולי הם צריכים יותר להתאמץ ואז יצליחו לשמוע‬
‫ולעצור וכו ‪'.‬‬
‫התהליך יחזור שוב עם צמד ילדים נוסף ואם ניתן אף עם צמד שלישי‪.‬‬
‫בסיום יתבוננו על הסימונים על הרצפה‪ ,‬וידונו המרחקים השונים בהם ביקש כל 'עוצר' את‬
‫'המתקרב' לעצור‪.‬‬

‫‪ .2‬שיחה‪ -‬בדיון חשוב לציין הכללות אלה ‪:‬‬

‫‪ -‬לכל אחד יש מרחק שונה שנח לו להיות (צמוד‪ ,‬במרחק של כל היד‪ ,‬במרחק של‬
‫‪ -‬המרפק וכו')‪.‬‬
‫‪ -‬יש ילדים שיותר קל להם להגיד מה מתאים להם‪ ,‬ויש ילדים שיותר קשה להם‬
‫‪ -‬להגיד‪.‬‬
‫‪ -‬יש ילדים שיותר קל להם לעצור‪ ,‬ויש ילדים שיותר קשה להם לעצור‪.‬‬
‫‪ -‬כל ילד חייב לכבד את המרחב האישי של הזולת כפי שהוא מוגדר על ידו‪.‬‬
‫‪ -‬לא נוגעים במישהו אחר אם זה לא נעים לו או אם הוא לא רוצה‪.‬‬
‫‪- -‬כל אחד צריך קצת מקום לזוז בו בעצמו‪.‬‬
‫‪ -‬יש מקומות בהם לעיתים נתמודד עם צפיפות יותר מהרגיל (תור למשחק‪ ,‬באוטובוס‬
‫וכו') גם שם עלינו להשתדל לשמור על המרחב האישי שלנו ושל האחרים‪.‬‬
‫* רצוי להשתמש במונחים שנלמדו בפעילות בעת התמודדות עם סכסוכים בין ילדים המתרחשים‬
‫בשגרה‪.‬‬
 ‫מפגש רביעי‪ :‬סוד טוב וסוד רע‪ ,‬מגע מתאים ומגע לא מתאים‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫הילדים ילמדו להבחין בין נגיעות מתאימות ולא מתאימות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הילדים ילמדו מהו סוד טוב ומהו סוד רע וכיצד עליהם לנהוג במקרה של סוד רע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הילדים ילמדו כיצד הם יכולים להגיב במקרה של מגע לא מתאים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הילדים ילמדו כי אין הם אשמים אם מישהו נגע בהם מגע לא מתאים גם אם הם לא‬ ‫‪.4‬‬
‫הגיבו על פי התגובות שנלמדו‪.‬‬

‫מהלך המפגש‪:‬‬
‫הגננת תספר לילדים את "הגוף שלי ברשותי" או סיפור אחר בנושא‪.‬‬ ‫•‬
‫שיחה‪:‬‬ ‫•‬
‫איפה‪ ,‬מי ומתי מתאים לגעת ומה לא מתאים?‬
‫‪ .1‬לא נוגעים אחד לשני באיברים הפרטיים (יוצאים מהכלל‪ -‬רופא בנוכחות אחד ההורים‪,‬‬
‫אמא או אבא בסיטואציה מתאימה)‪.‬‬
‫‪ .2‬אנשים קרובים אלינו נוגעים בנו מתוך אהבה‪ -‬חיבוק‪ ,‬נשיקה‪ ,‬ליטוף‪ .‬עם אנשים יותר‬
‫רחוקים או שאינם מוכרים מגע כזה אינו מתאים‪.‬‬
‫‪ .3‬זכותנו על גופנו‪ -‬מגע שלא מתאים לנו‪ -‬כל מגע שהוא‪ ,‬זכותנו לומר "לא" וחובתו של‬
‫האחר לכבד את בקשתנו‪( .‬לדג'‪ :‬אנחנו לא אוהבים נשיקות‪ ,‬האחות הקטנה שלנו לא‬
‫רוצה שנרים אותה ובוכה‪.)..‬‬
‫מה לעשות כשנוגעים בנו בצורה לא מתאימה?‬ ‫•‬
‫לשמוע מהילדים מה הם היו עושים‪ .‬לתת לגיטימציה לתגובות השכיחות אצל רוב‬
‫הילדים‪ -‬לפעמים קשה לומר לא‪ ,‬אולי לא הצלחנו לברוח ובכלל התבלבלנו ולא ידענו אם‬
‫זה היה מגע מתאים או לא‪ .‬ואח"כ התביישנו או חששנו לספר למישהו‪.‬‬
‫חשוב להפחית את רגשי האשמה והחששות לספר המתעוררים במקרים אלו‪ ,‬ולומר להם‬
‫שאנחנו‪ -‬הגננת‪ ,‬הורים או מבוגר אחראי אחר תמיד נמצאים שם כדי לעזור ומבינים‬
‫שלפעמים קשה לבקש עזרה‪.‬‬
‫ובכל זאת אילו תגובות יעזרו לנו להתמודד?‪:‬‬

‫לצעוק לא‬ ‫‪o‬‬

‫לברוח‬ ‫‪o‬‬

‫לספר למבוגר אחראי שאנחנו סומכים עליו‪( .‬לשאול את הילדים מי?‪ -‬הורה‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫גננת‪ ,‬סבתא‪)..‬‬
 ‫"סוד טוב וסוד רע"‪ -‬ומה אם מישהו אמר לנו לא לספר? אמר שזה "הסוד שלנו"? ומה‬ ‫•‬
‫אם איימו עלינו? לחזק את זה שהמבוגרים ידעו איך לעזור‪ .‬סוד שעושה עצוב‪ ,‬או מבלבל‬
‫או כואב בלב או בבטן הוא סוד רע שאסור לשמור‪ .‬סוד שאסור אף פעם אף פעם לספר‬
‫הוא סוד רע שחייבים לספר‪ .‬סוד טוב‪ -‬סוד משמח שמעורר התרגשות ובד"כ בקרוב נוכל‬
‫לספר אותו‪ -‬אמא בהריון‪ ,‬מכינים מסיבת הפתעה וכיו"ב‪ .‬סוד כזה אפשר לשמור‪ .‬או סוד‬
‫שהוא משהו פרטי של מישהו אחר שאינו קשור אלינו (בסוד כזה אפשר לשתף את אמא)‪.‬‬
 ‫מפגש חמישי‪ :‬אמנת הילדים בגן‬

‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הילדים יסכמו דרך האמנה את הדברים שלמדו בנושא‪.‬‬
‫‪ .2‬הילדים יתחייבו לנהוג על פי הכללים המוסכמים בגן‪.‬‬
‫‪ .3‬הילדים יפנימו כי הגננת גם היא מתחייבת לעזור להם ככל יכולתה‪.‬‬
‫מהלך המפגש‪:‬‬
‫הגננת תכתוב על בריסטול גדול את אמנת הילדים‪ -‬כסיכום למה שלמדו הילדים יציעו‬
‫כללים לגן ולחברות בין הילדים והגננת תוסיף מה שצריך ותצייר ציורים מתאימים ליד‬
‫הכללים‪:‬‬
‫זכותנו לומר לא כשמישהו נוגע בנו בצורה שלא מתאימה לו‪ .‬חובת הילד האחר לכבד את‬ ‫‪‬‬
‫הבקשה‪.‬‬
‫נשמור על האיברים הפרטיים שלנו מכוסים בגן ולא ניגע או נחשוף איברים של ילד אחר‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫גם במשחק (רופא וחולה וכיוב') נשחק עם הבגדים‪.‬‬
‫נשמור על הפרטיות שלנו ושל ילדים אחרים בשירותים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נעזור לילד אחר במצוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נספר לגננת אם קרה לנו או לילד אחר משהו לא מתאים או לא נעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגננת תעשה כמיטב יכולתה כדי לסייע לנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬ספרי ילדים בנושא מיניות בריאה ופגיעות מיניות‪.‬‬

‫ספרות בנושא שמירה על הגוף ופגיעה מינית‬

‫מוטב להיזהר ולא להצטער‪ /‬ניתאי מלמד ואלה בר גיא (ספר לגיל הרך על שמירה על הגוף‬ ‫‪‬‬
‫ופגיעה מינית מותאם לחרדים ודתיים)‪.‬‬

‫החברים של יעל‪ dvd -‬לגיל הרך על מה מתאים במגע גופני ופגיעה מינית‪ .‬עם שירים‬ ‫‪‬‬
‫ובובות‪.‬‬

‫הגוף שלי הוא רק שלי‪ /‬יעל פדר‪ ,‬הוצאת שוקן‪ .‬ספר בהוצאת מחברת הסרט 'החברים של‬ ‫‪‬‬
‫יעל' ובעל תכנים דומים‪.‬‬

‫דוסו‪ ,‬לומדים לשמור על עצמנו (שירים‪ ,‬סיפורים ופעילויות לילדי גן)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לומדים לשמור על עצמנו‪ /‬נירה אשל‬ ‫‪‬‬

‫ההרגשה שלי‪ /‬עדנה ויסמן‬ ‫‪‬‬

‫מה שהסתרתי בבטן ‪ /‬יונה טפר(ספר למתבגרים)‬ ‫‪‬‬

‫טורף ברשת‪ /‬דנה אבירם (ספר למתבגרים צעירים על סכנות האינטרנט)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אתר שפ"י באינטרנט‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"זהירות! ניצול מיני‪"/‬דפנה שריר ר‪ .‬סירקיס מוציאים לאור (לילדים ולבני נוער‪ .‬מכיל‬ ‫‪‬‬
‫מגוון רחב של מקרים שאפשר ללמוד מהם איך להתגונן‪ .‬וכן הערות מסבירות להורים)‪.‬‬

‫"הגוף שלי ברשותי‪"/‬טליה מירון‪-‬שץ הוצאת דביר‪ /‬התמודדות עם תקיפות מיניות‬ ‫‪‬‬
‫(סיפורים לילדים בנושא וכן מדריך לילדים)‬

‫"הגוף שלי ברשותי‪"/‬ליאור עידן‪-‬אבורמן‪/‬מתוך סדרת "הג'ירף שבלב"‪/‬הוצאת דני‬ ‫‪‬‬

‫ספרים‬

‫"מי מצלצל בדלת‪?"/‬חנה טרומר‪/‬ספריית הפועלים (ילדה שפתחה לאיש זר את דלת‬ ‫‪‬‬
‫ביתה והוא החל לגעת בה‪ .‬היא צעקה והוא ברח)‬

‫"משהו קרה לי‪"/‬פיליס א‪ .‬סויט‪/‬הוצאת ברירות (על ילדים ש"משהו" קרה להם ואחרי‬ ‫‪‬‬
‫לבטים סיפרו לאדם בוגר שהקשיב וסייע)‪.‬‬
 ‫"אצלי אין סודות‪"/‬אורה לי‪-‬וכטר‪/‬הוצאת כרטא (‪ 4‬סיפורים על ילדים שמצאו עצמם‬ ‫‪‬‬
‫במצבים מביכים עם אנשים מסביבתם הקרובה)‪.‬‬

‫"הכל בגלל אבא "מתוך "זכותי‪"/‬עמי גדליה‪/‬ספרית הפועלים (סיפור קצרצר על ילדה‬ ‫‪‬‬
‫שעברה התעללות על ידי אביה‪ .‬העניין פרץ ממנה תוך תקרית עם חברות)‪.‬‬

‫שני דוד איציק‪ /‬ד"ר נירית וייסברוד וד"ר עמרי יבין‪ ,‬עמותת תלפיות‪ ,‬מרכז רימונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מתי זה "נורמלי" ומתי לא? התנהגות מינית של ילדים ומתבגרים צעירים‪ /.‬טלי אתגר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ת"א‪ :‬על"ם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪( .‬ספר להורים ולאנשי חינוך על התנהגויות‬
‫נורמטיביות והתנהגויות מעוררות דאגה)‪.‬‬

‫סקיי השמיעי קול‪ /‬מאיה בולצמן כתבה‪ ,‬טלי נאמן‪-‬סבו מאיירת‪ ,‬לילי לב וייסברגר ייעוץ‬ ‫‪‬‬
‫מקצועי‪( .‬ספר לילדים בגיל גן וכיתות נמוכות על פגיעה מינית דרך עיניה של ילדה וחיות‬
‫שונות המביאות את הספור ממרחק מסוים)‬

‫ספרות בנושא מיניות והתבגרות‬

‫חינוך מיני לילדים קטנים‪ -‬מלידה עד גיל עשר‪ /‬עדנה להמן (ספר הדרכה להורים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כיצד באים ילדים לעולם‪ /‬אנדריו ס‪ .‬אנדרי & סטיבן שפ (ספר מסורתי שמתחיל‬ ‫‪‬‬
‫מהפרחים והפרפרים)‬

‫"ספר מלא אהבה‪ :‬איך נפתלי בא לעולם"‪ /‬אלונה פרנקל‬ ‫‪‬‬

‫ההריון של אמא‪ -‬המדריך הראשון לחינוך מיני‪ /‬סילביה שניידר & בטינה גוצן‪-‬בק‬ ‫‪‬‬

‫המדריך הישראלי למתבגרים‪ /‬טל רוזין וד"ר עמוס בר (חוברות לפי גילאים לבנים‬ ‫‪‬‬
‫ובנות)‪.‬‬

‫אילת מקבלת‪ /‬דפנה שריר (על התבגרות של נערות)‬ ‫‪‬‬

‫מילדה לנערה‪/‬ד”ר דליה ניסים ורונית ארגמן‪ ,‬הוצאת יסוד‪( .‬מכיל חלק לנעורת ומדריך‬ ‫‪‬‬
‫להורים)‬
 ‫‪ .2‬סיכום על מיניות בריאה ופתולוגית אצל ילדים‬

‫מאפיינים של פעילות מינית התפתחותית נורמלית‪:‬‬

‫פעילויות מיניות שונות (דרך משחק רופא‪-‬חולה‪ ,‬אבא‪-‬אמא‪ ,‬אוננות שאינה‬ ‫‪‬‬
‫בפרהסיה ועוד)‪.‬‬
‫מרבית הפעילות המינית הילדית‪ ,‬גם זו הנורמטיבית מתרחשת בסתר‪ ,‬אך לא‬ ‫‪‬‬
‫מלווה בבושה ובחרדה כמו זו הפתולוגית‪.‬‬
‫הרגשות המתעוררים בחקירה מינית בריאה הם גיחוך‪ ,‬עליצות וספונטניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההתנהגות המינית מאוזנת עם סקרנות לגבי תחומי עניין אחרים בחיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השותפים לחקירה המינית הם חברים השותפים לפעילויות רבות אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הילדים המשחקים הם בגיל דומה ורמת התפתחות דומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרבה חקירה היא בתחום תפקידי המגדר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגדרת פגיעה מינית‪:‬‬

‫התנהגות מינית בין ילדים (או אנשים) הנעשית ללא הסכמת כל המשתתפים בה‪.‬‬
‫מרכיב ההדדיות מבחין בין פגיעה למעשה התפתחותי נורמלי‪.‬‬
‫גם כאשר יש לכאורה הדדיות יש לבדוק האם קיימים המאפיינים (המדאיגים) הבאים‪:‬‬
‫האם יש פער משמעותי בגיל הילדים?‬ ‫‪‬‬
‫האם יש פער משמעותי בגודל הפיזי או בכח בין הילדים?‬ ‫‪‬‬
‫האם קיימים הבדלי מעמד משמעותיים?‬ ‫‪‬‬
‫האם כל האינטראקציה בין אותם ילדים היא רק לצורך מיני?‬ ‫‪‬‬
‫האם קיים מרכיב של שוחד‪ ,‬איום‪ ,‬סחיטה או מניפולציה אחרת?‬ ‫‪‬‬
‫האם יש אלמנט של התמכרות‪ -‬כפייתיות וחרדה?‬ ‫‪‬‬
‫האם גם לאחר שהמעשה התגלה ונאסר הם ממשיכים במעשיהם ומעמיקים את‬ ‫‪‬‬
‫סודיות המפגש?‬

‫סימנים לפגיעה מינית‪:‬‬

‫הפרשה לא רגילה מאיבר המין (בד"כ מסיבות אחרות אך יש לבדוק אצל הרופא)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציור אברי מין חוזר ומודגש‬ ‫‪‬‬
‫עיסוק יתר במיניות‪ -‬חשיפת אברי מין ‪/‬אוננות אובססיבית בפרהסיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ידע מיני לא תואם גיל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגויות מיניות שונות משמעותית משל הילדים האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המשך התנהגות מינית למרות הוראה ברורה להפסיקה‪ -‬כאילו הילד אינו מסוגל‬ ‫‪‬‬
‫להפסיק‪.‬‬
‫התגברות ההתנהגות המינית במשך הזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫התנהגות מינית המשפיעה באופן שלילי על ילדים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות מינית הקשורה בכפיה‪ ,‬בכח‪ ,‬שוחד‪ ,‬תמרון או איומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות מינית המכוונת למבוגרים‪ -‬ניסיון לגעת בהם באזורים אינטימיים או‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון לגרום למבוגר לגעת להם באותם אזורים‪.‬‬
‫חוסר הבנה לזכויות שלו ושל האחר בנוגע למגע מיני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רגשות אשמה‪ ,‬בושה וחרדה המתלווים להתנהגויות המיניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יצירת מגע חוזר עם אברי מין של בע"ח או פגיעה בבע"ח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לדברים לא מיניים כאל בעלי אופי מיני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעשים מיניים הכרוכים בכאב לילד עצמו או לחבריו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשר בין ביטוי כעס ותוקפנות להתנהגות מינית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בהגיון מסולף בכדי להסביר את ההתנהגות המינית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לסימנים אילו מצטרפים סימנים המעידים על מצוקה כללית‪ :‬בעיות באכילה‪ ,‬סימפטומים‬
‫גופניים‪ ,‬סיוטים‪/‬נדודי שינה‪ ,‬ירידה בפעילות‪ ,‬ירידה בריכוז‪ ,‬חוסר שקט‪ ,‬התנתקות חברתית‬
‫והסתגרות‪ ...‬ובאופן כללי‪ -‬כל שינוי משמעותי בהתנהגותו הרגילה של הילד יכול להעיד על‬
‫מצוקות שונות וביניהן פגיעה מינית‪.‬‬

‫אמצעים להתמודדות במסגרת החינוכית‪-‬‬

‫מוגנות במסגרת‪ -‬תנאים פיזיים והשגחה המבטיחים מקסימום הגנה ונראות של‬ ‫‪‬‬
‫הילד‪ .‬על צוות הגן לדאוג שאין אזורים נסתרים במרחב הגן‪.‬‬
‫העברת תכנית מניעה‪ -‬ע"י גננת הגן‪ /‬המורה ו‪/‬או גורמים חיצוניים בה מפנים‬ ‫‪‬‬
‫הילד מושגים כמו‪ -‬מרחב אישי‪ ,‬זכותי על גופי‪ ,‬מגע מתאים ומגע לא מתאים‬
‫(הורה במקלחת‪ ,‬רופא במרפאה‪ ,)...‬התמודדות‪ :‬לומר 'לא'‪ ,‬לברוח ולספר סוד‬
‫רע‪ .‬ומעל הכל‪ -‬הדגשת חוסר אשמתו של הילד בכל דבר שקרה‪ ,‬את היותו טהור‪,‬‬
‫נקי וטוב‪...‬‬
‫כללים וגבולות ברורים‪( -‬משחק עם בגדים‪ ,‬לא נכנסים עם עוד ילד לשירותים‪.)...‬‬ ‫‪‬‬
‫שיחה עם ילד שיש חשד שנפגע‪ ,‬חובת דיווח‪ -‬לפקידת סעד ומפקחת הגן‪ .‬לא‬ ‫‪‬‬
‫לערוך שיחה עם ההורים במקרה שהם חשודים בהתעללות או הזנחה‪.‬‬
 ‫עקרונות לשיח בריא על מיניות ופגיעה מינית עם ילדים‪.‬‬

‫יצירת תקשורת פתוחה ואמון‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫חינוך מיני‪ -‬שיח מאפשר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חינוך הילדים לאסרטיביות‪ ,‬לגבולות ולמודעות‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫כהורים (או אנשי חינוך)‪ ,‬עלינו לתת לילד תחושה שאנו קשובים אליו בכל נושא שהוא‪ ,‬ונמצאים‬
‫לצידו ברגעים קשים‪ .‬עלינו לדאוג לכך שהתקשורת תהיה פתוחה ומאפשרת‪ -‬אין נושאים שהם‬
‫'טאבו'‪ .‬עלינו לענות על השאלות של הילד בכל נושא שהוא (מוות‪ ,‬מיניות‪ ,‬איך באים ילדים לעולם‬
‫וכד')‪ -‬בהתאם לבשלותו הקוגניטיבית והרגשית של הילד‪.‬‬

‫עלינו ליצור עבור הילד גבולות וללמדו 'מותר' ו'אסור' בהקשר לגופו ולמרחב האישי שלו‪ .‬ללמדו‬
‫להיות קשוב לרצונותיו ולעמוד עליהם‪ .‬לחשוף בפניו (באופן שאינו מפחיד או מאיים יתר על‬
‫המידה) את האפשרות שינסו לגעת בו באופן שאינו מתאים‪ ,‬וכי עליו לנסות ולהגיד 'לא'‪ ,‬ולספר‬
‫למבוגר קרוב על מה שאירע‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬חשוב שהילד ירגיש כי גופו הוא מקור להנאה וליופי וכי ירגיש חופשי לחקור ולגלות‬
‫את נפלאותיו (במסגרת הגבולות המקובלים‪ ,‬כפי שמפורט להלן)‪.‬‬

‫חינוך למניעה בגיל הרך‪ -‬מה נלמד את הילד (ולמה כדאי לשים לב)‪:‬‬

‫אם קורה שמישהו מכריח את הילד לשחק משחק לא טוב או נוגע בו באופן לא‬ ‫‪.1‬‬
‫מתאים –הילד שלך לא אשם‪ .‬גם אם לא סיפר‪ ,‬גם אם לא התנגד‪ .‬תפקידך כהורה‬
‫לתמוך בו‪.‬‬
‫לא נוגעים לאף אחד באזורים פרטיים בגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אינך צריך לאפשר לאף אחד לגעת באזורים הפרטיים שלך (חוץ מרופא או הורה‬ ‫‪.3‬‬
‫במצבים מסוימים המצריכים זאת)‪ .‬מותר וצריך להגיד לא כשמרגישים לא נוח עם‬
‫'משחק'‪.‬‬
‫לא מקובל לגעת באזורים פרטיים של הגוף בציבור (המקום לכך הוא בחדר או‬ ‫‪.4‬‬
‫במקום פרטי אחר)‪.‬‬
‫אין לשחק משחקים הכוללים הורדת בגדים‪ .‬משחקים כמו רופא חולה נורמטיבים‬ ‫‪.5‬‬
‫אך עם בגדים‪.‬‬
‫אין להתפשט או להפשיט מישהו אחר בציבור‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫סודות טובים – סודות רעים‪ .‬כשהאיסור לספר מלווה באיום‪ ,‬או בתחושה שמדובר‬ ‫‪.7‬‬
‫במשהו שלילי‪ ,‬מדובר בסוד רע‪.‬‬
‫כשמישהו אומר לא לספר להורים – לא משנה באילו איומים ינקוט – זה סימן כן‬ ‫‪.8‬‬
‫לספר להורים‪.‬‬
‫חשוב להשגיח על הילדים‪ .‬חשוב לדעת עם מי הם משחקים‪ ,‬מה יחסי הכוחות‬ ‫‪.9‬‬
‫ביניהם‪ ,‬איפה ואיזה משחק‪ .‬חשוב שהילד ישמור על קשר עם ההורים ולא יעלם‬
‫לשעות רבות בישוב‪.‬‬
‫כשיש חששות‪ ,‬כדאי להתייעץ ולקבל הדרכה‪ .‬ברוב המקרים הטיפול הטוב ביותר‬ ‫‪.11‬‬
‫הוא דרך ההורים‪.‬‬
 ‫למי ניתן לפנות בנוגע לפגיעה מינית?‬

‫פקידת סעד במועצה אזורית גוש עציון‪ -‬לורין למברגר‪9939954 :‬‬ ‫‪‬‬
‫פסיכולוג הגן‬ ‫‪‬‬
‫רכזת תחום פגיעה מינית בשירות הפסיכולוגי גוש עציון‪ -‬מיקי פורת‪151-4112181 :‬‬ ‫‪‬‬
‫מרכז הגנה לילד בירושלים‪( 12-6448844 -‬עו"ס‪ ,‬פקידות סעד וחוקרות ילדים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית‪( 1212 :‬קו ייעוץ חם אנונימי‪ ,‬ליווי בהליך הפלילי‪ ,‬ליווי לבתי‬ ‫‪‬‬
‫חולים‪ ,‬קבוצות תמיכה לנפגעות והוריהם וסדנאות לנוער ומבוגרים)‪.‬‬
‫קו סיוע לגברים נפגעי פגיעה מינית‪( .1213 :‬קו חם‪ ,‬ליווי בהליך פלילי וקבוצות תמיכה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קו סיוע לגברים נפגעים דתיים וחרדיים‪.12-5328111 :‬‬ ‫‪‬‬
‫מרכז סיוע לנשים דתיות‪( 12-6731112 -‬ייעוץ בנושאים שונים ע"י קו חם של מתנדבות דתיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סדנאות לילדים ומבוגרים)‪.‬‬
‫אל"י‪ -‬האגודה להגנת הילד בתל אביב‪( 1-811-22-3966 :‬קו חם לילדים בנושא התעללות‪ ,‬טיפול‬ ‫‪‬‬
‫פסיכולוגי‪ ,‬הצגות וסדנאות לילדים‪ ,‬הורים ומחנכים)‪.‬‬
‫טלי אתגר‪ -‬עמותת על"ם‪ -‬קו חם להתייעצות לגבי התנהגויות מיניות אצל ילדים (נורמטיביות או‬ ‫‪‬‬
‫לא)‪ ,‬הערכת מסוכנות וטיפול בילדים פוגעים‪13-6477898 :‬‬
‫מיט"ל‪( 12-6333372 -‬מרכז טיפולי לנפגעות פגיעה מינית בילדות‪ .‬ילדות ומבוגרות‪ ,‬הדרכת הורים‬ ‫‪‬‬
‫וטיפול והערכת מסוכנות לילדים פוגעים)‪.‬‬
‫מרכז תמר‪ 12-6221514 -‬מרכז טיפולי המעניק טיפול חינם לנשים ונערות נפגעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שילוב‪ -‬מכון לטיפול משפחתי ובו יחידה לטיפול במשפחות שעברו פגיעה‪.12-6251391:‬‬ ‫‪‬‬
‫תב"ן דרום‪ -‬רח' שלום יהודה ‪ 31‬תלפיות‪ .12-6721569/79 .‬תחנה לבריאות הנפש ובה מטפלים‬ ‫‪‬‬
‫המוכשרים לטיפול בפגיעה מינית‪ .‬טיפול חינם (עו"ס‪ ,‬פסיכיאטרים ופסיכולוגים) מגיל ‪.18‬‬