‫פסיכותרפיה גופנית‬

‫סגמנט האגן ‪ -‬חיות וחיים‬

‫אסף אברהם‬

‫עבודה עם סגמנט האגן היא בין החשובות ואף הקשות שביניהן ‪" .‬פתיחת האגן" עלולה‪/‬עשויה להיות‬
‫חודרנית מאוד ומערערת ‪ .‬עבודה ישירה עם סגמנט האגן ואזור האגן ‪,‬קודמת לה שיחה ‪ ,‬חקירה ‪,‬‬
‫דימוי ‪ ,‬הרגשה ותחושה וכמובן סביב ועל נושא קשור ‪ .‬מכיוון שהאזור הוא מאוד אינטימי נשתדל‬
‫לעבוד באופן הדרגתי ונביא אל תשומת הלב והתבוננות על אזור הפנים ‪ ,‬הבעות ותגובות בלתי‬
‫מודעות של המטופל ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עיניים נעצמות ‪/‬נסגרות והבעת ניתוק יכולות ליצור פיצול או אפילו‬
‫כניסה למצב דיסוציאטיבי ולשחזור לא מודע בנושא הקשורים להתעללות מינית ‪ ,‬ניצול‪ ,‬פגיעה‬
‫אלימות ועוד ‪ ..‬חסימות באגן קשורות לחלקים האוראליים וצריך לעקוב ולשים לב כל הזמן כיצד‬
‫האזור הזה מגיב ולנסות לאפשר לו ביטוי ‪.‬‬
‫תמיד חשוב לזכור שיש סיבות לחסימה באגן ולכן יש להתייחס גם לסיבות ( בדיבור ‪ ,‬שיתוף והבעה )‬
‫‪ .‬חשוב לכבד את ההגנות "שיושבות" באזור האגן ובמיוחד אצל מטופלים שחווים ניתוק מרגשות‬
‫מיניים ‪ .‬כפי שהוזכר ‪ ,‬בהתייחסות לעבודה עם האגן צריך לשים לב ולהימנע מפולשנות ונסב את‬
‫תשומת הלב לנשימה באזור ובניית אנרגיה וטעינה ע"פ יכולתו של המטופל ‪ .‬תמיד נשים לב תוך כדי‬
‫ההנחיה בהקשחה של הגרון או של אזור הפה שיכולים להוות סימנים ראשונים של חסימה או קושי ‪.‬‬
‫חסימה "ברורה " באגן יכולה להתבטא ע"י חוסר מודעות כללית ואף "תחושת מוות" ‪ .‬בזמן תהליך‬
‫הטעינה ובהזמנה לשיתוף יהיה אפשר לשמוע ביטויים כמו ‪ " :‬אני לא מרגיש שום דבר באזור " או‬
‫אני מרגיש רק עד המותניים אך לא מעבר לזה "‪ ..‬השלבים הראשוניים בפתיחת אזור החסימה היא‬
‫עבודת מודעות ‪ .‬בשלבים מתקדמים יותר ‪ ,‬עשוי להיות שיתוף הקשור לחוסר תחושה בפי הטבעת ‪,‬‬
‫ואברי המין ‪ .‬בשלבים אלו חשוב לבדוק את "איכות הטעינה " והאם היא מוגברת או שטחית ‪ .‬אם‬
‫הטעינה היא שטחית אפשר להזמין לשתף מה עולה ‪ ,‬מה לא מורגש ומה לא מצליח "לנוע‬
‫‪/‬להתעורר" ולנסות ולהזמין להיות בדיאלוג עם הקושי ‪ .‬אם הטעינה הופכת עמוקה ומורגשת יותר‬
‫ומורגשת גם בתעלה החלק האוטונומי של הגוף ( בטן‪-‬סרעפת‪-‬בית חזה ) והחלקים האוראליים‬
‫מתחילים בהבעה ‪ ,‬יש סימן לפתיחת החסימה ואפשור לדיאלוג "פתוח" יותר ‪.‬‬
‫טראומות עלולות להיות מודחקות ומוחזקות באזור האגן והרגליים וחשוב להביא אותן למודעות ‪.‬‬
‫באם הן "זכורות" אזי יש אפשרות "לנהל" איתן דיאלוג על פגיעה ‪ ,‬כאב ואף על נחמה ‪ .‬טראומות‬
‫מודחקות יכולות‪/‬עשויות להביא להצפה ולהיזכרות מוקדמת ולא מודעת ‪ .‬במצבים כאלו חשוב לא‬
‫להגביר הזמנת תנועה ואו טעינה ולהיות עם המטופל היכן שהוא כולל תמיכה ‪ ,‬הכלה בתוך‬
‫השיתוף ‪.‬‬
‫סיבות נוספות לחסימות אגן אצל גברים ונשים היא "אימון שירותים" מוקדם מידי של ילדים ‪ .‬הדרך‬
‫היחידה של ילד לשלוט על צואתו היא לכווץ את פי הטבעת ע"י ידי כיווץ כל האגן ‪ .‬הילד "לומד" כיצד‬
‫לעצור פעילות מעיים ומפתח אגן תפוס באופן כרוני ועם הזמן זה גם "יוצא מתודעתו" ונדחק אל‬
‫שרירי האגן ‪ ,‬הישבן והרגליים ‪ .‬תהליך זה אצל הילד בהחזקה ובאיפוק הופך לחלק משוריין ומפחית‬
‫את היכולות לביטוי רגשי טבעי וגם מפחית תחושת עונג המגיעות מאזור האגן ‪.‬‬

‫"רפלקס האורגזמה ‪ - " orgastic reflex -‬ע"פ רייך‬

‫האגן הוא אזור מאוד עדין ואחת המטרות היא לנסות ולשחזר כיצד הוא היה לפני שחווה ‪/‬עבר‬
‫עיכוב ‪ .‬האורגזמה היא רפלקס ולכן בטיפול ובהתייחסות לאגן אנו "נלמד" את הגוף לנוע בצורה‬
‫חופשית ובריאה כפי ומדמת רפלקס אורגזמה המשלים את כל ארבעת השלבים ‪:‬‬
‫גירוי‪-‬טעינה‪-‬פריקה‪ -‬הרפיה‪/‬מנוחה ‪ .‬בדרך הזאת הגוף "יוותר " על תבניות שריריות מקובעות‬
‫ויאפשר תנועה מלאה המדמה שחרור אורגזמה ‪ .‬בהנחיה ולאחר השלמת הטעינה נזמין את המטופל‬
‫להטמיע את רפלקס האורגזמה כאשר האגן נע לפנים והנשימה יוצאת החוצה ( נשיפה ) ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך ובהדרגתיות ‪ ,‬האנרגיה תתחיל לזרום ברמות גבוהות יותר וייתכן שיהיה שחרור אורגזמה של‬
‫כל הגוף אך לא בהכרח יהיה מלווה בפליטת זרע ‪ .‬אם המטופל לא יהיה מסוגל לשחרר או להרפות‬
‫לגמרי ‪ ,‬ייתכן וזה יהיה קשור להחזקה באזור הגרון ( ביטוי ) או באזור הפה ( החזקה ‪ -‬מתח ) במצב‬
‫כזה אפשר להזמין את המטופל להניע את הצוואר ואת הראש ולאפשר ביטוי דרך הפה ‪ .‬במקרים‬
‫מסוימים ( זה מאוד תלוי במערכת היחסים ‪ ,‬בקשר ובביטחון במרחב הבין אישי בין המטפל‬
‫למטופל ) המטפל יזמין את המטופל למצוץ אצבע או לדמות יניקה מתוך כרית כף היד ‪ .‬תנועת‬
‫המציצה תגרום לאגן לרכך את תנועותיו ולהיפתח ‪.‬‬

‫טיפוסי גוף ואישיות המומלצים לעבודה עם סגמנט האגן ‪:‬‬

‫הפסיכופת ‪ :‬העבודה עם האגן עשויה להיות מאתגרת עבורו משום שהאזור אצלו יכול להיות מלווה‬
‫לא פעם בקונפליקטים הקשורים לדימוי של "גבר ‪/‬ילד " כוח וחוסר כוח ‪ .‬שליטה ‪/‬עידון ‪ .‬החלק האגני‬
‫בדרך כלל אצל טיפוס זה כמבנה הוא צר ‪ ,‬נוקשה ולא פעם (באם לוקחים את תשומת הלב לשם )‬
‫נסתר ‪ .‬ולכן עבודה באזור זה יכולה ליצור מעט איזון בין החלקים העליונים לתחתונים ‪.‬‬

‫הנוקשה‪ :‬התייחסות בעיקר לריכוך ‪ ,‬עידון ‪ ,‬שחרור טעינה ( לעתים מאוד מוגברת ) אך ללא פריקה ‪.‬‬
‫איזון וויסות בין החלק התחתון לבין הוצאת ביטוי כלפי חוץ ( עבודה עם ריכוך ‪ ,‬הבעה מרוככת )‬

‫האוראלי ‪ :‬סבירות של מעט מאוד אנרגיה בחלק התחתון של הגוף וקושי להחזיק טעינה באזור‬
‫האגן ‪ .‬רוב המשאבים יתרכזו בחלקים העליונים ולכן עבודה עם טעינה ומתח והחזקתם יכולים ליצור‬
‫איזון ‪.‬‬

‫כמובן עבודה עם מטופלים בכל מה שקשור לטראומות ופגיעות מיניות על מנת לנסות ולייצר דיאלוג‬
‫מחודש ומתחדש עם האזור הפגוע בכל הרמות ‪ :‬קוגניטיבית‪ -‬מנטלית‪ -‬רגשית‪ -‬תחושתית‪ -‬גופנית ‪.‬‬

‫טכניקה והנחיה לעבודה עם האגן‬

‫עמידה‪ -‬שמים ידיים משני צידי האגן ‪ .‬כפות רגליים נעוצות חזק באדמה ‪ .‬להניע את האגן בסיבובים‬
‫‪ ,‬מצד לצד ‪ ,‬קדימה ואחור ‪ .‬לאפשר רכות ותנועה רכה ‪ .‬לאחר מכן להתהלך בחדר כששמים לב‬
‫בהליכה לתנועות האגן " ולאפשור " שלו בהליכה ‪ .‬מידי פעם להגזים את תנועות האגן תוך כדי ‪.‬‬
‫לאפשר תנועה של האגן בהליכה ‪ .‬לתת לנשיות ותנועה נשית ( אפילו מוגזמת ) להיות תוך כדי‬
‫הליכה ‪ .‬לנשום את " המעצורים או המחסומים " שרוצים לעכב את ההליכה ‪ .‬להרגיש כמה שאפשר‬
‫חופש תנועה שמגיעה מהאגן לשאר חלקי הגוף ‪ .‬לעצור ‪ ,‬להקשיב ‪ ,‬להכיל ‪ ,‬לקבל ולאהוב ‪.‬‬