‫פגיעות ראש‬

‫מדריך למשפחה‬
‫מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא‬
‫המחלקה לשיקום נפגעי ראש‬

‫נערך ע"י ורד זילברשטיין‬

‫בשיתוף עם צוות הרב מקצועי של המחלקה‬
‫מרץ ‪2008‬‬

‫פגיעות ראש שיקום‪ -‬מדריך למשפחה‬

 ‫הקדמה‬

‫מחלקת שיקום נפגעי ראש מספקת שירותי שיקום עבור אנשים עם פגיעות ראש טראומטיות )תאונות‬
‫דרכים‪ ,‬תאונות עבודה וכו'( משנת ‪ .2004‬אחת התכניות הספציפיות בשיקום‪ ,‬נועדה לשקם אנשים עם‬
‫פגיעה מוחית‪.‬‬

‫כל אדם עם פגיעה מוחית עובר מספר שלבים של החלמה‪ ,‬מאשפוז במחלקה אקוטית‪ ,‬דרך שיקום בבית‬
‫החולים ועד חיים בקהילה‪ .‬פגיעה מוחית משפיעה באופן שונה על כל אדם‪ .‬סוג וחומרת הפגיעה‪ ,‬מידת‬
‫השיפור וסוג המוגבלות הקבועה לאחר הפגיעה המוחית‪ ,‬כולם שונים מאדם לאדם‪.‬‬

‫מדריך זה נועד לעזור למשפחות של אנשים עם פגיעה מוחית להבין מהי פגיעה המוחית‪ ,‬את השלכותיה‬
‫ואת תהליכי השיקום השונים‪ .‬כמו כן המדריך מתאר את השירותים הקיימים עבור משפחות המטופלים‪.‬‬

‫לא כל חלקי המדריך רלוונטיים לקרוב המשפחה שלך‪ .‬הצוות השיקומי ידריך אותך לחלקים המתאימים‬
‫ביותר ואף יענה לשאלותיך או שיפנה אותך לאדם שיכל לעזור לך בצורה הטובה ביותר‪.‬‬

‫הצוות השיקומי מאמין כי המשפחה היא חלק חשוב מהתמיכה באנשים עם פגיעה מוחית‪ .‬אנו מקווים‬
‫שמדריך זה יעזור לך ‪.‬‬

‫לגבי המדריך למשפחה‬

‫מדריך זה פותח על ידי הצוות השיקומי ממחלקת לשיקום נפגעי ראש בבית חולים תל השומר‪ ,‬עבור‬
‫משפחות של אנשים שחוו פגיעה מוחית‪ .‬הוא מכיל מידע לגבי פגיעה מוחית‪ ,‬ההשפעות שלה ועל תהליך‬
‫השיקום‪ .‬למרות שהמדריך אולי לא יענה על כל שאלותיך‪ ,‬אנו מקווים שהוא יהיה אינפורמטיבי ושימושי‪.‬‬

‫אם את‪/‬ה מעוניין‪/‬נת לדעת יותר על נושאים שהוזכרו במדריך ‪ ,‬או לגבי נושאים אחרים‪ ,‬אנא פנה לאחד‬
‫מאנשי הצוות השיקומי‪.‬‬

‫כיחידה שיקומית‪ ,‬אנחנו תמיד מנסים להפוך את התקופה הקשה לקלה עד כמה שניתן‪ ,‬גם עבור המשפחות‬
‫וגם עבור האנשים עם הפגיעה המוחית‪.‬‬
‫אם יש לך הערות‪ /‬תגובות לגבי מדריך זה‪ ,‬נשמח לשמוע אותן כיוון שזה יאפשר לנו לשפר את השירות‬
‫שלנו בעתיד‪.‬‬

‫מערכת טיפולים במחלקה‬

‫לכל מטופל במחלקה נקבעת תכנית טיפולים ייחודית‪ ,‬המתאימה ליכולותיו ולצרכיו‪ .‬יתכן ויהיה מקום‬
‫לשנות את התכנית בהתאם להתקדמות או שינוי במצב המטופל‪.‬‬
‫תכנית הפעילות היומית )אילו טיפולים מתוכננים ובאיזו שעה(‪ ,‬מעודכנת מדי יום על לוח מחוץ לחדרי‬
‫הריפוי בעיסוק והפיזיותרפיה‪.‬‬
‫אם אתם מתכננים להוציא את בן משפחתכם מן המחלקה‪ ,‬אנא הודיעו לצוות הרב‪ -‬מקצועי כדי שנוכל‪,‬‬
‫במידת האפשר‪ ,‬לשנות את זמן הטיפול בהתאם‪.‬‬

‫מהי פגיעה מוחית ? )‪( Brain Injury‬‬

 ‫קצת על מבנה המוח – האונות‬
‫‪Frontal lobe‬‬
‫האונה המצחית‬

‫‪Temporal lobe‬‬
‫האונה הרקתית‬

‫‪Parietal lobe‬‬
‫האונה הקודקודית‬

‫‪Occipital lobe‬‬
‫האונה העורפית‬

‫המושג "פגיעה מוחית" מתייחס למכה בראש אשר גורמת לאיבוד הכרה‪ ,‬למשך זמן קצר או ארוך‪ .‬ניתן‬
‫להתייחס למושג זה גם כ‪ :‬פגיעה מוחית טראומטית ) ‪ ,( TBI = Traumatic Brain Injury‬פגיעת ראש‬
‫)‪ ( HI = Head Injury‬או פגיעה מוחית נרכשת )‪.( ABI = Acquired Brain Injury‬‬

‫המח‬
‫המח הוא מסה של חומר רך אשר מחולקת לשתי המיספרות והוא מוגן ע"י עצמות הגולגולת הקשות‪.‬‬
‫המח הוא מבנה מורכב מאד הבנוי ממיליארד תאי עצב‪ .‬תאי העצב שולחים מסרים בתוך המח ולחלקים‬
‫אחרים בגוף ‪,‬על מנת לשלוט ולתאם את כל התפקודים הגופנים שלנו כמו‪:‬‬
‫• תנועה פיזית‬
‫• תחושה‬
‫• תפקודים אוטומטים )כוללים נשימה‪ ,‬בליעה‪ ,‬שליטה על סוגרים וטמפרטורת הגוף(‬
‫• תהליכי חשיבה )קוגניציה(‬
‫• רגשות‬
‫• התנהגות‬
‫• שפה‬

‫פגיעה מוחית עשויה להשפיע על כל אחד מהתפקודים הנ"ל‪ .‬השפעה הפגיעה וחומרתה תלויות בחלק‬
‫המוחי שנפגע כמו גם במידה שהפגיעה היא נרחבת או ממוקדת‪.‬‬
‫אצל חלק מהאנשים עם פגיעה מוחית‪ ,‬המגבלות הן חמורות וברורות לעין‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬השינויים‬
‫עשויים להיות פחות בולטים‪ .‬לעיתים שינויים אלו עשויים להופיע רק כאשר האדם חוזר לסגנון החיים‬
‫שהיה לו לפני הפגיעה‪ ,‬ובעיקר כשהוא מנסה לחזור לבצע מטלות מורכבות ודרשניות כמו נהיגה ועבודה‪.‬‬

‫איך נגרמת פגיעה מוחית?‬

‫כשקורת תאונה או חבלת ראש‪ ,‬המח הרך זז ופוגע בצידי עצמות הגולגולת ‪ .‬זה עשוי לגרום לנזק נרחב‬
‫בכל המח‪ .‬יכולים להיות גם אזורים ממוקדים של רקמת מח פגועה‪ ,‬אשר נובעת מדימום של עורקי‪ /‬ורידי‬
‫המח או על ידי שבר בגולגולת שנגרם מפגיעה חיצונית‪.‬‬
‫נזק מוחי יכול גם להיגרם ע"י היפוקסיה )‪ - ( Hypoxia‬חוסר באספקת חמצן או דם למח‪ .‬זה עשוי לקרות‬
‫כתוצאה מפגיעה באזורים אחרים בגוף שגורמת לקושי בנשימה או לאיבוד דם משמעותי‪.‬‬

‫איך בודקים פגיעה מוחית ?‬

‫לרוב משתמשים בשתי בדיקות על מנת לזהות איזה חלק של המח נפגע ועד כמה הפגיעה היא נרחבת‪:‬‬

‫‪ .1‬בדיקת רנטגן מיוחדת של המח ‪(Computerized Axial Tomography Scan) CT Scan -‬‬

‫‪ .2‬בדיקת ‪(Magnetic Resonance Imaging) MRI‬‬

‫שתי הבדיקות הללו נותנות תמונות של "פרוסות" של המח‪ .‬הן לא מסוגלות לאתר אזורים קטנים של‬
‫פגיעה ‪ /‬נזק‪ ,‬אפילו אם אזורים אלה עשויים להיות חשובים‪ .‬הדרך הטובה ביותר למדוד את חומרת‬
‫הפגיעה היא דרך השינויים שהיא גורמת לחשיבה של האדם‪ ,‬להתנהגות‪ ,‬ליכולות הפיזיות שלו ולמידת‬
‫השיפור במצבו עם הזמן‪.‬‬

‫החלמה ושיפור במצב‬

‫השיפור לאחר פגיעה מוחית‪ ,‬נוטה לקרות לאט‪ ,‬לאורך חודשים ושנים‪ .‬כל אדם מתאושש אחרת‪.‬‬
‫מחקרים מניחים כי השיפור המשמעותי ביותר קורה במהלך שנים‪-‬עשר החודשים הראשונים לאחר‬
‫הפגיעה‪ ,‬אך שיפור עשוי להמשיך‪ ,‬בקצב איטי יותר‪ ,‬גם עוד מספר שנים‪.‬‬

‫משפחה וחברים שואלים‪" :‬עד כמה הוא ישתפר?" "מה תהיה התוצאה הסופית?"‪ .‬קשה לנבא את מידת‬
‫השיפור וקצב השיפור‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הרבה אנשים לא מחלימים באופן מלא‪ ,‬ורבים אינם מסוגלים‬
‫לתפקד באותה רמה שבה תיפקדו לפני הפגיעה ‪.‬‬

‫שלבי ההחלמה הראשונים משיכחה פוסט טראומטית –‬

‫)‪POST TRAUMATIC AMNESIA (PTA‬‬
‫פרק זה מתאר את שלבי השיקום המוקדמים מיד לאחר שהאדם מתעורר מחוסר הכרה‪ ,‬כאשר הוא עדיין‬
‫נמצא במצב של ‪ ,PTA‬כלומר שכיחה פוסט‪ -‬טראומטית‪.‬‬

‫‪ – COMA‬תרדמת‬
‫מיד לאחר פגיעה מוחית האדם יכול להיות בתרדמת )‪ ,(COMA‬אשר מתבטאת בכך שהוא אינו פותח‬
‫עיניים או מגיב בכל דרך שהיא לגירויים ‪ /‬לאנשים סביבו‪ .‬מצב זה עשוי להמשך דקות‪ ,‬שעות‪ ,‬ימים ואף‬
‫שבועות‪ .‬ניתן להגדיר את זה ככשל מוחלט במערכת העוררות ‪,‬אין התעוררות כתגובה לגירוי‪.‬‬

‫‪– VEGETATIVE STATE‬קיים מעגל ערות שינה‪ ,‬אין עדות למודעות עצמית או סביבתית‪.‬‬

‫‪– MINIMAL CONSCIOUS STATE‬קיימת עדות מינימאלית להתנהגות של מודעות עצמית או‬
‫סביבתית‪.‬‬

‫מהי שכיחה פוסט טראומטית )‪? ( PTA‬‬

‫כאשר אדם מתעורר מתרדמת )‪ ,(COMA‬הוא עובר דרך שלב הקרוי ‪ – PTA‬שלב זה עשוי גם הוא‬
‫להמשך ימים‪ ,‬שבועות או חודשים‪ .‬במצב זה הוא עשוי לסבול משינויים ברמת הערנות )נטייה להיות‬
‫רדום(‪ ,‬בלבול‪ ,‬חוסר התמצאות בזמן‪ ,‬במקום ועצמו‪ ,‬חוסר שקט וחוסר מודעות למצבו ולמגבלותיו‪.‬‬

‫אדם בשלב של ‪ PTA‬עשוי לא לדבר‪ ,‬ואם הוא כן מדבר‪ ,‬יתכן והוא אומר דברים חסרי פשר‪ .‬למרות‬
‫שהוא עשוי לזכור אירועים מהעבר הרחוק )דברים שקרו לפני מספר שנים(‪ ,‬הוא מתקשה לזכור דברים‬
‫שקורים עכשיו או שקרו לפני מספר דקות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אין לו "זיכרון מתמשך" למאורעות יום‪-‬‬
‫יומיים‪.‬‬

‫לעיתים קרובות אדם ב ‪ PTA‬תופס את סביבתו בצורה מעוותת‪ ,‬מה שמגביר את הבלבול שלו‪ ,‬ולעיתים‬
‫את הפחד שלו‪ .‬לעיתים נראה שהוא מדמיין דברים‪ .‬הבלבול שלו עשוי להתגבר בשעות הלילה‪ ,‬כאשר‬
‫חשוך והוא לא מסוגל לראות דברים "נורמאלים" מסביבו‪ .‬הוא עשוי ללכת לאיבוד‪.‬‬
‫לעיתים קרובות אדם ב‪ PTA-‬מגיב אחרת כלפי אחרים והוא עשויי להפגין אלימות מילולית או פיזית‪.‬‬
‫רוב האנשים מרגישים עייפים מאוד בזמן ‪, PTA‬ויותר מדי גירויים עשויים להחמיר את העייפות‬
‫שלהם‪ .‬לכן חשוב לשמור על סביבה שקטה ורגועה‪ .‬יש להגביל את מספר המבקרים של המטופל ויש‬
‫להפחית עד כמה שניתן את מידת הרעש והפעילות בסביבת המטופל )טלפונים‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מוזיקה חזקה(‪.‬‬

‫בשלבים מאוחרים יותר‪ ,‬אנשים עם פגיעה מוחית לרוב אינם זוכרים את שלב ה‪ PTA-‬או שיש להם קטעי‬
‫זיכרונות קצרים מתקופה זו‪ .‬הם עשויים לתאר את התקופה הזו כאילו היו שרויים בחלום‪.‬‬

‫כמה זמן אנשים נשארים ב‪? PTA -‬‬

‫קשה לנבא מתי אדם יצא מ‪ , PTA-‬ותקופה זו עשויה להמשך כמה שעות או כמה חודשים‪ .‬קשה מאוד‬
‫לחזות את הקשיים שיהיו לאדם מבחינת שפה‪ ,‬זיכרון ויכולות חשיבה אחרות‪ .‬לאדם בשלב זה יש שליטה‬
‫מועטת על תהליכי החשיבה שלו והוא אינו מסוגל להתמודד עם טיפול אינטנסיבי‪ .‬עדיף להתמקד בניסיון‬
‫לגרום לאדם להרגיש שיש לו ביטחון ותמיכה‪ ,‬עד כמה שניתן‪.‬‬

‫כיצד לגרום למטופלים להרגיש בטוחים – סביבת המחלקה‬

‫כאשר אדם נמצא במצב של ‪ PTA‬חשוב לשמור על סביבה שקטה ובטוחה ולהפחית את מידת הגירויים‬
‫שהאדם חווה ברגע נתון )רעש‪ ,‬אור‪ ,‬מבקרים וכולי(‪.‬‬
‫מומלץ להגביל שימוש בטלפונים‪ /‬טלוויזיה וכן את מספר המבקרים בזמן נתון‪.‬‬
‫כאשר אנשים עם פגיעה מוחית יוצאים משלב ה‪ PTA-‬הם הופכים לרוב להיות מעט עצמאים יותר‪.‬‬

‫מעורבות המשפחה במהלך ‪PTA‬‬

‫אם בן משפחתך עדיין סובל מ‪ , PTA-‬הקווים המנחים הרשומים מטה עשויים לעזור לך‪:‬‬

‫אדם ב‪ PTA-‬זקוק לסביבה בטוחה ולשמירה‪ ,‬במיוחד אם הוא נוטה ל"הסתובב" וללכת לאיבוד‪ .‬הוא הכי‬ ‫
‬
‫בטוח בתוך המחלקה בסביבה מוגדרת שיכולה עם הזמן להפוך לסביבה מוכרת‪.‬‬
‫מעבר ממקום למקום בשלב עשוי להגביר את הבלבול שלו‪.‬‬
‫יותר מידי גירויים עשויים להפוך את האדם עם ‪ PTA‬לחסר שקט‪ .‬נסה להיות שקט ותומך ואל תגזים‬ ‫
‬
‫בגירויים שניתנים לאותו אדם‪ .‬ישיבה לצד מיטתו של המטופל לרוב נותנת הרגשה מרגיעה ובטוחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬דברים שמוכרים לאדם עם ‪ PTA‬מלפני הפגיעה עשויים לעודד אותו – למשל תמונות‬ ‫
‬
‫משפחתיות‪ ,‬בושם מוכר‪ ,‬פוסטרים נבחרים ואובייקטים אליהם הוא קשור‪.‬‬
‫מספר המבקרים ומשך זמן הביקור צריכים להיות מוגבלים‪ .‬אנא דבר עם הצוות אם אינך בטוח כמה זמן‬ ‫
‬
‫צריך להמשך כל ביקור‪.‬‬
‫אדם ב‪ PTA-‬בד"כ אינו חושב באופן רגיל‪ .‬נסה לשמור על שיחה פשוטה‪ ,‬ודבר באופן מרגיע ומעודד‪.‬‬ ‫
‬
‫אם האדם מתרגז או הופך עצוב כאשר אתה מנסה להסביר לו משהו‪ ,‬נסה לשנות את הנושא או עזוב אותו‬ ‫
‬
 ‫למספר דקות‪ .‬בשל בעיות הזיכרון‪ ,‬הוא לרוב ישכח את "התקרית" הקטנה הזאת ויהיה רגוע יותר‬
‫כשתחזור‪.‬‬
‫
אנשים ב‪ PTA -‬מתעייפים בקלות ולכן הם זקוקים להפסקות תכופות ולמנוחה‪.‬‬
‫
נסה לערב את האדם בשיחה‪ .‬השתדל לא לדבר עליו עם אחרים כאשר הוא בסביבה‪.‬‬
‫
נסה להימנע מלהשוות את קרוב המשפחה שלך למאושפזים אחרים במחלקה‪ ,‬משום שכל אחד הוא שונה‪.‬‬

‫הצוות השיקומי ותפקידו במהלך ‪PTA‬‬

‫במהלך –‪ PTA‬הצוות השיקומי מתמקד ביצירת מערכת יחסים בטוחה ותומכת עם האדם שסובל מן‬
‫הפגיעה המוחית‪ .‬אנשי הצוות יוצרים קשר עם האדם במחלקה לעיתים קרובות ולזמן קצר‪ .‬טיפול‬
‫פיזיקאלי תורם הכי הרבה בשלב זה – זיכרון פגוע וחוסר היכולת להתמודד עם יותר מדי גירויים מגבילים‬
‫פעילויות אחרות‪ .‬התרפיה הפיזיקאלית מנסה לשמור על תפקוד גופני כללי ולמנוע סיבוכים כמו נוקשות‬
‫מפרקים‪ .‬הצוות משיקומי נפגש באופן קבוע על מנת לדון בהתקדמות של האדם ובמטרות השיקומיות‬
‫שלו‪ .‬אנשי הצוות השיקומי פנויים כדי לדבר עם המשפחות‪.‬‬

‫השלב הבא בשיקום – הערכה וטיפול )תרפיה(‬

‫חלק זה מתאר את הבעיות השונות שאנשים עשויים לחוות כאשר הם יוצאים מ‪ PTA-‬ועוברים לשלב‬
‫אקטיבי יותר בשיקום‪ ,‬הוא גם מתאר את תפקידו של כל מטפל בצוות השיקומי‪ ,‬כשהמטפלים עובדים יחד‬
‫כדי לטפל בבעיות הרשומות מטה‪:‬‬

‫כאשר האדם יוצא מ‪ , PTA-‬הוא לרוב מתחיל להתמצא יותר בסביבתו‪ ,‬לדעת מי הוא‪ ,‬היכן הוא נמצא‪,‬‬
‫מה השעה‪ ,‬היום והתאריך ‪ .‬הוא מתחיל לזכור דברים מיום אחד למשנהו – זוהי היכולת הבסיסית‬
‫הדרושה כדי ללמוד דברים חדשים‪.‬‬
‫הצוות השיקומי יעבוד ביחד עם האדם ומשפחתו‪ ,‬כדי להעריך את צרכיו‪ ,‬המיומנויות והבעיות של האדם‬
‫וכדי לתכנן תכנית שיקומית‪ .‬בהתחלה הטיפולים עשויים להיות קצרים והם יתקיימו בסביבה שקטה‪ ,‬כל‬
‫זה תלוי ביכולת של האדם להתרכז וברמת העייפות שלו‪.‬‬

‫בעיות רפואיות‬
‫הבעיות הרפואיות הרשומות מטה הן שכיחות לאחר פגיעה מוחית‪:‬‬

‫התקפים אפילפטיים )פרכוסים(‬

‫אדם אחד מתוך עשרים לערך עם פגיעה מוחית‪ ,‬יפתח התקפים אפילפטיים במהלך השנה או השנתיים‬
‫הראשונות אחרי הפגיעה‪ .‬סביר יותר שההתקפים יופיעו אם האדם סבל מדימום מוחי ) ‪Intracerebral‬‬
‫‪ ,( Haematoma‬פצע שחדר למח או ניתוח מוחי‪ .‬אנשים עם פגיעה מוחית שסובלים מההתקפים מקבלים‬
‫תרופות כמו "‪ " Dilantin‬או "‪ " Tegretol‬על מנת להפחית את הסיכויים שהתקפים נוספים יתרחשו‪.‬‬
‫הרופא יבצע בקרה ויבדוק האם יש צורך להמשיך ולהשתמש בתרופה‪ .‬זה חשוב במיוחד למנוע ולשלוט‬
‫בהתקפים כאשר האדם עם פגיעה הראש מתכנן לחזור לנהוג ולעבוד‪.‬‬

‫כאבי ראש‬
‫כאבי ראש הנובעים מלחץ ‪/‬מתח הם השכיחים ביותר וניתן לטפל בהם בקלות ע"י משככי כאבים או ע"י‬
‫טכניקות להפחתת מתח‪ .‬חלק מכאבי הראש נגרמים בשל פגיעה ברקמת הצוואר ופיזיותרפיה יכולה לעזור‬
‫להפחית אותם לעיתים‪.‬‬
 ‫סחרחורת‬
‫אחרי פגיעה בגזע המח )‪ ( Brainstem‬ו‪/‬או באוזן הפנימית )‪ ,(Inner ear‬אנשים עשויים לחוות‬
‫סחרחורת כאשר הם משנים תנוחה‪ .‬זה עשוי במקרים רבים להשפיע על שיווי המשקל שלהם‪ .‬תרגילים‬
‫בשילוב עם תרופות עשויים לעזור‪ ,‬אך אם הסחרחורת ממשיכה‪ ,‬יתכן והאדם יזדקק לבדיקות נוספות‪.‬‬

‫שינויים בראייה ובחושים אחרים‬

‫אנשים עם פגיעה מוחית עשויים לחוות מגוון של בעיות ראיה‪.‬‬
‫לחלק מהאנשים יש כתם של עיוורון )‪ ( Blind Spot‬בתוך שדה ראיה – כתם זה עשוי להיות קטן או‬
‫שהוא עשוי להתפרס על חצי משדה הראיה )מצב הקרוי המיאנופיה =‪ .( Hemianopia‬לחלק מהאנשים‬
‫יש ראיה כפולה )‪ ( Diplopia‬בשל חוסר איזון בתנועתיות שרירי העין‪ .‬את בעיות הראיה הללו לא ניתן‬
‫לתקן בטווח הקצר )ע"י משקפיים לדוגמא(‪ ,‬אך הן משתפרות לרוב תוך כמה חודשים‪.‬‬
‫חושים אחרים כמו טעם‪ ,‬ריח ושמיעה עשויים להיות מושפעים בעקבות פגיעה מוחית‪ .‬בעיות אלו יבדקו‬
‫במהלך ההערכה והטיפול השיקומי‪.‬‬

‫בעיות בליעה‬
‫בעיות בליעה )‪ ( Dysphagia‬עשויות להיגרם בשל חולשה שרירית וחוסר קואורדינציה של השרירים‪,‬‬
‫בשל רמת ערנות או הכרה ירודה ו‪ /‬או בשל השליטה הלקויה על האופן בו האדם אוכל )למשל – מנסה‬
‫לאכול יותר מדי יותר מדי מהר(‪ .‬קלינאית תקשורת תבדוק את יכולת האדם לשתות ולאכול ותטפל בו‪,‬‬
‫תוך מעקב קבוע אחר שינויים ביכולת האכילה שלו‪ .‬אם מנגנון הבליעה של האדם אינו עובד כראוי‪ ,‬יש‬
‫סיכון שנוזל ומזון יכנסו לתוך הריאות של האדם‪ ,‬מה שיגרום לחנק או לדלקת ריאות‪ .‬משום כך‪ ,‬אסור‬
‫להאכיל או לתת שתייה ללא אישור הצוות המטפל וללא הדרכה של קלינאית תקשורת‪.‬‬

‫זונדה והאכלה דרך צינורית‬

‫חלק מהאנשים עם הפגיעות המוחיות מגיעים למחלקה השיקומית עם צינורית האכלה‪ .‬זה קורה כאשר‬
‫האדם לא מסוגל לאכול מספיק דרך הפה‪ .‬צינורית האכלה מכניסים דרך האף )‪ (Naso Gastric Tube‬או‬
‫דרך קיר הבטן ישירות אל הקיבה )‪ .(PEG‬כשאדם מוכן לעבור בהדרגה מצינורית ההאכלה לאכילה‬
‫רגילה‪ ,‬הצוות הסיעודי‪ ,‬אשר נעזר בייעוץ דיאטנית‪ ,‬ידאג לכך שהוא מקבל את התזונה המתאימה במהלך‬
‫המעבר הזה ‪.‬‬

‫תת תזונה‬
‫בעקבות פגיעה רצינית‪ ,‬הצרכים התזונתיים של האדם עשויים להיות גבוהים מאשר הנורמה‪ ,‬ותוספי‬
‫תזונה )נוזלים או חטיפים( עשויים להיות הכרחיים ‪ .‬הצוות הסיעודי‪ ,‬בעזרת הדיאטנית‪ ,‬יחליט על‬
‫האופציה המתאימה ביותר ויסביר זאת למטופל ולמשפחתו‪.‬‬

‫חוסר שליטה על סוגרים‬

‫חוסר שליטה על השלפוחית או המעיים מתהווים לעיתים כתוצאה ישירה של הפגיעה‪ ,‬אך ברוב המקרים‬
‫מופיעים בשל חוסר מודעות לתפקודים אלו‪ .‬כאשר האדם הופך יותר ערני ומודע‪ ,‬יתכן שהבעיות הללו‬
‫יפתרו‪ .‬בשלבים הראשונים אחרי פגיעה מוחית‪ ,‬אנשים יותר רגישים וחשופים לדלקות בדרכי השתן‪ ,‬מה‬
‫שעשוי להשפיע על השליטה על שלפוחית השתן‪ .‬לצוות הסיעודי יש שיגרת טיפולים שמיועדת לעזור‬
‫לאנשים לשלוט על הסוגרים שלהם‪ ,‬והצוות הסיעודי יעבוד בשיתוף עם האדם ומשפחתו אם יש צורך‪.‬‬

‫אלכוהול‪ ,‬תרופות וסמים‬

‫אנשים עם פגיעות מוחית עשויים להיות רגישים יותר לתופעות המזיקות של סמים כמו אלכוהול‪ ,‬סמי‬
‫הרגעה ומריחואנה‪ .‬חומרים אלו עשויים להאט את תהליך החלמת המח והם גם מפריעים לפעילות של‬
‫תרופות אחרות‪ ,‬בעיקר תרופות נגד אפילפסיה‪ .‬על המטופל ומשפחתו לבקש הדרכה מהרופא לגבי סמים‬
‫או תרופות ואין לקחת שום תרופה ללא הוראת רופא‪ .‬כל אדם עם פגיעה מוחית‪ ,‬רצוי שימנע מאלכוהול‬
‫וסמים ללא מרשם‪ ,‬למשך תקופה של ‪ 12‬חודשים לאחר הפגיעה לפחות ‪.‬‬
 ‫אוסיפיקציה הטרוטופית ) ‪( HETEROTOPIC OSSIFICATION‬‬
‫בעקבות פגיעה מוחית‪ ,‬ישנם אנשים שנוצרת אצלם עצם נוספת מסביב למפרקים גדולים של הזרועות או‬
‫הרגליים‪ .‬בעיה זאת‪ ,‬הקרויה אוסיפיקציה הטרוטופית‪ ,‬עשויה להכאיב ואף להגביל תנועה במפרקים‬
‫שהושפעו ממנה‪ .‬כאשר העצם עדיין גדלה‪ ,‬טיפול פיזיותרפי למפרק עשוי להיות מוגבל על מנת לא‬
‫להחמיר את המצב‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כשהעצם הפסיקה לגדול‪ ,‬ניתן לנתח על מנת להגדיל את טווח‬
‫התנועה במפרקים‪ ,‬לפי המלצת רופא‪.‬‬

‫תפקוד מיני‬
‫שינויים בתפקוד המיני אופייניים לפגיעה מוחית טראומטית ‪ .‬הם עשויים לנבוע משינויים הורמונאליים‪,‬‬
‫משינויים רגשיים והתנהגותיים‪ ,‬מקושי להסתגל לשינויים שהפגיעה גרמה להיווצרותם ו‪/‬או עייפות‪.‬‬
‫השינויים מתבטאים לרוב בירידה בחשק המיני )‪ ( Libido‬או לעיתים בעליה בחשק המיני‪ .‬אצל אנשים‬
‫שסבלו מפגיעות מרובות‪ ,‬איברי הרבייה עשויים להיפגע באופן ישיר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רוב האנשים עם פגיעה מוחית יכולים לחזור לחיי מין בריאים‪.‬‬
‫הרופא‪ ,‬הפסיכולוגית והעובדת הסוציאלית יכולים לעזור למטופל ולמשפחתו להתמודד עם הקשיים‪ .‬וכן‬
‫ניתן לקבל הפנייה ליחידה לטיפול בבעיות בתפקוד המיני בבית חולים תל השומר‪.‬‬

‫הידרוצפלוס )‪( Hydrocephalus‬‬

‫הידרוצפלוס הוא הרחבה של האזוריים המכילים נוזל )‪ (Ventricles‬בתוך ומסביב למח‪ .‬באופן נורמאלי‪,‬‬
‫נוזל המח ועמוד השדרה אשר נמצאו באזורים אלו זורם בחופשיות בניהם‪ .‬בהידרוצפלוס‪ ,‬הזרימה הזאת‬
‫מופסקת באופן חלקי או מלא‪ ,‬והלחץ מתגבר ומשפיע על רקמת המח שמסביב‪.‬‬
‫הידרוצפלוס עשוי לקרות מספר חודשים אחרי הפגיעה המוחית‪ .‬הוא עשוי לגרום להאטה לא צפויה‬
‫בתהליך ההחלמה‪ ,‬התגברות של בלבול‪ ,‬שיווי משקל או חוסר שליטה על הסוגרים‪ .‬הידרוצפלוס מאובחן‬
‫על ידי סריקה מוחית‪ .‬הטיפול בסיבוך זה כולל החדרת צינורית )‪ (Shunt‬להפחתת הלחץ בתוך המח‪ ,‬לפי‬
‫שיקול הנוירוכירורגים‪.‬‬

‫נושאים קוגניטיביים‬

‫קוגניציה ניתן להגדיר כמיומנויות חשיבה של אדם‪ .‬ריכוז‪ ,‬זיכרון ותכנון הם כולם דוגמאות לחשיבה‪.‬‬
‫אנשים עם פגיעה מוחית‪ ,‬לעיתים קרובות מתקשים להתרכז‪ ,‬הם חושבים באיטיות רבה יותר מהנורמה‬
‫והם מתעייפים בקלות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל אדם שונה באופן שהוא מגיב לפגיעה מוחית‪.‬‬
‫הבעיות השכיחות לאחר פגיעת ראש כוללות‪:‬‬

‫בעיות ריכוז‬
‫לאדם יכול להיות קושי להתרכז למשך זמן ממושך‪ ,‬הוא עשוי להיות מוסח בקלות על ידי גירויים סביבו‪,‬‬
‫או שיהיה לו קושי להתמקד במשימה‪ ,‬בעיקר אם היא ארוכה או מורכבת‪ .‬יתכן ויהיה קושי במעבר‬
‫ממשימה למשימה‪.‬‬

‫איטיות בחשיבה‬
‫תהליך החשיבה ‪ -‬לקלוט מידע‪ ,‬לעבד ולהבין מידע – לרוב מואט כתוצאה מפגיעה מוחית‪ .‬זה אומר‬
‫שהאדם עשוי לפעול באופן איטי או לענות לשאלות באופן איטי מהרגיל‪.‬‬

‫עייפות‬
‫האדם עשוי להתעייף בקלות גם מחשיבה וגם מפעילות פיזית‪ .‬כאשר הוא מתעייף‪ ,‬בעיות אחרות הופכות‬
‫ברורות יותר‪ -‬למשל הדיבור עשוי להיות פחות ברור‪ ,‬החשיבה הופכת איטית יותר וההליכה יציבה פחות‪.‬‬
‫במצב זה הוא עשוי להזדקק להשגחה רבה מהרגיל‪.‬‬
 ‫בעיות זיכרון‬
‫אנשים עם פגיעה מוחית לרוב זוכרים מיומנויות ישנות ודברים שקרו לפני הפגיעה אך רובם אינם זוכרים‬
‫את הפגיעה ‪ /‬התאונה ‪ ,‬ולרבים מהם יש קושי ללמוד ולזכור מידע חדש‪ .‬יתכן והם יתקשו לזכור פגישות‬
‫שקבעו‪ ,‬פרטים משיחות שניהלו‪ ,‬דברים שביקשו מהם לעשות או היכן הניחו משהו‪.‬‬

‫קושי בפתרון בעיות ותכנון‬

‫לאנשים עם פגיעה מוחית יש לרוב קושי לחשוב על דרכים לפתרון בעיות לא מוכרות‪ .‬הם עשויים לנקוט‬
‫גישה לא מאורגנת או להתקשות בתכנון פעילויות פנאי‪.‬‬

‫חוסר מודעות לפגיעה‬

‫אדם עם פגיעה מוחית עשוי להיות לא מודע באופן מלא או חלקי לשינויים שחלו בחשיבה ובהתנהגות‬
‫שלו‪ .‬לרוב המודעות משתפרת ככל שהאדם מחלים וחוזר לפעילות נורמלית‪.‬‬

‫עצות למשפחה לגבי נושאים קוגניטיביים‬

‫הצוות השיקומי עובד יחד כדי ללמד אסטרטגיות וטכניקות שיעזרו לאדם להתמודד עם הקשיים אותם הוא‬
‫חווה‪ .‬משפחה וחברים יכולים לעזור במספר דרכים‪:‬‬

‫בעיות ריכוז‪:‬‬
‫ להפחית הסחות‪ -‬למשל לכבות את הרדיו או טלוויזיה בזמן שיחה‪.‬‬
‫ לעודד הפסקות תכופות במהלך פעילות‪.‬‬
‫ להציע פעילויות שדורשות פחות ריכוז‪ ,‬לדוגמא ‪ -‬קריאת מגאזין במקום רומן‪.‬‬
‫ הגבלת מספר המבקרים‪ -‬שני מבקרים בכל פעם‪.‬‬

‫איטיות בחשיבה‪:‬‬
‫ לתת לאדם יותר זמן לענות על שאלות או לבצע מטלות‪.‬‬
‫ לדבר לאט וברור )ולא בהכרח להגביר את הקול(‪.‬‬

‫עייפות ‪:‬‬
‫ להציע לאדם לנוח מדי פעם‪ .‬כמו כן‪ ,‬כדאי לעזור לו לארגן את זמנו כך שאת המשימות‬
‫שדורשות ממנו הכי הרבה ריכוז ומאמץ הוא יבצע כשהוא ערני‪.‬‬
‫ הגבלת אורך הביקורים על מנת לאפשר הפסקות ומנוחה‪.‬‬

‫בעיות בזיכרון‪ :‬בעיקר לקראת השחרור הביתה‬

‫ לעודד שימוש ביומן כדי לזכור פגישות‪.‬‬
‫ לארגן מחברת ליד הטלפון כדי שהאדם יוכל לכתוב הודעות‪ /‬תזכורות‪.‬‬
‫ להניח לוח מחיק בהישג יד ולרשום עליו רשימות של מטלות שעל האדם לבצע היום‪.‬‬
‫ להחליט על מקום קבוע לחפצים שקל לאבד )למשל מפתחות לבית תמיד על וו בכניסה לבית(‪.‬‬

‫קושי בפתרון בעיות‬

‫ לעזור לאדם לחלק משימה חדשה למספר צעדים קטנים‪.‬‬
‫ לעודד את האדם לחזור ולתרגל משימות יומיומיות‪.‬‬
‫ לרשום כל צעד במשימה שנדרש לבצע‪.‬‬

‫חוסר מודעות‬
‫ אל תנסה להסביר לאדם מהו היקף הקשיים שלו משום שזה עשוי להשיג את התוצאה ההפוכה‪.‬‬
‫ אפשר לאדם מספיק זמן כדי להשתפר ולהבין בעצמו מהם הקשיים שלו‪.‬‬
‫ בקש מהאדם לתאר כיצד הוא חושב שהוא מתפקד וגם שינסה להשוות זאת לאיך שמצפים ממנו‬
‫לתפקד‪.‬‬
 ‫נושאים התנהגותיים ורגשיים‬
‫בעיות התנהגותיות ורגשיות שכיחות לאחר פגיעה מוחית‪ .‬עבור המשפחה והחברים זה עשוי להיות קשה‪.‬‬
‫עבור האדם עם הפגיעה המוחית‪ ,‬בעיות אלו עלולות להקשות עליו להשתתף בשיקום‪ ,‬ובטווח הארוך‬
‫יותר‪ ,‬עשויות להקשות עליו להשתלב בחברה‪ ,‬להשתתף בפעילויות פנאי ולחזור לעבודה‪.‬‬
‫בעיות אלו כוללות‪:‬‬

‫חוסר יזימה‬
‫אחרי פגיעה מוחית‪ ,‬לעיתים נראה שקשה לאדם להתחיל פעולות יומיומיות רגילות‪ .‬יתכן והאדם לא‬
‫יתחיל באופן אוטומטי לבצע דברים שנהג לבצע בעבר‪ ,‬או שהוא עשוי להתקשות במעבר מדבר אחד‬
‫למשנהו ‪ .‬זוהי תוצאה של הפגיעה המוחית – זאת לא עצלות‪.‬‬

‫אימפולסיביות‬
‫לחלק מהאנשים יש נטייה "לקפוץ מהר" ולהתחיל בפעילות‪ ,‬לומר או לעשות דברים בלי לחשוב על‬
‫ההשלכות שלהם‪ ,‬מה שעשוי לפגוע ביכולת השיפוט שלהם ולסכן אותם‪ .‬אנשים אלו זקוקים להשגחה‬
‫צמודה‪.‬‬

‫עצבנות והתפרצויות זעם‬

‫האדם עשוי להתקשות להתמודד עם תסכול וכן עשוי להיות כעוס בלי פרופורציה לסיטואציה בה הוא‬
‫נמצא‪ .‬בדרך כלל הוא נוטה להתפרץ על האנשים הקרובים אליו‪.‬‬

‫חרדה ‪ ,‬דיכאון‬
‫לאורך זמן‪ ,‬אדם עם פגיעה מוחית עשוי לרכוש יותר מודעות עצמית והבנה של הבעיות שלו‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך הוא עשוי לסבול ממצב רוח ירוד ואף מדיכאון‪ .‬האדם עשוי לאבד את הביטחון העצמי שלו‪ ,‬להפוך‬
‫לדורשני או מופנם או עם נטייה להתפרצויות זעם‪.‬‬

‫עצות למשפחה לגבי נושאים התנהגותיים – רגשיים‪:‬‬

‫חוסר יוזמה‬
‫ אם המצב חמור‪ ,‬בן משפחה או מטפל צמוד יצטרך לקחת אחריות על ארגון יומו של האדם‬
‫הפגוע‪ ,‬כדי להימנע משעות ארוכות ללא פעולות‪.‬‬
‫ חשוב לעודד באופן מילולי את האדם להתחיל בפעולה או לעבור לפעולה הבאה‪.‬‬
‫ חשוב לתת לוח זמנים יומי )כתוב(‬

‫אימפולסיביות‬
‫ חשוב להציע לאדם להאט או לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל או מדבר‪.‬‬
‫ להיות מודע לבטיחות – האדם עשוי לבצע דברים כמו חציית כביש מבלי להסתכל לצדדים‪.‬‬

‫עצבנות והתפרצויות זעם‬

‫ שים לב לדברים שמעוררים התפרצויות‪.‬‬
‫ היה רגיש לעייפות של האדם –כשאדם עייף הוא יותר נוטה להפוך חסר שקט‪.‬‬
‫ דבר עם הפסיכולוגית או העובדת הסוציאלית לגבי עזרה עם בעיות ספציפיות‪.‬‬
‫ מומלץ לחלק את הטיפול בין מספר בני משפחה או חברים‪.‬‬

‫דיכאון וחרדה‬
‫הפסיכולוגית והעובדת הסוציאלית יספקו תמיכה ופגישות ייעוץ לפי הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרופאים יכולים‬
‫להתאים תרופות‪ ,‬במידת הצורך‪.‬‬
 ‫בעיות תקשורת‬
‫דיבור ושפה הם יכולות מורכבות אשר נשלטות על ידי מספר רב של איזורים במח‪ .‬מגוון מיומנויות‬
‫חשובות לשם תקשורת‪ ,‬וכל אחת מהן עשויה להיות מושפעת מפגיעה מוחית‪ .‬סוג הבעיות בתקשורת תלוי‬
‫במקום ובחומרה הפגיעה‪ .‬הבעיות עשויות לכלול‪:‬‬

‫קושי לדבר באופן ברור ושוטף‬

‫על מנת שאחרים יבינו אותנו‪ ,‬על הדיבור שלנו להיות ברור ושוטף זה עשוי להיות מושפע בשני אופנים‪:‬‬
‫ חולשה‪ ,‬שיתוק או ירידה בקואורדינציה )תיאום( של השרירים המשתתפים בדיבור עשויים‬
‫לגרום לדיבור לא שוטף‪ ,‬לא ברור ולא מובן‪ .‬זה נקרא בשם – ‪) Dysarthria‬דיסארטריה(‪.‬‬
‫ קושי בארגון תנועות הלשון והפנים עשוי להוביל לדיבור הססני‪ ,‬דיבור שדורש הרבה מאמץ‬
‫ושאינו עקבי‪ .‬זה נקרא – אפרקסיה מילולית )‪ .(Verbal Apraxia‬למשל אדם יוכל להשתמש‬
‫במונחים שגורים כמו מה נשמע? אך יתקשה לנהל שיחה שוטפת‪ .‬הבעיות עשויות להיות קלות‪,‬‬
‫עם טעויות בצלילים‪ ,‬בעיקר במילים ארוכות‪ .‬הבעיות עשויות להיות קשות מאד כך שלאדם‬
‫קשה להוציא אפילו צליל יחיד‪.‬‬

‫קושי בקריאה ובהבנת הדיבור‪:‬‬

‫לעיתים אדם מתקשה להבין את מה שנאמר לו‪ .‬לעיתים זה כה חמור כך שדיבור רגיל נשמע לאדם עם‬
‫הפגיעה המוחית כמו שפה זרה והוא אינו מסוגל לעקוב אחרי שיחה‪.‬‬
‫לחלק מן האנשים יהיו בעיות קלות יותר‪ ,‬עם קושי בעיבוד הוראות או הוראות מורכבות‪ .‬לדוגמא‪ :‬יתכן‬
‫ויהיה להם קל יותר להבין הוראה ישירה כמו "הבא לי את העט האדום" מאשר הוראה מורכבת כמו "לפני‬
‫ארוחת הבוקר‪ ,‬האם אתה יכול להיכנס למשרד ולהביא לי את העט האדום שתמצא על השולחן"‪.‬‬
‫לאנשים יכול להיות גם קושי בהבנת קריאה‪ .‬זה עשוי להשפיע על יכולתם לקרוא שלטים‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫ספרים ומכתבים‪.‬‬

‫קושי במציאת מילים‪ ,‬שימוש במשפטים או בכתיבה‬

‫חלק מהאנשים מתקשים למצוא את המילה המדויקת אותה חיפשו במהלך שיחה‪ ,‬או שיש להם קושי לחבר‬
‫משפטים כדי להעביר מסר‪ .‬לאנשים אלו ייקח זמן רב לפני שהם יגיבו והם עשויים להשתמש בצלילים לא‬
‫נכונים או מילים לא נכונות )אם הם מתכוונים לכסא הם עשויים לומר "שולחן"(‪ .‬באותו אופן‪ ,‬יתכן ויהיה‬
‫להם קושי בכתיבת מילים‪ ,‬הודעות ומכתבים‪ .‬עבור חלק מהאנשים‪ ,‬בעיות אלו הן מקור לתסכול רב‪,‬‬
‫אנשים אחרים עשויים להיות לא מודעים לכך שמה שהם אומרים לא נשמע הגיוני‪.‬‬

‫קושי בתכנון וארגון של מה שרוצים לומר‬

‫דיבור ברור ומובן תלוי ביכולת לחשוב‪ ,‬להתרכז‪ ,‬לזכור‪ ,‬לפתור בעיות ולארגן מידע באופן הגיוני ותואם‪.‬‬
‫קושי בכל אחד מן התחומים הללו עשוי להשפיע על יכולתו של האדם לתקשר עם אחרים באופן יעיל‬
‫למשל‪ -‬יתכן קושי בשמירה על רצף נכון של סיפור‪.‬‬

‫תקשורת חברתית לא תואמת‬

‫כשאנשים מדברים הם משתמשים בשפה גוף ובמיומנויות נוספות‪ -‬למשל לדעת מתי תורך לדבר‪ ,‬ולשמור‬
‫על קשר עין בשיחה‪ ,‬האספקטים החברתיים הללו חשובים מאד באינטראקציה שלנו עם אחרים‪.‬‬
‫למטופלים מסוימים יש קשיים ייחודיים עם אספקטים אלו‪ ,‬בעקבות פגיעה מוחית‪ .‬דוגמא לקשיים אלו‪:‬‬
‫‪ -‬קושי לשמור על קשר עין‬
‫‪ -‬קושי להתחיל שיחה‬
‫‪ -‬מדברים יותר מדי‬
‫‪ -‬מתקשים לשלוט על ההתנהגות שלהם ועל מה שהם אומרים‬
‫‪ -‬מקללים לעיתים תכופות או לא באופן תואם‪.‬‬
‫‪ -‬אומרים דברים בלי לחשוב קודם‪.‬‬
 ‫עצות למשפחה בנושא בעיות תקשורת‬
‫קלינאיות תקשורת יכולה לתת לכם הדרכה ספציפית לגבי הדרך הטובה ביותר לתקשר עם‬
‫קרוב המשפחה שלכם‪ .‬להלן הדרכה כללית בנושא‪:‬‬

‫אם למישהו יש קושי בהבנה ‪ ,‬זה עוזר אם משתמשים במחוות גוף בזמן דיבור‪.‬‬ ‫‬
‫למשל‪ ,‬כששואלים אם מישהו רוצה לאכול אפשר להראות לו תנועה של קירוב כף אל הפה‪.‬‬

‫חשוב להשתמש בטון רגיל של קול ולא למהר בדיבור‪ .‬לעולם אין לדבר אל האדם מגבוה אלא‬ ‫‬
‫רק בגובה העיניים‪ .‬חשוב גם לא לדבר אל האדם כאילו הוא חירש )אין צורך להגביר את הטון(‬
‫משום שזה לא יעזור לו להבין‪.‬‬

‫חשוב לשמור על שיחה ועל הוראות פשוטות ולהציג בכל פעם רק רעיון אחד‪ .‬ניתן לחזור על‬ ‫‬
‫הרעיון מספר פעמים‪.‬‬

‫בן משפחתך זקוק ליותר זמן על מנת להבין מה שנאמר לו וכדי לארגן תשובה‪ .‬אל תגרום לו‬ ‫‬
‫למהר ואל תלחיץ אותו‪.‬‬

‫אם לאדם יש קושי לדבר‪ ,‬קבל את כל ניסיונות התקשורת שלו ואל תבקר אותו ‪.‬‬ ‫‬

‫אם לא הבנת מה האדם אומר‪ ,‬אל תעמיד פנים שהבנת ‪ .‬היה סבלני‪ ,‬קח את הזמן ותנסה לברר‬ ‫‬
‫מה בדיוק הוא רוצה לומר‪ .‬למשל‪" :‬אני לא בטוח שהבנתי‪ .‬אתה יכול לחזור על המשפט שוב?"‬

‫תן לאדם מספיק זמן לענות )עד כמה שהוא מסוגל(‪ ,‬לפני שאתה עובר לשאלה הבאה‪ .‬אם האדם‬ ‫‬
‫אינו זוכר את המילים הנכונות‪ ,‬עודד אותו להראות לך מה הוא צריך בעזרת מחוות גופניות‪.‬‬

‫שאל שאלות שניתן לענות עליהן במילה אחת או מושג קצר‪ -‬או תשאל דברים שדורשים תשובה‬ ‫‬
‫מורכבת‪.‬‬

‫כשלאדם יש קושי לדבר‪ ,‬שאל אותו שאלות שדורשות תשובה של כן‪/‬לא )למשל‪ :‬אתה עייף?‬ ‫‬
‫אתה רוצה לאכול?( או שתציע לו אלטרנטיבות‪ .‬למשל ‪" :‬האם אתה רוצה תה?"‬
‫לא מומלץ לשאול שאלות פתוחות כמו "מה אתה רוצה?"‬

‫נסה לא להביך או להעציב את האדם ע"י כך שאתה "מציג אותו לראווה" או מכריח אותו‬ ‫‬
‫לענות‪ .‬היכולת שלו עשויה להיות לא עקבית לתקופת מה‪ ,‬וזה טבעי‪.‬‬
 ‫נושאים פיזיים‬
‫פגיעה מוחית עשויה לגרום בעיות עם תנועה ובעיות אלו עשויות להיות מלוות בפגיעות אחרות‬
‫)לדוגמא –שברים בעצמות(‪ .‬הבעיות יכולות להתבטא במספר דרכים‪:‬‬

‫שינויים בשליטה על התנועה‬

‫היכולת של הגוף לזוז נשלט על ידי המח‪ .‬לכן כל פגיעה במח עשויה לגרום לשינוים ביכולת שלנו להזיז‬
‫את הגוף וגפיים‪ .‬בעיות אלו כוללות‪:‬‬
‫‪ -‬חולשת שרירים עם מתח שרירי נמוך‪ -‬שרירים רפויים‪.‬‬
‫‪ -‬יתר פעילות בתוך השרירים עם מתח שרירי )טונוס( גבוה ‪ -‬ספסטיות ושרירים מתוחים‪.‬‬
‫‪ -‬קשיים בקואורדינציה )תיאום( – למשל אטקסיה שגורמת לרעד עם התנועה‪.‬‬
‫אנשים עם פגיעה מוחית יכולים לסבול מאחת או מכל הבעיות הללו‪ .‬לבעיות אלו תהיה השפעה רבה על‬
‫היכולת שלהם לשבת‪ ,‬להחזיק חפצים‪ ,‬לעמוד‪ ,‬ללכת או לרוץ‪.‬‬

‫פגיעות אורטופדיות‬
‫בעקבות הפגיעה יתכן ונראה חבלה בעצמות‪ ,‬מפרקים או במבנים שמייצבים את המפרק‪ .‬חבלה כזאת‬
‫יכולה לבוא לידי ביטוי בקושי להניע את חלק הגוף הפגוע בשל ‪:‬‬
‫‪ -‬חולשה שרירית‬
‫‪ -‬נוקשות מפרקים‬
‫‪ -‬כאב‬
‫‪ -‬הצורך להימנע מנשיאת משקל דרך חלק הגוף הפגוע כל עוד הוא מחלים )למשל איסור דריכה עקב רגל‬
‫שבורה(‪ ,‬כשהעצם שבורה או הרצועות )ליגמנטים( קרועות‪ ,‬הרופא האורטופד‪ ,‬לרוב לא יאפשר לאדם‬
‫לשאת משקל על גפה וללכת‪ .‬אנשים עם פגיעות אורטופדיות לרוב זקוקים לעזרי הליכה כמו קביים‪,‬‬
‫מקלות הליכה כדי ללכת‪.‬‬

‫בעיות בשיווי משקל‬

‫שיווי משקל הוא היכולת של הגוף להשאיר זקוף ‪ /‬ישר כנגד כוח הכובד‪ .‬כדי לשמור על הגוף זקוף אנחנו‬
‫כל הזמן מתאימים את עצמנו ע"י הנעת הגב והגפיים‪ .‬היכולת הזו לרוב מושפעת על ידי פגיעה מוחית וזה‬
‫עשוי להשפיע על יכולתו של האדם לשבת‪ ,‬לעמוד‪ ,‬ללכת ולעלות מדרגות ללא עזרה‪.‬‬

‫סיבולת ירודה וחולשה כללית‬

‫הסיבולת של האדם והיכולת לבצע תרגילים או פעילות יומיום לרוב יורדת בעקבות טראומה‪ .‬מספר‬
‫גורמים עשויים להשפיע על כך‪ :‬הפגיעה עצמה‪ ,‬אשפוז ושכיבה ממושכת במיטה‪ ,‬עייפות ואיבוד משקל‪.‬‬

‫עצות כלליות לגבי נושאים פיזיקאליים‬

‫בדוק עם הצוות השיקומי לפני שאתה מעמיד או מוליך את האדם הפגוע‪.‬‬ ‫‬

‫אלא אם הצוות השיקומי ביקש באופן מיוחד‪ ,‬עדיף שלא תתרגל עם האדם הפגוע פעילויות מחוץ‬ ‫‬
‫לשעות הטיפולים‪ .‬מנוחה וזמן למפגש חברתי היום חשובים באותה מידה כמו טיפולים‪.‬‬

‫הפיזיותרפיסטים והמרפאות בעיסוק תמיד נגישים בשבילכם אם יש איזה שהן בעיות הם ילמדו‬ ‫‬
‫אתכם פעילויות שצריך לתרגל מחוץ לשעות הטיפולים ‪ ,‬אם יש בכך צורך ‪.‬‬

‫בני משפחה יכולים להיות נוכחים בחלק מן טיפולים ועדיף לארגן זאת מראש עם המטפל‪ .‬יחד‬ ‫‬
‫עם זאת נוכחות בן משפחה בטיפול עשויה לשנות את מידת שיתוף הפעולה של המטופל וגם‬
‫ליצור עליו לחץ‪ .‬לאור זאת יש לבחון כל מקרה לגופו‪.‬‬
 ‫הצוות השיקומי‬
‫שיקום הוא מאמץ משותף‪ ,‬כאשר כל אנשי הצוות עובדים יחד כדי לעזור לאדם עם הפגיעה המוחית‬
‫ולמשפחתו‪ .‬חלק זה מתאר את המיומנויות המסוימות ואת התפקיד של כל אחד מחברי הצוות השיקומי‪.‬‬
‫חברי הצוות השיקומי כוללים‪:‬‬
‫ רופאים‬
‫ צוות סיעודי‬
‫ ייעוץ דיאטיקאי‬
‫ מרפאות בעיסוק‬
‫ פיזיותרפיסטים‬
‫ עובדת סוציאלית‬
‫ קלינאית תקשורת‬
‫ פסיכולוגים‬
‫ עובדת תעסוקה‬
‫ מזכירות‬

‫רופאים‬
‫רופאים מומחים בשיקום וטיפול בפגיעות ראש הם האחראים לטיפול הרפואי של בן משפחתך‪ .‬הרופאים‬
‫נמצאים במחלקה השיקומית בכל אחד מימי השבוע‪ ,‬ובסוף שבוע ולילות יש רופא תורן‪ .‬התפקידים של‬
‫הרופאים כחלק מהצוות השיקומי‪:‬‬
‫ טיפול רפואי למטופלים כולל עבודה משותפת עם הצוות במחלקות האקוטיות של ביה"ח‪.‬‬
‫ קביעת מטרות שיקומיות עבור כל מטופל‪ ,‬בתיאום עם שאר אנשי הצוות‪.‬‬
‫ מעקב אחרי ההתקדמות של המטופל במהלך האשפוז במחלקה השיקומית ובזמן שהוא מגיע‬
‫לטיפולים באשפוז יום‪.‬‬
‫ לתת מענה למטופלים ובני משפחותיהם לגבי פגיעה מוחית‪ ,‬הסיבוכים הרפואיים הנלווים אליה‬
‫ואסטרטגיות הטיפול בה‪.‬‬
‫ להיות בקשר עם מומחים רפואיים אחרים )מנתחים אורטופדים‪ ,‬נוירוכירורגיים וכו'( כדי‬
‫להעריך ולטפל בבעיות ספציפיות‪.‬‬

‫צוות סיעודי‬
‫התפקידים העיקריים של הצוות הסיעודי כוללים‪:‬‬
‫ לנטר סימני חיים על מנת למנוע סיבוכים‪ .‬ביצוע בדיקות חום‪ ,‬דופק‪ ,‬לחץ דם ונשימה‪ .‬מעקב‬
‫מצב קוגניטיבי‪ ,‬רמת העייפות ודרגת הכאב‪.‬‬
‫ טיפול אישי‪ -‬עזרה למטופל ברחצה‪ ,‬לבוש והתארגנות‪ .‬הדגש הוא תמיד על עידוד העצמאות של‬
‫המטופל והטמעה של דרכים בהן המטופל יכול להשיג עצמאות זאת‪ .‬תרגול חוזר ויישום של‬
‫הפעילויות שתורגלו בטיפולים השונים‪ ,‬הדרכה והכוונה לתפקוד עצמאי מכסימאלי בביצוע‬
‫הפעולות הבסיסיות בחיי היום יום‪ ,‬פעולות כמו אכילה‪,‬לבוש‪ ,‬רחצה‪ ,‬היגיינה אישית‪ ,‬שינויי‬
‫תנוחה ניידות והשתתפות בפעילות החברתיות שונות‪.‬‬
‫ שיקום סוגרים – לעיתים יש צורך בשימוש באסטרטגיות על מנת להתמודד עם בעיות כמו‬
‫עצירות או חוסר שליטה על סוגרים‪ .‬הצוות הסיעודי אחראי על הדרכת המטופל ומשפחתו לגבי‬
‫הליך גמילה לאחר תקופה ממושכת של חוסר שליטה על הסוגרים‪.‬‬
‫ אכילה ותזונה – אם צריך‪ ,‬הצוות הסיעודי יעזור למטופל לאכול ויעודד אותו להשתמש באביזרי‬
‫עזר כדי לאכול באופן עצמאי )למשל – סכו"ם מעובה( ‪ .‬אנו מבצעים מעקב של סטאטוס תזונתי‬
‫למטופלים על ידי בדיקת תקופתית של משקל וצריכת האוכל ובהתאם ממליצים על כלכלה‬
‫מתאימה ‪.‬‬
‫ מעקב שלמות העור ופעילות למניעת התפתחות פצעי לחץ‪ ,‬כגון התאמת אביזרי עזר‪ ,‬ביצוע‬
‫שינויי תנוחה‪ ,‬טיפוח העור וטיפול בפצעים לפי הצורך‪.‬‬
‫ במהלך כל האשפוז הצוות הסיעודי מהווה מקור ידע והדרכה שוטפת למטופל ומשפחה‪ ,‬הכוללים‬
‫לימוד וחינוך להתמודדות עם מצבי חיים חדשים )כהדרכה לטיפול אישי יום‪-‬יומי‪ ,‬נשימה‪,‬‬
‫שמירה על שלמות העור‪ ,‬קידום שליטה על סוגרים‪ ,‬מיניות‪ ,‬תזונה‪ ,‬תרופות וכאב‪ ,‬המלצות לציוד‬
‫סיעודי הנדרש‪ ,‬הכנה לחופשה ושחרור(‪.‬‬
‫תמיכה רגשית – הצוות הסיעודי משתדל לתת תמיכה למשפחות ולמטופלים במהלך כל שהותם‬ ‫‬
‫בביה"ח‪.‬‬

‫דיאטנית‬
‫הדיאטנית נותנת ייעוץ לצוות הסיעודי וע"י כך מתאימה את הנוזלים והאוכל לצרכים הספציפיים של‬
‫המטופל‪ .‬מושם דגש על‪:‬‬
‫ שיפור סטאטוס התזונתי ‪ :‬בדיקת התיאבון‪ ,‬צריכת האוכל‪ ,‬בדיקות דם ומשקל הגוף ויצירת‬
‫תכנית תזונתית לוודא שהמטופל יקבל את המרכיבים שהוא צריך‪ .‬כשהגוף מחלים מפגיעת ראש‪,‬‬
‫הוא זקוק ליותר חלבון ואנרגיה )קלוריות(‪ .‬תזונה לא מספקת עשויה להוסיף לעייפות‪,‬‬
‫להתדלדלות השרירים ולאיבוד משקל‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אדם עם פגיעה מוחית נמצא בסיכון לא לקבל‬
‫את כל מרכיבי מזון ההכרחיים לו בשל עייפות‪ ,‬איבוד התיאבון‪ ,‬פגיעה בפנים‪ ,‬בעיות בליעה‬
‫או מצב עוררות ירוד‪.‬‬
‫ דיאטה עבור אנשים עם בעיות בליעה – קשיים בלעיסה ובבליעה שכיחים אחרי פגיעה מוחית‬
‫ויתכן שאדם לא יוכל לבלוע מגוון רחב של מוצרי מזון באופן בטיחותי‪ .‬למשל יתכן ויהיה צורך‬
‫לרכך )למעוך( את האוכל או להסמיך את המשקה שלו‪ .‬הדיאטנית תתייעץ עם קלינאית‬
‫התקשורת כדי לקבוע איזה מרקם האדם יכל לבלוע בבטחה‪.‬‬

‫מרפאה בעיסוק‬
‫התפקידים העיקריים של המרפאות בעיסוק הם ‪:‬‬
‫ להעריך את עצמאות המטופל בפעולות יום‪ -‬יום‪ ,‬לבדוק אילו פעולות האדם בד"כ מצליח‬
‫לעשות‪ ,‬ואיך הוא תיפקד לפני הפגיעה )ע"י ראיון עם המטופל ומשפחתו(‪.‬‬
‫ השלב הבא הוא תרגול של פעולות היומיום בטיפול‪ ,‬כדי לגלות אילו קשיים )אם בכלל( יש‬
‫למטופל ואילו מיומנויות ועוצמות נשארו לו‪ .‬הפעולות יכולות לכלול פעולות של טפול עצמי‬
‫)רחצה ‪,‬לבוש( ‪,‬פעילויות משק בית )הכנה ארוחה‪ ,‬ניקיון(‪ ,‬פעילויות בקהילה )קניות ‪,‬כספים‬
‫ותחבורה ציבורית( ופעילויות פנאי‪ .‬גם בעיות פיזיות וגם בעיות חשיבה עשויות להשפיע על‬
‫פעולות יומיום‪ ,‬למשל לאדם שסובל מחולשה או ספסטיות בגפה העליונה יהיה קשה לקצוץ‬
‫ירקות או להתגלח‪ .‬בעיות זיכרון עשויות להקשות על אדם לזכור לשלם חשבון טלפון‪ ,‬או לזכור‬
‫היכן השאיר את המפתחות‪.‬‬
‫ ללמד טכניקות שיגבירו את העצמאות התפקודית – ברגע שהבעיות זוהו‪ ,‬חלק מהטיפול יהיה‬
‫ללמד את האדם דרכים להתמודד עם הבעיות הללו‪ ,‬לדוגמא – ללמוד דרכים כדי להתמודד עם‬
‫בעיות זיכרון או ללמד כיצד לעשות דברים עם הגבלה בתנועת הזרוע או היד‪ .‬את האסטרטגיות‬
‫לומדים על ידי תרגול שלהן בפעולות יום‪ -‬יום‪ .‬המטרה היא לגרום לאדם להפוך לעצמאי עד‬
‫כמה שניתן בפעולות הרלוונטיות בשבילו‪.‬‬
‫ שימוש בפעילויות כדי לטפל בבעיות פיזיות ובבעיות חשיבה‪ -‬המרפאה בעיסוק תתרגל‬
‫אסטרטגיות בפעולות יומיום‪ ,‬ותוודא שהאדם מבצע פעולות שהן משמעותיות ומעניינות עבורו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ -‬הכנת ארוחה‪,‬שימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬שימוש במחשב ועבודות אמנות‪ .‬השתתפות‬
‫בפעילויות אלה יכולה לעזור לאדם גם מבחינת פיזית )שיפור שיווי משקל‪ ,‬הסיבולת וכח‬
‫השריר( וגם לעזור לו ללמוד דרכים להתמודד עם בעיות זיכרון‪ ,‬ריכוז ותכנון‪.‬‬
‫ ביקור בית – אם לצוות השיקומי יש חשש שלמטופל יהיה קושי לנוע ולהסתדר בביתו‪ ,‬המרפאה‬
‫בעיסוק ממליצה ליחידה להמשך טיפול לבצע ביקור בית אצל המטופל‪ .‬מרפאה בעיסוק מיחידה‬
‫זאת תבקר ותבצע הערכה בבית‪) ,‬זה בד"כ מתבצע כשהמטופל נוכח(‪ ,‬תבדוק את דרכי הגישה‬
‫לבית )למשל מדרגות(‪ ,‬את הנגישות למקלחת ולשירותים‪ ,‬בטיחות כללית בבית ונושאים‬
‫רלוונטיים אחרים‪.‬‬
‫ ציוד עזר יעזור לפעמים לאדם לתפקד בביתו והמרפאה בעיסוק עשויה ללמד את בני המשפחה‬
‫דרכים לעזור לאדם לתפקד באופן עצמאי ובטיחותי‪ .‬לעיתים המרפאה בעיסוק מפנה את המטופל‬
‫ל"מילב"ת" בבית חולים תל השומר‪ ,‬שם ניתן לקבל מידע עדכני על אביזרי עזר והתאמות דיור‪.‬‬
‫ סדים – המרפאה בעיסוק עשויה להכין סדים לידיים כדי להתמודד עם שינויים שנגרמים‬
‫לשרירים בשל שינוי במתח השרירים‪ ,‬ועל מנת לשמור על טווח התנועה בזרוע וביד‪.‬‬
‫חזרה לעבודה או ללימודים‪ -‬כאשר לאדם יש אפשרות לחזור לעבודה או ללימודים‪ ,‬תכנית‬ ‫‬
‫הטיפול תתכוון להשגת מטרה זו‪ .‬המרפאה בעיסוק עשויה לתת פעילויות לימודיות כדי להכין את‬
‫המטופל‪ .‬בשלבים הראשונים של ההחלמה‪ ,‬זה לעיתים כדאי שהמעביד יהיה בקשר עם בית‬
‫החולים‪ .‬לעיתים כדאי לבדוק את נושא התעסוקה בשלב מאוחר יותר )באשפוז יום(‪.‬‬
‫הכנה לחזרה לנהיגה‪ -‬אחרי פגיעה מוחית‪ ,‬יש צורך בחוות דעת והמלצה של רופא‪ ,‬וכן באישור‬ ‫‬
‫של המרכז לבטיחות בדרכים‪ ,‬כדי לחזור לנהיגה‪ .‬המרפאה בעיסוק יכולה להסביר את‬
‫הפרוצדורה הזו‪ ,‬כדי לוודא שהאדם בטוח ומוכן לנהוג‪.‬‬

‫פיזיותרפיסט‪ /‬ית‬
‫התפקיד המרכזי של הפיזיותרפיסט הוא להעריך ולטפל בקשיים פיזיים‪ /‬פיזיקאליים אשר התהוו בשל‬
‫טראומה או בשל אשפוז ממושך ולשקם את יכולת הניידות‪ .‬המטרה היא לעזור לאדם לפתח מחדש כמה‬
‫שניתן מהתפקוד הפיזיקאלי שלו‪ .‬הפיזיותרפיסט גם מאבחן את הצורך בעזרי הליכה – מקל קביים וכו'‬
‫ומספק אותם במידת הצורך‪ ,‬כדי לעזור לאדם להחלים ולהפוך לנייד יותר‪ .‬הטיפול הפיזיותרפי כולל ‪:‬‬
‫ שיפור יכולות מוטוריות וסנסוריות‪.‬‬
‫ התאמת כסאות גלגלים‪.‬‬
‫ התאמת סדים לגפיים התחתונות‪.‬‬
‫ שיקום יכולת הניידות‬
‫ שיפור שיווי המשקל בישיבה ועמידה לשם תפקודים שונים‬
‫ גיבוס הגפיים להורדת טונוס במידת הצורך‬
‫ הידרו תרפיה – תרגילים בתוך המים‪ .‬השיעורים בבריכה מספקים טיפול לצרכים הייחודיים של‬
‫מטופלים‪ ,‬תוך מתן השגחה‪ .‬הידרו‪-‬תרפיה לא מתאימה לכל מטופל – ישנם מצבים מסוימים‬
‫)פצעים פתוחים‪ ,‬גבסים‪ ,‬וכו'( ‪ ,‬שעשויים למנוע מאנשים לקבל טפול הידרו‪-‬תרפי‪.‬‬

‫עובדת סוציאלית‬
‫התפקידים העיקריים של עו"ס כוללים‪:‬‬
‫ מהווה גורם תמיכתי – מטפל בהתמודדות בני המשפחה‪ ,‬החל מקליטת המשפחה עם אשפוזו של‬
‫החולה‪ ,‬ליווי לאורך תהליך השיקום‪ ,‬ובניית תכנית לקראת שחרור‪ ,‬תוך התייחסות למצבו‬
‫התפקודי של המטופל‪.‬‬
‫ תמיכה רגשית‪ -‬פגיעה מוחית עשויה להשפיע על כל האספקטים של החיים האישיים‬
‫והמשפחתיים‪ .‬העו"ס יכולה לעזור לאדם ומשפחתו להתמודד עם השינוי שחל בחיי המשפחה‬
‫ובמצבם החברתי‪ ,‬ולתמוך בהם במהלך תהליך זה‪ .‬העו"ס יכולה לעזור למשפחה להבין את‬
‫התהליך השיקומי והצוות השיקומי‪ ,‬במיוחד בשלבים המוקדמים ‪ ,‬ולתמוך בה כאשר סגנון החיים‬
‫שלה השתנה באופן פתאומי‪.‬‬
‫ עזרה פרקטית – העו"ס יכולה לעזור במיצוי זכויות המטופל בקהילה‪ ,‬ובנושאים מעשיים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ תקשורת עם הצוות השיקומי ועם גורמים בקהילה‪ -‬העו"ס היא האדם המרכזי שיוצר תקשורת‬
‫בין המשפחה והצוות השיקומי )לרוב ע"י ארגון של ישיבת משפחה עם הצוות(‪.‬‬

‫קלינאית תקשורת‬
‫התפקיד העיקרי של קלינאית תקשורת‪:‬‬
‫ הערכה וטיפול בבעיות תקשורת‪ -‬בעקבות פגיעה מוחית יתכנו קשיים בהבנת דיבור ובדיבור‬
‫עצמו‪ ,‬בקריאה‪ ,‬כתיבה וחשיבה‪ .‬כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר לעזור לאותו אדם‪ ,‬קלינאית‬
‫התקשורת תדבר עם המשפחה לגבי מיומנות וסגנון התקשורת הקודם של האדם )לפני הפגיעה(‪.‬‬
‫היא גם עוזרת למשפחה לחברים ולשאר אנשי הצוות השיקומי להבין בעיות תקשורת קיימות‬
‫ולמצוא דרכי תקשורת חלופיות עד כמה שניתן‪ .‬כאשר האדם יוצא ממצב של ‪ , PTA‬קלינאית‬
‫התקשורת תעריך את מיומנויות התקשורת שלו ואת הבעיות ‪ ,‬ותבנה תכנית טיפולית יחד עימו‬
‫ועם משפחתו‪ .‬טיפול עשוי לכלול טיפול פרטני )אינדיבידואלי( או קבוצתי‪ .‬טיפול קבוצתי‬
‫מאפשר לאנשים לתרגל את מה שלמדו בטיפול הפרטני וללמוד מחדש איך להתנהג עם אחרים‬
‫באופן מקובל ותואם‪) .‬למשל לחכות לתורך בשיחה ושימוש בתנועות גוף תואמות ובקשר עין‬
‫תואם(‬
‫טיפול בבעיות בליעה‪ -‬אם לבני משפחתך יש בעיות בליעה‪ ,‬קלינאית התקשורת תדבר איתך אל‬ ‫‬
‫המלצות הדיאטה ואסטרטגיות האכילה המתאימות לו‪ .‬יתכן והיא תציע כי האדם לא צריך לשתות‬
‫ולאכול מהפה‪ ,‬לפחות כרגע‪ ,‬בשל סיכון גבוה לחנק או לדלקת ריאות‪ .‬לחילופין קלינאית‬
‫תקשורת עשויה להמליץ על אכילת אוכל רק ושתייה נוזלים סמיכים‪ ,‬כדי לעזור לאדם לבלוע‬
‫בבטחה‪.‬‬
‫אם המטופל דובר שפה אחרת מעברית‪ ,‬יעשה מאמץ להשתמש במתורגמן במהלך ההערכה‬
‫והטיפול‪.‬‬

‫פסיכולוגים‬
‫התפקידים העיקריים של הפסיכולוגית הם ‪:‬‬
‫ הערכה של היכולות הקוגניטיביות )חשיבתיות( –יכולות חשיבתיות כוללות את הזיכרון‪ ,‬הריכוז‬
‫ופתרון הבעיות‪ .‬הדבר ראשון שהפסיכולוג צריך לדעת כשהוא מעריך את המיומנויות הללו‪ ,‬זה‬
‫את הרמה שבה האדם תיפקד לפני הפגיעה המוחית שלו‪ .‬כאן המשפחה יכולה לעזור‪ .‬אז‬
‫הפסיכולוג משתמש במגוון של מבחנים כדי להעריך את הקשיים והעוצמות של האדם ‪ .‬ההערכה‬
‫מתבצעת כשאדם יצא מ‪ PTA -‬ולרוב חוזרים על המבחנים מדי פעם‪ ,‬כדי לבדוק את התקדמותו‪.‬‬
‫יש לציין כי אבחון נוירו‪-‬פסיכולוגי נערך לרוב מספר חודשים אחרי הפגיעה ולרוב מתבצע‬
‫כשהאדם נמצא במסגרת של אשפוז יום‪.‬‬
‫הערכה ועזרה התמודדות עם בעיות התנהגות ושינויים רגשיים ‪:‬‬
‫ בעיות התנהגות לעיתים קרובות משפיעות על יכולתו של האדם להשתתף בשיקום‪ ,‬ועשויה‬
‫להחמיר את הקשיים עבור קרובי משפחה וחברים‪ .‬בעיות ההתנהגות גם עשויות להקשות על‬
‫האדם לקחת חלק בפעולות פנאי או עבודה לאחר השחרור מביה"ח‪ .‬הפסיכולוג מייעץ לצוות‬
‫ולקרובי המשפחה על האסטרטגיות הטובות ביותר לטיפול‪ .‬אסטרטגיה אחת יכולה להיות‬
‫להתעלם מהתנהגות לא תואמת או לא רצויה ולתת תשומת לב ושבחים כאשר האדם מתנהג‬
‫כמקובל‪.‬‬
‫ מתן יעוץ תמיכה‪ -‬הפסיכולוגית יכולה לעזור לאדם להסתגל להשפעה הפסיכולוגית שיש לפגיעה‬
‫המוחית‪ ,‬ללמוד דרכים להתמודד עם תחושות של דיכאון וחרדה כמו גם עם שינויים באישיות‬
‫ובהתנהגות‪ .‬הפסיכולוגית גם מנסה לעזור למשפחות ולחברים להבין ולהתמודד עם שינויים‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬התנהגותיים ורגשיים שעשויים לקרות אחרי פגיעה מוחית‪.‬‬

‫עובדת תעסוקה‬
‫עובדת התעסוקה אחראית על חדר תעסוקה שנמצא במחלקה ובו ניתן לקחת חלק בעבודות אמנות‪ ,‬יצירה‪,‬‬
‫משחקים ואינטראקציה חברתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא לוקחת מטופלים פעמיים בשבוע )בצהריים( אל החממה‬
‫הטיפולית שנמצאת ליד בניין השיקום המרכזי בבית החולים )ישנה הסעה למי שצריך(‪.‬‬

‫מזכירות‬
‫במחלקה יש מזכירה ובת שירות לאומי‪ ,‬שאחריותן היא תיאום קבלה ושחרור מהמחלקה‪ ,‬תיאום בדיקות‬
‫וקשר עם גורמי חוץ במהלך האשפוז‪.‬‬

‫התערבות המשפחה בשיקום‬

‫הצוות השיקומי מעוניין ליידע‪ ,‬לתמוך ולשתף את המשפחה בתהליך שיקום‪ ,‬לעזור לה למצוא דרכים‬
‫להסתגל למצב חדש‪ .‬חלק זה מתאר את התפקיד החשוב של המשפחה בשיקום‪.‬‬
‫המשפחות תורמות לעין‪ -‬ארוך לשיקומו של האדם‪ ,‬במספר דרכים‪:‬‬

‫אתה יכול לתת לצוות השיקומי מידע על תפקוד האדם הפגוע לפני הפגיעה המוחית‪ -‬הרמה‬ ‫‬
‫התפקודית שלו‪ ,‬המיומנויות ותחומי העניין הספציפיים‪ ,‬מצבם הסוציאלי ובעיות מהן סבלו‪.‬‬
‫הצוות השיקומי משתמש במידע זה כדי לזהות כמה שינויים חלו בעקבות הפגיעה המוחית‪,‬‬
‫לקבוע מטרות שיקומיות שהן רלוונטיים לאדם ולתכנן תכנית טיפול מתאימה ‪.‬‬

‫ברוב המקרים ‪,‬המשפחה צריכה לספק רמה מסוימת של טיפול ועזרה כשהאדם הפגוע חוזר‬ ‫‬
‫הביתה‪ ,‬כך שחשוב שתבין את ההשלכות של פגיעה מוחית‪ .‬יתכן ותצטרך גם מידע לגבי‬
‫הצרכים המסוימים של קרוב המשפחה שלך‪.‬‬

‫כיצד זה משפיע על משפחתך‬

‫עבור המשפחות והחברים‪ ,‬פגיעה מוחית יכולה להביא להתמודדות עם קשים ועצב‪ .‬כל אחד מגיב בדרך‬
‫שונה‪ ,‬ואין דרך אחת "נכונה" להגיב בסיטואציה זאת‪ .‬משפחות מדווחות על מגוון של רגשות שעולים‪-‬‬
‫הלם‪ ,‬עצב‪ ,‬אשמה‪ ,‬כעס‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬זה עוזר לדבר עם אנשים עם יכולת תמיכה וייעוץ על רגשותייך‬
‫או לדבר עם אנשים שעברו את מה שאתה עובר‪.‬‬

‫פגישות משפחה‬
‫העובדת הסוציאלית מתאמת פגישות בין המשפחה והצוות השיקומי זה נותן הזדמנות לדון באספקטים‬
‫שונים של השיקום של האדם והצרכים הסוציאליים‪ -‬משפחתיים שלהם‪ .‬הפגישה גם מאפשרת לכל הצוות‬
‫לשמוע את הסיפור של המשפחה ‪ ,‬לדבר על החששות והשאלות שהם מעלים‪ ,‬לומר את דעתם על השיפור‬
‫וההתקדמות של האדם ולהחליט על מטרות בטווח הקצר והארוך‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה נערכת בדרך כלל במשך מספר השבועות הראשונים מתחילת האשפוז‪ ,‬עם הרופא‬
‫וחלק מאנשי הצוות השיקומי‪ .‬כאשר ההערכה הראשונית הסתיימה‪ ,‬פגישה נוספת מתקיימת עם מטפלים‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫המטופל בדרך כלל משתתף בפגישות‪ ,‬אלא אם יש משהו שצריך לדון בו ללא השתתפותו‪ .‬לרוב‪ ,‬כדאי‬
‫לשלב פגישה עם מטופל‪ ,‬ובסוף הפגישה להשאיר זמן לפגישה רק עם המשפחה ‪ .‬אתה יכל לבקש פגישה‬
‫עם הצוות השיקומי בכל נקודה במהלך השיקום‪.‬‬

‫חופשת סוף שבוע‬

‫כחלק מתוכנית השיקום אנו מעודדים אנשים לצאת לחופשה ניסיונית בביתם )בדרך כלל מיום שישי עד‬
‫מוצאי שבת(‪ ,‬בטרם שחרורם מבית החולים‪ .‬הצוות השיקומי יחליט מתי המטופל מוכן לכך‪ .‬במהלך‬
‫החופשה בבית המטופל ומשפחתו יכולים לאתר קשיים אפשריים ולהחליט על העזרה הדרושה להם‪.‬‬
‫חשוב להתכונן ליציאה הביתה ע"י קבלת אינפורמציה מהאחות האחראית לגבי תרופות‪ ,‬אביזרי עזר‬
‫והנחיות כלליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לתאם עם הפיזיותרפיסט תרגול של עלייה וירידה במדרגות וכן תרגול מעבר‬
‫לרכב‪ .‬במידה ויש צורך בהסעה לחופשה ניתן לפנות לעובדת הסוציאלית‪ ,‬שתיתן מידע לגבי שירותי‬
‫אמבולנס של ארגונים התנדבותיים‪.‬‬

‫לשמור על עצמך‬
‫שמירה על עצמך חשובה גם בשבילך וגם עבור קרוב המשפחה שלך עם פגיעת הראש‪:‬‬

‫
אכול‪ ,‬נוח ובצע פעולות גופנית‪.‬‬

‫
שמור על שעות שינה קבועות‪.‬‬
‫
בלה זמן עם שאר המשפחה‪ ,‬לא בבית החולים‪ -‬תרשה לעצמך לקבל "פסק זמן"‪.‬‬
 ‫השתדל לא להשתמש באלכוהול או סמים כדי להפחית לחץ‪.‬‬ ‫
‬
‫דבר עם אחרים על דאגותיך – גם לאלו שנוגעות לקרוב משפחתך‪ ,‬גם אליך ואל שאר בני‬ ‫
‬
‫המשפחה ‪ .‬קל יותר להתמודד עם רגש שמביעים אותו מאשר עם רגש שמדחיקים‪.‬‬
‫אל תרגיש אשם על כך שאתה מתוסכל וכועס מדי פעם‪ .‬אלו תגובות נורמאליות ואינן‬ ‫
‬
‫מצביעות על חוסר אכפתיות‬
‫נסה לתכנן מטרות קטנות עם פגוע הראש‪ ,‬ועם הזמן קבע עוד מטרות‪.‬‬ ‫
‬
‫נסה להיות סבלני ‪ ,‬לאף אחד אין את כל התשובות‪ .‬לעיתים אתה עשוי להרגיש של עונים‬ ‫
‬
‫על שאלותיך‪ ,‬אתה עשוי לשמוע "אני לא יודע" מספר רב של פעמים‪ ,‬כיוון שכל אדם שונה‬
‫וכל פגיעה היא שונה‪ .‬אנו יודעים "שלא לדעת" עשוי להלחיץ מאד בעיקר בשלבים‬
‫המוקדמים של פגיעה מוחית‪.‬‬

‫סימני התראה‬

‫על כל כך הרב שינויים בחייך‪ ,‬הלחץ והמתח עשויים להיות גדולים מדי‪.‬‬
‫סימני אזהרה ללחץ גבוה‪ :‬חוסר יכולת לישון‪ ,‬הרגשת עייפות‪ ,‬חוסר אכילה בארוחות‪ ,‬הזנחת המראה‬
‫החיצוני או הזנחה של אחריות בבית‪ /‬עבודה ‪ ,‬שתייה מופרזת של אלכוהול או עישון מופרז‪ ,‬חוסר יכולת‬
‫להבין מה שאומרים לך על קרוב משפחתך‪ ,‬הרגשה שאתה לגמרי לבד‪ ,‬תחושה קשה של אשמה‪ ,‬חוסר‬
‫אונים וחוסר ערך‪.‬‬
‫אם אתה חווה אחד מהסימנים הללו‪ ,‬אתה כנראה צריך לבקש עזרה‪ .‬חלק נכבד מעבודתה של העובדת‬
‫הסוציאלית הוא לספק תמיכה רגשית וייעוץ למשפחות שעוברות חוויות קשות‪ .‬גם אנשים מחוץ למסגרת‬
‫בית החולים כמו – רב‪ ,‬חבר או בן משפחה‪ ,‬עשויים לתמוך בך‪ .‬חלק מהאנשים מוצאים כי קשר עם‬
‫משפחה של פגוע ראש עוזר להם‪ .‬המטרה שלנו היא תמיד לתמוך ‪ ,‬ליידע ולתכנן עם המשפחה‪ ,‬ולעזור לך‬
‫להתמודד ולהסתגל למצבים המאתגרים והחדשים‪.‬‬

‫אנא פנו אלינו בכל שאלה או אם יש צורך במידע נוסף‪ .‬טלפון בקבלה‪03-5303474 -‬‬

‫הצוות הרב מקצועי‬

‫מחלקת שיקום נפגעי ראש‬
‫המרכז הרפואי ע"ש שיבא‪ ,‬תל השומר‬